כנסת פתוחה

פרוטוקולים/עובדים זרים/2147

5
הועדה לבעיית עובדים זרים
8/11/2000

פרוטוקולים/עובדים זרים/2147
ירושלים, כ"ג בחשון, תשס"א
21 בנובמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 47
מישיבת הוועדה לבעיית עובדים זרים
מיום רביעי י' בחשוון התשס"א (8 בנובמבר 2000), שעה 10:00

חברי הוועדה: היו"ר יורי שטרן
אבשלום וילן
אופיר פינס-פז
יאיר פרץ
גנאדי ריגר

אברהם בן שושן - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה
עזרא ז'אנו - מנכ"ל שירות התעסוקה, משרד העבודה והרווחה
יעקב ניזרי - סמנכ"ל שירות התעסוקה, משרד העבודה והרווחה
בני פפרמן - מנהל אגף רשות לתכנון, משרד העבודה והרווחה
שמואל בסון - סמנכ"ל השמה, משרד העבודה והרווחה
אהרון ברזני - מנהל אגף מדור תשלומים, משרד העבודה והרווחה
רפי אביזוב - עוזר השר לעובדים זרים, משרד החקלאות
איציק גורביץ' - משרד הביטחון
שמואל ארד - מנכ"ל התאחדות הקבלנים
דוד גת - חבר בהתאחדות הקבלנים
אורי רובין - יו"ר ועדת העבודה, התאחדות הקבלנים
יוסטה בלאייר - מרכז החקלאי
אברהם הראובני - אחראי על נושא עובדים זרים, התאחדות האיכרים
עדי לקסר - רכזי טיפול בעובדים זרים
אבי שדה - ערבה תיכונה
עמוס להט - מנכ"ל מחלקת לחמ"ע, סוכנות יהודית

תמי ברוך

אסתר כהן

מדיניות הממשלה ומענה למחסור החמור בכוח אדם בכמה ענפים במשק.

מדיניות הממשלה ומענה למחסור החמור בכוח אדם בכמה ענפים במשק

אני פותח את ישיבת הועדה לבעיית עובדים זרים.

אני מתנצל בשם שר העבודה, מר רענן כהן, שהיה אמור להיות האורח שלנו בישיבה הזאת, אבל בגלל ישיבה של הקבינט הביטחוני שהוא משתתף בה, נמנע ממנו לבוא ולהציג את המדיניות של המשרד. אנחנו מברכים את מנכ"ל המשרד, שיעשה את העבודה שלו ושל השר ביחד.

הנושא היום הוא המשך לדיונים שכבר היו לנו בשבועיים האחרונים. הנושא הוא מדיניות משרד העבודה, לנוכח המשבר הנוכחי בענפי משק שונים, ובראש ובראשונה בענפי החקלאות ובענף הבנייה, כתוצאה ממחסור בכוח אדם פלשתיני. מדינת ישראל סובלת מהמחסור הזה כבר לפחות חודש ימים, אולי יותר. כולם מודעים לכך שהדברים האלה גורמים נזק ישיר לאנשים פרטיים שהשקיעו את מלוא כספם, ואת העבודה של חודשים רבים, לפעמים של שנים, בפרדסים, במטעים, באתרי בנייה, ועכשיו כל זה הולך לאיבוד. התהליך הזה הוא גם טרגדיה אישית של הרבה מאוד אזרחים, של אלפים שהם המשקיעים, שהם בעלי העסקים האלה, וגם של העובדים שמפוטרים או יפוטרו, או שלא ימצאו מקום עבודה בעקבות ההצטמצמות בענפים. ואם מצטמצם ענף הבנייה, אז מצטמצמים גם הרבה מאוד מפעלים ועסקים שקשורים לבנייה; אם הולכת להירקב בשטח סחורה שמיועדת לקטיף, ופרי הדר לא נאסף, אז גם מפעלי אריזה ודברים אחרים שקשורים בזה מוקפאים ועומדים ללא עבודה בעצם, ואז מפטרים עובדים. לכן, מדובר פה על סכנה אמיתית שכבר מתממשת, של אובדן הרבה מאוד מקומות עבודה כתוצאה ממחסור בכוח אדם. אנחנו מצפים כמובן מממשלת ישראל, ובראש ובראשונה מהמשרד שממונה על כך, משרד העבודה והרווחה, לתת למשק פתרונות. אחר-כך נשמע את הדיווחים מהשטח, נתייחס גם לכמה הצעות, כולל אלה שישנן בסוכנות היהודית, ונביע את דעתנו על מה שקורה.

