כנסת פתוחה

פרוטוקולים/עובדים זרים/2782



5
הוועד ולבעיית עובדים זרים_
מיום 21.2.2001

פרוטוקולים/עובדים זרים/2782
ירושלים, ו' באדר, תשס"א
1 במרץ, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מספר 56
מישיבת הוועדה לבעיית עובדים זרים
שהתקיימה ביום ד', כ"ח בשבט התשס"א, 21.2.2001 בשעה 09:00

חברי הוועדה: היו"ר יורי שטרן
ח"כ גדעון עזרא
ח"כ יאיר פרץ
ח"כ אבשלום וילן

משרד החקלאות: יוסי ישי – מנכ"ל
רפי אביזוב
חיליק רז

אפרים כהן – ראש מנהלת העובדים הזרים
יעקב ניזרי – סמנכ"ל שירות התעסוקה
יונה קידר – ממונה על רישוי לשכות עבודה פרטיות
שושנה שטראוס – יועצת משפטית במשרד

יעקב ניזרי – סמנכ"ל שירות התעסוקה

מתי הכהן – מנהל המחלקה הקונסולרית

פקד דודי פרץ – מחלקת חקירות

הרצל גדז

אברהם הראובני – התאחדות האיכרים
שמוליק מור – מגדלי הפרחים
אברהם דניאל – מועצת מגדלי הפרחים
שחר טנא – חבר מועצת הדבש
אבי שדה – ועדה חקלאית בערבה
מאיר יפרח – מועצת מגדלי הירקות
יוסף אונגר – מזכיר מגדלי ההדרים
מנחם דוידסון – מועצת מגדלי ההדרים
עמי אוליאל – מועצת מגדלי הפירות
יוסטה בליור – תנועת המושבים
ליאורה פיין הילר – תנועת המושבים

הקצאת עובדים זרים לענף החקלאות

תמי ברוך

רקורד שירותי הקלטה

בוקר טוב. אני רואה את הישיבה הזאת
כישיבת חירום. בעיניי לפחות היא עוסקת במצב אבסורדי במיוחד. קודם התמודדנו עם המדיניות הממשלתית, ומרגע שסוף סוף הממשלה שינתה את דעתה וכביכול הלכה לקראת החקלאים והבינה את האסון שפוקד את הענף החשוב הזה ואת האנשים שעוסקים בו, עברו, אם אינני טועה, כבר חודש וחצי אם לא יותר, והדבר לפי כל הדיווחים שאני מקבל לא זז, וזה מצב שלא ייתכן, ואני אומר שאני פשוט מבקש מהחקלאים לתבוע באופן אישי כל אחד שעוסק בזה. זה לא יכול להיות בשום סיבה ושום תירוצים. אני רוצה קודם להבין מה המצב ואיפה באמת הדברים האלה תקועים.

אני לא אדם שצריך להשיב מה קורה עם
ה2,000- עובדים ואני לא התכוונתי לדבר
רק על העניין של 2,000 עובדים.

2,000 עובדים זאת הייתה בעצם תוספת.

אני יודע, ברור לי הכל. אני מתאר לעצמי
שמישהו ישיב כאן מה קורה עם 2,000 העובדים, אבל אני רוצה לדבר על הנושא באופן כללי.


אחד היעדים המרכזיים של משרד החקלאות בשנים האחרונות, שהתחילו בזה כבר קודמיי, ואני ממשיך עם זה כדרך נכונה, הגיונית וחכמה, זה לגרום להתייעלות של המשק: לא עוד משקים קטנים, אלא משקים גדולים, משקים מתמחים, משקים יעילים. כאשר אנחנו מדברים על משקים גדולים, זה לא המשק הקטן שהיינו רגילים אליו בשנות ה70-, ואני שומע כל הזמן: "איפה העבודה העברית?" משק קטן משפחתי מעורב אפשר לנהל על ידי שני בני הזוג ועוד ילד אחד וקצת עזרה של שכן. במשקים של היום, כאשר מספר החקלאים שמייצרים את כל התפוקה הוא הרבה יותר קטן ממה שהיה בעבר, אנחנו מדברים על משקים גדולים. משקים גדולים - אם זה מטעים זה עשרות דונמים, לפעמים אפילו מאות, אם זה בתי צמיחה זה עשרות רבות של דונמים וכך הלאה ענף אחרי ענף.


כאשר מדברים על משקים גדולים, כבר אי אפשר יותר לדבר על עבודה עצמית. במשקים גדולים העבודה העצמית זה כוח ניהול בלבד. במשקים גדולים זה כמו בתעשייה, זה כמו בהיי-טק, העבודה השכירה היא תשומה, כמו שמים תשומה, וכמו שדלק תשומה. עבודה שכירה היא תשומה. במשק של עשרות דונמים, כמו שאמרתי, אם אין לנו התשומה של העבודה השכירה, המשק חדל להתקיים.


המדיניות בעבר הייתה שהצורך בעובדים שכירים בחקלאות מכוסה בשלושה מקורות. שכבה קטנה של עובדים ישראליים, שהיא בדרך כלל שכבת הניהול או התמיכה המקצועית.

זו לא שכבה קטנה, זה 20,000.

אף אחד לא מדד את זה, ובתוך ה20,000-
אתה בטח לוקח את בעלי המשקים.

לא, לא.

מאחר שאני לא בדקתי את המספרים,
אני אומר מספרים שאני מכיר, ומספרים שאינני מכיר אינני אומר אותם. אני אומר בגדול מתוך ההיכרות, לא נולדתי אתמול, אני 25 שנה בתוך המערכת החקלאית מהזווית המקצועית, ואני יודע שהשכבה הישראלית בתוך המשק החקלאי זה בעלי המשקים ועוד מסביב איזה שהוא קטע שבמשקים הגדולים שתומכת ניהול או תומכת ניהול הייצור. זה הקטע הישראלי במסחר. את היתרה כיסו העובדים הפלשתינאים והעובדים הזרים. בלי התשתית הזאת, החקלאות איננה יכולה להתקיים. פחות או יותר שרדנו את השנים האחרונות בקומבינציה כזו או אחרת כשהממשלה קיבלה החלטה לגבי תמהיל נכון של עובדים פלשתינאים ועובדים זרים. הגיע המשבר בספטמבר ואז ביום אחד נעלמו לנו העובדים הפלשתינאים, אז יש ויכוח האם מדובר ב7,000- עובדים או ב16,000- עובדים או ב20,000-. המספרים אינם מדויקים, תלוי מאיזו זווית אתה רואה את זה.


ברגע שהאוכלוסייה הזאת נעלמה מהשטח, החקלאות נכנסה פה למצב בלתי אפשרי. עמל כפיים של שנה שלמה, כולכם יודעים מה שקרה בענף הזיתים, אתמול הייתי בסיור בגליל התחתון, ואני הסתכלתי בעיניים של מגדלי הזיתים הגדולים, שכל פרי עמלם בזיתי מאכל, שנה שלמה של עבודה ירדה לטמיון. כך הלאה אני יכול לדבר על אפרסמון ועוד. אני מבקר במשק פרחים גדול, שאין ויכוח, הוא צריך להתבסס על 20-30 עובדים שכירים. אתה מסתכל על החקלאי, שכל העיסוק שלו ביום העבודה זה לבוא לקבוע סדרי עדיפות, מה אני לא עושה היום. מפני שברור שבמכסת כוח האדם שעומדת לרשותו הוא לא יכול לכסות את כל משקו, וכל מה שהוא קובע זה מה הוא זונח לטובת דבר אחר.

חברים יקרים, זה מצב בלתי אפשרי. בדיונים הראשונים עוד בוועדת הכספים אני אמרתי שהחקלאות זקוקה בשלב ראשון ומיידי למשהו כמו 2,500-3,000 עובדים. התקבלה החלטת ממשלה באיחור על 2,000 עובדים. אני מבין שעד לרגע זה העסק הזה לא מתבצע. כל העניין של חידוש קליטת עובדים במקום הוויזות שהתפנו, לפחות מהשטח, מהסיורים שאני שומע, זה לא מתבצע.


צריך לבוא ולהסדיר את הטווח הקצר והטווח המיידי כדי להקטין את הנזק, אבל צריך לדבר גם על הטווח הבא, הטווח הארוך. משרד החקלאות הודיע זאת בצורה רשמית במכתב ששלח לפני כחודש ימים לשני השרים, שר החקלאות כראש הממשלה ולשר העבודה והרווחה. כמשרד מקצועי, איננו יכולים להמשיך ולהתנהל בשיטה ובמתכונת של ניהול העבודה בתפוקה הנוכחית. אני כתבתי מכתב ברור לשני השרים עם תוכנית עבודה, איך צריכה להיעשות הקצאת עובדים שכירים בחקלאות במתכונת שמשרד החקלאות כגוף מקצועי חושב שהיא צריכה להיעשות. באופן כללי, הרעיון שלי היה, כפי שציינתי קודם, שאנחנו צריכים להתייחס לעבודה כאל תשומה, וכמו שמשרד החקלאות בתשומות המוגבלות, נניח תשומת ההון מינהלת ההשקעות, יש מתכונת ברורה של קריטריונים, של מפתחות, של נהלים.

גם מים.

גם מים, ואמרנו שבדיוק את אותו הדבר
אנחנו רוצים ליישם. אנחנו רוצים לחלק את העניין של העובדים לשני חלקים: את שלב ההקצאה להעביר לאחריות בלעדית של משרד החקלאות, את שלב היישום של ההקצאה להעביר לשירות התעסוקה ולמשרד הפנים. לשמחתי, עמדתי התקבלה. אני נפגשתי לפני כ3- שבועות עם המנהל הכללי של שירות התעסוקה כדי לראות איך מיישמים את זה. ההצעה שלי הייתה, כדי ליישם את זה כמו שאנחנו עושים בכל פרוייקט משותף בין שני משרדים, לנסח הסכם שייחתם בין המנהל הכללי של משרד החקלאות לבין המנהל הכללי של שירות התעסוקה, שעושה את הפעולה הזאת. ההסכם הזה נמצא כרגע בשלבי ניסוח, אפילו הודיעו לי כבר שנקבע מועד לחתימה על ההסכם.


אם בסופו של דבר ההסכם הזה ייחתם, אני מקווה מאוד, עד כמה שזה תלוי במשרד החקלאות, עניין עובדים שכירים בחקלאות יתנהג כמו שהשקעות בחקלאות מתנהגות, שאני בטוח שכל אלה שיושבים סביב השולחן, כולל הלובי החקלאי, תהיה להם מעט מאוד ביקורת על מדיניות ההשקעות במשרד החקלאות. אני רוצה שהקצאת העובדים הזרים תהיה באותה מתכונת.

למי שיחיה עד אז, אתה אומר.

לכן בתחילת דבריי דיברתי על הטווח הקצר
ועל הטווח הארוך, וחשוב גם לא להזניח את הטווח הארוך. לגבי הטווח הקצר נתקבלה החלטה על 2,000 עובדים. זו החלטה, חבל על כל יום שהדברים האלה אינם מתבצעים, ואני באתי כמו כולם לשמוע. מאחר שאינני שותף בעניין, אין לי טענות, אני כמשרד החקלאות לא שותף בעניין. מאחר שזו הייתה פעולה מהירה ודחופה, באופן טבעי פעולה דחופה ומהירה צריכה להיעשות במינימום מעורבים כדי שהיא תיעשה מהר, מקובל עלי, ובאמת לא ברור לי ואינני מבין למה הדבר הזה מתעכב ומתעכב. אנחנו עומדים כרגע להיכנס לעונות בוערות מאוד בחקלאות. כל עניין הטיפול במטעים, הגיזום, השנה הפרחים הקדימו, בענף הפרי הפרחים הקדימו, מתחיל שלב של דילול פרחים במטעים. זאת עבודה אדירה. אין שום סיכוי בעולם שישראלים יסכימו לעבוד בדילול פרחים בפרי, אין שום סיכוי. זאת עבודה סזיפית מתישה.

אפילו בני ישיבות?

