כנסת פתוחה

פרוטוקולים/עובדים זרים/3670



5
הוועדה לבעיית עובדים זרים
10.07.2001

פרוטוקולים/עובדים זרים/3670
ירושלים, ח' באלול, תשס"א
27 באוגוסט, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 68
מישיבת הוועדה לבעית עובדים זרים
מיום שלישי, י"ט בתמוז התשס"א, 10 ביולי 2001, שעה 9:00

חברי הוועדה: איוב קרא - היו"ר
יורי שטרן

עו"ד אלי פז - סמנכ"ל בכיר לנושא כ"א בשעת חירום, משרד העבודה והרווחה
ציפי שינקמן - מנהלת מחלקת אכיפת חוקים, משרד העבודה והרווחה
חגי הרצל - יועץ השר לעובדים זרים, המשרד לבטחון פנים
פרק אריאלה נמט – קצינת חוליית נציגויות זרות, המשרד לבטחון פנים
פקד דודי פרץ – מחלקת חקירות, המשרד לבטחון פנים
בתיה כרמון - ממונה על אשרות, משרד הפנים
יוסי שבת - ניתוח מידע וכלכלה, משרד השיכון והבינוי
מתי הכהן - מנהל המחלקה הקונסולרית, משרד החוץ
טלפוס קרול
סא"ל אורלי מלכה-רותם – נציגת מתאם פעולות הממשלה ביש"ע
סימה הרמתי - ההסתדרות

תמי ברוך

חברת "רקורד"

הברחת עובדים זרים מהמזרח הרחוק ואירופה דרך הרשות הפלשתינאית.









הברחת עובדים זרים מהמזרח הרחוק ואירופה דרך הרשות הפלשתינאית

אנחנו פותחים את הישיבה המיוחדת הזאת בנושא הברחת עובדים זרים מהמזרח הרחוק ואירופה דרך הרשות הפלשתינאית, נושא שעלה באקראי בישיבה האחרונה. אני מסתכל על הסוגייה הזאת בחומרה רבה, לאור הנסיונות למגר את תופעת העובדים הלא חוקיים בישראל, וזה עוד זרם שבעצם אנחנו לא חשבנו עליו, ועוד סוגייה של הלא חוקיים שתתפוס ממדים, אם אנחנו לא נעצור את זה כמה שיותר מהר ונמצא לזה פתרונות.

אני אשמח שכל גורם שקשור לנושא הזה יתן את מה שהוא יודע על הנושא הזה, יסביר מה שהוא יודע, מה שאפשר לעשות בעניין הזה. נציג או נציגת השב"כ בדרך לכאן, עד כמה שאני יודע. ברגע שהיא תגיע אני אבקש מהעיתונאים שיעזבו את הישיבה כי זה היה התנאי איתם. בעקרון אני רוצה לדעת באילו כמויות מדובר, מה מידת התופעה הזאת שהתפתחה לממדים כאלה שאנחנו לא חשבנו עליהם. אנחנו מדברים בעיקר על הברחת עובדים דרך מאכערים מהרשות הפלשתינית לישראל, ואם הם קשורים עם מאכערים בישראל, איך הם עושים את זה, האם מישהו מהגורמים פה יודע. כמובן מדובר לא בפלשתינים, מדובר בסינים, תאילנדים, אירופאים, מכל העולם. אנחנו לא מתייחסים לצד הפלשתיני ולצד הירדני. אני מדבר פרופר על עובדים זרים כשמם כן הם.

בוקר טוב לכולם, אני נציגת מתאם פעולות בממשלה ביהודה ושומרון ועזה.

לפי הסמל את ביהודה ושומרון.

בימים אלה סיימתי את תפקידי ביהודה ושומרון, נמצאת בלימודים, אבל אחזור באוקטובר לשירות צה"ל, בתום הפעולות.

מספר מלים כדי לעשות סדר במונחים. כשמדברים על זרים, כשמדברים על כניסה לרשות הפלשתינית, אז אנחנו כמובן מדברים על כניסה באמצעות רשיונות ביקור ולא באמצעות ויזה, משום שאנחנו לא הסמכות לתת ויזה, כי כידוע לכם, משרד הפנים/שגרירויות ישראל ברחבי העולם, הם הסמכות לכך.

רשיונות הביקור מונפקים מהרשות הפלשתינית, על פי בקשתם, ובעצם על פי סמכותם ובאישורה המוקדם של מדינת ישראל, לצורך העניין מתפ"ש/שב"כ. במקרים ששב"כ קובע שיש מקום לבצע איבחון ביטחוני על פי קריטריונים שהוא קובע, מונפקים רשיונות הביקור האלה, והם לשלוש מטרות: מטרת ביקור פרופר, לבקר משפחה; מטרת עבודה, כשאין מוגדר איזה סוג עבודה, אלא עבודה בכלל; ולנושא של הלימודים, הגבלנו את הנושא ללימודים באוניברסיטאות, דהיינו, סטודנטים, ולא לימודים ברמת בית הספר היסודי והתיכון.

הנושא, מבחינתנו, מאז ההסכמים, בעצם זוהה כנושא רגיש, ועל כן מטופל לא באמצעות שבע השלוחות שלנו ביהודה ושומרון, מה שנקרא מת"קים - מפקדות תיאום וקישור אזרחיות, אלא ישירות מול המשרד לעניינים אזרחיים, ורק מולו, כשהמקביל או העמית להם זה ענף מינהל ושירותים - אני הייתי אר"נית עד לפני פחות משלושה שבועות - ישירות, דהיינו, העבודה היא ריכוזית ולא מבוזרת, על מנת לאפשר למערכת לעקוב אחר התופעה, לעקוב אחר הנתונים, ולטפל בזה בהחלט בצורה ראוייה.

רשיונות הביקור ברובם נכנסים דרך רפיח ואלנבי. מאז פתיחת דאהנייה גם דרך דאהנייה, אלה רוב הנכנסים, כשאנחנו מאפשרים כניסה גם דרך נמל תעופה בן-גוריון, ושוב, על פי הסכם הביניים.

צריך לומר שכל נושא רשיונות הביקור שוב מיושם על פי האמור בהסכם. הייתי רוצה לסבר את אוזני המשתתפים במספר נתונים, כפי שביקש היושב ראש, לאוכלוסיות הבעייתיות כפי שהוגדרו, ואנחנו מדברים על אירופה, ואנחנו מדברים על המזרח הרחוק.

אני רוצה להקדים ולומר שיש ברשות המתפ"ש מערכת שנקראת מערכת מבקרים, זו מערכת שמנוהלת על ידינו שנים רבות מאוד. לפני שנתיים פיתחנו מערכת חדשה, משוכללת, טובה יותר. על פי הצרכים שנגזרו מההסכם עם הפלשתינים, על פי הפרצות שזיהינו בשנים שחלפו מאז ההסכמים, פיתחנו מערכת שהיא טובה למדי. חשוב להדגיש שבשנים האחרונות, את נתוני הכניסה בפועל, במעברי הגבול של אותם מבקרים, אנחנו מקבלים ממשטרת ישראל ביקורת גבולות, זאת אומרת, היא מזינה את המערכת שלנו בנתוני הכניסה. אנחנו מנפקים את הרשיון ומזינים את בסיסו במערכת, ומשטרת ישראל מלבישה עליו את נתוני הכניסה והיציאה.

באשר לנתונים, בחרנו מספר מדינות, כי לא קיבלנו פירוט של המדינות שלגביהן אתם מתייחסים, ולכן לקחנו את הודו, סין, רומניה, רוסיה ותורכיה, אבל נוכל להוציא על כל מדינה שתבחרו את הנתונים הרלבנטיים.

בחרנו להוציא נתונים מה-1 בינואר 1994, אחר כך אני אפרט לגבי עוזרות הבית שזה סרילנקיות פיליפיניות ואתיופיות, כרגע אתייחס לאוכלוסייה של המדינות הנ"ל. לגבי האוכלוסייה הזאת והנתונים שאני כרגע אציין, אתן נתונים לגבי כלל הנכנסים מהמדינות האלה מזה שבע שנים.

הודו – אישרנו בכל שבע השנים 112 הודים. אני רוצה לציין שחלק מההודים, למי שלא יודע, משמשים כיועצים ומומחים בעיקר בתחום התקשורת הפלשתיני בחברות פל-טל וג'ואל. רבים מהם נכנסו בצינור הזה, כך שלא מדובר בפועלים עובדי כפיים, אם אנחנו מדברים על עמדות בכירות יותר.

סליחה, כמה אחרי שבע שנים נשארו באזור?

אני אעשה סיכום של כלל האוכלוסייה הזאת, ואתן נתון כללי. בסך הכל בשבע השנים מכל המדינות האלה איפשרנו כניסה ל-1,758. נותרו היום 441.

יש לכם מושג באילו מקומות הם שוהים היום?

כן, ודאי. צריך להבין שאנחנו לא נמצאים בתוך שטחי הרשות הפלשתינית, וגם אם היינו הדבר הוא קשה, טרום ההסכם, אבל בוודאי ובוודאי אחרי ההסכמים שטחי A הם לא לכניסתנו, אבל בוודאי אנחנו יודעים לאילו מטרות הכנסנו אותם, זאת אומרת זה בוודאות.

לדוגמא, את סין הכנסנו במסגרת פרוייקט שיקום מערכות המים בעיר יריחו. לצורך העניין, נכנסו במעורבות של השגרירות הסינית תחת התחייבות של גורמים מגורמים שונים ברשות הפלשתינית, ראש עיריית יריחו ואחרים, שמנהלים את הפרוייקט במימון זר, צריך לומר, במסגרת המדינות התורמות, והם נכנסו לבצע במכרז שקיימה עיריית יריחו לעניין, בו זכתה חברה סינית שהביאה את הפועלים לצורך העניין.

