כנסת פתוחה

פרוטוקולים/עובדים זרים/4120

הכנסת החמש-עשרה
מושב רביעי

5
הוועדה לבעיית העובדים הזרים
27/11/2001

פרוטוקולים/עובדים זרים/4120
ירושלים, א' בטבת, תשס"ב
16 בדצמבר, 2001


פרוטוקול מספר 79
מישיבת הוועדה לבעיית העובדים הזרים
מיום ג', י"ב בכסלו התשס"ב, 27/11/2001, בשעה 9:10

חברי הוועדה: איוב קרא - היו"ר
יורי שטרן - ממלא מקום היו"ר

אפרים כהן -ראש מנהלת העובדים הזרים, משרד העבודה
והרווחה
ציפי שינקמן -מנהלת מחלקת אכיפת חוקים, משרד העבודה
והרווחה
הרצל גדז' -מנהל מינהל האוכלוסין, משרד הפנים
קרן לוי -משרד הפנים
עו"ד ג'יין אולמן -משרד הפנים
עו"ד נעמה אלבז -משרד הפנים
חגי הרצל -יועץ השר לעובדים זרים, המשרד לבטחון
פנים
רפ"ק אשר ריינריך -קמ"ט זרים אג"מ, המשרד לבטחון פנים
סנ"צ זאב גוטמן -ראש ענף סיור מבצעי, המשרד לבטחון פנים
מתי כהן - מנהל המחלקה הקונסולרית, משרד החוץ
עו"ד דינה דומינוץ -משרד המשפטים
טובה קלמן -מנהלת האגף להכשרה מקצועית בתיירות,
משרד התיירות
דן יירדן -כלכלן ראשי, התאחדות המלונות אילת
דוד בלום -התאחדות המלונות אילת
אהרן שחם -התאחדות המלונות אילת
שמעון לוי -התאחדות המלונות אילת
נחמן שכטר -נשיא לשכת המסחר באילת
משה חזן -לשכת המסחר באילת
פיני טניסלר
כרמי חלבי

תמי ברוך

מילת - הקלטות ותמלול

גל מעצרים של עובדים זרים בעיר אילת

הנני פותח את ישיבת הוועדה לבעיית העובדים הזרים. אנו מתמקדים היום בסוגיית גל המעצרים שהיו בעיר אילת ושהביאו להשבתת העיר מבחינה עסקית. היו הסכמים קודמים בעניין הזה בין חבר הכנסת מר יורי שטרן לבין הגורמים השונים. אני מציע שקודם כל מר שטרן ייתן את סקירתו בנושא הזה, ואחר כך כל הנוגעים בדבר יחוו את דעתם ויתייחסו לעניין.

בוקר טוב. הוועדה שלנו, עוד כשהייתי יושב ראש, ואחר כך כשהיה יושב ראש זמני מר יאיר פרץ - ואני מצטער שגם אצלך זה כך - חוזרת ודנה במצב באילת, וכבר היה נראה שהנושא מצא את פתרונו הנכון. הוועדה התחילה לפני כשנתיים להתעסק בסוגיית אילת, וזה היה בהמשך לסיכומים שכבר הושגו ברמה המיניסטריאלית. הוועדה בכנסת התחילה לדון בעניין אילת, כי הסיכומים בין שני שרים, מר נתן שרנסקי ומר אלי ישי, לא בוצעו בשטח. הסיכומים היו בדבר לגליזציה, מתן היתרים לעובדים זרים שנמצאים בפועל באילת ללא רשיון, במספר מוגבל, לעבוד בבתי מלון - וזה על סמך ההנחה שהתקבלה בשני המשרדים שלעיר אילת אין מאין לקחת עובדים ישראליים. הפלשתינאים אסורים שם (זאת הייתה עדיין התקופה שפלשתינאים עבדו בה בארץ). היישובים הישראליים בסביבה מרוחקים מאוד. אילת היא בעצם עיר מבודדת מאוד, והמשכורת באותם התחומים בבתי מלון, אם זה בניקיון או בהדחת כלים, נמוכה מטבע הדברים. ספק אם בחור או בחורה ישראלית יעתיקו את מקום מגוריהם לעיר אחרת בעבור משכורת מינימום בלבד.

בעצם התקבלו שתי החלטות. החלטה אחת הייתה שאישרו את התעסוקה על בסיס אישורים של שירות התעסוקה. משרד הפנים אישר לכל בית מלון להעסיק - עד 20% ממצבת כוח האדם שלו - עובדים זרים מתוך העובדים הנמצאים בארץ. אחר כך התפתח ויכוח, כי בחלק מבתי המלון התחילו לפטר עובדים שהיו קודם, לקחו עובדים חדשים. בגדול, 20% היה מותר לקחת כעובדים זרים, ועדיפות הייתה לאלה שכבר נמצאים בגלל תהליך ההובלה ומתן רשיון למי שהיה ללא רשיון. הייתה גם התייחסות לפריפריה של מלונאות, זאת אומרת לעסקים הקטנים שמשרתים כמעט אך ורק את בתי המלון באילת - כמו מכבסות, מסעדות וכוליה.

ל- 20% הייתה הסכמה?

כן, סיכום כתוב. באמת, בתי מלון שלחו רשימות, הרשימות אושרו - לא באופן אוטומטי; הייתה בדיקה של כל פרט ופרט. כשהתחלפה הממשלה בתחילת השנה, פתאום החליט שירות התעסוקה לקצץ את המכסה הזאת באופן חד צדדי מ- 20% ל- 5%. זאת הייתה ירידה מאוד משמעותית, בעוד באותה תקופה העיר אילת הייתה אי בודד בענף התיירות שעוד הייתה בו פעילות ערה ואמיתית יחסית.

נפגשנו שוב, וירדנו גם לאילת. שוב הוצאנו את כל אותם הנימוקים והסברנו שזה בלתי אפשרי לקבל החלטות באופן חד צדדי מבלי להתייעץ, מבלי לבדוק כמה באמת נחוץ - ומה צריך לעשות. הרשיונות היו אמורים לפוג איפה שהוא בחודש מאי-יוני, ונתנו רשיונות חדשים לתקופה של חודשיים-שלושה. זה היה אבסורדי, כי עד שאתה מסדר ניירת, כבר עליך לדאוג לניירת חדשה.

האם אתה מתכוון לכך שפג תוקף הרשיונות?

כן, כי אלו היו רשיונות מהשנה הקודמת. פה היה צעד מבורך מאוד של משרד הפנים. מר הרצל גדז' נטל על עצמו לתת רשיונות עד סוף השנה, כך שאנשים לא יצטרכו באמצע הדרך שוב פעם לעסוק אך ורק בניירת. אני חייב לומר שמנהלי בתי מלון התעסקו יותר בכל ההתכתבויות האלה מאשר בפעילות העסקית של המלונות עצמם. לא הגענו כלל וכלל, כמה שזכור לי, לאותן המסעדות ואותן המכבסות, כי היינו "תקועים" עם בתי מלון. אני קיימתי על כך שתי שיחות לפחות עם שר העבודה בתחילת תקופת כהונתו, וביקשתי התייחסות מיוחדת לאילת. הייתה לו גם פגישה עם התאחדות בתי המלון בנושא הזה ועם ראש העיר אילת, והוא אמר לי שהוא מגיע לפתרון. מאז לא התעסקתי בזה; השורה האחרונה, שבזה אני הפסקתי להיות קשור לעניין, הייתה שהולכים לפתור את הבעיה ולמצוא פשרה בין הגישה הנוקשה לנושא העובדים הזרים לבין הצרכים של העיר, שאין להם מענה אחר. הנושא התעורר מחדש בשבוע שעבר, כשהתחילה פלישה של המשטרה - כנראה בהכוונת נציג משרד הפנים או לפחות באישורו - על בתי מלון. לטענת המנהלים, בפלישה הזאת נעצרו גם אנשים שהיו בהליך של הסדרת המעמד החוקי שלהם בארץ. אז התערבנו, אני ועוד אי-אילו אנשים, פנינו למשרד הפנים, וביקשנו לתת פרק זמן ולבדוק אם אכן יש בין העצורים אנשים שהיו אמורים לקבל את האישורים - ואז חבל לעשות "בלגן".

לסיכום, יש פה מדיניות מסוימת ברמה הארצית שאני חולק עליה, אך לא זה העניין. ספציפית לגבי אילת אנחנו מדברים על ענף 'גוסס'. איבדנו בשנה האחרונה משהו שמתקרב ל- 3 מיליארד דולר, זה כ- 3% מהתל"ג (התוצר הלאומי הגולמי). זה כשלעצמו הנו מכה שיכולה להסביר את כל הצרות הכלכליות שלנו, בלי הענפים האחרים. הייתי מצפה מהרשויות זהירות יתר ועדינות מסוימת בטיפול באותם עסקים בענף שאיכשהו שורדים, ממשיכים לפעול, מייצרים תעסוקה - קודם כול לישראלים - וגם מטבע חוץ לקופת המדינה.

תודה רבה לחבר הכנסת שטרן. אני רוצה להוסיף בהקשר לזה שהיו לי שיחות עם השר לבטחון פנים כשהיו מעצרים לפני מספר חודשים. ביקשתי, לגבי אילת ספציפית, להתייחס אליה בפרופורציה נכונה לאור הריחוק הגיאוגרפי שלה. בהתאם לזה גם נעשו הדברים. אני רוצה התייחסות של מר חגי הרצל על המעצרים שהיו, וחשוב לי מאוד לדעת לאור הנתונים הללו מה הסיבה שהיה מיבצע כזה שבו נעצרו מאות עצורים.

