כנסת פתוחה

פרוטוקולים/עובדים זרים/3950

הכנסת החמש-עשרה
מושב רביעי

5
הוועדה לבעיית העובדים הזרים
6/11/2001

פרוטוקולים/עובדים זרים/3950
ירושלים, כ"ו בחשון, תשס"ב
12 בנובמבר, 2001


פרוטוקול מספר 78
מישיבת הוועדה לבעיית עובדים זרים
יום ג' כ' בחשוון התשס"ב, 6/11/2001 בשעה 9:00

חברי הוועדה: איוב קרא - היו"ר

אפרים כהן -ראש מנהלת העובדים הזרים, משרד העבודה
והרווחה
יוסי ישי -משנה למנכ"ל, משרד החקלאות
סא"ל איציק גורביץ' -ראש ענף כלכלה באיו"ש, משרד הביטחון
חגי הרצל -עוזר השר לעובדים הזרים, המשרד לביטחון
פנים
עמיחי כץ -רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר
מתי הכהן -מנהל המחלקה הקונסולרית, משרד החוץ
מוטי שמש -התאחדות האיכרים
יוסטה בלייר -איגוד חקלאי ישראל
רפי אביזוב -מנהל כוח אדם במועצה לשיווק פרי הדר
מנחם דוידזון -מנכ"ל המועצה לשיווק פרי הדר
דוד צרפתי -המועצה לשיווק פרי הדר
משה ריצקר -קבוצת מהדרין-פרי אור
אורי חיון -מגדלי הירקות
יוסי הונגר -מגדלי ההדרים
אברהם דניאל -נציג מגדלי הפרחים - יו"ר תנועת החקלאים
העצמאיים
חיים חדד -מגדלי הפרחים
עמי אוליאל -מזכיר ארגון מגדלי הפירות

תמי ברוך

מילת - הקלטות ותמלול

מחסור בידיים עובדות בענף החקלאות בעקבות הקריטריונים שנקבעו להעסקת עובדים זרים

אני פותח את ישיבת הוועדה לבעיית עובדים זרים. אנחנו רוצים לדון היום בסוגיית הידיים החסרות בחקלאות ובהשלכות של אמות המידה שנקבעו לקבלת עובדים זרים, מדד שנקבע פר גידול. האם זה מתאים? האם זה מספק את החקלאים? האם המדד הזה הוא דבר נכון בכלל? כל הסוגיה הזו עולה מכיוון שאנחנו עדים היום למצב שהחקלאים נמצאים במצוקה קשה ביותר, כל נושא החקלאות נמצא בקריסה טוטאלית משום שהחקלאים אינם מצליחים למצוא ידיים עובדות. באותה הזדמנות הייתי רוצה לקבל דיווח לגבי המכרז של 4,000 עובדים שדיבר עליו משרד העבודה. חשוב לי שהציבור פה והאנשים האחראיים יקבלו תמונה פחות או יותר טובה כדי שנדע איך לפתור בעיות במדינת ישראל. הנזק הכבד שנגרם כתוצאה מחוסר ידיים עובדות הוא בל יתואר, ואנחנו מקבלים פניות טלפוניות רבות בעניין.

הייתי רוצה קודם כל להתחיל עם משרד העבודה והרווחה והנציג שלהם, מר דוד צרפתי, שיסביר לנו את כל הנושא הזה.

בתיאום עם משרד החקלאות אנחנו בשירות התעסוקה נערכים להקצאה של 22,000 עובדים זרים בחקלאות ב6,000- בקשות של חקלאים. 18,000 זה קבועים ו4,000- ניידים בענפים העונתיים בפירות והדרים. נכון להיום מועסקים גם עובדים פלשתינאים, 1,200 במסיק זיתים עד דצמבר 2001 ובקטיף הדרים 500. בשירות התעסוקה אנחנו נערכים להגדיל את המספר הזה בהתאם לאישורים הביטחוניים.

בנוסף לכך קיים נושא הישראלים בענף. יש סבסוד אך יש עדיין בעיה בתקציב. לא קיבלנו עדיין את האישור אבל יש סבסוד ומדובר על 40 ש"ח לעובד/יום ו10- שקלים למעסיק. סך הכל מדובר ב3- מיליון ש"ח, 1,000 עובדים עד דצמבר 2001.

האם זה מתחילת השנה?

זה עוד לא התחיל. אנחנו מחכים לאישור, אין עדיין אישור תקציבי.

זאת אומרת, יש לכם 3 מיליון ש"ח סבסוד?

זה בעצם על סמך האישור שהיה בשנה שעברה כשהיה סבסוד בנושא החקלאות.

כמה היה הסבסוד בשנה שעברה?

אותו דבר, 40 שקל ו- 10 שקל.

שירות התעסוקה נערך, ואנחנו נשלח דורשי עבודה ומובטלים מהמאגר של הישראלים.

איפה עומד המכרז של 4,000 העובדים?

את הפרטים הטכניים אני יכול לברר אולי עם המנכ"ל ולתת לך תשובה. אינני בקיא בחישובים ובפרטים האלה.

אנחנו רצינו לדעת פרטים על המצוקה הזאת, יש חוסר בידיים עובדות משום שהעסק הזה עדיין לא רץ. אני מבקש בעיקרון אם תוכל לתת לנו תשובה במהלך הישיבה איפה עומד העניין הזה וגם מה קורה בעניין הקפאת ויזות של חקלאים בגלל כל מיני סיבות. משרד החקלאות הקצה עובדים ושירות התעסוקה לא מאשר את זה.

אני מבקש לציין שהייתה החלטה במשרד להקפיא את כל הנושא של מתן היתר לחקלאות עד שנעשה סדר בעניין. הוקמה ועדה בין-משרדית עם משרד החקלאות, עם משרד העבודה ועם שירות התעסוקה. הוועדה הזו עשתה עבודה יסודית ומעמיקה ולכן הייתי מבקש ממך, אדוני היושב ראש, לאפשר ליוסי ישי לדבר. היום המטרה היא: מחשוב, חלוקה צודקת לפי אמות מידה, לפי מפתח מסוים של משרד החקלאות כי הוא המקצוען בנושא הזה ולא פקידים של שירות התעסוקה. גם ביום חמישי מתכנסים כמעט כל הגורמים הממלכתיים במדינת ישראל שעסקו בוועד או מחוצה לו וכל הגורמים הנוספים במשרד החקלאות על מנת להציג את כל התוכנית על פרטיה, איך תהיה החלוקה לפי אמות מידה.