אני אשתדל בכמה דקות לתת כמה נתונים, על מנת שנדע מהו התחום שעליו אנחנו מדברים. מבחינת עובדים זרים, היקף ההיתרים לעובדים הזרים החוקיים הוא 77,049 לכל הענפים. מתוכם 33,700 לבניין, 17,300 לחקלאות, 19,000 סיעודי, ו-8,800 לתעשייה. בתחום הזה של עובדים זרים, אין כל שינוי במדיניות. כל מי שהיה צריך להגיע מגיע, כל מי שהיה צריך להיכנס לארץ באישור גם בימים אלה, מגיע ונכנס, ואין עצירה בתחום הזה. אני רוצה לומר יותר מזה, שאפילו המחויבויות שלנו לספק עובדים לשנת 2000, עם תחזית ל-2001, גם היא מתממשת בימים האלה. ונכון לרגע זה, בימים האחרונים בשדה התעופה בן-גוריון נכנסו כ-4,000 עובדים לבניין, ו-1,800-2,000 לחקלאות. אני מציין את זה כי בתחום הזה הצד החוקי מסודר וממשיך לפעול.

התחום השני, זה תחום עובדי השטחים. כאן העניין הוא מעט יותר מורכב, כי אני רוצה להתמקד רק בעובדים החוקיים. אנחנו כמשרד העבודה, לא מתעסקים בעבודה בלתי לגלית. ובתחום הזה בבניין, אני אתן תשובה גם על העבודה הבלתי לגלית. מי מפקח, איך מפקחים, כמה עושים, מה עושים לאחרונה, לאילו הישגים הגענו, מה לא הצלחנו לעשות. מבחינה זאת, כפי שאמרתי, בבניין עובדים כ-21,000 עובדי שטחים, ב-3,102 אתרים. בחקלאות עובדים כ-6,500 עובדי שטחים ב-1,500 מקומות.

עבדו.

עבדו ערב המשבר.

5,700 מהחוקיים.

נכון. אנחנו רואים חובה לעצמנו לתת פתרון לאותם עובדי שטחים, שלא מגיעים באופן חוקי, ולא יכולים להגיע באופן חוקי. בשבועיים האחרונים אנחנו מנסים לתת פתרונות בכמה היבטים. אחד, ישבנו עם משרד החקלאות בשביל לראות האם ניתן לעשות איזונים עם העובדים הזרים הקיימים, להעביר מאזור לאזור, ואפשר, ועובדה שזה נעשה. דבר שני, לראות האם יש מתנדבים לחקלאות, תלמידי בתי ספר, תלמידי ישיבות, תלמידי אולפנה שרוצים לצאת לחקלאות. אני רואה את החיוכים, אבל זה בכלל לא מטריד אותי, אני ראיתי את החיוכים גם קודם.

זאת הבעיה, שזה לא מטריד אותך.

אולי הם מחייכים דווקא מרוב התלהבות מהרעיון.

יש כאלה שאומרים שהתלמידים לא יודעים לקטוף, לא קוטפים רק מזיקים, רק שוברים. לעומת זאת, אני מציע לשמוע גם את מה שאומר מנכ"ל משרד החקלאות. ואגב הקמנו ועדה משותפת.

אתה מדבר לא לעניין.

תן לי שנה אחת שבה זה הצליח עם תלמידים.

אדוני המנכ"ל, אתה לא יודע על מה אתה מדבר, עם כל הכבוד.

ישבנו עם משרד החקלאות ועם משרד החינוך, והביאו עדויות מהשטח - לא המצאתי אותם - שעבודת התלמידים היא טובה, מסודרת, הם עומדים במכסות, והם עושים את עבודתם נאמנה.

כמה ילדים?

אני אמסור אם ייתנו לי להגיד. אם הם אומרים הכל ניסינו, והכל לא טוב, אז זה מה שיצא מפה.

שמונה שנים ניסיתי עם משרד העבודה. זה שיתוף פעולה עם משרד העבודה. אתה לא יודע על מה אתה מדבר, אתה עולה חדש במשרד.

זו קדנציה שנייה של מר בן שושן.

אתה צריך ללמוד מהניסיון של ההיסטוריה.

ארבע שנים הייתי מנכ"ל משרד העבודה. אנחנו ארגנו קבוצות עבודה מאורגנות, מסודרות, עם הסעות שיוצאות לשטח לשבוע ימים. הקבוצות האלה יוצאות לשבוע לקטיף במסגרת השירות הלאומי בבית ספר, ארגנו 500 תלמידים, גם כאלה שגרים באזור, וגם כאלה שמחוץ לאזור. הקבוצות האלה התארגנו ויצאו לעבודה, חלקן כבר עובדות.

