כנסת פתוחה

פרוטוקולים/עובדים זרים/4331

הכנסת החמש-עשרה
מושב רביעי

5
הוועדה לבעיית העובדים הזרים
01/01/2002

פרוטוקולים/עובדים זרים/4331
ירושלים, כ"ו בטבת, תשס"ב
10 בינואר, 2002




פרוטוקול מספר 87
מישיבת הועדה לבעיית העובדים הזרים
מיום ג', י"ז בטבת התשס"ב, 1/1/02, בשעה 9:10

חברי הוועדה: איוב קרא - היו"ר
אורי אוריאל
אופיר פינס-פז

אבשלום וילן - חבר כנסת
אלי פז - סמנכ"ל בכיר לנושא כ"א בשעת חירום,
משרד העבודה והרווחה
ציפי שנקמן - מחלקת אכיפה, משרד העבודה והרווחה
יעקב בוכריס - מנכ"ל שרות התעסוקה
יעל מזרחי - משרד התיירות
בועז צאירי - מסעדת סאקורה (ירושלים)
יורם ירזין - מסעדת זוזובה (הרצליה)
גלעד גורביץ - מסעדת לוטוס (תל אביב)
גוסטב שפכט - מסעדת קיוטו (הרצליה)
ירון זכות - מסעדת קיוטו (הרצליה)
עו"ד מיכל פינצ'וק - האגודה לזכויות האזרח
דני ירדן - התאחדות בתי המלון

תמי ברוך

מילת - הקלטות ותמלול

שינוי קריטריונים להיתרי העסקת עובדים זרים במסעדות אתניות

אני פותח את ישיבת הוועדה לבעיית העובדים הזרים. חבר הכנסת אופיר-פז הציע רעיון לקיים ישיבה לבדוק את הקריטריונים להיתרי העסקת עובדים זרים במסעדות אתניות.

אני חושב שיש יותר מדי עובדים זרים בישראל, אבל אני רוצה שיקצצו לכולם. אם מקצצים רק לחלק אז יש סיבות אידיאולוגיות למה מקצצים לאלה ולא לאלה.

אני עברתי על הקריטריונים של משרד העבודה והרווחה וגילית באמת קריטריונים חדשים. מדיניות של המשרד הייתה לקצץ, אלא אם כן נשמע פה פרטים אחרים מנציגי המשרדים. כפי שאתם יודעים המסעדות הללו הסיניות, התאילנדיות, האתניות הם מקור בילוי טוב לציבור רחב, זה גם פרנסה להרבה אנשים. גם כך כל המשק קורס אנחנו לא רוצים שתהיה גם פה קריסה. אני חושב שהמשק הישראלי היום במצוקה הכי קשה שידענו מאז העצמאות. ההשלכות של זה נמצאות בכל זווית. לכן, אם אפשר להציל את המסעדות האתניות בצורה זו או אחרת בעצם הצלנו הרבה אנשים שמתפרנסים מזה.

אני רוצה לקיים היום את הדיון כדי לדעת כיצד אפשר לסייע למסעדות הללו להמשיך להתקיים. אני הבנתי שחלק מהמסעדות הללו כבר לא פועלות בגלל המצב של חוסר בידיים עובדות מקצועיות. אנחנו רוצים ללבן את הסוגיה הזו גם כדי לצאת לציבור, שיהיו מעודכנים, ושלא יחשבו שבישראל לא רוצים מסעדות סיניות או תאילנדיות. אני לא רוצה שתהיה פגיעה במסעדות הללו, צריך למצוא את "שביל הזהב" שימשיכו להתקיים עם כל המדיניות של המשרד.

ישנן תלונות על פגיעה בקריטריונים שהיו לגבי המסעדות הסיניות והאתניות בכלל. הקריטריונים הללו גרמו, לדעת הבעלים של רשתות מסוימות, לפגיעה מבחינת ידיים עובדות מקצועיות, וכאילו יש מדיניות חדשה בתוך המשרד בסוגיה הזו. אנחנו רוצים לדעת אם ישנה מדיניות חדשה לגבי המסעדות האתניות. דבר שני, מה הם הקריטריונים החדשים. דבר שלישי, כיצד אפשר לפעול כדי להציל את הזווית הכלכלית שגם כך יש כמעט קריסה מוחלטת של המשק. אם נמשיך במדיניות הזו של אי התחשבות באפשרות שיהיו בכל זאת עסקים שיפעלו בישראל, ולא כולם ילכו לקבל דמי אבטלה, הקריסה תהיה מוחלטת.

