כנסת פתוחה

פרוטוקולים/עובדים זרים/4210



5
הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים
20.11.2001

פרוטוקולים/עובדים זרים/4210
ירושלים, י' בטבת, תשס"ב
25 בדצמבר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי



פרוטוקול מס' 78
מישיבת הוועדה לבעית עובדים זרים
יום שלישי, ה' בכסלו התשס"ב (20.11.2001), שעה 09:00

התמודדות הנכים והסיעודיים עם תופעת בריחת העובדים הזרים.

חברי הוועדה: איוב קרא – היו"ר
יורי שטרן
אבשלום וילן

אפרים כהן - ראש מנהלת עובדים זרים, משרד העבודה והרווחה
מזל מנור - מנהלת מחלקה לעובדים זרים, שירות התעסוקה
פרידה שחר - ע. מנהלת מחלקה לעובדים זרים, שירות התעסוקה
חגי הרצל - עוזר השר לעובדים זרים, משרד לבטחון פנים
בתיה כרמון - ממונה על אשרות, משרד הפנים
עו"ד שי סומך - משרד המשפטים
עו"ד דן אורנשטיין - משרד המשפטים
מתי כהן - מנהל מחלקת הקונסולרית, משרד החוץ
עו"ד נעמי לבנקרון - מוקד סיוע לעובדים זרים במעצר
חנה וויל - האגודה לזכויות האזרח
גדעון הוכנברג - חברות כוח אדם לסיעוד
אבי סלומה - חוג מעג"ל
שמחה בניטה - יו"ר ארגון מזו"ר
אסתר חלפון - ארגון מזו"ר
רות לביא - חברת כח אדם מיכל
סימה הרמתי - הסתדרות
יהודית אפשטיין - עמותת בני משפחות סיעודיים
אריה ליכט

תמי ברוך

מיטל אמסלם







התמודדות הנכים והסיעודיים עם תופעת בריחת העובדים הזרים

אני פותח את הדיון. אנחנו נעסוק בנושא של בריחת העובדים הזרים ממעסיקיהם הנכים, או המבוגרים. מגיעים אלינו המון מכתבים מנכים, אשר מספרים על בריחתו של העובד הזר. מטרת הדיון היא למנוע תופעה זו.

הבעיה היא בעיה כללית. ישנם עשרות אלפים עובדים זרים, שהתקבלו כעובדים סיעודיים בבתים של נכים, והיום הם נמצאים בבתים אחרים, בתים חזקים. בעבר, אנחנו, אנשי האכיפה היינו מוגבלים, כיוון שלא היתה לנו כל סמכות להיכנס לבתים. היום, חוק הכניסה החדש מאפשר בתקנה 9 להיכנס לבתים, ולבדוק את העניין הזה. אני משער שלאחר ההתארגנות של משרד בטחון פנים ושלנו ביחד, נוכל לאכוף את הנושא הזה וליצור הרתעה מתאימה. לא יכול להיות שעובד זר יבוא כעובד סיעודי ולבסוף יברח לבית חזק יותר. אי אפשר להשאיר נכה ללא פתרון לאחר שננטש על ידי העובד הסוציאלי. אני חייב לציין, כי חברות כוח אדם נהנו מכל העניין. הם הרוויחו מתיווך כפול. התופעה הזו גרמה לכך שישנם בארץ שלושים אלף עובדים חוקיים, ועוד מספר זהה של עובדים לא חוקיים. לדעתי צריך לתת בדחיפות מענה לבעיה הכאובה הזו באמצעות שינוי החוק.

מזל, את יכולה לתת לנו נתונים מדויקים לגבי מספר העובדים החוקיים והלא חוקיים, הנמצאים בארץ?

מספר העובדים החוקיים בארץ הם 32,400. את מספר העובדים הבלתי חוקיים אני לא יודעת באופן מדויק.

אין לכם נתונים לגבי עובדים שהגיעו לארץ באופן חוקי, וכעת אין לכם קשר איתם?

אני בקשר עם משרד הפנים, וההערכות שלהם הן, כי מדובר בעשרות אלפים עובדים בלתי חוקיים.

אני מסכים מאוד עם הניתוח של אפרים. אנחנו מדברים על לפחות מספר דומה לזה שאפרים ציין, כלומר עשרות אלפים שחלקם הגדול נמצא במשקי הבית. היום תופעה זו הפכה למגיפה.

לפי החוק החדש אתם יכולים היום למגר את התופעה.

לאחר תיקון חוק הכניסה לישראל, סעיף 9, פקח או שוטר רשאי על פי צו מבית משפט להיכנס לביתו של אדם ולאכוף את החוק. תיקון החוק הזה מהווה עבורנו כלי עבודה מאוד מרכזי לאכיפת החוק. אנחנו נערכים לתת מענה לתופעה החמורה הזו. מצד אחד אנשים מפרים את החוק ומעסיקים עובדים זרים ללא היתר, ומצד שני הם גורמים עוול נורא לנכה שקיבל כדין את ההיתר. בפועל, נכים אלו סובלים מאוד, כיוון שמשרד הפנים מסכים לתת עובד חלופי רק מתוך המאגר הקיים. לעתים עובדים כאלו לא נמצאים כלל, וגם אם עובדים כאלו נמצאים הם בדרך כלל יותר יקרים, ואז אנו מתבקשים גם לאתר את העובדים שברחו. אני מקווה כי יחד עם משרד העבודה, משרד הפנים ומס הכנסה, אשר מטפלים בהיבט של הכספים אשר לא מדווחים בתעשייה זו, נצליח לאכוף את החוק. אני מניח שבזמן הקרוב, האלמנט של ההרתעה יהיה יותר דומיננטי, ואנחנו נצליח לצמצם את התופעה באופן משמעותי.