אני אינני בטוח שכדאי שתתחיל מהתוצאה, כי בעצם אנחנו מבצעים את אכיפת החוק. אנו הזרוע הביצועית. המיבצע הזה היה מתואם לחלוטין עם משרד העבודה והרווחה, עם משרד הפנים, ביוזמה של המשטרה ומשרד העבודה והרווחה. השתתפו במיבצע הזה עשרות שוטרים, 12 פקחים של משרד העבודה; נבדקו כ- 400 אנשים. 150 מהאנשים עוכבו לבירורים נוספים; הוצאו בסופו של דבר 105 צווי גירוש. זאת הייתה פעולה בהחלט מקיפה בשיתוף פעולה בין-משרדי מאוד יעיל. יש גם בהיבט המיבצעי הסקת מסקנות, אבל זה איננו רלוונטי לצורך העניין. אנו מבצעים את אכיפת החוק.

מדוע המיבצע הזה לא יצא לפועל בתחנה המרכזית בתל אביב, ששם זה המטה?

מי אמר לך שאין בתחנה המרכזית? יש. מתוכנן גם שם. אנו איננו מפרטים את הפעילות המיבצעית. נציג משרד העבודה והרווחה יכול לומר לך מההיבט שלו את ההנעה (מוטיבציה) הגבוהה. אנו מקבלים פניות מתושבים באזור אילת שעובדים זרים לקחו להם את מקומות העבודה. איני רוצה להתייחס להיבט של התעסוקה. זה המנדט של משרד העבודה והרווחה, ובשביל זה המשטרה גם החליטה להגביר את האכיפה. רק שתדעו שאנחנו הולכים לקראת עתיד בממשלה הזו ליתר אכיפה בנושא של עובדים זרים, ואף אחד שלא ישלה את עצמו בעניין הזה שנלך להפחתה או להתנהגות אחרת בעניין.

אנחנו בעד. הסוגיה שנידונה כרגע היא: מדוע דווקא באילת שמה המשטרה את כל יהבה כדי למגר את התופעה הזו, ו- 80,000 עובדים זרים שנמצאים בתל אביב חוגגים שם?

טוב לעשות מיבצע באילת, כי כך יש לי הזדמנות לראות את החברים הטובים. זה נהדר!

התייחס לקונספציה, כי אתה מיטיב להכירה.

אני אינני זה המיטיב ביותר להכירה. אני מצר על כך שאנשי שירות התעסוקה אינם נמצאים פה; הם אחראים על מתן ההיתרים.

אני חושב שהמערכת עשתה בעבר, יחד עם יושבי הראש וחברי הכנסת, כדי לראות את אילת כעיר ייחודית. אמנם הטיפול היה איטי, אולם בסך הכול הפתרון היה הולם ונכון. אני מצר על זה שכשאנחנו עושים איזשהו מיבצע משותף בין המשרד לבטחון הפנים, משרד הפנים ומשרד העבודה, יש דיון מיידי. אני מודיע לך, אדוני היושב ראש, יהיו הרבה מיבצעים כאלה - גם באילת. אנחנו מעוניינים שכל אותם בתי המלון שקיבלו היתרים יעבדו על פיהם, ושהעובדים שלהם אכן 'יסתובבו' כשבידיהם היתרים. עובדים שיסתובבו ללא היתרים ייעצרו ויגורשו - בכל מקום. למי שאינו יודע - ישנה איזושהי תופעה מאוד מיוחדת, שאילת היא מחוץ לתחום מדינת ישראל, ועובדים זרים מכל המקומות זורמים לאילת. היום התופעה הזו היא חמורה, ואני חושב שעיריית אילת צריכה לברך על כל פעולה כזאת, כולל בתי המלון וכולל התעשייה הזעירה. זה מחייב. אי אפשר להפוך את אילת למקלט לעובדים זרים. אנחנו נעשה זאת מתיי שיידרש, בכל עת שתתואם בין המשרד לבטחון הפנים, משרד הפנים ומשרד העבודה.

אנו לא נפגע באף עובד שיש לו אישור להעסקה. זה היה ייחודי. הייתה לגליזציה שהתקבלה בהחלטה מאוד קשה, מתוך כך ששירות התעסוקה לא נתן פתרון לעובדים בבתי המלון. אין זה יכול להיות שאותם בתי מלון אשר קיבלו היתרים להעסקה בבתי מלון, או שלא סידרו את עניינם במשרד הפנים, או שהעסיקו עובדים זרים בבתי מלון. יש חוק במדינה הזאת, וצריך לבצע אותו. לא ייתכן שאותם בתי מלון שקיבלו היתרים, וההיתר תם - לא הגיעו להאריך אותו, תוך כדי המשך העסקת עובדים זרים ללא היתר בתוך בית מלון. תפקידה של מערכת הוא לבדוק ולדאוג לכך שכל עובד זר ללא היתר ייעצר ויגורש. וזה יהיה. זה יהיה באילת וגם בכל מקום בארץ.

יש תופעה חמורה היום בנושא התעסוקה, והיום כל אחד נוח לו במדינה הזו - אין יותר טוב מאשר להעסיק עובד זר! זה הדבר הקל והטוב ביותר במדינת ישראל מכל הבחינות. אך לכך יש תנאי אחד: אם שירות התעסוקה איננו מעמיד לאותם גורמים עובדים ישראליים - אין ברירה; אבל כשיש ברירה, היום עדיין עלות העסקת עובד זר היא נמוכה וכדאית, אך אין זה יכול להיות כיום, בעוד האבטלה הולכת וגדלה. איני אומר שאי העסקת עובדים זרים תפתור את בעיית כל המובטלים, והם ילכו כולם לעבוד. אבל יש היום 'אור בקצה המנהרה', שחלק מהישראליים דורשים עבודה ונלחמים אף על משכורות מינימום.

בסך הכול, אנחנו מבצעים את מה שמוטל עלינו - איננו צריכים להתנצל. זו אחריות שמוטלת על הדרג המקצועי לבצע החלטות ממשלה, ואני מעריך שתהיינה החלטות יותר קשות בעתיד הקרוב בעניין הזה. תהיה בתחנה המרכזית, תהיה באילת, תהיה בצפון, ותהיה בדרום - ואנו נערכים לכך בעבודה משותפת של כל הגורמים, כולל הקצאת משאבים ליצור איזושהי מערכת אחת בנושא הזה; והיא תתבצע, אני מקווה מאוד, ב- 1.1.02.

יודעני, גם משיחותיי עם מנהל משרד הפנים, לא נפגעו העובדים הזרים בעלי אישורים באילת. התברר שהורידו את המכסה - זה נבדק; הייתה איזושהי החלטה לבצע זאת, אך זה לא בוצע. אני יודע שהיום ישנם היתרים לכ- 663 עובדים זרים, וניצלו כ- 650, כי 4 בתי מלון לא הגיעו למשרד הפנים להסדיר את עניינם.

עלינו להביא בחשבון, וצר לי לומר זאת, שאילת היא עדיין 'האור בקצה המנהרה' של התיירות הישראלית; ולכן צר לי שהמצב הוא כל כך קשה באילת. אם המצב קשה, זו ההזדמנות לעשות רביזיה מחשבתית - במקום עובדים זרים להעסיק ישראלים. צר לי לומר שישנה תופעה של פיטורי ישראלים וקליטתם של עובדים זרים בכל המקומות. אנו יודעים את ה'סיפור' של המשבר של בתי מלון, שיצאו עובדים ישראליים לשנת שבתון - ובמקומם הגיעו עובדים זרים. הממשלה מממנת את זה. יופי! המצב הולך ומחמיר. היום אנחנו מגיעים ל- 160,000 עובדים זרים. ב- 1998 היו "רק" 80,000 עובדים זרים, ואני אומר את זה באחריות. בשנים 1999 ו- 2000 עמדנו על 70,000 היתרים. היום אנחנו עומדים על 107,000 היתרים כתוצאה מהאינתפאדה ומהמצב הקשה. שימו לב: האבטלה גואה, עובדים זרים באים יותר ויותר, והמדינה "חוגגת".

אנחנו מדברים על אילת, לא על המדינה. אין אבטלה באילת.

אני מבקש ואבקש שתעשו כמיטב יכולתכם לקבל עובדים ישראליים. אני רואה שלא נפגעו בתי מלון כאן בנושא הקצאת היתרים. אנחנו נעשה פעילות עם משטרת ישראל ומשרד הפנים לגבי כל המועסקים באילת המועסקים ללא היתר.

מהם אחוזי האבטלה באילת?

נכון לבדיקה שלי, 4 נקודה משהו אחוז - אבל זה כלל איננו רלוונטי למה שמר כהן אומר כאן, עם כל הכבוד. שירות התעסוקה צריך להיות פה כדי לתת את התשובות האלה - חבל.

אני רוצה, ברשותך, להקריא שני משפטים מתוך 6 מהסיכום שלך מה- .21.11 כדי להזכיר לעצמנו:
"הוועדה פונה למשרד הפנים ולמשרד העבודה והרווחה לפרסם בציבור הרחב כי העסקת עובדים זרים ללא אישור הנה עבירה על החוק.".
"הוועדה רואה בחומרה פנייה של גורמים בכירים למשרד הפנים לשם הסדרת מעמדם של עובדים זרים הנמצאים בארץ באופן בלתי חוקי.".

אני מקבל זאת, בהחלט.

אצוני הוא שישמעו את זה גם אנשים אחרים, לא רק אני. צריך לעשות פה אבחנה בין שני דברים: עד הקצאה - ומהקצאה. כל הוויכוחים שיש הם לגיטימיים לגבי כל אחד - גם לגבי החקלאים וגם לגבי בניה, מלונאים, תעשיינים, סיודים - ביחס להקצאה מול שירות התעסוקה. כל עוד אין ניתנת הקצאה, אין זה מתיר לאף אחד לקחת את הדין לעצמו ולהעסיק את מי שהוא רוצה, גם אם האבטלה שם היא 80%. אף אחד לא קבע שיש במדינה מישהו שרשאי לנצל מצב ולבצע עבירה על החוק.