עוד לא יצאו, ואף אחד לא הגיע.

תגיד לנו איפה זה קורה.

זה קורה בגוש קטיף וזה קורה בבקעת הירדן, ומי שרוצה לראות יכול להתלוות למנכ"ל משרד החקלאות.

נמצא אתנו יועץ שר החקלאות לענייני עובדים זרים, והוא מוסמך גם לתת לנו את הנתונים האלה מצד משרד החקלאות.

מי שיצא יצא במסגרת אזורית, וצר לי להגיד שאחרי יום הפסיקו להם את העבודה. זה נכון לאתמול.

זאת אומרת אלה נתונים של שלשום, ואלה של אתמול.

אבל זה סיפור של הצלחה.

אני רוצה שקודם כל נראה את התמונה כפי שהיא נראית במשרד העבודה. אנחנו יודעים על איזה מחסור אנחנו מדברים, אז בוא נראה כמה הפתרונות האלה אמורים לספק.

בשלב ראשון, אם יקלטו אותם בעבודה, הם אמורים לספק 500 תלמידים. ביישובים עצמם, באזור בבקעה ובגוש קטיף נקלטו במיידית מספרים הרבה יותר גדולים.

התחום השני, זה תחום של יציאה של העובדים המובטלים לחקלאות. אנחנו חשבנו שכשיש במדינת ישראל 142,000 מובטלים, מתוכם בוודאי יהיו כאלה שירצו לעבוד בחקלאות, ואם נתמוך בהם הם ייצאו לעבודה. החלטנו לתת מענק מיוחד של 40 שקלים ליום לאותם האנשים, פלוס 10 שקלים למעביד להיסעים, על מנת לעודד יציאה לעבודה בחקלאות. גם הנושא הזה סודר, וגם הנושא הזה עומד להיכנס לתוקף.

הוא עוד לא נכנס.

בימים האלה זה נכנס לתוקף.

אחרי שייתנו הנחיות ללשכות.

יש כאלה שיושבים איתי יום לפני זה בדיון, אומרים שזה עובד נהדר, וכשבאים פה מול הטלוויזיה אומרים שזה רע מאוד. אני מבין את זה, אלה החיים, עם זה אין לי טענה.

דע לך שזה לא עובד, זה לא יעבוד, אני אומר לך את זה מתוך ניסיון.

אני מסכים אתך, אני מקבל את העצות שלך, אני גם אתן לך כמה עצות.

אני אתן לך כמה עצות.

מבחינת התהליך, לשכות התעסוקה פתוחות, מוכנות ומספקות עובדים. אם תרצו לדעת את כל הפרטים, מי נקלט איפה, מנכ"ל שירות תעסוקה ייתן לכם פרישה מדויקת, אני מדבר על העקרונות.

הנושא השלישי שאני רוצה לדבר עליו הוא ברמה העקרונית. מה שייצא מהחדר הזה היום הוא מאוד עקרוני. אז אפשר לשדר מפה החוצה רפיון ידיים - אין סיכויי שישראלים ייצאו לעבודה בבניין, אין סיכויי שישראלים ייצאו לעבודה בחקלאות – כי אז לא ייקלט בן אדם אחד. רבים מהתלמידים הם טובים, ואל תזלזלו בהם, עם נשמה ציונית טובה - שאולי לא ראו אותם החקלאים, כי הם עסוקים - שרוצים לתרום ומוכנים לבוא לעבוד, ומוכנים לעשות, ואם המסר מהחדר הזה יהיה לעג וחוסר אמונה, לא יהיה כלום. אם מהחדר הזה תצא קריאה שאומרת, נכון שהמצב קשה, בואו נרתום את כולם לעבודה, אני בטוח שהרבה יירתמו. אני בטוח שתהיה עבודה נכונה. אגב, את האנשים המובטלים אי אפשר לצלם לטלוויזיה, זה לא יוצא יפה כמו החצילים והשדות.

כל זמן שמובטל לא ישלם שוחד של שלושת אלפים דולר כדי לבוא לעבוד, אף מעסיק לא יעסיק אותו.

לכן מאוד חשוב, אדוני, מה תשדרו מכאן היום. אנחנו מתאמצים לעשות כמיטב יכולתנו, זה גם נכון לבניין. יש כאלה שהם אנשי מקצוע, שמוכנים לבוא לעבוד בבניין.

