כנסת פתוחה

פרוטוקולים/עובדים זרים/4177



5
הוועדה לבעיית עובדים זרים
4/12/2001

פרוטוקולים/עובדים זרים/4177
ירושלים, ג' בטבת, תשס"ב
18 בדצמבר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מספר 80
הוועדה לבעיית עובדים זרים
יום ג', י"ט כסלו התשס"ב, 4/12/2001, בשעה 09:15

חברי הוועדה: איוב קרא - יו"ר
אבשלום וילן
אופיר פינס-פז

אפרים כהן - ראש מנהלת העובדים הזרים, משרד העבודה והרווחה
תומר רוזן - יועץ משפטי, משרד העבודה והרווחה
יעקב ניזרי - שירות התעסוקה
גאולה חביליו - שירות התעסוקה
עו"ד דינה דומיניץ - משרד הפנים
מיכל יוסף - משרד הפנים
יוסף אורן - ממונה עובדים זרים ברשות לתכנון, משרד החקלאות
יוסף הרשקוביץ - משרד החקלאות
מתי הכהן - מנהל המחלקה הקונסולרית, משרד החוץ
עמיחי כץ - רפרנט אגף תקציבים, משרד האוצר
סא"ל יצחק גורביץ - רע"ן כלכלה במתפ"ש, משרד הביטחון
חגי הרצל - יועץ השר לעובדים זרים, המשרד לביטחון פנים
להן גדעון - איגוד חקלאי ישראל
חיים חדד - איגוד חקלאי ישראל
רפי אביזוב - מנהל כוח אדם במועצה לשיווק פרי הדר
מנחם דוידזון - המועצה לשיווק פרי הדר
אברהם הראובני - אחראי על נושא עובדים זרים, התאחדות האיכרים
מוטי שמש - התאחדות האיכרים
דן שחורי - חבר הנהלת מגדלי הפרחים
יוסטה בלייר - יו"ר התאחדות חקלאי ישראל
עמי אוליאל - מזכיר ארגון מגדלי הפירות
יוסי הונגר - מגדלי ההדרים
אברהם דניאל - איגוד ארצי של מגדלי פרחים וצמחי נוי
שאלתיאל שרעבי - איגוד ארצי של מגדלי פרחים וצמחי נוי
יעקב חמוי - תנו פורט-מהדרין
חיים אבידור - תנו פורט-מהדרין
פינצ'יק מאור - תנו פורט-מהדרין
אבי יחזקאל
רות סיני
יצחק פורת

תמי ברוך

מילת - הקלטות ותמלול

הקצאת 4,000 עובדים זרים ישירות לחקלאים במקום המכרז שהוקפא עקב החלטת בית המשפט

בוקר טוב לכולם. אנחנו דנים היום בחוסר בידיים עובדות בנושא החקלאות. המכרז של 4,000 עובדים שצריך היה לצאת לדרך לפני חודשיים, לצערי, לא יצא מכל מיני סיבות שלא אכנס אליהן כרגע. החלטתי לקיים דיון כדי לעזור לחקלאים, כי אני חושב שזה לא עניינם של החקלאים מה הביורוקרטיה והמלחמות הפנימיות סביב הנושא הזה. חסרות ידיים עובדות, חסרים אנשים שיעבדו בחקלאות, הפרי והירקות מחכים ואף אחד לא קוטף אותם. נגרם נזק כבד מאוד לחקלאים, למדינת ישראל, ואנחנו לא ניתן שדבר כזה ימשיך להיות. אנחנו רוצים תשובות לחקלאים, אני חושב שהנזק הזה בלתי הפיך. אם יש נזק במיליוני דולרים לחקלאות, אז זה נזק גם למדינת ישראל, זה נזק לאוצר, זה נזק לכל מי שיש לו נגיעה בנושא הזה.

הייתי רוצה לשמוע מנציגת שירות התעסוקה שהגיעה - כרגע מודיעים לי שהמנכ"ל החליט ברגע האחרון, משיקולים שאנחנו לא יודעים מה הם, לא להופיע ולהסביר איפה עומד המכרז הזה.

כבוד היושב ראש, היה לנו פה לפני חודש דיון עם נציגי משטרת ישראל, דיון מהיר על כל הנושא של הקבלנים והמאכערים בנושא העובדים הזרים, ובעקבות כתבה שהייתה פרסמת מסקנות. המשטרה לא עושה עם זה דבר, פה יש טענה חמורה מאוד, שבדיוק אותם מאכערים וקבלנים הופעלו על ידי מנכ"ל שירות התעסוקה ואותם חקלאים סובלים. איפה משטרת ישראל? מדוע לא חוקרים?

אני מסכים עם כל מילה, היו לי שיחות עם השר לפני כמה ימים, והוא הבטיח קודם כל לקדם את הנושא של האישורים. ראיתי טיפין, אולי חלק קטן מאוד שאושר בשבוע שעבר, או השבוע, אבל עדיין זה לא נותן שום מענה לסוגיה שאנחנו דנים עליה היום.

שני דברים רציתי לדעת. קודם כל משירות התעסוקה, איפה עומד המכרז, מה המדיניות לגבי 4,000 העובדים הללו, ותעדכני אותנו גם לגבי העתיד של המכרז. אני רוצה לדעת מה התשובה ל4,000- העובדים הללו שחסרים היום לחקלאות, ודבר שני, על הקריטריונים, למה הקריטריונים לא מקוימים כלשונם, על פי מה שסוכם בין המשרדים השונים.

נכון להיום, מתוך 18,000, מכסת העובדים הקבועים, 17,200 היתרים חולקו. 17,200 ההיתרים מבטאים כ6,100- בקשות שטופלו על ידינו עד כה. 800 היתרים נוספים יינתנו בהתאם לקביעת ועדת ערר, לאור עררים שיוגשו. הנושא של המנוידים - 4,000, כידוע לכם נמצא בהליך משפטי. שירות התעסוקה פועל כרגע על פי קביעת בית המשפט העליון בנושא המכרז, לפיו על השירות להתייעץ עם היועץ החיצוני שליווה את המכרז, ומיועדת פגישה להיום בנושא הזה.

חקלאים שערערו, יש שהות של 14 יום להגיש ערעור על המכסה שניתנה. לפי קביעת ועדות ערר, ניתן יהיה לחלק עוד מכסה, כפי שאמרתי, של 800 היתרים.

כפי שאתם יודעים, הקריטריונים גובשו בתיאום עם משרד החקלאות - רציתי רק לציין כמה דברים, שבמקביל אנחנו שומעים בשירות התעסוקה על גל של פיטורין באזור שומרון של עובדי חקלאות ישראליים, ובעיקר ערבים ישראליים, על מנת לקבל זרים. יש לי פה רשימה של עשרות עובדים שפוטרו במגמה לקבל במקומם עובדים זרים. יש לי גם עדויות בכתב של מנהלי לשכות תעסוקה שלנו, שכותבים שהזמנות של חברות הפרי להעסקת הפרי לא רציניות, הנציגים לא מגיעים, לא פותחים הזמנות מסודרות, לא יודעים בדיוק לאן להפנות את העובדים, ומתחמקים ב"לך ושוב", בטענה שלא ירדו מספיק גשמים, הפרי עוד לא בשל מספיק, אין טעם לקלוט ישראלים כרגע, וכולי וכולי, ואני יכולה לתת לכם ממש שמות של לשכות ששם נתקלו בקושי ובבעיות שציינתי.

את תקבלי ממני גם ממש שמות של אנשים שאת טוענת, שזה לא היה ולא נברא.

סליחה, אנחנו לא רוצים סימפוזיון, אנחנו רוצים לפתור בעיה.

אני בדקתי אתמול את השמות שאתם מגישים.

אני מבקש ממך, בוא ננהל את העסק באופן תכליתי. אנחנו לא עושים פה פוליטיקה, אנחנו רוצים לעזור לחקלאות. גברת גאולה חביליו, אבקש שתעבירי לנו שמות של ישראלים שפוטרו, קודם כל ישראלים, כדי לקבל עובדים זרים.

אני אעביר לך מסמך מסודר.

לא, תגידי את השמות, יש לי את השמות.

סליחה, אני מבקש - אם יש לך, מה טוב, אם אין לך - יגיע מר יעקב בוכריס או מר יעקב ניזרי.

אני מוכנה להקריא לכם 3 מזכרים שקיבלנו, הראשון מרחובות.

האנשים ביקשו ממני שאני אציין את שמם ואת הפרטים.

את אומרת שהיום יש ישיבה לגבי המכרז, ואנחנו יודעים שכבר התקיימו כמה ישיבות.

אבל אני לא מעודכנת. אני הגעתי לכאן מאחר שאני מרכזת את נושא הסבסוד של עובדים ישראלים בחקלאות. מר יעקב ניזרי יגיע בתוך דקות, הוא בדרך לכאן, והוא ייתן לכם סקירה מפורטת ומסודרת, עם כל ההליכים המשפטיים, שאני לא הייתי חלק מהם. אני יכולה באופן כללי לומר שלשכות התעסוקה לא מקבלות פניות מסודרות ואין איזה שהוא שיתוף פעולה שמראה על כוונה אמיתית לקלוט ישראלים. לא נראה לי שיש איזה שהוא אינטרס למנהל לשכת התעסוקה לשקר לנו או לתת מידע לא נכון.

אני לא אמרתי שום דבר, אני לא בא אלייך בטענות, אני רציתי את מר יעקב בוכריס או את מר יעקב ניזרי שיבואו ויסבירו.

מר יעקב ניזרי יגיע, כאמור, בתוך דקות וייתן סקירה מלאה על כל ההליך המשפטי, שאינני בקיאה בו.

אני מציע שלא תוציאו את הזעם עליה כי היא לא הכתובת, וחבל שתוציאו את הזעם על מישהו שהוא לא צד. אני חייב להגן עליה כי היא לא הכתובת. האמינו לי, אילו מר יעקב ניזרי או השר בניזרי היו פה, הייתי נותן לכם לעשות את מה שאתם רוצים.

היא באה ומציינת שפיטרו עובדים ישראלים.

היא קיבלה נתונים. אנחנו נשאל את השאלה הזו כשמר ניזרי יגיע.

בדיוק לפני חודש היה דיון על השיטה הזאת, שקבלנים, מאכערים, מנסים לזכות במכרזים בצורה לא חוקית, המשטרה שותקת וכל המדינה יודעת את זה, אז זה לא קשור? איפה פה נציג משטרת ישראל? פניתי בכתב למפכ"ל, הבאתי את זה פה לדיון מהיר, לא הייתה התייחסות, אני לא מקבל תשובות כבר חודשיים בנושא.

אני יכול להגיד את ההודעה המוסמכת שכבר יצאה על ידי משטרת ישראל, שיש מספר עניינים שקשורים לשירות התעסוקה, שנבדקים כעת על ידי משטרת ישראל.

