כנסת פתוחה

פרוטוקולים/עבודה/1903

5
הוועדה לבעיית העובדים הזרים
3.10.2000

פרוטוקולים/עבודה/1903
ירושלים, כ"ה בתשרי, תשס"א
24 באוקטובר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 44
מישיבת הוועדה לבעיית העובדים הזרים
יום שלישי, ד' בתשרי התשס"א (3 באוקטובר 2000), שעה: 9:30

חברי הוועדה: יורי שטרן – היו"ר

נחום לנגנטל

יוסף יצחק פריצקי

אפרים כהן - ראש מנהלת עובדים זרים, משרד העבודה והרווחה

עזרא ז'אנו – מנכ"ל שירות התעסוקה

מתי הכהן - מנהל המחלקה הקונסולרית במשרד החוץ

סא"ל איציק גורביץ' – ראש ענף כלכלה במשרד הביטחון

ינון אל רועי – יועץ השר משרד התעשייה והמסחר

הרצל גדז' - מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים

שי סומך - משרד המשפטים

עמי אראל – נשיא אלרון אגוד תעשיות אלקטרוניקה

רפי ברנדר – סמנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה

לאוניד דינוביץ' – סגן נשיא ארגון ישראלי למדענים עולים

תמי ברוך

אושרה עצידה

עובדים זרים בהיי-טק - המשך דיון



עובדים זרים בענף ההיי-טק

בוקר טוב. זוהי הישיבה השנייה שאנחנו מקיימים בנושא הזה. הישיבה הראשונה התקיימה כתוצאה מפצצה תקשורתית שהייתה כאשר חברות ההיי-טק הכריזו על כך שהן זקוקות לעשרת אלפים עובדים נוספים שלא נמצאים בארץ ולכן הם מבקשים מהממשלה לאשר להם לייבא אותם מחו"ל. אנחנו כוועדה לענייני עובדים זרים בודקים את הסוגיות הללו של הכנסת עובדים זרים משני כיוונים. גם מצד תנאי העסקת העובדים הזרים, צורכיהם וצרכי המשק, וגם מצד הגנת התעסוקה הישראלית. לכן החלטתי בזמנו שהנושא הזה מספיק חשוב משום שכאן לא מדובר בפועלים פשוטים שהמובטלים שלנו לא רוצים לעבוד במקומם, למרות כל הדמגוגיה שמסביב, אלא באנשים שמיועדים לעבוד במקומות שיש להם ביקוש רב באוכלוסייה הישראלית.

בדיון הקודם הוועדה הגיעה למסקנה שלא הגיע הזמן לענות לדרישת התעשיות ושאנחנו תחילה צריכים לנסות למצות כמה מהלכים שעליהם דיברנו וביקשנו שנציגי התעשיות יקיימו מגעים ויבדקו את הנושאים הללו. ראשית, אנחנו דיברנו על מיצוי פוטנציאל העולים האקדמאים שבהם מספר המובטלים, או מספר האנשים שהם לא מועסקים לפי מקצועם, הוא הכי גבוה. בנושא הזה התקיימו כמה מגעים בין נציגי המדענים או המהנדסים העולים לבין נציגי התעשיות. המהלך השני היה בתוך הארץ והוא היה מול תוכנית המחשבה שאותה יזם בזמנו משרד העבודה ואנחנו קיבלנו נתונים מנציגי המשרד שמפעילים את התוכנית הזו, שלפיהם רק משליש מבוגריה התקבלו לעבודה במגזר הזה. המהלך השלישי שעליו דיברנו היה אמור להיות כלפי חוץ בהבאת ארצה עולים או זכאי חוק השבות שעוסקים במקצועות המתאימים. כלומר, אם כבר מדברים על הבאת עובדים מחוץ לארץ, כדאי להביא עובדים לארץ שיש להם זכות להיות אזרחי מדינת ישראל. המהלך הרביעי עליו דיברנו היה ניצול אותם הסעיפים בנוהלים הקיימים שמדברים על הזמנת מומחים מחוץ לארץ, כי אנחנו עשינו הפרדה בין פועלי היי-טק לבין אנשים מומחים שיוצרים כאן תעסוקה נוספת, ואז דיברנו על-כך שבמסגרת הקיימת יש כביכול איזשהו מענה וביקשנו שתיבדק היכולת של המערכת לתת את המענה הזה בהיקפים גדולים יותר ובזמן קצר
יותר.

אני מציע שתחילה נשמע את נציגי התעשיות או המוסדות שהיו אמורים להיות מעורבים בהמשך הטיפול שיסבירו לנו איך הדברים התקדמו.

למיטב ידיעתי עלה גם הנושא של ירידים להחזרת ישראלים הבייתה.

כן.

