כנסת פתוחה

פרוטוקולים/עובדים זרים/4534

הכנסת החמש-עשרה
מושב רביעי

5
הוועדה לבעיית העובדים הזרים
15/01/2002

פרוטוקולים/עובדים זרים/4534
ירושלים, כ"ב בשבט, תשס"ב
4 בפברואר, 2002

פרוטוקול מספר 89
מישיבת הוועדה לבעיית העובדים הזרים
מיום ג', ב' בשבט התשס"ב, 15/01/02, בשעה 9:05

הקריטריונים להקצאת עובדים זרים לענף החקלאות

חברי הוועדה: איוב קרא - היו"ר

יצחק מויאל - יועץ השר לענייני עבודה, משרד העבודה
והרווחה
ציפי שיינקמן - מנהלת אגף אכיפה, משרד העבודה והרווחה
יצחק בוכריס - מנכ"ל שרות התעסוקה
יצחק נחמיאס - שרות התעסוקה
עו"ד ג'ין אולמן - משרד הפנים
עו"ד דינה דומיניס - משרד הפנים
עו"ד נעמה אלבה - משרד הפנים
יוסי אורן - ממונה עובדים זרים ברשות לתכנון, משרד
החקלאות
סא"ל יצחק גורביץ - ראש ענף כלכלה ותאום פעולות בשטחים,
משרד הביטחון
בניהו מנדל - מזכיר האיגוד, ארגון מגדלי העופות
יהודה מתנה
גלעד ליבני
אברהם דניאל - איגוד מגדלי הפרחים
חיים חדד - איגוד מגדלי הפרחים
חנניה אזולאי - איגוד מגדלי הפרחים
יוסי הונגר - ארגון מגדלי ההדרים
מאיר יפרח - ארגון מגדלי הירקות
עמי אוליאל - ארגון מגדלי הפירות
אבידור חיים - ארגון תנו פורט מהדרין
משה ריצ'קר - ארגון תנו פורט מהדרין
רות גולומביק - כפר נטר
שאול גולומביק - כפר נטר
מלכה טויב
אהרון טויב
אברהם דניאל - יו"ר תנועת חקלאים עצמאים

תמי ברוך

מילת - הקלטות ותמלול








הקריטריונים להקצאת עובדים זרים לענף החקלאות

אני פותח את ישיבת הוועדה לבעיית העובדים הזרים. אנחנו נתחיל את הישיבה בנושא הקריטריונים שנקבעו לחקלאות. אני רוצה קודם כל לומר שאני שמח באופן אישי שיש הבנה באופן עקרוני שצריך להיות קריטריונים לחקלאות. אבל מצד שני זה רק תחילת הדרך מכיוון שלדעתי הקריטריונים מקפחים ענפים מסוימים וגם לא עונים על כל הצרכים. אני גם חושב שענפים מסוימים לא מיוצגים בקריטריונים וצריך לחשוב כיצד לתת להם את המעמד בתוך הקריטריונים הללו. אנחנו רוצים גם התייחסות של המנכ"ל כיצד אנשים שהיו להם יותר עובדים ואמורים "להזדכות" על עובדים לא עושים את זה ואלה שהיו צריכים לקבל לא מקבלים. אני מבקש להתייחס לכל הסוגיה הזו כי יש פניות יום-יום לוועדה מחקלאים שממורמרים.

אני יודע שהמנכ"ל עשה ועושה את המקסימום "לעשות סדר בבלגן". הוא רצה בכל מאודו להכניס את הסוגיה הזו של העסקת עובדים זרים למסלול נכון בצורה אובייקטיבית. אני הייתי רוצה לשמוע את הסקירה של המנכ"ל על הקריטריונים לחקלאות ובסופו של דבר נשמע התייחסות של שאר האנשים הנמצאים פה.

בשעה 10:00 השר בניזרי, יחד עם כל הנוכחים, נעבור לאולם ההרצאות לדיון בשידור ישיר. חשוב מאוד שכולם ישמעו את מדיניות השר בנושאים הקשורים לזרים בכלל.