חברים, זה פעם ראשונה שאני רוצה לומר את דבריי ולנעול את הישיבה. אני רק רוצה לציין בעקבות הדברים של מר אבשלום וילן, אני אומר לכם חד משמעית, אני מודאג, פעם ראשונה כאיש ציבור וגם כמישהו שאכפת לו נוהל תקין במדינה הזאת, ומה שקורה סביב מכרז החקלאות, 4,000 העובדים הללו, מדאיג אותי מאוד. אני ביקשתי מהשר שיבוא היום לוועדה ויסביר את הנושא הזה, שזה פוגע גם בחקלאים, גם בהכנסות המדינה, גם בכל דבר טוב - ייעשה נזק בלתי הפיך. אני אומר לכם חד משמעית - לא לרוחי מה שקורה שם, כל המאבקים הללו עושים רושם רע מאוד על הממשלה ועל כל מה שקשור סביב מדינת ישראל ודימויה. אני חושב שצריך להישמע קול זעקה אמיתי מצד החקלאים, מצד כל מי שחפצה נפשו לראות יושר ציבורי במשרדי ממשלה.

זו פעם ראשונה שאני מחליט לסגור את הישיבה כאות מחאה, ואני אוציא הודעה בהתאם לכך לעיתונות, על הדבר והנגע הרע הזה של הטיפול בזרים, בסוגיה הזו, בשירות התעסוקה במיוחד. אני אומר לכם שזה דבר שלא יעלה על הדעת ואני אשקול להקים הפגנה גדולה מאוד מול שירות התעסוקה בימים הקרובים, כדי שידעו כמה הנושא הזה כואב לאנשים, כמה זה פוגע באנשים ובאיזו מצוקה קשה נמצאים החקלאים.

אני מוחה באופן גס ביותר נגד השר, נגד מדיניות השר, זה דבר שלא יעלה על הדעת, לא לכבד את הכנסת, לא לכבד דברים אלמנטריים בחיינו הציבוריים יומיום, ואני מבקש מכם להבין אותי, אנחנו נכלכל את צעדינו, אנחנו יוצאים למאבק, אנחנו לא נשאיר את החקלאים בטראומה הזו שהם נמצאים בה, ומשרדי הממשלה האחרים, שבהחלט רוצים לשתף פעולה, אין את הגורם הנוסף בתוך המערכת שייתן מענה לכל הסוגיה הזאת.

אני מזדהה איתך בכל מילה, ואני מציע שאם השר סירב לקיים את הוועדה, תפנה ליושב ראש ועדת הכלכלה או לכל ועדה אחרת, זה לא יכול להימשך כך, חד משמעית.

משרד העבודה והרווחה שלח לכאן את ראש מנהלת העובדים הזרים, שזה אדם בדרגת מנכ"ל משרד, הוא שלח לפה את היועץ המשפטי של המשרד, ואני כמעט שלא מופיע בוועדות הכנסת ובדרך כלל שולח את העובדים היותר זוטרים במחלקה שלי, אני הגעתי לכבודך ולכבוד הוועדה. נרשמתי כששאלו אותי מי אני, וחשבתי שייתנו לי גם לדבר.

נמצא פה סגן מנהל שירות התעסוקה, ממלא מקום מנכ"ל שירות התעסוקה. אם זה נקרא בעיניכם יחס מזלזל לוועדה - בבקשה. אני חושב ששרים כמעט אף פעם לא מגיעים לוועדות.

עם כל הכבוד לך כיועץ משפטי, אתה עדיין לא הסמכות לתת לנו את המדיניות ולייצג את המשרד. את המשרד מייצגים סמנכ"ל או מנכ"ל שירות התעסוקה, שהרגע הגיע, קודם לא הגיע ורצינו לנעול את הישיבה, ובצדק. אם הוא כבר הגיע, אני אומר לך, אדוני סמנכ"ל שירות התעסוקה ומנכ"ל בפועל עד כמה שאני יודע.

לא. ממלא מקום.

האנשים פה כמעט עזבו, אילו היית מתעכב עוד דקה, לא היינו פה. רצינו לנעול את הישיבה. רצינו כמה תשובות, לא רצינו לחכות כי השעה 09:30 והשר הבטיח שמישהו בכיר יהיה פה - אני דיברתי איתו באופן אישי, הוא אמר שאם הוא לא יגיע, הוא ישלח מישהו בכיר. אני שמח שבסופו של דבר לא נגרם נזק לאנשים שהגיעו מרחוק כדי לשמוע תשובות סביב נושאים מרכזיים מאוד.

יושבת פה כל הקשת הנוגעת לדבר העובדים הזרים, אנחנו רוצים לדעת איפה עומד המכרז של 4,000 העובדים העונתיים, איפה זה מתגלגל, מה הבשורה שאתם מעבירים לחקלאים היום בנושא הזה.

דבר שני, אם היום אין תשובה - היום אתם צריכים לקבל החלטה, או בוועדת המכרזים, למיטב ידיעתי - מה התשובה החלופית ל4,000- הללו, שהם בעצם בחייהם של החקלאים. לא רק ש4,000- חסרים, אלא 4,800, כי צריך להשלים עוד 800 ל18,000- שהם לא קיימים. זאת אומרת, אנחנו מדברים על קרוב ל5,000- עובדים חסרים, על פי סיכום שהיה בעצם. אז אני מבקש ממך, מר יעקב ניזרי, תן לאנשים תשובה. יושבים פה חקלאים, יושבים ממשרד החקלאות אנשים, מכל המשרדים. תן להם תשובה על מה שקרה פה. מה יקרה ומה התשובות לעתיד, כי אנשים בדילמה קשה מאוד, במצוקה קשה מאוד.

אני ישבתי עם החקלאים השבוע בכנס גדול באזור תל מונד והם ממש "שפכו את לבם" בצורה כזו, שהם בעצם קורסים. חלק מהם הולך לסגור את המשק שלו, וזה דבר שלא יקרה במדינת ישראל. התיירות קרסה, דברים רבים קרסו, אבל החקלאות זה בחיינו, אנחנו לא יכולים לחיות בלי חקלאות. אנחנו יכולים לחיות בלי הי-טק, אנחנו לא יכולים לחיות בלי העגבנייה והמלפפון. אני רוצה שתבינו את הסוגיה הזו, הפרי גם לא יחכה על העץ, וצריך לתת תשובות לאנשים.

ראשית, אני מתנצל על האיחור, בכביש החוף, בקיסריה, התהפכה משאית גז ובמשך שעה שלמה נותק כביש החוף. לענייננו: אנחנו נערכנו מבעוד מועד לקראת הסיטואציה הזו שמדברים עליה החקלאים לקראת הקטיף.

עובדתית, אנחנו נפגשנו עם כל הצמרת שנמצאת פה, במיוחד עם החברות המובילות, קרי, מהדרין וכל החברות הגדולות, ואמרנו: רבותיי, איך אנחנו ניערך על מנת שלא ניכנס למצב שהנה, פתאום נחתה עלינו פצצה, ואיך אנחנו מתמודדים איתה.

עובדתית, מבחינת הנתונים - אותן החברות שהיום הן במצוקה, כולל החלקים בפריפריה, בענף הקטיף, התבקשו, פיזית, להופיע בלשכות, הנציגים שלהן, ולהגיד מה הצרכים שלהן לקראת הקטיף. ברמת הפקסים וההתכתבויות, יש לנו סצנוגרמות מפה עד באב-אל-מנדב. יש לנו הרבה התכתבויות שאומרות: אנחנו זקוקים, אנא תתכוננו. בפועל, לאחר שמשרד האוצר החליט לסבסד את מערך העובדים החקלאיים הישראליים בנושא של סבסוד, אמרנו חד משמעית: יש ביכולתנו לדחוף ישראלים לענף הזה, על פי איזו שהיא כמות שהאוצר גיבה אותה מבחינה תקציבית, קרי, כ1,000- עובדים, ל3-, 4, 5 חודשים, גם עם כניסתנו לשנה החדשה.

פנינו לאותן החברות הגדולות וגם לחקלאים ואמרנו: עכשיו זו שעת האמת. תופיעו בלשכות ותגידו מה אתם רוצים. אז ברמה דקלרטיבית הם זקוקים ל850-. אמרנו: יפה, אבל אנחנו רוצים גם פירוט. מסתבר שבפועל, בנתוני אמת, כשביקשנו מאותן החברות, כולל אלה שמלווים אותן, בסך הכל ההזמנות שבוצעו ובדרך, משהו בסדר גודל של 180-200, פחות מהכמות שציפינו לה. מבחינתנו, אנחנו יכולים לדחוף בשעה הזאת, בעוד שעה, בעוד שעתיים ובעוד 3-4 שעות, ככל שיידרש.

מעבר לדבר הזה, השבוע סיימנו את מערך ההקצאה לעובדים זרים, על פי הפרמטרים שנקבעו בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות. ההקצאה מדברת על 18,000 עובדים קבועים לענף החקלאות פלוס 4,000 מנוידים. סך כל הבקשות שהגיעו אלינו הן בסדר גודל של 6,100. 99.9% מהחקלאים קיבלו תשובה באמצעות דואר רשום - כל חקלאי קיבל לביתו את ההודעה שלנו. אפשרנו לחקלאים לערער על החלטות שלנו במסגרת של 14 יום. אנחנו ערוכים לקראת הערעורים, במידה שיגיעו. השארנו איזה שהוא משאב של 700 היתרים לטובת המערך הזה בנוסף לכך, ואנחנו נמצאים ממש בקשר מתמיד עם מנהלי האזורים שלנו. יצאה פנייה של מנכ"ל השירות שאומרת חד משמעית: אנחנו רואים את זה כפרויקט לאומי, אנא עזבו את הכל, תתמודדו עם הדבר הזה.

מסתבר שאתמול בשעות הצהריים, מנהל אזור שהוא מוביל לאורך שנים בדחיפת ישראלים, קרי, אזור המשולש, קיבל בפקס שמות מעודכנים - זה לא שליפה מהמותן - ישראלים שפוטרו אצל אותם החקלאים.

אבל מי אמר שמפני שהם רוצים זרים?

אני משער: וירא כי טוב, קיבל זר - ישראלי החוצה.

חודשיים וחצי לא נכנסים זרים, על מה אתה מדבר?

יש לי פה רשימה מעודכנת של ישראלים שפוטרו אתמול. אז אם המצוקה היא כזאת, כמו שמציירים אותה, למה פוטרו ישראלים? אם הקטיף בבעיה, למה פוטרו ישראלים? יש סיבה?

אנחנו ניתן לחקלאים לענות למה פוטרו.

אני אומר שוב: אנחנו ערוכים, אם תהיה פנייה אמיתית של החקלאים שתאמר: אנחנו זקוקים - הם יקבלו, למרות כל המגבלות. אנחנו יודעים שכתוצאה מהצפות של הפרדסים יכול להיות שהם לא ייכנסו לעבודה.