מאחר שגם אני הייתי חבר שותף לוועדה הזו ומר ישי הוביל את העניין הזה מבחינה מקצועית יחד עם כל הגורמים בשירות התעסוקה, ציינתי עובדות. הוזמנתי גם אני ביום חמישי בשעה 16:00 כדי לסגור מעגל של הוועדה הזו ולצאת עם איזושהי תוכנית בכל נושאי החקלאות.

קודם כל, אני מצטער שממלא מקום מנכ"ל שירות התעסוקה איננו פה, כי ציפיתי שהיום הוא ידווח לוועדה באופן אישי לגבי השלב האחרון של היישום.

אנחנו נביע את מחאתנו בסוגיה הזאת.

אני קצת מודאג מפני שעל הנייר, נכון לאתמול, העבודה הסתיימה עד הסוף. אמות המידה כבר מאחורינו, גמרנו את הקריטריונים, גמרנו את ועדת ערער לקריטריונים. הבקשות התקבלו, נבדקו, הוגשו, הורצו, התגלו הליקויים (600-700 בקשות היו לקויות), טיפלו בהן, הקלידו, הריצו. על הנייר הכל נראה טוב, גם התאמה בין התוצאה המתקבלת להחלטות הממשלה, למעשה הכל גמור.

על פי הדיווח שקיבלתי משירות התעסוקה, הכוונה שלהם היא להפיק את ספר הזכאות לקראת סוף שבוע זה-תחילת שבוע הבא, ולהתחיל מיד להפיק את התעודות באמצעות לשכות התעסוקה המחוזיות. כדי להוציא את זה לפועל וכדי לברר את כל השאלות שקשורות בביצוע, כי ההקצאה כבר נגמרה, בפתיחת השמים על ידי כל הגורמים הקשורים לעניין הזה, גם משרד החקלאות, שירות התעסוקה, משרד הפנים, המנהלה, משרד לביטחון פנים, כינסתי ביום חמישי את כולם, כולל את ראשי הוועדות החקלאיות של כל המועצות האזוריות, הארגונים החקלאיים, הארגונים המקצועיים, מועצות הייצוא, כדי לקיים כבר דיון ממצה. אנחנו נקיים דיון ממצה בשאלות הטכניות של הביצוע. על הנייר הכל גמור וגם לא הודיעו לי על תקלה. הכל מוכן ובשל להפקת ספר הזכאות ולהנפקת תעודות זכאות כבר בשבוע הבא. אירע משהו בשירות התעסוקה, התחלקו שם האנשים, גם במישור הניהולי, ויותר מדאיג אותי המישור הטכני-ביצועי-מקצועי. אותי מעניין מבחן התוצאה, אם בסופו של דבר נעמוד בלוח הזמנים, אני אשמח מכיוון שהשקענו פה שלושה חודשים "מטורפים". עד השבוע אנשי משרד החקלאות ישבו בשירות התעסוקה וטיפלו בבקשה-בקשה כדי להגיע למועד שהגענו, והעסק נגמר. לי חשובה התוצאה כי אם לא תהיה תוצאה, לא היה שווה כל מה שעשיתי עד היום. על הנייר הכל בשל למה שאמרתי. אני מקווה שנעמוד בזה.

אני הסתובבתי בשטח במושבים, וחלק התלוננו לגבי הפרחים, לגבי המדד.

אינני רוצה להתייחס לפרטים. ברגע שהממשלה קיבלה החלטה שמכסת העובדים הזרים היא 22,000, מבחינתי זו החלטה שמחייבת אותי. כל מה שנשאר לי אחרי החלטה כזו הוא למצוא את הדרך הנכונה, השקופה והטובה ביותר כדי להקצות נכון את 22,000 העובדים. אני יכול לשים את ראשי היום שהחלוקה נעשתה באמות המידה הטובות ביותר שיכולנו.

זה הצעה לחלוקה. בפועל לא עושים כלום.

אמרתי שהכל על הנייר. המצוקה היא קשה מאוד. אתמול היינו בכנס עם 300 חקלאים מכל חלקי הארץ. אני הופתעתי. היו שם חקלאים שבאו מאזור חוף הכרמל וממקומות אחרים. המצוקה היא קשה מאוד בכל הענפים. למרות המצוקה ולמרות הכאב והצעקות כולם אמרו ששווה היה לחכות לרגע הזה. כולם מאמינים בזה וכולם נותנים את הקרדיט עוד שבועיים להפעיל את זה. אנחנו נמצאים עכשיו ברגע של המבחן. את השלב הראשון עברנו, אחר כך יהיה הוויכוח האם 22,000 עובדים זה מספיק או לא. אבל לפחות 22,000 העובדים יחולקו בצורה נכונה והגיונית, אין יותר ויכוח. לא שמעתי אתמול באולם הגדול טענות על אמות המידה. נגמר הסיפור. על כולם מקובל שהדבר נעשה בדרך נאותה, לא שמעתי ביקורת אתמול.

אני מקווה שאחרי שנחלק את 22,000 העובדים לא יישארו טענות בעניין אמות המידה.

לא אמרתי את זה. טענות יישארו, כי יש ביקוש של 70,000 ויש 22,000 ויש 504 פלשתינאים, אז המצוקה היא מצוקה. אבל בואו נעשה את הצעד הראשון.

אני מזכיר ארגון מגדלי הפירות. לי יש מחויבות לשני דברים: לחקלאים שאני מייצג ולחוק. אין לי מחויבות כמו שיש ליוסי כפקיד ממשלתי ולא לאחרים שנמצאים בתפקידים של מייצגי ממשלה. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב ראש, שאנחנו כחקלאים שיתפנו פעולה וחכינו, ורצינו ורוצים. נעשתה חלוקה על פי אמות מידה שוויוניות ומתוקנות. יחד עם זאת, הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות.

נמצא פה נציג משרד העבודה והרווחה, אפילו אינני מכיר אותו, זה כשלעצמו מעיד על ההתייחסות של שירות התעסוקה ושל משרד העבודה והרווחה לנושא. לא נמצאים השר, לא המנכ"ל שמפוטר כל שני וחמישי בשירות התעסוקה. שירות תעסוקה שמצד אחד שר העבודה מדבר על האבטלה והבעיות הקשות של התעסוקה במדינת ישראל, אבל כל חודשיים מתחלף שם מנכ"ל שירות תעסוקה. זה כשלעצמו מעיד על תרבות השלטון הקלוקלת שלנו. במקום שהשלטון ישרת את ציבור האזרחים, הוא נועד לשלוט בו ולא לשרת אותו. את זה אנחנו חשים כל יום.