ההקצאה - זה מה שאנחנו מדברים כאן עליו. בכל אותם מלונות, או שהיו עובדים מעל להקצאה המותרת, או שהעסיקו עובדים ללא הקצאה כלל. הבה נדבר קודם כל על אודות הדברים האלה, כי כל היתר - זה בסדר. אני מדבר לגבי החוק ויישום החוק. כל אלה שהנם מליצי יושר על העובדים הזרים, הקשיבו: עובד זר מתאילנד שעובד פה בארץ מקבל 400$ לחודש; מהנדס היי-טק בתאילנד מקבל אולי 40$ בחודש. אנחנו מפרנסים פה את המיליונרים של תאילנד. אנחנו עושים את זה בגאווה; איני יודע איזו גאווה זו! אולי כדאי שגם בנקודות אחרות 'נחזיק את דגל ישראל' לכל משרד, שיידעו למה אנו שייכים, ומה אנחנו בונים פה בעתיד. אותי, כראש מינהל האוכלוסין, אין מעניין אף עובד זר, מה מצבו - אם הוא לא חוקי, 'להעיף' אותו, את אשתו, את בניו, מכאן - כמה שיותר מהר!

אני מדבר על הלא-חוקיים, ושאף אחד לא יעז לדבר פה אף מילה על החוקיים. מי שידבר על החוקיים, אין לו זכות דיבור - כי אני מדבר רק על הלא-חוקיים. מה שחוקי, המדינה אישרה. מה שהמדינה אישרה זה מה שאני עושה, מה שמר הרצל עושה, מה שמר כהן עושה ועוד הרבה מאוד פקידים עושים. לו היה לנו פי 3 כוח אדם, היינו עושים עבודה עוד יותר טובה. יש לנו יותר בלתי חוקיים מאשר חוקיים. אדם בלתי חוקי איננו יכול לשרוד פה, אם אין מנגנון שמשמן אותו ומאשר לו לשרוד פה ולהתחבא. מי זה המנגנון הזה? אני? מר אפרים כהן? מר חגי הרצל? מה אנחנו צריכים להסביר? להסביר איך אנו מטפלים בבלתי-חוקיים? מעסיקים שמעסיקים עובדים זרים ללא אישור - נלך עם זה עד הסוף, גם לבג"ץ. אם יש בית מלון או כל מעסיק שיעסיק, שיש אנשים שעשו דין לעצמם והרשו להחזיק עובדים זרים בלתי חוקיים, שלא יתפלאו שב- 2002 אני "אייבש" אותם. אין זה אפשרי שאדם בלתי חוקי יבוא לבקש הקצאה ויגיד: אני בתור. אתה אינך בתור - אתה בחוץ! אינך יכול מצד אחד לנצל את חוקי המדינה ומצד אחר "לצפצף" על חוקי המדינה. "מצפצפים" על אותם עובדי מדינה שמקבלים פחות כסף מעובד זר! אדם שעובד בחצי משרה אצלי במינהל האוכלוסין מקבל 1800 שקל לחודש. עובד זר מקבל יותר כסף ממנו. אני מטפל גם לגבי החוקיים בהתאם להקצאה, שיגיעו כמה שיותר מהר. אתה יודע טוב מאוד שבשנת 2001 לא ניתנה הקצאה אחת - לא לחקלאות, לא לבניין - ואישרתי את כולם. האם אתה יודע כמה זה עלה לי? 13.5 מיליון שקל התרגיל של בין ההקצאות להקצאות.

כדאי שתצא מפה הכרזה שכל אדם בלתי חוקי או כל מי שעובר על החוק, יטפל בו החוק מאל"ף ועד ת"ו. בעלי ה-"צווארון הלבן" צריכים להבין שגם הם אינם חסינים מפני שום דבר, ועל זה אנחנו מדברים. לא היה אחד עם אשרה חוקית שנתפס וגורש. נכון? לא היה אחד עם אשרה חוקית שטופל. מדוע? לשמחתנו גם בנושא הזה התארגנו. יש חוק מספר 9: "תיקון חוק הכניסה", שיצא באוגוסט ויושם בנובמבר. בתיאום בין משרדי ממשלה, כל עובד זר - מה שלא היה אף פעם - תוך 24 שעות מיום שמעכבים אותו, עובר שימוע בפני פקיד משרד הפנים כדי לבדוק אם האדם הגיע באשרה חוקית. את זה עושים בהתקשרות בין מחשבים בין כל הגורמים כדי לוודא. אם מסתבר לנו שהוא נמצא אצל מעסיק חוקי בתוקף אשרה חוקית, משחררים אותו. אם לאו, לוקחים אותו לכלא מעשיהו, ושם יש הליך - זמן נוסף של 14 יום. הטיפול שם, גם של הבלתי-חוקיים, הוא הרבה יותר הומני מזה שבישראלים שנעצרו בארצות הברית.

אנחנו יושבים פה בצד הזה - לא הפרנו את החוק. מי שהפר את החוק הם מי שעבדו באופן בלתי חוקי ומי שאיפשר להם לעבוד באופן חוקי. אם המדינה, משרדי הממשלה, לא עמדו בהסכמים בין אותם גורמים, זה לא נתן לאף אחד לגיטימציה לבצע עבירה על החוק ולומר: אני קובע עובדות. להציג את זה שלקחו להם את העובדים הזרים והורידו להם מתחת למכסות שהיו להם - אין זה נכון, ולא היה דבר אחד מעין זה.

חושבני שעשינו הרבה בעבור בתי המלון. אני סבור שיש פה גורם אחד שבאמת חסר ב'נישה' הזאת - שירות התעסוקה. אנחנו הננו בעצם קבלני ביצוע.

אבל לך ישנו המידע.

אני יודע ששירות התעסוקה יצא בהכרזה לפני מספר חודשים לצמצם את העובדים באילת בעוד 80%. מר הרצל, כשהוא שולח את השוטרים שלו, פועל לפי מה ששירות התעסוקה אישר. נגלה לכם עוד סוד: סוף-סוף, בין משרד העבודה ובין משרד הפנים, ההקצאה מופיעה במחשב. האישור לא יעזור עכשיו. אנו רואים את זה במחשב. אנחנו התייעלנו בדבר הזה, קודם כדי לשמר את החוקיים בצורה חוקית ולטפל בנוקשות במעסיקים הבלתי חוקיים שעושים לנו נזק גדול מאוד - לכלכלה, לחברה ולמדינת ישראל. אני יכול לומר שאנחנו מגרשים עובדים זרים שמואשמים בעבירות פליליות ובעבירות מין במדינה - כמה שיותר מהר. אי אפשר לתת לאנשים כאלה להישאר בארץ. אם מישהו פה יגיד שביצענו משהו לגבי החוקיים ולא לגבי הבלתי חוקיים - בבקשה. נשמע.

שמי דוד בלום, אני מחברת "ישראהוטל" ואני מייצג את "התאחדות המלונות באילת". קודם כל, שיהיה ברור שאנו נגד עובדים זרים. איננו רוצים עובדים זרים - אנו רוצים עובדים ישראליים, ואנחנו רוצים חיילים משוחררים. לפני שנים אחדות, בתפקידי מלצרות ופקידי קבלה לא היו חיילים משוחררים. ברגע שהחליטו על מענק לעבודה מועדפת (שניסו לבטל אותו לפני שנה), הצלחנו לאייש את העמדות האלה בישראלים. אנחנו מעניקים להם דיור ואת כל התנאים 'הטובים ביותר בעולם'. היינו מעדיפים שגם החדרניות שלנו תהיינה ישראליות, כי הקהל הישראלי מעדיף זאת. איננו רוצים להתעסק עם עובדים זרים - אף אחד אינו רוצה זאת. מי שהמציא את המצב הזה אינו התאחדות המלונות - זה שירות התעסוקה. אינני מאשים את משרד הפנים. עד לפני שנתיים ידעו בשירות התעסוקה שאנחנו מעסיקים עובדים זרים, ביקשו מאתנו רשימות - לא היה לנו היתר. נתנו לנו הקצאות לא פורמליות, וזה עבד בשקט במשך שנים. מי שנתן את ידו לזה הוא שירות התעסוקה. אנחנו שנים ביקשנו הקצאות מסודרות. לא קיבלנו אותן. מה שנוצר זה שיש באילת 'התנחלות' של הרבה מאוד עובדים זרים - שמגדלים כבר משפחות וילדים - ואנו, לא כמלונאים ולא כתושבי אילת, איננו מעונינים בהם. עובדה שהם נמצאים. מי שהמציא את זה הוא לא התאחדות המלונות. אילו היו עושים בזה סדר לפני שנים, היו פותרים את הבעיה. גם כשהחליטו לתת הקצאות, אמרו: 'לא ניתן לכם להביא אנשים', כי אנו היינו מוכנים לשתף פעולה - להוציא את כל העובדים הקיימים מאילת. אמרו לנו: "לא, לא תביאו חדשים, אתם 'תלבינו' את הקיימים". הקיימים הלכו, זייפו דרכונים ועשו כל מיני תרגילים והכשירו אותם. שיחקו בנו בהקצאות בכל המספרים שאתה רק רוצה. פעם אחת קבענו 20%, וזה התחיל לעבוד. אחרי זה הייתה החלטה לבטל את זה. שנה שלמה לא ישבו ועדות; לא הייתה שום הקצאה. לפני שנה לא היה לשום מלון הקצאה. עכשיו באו עם החלטה של 5%, ואחרי זה עם החלטה של 10%. שיהיה ברור: המשחקים האלה בין 5,10,20 אחוזים, אנחנו מעסיקים 20% עובדים זרים. כשיום אחד מחליטים על 5%, אנחנו כשומרי חוק רוצים לשמור על החוק, ברם המשמעות היא לקחת 15% ולפטרם, כי איננו מסוגלים להוציא אותם מהארץ. הכך משחקים בנו? יום אחד 5% - יום אחר 15%. עם כל הכבוד, מדובר במאות עובדים - ואי אפשר 'לשחק' כך.