כפי שאתם רואים אני יושבת בכיסא גלגלים. אני רציתי להציג את הפן האישי שלי. לי ברח עובד. כל פנייה שלי אל המטה הארצי לא נענתה. בו בזמן הוא שהה על חשבון האשרה והויזה שלי. לאחר כמה חודשים, נודע לי במקרה כי הוא קיבל רשיון של משרד הפנים לעבוד אצל משפחה אחרת. אני חושבת שיש כאן הוספת חטא על פשע.

בימים הקרובים אנו נקבל החלטה בנושא הקשה של בעיית הנכים, ונתחיל לאכוף את החוק. עובד זר אשר יעזוב למעסיק אחר לא יישאר בארץ, אלא יגורש, והמעסיק ללא רשיון, יטופל.

הייתי רוצה להוסיף פן נוסף לדיון הזה. אני מציע להפריד בין ענף כוח אדם לסיעוד, ובין ענף כוח אדם זר. מכאן נגזרת גם המדיניות מול המעסיק ומול המטפל. הצורך הוא ליצור קביעות במערכת הטיפול בשני כיוונים, לעודד את הגורמים שמייצבים את המערכת, ולפגוע בגורמים שגורמים אי יציבות למערכת. הגורם שאני רואה בו כגורם המסייע ליציבות, הוא הממשלה. אנו מקווים כי החידוש בחוק יביא לאכיפה. גם חברות כוח אדם יהיו שותפות לעניין. חברות כוח אדם העוסקות בתווך עובדים זרים לסיעוד, צריכות לקבל סמכויות נוספות, וצריכות להיות שותפות במעש המדיני. החברות חייבות להיות אחראיות על העובדים שלהם, והעובדים חייבים להיות אחראים כלפי החברות, ועל ידי כך לעודד את הקיבוע של המערכת הטיפולית. בנוסף לכך צריך לדעתי, למצוא דרך לעודד את העובדים המתמידים, ולהעניש את הברחנים.

מזל, כיצד אתם מתמודדים עם הסוגייה הזו של הלחץ של הנכים, מול העובדה הכואבת של בריחת עובדיהם. כיצד מתמודד נכה שבורח לו עובד זר?

כאשר ישנו היתר בתוקף, אני מעבירה את הטיפול למשרד הפנים. אנחנו לא יכולים להתמודד כאשר ישנו היתר בתוקף.

בתיה, יש לך מה להוסיף?

כאשר עובד מגיע לעבוד אצל מעסיק מסוים, והחליט כי קשה לו להמשיך לעבוד אצל אותו מעסיק בגלל שכר נמוך, או תנאי עבודה שלא מקובלים עליו, לפי דיונים שהיו בבג"צ עם הפרקליטות, אנו לא יכולים למנוע מאותו עובד לעזוב ולעבור למעסיק אחר.

מדוע אין לכם יכולת לעשות זאת? אם העובד לא מעוניין להמשיך ולעבוד אצל המעסיק שהביא אותו לארץ, שיחזור למדינתו.

היתה עתירה לבג"צ בנושא הזה. אנחנו מצאנו דרך ביניים לפתור את הבעיה. אמרנו לעובד שייצא מהארץ, ואחר כך המעסיק החדש יזמין אותו. זה לא עמד במבחן בג"צ.

זו סוגייה משפטית מעניינת. אני רוצה לשמוע את דברי משרד המשפטים בעניין.

כפי שאמרתי בפעמים קודמות, יש פה מצב לא פשוט ומורכב, אך זה לא פוטר אותנו מלמצוא את הפתרונות. מדובר פה בשתי אוכלוסיות חלשות, ועל כן צריך כמה שיותר לדאוג לזכויות שלהן. זה נכון כי ישנה תקיפה של בג"צ כלפי הסדר כבילה של עובד זר. לעובד זר יש גם כן זכויות. לקשור בני אדם למקום או לאדם מסוים, לא תואם את עקרונות השיטה שלנו. כאשר תקפו בבג"צ את ההסדר, האומר שעובד מוצמד למעסיק מסוים, המדינה אמרה כי אינה יכולה לאפשר הסדר כזה, ועל כן המדיניות של משרד הפנים, היא לאפשר מעבר כזה. בכל זאת, העניין הזה מכיל סייגים רבים. משרד הפנים שומר לעצמו, במקרים מסוימים בהם נשקפת סכנה לציבור, את הזכות לא לאפשר מעבר ממעסיק אחד לשני. צוות בין משרדי, שאפרים כהן עומד בראשו, דן בהסדר הכבילה באופן כללי. אנחנו לא טוענים כי יש בידינו את כל הפתרונות, מפני שהפתרון הראוי דורש תקציבים. המעבר של אנשים עם מוגבלויות לקהילה, דורש הסדר של סיוע אישי, כפי שקיים בכמה מדינות. במצב הכלכלי שהמדינה נמצאת בו כיום, אני לא רואה אפשרות לכך שהמדינה תתן תקציב לכך. אנו בודקים את כל הטענות שמועלות, ויש לנו כלים להתמודד עם חלק מהם, למשל, בנושא של משרד הפנים. אני חושב שיש אפשרות לבדוק עם משרד הפנים את המקרים שבהם לא מאפשרים מעבר בין מעסיקים, כאשר מדובר בעובד שהחליט לעזוב בלי הודעה.

