כנסת פתוחה

נושא:_1. הקשיים בענף החקלאות בשל מחסור כח אדם בענף החקלאות - בהשתתפות שר החקלאות

5
בעית עובדים זרים
6.3.2002
הכנסת החמש עשרה
מושב שלישי נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 93
מישיבת הועדה לבעית עובדים זרים
שהתקיימה ביום רביעי, כ"ב באדר תשס"ב - 6 במרץ 2002

1. הקשיים בענף החקלאות בשל מחסור כח אדם בענף החקלאות - בהשתתפות שר החקלאות

היו"ר - איוב קרא

משרד החקלאות
שלום שמחון שר החקלאות ופיתוח הכפר
יוסי אורן ממונה עובדים זרים ברשות לתכנון
יוסי ישי משנה למנכ"ל

משרד העבודה והרווחה
ציפי שינקמן מנהלת מח' אכיפת חוקים
אלי פז סמנכ"ל בכיר לנושא כ"א בשעת חירום

שירות התעסוקה
איציק נחמיאס

משרד לבטחון פנים
חגי הרצל יועץ השר לעובדים זרים

משרד החוץ
מתי הכהן מנהל המחלקה הקונסולרית

משרד הפנים
עו"ד דינה דומיניס

המועצה האיזורית ערבה
אבי שדה

מועצה אזורית מטה בנימין ושומרון
שבח שטרן

התאחדות האיכרים
אברהם הראובני אחראי על נושא עוברים זרים

התאחדות הקבלנים
אלי לנדאו מנהל אגף עובדים זרים

התאחדות חקלאי ישראל
יוסף בלייר

מגדלי ההדרים
יוסי הונגר

מגדלי הירקות
מאיר יפרח מזכיר הארגון


מגדלי הפירות
עמי אוליאל מזכיר הארגון

מגדלי הפרחים
שאלתיאל שרעבי
חיים חדד

מועצת בקעת הירדן
דוד לוי ראש המועצה
גיורא סלע יו"ר ועדה חקלאית
סילבי אורן מנהלת מחלקת עובדים זרים

מועצת גזר
ישראל סלאמה ראש מועצת גזר
יוסי הורוביץ

תנו פורט - מהדרין
חיים אבידור
יעקב חמוי

תנועת חקלאים עצמאיים
אברהם דניאל

חברת אפ"י
יצחק עמר

מנהלת הוועדה - תמי ברוך

1
2

בוקר טוב לכולם, אני מברך את כולכם שהגעתם היום לישיבה, שבעיני היא אחת החשובות ואחת הקריטיות מבחינת ענף החקלאות. אני מברך את השר שהתפנה מעיסוקיו כדי להשתתף בישיבה.

אנחנו רוצים לקדם את נושא הבאת כוח אדם לחקלאות, על פי החלטת הממשלה ולקיים את החלטת הממשלה. סביב הנושא הזה אנחנו נדון היום ונסכם מה שצריך להמליץ לממשלה, כולל שיתוף כל הגורמים בממשלה להזיז את העניין החקלאי, בהחלטות שאמורות להשליך על עתיד החקלאות בישראל.

הפגיעה בחקלאות היא פגיעה בחוסנה ובטחונה של מדינת ישראל. אם תקרוס החקלאות, יקרסו כל המערכות, צפוי עתיד רע מאוד למדינה.

לכן הזמנתי אותך, אדוני השר, לישיבה זו, כדי להבהיר בפורום הזה מה האמת ומה הצדק ולהביאם בפני הגורמים האמורים לפעול על פי ההנחיות שיעלו כאן.

בעניין המספרים והנתונים שנתן משרד הפנים בישיבה שנערכה אצל המנכ"ל, יש הרבה עיוותים בין הנתונים של משרד הפנים לבין הנתונים של משרד החקלאות. כל אחד טוען שהנתונים שבידיו הם הנכונים והוא יכול להוכיח את זה. בינתיים סובלים החקלאים. טענות הצדדים סותרות, המספרים שונים ויש לברר זאת.

אנא עדכן את הוועדה לצורך הפרוטוקול בישיבת הממשלה וספר מה הוחלט בה לגבי עשרת אלפים העובדים הנוספים, כדי שנדע איך לנתב את הישיבה סביב זה, על מנת שבסופו של דבר נלך למאבק משותף, צודק ככל שאפשר.

תודה ליושב ראש הוועדה, שלום לחברים. הממשלה בעצם החליטה להעמיד את מספר העובדים הזרים בחקלאות על 28,000 עובדים. נכון לעכשיו יש מחסור של למעלה מ10,000- עובדים בחקלאות הישראלית.
הממשלה החליטה החלטה שנייה שהיא להעמיד את כל 28,000העובדים כעובדים קבועים בחקלאות, ולא כעובדים ניידים. העניין הזה עולה לתקשורת בימים האחרונים, סביב עתירה של אחת החברות שעוסקות בעובדים זרים, והיא ישבה אצלנו במשרד החקלאות ברשות לתכנון, יחד עם מנהל הרשות לתכנון ומנכ"ל המשרד והצהירה מעבר לכל ספק שהיא בעד ביטול הניוד. כל מה שמתפרסם מטעמה הוא לא מדויק ולא נכון. הם היו בעד ביטול הניוד. מזכיר ארגון מגדלי ההדרים כתב מכתב אלי ואל שר החקלאות. לאחר שהוא עשה בדיקה עם כל המגדלים שלו, הם החליטו שהם לא רוצים יותר ניוד, אלא הם רוצים עובדים קבועים בחקלאות. הוא עשה סקר בין מגדליו, והוציא מכתב בנוסח זה למשרד החקלאות.

באשר לתוספת של למעלה מ10,000- עובדים, יש ויכוח הסטורי בין משרד החקלאות לבין משרד הפנים ומשרד העבודה לגבי מספר הברחנים. זה נושא שנמשך מזה שנים, ומדובר על כ2400- ברחנים. בישיבה עם שר הפנים ושר העבודה שאלתי את יוסי ישי, מנהל הרשות לתכנון, למה כתוב פה שלתנועת המושבים יש 207 עובדים, השיבו לי ש207- עובדים אלו הם כבר שמונה שנים ברחנים. כשמחפשים אדם במשך שמונה שנים ולא ניתן עליו זיכוי, זה לא עניין של החקלאות, ויש לשים לכך קץ.
אנחנו מעריכים שהרוב מתוך ה2400- עובדים אלו, כבר לא נמצאים בארץ. מאחר והתופעה של העובדים הזרים בחקלאות הישראלית מוכרת בארץ, הנתון של 2400 הוא נתון שאנחנו לא יכולים לקבל אותו.