אני בעד שהנושאים הללו יטופלו על ידי גורמים מקצועיים, ואני הבנתי שעמדת, אדוני ראש שירות התעסוקה, בראש ועדה שאמורה לקבוע את הקריטריונים. אני אומר עוד פעם שאני חושב שבארץ יש יותר מדי עובדים זרים חוקיים. הממשלה הוציאה הרבה יותר מדי היתרים. אבל, בתוך הבלגן הגדול יש לי את הרושם - ותקן אותי אם אני טועה - שיש מקומות שלא רק שלא נוגעים אלא מגדילים את ההיתרים. יש מקומות "שחותכים" עד הסוף או בגלל שזה נוח, או בגלל שזה נכון, או בגלל טעמים אידיאולוגים. אם אלה השיקולים, הם נראים שיקולים זרים. אם השיקולים הם שיקולים ענייניים ראוי שהם ייחשפו בפנינו. אני לא רוצה כרגע להאשים, אני אומר מה יכולה להיות המוטיבציה ובשביל זה בעצם ביקשתי את הדיון.

שר העבודה והרווחה במרץ-אפריל, מייד עם כניסתו לתפקיד, הקים ועדה לבחינת היקף העסקה של עובדים זרים במשק, ועדה שאני עמדתי בראשה. אנחנו הגשנו את ההמלצות של הוועדה באוגוסט. לקח לנו איזה 4 חודשים לבחון את כל נושא העסקת עובדים זרים במשק בכל התחומים והגענו גם לנושא של מסעדות ובתי מלון. הכוונה הייתה לצמצם את מספר העובדים הזרים בכל התחומים. חבר כנסת אופיר פינס-פז התייחס לשני תחומים שהייתה עליה: העלייה הייתה על מנת שתהיה ירידה. מדובר בעלייה בענף הבניה מ- 42,000 ל- 45,000. העלייה הייתה על מנת לתת פתרונות בגלל האינתיפאדה לכל ענף הבניה. זה שבמקביל הייתה ירידה בהיקפי הבניה זה היה אחרי שהוועדה אישרה את מה שאישרה והממשלה אישרה את מה שאישרה. דרך אגב, הממשלה בגלל היקפי הבניה, ובגלל הרצון לצמצם את מספר העובדים הזרים ולאפשר תחרות כוח אדם בין עובד זר לעובד ישראלי, קיבלה עכשיו החלטה מאוד דרסטית לצמצם בשני ענפים, גם בחקלאות וגם בבניין, את מספר העובדים הזרים ל- 45,000. זאת אומרת שמדובר בקיצוץ חד של 22,000 עובדים.

אם אנחנו מדברים על קיצוץ כה דרסטי, אולי תגיד לנו כמה ישראליים נכנסו למעגל העבודה במקומם? זה לא חכמה להגיע למצב שהמשק יקרוס. אני מקבל את זה שמקצצים בעובדים זרים, אני לא רוצה אף זר פה. השאלה אם מתוך ה- 240,000 מובטלים כמה נכנסו למעגל העבודה. אם לא, אנחנו הולכים למצב לא טוב.

זה עניין של תהליך, של שינוי, של תפיסה, עניין של צמצום הטבות למקבלי הבטחת הכנסה, זה כל מיני חוקים שהכנסת תצטרך לשנות כדי שהתמריץ להיכנס למעגל העבודה יהיה הרבה יותר ממה שקיים היום. היום אם זוג עם שני ילדים יקבל הבטחת הכנסה פלוס הטבות שנמצאות מסביב 6440 שקל נטו בלי לעשות שום דבר אז בשביל מה לו לצאת לעבודה? הכנסת תצטרך להתייחס לכל החוקים החברתיים על מנת שהמוטיבציה של האנשים להיכנס למעגל עבודה תהיה הרבה יותר גדולה. זה הפתרון.

אתה מציג את הדברים כאילו אפשר לאורך שנים לקבל את הסכום הזה. זה 4 החודשים הראשונים, תלוי באיזה גיל הוא.

אני לא מדבר על אבטלה אלא על הבטחת הכנסה. הבטחת הכנסה אפשר לקבל עד גיל 65. הבן אדם יכול להיכנס למעגל של גמלאות למרות שהוא בריא, למרות שיש לו כושר עבודה.

מקבלי הבטחת הכנסה הם כלולים בתוך 240,000 מובטלים?