אני רוצה לחדד את השאלה. האם יש היום לאקונה בטיפול, המאפשרת מעבר של אנשים שברחו מנכים סעודיים למעסיק אחר, ומקבלים לגיטימציה על זה? מבחינה משפטית זה לא יכול לעמוד במבחן בג"צ?

אנחנו מתייחסים לבעיה באופן כללי מדי. יש הבדל בין עובד זר, אשר מקבל את כל הזכויות באופן מלא וכן תנאים הולמים, ופתאום מחליט לעזוב, לבין עובד זר אשר מעסיקו מתעלל בו, לא משלם לו את שכרו ולא נותן לו תנאים הולמים, ואז הוא מחליט לעזוב.

אני חושב שכעת הועלתה כאן נקודה מאוד מרכזית.

אנו חייבים להדגיש, כי אנו רואים את התמונה הכוללת. צריך להיזהר מאוד מאמירות גורפות בנושא. עמדת המדינה בבג"צ, היא לאפשר מעבר ממעסיק אחד לשני, להוציא מקרים בהם משרד הפנים שומר לעצמו את הזכות שלא לאפשר מעבר כזה. ישנו פתרון אפשרי, והוא שתהיה חברה אשר היא זו שתהיה המעסיק של העובד הזר, ותוכל במקרה של עזיבה לדאוג לעובד חלופי. בדיון בין משרדי, אנו נזמין את כל הגורמים, וננסה להגיע לפתרונות ככל האפשר.

לנו יהיה קשה להתמודד עם מצב, בו עובד רוצה לעבור ממעסיק אחד לשני, כיוון שהציעו לו יותר כסף. אם אדם רוצה לעבור למעסיק אחר, כיוון שזה מציע לו יותר כסף, זו זכותו הלגיטימית. אנו לא רוצים שיגידו, כי אנחנו שומרים על שכר עבדים, כיוון שנוח לנו יותר מבחינה כלכלית. האינטרס של המדינה, הוא לדאוג לכך שההעסקה של העובדים הזרים לא תהיה כדאית. אחת מהדרכים למיגור תופעת העובדים הזרים, היא ליצור שוויון בין שכרם לשכר הישראלים, למרות שבתחום הסיעוד הדבר בעייתי, כיוון שזה עולה למדינה הרבה כסף. כיום אנו לא יכולים למנוע מעובד לעבור ממעסיק אחד לשני. התקיפה צריכה להיות מכיוון חברות כוח אדם ומעסיקים, אשר מעסיקים עובדים באופן לא חוקי, ובתוכם גם אנשי ציבור ידועים. אם תופעת העסקת העובדים הזרים בתחומים שונים רווחיים הרבה יותר תיפסק, לא יהיה שום אינטרס לעובדים לעבור מן התחום הסיעודי לתחום אחר.

כפי שציין עורך הדין אורנשטיין, התגלגל רעיון בנוגע לדרך אחרת של העסקת עובדים. הפריע לנו מאוד המצב בו המעסיק חסר הישע, שהעובד הזר נטש אותו, צריך להתחיל להתמודד מול המשטרה, מול משרד הפנים ומול משרד הרווחה. כדי להקל עליו, אנחנו הצענו אפשרות של קבלת עובד זר שכבר נמצא בארץ, מתוך המאגר הקיים. אנשים פונים אלינו בטענה, כי עובדים אלו דורשים הרבה כסף, וכי הם מעונינים בעובד חדש. אנחנו לא יכולים להפוך את העניין הזה לשוק פרוע, בו תוך תקופה קצרה יכנסו עוד אלפי עובדים לארץ. חברות כוח אדם וכן המעסיקים יעדיפו להבריח את העובדים שלהם, ולקבל במקומם עובדים חדשים, כיוון שעל כל עובד חדש מקבלים המון כסף נוסף. מאוחר יותר, התגלגל רעיון אחר, שסגן הפנים ביקש לבדוק אותו מול משרד העבודה, אשר מציע כי יהיו כמה חברות כוח אדם שיעמדו בתנאים מאוד נוקשים ובפיקוח. מדינת ישראל תקבע מה מספר העובדים שנחוצים בשטח הזה. חברות כוח אדם תהפוכנה להיות המעסיקות של אותם עובדים. במידה והמטופל נתקל בבעיה הוא פונה לעובדים הסוציאליים של אותה חברה, והם אלו שיטפלו בבעיה. החברות האלה תעמודנה בפיקוח הדוק של הרשויות. חברה שתעבור על הכללים לא תקבל רשיון. יהיו הסדרים ברורים מה עושים עם העובדים של החברה שלא קיבלה רשיון.