אנחנו פעלנו בכמה מישורים. ראשית, הוקם צוות משותף למשרד העבודה והרווחה, משרד התעשייה, משרד הקליטה ואיחוד תעשיות האלקטרוניקה שתפקידו לטפל בקורסי הסבה לעובדים אקדמאים ולא אקדמאים בישראל לתעשיות האלה כאשר הקורסים חולקו לשלוש רמות. ראשית, הסבת בוגרי הנדסה ומהנדסים לא מתחומי האלקטרוניקה לתעשיית האלקטרוניקה והתוכנה ובנושא הזה אנחנו מתקדמים הכי הרבה. יש פה טיוטת מסמך שמחכה לחתימת מנכ"ל משרד העבודה והרווחה. היה והוא יחתום אז אני מקווה שבימים הקרובים תתפרסם בעיתונות הזמנה לאנשים להשתתף בקורסים. בשלב הזה אנחנו מדברים על שלושה קורסים בלבד שיכללו תשעים אנשים.

מי יעביר את הקורסים?

האוניברסיטאות.

האם האוניברסיטאות הן הגורם הטוב ביותר להכשרה להיי-טק?

הם הגורם הטוב ביותר. מדובר בטכניון ובאוניברסיטת תל-אביב. מדובר באותם גופים שמוסמכים היום לתת את התעודות. ובכן, אנחנו מדברים על מקסימום תשעים איש, כאשר אחד התנאים כאן הוא ש-80% מהמתקבלים לקורסים יקלטו במפעלים לפני תחילת הלימודים. אנחנו מקווים שבשלב השני יתקבלו יותר. הרמה השנייה שנקבעה מדברת על הסבת אקדמאים אחרים. זהו מהלך שמובל בעיקר על ידי משרד העבודה ואנחנו מחכים שהם יגישו תוכניות לימודים. התעשיינים התחייבו לערוך יריד תעסוקה לאותם אנשים שיתקבלו לקורסים כדי שהמפעלים יחשפו אליהם והם יחשפו למפעלים. תהיה גם הסבה ברמה ג' של מכללות טכנולוגיות וכל מיני מכונים והמכונים האלה יהיו אחראים להשמת כוח האדם.

למה מדובר רק בתשעים אנשים בשלב זה?

כי גודל הכיתה האופטימלית יהיה בין עשרים לשלושים איש.

נניח והיה תקציב למאה כיתות, האם יש לכם מספיק פונים?

אנחנו עושים זאת כדי להראות רצון טוב ושיתוף פעולה, ומתוך דאגה כי לא ברור עד כמה התהליך הזה יצליח.

מהי יכולה להיות הסיבה לאי הצלחה?

אני נפגשתי עם ראש הממשלה מר אהוד ברק והוא אמר לי: "אני לא מבין למה אי אפשר לקחת מהנדס אלקטרוניקה שיודע אנגלית ולהפוך אותו למהנדס תוכנה לאחר 18 חודשים?" אני עניתי לו שאני מהנדס אלקטרוניקה והאנגלית שלי מצוינת, אבל אני לא אהיה איש תוכנה לאחר 18 חודש. הסבת אנשים היא עסק מאוד מאוד מסובך.

כשאנחנו מדברים על תעשיית ההיי-טק, אנחנו מדברים גם על תעשיות האלקטרוניקה ולא רק על בתי תוכנה בלבד.

בוודאי. אנחנו מדברים על מהנדסי תוכנה, מהנדסי אלקטרוניקה, ומהנדסי תקשורת. אנחנו מדברים על כל האנשים הרלוונטים. כאשר נפגשנו עם מר פרחי ממשרד העבודה ועם המנכ"ל סיכמנו שנעשה פיילוט כדי לא לבזבז כספים מצד אחד וגם כדי לא ליצור ציפיות אצל המוסבים, ובכלל כדי שלא נתייצב אחר כך כולנו מול שוקת שבורה. כלומר, גם על דעת משרד העבודה יש לעשות את הפיילוט הזה על מספר מצומצם של אנשים כדי שנוכל להפיק לקחים.

אני מבין שהקורסים האלה מיועדים לא רק לאנשים מובטלים?

הקורסים מיועדים לא רק לאנשים מובטלים. התנאי יהיה לא עבודה או לא עבודה, אלא מהנדס. יתרה מזאת, אם יהיה בקורס הזה אדם שלא זכאי לדמי אבטלה, משרד התעשייה והמסחר ייתן לו דמי קיום מכסף שמשותף גם לתעשיינים.