האם היה פיקוח על כך שמי שבא ליריחו היה ביריחו, או שהוא גם עבר לישראל?

זה כמו שתגיד אם שלושת מליון התושבים הפלשתינים שנמצאים ביהודה שומרון ובעזה, באמת נמצאים ביהודה ושומרון ובעזה. אנחנו לא יכולים לבדוק את זה, משום שאין שום מנגנון, אין שום יכולת, להיכנס לתוך הערים ולחפש אותם במקומות. אנחנו עוקבים אחר הנוכחות שלהם, אנחנו עוקבים מול הגורמים הפלשתינים הרשמיים, משום שמאז ההסכם אנחנו לא רשאים לעבוד מול אוכלוסייה, אלא אנחנו עובדים רשות מול רשות ולא רשות מול תושב כבעבר, והיכולות שלנו כמובן הן הרבה יותר מוגבלות מאלה שהיו טרום הסכם הביניים. אנחנו עוקבים אחר כל אוכלוסייה כזאת. מבחינתנו זה לא ניתן ומתוייק, זה נשאר למעקב עד לסיום הפרוייקט, ויש לנו אמצעים מאמצעים שונים לגלות אם הפרוייקט הסתיים, לא הסתיים, וכן הלאה, ואז כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה כמובן לבוא במסגרת הוועדות הרשמיות מול הרשות הפלשתינית ולדרוש את הוצאתם מהאזור, וכן הלאה, אבל להכניס כוח ישראלי שיחפש אותם ויוציא אותם פיזית - - -

לא אמרתי את זה, אני רק שואל אם היתה לכם אינדיקציה אם ברגע שהסתיים פרוייקט אנשים עזבו.

בוודאי. עובדה שחלקם עזבו, זאת אומרת חלקם נשארו, ויש לעתים גם תחלופה. אני יכולה לתת דוגמא נוספת, תורכיה למשל.

תני את החלוקה המפורטת.

אני יכולה להעביר דו"ח מפורט לאדוני היושב ראש. לי כרגע יש עותק בפקס, אבל אני אוכל לדאוג שמחר יגיע אליך עותק מסודר, בלי שום בעיה.

ניקח לדוגמה את רוסיה ורומניה. ברוסיה ורומניה אנחנו לא מכניסים למטרת עבודה, ואני יכולה להעיד מהניסיון המצטבר שלי ביהודה ושומרון, שרוב הנכנסות נכנסו ביחסי קירבה של בני זוג, דהיינו, נישואין לתושבי שטחים. אני יכולה גם להעיד שרבות מהן קיבלו תושבות בשטחים כתוצאה מאיחוד משפחות שניתן לרשות הפלשתינית, על פי מכסות שנקבעו בהסכמים, וכן הלאה.

לתורכים למשל, אישרנו כניסה של 429, מתוכם נותרו בפועל כיום 47, ואני חושבת שקרוב ל-150 מתוכם נכנסו מלכתחילה לצורך פרוייקט מלון אינטר-קונטיננטל בבית לחם שמנוהל על ידי פדיקו, במעורבות של בכירים ברשות הפלשתינית, על פי אישורים של הדרגים הנדרשים למטרה הזאת, תוך התחייבות שבתום העבודה הם ייצאו.

הטיעון למשל, לגבי התורכים, היה לגבי יכולות שלהם בעבודות פיניש, ושהם ידועים ברחבי העולם בפינישים מיוחדים. אז להגיד לך שבדקתי שבאמת הם יודעים? אבל ניסינו לעשות את כל שאפשר, ושוב צריך להבין שהיכולות שלנו מוגבלות, משום שאנחנו לא רואים את המבקרים, בניגוד לשגרירויות ישראל שרואות את הזר המבקש להיכנס לארץ, ואנחנו לא רואים את המזמין. זאת אומרת, במקרה שזה פרטי, תושב מזמין, אנחנו לא רואים את התושב המזמין. במקרים האלה, כשמדובר בעבודה זה לא תושב מזמין, אלא זו הרשות הפלשתינית מזמינה כרשות פלשתינית. על פי ההסכם הם רשאים.

אני רק שואל, בעבודות פיניש חסרים פלשתינים שיעשו את זה? צריך להביא 500 איש מתורכיה?

נשאלת כאן השאלה הנצחית – מאז עברו הסמכויות לרשות הפלשתינית, מה הזכות שלנו לקבוע להם את סדר העדיפות. אני מסכימה איתך, אני תוהה כמוך, וגם שאלנו רבות, אבל המענה הוא לא חלק הכרחי מבחינתם הסכמית, כך שזה נתון לשיקול דעתם.

הנושא השני הוא סרילנקיות, פיליפיניות ואתיופיות, שזאת אוכלוסיית היעד מבחינת הרשות הפלשתינית כעוזרות בית. שואלים אותי אם הן מגרדות להם את הגב, אני חושבת שאנחנו לא אחראים על המוסר ברשות הפלשתינית, יש לנו הרבה הרבה עבודה. יכול להיות שמדינת ישראל תחליט שצריך לשנות את ההסכם ולקבוע כללים אחרים, אנחנו רק נבצע, אין לנו בעיה עם זה. היתה הצעה מצד משרד הפנים, שאנחנו נפעיל את אותם חוקים החלים במדינת ישראל על כניסת זרים גם ברשות הפלשתינית, אז אולי נחיל עוד כמה חוקים, זאת אומרת, זה נושא שיכול להיות, הוא צריך להיבחן משפטית ואחרת, אבל זה לא נתון לשיקול דעתי.

מבחינת הסיניות והסרילנקיות, מה היה לפני שבע שנים, האם זה היה נחוץ?

היה. גם טרום ההסכמים היתה כניסת עובדים זרים למה שלא היה קרוי רשות פלשתינית.

בתחילת שנות התשעים, זו לא היתה נורמה מקובלת, לא בשטחים וכמעט גם לא בישראל. אפשר לומר שהמהפכה בישראל חלה סביב אוסלו, בגלל הפיגועים, ולכן הסטטיסטיקות שלך הן רק מ-1994, לפני כן לא היה. מעטים ביותר נכנסו.

יש לי נתונים קודמים. לא נכנסו בסדרי גודל כאלה, אבל גם זה מעיד על סדרי הגודל.

אולי אפשר לדבר במושגים של מספר האצבעות.

אנחנו פעלנו, והיה חוק והיה צו ביהודה ושומרון, היה היתר מיוחד שנקרא היתר עיסוק, ועל פי היתר עיסוק הועסקו זרים ביהודה ושומרון ובעזה. אני לא נכנסתי לסדר הגודל ולשינויים שחלו אחרי ההסכמים, או לא בחנו את הנושא הזה של לפני ואחרי, אבל זה היה. אין מכסות.

סליחה, באופן תיאורטי, אני יכול גם להבין אם יש לה דרכון זר, היא יכולה לעבוד בישראל ולחזור לרשות הפלשתינית.

אם לא תתבצע אכיפה, כל שלושת מיליון תושבי יהודה ושומרון יכולים להיות בישראל, לעבוד ולחזור.

אני לא מדבר על פלשתינים, אלא על עובדים זרים. אם היא לא חוקית, היא תעבוד בישראל ותחזור. פה לא יעצרו אותה כי היא לא תושבת יהודה ושומרון.

אדוני היושב ראש, אין גבול בין מדינת ישראל לבין יהודה ושומרון, כולנו יודעים את זה. אני ממש מקווה שגורמי אכיפה במשטרת ישראל יודעים להבחין בין אזרח ישראלי לבין תושב שטחים לבין מבקר. אין לה ויזה. אין דבר כזה בלי ויזה, כי הם יקבלו את הויזה בביקורת הגבולות בכניסה, כגון אמריקאים.

אני רוצה לחדד את הנקודה הזאת, זה מאוד חשוב. רשיונות ביקור זה עולם אחר, זה לא דומה לויזה. לגבי ויזה, כמו שציין מתי, יש מדינות שיש איתן הסכמי פטור מויזות, כגון ארצות הברית, ואז התייר מגיע לביקורתו ובמקום מקבל ויזה ב'2, וכתוב ב'2 לשלושה חודשים, וכולם אמורים לדעת שזה תייר, בניגוד לא'5, אשרות אחרות, וכן הלאה.

רשיון ביקור לשטחים, שזה נייר פלשתיני עם כותרים פלשתינים, עם חותמת כניסה, לא ויזה, לא ב'2, שונה לחלוטין, דרך גשר אלנבי או רפיח כשנכנסים, זה הנייר שלהם. כמובן, שאוכף החוק צריך לפתוח את הדרכון. רבים מתושבי השטחים מחזיקים דרכונים ירדניים. אז לשיטה הזאת, כל תושב שטחים שמחזיק דרכון ירדני ישהה בישראל, יציג דרכון ירדני ויגידו זה תייר, זה בסדר. הפואנטה היא לפתוח את הדרכון ולראות מה יש לו, איזו אשרה שמדינת ישראל נתנה לו יש לו, ואם היא בתוקף או לא, יש לזה גם משמעות.

כמו פלשתיני לא חוקי פה.

בדיוק.

היא מדברת כרגע על החוקיים, אנחנו עוד לא הגענו ללא חוקיים.

אני מדברת על הכלל, אדוני היושב ראש. אלה מספרים שנוגעים לכלל, אין יותר.

יש פה שתי סוגיות. את מדברת על הקצאת 1,758 אשרות – אישורים. אלו הנתונים שלך לגבי אנשים שביקשו וקיבלו.

זה הכל, אין אחר.

כרגע דיברתי על הודו, סין, רומניה, רוסיה ותורכיה, כאלה שנכנסו בפועל במעברי הגבול של מדינת ישראל, מתוכם נותרו עדיין באזור 441. אלה המספרים. אין אחר בלתם בנושא הזה.