שר העבודה והרווחה מינה באפריל שנה שעברה ועדה לבחינת היקף העסקה של עובדים זרים, ועדה שאני עמדתי בראשה. הוועדה בדקה את כל התחומים שבהם מועסקים עובדים זרים במדינת ישראל, בין השאר בחקלאות. היו הרבה נתונים סותרים לגבי מספר העובדים הזרים בחקלאות. נאמרו הרבה דברים לגבי אופן החלוקה של העובדים, לא היו קריטריונים, לא היה בסיס שלחלוקה שוויונית, היו לנו הרבה תלונות של חקלאים שהקצו להם או לא, אם זה תנועת המושבים או תנועת ההדרים, או תנועות הירקות והפירות. אנחנו החלטנו לעשות סוף לעניין הזה. לשמחתנו היה לנו שיתוף פעולה עם משרד החקלאות, בהתחלה בראשותו של יוסי ישי, שהיה מנכ"ל משרד החקלאות, ולאחר מכן עם המשנה למנכ"ל ויושב ראש הרשות לתכנון של משרד החקלאות. המטרה הייתה שמשרד החקלאות יאשר עבורנו, על בסיס הקריטריונים שנקבעו על ידי המשרד, את הנתונים הפיזיים (שטחי הגידול וסוגי הגידול) ואת הנורמות שנקבעו לגבי סך הכל העבודה השכירה והעובדים הזרים. על בסיס הקריטריונים האלה ביקשנו מהאוצר תקציב מיוחד על מנת לבנות את מערכת המיחשוב שלנו.

למעט האישור של המתכנן המחוזי של משרד החקלאות או של מנהל המחוז לא היה שום מגע של יד אדם מרגע הגשת הבקשה עד הרגע שיצא הפרט של ההיטל. אני לא מומחה בחקלאות, יש פה אנשים יותר מומחים ממני כמו מר יוסי אורן. מי שהחליט איזה ענפים ייכנסו, איזה ענפים לא ייכנסו, מה תהיה הנורמה של העובדים לגבי סוגי גידול כאלה או אחרים זה משרד החקלאות. אנחנו עשינו את העבודה של ההקצאה. כמובן שההקצאה שאנחנו עשינו זה בהתאם למכסה שנקבעה על ידי הממשלה. נקבעה בשנת 2001 מכסה של 22,000 עובדים. לשנת 2002 גם כן 22,000 עובדים. לאחר מכן נקבעה איזושהי מכסה משותפת לחקלאות ולבניין, כמובן ירידה. לאחר מכן הממשלה התכנסה בדצמבר עוד פעם והחליטה החלטה אחרת. אנחנו מבצעים בדיוק את מה שהממשלה מחליטה.

אני אתן סקירה קצרה כיצד המשרד נערך ומה המשרד עשה מהיום ההוא, מלפני שנה בערך, ועד היום הזה. אנחנו מדברים על חקלאות ואנחנו יודעים שיש לפחות כ- 35 מינים בהדרים, פירות ומטעים - 61 מינים.

למה אננס לא מופיע פה, למשל?

זה מופיע. פירות - 61 מינים, ירקות - 134 מינים, פרחים - 157 מינים, גד"ש (גידולי שדה: חיטה, שעורה וכולי) - 22 מינים. יש בעלי חיים, דגים, פטריות.

איזה ענפים לא מופיעים?

אין הגדרה של מטעים בבית צמיחה כמו בירקות ופרחים.