אנחנו צריכים לצאת מהנורמה הזו, הקובעת כי הטיפול בחולים ובקשישים חייב להיות בידיים של עובדים זרים, כי אחרת אנו נגיע למצב בו בעוד כמה שנים נהייה עם חצי מיליון עובדים זרים. החברות יהיו חייבות לפקח בעצמן, כי כל הזכויות נשמרות, וכי כל העובדים נמצאים אצל המעסיקים שהזמינו אותם, ולא אצל מעסיקים אחרים שהציעו להם יותר כסף. פנינו אל היועצים המשפטיים של כל הגורמים כדי לבדוק את ההיבט החוקי של ההצעה הזו, וכן לבדוק את השלכות ההצעה. כיום, עדיין אין אפשרות למנוע מעובד לעבור ממעסיק למעסיק.

העובדים יכולים לעבור ממעסיק אחד לשני, רק אם הם יגיעו יחד עם מעבידיהם לבקש זאת.

אין אפשרות כזו. הפרקליטות קבעה כי אין לנו אפשרות לעשות דבר כזה. אנחנו דרשנו מכתב שחרור. רצינו שזה יהיה בהסכמה, ואמרנו שאם אין הסכמה אנחנו נדרוש יציאה. הפרקליטות לא אישרה זאת. עכשיו יש ויכוח, האם יש לנו את הזכות לדרוש מכתב הסבר.

אני מבין מדבריך שעובד שעזב מעסיק אחד, יכול לעבוד אצל מעסיק אחר, ולא ניתן לעשות נגדו כלום.

אם עובד הולך לעבוד אצל מעסיק שאין לו רשיון, הרשיון שלו יתבטל אוטומטית. רשויות האכיפה אמורות לפעול ולמצוא את האנשים הללו.

זה לא ריאלי, כיוון שבשטח זה לא מתבצע.

פקח או שוטר, צריך להסתובב במרכולים או במקומות אחרים, ובמידה והוא נתקל בעובדים זרים, הוא רשאי לבקש מהם תעודות ולבדוק האם העובד הוא חוקי.

כמה עושים את זה היום?

אז בואו נפעל בדרכים האלו.

אנחנו רוצים להתמודד עם מציאות, ולא עם משהו היפותטי.

ידוע לנו, על חברות רבות הפועלות באופן בלתי חוקי. נגדם צריך לפעול. צריך גם לפעול באופן נחרץ נגד אנשים, ובייחוד אנשי ציבור, אשר מעסיקים עובדים באופן בלתי חוקי, וכך ליצור הרתעה.

צריך למצוא שיטה חליפית, אשר תעמוד במבחן בג"צ.

אני חושב שמה שבתיה מציעה, זו ההצעה הכי מעשית. אי אפשר לפגוע בזכויות האדם, בזכויות העובד. לא ניתן לגרש אותו, ולא ניתן לקבול אותו אחרי שהוא עזב. אני חושב שמשטרת ישראל ופקחי משרד העבודה, חייבים לאכוף את החוק דווקא בתחום של העסקת עובדים זרים במשקי בית. זה הרבה יותר קל מאשר לעקוב אחרי כל עובד. בלי זה שום דבר לא יזוז. בדרך כלל העובדים הזרים, אשר נלקחים לתעסוקה בתחום משק הבית, הם או תיירים, או עובדים זרים, אשר הובאו לארץ כדי לעבוד בסיעוד, ועזבו את מעסיקיהם. לא חייבים להיכנס לבתים של אנשים כדי לבדוק האם העובד הוא חוקי או לא. כפי שבתיה אמרה, ניתן לעמוד ליד מרכולים ולבדוק זאת. הענישה צריכה להיות קודם כל כלפי המעסיקים. לא ייתכן שלא יעשו למעסיקים אלו דבר, כיוון שהם מטובי ונבחרי המדינה. המערכת אף פעם לא מיצתה את מה שהיא יכולה לעשות, ואף פעם לא עמדה במחויבות שלה, ועל כן אין מה להקל עליה.

אני רוצה להוסיף ולומר, שזה לא נכון להשתמש במושג בריחה, אלא צריך להשתמש במושג נטישה, ואז ניתן גם, להשתמש בסעיף בחוק המדבר על נטישת חסר ישע. גם המושג מעסיק לא מתאים כאן, כיוון שמדובר בנכה. אני חושב שצריכה להיות רשות לסיעוד, וכל החברות המאושרות צריכות להיות קבלני משנה של המערכת. העובד הזר יהיה עובד של רשות הסיעוד. העובד חייב להודיע מראש על עזיבתו, וחברת הסיעוד המעסיקה אותו צריכה להתחייב למצוא לו מחליף. במקרים נדירים של התעללות, הרשות חייבת לערוך בוררות ולמצוא מחליף ישראלי או עובד זר. אם חברה זו לא תעמוד בתנאים הספציפיים האלו, היא מפרה את תנאיי הרשיון שלה. בצורה זו יישמרו זכויות העובדים, וכן יימצא פתרון לחריגים, וגם יינתן פתרון לבעיה הכללית. כלומר, צריכות להיות רשויות סיעוד ממלכתיות במספר לא מוגבל, אך בתנאיי סף קשים כך שלא תהינה חברות רבות, אשר תוכלנה לעמוד בתנאים אלו.