אף אחד. אני מרשה לעצמי כמי שבא מהצד
השני ומתוך ידיעה שאנחנו עם הגב לקיר, שיתפתי פעולה וחתמתי את ההסכמים ובנינו את כל המנגנונים שתומכים בעבודה ישראלית מתוך ידיעה שכולם אמרו לי כל הזמן: "היינו בסרט הזה" ואין לך שום סיכוי. אמרתי: בסדר, אין לנו ברירה, את הניסיון הזה צריך לעשות. את הניסיון הזה עשינו, וארגנו 50 שקל סובסידיה לעובד. תכל'ס לא יצא מזה שום דבר. בשוליים פה ושם היו בודדים שנכנסו לבצע את העבודה. אולי אפשר להכניס בשוליים עובדים ישראלים בקטיף פרי הדרים, אולי. דילול פרחים בפרי בשום פנים ואופן לא, משום שדילול לא נכון של הפרי פירושו חיסול העונה.

אני חושב שהדיון הזה הוא לא כל כך בזמן.
אני יודע שהדברים בוערים והדברים דחופים. עומדת לקום ממשלה בשבוע הבא, ואם אני מבין נכון את חבר הכנסת אריאל שרון, אם אני מבין נכון, ואני לא בטוח שאני מבין, אבל אני מסכים, אם זה מה שאני מבין, וגם מסכים עם זה.


כל העניין של אי עבודת פלשתינאים - אני חושב שחבר הכנסת אריאל שרון ישנה את הדבר הזה. לפי דעתי, הוא יתמוך תמיכה חזקה מאוד בחזרה של פלשתינאים לעבודה.

ובכל משק יהיה שוטר?

רגע, סליחה. אתה יכול להגיד מה שאתה
רוצה, אבל אני מבדיל בין העובדים הקבועים במשק של חקלאי, התאילנדי השניים או השלושה, לבין אלו שיבואו לעבוד בגיזום. אני מבדיל בין הדברים האלה. אני מבדיל בין הקבוצה התומכת המיידית של החקלאי לבין העבודות ההמוניות. לדעתי, השאיפה תהיה שכל העבודות ההמוניות תבוצענה על ידי הפלשתינאים, מאחר שהישראלים אינם רוצים לעבוד, אם אני מבין נכון את המדיניות.

תלך לקטיף הדרים ותראה מה קרה.

אני מדבר איתך על רצון לשנות את
המדיניות.

מה תעשה בסגר הבא? עוד פעם הפרי יהיה
על העץ?

תן לי להגיד לך כמה מילים על הסגר הזה.
הסגר הזה זה "חארטה בארטה".

גם חבר הכנסת אריאל שרון יעשה את זה.

אני רוצה להגיד לך דבר אחד, הסגר הזה
הוא מכה למי שמעסיק אנשים כחוק. אני יכול להגיד לך על בית אריזה רציני מאוד בשרון…

אני מכיר גם אחרים.

100 איש עובדים הגיעו כל יום מסוף
ספטמבר ועד היום הזה, לא הפסידו יום עבודה אחד. אני מכיר כאלו שמעסיקים כחוק עם לשכת התעסוקה שהפסידו את העובדים שלהם, ואין מקום לעשות סגר אם בצד השני, בצד הישראלי, אין אכיפה. אתמול סיפר לנו ראש המטה הכללי בוועדת חוץ וביטחון שיש 10 קילומטר של גדר בעזה שלא קיימת, שהפלשתינאים הפילו. זה היה בשבילי חדש, אני לא ידעתי את זה.

מדובר על רפיח גם.

לא ברפיח, זה כנראה באיזה שהוא מקום
שגם משם הכניסה חופשית. ישראל צריכה להחליט אם היא רוצה לעצום עיניים או אם היא לא רוצה לעצום עיניים. אני אומר לך שהמדיניות של חבר הכנסת אריאל שרון, לדעתי, תהיה, ולכן חבל על הדיבורים עכשיו.

זה איש של שלטון של שנה וחצי, על מה
אתה מדבר?

לכן אני תומך שהגוף הקבוע של החקלאי,
המספר המצומצם שהחקלאי צריך לידו, שיהיה לו היום, ולהפריד בין זה לבין העבודות ההמוניות. את זה לדרוש, ובעניין הזה אני אתמוך. באשר לעבודות ההמוניות, לדעתי לא כדאי היום לדבר.

איזו תשובה אתה נותן למקומות שאין
להם עובדים בכלל?

אתה צועק עלי? מה עשיתי לך רע?

סליחה, הדיון אצלנו קצת יותר מסודר ממה
שאתה מנסה לעשות.

אילו תשובות יש לך?

הרי אתה לא תקבל, אני אומר ומסביר לך.

אבל הוא לא פסל את התאילנדים. הוא לא
פסל כוח זר.

חבריי החקלאים, יש פה דיון מסודר, יושב
ראש הוועדה תקופה ארוכה מנסה לעזור, חבר הכנסת גדעון עזרא מציג פה תיזה. אנחנו לא בשוק. הבעיות הן כבדות משקל והצעקות פה לא עוזרות להתקדם. יש פה עמדות, תנו להציג בצורה מסודרת.

אני הייתי בגוש קטיף, הרי הסכנה הכי
גדולה בהעסקת פלשתינים היא בגוש קטיף. שאלתי אותם: "למה אתם לא מעסיקים תאילנדים?", אתה יודע מה הם אמרו לי? את הכסף שאני צריך לשלם לפלשתינאי מחאן-יונס מול הכסף שאני משלם לתאילנדי, זה לא כדאי לי להעסיק תאילנדי, אני פושט את הרגל.

לא כדאי להעסיק פלשתינאי או תאילנדי?

לא כדאי להעסיק תאילנדי.

חבר הכנסת גדעון עזרא, אני לא מסכים
שזה לא בזמן. גם אם הממשלה החדשה שתקום כמה שיותר מהר תנסה לשנות את המדיניות, ספק רב שבאווירה של היום, האווירה הפוליטית והניסיונות מצד הפלשתינאים עוד לחמם את זה, שזה יצליח. אנחנו גם לא יכולים לחייב את החקלאים לקחת סיכון. מי שייקח – ייקח. העניין הזה הוא קריטי. גם שינוי המדיניות ייקח זמן, והזמן הזה הוא זמן של אובדן תוצר חקלאי.

לדעתי, חבר הכנסת אריאל שרון, בשביל
לגלות הבנה בעניין הפלשתינאי, זה יהיה
אחד הצעדים הראשונים שהוא יעשה.

אבל זה לא תלוי רק בו. הוא יכול להראות
הבנה ואז מתפוצץ חלילה אוטובוס.

זה לא שייך. אין שום קשר, מניסיוני
בשירות הביטחון הכללי, בין הפועלים
שעובדים בישראל לבין הפיגועים, ואני מצטער על המקרה של אזור, הוא די יוצא דופן במערכת הכללית.

אבל מנתוני גורמי הביטחון, כ40,000-
פלשתינאים נכנסים למדינה בצורה לא
חוקית.

נכון.

אני ראיתי כמוכם את השדות מלאים פרי
עומדים, ופשוט עוד מעט רקובים לגמרי. אם כל מה שאתה אומר היה מספק את הצרכים של החקלאים, בשביל מה הם היו מפסידים את ההון שלהם ואת העבודה שלהם. הם מתאבדים? בשביל מה הם עושים את זה?

היה סגר.

זה לא פותר את הבעיה. אנחנו לא מדברים
רק על חלוקת תוספת של 2,000 איש, ואני מזכיר לכולנו ש2,000- איש זה חלק קטן לאותו מספר של פלשתינאים שעבד בחקלאות. זאת תוספת איזון שבכל מקרה חייבים אותה, אבל איפה הכמות הגדולה של האישורים לשנת 2001? אם רוצים לשנות שיטה, ופה אומנם אמרת מר יוסי ישי שאתה מחוץ למשחק רק בקטע של 2000, אבל כל אמות המידה האלה וכל השיטות של החלוקה מחדש, ביקשתי ממנהלת הוועדה, הגברת תמי ברוך, להוציא מהפרוטוקולים כמה פעמים כבר נאמר לנו פה בישיבות שזה עוד מעט במשך שנה. אז למה הייתם צריכים לשלוח ב13- בפברואר בלבד את טיוטת ההסכם למשרד העבודה? הרי גם הם בירוקרטיה לא קטנה וצריכים אצל היועץ המשפטי שלהם לבדוק.

שבועיים אחרי שסיכמנו, אולי אפילו פחות,
אחרי שסיכמנו עם המנהל הכללי של שירות התעסוקה שהוא מקבל את העמדה שלי, טיוטת ההסכם הייתה מוכנה.

ומה היה קודם?

אף אחד לא הסכים לדבר איתך.

אז למה לא הזדעקתם?

גם עכשיו אני מופתע שהסכימו לקבל את
המודל, ואני מקווה מאוד שזה ייצא.

אתם משרד שמופקד על החקלאות. ענף
שהוא באמת עובר תקופה אולי הקשה
בתולדותיו.

ושורד.

שורד בקושי, ולא כולם שורדים. אולי הענף
שורד, אבל לא כל הענפים שלו ולא כל החקלאים שבו ולא כל המשפחות אשר מתפרנסות מזה. אתם מופקדים על זה. אתם יודעים ששנת 2001 תגיע, זאת עובדה, ויש לה קצב מאוד ברור. אם אתם רואים שנשארו חודשיים עד לסיום שנת 2000, ואין עדיין מכסות לשנת 2001, למה אתם לא מרעישים את כל המדינה ולא מזעזעים את כל המערכות ולא מגיעים לכנסת לוועדת הכספים ולוועדת העבודה והרווחה ולוועדת העובדים הזרים ואומרים: שמעו, אנחנו צריכים לשנות את השיטה, אנחנו פונים למשרד העבודה, לשירות התעסוקה, אין מענה, אין עניין, לא מדברים איתנו. האמן לי שאפשר היה לשנות.

אדוני, יש לי הצעה. בוא נשמע את הנציג של
שירות התעסוקה מה הוא אומר.

לפני כן אני רוצה לשמוע כמה מהחקלאים.

הערה לסדר, מי כמוך יודע שהבעיה לא
הייתה בכלל בתחום משרד החקלאות. זה
אותה מדיניות של ממשלת ישראל.

לא, אני מדבר על שיטת המכסות. שיטת
החלוקה, זאת אומרת, אמות המידה. נאמר שיש לך אישור ל20,000- עובדים או ל30,000- עובדים, אתה אחר כך מחלק את זה לפי אמות מידה. אבל תיאום אמות המידה בין שני המשרדים היה אמור להיעשות לפני כן. כאשר יש החלטה מדינית כמה, אז מחלקים. מה קורה עכשיו? יש החלטה מדינית ואין מכסות ואין אמות מידה.

הוועדה הזאת מתכנסת מדי פעם, מדברת
בעניין. באמצעות הוועדה הזאת ובאמצעות מאמצים עצומים שעשינו, ישנה החלטה מה31- בדצמבר של הממשלה לשנות קצת את הכיוון, להוסיף 2,000 עובדים בחקלאות ולהוסיף 5,000 עובדים לבנייה. ב10- בינואר הייתה ישיבה אצל שר העבודה, ושר העבודה הוציא הנחיות עבודה מסודרות איך לגרום לכך שזה יקרה. 40 יום אחרי זה לא קרה כלום. זה תמצית העניין. אנחנו מקבלים פה כל מיני החלטות, ואם לא יבצעו אותן, אז חבל על הזמן.

הגיעו אלי תלונות שיש כאלה שקיבלו
אישור במשרד העבודה ובשירות התעסוקה, ואין מענה במשרד הפנים. האם זה נכון שהיו כאלה מקרים או שלא?

זה נכון.

אני לא יודע על זה.

אני מזכיר ארגון מגדלי ההדרים. המכה
הקשה ביותר נופלת על ענף ההדרים במצב הקיים. אחת לכמה שנים יש לנו עונה טובה, וזו העונה הזו. יש חוסר פרי באירופה, לספרדים חסר פרי, המחירים טובים, בעיית המטבעות כמעט שלא קיימת. אחת לכמה שנים זה נותן לנו את החמצן לכמה שנים נוספות. לפני יומיים הודיעו לנו מאנגליה: תביאו שמוטים, מה קורה אתכם השנה? אצל הספרדים היו שיטפונות, היבולים ירדו פלאים. הסיבה היחידה שאנחנו לא מספקים את הסחורה זה משום ששירות התעסוקה ומשרד הפנים לא נותנים את האישורים.