הנתון השני הוא שיש כ3300- עובדים שיצאו ואין להם זיכוי, וידוע שלקראת החג של העובדים הזרים התאילנדים בחוץ לארץ, אמורים לצאת כ2000- עובדים נוספים. החקלאות צפויה להיות פעם ראשונה במצב קריטי מבחינת הנתונים ולהביא את זה לחוסר בסדר גודל של בערך חמישים אחוז מהחלטת הממשלה. זהו מצב של ירידה הרבה מתחת לקווים האדומים.
בישיבה שהיתה עם שר העבודה ושר הפנים, לפני ישיבת הממשלה היה ויכוח לגבי עניין הברחנים, בשלב מסויים שר הפנים הציע כעמדת פשרה, כדי לא להגדיל את המספר, להגדיל את 2400 העובדים. אז אם אפשר היה להגדיל את ה2400- עובדים כעמדת פשרה, זה אומר שאפשר בכלל להגדיל אותם.
נעשה כאן שימוש במספרים, באופן שהוא בעייתי ומורכב. הפעם הממשלה קיבלה החלטה ולא הגענו להבנות עם שר העבודה ושר הפנים, הממשלה החליטה על 28,000 עובדים. אני מודע לעובדה שיש חלקים בתוך הממשלה שלא אוהבים את החלטתה. אבל משרד החקלאות, נערך ביום שאחרי, באופן מיידי, ליישם את החלטת הממשלה וזה מחייב אותנו לערוך את הנתונים מחדש ולהתאים אותם לשני המצבים החדשים. אחד - זה העובדה שמדובר עכשיו ב28,000- עובדים, המצב השני - שמדבר על כך שהניידים הופכים להיות קבועים.

נתון שלישי, שחייב לעשות התאמה של חלק מהקריטריונים, כתוצאה מהעובדה שזה נתן עררים למשרד העבודה, כשעדיין לא ברור אם ועדת הערר הזאת בכלל מתקיימת והאם דנים בעררים.
היה צריך לעשות ולראות איך מבצעים את מלוא ההתאמות, כדי שהנתונים החדשים יונחו בפני שר העבודה, בפני שר הפנים ובפני בית המשפט העליון. בית המשפט העליון הציב לוח זמנים של חודש ימים כדי לעשות את ההערכות הזאת.
אנחנו אמורים לסיים את העבודה, על מנת שאפשר יהיה ליישם את החלטת הממשלה. אנחנו נניח את זה לפני השרים הנוגעים בדבר, גם על שולחן הממשלה ושולחן בית המשפט העליון, כפי שנתבקש מאיתנו.

צפויות בעיות מסויימות לאחר ההחלטה על 28,000 עובדים. אני מניח שעדיין יש טענות לגבי הקריטריונים ולגבי כל הדברים שמסביב, הם יצטמצמו עם המספר של ה28,000-, כיוון שזה לא יכול להיות כמו שהיה קודם, אני מציע שיוסי ידבר על זה אחר כך, הוא משנה מספר מצבים היוצרים מצב חדש. לאחר שהספר הזה יהיה מוכן ולאחר שיומלץ בפני הנוגעים בדבר, הציפייה היא שיווצרו היתרים חדשים ושהשמיים יפתחו.
העיכוב של השבועיים, שלושה האחרונים בפתיחת השמיים גרם למצב בעייתי. אני מציע בהזדמנות הזאת, לאפשר באופן מיידי הטסת אלפי עובדים נוספים, לחוג את החג שלהם, זה יכול לגרום למהומות הרבה יותר גדולות ממה שהיו קודם.
על פי ההיתרים של שר הבטחון, נכון לרגע זה ניתן רשיון ל- 4000 עובדים מתוך ה5800-, שזה נתון שהוא בדוק יחד עם מתאם פעולות הממשלה בשטחים. השאלה היא אם הם אכן מגיעים לעבודה.

אני קיבלתי דיווח במסגרת ועדת החוק והבטחון, רק לפני שלושה ימים בקו התפר, על כניסת 500 איש מסך המכסה שאושרה. האם זה נכון?

ההערכה שלנו היא שכ80%- מהמספר שנקב השר, בפועל נכנסים. אתמול, רק מאזור רצועת עזה, נכנסו 2070 עובדים לחקלאות.
לממשלה יש תוכנית מגירה למצב שלום או כל מצב של אי לוחמה, להחזיר כמות גדולה של עובדים פלשתינאים. אבל נכון לרגע זה, עמדתו של ראש הממשלה היא נגד כל אפשרות להכניס פלשתינאים לעבודה. העמדה של שר הבטחון היא לא מעבר למספר שהוא הכתיב לפני פרק זמן מסוים של 5800. זוהי טעות לחשוב שמתקיימת עבודת מטה מסודרת במגמה להביא עשרות אלפי פלשתינאים לעבודה בישראל, וודאי שלא בתנאי המצב הבטחוני בו אנו נמצאים. זוהי טעות לבנות על העניין הזה, המתבסס על פרסומים שהופיעו במעריב ובגלובס המרמזים על הערכות לכניסה של עובדים זרים.

אבל התפרסם אתמול בעיתון שהגיע לארץ 74,000 עובדים חוקיים. מתוך ה74,000- עובדים חוקיים, החלק של החקלאות צריך לעמוד על 22,000 עובדים, לפני החלטת הממשלה. מתמיהה העובדה שבשנה שבה נכנסו כל כך הרבה עובדים חוקיים, נכנסו לחקלאות כל כך מעט עובדים. הטענות כלפי נושא החקלאות הינן מרובות והנתון הזה דורש הבהרה כי הוא מצביע על קיפוח גדול כלפי המגזר החקלאי. זה אומר שמעבר למדיניות של אי מתן תוספת, היתה פה גם מדיניות מקפחת מכוונת באופן מודע.
מידע זה מסתמך על הנתונים של הלמ"ס, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

אני קורא את הנתון כמו שהוא וזה מראה שהיתה החלטה מכוונת בשנה האחרונה לאי כניסת
עובדים לחקלאות, חלק בטענה שמיישמים שיטות חדשות, אבל בסוף, השורה התחתונה היא שורה נתונה. מה שצריך לקרות זה שכמה שיותר מהר השמיים יפתחו, והחלטת הממשלה תיושם באופן מיידי, כי המצב הוא בכי רע.

ההדרים כבר נפגעו קשות בעונה הנוכחית, ניתן לראות בפרסומים אתמול על הנזק שנגרם למשק הישראלי באינתיפדה, ולכן אם זה חייב להיפתר תוך ימים ספורים ויש לפעול מיד לאחר הפסח להביא את הפועלים, עליהם החליטה הממשלה. בפירות הקיץ כנראה שיהיה בדיוק אותו מצב, אם לא יימצא לעניין הזה פתרון.

אדוני היושב ראש, משרד החקלאות יסיים עד מחר, מחרתיים לכל המאוחר את העבודה שלו, אני מקווה מאוד להגיע להבנות עם כלל הגורמים הנוגעים לחקלאות הישראלית לגבי ההקצאה החדשה. גם אם לא נגיע למאה אחוז הסכמה, אנחנו נשתדל להתקרב ככל האפשר לאחוז הסכמה גבוה. הכל בכפוף למה שהממשלה הקצתה לנו, אני אניח את החומר בתחילת השבוע הבא על שולחנם של כל הנוגעים בדבר.

תודה רבה לשר, בקרוב ראש הממשלה אמור להציג בפני האמריקאים תוכנית אופרטיבית להעסקת מאה אלף פלשתינאים.