אנחנו תמכנו בכל נושא אמות המידה. מר יוסי, שהציג פה את העניין, עשה עבודה. היו בעיות, הביאו מנגנונים כמו ועדות ערער לדון, גייסו את אנשי המקצוע כדי לתקן את מה שצריך לתקן וכדי להציע חלוקה הגיונית ושווה פחות או יותר. יש קשיים, יש בעיות, זה לא נקי לגמרי, אבל קודם כל שייבצעו את מה שאפשר יהיה אחר כך לתקן, אבל בינתיים גם את זה לא מבצעים. הכל נדחה שוב ושוב, וכך מתעמרים בחקלאים. מתחילת חודש אוגוסט לא נכנס פה אפילו עובד זר אחד לחקלאות. יצאו מכאן 3,000 עובדים, אחד לא נכנס. מדברים על 22,000 אבל בפועל 3,000 מעוכבים, לא מחדשים להם את הוויזות בטענה שאנחנו מכינים קריטריונים חדשים. אבל בינתיים האפרסמון שנמצא על העצים עכשיו לא יכול לחכות. הגשם יורד והאפרסמון מתקלקל כי היו צריכים להספיק לקטוף אותו עד 15 בנובמבר. עד 15 בנובמבר צריכים לקטוף 12,000 טון אפרסמון כדי לשווק אותו עד סוף מרץ. מכניסים אותו לקירור, אבל אם לא קוטפים אותו, אי אפשר יהיה להכניס אותו לקירור כי הוא מתקלקל, איכותו נפגמת ואי אפשר אחר כך לטפל בו. ממה יתפרנסו החקלאים האלה? אנחנו כבר נואשנו ממחשבות על פיצויים על נזקים שנגרמו כתוצאה מהמצב. נואשנו מהעניין, אבל תנו לנו את מה שיש לנו לשווק ולהאכיל את עם ישראל, תנו לנו לעשות את זה. לא מאפשרים את זה. 3,000 עובדים לא מחדשים להם את הוויזות, 2,000 עובדים מוצאים את עצמם בכל מיני מקומות אחרים, לא אצל החקלאים. זה כבר 5,000 פחות מהכוונה של 22,000. לאף אחד אין נתון מדויק על מספר העובדים היום בפועל. יש להערכתי כרגע פחות מ5,000- בחקלאות, עובדים זרים בלבד. השלטון מתעמר בנו, מתעמר בחקלאים, יש זמן. כל הזמן אני מקבל דיווחים שהנה אנחנו נערכים, מתי יגמרו להיערך ויתחילו לעשות?

אני רוצה לגעת בנקודה שאתה מנסה לקבל עליי אינפורמציה ואתה לא מצליח, ואתה גם לא תצליח לקבל. כל הנושא של העובדים המנוידים בשיטה שהציע והתכוון משרד העבודה והרווחה לבצע זה מקור לשחיתות, מקור לאי סדר ומקור לבלגן שלם. כאשר משרד החקלאות הציע עובדים מנוידים בין ענף ההדרים לפירות, הוא הציע שהדבר יבוצע על ידי הארגונים שמייצגים את החקלאים. בא משרד העבודה והרווחה ולא קיבל את ההמלצה הזאת, הוא החליט שהוא יבצע את זה באמצעות חברות קבלניות. המשמעות של ביצוע הדבר באמצעות חברות קבלניות היא לייקר את עלות העבודה ב- 40-50% נוספים ולהעשיר את קופתן וכיסן של אותן חברות קבלניות. לכן יש בעיות עם המכרז. נקבע מי שנקבע כזוכה, יש הרבה ערעורים על כך, ואנחנו מגיעים למצב שכתוצאה מהמכרז הזה אין מנכ"ל בשירות התעסוקה. כל מיני תופעות אחרות שם קיימות, עכשיו אני שומע גם על אנשי המחשוב והיועצים המשפטיים שם שהם מנסים להרחיק. כל האנשים האלה מורחקים כתוצאה מכך שאולי המכרז בדיוק התאים לתוצאות שהם קיוו. מי נפגע מזה? אנחנו, החקלאים. אנחנו גם נשלם את העלות הנוספת של כל מיני קבלנים שרוצים להתעשר על הדבר הזה, ואנחנו גם חסרים את כוח האדם, והפרי שלנו נשאר על העצים. מתי תהיה פה תרבות של שלטון שמשרת את האזרחים? מתי נגיע לזה? כמה שנים צריכות עוד לעבור עלינו כדי שנגיע לתרבות כזאת ולא לתרבות של שלטון ששולט בנו וחושב שאנחנו צריכים לשרת אותו ולא הוא אותנו? יש החלטת ממשלה אז תבצעו אותה. אנחנו מערערים על גודל הכמות, ואם זה לא מספיק לנו, ניאבק בצורה לגיטימית ובצורה חוקית. הצלחנו? מה טוב, אבל אחרי שמשכנעים, אחרי שמחליטים, מוצאים את כל התרגילים לעכב את הדברים ולצבור ויזות והיתרים כדי שאחר כך אפשר יהיה לחלק אותם לכל מיני קבלנים.

החקלאים במצוקה. אנחנו נצא לכבישים ולדרכים ואף אחד לא יאשים אותנו בחוסר אחריות. יושב פה ידידי מר יוסטה בלייר, הוא יושב ראש התאחדות חקלאי ישראל, הוא נוהג באחריות מרבית, מנסה לעצור אותנו מתוך אחריות למצב של המדינה לעשות את הדברים בדרך של דיבורים, משא ומתן, שכנוע. אני לא מקבל תשובה למכתבים. בשביל להיפגש עם מנכ"ל שירות התעסוקה אני צריך להפעיל קשרים של חברים שלי בש"ס כדי שיסדרו לי פגישה אתו. לאן הגענו? אני צריך לשכור עורכי דין ולשלם אלפי דולרים כדי שיחתמו מכתב, שמישהו יתייחס אליו. יש פה ועדה, אתה עומד בראשה, אינני יודע עד כמה אתה יכול לעשות עכשיו. אבל חבר'ה, תעשו משהו. אנחנו לא מחפשים עובדים סתם כך. מצדי שיהיו עובדים ישראליים, אבל שיהיה פתרון. מכפישים את שמנו, הופכים אותנו לסוחרי עבדים, לגוזלי המים, לשודדי הקרקעות. בסך הכל אנחנו רוצים להתפרנס ולהאכיל את ישראל בתוצרת טעימה וטרייה גם בימים אלה.