אנו מדברים כאן על דרכי אכיפה, אך לא מדברים על האדם הנזקק לכל הסידור הזה. השאלה היא, כמה קודם כתוצאה מהחלטת הממשלה? חברות כוח אדם צצות כמו פטריות אחרי הגשם, בלי שום בדיקה ממשית בשטח, אם האנשים המאיישים את החברות האלו מתאימים. ישנם קשיים רבים, אשר מעמידה המערכת בפני אותו נכה שזקוק לטיפול סיעודי. הוא צריך לעבור דרך חברת כוח אדם ולשלם לה דמי תווך בין מאתיים לאלף דולר, אחרי זה הוא צריך לעבור דרך משרד העבודה והרווחה ולחכות לפחות ארבעים וחמישה יום, אחר כך הוא צריך לעבור דרך משרד הפנים שלא תמיד הולך לקראתו. הנכה הופך לפרת חליבה ולאדם שבור וחסר ישע.

בתיה, האם האישור שניתן הוא לשלוש שנים בלבד?

האישור ניתן לתקופת זמן של שלוש שנים, כאשר מדובר במקרה בלתי הפיך.

אני רוצה לעשות בקרה לגבי האישורים.

בעבר שירות התעסוקה היה נותן היתרים לתקופות מאוד קצרות, בניפוק שמי. אנחנו פנינו לשרות התעסוקה בהצעה לשינוי. הצענו ששרות התעסוקה יבדוק את המצב של האדם, ואם האדם יימצא במצב בלתי הפיך, יינתן לו אישור לתקופה יותר ארוכה, אישור שאינו שמי. אחר כך במשרד הפנים יאריכו את ההיתר בכל פעם רק לשנה אחת, לאחר בדיקה אשר תראה כי העובד נמצא באותו מקום. שרות התעסוקה קיבל את ההצעה, והתחיל לתת אישורים לתקופות ארוכות, אישורים שהם לא שמיים, כדי שלא יהיה צורך בכל פעם לפנות לשרות התעסוקה ולהחליף את השם. אנחנו לא יכולים לתת אשרה מראש לשנה, כי אז האדם יסתובב עם אשרה לשלוש שנים, ויוכל לעבוד היכן שהוא רוצה. לדעתי צריך ליידע את הציבור, כי ישנם אנשים רבים מאוד אשר חושבים שאם לעובד מסוים יש אשרה, מותר לו בשעותיו הפנויות לעשות מה שהוא רוצה. צריך להיות ברור, שהעבודה המורשית, היא רק באותו מקום שמצוין באישור של משרד הפנים או של משרד החוץ. לא ייתכן מצב שעובד יגיד יש לי אשרה. האשרה מוגבלת. אם העובד נתפס עובד במקום אחר, הוא צפוי להרחקה מהארץ, מפני שזו הפרה של תנאי האשרה.

הרעיון של רשות סיעוד, הוא רעיון גאוני. לא יכול להיות שאנחנו הופכים להיות מעסיקים מול העובד. כאשר נכה ננטש על ידי העובד ואין חלופה, הוא נמצא במצב חסר אונים. עד שהאכיפה תיעשה בדרך שהוצעה כאן קודם, חיפוש אחר עובדים זרים בסופר, האנשים האלו יישארו במצב קשה ללא עזרה. הצעות אכיפה אלו אינן רלוונטיות לעשייה עכשווית. לתווך ארוך הרעיון הוא טוב. אני קוראת לעובדים אשר עוזבים את בעליהם, בורחים. יש לנטישת חסרי ישע ענישה חוקית סעיף 363 מדבר על נטישת הורים את ילדיהם, ומטפלים את מטפליהם. סעיף זה צריך לחול גם על עובדים זרים. עובדים אלו לא יכולים ליהנות רק מזכויות, חייבת להיות גם מערכת ענישה ואכיפה ישראלית כלפיהם. חגי הרצל, בתיה כרמון ואני ערכנו שיחות רבות בשבוע שעבר, ומצאנו עובדת שברחה, עובדת בבית אחר. זימנו את חברת כוח אדם, והם קראו ל"קו לעובד". המעסיקה אמרה לעובדת שיש לה שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה היא להגיע לעבודה, ולעזוב בצורה מסודרת כאשר תימצא מחליפה, או שהיא תפנה למשטרה ותתלונן על בריחתה. המשטרה לא הגיעה, אך סריקה מקו לעובד הגיעה, ועוד הטיחה בפני המעסיקה כי היא באה לחטוף אותה.