החלטת הממשלה להעמיד את המכסה על 28,000 עובדים מחזירה אותנו להמלצות משרד החקלאות. הנורמות שמשרד החקלאות בנה והמליץ עליהן לשירות התעסוקה, עומדות בדיוק על 28,000 עובדים. אבל בגלל שהמכסה היתה 22,000 עובדים,

18,000,

אני מדבר על הקבועים, מאחר והמכסה היתה לגבי 18,000 עובדים קבועים, שירות התעסוקה ביצע קיצוץ פלט של 35%. כך שבגדול אנחנו מחזירים. ההצעה שלנו תהיה להחזיר את הקיצוץ פלט ששירות התעסוקה עשה כדי להעמיד את המכסה על 22,000 עובדים.
מאחר והממשלה קיבלה החלטה לקבע את הניידים, גם שם אנחנו עושים את אותה פעולה, אנחנו מגדילים את ה4000- ב35%- ונעמיד את זה על 5400. כאן זה קצת יותר מורכב. הסיכום היה לגבי טכניקת קיבוע המנויידים, לגביהם אנחנו מנסים השנה באילוצי הזמן, להגיע להסכמה.
באשר למנויידים, ישבתי אתמול או שלשום עם מזכיר ארגון מגדלי הפירות, מזכיר ארגון מגדלי הדרים, יחד עם חקלאי ישראל וגיבשתי הצעה מוסכמת. כבר קיבלתי תשובה של אחד מהם, אני מחכה לקבל את התשובה של השני, ואם השני מאשר את ההסכם, אז גם נושא קיבוע המנויידים לענפי הקטיף, סגור.

הנושא השלישי, שאנחנו מסדירים באותה הזדמנות, מאחר והיה לנו חשש לכאורה שבחלק מהנתונים הפיזיים שהחקלאים הגישו, עליהם ניתנו ההיתרים, ישנם ליקויים, בכלים שעמדו לרשותנו איתרנו את הקבוצות שבהן החשש לליקויים. פנינו אליהם באופן אישי, דרשנו מהם לעשות את הפעולה הזאת, עשינו זאת בתיאום עם הייעוץ המשפטי של משרד החקלאות ושירות התעסוקה. דרשנו מהם למלא בקשות חדשות, הם מילאו והגישו את הבקשות החדשות. הבקשות נבדקות, ובאותה הזדמנות אנחנו נעשה תיקון בהקצאה, זה יגדיל את המכסה. אנחנו מעריכים שכתוצאה מהפעולה הזאת יקטנו ההיתרים לאותם אנשים, בסדר גודל של בין חמש מאות לשבע מאות איש. כך שבסך הכל אני מאוד מקווה שבדרך זו, בהחלטת הממשלה חוזרים לקריטריונים ולהמלצות שלנו כפי שבנינו אותם מראש ונראה גם שכל המתחים שהיו בין הענפים מתיישרים עכשיו.

תודה רבה, נשמע את משרד העבודה והרווחה, אחר כך החברים יתייחסו. אני רוצה למצות את הדיון עד כמה שאפשר, כדי להבין איפה הסוגיה תקועה, מה צריך לזרז בה ומה צריך לפשר בה. לכן עדיף שאנשי משרד העבודה והרווחה ידברו עכשיו.
כמה ברחנים נכנסו באופן חוקי למעגל העבודה?

אני רוצה להתייחס לדברים כפי שנאמרו פה על ידי שר החקלאות והושלמו. נתון ראשון: הממשלה אישרה העסקתם של 28,000 עובדים זרים בחקלאות, אין עוררין על זה. הממשלה בשום פנים ואופן לא החליטה על פתיחת שמיים.
אנחנו במצב עגום, מצד אחד יש פה שיעור אבטלה גבוה, יש פה משבר כלכלי וחברתי מהגרועים שהיו לנו, אולי מקום המדינה. מאידך מופיעים כאן נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - שמצביעים על הימצאותם של יותר מ250,000- עובדים זרים.
המערכת המשותפת של משרד החקלאות עם משרד הפנים ועם משרד העבודה, צריכה לדאוג להעברתם של עובדים זרים לחקלאים שבאמת זקוקים לכך, על כך אין ויכוח.
משרד החקלאות היה שותף לשיכנוע של שרי העבודה, להקצות עובדים זרים לחקלאים במקומות שונים, שלא על בסיס מבחן מקצועי. ברגע שיהיו החלטות מקצועיות, משרד החקלאות יהיה שותף שלנו להקצאת העובדים, לאלה שבאמת זקוקים להם ברמה המקצועית.
אדוני השר, בצפון אנחנו העברנו ממקומות אחרים עובדים זרים שלא כדין. הם נמצאים בבתי הארחה בצפון, ולא במטעים.
אנחנו בבעיה קשה מאוד אדוני השר ואדוני היושב ראש, יש לנו עודפים רבים מאוד של אלפי עובדים זרים, גם אצל חקלאים.
אני מסתובב בארץ, ובבתי האריזה בהם הסתובבתי תמיד ראיתי עובדים זרים.

השר צדק שהממשלה החליטה על 28,000 עובדים. שירות התעסוקה יחד עם משרד החקלאות צריכים להקצות במהירות הגדולה ביותר את ההיתרים. השאלה, מאיפה העובדים הזרים האלה צריכים להיות, אם הכוונה היא למצותם מתוך המערכת שיש בישראל, צריך לעשות את זה במהירות הרבה ביותר תוך שיתוף פעולה. במשרד החקלאות, הסבירו לנו הגורמים המקצועיים שיש להם את האמצעים לשכנע בהקצאות השונות, בתקצוב השונה. בואו נעשה את העבודה הנכונה.

יש חקלאים רבים שיש להם עובדים זרים שם לא צריכים אותם, או לא מגיעים להם העובדים האלו, ויש חקלאים רבים אחרים שמגיע להם עובדים זרים ואין להם.

זה שלא מגיע לו לבין זה שמגיע לו, תענה לי עניינית. אין לנו עובדים, אנחנו הולכים להתמוטט, ופה מדברים על תאוריות ומדברים על הצעות -

אנחנו נבוא ביחד בצורה נכונה, משרד החקלאות הסביר לנו בצורה מפורטת את מאזן האימה שיש לו, גם כלפי החקלאים, שינהגו כך.
לעניין העובדים הפלשתינאים, יש גורמים שטוענים שאין בכלל יכולת להעסיק פלשתינאים. לי יש 4000 עובדים בחקלאות. שר הבטחון גילה פתיחות בתחום החקלאות בניגוד לענפים אחרים. יש ביקוש, יש כ4000- עובדים פלשתינאים שנכנסים לעבודה, לשביעות רצונם המלאה.
יש לנו עדיין 1800 היתרים נוספים שאנחנו עומדים לחלק ברגע זה, של שירות התעסוקה.

אנחנו צריכים פועלי קטיף, אנחנו מקבלים היתרים אבל הפועלים לא מגיעים, מגיעים פועלי בניין במקום פועלי קטיף והם קוטפים אחד ביום ומסתלקים למחרת.
היה לי ויכוח עם שר העבודה והרווחה והוא אמר שהוא רוצה לראות כיצד הוא יכול לסדר את כל הסוגיה של ההחלפות. הוא אמר שאם הוא יגיע למסקנה שהוא לא יכול לעמוד בזה, הוא ילך למהלך לקראת החקלאים. איפה זה עומד?