הם היו כבר?

כן.

אדוני המנכ"ל, כמה כאלה נרשמו?

הם לא באים והם לא קיימים.

אדוני המנכ"ל, האם יש לך נתונים מספריים, כמה אנשים ממאגר המובטלים וממקבלי הבטחת הכנסה נרשמו לפרוייקט הזה, וכמה תלמידים יש?

אם אתה מדבר על בניין, יש לנו רשימה שמית של העובדים, הרשימה ה ראשונית הייתה של ארבעת אלפים, ויש לנו רשימה של שמונת אלפים עובדי בניין שמוכנים לבוא לעבוד בבניין.

כמה מהם כבר התייצבו?

כל אחד זורק את הנתון שלו, בעיקר אם זה גם מחזק את עמדתו. אני מנסה להגיד את הנתונים. לפני חודש ימים המספר הזה היה בידי, ישבתי עם ארגון הקבלנים ואמרתי דבר מאוד פשוט. אני מכיר את ההיסטוריה שאומרת שמובטל בא, רוצה חתימה שהוא לא מתאים, בשביל ללכת חזרה ולהגיד שהוא לא מתאים לעבודה, לא קלטו אותו. הצעתי לארגון הקבלנים, ביחד עם שמואל, שניקח אותם לאתרים, נלווה אותם לשם, נוודא שהם נקלטים בעבודה, ולא כל אחד יספר את סיפור חייו שהיה פעם.

אני מבקש את הרשימות כבר חודש ימים, לשבץ אותם בעבודה. שירות התעסוקה לא מוכן להביא לי את הרשימות להתאחדות הקבלנים.

היה איזשהו עיכוב.

כבוד המנכ"ל, הרי זאת ישיבה שלישית ברציפות, וכבר שלושה שבועות שאנחנו דנים במשבר. אנחנו כל הזמן שומעים את אותם הדברים, ואני מתייחס אליהם ברצינות. אם הקריאה שלנו תעזור אז בהחלט אנחנו נברך כל אחד שמוכן לעבוד, אם זה בחקלאות, אם זה בבניין, ונכון לעשות את זאת. השאלה שלנו, כמה הפתרונות האלה באמת מספקים את הצרכים שנוצרו.

אתה רוצה את המספרים?

כן, אני רוצה את המספרים, כמה אנשים נקלטו בשבועות האלה, מאז שהתחלתם לפעול, כמה תלמידים נקלטו , באילו משקים. כמה בנאים נקלטו, באילו אתרים.

תקבל.

האם משולמים התמלוגים האלה למובטלים שהולכים לבניין לחקלאות?

לנו לא הציעו.

למה משולמים התמלוגים?

לחקלאות.

איך סודר נושא ביטוח לתלמידי בתי הספר שבאים לעבוד? היו גם מקרים, שחלק מהם ראינו בטלוויזיה, של אנשים שבאו וחזרו. השאלה היא מה הנתונים שלכם, כמה אנשים כוללת התופעה הזו.

בבקשה מר ז'אנו, מנכ"ל שירות התעסוקה.

המבחן הוא מבחן המעשה, ולא מבחן הצעקה, צרחה והצווחה. אני מודיע לכם שעד לרגע זה, כמעט ולא התייצבו לחלוטין חקלאים בבקשה לקבל מחליפים לפלשתינים בלשכות שירות התעסוקה, אשר פתוחות במיוחד גם בעבורכם, בכל יום, הרבה שעות מעל ומעבר למה שהיה מקובל. ואנחנו ממשיכים לחכות לכם, ומקווים שהזעקה שלכם פה אכן מגיעה גם אל אלה שבשמם אתם מדברים, כי אנחנו ממשיכים לחכות.

מדיווח מאתמול מתברר שיצאו לדרך 33 עובדים ישראלים, בשעה טובה, שהם הסנונית הראשונה, שהסכימו לקבל אותם. מהדיווח שקיבלתי הבוקר מתברר, שגם הבוקר הם יצאו לעבודה, ואם יבואו גם אחרים ללשכות ששם מחכים לכם, אנחנו נעשה את הכי טוב שאפשר.

יומיים רצוף יש לכם עובדים.

אתם רק מקשיבים, בלי סיפורים.

אנחנו לא נגיע.