יש. אני יכול להראות לך. אתה מתאר לעצמך שאין 'סופרמן' אחד שיכול לעשות תחשיב לכל המינים, אין דבר כזה. לכן מה שעשינו זה שהושבנו את מדריכי הגידול ואמרנו להם שיוציאו את התחשיבים לכל המינים. מדריכי הגידול נתנו את התחשיבים, הוצאות והכנסות, בין היתר הכניסו לשם גם את נושא העבודה. כשלקחנו את נגזרת העבודה מתוך התחשיב והרצנו את זה בהתאם לכמויות שיש היום במדינה התברר שאנחנו צריכים בין 50,000 ל- 70,000 עובדים. לקחנו בחשבון שהחקלאי, בעל המשק, תורם עבודה עצמית מלאה. הורדנו בכל הגידולים את העבודה העצמית. כשהורדנו את העבודה העצמית התברר שאנחנו צריכים משהו בסביבות 56,000 עובדים. פרסמנו ותרגמנו את ימי העבודה, כמה עובד צריך לדונם. זה היה הטור הראשון בפרסום ששלחנו לשרות התעסוקה. הטור הראשון זה העבודה השכירה הנדרשת, והטור השני זה נורמת הזרים המומלצת על ידי משרד החקלאות. לפי הטור הזה היינו צריכים בין 50,000 ל- 56,000 עובדים. פתחנו את הניירות האלה, פרסמנו אותם למגדלים, פרסמנו אותם למדריכים. אמרנו לכולם שאם מישהו חושב שאיזה גידול מסוים נפגע נא להגיש ערער. כל מזכירי הארגונים, כל מי שערער הגיש ערעור, גם מגדלים הגישו ערעור. המשרד קבע שהכלכלניות תשבנה ותשמענה את הערעורים. לא הוזמנו האנשים מפני שהיה לחץ זמן והערעורים נעשו בכתב. שמעו את הערעורים, חלק מהערעורים התקבלו ותוקנו וחלק מהערעורים לא התקבלו. הכנו שני טורים חדשים בעקבות אותן הערות שקיבלנו מהשטח. המעבר לנורמה השניה זה בהתאם להחלטות הממשלה של 22,000 עובדים.

הוצאנו טפסים מיוחדים של שרות התעסוקה לכל המגדלים. כל מגדל רשם את מה שהוא מגבל בפועל. לא משרד החקלאות רשם. המתכנן היה צריך לאמת את הדברים יחד עם ההצהרות שניתנו. הגיעו אלינו 6100 בקשות מהשטח. הוקלדו בשרות התעסוקה כל הנתונים ובהתאם לבקשות התברר שאנחנו צריכים 25,800. היות והממשלה החליטה 22,000, 4000 מנוידים למטעי הפירות והמטעים, נשארו 18,000 לחלוקה במקום ה- 25,800. אישרנו 500 לועדות ערעור. זה אומר שכל אחד קיבל מהמלצת משרד החקלאות רק 65%.
אם אני לוקח את כל לוח העבודה, כל חקלאי היום קיבל סך הכל קרוב לשליש מכמות העבודה השכירה הנדרשת להפעלת המשק שלו. שני שליש האחרים, למעט עבודה עצמית, הוא חייב לקחת עובדים אחרים. לכן אף אחד לא מרוצה.

נבדק בשטח האם הבקשות הן נכונות ומוצדקות? למשל, האם מישהו בדק את כל ההצהרות, למשל מישהו אמר שיש לו כך וכך גידולים, האם מישהו בדק שזה נכון?

לא בדקו. אפילו ניתנה הוראה ברשות התכנון לא לבדוק כדי שהתהליך ילך יותר מהר. אני אחראי על מה שאני אומר.

על הטופס יש הצהרה של המבקש ושל איש תכנון משרד החקלאות האזורי. כל אחד היה צריך לאמת.

איך אני יכול לדעת שמישהו הגיש בקשה ל- 30 עובדים, הוא לא מנייד אותם?

אנחנו פנינו לכל מזכירי הארגונים, לכל המחוזות, לכל האזורים. אני מודיע פה בצורה הכי ברורה: כל מי שאינו חקלאי, כל מי שיוכיח לנו שטעה או שהצהיר הצהרה לא נכונה והביא דברים לא נכונים אנחנו ניתן הוראה במקום לקחת ממנו את התאילנדי ושייכנסו לפול הכללי. חברים, תשתפו אתנו פעולה, בסך הכל אנחנו לא יודעים כל מה שנעשה בשטח.

אנחנו יושבים פה כדי ללבן סוגיות כואבות. אני שמח שיש קריטריונים, עד שהגענו לזה זה לקח הרבה זמן. הקריטריונים חשובים מאוד, זה צעד חשוב בכל העניין.