בנוסף לכך, אדוני היושב ראש, לפני כחודשיים יזמנו פנייה לשירות בתי הסוהר. אמרנו להם: בואו נדחוף גם את האסירים שמותר להם על פי כל אמות מידה לצאת לעבודה.

תדחוף את התנזים.

מר אברהם דניאל, אל תפריע לי, אני אכאיב לך באמת.

אדוני, אני עשיתי תכנית להכשרת מנהלי עבודה בענף הפרחים ומר אלי ישי הודיע מעל בימת הכנסת שהם לא מוכנים.

תעזוב בנפטלין את כל ההצעות שלך.

מה זה תעזוב? נכשלתם בגדול.

לפני כחודשיים, בתיאום עם שירות בתי הסוהר, אמרנו: רבותיי, יש פה גם אלמנט שיכול להקל על המצוקה. אמנם מספרית הוא לא מי יודע מה, וסיכמנו שכ200-300- אסירים שמותרים על פי חוק יצאו לעבודה בקטיף. כל המערך הזה היה סגור, אלא מה? האדונים שנמצאים כאן אמרו לשירות בתי הסוהר: איתנו תשנו את הנהלים של העסקת האסירים. כל המעסיקים עד היום עובדים בשיטה סיסטמתית שאומרת איך יוצא האסיר, איך מוחזר האסיר, מה הוא נדרש לעשות, מי משלם לו. רק החקלאים - מבחינתם, לשנות את סדרי הנוהל.

אילו היו מסכימים להסכמות בדבר העסקת אסירים, 300 אסירים היו יוצאים לפני כחודשיים לעבודה. עד היום הם לא יצאו לעבודה. מה ההסבר לדבר הזה? אני לא יודע.

בנוסף לכך, יש לנו מנה גדושה שמשרד הביטחון החליט עליה, שמותר לאותם הפלשתינאים לצאת לעבודה. המספרים, סדר גודל של 2,600, נוצלו כ1,200-, יש לנו יכולת, אם אותם החקלאים שיפנו ויאמרו, דרך מדור תשלומים: אנחנו מוכנים להעסיק פלשתינאים בקטיף - ואני רוצה להזכיר לכולם פה, תמיד שידכו את העובדים הפלשתינאים בקטיף, הם טובים, הם טובים יותר מכולם, הם פרודוקטיביים, הם מסוגלים להביא את התוצרת, אתם תמיד רציתם את הפלשתינאים - עד היום אולי 40% מההזמנה לא נוצלה, הפוטנציאל של ההזמנה.

כלומר, הפתרונות שאנחנו נתנו, גם הפלשתינאים, גם ההקצאה שאנחנו נתנו השבוע, וכל הדברים שאני אמרתי, היו יכולים להקל על הבעיה.

(קריאות וצעקות)

חברים, אנחנו שומעים סקירה ממנו, כל אחד יתייחס לדברים בתורו, אחרת אנחנו לא נבין והוא גם לא יעביר את המסר לאלה שמכתיבים לו את המדיניות במשרד. אני חייב לומר שאנחנו רוצים לצאת מפה עם תוצאות. אני רואה שהעסק חם, אני מבין שיש פה מצוקה קשה, אבל כל אחד צריך לכבד אותו, הוא בא, הוא פקיד של משרד, הוא לא נבחר ציבור, זה לא פשוט להיות בעמדה שלו, אני אומר לכם, אני לא מקנא בו. כל אחד בעמדתו הוא, צריך לכבד אותו ולהבין אותו.

לשאלה בקשר למכרז המנוידים - אנחנו נתבקשנו, כוועדת מכרזים בשירות התעסוקה, לשבת עם היועץ החיצוני שליווה את הפרויקט הזה, מר קובי גינזבורג, הוא FREE LANCER של משרדי הממשלה. הוא ליווה את הפרויקט הזה, אנחנו יושבים איתו היום בשעה 14:00. אם יהיו מסקנות, הן יועברו לגורמים המשפטיים שנוגעים בדבר. נכון לרגע זה, היות שהעניין הזה נמצא במעגל משפטי של דיון, אין לי יכולת לתת בשורה שאומרת מתי זה יצא לפועל, בעוד יומיים, בעוד ארבעה ימים. זה נמצא היום בשעה 14:00 בדיון אצלנו, אני לא יכול להוסיף מעבר למה שאמרתי כרגע.

כמה דברים לא מובנים לי. נקבעו אמות מידה לחלוקה לחקלאות. על פי מה שראיתי במפגש עם החקלאים ביום ראשון, אמות המידה האלה לא קוימו כלשונן. זאת אומרת, אם נקבע לוורדים - סתם אני אומר - כל 4 דונם מגיע לחקלאי עובד, ויש לו 8 או 12 דונמים, הוא קיבל עובד אחד. איך זה קרה ולמה זה צריך לקרות? תן לחקלאים פה להבין, כדי לצאת מפה בהרגשה שלא נעשתה פה איפה ואיפה.

חס וחלילה. על מנת שתבינו, זה לא שליפה מהמותן, זה לא מה שמתחשק לפקיד. כל העניין של בניית אמות מידה לחלוקה היה בתיאום עם משרד החקלאות, עם היחידות הכי מקצועיות שלהם. גם הם, לקראת התיאום של חלוקת ההקצאה, אמרו: רבותיי, בואו נשב עם עצמנו, יכול להיות שיש פה גם סטיות וטעויות. נתנו להם את האפשרות לתקן. כל התיקונים שהועברו באמצעותם אלינו, תוקנו. היו פה הסכמות אחד לאחד שאומרות: זה מה שמגיע.

אני מניח שיהיו פה חקלאים שייפלו בדרך. יכול להיות שאותו חקלאי, שבמסגרת החלוקה ההיסטורית החזיק 6-7 היתרים, היום יחזיק פחות.

אני לא מדבר על זה, אני מדבר על אמות המידה החדשות, שעל פיהן הוא צריך
לקבל עובדים לפי המפתח.

חד משמעית.

סליחה, קבע משרד החקלאות, והם הסכימו לקביעה הזו.

חד משמעית. זה לא סוד צבאי - כל מי שירצה להסתכל - הרי כל התיאום נעשה באמצעות מנהלי המחוזות שלהם שהם הכי מקצועיים. כל חקלאי שירצה לדעת למה נפל בחלקו פחות ממה שהוא חשב לקבל, זכותו לערער על ההחלטה, אנחנו ציינו בהיתר: זכותך לערער בתוך 14 יום. הגיעה אלינו ביומיים האחרונים כמות לא מבוטלת של עררים. אנחנו נדון בוועדה, עם משקיף שלהם, נדון בוועדת ערר לגבי כל פנייה ופנייה. והיה אם יהיה מקום לתקן, עובדתית אנחנו השארנו מנה של 800 היתרים.

אני פה רוצה לבשר - מה המשמעויות של מה שנקרא פה המהפכים בשירות שלנו בנושא הזה? אזור מסוים, שאני לא רוצה להגדיר אותו פה, אתם ודאי תזהו אותו, שהוא בחזקת העדפה ראשונה מכל מיני סיבות - כתוצאה מהנתונים שאנחנו עיבדנו, האזור הזה יקבל הרבה פחות מאשר הוא קיבל. ייווצר מצב שאותו אזור, למרות שהוא קיבל עדיפות על פי אמות המידה המוסכמות, יקבל פחות.

מוסכמות על מי?

רבותיי, אני מבקש מכם, אמות המידה הללו הן על דעת המשנה למנכ"ל משרד החקלאות. אנחנו נקיים דיון על אמות המידה הללו, אם הן עונות על הדרישות או לא. כרגע, אם גם אמות המידה הללו לא יתקיימו, אז יש לנו כפל של בעיה.

אותו אזור שקיבל העדפה בהסכמה לאומית על פני האזורים האחרים - הגענו למה שנקרא TOTAL ואותו אזור יצטרך להשתחרר מכמויות בלתי מבוטלות שהיו לו. זה ייכנס לתוך המאגר שיחולק לכולם. המכסה נכפתה על ידי החלטת הממשלה, לא אנחנו שותפים לדבר הזה.

אני מעריך שלא תהיה תשובה היום בעניין המכרז אם מה שיקרה הוא כמו שקרה בכל הישיבות עד עכשיו, אבל לחקלאות, על 4,000 העובדים הללו, מה התשובה שלכם לחקלאים? אני לא יכול להמשיך להמתין.

הגשנו בג"צ, אדוני, שייתנו לנו תשובה, יש להם עוד שבוע לתת לנו תשובה.

אני לא מדבר על המכרז.

לא על המכרז, גם אנחנו לא מדברים על המכרז. זה בג"צ אחר. יש פה אינפורמציה לא מדויקת. הגשנו בג"צ והיה דיון לפני כמה ימים, בראשותו של ברק, אנחנו דרשנו להביא מיד 3,000 עובדים לענף ההדרים, לא מעניין אותי מאיפה, בלי קשר למכרז. בג"צ נתן להם שבועיים ימים לתת את התשובה.

הדיון היה לפני כשבוע, הכרעה צריכה ליפול בפרק זמן של 14 יום, אני לא בעל סמכות להגיד מה אנחנו אמורים לעשות במשך 14 הימים שנותרו לנו.

אני חשבתי שהיום תבואו ותברכו את המערכת, שפעם אחת, אחרי כל כך הרבה שנים, התחיל להיות סדר, התחיל להיות עם קריטריונים ולא שירות תעסוקה עם פקידה שתחליט מי יקבל את ההיתרים, אלא דרג מקצועי במדינת ישראל, עם משרד החקלאות, אשר ישבו על כל פרט ופרט יחד עם החקלאים בנושא הזה. זו פעם ראשונה שמתחיל להיות סדר ולא כוחניות, סוף סוף יש מערך מסוים ובמדינה הזאת מתחיל להיות סדר, בלי כל השמצות ובלי כל הפרסומים בעיתונים, אז אתם צריכים לברך על העניין הזה.

אני שומע את מר יעקב ניזרי אומר שכמעט לכל אלה שהגישו - 17,200 כבר קיבלו היתרים על פי קריטריונים שנקבעו על ידי משרד החקלאות, על ידי שירות התעסוקה, שותפתם בבית דגן, עם הקריטריונים, קיבלתם גם פירות וגם עוגות ולכן אני מתפלא, איך אתם באים היום.

אני מבין שיש מצוקה, אבל אל תשכחו שעד לפני שנה וחצי-שנתיים, ההיתרים שהיו לנושא חקלאות היו 17,335.

כמה יש היום?