עד היום שלחנו 2.5 מיליון תיבות פחות מאשר בעונה רגילה. 2.5 מיליון תיבות פחות עם האוניות ועם ההזמנה שהזמינו אוניות והן עומדות, יוצאות חצי ריקות, ועם ההפסדים של המגדלים זה 25 מיליון דולר נכון להיום, מחר כבר יהיה יותר, מחרתיים יהיה עוד יותר.


אנחנו ישבנו עם שירות התעסוקה ועם המנהל הכללי וסיכמנו על כל מיני דרכים להביא קבוצה של כ900- עובדים תאילנדים עם התחייבות בסוף הקטיף, עם ערבויות בנקאיות ועם הכל, שהם יוצאים. היינו מוכנים לתת, הוא הסכים, שלח מכתב, והייתה הסכמה מצדו. מיליון טלפונים מה קורה, ופה זה עניין של שעות לא של ימים. אתמול הייתה רוח, מי יודע כמה פרי נפל, כמה הפסדנו. זה לא בעוד שבוע נשב. בדרך כלל בסוף פברואר עונת השמוטים נגמרת, מתחיל להיכנס הוולנסיה. כמה שמוטי קטפנו עד היום? אולי 30 אחוז. אנחנו מדברים על עוד 10 ימים להספיק את זה.


כל הטלפונים שעשינו לשירות התעסוקה ולמשרד הפנים, אישית אני דיברתי עם מר הרצל. התשובות היו: גברת פרידה היום בחופש, מחר גברת רננה חולה, אפילו לא אמרו לנו: חבר'ה, לא מגיע לכם. אם הוא היה אומר לי: לא מגיע לכם, ועוד מעט הוא יעלה מספרים פה ויגיד שלא מגיע לנו, אבל אם הוא היה אומר, אז הייתי יושב איתו, אבל הוא לא אמר. אמרו: אין בעיה, המנהל הכללי אמר שנעשה אתכם פיילוט, והם אמרו: אין בעיה, אנחנו מטפלים, מחר בבוקר תקבלו. זאת אומרת, גם החוצפה לא להגיד לנו את זה, גם היא גובלת בשערורייה, על זה צריך ועדת חקירה, מכיוון שאם היו אומרים לנו: לא מגיע, אז הייתי יושב ובודק מגיע לא מגיע במשך החודשיים האלה. לא את זה אמרו. פעם זו איננה, פעם זה, פעם שביתה.


הייתה החלטה שלא מתחשבנים בקיזוזים של שנתיים אחרונות, שנתנו מקדמות או כל מיני דברים, אלא כמה עובדים הגיעו בחודשיים האחרונים לענף ההדרים. לא הגיע אף עובד. אתם יכולים לשבת פה על החלטות, הם צוחקים עליכם. תשב פה ותקבל החלטה בשיטה הזו ובשיטה הזו. הרי 20 פעם קיבלתם החלטות, המנהל הכללי קיבל החלטות, כולם מקבלים, הם צוחקים עליכם.

בתוך ענף החקלאות יש הדרים, יש ירקות.
מדוע היום, אם יש קופה או שיש מכסה של 21,000 עובדים לחקלאות, אי אפשר לנדב לך 900 לתקופה של חודש ימים על מנת שיהיה פתרון?

את השאלה הזאת למה הוא לא שאל אותי
לפני חודשיים? הוא משך אותי חודשיים בסיכומים. למה הוא לא שאל אותי את זה לפני חודשיים? מה ההתחכמות עכשיו?

מר אפרים כהן, כנראה שהתשובה
המתבקשת היא שהחקלאים הם אויבים
לעצמם.

להעסיק עובדים זה עולה כסף. אין לנו כסף
להחזיק עובדים. חבר הכנסת גדעון עזרא הוא אומנם לא חקלאי, אבל הוא חבר כנסת פעיל בשדולה החקלאית ותמיד עומד לצדנו ועוזר לנו, ואני בטוח שהוא בהחלט רוצה גם היום לעזור לחקלאים כפי שהוא ניסה גם בכל מיני פורומים אחרים ובכל מיני ועדות שהוא חבר בהן.


יחד עם זאת, הוא ציין ואמר שאפילו בגוש קטיף מעדיפים את הפלשתינאים הזולים יותר מאשר את התאילנדים. התאילנדים עולים כסף ולהחזיק עובדים עולה כסף, ואף אחד לא מחזיק עובד סתם. העובדים עובדים, הבעיה היא שאין מספיק עובדים. יש פה מצב אבסורדי, שממשלה סוף כל סוף קיבלה החלטות והן לא מתבצעות. אני כרגע מייצג את ענף הפירות.

קיבלת אישור משירות התעסוקה?

קיבלנו אישור משירות התעסוקה, ונכון
לאתמול בערב אני יודע שעדיין לא שחררו את כל הוויזות ששירות התעסוקה אישר. במשך כמה שבועות עובדים מול משרד הפנים כדי לשחרר אותם, וזה נתקע שם מהסיבות שתיאר קודם מר יוסף אונגר.


החלטת הממשלה הייתה גם לשחרר את הוויזות שהיו מעוכבות במשך מספר חודשים וגם להוסיף 2,000 עובדים חדשים. אז לא רק ש2,000- העובדים החדשים עדיין לא הגיעו, גם חלק גדול מהוויזות המעוכבות, משהו בין 600 ל800- ויזות שבדיוק זקוקים להם בענף ההדרים וזקוקים להם בענף הפירות, עדיין לא שוחררו עד לרגע זה.


אני חושב שמגיע פה יישר כוח למנהל הכללי של משרד החקלאות, קודם כל על הסקירה שהוא הציג את הדברים, ושנית, אני מקווה מאוד שהתוכנית שהוא הגיש ושהיא מוסכמת על שירות התעסוקה, לפי מיטב ידיעתי, תתבצע. אם היא תתבצע, אזי יהיה סדר בעתיד, אבל זה לא פותר את הבעיה של הזמן הזה. בזמן הזה אנחנו לא מספיקים לעשות לא את הגיזומים ולא את הזמירה בכרמים, לא את דילול הפירות, החנטים והפרחים במטה הנשירים השונים, תפוח, אגס, אפרסק ונקטרינה, כל אלה זקוקים להמון עבודה היום, זה בדיוק זמן העבודה, ואנחנו לא מבצעים את העבודה.

כמה אישורים תקועים אצלך במשרד
הפנים?

בין 600 ל800- ויזות.

לעניין של העובדים הזרים והחלוקה, אני
מתריע על כך משנת 1994. זה לא היום. אני אסביר גם למה זה לא מתבצע, ואין לי טענות לשום פקיד שיושב פה, לא ממשרד הפנים ולא משירות התעסוקה. הם אמורים לבצע הוראות. למה זה לא מתבצע? זה לא מתבצע כי ישנם אינטרסים פה לסחור בעובדים, ואני לא מתבייש, לא יכול להיות שיושב פה חבר כנסת נכבד בבית הזה והוא בעל חברת כוח אדם של תנועת המושבים, והאינטרס שלהם הוא לא לחלק את העובדים, כי ברגע שחילקו את העובדים למגדל, ברגע זה לחברות כוח האדם אין מה להגיד, יש להם לעשות רק דבר אחד, לתת שירות נאות למגדל. זאת הסיבה שהעסק הזה לא מתבצע. גם בעניין 2,000 העובדים שדובר עליהם, לדעתי, פה המעורבות הפוליטית היא שגרמה לכך שלא יחולקו.


הדברים שאני מנסה להגיד לכם הם פשוטים מאוד. אני מעריך מאוד את העבודה שלך, חבר הכנסת יורי שטרן, שאתה מנסה לעשות, ובאמת לדחוף ובאמת לטובת החקלאים, ואין לי ספק בכך, אך לדעתי אנחנו צריכים להזמין את משטרת ישראל שתחקור את העניין הזה.

אתה מנסה לתפוס במה כדי להכפיש
וללכלך.

אני אומר למה זה לא מתחלק. זאת בדיוק
האמת.

זאת חוצפה.

אני ארגנתי 250 מגדלי פרחים ואני הולך
היום, אתה לא תגיד לי מה להגיד.

אני לא אומר לך מה להגיד, אבל אתה
שקרן.

אתה שקרן.

אתה בעל האינטרסים. אתה זה שלוקח.
אתה דואג לאינטרסים האישיים שלך.

אתה צריך לבצע הוראות, אני לא.

אנחנו לא נוכל להתווכח בצורה כזאת.
למיטב ידיעתי, ואני מקווה שאינני טועה, באמות המידה החדשות ובשיטות החדשות שמשרד החקלאות מציע, החלוקה תהיה ישירות אל המשקים, ולכן הבעיה הזאת סוף סוף תמצא את פתרונה.

אני אשמח מאוד שזה אכן יהיה. אני יכול
רק ליידע את הוועדה שאני עם 250 מגדלים הולך לבג"צ בעניין הזה. ממשלת ישראל נכשלה בכל. אנחנו עשינו כל מה שניתן לעשות, ולדעתי זה בקטע ובדרג שלמעלה, משר העבודה ולמטה ולחברי הכנסת. אני לא יכול לבוא למר הרצל בטענה, הוא מבצע הוראות. הוא אומר: אדוני, תביא לי מכתב - תקבל. באיזו טענה אני יכול לבוא אליו? יש 18,000 עובדים שאני יכול להגיד לך שאם היו מחלקים אותם נכון, היו מספיקים.

יש לי הצעה. למי שאין טענה לשירות
התעסוקה ולמר הרצל, יכול גם לא
להשתתף בדיון כעת.

אני ישבתי בישיבה ביחד עם חבר הכנסת
רענן כהן, ביחד עם מר יוסטה בליור. הוקמה ועדה מסודרת וסוכמו שם 3 דברים שהיו צריכים להתבצע תוך שבוע ימים.
1. לחלק את 2,000 העובדים לפי חלוקת הרשיונות של שירות התעסוקה לפי 3:1.
2. 650 עובדים יחולקו בהתאם לבעיות שהוועדה הזאת תקבע.
3. עד סוף אפריל יש חלוקה לפי אמצעי ייצור, לפי הצעת משרד החקלאות.


קודם כל תבצעו את הדברים. עכשיו מתחילים לבחוש את כל התיאוריות בכל עניין הענף. קודם כל החקלאים צריכים. יש סגר, לא מגיע אף תאילנדי. יש לך הנייר שמר יוסטה בליור העביר לך ועליו צריך לדבר.

הנייר הזה מבחינתי הוא חומר למבקר
המדינה.

למה?

כי כל הדברים האלה היו צריכים להיות
מסודרים לפני כן, וכל התאריכים פה, כמו אפריל, משאירים בהפסד עצום חלק ניכר מהחקלאים, ולכן כל העבודה הזאת מבחינתי היא דבר מוזר. למה כל הדברים שנקבעים פה צריכים להתבצע בקצב שאינו עונה לצרכים? למה כל האיחורים האלה?

תבקש את התשובה של שירות התעסוקה.

לצערי, המנהל הכללי של שירות
התעסוקה, שלדעתי אחריותו היא פה מרכזית, משתתף היום באיזה שהוא כנס עובדים בעיר אילת, עיר רחוקה מדי בשביל להגיע לכאן, ולכן סגן המנהל הכללי, שהוא סופג את כל האש, מגיע אלינו.

פעם בשנתיים במסגרת מפגשי עובדים,
אנחנו נפגשים עם הוועד הארצי, בתוקף הנסיבות הוא היה צריך להיות שם, ואני נמצא פה על מנת לייצג את המשרד. כמה מילים על העניין של הגרעין. מדברים על איזו שהיא תופעה שכביכול יש פה איזה שהוא ואקום, שאין אפילו מה שנקרא עובד זר שייתן מענה לבעיה של החקלאות.


בנתונים העכשוויים והעדכניים הגרעין שעומד
לרשות ענף החקלאות הוא בסדר גודל של 22,000
עובדים.

שנמצאים בארץ?