היות וכל העבודה המקצועית נעשתה על ידי מדריכי הגידול, ואת הנגזרת לקחנו מהם, אני מאמין שהם אנשי מקצוע, נתנו לכולם לערער ונשמעו הערעורים. אני חוזר ואומר: ההתמרמרות אצל המגדלים בגלל שכל אחד קיבל רק שליש מהעבודה הנדרשת שלו, ואני מבין את המצוקה.

לפני שהחליטו על ההקצאה הזאת, היו יותר עובדים?

בואו ניקח בחשבון שזה פעם ראשונה שיצאנו למהלך כזה, וייתכן שאנחנו לא מושלמים לגמרי. אני מאמין שלמדנו המון ואם נצטרך לתקן, בעוד שנה או שנתיים נעשה את זה יותר טוב.

איך אנחנו יכולים לתקן את הקריטריונים בצורה כזו שכל הענפים יהיו מיוצגים? דבר שני: איך אנחנו יכולים להביא למצב שבאמת מי שמגיע לו עובד על פי הקריטריונים הללו - מקבל, ומי שלא - לא מקבל? יש פה לדעתי דבר מאוד פרוץ, אני לא מקבל שעל פי הצהרה כל אחד מקבל את המכסה שהוא רוצה. אני לא יודע מי מצהיר שם, יש אינטרסים כלכליים בסך הכל, בעצם זה מאוד מפתה. היום להשיג מכסות לתאילנדים ועובדים זרים זה פיתוי להרבה אנשים, ואפשר לעשות היום הרבה "קומבינות". איך אנחנו יכולים להביא בשורה שהקריטריונים אמיתיים, נכונים, כל הגידולים מופיעים שם?

ברגע שיצאו הנגזרות גזרתי לכל ענף וענף דיסקט שלם והעברתי לכל ענף, לכל מועצות הייצור, לכל ארגוני המגדלים. אמרתי להם לבדוק האם מה שכתוב תואם את המציאות בשטח. עד הרגע הזה, למעט אולי אדם אחד, לא הגיעה אלי שום הערה מכל ארגוני המגדלים.

לגבי ענף הפירות, שוועדת ערער כן דנה בו, לצערי הרב חל איזשהו שיבוש בטבלאות. אני הבטחתי במסגרת ועדת ערער של שירות התעסוקה להכין נייר ולתקן.

מגדלים קטנים, שמראש קיצצנו אותם, ושהגיעו לאיזשהו סף זכאות, בגלל הפעלת הפקטור הם נפלו לגמרי. גם את זה אנחנו מנסים לתקן. מאיפה לתקן? אנחנו מצאנו ליקויים במספר ענפים, של מספר מגדלים שדיווחו לא נכון, או שחל שיבושים בדיווח שלהם, את כל אלה אנחנו נאסוף ונשלים לאלה שחסר.

אני יושבת ראש מגדלי אננס. אנחנו מגדלים פפאיה, אנונה, אננס, מנגו וזיתים. אני מייצגת כאן בעיקר מטעים בבית צמיחה באנונה. ב- 1999 יצאו קריטריונים בדיוק בנוסח שיצאו הפעם. ערכה את זה הגברת אפרת הדס. היא נתנה 4000 פועלים לפירות, 7000 לירקות. אז כבר היו עיוותים, לא הופיעו הרבה מינים של פירות. בירקות היה גידולים במבנה. הגברת אפרת הדס, מר אלי נתנאל ז"ל, מר עמי אוליאל היו בקשר אתנו ואמרנו להם שצריך לכלל מטעים בבית צמיחה. יש מכתבים שלה שהיא מודה שהפפאיה גדילה בחממה. היא בעצמה מציינת שהענפים האלה לא יכולים לקבל עובדים מנוידים כי הם עתירי עבודת ידיים, אלה צריכים להיות עובדים קבועים. ב- 2001 היה לה שנתיים לעשות את זה, היא חזרה בדיוק על כל השגיאות של 1999, לא נתנה הגדרה למטעים בבית צמיחה. אחרי שהיינו בוועדת ערער של שירות התעסוקה היא עוד הוציאה מסמך עם אותו חישוב שלה וכתבה "אננס בשטח פתוח". אין בארץ אננס בשטח פתוח! בורות מוחלטת. היא לא מכירה בכלל את הענף. פפאיה יש בחממה ויש בחממה מחוממת. לגבי ירקות: ב- 1999 היה תות שדה, ב- 2001 היה כבר תות שדה בחממה מחוממת. ב- 1999 בכלל לא היה קיים פפאיה, ב- 2001 הגענו לפפאיה. אבל הפפאיה היא גם כן בחממה מחוממת, עתירת עבודת ידיים. ההגדרה חשובה, זה צריך להיות מוגדר כמו בפרחים וכמו בירקות: מטעים בבית צמיחה. יש קרמבולה בבית צמיחה, ענבים אפילו מגדלים בבית צמיחה, ועם התפתחות החקלאות הדינמית יופיעו עוד. אם אתה אומר לי שיש מטעים בבית צמיחה, אני שלחתי לך חוברת כזאת, לא ענית לי מילה אחת! קיבלת מהגברת טויב מלי חוברת כזאת! עברתי סעיף אחרי סעיף על כל מה שהיא כתבה. כל מה שקיבלה ולא קיבלה זה הכל הטעיות.