נושא גיוס עובדים מחו"ל. פעם בשנה מתקיים יריד בארצות הברית להחזרת ישראלים, או אנשים שזכאים על פי חוק השבות לבוא לארץ. נקבע כי השנה בסביבות חודש דצמבר יתקיים גם יריד ברוסיה, בשיתוף פעולה עם משרד הקליטה והסוכנות, כאשר הפנייה תהיה שוב לאותם אנשים שזכאים על פי חוק השבות לעלות לארץ. אותם אנשים ירואיינו על ידי שלושה מהנדסים מהתעשיות שהם דוברי השפה הרוסית והמכירים את המנטליות הרוסית. המהנדסים האלה באים מחברות שחברות באיגוד והם יראיינו בשם כל התעשייה. גם מנכ"ל האיגוד ייסע ליריד הזה. נפגשנו עם נציג איגוד המהנדסים העולים במטרה לנסות לסייע. התחייבתי שברגע שיהיו לנו עוד פרטים בנושא קורסי ההסבה נעביר להם אותם, כדי שהעולים חברי האיגוד הזה יוכלו להירשם לקורסים. אמרנו שבשלב ב' יהיו קורסים יותר רחבים, לא רק למהנדסים, אלא נפתח את הקורסים גם לאקדמאים אחרים, ואנחנו נעביר להם את המידע כדי שהם יוכלו להפיץ אותו בין חבריהם ובין עולים חדשים אחרים, בין שהם עובדים ובין שהם בתת-תעסוקה, על מנת שהם יוכלו להשתתף בקורסים.

אנחנו עושים את הפעילות הזו בגלל שאני הבטחתי לך שאנחנו נעשה את זה, אבל אנחנו עושים עוד דברים. נפגשנו עם שר האוצר ודנו בשני נושאים. ראשית, הכשרת נערים בבתי ספר תיכוניים משלוש יחידות במתמטיקה לחמש יחידות במתמטיקה. זהו פיילוט שאיגוד תעשיות האלקטרוניקה ערכה בשלושה בתי ספר בשנה שעברה והוא נחל הצלחה. האיגוד הוציא על הפיילוט הזה סכום של שש מאות אלף. לקחנו תלמידי תיכון וחיילים משוחררים וקידמנו אותם באמצעות הוראה של איגוד בוגרי הטכניון , ושילמנו להם עבור זה, משלוש לארבע יחידות מתמטיקה, ומארבע לחמש יחידות מתמטיקה. ברור הוא כי לנו אין כוח לשאת בפרוייקט הזה בצורה לאומית. כאשר נפגשנו עם שר האוצר לפני כחודש וחצי הובטח כי שהתוכנית הזו תופעל בצורה יותר מסיבית יחד עם משרד החינוך לאחר החגים. הנערים האלה הם הצינור ממנו יבואו המהנדסים. אותו דבר עם משרד העבודה, וכאן הנושא יותר מתקדם מכיוון שכפי שאני מבין משרד העבודה פטור או כמעט פטור מנושא התקציבים. במסגרת משרד העבודה יקבלו חיילים משוחררים תגבור בלימודי המתמטיקה על מנת שהם יחזרו ויבחנו ברמה של ארבע-חמש יחידות מתמטיקה.

אנחנו עדיין נמצאים בדיונים עם ות"ת מפני שאחד האבסורדים הוא שעל מנת ללמוד היום מדעי המחשב באוניברסיטת תל-אביב יש צורך בפסיכומטרי של 750 נקודות. טירוף. האם ניקוד של 650 הוא לא מספיק טוב? הרי האוניברסיטאות לא צריכות להשקיע כאן הרבה משאבים כמו שצריך בלימודי רפואה. בתחום הזה יש צורך רק במחשב ובקו טלפון. מסתבר כי לאוניברסיטאות חסר צוות זוטר. אני עובד על כך שמספר התלמידים המתקבלים ללימודי המחשב באוניברסיטאות ישולש. אני יכול בהומור לומר כי שני אנשים ביחד לא יכולים להגיע לציון של 750 נקודות בפסיכומטרי. זה באמת אבסורד.

זהו טרוף.

מה ההבדל בין הקורסים שאתם יוזמים עכשיו לבין תוכנית המחשבה? ובכלל, מה בדקתם לגבי תוכנית המחשבה?

עיקר העניין הוא באיגום המערכות. זוהי הפעם הראשונה ששלושת המשרדים המובילים בנושא הזה מנסים לעשות שיתוף פעולה גם ברמת איגום המשאבים, גם ברמת ההגעה למועמדים הפוטנציאלים מכל המגזרים שהיום היה יותר קשה להגיע אליהם. אני לא מצוי בכל הפרטים של תוכנית המחשבה, אבל ברמה א' לפחות משרד התעשייה והמסחר ואיגוד תעשיות האלקטרוניקה ערכו שבעה קורסים. למיטב ידיעתי כל המשתתפים בקורסים האלה מוסבים. אנחנו משתפים פעולה בנושא הזה עם משרד העבודה ואנחנו ערוכים לקיים שבעה עד שמונה קורסים. אנחנו קיבלנו פידבק מאיגוד תעשיות האלקטרוניקה לפיו נראה להם שיהיה היום ביקוש לשלושה קורסים מבחינת מועמדים, במידה ויהיה ביקוש יותר גבוה, אז אנחנו ערוכים לפתוח יותר קורסים.
עד כמה שידוע לי, משרד הקליטה מבצע בדיקה או יוצר קשר עם מהנדסים שנמצאים בתת-תעסוקה על מנת שהם יוכלו להיכנס למעגל הזה. אנחנו מעונינים לערוך חלק מהקורסים האלה כקורסי ערב, מכיוון שקיבלנו פידבק לפיו קשה יותר לעולים החדשים לעזוב מקום עבודה לפני שהם מרגישים שיש להם מקום עבודה חלופי. אני מקווה שנצליח בפרוייקט הזה כי זה לא תלוי רק בנו.