כן, שנמצאים בארץ.

אבל מה הקשר? כמה בחודשיים הבאת? זה
ארכיאולוגיה מה שאתה מדבר. עכשיו מצאת את הזמן לעשות סדר של 3 שנים אחורה. תודה רבה, בדיוק בסגר.

אני חושב מן ההגינות ששומעים אותם,
אבל גם כשפקיד מקצועי רוצה לומר דבריו,
תנו לו את הכבוד הראוי לו.

אני החלטתי בטקטיקה לא להגיב. וזה
בניגוד למה שנקרא הגרעין האמיתי, שהיה אמור להיות 17,800 עובדים. תוספת היתר של הדבר הזה ניתנה במסגרת מה שנקרא הסכמות, קרי העניין של המקדמות. כלומר, אנחנו נמצאים היום בתוספת יתר של כמעט 2,200 עובדים מעל המכסה שנכפתה על המערכת, וכדאי שכולם יידעו מהדבר הזה.


לעניין 2,000 העובדים – אנחנו ניגשנו לעניין הזה ברמה המקצועית הטובה ביותר. כל המערכות שלנו שידרו לכל מי שזקוק לדבר הזה, מה עליו לעשות. לפנות למדורי תשלומים שפרוסים בכל מדינת ישראל. אנחנו המצאנו את הטפסים בכל הלשכות, וכדאי שנשמע פה את הנתונים, כי בכל זאת נשמע משהו שהוא לא משתלב. אני אסביר למה לא הגיעו באמת אלה שבמצוקה. בסך הכל, בשיא הגבוה ביותר של המועסקים, הפלשתינאים הועסקו באמצעות מדור התשלומים בשירות התעסוקה, זה עובדים שעבדו בהיתר כחוק, כ6,600- פלשתינאים, באמצעות 1,526 מעסיקים. בעקבות היציאה של פרוייקט ה2,000- בסך הכל הגיעו 436 מעסיקים, וזה נשמע דבר שלא מתיישב. אם יש מצוקה, למה לא הגיעו בסדר הגודל שהיו אמורים להגיע?

הגיעו לשירות התעסוקה?

כן. בסך הכל הגיעו מתוך 1,526
המעסיקים עד נכון לבוקר הזה, 436 מעסיקים שביקשו היתרים לעובדים זרים בפתרון שנקרא הפלשתינאי במקום.

כמה עובדים פלשתינאים עבדו במגזר
החקלאי לפני האינתיפאדה?

כ7,700- עובדים פלשתינאים.

וכמה היום עובדים?

אין לנו שליטה על הבלתי חוקיים.

בכל הענפים.

אבל בכל זאת העניין הזה של הסגר,
ההתנהגויות של הסגר הן לא מוחלטות, הן לא אבסולוטיות. אני יכול לומר שלפי הנתונים שלנו שמדברים על מה שקרה בין פתיחת סגר וסגירת סגר בחודש וחצי האחרונים, הועסקו בהיתר באמצעות שירות התעסוקה 2,598 פלשתינאים.

זו ירידה של 5,000 עובדים.

בתוקף הנסיבות, שאין לנו שליטה עליהן.
אני רוצה לדבר על פילוח הנתונים, מי
בא אלינו ומאיזה ענף.

פה אני רוצה ללמוד את החסם.

החסם הוא חסם. בהקשר הפלשתינאי הוא
כחוק.

אז קודם כל צריך להודות שיש חסם.

יש חסם.

עכשיו נתמודד עם הבעיה.

אני רוצה לתת נתונים של פילוח מי הם
המעסיקים, מאילו ענפים הגיעו אלינו. סך הכל הגיעו 436 מעסיקים, מתוכם מענף ההדרים 51 מעסיקים, ענף ההדרים שבמצוקה. ירקות – 193 מעסיקים. פירות – 56 מעסיקים, פרחים – 133 מעסיקים. מה הם אמורים לקבל על פי מה שנקרא הנוסחה שהוסכמה? ענף ההדרים אמור לקבל 171 עובדים. ענף הירקות – 304 עובדים. ענף הפירות – 86 עובדים. ענף הפרחים – 160 עובדים. סך הכל 721 עובדים. ההיתרים מוכנים עם חתימה, ואני מניח שהם ייצאו היום, מכסימום מחר.

מתי התקבלו הפניות?

הרי בסך הכל מאותו יום שניתנה החלטה,
המערכות שידרו מבחינה מקצועית מה עלינו לעשות, הפריסה היא פריסה ארצית. אנחנו היינו צריכים לתת מענה לכל חקלאי גם אם הוא נמצא במטולה או נמצא בנקודה הכי דרומית במדינת ישראל.

הנתון שאתה מוסר לנו בחלוקה הנוכחית,
זה נלקח לפני הסגר, אחרי הסגר, בתוך
הסגר?

לא, זה מתייחס לאמות המידה שנקבעו.

היום?

מעסיק שהעסיק עד ספטמבר ושילם
באמצעות אותו מדור תשלומים, הוא זכאי
לקבל את המכסה.

אם אני מבין נכון, 173 עובדים שאמרת
לגבי ההדרים, נכון להיום, זאת הכמות
שחסרה להם?

אנחנו אמורים לתת בהתאם לפנייה אלינו.

זה מה שחסר להם?

לא, לא אמרתי שזה מה שחסר. בעקבות
הפנייה, מי שזכאי – יקבל. יש פה פער אדיר בין מספר המעסיקים שהעסיקו בפועל לבין אלה שפנו אלינו. זה בסדר גודל של פחות 1,000 מעסיקים שלא פנו, ונשאלת השאלה למה לא פנו אלינו. אם הם במצוקה, למה לא פנו?

יש פה מציאות מוזרה מאוד. מצד אחד
כאילו הכל בסדר לא פונים ולא מבקשים ומי שמבקש מקבל. מצד שני, הפרי נרקב ולא הולך לייצוא. את ההסבר לתופעה הישראלית המיוחדת הזאת אנחנו צריכים למצוא עכשיו.

חשוב שכולם יידעו, זה נאמר עשרות
פעמים אם לא מאות פעמים. העניין של ההיתר הזה למכסה הזאת יסתיים ב30.6.2001-, שלא יהיו פה אי הבנות. אנחנו מוציאים היתר למשרד הפנים, משרד הפנים צריך לממש את הדבר הזה. יש פה הסכמה.

30.6?

30.6.

אבל אתם מתחילים את זה בפברואר ולא
בדצמבר.

אני אסביר את הרקע.

ההחלטה הייתה לחצי שנה.

אני מיישם את החלטת הממשלה, עם כל
הכבוד.

ההחלטה הייתה לחצי שנה.

לא, היא לא הייתה לחצי שנה. התוספת
נפלה בסמוך לסוף חודש דצמבר תחילת ינואר. אנחנו נערכנו לדבר הזה. אנחנו צריכים לממש את החלטת הממשלה. כי לולא החלטת הממשלה, היינו צריכים היום ליישר קו בינואר על 50,000 היתרים. החלטת הממשלה הוסיפה למגזר החקלאי ולמגזר הבניין כ9,000- היתרים והכתיבה לנו שההיתרים מבחינתם יסתיימו ב30.6.2001-. אני חייב לממש את ההחלטה. לכן כתוב שם שההיתר הוא עד לתאריך. מה ההתנהגות שתהיה בשוק בעניין הזה, לי אין שליטה.

לכן, אדוני היושב ראש, אני מציע,
שכבר היום נקדים תרופה למכה וכבר
לפנות לממשלה ולבקש, בהתאם לצרכים כמובן.

בנוסף לכך, אנחנו כזרוע מבצעת, אנחנו
תרתי משמע צריכים לבצע. החלטת הממשלה אומרת שב1.7.2001- יהיו במדינת ישראל 50,000 היתרים כחוק. מעבר לדבר הזה, אפילו פסיק ונקודה. לכן אנחנו צריכים בלי קשר לדבר הזה, לתת מענה איך מתמודדים. והיה וההחלטה הזאת תתממש, הרי 17,800 העובדים, הגרעין שנמצא היום פלוס 2,200 העובדים שנמצאים, יצטרך להצטמצם. על מנת להגיע לנוסחה הזאת של 50,000 ההיתרים, אנחנו צריכים ליישר קו בצד גודל של 13,000 היתרים בענף החקלאות. אני אומר את זה פה גלוי. למי שלא מוצא חן בעיניו, שיתמודד עם הדבר הזה. אני צריך להתמודד עם החלטת הממשלה שמכתיבה לי מהלך של צמצום 50,000 היתרים.


בנוסף לכך, אל נשכח, בענף הבניין לפני כ4- שנים, סך כל ההיתרים היו משהו בסדר גודל של 74,000 היתרים. היום, בסוף שנת 2000, סגרנו שנה ב34,000- היתרים. כלומר, הצמצום יחול גם על הענף הזה. אני אומר את זה פה על השולחן.

אם אינני טועה, מר יעקב ניזרי, היה שינוי
בהחלטת הממשלה, והשינוי היה שאת
הצמצום הזה דוחים.

עד 1.7.

זו כל הדחייה?

כן.

עד יוני, כמובן, אנחנו נחיה בגן עדן.

בכל אופן, אבל עד יוני 22,000 עובדים זרים
בענף החקלאות נמצאים. הם לא נמצאים
במצב שאין מחסור.


הפרוייקט אשר מדבר על שיתוף פעולה מול משרד החקלאות קורם עור וגידים. אנחנו נמצאים בשלב מתקדם. לצערי הרב לו המסר הזה היה יוצא לפני כשנתיים או שנה וחצי, יכול להיות שהיום לא היינו צריכים להיות בדיון הזה, כי כל המהלך הזה היה מתבצע, אבל החל מאותו יום של הפגישה בין המנהל הכללי של משרד החקלאות לבין המנהל של שירות התעסוקה ניתנה הסכמה עקרונית לדבר הזה. הפגישה הייתה ברמלה והעניין הזה קורם עור וגידים. אני מאמין בפרוייקט הזה, כי בסך הכל הוא מתבסס על מה שנקרא פעילות אמת של החקלאי במישור שנקרא נתוני אמת. לצערי הרב, היכולת שלנו לבדוק את נתוני האמת היא קשה.

מתי התקבלו הפניות, אלה שהתקבלו?

הם היו ברוטינה. אבל בל נשכח שהיו גם
עיצומים בתוך המערכת. כל משרדי הממשלה היו בעיצומים. אנחנו יכולנו לצאת עם זה לפועל לולא העניין הזה של העיצומים, והעיצומים פגעו בהליך עבודה.

את כל זה אני מבין, אבל הפער האדיר
בתחום ההדרים, למה בהדרים נוצר פער
כזה גדול?

קבעו אמת מידה לפי העובד שהועסק
בספטמבר 2000. בספטמבר עוד אין קטיף, במקום לקחת את אמת המידה של ינואר שנה שעברה, שזה השיא, ואז היית מוצף בבקשות, והוא ידע את זה ודיברנו על זה, והוא יודע את הבעיה והוא ממשיך להגיד שלא הגישו בקשות.

אין לי ספק ואני חושב שזאת דעה של
כולנו, שאתם כעובדי המדינה מבצעים את המדיניות. אבל אתה כאזרח, אתם כמערכת, כי זה לא אתה אישית, לא שאלת את עצמך שאלה אם יש פער כזה בין הצרכים שנמדדים במספר האנשים שהועסקו, מספר החברות שהעסיקו אותם, לבין הפניות, כאשר באמת בפועל אתה רואה שהתוצרת החקלאית הולכת לאיבוד ואנחנו מפסידים לא רק שקלים אלא גם דולרים או פרנקים בייצוא. משהו פה לא מתפקד. האנשים יכולים לא להגיד אמת ולזייף את המערכת, אבל הם לא יכולים לזייף את עצמם על חשבון עצמם. אז משהו בתפקוד שלכם לא עונה.