אתם חייבים לתת קריטריון מטעים בבית צמיחה. לקרוא לגידול בשמו ולתת אותו במקביל כמו בירקות וכמו בפרחים, אחרת נוצר עיוות. אנשים השקיעו הון עתק בהקמת החממות, בהקמת המנהרות, לגידולים עתירי ידיים, יש להם עתיד. ההקצאות שלכם למגדלי אננס: 0. זאת אומרת לסגור את המשק וללכת הביתה.

הסדר שנתת הוא לא נכון, ואנשים לא מכירים את הסדר. הסדר היה שהיא קבעה את הקריטריונים. את אותם קריטריונים שהיא נתנה ב- 1999 היא בעצם נתנה גם ב- 2001, אותה דרך חישוב מפותלת שלה. מספר העובדים השתנה. הגישו 36,000 אנשים הגישו 6000 בקשות, אתם אומרים שהגישו יותר. אני הוצאתי אתמול באינטרנט שהיה רק 5500 בקשות. לא הגעתם ל- 6000.

הגישו 6,073 בקשות.

זכו 5,500 איש. מה שבסך הכל ביקשו זה 36,000 עובדים זרים. אם יש 22,000 המרחק בין 36,000 ל- 22,000 זה לא 70,000 פחות 56,0000. אנשים מעולם לא ביקשו מעולם את המספר הזה! יש בקשות בפועל של 1999 שמעולם לא ראיתי במה זה סוכם. בשנת 2001 עקבתי כל הזמן, יש מספר: 36,000.

את היית בבג"ץ, החליטו לגבייך בבג"ץ.

אני רוצה מאוד למחות שהמשנה למנכ"ל לא הגיע לפה. בוועדה הזאת התעמתו בעניין אחד ויחידי: אימות הנתונים בשטח. מר בוכריס שאל האם זה וירטואלי כל העבודה הזאת? אמרתי כן, הוא אמר לא. אני מציע קודם כל לוועדה ולמר בוכריס להוציא מכתבים לכל אלה שקיבלו היתרים ולכתוב להם שמי שנתן תצהיר כוזב יתבעו אותו לדין. אני אגיד לכם גם למה: הרבה תושבים שבמושבים קיבלו עובדים זרים ויסחרו בהם.