בוא נדבר על אתיופיות, סרילנקיות ופיליפיניות. מה שחשוב לי פה הוא להציג את העובדות. כמו ששאל אדוני השוטר, אין מכסה, לא קבעו שתהיה מכסה. יחד עם זאת, אנחנו בדרכים לא דרכים משתדלים לקמץ ככל שניתן, וצריך להבין שבמערכות שלנו יש יכולת לבדוק. קודם כל, לשאלה מי רשאי להזמין את עוזרות הבית האלה - כיד המלך מבחינת בחירת הרשות הפלשתינית. הרשות הפלשתינית מחליטה. לדוגמא, תושב שכם פנה אליהם, סיפר להם שאמא שלו חולה, צריכה עזרה, אני לא יכולה להיפגש עם תושב השטחים, הוא מגיש בקשה במשרדו של ג'מיל טריפי, משלם לו או לא משלם לו, זה לא ענייני, כי אנחנו לא גובים שום אגורה בצד הישראלי, מה קורה בתוך הרשות הפלשתינית זו כבר בעיה שלהם. הוא מגיש בקשה אליו, נציג המשרד לעניינים אזרחיים מגיש בקשה אליי. הבקשה אלינו בעצם נבחנת בכמה פרמרטים. אני לא יכולה להגיד לו: תשמע, היום לא - כל עוד אין החלטה אחרת - אני לא מאשרת לך עוזרות בית, עוזרות בית זה לא מקובל עליי. אם מדינת ישראל תחליט כמו שהיא החליטה מפרוץ ארועי גאות ושפל שאין יותר כניסת מבקרים לרשות הפלשתינית, וזה המצב מזה עשרה חודשים, שאין כניסה ברשיונות ביקור לרשות הפלשתינית, למעט מקרים הומאניים חריגים, וגם לגבי זה יש לנו נתונים, אז הוא מחליט למי לתת.

כמובן שבמסגרת המגעים בשנים האחרונות, בעיקר כשעלתה תופעת המאחרות והחשש לזליגה לישראל, וכן הלאה, סיכמנו עם הפלשתינים כאלה וכאלה הסדרים שהם יחתימו את המבקש על ערבות, אבל זה לא ישיר, לא אני מחתימה, אני לא יכולה לראות את הערבות הזאת. הקשר הוא בעצם עקיף, הוא לא קשר ישיר לתושב המזמין.

מבחינתנו, אנחנו מבצעים את הבדיקות ביכולות שלנו, שזה לראות שהדרכון לא מזוייף - אנחנו מקבלים צילום, צריך לזכור שאנחנו לא רואים את הסרילנקיות, וכן הלאה. בודקים את התוקף, את שנת הלידה שלה, לראות שהיא לא ילדה בת 10, וכן הלאה. במערכת שלנו אנחנו בודקים האם לתושב המזמין יש רקורד של מבקרים מאחרים, זאת אומרת מבקרים אחרים זרים ששוהים באופן בלתי חוקי באזור, האם היו לו בעבר כאלה, ואז אנחנו פוסלים על הרקע הזה בקשות. סרילנקיות, למשל, לא מובחנות ביטחונית על פי החלטת שב"כ.

כל הנתונים האלה שאנחנו מאשרים ומזינים למערכת שלנו מזה שלוש שנים, עוברים לביקורת הגבולות במערכת ממוחשבת. בקר רואה את הנתונים האלה כמו שהם הוזנו למערכת בצורת רשיון ביקור בכל מעברי הגבול של מדינת ישראל.

כאשר מבקר מגיע למעבר גבול גשר אלנבי ומוציא רשיון ביקור, הבקר נכנס עם מספר רשיון הביקור, מעלה את פרטי רשיון הביקור ורואה את כל הפרטים. היה והסרילנקית, לדוגמא, מחזיקה דרכון מזוייף, הוא רואה את הדרכון האמיתי והוא חושד בזיוף, הוא רואה שזה לא תואם למה שכתוב במערכת - לביקורת הגבולות יש את הסמכות להחזיר את המבקרים האלה, למנוע את הכניסה שלהם לישראל מסיבות שונות ורבות. יש עליה רישום בטחוני, יש עליה רישום פלילי, יש עליה אינדיקציה של משרד הפנים לשהייה קודמת בלתי חוקית, יש חשש לזיוף הדרכון, ויש חשש לזליגה לישראל, כי הבקר הוא הראשון שרואה את המבקר הזה פנים מול פנים, יכול לתקשר איתו ולדבר איתו.

מבחינתנו, כמובן שכל הלגיטימציה מבחינה חוקית במדינת ישראל, וביקורת הגבולות רשאית להחזיר את המבקרים האלה, והיו מקרים לא מעטים. יש נתונים בידי משטרת ישראל, אין איתי כרגע את הנתונים האלה לגבי החזרת מבקרים. אנחנו היינו מבקשים ממשטרת ישראל לעשות חלוקה של כמה הוחזרו בגין חשש להשתקעות וכן הלאה.

הנתונים האלה בסופו של דבר, בישיבות, לא בעשרה החודשים האחרונים כי הם לא דוגמא לקשר עם הרשות הפלשתינית, כי אין כמעט קשרים, למעט הנושאים המוגדרים, גם אין כניסת מבקרים בעשרה חודשים האחרונים, אבל בשיגרה אנחנו מעבירים את זה לנציגים, בצורה רשמית, לרשות הפלשתינית, את הטענות שלנו כאלה או אחרות לבדיקה כזאת או אחרת.

מה היה קורה אם העובדים הזרים, למשל שהגיעו ליריחו, לא היו חוזרים לסין?

אז אנחנו היינו מעלים את זה במסגרת הוועדות. ברור שכוח אכיפה לא נוכל להוציא, אבל הדבר היחידי שנתון בידינו, זה להעלות את הנושא מול הרשות הפלשתינית בבקשה שתפעל להוצאתם מהאזור, ואם לא, אז החלטה על הטלת סנקציות שהיא החלטה בדרג מדיני.

הסנקציות יכולות להיות רק מבחינת האישורים הבאים?

בוודאי.

סרילנקיות, פיליפיניות, אתיופיות, כשהרוב זה סרילנקיות - בסך הכל נמצאות באזור 1,314, זה המספר בכלל, חוקיות או בלתי חוקיות - 1,314.

לרשיון ביקור יש תוקף. רשיון הביקור מלכתחילה מונפק על פי ההסכם לשלושה חודשים, ולאחר מכן בסמכות הרשות הפלשתינית להאריך בארבעה חודשים נוספים ולעדכן את הצד הישראלי. זו חובתה על פי ההסכם, והם מעדכנים, יש להם אינטרס שכאשר המבקרים יוצאים, לא תהיה להם אינדיקציה של שוהים בלתי חוקיים, ולכן אנחנו מקבלים מהם עידכונים. אגב, בכל עשרת החודשים של ארועי גאות ושפל, באופן עקבי הם ממשיכים להעביר לנו עידכונים. גם בעידכוני מרשם יש להם אינטרס ישראלי-פלשתיני משותף.

בכל מקרה, ברגע שחולפים שבעה חודשים, הסמכות להאריך מעבר לשבעה חודשים, היא של ישראל בלבד. אין בסמכות הרשות הפלשתינית להאריך תקופת רשיון ביקור מעבר לשבעת החודשים המוגדרים האלה. ולכן, אם הרשות לא פונה אלינו לבקש הארכה אם אנחנו לא מאריכים, כשאנחנו מאריכים אנחנו מזינים למערכת שלנו את ההארכה. כשהם לא פונים, ואנחנו לא מאריכים, או הם פנו וסירבנו להארכה, מיד נקבל אינדיקציית איחור במערכת, ואז אנחנו יודעים להפיק דו"חות באבחנה של שוהים כדין ושל שוהים שלא כדין.

אי אפשר לדעת במדוייק, מפני שאני היום מזמין עשר סרילנקיות ומעבירים אותן מעל פני הרשות הפלשתינית, זה לא עובר דרך הרישומים שלכם - - -

- - -

אני לא יכול לדעת, והיא ציינה את זה קודם במרומז או לא במרומז, שאותו - - -

סך הכל שוהות באזור מבחינת הקטגוריה הזאת של סרילנקיות, פיליפיניות ואתיופיות - 1,314. צריך לציין שמכל המספרים שציינתי כרגע, בעצם 441 מחמש המדינות, ועוד 1,314 זה סך הכל הנתון המצטבר שהוא 1,755 שוהים חוקי ובלתי חוקי גם יחד, כמחציתם בתחומי עזה, צריך לומר, הוזמנו מלכתחילה מעזה. למעבר הבטוח יש מגבלות ויש הנחיות מה מותר לעבור בין האזורים, זאת אומרת, מעזה סרילנקיות, פיליפיניות ואתיופיות לא רשאיות לצאת לאיו"ש במעבר הבטוח, הן מנועות. אותו כנ"ל אם לרשיון הביקור פג תוקף – מבקרים שנכנסו לעזה ושוהים באופן בלתי חוקי אינם רשאים לעבור במעבר הבטוח. בכל מקרה המעבר הבטוח בעשרה החודשים האחרונים סגור, אני מדברת על קדם הארועים.

אלה הנתונים. באשר לתקופת ארועי גאות ושפל שתי מלים - על פי הנחיית דרג מדיני כמובן אין כניסת מבקרים לרשות הפלשתינית למעט מקרים הומניים ולמעט פרוייקטים שהוגדרו תחת הכותרת הומני, כגון נושא המים, הפרוייקט האמריקאי שמתנהל ביהודה בשומרון ובעזחה, ולצורך העניין אישרנו כניסתם של בין 40 ל-60 ירדנים קודחים. אני מדברת על מסגרת של כ-200 רשיונות ביקור במהלך העשרת החודשים האחרונים, רובם למקרים ההומניים, שזה השתתפות בהלוויות, ביקור הורה גוסס, באמת מקרים הומניים. אלה הדברים, בסיס הנתונים.