אתמול דיברתי עם ראש הממשלה על הנושא הזה, והיום בערב אני אפגוש אותו ואעדכן אותו במה שיהיה פה. הסוגיה הזו מגיעה לכל דרג, ואני מקווה שתהיה פריצת דרך בסופו של דבר.

אני מזכיר ארגון מגדלי ההדרים. ענף ההדרים נמצא בשיא העונה. אין ספק שהלחץ שלנו הוא הקשה ביותר, ומשרד החקלאות ומר יוסי עשו עבודה נהדרת. ניירות יש ללא סוף, אבל ביצוע לא ניתן לעשות. חבר'ה "עובדים עלינו".

יש החלטת ממשלה על 22,000 עובדים שהם נמצאים מחולקים. זה לא שאין אף עובד במדינת ישראל, מביאים היום 22,000 חדשים ומחלקים לפי אמות מידה. המציאות שונה, העובדים נמצאים, ונמצאים לא במקומות הנכונים

לפי מה שאמר מר אוליאל, כמה אלפים עזבו, ולא באו במקומם אחרים.

אז בואו נבין, 3,000 יחולקו לפי אמות המידה, אבל מתוך 22,000, 19,000 לא יחולקו. זאת אומרת שהכל ניירת. זה לא ביצוע ולא כלום. לא באים לפתור שום בעיה מחר בבוקר. אתה פותר 3,000 אבל את המסה הגדולה, לב העניין - לא הגעת אליו אפילו.

אנחנו רוצים להגיע ל- 22,000 מלאים.

זה ייקח שנתיים. עד שיצאו הישנים וכל מי שיצא יתחילו לעשות סדר. הם באים עם ויזה לשנתיים, זה סיפור של שנתיים. אנחנו מדברים על עכשיו, מחר בבוקר צריך לקטוף את הפרי. לכן, ללא הגדלה זמנית של כמות העובדים חבל על כל העבודה שמר יוסי השקיע. צר לי, הוא עשה עבודה נהדרת. 19,000 עובדים אתה לא נוגע בהם בכלל. אם הוועדה פה וכבוד היושב ראש לא יפעלו באופן זמני עד שיצאו, שממשלת ישראל תגדיל לנו ל26,000- עובדים, אנחנו מתחילים להתקרב. הכנו רק ניירות שיתגלגלו במשך שנתיים, זה רק ניירת, עובד ממש לא יהיה לנו. אני פונה לוועדה וליושב ראש לפעול ולנסות באופן זמני להגדיל את כמות העובדים בחקלאות.

מר יוסטה, האם אתה יכול לתת לי קצת יותר פרטים על מאבק החקלאים?

אנחנו החלטנו באופן אסטרטגי שאנחנו, כל מזכירי הארגונים, מנסים להתיישר עם עבודה מסודרת מול משרד החקלאות ולהעביר חומר מקצועי שהוא עמיד ובלתי נתקף על ידי כל מיני סיפורים, ולזה הגענו.

אני רוצה לומר את הרגשתי הפרטית. אנחנו נתקלים במערכת שאינה מנסה לסייע לנו. אם זה מתבטא במשרד הפנים, אם זה מתבטא במשרד העבודה והרווחה. באופן מפורש הם נגד כל הנושא של עובדים זרים בחקלאות אף-על-פי שיש החלטת ממשלה. היות שהם נגד העניין הם עושים כל מה שניתן לעשות גדי שהעסק הזה לא יתגלגל. עכשיו הגענו לחלק של היישום והוא בעצם המבחן של כל ההתארגנות החדשה. אנחנו מתריעים כבר חצי שנה שלא ייתכן לעשות החלטה כזאת גדולה במשק בלי להזרים 4,000 איש לחצי שנה כדי שהמערכת תתגלגל.

מעבר ל- 22,000 עובדים?

בוודאי. אנחנו צריכים לקחת עובדים מיוסי ולהעביר ליצחק. לקחת מיצחק ולהעביר למשה. זה בלתי ניתן לביצוע, וכולם יודעים שזה בלתי ניתן לביצוע. אנחנו במקרה הטוב נכנסים לתהליך מטורף של החלפות ממקום למקום במשך שנה וחצי. אני יודע שעבר המשבר. אתמול כשישבנו עם החקלאים ביקשנו 10 ימים כדי לראות לאיזה מסלול העניין הזה נכנס. אם זה לא הולך למסלול כפי שהחברים פה דברו לפניי, הולכת להיות התפוצצות. אנחנו מחזיקים את האנשים שלנו, וזה דבר לא פשוט. כולם יודעים מה זה מערכת פוליטית. אנחנו לא יכולים להחזיק את האנשים יותר. יכולים לקרות דברים שאף אחד לא רוצה שהם יקרו, ורק מסיבה אחת - התעמרות. המילה "מתעמרים" היא עוד מילה עדינה לגבי מה שקורה פה.

אני מנחם דוידזון מהמועצה לשיווק פרי הדר. אני רוצה לחזק ולהוסיף מספרים כדי שיהיה ברור מה קורה אתנו. בענף ההדרים קוטפים בעונה כ700,000- טון פרי. רוב הפרי עוד נשאר לקטיף. לנו כבר נגרם נזק. פומלית שנקטפת מוקדם לשיווק במזרח הרחוק, לא הספקנו לקטוף בזמן. כתוצאה מכך הפרי התקדם בצבע ולא ניתן לשווקו באיכות הזו ליפן. יש פה כבר נזק מסוים. אני רוצה להזכיר שבשנה שעברה לא קטפנו 100,000 טון פרי בגלל מחסור בכוח אדם. המספרים בדוקים, מתועדים על ידי שמאים. הסיבה הבסיסית הייתה שלא היו עובדים שיבדקו את הפרי. קטפנו מעט, באיחור כבר, וכרגע אנחנו צריכים לקטוף כ650,000- טון החל מהאחד בדצמבר. אנחנו זקוקים ל- 11,000 עובדים לדצמבר, ינואר, פברואר, מארס, שכרגיל זה היה מורכב מכמה מאות ישראליים וכ3,000-4,000- תאילנדים ו8,000- פלשתינאים. הם היו באים באופן קבוע לקטיף. הבוקר יצאו 504 עובדים לקטיף ההדרים. אני רוצה להבהיר את המספרים. 120 מיליון שקל נזק היה בשנה שעברה, נזקי סגר למגדלים שבקושי מממנים את עצמם, אני לא מדבר בכלל על רווח. אף אחד לא רוצה גם להכיר בנזקי הסגר האלה. אין גם אישור לעובדים הישראלים, למעט שאולי יכולים לעזור. מדובר במכרז שלא יוצא לפועל. חיכינו, וחיכינו, וחיכינו, הבטיחו, והוא לא יוצא לפועל. גם 4,000 לא יספיקו, וצריך עוד 4,000 כאלה והם לא מצויים בשטח. אלה הם מספרים, כל דקה נכנסים לקטיף מסיבי של כל הזנים מסוף החודש הזה.