בהחלט. יש לנו 58,000 מקבלי הבטחת הכנסה שנמצאים במעגל דורשי עבודה. זה חוץ מה- 100,000 שזה נרקומנים וכוליה שלא נמצאים במעגל דורשי העבודה. בהתאם למדיניות הזאת אנחנו גם התייחסנו לנושא של המסעדות והחלטנו שהמסעדות האתניות יישארו בהתאם לקריטריונים שנקבעו בתחילת השנה על ידי מנכ"ל שירות התעסוקה לשעבר, מר עזרא ג'נון. להוריד את כל המסעדות המעורבות, זאת אומרת מסעדה שמוכרת חומוס עם אגג רול למשל. הורדנו את כל המסעדות המעורבות והשארנו את המסעדות האתניות. יש הגדרה מדויקת מה זה מסעדה אתנית, מסעדה שמגישה מאכלים על טהרת התפריט האתני של ארצות המזרח הרחוק, מדובר בארצות סין, יפן, הודו ותאילנד ומסעדה אתנית-מערבית זה מסעדה שמגישה מאכלים על טהרת התפריט האתני של ארצות המערב, ארצות הברית, דרום-אמריקה ואירופה. אנחנו התייחסנו גם למסעדות בתוך בתי המלון. גם כן, אותם קריטריונים חלים לגבי המסעדות בבתי המלון. יש פה היקף פעילות של המסעדה, מספר הכיסאות. מ- 25 עד 50 מקומות יאושר טבח אחד בלבד. מ- 50 עד 100 מקומות יאושרו 2 טבחים. מ- 100 עד 150 מקומות יאושרו 3 טבחים. מ- 150 ועד 200 יאושרו 4 טבחים.

רשמתם שליד הטבח החוקי יש עוד 2 לא חוקיים? איך אתם עושים את החשבון?

אנחנו לא מתייחסים ללא חוקיים. הקריטריונים זה כדי לתת היתרים לעובדים זרים חוקיים. אנחנו גם פנינו ל - "תדמור", הגוף שעוסק בהכנה של עובדים ישראלים בתחום של הטבחות, שפים וכל אלה. ביקשנו מבית הספר למלונאות להכשיר ישראלים לענפים האלה של טבחות אתנית. לצערי בגלל אי אילוצים לא הספקנו להיפגש עם מנכ"ל "תדמור". אני מתחייב שבימים הקרובים אני אשב עם מנכ"ל "תדמור" על מנת לבחון אפשרות לעשות קורס לישראלים שישתלבו בענפים האלה של טבחים אתניים. יש קורסים, אבל אנחנו רוצים שהקורסים הללו ממש יכשירו את האנשים לטובת הענפים שאנחנו מדברים עליהם.

המדיניות זה צמצום של העובדים הזרים. בנושא של בתי המלון זה לא רלוונטי. אבל אנחנו הורדנו את כל העובדים הזרים בבתי המלון, למעט אילת שהשארנו שם 10% בנושאים של שטיפת כלים, נושאים שישראליים לא רוצים להיכנס אליהם.

איפה העובדים הללו עכשיו?

מי שאין לו היתר חוקי, הוא מעסיק עובד זר לא חוקי

אני מדבר על חוקיים.

הם לא חוקיים. ברגע שבעל המסעדה קיבל היתר ל- 5 טבחים והוא מעסיק 7 טבחים, 2 טבחים הם לא חוקיים.

אבל אתה אומר שקיצצתם בתקנים בתיירות כי אין תיירות.

לא רק בגלל שאין תיירות גם בגלל שרצינו שישראלים ייכנסו למעגל העבודה.

מה קורה עם העובדים החוקיים שקיצצת?

הם לא חוקיים, הם הופכים להיות לא חוקיים.

אוטומטית? מיידית?

לוקח 3 חודשים בערך עד שמוציאים אותם.

יש לי הרגשה שלא נכנסו עובדים למעגל העבודה, אולי נסגרו עסקים בבתי מלוון במחיר זה. מה אתה אומר?

קודם כל זה לא מדויק. אם תקרא את הדוח של מר בני פפרמן, מנהל רשות לתכנון כוח אדם, אתה תראה שדווקא ברבעון השלישי (ממתי שהתחלנו עם השינוי הזה) יש כניסה יותר גדולה של עובדים ישראליים בענפים האלה. זה לוקח זמן, זה לא דבר פשוט. אמרתי בהתחלה מה אני חושב שיביא לכניסה יותר מסיבית של אנשים בתחומים האלה.

אתה יודע כמה בתי מלון נסגרו. זאת רק אינדיקציה.

אבל בתי המלון לא נסגרו בגלל שצמצמנו עובדים זרים, הם נסגרו בגלל בעיות הביטחון, אין תיירים. את מעט העבודה שיש שיתנו לישראלים. יש מקרים כאלה שהצמצומים נעשו על חשבון הישראלים והשאירו את הזרים, בזה אנחנו מטפלים, במיוחד באילת. יש אגף אכיפה של משרד העבודה שמגיע אחת לתקופה מסוימת לאילת, עושים מבצעים. לא מזמן היה מבצע גדול ואספו איזה 110 עובדים לא חוקיים וימשיכו להיות מבצעים.

כמה אנשים גירשו?