היום נקבע על ידי החלטה על 22,000, כשכמעט 18,000 חולקו על פי אמות מידה של כולם, ו4,000- הנושא של המכרז, יש סוביודיצה. אני מבין שיש מצוקה, בא סמנכ"ל בכיר של שירות התעסוקה ואומר: אנחנו פועלים בהתאם להחלטת בית המשפט שקובעת שאנחנו צריכים לשבת עם המומחה החיצוני. היום בשעה 14:00 ישבו איתו, ואני מעריך שהיושב ראש יקבל תשובה מסכמת בנושא, מה סוכם על מנת להתקדם בנושא הזה.

אני חושב שאתם צריכים לברך, אני חושב שלא צריך להתנפל על המערכת המקצועית, זו מדיניות ממשלה שמתבצעת על ידי פקידים, וסוף סוף מתחיל להיות סדר בחקלאות, ואני מברך על כך.

האמת היא שאני באתי לזמן קצר, משום שאני יושב ראש ועדת חוקה, ואני מכנס את הוועדה בשעה 10:00, אבל אני גם חבר בוועדה הזו ואני גם הייתי מי שיזם אותה בזמנו.

אני מאוד לא אהבתי את נושא הישיבה. אני אומר את זה בידידות לחברי, איוב קרא, כי אני יודע שאתה זימנת את הישיבה מכוונות טובות, כי אתה דואג למצב, אבל אני אומר לכם: שום ועדה בכנסת לא יכולה לשים על סדר יומה דיון בנושא שתלוי ועומד בבית משפט. אין דבר כזה. הרי מה אנחנו עושים פה? הכנסת לא יכולה להפעיל לחץ על בית המשפט. מה אתם רוצים, שהמסר יצא מהוועדה הזאת שאנחנו מבקשים מבית המשפט לטייח? אני יודע שאתם לא רוצים את זה, אבל זה המשמעות של הדברים.

אז מה אתה רוצה? שימתינו עוד שנה כדי לקבל את העובדים? אני לא מבין. אנחנו לא דיברנו על המכרז, דיברנו שאנחנו רוצים תשובה אלטרנטיבית.

מר יעקב בוכריס, שהוא מנכ"ל שירות התעסוקה, לא יכול לבוא לפה כי הוא עד במשפט, הוא קשור לעניין. מקיימים פה דיון בנושא רגיש מאוד, על איך נבנים מכרזים במדינת ישראל.

לא, אולי לא הבנת את הדיון. חסרים לי 4,000 עובדים לחקלאות, אותי לא מעניין אם דרך בית משפט או לא דרך בית משפט, אני רוצה שהחקלאים יקבלו את העובדים הללו, זה בעצם מה שאני אומר. אני לא נכנס לסוגיה המשפטית בכלל.

אתה כותב פה: "הקצאת 4,000 עובדים זרים ישירות לחקלאים במקום המכרז שהוקפא עקב החלטות בית המשפט", זה נושא שאי אפשר לדון בו, חברים, שתדעו. יש בעיות, יש מצוקה, יש בעיה עם המכרז, יש בעיה בוודאי - הכל נכון. יש גם חוק במדינה ויש בית משפט במדינה, וזה לא כסף קטן וזו לא פרשייה קטנה. זו פרשייה שיכולה להיגמר - אני לא יודע במה, לא רוצה להיכנס, לא רוצה גם אני להגיד את הדברים, כי זה לא נכון לומר אותם. מצד שני, יש מצוקה, נכון, שהיא גם באה לידי ביטוי קיצוני יותר כתוצאה מההסתבכות בעניין של המכרז הספציפי שעליו מדובר.

אני הבנתי שהבג"צ הולך להידרש לעניין הזה ממש בשבוע הבא. אני מבקש אתכם להמתין בעניין הזה, לשמוע קודם כל מה יש לבג"צ לומר, בינתיים מר יעקב ניזרי אמר כמה דברים שאפשר להתווכח עליהם. לא מתקבל על דעתי שלא לוקחים לעבודה אסירים שמוכנים לעבוד.

לוקחים.

אבל הוא אומר שלא.

אני חתמתי על הסכם עם 200 אסירים עם שירות בתי הסוהר. שלחתי את ההסכם בחתימתי, עם ערבות בנקאית לקיום ההסכם. בן אדם בשירות בתי הסוהר במילואים חודש, אין מי שיחתום על ההסכם.

ואם אני ארצה לחתום איתך על ההסכם הזה?

תחתום. החתימה שלי בשירות בתי הסוהר על 200 עובדים.

חברים, אני מדבר כאן לא כדי להרתיח אתכם. יש כאן ועדת כנסת שצריכה באמת לברר את הדברים בין הרשויות לבין הגורמים שצריכים לקבל את העבודה, אבל יש פה דברים שמעבר לשאלה הזאת. אם איזה פקיד נמצא במילואים ואין לו מחליף, אז זה דברים שבאמת אפשר להיכנס וצריך להיכנס, אבל יש עוד כמה פתרונות שיכולים לתת מענה מסוים לתקופה של שבוע. כשהוא מספר לי שיש לו פה פקס של ישראלים שפוטרו מהעבודה בימים האלה, אני לא יכול לקלוט את זה, אני לא יכול להבין את זה, זה לא קשור למכרז.

את ה850- שמר יעקב ניזרי ציין, החברה שלי נתנה לשירות התעסוקה. ביום שישי לפני שבועיים דיבר מר יעקב בוכריס ברדיו ואמר: החקלאים לא נותנים בקשות לעובדים זרים. צלצל מנהל מחלקת משאבי אנוש של החברה שלי ודיבר עם הדוברת ואמר לה: אני הגשתי לך באוגוסט, תזכורת בספטמבר, תזכורת בנובמבר, על 850 עובדים. מה? באמת? לא ידעתי, איפה זה נמצא? תראה לי, תשלח לי עוד פעם בפקס. העלו את זה מהאוב. אנחנו הבאנו את 850 העובדים, נכון ל9- בספטמבר יש לנו, הרי עונת ההדרים זו עונה שצומחת לאט. נכון ל9- בספטמבר יש כבר בקשות בכל לשכות שירות התעסוקה על 340 עובדים מהחברה שלי בלבד, אנשים לעבודה. נכון להיום, בשירות התעסוקה באופקים - סתם אני אתן את זה בתור דוגמה ששמעתי בדרך בטלפון, אבל זה נכון לאורך כל הארץ - 30 עובדים שהיו צריכים להגיע לראיונות וכדומה, הגיעו 10 כי כל השאר היה להם קר היום בבוקר. אדוני, זה מה שאנחנו מקבלים. ואם הוא יציע לי 2,000 עובדים או 1,000 עובדים ישראלים, אולי יגיעו 200 עובדים ישראלים.

החברה שלי בשנה שעברה - ואת זה הוא יודע - נתנה 12,000 ימי עבודה לעובדים ישראלים שהיו עם המענק הזה של ה40- שקל, רק החברה שלי קיבלה את המענק של 450,000 שקל, את מרבית התקציב. זה לא נכון כל הדברים. שיביאו את העובדים הישראלים, הם מבורכים כולם, האסירים מבורכים, עובדי אולפנה מבורכים, מפוטרי בתי מלון באשקלון מבורכים, כולם מגיעים אלינו, את כולם אנחנו מעסיקים, למרות התפוקה הנמוכה שלהם.

באיזה שכר אתה מעסיק אותם?

אני מעסיק אותם בשכר המינימום. תבין, תאילנדי ממלא 4 מיכלים על כל מיכל אחד שישראלי ממלא.

אתה מספר לי שאי אפשר להתמודד עם תאילנדים? אני יודע את זה. הם עובדים 7 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה. אי אפשר להתמודד עם זה. אני יודע, אתה מספר לי? אז מה? אז כולם פה יהיו תאילנדים במדינה?

בסדר, אתה צודק, בגלל זה אני אומר - ואני גם בבג"צ אמרתי - הענף צריך 11,500 עובדים בשיא העבודה. מה אנחנו מבקשים? תביא את כל הישראלים שאתה יכול, את כולם נעסיק. יקטוף מיכל אחד, אז במקום תאילנדי אחד יהיו 4 ישראלים - זה היחס - בסדר, שיבוא, שיקטוף. כשהפרי נשאר על העצים ההפסד גדול יותר, אבל תביא גם את התאילנדים שהבטיחו לנו, שלפחות יהיה לנו איזה בסיס שבא כל בוקר ולא אומר שקר לו.

אבל אומר לך מר אפרים כהן שהיה לך משך שנים 15,000, 16,000, 17,000, היום, לפני ה4,000- של המכרז.

אבל היו פלשתינאים. תביא את כל הפלשתינאים, תזרוק את כל התאילנדים מהארץ.

עד הנסיגה מלבנון היו גם לבנונים.

אין קוטף טוב יותר מפלשתינאי, תביא אותם ותזרוק את כל התאילנדים.

חברים לא רוצים פלשתינאים. תראה, יש חלק מהחברים שאומרים פה בצורה
ברורה, ואני לא בא אליהם בטענות - יש אנשים שחוששים מאוד במשק המשפחתי, ואני יכול להבין את זה.

והממשלה לא חוששת?

חוששים להשיג פלשתינאים.

אדוני, לחברה שלי יש 54,000 דונם.

מישהו פה למד כלכלה? את האל"ף-בי"ת של הכלכלה כולנו יודעים? כשיש מחסור בכוח אדם, לא משלמים שכר מינימום. יש ביקוש ויש היצע. כשיש מחסור, כשלי חסר עובד ואני רוצה - אני משלם לו עוד 1,000 שקל. כל זמן שאתם על שכר מינימום...

אדם היה מוכן לשלם 6,000 שקל לחודש, הוא פרסם את זה בקול ישראל, בא אליו בסופו של דבר אחד, אחרי 200 מטר הוא אמר: עזוב אותי, זה לא בשבילי, הביתה. אני אומר לך על 6,000 שקל לא על 3,000 שקל.

אדוני, אני מוכן לשלם לישראלי שיקטוף לפי תפוקה, שיגיע גם ל6,000- שקל לחודש.

סליחה, אני רוצה לשמוע מארגון החקלאים לגבי הפיטורים קודם כל.

אתמול אחר הצהריים קיבלתי את הרשימה של המפוטרים באזור של השומרון. טילפנתי לאנשים. קודם כל, שיהיה ברור לכולם - להתחיל להגיד: מפטרים שמה ואתם בהדרים אין לכם, אז מי שעובד בזכרון יעקב לא ילך לעבוד באשקלון לקטוף פרי הדר, זה שיהיה ברור. דבר נוסף, אזור השומרון שעליו מדובר - וזה אני מדבר בעיקרון - זה אזור מטעים, שזאת לא העונה שלו. אבל אני צלצלתי לאנשים אישית, ואני מציין פה שמות, כי אני אמרתי לאנשים שאני היום בכנסת מציג את שמם:

אור קרניאל מזכרון יעקב מעסיק בעונה 30 פועלים ישראלים. במקביל הוא מחזיק 8-10 פועלים ישראלים קבועים, האיש החליף קבוצת עובדים ישראלים, לצורך העניין, בקבוצה אחרת. אפשר לבוא ולבדוק - הוא פיטר 8 אנשים שלא היה מרוצה מהם, ולקח 8 אנשים אחרים שהוא כן מרוצה מהם, אבל הוא מופיע ברשימות.