יש להפריד בין הפעילות הכלכלית של העובדים הזרים לבין הצורך האמיתי של החקלאים בעובדים זרים. אתם כל הזמן מערבבים בין שני התחומים האלה. אם נניח ששרת המסחר והתעשייה, לא היתה נותנת מענק השקעות למפעל מסוים בקרית גת, אז כולם היו באים אליה בטענות.
כשם שאתם לא מתעסקים בענפים אחרים, כך אל תתעסקו גם בענף הזה. יש חברות שזה התפקיד שלהם, שיעשו את העבודה שלהם.
באשר לחברות, תרסנו אותם, תפקחו עליהם, תיקחו את הרשיונות, תתנו רשיונות. בעניין של החקלאים אתם לא נותנים תשובה, כי הממשלה לא החליטה לסגור את השמיים, לסגור את השמיים זה שגעון פרטי של משרד העבודה, הוא החליט לסגור את השמיים.
יש לקחת בחשבון נתון נוסף - בחודש הזה, לקראת הפסח, יצאו עובדים נוספים, הם נוסעים לחוג את החג שלהם, הם לא יהיו פה. באופן ממוחזר אם יש 18,000 עובדים, זה אומר שכל חודש אלף נוסעים לחוץ לארץ. בקצב שאתם סגרתם את השמיים לחקלאות, עוד מעט לא יהיו עובדים בחקלאות. משתמע מכך שמדיניות משרד העבודה מסודרת לסגור את הפערים שלנו בענפים אחרים, על ידי הריסת החקלאות.
הממשלה לא החליטה להביא את הסינים לעבוד בחקלאות. אתם שוגים בעניין הזה, בינתיים הולך ונגרם פה נזק.
אדוני השר, לגבי הפרדה, יש מידה של צדק בדברים שאמרת, ולכן צריך באמת להתרכז בעיקר בצרכים האמיתיים של החקלאים ולנטרל את השיקולים האחרים. לגבי נושא היציאה לחופשות - חסר לי כאן נציג משרד הפנים,

עורכת הדין דינה היא נציגת משרד הפנים.

מן הראוי לבדוק לגבי המהלך של החודשיים הקרובים לגבי עובדים שיוצאים, לגבי הטענה שהציג השר. צריך לבחון את האפשרות לאפשר להם לחזור בסבב היציאה הזה.

השר הציג סוגיה מסוימת ושצריך לבחון אותה. שר העבודה אינו היחיד המוטרד לגבי השיקולים האלה, סוגיית העובדים הזרים מטרידה מאוד גם את שר הפנים. מבחינת העמדה של משרד הפנים, המהלך הוא לא נגד החקלאות, אלא בעד מדינת ישראל, במטרה לגרום לכך שיהיו פה עובדים זרים כפי שצריך ולא מעבר לזה. בעזרתם הנדרשת של כל הנוכחים פה, יש סיכוי להצליח בכך.

שר הפנים אמר לי בישיבה שאין לו כוונה לאפשר הלבנה של עובדים לא חוקיים.

מתי אנחנו שומעים שההחלטה על ה28,000- הללו מתקיימת במשרד העבודה והרווחה?

תחנה ראשונה היא שירות התעסוקה, נמצא פה מר נחמיאס, הוא צריך להשיב.

אני מקווה שתוך שבועיים בערך בתיאום עם יוסי,

שיתוף פעולה מלא,

יש להבין שבגלל החלטת הממשלה, בגלל כל המהלך שנוצר פה, יש אולי הזדמנות לתקן עיוותים וטעויות של המון חקלאים שנפלו בין הכסאות. יש הרבה בקשות לפיהן נקבע קו אדום, שעד תאריך מסוים מגישים את הבקשות שלהם. למשרד החקלאות יש כמות של כמה מאות חקלאים בארץ, שלא מוקלדים, לא נמצאים בספר הזה. הם רשומים כחקלאים פעילים, הם לא מופיעים בספר שלך. זאת ההזדמנות ששירות התעסוקה סוף סוף מוציא היתרים שמיים לחקלאים בארץ, דבר שלא היה במשך עשרים שנה. מבחינתנו שנת 2002 זאת שנת יציקת הבסיס, עד דצמבר 2002 יהיה איזה שהוא בסיס ראשוני בענף החקלאות, וזה רווח רציני מאוד למשרד החקלאות, עכשיו יודעים מי אלה החקלאים שלהם, איזה גידולים יש להם, כמה וגם מה ההקצאה שלהם.
אני מציע לכל הארגונים למיניהם, שמייצגים את החקלאים, להתאזר מעט בסבלנות, לתת לנו את ההזדמנות לתקן את הטעויות, בין הניידים לבין הקבועים וכל המפתחות לגידול, כדי שנמנע מעוד בג"צים ונצא מכל המהלך המטורף הזה שהיה בחודשיים האחרונים.
אני מקווה שנגיע להסכם בינינו מבחינת החלוקה. צריך בכל זאת לשמור מכסה מסויימת לערר, כי יש חקלאים מסוימים שגם הפעם, לאור המפתחות המורחבים, שיהיו פה תשעים אחוז בערך מהמפתח המלא, יצאו באי זכאות,

גיבשנו פתרון,

גם פה אנחנו צריכים לתת מענה לחריגים, להשאיר מכסה מסויימת בצד, לא למצות את כל ה28,000-, זאת תהיה טעות, כדי לא לחרוג מהמכסה הסופית.
אני מקווה שעוד שבועיים, שלושה, אפשר לצאת עם ספר הקצאה חדש, לכל הגופים. מי שיצטרך לתת את ההצרכה, זה משרד הפנים כמובן, שיקבל את ההקצאה הזאת מול החקלאים, כדי לראות איך עושים את ההצרכה המלאה. זה לא בוצע עד היום וההצרכה צריכה להיות פר מושב, פר ישוב, פר מחוז. יש לראות איך מעבירים ממי שיש לו יותר, למי שאין לו בכלל וכו'.

הבעיה שלי היא איך אנחנו נתמודד, לאו דווקא בשאלה אם נייבא עובדים או לא, הבעיה שלנו איך נתמודד עם הטענה של המשרד שלכם שאומר כל הזמן שאנחנו ניקח מאלה שיש להם, לאלה שאין להם.

אני לא נכנס לטענה הזאת, שירות התעסוקה יוציא הקצאה חדשה, מבחינתנו זאת הקצאה חדשה לחלוטין. מי שצריך לתת את ההסבר, שיתן את ההסבר, שירות התעסוקה יתן היתרים.

מאז החל המאבק הזה, הממונה על אכיפת החוק, כמה מהאנשים שמחזיקים בעובדים זרים במכסות שלא מגיעות להם, הצלחתם להעביר לחקלאים אחרים? אלה שמגיע להם ולא היה להם?

ההחלטה על סגירת השמיים טרפדה ושמה לאל את הסיכוי להעביר עובד שנמצא מיותר אצל מעסיק אחד למעסיק שני. דוגמה: מעסיק שמחזיק שישה עובדים היום, ויש לו היתר על ארבעה עובדים והוא יודע שהחל מאוגוסט השמיים סגורים, הוא יודע שבעוד חודש יעזבו אותו שני עובדים והוא לא יקבל אחרים במקומם, הוא לא יעביר עובדים.
ההחלטה על שמיים סגורים גרמה לאילוץ לחקלאים במערכת.