החברות הגדולות לא נכללו בזה, אין לי
ספק. איך זה מסתדר בשירות התעסוקה, אני לא יודע. ענף ההדרים נמצא בבעיה אדירה. את הפרי רוצים בחוץ לארץ. החברות הגדולות צריכות מאות פועלים, ביקשנו, הגשנו פרוייקט לפני למעלה מחודש של 900 עובדים, שיזדכו עד הסוף בסוף יוני, ללא שום בעיות, הפנינו את זה לפי רעיון של מר ז'אנו, צריך את זה לעשות. לענף ההדרים עם 1,000 העובדים הנוספים האלה יהיה פתרון עכשווי, ואחר כך נשב על המדוכה על כל הדברים הקטנים. שני שליש מהפרי על העצים, מצב שלא היה מעולם, והשוק משווע לפרי הזה. יש תוכנית והיא עומדת על השולחן כבר חודש ימים.

אני באמת מצטער על צורת הדיון הזאת, זה
באמת לא מוצא חן בעיניי ואני לא חושב שכך צריך לנהוג כלפי פקידי ציבור ועובדי מדינה.



אני רוצה לומר מילה אחת לגבי המספרים שהוצגו כאן. ענף ההדרים העסיק 2,600 עובדים או 2,700 עובדים פלשתינאים כחוק בעונה, ולכן לכאורה לפי המפתח הזה הוא היה צריך לקבל 800 עובדים זרים במקומם. בפועל זה 173 עובדים. אני יכול להסביר את הפער בכמה נימוקים, אבל הנימוק העיקרי
שאמות המידה שנקבעו היו אמות מידה קשות שאי אפשר לעמוד בהן. למשל, אמת המידה שבאה ואומרת שבודקים את הצרכים בספטמבר ולא בדצמבר. דרך אגב, כל מה שאני אומר עכשיו כתבתי במכתב וביקשתי לתקן את התיקונים האלה. פעם אחת לתקן במקום ספטמבר דצמבר. חלק מההדרים לא העסיקו את הפלשתינאים באופן ישיר, אלא באמצעות קבלנים. קבלנים מזוהים למטרה המזוהה. אמרתי: תתקנו את העקרונות שלכם, שגם כאשר יועסקו פלשתינאים חוקיים בהדרים באמצעות קבלנים, תכירו בהם. אני לא זוכר עוד כמה אלמנטים נוספים שאני דרשתי. אם היו מתקנים אותם, אפשר עוד לתקן אותם, זה לא מאוחר. דרך אגב, גם החקלאים בטלנים, אני אומר את זה בצורה מאוד גלויה. אפילו שמאשרים דברים מסוימים לחקלאים, צריך לרדוף אחריהם עם כפית כדי שייקחו את זה. לכן אני בא בטענות גם לעצמנו. חלק מהטענה היא באמת בגלל כללים קשיחים שצריכים טיפה להתאים אותם למציאות.

במועד שנקבע על העניין הזה של החלוקה
על פי מפתח, הגענו לנתון שאומר כי בזמן האופטימלי שאנחנו נצטרך לתת למרב המעסיקים, אנחנו נגיע לסדר גודל של 1,400-1,500 היתרים, וקבענו שרזרבה תיתן מענה לכל מיני מקרים מהסוג הזה. אנחנו ערוכים לדבר הזה מבחינת העיקרון שבדבר, אנחנו יוצאים עם הדבר הזה כמו שהוא ונצטרך לעשות מקצה שיפורים, שייעשה.

אני מציע גישה לגמרי שונה. זה נראה
כפתרון בשלבים. במקום לקחת את הנתון האמיתי, אתה קובע קודם כל את נקודת המוצא, שהיא מלאכותית לגמרי, ואחר כך יש לך רזרבה. אם הם אומרים שספטמבר בשביל ההדרים לא יכול להיות נקודת מוצא ואם אומרים לך שהיו חברות ביניים שהעסיקו את העובדים, אין פה משחק בירוקרטי ואין פה עניין אידיאולוגי. אנחנו צריכים לספק את הצרכים של החקלאים, אז בשביל מה אתה קודם מחלק לפי ספטמבר, ואחר כך מרזבה שזה עוד חודש, בשביל מה? הרי יושבים אנשי מקצוע ולא רק אנשי מקצוע, יושבים אנשים שכל קריטריון וכל פסיק כזה עולה להם כסף אמיתי ועבודה שלהם. אז קח את מה שאומר משרד החקלאות, שהוא גוף ממלכתי והוא מבסס את ההערכות שלו לא רק על הידע שלו אלא גם על הדרישות של החקלאים, והם אומרים לך: בשביל פרי ההדר הנקודה צריכה להיות חודש כך וכך, ותיקח בחשבון גם את ההעסקה באמצעות גופים שלישיים. תיקחו את זה, זה לא משחק פה. אתה לוקח מספר ואתה לוקח נייר ואתה מקריא נתונים, והם כל יום מוציאים את הכסף ואת הדם שלהם.


לכן אני חושב, כבוד המנהל הכללי, אם הייתי אני ממשלת ישראל, היו צריכים להקים קבינט חירום, צוות חירום לפתרון בעיות כלכליות ספציפית לחקלאות, והקבינט הזה היה צריך לעבוד יום ולילה, וגם כשיש עיצומים להוציא צווי ריתוק או פשוט לדבר עם ועד העובדים כי הרי בכל השביתות האלה היו ועדות חריגים כמו במשרד הפנים וכדומה, אפשר היה למצוא פתרון. יום ולילה עובדים בשביל לספק את הצרכים של החקלאות ולא לתת לאבד פרנסה והכנסה למדינה. אני לא מבין את הקצב, את ההתייחסות. זה בסך הכל דם וכסף של כולנו. בסוף כולנו משלמים, גם בשוק וגם בחוסר כסף באוצר.






אני מבקש מהמנהל הכללי של משרד החקלאות ומהמנהל הכללי של משרד העבודה, עוד היום תשבו ביחד עם שירות התעסוקה, אם המנהל הכללי נמצא באילת אז יש סגנו, קובעים מחדש את אמות המידה בצורה כזאת שהיא באמת עונה לצרכים.

ענף החקלאות הוא לא ענף הבנייה, שאפשר
לשים איזה שהוא בטון. לענף החקלאות יש דחיפות. לדעתי, ברגע שבשירות התעסוקה נקבעה כבר מכסה, מחר בבוקר כל אחד שזכאי לקבל את האישור שלו, שיתייצב במשרד הפנים כדי לשחרר מיידית את הצינור הזה.

כל העבודה מבוססת על נתונים של שירות
התעסוקה מהספרים שלהם של התשלומים. כל החומר נמצא אצלכם, תעשו מה שמר אפרים כהן אומר עכשיו לעשות. תוציאו את הזכאות אתם. למה אתם מטרטרים אותנו מול אלפי חקלאים לכתוב מכתבים, ללכת למועצות הייצור ולאשר, הכל עשינו מחדש. בתוך זה הייתה גם שביתה של המשרד. אתה יכול לקבל פה החלטה שהם ישתמשו בחומר שיש אצלם, להם יש כל הזכאות של כולנו ויגמרו את העניין תוך ימים.

אני רוצה לומר פה משפט שחשוב שהוא
ייכנס לפרוטוקול, אבל אני בטוח שכולם יכעסו ויתנגדו לו. בואו נבין מה קרה כאן, יש לנו מצב חירום, והכמות שהממשלה קיבלה החלטה שהיא מקצה לטובת מצב החירום אינה מספקת. מה שהיו צריכים לעשות בעת חירום כזאת, בניגוד להסדר הקבע, זה לא לחלק את העובדים בכלל. אילו היית שואל אותי, היית אומר לי: יוסי, אתה המנהל הכללי של משרד החקלאות, מה הפתרון שאתה מציע? הייתי אומר לא לחלק את העובדים בכלל.

אלא?

לא הייתי מחלק את 2,500 העובדים האלה,
הייתי מרכז אותם בקבלן אחד, ואני כמשרד החקלאות הייתי קובע להם תוכנית עבודה והייתי בא וקובע את הסדר. הייתי לוקח את העובדים האלה בשלב ראשון כולם להדרים, לקטוף את כל ההדרים חודש. השלב השני, כולם הולכים למטעים, עושים דילול פרחים.


תיקון אחד למה שאני מציע. זה נותן פתרון טוב, והטוב ביותר שיכול להיות לפעולות העונתיות בחירום. הייתי צריך לצבוע קובייה מתוך ה2,500- ונותן את זה לענפים שזה לא עונתי. הפרחים זה לא עונתי, זה כל השנה.

זה סוכם עם המנהל הכללי של שירות
התעסוקה.

תראו מה שקרה השנה, עם כל מה שנעשה.
כל השטחים הפתוחים של הירקות הלכו לאיבוד. למה? משום שאת הירקות בשוק הפתוח היו צריכים לקטוף בעונה מסוימת. המסיק הלך לאיבוד, ההדרים הולכים לאיבוד, והמטעים ילכו לאיבוד. אני יודע שזה בעייתי. לא נמצאה הטכניקה המתאימה שיהיה קבלן כזה שיכול לשלוט על 2,500 עובדים ולהבטיח שהם ייועדו למטרה שלשמה הם נועדו. זאת הבעיה הטכנית, אין לי פתרון לבעיה הטכנית. אבל אילו היה לי פתרון לבעיה הטכנית, זה הפתרון, ושום דבר אחר לא.

אם הפתרון הוא לדעתך הכי טוב, ואני
חושב שאם הוא טוב, אז לדעתי גם הארגונים יסכימו. אם זה הפתרון ואתם יכולים לקבוע את לוח הזמנים…

אין לי טכניקה לפתרון הזה.

מחר אתה מוציא מכרז לחברת כוח אדם
שתרכז את העובדים.

על פי חוק לא. על פי חוק הוא לא יכול
לקבל.

אני אומר לך מה הבעיה. אין לי ספק שזה
הפתרון הכי טוב שיש בתנאי מעבדה בעת חירום. כל פתרון אחר הוא פתרון פחות טוב. הבעיה שהוא טוב בתנאי מעבדה. כאשר אתה מדבר במוצר במחסור עם מחיר פיקס, אז השוק פועל.

אבל המחסור הזה הוא מלאכותי.

הממשלה, שהיא הריבון, החליטה שהוא
מוגבל בכמות. מוצר במחסור במחיר פיקס תמיד השוק יוצר שוק שחור, ולא יעזור שום דבר שיהיה הקבלן הטוב ביותר, כאשר יסתובב מישהו ברמקול ויגיד להם: אני מוכן לשלם 5,000 שקל לעובד, הפועלים יברחו. זאת הבעיה, אבל זה הפתרון היחידי.

הדברים שהתבררו פה ומה שאתה הבהרת
לגבי אמות מידה, שהן בעצם לא מאפשרות, אפשר עוד לשנות את זה שכל ענף יהיה לו נקודת מוצא?

הבעיה היא הזמן. זה לא פשוט. ענף
ההדרים רוצה את תיקון אמות המידה כמו שאני ביקשתי. הרי העוגה היא עוגה קטנה. אם אני אבוא ואתן את אמות המידה ההגיוניות לטובתו, אני אפגע בענף הפירות. אני אומר: בואו ננסה להציל את מה שניתן להציל, חבל על הזמן. ששירות התעסוקה ייצא עם האישורים כמה שיותר מהר, כך נרגיע חלק מהאוכלוסייה. הם צבעו קובייה מסוימת לטיפול בבעיות שלא נכנסות לאמות המידה, זה כבר בשלב הבא וגם אותו לא לדחות. אבל לעכב את העניין ולהתחיל עוד פעם דיונים, חבל על הזמן.

הדבר שאתה קורא לו השלב הבא, יש לך פה
את הרזרבה הזאת.

לזה התכוונתי.

את הרזרבה הזאת, אתם יכולים ממחר
להתחיל לחלק?

אני לא שותף. קבעו צוות.

לא, הנייר הזה צבוע. 2000 צבוע בדיוק איך
הוא מתחלק.

אני מדבר על הרזרבה. אם היו הולכים לפי
הנוסחה הקודמת תחת האילוצים שנקבעו קודם, כל מה שהוא יכול להקצות זה 721 עובדים. יש לך עוד 1,300 עובדים להקצאה בשינוי מאמות המידה. 700 עובדים לשחרר מייד.


אני מציע את הפתרון – החברים פה אמרו, ואני סומך על כל מילה שהם אמרו, היום או מחר יוצאים אישורים ל700- עובדים.