סליחה, הוא פיטר 8 ישראלים ולקח 8 ישראלים במקומם?

כן. אני אסביר לך איך זה עובד - יש קבוצות של עובדים, שהם מתמצאים בזמירה וכל הדברים האלה, ואז אם אתה מוצא קבוצה טובה יותר, אתה לוקח קבוצה טובה יותר. פשוט לגמרי. ומה אמרה פה הגברת? וגם מר יעקב ניזרי אומר את זה: פיטרו כי התחילו לחלק תאילנדים. אומר לי מר אור קרניאל: אני בעונה החזקתי 7 פועלים תאילנדים והיום אני מחזיק 3, כי אני לא צריך. אז כל הנאומים האלה על פועלים תאילנדים, תעזבו את זה.

מר דודו ברעם מגבעת עדה - חלק גדול זה עובדים עונתיים, לוקחים אותם לעונה ואחר כך מפטרים אותם - היו לו 2 פועלים שגמרו קטיף ועזבו. הפועלים באו אליו ואמרו לו: תן לי מכתב פיטורין, כי כשאני הולך עם מכתב פיטורין ללשכה, אני מופיע כמובטל, אני לא צריך להסביר הלאה.

פיטרו אותו, זכותו לקבל מכתב פיטורין. פיטרו כי נגמרה העבודה, אז מה? עדיין פיטרו אותו, אז זכותו לקבל מכתב פיטורין.

אני רוצה שתבין, אם לחקלאי יש 40 דונם רימונים והפועל גמר לקטוף באוקטובר, אז הוא פוטר.

אין לי טענות.

מר צביקה ארנס מבנימינה - החזיק עובד אחד, העובד סבל מבעיות גב, 15 יום בחודש התחיל לעבוד, בא צביקה ואמר: אני לא נכנס לכל הקטע. בא הבן אדם ואמר: אתה יודע מה? יש לי אליך בקשה, בוא תפטר אותי. מה קרה בעצם? עכשיו הבן אדם הבריא, בא אל צביקה ואומר: בוא תחזיר אותי, צביקה אומר: אני מוכן לקבל אותך חזרה.

הלאה, מר משה מרגלית מגבעת עדה - עובד שלו נפצע בטרקטורון והפך לנכה. העובד הזה ביקש: תן לי מכתב פיטורין יען כי אני נכה, ובמקומו קיבל עובד אחר. העובד הזה בינתיים פנה אליו לחזור, משה אומר לי: אני עוד לא יודע. אבל קול ששון וקול שמחה - עובדת, מה לעשות, התחתנה. באה ואמרה לו: תן לי מכתב פיטורין, בעלי לא רוצה שאני אעבוד יותר בחקלאות, הוא רוצה אותי בבית. אז יש לו אותה כמופיעה בפיטורין.

אחד גדול, מר דהן, אומר לי דבר פשוט לגמרי: אני מעסיק בעונה 25-30 נשים לקטיף. 10 שנים, תבדוק אותי, תראה שזה הסיפור. אני מחזיק אותן בקטיף, נגמר הקטיף, אני אומר להן: אין לי עבודה. אני לוקח את הנשים האלה לעבודה עונתית בלבד.

את הנתונים האלה אפשר להביא לנו לישיבות 3 פעמים בשבוע, כי בכל ענף זה קורה, כי פעם נגמר לו אפרסק ופעם מתחיל לו השסק. בכל ענף זה קורה. לבוא ולהגיד את זה? תראה, כמעט 4 חודשים לא נכנס תאילנדי לארץ, בחוץ נמצאים קרוב ל3,000- פועלים תאילנדים.

מר יעקב ניזרי, אתם לא עושים את ההפרדה בין עבודה עונתית לעבודה קבועה?

אני אסביר.

אף חקלאי לא ידע עד יום חמישי האחרון אם הוא יקבל או לא יקבל פועלים, בכלל לא נותנים להכניס פועלים, ואז מה שקורה, זה דבר פשוט לגמרי, לבוא ולומר היום: החקלאים ידעו שהם יקבלו פועלים תאילנדים ובגלל זה הם פיטרו פועלים ישראלים, זה פשוט לא רציני.

ומשפט אחרון, אני מוכרח להתייחס לדברים שאמר פה מר אפרים כהן. קודם כל, לבוא ולהגיד שיש 22,000 פועלים, לי יש בקשה - הרי מה אומר שירות התעסוקה? אני לא מביא לארץ פועל אחד, בארץ יש 22,000 פועלים וזה מה שיש, אני לא מכניס פועל אחד. אני אומר לך שאין 22,000 פועלים בארץ. אני כבר ביקשתי כמה פעמים, גם כשמר יאיר פרץ היה יושב ראש הוועדה: בבקשה, תביאו לנו את הרשימה איפה יש 22,000 פועלים? אני אומר לכם שאין 22,000 פועלים.

דבר נוסף, יש למעלה מ2,500- בורחים. מה הם אומרים לנו? לא תקבל עליו זיכוי, זאת אומרת, בעברית פשוטה: אם אתה קיבלת 4 פועלים ואין לך אף אחד, ואני יש לי 8 ומגיע לי 2, יבואו אלי ויגידו לי: אברהם הראובני, תן לי את הפועלים שלך. יבוא אברהם הראובני ויגיד: הם ברחו. מה יגידו לך? שאין פועלים. אין לנו, חסר לנו את ה2,500- האלה.

קודם כל, אני בהחלט מצטרף לברכות של מר אפרים כהן. נכון, נעשתה עבודה מבורכת מאוד, יחד עם שר החקלאות, יחד עם משרד העבודה ויצאו הקריטריונים, חולקו ההיתרים, נתמודד עם זה. זה במסגרת ה17,500- או 18,000 הקבועים. הצעקה או הבעיה העכשווית זה אותו החלק של 4,000 החסרים. אז אם אנחנו מסיטים את הדיון לכיוון אחר, אני חושב שאף אחד מהחקלאים לא אמר מילה על הקטע הזה של הקבועים, אלא על המנוידים. על הקטע הזה נצטרך להגיע לאיזה שהוא פתרון לכאן או לכאן.

עכשיו לגבי השאלות ששאל מר יעקב ניזרי. ראו, אתמול קיבלתי את הרשימה הזאת, ואני אומר לך שאם תבדוק את הרשימה, הרוב זה נשים, והנשים לא תבואנה היום לקטיף בהדרים. זאת אומרת, זה לא אחד מול השני, ושמעת ממר אברהם הראובני מה כל אחד לגופו של עניין.
גם לגבי האסירים, מר חיים אבידור נתן את התשובות, ואני חושב שיש פה איזו שהיא אי התאמה בין שני המשרדים. אנחנו אולי לא מעודכנים מספיק. אולי אם נתעדכן יותר ונדע בדיוק מה הבעיות זה של זה, אז לא נזרוק בוץ: אנחנו בסדר, אתם לא בסדר. אני חושב שהבעיה היא משותפת וכולנו צריכים ללכת ביחד, ולא שאתה תחפש איך להתגונן ואני אחפש איך להתגונן. אז בואו נשלב ידיים וננסה לפתור ביחד את הבעיה.

אני רוצה לפתוח בכך שלפי דעתי שירות התעסוקה עם משרד החקלאות עשו עבודה יפה. אני גם לא רואה בינינו חילוקי דעות, או בוא נגיד, ניגודי אינטרסים. מר יעקב ניזרי באמת השקיע מאמץ כדי לעזור לחקלאים. רבותיי, הוא לא האויב שלנו, הוא עוזר לנו הרבה מאוד, ואני איתו בקשרים טובים, ומקצת שבחו אני אומר. הוא רוצה לעזור לנו, אבל יש אילוצים, כל מיני אילוצים מחוץ למערכת שלא תמיד הוא יכול לעזור.

לעצם העניין - ענף ההדרים בזמן הקטיף משתמש ב11,500- עובדים. אנחנו מדברים על 1,000 ישראלים. גם אם נקבל את 4,000 התאילנדים, עדיין חסרים לי 7,500 עובדים, זאת אומרת, זה לא בא זה על חשבון זה, אני צריך את כולם, את האסירים, את הישראלים, את התאילנדים, אפילו את הפלשתינאים אני צריך. זאת אומרת, כשבאים ואומרים שאני אקבל תאילנדים, זה לא אומר שאני לא רוצה גם את הישראלים. לכן אני לא רואה בינינו בכלל ניגודי אינטרסים, אני רוצה גם את כל הישראלים וגם את התאילנדים. אין ויכוח בינינו. וביחד ננסה לגייס כמה שיותר ישראלים, אני זקוק להם, התאילנדים לא פותרים לי שום בעיה, זה רק קמצוץ. לכן אני לא רואה בינינו בכלל ניגודים, בין שתי המערכות האלה.

הבעיה - ואנחנו מתעלמים ממנה - היא שהמגדלים קיבלו 17,500 היתרים. חתיכת נייר שכתוב: אתה, יוסי הונגר, זכאי ל3- תאילנדים. הנייר הזה לא שווה כלום, משרד הפנים לא נותן אותם, לא נותן להכניס אותם. מר יעקב ניזרי עשה עבודה נהדרת, עבודת קודש, בזמן קצר.

מה זאת אומרת לא נותן?

לא נותן להכניס. חבר'ה, חבל על כל העבודה שהוא עבד חצי שנה, השקיע ימים ולילות, ומשרד החקלאות. פה קבור הכלב, רבותיי. כל העניין - לו היינו מקבלים את ה17,500- יכולנו להביא אותו מחר בבוקר, אף אחד פה לא היה בוכה, תאמין לי, רוב האנשים פה היו מרוצים. מה הבעיה? בא משרד הפנים ואומר כזה דבר: ישנם בארץ תאילנדים - היום הם קיימים, הם נמצאים. אלא מה? הם לא נמצאים אצל אותו אחד שמגיע לו, שקיבל את ההיתר, הם נמצאים אצל מישהו שלא מגיע לו. אז מה הם רוצים? שאני אלך אל ההוא ואקח. באיזו סמכות? יש לי סמכות חוקית? אני יכול לעשות את זה? אני יודע איפה הם נמצאים? אני יודע ממי לקחת וממי לא? אז זרקו את הכדור אלי, כשפירושו של דבר שכל המגדלים מסתובבים עם חתיכות נייר, זה הכל. פועלים אין.

חשוב לי לשמוע את תשובת משרד הפנים.