בכמה אנשים מדובר בערך?

אני לא יודע, אני לא מצוי במספרים.

אם אתם אומרים שהקורסים שאתם מפעילים עכשיו לגבי השלוש יחידות, ממשיכים פחות או יותר את המסורת והם בנויים במתכונת שאתם כבר הפעלתם, ורוב האנשים הושמו במקומות עבודה, אז למה אתם רואים זאת שוב כפיילוט? אילו עוד תחומים אתם רוצים לנסות כאן?

רמה א' מדברת על הסבת מהנדסים וזה לא פיילוט. אלו קורסים שרצים כבר שנה שלישית או רביעית והם ימשיכו לרוץ. הפיילוט הוא ברמות ב' וג' שבהן לוקחים אנשים עם רמה השכלתית שונה, כמו בוגרי מדעי הרוח או מדעי החברה, ולהסב אותם.

אם הקורסים של הסבת מהנדסים נערכים כבר שלוש שנים. והם מצליחים אז למה לא להרחיב את הקורסים האלה לסדרי גודל יותר גדולים?

המועמדים עוברים שני שלבי בחינות. ראשית, האוניברסיטאות שמעבירות את הקורסים מעריכה את התעודות שיש לאנשים האלה והן מחליטות האם אנשים האלה מתאימים להסבה. שנית, המועמדים צריכים לעבור מבחנים פסיכוטכנים שקובעים את רמתם. אם יהיו יותר מועמדים מתאימים, יהיו יותר כיתות. המודעות תפורסמנה שבוע הבא ואז נהיה כולנו יותר חכמים. יש תקציב לעד שבע כיתות. ההערכה כרגע שנובעת מניסיון העבר מדברת על כך שיהיו מועמדים שמתאימים לשלוש כיתות, כאשר שתי כיתות תהיינה להנדסת תוכנה, וכיתה אחת להנדסת חומרה. אנחנו נשמח אם יהיו ארבע, חמש ושש כיתות.

יש בארץ בערך 50 אלף אנשים בעלי השכלה הנדסאית שהם בגילאי עבודה. מתוך 50 אלף איש, עם האטרקטיביות של המשכורות הגבוהות בתעשיית ההיי-טק, ועם הצמיחה המהירה ללא השוואה לענפי תעשייה אחרים, למה אתם חושבים שיתאימו רק תשעים איש?

ניסיון העבר של שנתיים-שלוש שנים מראה לנו כי רק תשעים איש פונים.

לדעתי זה עניין של שיווק.

אני לא חושב שהרבה מהנדסים שעובדים היום במקצוע מכובד ומרוצים מעבודתם יסכימו לעבוד במשך שמונה-תשעה חודשים בשכר מינימום. זה לא כל כך אטרקטיבי עבורם. הקורסים של הסבת אקדמאים הם קורסי יום מלאים ואי אפשר לעבוד תוך כדי תקופת הקורס.

אני חושב שכל הניסיונות הם טובים, אבל נראה לי כי הם לא יביאו לכך שתהיה מסה קריטית של עובדים בענף הזה. אם באמת יש צורך בעשרת אלפים אנשי תוכנה, ואם אנחנו מאמינים שתעשיית ההיי-טק היא קריטית למשק כולו, אז או שעושים פה משהו הרבה יותר דרסטי במיצוי הכוח הפנימי במדינת ישראל, או בקרב יהודי העולם, או שיש צורך לפתח מסלול מקביל לזה ביבוא הזרים. אין כאן ברירה. הרי גם את אלה שאנחנו מסיבים עכשיו, נקבל לעבודה רק עוד שנה בתור אנשי תוכנה מתחילים ולא בתור אנשים מקצועיים עם הרבה ידע. אני חושש שהפתרון הוא קטן מידיי, והוא גם איטי מידיי. עד אז אנחנו יכולים לאבד את המערכת הזו. אם אתם אומרים שעל פי ההערכות המקצועיות שלכם בלתי אפשרי למצות יותר מהכוחות האלה אז אין מנוס. אנחנו לא נלך להתאבד על הענף הזה. הענף הזה הוא ענף שזקוק לחיים. השאלה היא באמת האם זה מה שקרה פה? כלומר, האם אנחנו חושבים שמדינת ישראל עושה את כל המאמצים למיצוי וכתוצאה מזה רק כמה עשרות אנשים יהיו מהנדסי תוכנה מתחילים בעוד שנה. הרי זה מה שיקרה פה. זה דל מאוד. אני אומר את הדברים האלה עם כל זה שאני נגד יבוא עובדים זרים בכל תחום.