מבלי שהאנשים יבקשו.

הם ביקשו כבר. 700 עובדים שישחרר אותם
מחר. נשארו 1,300 עובדים, ההרשמה הסתיימה. הצוות שנקבע יישב ויחליט איך מחלקים את 1,300 העובדים בשים לב לתיקון באמות המידה, משום שאם נשאיר את אמות המידה כמו שהן, אי אפשר להקצות יותר מ730- העובדים.


מה שאני מציע לוועדה זה לעשות את מה שאני אמרתי, לבצע מייד את 700 העובדים, שהצוות יישב היום-מחר, יקבע אמות מידה שמשפרות את אמות המידה הקיימות איך מקצים את היתרה.

הצוות הוא משותף או שהוא רק של שירות
התעסוקה?

אני הבנתי שהוא משותף. משרד החקלאות
ושירות התעסוקה יתקנו את אמות
המידה כך שאפשר יהיה לנצל את היתרה.

יש הרבה בעיות כבדות משקל שחלק אולי
תיפתרנה בשיטה החדשה. יש דברים דחופים. אני זימנתי את הישיבה הזאת בשביל לטפל אך ורק בדברים דחופים, כי אני רואה את חובתי, את מה שאפשר להציל – להציל. הפתרונות היסודיים יותר – בישיבה הזאת לא נדון בהם ולא נשיג אותם.

אני רוצה קודם כל להגן על שתי העובדות
המסורות שיש לי בנמל התעופה בן גוריון. אני חושב שנעשה פה עוול לא מוצדק. אולי לא נוח לחלק מהאנשים, אבל גם עובד מדינה יכול לצאת לחופשה. הטענות שעלו פה - אני לא מפריך את כולן באופן אוטומטי כדי לא חס וחלילה לפגוע פה באנשים, אני מחר בבוקר אהיה בנמל התעופה בן גוריון בשעה 09:00 בבוקר, וכל מי שיש לו בעיה וחושב שיש בעיה לגבי האשרה שלא מומשה, אני אישית אטפל בה. אבל אני לא בטוח שזה המצב.


היסטוריה – כאשר מר בנימין נתניהו היה ראש ממשלה, הגיעו לפה 1,200 סינים. לפני שנה דיווחו שהסינים האלה ברחו, קיבלו 1,100 אנשים במקומם. זה חוץ מהאשרות, תוספות, מסתובבים פה.


בהקצאה שדיבר פה ידידי מר אפרים כהן מדובר שיש פה לא 17,300 עובדים, יש פה למעלה מ22,000- עובדים. אז יש פה בפועל הרבה יותר עובדים. כבוד היושב ראש, יש פה סחר בעובדים, וכדאי שכולם ישמעו את זה, והם לא נמצאים במקומות הנכונים.

זה הכל משום שלא רשום על החקלאים.
משום שאין מכסות אישיות. אילו כל חקלאי היה אחראי למכסות האישיות שלו, לא הייתה בעיה.

אם אתה מדבר על מה שיש בפועל, אז
בפועל בחקלאות עסקו לא 6,000 פלשתינאים אלא 20,000, ולכן המחסור מוליד את הסחר.

אני פקיד שצריך לבצע. אני מוכן שהממשלה
תאשר 100,000 עובדים זרים, הם יקבלו 100,000 ויזות. מה השאלה? מה שקורה שכולנו במדינה, אני רואה את זה בפוליטיקה, כולם מציעים לאחרים מה לעשות במגרש שלהם ואף אחד לא מקבל החלטה. ישנה בעיה, ישנה מצוקה, כולם יודעים שישנה בעיה. בדיון הקודם שישב פה מר פסח גרופר, דיברו איך מקבלים תוספת ל13,000- עובדים, ואז פה אנחנו הצענו, אני הצעתי שקודם כל נשאיר את ההקצאה ולא נקצץ מ17,000- עובדים ל13,000- עובדים, והוסיפו את 2,000 העובדים. זאת אומרת, אני הייתי בין אלה שאמר שיוסיפו להם למה שרוצים להוריד להם, והייתה איזו שהיא תוספת. אילו היינו הולכים לפי ההקצאה הראשונה, היו צריכים לדבר היום על 13,000 עובדים ועוד 2,000 עובדים, אולי 15,000 עובדים. פה אנחנו מדברים כבר על 22,000 עובדים. לכן אני אומר שצריך לעשות בעניין הזה דיונים שהם לא פה. פה כולם רוצים, ומי שלמעלה שיחליט כמה נותנים. אנחנו מחויבים, כי אם מחר בבוקר יבואו למר יעקב ניזרי או למר אפרים כהן ואלי ויגידו לי: למה יש פה יותר מ17,300- עובדים? כל האנשים האלה יברחו למחוזות שלהם, אף אחד לא יבוא אליהם, יבוא אלינו. על כל אישור קטן שאני נותן, אני עושה, ואני גם היום נמצא בבעיה. ההקצאה של 2,000 העובדים עד יוני, מה שנאמר פה על ידי המנהל הכללי של משרד החקלאות, זו פיקציה. מי יבוא ל3- חודשים? מי יביא עובד ל3- חודשים? מי יטפל בו ל3- חודשים? אני לא מטפל ב2,000- עובדים, אני מטפל ב50,000- עובדים של הבניין ועוד 20,000 עובדים של החקלאות. אני צריך לטפל ב70,000- עובדים שיבואו לפרקי זמן של חודשים, כי ההקצאה של שנת 2001 היא עד דצמבר 2001, ואנחנו כבר נמצאים במהלכה של שנת 2001. אין עדיין הקצאות של 2001.

תתייחס לשני דברים. קודם כל לעניין של
חידוש הרשיונות.

נאמר פה על ידי מישהו שחסרות 600
אשרות מתוך 70,000 עובדים, אני אישית אבדוק את זה. אני יודע שאין דבר כזה, אבל אני מקבל את מה שנאמר פה, כי חובתי לבדוק או להפריך. אני אישית אהיה בנמל התעופה בן גוריון מחר בבוקר, אבדוק אם יש 600 אשרות שלא מומשו. אני לא בטוח שזה קיים, אבל אני אבדוק ואני מתחייב לתת על כך תשובה. גם איתך דיברתי שלשום בערב ואמרתי לך שאני לא יודע שיש מישהו שיש לו אשרה שלא מומשה, אלא בתהליך. יכול להיות שזה בעבודה, כי אם יש 70,000 אשרות, אז מתוך 70,000 אשרות פיגור של 600 אשרות זה לא כל כך נורא, אפשר לטפל גם בזה ואפשר לעשות פה איזה שהוא מהלך מהיר.


אני על דעתי את ההקצאה של מר יעקב ניזרי לגבי עד יולי, הוצאתי שלשום מכתב לכל המעסיקים שההקצאה תהיה לשנה, לא ל3- חודשים. למה? כי אני אמרתי שבמהלך יולי אני אתחשבן בעבר בין מעסיקים ולא אביא חדשים. כי אני אמרתי: אף אחד לא ישקיע כסף ואף אחד לא יבוא ל3- חודשים. לקחתי על עצמי אחריות שאף אחד מהאנשים פה לא יבוא אחר כך אלי ומישהו ישאל אותי, איזה מבקר מדינה או בודק, ויגיד לי: למה אישרת אותם לשנה ולא ל3- חודשים.


אתמול גם ביטלנו את הערבויות. אני החלטתי לבטל את הערבויות. אין יותר ערבויות לעובדים זרים. נגמר הסיפור. אפס ערבויות, מי שייתן ערבויות, יקבל אותן בחזרה.

זה בהתאם לבג"ץ.

היה בג"ץ שקבע שלא רשאי לחלוט, והאוצר

תיקח, אני אומר: אני לא עובד של אף אחד. אם לא חולטים, אני לא לוקח, חבל על הזמן, אין יותר ערבויות לאף אחד ואני לא עוסק בעניין הזה בכלל. לכן אני חושב שהדברים האלה צריכים להיות ברורים ושכולם יידעו את הדברים.

צריכים לברך על דברים כאלה.

אנחנו עשינו רה-ארגון בנמל התעופה בן
גוריון, לא היה קל, במהלך השנה, גם את הבנייה וגם את החקלאות. אני יודע שלחלק מהמעסיקים, ואני לא אפרט בשמות, לא נוח להם שעובדת מסוימת שעבדה במשרד הפנים לא עוסקת בזה, ואני אומר את זה פה על השולחן ומי שרוצה בארבע עיניים אני מוכן לירות לו מתחת לחגורה. כל אלה שמתלוננים, הצעקנים, מתחת לחגורה להגיד לו למה לא נוח לו שזה הועבר למקום אחר, בלי שום בעיה. היום זה עובד מסודר. היום כל עובד זר שמגיע, לעדכנך, ואתה מוזמן לבוא לבקר, מגיע לנמל התעופה בן גוריון, ביקורת גבולות נפרדת לעובדים זרים – זה עובד. מקבל דף מידע בשפה שלו – זה עובד. מקבל דרכון ביד – זה עובד. מקבל כרטיס עובד זר – זה עובד. זה לא היה לפני שנה וזה עובד. עכשיו יש תקלות, אני יודע, גם אצלי יש, כולם זה עובדי מדינה. גברת רינה קונפורטי, אני מרשה לעצמי לחשוף את תלוש המשכורת שלה. כמו עובד זר. עובדת מדינה, 3,200 שקל בחודש והיא עובדת משמרות.

תן לה תוספת.

אני לא יכול לתת לה תוספת ואף אחד לא
יכול לבוא ולהגיד שהדברים מתבצעים בצורה לא טובה. אני אישית אומר פה: מחר בשעה 09:00 בבוקר אני יושב בנמל התעופה בן גוריון, משעה 09:00 עד לסביבות השעה 14:30 אחר הצהריים. כל מי שיש לו בעיה אישית שיבוא לשם ואני רוצה להוכיח לו.


אני קיבלתי רשימות מחברה מסוימת, שמר יעקב ניזרי לקח אחריות וחתם על הדיווח שלהם ואני אישרתי בשיחת טלפון אתמול בלילה ואני אמרתי לו: נראה לי לא טוב. בסביבות 23:00 בלילה בדקנו על המחשב אני והעובדים שלי בנמל התעופה בן גוריון. הדיווחים לא אמינים.

לגבי מה?

לגבי עובדים זרים שנמצאים אצל מעסיק
אחד ונמצאים במקום אחר. היום - מהפכה. המחשב של רשב"ג יושב אצלי במשרד הפנים. כל עובד זר שיוצא, אני לא צריך את הפתקאות שלכם, זה לא מעניין אותי. אני מקליד את מספר הדרכון ואני יודע אם הוא פה או לא פה. כל צילומי הדרכון, צילומי הכרטיסים, אתם יכולים לגרוס את זה, חבל על הזמן. אני לא עובד בשיטה הישנה. הכל בדוק, ואני מזמין אותך לבוא לבקר.

כן, אנחנו נבוא.

לבוא לבקר תרתי משמע, תבקר ותבדוק מה
שאתה רוצה, עם כל הסיכומים שהיו פה בשנה האחרונה, ושמישהו יוכיח שמשהו מהדברים שאמרתי לא נתבצע או לא נכון. אני מזמין את כל מי שרוצה לבוא ולראות, ואותך כיושב ראש ועדה לבוא לבקר ולבדוק לפי הנהלים, התיקים, המספרים, הכמויות, ואחד שיציג נתון שלו שאינו מתאים לנתון שלי, אני אוכיח לו שהמחשב שלי היה נכון, היה קל לרמות לפני שנה כשהכל היה בתיקי קרטון משנת 1948, היום הכל ממוחשב. במחשב רשום כל עובד זר לאיזה מעסיק הוא שייך, ממתי, כולל סיעודי.

קודם כל באמת מגיעות ברכות לכל מי
ששיתפו פעולה, למשרד הפנים, למינהלת העובדים הזרים בנושא של הקמת האגף בשדה התעופה וכל החידושים והמחשוב, שזה היה עסק שעמד תקוע במקום שנים.