אנחנו לוקחים אתכם ברצינות הרבה יותר ממה שאתם חושבים. שירות התעסוקה עשה מאמצים כדי לתת לכם את התשובות הכי טובות שאפשר. אנחנו לא אויבי העם, אנחנו רוצים ללכת אתכם, בתנאי אחד, אני לא אלך לבדי לטנגו הזה, אתם תלכו יחד אתנו.

רפי אביזוב, שהוא עוזרו של שר החקלאות מזה שנים רבות לענייני עובדים זרים, נותן לי חבילה של הזמנות עובדים לקטיף הדרים, לסניף רחובות מאה אנשים, לקטיף הדרים סניף נתניה מאה אנשים, לקטיף הדרים בסניף חולון חמישים אנשים, לקטיף הדרים בסניף בת-ים חמישים עובדים, לקטיף הדרים בסניף חדרה חמישים עובדים. אבל התאריכים על ההזמנות הם 25 באוקטובר, זאת אומרת שזה מלפני שבועיים בערך, ואתה אומר שלא היו הזמנות.

אני גם שומע על קבלנים שבאים ומבקשים היום מאות עובדים. ההתחייבות שאנחנו עוסקים בה כרגע בעדיפות עליונה היא מתן מענה לבעיות הסגר.

קבלן או חקלאי ישראלי שרוצה עובדים ישראלים כי חסרים לו, אומרים לו לא, תוכיח שהיו לך פלשתינים. הוא אומר שיש לו פרוייקט חדש, שהוא קיבל אותו היום, ואומרים לו שהם קודם יענו על הסגר, כדי לסבר את האוזן שלא צריך זרים. לא רוצים באמת להעסיק את הישראלים, הם רוצים לשים מסך ולהסתיר את האמת.

אם יש לכם היום תלמידים מתנדבים, או מובטלים שמוכנים להיקלט בחקלאות, ומבורך כל אחד, כי זה ענף חשוב, אתם לא שולחים אותם לאותם המשקים שמבקשים את העובדים, לפני שהם יוכיחו שהיו להם פלשתינים?

אני רוצה להשיב בבהירות, כדי להסיר ספק מהלב של אדוני היושב ראש, ושל כל הנוכחים. בעדיפות עליונה, אנחנו באים היום לתת מענה כדי לפתור את הבעיות שנוצרו בגין הסגר. זה לא אומר שאנחנו מתנערים מהתמודדות גם עם צרכים אחרים, אבל אנחנו מחויבים בראש ובראשונה לתת תשובה למצוקה שאתם מדברים בשמה.

האם במטעים במרכז הארץ לא היו עובדים פלשתינים? אמרת שהחקלאים לא פנו ללשכות התעסוקה, שזה נשמע לי דבר מאוד חמור. אני לא יושב באף משק, אבל מה שעולה פה הוא שבעצם החקלאים מזייפים. שכאשר הם מראים לנו תמונות של הזיתים הרקובים והשחורים, או של הפרדס שהולך באמת לאיבוד, הם בפועל לא צריכים את העובדים, הם רק מחכים לאישור לעובדים זרים, כשאני לא יודע למה ישתמשו בהם כשכבר לא יהיה פרי.

שלושת אלפים דולר לכל עובד.

עזוב את זה. אין לך שום זכות להאשים את רוב החקלאים שהם סרסורים. אנשים קודם כל דואגים לפרנסתם.

זאת המציאות בשטח, וכולם יודעים את זה.

זאת לא המציאות בשטח. המציאות בשטח היא, שכאשר יש משק חקלאי הוא חייב לחיות. בשביל לחיות צריך לגמור את העבודה, צריך לקטוף את הקטיף, צריך לאסוף את הקציר. הם צריכים ידיים עובדות. אומרים אנשי לשכת התעסוקה, שאתם החקלאים לא רוצים את העובדים הישראלים, לא מגיעים ללשכות התעסוקה, לא משתמשים אפילו באותם המעטים, אולי יבואו רבים יותר שהיום מוכנים לבוא ולעבוד. הטענה הזאת היא קשה. ואני שואל את מנכ"ל שירות התעסוקה, אם אכן זה נכון, אז מבחינתי לפחות הכל נראה אחרת, אבל אני הבאתי לך עכשיו בקשות ליותר מחמש מאות עובדים, מענף הפרדסים פרי הדר, ששם תמיד היו עובדים פלשתינים רבים ואתה אומר לי שאין הזמנות. אני רוצה להבין מה זה אין הזמנות, וכמה אנשים - כיום, בשבועיים האלה – נקלטו בענף החקלאות, וכמה נקלטו בבניין.