שנה שלמה אין הקצאות. מה נעשה? האם נסגור את בתי המלון? היש מישהו המוכן לבוא להדיח כלים באילת? האם מישהו מוכן לנקות שטחים ציבוריים? אנו מקבלים פעם בחודש 'נציג' משירות התעסוקה שאומר לנו שהוא רוצה לשטוף כלים, והוא מנסה לשכנע אותנו שנגיד שאין הוא מתאים. אם הוא כבר עושה טובה ומתחיל לעבוד, אחרי יום-יומיים הוא 'נשבר'. אין עובדים כאלה! קיימנו ירידי תעסוקה עם שירות התעסוקה בכל הארץ, סקרנו את כל היישובים - אין עובדים כאלה! מה רוצים מאתנו? עם כל הכבוד, יוצרים מצב שאנחנו נהיה חייבים להיות עבריינים - עד שלא יתנו לנו את ההקצאה המתאימה ויתנו לנו אפשרות גם להכשיר אותם, או שתביאו עובדים אחרים - אנו, מצדנו - שייקחו את כל העובדים הקיימים ויגרשו אותם, כי הם לא חוקיים; איש לא הגיע עם אשרת עבודה. חצי מהם, אם לא 90%, הגיעו בדרכונים מזויפים. 'אתה יודע מה?'. הבאנו את הנתונים האלה לשירות התעסוקה. אנחנו מכריזים על זה כל היום: העובדים האלה 'מסתובבים' עם דרכונים מזויפים - תנו לנו אפשרות לעשות סדר בעניין; תנו לנו הקצאה מתאימה. הניחו לנו להביא עובדים שאפשר להכניס אותם ולהוציאם. את העובדים הזרים שנמצאים באילת רק מיבצעי גירוש כאלה יכולים להוציא - אנו איננו מסוגלים. גם אם יש לי הקצאה, ועובד עזב אותי, הוא לא עזב את הארץ; ועכשיו אני בא למשרד הפנים ומביא עובד אחר במקומו. הוא אומר לי: כל עוד ההוא לא עזב את הארץ, אינך יכול להביא מישהו אחר. או אז, מה קורה? הוא ברח, ואני נשאר בלי הקצאה, כי כפו עלינו הסדר שאין לנו שום סיכוי לעמוד בו.

'אתה יודע מה?'. עד לפני חודשיים לא ישבה הוועדה לעובדים זרים במשך שנה! אם היה מר הרצל בא לפני שנה, יכול היה לקחת את כל העובדים. אנחנו רוצים להיות שומרי חוק לא פחות מאף אחד אחר - אנו נגד עובדים זרים, אבל תנו לנו את הכלים. או שנשנה את השיטה - שאפשר יהיה לחיות אתה; נחיה עם הקצאה נורמלית ועם עובדים זרים שאפשר יהיה להוציא מהארץ - או ש'נלך' על מיבצע, מענקים, מלגות שיביאו עובדים אחרים, עובדים ישראליים. דרך אגב, עובדים זרים, כמו עובדים ישראליים, מתחילים אצלנו מלמעלה מ- 800$. העובד צריך לעבוד 176 שעות ולא 186 שעות; הוא מקבל מגורים. הוא אוכל אתנו ומשתתף בכל האירועים. בוודאי לא יגידו עלינו שאיננו מתייחסים לעובדים הזרים, אך תנו לנו כלים לעמוד בחוק. אבל מצד אחד - לא לתת לנו כלים, ואחרי זה להגיד לנו: אתם עבריינים! זה ענף שלם. זה ענף שמעסיק 10,000 עובדים באופן ישיר ועוד כ- 10,000 עובדים באופן עקיף. אינני מדבר על התקופה הזאת. בתקופה הזאת לצערי הצטמקנו מאוד. יש היום 11,000 חדרי בתי מלון. היחס הוא כמעט אחד לאחד, עם עוד משרה אחת בשירותים הנלווים. אילת היום מתבססת רק על תיירות. היום ירדו אולי למחצית או 60% מהמספר הזה.

כמה מתוכם עובדים זרים?

איני יודע.

לדעתי בפועל יש בסביבות 20% בענף המלונאות.

המספר של בין 1600-1800 עובדים עומד בעינו כבר לפחות 5-10 שנים. זה המספר שהיה של עובדי ניקיון בחדרי מלונות.

עכשיו זה הצטמצם בגלל המשבר.

גם אני חבר התאחדות המלונות באילת. ברצוני לתת דוגמה מהשנה שעברה. לאורך כל השנים עשינו עשרות ירידי תעסוקה עם שירות התעסוקה - אינני חושב שנשאר איזשהו מוקד אבטלה במדינה שלא ביקרנו בו. בשנה שעברה, לקראת סוף פברואר, נסעתי באופן אישי לקריית גת, לקריית מלאכי, לאשדוד ולאשקלון. פניתי ללשכות התעסוקה, הצעתי מפגשי תעסוקה, פרסמנו מודעות, ועשינו קמפיין לפני שהגענו. אני מתבייש להגיד שנפגשתי עם 18 מועמדים ב- 4 ערים מוכות אבטלה. קלטנו 9 עובדים, 50% קליטה מאותם 18 מועמדים. בפועל הגיעו לאילת 3 עובדים - ברמן אחד ושתי חדרניות. שתי החדרניות, 12 שעות אחרי הגעתן, עזבו את אילת - ונשאר ברמן אחד לעבוד. אני חושב שזאת תעודת עניות, לא לענף המלונאות באילת, אלא לכל מיני תקנות וחוקים שפשוט מאפשרים לאנשים שלא לעבוד. אי אפשר לבקש מאדם לרדת לעבוד באילת בעל כורחו, אם אין הוא מסכים. אי אפשר לשלול ממנו דמי אבטלה - ובוודאי לא קצבת מחייה. אנחנו עובדים כאן במלכוד, שעובדים ישראליים בתפקידים מסוימים אינם מוכנים לעבוד באילת. נקודה. אין פה כלל ויכוח. נוצר מצב שבלית ברירה אנחנו מעסיקים עובדים זרים - ואיננו אוהבים את העובדים הזרים.

אנחנו חיים בעיר הזאת - זה הבית שלנו בנוסף לכול - והתופעות הן לא טובות, לא לעיר אילת ולא לאף אחד אחר. יחד עם זה אנו נאלצים להעסיק עובדים זרים, ולא יכול להיות שפעם בחודשיים מישהו בשירות התעסוקה "זורק מספר באוויר", איזושהי הקצאה חדשה. הוחלט על 20% אחרי שהיו עשרות דיונים עם מנכ"לי שירותי התעסוקה לדורותיהם. ההקצאה ניתנה אחרי שנעשתה הרבה עבודה בתוך המלונות, עם פקידים מקצועיים של שירות התעסוקה, ואי אפשר לבוא ועכשיו למצוא "פטנטים" חדשים. פעם אחת אמרו: 20% זה לא מכלל העובדים, אלא מכלל העובדים הישראליים. אזיי באופן אוטומטי ה- 20% נהיו 15% או 14%. אחר כך אמרו לנו: 10%, ואחר כך אמרו ש- 5%. אימרו גם 1%. מה ההבדל?? כולם יודעים ש- 20% זו הקצאה שנלמד לחיות אתה. היא קשה. היא מסובכת. אי אפשר כל יומיים לשנות מדיניות כי מישהו בשירות התעסוקה החליט אחרת. בהחלטות האלה אנחנו נראים לא טוב, אנו נאלצים לעבור על החוק - ואיננו רוצים לעבור על החוק. אין זה מכבודנו לעבור על החוק!

אתן קצת נתונים. מר הרצל, קודם כל הדברים שלך ושל מר כהן צריכים להירשם - להישלח אל כל אחד ולהיות תלויים על לוח המודעות. יש באילת היום אלפי עובדים, אלפי אזרחים 'תוצרת חוץ' שיושבים בעיר אילת במקומות שונים. אני גר בבית שלידו יש מרכול, ו- 24 שעות ביממה יש שם 100 עובדים רומנים ששותים בירה. כל העובדים האלה נמצאים עם אשרות חוקיות בבניין, בפיתוח. לא יעזור שום דבר - כל זמן שאיש שירות התעסוקה לא יישב וייתן תשובה - ואני ישבתי עם מר מוטי חרמון עשרות ישיבות באילת - אין תשובות! עומד כאן אדם שהוא בעל נגריה גדולה מאוד באילת; הוא זה 5 שנים פונה, והם שולחים עובדים - ואחרי יומיים הם נעלמים. עשינו יריד מאופקים, משדרות, מנתיבות; אמרנו: נביא אוטובוסים על חשבוננו, נביא את העובדים בבוקר - אין דבר כזה באילת.

במכבסות הייתה 'פשיטה' בשבוע שעבר. למחרת בבתי המלון לא היו מצעים, כי לא היו עובדים במכבסות - הם ברחו לערים. הרי זה דבר 'לא נורמלי'. יש נתונים עובדתיים בעיר. אנחנו חיים את זה שם, ולא יעזרו כל המילים שנשמעות כאן. אין עובדים בניקיון - לא במסעדות בלילה לחתוך את הדגים, לא במכבסות, לא בפאבים, לא במסעדות האחרות. אין עובדים ישראליים שיעבדו שם בלילה.