אני מבקש לענות במשותף עם משרד הפנים - אנחנו שותפים לעניין הזה. אין ויכוח שכל העובדים הזרים שצריכים להיות בחקלאות, קיימים בארץ ולא צריך להביא עוד. מה שכן יש בעיה קטנה, ואפשר לפתור אותה, שאם מר אפרים כהן קיבל הקצאה של 8 בעבר, ועכשיו, לפי המתכונת החדשה, קיבל רק 3, הוא צריך להעביר 5 עובדים ליוסי הונגר.

מי יבצע את זה? ראשית, אני מטיל אחריות על הארגונים, הם ארגונים כל כך טובים ומסודרים, ובין חברים, אני מתאר לי שזה אפשרי. אם רוצים לעשות סדר, אין סיבה בעולם שאם יש מושב שיש לו 7 חלקות ויש לאחד הקצאה של 2 ויש לו 4, צריך להעביר לשני - אז אין בעיה. אז נצטרך להביא שוטרים במיוחד לזה? מפקחים?

סליחה, הקריטריונים לחיוב ולשלילה, צריך לכבד אותם כלשונם, גם מצד הממשלה, גם מצד החקלאים. זה לא חד סטרי.

אדוני היושב ראש, לי אין ספק שאנחנו נטיל את כל האחריות על ארגון ההדרים ועל הפירות ועל הארגונים הגדולים, אלא גף האכיפה של משרד העבודה, זה יהיה תפקידו ואחריותו ללוות את הנושא הזה, שאם חקלאי קיבל אישור ל2- עובדים ומעסיק 5, זאת אומרת שהוא מעסיק 3 עובדים שלא כדין, ואם מעסיק שקיבל 4 היתרים ויש לו רק 2, אנחנו נסייע, כאגף אכיפה, להביא לכך בצורה מאורגנת ומסודרת שהאיש יקבל.

במשך 20 שנה לא תגמור לעשות את זה.

הוא בעצם אומר: כל מי שקיבל עובד זר, זה לכל החיים, ולכן אני צריך כל פעם להכניס לפי השינוי. אין לזה הגבלה, זה מה שהם אומרים.

אבל אחרי חודש-חודשיים הוויזה תיגמר והוא יחזור לתאילנד, מה הקשקוש הזה?

למה שיחזור לתאילנד? הוא יעביר אותו לחבר שלו.

מה אתה רוצה, שאחד שעובד עכשיו בפירות, ילך לעבוד בפרחים? תלמד אותו חודשיים? מה אתם מקשקשים, באמת.

תואיל בבקשה, אנחנו פה בכנסת ואנחנו מכבדים אתכם, ואנחנו לא מדברים בצורה כזאת. אני רוצה להודיע בצורה חד משמעית - לא ייכנסו עוד 22,000 עובדים זרים, חד משמעית. לא ייכנסו עוד עובדים זרים בנושא. נצטרך להתארגן כולנו, אתם ואנחנו, על מנת לעשות את הסדר היפה הזה, לבצע אותו גם, שאתם תהיו שותפים, משרד החקלאות, שירות התעסוקה, אגף אכיפה, משטרת ישראל, כל הארגונים למיניהם, על מנת לעשות סדר. אחרת מה יהיה אדוני? "אני קיבלתי 8, אני כבר בעל הבית של 8, אף אחד לא ייקח ממני". אדוני, אני מצטער לומר - ואני אומר את זה בעדינות – זה יביא לכך שיתחיל להיות סחר בעובדים, ואנחנו לא ניתן את ידינו לנושא הזה. לא יהיה. מה שהיה, מת. דף חדש.

אני רוצה להוסיף מספר דברים. צריך להבין שענף ההדרים, נגרם לו נזק של 120 מיליון שקל בשנה שעברה, רק בגלל 100,000 טון שנשארו על העצים. כתוצאה מכך נעקרו 35,000 דונם, פרי שלא נקטף ממחסור בעובדים. אנחנו עומדים באותו מצב כרגע בגלל המחסור בעובדים. יש כבר זנים שגמרו, ומר אפרים כהן, שאני מאוד מעריך אותו ואני לא תוקף אותו, ההפך, אני חושב שהשיטה הזאת פה שאנחנו תוקפים זה את זה, שמר יעקב ניזרי הביא, היא לא שיטה. אנחנו חקלאים, נולדנו חקלאים, דור שלישי, רביעי וחמישי בארץ. אנחנו רוצים להישאר בחקלאות, אנחנו רוצים שיבואו איתי ביום שישי לקטוף אצלי בפרדס - אני מזמין את כולם, כולם קטפו, והפרי בעוד שבוע לא יהיה. יש זן שנקרא "נובה", שבעוד שבוע הוא לא יהיה עוד. היום אני יכול לקבל עבורו 1,500 שקל לטון, בעוד שבוע אני לא מקבל גרוש. עבדתי על זה כל השנה, השקיתי את המטע, דישנתי, הוצאתי אלפי שקלים. בעוד שבוע מתחילים את המינאולה, יש שבועיים לקטוף אותה, שבועיים אחרי זה, זה איננו.

אנחנו מבקשים ומתחננים שלא יתקפו אותנו. עבדו אצלי 20 אוקראינים שבאו 3 ימים קודם, קטפו, מסכנים, עזרתי להם, לכל אחד תרמיל. באו 3 ימים מקייב ועמדו בפרדס ביום שישי משבע בבוקר עד כניסת השבת וקטפו מיכל אחד שלם. אתה יודע מה זה? אני שילמתי 100 שקל - זה לא מכניס 100 שקל המיכל הזה - הוא קיבל 70, כי זה עבר 2 בדרך. אני לא רוצה לספר עוד סיפורים.

ענף ההדרים צריך לקטוף 700,000 טון, הוא נמצא בפיגור של 25% על שנה שעברה, שהייתה שנה גרועה. פיגור של 60% ממה שקטפו נכון למועד הזה לפני שנתיים, לפני תחילת האינתיפאדה, כי אז היו לי 8,000 פלשתינאים - 2,800 רשמיים ועוד. עד יום ראשון עוד קטפו בפרדסים סביבי עשרות פלשתינאים, ביום ראשון, כשהיה הפיגוע האחרון, הם ברחו והם לא באים יותר, הם מפחדים לבוא. הם לא יבואו. הם מצלצלים ומפסיקים את השיחה באמצע כי הם מפחדים - משם, לא מאיתנו - הם מפחדים לצאת משם.

אני אומר למר יעקב ניזרי ולמר אפרים כהן, 4,000 התאילנדים שחסרים לנו מפעילים 45,000 עובדים ישראלים: נהגי משאיות, בתי אריזה, בתי חרושת, עובדי נמלים באשדוד, בחיפה. בלי זה אי אפשר. רבותיי, תבואו איתי ביום שישי לקטוף מיכל. אני קטפתי ביום שישי האחרון בעצמי מיכל, הייתי הרוג בערב. חבר'ה, זה עבודה קשה. תאילנדי חדש שבא אלי לפרדס לא הצליח לקטוף - לקח לו 3 חודשים להתרגל לקטוף 2 מיכלים. אי אפשר לשלם 1,000 שקל לקטיף של מיכל, זה אי אפשר, תבינו שיש גם כלכלה בעניין.

אני מדבר מהלב כי זה אכפת לי. אבא שלי נטע פרדס לפני 100 שנה בראשון לציון ואני עוד מחזיק את הפרדס הזה כי אני חושב שאם הפרדס כאן - המולדת כאן. כך אני חושב, כך נולדתי, כך חונכתי וכך אני מחנך את ילדיי גם בארץ הזו. אז אני מבקש שתיקחו את 4,000 הפועלים האלה ותיתנו לנו אותם, לא קשור במכרז, המכרז שיישאר. תקבלו החלטה היום בממשלה, אני לא יודע איפה, שייתנו אישור.

אני מנכ"ל המועצה לשיווק פרי הדר - אני מוכן מחר בבוקר להתארגן, עשיתי דברים קשים יותר. לקבל את 4,000 העובדים האלה, אני צריך אותם עכשיו ל6- חודשים, ל5- חודשים. תנו לנו, נקטוף את הפרי הזה, נשב ונחשוב. אחרת בעוד שבועיים הפרי הזה לא נקטף. נתחיל ב"שמוטי" - גם כן לא ייקטף, נתחיל ב"ולנסיה", הוא יהיה עוד פעם "דפוק", לא נוכל למכור אותו. יש JAFFA, המותג היחידי בעולם שישראל התחילה לייצר, פרדסנים השקיעו בזה חצי מיליארד דולר, זה כמו "קוקה קולה", אתם יודעים מה זה? הוא נהרס, בגלל הדברים האלה.

אני מבקש שתצילו את ענף ההדרים - זה אכפת לי, אני לא סתם מתרגש - תצילו, תנו אישור ל4,000- עובדים, לא קשור למכרז, קבלו החלטת ממשלה, זה יותר חשוב מאשר להילחם ברשות הפלשתינאית, זה חשוב בשביל לקיים אותנו. תנו לנו את זה ונציל את הענף, שלא יהיה עוד פעם נזק, עוד 50,000 דונם ייעקרו רק בגלל זה. תודה על ההקשבה.

תודה רבה. חברים, אני מבקש לקצר, אני רוצה לתת למקסימום שיתבטאו כדי להגיע לסיכום טוב.

אני רכז ועדה חקלאית במועצה אזורית גזר, לא רחוק מכאן, וגם חבר במספר ארגוני מגדלים ומייצג את החקלאים שלנו. גם אצלנו, לצערי, יש מעט פרדסים כי עקרו לא מזמן את הפרדסים בגלל הנזק של שנה שעברה. אצלנו יש גם הרבה מטעים, כ10,000- דונם מטעים. גם המטעים, גם הכרם - אנחנו מספר אחת בייצוא של ענבי מאכל היום - ולכרם כבר צריך להיכנס משבוע הבא, להתחיל לזמור ולהתחיל לגזום ולסדר את הכרם כדי שנוכל להגיע גם לעונת הייצוא. יש מטעים נוספים לייצוא, יש ירקות, יש מכל מגוון החקלאות.

אנחנו ביקשנו עובדים ישראלים, מר יעקב ניזרי. אני אישית לקחתי בקשות מחקלאים שלנו, על טפסים, נסעתי עם זה לא רחוק, ללשכת העבודה ברמלה, למר שוקי חן, יש לי פה דוגמה של מושב אחד, של כורמים, שחלקם גם ירקנים, עם 192 בקשות לפועלים ישראלים. בערך 40 חקלאים שזה מה שהם מבקשים - עד רגע זה לא קיבלתי תשובה, זה בערך 3 שבועות.