אנחנו יושבים פה בוועדה של העובדים ואנחנו דואגים לעובדים, בונה פידה, ואנחנו מנסים לעשות מה שאפשר הרי אנחנו אזרחים של המדינה הזו. זה לא דואג להיי-טק. כל הויכוחים האלה אם דרושים עשרת אלפים או שמונת אלפים או חמש עשרה אלף הם לא רלוונטים. אני אמרתי ואני חוזר ואומר. האם אתם חושבים שמישהו באמת יביא מהנדס שהוא לא צריך אותו. תתנו אלפיים רשיונות להביא עובדים זרים ותראו אם יקחו אותם. מה כל הויכוחים האלה? האם מישהו יביא מהנדס שהוא לא צריך? תקראו את מודעות הדרושים בעיתוני סוף השבוע. האם מישהו מפרסם מודעה בסכום של עשרים אלף דולר בכל יום ששי על מנת להרגיז מישהו? עשינו יריד תעסוקה בארצות הברית והגיעו כמה עשרות אנשים. אני הייתי במוסקבה לפני כשלושה שבועות כדי לבדוק את תעשיית ההיי-טק שם. אתם יודעים במה זה ייגמר? זה ייגמר בכך שאנחנו נעביר עבודת תוכנה לחברות במוסקבה. במקביל לזה, יש חברה, שאינני יכול לומר את שמה, שהודיעה שהיא לכאן לא מעבירה את הפיתוח של הדגם החדש של הצ'יפ שלה כיוון שיש פה יותר מידיי תנודת עובדים. במקביל לזה, אני לקחתי היום שמונה מהנדסים ישראלים והעברתי אותם לבוסטון, מסביבם יש עוד חמישים אנשי תוכנה מבוסטון. אני גם יכול לתאר לכם מה שקורה עכשיו בהודו.

אף אחד לא יבנה אוהל מחאה מול הכנסת. אני מקבל באהבה את מסלול הייסורים שאתם מעבירים אותנו כאן.

זה לא מסלול ייסורים.

בסדר, אני מקבל את זה באהבה, אבל זה לא יפתור את בעיית ההיי-טק ואף אחד לא יצעק.

מר אראל, ספר לנו עוד על הביקור שלך במוסקבה.

היה במוסקבה כנס גדול שבמהלכו פגשתי שניים-שלושה בתי תוכנה , ולא דיברתי רק עם נציגים של בתי תוכנה של יהודים אלא גם עם גויים, ואני אומר לך שאם אני צריך היום להתחיל להביא היום עובדים ארצה ולהסב אותם וכו' וכו', אז אני אעשה זאת כפעולה ציונית, אין ספק. אבל אני לא יודע כמה יבואו. יש שם בתי תוכנה שעובדים היום בשביל חברות אמריקאיות והם מוכנות בעבור שליש מחיר לבצע עבורנו עבודה. כולנו יודעים כמה קשה להביא עובד לארץ, לקלוט אותו ואת משפחתו. יותר קל לקחת בלוק של עבודה ולהעביר אותו לשם. לדעתי בזה זה ייגמר. אני כל הזמן משתדל שלא להיתפס כמאיים או כנביא זעם. אני חושב שכל נציגי המשרדים פה יאמרו לך שאנחנו באמת משתפים פעולה, אבל אין פה שום ועדה שנקראת ועדת הכנסת לנושא ההיי-טק. כתוצאה מכך אולי יהיו עוד כמה עשרות עובדים ואולי נביא כמה עולים מרוסיה, ובד בבד עם זה ההיי-טק הולך מפה בלי שום הפגנות ובלי שום צעקות. תבינו את זה. בואו נצא מהויכוחים האם דרושים עשרת אלפים או דרושים שלושת אלפים עובדים? אני אומר, תנו אלפיים רשיונות לעובדים זרים. בשעה זו שאתם ממררים לנו את החיים אני קורא שיושבים היום עם אנשים שמבקשים להביא לארץ פועלים זרים למגזרי החקלאות והבנייה, שכבר קיבלו הקצבות, ועדיין נותנים להם רשיונות, ומאתנו מבקשים לעשות כל מיני צעדים. אנחנו עושים צעדים, אבל בינתיים הבעיה שלנו לא נפתרת.

יתרה מזאת, אני עושה את התפקיד שלי בהתנדבות והמטרה שלי הייתה לטפל בדיוק בנקודה שהיא הכי כואבת להיי-טק הישראלי. הנושא הכי כואב למדינה הזו הוא שתעשיית ההיי-טק בורחת מהמדינה. אני לא מצליח להעביר את המסר הזה, למרות שאנחנו הצענו 50 אלף שקל והקמת קרן עבור כל רשיון. מדובר בחמישים מיליון שקל. נקים ועדה ציבורית שתחליט במה להשקיע את הכסף, אם זה בעולים, אם זה בהסבות במה שאתם רוצים, אבל אף אחד לא מתייחס לזה. להפך, אנשים כותבים מאמרים בעיתונות ואומרים לי שאני רוצה לדפוק את השכר של המהנדסים. אין לי טיעונים חדשים, אבל אני אומר לכם שאתם פוגעים בלבו של העניין.