כמה נכנסו זרים מכל הארצות?

בשבע השנים בכלל, סך הכל נכנסו כ-390 אלף מבקרים ברשיונות ביקור לרשות הפלשתינית, דהיינו, גם לאיו"ש וגם לעזחה. זה כולל את הנתונים האלה כמובן. מתוכם שוהים עד היום באזורים כ-55 אלף, רובם באופן בלתי חוקי. אלה הדברים.

כאשר מדברים על 55 אלף שוהים לא חוקיים - - -

אבל הם לא נכנסו למטרת עבודה.

אתם לא יודעים כמה מהם בשטחי הרשות, וכמה בישראל גרידא, נכון?

אף אחד לא יכול לדעת.

כמה מתוכם ירדנים?

הרבה ירדנים. אני לא יודעת להגיד לך כמה, אבל אני בהחלט יכולה לספק את הנתון, זו לא בעיה.

בשנה שעברה התקיימה ועדה כזאת, ואז הכנו גם טבלה דומה לגבי המדינות. אז דיברנו על 41 אלף מבקרים שוהים בלתי חוקי, מתוכם היו כ- 31 אלף ירדנים. מתוכם שהו כדין כ-7,500 וכ-23 אלף שהו באופן בלתי חוקי.

חצי מכלל הלא חוקיים מירדן. זאת אומרת בערך 25 אלף לא חוקיים מרחבי העולם ששוהים ברשות הפלשתינית.

אני יכולה לספק את הנתונים.

הדאיגה אותי תופעה אחת של יבוא עובדים לעבודות כפיים מתורכיה לרשות הפלשתינית. אני לא מצליח להבין את זה, איך זה יכול להיות. מישהו צריך לעשות ביקורת פה. לא יכול להיות שאנחנו ניתן אופציה כזאת לפלשתינים, לנהל דברים איך שעולה על רוחם. לא יכול להיות שנביא אנשים מתורכיה שייבנו פה, אפילו בתוך הרשות הפלשתינית, זה לא חכם. עם כל הכבוד.

מה תעשה אם חברה תורכית זכתה במכרז?

זו לא חברה תורכית, היא אמרה.

מה תעשה במקרה של הסינים? לסינים זה מכרז. האמריקאים לדוגמא, מביאים ירדנים. אני לא נכנסתי לפרטי התהליכים המכרזיים.

את אמרת שהביאו עובדים תורכים לצורך עבודת פיניש. מדובר בעובדים, הם לא זכו במכרז. יש הבדל.

אני לא יודעת, יכול להיות שהם זכו במכרז.

במקרה הזה אני מעריך איך הדברים קורים ולמה הם קורים. יש פה סימני שאלה איך יכולים עובדים תורכים להחליף את הפלשתינים בתוך הרשות הפלשתינית, או להגיע לפה במקום הפלשתינים.

כשהתחילו הארועים שמוגדרים גאות ושפל , התחילה בריחה של חלק מהעובדים הזרים שאורלי דיברה עליהם, מהשטחים לשטח ישראל, כנראה משתי סיבות, אחת סיבה כלכלית, כי שם היו הפסקות עבודה מצד אחד, ומצד שני, גם ביטחון. היה ירי באזורים כמו רמאללה, בית לחם ומקומות כאלו, שהם יותר עשירים ויותר פעילים בבנייה, כולל עוזרות בית. אני יכול לומר שבשני מצבים בירושלים ובאזור המרכז של ביקורות מידע שהיו לנו במשרד, דיווחנו על שני ריכוזים כאלו באמצעות המטה ללוחמה בטרור לגורמים המתאימים, על מנת שיגיעו לכאן עובדים שזלגו מהשטחים לשטח ישראל.

נקודה נוספת שחשוב לומר, דווקא בגלל השאלות שאתה העלית, אפשר לראות פה שיש פה צינור שאין לו פילטר רציני בכניסה, ובתקווה שנגיע לימים טובים יותר עם רשות הפלשתינית, אז אולי זה הזמן לעצב פילטר כזה, כי אחרת אנחנו נעשה את הפילטרים הטובים ביותר בנקודות הכניסה לישראל, וכל עוד אין גדר רצינית ביהודה ושומרון, הכניסות יהיו דרך המערכת הזאת, בין אם מתורכיה או מדרום אמריקה.

אנחנו יכולים להוציא את זה לגבי כל מדינה, אם יתנו לי רשימת מדינות. אין שום בעיה.

אגב, חשוב לראות גם לגבי דרום אמריקה, וגם לגבי אפריקה ומקומות נוספים. יש פה בדיוק זמן טוב שאפשר להיערך בו, למקרה שדברים יחזרו להיות נורמליים, כשיחזרו.

אתם העליתם שאלות האם למשל זה נראה סביר ביותר שפועלי בנייה מתורכיה ייכנסו, האם לא צריך לעשות איזשהו פילטר בנושא של עובדות סיעוד ומשק בית, עד רמה מסויימת. דובר על שאלת המכסה. אפשר לשבת גם עם הרשות ולראות מה מידת הסבירות.

אני יכול לומר, יש פה תקשורת, אז קשה לי לדבר על הפעילות של משרד מסויים שהוזכר פה קודם, בשטחים, שהיתה מאוד ליברלית בנושא סידורי העבודה בתוך יהודה ושומרון, בעיקר שם, גם בעזה, אבל בעיקר ביהודה ושומרון. אפשר לומר, המשרד של טריפי. יש גם ממה ללחוץ נגדית, כי אם יתברר שבסופו של דבר זה מנוף של הכנסת עובדים לא חוקיים לישראל, יש מה לומר גם לצד שלנו. כל עוד העסק הוא פנימי, נכנסים לצורך עבודה בשטחי אוטונומיה, אין לנו מה לומר שם, למעט הקטע של הסבירות. הרשות טוענת שאנחנו צריכים לסייע על מנת שהמצב הכלכלי יתאזן שם והאבטלה תרד שם. איזה הגיון יש אם נכנסים פועלי בניין ומצב האבטלה שם הולך וגדל? יש על מה לדבר גם בהיבט הזה.

אני רק רוצה לומר, גוועו מרעב אתמול ברשות הפלשתינית שני אזרחים, אלו נתונים שלא גילו אותם לאף אחד עדיין, התקשורת לא גילתה את זה. אני עם המקורות שלי יודע על זה. אנשים לא עובדים. אין תעסוקה בכלל. ללכת לייבא עובדים לשם , עם אבטלה כזאת של 70% 80% שם? נכון שהיה הסכם, הסכם אוסלו, הסכם ביניים, אבל יש פירצה פה שאף אחד לא חשב עליה כרגע, וצריך לתקן את זה. לא משנה מה שהיה, אז מה, חתמתי על הסכם והתברר לי שיש פריצה או לקונה בהסכם הזה שלא חשבתי עליה, אז מה אני אתן שישטוף זרם של זרים דרך הרשות הפלשתינית לישראל שיעלה לי את המפלס של הלא חוקיים פה? יש פה 55 אלף אנשים, על פי הנתונים. אני חושב שיש הרבה יותר לפי שאני יודע, אז מה אני צריך לעבור לסדר היום על זה? צריך למצוא פירצה או דרך לסתום את הלקונות הללו.

אורלי, יש לך נתונים לגבי עזה?

כשאני אומרת בעזה, אני אומרת שנכנסו במקור. זאת אומרת, רשיון הביקור מלכתחילה נופק לעזה, כי זה תלוי מאיפה מבקשים את המבקר או את הזר לצורך העניין. אם הוא מבוקש מאיו"ש הוא נכנס לאיו"ש ואנחנו יודעים להבחין בין אלה שנכנסים לאיו"ש לבין אלה שנכנסים לעזה. מבקרים כרגע בשוהים הבלתי חוקיים, אני מניחה שזה המספר.

מר הכהן, משרד החוץ, בבקשה.

אני חושב שבכל הנושא, מבחינתנו, ניתן לומר שלגבי עובדים זרים בכלל שמגיעים ארצה, הרי אנחנו משמשים למעשה שלוחה של משרד הפנים, מפני שמבחינתנו בנציגויות איננו מעניקים אשרות לעובדים זרים שלא באישור משרד הפנים. הענקת אשרה לעובד זר היא על סמך אישור ממשרד הפנים בלבד. זאת אומרת, אין דבר כזה שיפנה אלינו מעסיק או שיפנה אלינו עובד זר, ויגיד: אני הוזמנתי להיות מועסק על ידי זה וזה, תעניקו לי אשרה. אין כדבר הזה. האשרות מוענקות בנציגויות לעובדים זרים לתקופה ראשונית קצרה, כאשר יש אישור לכך ממשרד הפנים.

הדרך לקבל את האשרה לעובד זר, היא על ידי שמשרד הפנים מבריק ישירות לנציגות הנוגעת בדבר. דהיינו, אם מביאים 50 עובדים מתורכיה לסולל בונה, הנציגות שלנו באינסטנבול מקבלת ממשרד הפנים מברק ישיר לנציגות, ואני מדגיש ישיר, מפני שבאים לפעמים העתקים מגורם זה או אחר, או פקס מגורם זה או אחר, אנחנו לא נותנים על פי הפקסים או על פי העתקים, אלא רק על פי מברק ישיר ממשרד הפנים שמקבל מספר מברק, תאריך, בצורה מסודרת. כל העניין של עובדים זרים מצטמצם אצלנו בעניין הזה של קבלת אישור ממשרד הפנים.