אני רוצה לברך גם אותך על שתי החלטות שדיווחת עליהן עכשיו, האחת, שאתה נותן אישורים לשנה, כי זה היה אבסורדי. וההחלטה השנייה היא לגבי ביצוע החלטת הבג"ץ בעניין הערבויות.

בג"ץ אומר: תיקח, ואולי תשתמש. אני

לא, חבל לי על הזמן.

יש לי כאן פנייה של משרד הביטחון לגבי
חקלאי שהוא גם נכה צה"ל עיוור וגם משפחה שכולה. מבקשים, מתכננים עובד אחד שהוא צריך לקבל, אין מאיפה לתת לו? איזה שהוא מנגנון חייב לתת פתרון לבעיות כאלה.

אני מציע להתייחס לדברים שהציע חבר
הכנסת גדעון עזרא. חבר הכנסת גדעון עזרא הציע שאנחנו נפנה לשר הביטחון בבקשה לתת אישורים לנשים פלשתינאיות להיכנס ולעבוד, כי כנראה הסיכון הביטחוני פה הוא באמת קטן יחסית. זה משמעותי מבחינתכם?

אתה יודע מתי הם יוצאים לעבודה
ברצועה?

לא, אבל זה לא רק הרצועה. יש לך גם
יהודה ושומרון.

ברצועה יש יציאה אחת.

אבל יש לך גם יהודה ושומרון.

כל דבר טוב לא פותר את הבעיה.

זה יקל?

כן.

מעזה זה הרבה יותר מסובך.

אני מבין שסגרו פה את המספרים לטווח
הקצר. אבל אני רוצה להראות את הדברים מנקודת המבט של האזרח הקטן, של החקלאי הקטן בשטח, כי אנחנו מנהלי ארגונים שפונים. אני מייצג את ענף הדבורים, שבסך הכל צריך 70 עובדים זרים. האנשים האלה נמצאים על קווי התפר, גונבים להם כוורות, הגנבים הם פלשתינאים לשעבר. בתקופת האינתיפאדה הראשונה הם לא היו רשומים ואנחנו שנתיים מתעסקים עם ניירת. אנחנו נאלצים להיות לא תרבותיים כי לא נותנים לנו זכות דיבור אחרת, עשרות מכתבים נכתבים, אין תשובות גם.


לפני שנה וחצי ארגנו וכתבנו טפסים רשמיים של שירות התעסוקה, שאנשים הלכו לעורך דין והחתימו עורך דין, החתימו את מועצת הייצוא, שלחו, לא קיבלו תשובה. אני שלחתי אנשים, אפילו אם זה 10 אנשים, שהיו להם פועלים פלשתינאים רשמיים, הלכו ללשכת התעסוקה, לא קיבלו תשובה.


אני מבין שיש הבעיות בטווח הקצר, אני תומך בפתרון של מר יוסי ישי לעניין הזה, זה הפתרון היחידי שיכול לפתור את הבעיות מיידית, וצריך ללכת עליו. אבל במבחן התוצאה השלטון נכשל וצריך לפתור את זה.

אני מייצג 400 משקים חקלאיים מהערבה,
ואני רוצה להגיד לכם שכל הדיון שמתנהל כאן סביב החלופה שיכולה להיות לעובדים הזרים דרך הפלשתינאים, פשוט מדלגת מעלינו. אני מודיע לכם שלפחות 50 משקים מהערבה היום כבר נמצאים במצב של התרסקות מוחלטת, פשטו את הרגל. אני היום לא עומד בפני הבעיות הכלכליות שלהם, אלא עכשיו אנחנו כבר עומדים לפני האיומים הנפשיים של האנשים האלה. זאת אומרת, אנשים שמתחילים להודיע לי שהתשובה שלהם לכל הסיטואציה הזאת היא להתאבד. יש כאן אנשים שיושבים בחדר הזה שיכולה להיות להם התשובה לאנשים האלה. אנחנו יושבים שנתיים ימים ומחכים להקצאות האלה שיינתנו לנו דרך שירות התעסוקה, ואני יודע כמו כל אחד אחר מהחדר הזה שזה יהיה בעוד שנתיים קדימה. התשובה שלהם היא נהדרת, אבל היא לעוד 4 שנים.

מה היא?

שתהיה הקצאה, שיבואו ויגידו אמות
המידה לפי הייצור האמיתי של המשק, ואני יודע שבסיטואציה כזאת המשק בערבה יהיה לא עם 3 אנשים כמו שהיום, אלא יהיה עם 7 ו8- אנשים, וזה כבר נרשם אצל אמות המידה שלהם. אבל עד שאנחנו נגיע למצב הזה, אנחנו בינתיים מוצאים פתרון דרך מתנדבים, תרמילאים, כל מיני דברים כי לפלשתינאים אסור להגיע לערבה, משרד הביטחון לא מאפשר להם להגיע.

העובדים שהיו לכם נשארו?

העובדים שהיו לנו זה 3 תאילנדים למשק,
נמצאים אצלנו. אבל אף אחד לא יכול להשלות את עצמו שכדי להתפרנס בערבה אפשר לחיות מ3- אנשים למשק. זה לא אמיתי, זה לא מציאותי. משק של הערבה, אני אומר לך לפי מפתח אמות המידה של שירות התעסוקה ומשרד החקלאות, זה 7-8 אנשים למשק. מה שקורה בכל מקום אחר בישראל שמשלימים את זה דרך פלשתינאים, וזה הדיון שהתנהל כאן היום כל הזמן, לא תופס לגבינו כי אין פלשתינאים ולכן צריכים את העובדים, אנחנו בכלל לא במשחק הזה.

אבל נתנו לו אמות מידה לפני שנתיים.

אני מנסה להבין, האם המצב שלכם השתנה
בעקבות המחסור הכללי?

בוודאי שכן. קודם כל הפתרון שלנו היה כל
הזמן בהסכמה עם שירות התעסוקה ועם משרד הפנים, שמאפשרים לנו להביא מתנדבים לארץ, שמאפשרים לנו להביא תרמילאים לארץ, ומתחילים לחפש אותם והם מגיעים ואנחנו שתקנו כל הזמן כשבאו וחילקו לכל עם ישראל את ההשלמות כשלא היה להם פלשתינאים או הפיצוי, אנחנו ישבנו בצד, הסתכלו ברשימות לא הגשנו שם אחד אפילו.


אני בא ומבקש ממשרד הפנים שיאפשר לנו להביא את המתנדבים האלה עד שתהיה הקצאה דרך שירות התעסוקה. זה קרש ההצלה היחידי שנותר לנו. בא משרד הפנים וממציא כל פעם הגדרות אחרות מה זה כן מתנדבים ולא מתנדבים ובינתיים אנשים אצלנו התרסקו, והיום מאיימים עלי בהתאבדות, ואני לא יודע אם אני לוקח את האחריות או שכל פקיד אחר שכאן יושב ייקח את האחריות לדבר הזה.

למה אתה מצהיר פה הצהרות? אחד שהוא
לא מתנדב, שאתה מביא אותו כמתנדב
והוא עובד זר.

מה ההגדרה של עובד זר?

מה אתה משלם לו?

מה זה מה אני משלם? מהי ההגדרה של
עובד זר?

הוא מגדיר מה זה עובד זר, לא אני.

בבקשה, הוא אמר לי שזה לא עובד זר. מר
עזרא ז'אנו אומר לי שזה לא עובדים זרים, שזה מתנדבים. מה אתה רוצה ממנו? הוא דוחה אותי מהטיפול ואתה דוחה אותי מהטיפול ואני בינתיים צריך לאסוף את הפירורים.

היו להם מתנדבים והמדינה לא כל כך
התייחסה לזה. אתם באתם, בדקתם, התחלתם להקפיד על אמות מידה נוקשות יותר, הורדתם את רוב החלק הזה.

לא נכון.

מה לא נכון. היינו בערבה.

אני רוצה לתקן, ואתה יכול לבדוק את זה
עם השר חיים רמון, שר הפנים, אם בזמנו היו מכסות למתנדבים, אז גם זה ירד. כל מי שרוצה להביא מתנדבים, שיביא. אבל מה לעשות, אנחנו גם מסוגלים לבדוק מה שלא נבדק בעבר. אז אנחנו בודקים שני דברים, החבר'ה שבקונסוליות הם אלה שרואים את האנשים ובודקים ופוסלים אותם, כי הם אומרים: אלה עובדים זרים במסווה, ואני מוכן שמי שעושה משהו לא בסדר ומשהו הפוך שיעמוד גם לדין, שיגידו את זה גם פה פעם אחת. אנחנו לא פקידים חוטבי עצים של אף אחד פה. כל הזמן אנשים צועקים לנו פה כי אנחנו חייבים למישהו משהו. על עבירות שישלמו את המחיר, ושיוכיחו לי שמה שיצא יצא. תבדוק כמה עובדים בלתי חוקיים נמצאים בארץ. המספר הזה שגדל ל200,000- עובדים זה לא נולד באיזה שהוא מקום. אני אומר דבר כזה: כל מתנדב שרוצה להגיע, שהוא מתנדב באמות המידה של מתנדב, אני לא מכיר מתנדבים בגילים 40 ו30-, יש, אנחנו יודעים מה זה מתנדבים ואנחנו גם יודעים טוב מאוד גם מה זה מתנדבות. יודעים לבדוק את זה. אין מתנדב אחד שהוא באמת המידה שאנחנו יודעים לבדוק, עד כמה שאנחנו מסוגלים לבדוק, שלא ייכנס לארץ. אין הגבלה במספרים. אנחנו בודקים את זה, אנחנו גם רושמים אותם ובודקים שהם יצאו אחרי 4 חודשים ולנו אין שום בעיה בדבר הזה.

קודם כל, בשם כולנו אנחנו צריכים להודות
למר הרצל גדז ולא רק על העניין הזה, כי באמת הוא גם מייעל את המערכת, אני מקווה שמשרד הפנים יתקדם, גם בעניין הוויזות הוא חסך לנו הוצאות לא קטנות, וכשמגיעה תודה מגיעה תודה.




יש לי שאלה, ואני יודע שיכול להיות שחבריי החקלאים ירצו לתלות אותי על עץ, אני בכל אופן מתכוון להעלות אותה. השאלה היא למר הרצל גדז ולמר אפרים כהן. אם אני שומע שיש בארץ למעלה מ22,000- פועלים תאילנדים בחקלאות, אני אומר אם אצל מר הרצל גדז ואצל מר אפרים כהן ברשימות יש 19,000 פועלים זרים ואני יודע שלנו אין פועל אחד שהוא בלי אישור, אני יודע שלתנועת המושבים אין פועל אחד שהוא בלי אישור, זה מתרכז במקום אחד קטן. אני הייתי גרוע מאוד בחשבון כל שנותיי, ואני ידעתי רק כמה זה 1 ועוד 1. מדוע העסק הזה עובר פה בשקט, אף אחד לא מדבר עליו מילה? מדוע מישהו לא בודק איך זה קרה? ואני בא ואומר דבר פשוט לגמרי, אני רוצה שיהיו 22,000 עובדים אבל אני רוצה שיהיה 24,000 עובדים, שמהם 2 עובדים יהיו לי ועוד 2,000 עובדים ועוד 2,000 עובדים לתנועת המושבים. למה מגיע לחקלאי א' שיהיו לו פועלים בלי רשיון באישור שלכם או לא באישור שלכם ולחקלאי שני לא מגיע לו? רק על זה אני רוצה תשובה.

אני ממושב עולש, אני פרחן, מגדל פרחים.
החברים שלנו יושבים פה, מזכיר האיגוד ועוד שני חברים. אנחנו מגדלים כ1,600- דונם פרחים בארץ, את זה כולם יודעים. לנו יש בעיה, לפני שנה וחצי, וצדק הבחור מהערבה, שמילאנו טפסים על פי אמות המידה ששירות התעסוקה קבע. היינו פה בישיבה הקודמת והובטח לנו על ידי מר יעקב ניזרי שהוא מיישם את אמות המידה האלה. היום מספרים לי על אמות מידה חדשות. אתם זורים חול בעיני האנשים. אותנו לא מעניין התוספות שאתם מבקשים. צודק חברי מר אברהם הראובני, ומר הרצל גדז אמר את זה במפורש, יש 22,000 עובדים, אומר מר דניאל אברהם: תנו לנו 18,000 אנחנו מסתדרים לכל החקלאות. אנחנו שואלים: לאן הלכו 18,000 העובדים?