ניקח את הרשימה הזאת, מה אני עושה עם הדבר הזה. אני קובע עובדות בשטח, אני אקח את הנייר הזה. יש פה פנייה לסניף חולון: "ברצוננו להזמין חמישים עובדים נוספים בלדרים בחברתנו, חברת פרי-אור". אדון ברזני, אתה מכיר את חברת פרי-אור, היא מופיעה אצלך ברשימה, אתה ממונה על מדורי התשלומים אצלנו בשירות התעסוקה.

את הרשימה הזו אנחנו מציבים מול הרשימות שמופיעות במדורי התשלומים של אדון ברזני. אני מודיע לכם פה, שאם אותה פנייה של חברת פרי-אור על חמישים עובדים, יש לה עיגון, יש לה כיסוי, יש לה רישום במסמכי שירות התעסוקה, אני לוקח את זה. לא יהיה עובד אחד שביקשו ולא ניתן להם.

ואם לא? אלה כלים שלובים, אם חסרים עובדים במקום שקודם היו פלשתינים, אז הם יכולים למשוך עובדים שעבדו במשק אחר, זאת אומרת זה לא שאתה נקודתית רק מטפל במשקים המסוימים. כוח עבודה הוא נייד, אז אם יש לך מחסור ויש לך עובדים, ספק אותם.

אבל אני מספק, אני לוקח קבוצות שעד היום לא היו בתוך העולם הזה.

נתתי לך רשימה של ארבעים חקלאים ממועצה אזורית עזתה, עם השמות, עם מספרי התיקים בירושלים, בנוכחות שר העבודה. אתה חושב שהם קיבלו עובדים?

אתה לא תעשה עסק איתי, ותדבר איתי פה. אתה תלך לשרות התעסוקה. אני אחראי על אותו אדם שמטפל בעניין הזה. אדוני, אני הולך אל אותם מקומות כדי לוודא שהשירות יינתן, אני בא משם.

אין לך נציג של לשכת תעסוקה מאותו אזור?

אני יכול לגייס כאן כל מי שאתם רוצים, יש לי כאן את הפירוט, את הממונה על שירותי התעסוקה בסניפים.

אני מצביע בועדת הכספים, קוטף שתי אשכוליות וחוזר.

האם יש לך הזמנות של החקלאים, ויש לך עובדים שמוכנים ללכת ואתה לא מפגיש אותם, או שיש כאן מי שמוכן ללכת ולעבוד ואין לך הזמנות, או שיש לך הזמנות ואין לך עובדים? מה המצב?

אין מעסיק אחד שפנה לשירות התעסוקה, ושילם בעבורו במדור התשלומים ולא קיבל.

נניח שבא אליך חקלאי שאומר, יש לי צורך בחמישים עובדים, יש לך קבוצת עבודה מבית הספר, או מהמובטלים, וזה מתאים, האם אתה לא שולח אותם?

אני שולח, מי אמר שלא שולחים?

החקלאים אומרים.

אתם עושים הפרדה בין חקלאות לבניין, כי אנחנו לא מגיבים בכלל, אתם מדברים על חקלאות.

אדוני היושב ראש, כתוצאה מהסגר נוצר מצב מביך מאוד בכל הענף הזה שנקרא עובדים זרים, התחילו להיות יותר לא חוקיים, אנשים גונבים עובדים ממעבידים, ונוצר חלל ריק. החלל הזה זו הבעיה המרכזית רבותיי. לא פלשתיני מול עובד זר. לדוגמה, עובד זר שעבד בענף הפרחים, או ההדרים, נגנב, אנשים באו בלילות וגנבו עובדים. אני קיבלתי תלונות ממושבניקים מכל רחבי הארץ, ממושב אביבים קיבלתי טלפון לפני שבוע, שלחקלאי מסוים גנבו בלילה חמישה עובדים.

שירות התעסוקה לוקח אותם.

המנכ"ל ניסה פה להסביר, שאולי יש ביקוש, ובודקים מול ברזני, אבל אם לאותו ענף בפועל יש עובדים פלשתינים, אבל במקומם עבדו עובדים זרים, יש משבר היום. זו אחת הנקודות שיש בהם משבר. ופה צריך באמת לתת מענה לאותו משבר. בנוסף לזה, אדוני מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, אני היום בכנסת מעלה הצעה. אני מבקש לאפשר לענף הבנייה ולענף החקלאות, לאפשר לכל אלה מקבלי הבטחת הכנסה, לכל אלה שמקבלים דמי אבטלה - לאפשר להם בצו שעה, לתקופה של שישה חודשים, תקופת החירום, 50% מהגימלה. בנוסף לזה הוא יקבל שכר עבודה. זו משכורת מכובדת, ואני מאמין באמונה שלמה בפתרון הזה.