מה שמדאיג כמובן היא התופעה שמגיעים כאלו שמוברחים. אני למשל הייתי מודאג מאוד מהתופעה הזאת של המולדוביות. אם אתה זוכר, היתה פה ישיבה גם עם הקונסול המולדובי, הוא דיבר בפירוש שהמולדוביות – נביא את זה כדוגמה – מגיעות על ידי הברחת הגבול ממצרים. לי היה קשה להבין כיצד הנציג שלנו בקישינב, בירת מולדובה, נותן אשרות לכאלה שבאות להיות מועסקות מיני עיסוקים קודמים.

בדקתי עם הקונסול המולדובי כיצד זה נעשה, כיצד הן מוברחות לישראל. אז הוא סיפר לי שהמולדובים אינם זקוקים לאשרה על מנת להגיע למצרים, וגם אינם זקוקים לאשרה על מנת להגיע לרוסיה. הם יוצאים ממולדובה לרוסיה, טיסה ממוסקבה לקהיר, ובקהיר יש אנשי קשר שמבריחים איתם את הגבול לאילת או לסביבה, והוא אמר את זה בפירוש, כי הוא בדק את הדרכונים של אלו שנתפסו או שנעצרו על מנת לגרש אותן, לא היו בהן ויזות בכלל.

אנחנו מאוד מקפידים בנציגויות לגבי מתן אשרות. אם לעבור את ביקורת הגבולות, אז הם לא יעברו את ביקורת הגבולות. אם מוברחים בשיטות אחרות, בהחלט. מבחינתנו, זה די חסום מבחינת הנציגויות, ועשיתי ביקורת לאחרונה בנציגויות במספר מדינות בעייתיות, ואני רואה איך הנציגים שלנו מקפידים מאוד על מתן אשרות, ואפילו יוצא לנו שם כזה שאנחנו מסרבים לתת אשרות, מה שלא תמיד זה נכון, אבל אנחנו מקפידים לתת אשרה לאדם שאכן בא למטרת תיירות בלבד, או לאנשי עסקים, או לזכאי חוק השבות, אבל למטרה מסויימת, דהיינו שאנחנו מוודאים בהחלט שזה לא ניתן למטרות אחרות.

יתרה מזאת, גם כשמקבלים אישור ממשרד הפנים להעניק אשרה למישהו, אני מדבר על מבקר, גם כאן אנחנו הנחינו את הנציגים שלנו, שאם יש להם הסתייגויות, למרות שמשרד הפנים מאשר, ומשרד הפנים הרי הוא הממונה על חוק הכניסה, ולמרות שמשרד הפנים מאשר, אנו מפעילים את ההסתייגויות שלנו במידה ויש לנו, ואם משרד הפנים לא משיב לנו אחרי ההסתייגות, אנחנו לא מעניקים את האשרה. אנחנו כן מעניקים אם משרד הפנים מבריק לנו שוב: למרות הסירוב שלכם ולמרות נימוקיכם אנחנו מאשרים להעניק את האשרה, רק אז אנחנו מעניקים. כך שגם הקשר בינינו לבין משרד הפנים הוא קשר הדוק, הוא קשר יום יומי, ובתיה יכולה להעיד על כך, כך שאנחנו מנסים לסגור את הפרצות עד כמה שאפשר. אני לא יכול לומר שגם אלו שהענקנו להם אשרה מכל סיבה שהיא, לא נשארו בצורה בלתי חוקית, זאת אומרת, לא ניצלו את האשרה לרעה. זה בהחלט קיים.

תודה רבה. חה"כ יורי שטרן, בבקשה.

בשנים הקודמות בוועדה התייחסנו לנושא הזה מספר פעמים, גם של הפלשתינים הלא חוקיים, גם של הירדנים, וגם של עובדים זרים ממדינות יותר רחוקות.

אני חושב שמבחינת הממדים, גם מהנתונים שהוצגו פה, אם אנחנו מדברים על השנים היותר אחרונות - מה שצויין זה מ-1994, כי חלק גדול מהכניסות של אלה שלא חזרו היה לפני כן, אפילו לפני אוסלו כנראה - התופעה המשמעותית ביותר אם אני מדרג את זה, היא כמובן עבודה פלשתינית לא חוקית, והשנייה בהיקפיה היא כניסת הירדנים הלא חוקיים והישארות בכפרים במשולש במיוחד, ולפעמים בתנאים של כמעט עבדות, פלוס נישואין ודברים אחרים שהם בפועל משאירים את האנשים כתושבים, ורוב הירדנים כפי שאנחנו יודעים הם ממוצא פלשתיני.

לגבי כניסת העובדים מהמדינות היותר רחוקות, מה שאז ראינו, הוא שאלה שנכנסים לאזור עזה בגלל הביקורת במעברי הגבול אלינו, כמעט ואין בעיה. זאת אומרת אין סיכוי כמעט שעובד כזה, בתירוץ שמזמינים אותו לבית לחם, יצא מגבול רצועת עזה ויישאר בארץ. יהודה ושומרון פרוצה גם בקטע הזה, ושם יש בהחלט פוטנציאל שאולי לא ניצלו אותו עד כה, אבל הערוצים האלה קיימים.

אני חושב, כמו שאמרתי, שאם אנחנו נדע להתמודד יותר עם העבודה הפלשתינית הלא חוקית, אז ההשלכות תהיינה גם על כל יתר הנכנסים, כי הם כפליים כאילו לא חוקיים, ואם אנחנו מפספסים את הפלשתינים, אז יחד איתם מפספסים את האחרים. פה אני חושב עיקר הבעיה. לדעתי, אני לא כל כך רואה את חזרתנו לשולחנות הדיון עם הרשות בזמן הקרוב, בזמן הפחות קרוב, אני מקווה שגם הרשות לא תתקיים, אבל אם אנחנו מדברים על איזושהי אופציה של חזרה לדו-קיום, אז באופציה הזאת לא רק היכולת, אלא גם הזכות שלנו להתערב יותר על המידה בעניינים הפנימיים שלהם את מי הם מזמינים, ואיך הם מזמינים, תהיה מוגבלת. זאת אומרת, אם זה באמת יחזור לאיזשהו מצב של דו-שיח, דו-קיום ושיתוף פעולה – זה לא יחזור כי זה אף פעם לא היה אמיתי - אבל נגיד לתנאים היותר סבירים, אז אין למדינת ישראל במציאות כזאת יותר טובה, הזכות להחליט עבור הפלשתינים את מי הם מזמינים ואיך הם מנצלים אותם. זה כבר הופך להיות עניין פנימי שלהם, ולכן אנחנו צריכים לדעתי לראות את המשימה שלנו פשוט בביקורת על העסקה של אנשים שאין להם רשיון בתוך המשק הישראלי. כל מה שקורה אצלם, זה בסך הכל עניינם הפנימי, ואם הם החליטו משום מה, אפילו במקרה שאתה ציינת שהוא נראה כמקרה אבסורדי, אבל אם הם החליטו שמלון יוקרתי ייבנה על ידי התורכים שאולי יש להם ידע ומקצוענות בקטעים מסויימים, שוב זו החלטה שלהם, אתה לא יכול להגיד לשר הפיתוח הפלשתיני: אל תזמין עובדים תורכים כי אנחנו לא רוצים שהם יהיו אצלנו. זאת דעתי בקטע הזה, אבל כיום כמובן אנחנו צריכים רק להיערך לכל מיני אפשרויות עתידיות, כי כעת הבעיה היא באמת מה שקורה בינינו לבין הפלשתינים בהעסקה הזאת. אני מודה לכם.

תודה רבה לסגן השר יורי שטרן.

הגב' בתיה כרמון, בבקשה.

משפט אחד בעקבות מה שאמר מתי הכהן, וזה בעקבות ועדה קודמת שהיינו בה בנושא המתנדבים, ששם היו התקפות גדולות על משרד הפנים בקשר לנושא של אשרות, שלא נותנים, שמכבידים, וכו'.

הגיע כאן מתי וחיזק את מה שאמרתי אז בנושא הקשר עם משרד החוץ, ולהיפך, מתי הדגיש מה שאני אמרתי גם אז, שפעמים רבות לגבי אשרות שניתנות על ידי משרד הפנים למעשה משרד החוץ בא ומביע את הביקורת שלו על הקלות, וקונסול בא ואומר פעמים רבות: ניתנה אשרה, אני רואה את הבנאדם, אני חושב שאין מקום להעניק לו אשרה, ואז יש בינינו התדיינות ובדיקה, ופעמים רבות אנחנו מקבלים את דעת הקונסול, פעמים גם הוא מקבל את דעתנו, כי כאן אנחנו נפגשים עם בני המשפחה בארץ.

כלומר, ההצגה שמשרד הפנים הוא שזה שמקשה על מתן אשרות, ומשרד החוץ הוא בעד מתן אשרות, בהחלט גם נסתרה כאן על ידי מתי הכהן.

אני רוצה פשוט להבין, סתם דוגמא, אם אורלי אמרה שבסך הכל מאז 1994 נכנסו 112 הודים, פה יש לי שאלה, כי הנתון הזה נראה לי מוזר. אם אתם זוכרים שלפני שנה ומשהו היתה לנו אז בעיה של 30 הודים שנכנסו לעזה כאילו, ובעקבות שיחות שהיו לי אז באותה הזדמנות עם האנשים, הסתבר שזאת לא היתה קבוצה ראשונה שהיו עוד קבוצות כאלה. אם כך, כנראה שהקבוצות האלה לא נכנסו למסגרת הזאת.

- - אך ורק דרך מערכת מבקרים, אין שום המצאה אחרת. פשוט אין דרך אחרת. אלה הנתונים של משטרת ישראל.

הנתונים שלך מדוייקים מאוד, רק אין בהם את כל הנתונים על הרשות הפלשתינית וההתחכמויות שם, שמצליחים אנשים להיכנס לתוכה. בדרך לא דרך נכנסים עוד הרבה אנשים. אנחנו לא יכולים להיכנס כרגע לזה.