אני לא אחראי על הגירוש. יש אגף אכיפה במשרד העבודה.

הבעיה אם אני מכביד כדי שלא יהיו עובדים זרים, מצד שני זרם הזרים הלא חוקיים ומפלס שלהם עולה, זה הבעיה שלי כרגע. לכן הקונספציה הזו זה מה שמעניין אותנו כרגע, זה לא בעיה לעשות דברים ופעולות נגד זרים וכוליה ומצד שני בלי לשים לב המפלס של הלא-חוקיים עולה בתוך מדינת ישראל. זאת הסוגיה עליה צריכים להתמקד. אני אומר גם בקטע הזה של המסעדות יש לי הרגשה שההקפדה היא טובה אבל בדלת האחורית בעצם נכנסים למעגל העבודה במסעדות הללו, בצורה לא חוקית, הרבה אנשים. זה מדאיג אותי יותר מאשר כל דבר אחר. אנחנו רוצים לתת בשורה איך אנחנו מגמדים את הבעיה הזו ואיך אנחנו נלחמים בה.

האחריות של שירות התעסוקה היא במתן ההיתרים. האחריות של משרד העבודה והרווחה זה באכיפה על מעסיקים. האחריות של המשרד לביטחון פנים זה בגירוש, ביחד עם משרד העבודה והרווחה.

בשבוע שעבר הייתה כתבה בעיתון "הארץ" על סלבריטיז שיש להם בבית עובדים זרים לא חוקיים. מישהו בא ודפק להם בדלת?

יש היום תיקון לחוק כניסה לישראל.

הם "מצפצפים" על החוק!

יש תיקון לחוק הכניסה לישראל שמאפשר היום גם להיכנס לבתים. נעשתה עבודה גדולה מאוד בשיתוף פעולה בין משרד העבודה והרווחה לבין משרד לביטחון פנים. אני לא אחראי על האכיפה ולא על הגירושים. אני אחראי על מתן ההיתרים, זה המנדט של שירות התעסוקה. הייתם צריכים להביא לפה את מר אפרים כהן או את מר אלי.

הכניסה של "ועדת בוכריס" בנושא המסעדות ושאר ענפים הייתה כניסה מאוד חשובה, מאוד מקצועית. אנחנו נמצאים בתהליך של הבטלה, רוב התפקידים שאנחנו מדברים עליהם הם תפקידים שישראלים יכולים למלא אותם במחיר המתאים, זה עניין של שכר ראוי לסוגי העבודות האלה. תחילת העניין היה בעבודה במסעדות אתניות מובהקות, גם כן תפקידים בודדים. במשך הזמן המעגלים הלכו והתרחבו. גם מסעדות אתניות רבות שקוראות לעצמן אתניות אנחנו יודעים בדיוק מה ההקפדה המלאה, אתה מוצא פתאום עובד פיליפיני במסעדה תאילנדית. הפיליפיני הוא זה שברח אתמול מטיפול, והוא מוכן תמורת 400-500$ לחודש לעמוד 18 שעות על הרגליים ולעבוד.
שמעתי תגובה לא נכונה ומי שאמר אותה שיבדוק את המסעדות. אני סועד, אני אוהב לאכול בכל המסעדות, אני מסתובב ואני רואה את חלק מכוח האדם שאוסף צלחות וכוליה, זה לא השף ניקולאי בלבד. חבר הכנסת פינס-פז מכיר את המסעדה הסינית בירושלים, הייתה שפית שהייתה במקרה מרוקאית, בפרונט חילקו את האוכל כמה מלוכסני עיניים.

אני מכיר תופעה אחרת, אני לא יודע אם שמתם לב אליה. היום חלק מהעובדים הזרים במסעדות האתניות הם הבעלים של המסעדות.

זה השקעות זרות בארץ.

על כל פנים, בענף שיכל להיות פוטנציה של הרבה עבודה לישראלי המעגלים של האתניים האמיתיים והמעורבים (שמקפיצים פעם פלאפל ופעם גזר) שקוראים לעצמם גם כן "אתניים", ההיתרים היו לפני בואו של מר בוכריס בהיקפים של מאות אלפים למעגלי המסעדות.

אתה יכול להגיד לי כמה היום מאושרים בתוך המסעדות לפני הוועדה וכמה היום?