החקלאי, לא אכפת לו כבר לשלם עוד קצת כסף כדי לא לראות את עמל כפיו יורד לטמיון. ראיתי את המסמך שיש בו את ההקצאה של הישראלים שמקבלים את הסבסוד של 40 שקלים פלוס 10 שקלים. אז קודם כל, יש עדיפויות - למי שיש ויזה אחת לעובד זר, הוא יורד לתחתית הרשימה לקבל ישראלים. בעדיפויות לאילו פועלים ישראלים נותנים, נותנים למשל את האנשים שבהבטחת הכנסה - לא במסלול של החצי שנה של אבטלה. זאת אומרת, מי שהגיע למסלול של הבטחת הכנסה, כולנו יודעים, ובעיקר אנשי שירות התעסוקה, שהם מקצועיים - ואני אומר את זה ברצינות - יודעים אילו אנשים מגיעים לשטח שלנו. זה "תן לי פתק שאני לא מתאים"

בסדר, לא נחזור על דברים. אני מבקש, אם יש דברים חדשים, תעלו אותם, אם אין משהו חדש, חבל על הזמן.

הדבר הזה זה קצת לאזן את מה שנאמר, שהתקבלו מעט בקשות. אני אומר, את הקצת, את 180 הבקשות שאני הגשתי - תנו לי חלק מהפועלים האלה. לא לחכות, לאסוף מכולם ולהגיד: הגישו קצת. מי שביקש, בואו תטפלו בו, תנו לו את הפועלים.

נמצא פה מר אפרים כהן ונמצא פה מר הרצל חגי - וזה לא פעם ראשונה שאנחנו אומרים - נושא הברחנים. הברחנים הם אצלנו כ2,500-, כבר סוחרים בהם, וחלק מאיתנו, מהחקלאים, מעסיק את הברחנים, כי אין להם בררה. אני לא מצדיק אותם. אני בעד - ואני אומר את זה בשם האזור שלי ואזורים אחרים - כל אחד שמעסיק את אותו לא חוקי, וגנב אותו מחבר שלו או ממישהו אחר, תבוא, "תיכנס" בו.

לצערי, לא אני כוועדה חקלאית, ולא מר יוסטה בלייר כהתאחדות חקלאי ישראל, ולא מר מנחם דוידזון, וכל מנכ"ל מועצת ייצור או מזכיר ארגון מגדלים, יש לו סמכות חוקית לבוא ולגרש מהארץ פועל לא חוקי, אין לי סמכות לבוא למר הראובני ולהגיד: העסקת עכשיו שני פועלים לא חוקיים, אני קונס אותך. אין לנו הסמכויות האלה.

אתה יכול להעביר את המידע.

יפה, אז אנחנו מעבירים מידע, ומר חגי הרצל ומר אפרים כהן יודעים את זה. כשבאתי ואמרתי לגברת ציפי שיינקמן: יש פה 10 פועלים באחת האווזיות אצלי במועצה - בואו תוציאו אותם. הדברים האלה משפיעים מאוד. אני לא רוצה עוד לומר שיש את כל הלא חוקיים שמסתובבים בארץ ומוציאים את דיבת הפועלים הזרים, שאצלנו בחקלאות עושים רע. כל אלה שמסתובבים בתל אביב. האכיפה על ידי המשטרה, משרד הפנים ואם צריך משרד העבודה, אינה מתבצעת כמו שצריך.

לגבי העובדים המנוידים, כמו שנאמר - כל הנושא הזה של המנוידים, בלי להיכנס לנושא המכרז, הוא נולד בחטא, כי הוא לא מתאים לנו.

לא נחזור אחורה, זה דברים שנקבעו כבר, חבל על הזמן.

אבל אפשר לשנות אותם.

מר אברהם דניאל, דברים חדשים בבקשה או הצעה חדשה.

זה לא דברים חדשים, זה דברים לא מובהרים. בהחלט אין לי טענות לשירות התעסוקה, אני חושב שהוא עשה את העבודה על פי קריטריונים שהוא קיבל, אין לי ספק בכך, ובהסכמת משרד החקלאות.

לפני כחודשיים באתי לפה והעליתי טיעון, המשנה למנכ"ל אמר שאני מדבר לא לעניין. כשמציג מר יעקב ניזרי שחילקו 17,200 עובדים, צריך להגיד, לא ל6,000- חקלאים, צריך להגיד מה הייתה הדרישה. הדרישה הייתה, נדמה לי 26,000-28,000, קרי, כל אחד קיבל את חלקו היחסי. עכשיו בוא נלך לקריטריונים, ואני מחזיק בידי את הדף של הקריטריונים שקבע משרד החקלאות, מעודכן יותר או פחות, ויש נורמות. הנורמה נקבעה על ידי אפרת הדס, כלכלנית משרד החקלאות. אין לי ספק שהיא מקצוענית והיא קבעה נכון, ואף הסכמנו, ואם היו לנו חילוקי דעות, ישבנו איתה, חלק היא קיבלה, חלק לא קיבלה. אין לי ויכוח.

המשנה למנכ"ל הלך לטור הימני ולטור השמאלי, וכתוב: נורמה זרים קבועים על פי הסכמות. מעולם לא קיבלתי תשובה עם מי הסכימו. כשאנחנו ישבנו כארגונים, ישבנו מול אפרת הדס, היה שיתוף פעולה על הטור הימני, על הטור השמאלי כלל לא היה. במכתב ששלחתי לשר החקלאות, וקיבלתי אתמול תשובה, עונה לי המשנה למנכ"ל שהוא התאים. שאלתי אותו: למה עיוותת את הקריטריונים של אפרת הדס? אז הוא משיב לי ואומר: תשמע, אני התאמתי את זה למספר העובדים הזרים הקיימים. אם התאמת, אז למה אין התאמה? זאת אומרת, פעמיים יש עיוות. פעם אחת הוא התאים כי הוא שיחק במספרים, פעם שנייה הוא גם לא הגיע להתאמה.

כשאתה מסתכל במספרים, אז אם נניח ישנם גידולים שהוא קבע עובד ל28- דונם, אז הוא קבע ל63-, ויש מקרים שהוא קבע, לדוגמה גידול מסוים 4 דונם לעובד, קבע 6. זאת אומרת, גם פה הוא לא עשה את זה בהיבט המקצועי. לו היה אומר: תשמעו, אני מקטין פה ב20%- לכולם את ההיבט המקצועי, זה היה הגיוני, אבל הוא לא עשה כן, כי אז, מה הייתה הבעיה שלי? להפגין מול משרד הפנים ולהגיד לשר הפנים ולממשלה: אדוני, תגדילו את הכמות. אני במצב הזה, בהיבט המוסרי, לא יכול לתבוע, לא ממשרד הפנים, לא מממשלת ישראל, עובדים זרים נוספים, כי הקריטריונים אינם נכונים.

כלל אין אימות בשטח, זאת אומרת, לא בודקים. ולמה לא בודקים? הנחיית משרד החקלאות אומרת כך: אנחנו הולכים לפי רואה חשבון 1999, להזכירכם, אנחנו בשנת 2001. אחר כך אנחנו הולכים לפי המאזן שהוגש, אחר כך אנחנו מבקשים חוזה, או מועצת הייצור, או המשווק, ומושב, נדמה לי הוא גם ביקש. ואמר: תשמעו, אתם עושים התאמה, אם זה דומה, זה בסדר, לא צריך לבדוק. לא דומה - בודקים. רבותיי היקרים, אני טענתי: לא מאמתים, וזה "בלוף" אחד גדול. ישנם היום מגדלי פרחים שאני אומר לכם בוודאות שמגיע להם יותר עובדים והולכים להרע את מצבם, והם לא מסתדרים עם מה שיש להם. זאת אומרת, לא יעלה על הדעת שהעיוות הוא בקטע המקצועי קודם כל.

אני טענתי שלא עשו את זה נכון, המתחרה שלי, מזכיר ארגון מגדלי הפרחים הנוסף, הוא אומר: קח לשר החקלאות. להפתעתנו, יישום הקריטריונים גובל בשערורייה, מתכנני משרד החקלאות, שהיו אחראים לאימות הנתונים, שיתפו פעולה עם חקלאים ואישרו.

סליחה, אני היום באתי לדון על מה שנקבע. אני מוכן לעשות דיון אחר על הקריטריונים, אבל כרגע אנחנו רוצים לסיים את העניין הזה.

מה הוא יעשה? מי יקטוף לו את הפרחים? מי יקטוף למגדל שהיו לו 8 פועלים ועכשיו אומרים לו 4 פועלים, מי יקטוף לו את הפרחים? מה השטויות האלה?

אל תפריע לי, עוד שתי דקות אני מסיים. מקובל עלי שתעשה דיון מיוחד לעניין הקריטריונים.

בסדר, אבל זה לא הנושא היום.

נכון להיום, מה שאני מציע, לא יעלה על הדעת - ואני אמרתי את זה גם בפעם הקודמת - שימשיכו לעצור את העובדים ולא יכניסו אותם. קודם כל, חייבים לשחרר את העובדים לאלתר. להזכירכם, אנחנו במלחמה, יש מלחמה - מדברים על פלשתינאים, יושב איש הצבא, ואני הייתי גם איתו בקשר, ואומר: מה שהיה לפני שבוע, נגמר היום. זאת אומרת, אין פלשתינאים. רבותיי, מדינת ישראל נמצאת במלחמה, ולהפסיק להתעסק עם העובדים הישראלים, זה שטויות, זה כל אחד מגיע לפה עם משחקים, ואלף פעם אני הסברתי ואני אמשיך להסביר לכם - אני הכנתי תכנית להכשרת עובדים ישראלים, זה לא עבר בגלל 30,000 שקל. על בימת הכנסת הודיע שר העבודה דאז, אלי ישי: הם לא מוכנים לעבוד בחקלאות. מספיק כבר להתעסק עם הדבר הזה. תנו 100 שקל, 300 שקל, נוח יותר למחוסר עבודה לשבת בבית ולקבל את הצ'ק. מה, הוא ילך לעבוד קשה? למה מה קרה? הוא יעמוד בגשם ויקטוף תפוזים? מה, הוא לא נורמלי? תתחילו לחשוב טיפה לעומק, מספיק, תתעוררו כבר. אתם גורמים נזק כבד לחקלאות ואתם מחסלים אותה בשיטתיות, באחריות משרד החקלאות.

חברים, אני רוצה לתת למר יוסטה בלייר לדבר, ולהגיע לסיכום. בבקשה.

הוועדה הזאת יושבת כבר, לדעתי, יותר משנתיים או שלוש. היא דנה, והיא תמשיך לדון עד סוף הימים, ולמה? כי בישראל צריכים כל בוקר לקום 56,000 עובדים בחקלאות, מלבד העצמאים. יש כ20,000- ישראלים, יש כ22,000- תאילנדים, והיו 16,000 פלשתינאים והם אינם.