דרך מעברי הגבול?

לא, בדרכים סתמיות.

ברור, אבל אנחנו מדברים על הצינור שאנחנו אמונים עליו.

אני לא מתכוונת לזה, אלא אני מתכוונת לקבוצות שהגיעו לעזה כקבוצות מבקרים, והסתבר אחר כך שלמעשה מדובר בעובדים זרים שעברו מעזה לשטחים ומשם לישראל. השאלה אם הקבוצות האלה נמצאות גם בתוך הנתונים האלו.

אצל כל מבקר שנכנס ברשיון ביקור, לכל רשיון ביקור יש מספר נומרטור ממוחשב, סידרתי.

גם כקבוצות?

אין דבר כזה אצלנו כקבוצה, כל פרט הוא פרט. יכול להיות שנכנסים 30 בקבוצה, אבל האיבחון הבטחוני, ההאזנה למערכת, הרשיון הוא אישי. נקודה. אין דבר כזה 20 אלף אנשים - - -

השמות של השלושים האלה כתובים אחד אחד?

עם שנת הלידה ועם שם האמא אם היה לנו, ועם תאריך הכניסה.

זה נראה קצת בעייתי. אם אז אמרו אנשים בגבול שזאת לא קבוצה ראשונה, שהגיעו עוד קבוצות בדרך הזאת, איך זה מסתדר עם המספר של 112?

אנחנו נשמח לקבל את הנתונים מביקורת הגבולות, כמו שאמרת. שיתוף פעולה טוב הוא קודם כל בין הגורמים. הרבה פעמים אני שומעת את הדברים מהעיתונות, ולא בצורה רשמית. אני יכולה להוציא רשימה של 112, להעביר לך דו"ח.

מה שהיה אז, זאת היתה קבוצה שנתגלתה במקרה. היתה קבוצה שהגיעה. למה בכלל פנו אלינו אז? פנו אלינו מכיוון שאחד מהאנשים, מתוך הקבוצה, השם שלו הופיעה במערכת המשטרתית כאדם שיכול להיות שהיה פעם מסורב כניסה לישראל, ואז פנו אלינו לשאול מה לעשות. אז התחלתי לשאול, אמרתי: באיזו מסגרת הגיע בכלל הבנאדם הזה? אז אמרו שהוא הגיע בתוך קבוצת מבקרים צליינים שהגיעו לעזה. שאלתי: מה זה בדיוק הצליינות? אילו מקומות קדושים בעזה? אז אמרו שבעזה יש להם כמה מקומות. בקיצור, ביקשתי לדבר, ואחרי מאמצים די גדולים, הסכימו לתת לי לדבר עם אחד מהאנשים האלה, והוא אמר: לא, אנחנו באנו לבית לחם. ואז הסתבר שהם לא הגיעו לעזה, אלא הכוונה שלהם היתה להגיע לבית לחם והסתבר שהם באמת הגיעו בסופו של דבר לבית לחם ומשם הם נעלמו. אז אמרו שזאת לא קבוצה ראשונה.

דבר אחר שרציתי להדגיש, הוא שמה שאנחנו יודעים, למשל, לגבי סרילנקיות, בהרבה מאוד מקרים היה קשר בין הפלשתינים ובין גורמים בישראל, כלומר, מראש, לא זליגה שמגיעה פלשתינית, מגיעה סרילנקית או פיליפינית, ואחר כך עוברת, אלא מראש יש מהלך מתוכנן. למשל, התקשרו מחיפה ואמרו: יש כאן סרילנקית שבמקרה הצליחה להגיע לשוטר ובכתה שם, זה היה דרך בעל חנות מכולת שידע על איזו סרילנקית שנמצאת באיזשהו בית ומתעללים בה. ואז הוא פנה למשטרה, והמשטרה הגיעה והסתבר שהסרילנקית הגיעה לאזרח חיפאי שהוא נמצא בקשר עם אנשים ברשות, והם השיגו לו את הסרילנקית הזאת תמורת שכר של 100 דולר לחודש שמשלם אותו פלשתיני, והוא פשוט הגיע לשם, ומשם היא הגיעה ישר לחיפה ומאז היא סגורה אצלו בבית. דווקא המשטרה היתה שם בסדר - אני אומרת שלמרות חגי הרצל המשטרה היתה בסדר...

השוטר מחיפה, יחד איתנו, תיאמנו איך ימצאו לה מקום עבודה, והיא עברה לעבוד בצורה חוקית, וזה לא מקרה ראשון. אנחנו יודעים על הרבה סרילנקיות שהיו מרוכזות בדירות בירושלים, ומראש, כלומר, זה לא שהגיע איזה בכיר ברשות ופתאום - - -

אנחנו עלינו על הנושא הזה דרך כמה שברחו מהרשות הפלשתינית והתחילו לדבר על הנושא.

הגיעו אלינו למשרד.

יש שיתוף פעולה בין גורמים ישראלים והדירה היא לפה ולפה.

יש שיתוף פעולה מראש, כלומר זה לא שהן באות לעבוד ואחר כך הן בורחות משם. זאת גם תופעה. יום אחד הגיעה אלי בחורה למשרד, לא ידעה לדבר אף מלה, לא ידעתי מה לעשות איתה. בסופו של דבר באמצעות חברה לכוח אדם שיש לה גם סרילנקיות אצלה, הצלחתי להגיע לסרילנקית שהצליחה לדבר איתה. ניסיתי בכל השפות שבעולם לדבר איתה. מלה אחת היא לא ידעה. בסופו של דבר אותה סרילנקית שלחה לה מונית אלינו למשרד, ומהמונית היא לקחה אותה לתל-אביב, ואחר כך היא לא הסכימה בשום פנים ואופן להישאר בארץ, וחזרה לסרילנקה. זאת תופעה, אני לא יודעת עד כמה היא נרחבת, אבל יש המון המון, וקיבלנו אינפורמציה. מאכערים קיימים בשיתוף פעולה עם ישראלים. עד כמה זה נרחב, אני לא יודעת, אבל זה קיים. זה קיים לגבי עובדים זרים .

אנחנו למשל, באופן רשמי, עד היום לא קיבלנו מאף גורם במדינת ישראל את נתוני הפרשייה הזו עם פרטיו של התושב, כי מחר הוא יכול לבקש שוב ואנחנו ניתן לו, משום ששום גורם במדינת ישראל, לא אתם במשרד הפנים, ולא משטרת ישראל, טרח לעדכן את הגוף שאמון מבחינת מדינת ישראל ליישם את הסכם הביניים בתחום הזה. זה נראה לי לקוי. זה נראה חוסר שיתוף פעולה.

את צודקת, אנחנו בתור משרד הפנים, ודודי שהוא איש הקשר שלנו בכל הנוגע - - -

הכלי היחידי הוא לבוא ולהציג נתונים עובדתיים לרשות הפלשתינית ולהגיד להם: זה המקרה, זה האיש, אני מבחינתי מקפיאה את כל נושא הסרילנקיות עד שנעשה בירור. אבל לא להגיד להם ערטילאית, גולשים לישראל, עובדים בישראל.

יש לך נתון מצויין, את מדווחת על 45 אלף עובדים לא חוקיים ששוהים בתחום הרשות הפלשתינית, כאשר ברשות הפלשתינית אין עבודה, לא עובדים. אז איפה הם? זה כבר נתון מדאיג כשלעצמו. אני לא מדבר על ההשלכות של זה, כמה יש עוד דברים סביב הנושא, שאפשר לחשוב בהגיון מה ההשלכות של זה.

אין להשליך ממה שאמרתי. אין סתירה במה שאמרתי.

גם העניין שלה נשמע מפי הרבה אנשים. אני לא יכול להגיד לך, מגיעים אלינו כל יום תלונות.

בזה את צודקת אורלי, וגם דודי יודע שאנחנו מעבירים המון. כלומר, בכל בעיה שיש לנו, לא משנה אם זה בנושאים כאלו או בנושאים אחרים, כשיש, אנחנו עולים, אנחנו מעבירים. זה שאנחנו יודעים שגם למשטרה קשה מאוד להתמודד עם תופעת המאכערים למיניהם, הרי יש בכל התחומים. יש מאכערים פה ושם, ואני חושבת שחצי מדינת ישראל עוסקת בדרך זו או אחרת בנושא של עובדים זרים.

התיחכום עולה מיום ליום.

כן, אז הבנאדם הזה הוא בסדר. השם יהיה אצלכם, אז זו בעיה גדולה? אז יש בנאדם אחר שמזמין. אז הוא כבר לא ישמש בתור איש קשר כזה בראש גשר.

בסך הכל היא ביקשה דבר מאוד פשוט, שיהיה קשר.

בסדר, אבל אני חושבת שהדברים האלה צריכים להיות דרך המשטרה אחרי בדיקה. יכול להיות שבאמת צריכים יותר לשבת ולתאם ולסגור לאת הפרצות. בגלל זה אנחנו גם ישבנו בעבר בכמה ישיבות בנושאים האלה. אני חושבת, כמו שאלי אומר, שצריך לנצל את התקופה הזאת שהיא תקופת שפל גדול בכניסה, בהקפאה ממש, כדי שבעתיד, במידה ועוד פעם הסכרים ייפתחו, אז נלמד מנסיון העבר כדי שהדברים האלה לא יקרו עוד פעם.

אנחנו מכירים את הנתונים. הדבר הטוב, במרכאות, שקרה בעשרת החודשים האחרונים, הוא שיש הקפאה, שגם מתאם הפעולות בשטחים וגם בשגרירות ירדן, שם המספרים הם גבוהים מאוד, הם ממש ממעטים במתן אשרות או רשיונות, אלא רק למעט לאנשי עסקים או במקרים שהם הומניים, או בדברים מהסוג הזה.