אני הפכתי להיות אויבת של קו לעובד, כיוון שאני היחידה המוכנה ללכת נגד החברה הזו, ולהצהיר כי היא עוסקת בספסרות. חברות כוח אדם משתפות איתה פעולה מתוך פחד שהיא תחשוף מה שהם עושים. אני מוכנה למות על העקרונות והדעות שלי. מה שקורה הוא שהעובדים בורחים, ולבסוף תובעים את המעסיקים בסכומים גדולים. לא יכול להיות שאנשים אשר נתמכים בקצבה של ביטוח לאומי, 2600 שקל, ישלמו את המשכורת של אותם עובדים, ובסוף ייתבעו על ידי ארגון וולנטרי, שכביכול שומר על זכויות האזרח. אני נלחמת על כך שעובד שברח, יסולק למדינה שלו. אנו מוכנים שיבואו לבדוק בבתים ולראות האם מתעללים בעובדים או מלינים את שכרם. אי אפשר לפעול באופן שרירותי.

אני יושבת בכיסא גלגלים, ואני זקוקה לטיפול סיעודי מלא, כולל עזרה בהאכלה, רחצה והליכה לנוחיות. לפני שבועיים העובדת שלי טענה כי היא חולה. אני הזמנתי אמבולנס, ושילמתי מכספי את עלות הטיפול בה. הייתי איתה במשך כל יום הבדיקות, שבסופו אמרו הרופאים, כי היא בסך הכל סובלת מדלקת שיכולה להעלם באמצעות אנטיביוטיקה. שבועיים לאחר מכן, מתקשרים אלי מ"קו לעובד", ואומרים כי העובדת טענה שהיא ראתה שני שוטרים בבית. אחרי שלושה ימים, מתקשרים אלי מחברת כוח אדם, ומבקשים ממני לתת לה מכתב שחרור. אני אמרתי, כי אני לא מסכימה לתת מכתב שחרור לעובדת שעשתה לי בעיות כל כך רבות, וניצלה את המגבלה שלי. אני הייתי צריכה להיות המטפלת של המטפלת שלי במשך כמעט שבועיים. כעת אני צריכה לחכות, ולהתחנן לעובדת חלופית. אמנם מצאתי שכנה שמוכנה לטפל בי, אך בעלות כפולה. אני יכולה לעמוד בתשלומים האלו תקופה מאוד קצרה.

המשטרה לא מוכנה לעצור את העובדים האלה, ו"קו לעובד" לוקח את העובדים ונותן להם גיבוי. אני מציעה שהם יהיו חברת כוח אדם ואז לא תהיה אף בריחה, כי לא יהיה מי שיגן עליהם.

אני מתמחה בתחום של חיי הפיליפינים. לפי מה שאני לומד מן השטח, יש התאמה מלאה בין מספר העובדים הנוטשים, לבין מספר המעסיקים אשר מתייחסים אל העובדים האלו בצורה מחפירה. כבר צוין קודם, כי לא כדאי להשתמש במושג בריחה, כיוון שהוא מתקשר עם עבדות. אכן יש מספר מקומות, בהם העובדים האלו מוחזקים בתנאים של עבדים. אסור להם לגעת במקרר, אסור להם לאכול את המזון אליו הם רגילות כיוון שהוא בריח שונה, אסור להם להתרחץ יותר מדי, וגם מעכבים להם את המשכורת חודשים רבים.
אני רוצה לציין, כי הגברת בתיה כרמון היא מלאך. הודות לה אנו מתקיימים וחיים, כיוון שיש חוקים רבים המקשים עלינו, והיא מבינה אותנו ומשתדלת לעזור. אנו שואלים מה קורה לאחר חמש שנים, כאשר מגיע זמנה של העובדת לעזוב את הארץ, עובדת שהפכה להיות כבת בית ומעונינת להישאר? עצם המחשבה של המשפחה, והחולה עצמה, כי העובדת הזו אשר מכירה את הצרכים של החולה גם כאשר הוא מאבד את כושר הדיבור, צריכה לעזוב, היא קשה מאוד.

אני חושבת שצריך ללכת בדרך הזו, ולצ'פר את מי שנשאר והתמיד, ולהאריך את האשרה שלו בארץ.

אני פונה למוסדות ומבקש שיתחשבו בנו, ולא יוסיפו מכות על המכות שהגורל הטיל עלינו.

אני רוצה להתייחס לבעיה שהעלה מר ליכט, לגבי עובד אשר נמצא אצל משפחה מסוימת זמן רב, ומעוניין להישאר זמן נוסף. ישבנו יחד עם נציגי משרדים אחרים, כולל נציגה של הביטוח הלאומי, וניסינו לחשוב כיצד לטפל במקרים כאלה. בעבר, במקרים בהם היה מדובר באדם זקן, היינו נותנים לעובד להישאר זמן נוסף. נציגת הביטוח הלאומי, עובדת סוציאלית במקצועה, אמרה, כי היא לא חושבת שזה צריך להיות הקריטריון. לדעתה הקריטריון צריך להיות מצבו של החולה. יש אנשים צעירים במצב מאוד קשה והמשפחה לא יכולה לעמוד בנטל נוסף של החלפת עובד. אז הצענו הצעה, שכעת עומדת לפני גיבוש, האומרת שאדם שעומד במבחן של ביטוח לאומי ויגיע למספר מסוים של נקודות, יהיה רשאי להשאיר אצלו את העובד, בלי הגבלה של זמן. אם האדם יקבל פחות נקודות במבחן הזה, פקיד סעד יבדוק את העניין וימסור את חוות דעתו. אם הוא יקבע, כי למרות שהחולה לא נמצא במצב גופני קשה, אך נמצא במצב קריטי קשה והעזיבה של אותו עובד תגרום לו נזק בלתי הפיך, אנחנו נאשר את המשך שהותו של העובד בארץ.