אני חושב שמה שאומר פה ייצג גם את מגדלי הפירות האחרים, גם האבוקדו וגם האפרסמון. אנחנו מדברים על אמות מידה, ונעשתה עבודה מעולה. אני חושב שאנחנו נמצאים בשלב היישום, אבל תראו איפה אנחנו מתחילים. בוועדה הקודמת נזרק פה מספר של 36,000 עובדים בחקלאות. נניח שיתווכחו על 1,000 לכאן או לכאן, ואנחנו מתחילים מ- 22,000. כלומר, מראש אנחנו מתחילים בחסר. החסר הזה צריך להגיע מאיזה שהוא מקום, ועל זה אף אחד לא מדבר. אנחנו שמים את זה בצד ומבקשים עוד 1,200 עובדים, עוד 500. אנחנו מתווכחים תמיד על השוליים, והנזק כל הזמן מתקיים ואין "רוורסים". מה שהפסדנו בחו"ל לשיווק, גם אבוקדו וגם אפרסמון וגם הדרים וגם פרחים, מה שלא ייקטף, לא יימכר.

יש לנו הרגשה שרק בתי משפט מלמעלה יכפו על המערכת. כך משדרים לנו כל הזמן: תגישו תביעות. היום יש במדף תביעה ואחר הצהריים צריך להיות עורך דין להכין בג"ץ ולאיים בבג"ץ. זה לא עובד כך. חקלאים אינם צריכים להתנצח בבתי משפט.

גם אני סובר שבתי משפט אינם צריכים לנהל את החקלאות.

אנחנו עובדים עם עורכי דין, וזה פשוט מוציא לנו את החשק.

לצערי הרב, זה הוכח כנכון. היה בג"ץ קודם והם נתנו לזה פתרון.

אני רוצה להגיד מה אין לנו: עובדים ישראלים. לא מעניין אותנו בכלל אם יש 3 או 4 מיליון עובדים, אין עובדים ישראליים - זה הוכח. השר אלי ישי הודיע שישראלים לא מוכנים לעבוד בחקלאות. אני הגשתי תוכנית מסודרת מאוד איך להעסיק ישראלים ולכן אני מבקש למחוק את זה מסדר היום, זה לא נכון. עובדים פלשתינאים זה גם דבר שהוא לא קיים. יש אישור או אין אישור, אנחנו פועלים בניגוד לחוק, אנחנו מבריחים בבוקר ומחזירים כמה בערב, יש דוחות, וכל אזור מתחיל לפעול מבחינת הביטחון בדרך כזאת או אחרת. לדוגמה, בעמק חבר היה הפיגוע האחרון, עכשיו עושים מעצרים. העסק הזה הוא בעייתי ואין לנו פתרון.

לגבי אמות המידה. זה הכיוון שרצינו, זה הדבר הנכון, חלוקה אישית. אבל אני מניח שבדרך שהחלוקה תצא לאור יתחילו הבג"צים. כי אמות מידה ונורמה לדונם זה בסדר, זה מקובל גם עליי אישית, אבל כשאמרו שטח פתוח 45%, ... 65% זה לא ענייני. הראיה לכך, הערבה - נתנו לה תוספת של 30% מעל ההחלטה של החלוקה. זאת אומרת, האזור שהלך לבג"ץ קיבל תוספת. קרי, האם אנחנו יכולים להגיע להישגים באמצעות בתי המשפט? וזה לא תמיד צודק. האם זאת הדרך או ההיגיון שיתחיל לעבוד אצל האנשים? פה, לדעתי, משרד החקלאות היה צריך לעמוד על הרגליים האחוריות בנושא אמות המידה. הרי משרד החקלאות יודע שאין עובדים ישראליים, הוא יודע שאין עובדי שטחים, ונשאר רק דבר אחד ויחידי: עובדים תאילנדיים. זה מה יש, אין לנו משהו אחר, השאר זה הכל סיפורים.

הנושא של אמות המידה יצא לדרך, בסדר. מתי יצא? זאת שאלה. לפני חודשיים לא האמנתי שזה יהיה, אני לא מאמין גם היום. עליך כיושב ראש הוועדה לפעול מיד.

אם לא תהיה סיבה לדחות, ביום שני אביא את זה למליאת הכנסת.

קודם כל צריך להכניס עובדים. מאוגוסט ועד היום לא נכנסו עובדים. זאת אומרת, הפעילות הראשונית שצריכה להיות זה להתחיל לספק את העובדים. בינתיים יפטרו מנכ"ל, יחליפו מנכ"ל, יתחלף שר, זה לא מעניין. כל עוד אין המצע החדש, אין לעצור את העובדים הקיימים. אי אפשר לעצור כזה דבר בשום פנים ואופן, ועל זה משרד החקלאות חייב לעמוד על הרגליים האחוריות.

מר אפרים כהן אומר שהוא הלך לכנס חקלאים. אילו החלטות היו חוץ מהנאומים? יש פשוט העברת מסרים. אותנו לא מעניינים המסרים, אנחנו רוצים לעבוד, ולכן אני תובע לאלתר שחרור העובדים באופן מידי.