היו מעל 2000 והמספר ירד לפחות מחצי. נשאלה שאלה טובה על ידך, מה ניתן לעשות. אני יכול לומר לך שעד שלא יהיה מאזן אימה רציני מאוד כלפי המעסיקים אז תמשיך "הדלת המסתובבת", כפי שאתה אמרת. מר בוכריס יילחם קשה מאוד וייכנסו הלא-חוקיים. אני לא רוצה לדבר על אלה שיושבים פה, אני לא יכול לשפוט אותם אבל המעסיקים עושים בדיחה מהמערכת ולכן צריך ללמוד ממה שקרה במדינות אחרות. אנחנו עכשיו אוספים חומר בינלאומי. בספרד, למשל, נטען בפניי ששינו את מערכת החקיקה. מעסיק שמעסיק עובד זר פעם ראשונה מקבל קנס גדול, פעם שניה שתופסים אותו הוא הולך לבית סוהר. במקביל הלכה לבית סוהר יש צו לסגירת העסק. עד שאנחנו לא נבין שהמשבר הלאומי הכלכלי-חברתי שאנחנו נמצאים בו הוא גדול, מר בוכריס יכול לעשות את המאמצים הכי גדולים, יחידות האכיפה של משרד העבודה ירוצו כל הזמן, אם מאזן האימה לא יהיה דרסטי בצורה קיצונית יעשו מכולנו בדיחה.

יש פה אשליה. אנשים חושבים שייקחו את העובדים הזרים ונסגור עסקים, העסק היחידי שייפגע זה כל הישראליים שקשורים לזה. אני צריך 16 עובדים זרים כדי להפעיל את המסעדה שלי. אני מאכיל כ- 600 איש כל יום, אני לא יכול לעבוד עם 1 פחות, או אולי עם 1 פחות. התקנות נותנות לי לעבוד עם 3.

למה אתה מעסיק זרים? למה אתה לא יכול להעסיק ישראליים?

כי אני פתחתי מסעדה שהשקעתי בה 850,000$, המסעדה היא לא רק אתנית אלא אתנית אוטנטית לגמרי. אין בן אדם אחד בארץ שיכול לעשות את העבודה שלהם. אני אומר את זה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: אין ישראלי שמסוגל לעשות את העבודה שלהם במטבח.

אתה צריך 16 אנשים?

אני מזמין אותך לבוא ולראות. יש לי 2 משמרות, משמרת צהרים ומשמרת ערב, 8 בכל משמרת.

כמה מאושר לך היום על ידי הממשלה?

6. בתקנים החדשים - 2. זה אומר לי לסגור את העסק! אני מעסיק היום עוד 40 ישראליים שגם הם יאבדו את מקום העבודה.

זאת אומרת 40 ישראלים בנוסף ל- 16?

היחס הוא 1/10. על כל מומחה זר שאנחנו מעסיקים, 10 ישראלים עובדים מסביב, שליחים, מלצרים, מנהלי משמרת, עובדי ניקיון. אנחנו מדברים על 800 מול 8000 שאמורים להיכנס למעגל האבטלה. אם יאכפו את מה שמר פז ידבר עליו אנחנו נהיה מוכרחים לסגור. אנחנו לא נעבוד "בכלאיים".

כמה יש לך זרים וכמה ישראלים?

אני מעסיק 40 מול 8. יש לי 110 מקומות, שעל פי המפתח זה 2 עובדים זרים. מדובר פה בנושא של הכשרת ישראלים ב- "תדמור". בפועל קיצצו. תהליך של הכשרת עובדים זרים ישראלים ייקח 2-3 שנים אם רוצים לעשות אותו ברמה. אנחנו בעד, אנחנו מוכנים לעזור לזה, אנחנו אתכם, לא נגדכם.

אנחנו לא באנו לסגור מסעדות.

אנחנו בעדכם.

גם הם בעדכם. הבעיה שלהם היא משהו אחר: הם רוצים למסד את נושא הזרים.

אבל קיצצו בלי תחליף. ברגע שמקצצים מ- 8 ל- 2 מה אתה אמור לעשות?

אני ועוד בן אדם בארץ היחידים שיודעים לעשות סושי. אף אחד בממשלה לא הכשיר אותי. ההכשרה שלי באה מזה שאני נסעתי ליפן 20 פעם. אין מקום בארץ שיכול ללמד אותי, לא "תדמור" ולא אף מקום. אם מישהו לימד ישראלי ב- "תדמור" זה אני. אם מישהו עבד עם משרד העבודה ולימד שפים לעשות אוכל יפאני זה אני. זה לא "הוקוס פוקוס". ביפן לוקח לבן אדם ללמוד 7 שנים. אני נסעתי 22 פעם ועדיין אני לומד. זה לא להכין פודינג! אל תשלו את עצמכם שאם אתם לוקחים עובד זר ישראלי יבוא מייד במקומו. אני כל יום הולך לשירות התעסוקה ואף אחד לא בא אלי. אף אחד לא רוצה לעשות את העבודה הזאת. מה זה האשליה הזאת?

איזה שכר אתה נותן לעובד זר אצלך במסעדה?