אני מציע לך, מר הרצל, לבוא לסייר ליומיים. אתה תחזור מותש, אבל תוכל להעיד. כל מה שאתה אומר נכון, אבל באילת יש בעיה. אני אקח אותך, אני אטייל אתך - עשיתי זאת גם בוועדה האחרונה. לקחתי את החבר'ה בלילה, והגברת זהבה גלאון, שהייתה מתנגדת גדולה מאוד, אמרה לי בכנסת למחרת שהיא למדה משהו בעיר. חבר הכנסת יאיר פרץ תמך ואמר: אני יודע שיש בעיה. חבר'ה, פיקחו את העיניים! תהיה הקצאה, תעשו עשרות מבצעים, ואנשים ירוצו לערים, והצבא יחפש אותם כמחבלים, כי אולי הם מתחבאים בערים! דיברתי עם מר גדעון עזרא עשרות שיחות בחודש האחרון, והוא אמר לי: אני בא לסיור לאילת ומוכן לראות את זה במו עיניי. אמרתי לו: בוא!! אין לכם העובדות. אני ישבתי עם השר אלי ישי במלון "בריזה" באילת ונתתי לו רשימה מסודרת. מכבסות: 25 למכבסה, נגריות: 3, חופים: 10 - מסודר. אנחנו נביא את ההקצאות, אנחנו נדאג. עובד זר אחד שייתפס - במקום שאתה, מר הרצל, תריץ שוטר לאילת - אני אביא לך אותו. אבל אנא הבינו, אנחנו חיים ב'בועה', בצורה קשה - לכולם כואב. הלוואי שהבן שלי יהיה מוכן לעבוד בחיתוך דגים - הוא היה מרוויח יותר ממה שהוא מרוויח כיום. הוא לא 'ילך על זה', לא יעזור כלום - הוא גר בגואטמלה. לכן בואו פעם אחת, ונחליט לגמור את הפרשה. נעשה את הפשיטות, נעזור לכם, מה שאתם רוצים. אבל, לא בנגריה שהוא צריך את העובדים שלו, לא במסגריה, לא במכבסה, לא בחופים, לא בפאבים. במסעדת השרימפסים צריך לנקות את הדגים בלילה - אף עובד ישראלי לא יעשה את זה. יעשה את זה רק התאילנדי עם ה- 400$, שמזה הוא נהיה עשיר. אין מה לעשות - אלה העובדות. מי שרוצה להיות 'בת-יענה', שיהיה בת-יענה. נמשיך להוציא כסף על המיבצעים, והם יבואו מהדלת האחורית, או מהדלת הקדמית, ואנחנו "נאכל אותה".

אני נציג לשכת המסחר באילת. קודם כל אני רוצה לדבר על תופעה חדשה: מספר העובדים הזרים גדל בארץ, כי מוכרים אותם ב- 1000$. אם תבוא לאילת, אני אתן לך 100 כאלה עם רשיונות במחיר שבין 1000 ל- 1200$. מי מוכר אותם? המקורבים. אתה יודע מי? אחד שפעם עבד אצלך! אתם פשוט אינכם יורדים לעומק הבעיה. עומק הבעיה שאנחנו צריכים תחליף - אנחנו צריכים מישהו שיעבוד. אנו איננו רוצים עובדים זרים. יש פה עשרות הפניות ללשכות התעסוקה; כל אחד יכול להעיד בלשכות התעסוקה באילת שאני מבקש במשך 5 שנים עובדים, ואין להם עובדים. בא לי אדם שגובהו 2 מטרים, ואני שואל אותו מה הוא רוצה לעשות. הוא אומר לי: אני אינני יכול לעבוד - אני חולה אסטמה. אני אומר לו: טוב, ובכן, תהיה נהג. הוא שואל אותי כמה מקבלים, והחברה שלו אומרת: 'תגיד לו שכואב לך הגב'. אין הם רוצים לעבוד. אינני מבין. האם אינכם מודעים לבעיה? אף חבר כנסת לא יסכים שבנו ינקה דגים בלילה, ובוודאי שלא ידיח כלים.

אל תדבר על חבר כנסת. הבן שלי עשה כל מיני עבודות, ולא הייתה לי שום בעיה עם זה.

הלוואי. כמו שאתם מתדיינים עם התאחדות בתי המלון על עובדים, יש ענף הנקרא "מסחר ותעשייה", ואנו רוצים גם הקצאה למסחר ותעשייה. אתם תילחמו בנו, ואנו נחזיר מלחמה שערה כל הזמן - זה לא יעזור. אנחנו צריכים לפרנס; אנחנו צריכים לשרוד, וה'עסקים' שלנו יהיו חייבים להמשיך לפעול. כי אם אין לי עובדים, אני אקח זרים - ואתה מאלץ אותי להיות עבריין. ביום שתביא לי עובד מלשכת התעסוקה, באותו יום אני מפטר את הזר. צריך מישהו שיפקח על העניינים האלה. איננו רוצים לשלם למאכערים 1200$ לעובד. האם אינכם מודעים לכך?

את מי הוא מביא לך? את העובד עם הרשיון?

כן. גם את העובד עם הרשיון. הוא כותב מכתב למר בנזרי: "בנות ישראל הולכות עם עובדים זרים". מדוע? כי הוא רוצה להגדיל את מכירותיו.

מדוע אינכם ממלאים את חובתכם האזרחית להגיש תלונה למשטרה? מדוע? אני מאוד מבקש: היזהרו בדבריכם. אתם אנשי ציבור!

האם אתה נותן 1000$, ואתה מקבל רשיון? אולם זה שאתה קונה אותו זה בלתי חוקי.

הוא נותן לי עובד עם השם שלי, עם רשיון.

או אז זה מזויף!

הוא מביא לך אותו 5 דקות אחרי ש'שמת' 1000$. אנא, הפסיקו להתעלם מהדברים האלו.

סליחה, אתם צריכים להגיש תלונה למשטרה!

מסתובבים קבוצה של מוכרים ב-"סחר עבדים", כפי שהיה פעם בארצות הברית. מסתובבת קבוצה שלמה שמוכרת עובדים זרים תמורת 1000 $ - זה לפני כ- 6 חודשים. היום המחיר הוא 1200$. אתה יכול לקבל אותם מיידית. אתה יכול לקבל את העובד שלך עצמו - הם 'מפריטים' לך אותו. אנחנו איננו רוצים לשתף אתם פעולה. יש לנו בעיה אתם. ניסו להעלות אותם לתקשורת השבוע, והם לא הסכימו. יש דיון באילת על התופעה הזאת. אין בעיה של עובדים זרים. עובדים זרים אתה יכול לקבל כמה שאתה רוצה - רק תשלם.

יש לי בקשה אחת. לפחות דבר אחד תבטיח: שתגיש תלונה למשטרה.

אני מוכן להגיש עכשיו.

אני מציע שזאת תהיה גם המלצת הוועדה. אנחנו נעקוב אחרי זה. לי אישית אין שום ספק, ואני אמרתי את זה בכל הפורומים שדנו בנושא: המדיניות כפי שהיא היום היא מדיניות שמביאה רק אסון כלכלי, יותר אבטלה ויותר הפרות חוק ממה שהיה אי פעם. יוצרים מחסור מלאכותי. על המחסור הזה צומחות הפרות חוק ימינה ושמאלה. אי אפשר לדכא את הכלכלה. אם אין נותנים לאדם את מה שהוא צריך כאדם, זה יתבצע בצורה לא חוקית. אין לי טענה, לא כלפי מר הרצל ולא כלפי מר אפרים כהן. הם באמת מבצעים את מה שהוטל עליהם, והם חייבים לעמוד על שמירת החוק. אבל היות שהמדיניות היא 'סוריאליסטית', גם התוצאה היא כזאת. אני מקווה שהם מבינים את זה בתוככי ליבם.

שמעתי בקשב רב את מה שאמרת, אך בסך הכל יושבים כאן פקידים מקצועיים; לעומת זאת, כבודו הוא סגן שר בממשלת ישראל, הוא חבר ממשלה, וכבודו שייך להרבה מערכות - ואני חושב שטוב שתעלה את הנושא הזה בדרג הגבוה ביותר.

אני מעלה את זה בדרג הגבוה. התנדבתי להשתתף בוועדה שהוקמה כדי לגבש את מדיניות הממשלה בתחום העובדים הזרים. הגשתי מספר פעמים מסמכים בנושא הזה, הופעתי בפני הוועדה, והצעתי את התזה שלי. הצעה אחת שלי התקבלה, יצאו הנחיות לחשב הכללי שמחייבות במכרזים ממשלתיים עבודה ישראלית בלבד. אני ביקשתי 80%; אמרו שיהיה קשה לעקוב, ואולי באמת זה נימוק רציני. זה היה מרכיב אחד במכלול של צעדים. המכלול הזה כלל קודם כול היענות לצורכי השוק. כשיש היענות לצורכי השוק מבחינת מספר העובדים, שאין מאין לקחת, ואתה נותן לזה אישור, כי אז על זה אתה "מלביש" דברים אחרים שיוצרים מגמות ודוגמאות חדשות של עבודה ישראלית. אני פוחד שבלי זה, גם זה ייכשל - למרות שזהו דבר שאני המלצתי עליו, וזה התקבל.

אני מתפלא כל פעם מחדש מדוע ה'פשיטות' אינן מתחילות מכפר שמריהו, מהרצליה פיתוח, מסביון או מקיסריה.

קיימים, אדוני. אדוני, קיימים דברים כאלה בשיתוף פעולה עם תחנת 'יפתח' ועם התחנה בחיפה.

לא, לא. אני ספציפית שאלתי על המקומות ש- 50,000 או 60,000 עובדים זרים באו אליהם, חלקם כתיירים וחלקם כעובדי סיעוד - עובדים שם במשקי בית כדי לטפל בגינה, לעשות קניות במרכול. איפה ה'פשיטה' שלכם?

היה תיקון לחוק הכניסה מספר 9. אנו כל הזמן נאבקנו שאכן הוא יקויים, למרות התנגדות של הארגונים הוולונטריים וארגוני זכויות אדם למיניהם. בפירוש החוק הזה נכנס לתוקף ב- 08.11.01, ואנחנו בהחלט מתכוונים לתקוף את כל אותם משקי הבית שעושים פשע כפול: פעם אחת הם עוברים על החוק, ופעם שניה הם גורמים לזקן ולנכה להינטש. על פי החוק, אם יש לנו חשד של שוטר על מאן דהו השוהה בביתו של אדם, על פי צו של בית משפט אנחנו רשאים גם להיכנס לבתים. התיקון לחוק התקבל עכשיו, ובזמן הלא רחוק אנחנו נעשה אכיפה ונגרום להרתעה גם בתחום הזה.