אני נמצא פה בשם מגדלי הירקות. אצל מר יוסטה התקבלה החלטה לפני כחודשיים באיגוד חקלאי ישראל שאנחנו לא רואים בכוח הפלשתיני כוח עבודה. מבחינתנו הכוח הזה לא קיים, זה בלתי אפשרי. אנחנו יודעים ש- 22,000 עובדים זה לא מספיק, וכשיש חוסר מתפתח שוק שחור. השוק השחור הזה גורם גם לעלות יקרה יותר של העובדים וגם לחוסר וגם לבריחה למקומות אחרים. תמיד כשיש חוסר יש שוק שחור. כפי שאמרו קודמיי, שירות התעסוקה לא מעוניין בנו. אנחנו לא מעניינים אותו, החקלאות במדינת ישראל לא מעניינת את שירות התעסוקה. הם יכולים לומר מה שהם רוצים, אבל בפועל אנחנו לא מעניינים אותם, וזה בלתי אפשרי לחיות כך. בואו נתחיל עם 22,000 העובדים, אבל אתה צריך לדעת שזה לא מספיק. אנחנו צריכים 36,000 ואפילו יותר. זה שלב א', אנחנו לא נסיים ברגע שכל העסק הזה יסתדר. כי גם 24,000 זה יוצא שזה בעצם 19,000 ופחות 2,000 זה 17,000. איפה אנחנו מגיעים?

דבר נוסף, המכרז שיצא ל4,000-, אנחנו רוצים לדעת איך העסק הזה יעבוד. מי זכה במכרז, זה התפרסם. אבל איך זה בדיוק יעבוד? חשוב שגם אתה תדע איך זה יעבוד. בהתחלה, כשאנחנו היינו מעורבים בעניין, כשביקשו מארגוני המגדלים לראות איך זה יעבוד, זה היה נראה משהו סביר. אבל שירות התעסוקה לא מחובר לשטח בכלל. הוא יכול להיות מחובר דרכנו, וזה טוב לו, אבל הוא לא רוצה את זה כי זה לא מעניין אותו.

חלק מהמתמודדים מגיש ערער, זה נמצא בטיפול המחלקה המשפטית בבתי המשפט.

כלומר, אם מישהו יגיש ערער, ימתינו הפירות על העצים עד שיישמע הערער?

זאת המשמעות.

זה גרוע מאוד.

הייתה כאן טענה של ויזות מעוכבות. ישנה סבירות גבוהה מאוד שכבר מתחילת שבוע הבא יחולקו 18,000 ההיתרים, ולכן הנושא הזה כבר לא רלוונטי.

ואם לא בשבוע הבא?

אמרתי שהדבר בסבירות גבוהה מאוד. הכל מוכן, אין שום סיבה שזה יתעכב. לכן העיכובים של הוויזות זה לא רלוונטי.

יחולק נייר. פועל יכול להגיע עם הנייר הזה? אפשר להביא אותו או שמפני שיש פה 18,000 יחכו שנתיים? יחולק רק אישור, נייר. האם הפועל גם יבוא?

אלה שחסרים, למה הם יגרמו? ביום ראשון יצא ספר הזכאות. למר עמי יגידו שהיום מגיעים לו שני עובדים, מי ייתן לו אותם? לא יהיה מאיפה לתת. פה יהיה דבר נוראי, אלפי חקלאים יסתובבו עם פתק ביד.

יש לי איזה שהוא רעיון, אנחנו נגיד את זה בסיכומים.
נציג משרד הביטחון, תן לנו בבקשה סקירה קצרה בנושא הפלשתינים.

סוגיית העבודה הפלשתינית לא סוכמה סופית מבחינה מדינית. מה שכן, אנחנו מנסים ככל שניתן לסייע על פי בקשות לענפים מסוימים, ואנחנו מתקשים. היו פניות לגבי מסיק הזיתים. אנחנו הצלחנו להוציא 900 עובדים. היו פניות לגבי ההדרים, הצלחנו לקבל אישור מגורמי ביטחון אחרים לגבי 800.

הנתונים שאמרו החקלאים של 1200 ו- 500 נכונים מבחינתך?

אנחנו חילקנו 800 לטובת ההדרים. בין ה- 500 ל- 800 זה בעיות טכניות, כגון: הפועל לא מצליח לצאת, החקלאי לא מצליח להביא אותו. זה 300 פועלים שניתן לממש כי מבחינתנו הם יכולים לצאת, והיתר חולק למעשה. יכול להיות שמחכים לעוד שבוע, זה כבר בעיה טכנית. ישנן פניות נוספות גם למגדלי הפירות וגם למגדלי הצמחים. אנחנו אומרים שכרגע המענה זה פועלות מגיל 25 פלוס ללא מכסה, ללא מגבלה.

למה הכוונה?

כל מי שיכול להעסיק פועלות פלשתינאיות מגיל 25 ומעלה, חלקן נשואות חלקן לא, יעסיקן. זה ללא מכסה, כמה שרוצים, צריך לבוא רק עם השם של הפועל, עם ההתחייבות של המעסיק שהוא יעסיק אותן. אני יודע שיש פה בעיה כי אי אפשר להוציא עשרות פועלות בלי להוציא גבר מהמשפחה. בזה אנחנו מנסים לטפל, אנחנו נתקלנו בתופעה הזו.

באותה מסגרת יוצאות כ- 200 פועלות לעבוד בישראל מדי יום.

מתוך 504 הפועלים?

לא, זה בנוסף. אנחנו בסך הכל מדברים על כ- 1900-2000 עובדים מהשטחים רק
לחקלאות. זה לא אומר שיש עובדים נוספים אלא שלא יוצאים לענפים אחרים. אנחנו קיבלנו פניות, אנחנו בוחנים אותן, אנחנו מעלים אותן לאישור אצל הגורמים הרלוונטיים. יש התנגדות ברמה המדינית, כפי שאתה אמרת.

נכון. המדיניות היא לא לתת, וזה מה שמפליא אותי. מצד אחד יש התנגדות ואין כיסוי להפעיל את זה.

אני רוצה לומר מילה טובה אחת. אני רוצה לנצל את ההזדמנות לומר תודה למשרד הביטחון ולאנשי מועצת הפירות, שארגנו מבעוד מועד את כל נושא מסיק הזיתים, גם זיתי המאכל וגם זיתי השמן. בסך הכל אנחנו לקראת סיום עונת המסיק. הזיתים זה חלק מענף הפירות, ואני רוצה לומר מילה טובה לאנשים האלה כי בזכותם עשינו את זה, הצלחנו לבצע את המסיק עם מינימום נזק. ייאמר גם שהשנה יש לנו פחות זיתים, אבל הייתה נכונות, הייתה היערכות מוקדמת, טיפלו בעניין הזה בשקט ובחריצות, והצליחו. בואו נלמד מהניסיון הזה, מועצת הפירות טיפלה בזה בהצלחה, מועצת ההדרים יכולה גם כן לטפל, תן להם את הסמכות ולא באמצעות כל מיני חברות קבלניות ותוכניות למיניהן.