עובד זר אצלי במסעדה מקבל 1000$ ומשהו ודירה. אני מעסיק 4 פועלים זרים ו- 18 ישראליים.

כמה שעות הוא עובד?

8 שעות. מאזן אימה זה ש- 4 עובדים תאילנדים ילכו ו- 18 ירושלמים יהיו באבטלה.

אני מקבל את זה שכואב לך ובאנו פה כדי לעזור לך.

יש לי מסעדה בהרצליה-פיתוח עם 220 מקומות ישיבה, תפריט יפני על טהרת האוכל היפאני של 150 מנות. יש לי מסעדה בתל אביב של עוד איזה 170 מקומות ישיבה. שוב, 150 מנות על טהרת האוכל היפאני. אין אצלי עובד אחד שאם הוא לא למד 7 שנים במזרח יכול להכין את האוכל הזה. זה אפילו יותר מ- 2 משמרות, זה בין 18 ל- 20 שעות עבודה ביום. בתל אביב היו לנו 12 עובדים, זה 6 אנשים למשמרת. זה לא הספיק. זה אחרי ועדת ערער שעברנו, מיוחדת לכבודנו, ונאלצנו לסגור את המסעדה בשעות מסוימות, נאלצנו לשלוח אנשים הביתה. על ה- 12 ויזות העסקנו למעלה מ- 60 ישראליים. בהארכה שביקשנו לפני שנה לא התייחסו אלינו עד לפני שבוע. לפי שבוע הודיעו לנו שבעצם אישרו לנו רק 4. בינתיים אלה שנסעו כמובן שלא חזרו. אני רק בחודשים האחרונים פתרתי 25 ישראליים על הכמה עובדים שלא אישרו לי ושלא חידשו את הויזות. אין לנו עבודה לתת להם כי המטבח לא יכול לייצר אוכל. הקהל לא יכול להיכנס, העובדים הישראליים צריכים ללכת הביתה.

מה לדעתך צריך להיות המפתח והפרופורציה בין העסקת עובדים ישראליים וזרים בתוך מסעדה?

הממוצע משתנה כשבדרך כלל על כל עובד זר עובדים כ- 7 ישראלים אצלנו.

זאת אומרת שאם על כל 7 עובדים ישראלים אתה מקבל עובד זר, זה מספיק מבחינתכם?

הקשר הזה משתנה מפני שזה לא כל כך הולך יחס ישיר אחד לשני. זה תלוי במקומות העבודה, בכמות הסועדים וכן הלאה. אני יכול להגיד לך שבמסעדה כמו אצלי בהרצליה שיש בה 220 מקומות אני עובד היום שעות חלקיות, העובדים שלי עובדים 20 שעות רצוף. סוגרים להם לכמה שעות, הולכים למחסן, ישנים, וממשיכים לעבוד כי אין לנו עובדים על מסעדה שהשקענו בה 800,000$.

למה הם ישנים במחסן?

כי הם לא מספיקים ללכת הביתה. יש להם דירה בהרצליה-פיתוח שעולה 1200$. השף שלי מקבל 3000$, זה לא מישהו ששוטף כלים כי הוא זול! זה בן אדם יקר מאוד, הלוואי שהיה לי ישראלי. גם בלשכת התעסוקה בהרצליה כשפנינו לבקש שוטפי כלים לא קיבלנו בן אדם אחד, בטח לא מומחים יפאנים.

יש פיקוח שבאמת העובדים הזרים עובדים 8 שעות במסעדות הללו? זה מאומת שזה כך?

אנחנו בוודאי בודקים את תנאי העבודה שהם עובדים. במסעדה הספציפית שלו, לפי מה שהוא אומר, כמובן שהוא עובר על החוק. נבדקו מסעדות וגם עסקים אחרים אבל זה לא תמיד מדויק. אם יש חוסר בעובדים זה לא אומר שיש לו לגיטימציה לנצל אותם ולהעסיק אותם שעות על חשבון עובדים שאין לו. אנחנו באמת נבדוק את זה במסעדה אצלו.