גם להכניס 1,000 ישראלים וגם להכניס 2,000 ישראלים, אנחנו במחסור של שליש מכוח העבודה. על רקע המחסור הזה כל התופעות השליליות בעולם - זה מתחיל בקריטריונים וזה נגמר בהברחות, וזה לא ייגמר בחיים, אלא אם כן מישהו יבין שצריך לעזור לחקלאות לעמוד על רגליה. יש לנו מספיק צרות גם בלי עובדים, יש לנו מים, יש לנו מטבעות, וכולם יודעים שרווחיות הולכת ומנמיכה, והציבור נהנה מזה, כי בסך הכל הוא קונה מזון בזול.

אני פונה למר איוב קרא כחבר כנסת, לא כיושב ראש הוועדה הזו, חבר'ה, תעזרו לנו לחיות, הממשלה פשוט מפריעה לחקלאיה לחיות. זה הכל.

נציגת משרד הפנים, אני רוצה שתעני למה שהועלה פה, שמשרד הפנים לא מכבד את ההקצאות שנותן שירות התעסוקה.

אנחנו קיבלנו את הרשימה של ההקצאות רק אתמול, אנחנו כרגע עובדים על זה, וכל חקלאי שיש לו את ההיתר ביד, שיפנה ליחידה שלנו בנתב"ג ויסדיר את זה עם היחידה בנתב"ג.

אין בעיה בזה?

אין בעיה בנושא הזה.

מה הפרוצדורה בנתב"ג, בקצרה? אני מחר בא אלייך עם פתק, שקיבלתי הקצאה לשני עובדים זרים. מה קורה הלאה?

היא בודקת את זה למול הרשימה, היא בודקת מה היה לך בעבר, והיא אומרת לך מה מגיע לך. אם היה לך מצב שבעבר היו לך 8 עובדים והיום יש לך היתר לפחות, היא תודיע לך שאת העובדים הנותרים יצטרכו להעביר למישהו אחר.

לא היו לי, קיבלתי 2 חדשים. אף פעם לא היו לי ויזות.

אז אתה לוקח מהפול שקיים פה בארץ.

מידיעה אישית שלי, הלשכה בנתב"ג כבר עשתה היערכות מוקדמת. כבר מספטמבר, בעקבות תיקים שהיו לנו עם הערבה התיכונה הם עשו היערכות מוקדמת, פנו לכל החברות המלוות של החקלאות וביקשו רשימות, בדיוק כמה נמצאים בפועל אצל כל חקלאי, כמה הקצאות יש לו לעומת כמה יש לו בפועל, והיום כבר יש לנו נתונים מרוב החברות. קיבלו את הרשימות - לא כולם העבירו, נכון, אבל יש אחוז ניכר של חברות שכן העבירו, והם כבר יושבים עם נתונים שיש להם. למשל, עודף כאן ועודף שם, ותבוא, תגיש בקשה וייקחו משם - לא אתה תצטרך ללכת לחקלאי.

מי ייקח?

משרד הפנים. לא ייקח בפועל, אבל הוא יגיד. למשרד הפנים אין יחידת אכיפה. חברת כוח האדם.

איזו סמכות יש לחברת כוח האדם לקחת ממישהו את הפועלים ולהעביר אותם למישהו אחר?

היא זאת שהעבירה.

שירות התעסוקה הודיע שהוא מאשר לפלוני 2 פועלים. בסדר, חברת כוח אדם העבירה לאותו פלוני 2 פועלים, עכשיו לא מגיע לו אף אחד.

בסדר, יש גם מצבים כאלה, אבל יש גם מצבים שחברת כוח האדם העבירה עובדים ממעסיק אחד למשנהו גם בלי שהייתה לו הקצאה. לכן, יש מצב היום שיש חקלאים שלמרות שיש להם הקצאה של 5, יש להם 14, ויש כאלה שלמרות שביקשו 3, יש להם רק 1, כי ההוא עובד אצלו, וקומבינות כאלה וכאלה. ואת זה אתם בטח יודעים טוב ממני.

אנחנו רוצים להבין, משרד הפנים, מה תפקידו בעניין ואיך הוא עושה סדר בעניין הזה?

אני מבקש לענות. אני רוצה לבשר לכם בשורה טובה. אני מעריך שבזמן הקרוב ביותר המשרד לביטחון פנים, משרד העבודה ומשרד הפנים משנים את כל פני האכיפה במדינת ישראל. זו בשורה טובה. הדבר הזה הוא בשלבי סיום. אני מעריך שבימים הקרובים אנחנו נצא בהודעה מסודרת - סוף סוף שלושת הגופים האלה, בטיפול מערכתי, מתחילים לראות אכיפה. אנחנו לא נגלגל אתכם למשטרה, והמשטרה לא תגלגל אתכם למשרד הפנים, משרד הפנים לא יגלגל אתכם למשרד העבודה, אלא תהיה פה עבודה משותפת של שלושת הגורמים, כשזה באחריות של שלושת הגורמים ובמקשה אחת.

נקבע על פי החלטת ממשלה שכל אותם המשאבים שהקצה משרד האוצר לנושא אכיפת חוקים בנושא עובדים זרים, יהיו אך ורק לנושא הזה. צר לי שבעבר לא בוצעו החלטות ממשלה בנושא זה, מתוך סיבות אובייקטיביות. סדר העדיפויות - היום יש הגנה על הנושא הזה. אני מעריך שבעוד שבועיים-שלושה כבר נתחיל לראות את האור בקצה המנהרה, שאותם השוטרים שיהיה להם ייעוד לנושא עובדים זרים, יעסקו רק בעובדים זרים, ותופעל יחידה של אגף אכיפה של משרד העבודה פלוס יחידה משטרתית פלוס נציג משרד הפנים. בתוך היחידה הזו ינועו ויאכפו חוקים - נגד מעסיקים שמעסיקים עובדים לא חוקיים, נגד ברחנים, נגד כל הגורמים האלה, ואני מעריך שנתחיל לראות אור במנהרה. אני לא בא בבשורה גדולה שאנחנו מיד נעשה סדר גדול - יגורשו העובדים הזרים הלא חוקיים, יועבר אותו עובד אשר קיבל היתר למעסיק מסוים ועבר, זו עבירה. הוא יצטרך לחזור או לצאת החוצה, ואני מעריך שאנחנו נתחיל לראות אור במנהרה.

בן אדם שהקצו לו 2 עובדים והיו לו 5 - איך אנחנו פותרים את הבעיות הללו? אחד שלא היו לו ופתאום מגיע לו 4?

אדוני היושב ראש, יהיה פתרון. אני אומר כך: אני מעריך שהדבר הזה יסתיים בימים הקרובים, אני מוכן לפגוש אחר כך, עם חבריי, את כל הארגונים החקלאיים, נשב כולנו ביחד ונטכס עצה איך אנחנו מתחילים בנושא האכיפה. הרי חובתנו לקיים את החוק, אם שירות התעסוקה הוא המוסמך במדינה לתת ליהודי הזה 2 עובדים, צריך לתת לו את 2 העובדים, ואם אצל היהודי הזה מועסקים 5 עובדים שלא כחוק, צריך לנקוט בכל חומרת הדין נגדו, שהוא מעסיק שלא כחוק. צריך להיות פה סדר.

אני מודיע חד משמעית, ברגע שיתחיל הנושא הזה, תתחיל להיות אכיפה, תוך כדי שמירת כבוד העובד הזר וזכויותיו. ודבר שני, אנחנו נחמיר בכל חומרת הדין נגד מעסיקים אשר לא מעסיקים כדין, אנחנו התחלנו כבר להגיש תביעות משפטיות, ואני שמח לבשר שארגנו את היחידה המשפטית של משרד העבודה כיחידה נפרדת לנושא עובדים זרים, יש בה היום 5 משפטנים, מגישים תביעות, ואני שמח לבשר שבחודש אחד הגשנו כ100- תביעות משפטיות נגד מעסיקים.

כוח השילוב הזה של אכיפה, תביעות משפטיות, משטרת ישראל, משרד הפנים, משרד העבודה, מפקחים בשטח, אני מקווה שנתחיל לראות בשורות טובות ולא נדון על הנושא הזה.

אני לולן ממושב רשפון. הידיים שלי מחורצות מעבודה. אני קיבלתי הודעה שלא מגיע לי אף עובד - אני מגדל 600 טון הודים לבשר. תמונה מהלילה הזה: אני בלילה שלחתי 6 משאיות. יש לי גם בית חימום לאפרוחים. אם אני לא זכאי לפועל, איך הייתי מטפל? מה שקרה הלילה: הבן שלי היה בבית החימום של האפרוחים, התאילנדי היה במשלוח של ההודים ואני במשקל. אחרת - במקרה הייתה גם הפסקת חשמל - היו הולכים לי רק 20,000 אפרוחים.

מה שאמרו מר אברהם דניאל ומר יוסטה בלייר בנושא של הקריטריונים - לא יכול להיות שעשו פה עיוות כזה. מה שאני מחר צריך לעשות, זה לסגור את המשק. לגביי נושא הקריטריונים זה גזר דין מוות.

לפני הימים האחרונים אישר שר הביטחון 5,800 היתרים לכלל החקלאות, וחלקם כבר נוצלו, וזה מספר שהלך וגדל עד לאירועים האחרונים. נראה מה יהיו ההתפתחויות עכשיו.

מה זה נראה מה יהיה? לא מספיק מה שראינו עד עכשיו?

אם אתם לא רוצים, אפשר לא להילחם על זה, אין בעיה, אני אומר לשר הביטחון שלא.

חברים, אני רוצה לסכם את הדיון של היום באלה הדברים: קודם כל, אני שמח שנקבעו קריטריונים, ואני מברך על כך לגבי החקלאות. דיון על הקריטריונים עצמם, האם הם עונים על הציפיות או לא, ייערך בקרוב, אבל הוועדה דורשת מכל הגורמים הנוגעים בדבר, ומשירות התעסוקה במיוחד, לקיים את הקריטריונים כלשונם, בהתאם למדד שנקבע שם.

הוועדה מבקשת ממנהלת העובדים הזרים לקיים דיון עם כל ארגוני החקלאים ועם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר כדי להביא למצב שיהיה סדר בהקצאת העובדים הזרים בעקבות הקריטריונים. זאת אומרת, אם מישהו לא מקבל או לא קיבל והוא חושב שהוא צודק, או מישהו שקיבל 2 והיה לו 5, או להפך - כל הדברים הללו, לחשוב איך מטפלים בהם במסגרת כל הכוחות המשותפים.

הוועדה דורשת משירות התעסוקה לתת מענה מיידי לנושא 4,000 העובדים העונתיים החסרים לקטיף ההדרים.

הוועדה מודאגת ממצב החקלאות בארץ וקוראת לכל הנוגעים בדבר לסייע ולעזור לחקלאות לעמוד על הרגליים.

הוועדה קוראת לישראלים, לשירות בתי הסוהר ולמשרד הביטחון להקל ככל האפשר בקבלת עובדים לחקלאות.

לא נכנסתי לפרטים בנושא 4,000 העובדים העונתיים. אני מצפה שהיום תהיה תשובה בנושא. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20