בקשר לבעיה של מירה. יש שתי אפשרויות. מירה יכולה להגיד, שהיא רוצה שהעובדת תיתפס, וימנעו ממנה לעבוד במקום אחר, ויגרשו אותה מהארץ. ניתן לעשות את זה, אם המשטרה תגיע למסקנה שיש כאן עבירה פלילית של נטישת חולה חסרת ישע. אם המשטרה תגיע למסקנה, שלא היתה נטישה, כי העובדת כבר הודיעה זמן רב על רצונה לעזוב, או שהמעסיק התעלל בעובד, אז היא תתן המלצה לאפשר לעובד לעבוד אצל מעסיק אחר.

בתיה, אני לא מוכן שתזרקי לפתחה של המשטרה את העניין הזה. אני לא חושב שזה תפקידה של המשטרה. מה יעשה החולה עד שהמשטרה תגיע ותבדוק את העניין?

הוא צודק. מה יקרה עד שתתבצע החקירה ותינתן המלצה? המשטרה לא תתן המלצה מהיום למחר.

ברגע שתהיה רשות, תיפתר הבעיה. בינתיים אנו נותנים פתרון למירה. אנו ניתן לה עובד זר שכבר נמצא בארץ. נכון, זה עולה הרבה כסף, אך ברגע שלא תהיה אופציה לאותם עובדים לעבוד במקומות שהם לא חוקיים, אז אותם עובדים יישארו אצל המעסיקים שלהם, כיוון שהם לא ירצו להישאר ללא עבודה. אם המעסיקים לא יהיו מוכנים להעסיק עובדים ללא רשיון, כי הם יפחדו מהרשויות ומהפרסום, כפי שעושים במדינות אחרות, התופעה הזו תיפסק. היום גם שוטרים מעסיקים באופן בלתי חוקי, וכן פקידי ממשלה בכירים.

אני מבקש שאת המידע הזה תעבירי אלי עוד היום.

בתיה, במשרדך ידוע על דמויות מרכזיות ציבוריות, שמעסיקות עובדים זרים באופן בלתי חוקי?

אני יכולה לספר על שר מסוים בממשלה, אשר פנה אלינו בבקשה לתת מעמד למשפחה של עובדת זרה, בלתי חוקית, שעובדת המון זמן אצל דמות ידועה. אני אמרתי, שאנחנו ממלאים את המדיניות של הממשלה שהוא חבר בה. אנחנו עובדי מדינה, ואנחנו עובדים בהתאם למדיניות שהוכתבה על ידי הממשלה. גם במשרדי ממשלה מעסיקים עובדים באמצעות חברות כוח אדם, כי זה יותר זול. לדעתי צריך להתחיל כאן וליצור הרתעה.

אני שומע כאן לראשונה דברים מאוד חמורים, ואני מודאג מכך שמשרדי ממשלה מעסיקים עובדים זרים ללא רשיון, וששרים מתערבים לטובת דברים לא חוקיים. נציגי חברות כוח אדם רוצים להוסיף משהו?

אני רוצה לומר כי אין שום אפשרות לחברת כוח אדם להתמודד עם העניין של הברחנים. כאשר עובד בורח, אני לוקחת על עצמי לבדוק את העניין. מצאתי עובדת שברחה והודעתי על כך, אבל אף אחד לא בא לעזרתי. במקרה אחר הבאתי עובדת לשדה התעופה, וכשהגענו לשם היא סירבה לצאת משדה התעופה. אף אחד לא עזר לי להוציא אותה משם, גם לא השוטרים שהיו באזור. אני לא מוכנה לתת פרס לעובדת שהגיעה באופן חוקי לעבוד במדינה אצל מעסיק מסוים שקיבל אישור, ואחר כך בורחת למעסיק אחר. אני לא יכולה לעשות כלום לעובדת כזו שמקבלת מחברה אחרת מאה דולר נוספים. לי אין אפשרות לגרש את העובדים האלה. אני מביאה אותם, ואחר כך אני צריכה להגיע למשרד הפנים עם מכתב חיפוש. בכל מקרה לא יוצא לי מזה כלום, כיוון שאין לי את האפשרות לגרש. גם כאשר אני מודיעה למשרדים המטפלים בזה, עד שהם לוקחים יוזמה, העובדת נעלמת שוב. אם אתם נותנים רשיון לחברת כוח אדם לעסוק בנושא הזה, תנו גם את האפשרות לפעול ולעזור. לי אין בעיה עם קו לעובד. כשעובד לא מרוצה, ואני וידאתי זאת, אני באה לעזרתו, אבל לפני הכל, אני רוצה שיעזרו לנזקקים, ולא יתנו להם את תפקיד המעביד. אם המדינה היתה צריכה להכניס את האנשים ששילמו כל חייהם לביטוח לאומי למוסדות מסודרים, אז התופעה הזו של עובדים זרים לא היתה. אני מבקשת שתיתנו לנו אפשרות בפיקוח, להיות חלק מהעשייה של הגרוש ושל נתינת עזרה לאנשים שזקוקים לה. כיום כדי לתת עזרה למשפחה, אני צריכה ייפוי כוח מעורך דין, וכן לחכות זמן רב במשרד הפנים, כדי להביא את החולה הנזקק לשם הוכחה שהוא זקוק לעובד זר.