כמו שיש שיטות רבות של הגעה למדינת ישראל, כיוון שכאן בהחלט העבודה היא מוצר שהוא במחסור, עבודה זולה, ויש הרבה מאוד תעשייה סביב העניין הזה. אני כל הזמן חששתי מהפירסום שיהיה בלקונה הזאת שזיהינו אותה בהסכמי אוסלו. זה עלה גם מספר פעמים, וחששנו מאוד, כי ידענו שלפחות חלק גדול מהאוכלוסייה שמתעניינת בעניין, לא מודעת לאפשרות שקיימת באמצעות הרשות הפלשתינית להגעה של כוח עבודה זול.

אנחנו נתקלנו בתופעה הזאת בעצם בנקודת הקצה שבמבצעי האכיפה של המשטרה. מצאנו לא הרבה, אבל מצאנו הרבה מאוד מקרים של עובדים זרים שהגיעו בעיקר מסרילנקה, מאתיופיה, מהפיליפינים, שהגיעו דרך האישורים של רשיונות ביקור באמצעות תושבי הרשות הפלשתינית, ואז זיהינו שיש בעיה, לדעתי לא בהיקפים כאלה גדולים. מבצעי האכיפה שלנו, כפי שאתם יודעים, לא היו בעבר כאלה שאיפשרו לתת להם קנה מידה יותר נכון לבעיה, אבל אין לי שום צל של ספק שאנחנו נתקלנו בתופעה הזאת, מדובר בעשרות מקרים שבהם נתקלנו בכאלו שזלגו לתוך שטחי מדינת ישראל ושהו ללא היתר, וגורשו כנתינים זרים. נתקלנו בתופעה במקרים בודדים של קשר בין ישראלים לבין תושבי הרשות, שהבינו שיש אפשרות ויש פה ערוץ של הגעה. אין לי נתונים מדוייקים, אבל אני יודע שהיו כמה פרשיות סביב העניין הזה.

לפי דעתי, הדבר המרכזי הכי בעייתי מבחינתי, הוא שעד היום, לא באמצעות הרשות הפלשתינית, ולא באמצעות רשיונות הביקור, יש הרבה מאוד מדינות, במסגרת ההסכמים הבילטראליים של מדינת ישראל, שיש להן פוטנציאל של הגעה של כוח עבודה זול, כמו מדינות דרום אמריקה ומזרח אירופה, מהן בעצם יכולים להגיע למדינת ישראל ללא צורך באשרה. לכן, צריך לקחת בחשבון שיש ערוץ הרבה יותר קל, שאפשר דרכו להגיע למדינת ישראל. אנחנו הצבנו את הבעיה הזאת למשרד החוץ ומשרד ופנים, ותבענו לעשות רביזיה מחדש של כל מערכת האשרות וההסכמים הבילטראליים של מדינת ישראל עם מדינות שבהן אנחנו יודעים בוודאות שקיים פוטנציאל של הגעה, של כוח עבודה זול.

אני יודע שידידי, מתי הכהן, אמר לי שזה עלה בפורום של בכיר במשרד החוץ, ואני יודע שהמוטיבציה היא של משרד החוץ, לפחות מזווית הראייה שלו, ובצדק אולי מבחינתם, אבל אני אומר, כרשות אכיפה שמתמודדת עם העניין, שזה בהחלט נושא בעייתי מאוד שראוי לבחינה מחדש. לא יעלה על הדעת, שמקולומביה וממדינות שאנחנו כל הזמן מגרשים לשם, בפעם הראשונה שאנחנו נתקל באותו נתין, שלפעמים משקיע הון עבור כרטיס הטיסה, זה יהיה במפגש הראשון שלו עם בקר הגבולות, בשדה התעופה בן-גוריון.

למדינת ישראל בכלל יש בעיה עם העניין הזה, כי אנחנו מדברים על למעלה משני מיליון תיירים שמגיעים למדינת ישראל. זה ענף מאוד חיוני וחשוב למדינת ישראל. קשה מאוד ליצור את ההבחנה בין תייר תמים שבאמת רוצה להגיע, לבין כזה שמגיע באשרת תייר, ובעצם משטה בנו, ומתכוון להישאר בארץ לעבוד, או לגבי חלק, שליש מהם, גם להשתקע במדינת ישראל לטווח הרבה יותר ארוך.

באופן כללי, על פי החלטה של ראש הממשלה והשר, היום המשטרה נערכת למבצעי טיפול בהוצאת השב"חים בכלל, באופן הרבה יותר מאסיבי, בהיקפים גדולים ממה שידענו בעבר, בדגש לפלשתינים, ירדנים וזרים. סך הכל, לכל מי ששוהה ללא היתר, המשטרה נערכת לזה היום במבצעים גדולים ביותר, כשמג"ב על פי החלטת מפכ"ל לקח אחריות ביצועית בכל מה שקשור לאכיפה. מתבצעים כל הזמן - - -

גם שירות בתי הסוהר, על פי החלטת הממשלה הוא זה שאמור לתת את המענה. יש תכנית שממש בימים אלה נותנת מענה, נכון לעכשיו, גם אתמול היה מבצע וכל הזמן יש, ולא תמיד זה מדוורר. מתקיימים מבצעים כל הזמן. כרגע, לדוגמא, אם נעצרים ירדנים, הם עוברים אותו מסלול של נתין זר רגיל. הם עוברים את המסלול של מעשיהו, יש לנו 240 מקומות שם, ויש לנו גם מקומות היום.

הטיפול שלנו היום הוא הרבה יותר מהיר. יש לנו שיתוף פעולה די טוב עם הקונסול הירדני, והם גם מטופלים באמצעות משרד העבודה בצורה יפה מאוד, אם יש להם חובות של מעסיקים, יש צוות קבוע של משרד העבודה שיושב במעשיהו, מטופלים בצורה הכי מקצועית, הכי יעילה, הכי אנושית, וגם משך זמן השהייה שלהם הוא קצר ביותר, וזה מאפשר לנו, לרשויות שמבצעות את האכיפה - בסך הכל זה מין מעבר שהייה אך ורק לצורך יציאה מהארץ ולא לצורך מאסר או כל דבר אחר. אנחנו פועלים במסגרת הפעילות הזאת, במסגרת החוק הכניסה לישראל שזה הליך קצר, פשוט, מטופל טוב, אנשים שעושים את זה עושים את זה בצורה מיומנת ומקצועית, ונכון לעכשיו, כל הזרימה היא באמצעות אגפי הזרים במעשיהו, ובמקביל, בימים הקרובים ממש, השב"ס נערך ליכולת קיבול הרבה יותר גבוהה של שב"חים, וזה יאפשר אפילו הגעה למאות, אפילו בשבוע.

נכון לעכשיו, אני אומר שיש מקום גם באגפים של הזרים במעשיהו, שהם לפי תפיסתי הכי טובים, כי נמצאים שם אנשים מיומנים, מקצועיים, יש שיתוף פעולה טוב מאוד בינינו לבין שב"ס, משטרה ומשרד העבודה, וגם יש הערכת ביקורת של משרד הפנים שנמצאת שם כל הזמן, ומוודאת ומבקרת את ההליך מבחינה מינהלית.

יש תכנית נוספת של הצפפה של עוד כ-300 מיטות. אין לנו בעיה, נכון לעכשיו, לבצע את הפעילות. נכון שהשר אמר שהוא שוקל, גם במידה ונצטרך, וזה רק מראה שקודם כל הכוונות הן אמיתיות ורציניות וההיקפים הולכים להיות הרבה יותר גדולים, כי ההנחייה היא חד-משמעית לטפל בכל מה שנקרא שהייה ללא היתר במדינת ישראל בצורה היסודית ביותר.

אני רק רוצה להגיד, שלפי מה שנראה לי כיום, הטיפול של המשטרה לא מביא למצב יותר טוב, אלא יש נהירה וזרמים מכל מיני מקומות לפה, ואז המפלס של הלא חוקיים כל הזמן בעלייה ולא בירידה, ואני מקווה שאתם מודעים לזה. זה עולה. אתם משקיעים עבודה, אבל לדעתי זה לא מספיק וצריך למצוא פתרון.

לגבי מה שאמר חגי, בקשר להסכמים הבילטראליים עם מדינות לפטור מאשרות. אנחנו למעשה מודעים למה שקורה עם אותן מדינות שיש לנו פטור מאשרות איתן. אבל יחד עם זאת, הרי בסך הכל, בפטור מאשרות הכוונה היא שהאדם פטור מלבוא ולהצטייד באשרה מראש, אבל זה לא אומר שכניסתו היא חופשית לישראל. פטור מאשרות אינו מהווה כניסה חופשית לישראל.

אדם מגיע ממדינה שיש לה פטור מאשרות, וזה בהמון מדינות. יש לנו את הפטור מאשרות עם מדינות צפון אמריקה, אירופה כולה, חלק מדרום אמריקה, וחלק ממזרח אירופה, אבל כל אחד כזה מגיע לכאן והוא נבדק. ואם ישנו החשש שהוא לא בא כתייר, אז הוא מסורב כניסה.

אתה יודע מה היכולת של בקר בנמל התעופה, עם כל הלחץ שיש עליו, קשה לו לבדוק כל אחד ואחד בצורה מובחנת, כשיורד עליו מטוס עם 300-400 נוסעים, ויש ארבעה בקרים. זה לא דומה לבדיקה שנעשית בקונסוליה. אי אפשר לעשות השוואה אקוויוולנטית פה אחד לאחד.

נכון, אבל עובדה שזה קיים.