אני יכול להעיד על עצמי שאני מתלבט. ישנו צוואר בקבוק שאם אתה פותר אותו כעת על ידי החלטה מהירה וכאילו מספק היום את צרכי השוק, אתה אולי סותר את ההיערכות, כי אתה יוצר פה מגמה אחרת בענף הזה, וכל מה שאפשר לפתח בכוחות עצמאיים יתמלא בכוח עבודה זר. עדיין יותר זול לספק עבודה לקבוצת מתכננים במוסקבה או בקייב מאשר להעסיק עוד עשרים הודים פה.

יכול להיות, הרי אנחנו חיים בעולם פתוח וברגע שפתחו את השוק ויש אפשרות להשקיע בחברות בחוץ לארץ, אז זה אפשרי. אני היום יכול להעסיק אנשים בישראל או בכל מקום אחר בעולם. בעבר הייתה בעיה להשיג גרין קארד לארצות הברית. היום יש בערך מאה אלף ויזות כל שנה שמיועדות לעובדי היי-טק. היום יותר מ-50% מהעובדים בעמק הסיליקון הם לא אזרחי ארצות הברית. גם גרמניה נותנת כמה עשרות אלפים של ויזות בשנה. כלומר, העולם הזה משתנה. אנחנו צריכים לעשות כל מה שאפשר בשביל המדינה הזו, ואנחנו נעשה הסבות כמה שאפשר. אנחנו מדברים על רשיונות של שנתיים, בואו תאמר לי האם מהנדס תוכנה שבא מהודו, רומניה או מרוסיה, ישטוף כלים בתחנה המרכזית ברגע שתוקף רשיון העבודה שלו יפוג? האם איש תוכנה לא ירצה להיות על תקן לא חוקי בארץ. אני מדבר על אלף-אלפיים מהנדסים לשנתיים ניסיון בעוד שיש בארץ 200-300 אלף עובדים זרים. אלפיים מהנדסי תוכנה האלה לא יסכנו את מדינת ישראל.

האם אתם ניסתם לעבוד עם שירות התעסוקה?

כדי ללכת לשירות התעסוקה צריך למלא ים של טפסים , ואני מכבד זאת, אבל קודם צריך למצוא את האדם המתאים, להכשיר אותו, להביא את התמונה שלו וכו' וכו' וכו', ואז אחרי שאתה משכנע אתה מקבל אישור להביא אותו. זוהי באמת פרוצדורה שמיועדת לאיזה מומחה ספציפי.

השאלה היא האם משרדי הממשלה ישבו והחליטו שאלו הממדים ונניח שנגיע לשבע כיתות?

רבותיי, המונחים האלה פשוט לא שייכים לעניין. כשמדברים על גישת ממשלה, הגישה היא גישה מקיפה, סוחפת ועמוקה הרבה יותר.

אם בסופו של דבר ההערכה היא שבעוד שנה אנחנו נראה אלף עובדים חדשים בענף ההיי-טק מגורמים מקומיים ומגורמים יהודיים בעולם, אז אנחנו צריכים להבין שכל המאבקים שלנו הם לא מאבקים ובואו נלחץ שיהיו פחות עובדים זרים בענף הבריאות או בענף החקלאות, ונלחץ שיהיו יותר עובדים בתחום הזה.

אתה אומר דברים של טעם, אבל בוא נסכים שצריך למשל לשאול האם צריך אלף עובדים בענף הזה כי יכול להיות שלא צריך אלף עובדים אלא מאה ועשרים עובדים.

האם מישהו יביא עובדים שלא צריכים אותם?

אני מאוד הולך עם הגישה של חבר הכנסת לנגנטל, אבל אני חושב שבאופן רציני ואחראי צריך לבדוק מה צריך? כלומר, אני מדבר על מפת צרכים.

אני אומר לך שאנחנו מעריכים שיש צורך באלפיים עובדים.

אני יושב ראש ועדת ההיי-טק בוועדת הכספים ואני מתבייש כל פעם שעמי ודייויד רובנר באים אליי ואומרים לי כי חסרים להם עובדים. הם לא היו בוכים ומתלוננים אם לא הייתה להם בעיה אמיתית בנושא. האם הם נהנים לפרסם מודעות?