אני רציתי להוסיף, שישנה החלטת ממשלה מה-2.9.2001 , אשר מטילה איסור על העסקת עובדים זרים במשרדי ממשלה ובחברות ממשלתיות. כתוצאה מכך הוצאה הוראה מפורשת לכל משרדי הממשלה, הקובעת היתר להעסקת עובדים ישראלים בלבד.

כנראה שהם עושים זאת באמצעות קבלני משנה.

אני לא מדבר רק על העסקה ישירה. גם הוצאת מכרז, מחייבת העסקת ישראלים בלבד. קבלן המשנה לא יכול לקבל היתר דרך הקבלן הראשי, כיוון שהוא עושה עבירה.

אני רוצה להתייחס לדבריה של בתיה, בנוגע לכך שצריך להקפיד שהעובד הזר לא ינצל את האשרה שלו ויעבוד גם במקומות אחרים. כעת, כאשר אנחנו מחתימים את הדיפלומטים השונים על העסקת עובד זר, אנחנו מחתימים אותם גם על סעיף חדש, הקובע כי הדיפלומט שמעסיק את העובד הזר, חייב לשמור על כך שהוא לא יעבוד במקום אחר, אלא רק אצלו.

אני רוצה לומר את דברי הסיכום. ראשית כל הוועדה מודאגת ממצב הפיקוח ואכיפת החוק כלפי נוטשים, או עובדים זרים, המיובאים לעבוד עם הנכים, וקוראת למשרד העבודה והרווחה, למשרד לביטחון פנים ולמשרד הפנים, למצוא דרך כיצד לטפל בתופעה החמורה, שגוברת מיום ליום. הוועדה ממליצה, ותעשה ככל שביכולתה, כדי להקים רשות לסיעוד שהממשלה תהיה המעסיקה ולא הנכה. אני אגיש הצעת חוק השבוע בעניין הזה. כן תובטח העסקת חברות כוח אדם, שיעמדו בקריטריונים עם תנאיי סף מיוחדים. לא יהיה המצב שקיים היום, בו יש חברות כוח אדם רבות כמו פטריות אחרי הגשם.

אני ברשותך רוצה להבין. חוק שרות התעסוקה קובע, כי לא יינתן היתר למעסיק שהוא חברת כוח אדם, אלא רק לאדם פרטי הפונה על פי חוק לקבל אישור. לכן ההיתר שניתן הוא למעסיק ולא לחברת כוח אדם.

אני חושב שבסיטואציה הנוצרת פה, שיש עשרות אלפים של ברחנים, אין דרך טיפול אחרת, אלא להקים גוף מרכזי. אני מצפה שמשרד העבודה והרווחה, וגם משרד הפנים ייזמו מצדם. הצעת החקיקה, היא לשם לחץ על הגופים כדי שיזדרזו לעשות זאת.

השר מינה ועדה בראשות מנכ"לים, שהגישה בימים אלה את מסקנותיה, ובין היתר הוזכר נושא הברחנים.

קיימת היום בעיה בחוק הסיעוד. הביטוח הלאומי יצא במכרז להעסקת חברות, והיום יש טענה צודקת, שאנשים שמגיע להם לקבל כסף לפי הניקוד שנקבע על ידי אותה ועדה, לא תמיד מקבלים זאת מחברות, ואז יש להם בעיה לממן את השלמת השכר לעובד הזר. אני מציע שנקיים התייעצות בנושא הזה.

אני רוצה להמשיך בדברי הסיכום.הוועדה גם פונה למשרד הפנים כדי שיידע את הציבור, שהעסקת עובד זר, לא במקום המצוין ברשיון, הינה עבירה על החוק. הוועדה מודאגת מעצם העסקת עובדים זרים במשרדי הממשלה, על אף החלטת הממשלה על איסור העסקת עובדים זרים ללא היתר, ומודאגת מעצם פניות גורמים בכירים בממשלה להסדרת מעמדם של עובדים לא חוקיים. משרד הפנים מצהיר בוועדה, כי נכים שננטשו על ידי עובדים זרים, אפשר יהיה להעסיק במקומם עובדים זרים ששוהים בישראל. הוועדה פונה למשרד העבודה, בדרישה להקשות במתן היתרים ורשיונות להקמת חברות ליבוא עובדים, וגם דורשת הענשה נגד אותם חברות שמעסיקות עובדים בצורה בלתי חוקית. לוועדה דווח על 32.000 עובדים זרים המועסקים בצורה חוקית, ועל עוד כמוהם בלתי חוקיים, תופעה שמשרדי הממשלה רק בכוחות משותפים יוכלו למגר אותה, ולא לגלגל אותה ממשרד למשרד. תודה רבה אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:15 .