כמובן שהיינו קצת קיצוניים. אבל הדוגמה הייתה לבוא ולהראות שהמצוקה הנובעת ממספר העובדים הזרים שמאושרים כשאנחנו משקיעים הרבה מאוד בתקופה שהיא מאוד קשה במשק הישראלי. אנחנו מוכנים לבוא, להשקיע ולתרום והרעיון שלנו זה לפתח מאינטרסים שלנו ומאינטרסים בכלל. בתקופה כזאת אנחנו מצפים לקבל עזרה. אנחנו מוכנים להשקיע את המשאבים. אנחנו מספקים הרבה מקומות עבודה לישראליים. בוודאי שאם מישהו עובד יותר שעות ממה שהוא צריך משלמים לו על זה לפי חוק וכמובן שהדברים האלה נבדקים, כמובן ששום דבר אצלנו לא נעשה בצורה לא חוקית. עדיין, כשאין לנו מספיק עובדים זרים המסעדה נסגרת ולא עובדת כל היום, היא מסרבת לקבל לקוחות על מנת שיוכלו לעמוד בקריטריונים החוקיים במדינה. אבל, במצב אידיאלי, אם היו מכבדים את זה שב- 220 מקומות ישיבה, בתפריט של 150 מנות ניתן לתת 20 ויזות, שעל ה- 20 ויזות האלה יעבדו עשרות ישראלים בתפקידים של ברמנים, מלצרים ומנהלים הדבר הזה היה תורם למדינה.

אין אף מסעדה שצריכה יותר מ- 16 עובדים, ואין אף מסעדה שיכולה לעבוד עם פחות מ- 8. אלה פחות או יותר הפרמטרים. אנחנו מדברים על 70 מסעדות. תכפיל במקסימום 16 עובדים, זה 1000 עובדים ואם יש 340,000 עובדים זרים, אני לא יודע איפה מתחבאים כולם. את הענף שלנו זה גומר. לא מדובר פה בעשרות, מדובר ב- 16 עובדים במקסימום ו- 8 במינימום.

מדברים פה על תקנות עבודה. לי מגיע 2 עובדים במסעדה בסדר גודל שלי. לעובד מגיע יום חופש. המסעדה עובדת 7 ימים בשבוע. אוטומטית אומרים לי תעבור על החוק!

אין פה סבירות. מר יעקב בוכריס גם כן יודע את זה. 2 עובדים במטבח ב- 2 משמרות זה לא עומד במבחן המציאות.

לא מורגש כל המצב הכלכלי היום והסיטואציה במסעדות?

בוודאי. יש 20% ירידה. אבל זה לא אומר שבגלל זה סוגרים, אבל בגלל שאין עובדים כן סוגרים.

אם מדברים על סבירות ומדברים על זה שמסעדה שיש לה 20 מקומות אסור שיהיה לה אף שף, כי רק מ- 25 מקבלים שף. אם מישהו פתח מקום קטן ולא רצה להשקיע מיליונים לא ייתכן שלא יהיה לו עובד. אם הוא פתח מקום קטן עם 25 מקומות ישיבה, אסור שיהיה לו טבח? אם יש מקום של 50 מקומות ישיבה ויש 2 משמרות וכולם בודקים פה את שעות העבודה, איך יכול להיות שבחוק מאושר עובד אחד ל- 2 משמרות? אנחנו מדברים על מטבח יפאני, אין מישהו שיעשה את המטבח היפאני. אנחנו מעסיקים הרבה מאוד ישראלים. אם אנחנו צריכים עובדי ניקיון אנחנו פונים לחברות כוח אדם, ללשכת התעסוקה. אנחנו מעסיקים עולים חדשים, משלמים לחברות כוח אדם הרבה כסף רק שישלחו לנו עובדי ניקיון. לא עולה בדעתנו במסעדות האתניות האמיתיות לקחת עובד אתני אוטנטי ולהעסיק אותו בניקיון. לא יכול להיות שאם הקריטריונים כל כך קשים ואנחנו מעלים את הבעיה יבואו ויתקפו אותנו.

אנחנו לא באים כדי לתקוף אתכם.

כולם פה מבינים שהמספרים לא סבירים, אני חושב שגם מר בוכריס מבין שהמספרים האלה לא מאפשרים אותנו להאכיל מסעדה.

אני רוצה להוסיף עוד משפט אחד: בנושא של מסעדות, תעשייה, מלונאות ושירותים אישיים לא הייתה מכסה של עובדים. הממשלה ב- 23 לחודש קבעה מכסה של 3000 עובדים בכל הענפים האלה.

כולל בתי מלון?

כולל בתי מלון, כולל תעשייה, כולל מסעדות. הממשלה אישרה סך הכל מסגרת של 48,000. 45,000 לענפי החקלאות ובניה. מה שנשאר הולך לשאר הענפים, זאת אומרת שנשארו 3000. אני מדבר על תעשייה, על בתי מלון, על מסעדות. אנחנו פועלים לפי החלטות הממשלה.

אני היו באים והיו אומרים כדי להראות לנו שהם לא משחקים עם השוק העבודה הישראלי, אנחנו משלמים בממוצע שכר לעובדים הזרים אצלנו שלא נופל מ- 1500$ לחודש, כי באמת מדובר במומחים. אני הייתי מצפה כאשר אתם פונים לשירות התעסוקה: אנחנו משלמים לפחות 10,000 שקל למומחה לחודש. זו הוכחה מסוימת של רצון טוב.