אני רציתי לשמוע מנציג האוצר מה יש לו לומר על העניין. האם אתם מעורבים בעניין הזה?

אולי נציג משרד האוצר יכול גם לומר מילה לגבי התמיכה בפועלים ישראלים, שזה חשוב מאוד.

עבדנו ביחד על הקריטריונים, צריך להביא את זה לכנסת, אני מודיע כאן שאין פה הגבלה של עד סוף השנה, בכל מקרה זה יימשך שלושה חודשים עד שייגמר התקציב.

אתה מדבר על התמיכה?

כן.

עד מתי זה? מה זאת אומרת יימשך מעבר לדצמבר?

במידה שיישאר מהסכום הנקבע (3 מיליון שקל) במהלך החודשיים נוכל להאריך
את זה. המגבלה היא הסכום ולא הזמן.

סליחה, אני רוצה להבין. מדוע זה עוד לא הונח בוועדת הכספים? למה זה מתעכב כל כך הרבה? עם הסיפור הזה התחלנו בשנה שעברה, זה מונח השנה. אני באמת לא מבין למה זה מתעכב כל כך הרבה זמן.

בינתיים משרד העבודה והרווחה, שירות התעסוקה ואנחנו עבדנו על אמות המידה לגבי הישראליים. הממשלה דיברה, בניגוד לפעם שעברה, על סבסוד לצורך החלפת כוח אדם זר. שלושת הגופים שאמרתי בנו ביחד אמת מידה.

האם אתה יכול לנקוב בתאריך שבו אתם תניחו את הבקשה בוועדת הכספים?

אני מקווה שעוד היום. הממונה על התקציבים צריך לחזור מחו"ל ולחתום על הבקשה.

אפשר להניח שבשבוע הבא זה מונח על שולחן ועדת הכספים?

כן. לגבי השאלה השנייה עם הקריטריונים, משרד האוצר לא מעורב בחלוקת הקריטריונים לחקלאים. הוא גם לא מעורב בקביעה של החלוקה הפנימית בין ענפים שונים, בניין, חקלאות וענפים אחרים. בניגוד למה שהשתמע, החלוקה הראשית קובעת כמה יחולקו, ולא על סמך קריטריונים תתקבל כמות שתחולק. קובעים כמות שמחולקת לענף החקלאות, והיא מחולקת לחקלאים על פי הקריטריונים, ולא להפך.

אתם לא מתייחסים לעניין הכנסות המדינה, כל הנזק הזה שקורה בחקלאות. אתם הרי ממונים על כל אוצר המדינה. אתם לא מתייחסים גם מצדכם שיהיה לחץ לסייע בסוגיה כל כך רגישה וחשובה. יש לכם עניין בזה, זה הכנסות המדינה, זה חלק אינטגרלי מהעניין הזה.

לנוכח המצוקה בכוח אדם, השכר אמור לעלות.

לא. אני אומר שהחוסר בידיים עובדות גורם נזק עצום להכנסות המדינה, ואתם חלק מזה.

שר האוצר סובר שיש גם נזק בהכנסת עובדים זרים נוספים על אלה שקיימים. אנחנו פועלים להקטין את מספר העובדים הזרים.

אני אומר לך חד משמעית שהנזק של העובדים לעומת הנזק של היבול - אין שום פרופורציה, לדעתי.

אפשר להתווכח לכאן או לכאן, זה לא העניין. אף אחד לא חושב כמה נזק כלכלי גורמים העובדים הזרים למשק. משרד האוצר מסתכל על הכל, לא רק על החקלאות. אם הנזק שנגרם לחקלאים כל כך גבוה, למה הם לא העלו את השכר וכך היו מושכים עובדים ישראלים?

ניסינו את זה וזה לא עבד.

צריך לשים את מחיר העבודה מול העלות. אני לא יודע מה קרה פה, אם לא שכרו עובדים לא היה משתלם לקטוף את הפירות. זה לא עמדה רשמית של משרד האוצר אבל עדיף שמחירי הפירות והירקות יעלו מאשר להכניס עובדים זרים. אם הם טוענים שיש הפסד של מאה מיליון שקל למה הם לא העלו את השכר לעובדים?

מה שאתה עכשיו אמרת זה מיליארדים. כאשר רמת השכר תעלה יבואו עוד עובדים זרים.

עובדים זרים זה לא רק בחקלאות אלא גם בנושאים אחרים.

היום זה החקלאות.

משרד האוצר לא מעורב בקריטריונים לקביעת כמות לחקלאים, לא לחקלאות וגם לא בתוך הענף. אני רוצה להזכיר שלפי מיטב דעתי אלפי בעלי חיים לא זכאים לעובדים זרים.

זה לא כל כך קשור לתחום שלי אבל אני מזועזע ממה שנאמר פה מנציג האוצר. אין קשר בין 22,000 העובדים לחקלאות לאבטלה ול- 150,000 עובדים זרים, חוקיים או לא חוקיים. אין קשר. אי אפשר לזרוק על 22,000 עובדים את כל הבעיות האחרות שהן בעיות שקשורות לביטחון פנים.

אני רוצה להזכיר את הסיפור של מחיר העגבנייה וההשפעה שלו על המשכנתה. זה לא נכון מה שנאמר. עלייה במחירים של שכר העובדים שעובדים בחקלאות משפיע ישירות על מחיר העגבנייה, משפיע ישירות על המשכנתה, ועל השכר הצמוד של כל עובדי המשק.

אף אחד לא יכול להגיד לי כמה עלו 150,000 עובדים זרים למדינה.

אבל זה לא קשור ל- 22,000 פועלים על פי חוק.

למה לא קשור? אם נותנים לחקלאות, גם הבניין רוצה וגם המלונאים רוצים. כולם רוצים, למה רק החקלאות?

אני מזכיר ארגון מגדלי הפרחים. אני הסכמתי עם הגישה של החברים שלי, אבל האטימות של האוצר שהתגלתה במשפטים האחרונים מזעזעת אותי. אני חזרתי אתמול מהבורסות בהולנד וראיתי איך אנחנו נדחקים החוצה כתוצאה מחוסר יכולת לספק סחורה. קניה וזימבבואה נכנסות במקומנו כי אנחנו לא מסוגלים לספק את הסחורה. אני לא מדבר על הכנסות המדינה, אני מדבר על פרנסה של חקלאים.