על פי החלטת בג"ץ אנחנו טיפלנו בנושא של העברה מחקלאי שיש לו עובדים עודפים לחקלאים שאין ברשותם עובדים ויש להם מכסות, אבל לא היה שיתוף פעולה עם החקלאים.

יש לנו פניות של המון חקלאים שמבקשים שנעביר אליהם עובדים מחקלאים שמעסיקים מעבר למכסה שלהם או מעסיקים בעבודות שהן לא בחקלאות.
יש לנו רשימות של חקלאים שמעסיקים עובדים לא בשטח החקלאות, אלא בנקיון. ישנם גם חקלאים שקיבלו מכסות ואין להם שטח חקלאי בכלל, אלא אתרי בנייה.
וברגע שניסינו לפנות אליהם הם שיסו כלבים במפקחים, זה לא פשוט לעשות את זה בכוח.
ניתן לעשות את זה, צריך להיות שיתוף פעולה גם עם משרד החקלאות.
באשר לנושא של העובדים הפלשתינאים, עובדה היא שיש פלשתינאים שמועסקים פה, שירות התעסוקה המציא רשימות, למרות שהחקלאים אמרו שיש להם בעיה.

בכמה עובדים מדובר? פה מדובר בעשרת אלפים עובדים חסרים.

אמסור את דבריך לשר בהזדמנות הראשונה שתהיה לי היום או מחר, כי הוא הבטיח לי שתהיה לו אפשרות לעשות את המהלך הזה. אני רואה שזה לא הולך וזה גם מראה על כיוון ותפיסה וקונספציה בעקבות כל ההחלטות.
אני הזמנתי לוועדה היום את ראש מועצת בקעת הירדן, היות והשר וכל שרי הממשלה נוכחים כאן, ברצוני להשמיע את טענות החקלאים בבקעת הירדן באותה הזדמנות.

כמו שהשר אמר אני יושב פה בשני כובעים, כובע אחד, יושב ראש הוועדה החקלאית של מרכז המועצות האזוריות, יש פה כמה מרכזי ועדות חקלאיות, כך שיש לי גם את ההיבט הארצי.
מאוד קשה כאיש ציבור להגן על העניין הזה, כשיש אבטלה ולהתווכח על עובדים זרים, אבל זו מדינה דמוקרטית, וצריך להבין שגם דמוקרטיה זה שלטון, שרבים מאיתנו לא כל כך מבינים, ובשלטון הזה התקבלה החלטה, החקלאים שיכנעו את הממשלה בנחיצותם של עובדים זרים. מסיבות כלכליות, חברתיות, קהילתיות ומסיבות שיושב ראש הוועדה ציין בתחילת הדברים. זו ההחלטה כרגע, עכשיו עלינו להחליט כיצד אנחנו מיישמים אותה בתנאים הקיימים.
מאוגוסט, מהרגע שהחלטתם את החלטת הממשלה יש מספיק זמן לעשות את זה. אני לא חושב שלאף אחד מאיתנו יש כלים ללכת לדרום תל אביב או למקום אחר, לחפש ברחנים. הממשלה החליטה להגדיל את המכסה, בואו נדון בזה.

צריך לפנות לוועדה הזאת עם תוצאות, עם עובדים להשמה ולא קודם לעשות את הרה-ארגון. השר העלה פה נקודה מאוד קשה, שבעצם כל הזמן הם בורחים, יוצאים באופן טבעי, ונעלמים מכאן. יש כוחות חזקים מאיתנו.

לכן או שתמציאו שיטה נורמלית שמתאימה לשנות האלפיים כיצד לעשות את הסדר הזה, או שתלכו איתנו.

אנחנו מציעים דבר ענייני, מאחר שכנראה אתם לא יכולים לתפוס את הברחנים, ומאחר שאתם לא יכולים-

הם לא בארץ,

ברור לנו, כנראה גם במשרד הפנים לא יודעים את המספרים האמיתיים כמה יש, כמה אין. אנחנו קצת מבינים מה קרה שם עם המחשב ואין עדכון ולא רשמו.
היום אנחנו נמצאים במצב שלא ניתן לשום עובד זר לצאת. היום זה מצב חירום קשה, ומי שרוצה להתעסק איתנו, צריך להבין שהוא צריך לבוא עם כלים אחרים. אני הייתי אמור להביא לכאן לישיבת הוועדה מכתב מאלוף פיקוד המרכז, שבו הוא אומר לי להפסיק להעסיק עובדים פלשתינאים, ואנחנו מעסיקים, אנחנו מסתדרים כי לא בכל מקום יש מחסומים, הבקעה די מופרדת, יצרו בבקעה מצב שמאפשר לפועלים לבוא מטמון ומבלאטה, כפרים המוכרים מהתקשורת. במשולש, טמון תיאסיר וטובאס, הצבא יושב שם.

אנחנו מבחינתנו לא יכולים להמשיך את המצב הקיים היום. לא נעים לי להטריד את אלוף פיקוד המרכז שמנהל ומרכז את כל המלחמה היום במצב הקשה ולבלבל לו את המוח. למרות זאת, הוא הבטיח לי להביא לשר החקלאות וגם לשר העבודה את המכתב הזה. האלוף שמרכז את המלחמה הזאת, אמר דבר מאוד ברור, תרדו מהעניין של הפלשתינאים היום זו הדרך שלהם לבצע פיגועים.

4800 הפועלים שכנראה נכנסים, הם פוטנציאל חמור ביותר לבצע פיגועים ממדרגה ראשונה.
נמצאים עכשיו במלחמה, ואנחנו במלחמה הזאת לא יכולים להרשות לעצמנו לפתוח חזית נוספת בתחום הכלכלי, מיום ליום ליום מתמוטטים עוד ועוד חקלאים.
לכן לאור הנתונים העובדתיים שאני מביא לכם מהשטח, לאור זה שהמספרים הולכים ופוחתים מיום ליום ותגיעו לאיזה שלוש מאות, ארבע מאות שאפשר לעשות איתם ארגון מחדש. תנו לנו אפשרות להכניס עובדים עכשיו, גם בגלל החג הזה שבגנו הם נוסעים, תפתחו שמיים.
מחר יושב ראש הוועדה מבקר בגשר אלנבי, כי יש שם הרבה מאוד הברחות של עובדים שיוצאים גם דרך שם.

חמישים אלף ירדנים,

בירדן יש יותר עובדים זרים מאשר אנחנו חושבים.

25% מהעובדים בירדן, הם עובדים זרים.

במצרים - בתשעים דולר לחודש, עובדים שלושים יום, ללא חופש, וללא חג.

אדוני היושב ראש, אני מבקש ממך את עזרתך, אנשי משרד הפנים שנמצאים פה, הגברת, דינה דומיניס מהלשכה המשפטית, אתם שולטים בכולם, אנא, תבינו את המצוקה, שהיא אמיתית, תתמקדו, נתנו את כל מערכות הפתרונות. איבדנו את האמון. חקלאי מוותר על ארבעה או ששה עובדים למען מעסיק אחר וישאר ללא עובדים, יש פה בעיית איזון.
לכן בקשתי לאשר מיידית לפחות ל4000- עובדים להיכנס. אם אין אפשרות לפתוח את השמיים, אעביר אותם דרך ירדן, דרך גשר אלנבי, זה לא מסובך, יש לנו את כל הכלים, הנה פה נציג משרד החוץ שיכול לסייע להעביר דרך עמאן.