אז נראה את האמת, אם הם באים או לא.

יאיר, ביקשנו את זה כהחלטת הועדה לפני שלושה שבועות, והשיבו שתהיה התוספת הזו של ארבעים שקל ליום, ועכשיו אני שומע שזה רק לחקלאות.

המנגנון קיים, ביטוח לאומי משלם לאותם מובטלים.

ביקשנו מביטוח לאומי.

זה צעד שאני מתכוון להציע אותו היום מעל דוכן הכנסת, זה בתיאום עם כל המנגנונים, ולכן אני מקווה שההצעה הזו תתקבל. אדוני המנכ"ל, זה לדעתי הפתרון שיכולים לתת בשעת חירום כזאת לאפשר לכל אותם מובטלים ומקבלי דמי אבטלה להיכנס למעגל העבודה. זאת הזדמנות פז.

אתה העברת בקשות ללשכה.

זה לא בקשות אישיות שלי. אנחנו מרימים את הכפפה שאתה זורק, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, אנחנו מעונינים להיכנס לניסיון של להעסיק עובדים ישראלים. תדע לך, הסכום של ארבעים שקל סוכם שלשום בערב, זה רק אתמול פורסם בעיתון, אף אחד לא ידע מזה.

לא, אני כבר שבועיים שומע שזה הוחלט.

אתה שומע, אחרי שביקשנו משר האוצר.

אני שאלתי את חלק מהיושבים פה, האם זה כבר הוחלט, ואמרו לי שזה הוחלט. שאלתי ממתי משלמים, ואמרו לי שמהיום.

זה פורסם בעיתון אתמול בפעם הראשונה, אחרי בקשה מפורשת שלנו בשיחה עם שר העבודה והרווחה, לפני שבוע. בעניין נושא התלמידים, ניסינו כמה פעמים עם אנשי משרד החקלאות, שהם חלק מהתיאום, ונושא התלמידים לא הוסדר. התלמידים לא יוכלו לצאת לעבודה מוסדרת, כלומר, אנחנו חודש ימים אחרי תחילת הסגר, בעצם עומדים כמו בתחילתו. אנחנו היום הזמנו את ז'אנו, להיפגש עם כל הוועדות החקלאיות בכל אזורי הארץ, עם ארבעים חברים. אני מבקש שהוא יבוא עם דברים מאוד מאוד ברורים. אנחנו חייבים לעשות את הניסיון הזה, אבל צריך שאתם תדעו שאחרי זה אתם תצטרכו להסתכל לנו בעיניים ולהגיד מה קרה, כי הנזקים הולכים ומצטברים, ואת הזיתים לא קטפו. זאת עובדה.

אנחנו כעת מתעסקים בחקלאות, אבל בסך הכל עבודת המנגנון היא עבודת המנגנון. קודם כל יש לי בפרוטוקול דברים שנאמרו ביום שלישי בשבוע שעבר, בישיבת הוועדה, שנושא ארבעים השקלים כבר הופעל. שאלתי למה זה לא בעיתון, השיבו לי שזה לא בעיתון אבל זה הופעל. עכשיו אני שומע, שזה רק עכשיו הופעל. לכן שאלתי את השאלה, אני אוציא את הפרוטוקול ואבקש בירורים.

זה סיפור שנמשך שבועות, הרי אם אתם רוצים לעודד עבודה ישראלית אז יש לזה אמצעים. אנחנו המלצנו כוועדה, ועכשיו חבר הכנסת יאיר פרץ מגיש את זה שוב, לעשות את זה באמצעות המשך תשלומי דמי הבטחה, על פני דמי אבטלה. עכשיו אמרו לא, אנחנו עושים את זה בשיטה אחרת, אבל אתם צריכים לעשות את זה.

נטענה טענה שיש קבוצות עבודה. מאיפה באות קבוצות העבודה כאשר נושא תשלום רק עכשיו הולך להסתדר, ונושא ביטוח, כפי שאני שומע, לא מסודר? אם יש קבוצות עבודה, אני רוצה לבדוק את זה אישית, אתה אמרת שהגשת הזמנות עבודה, איפה, מתי, ומה קיבלת.