פרנסת חקלאים זה פרנסת המדינה, זה קופת המדינה, זה הכל ביחד.

כל שנה נופלים מגדלי הפרחים בגלל הסיבה הזאת. אותם לקוחות שחיכו לנו שנים, האמינו לנו שנים, מרוצים מהתוצרת שלנו, אנחנו לא יכולים לעמוד באספקת התוצרת כתוצאה מחוסר ידיים עובדות. בסך הכל יש 22,000 עובדים, אנחנו מדברים כרגע על חלוקה של 22,000 העובדים שכבר נקבעו, איך עושים את זה כמה שיותר מהר כדי שנוכל לעמוד בהבטחות שלנו.

החלוקה הזאת לא קשורה לאוצר.

אני מדבר בכנות ובכאב, אני מבין את מצוקתם של כל אלה שמייצגים את נושא החקלאות. אדוני היושב ראש, יום חמישי מחייב את אנשי הממסד לפרוס בפני החקלאים את התוכנית ואת דרכי הביצוע. אם זה לא יהיה, זה יהיה אסון מפני שיהיו שם נציג ביטחון פנים, נציג משרד הפנים, אנשי שירות התעסוקה ויפרסו ויגידו מה עושים כשמקבלים היתר, איך מבצעים אותו. מה עושים עם 4,000 שישנו היום בג"ץ, ומה יהיה במקום זה מחר. בעלי ההסמכה ובעלי האחריות במשרד יצטרכו לתת את התשובות האלה. אם לא תהיינה תשובות, יהיה לא טוב. לכן יום חמישי בעיניי זה היום לכאן או לכאן. אין מקום באמצע. או שיהיה טוב או שיהיה רע. אתה מסתכל על במה? אני לא מסתכל על במה. אני מסתכל על אנשי ממסד שיישארו באחריות ויאמרו מה הם הפתרונות ומה הן התשובות לכל הנושא של חלוקה של 18,000 פלוס 4,000. או שיצא שם עשן או זעקת קרב, אין דרך אחרת. אי אפשר למשוך את אותם זכאים שיש להם היתר לעבוד. הדבר הזה מערער את כל היסודות של התפקוד של כל המערכת. אני מודיע לכם, אם נתנו החלטות ונתנו היתרים, זה לשנה, ולאותם אנשים יצטרכו להאריך להם כדי שלא ייווצר מצב שיהיו עוד פעם ביורוקרטיות בתוך המשרדים, ולכן ביקשתי דבר אחד, לחכות עוד יומיים-שלושה כדי לקבל תשובות מהממסד. בתוכנית יוצגו חלוקת 18,000 העובדים, דרכי הביצוע, האופן שבו החקלאי יקבל את האישור ויקבל את העובד.

אני אמרתי דברים ברורים, אדוני היושב ראש. אנשי הממסד יצטרכו לתת תשובות מלאות, ואני מעריך את משרד החקלאות, משרד התעסוקה וכל חבריי שעשו כאן עבודה טובה מאוד. זאת דרך חדשה, דרך נכונה, דרך ישרה, דרך הגונה. אם נצליח בזה, נרים את הדגל.

אני מדבר כמשקיף מהצד. אני יושב פה פעם ראשונה עם החקלאים, נוצר לי הרושם, כאזרח המדינה, שאין עובדים זרים. נוצר הרושם שכל ענף אין לו עובדים. השאלה הנשאלת היא איפה העובדים? הרי יש לנו את ה- 18,000. איפה הם? אני מתרשם כאן שאין עם מי לעבוד, הפרי על העץ.

אנחנו מסכמים.

1. הוועדה מוחה באופן הגס והקשה ביותר על כך שנציג בכיר משירות התעסוקה לא הגיע לוועדה לדווח לה על הקצאת עובדים.
2. הוועדה עומדת על כך שעד סוף השבוע יציגו משרד החקלאות ושירות התעסוקה את ספר ההקצאות והזכאות לעובדים זרים ואת חלוקת המכסות.
3. הוועדה מודיעה בזאת שאם עד סוף השבוע לא יבוצע המהלך הנ"ל, יתקיים במליאת הכנסת דיון בנוכחות חקלאים מכל הארץ בסוגיית הנזק והידיים העובדות החסרות בחקלאות.
4. הוועדה רואה בחומרה רבה את התחלופה המתמשכת בצמרת שירות התעסוקה.
5. הוועדה מודיעה בזאת על פי דיווח משרד הביטחון כי ניתן לאשר לעבודה בקטיף פועלות פלשתיניות מגיל 25 ומעלה, כמידת הצורך וללא הגבלה.
6. הוועדה עומדת על כך שבכל מקרה עד סוף השבוע תינתן תשובה לחלוקת 18,000 עובדים פלוס 4,000 ואם ישנה בעיה במכרז לתת תשובה אלטרנטיבית ל4,000- שמתייחס אליהם המכרז.
7. הוועדה מודאגת מאוד מהנזק הכבד להכנסות המדינה כתוצאה מחוסר בידיים עובדות בכלל ומכך שהאוצר לא נכנס גם הוא לעובי הקורה בסוגיה.
8. הוועדה דורשת מהאוצר להכניס עוד השבוע לוועדת הכספים את דוח סבסוד עובדים ישראלים בסך 3 מיליון ש"ח.

אני מבקש שתוסיף שהוועדה מודעת לכך שהצורך הוא ביותר מ- 22,000.

אני בכוונה לא ציינתי את זה כי אני רוצה לפתור בעיה. אני אלך למאבק הבא כשאני מאושר עם ה- 22,000.

אדוני היושב ראש, אתה התייחסת לנושא של מכרז ה4,000-. אתה לא הצלחת לקבל מנציג שירות התעסוקה תשובה לשאלה שלך בנושא הזה. חוסר התשובה מעיד על המצב. אנחנו יודעים מערערים שהוגשו שהעסק הזה לא הולך לצאת לפועל. אני מציע שהוועדה תמליץ שהממשלה תטיל על מועצת ההדרים לקלוט את 4,000 העובדים המיועדים לקטיף מיד שלא דרך המכרז הזה, אלא כגוף ממלכתי סטטוטורי. עד שיתבררו הערערים היא תוכל לקלוט את העובדים ולבצע את עבודת הקטיף.

אני לא נכנס לפרטים, אני ביקשתי פתרון אלטרנטיבי. הם יקבעו איך לעשות את זה. תודה רבה לכולכם.



הישיבה ננעלה בשעה 10:50