נציגת משרד הפנים, אני מקווה שאת מעודכנת, שקיבלנו נתונים לא מדויקים ממשרד הפנים, בעת שישבנו עם שר העבודה והרווחה ושר החקלאות בעת הפגנת החקלאים. זה בעצם מה שגרם למבוכה ואי פתרון הבעיה עד היום הזה.
כפשרה אני הצעתי שנשמע, במשרד הפנים רשומים עובדים זרים לחקלאות שהגיעו לארץ, ואז הרצל נקב במספר שהתברר לאחר מכן שיש בו הרבה דברים לא מדויקים.

ככה הם עובדים,

לכן ביקשתי מהוועדה היום לא לפרט את כל העובדים הזרים שרשומים לחקלאות במשרד הפנים.

הבקשה הזו לא הועברה אלי,

על פי הדיווחים שהגיעו אלי, בתאילנד התייצבו 800 עובדים זרים שחזרו מישראל, כדי לדווח שהם חזרו לתאילנד, הם דיווחו דרך השגרירות שלנו שם שהם עזבו את ישראל ופה הם עדיין רשומים.
הנתונים הללו בעצם גורמים למצב, שכדי לפתור בעיה, אתה קשור לאנשים הללו. אם אתה לא תביא למצב שגם משרד הפנים יבינו שמצידם הם צריכים להיות בסדר, אתה לא תוכל לפתור את זה עם הגורמים האחרים.

הם לא מבינים, כל הישיבה אתם לא מבינים מי יכול להחליט.

אנחנו מבקשים להעביר מסר ברור לשר הפנים, שאנחנו עומדים על כך שתוך שבוע ימים הוועדה דורשת ממנו דו"ח מדויק של הנוכחות של העובדים הזרים לחקלאות. תוך שבוע ימים יועברו נתונים לגורמים במשרד העבודה, במשרד החקלאות לשם עריכת השוואות.

אפשר לתקן את ההחלטה? אם אדוני היושב ראש יבקש את הדו"ח, הדו"ח של משרד הפנים נמצא אצלי.

אני אחד מתוך חמש חברות שמייבאות מזה אחת עשרה שנים את העובדים הזרים. יש פה אי תיאום משווע בין משרד הפנים לבין העובדות שמוסרים לכל הגורמים. יש פער גדול, מעל כ4000- - 5000 עובדים, בין הנתונים שהרצל גץ ממשרד הפנים מסר למשרד החקלאות, לבין הנתונים שנמצאים אצלנו. אנחנו ישבנו אצל משרד החקלאות, כל החברות שהביאו ב12- שנים האחרונות עובדים זרים.

ממשרד הפנים קראו לך אליהם?

אנחנו ישבנו במשרד החקלאות, עם נתונים פר אדם, פר חקלאי, ודיווח על תאריך ההגעה של כל אחד ומתי הוא צריך לחזור. לנו יש נתונים שונים.

ביקשנו משר החקלאות, אני פניתי באופן אישי להרצל גץ שלשום, וביקשתי ממנו לזמן אותנו אחד אחד, לראות את הרשימות המדויקות שלנו, יש לנו תיאומים מדויקים על כל אדם, העתקים מסרנו ליוסי. יש פער עצום בין הנתונים.

את שומעת גבירתי?

דינה לא מוכנה לדבר איתנו, אנחנו מבקשים לשבת חמישה ימים עם כל חברה ולבדוק את הנתונים שיש לנו ולאמת פעם אחת ולתמיד ולהגיע למספר הנכון.

תודה רבה יצחק, על פי הדיווחים שלכם, החברה שלו מחזיקה 1443 עובדים ועל פי הנתונים שלו 1164, הבדל של כ300- עובדים בין הנתונים שלכם.
את לא יכולה לדווח לי שיש לו 1500 עובדים בזמן שיש לו 1200, זה לא יכול להיות.

למה זה לא יכול להיות? אז כל אחד יגיד לי, אז ברחו לי, תנו לי עוד חמש מאות.

לא, אני מדבר על מצב כוח אדם,

אנחנו בודקים לפי ההיתרים שאנחנו מקבלים ואז אנחנו בודקים את זה מול חברות כוח האדם.

אנחנו באנו לעזור לחקלאות וזה חלק מזה. אני מבקש שתעבירי מסר ברור לשר הפנים ואלה הדברים - שאנחנו רוצים שישב עם כל חברה תוך שבוע ימים, ואם לא ישב עם חברה, שיבוא עם הנתונים המדויקים, שיתן אותם למשרד העבודה והרווחה כדי להביא למצב בו יהיה אפשר לקיים את החלטת הממשלה, שיובאו כעשרת אלפים עובדים במהירות האפשרית, זה הכיוון. אי אפשר לעכב את ייבוא העובדים הללו בגלל בירוקרטיה במשרד הפנים, לא יהיה הדבר הזה.

זאת לא הבעיה, הבעיה היא שאי אפשר לדעת באמת כמה עובדים יש אצל כל מעסיק.

אני מבקש את הדבר שאמרתי לך להעביר למשרד הפנים. אנחנו רוצים נתונים מדויקים, זאת בעיה שלכם איך אתם עושים.

הערה, כדי לתמוך במה שאדוני אומר. באחד הדיונים שישבנו מול משרד הפנים כדי להתאים את המספרים, אמרו לנו להמציא רשימה שמית עם מספרי דרכון של מאה וחמישים עובדים שעליהם טוענים שעזבו את הארץ. אחרי יומיים הם קיבלו מאיתנו רשימה שמית עם מספרי דרכון, תאריך יציאה, נתנו להם לאמת את זה, לקח להם שבועיים, חזרו אלינו ואמרו - אימתנו, אתם צודקים. הם הבטיחו לנו מראש שאם יתברר על ה150- האלה שזה אמת, הם יכבדו את כל המספרים שלנו, הם לא עמדו בזה.

תודה,

מה שהגברת אמרה, אנחנו נקבל ואנחנו מחכים, זאת היא הגישה הכללית שיש לנו ממשרד העבודה וממשרד הפנים. לא יכול להיות למשרד כמו משרד הפנים בשנות ה3000- כבר, לא יהיה מחשב מסודר אחד.
החקלאות הפכה להיות, בנושא הזה של העובדים הזרים, שק החבטות. יש אבטלה, החקלאים צריכים לפתור את האבטלה. יש עובדים זרים בדרום תל אביב, רק לפני חודשיים הביאו 14,000 סינים לבנייה, למרות ששר העבודה ידע שלא צריכים אותם. שר העבודה דיבר על שחיתויות בצמרת.

עכשיו צריכים להכניס פלשתינאים, לשחרר את הלחץ מהרשות הפלשתינאית, החקלאים יפתרו את הבעיה. משרד החקלאות, על כל הארגונים עמדו בכל המשימות שביקשו מהם. ביקשו נתונים, קיבלו נתונים, ביקשו הוכחות שיש תאילנדים בתאילנד שעדיין רשומים פה אצל הגברת במשרד הפנים כעובדים וברחנים והתברר לא היה ולא נברא. מטרטרים אותנו.
אתם שודדים אותנו, אתה הנציג הבכיר פה של משרד העבודה, ואתה יכול להעביר את זה לשר ולמי שצריך, אנחנו מרגישים ששודדים, אונסים ורוצחים אותנו. זה מה שיהיה בסוף, את התפוזים לא קטפו, הכורם הזה לא הצליח לזמור את הכרם וביוני לא יהיה לו מה לייצא. אתם פשוט מתעללים בנו וממשיכים הלאה. הגברת תחכה עד שהיא תקבל את הרשימות. לקח שבועיים לבדוק מאה חמישים שמות ומבקשים פה ממשרד החקלאות להכין נתונים.