לאחר הישיבה שהתקיימה כאן רציתי לבדוק את הנושא הזה ושאלתי כאן לכמה עובדים זקוקים וענו לי כי צריך כמה אלפי עובדים היום, לא מחר. לאחר הישיבה נפגשתי עם רפי והוא אמר שאפשר לקיים קורסים אם למשל יש באשקלון חמישים אנשים וזה בסדר. לאחר ראיון ברדיו דיברתי על נושא הקורסים ולאחר מכן קיבלתי מבול של טלפונים במשך עשרה ימים. קיבלתי טלפונים בנושא גם כאשר הייתי בבולגריה. הארגון שלנו הוא ארגון ציבורי שאין לו הרבה כסף ולכן אנחנו החלטנו לפעול בכוחות עצמנו. ביקשנו קורות חיים של מועמדים וקיבלנו מאתיים קורות חיים אותם רציתי למסור לרפי אבל רפי ענה לי שהוא לא צריך אותם ושעכשיו יש קורסים באוניברסיטאות שמיועדים רק לתשעים אנשים. הוא גם הוסיף ואמר שהמועמדים צריכים להיות בעלי בסיס במתמטיקה ושהם צריכים להיות פחות או יותר צעירים, עד גיל חמישים. אנחנו לא עשינו סלקציה בין הקורות החיים שקיבלנו, ואני מוכן למסור אותם.

את המיון לקורסי ההסבה אותם עומדים לפתוח עכשיו עושות האוניברסיטאות. הן הגוף שיכול להעריך את התעודות. אני לא יודע להעריך תעודה שמגיעה מחוץ לארץ.

אתה מייצג את התעשיות שמבקשות כוח אדם. הארגון שאותו מייצג ליאוניד חי מפרוטות והוא הכין לכם מאתיים קורות חיים. למה אתם מבקשים ממנו לסכם עם האוניברסיטאות על המבחנים ? למה שלא תיקח את קורות החיים הללו ותטפל בהם? אני לא מבין את היחס הפקידותי הזה, לא במובן הרע של המילה.

אנחנו נפרסם מודעות בעיתונות הרוסית ונאמר מהן הדרישות שצריך. אנחנו ניקח את החומר ונעבוד עם האוניברסיטאות שימיינו אותם.

אני מבקש מכם שהמועמדים יקבלו תשובה ותאמרו להם כמה אנשים מתוך מאתיים המועמדים התקבלו.

יטופל.

יש פה פער עצום בין המסה הגדולה של האנשים שלפחות רואים את עצמם כמעוניינים במקומות האלה, ובחלק ניכר של המקרים הם כן מתאימים לעבודה, ואתם אומרים שיש לכם צורך אז תעשו מאמץ שיווקי ותתייחסו להתנדבות כמו שצריך. אני בטוח שגם בערי הפיתוח, ולא רק בין העולים, יש אנשים מתאימים. בעיניי, זהו המבחן של כנות. אתם אמרתם לי שאתם צריכים מומחים בענף ואני ביקשתי מכם להעביר לי מכתב ובו פירוט הצרכים שלכם כדי שאוכל להעביר אותו לארגון של ארבעת אלפים סטודנטים יהודיים שהיה מוכן לעשות עבודה עבורכם, אבל במקום זאת העברתם מכתב שאי אפשר להבין ממנו כלום. ככה מחפשים עובדים?

אדוני היושב ראש, אני חושב שלאור הדברים שאנחנו שומעים כאן, ואני מבין את המצוקה של עמי, אין מנוס אלא מלראות את הנושא הזה כמשימה לאומית ממדרגה ראשונה וכדי לראות את ענף ההיי-טק כמשימה לאומית יש צורך בצוות קבוע שיעסוק באיגום ובתיאום עם משרדי הממשלה השונים, וכן שיעסוק בבעיה הזו מכל ההיבטים, כולל נושא השיווק, ההסברה בקרב העולים ובכלל, הכשרה, ובכל הנושאים האחרים. הטיפול צריך להיות טיפול נקודתי ומרכזי מכיוון שאי אפשר שכל אחד יסחב את השמיכה לצד שלו ויאמר שהוא במצוקה. כולם במצוקה. לפני כמה זמן השתתפתי בישיבת ממשלה שדנה בנושא התמוטטות ענף הבנייה בישראל בגלל הפיגועים שהיו בזמנו ולצערי הרב, בגלל ההתרגשות הזו אנחנו נמצאים היום במצב מאוד מאוד קשה שבו יש היום 80-90 אלף עובדים זרים בארץ.

אנחנו נעריך את הפתרון הזה מחדש לאור האירועים האחרונים.

אני באתי לישיבה הזו בכוונה משום שפנו אליי כמה חברים שעובדים בתעשיית ההיי-טק והמצוקה היא מצוקה אמיתית ויש דרך מאוד קלה לפתור אותה. כיוון שהעיקר הוא בעבודת השירותים אפשר לעשות OUT SOURCING לחוץ לארץ. זה לא בעיה, אלא שהמשמעות של זה למדינת ישראל היא פשוט הרסנית. אנשים משקיעים בענף היי-טק במדינת ישראל כי למדינת ישראל יש עתודה שיכולה לעבוד בתעשייה הזו. למה אנשים משקיעים בפורטוגל? כי פורטוגל היא אחת המדינות שאמרה שהיא צריכה להתחרות בענף ההיי-טק ולפיכך היא נותנת מקלה במיסוי ועושה עוד צעדים, אבל היא בעיקר מעודדת אנשים במקצועות האלה.