אדוני היושב ראש, אתה דיברת על ועדת חקירה, אתה צודק במאה אחוז. חייבת לקום פה ועדת חקירה, אתם לא מבינים מה שקורה. מספסרים בעובדים, מר הרצל גדז. העובדים נמצאים אצל חברות כוח אדם שמספסרות בהם. על מה אתם מדברים? למה אתם לא שמים את זה על השולחן? אתם חושבים שאנחנו יכולים להתפרנס ככה? כל ההשקעות שלנו ירדו לטמיון, מיליונים של השקעות. המדינה השקיעה בנו. אתם לא רוצים שנעבוד בחקלאות, בואו שימו את זה על השולחן, אבל לא יכול להיות שנבוא לישיבה הראשונה, נבוא לישיבה השנייה, נכתוב מכתבים, כמה מכתבים מר יעקב ניזרי קיבל ממני? המנהל הכללי שלו קיבל ממני. הוא לא משיב לי עד היום על מכתב אחד. על מה מדברים איתנו?


קבענו בישיבה האחרונה שאנחנו הולכים על פי אמות המידה שמר יעקב ניזרי אמר. אני הולך ליישם את אמות המידה. למה הוא לא מיישם? הוא הוציא היתרים לא על פי אמות המידה, וגם אותם הוא לא יישם. על מי אתם "עובדים"? יש כאן בעיה אמיתית, מישהו גונב אותנו. מישהו גנב לנו את העובדים, ואת זה אתה צריך להבין. חייבת להיות פה ועדת חקירה.

שתי תשובות אני אבקש ממר אפרים כהן או
ממר יעקב ניזרי ואז נסכם.

אני מסכים עם השאלה של האדון. ברגע
שאנחנו התחלנו לבדוק במערכת של שירות התעסוקה ובמערכת של מתן היתרים, אני מודיע באחריות מלאה שישנם מעל 20,000 עובדים בענף החקלאות.

בהיתרים?

בהיתרים.

תסביר מה זה אומר מבחינת החלוקה בין
הענפים ובין המשקים. כי זה כביכול היה
אמור להיות טוב יותר אם יש יותר עובדים.

אני מעריך שתוך שבוע ימים הוועדה שלי
מסיימת את עבודתה ומכינה ביחד עם מר אליפז ועוד גורמים נוספים, כי זה גם שייך לחברות כוח אדם, אנחנו מכינים דוח מפורט על העניין הזה כדי לדעת לאן יש עוד היתרים מעל 17,000 ההיתרים כפי שאושרו.

לא את הרשימה, רק את המסקנה.

150 יישובי דרום ים המלח, 560 תנועת
המושבים, 785 עבור הפירות באמצעות חברת עמית, 470 להדרים באמצעות חברת עמית, 233 באמצעות חברת אפי, 67 מהם יצאו. 80 לנגב, 219 לערבה, 100 להתאחדות האיכרים וכולם יצאו, הם היו בסדר, הם היחידים שהחזירו מה שקיבלו. איגוד מגדלי הפרחים 250. חוף עזה 100 ומתוך זה יצאו 107. רשום הכל. סך הכל קיבלו 2,068 תוספות. 50 אחוז יצאו.

יש כאן דבר אחד שאני לא מבין. אם
האנשים האלה נמצאים במשקים עצמם, אז
איפה הם?

אני מוכן לחזור על זה עוד פעם. השאלה
היא פשוטה לגמרי, ניתנו מקדמות, חתמנו על ערבות בנקאית שנחזיר את המקדמות. איך קורה שהתאחדות האיכרים החזירה את כולם עד האחרון ואחרים לא החזירו? מה קרה פה? מה שאותי מעניין למה אני קיבלתי 100 עובדים ואני בסדר גודל של אפי והחזרתי את כל 100 העובדים ואפי קיבל 230 עובדים ולא החזיר אף אחד. מישהו מוכן להסביר לי את זה?

אני הייתי מבקש להקים קבינט חירום ואני
אפנה במכתב גם לשר העבודה והרווחה וגם לשר הפנים, שיהיה צוות שיעבוד יום-יום על פתרון הבעיות. כל תלונה שתבוא יהיה עליה דיון מהיר. מר הרצל גדז, יש לך אדם שהוא כעת מופקד על פתרון בעיות לחקלאות ספציפית?

בוודאי, אבל אני קודם כל אחראי על הכל.
אצלי אין אחריות למטה.

מי זאת, גברת רינה? יש אדם שמופקד על
זה.

מי שאחראית על תחום העובדים הזרים
אצלי זאת גברת רינה קונפורטי, שהיא אחראית על הכל, ובתחום החקלאות יש בחורה בשם גברת פרידה, מוכשרת מאוד, שעושה שם עבודה.

אז יש גברת פרידה. מר אפרים כהן, יש
לך מישהו שספציפית מופקד?

זה רשות התעסוקה, זאת מינהלת.

כשיהיו אשרות, יקבלו עובדים.

לא. כל פעם מתעוררות פה בעיות ואם
שירות התעסוקה טוען שהוא כבר אישר
ואתה אומר שאין לך האישורים האלה.

אילו אישורים? אין דבר כזה.

אני שומע מהחברות.

הוא לא הפיץ את זה עדיין. הוא יפיץ את זה
היום או מחר.

אישורים חוזרים.

זאת הבעיה אצלי. תרשמו 056-204004.

אני חושב שצריכה להיות מדיניות ממשלה.

אבל אין, וגם אין ממשלה כעת.

מה אנחנו נעשה בינינו?

פשוט, שהבירוקרטיה תהיה כמה שיותר
מהירה.

לגבי הבירוקרטיה אין בעיה, אבל אנחנו
צריכים פשוט שיורידו הנחיות מלמעלה.

יש כאן בעיה שאפשר לפתור אותה כעת ויש
בעיה מדינית קשה יותר. מה שאפשר לפתור כעת זה לפחות את מה שישנו, כמה שיותר מהר לתת אישורים, כמה שיותר מהר לחלק את היתרות וכמה שיותר מוצדק מבחינת הענפים. לפקח על זה כך שבאמת כל ענף שיש לו תלונות, באמצעות משרד החקלאות ינסו לתקן את העיוותים וכדומה. אני מציע פשוט שמשרד החקלאות ייקח את הפיקוד לידיים, כי הוא צריך להטיל את מרותו על המערכות האחרות במסגרת המדיניות המוסכמת. יש לי רושם שקצב העבודה שלכם מפגר קצת מקצב אובדן הפרי.

כיוון שלא היינו שותפים בהחלטה. הערנו
את ההערות שלנו ליישום ההחלטות של
הממשלה.

לא הערות.

למה אמות המידה לא מחולקות?

אני רואה שאתם עובדים בקצב שהוא יסיים
את העבודה כאשר לא יישאר אף חקלאי בשטח. כולם יפשטו את הרגל, זה מה שקורה, ואתם מסבירים לי שהכל סדר. אז אני לא מבין, יש משרד החקלאות שהוא מיניסטריאלית צריך כל יום לבכות ולצעוק על כך שהעבודה החקלאית הולכת לאיבוד. אני לא מבין את השאננות הזאת. זה שכל אחד עובד בקצב שלו, אנחנו את התוצאה רואים. למה אתם כמשרד החקלאות לא תקימו איזו שהיא יחידה שתעבוד בקצב של חירום בעניין כוח העבודה ולא תיתן לא לשירות התעסוקה ולא למשרד הפנים מנוחה אפילו לשעה אחת? זה מה שאני לא מבין. אתם
אחראים על החקלאות. זה מה שאני מבקש לעשות אצלכם, חדר חירום שהוא יעבוד מול אותם האנשים בכל מערכת שהם אחראים וכל פעם שיש לחקלאי תלונה, שיבוא קודם כל אליכם, כי אתם מקצועית יכולים להגיד לו: אתה צודק, ומר יעקב ניזרי למרות שחשבתם שזה ככה וככה צריכים לעשות את זה אחרת. אני לא רואה פה אפשרות אחרת, כי הרי בשירות התעסוקה, עם כל הכבוד להם, אין הדקויות האלה, ולא תמיד תופסים, ויש להם עוד ענפים, ואתם היחידים במדינה שאתם משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

משרד החקלאות בעניין של העובדים הזרים
היה בחוץ.

זאת הפנייה שלי. אני מבקש להעביר את
זה. אין סמכות אחרת שיכולה להגן על החקלאי. משרד החקלאות הוא זה שבמישור הממלכתי צריך לדאוג.


במסגרת הזאת אני מבקש גם להתייחס לפניות ייחודיות, כמו למשל ענף הדבש. מדובר ב70- איש ואפשר עכשיו במסה לא גדולה כזאת, אבל 20 איש לספק, ולתת את הדעת לכל הגניבות האלה שעלו בישיבות הכנסת, ואובדן אמצעי פרנסה, שזה לא קורה בממדים כאלה, בסדרי גודל כאלה ברוב הענפים, כי הציוד לפחות הוא צמוד לקרקע ופה גונבים את הכוורת וזהו. לכן אני מבקש שבמסגרת הזאת תפתרו את הבעיה הקטנה הזאת, אבל היא קטנה של ענף שלם.


היות שיושבים פה ראשי ארגונים, ליידע את החברים, שמי שיש לו בעיה עם משרד הפנים, לנצל את השעות של מר הרצל גדז במלואן, מחר בשדה התעופה, ואני אבקש ממנהלת הוועדה, הגברת תמי ברוך, להיות בקשר מחרתיים ולדעת את התוצאות. כי אי אפשר, אחד מתלונן ואחד אומר שזה לא נכון, אני רוצה שעם כל התלונות שלכם תבואו למר הרצל גדז ישירות ותפתרו. אם לא תפתרו, תפנו אלי חזרה ואז נבדוק מה קורה.


שירות התעסוקה – מר יעקב ניזרי, אני פניתי אבל אני מבקש פשוט לראות את המצב מעבר לתעסוקה היום-יומית שלכם. אתה אישית היום בידיך חיים של מאות משפחות, אם לא של אלפים. תראה את זה כחירום ותוציא את כל האישורים לפי מה שפנו, ואני מסכים עם החקלאים. אני לא מבין למה הם צריכים לפנות מחדש. יש לך ממדור התשלומים מידע על כל משק ומשק כמה היו לו פלשתינאים, תחלק לפי זה.

מאיזה חודש?

קודם שייקח בסיס כלשהו ויש לו
השיטה הזאת של מה שלא מחולק, וזה מול משרד החקלאות, לחלק בהתחשב בתאריכים השונים של הענפים. אבל את זה צריכים לעשות בקצב של מצב חירום ולא בקצב של חופשה שנתית.


המנהל הכללי היה פה והוא צריך ממחר לזמן את הישיבה הזאת ולהתחיל להתעסק בזה. לדעתי, אין היום בחקלאות בעיה אקוטית יותר מכוח אדם. אפשר לגייס את כל הכוחות שלכם ולמקד אותם בנקודה הזאת, כי בלעדי זה, שום דבר אחר, כל המאמצים שלכם לא יתנו שום דבר, הכל ילך לאיבוד.


השאלה הקשה מבחינת החלוקה בין הענפים באמצעות הארגונים, באמצעות חברות כוח האדם, היות שמינהלת העובדים הזרים עוסקת בזה בצורה מסודרת, ובכלל כל השאלה של חברות כוח האדם עולה, אז אני מקווה שאת הדוח שאתם מכינים תעבירו במהירות אל שולחן הדיונים שלנו ואנחנו נראה ונתייחס ואתם תהיו שותפים בבדיקה של התוצאות. אני בכל מקרה כראש הוועדה מעביר את כל החומר על סבלי החקלאות בתקופה הזאת אל מבקר המדינה בבקשה לבדוק איך זה קרה שממשלת ישראל נתנה לענף ציוני מקורי, שכולנו חיים ממנו, כמעט למות ולהתרסק. אני מעביר את החומר שיש לנו ושמבקר המדינה כבר יתייחס לכל מה שאנחנו לא הספקנו לבדוק.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00