סליחה, הדיון הוא על אילת. אני קודם כול מברך על המיבצע הזה. אני רואה אותו כחיובי ביותר. לולא המיבצע הזה, לא היינו יושבים היום בדיון. אני בעל ניסיון, וכשעשינו מבצע משותף התכנסו המנכ"לים.

אני מקבל את מה שאתה אומר, אך הייתי רוצה לראות 'פריצה' בהרצליה-פיתוח.

ראשית, המיבצע הזה מביא את כל הגורמים לשולחן הדיונים ולראות את אילת כייעודית. אלמלא המיבצע הזה, הרי יש תרדמה מוחלטת בכל המערכות.

יכול להיות.

לא: "יכול להיות". זה בטוח! אני זוכר שיחד עם מר חגי, בשנת 1998, כשאמרתם שהעובדים הזרים ברחו לאילת, הבאנו את כל המנכ"לים לישיבה מיוחדת - מנכ"ל שירות התעסוקה, מנכ"ל משרד התיירות, מנכ"ל משרד הפנים - כדי לתת פתרון לאילת. אם לא יהיה הפתרון הזה על ידי כל הגורמים המוסמכים - פתרון חוקי לאילת - אנו, מתפקידנו, אין מעניין אותנו דבר. אנחנו ניאבק בכל עת, בכל מצב, כדי לאכוף את החוקים במדינת ישראל.

אולם מדוע לא תשאיר את אילת אחרונה?

אתם צריכים לקום בבוקר ולברך כל יום על שיש מיבצע כזה, כדי להביא את הגורמים המוסמכים במדינה לשולחן הדיונים.

אתה הורס לנו את ה"עסקים". אתה 'דורך לנו על יבלות', ואנחנו נחזיר לך מלחמה שערה, מר כהן.

בסך הכול, הכיוון שלו והחשיבה שלו הן חיוביות. אל תחזירו לו מלחמה שערה, כי זה איננו אישי. הבעיה שלנו, שאנחנו מבקרים עליה כולנו פה, היא מדוע מיבצעים כאלה לא נעשו במקומות שהם צריכים להיעשות בהם, ואתם יודעים היכן.

הבעיה היא מדוע אין הקצאה מתאימה.

בדיוק. לכן אני בירכתי על המיבצע, כי לולא הוא היה, לא היית מכנס את הדיון היום. היינו ממשיכים במצב הלא ברור, באי ודאות שהם עוברים על החוק, אנחנו עוברים על החוק - כל המערכת עוברת על החוק. עכשיו נאלץ את כל הגורמים הממלכתיים במדינה הזו לקבוע 600-800, 20%, 10% - כדי לאפשר לפקידים וללובשי המדים לבצע את החוק.

אתה כמקצוען, מדוע לא תיגש לבוס שלך, השר בניזרי, ותאמר לו שהיה דיון היום, תביא לו את דברי הוועדה, ונסיים. את ה- 1,200 איש לבתי המלון יחתמו, את ה- 600 איש ל'עסקים' יחתמו, "ובא לציון גואל". האם שמעת אותי?

תודתי נתונה לך על שאתה עוזר לי. אני אלך היום לשר.

אתם יכולים לתת את העובדים הזרים דרך לשכת התעסוקה, לא בצורה של 'חאפרים'. תנו הקצבה דרך לשכת התעסוקה, עם הפניה שלכם לעבודות מיוחדות ופשוטות, שישראלים אינם רוצים לעשותן.

אנחנו צריכים להגיב כולנו ללא יוצא מן הכלל - הצד הממלכתי, הצד העסקי ובתי המלון - כדי להגיע למצב כזה שהדבר יוסדר חוקית ולא בצורה אחרת.

מה אתה רוצה מאתנו? הבא את מר בניזרי, שיישב אתנו.

מר חזן, אנו רוצים לצאת בתוצאות שישביעו את רצונכם.

אני קצת מתפלאת עליך, מר אפרים. ישבנו לפני שנים ספורות במשרד העבודה אצל מנכ"ל משרד העבודה, בהשתתפות מנכ"ל משרד התיירות, עם כל הגורמים המוסמכים - כמו שירות התעסוקה. כתוצאה מהפגישה הזאת, כדי להקצות את אותה הקצאה של עובדים לענף המלונאות, הוקמה ועדה מצומצמת מקצועית שקבעה אמות מידה מאוד ברורות להקצאות של עובדים. הבאנו עדים - אני הייתי חברת ועדה - וקבעו בדיוק, כמה 'שוטפי כלים' יהיו זרים, כמה טבחים, כמה שפים. אז היו 80% זרים באילת. מתוך העדויות, פשוט הבנו שאין כלל ישראלים שמעונינים לעבוד באילת. אל תשכחו שבאילת אחוז האבטלה הוא יחסית נמוך. אי אפשר היה להתבסס על עובדים באילת, מכיוון שהם לא היו מחוסרי עבודה. היינו צריכים להביא אותם ממרכז הארץ, ומשם לא הגיעו עובדים. אותה ועדה קבעה אמות מידה מאוד ברורות, מקצועיות ואחידות. מה קרה כשאמות המידה נקבעו? בינתיים התחלף השלטון, והעובדת של שירות התעסוקה פוטרה. אני נעלמתי מהתמונה, שינו את אמות המידה - וצודקים פה החברים: ברגע שתהיה מדיניות ברורה, לא יקרו הדברים האלה.

כשלא נכחת פה, אדוני היושב ראש, מר חזן דיבר על הסחר ברשיונות העובדים, על הפעילות הפלילית שמסביב המחסור בעובדים זרים. אנחנו ביקשנו ממנו - ומר חגי הרצל ציין את זה - להגיש תלונה למשטרה. אני מציע שהוועדה תעקוב אחרי התפתחות החקירה בעניין הזה, כי הרושם שלי, וזה גם הופיע מספר פעמים בעיתונות, שכל ה'עסק' הזה של צמצום מכסות לעובדים זרים, אם לא נועד, כי אז לפחות הוא מוליד פעילות פלילית ושחיתות בלתי רגילה מסביב לרשיונות האלה.

דבר שני - על רשויות אכיפת החוק לעשות את שלהן, ברם במסגרת העדיפויות המתקבלות על הדעת. אני מבקש ממך, כיושב ראש הוועדה, למחות על כך שבסדר העדיפויות 'ירדו' על העיר שמצב תעסוקת הזרים בה איננו מוסדר כפי שצריך, באשמתן של הרשויות ולא באשמתם של בתי המלון עצמם - ושם יש מצוקה אמיתית בכוח אדם. במקום להתחיל את המיבצעים, ואותו כוח אדם מצומצם (שכל הזמן טוענים שאין די כוח אדם), לרכז אותו ב'פשיטות' במרכז 'הגידול הסרטני' הזה - בתי טובים בגוש דן המעסיקים עשרות אלפים םועלים זרים. איננו מדברים על מאות או אלפים בודדים - עשרות אלפים אנשים מועסקים ללא רשיון. פוגעים בסיעוד, ועושים זאת זה בפרהסיה. אנחנו קוראים למשרד הפנים, למשרד העבודה ולמשרד לבטחון פנים לרכז את מיבצעיהם לפי סדר עדיפויות ברור - קודם כול במקום שהתעסוקה הזאת, אין לה שום הצדקה כלכלית, ורק אחר כך לגשת גם לענפים הכלכליים וגם למקומות הבודדים והייחודיים כמו אילת; לעשות פעילויות ראווה בעיר, שגם כך סובלת מאלף ואחת בעיות, לא יסדיר ולא כלום.

חושבני שאנו חייבים לבקש מהמוסדות ולדרוש מהם לחזור לסיכומים הברורים והמקצועיים שהיו ב'קטע' הזה של הקצאת עובדים זרים ולהסדיר את הדבר. כל עוד יש איחור בהסדרת מעמדם של העובדים - שלא באשמתם של המעסיקים עצמם - אין גם לעשות פעילויות אכיפה, לפחות לא בסדרי גודל כאלה, כי זה 'הפוך על הפוך'. אם לא עבדה הוועדה המקצועית ולא אישרה, כי אז אין יכול להיות שבאים בטענה לאותם אנשים שחייבים לשרוד ומספקים עבודה לישראלים. גם אם זה 20% זרים, יש עוד 80% ישראליים. זה אבסורד.

דבר אחרון - אני רוצה התייחסות לזה, בבקשה. כשעלו צעקות של המלונאים בשבוע שעבר, דבריהם היו - ואינני יודע עד כמה זה נכון, אני מבקש הבהרה ממר חגי הרצל - שנאמר להם שעד 1:00 בצהרים כל העובדים האלה יגורשו. או אז הם באו ואמרו שחלק מהם הם בתהליכי הסדרה, ושיתנו להם ארכה של יומיים כדי לבדוק כל אחד ואחד מן העובדים הללו. האם זה נכון שכך היה? אתם אומרים שבעצם בכל מקרה היו עושים שימוע.

יש פה גברת מכובדת ורצינית שאמרה שהם עבדו שכם אל שכם בעניין הזה. אני יכול לומר משפט כללי מהצד: אפילו הארכנו את הימים של שהייה כדי לשמור על כבודם של העובדים הזרים ולבדוק בצורה מדוקדקת ביותר - עוד בירור ועוד בדיקה. זה כואב לי שאתה - שאני מכירך הרבה שנים ומוקיר ומעריך אותך - מוחה על פעילות כזו ואחרת. כשיש נושא של אכיפה, אין "צפון-דרום". יש שיקולים מיבצעיים, יש שיקולים ענייניים - אין שום שיקול ייחודי לאילת. יש שיקול אחד ברור: שם מועסקים עובדים זרים שלא כדין ועל ידי אנשים מאוד נכבדים במדינה הזו, ואנו נאכוף את החוק. ברצוני לבשר לך בשורה טובה מאוד: לאחר שהקמנו את היחידה המשפטית עכשיו, לפני חודש, בנושא העובדים הזרים בשיתוף 5 עורכי דין, בתיקים שהוגשו לאחרונה יש גם החלטה שעבירה בשנית היא תביעה למאסר. זה הישג! לאחר שנתיים של טיפול, של זעקות, של אי הבנה, של אי רצון, סוף-סוף יתחילו לעצור מעסיקים. אזיי, התקדמנו!