אנחנו קיבלנו פה נתונים. רק לעדכן אותך, של שהייה לא חוקית של כ-55 אלף בתחום הרשות הפלשתינית, על פי נתוני צה"ל, ששוהים בצורה זו או אחרת ללא אשרות שהייה בשבע השנים האחרונות, זה הבסיס שעליו מדברים פה.

אני מתנצלת על האיחור. אנחנו מטפלים במספר מאוד מצומצם וממוקד של מדינות.

מדברים פה על ירדנים והמזרח הרחוק בין היתר.

אם יש לך משהו להוסיף לנו בתור נציגת השב"כ, נשמח לשמוע. בסך הכל, קיבלנו סקירה מאוד מקיפה בנושא הזה. יש פה לקונה שהי א מאוד לא לרוחנו, ואני חושב שצריך לטפל בה. אנחנו נשמח אם יש לך משהו להוסיף לנו.

הובטח לי שלא תהיה תקשורת בישיבה, אז אני מתנצלת. לגבי ירדנים, אנחנו מכירים את הנתונים שהוצגו כאן.

אני מאגף לעניינים ערביים בשב"כ, בחלק מתפקידיי אני גם ממונה על בדיקת אוכלוסיות מסויימות שנכנסות לישראל באשרה ממדינות מסויימות. ירדן זו אחת המדינות שאנחנו כן בודקים את האנשים שנכנסים מתוכה. מאז שהתחילו המהומות צומצמו בהרבה המספרים, גם אלה שמבקשים, גם אלה שאנחנו מאשרים לאור הנסיבות, וגם כי גילינו פה ושם שיש ירדנים שהגיעו באשרה או רשיון ביקור, ההבדל היום הוא לא ממש משמעותי. מי שזוכר את הפיגוע באוטובוס ברסיטל, זה היה אזרח ירדני שנכנס לבקר אותנו. אנחנו יודעים מהנתונים של כ-50 אלף, אני שמעתי השבוע גם על 60 אלף ירדנים, שנכנסו באשרה או ברשיון ולא יצאו, ונמצאים כאן . בכפרי הצפון יש שכונות רציניות מאוד של כאלה שמתגוררים שם.

אני מדברת כרגע רק על ירדנים באופן כולל, גם אשרות וגם רשיונות ביקור. אורלי מתעסקת יותר ברשיונות ואני באשרות. אנחנו מדברים על 60 אלף.

תופעה נוספת שאנחנו רואים, היא שהם מתחתנים פה עם ערביות ישראליות, ונכנסים למעגל איחוד המשפחות.

זה דיון בנפרד, כי זו סוגייה שצריך לתת את הדעת עליה.

ממדינות נוספות גם אין כניסה בכאלה כמויות כמו מירדן. אם נשארים, אז אולי נשארים פה ושם. לגבי מדינות אחרות, מאלה שהוזכר, שנאמר לי, לגבי מזרח אירופה, אנחנו פשוט לא עוסקים במדינות האלה באשר לנכנסים מהן, ואין לנו שום נתונים. גם לא ראינו איזשהו שימוש שהרשות הפלשתינית עושה בצורה מאורגנת וממוסדת על מנת לסייע לכניסתם. לא ראינו שיש איזושהי פעילות פח"עית, בזהירות, אבל כאשר משתמשים בהם או כבר עלו עליהם כאפשרות להשתמש בהם לצרכים פח"עיים - אין לנו מידע בנושא. נתונים מספריים בוודאי שאין לנו לגבי מזרח אירופה.

המזרח הרחוק – אנחנו יודעים גם שנכנסים הרבה, וזה עולה ויורד כל פעם, הצורך לבדוק אותם באיזושהי צורה. לפני יותר משנה, כאשר היינו כאן גם בישיבה בנושא, דובר על זה גם כן שצריך לעשות איזשהו סינון של העובדים מהמזרח הרחוק, אבל לא כל כך בהיבטים שלנו, יותר נכון בהיבטים של המדינה. בהיבטים שלנו אין פח"ע מהעובדים הזרים של מזרח אירופה והמזרח הרחוק. זהו פחות או יותר.

כאשר מגיעים אנשים לרשות הפלשתינית, יש לכם איזה מעקב על הנושא הזה, בסמוי או בצורה זו? בעקרון יש לכם נתונים האם הנהירה היא לישראל מתוך כל הלא חוקיים, או מה קורה בכלל? בסך הכל אנחנו מקבלים נתונים ממשרד הביטחון, אבל אין להם אינדיקציה מה קורה עם החבילה הזאת. האם היא מתפרקת ברובה או מגיעה לארץ?

יש לנו מעקב ברגע שעולה מידע. אנחנו לא עושים מעקב על כל האוכלוסייה שנכנסת. הנהירה היא בעיקר - אם לתחומי הרשות הפלשתינית, אם זה ליהודה ושומרון, הרי הזליגה היא קלה ביותר, אין שום בעיה להיכנס לישראל. מי שביקש רשיון ביקור יודע שהוא יכול להיכנס ולהסתובב בישראל בלי בעיה, אבל בעיקר לצרכי עבודה. פה ושם אנחנו מגלים, וזה מידע מודיעיני מאוד ממוקד, כאלה שנכנסו לצרכים אחרים ואז הם הופכים לאיזשהו יעד שלנו. אבל ככלל, מי שנכנס ורק מסתובב פה ומחפש עבודה, אז הוא מצטרף לאוכלוסייה של כל השב"חים מיהודה ושומרון. מי שנכנס לרצועת עזה, שם הסגירה היא יותר הרמטית ושם אפשר יותר לפקח. שוב, הוא יכול להשאר בתחומי הרצועה עד אין קץ. אני לא נכנסת לשם ולא בודקת שם, אני גם לא יכולה לעצור מישהו בכביש כמו שאני יכולה ביהודה בשומרון ובישראל ולראות שהוא שוהה בלתי חוקי. אז מבקרים יכולים להישאר בתחומי רצועת עזה כמעט באופן חופשי, למעט פה ושם היה איזה נסיון דרך תיאום הפעולה בשטחים ממשרד הביטחון להטיל כאילו איזה שהן סנקציות, שאם אתם רוצים לאשר איחוד משפחות לרצועת עזה, אז תוציאו קודם את המבקרים הבלתי חוקיים. הגישו את כל המבקרים הבלתי חוקיים כאיחוד משפחות, וכך פתרו את הבעיה שלהם והלבינו הרבה אנשים. זה נעצר באמצע בעקבות האירועים, אבל זה היה המהלך שהלך להיות. מבקרים בלתי חוקיים - להלבין את שהייתם באיחוד משפחות לשטחים, לא לישראל.

היום הכל נעצר. אני לא יודעת כמה נתונים יש לגבי רצועת עזה של מי נכנס ומי יצא, אבל היום ברשיון ביקור לא נכנסים, למעט מקרים הומניטריים. גם בוויזות, באשרות שמקנות את היכולת לשהות בתחומי כל מדינת ישראל, אם אני עושה השוואה לשנה שעברה, יש ירידה של מעל 1,000 בקשות לחודש ירידה. היינו רגילים בקיץ ל-3,000 בקשות, והיום אנחנו בסביבות 1,500 בקשות. אנחנו מאוד מחמירים בבקשות לכניסה. לא נותנים לסתם תיירים להיכנס ודברים כאלה. זו גם הנחייה שהתקבלה מהדרג המדיני.

בדרך כלל כשמאשרים בצה"ל עובדים לרשות הפלשתינית, הרי מגישים בקשות, וכו'. לשב"כ יש דעה בעניין הזה. נאמר שהוגשה בקשה ל-500 עובדים לבנייה בבית לחם, תורכים.

אני לא בודקת תורכים, זאת מדינה ידידותית. הם נבדקים בגבול וקונסולרית.

אני רוצה לסכם את הישיבה.

הוועדה רואה בחומרה רבה את הלקונה בהסכם אוסלו ובהסכם הביניים, שבעצם לא משאיר מרווח למתן דעה או בדיקה על הכניסה של עובדים לא חוקיים וחוקיים לרשות הפלשתינית. הוועדה מבקשת מכל הנוגעים בדבר לעשות רביזיה בהסכמים עם מדינות שיש בהן פוטנציאל של כוח אדם זול, ומבקשת ממשרד החוץ לעקוב אחרי הסוגייה הזאת.

הוועדה רואה בחומרה רבה את השהייה הלא חוקית של 55 אלף שדווח עליהם על ידי גורמי צה"ל בתוך הרשות הפלשתינית, ועוד יותר רואה בחומרה רבה את הדרך בה מצליחים אנשים לשהות בישראל ולהגיע לישראל ולעבוד בישראל בצורה לא חוקית. הוועדה רואה בחומרה רבה את יבוא העובדים לעבודת בניין ברשות הפלשתינית מתורכיה. היא רואה בכך סימן שאלה גדול שצריך לבדוק אותו ולתת את הדעת עליו. הוועדה דורשת ממשרד הפנים, יחד עם גורמי צה"ל שישבו בוועדה, לבדוק את הנתונים שבידי שניהם, האם הם תואמים, כדי להסיק את המסקנות המתחייבות מכך.

הוועדה דורשת מכוחות הביטחון לעשות בדיקות מקיפות בסוגיית המאכערים המשתוללים בהזרמת עובדים לא חוקיים לישראל.

הוועדה עומדת על כך שתהיה בדיקה בין הגורמים בישראל לרשות הפלשתינית בכל הסוגייה הזאת, ואם לא, לערוך מהלכים חד-צדדיים כדי להביא לסוף פסוק בתופעה הזאת.

הוועדה תערוך סיור במקומות שאפשרי בקו התפר ובגבול הרשות הפלשתינית, כדי לעמוד מקרוב על התופעה שלדעתי היא אחת מהקשות בסוגיית העובדים הזרים הלא חוקיים שכיום משתוללת במדינת ישראל. תודה רבה לכולם על ההשתתפות.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30