מי שהחליט בקטע המקצועי זה המדריכים הארציים, ואני שם את ידי באמונה שלימה שעשו עבודה נאמנה - מעבר לכך זה הכל פוליטיקה. אני אתן לכם דוגמה על גידול ורדים, כתוב בקריטריונים "משק ורדים מתקדם", מה זה מתקדם? יש כולה בארץ 7 מגדלים שיודעים לקטוף בין 400 ל- 500 פרחים לדונם. כיצד משרד החקלאות או שירות התעסוקה עשה את האבחנה בין מתקדם ללא מתקדם? הוא לא מסוגל לענות. אם כן, משק מתקדם יש בכל גידול! בכל גידול יש משק מתקדם יותר ומתקדם פחות, מה לעשות. לדוגמה אמרו שבשטח פתוח נתנו 50% ובשטח מבנה נתנו 65%. כיצד עשה את האבחנה משרד החקלאות שהמגדל היה אמור בטבלאות האלה שהוא מגיש לרשום את סוג הגידול, אם זה פתוח או סגור? איך אתה יודע אם זה 65% או 50%? אין לך מושג ולא תדעו לעולם! למי אני צריך לבוא בטענות? אתם מדברים על עיוות שטח. מר חיים חדד שלח מכתב ואמר שזאת שערורייה מה שעשו המתכננים האזוריים שהם נתנו הוראה ושיתפו פעולה עם המגדלים ונתנו נתוני דונמים לא קיימים. מר שמחון, קח זאת לתשומת לבך. מי שנתן את ההנחיה הוא מר יוסי ישי, וחבל שהוא לא פה. הוא נתן את ההנחיה לעשות בדיקת ניירת, זה הכל.

אם אני מסכם את הדברים שלי: משרד החקלאות לא פעל על פי חוות הדעת המקצועית של המדריכים. עוד דוגמה קטנה: יש שתי זנים בפרחים סולידגו, ופרפקטה. אם ניקח את שני הזנים האלה יש הבדל 7 ימים או 9 ימים, מה שהמדריכים קבעו. מה הם עשו? הם נתנו לזן אחד עובד ל- 5 דונם, לזן השני 3/1. תסביר לי את ההגיון!

אני כורם ביין. בחוברת ענבי יין לא מופיע. ביקשו ממני לתת להם נתונים. נתתי נתונים ממשלתיים ממועצת גפן היין, ממס הכנסה, מרואי חשבונות. אף שלחתי ערעור ואמרתי שאני מגדל 42 דונם, נתתי את הנתונים הנכונים, לא זייפתי ולא עשיתי שום רע. אמרו לי שאני לא עומד בקריטריונים. איזה קריטריונים? אני לא יודע מה זה קריטריונים. יגיד לי חקלאי פה באיזשהו מושב שיש לו 60 דונם. אני לקחתי עכשיו 18 דונם נטיעות לנטוע עכשיו כדי להגיע ל- 60 דונם. אני בן אדם בגיל 65 ורוצה לעבוד, אני אידיאליסט.

כמה פועלים אתה מעסיק עכשיו?

מה חטאתי? יש לי רשיון, יש לי היתר, אני משלם מסי מדינה?

לפעמים מגיע למישהו עובד אבל בפועל הוא מגיע למצב של 80% עובד, מה עושים?

לפני שאני מתייחס לקריטריונים אני רוצה לומר לך שלפני חודשיים ישבנו פה מסביב לשולחן ואתה יצאת בקריאה, ושלחת גם מכתב לראש הממשלה וביקשת לענות למצוקה שבא נמצאת העבודה בחקלאות. אני רוצה לומר לך אדוני היושב ראש: שום דבר לא קרה. אפילו עובד אחד לא הועבר לחקלאות ולא הגיע. החקלאים קורסים תחת העבודה. כמייצג של מגדלי הפירות התרעתי אז.

בעוד שעה יש פה דיון עם השר, אני אתן לך להתבטאות בפני השר ובפני כולם. אני רוצה שתתייחס ספציפית לקריטריונים בלבד.