אני אינני מוסמך לדבר על אנשי המשטרה, שאני מעריך ומכבד על שעשו מלאכה יוצאת מן הכלל. עובדה, מתוך כל העצורים לא היה אחד שהיה לו היתר. אפשר לטעות בעבודת לילה מאומצת עם תכנון כזה רציני כפי שעשו, אך, למיטב ידיעתי, לא נעצרו עובדים זרים ששהו כחוק.

החזרת אותם - אני הייתי שם. אינך דובר נכונה. אתם ישבתם ב- 6:00 בבוקר בכיכר התיירות, והפניתם אוטובוסים לתחנה - ובתי המלון לא 'פתחו' ארוחת בוקר. אינך יודע זאת, מר כהן. אתם אינכם רגילים לזה. הציד שאתם עושים הוא ציד לא הוגן ו'לא פייר'. אתם פוגעים בכלכלה. אולי העיר היחידה שעדיין נהנית מכלכלה בארץ זאת אילת.

הצוותים שלנו בדקו שאם יש עובד שההיתר שלו תם בחודש אוגוסט, ומסיבות טכניות של המערכת שלנו לא נסתדרה הארכת תוקף היתרו, הוא לא נעצר.

3 מהעובדים שלי שנעצרו - נעצרו לנו כ- 20 עובדים - היו בעלי אשרות שתוקפן פג באוגוסט.

האם הוא אשם בכך שלא הארכתם לו את האישור?

אני רוצה שיהיה ברור: יש פה מצב, שאנשים מטעם המוסדות החוקיים שומעים שקונים עובדים בכסף - והוא מעיר לנו הערות?? אני פשוט איני מבין את החוק, כבוד סגן השר. אינני מבין על מה אתה מגן.

אל"ף: אני לא אמרתי שאני קונה. ובי"ת: המערכת שלכם יצרה את הסחר בעובדים.

אני מאשים את המערכת השלטונית שלנו בכך שהיא יוצרת מצבים שבהם אנשים, כדי לעבוד, צריכים להיכנס למרחב הלא חוקי - והמערכת מעודדת בסך הכל את הדברים האלה; היא יוצרת אותם.

זה שישנה משטרה עדיין אינו אומר שישנם חוק וסדר. בברית המועצות הייתה הרבה משטרה, והחוקים היו מעוותים.

מה הוא רוצה מאתנו? מדוע אינך פונה לשר שלך?

סלח לי, מר אפרים. אני אדם עצמאי, ואתה עובד ציבור!

אתה לא היית באילת. השארתי לך מספר הודעות. אני מספר את האמת - מה שקרה באילת.

קודם כול, כמו ששמעתם - נבדקו 400 עובדים. מתוך 400 העובדים רק ל- 150 עובדים הוצאו צווי משמורת. זאת אומרת שמי שהיה חוקי קם ושוחרר. לגבי בתי המלון, אני רוצה להדגיש משהו שכולם שכחו: שירות התעסוקה ממליץ על היתרים. מי שהסמכות בידיו לתת את ההיתר הוא משרד הפנים. הממונה על ביקורת הגבולות עשתה בדיקה, והממונה גם דיברה עם נציגי בתי המלון, שחלק מהם היו בתוך תחנת המשטרה - והבהירה להם שעם ההקצאה של שירות התעסוקה הם לא טרחו להגיע למשרד הפנים ולהסדיר את העניין בצורה מסודרת. עם כל הכבוד, שירות התעסוקה, גם עם ההיתר עצמו רשומה המלצה. צריך להסדיר זאת, אבל באמת 'מצפצפים' על החוק, על רשויות הממשלה ועל מינהל האוכלוסין. איש איננו יכול לקחת את החוק לידיים ולהחליט שיש לו ההמלצה של שירות התעסוקה. מעבר לזה שבאותם בתי מלון - איני נכנסת כרגע לעובי הקורה, אם מגיעה להם הקצאה יותר רבה או פחותה - אין זה ענייני, אבל גם אם מגיעה להם הקצאה של 50 עובדים, הם מעסיקים 80 עובדים. זה לא תקין, ואנוכי באופן אישי, במסגרת הפעילויות הנוספות שנעשה בהמשך, אמליץ לגבי בית מלון שיעסיק עובדים זרים מעבר למכסה שלו - לבטל לו את כל האשרות.

לעניין הנגרים. קודם כל עד כמה שאני יודעת - אנא תקנו אותי אם אני טועה - כלל אין אמות מידה להעסקת עובדים זרים. זאת אומרת שעם קניה או בלי קניה, אסור כלל ועיקר להעסיק עובד זר.

אז סיגרו. פשוט סיגרו.

קודם כל אימי מוסמכת להמליץ אם לתת לך או לא לתת לך. מצדי, שייתנו לך 1000 עובדים זרים. כרגע אמות המידה אומרות שלא יתנו לך, ולכן אינך יכול לקנות או שלא לקנות. בין אם תקנה ובין אם לא תקנה ותעסיק שלא כחוק, אתה מעסיק בלתי חוקי.

לגבי עניין המכירה, בוודאי שבעניין כזה צריך מיידית להגיש תלונה למשטרה, ואין זה ברור מדוע הדבר לא נעשה עד היום. מעבר לזה, גם אם אותו אדם בא ומוכר ב- 1000$, מה הוא מוכר? עובד חוקי עם אישור? אולי יש לעובד אישור, אבל האישור אינו 'הולך' לפי העובד, אלא המעסיק הוא שצריך לקבל את האישור. לכן מי שקונה, קודם כול עושה מעשה לא תקין, אבל הוא גם "פרייר". בלי שום קשר, אותו מעסיק צריך לקבל אישור, וזה שהוא מעסיק עובד עם אישור איננו פוטר אותו - והוא עבר על החוק.

אבל הוא אומר שמסדירים גם את האישור על שמו של המעסיק.

או אז, זה מזויף.

אתם בדיוק מכירים את העניין. בא קבלן מקורב, מקבל 100 עובדים; הם נוחתים בשדה התעופה - אתם מודעים לכל זה.

האם לך, מר חזן, היו רשיונות לגליים ממש לכל עובד?

אני מעולם לא רכשתי עובד.

עם כל הכבוד, אנו פה דנים באנשים שיש להם אישור, פג האישור שלהם, ומגיע להם ולא נתנו להם - לא ב'עסקים' שנקבע שאין מגיע להם.

אנחנו, לשכת המסחר, דיברנו אתכם לפני שנתיים ולפני שנה. אתם דיברתם אתנו על משא ומתן שנגיע ל- 600 עד 700 עובדים. אנחנו נותנים שירות לבתי המלון, ואתם אינכם יכולים 'לקטול' אותנו, כי בציד הבא אנחנו נהיה מאוחדים נגדכם.

הזכרתי בהתחלת הישיבה שההמלצה הייתה לתת מכסה מסוימת גם לענפים הסמוכים. הייתה הסכמה של הגורמים; בפועל זה לא בוצע.

היה בחור שנקרא שי ערד, שמכיר אותו מר כהן, יועצו האישי של מרכז השירות. הוא בא פעמים אחדות לוועדות. הייתה החלטה, והיה סיכום ברור בעל-פה, שנאמר בו: 600 עובדים לפי ענפים. הגשנו, סיכמנו, סגרנו - וההסכמה לא בוצעה.

אני חייב לתקן ולציין דבר אחד. מה שנכון הוא שהמאבק צריך להיות לשינוי המדיניות ולא 'ללכת' על הפרת החוק. המערכת אשמה בכך שהיא יוצרת מציאות כזאת קשה. כל מעסיק הוא מעסיק - כשהוא מפר את החוק, הריהו מפר את החוק. אם החוק וההחלטות אינם נכונים, תפקידנו להילחם ולא ללכת ולהפירם. זה נכון בכל מקרה. לכן, גם אם אנו נמליץ פה המלצות, וגם אם ההמלצות האלה יתקבלו, לא יהיה מנוס ממצב שבו אם השוטר רואה אדם שאין לו רשיון הוא יעצור אותו - ובצדק. אם בית מלון מקבל פחות ממה שהוא צריך, והוא לוקח מעל מה שהוא צריך, יבוטל לו רשיון גם לאותה המכסה המצומצמת שהוא קיבל. פה המאמץ צריך להיות מופנה לשינוי מדיניות, ואין להסכים עם כך שהמדיניות היא לחוד והמציאות היא לחוד.

הנני קצין מטה לענייני זרים במטה הארצי. אני רוצה להתחיל ולהגיד ששימוש במונחים כמו "ציד", "פעולות ראווה" וכל מה שנאמר פה אינו מכבד את מי שאמר את הדברים הללו ולא את הוועדה שאנחנו יושבים בה. משטרת ישראל אינה צריכה פרסום, ואנו איננו עושים פרסום.

ברצוני לומר שהעובדה שבסך הכל מתוך 400 האנשים נעצרו רק 105 איש נובעת מחוסר היכולת שלנו להתמודד ולטפל באמת בכל אדם זר שנעצר ולבדוק בשבע עיניים לפני שהוא נשלח לכלא מעשיהו. צריכה להיות ברורה העובדה שזה שאנחנו התחלנו דווקא באילת אינו אומר שנזניח ערים אחרות. אף אחד אינו מסמן את העיר אילת כמטרה. כל התיקון הזה לחוק הוא חדש. בניגוד למה שנאמר פה, אי אפשר לגרש אדם לפני שעברו 3 ימים, מכיוון שצריך לתת לו זכות להתגונן - כך שהוצאה אינה דבר מהיר. משטרת ישראל תפעל לפי היכולות שלה, וכל עוד חבר ועדה איננו מכיר את השיקולים המיבצעיים, אין הוא יכול להגיד: מדוע התחלתם דווקא באילת? יבואו אנשים ויבקשו הסברים - יש הסברים מאוד פשוטים. בפועל בתל אביב יש מנהלת זרים, שעובדת בתפקיד ייחודי במשך כל ימות השנה ומטפלת בעניין העובדים הזרים. במחוז הדרומי, לצערנו - אין. או אז, התחלנו במחוז הדרומי. אני מוכן לבשר לכם שאנחנו נגיע עוד פעם לאילת, נגיע לסדום ולקריית שמונה - רק התאזרו בסבלנות. כשתדע את התמונה הכללית, תוכל לבוא ולמתוח ביקורת.