אני אשלם לישראלי 10,000 שקל הוא יהיה מומחה בגלל זה?

אתם אמרתם שהרבה עסקים נסגרו, הרבה מערכת נסגרו. יש בשוק חוסר. היום יש יכולת משחק יותר טובה. אני מסכים עם מה שאתם אומרים, יש רמת מומחה ויש צוות לידו שעוזר לו. אם אתם מצהירים שאתם משלמים לפחות 10,000 שקל למומחה, תפנו לשירות תעסוקה ותשכנע שאין פה הפליה מכוונת על מנת לקחת עובד זר ולחסוך בעלויות עבודה. תפנו לשירות התעסוקה ותציגו את הנתונים האלה. אם זה נכון יכול להיות שיהיה לכם אוזן קשבת לפחות בעניין שלכם.

אני חושב שהוועדה צריכה לחפש פתרון. ההצהרה שהממשלה החליטה על 3000 זה החלטה "שהציבור איננו יכול לעמוד בה" וזה יהפוך שורה של ענפים לעבריינים בעל כורחם ועל ידי החלטות סביב השולחן לא פותרים כלום. אתם צריכים לבקש מהממשלה לקבוע מפתחות שהם הגיוניים, שהם נכונים מבחינה פונקציונאלית לעבודה ולא להרוס את המעט עסקים שעדיין קיימים ויכולים לתפקד.

אני לא מדברת ספציפית על הענף הזה ולפי מה שנאמר פה כמובן שזה נראה קצת לא סביר הקיצוץ שנעשה לגבי המסעדנות. מה שמטריד אותנו זה העניין שבין לילה אחד הוחלט לקצץ את המכסות בצורה דרסטית. השאלה מה קורה לעובד הזר שבין רגע הוא פוטר ומוצא את עצמו לא חוקי בארץ?

זה לא "בין רגע", נתנו תקופת מעבר של איזה חצי שנה.

נתתם תקופת מעבר כדי שהעובד ימצא מקום אחר?

או שימצא מקום אחר או שילך הביתה.

יש פרסומים ששר העבודה והרווחה מדבר על הסבה של העובדים הזרים החוקיים מסקטור אחד לסקטור אחר, עובדים חוקיים. השאלה אם יש איזשהו פתרון פרקטי לעניין הזה.

אני רוצה לסכם כך: אנחנו מברכים את הממשלה והניסיונות שלה להקטין את העובדים הזרים בישראל. מאידך, אנחנו מודאגים מאפשרות שמא עסקים יתפתו להעסיק עובדים זרים בצורה לא חוקית בגלל הלחץ הזה.

המסעדות האתניות הם עסק שמעסיק הרבה ישראלים בנוסף לזרים שבתוכם. אנחנו קוראים לממשלה לסגל מפתח שיקשור העסקת ישראלים במיעוט זרים בצורה חוקית בתוך המסעדות הללו. הכוונה, אם מסעדה רוצה להעסיק זר אחד אז שיהיה מולו כמה ישראלים.

אנחנו קוראים לשירות התעסוקה לשבת עם נציגות של המסעדות ולנסות להגיע לעמק השווה, כולל הצגת נתונים על ידי המסעדות, כדי שחלילה לא נוסיף למעגל המובטלים את הישראלים שמועסקים במסעדות הללו, ובדלת האחורית ייכנסו עובדים לא חוקיים - תופעה שאנחנו מצווים ללחום בה.

אנחנו מברכים על הצמצום מ- 2000 לכ- 800 עובדים בענף המסעדות ובתי המלון.

הברכה בירידה בתיירות ופעילות במסעדות היא לא ברכה, היא אחד מסימני המיתון הקשה, כולל מה שמסביב בעולם, ובעיקר מה שקורה בארץ. אני הייתי מוצא פתרון אבל לא מברך.

מר בוכריס, אני מבקש על פי מה שסיכמנו פה שיהיה מפתח ופרופורציה בין העסקת זרים וישראלים. אני לא יודע מה המפתח המדויק אבל צריך למצוא את השביל והנוסחה הנכונה לכל ענף. לדעתי אסור לתת לעסקים לקרוס. זה לא עניין של זרים פה. אם אני מבין נכון זה מלצרים, זה מנהלי משמרת. אני לא רוצה לזרוק למעגל המובטלים עוד ישראלים. לכן אני מבקש על פי זה לשבת עם ארגוני המסעדות למצוא את שביל הזהב. אנחנו צריכים להיזהר לא להגיע למצב שאנחנו נלחם בעובדים הזרים וייכנסו לנו עוד יותר עובדים זרים בצורה לא חוקית למסעדות ולבתי המלון.



הישיבה ננעלה בשעה 10:10