כמזכיר ארגון מגדלי הפירות, ואנחנו כולנו כמגדלי הפירות תמכנו והיינו שותפים להבנה ולצורך בקביעת קריטריונים, אבל בתנאי שהם יהיו שוויוניים, הוגנים, שקופים וברורים, ושווים לכולם. בפועל התוצאה מעוותת, לפחות לגבי ענף המטעים. אנחנו מזה מספר חודשים מתריעים, כותבים, מציעים, מבקשים, מכוונים ועד לרגע זה, חוץ מתשובות שזה יתוקן בוועדת הערער של שירות התעסוקה לא קיבלנו שום תשובה מעשית. זאת למרות שדווח פה שהייתה ועדת ערער של משרד החקלאות. ועדת ערער הזו קיבלה חלק גדול מהטענות שלנו ורשמה אותן. הגברת אפרת הדס לא ביצעה אותן, לא כללה את מה שהחליטה ועדת ערער. הווי אומר: אנחנו נמצאים במצב מאוד מעוות, שבו דווקא ענף כמו ענף המטעים שהנתונים שלו שקופים, אפשר לדעת כמה דונם יש מכל מטע, יש צילומי אוויר ונתונים ממועצת הפירות, שכולם קיבלו. אי אפשר פה לזייף ואי אפשר לתת נתונים לא נכונים, ולמרות הכל אנחנו יוצאים מקופחים והדברים לא תוקנו. אנחנו נמצאים במצב שבו יש טעויות, יש עיוותים, משרד החקלאות מודה שצריך לתקן ובכל זאת עד לשלב הזה לא תיקנו. אי אפשר לברך על קריטריונים אם הם מעוותים.

בתוך הקריטריונים גם קבע שירות התעסוקה 4000 עובדים מנוידים. כולנו יודעים, ומר בוכריס כיכב בכותרות בעיתונים בכל מה שקשור למכרז ולבג"ץ שהוגש בנושא של החברות. בסופו של דבר בפשרה של בית משפט חולקה המכסה. אבל כולנו יודעים שהדבר הזה הוא לא נכון. גם משרד החקלאות מודה שהדבר הזה הוא לא נכון. חייבת לצאת פה החלטה לקבע את העובדים המנוידים.

על זה תדבר למעלה, לא פה. אני רוצה התייחסות לקריטריונים.

זה חלק מהקריטריונים וחלק גדול מהעיוות.

בענף הלול ישבנו עם מר יוסי ישי כשהיה מזכ"ל משרד החקלאות והגענו אתו לסיכומים. בענף הלול, שהוא ענף מיוחד והגדול במשק הישראלי, שלפחות מי שיעמוד בקריטריונים של 650 טון גידול פטם במשקל יהיה לו עובד, אבל לא יהיה לו יותר מעובד אחד. זאת אומרת שאם הוא מגדל 3000 טון יהיה לו רק עובד אחד, כתוצאה מהקריטריונים האלה שנקבעו עכשיו. הפקטור שגרם לכך שהעלו את ה- 650 טון ל- 900 טון, מגדל שיש לו 350 טון יקבל חצי עובד. זה לא ייתכן! ב- 650 טון נלקח לו 100% עבודה עצמית. אם למשק הזה יש גם פרדס וגם איזשהו ענף נוסף נלקח לו בחשבון עבודה עצמית גם בענפים אחרים. זאת אומרת שלקחו לו עבודה עצמית כפול ומשולש. אנחנו טוענים את זה ואני טוען את זה למעלה מחודש ימים במשרד החקלאות, אצל מר יוסי ישי, אצל שר החקלאות. הם אומרים שיתקנו והנושא הזה פגע קשות בפטמים ובהודים.

לפני הקריטריונים היה לך עובדים זרים?

לפני הקריטריונים היו בענף הלול 482 ויזות רשומות.

מי אישר דבר כזה?

זה עוד מלפני 7 שנים. לקח לנו באמת 3 שנים להכניס את ענף הלול בקריטריונים כמו כולם, שווים לכולם. אני מברך על כך שיש קריטריונים גם בבקר וגם בלול וגם בענפים אחרים, כל מי שצריך להיות בקריטריונים שיהיה בפנים, אבל קריטריונים שקובעים אותם. אחרי זה להתכחש לקריטריונים שקבעו זה עיוות של מה שעושים!