הנני יועץ ליושב ראש הוועדה. ברצוני לתת פה נתונים אחדים, ברשותכם. אני מדבר ספציפית על אילת. היו 35,000 העברות בנקאיות בסניפי Western Union לחוץ לארץ - העברות של עובדים זרים. שתבינו מה קורה במרכז הארץ!

שני מיליארד דולר יוצאים מהארץ בשנה. מה אתם מדברים!

באותו כסף שמשרד העבודה וארגון לשכת התעסוקה ששולחים נציגים לעשות פשיטה באילת, במקום לבוא ולעשות נזק לבתי המלון, שישלחו אותם לחדש את הרשיון. אינני מבין מה כאן ה"סיפור".

חשוב לציין פה: כולם מדברים בצורה כזאת שכאילו כל העובדים הזרים עובדים בבתי המלון ובתעשייה הנלווית. אנחנו צריכים לזכור שכל אותם עובדים זרים שנמצאים שם נותנים תמיכה גם לאותה אוכלוסייה שעוברת שם עבירות. יש לנו באילת המון 'דילרים' לא חוקיים, המון מכוני ליווי שנשענים על אותם עובדים זרים וחוקיים שנמצאים באילת. כל התופעות הללו של העובדים הזרים, חוקיים ולא-חוקיים, כרוכות זו בזו. בזה שמחזיקים אנשים שהנם חוקיים באיזשהו מקום, אתם נותנים תמיכה גם ללא-חוקיים שמתעסקים גם בדברים לא חוקיים. כאן ברצוננו לבוא ולראות את כולכם עוזרים לנו. הבה עזרו לנו, אנא הצביעו על אותם אלה שאינם חוקיים, תוציאו את כל אלה שלא חוקיים ושמתעסקים בדברים הלא-חוקיים - עיזרו לנו להוציא אותם, וכך תעזרו גם לעצמכם.

אני מקבל את הקריאה שלך. אנו נכונים לעשות עם המשטרה - והצענו את זה בעבר - מיבצע להוציא את כל העובדים הנוכחיים שלנו שהם בלי אשרות עבודה, כדי שנוכל לקבל אשרות ולייבא עובדים, ולא 'להלבין' את הקיימים. 'הלבנת' הקיימים היא צרה צרורה.

קריאתך נכונה. אם אתה רוצה שאעזור לך, עזור גם לי. אנא, הביאו לי מישהו אחר.

אני מודאג מאוד מהאופן שבו הדברים מתנהלים בכל עניין ההקצאות. כמו כן, הוועדה מברכת על המיבצעים שעושה המשטרה יחד עם משרד העבודה ומשרד הפנים בסוגיית העובדים הבלתי לגליים.

הוועדה הייתה רוצה לראות סדר עדיפות במיבצעים הללו, שיחלו בנקודת התורפה של לב מדינת ישראל - התחנה המרכזית בתל אביב וגוש המרכז.

הוועדה מודאגת מכך שעקב אי כיבוד החלטות קודמות וסיכומים של הוועדה עם משרדי הממשלה השונים יוצא אפוא שהקצאות לבתי המלון באילת אינן מבוצעות, וכתוצאה מכך נוצרת סוגיה לא חוקית של העסקת עובדים זרים בצורה בלתי לגלית.

הוועדה קוראת לשר העבודה והרווחה לכנס מיד ישיבה מיוחדת לדיון במצב ה'עסקים' באילת, כולל הקצאת עובדים חוקיים לבתי המלון ולבתי העסק ולקבוע אמות מידה ברורות, כדי לא ליצור פאניקה ותסכול בקרב המעסיקים והתושבים המקומיים לאור המיבצעים של אכיפת החוק, שהוועדה מברכת עליהם, כאמור.

הוועדה ממליצה לקיים ולהמשיך את אמות המידה שנקבעו ואת ההסכמים עם בתי המלון וה'עסקים' באילת, כדי להסדיר במהירות את הסוגיה וכדי שהעיר לא 'תקרוס' מבחינה עסקית.

הוועדה מודאגת שאי הסדרת העובדים באופן חוקי גורמת לסחר בעובדים ולביקוש רב, המפתה לעבור עבירות על החוק.

הוועדה תגיש הצעת חוק, עוד היום, המטיל קנס של 50,000 שקל על מעסיק שמעסיק עובד בצורה לא חוקית (ולא רק באילת), כולל שלילת רשיון 'עסק' וגם מאסר של עד שנה.

הוועדה קוראת לממשלה לעודד חיילים משוחררים ואזרחי ישראל לנהור לאילת להחליף את העובדים הזרים, במיוחד את הבלתי-חוקיים.

הוועדה מודאגת מפיטורי עובדים ישראליים והשתלבות הזרים במקומם, דבר שעם הזמן ימיט אסון, אם לא נעצרו.

הוועדה קוראת להתאחדות בתי המלון ובתי העסק באילת לשתף פעולה עם המשטרה ועם שלטונות החוק והממשלה בסוגיית העובדים הבלתי-חוקיים. נקווה שבמהירות יקצה להם משרד העבודה את העובדים, כדי ששיתוף פעולה זה ייצא לפועל במהרה.

חברים, המלחמה צריכה להיות משותפת. אני מבין את ההרגשה שיש בעיר אילת, ולדעתי היא העיר היחידה שעדיין יש בה פעילות עסקית שוטפת, "נורמלית". אני אומר לכם, אנשי משטרה, נציגי ממשלה: "צריך לא רק להיות צודקים, אלא גם חכמים.". אנו בתקופה הכי קשה שידעה מדינת ישראל, גם מבחינה ביטחונית וגם מבחינה עסקית. אנחנו כולנו נגד הפרת חוק, אך כשאנחנו מסתכלים על התפישה של העובדים הזרים וכל מה שסובב סביב הסוגיה הזו, אנחנו מודאגים כמוכם. אני אומר לכם חד משמעית: אני מודאג מטיפולו של שר העבודה והרווחה בסוגיה הזו; היא לוקה בחסר. העניין במצב לא נוח, לא טוב. אינני יודע אם הדבר נעשה בצורה תמימה או במתכוון, שגורם לכל התפישה הזו. אני כואב עליה ומאוד מצר על כך שזה קורה. עומד אני 'לתפוס שיחה' היום עם השר. המצב מדאיג ובלתי נסבל. השר הבטיח לי בשבוע שעבר שיטופלו דברים ביום ראשון, והיום, יום שלישי - לא שמעתי על שום התקדמות בעניין. כל שבוע אני מקבל הבטחה שהכל יסתדר. ברגע שאין נותנים רשיונות או הקצאות, איש מהיושבים פה אינו אשם. מי שיש לו בעיה, הבעיה נמצאת בפתח משרד העבודה והרווחה. אנו יודעים היום שבחקלאות יש לנו 4,000 עובדים 'תקועים'; אין מכרזים בגלל מאבקים פנימיים. יש לנו מצב של 'ברחנים' בכל התחום הסיעודי, ואנחנו איננו יודעים איך לטפל בו, בעקבות זה שמשרד העבודה והרווחה איננו רוצה עובדים זרים מחד גיסא, אולם כן רוצה מאידך גיסא. אין הם רוצים עובדים זרים, אך 'מהדלת האחורית' נפתח להם אשנב. אנחנו יודעים איך נפתחת הדלת המסתובבת הזו, שבעצם גורמת למפלס העובדים הלא-חוקיים לגדול יום-יום, שעה-שעה. אני אומר לכם חד משמעית: אני הולך לראש הממשלה בעניין הזה, ואני אעלה במלוא החומרה את הבעיה הזאת.

אני רוצה להוסיף עוד הערה למה שאמרת בסוף. לקראת 2002 אנחנו ניכנס לאותה 'קטסטרופה' כנושאי החקלאות והבניין. הקצאות הלשכה לשנת 2001 בנושא חקלאות ובניין עד היום, נובמבר, לא ניתנו. עומדים לשחרר את הכול בבת אחת - כנראה לתת 22,000 עובדים בחקלאות - ועוד 22,000 העובדים הקיימים וזה ייצור מלחמות אחים בין יהודים ליהודים: של מי העובדים? בבת אחת לתת 45,000 היתרים לבניין, שכבר יש 45,000 עובדים פה, וזה איננו מקוזז - הוועדה חייבת לעשות דבר מה ולדון, כדי שזה יהיה חלק מהדברים שילוו אותנו בשנה הבאה. צריך להתמודד פה עם ההקצאות הכפולות של שירות התעסוקה, שהוא מבחינתו השתחרר מהעול - כי הוא נתן בעצם הקצאות לשנת 2002, ובפועל יש לך הללו שיש להם הקצאות, ויש הקצאות חדשות. הם יעשו ערבוביה עם כל 200,000 ההקצאות שיש פה, וזה יגרום לבעיה חמורה. שר הפנים יודע את זה. אני עדכנתי את שר העבודה, והדברים 'הולכים' הלאה.

האנשים שלנו יעשו את העבודה החוקית. אם יתנו להם הקצאות בהתאם לניתוח מקצועי מעמיק של שירות התעסוקה ובהתאם למצב שיש בשפל הכלכלי, השיקול הוא של הקצאות ייחודיות של עוד מאות אחדות. אבל את זה אנחנו איננו מוסמכים לעשות - אסור לנו לעשות.

הנני נועל בזאת את ישיבת הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים להיום.


הוועדה ננעלה בשעה 11:00