אדוני היושב ראש, אנחנו כבר למעלה משנה מגיעים לפה לוועדה כדי לשכנע לגבי הצרכים האמיתיים שלנו. אתה היית נוכח בהפגנה שעשינו פה בירושלים, ביום ראשון הקרוב אנחנו נחסום את כל הצמתים המרכזיים במדינה ונביע פעם נוספת את המחאה שלנו ואת המצוקה שהחקלאים נמצאים בה, תוך ההתעמרות של משרד העבודה והרווחה ומשרד הפנים בנו, וזו לא פעם ראשונה. אמרנו את זה פה הרבה פעמים, כל פעם אתה מתרה במשרדים השונים, מבקש תוך שבוע דו"ח, ושום דבר לא קורה.

אני לא זימנתי ישיבה מזה כמה חודשים.

ניקח את הפרוטוקולים של הוועדה, נראה מה נאמר אז ומה הן ההחלטות,

לגבי הנושא הזה זאת פעם ראשונה,

ואיך מתייחסת הממשלה לוועדת כנסת.

הממשלה בתוך עצמה לא מכבדת את החלטותיה, מה אתה רוצה, שהיא תכבד את הכנסת?

אנחנו צריכים לספוג את הנזקים וגם את המצב הזה ואת ההכפשות שמכפישים אותנו. שר העבודה והרווחה מופיע בתקשורת ומאשים את צמרת המדינה באינטרסים, והוא צודק, הצמרת זה הוא, ושם יש את חקירות המשטרה, אצלו יש חקירות משטרה והוא הואשם בהטיית מכרזים, לא אני.

עמי סליחה, אנחנו רוצים לפתור בעיה ולא להקצין עמדות, אני מבקש תחזור בך.

אדוני היושב ראש, נמצאים פה הפקידים ההגונים של המערכת, גם יצחק נחמיאס וגם אלי פז, כמו שאמר השר, זה נכון. אבל לא השיקולים שלהם הם שמנחים. אני אפילו חושש להחמיא להם, פן יבולע להם, כזה המצב.
אנחנו חוזרים ומופיעים ובפועל תוקעים אותנו ומספר העובדים הולך ופוחת. הממשלה מחליטה על יותר והמספר הולך ופוחת בחקלאות. אתה הסתובבת במשקים, ביקרת את העובדים האלה, ראית באיזה תנאים מחזיקים אותם. מכפישים אותנו בכל מיני הכפשות. אנחנו רוצים בסך הכל לקיים את החקלאות שלנו, עד שאולי ירווח פה במדינה ויהיה קצת יותר שקט. אנחנו רוצים להחזיק מעמד, הרי אם לא נסתייע בעובדים האלה, אז גם כאשר יהיה קצת שקט, כבר לא תהיה חקלאות. אז אנא מכם, תלכו לקראתנו, תעזרו לנו להחזיק מעמד עד שיהיה קצת שקט.

כמה פועלים לא חוקיים ציפי לבני אספה בדרום תל אביב?

כדאי שנלמד דווקא מהעבר, ישבנו עם משה דיברי, המנכ"ל לשעבר, והגענו איתו לסיכום מאוד פשוט. אי אפשר לעשות סדר בדרך של העברת עובדים ממעסיק למעסיק. עובד אצלי תאילנדי ומרוצה ממני, אם אני אעביר אותו לבקעה הוא יברח אלי בחזרה. היום אין בעסק הזה שליטה.
עובדים יוצאים, נחזיר אותם וכל אחד יקבל את שלו, זאת הדרך היחידה בה ניתן ליישם את הקריטריונים. אין דרך אחרת.
אנחנו מחכים שמונה חודשים, סגרו את השמיים, עובדים לא נכנסים. אין עובדים, אם ישנה זרימה של עובדים, העסק לפחות מתגלגל. אם לא תהיה, העסק הזה לא יכול להתגלגל. שלחנו לא מעט מכתבים, בעניין זה.

שלום שמחון שר בממשלה, הוא הכתובת שלי, ואתה הסברת יפה מאוד כמה אתה מבין את העניין. אמר שבממשלה לא שומעים זה את זה איך ישמעו לחבר ועדה? אבל אתה יושב בממשלה, מדוע אינך מציב אולטימטום לממשלה, כפי שהיטבת לעשות זאת בנושא המועצות? התברר שיש לך כוח לא מבוטל. בממשלה רק אתה יכול לפתור את הבעיה.
יש היום שתי דרכים לפתור את הבעיה, בג"ץ או אתה, אין שום אפשרות אחרת. אני חושב שמחובתך לא לחכות עוד חודש עד שיבדקו. זאת חובתך מחר בבוקר להציב אולטימטום לממשלה. לדעתי זאת הדרך המהירה ביותר לפתור את הבעיה.

בעניין הקריטריונים יש לי חילוקי דעות קשים. אני ביקשתי במכתבי להפגש עם אנשי המקצוע שלך, להראות להם את הטענות ואלה לא טענות סרק, אלה טענות ענייניות, לצערי הרב לא נעניתי.
לכן על מנת שנחסוך במשפטים, אני מציע בדקה התשעים לשבת עם אנשי המקצוע, לפתור את הבעיות.

אנחנו עוסקים היום בפרטים אנחנו הופכים להיות בני ערובה ולא יעלה על הדעת שאנחנו נכניס עכשיו הביתה פלשתינאי. חבל לבנות על זה, זה לא יקרה השנה, זה גם לא יקרה בשנה הבאה. כשאני אוכל להסתובב חופשי ברפיח, אז הוא יוכל להסתובב חופשי אצלי במושב, עד אז זה לא יקרה, חבל על הדיבורים.
המערכת שצריכה לעזור לאזרחים להתקיים ולנהל את העניינים עושה הפוך. מזה חצי שנה ששני המשרדים עושים הכל כדי שהמצב הקיים ילך ויורע, למרות שהיה מאבק ציבורי, למרות שהיתה החלטת ממשלה שנבנתה על בסיס הבנה, לא על בסיס של לחץ של החברים שיושבים פה, כי השרים בממשלה מבינים שיש בעיה, ויושבים שני שרים ועושים צחוק מכולנו.
אם תחליטו לעזור ולא להפריע, תוך שבוע הכל נפתר.

אנחנו הגשנו בג"ץ וזכינו בבג"ץ, אתם עומדים על בזיון בית המשפט היום. איך אתם הולכים להתמודד עם זה, מה גם שהרצל גץ לא מגיע לישיבות שלך, כבוד היושב ראש,

השרים מוזהרים גם על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

יש פה זלזול מצד משרד הפנים בוועדה הזו או בכלל. מצד אחד הם לא מכבדים את החלטות בית המשפט העליון, מי שהיה צריך לשבת פה, הרצל גץ, לא בא לפה, הוא מזלזל בנו.
כעובד מדינה, לכל הפחות שיקשיב.