אני מזכיר ארגון מגדלי ירקות. אני חושב שאנחנו יורים לעצמנו ברגליים שאנחנו מבקרים על הקריטריונים. הקריטריונים כשלעצמם הם חשובים, אני חושב שמשרד החקלאות הוא הסמכות היחידה שתקבע, לא הוועדה, לא המגדלים ולא כלום. צריך להגיע למכנה משותף מה הנכון מבחינת הקריטריון לתוך גידול וגידול. לא כל אחד יכול לקבוע את הנורמה של העבודה אלא הסמכות המקובלת גם על המגדלים וגם על משרד החקלאות. הבעיה זה לא הקריטריונים, הבעיה שצריכים יותר עובדים. מה זה שווה קריטריונים כשאין לך מה לחלק? הבעיה שאנחנו צריכים 28,000. אני מבטיח לך שהקריטריונים לא יעלו. תחלק את הצרכים של המגדלים בהתאם לכמות שצריכה החקלאות. הבעיה זה לא הקריטריונים. איפה שהקריטריונים לא בסדר צריך לתקן, מי שרימה שיתפסו אותו ויגישו אותו אפילו למשטרה. מה שצריך זה להעלות את הכמות כי הקריטריונים לא יביאו לא אחד שום עובד.

אני מחזק את עמדתו של מאיר. אין ספק שאם נתווכח על הקריטריונים לא יצא כלום. שיקימו ועדה משותפת עם משרד החקלאות ושירות התעסוקה שיתקנו את הבעיות. הבעיה שאין לנו את החליפה שכולנו רבים עליה.

גברת טויב, זה לא נכון שלא קיבלת ממני מכתב, אני שלחתי לך החלטת ועדת ערער. אחר כך הגיעו כל מיני ספרים והתחילו הבג"צים אמרתי שברגע שיש בג"ץ אני לא נוגע בזה יותר.

לפי החוק אתה צודק.

את אכן קיבלת ממני תשובה. כל מה שאת אמרת שאין בחממות, תסלחי לי אני מוכן להקריא לך: אפרסק ונקטרינה בחממה, דובדבן בבית צמיחה, נווה מאכל בחממה, קרמבולה בחממה, שזיף בבתי צמיחה, שסק בחממות - מופיעים. אני מאוד מצטער, זה מופיע בקריטריונים.

לגבי הטענות של מר יהודה מתנה אני רוצה לומר לו שמופיע ענביי יין, קוד מספר 2020. אני לא כורם, אבל אם אתה לוקח את כל נגזרת העבודה שיש בכרם במהלך כל השנה ואתה גוזר את זה יוצא שכל עובד הוא להרבה דונמים. בגלל הפקטורים האלה יצאו עוד יותר דונמים, ובגלל ה- 35% האחרונים קיבל עוד יותר דונמים. לכן אמרתי במפורש שמי שנפגע פה זה כל המגדלים הקטנים. אם נצליח לתקן דרך ועדת ערער שניתן לכל אלה שזכאים לעובד הראשון, ועבר את ה- 51%, אנחנו רוצים להעביר החלטה גורפת לא להפעיל עליו את הפקטור. אני מקווה שנצליח, שנמצא מקורות ונעביר את זה.

אתם מוזמנים לישיבה למעלה שממשיכה באותו עניין.

הוועדה רואה בחומרה רבה את התמרמרות סביב סוגיית הקריטריונים שנקבעו לחקלאות וקוראת למשרד החקלאות ומשרד העבודה והרווחה לבדוק בשנית את כל המדדים של הגידולים השונים.

אתה משנה את הכל ואז זה לא 35% אלא בסוף יקבלו 50%.

לא אמרתי לשנות. ועדת ערער תעבור מחדש על כל הקריטריונים לנסות לתקן את כל העיוותים שיש. במסגרת ועדת ערער ייבדק כל נושא הקריטריון גם לגופו של גידול. אני מבקש שכל גידול יופיע, גם אם זה גידול קטן. שכל אחד ידע מה המפתח שלו, שיהיה צדק, שאדם לא ירגיש שהוא מגדל משהו ומקופח.

במסגרת ועדת ערער אני קורא לכם לבדוק ולפקח בשטח על כל הבקשות, ההקצבות והדרישות של החקלאים להקצאת עובדים זרים. זה הדבר החשוב ביותר שאתם יכולים לעשות כדי להביא לצדק בסופו של דבר. אתם תצטרכו למצוא את הדרך להגיע לאמת. אני חושב שגם כך יש התמרמרות על גודל הקצאת העובדים הזרים, אז לפחות במה שנמצא שיהיו קריטריונים אמיתיים.

הוועדה ננעלה בשעה 10:00