אני לדוגמה לקחתי רשימה. הייתה ישיבה אצל השר, והשר דיבר בערך בסגנון הזה. אגב, אני רוצה לומר שאנחנו נפגשים עם אנשים מאוד אופטימיים. אני מקווה שהם צודקים, אבל אם הם לא צודקים, הם צריכים להכין כלים מה יקרה כשהם לא צודקים באופטימיות, ואני חושב שחלקם בא מחוסר ניסיון. אנחנו הגשנו רשימה, לדוגמה, ממועצה אזורית עזתה שבמקרה מסודרת.

ממתי, בערך?

השבוע. לא שמעתי שמאז הגיעו לשם עובדים. אבל אני מוכן לומר להם, אם אתה רוצה.

אני מבקש אם אתה יכול עכשיו.

היום אחר הצהריים אתה תקבל תשובה, לא עכשיו.

תבוא אלי אחר-כך.

כבוד המנכ"ל, או שזה עובד, או שזה לא עובד. אם זה לא עובד, הטענה אליך ולא מול כל לשכה ולשכה. החקלאים בסך הכל צריכים לעסוק בחקלאות, ולא בהתרוצצות בין המשרדים. אז אני רוצה להבין אם המערכת עובדת ונותנת את מה שהיא אומרת שיש לה, או שהיא לא עובדת. אני שומע מחקלאים דבר אחד, מכם דבר אחר.

אם תבדקו את ההיסטוריה, ואני לא מדבר על הרבה שנים, על שמונה שנים, תראו האם הפטנטים האלה שאתם הבאתם, אלה פטנטים חדשים.

אני לא עוסק בפטנטים, תן לאדם תקווה.

אני בענף הפרחים, ואני מודיע לך שאני לא מוכן ללכת לשירות התעסוקה ולבקש עובדים, אני רוצה להגיד לך את האמת. ואני רוצה להגיד לכם גם למה, כי אנחנו נכווינו, זה עלה לנו בכיס שלנו, ואנחנו חסכנו אלפי שקלים לשירות התעסוקה, בזה שאנחנו פינינו את שירות התעסוקה, וכולם קלטנו אותם בכאילו בקשה של עבודה. נוצר מצב, שלא שולמו להם דמי אבטלה, חסכנו כסף רב מדינה, ואצלנו הם לא עבדו. אלה פטנטים שאבד עליהם הכלח, אלה פטנטים שלא עוזרים.

יש חקלאים שכן מוכנים לגשת.

שלשום היינו אצל שר העבודה. ישב שם דוד לוי, ראש המועצה המקומית של הבקעה. הם לא חיכו לארבע מאות דולר, עם כל הסיפורים האלה, הם התחייבו לשלם אלף דולר, קצת מעל ארבעת אלפים שקל, לעובדים. באו לעיר מוכת אבטלה, שקוראים לה בית שאן. באותו יום עלו על אוטובוסים שבעים ואחד איש, בשמונה בבוקר, וזה בבית אריזה, לא בחוץ ולא בשמש, בבית האריזה. שבעים ואחד איש עלו על אוטובוסים בשמונה בבוקר, בשעה אחת עשרה בצהרים נשארו שם ששה עשר איש, בסוף היום אף אחד לא בא. זה הסיפור, מהשבוע הזה, לא מאתמול.

הבן של פייסי גרובר פנה ללשכת העבודה בחיפה, קיבל ארבעה עובדים, הם התחילו לאיים עליו, והתחילו לשבור לו דברים, ולכן הוא אמר להם שיילכו הביתה. אז אתם באים, מספרים לי סיפורים. ומה שיוסטה אמר, זה מה שיקרה. אתם תבואו אלינו אחר-כך ותגידו למי שאין לו אפרסמונים כבר, שניסיתם ולא הצלחתם.

שמונה שנים עשיתם מה שהוא תיאר.

ישבנו בועדת מנכ"לים וסיכמנו על דרך, והגענו אתמול למצב שזה פורסם בעיתון. לפי דעתי, את כל הנושא הזה של קליטת עובדים צריך לשפוט עוד כמה ימים, כי רק אתמול זה פורסם בעיתון.

דבר אחד אני יכול לשפוט. היום אנחנו ב-8 בנובמבר, המשבר פרץ לפני חודש פלוס. הדיונים, לפחות אצלי בוועדה, ובמשרדי הממשלה, היו עוד קודם. אצלנו בוועדה מתקיימים דיונים במשך שלושה שבועות, ורק היום מתחילים להוסיף כסף.

אדוני מתייחס להזמנות שהצגתי, שזה רק מהיום, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 11.30