הרצל גץ אדם הגון, ישר ורציני, חוץ מזה, הביקורת שלך עניינית, אני שותף.

אני רוצה להבהיר, לא התכוונתי אישית, יכול להיות שהוא קיבל הוראה מהשר, אני מבין את העניין.

אתה מדבר על 250,000 פועלים זרים שנמצאים ואתה רוצה להפנות אותם לחקלאות. הביאו לארץ 1200 עובדים סינים בחקלאות, הם ברחו, לא נשאר מהם אחד בחקלאות, הם לא מתאימים לעבוד בחקלאות.
לגבי מספרים, בדיון שהיה אצל שר העבודה שבו דובר על מספר העובדים שנכנסו לארץ ב2001-, בינואר 2001 סגרו ולא נתנו להכניס פועלים תאילנדים, פתחו בפברואר ובמרץ סגרו אותנו עוד פעם, בדצמבר סגרו אותנו מחדש, לא נותנים להכניס לבד, ובניירות של משרד הפנים מופיע שנכנסו לארץ בשנת 2001 - 16,000 פועלים.

הבעיה שאנחנו מתמודדים איתה היא לא הבעיה שאתם מציגים. היתה הכרזה של שר העבודה שלא מקיים היום את החלטות הממשלה, והיא מצוטטת. אנחנו כמגדלי פרחים התחלנו לתעד את הנזקים שנגרמו לנו ואני מבקש שכל נציגי הממשלה, כולל נציג האוצר, כל משרד שיעביר את המסר למשרד שלו, שכתוצאה מאי כיבוד החלטות הממשלה נגרם נזק לחקלאים.

גם אני מהדרים. אנחנו מנהלים מאבק לגבי העובדים הזרים במהלך כל העונה הזאת. התחלנו בחודש אוקטובר את המאבק הזה בבית המשפט.
במהלך הדיונים בית המשפט ניסה לתת למדינה כל הזמן הזדמנויות למצוא פתרונות באמצעות הפלשתינאים, או העובדים הזרים הישראלים. משרד העבודה נכשל בכל הפתרונות, בסופו של דבר הוציא בית המשפט העליון צו החלטי להביא 3000 עובדים לענף ההדרים. צווים החלטיים הינם אחוז אחד מסך כל פסקי הדין של בית המשפט העליון. משרד העבודה התחכם בטענה שפלשתינאים זה עובדים זרים.

הוא לא הגדיר פלשתינאים כעובדים זרים.

אני כתבתי מכתב למשרד הפנים, שאני זקוק ל1000- עובדים לפי חישוב של דונמים, לפי כל אזורי הארץ.

שלחנו קבלני כוח אדם שלנו לשירות התעסוקה בגבולות, ברזאני, והם הציעו לתת לנו חמישים עכשיו וחמישים בעוד שבוע. קבלן כוח האדם הסכים, שב למחרת וקיבל במקום חמישים, שלושים, לאחר יומיים, כולם הלכו. זה היה בשומרון, לאחר מכן בעזה הבטיחו חמישים, מתוך החמישים הגיעו עשרים, קטפו יום אחד, אנחנו רשמנו את המקצועות שלהם, כולם היו עובדי בניין. לאחר יום אחד הלכו. כל זה קרה לאחר החלטה של בית המשפט העליון, זה בזיון בית משפט.

אני מייצג את מועצה אזורית בנימין ושומרון. הבעיה היחודית שלנו קשורה יותר להקצאות. בעיות התנועה של היום מצריכות פתרונות של ניוד וכו', הם לא ישימים בכל באותם עשרות משקים, מדובר בקבוצה קטנה ביהודה ושומרון. צריך לתת לזה פתרון אחר מהקריטריונים הרגילים.

תשובה לאברהם, אני לא הצבתי לממשלה שום אולטימטום בעניין מועצות הייצור, הממשלה קיבלה את עמדתי לאיחוד מועצת הפרחים והירקות.
לגבי העניין של הקריטריונים, הבטחתי שננסה להגיע להתאמה מוחלטת עד כמה שניתן עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, כולל הברחנים, לגבי הנושא של הקריטריונים. אי אפשר יהיה להגיע למאה אחוז התאמה בפרחים או בהדרים או בפירות, ובשום ענף אבל נשתדל ככל האפשר להתקרב למטרה. יוסי אכן משתדל בכך.

באשר לאיסוף הפועלים, אני לא יכול להיות קבלן משנה שבודק אם חקלאי שיקר או לא דיווח אמת, אבל אם יוגשו דיווחים על ידי מזכירי הארגונים, או על ידי גורמים אחרים למשרד החקלאות, כל מידע כזה יבדק, אנחנו נודיע במכתב רשמי למשרד העבודה לתקן את ההקצאה, אם היא ניתנה שלא כדין. נבדוק כל עניין לגופו, נעשה את ההתאמה, נודיע וזה יתוקן.
העניין האחרון, אני מקווה שבתחילת השבוע הבא יונח ספר ההקצאות החדש על שולחן שירות התעסוקה, במשרד הפנים ובמשרד העבודה.

אתה אומר שיתקנו את הקריטריונים, את זה הוא כבר עשה, מתי ישבו איתנו?

ספר ההקצאות החדש יונח בתחילת שבוע הבא על שולחן מזכיר הממשלה, בית המשפט העליון, משרד העבודה, משרד הפנים, שירות התעסוקה, התאחדות חקלאי ישראל, כל מי שנוגע בדבר יוכל לקבל.

תודה רבה לשר, אני רואה בחקלאות את אחד מהיסודות האיתנים של המדינה הזו והמשך קיומה, החקלאות מביאה לחוסן ולבטחון למדינת ישראל. אני בכל מאודי פועל ועושה כדי לחזק את החקלאים. אני חושב שזה מסר ברור שצריך להגיע לכל מקום, צריך ללחום למען הצדק, אני אעשה אותו.

יש החלטת הממשלה לייבא, אני לא מבין למה מתעכבת ההחלטה. שמעתי בקשב את כל הטענות שהועלו פה ממשרד העבודה וממשרד החקלאות. אני קובע חד משמעית, מאחר והיו לי עם שר העבודה והרווחה שיחות קשות בנושא הזה, אני פועל גם כשאני לא בתוך הוועדה, למען אינטרסים שמנחים אותי, שהם אינטרסים של מדינת ישראל.

הסיכוי למענה מהברחנים לחקלאים הוא קלוש, לכן אני קורא בעקבות הצהרת משרד החקלאות, להביא לכך שספר ההקצאות יונח בפני משרד העבודה וכל הגורמים הרלבנטיים, שירות התעסוקה.

המלצה, אני מקווה שיצא היום מכתב ברור לשר הפנים, שגם הוא תוך שבוע ימים יתן, לאחר שישב עם החברות הרלבנטיות, ספר מעודכן של העובדים הזרים לחקלאות. אני עומד על כך שבעוד שבועיים, כמו שהתחייב נציג משרד העבודה, יהיה אפשר להתחיל בקיום החלטת הממשלה, בהתאם לספר ההקצאות של משרד החקלאות.
תודה רבה.

סוף הישיבה.