שירות התעסוקה מוציא קורסים כאלה ואחרים, טובים יותר וטובים פחות. האם שירות התעסוקה ערך פעם סקר ובדק כמה מהאנשים שהוא מכשיר מצאו מקצוע? איך שירות התעסוקה בודק את עצמו? אני היפנתי את השאלה הזו לשר העבודה והרווחה דאז והוא ענה לי: לא בדקנו.

אבל הדברים השתנו.

מכובדי, אחת משתיים. או שהממשלה לוקחת את זה או שהממשלה עוזבת את הנושא הזה ואומרת לתעשיינים לעשות את מה שהם מבינים ונותנת לתעשייה להתנהל. אם הממשלה מחליטה לטפל בנושא הזה היא צריכה להחליט האם היא מפסיקה להתעסק בקורסי הכשרה למקצועות הקוסמטיקה והספרות. אני רוצה לומר שאם תסתכלו על רשימת הקורסים תתפלצו.

הבעיה היא לא כסף.

ודאי שהבעיה היא לא כסף. הבעיה היא בגישה. הממשלה יכולה להחליט שהיא נכנסת לנושא הזה ושהיא עושה פרוייקט בדרגה מסוימת ושהיא נותנת אישורים לשנה שנתיים. הממשלה לא יכולה לומר מצד אחד שהיא לא נותנת אישורים כי יש לה בעיה עם נושא העובדים הזרים, ומצד שני לא לתת להם לעבוד. הרי הם יעבדו, אין להם בעיה לקום מחר בבוקר ולהטיס אנשים לעבודה באירופה. המשמעות של זה היא משמעות לאומית ותקציבית איומה משום שלא נגייס הון, ומשום שמדינת ישראל לא תוציא את אגרות החוב שלה ומשום שהיא לא תוכל להיות מעצמת היי-טק. אנשים עובדים יש, אלא שהם לא יהיו פה, אלא שם, זה מאוד פשוט. לכן, אני מצפה מהממשלה שהיא תחליט מה היא עושה, אבל שהיא תחליט. מותר לממשלה לומר: ידנו לא בעניין. זה גם בסדר. תנו להם לעבוד ותעזבו אותם במנוחה.

ככנסת אנחנו יכולים להמליץ לממשלה לקבל החלטה הגיונית ונכונה, עם פרספקטיבה. אין בעיה לתת אישור זמני.

בעצם הימים האלה מתחוללים שינויים בהוויה החברתית-כלכלית שלנו, לא רק בגלל ענף ההיי-טק אלא בגלל כל מיני אלמנטים. נכון לאתמול, יצאה הודעה שבנושא ההכשרה המקצועית משרד העבודה והרווחה הולך לשנות את פניו מקצה לקצה. גם הכשרה לענפי הקוסמטיקה היא חשובה למי שצריך.

השאלה היא האם מדינת ישראל צריכה לממן את זה?

אין מחלוקת שנושאים מרכזיים צריך לשים בפוקוס. לא יעלה על הדעת שיכשירו אנשים למקצועות שאין בהם צורך. אני מודיע על שינוי מצב. השר הודיע אתמול על השינוי הזה. אם אכן השירות הזה ישכיל להעניק נופך חדש לעניין, נדמה שאולי לא בעוד שנה, אלא בעוד שנתיים-שלוש, נראה חברה קצת שונה מכל הבחינות, גם בהיבטים שכאן עולים.

שנית. רבותיי, הפוטנציאל קיים . מה שנשאר לעשות הוא לממש את התבונה שיש. אני יודע ששימוש מושכל בתבונה של היושבים כאן יכול לתת את הפירות, כי אין מחלוקת על זה שענף ההיי-טק חשוב למדינת ישראל. השאלה היא רק איך עושים את זה? האם מישהו חולק על זה שיש פוטנציאל אדיר, ולא רק בקרב העולים? אני מזדהה עם דבריו של ליאוניד. האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהמגזר הזה? אני אומר זאת על רק ההבנה שבחירה מהסוג הזו נחוצה תמיד, גם אצל ידידיי בענף ההיי-טק. יש לנו ניסיון בטיפול בעובדים זרים בענף הבנייה, ולא היינו רוצים לחזור על מהדורה ב' של העניין. אני משער בחשיבה לשנתיים-שלוש קדימה אפשר למצוא פתרונות אמיתיים. אני כבר אומר על הסף, דעו לכם שאם תיוצר בעיה בהיקפים צנועים אנחנו נתמודד ע ם זה. האמינו לי שידעתי על מה אני מדבר כאשר ביקשתי קודם מפת צרכים. עד לרגע הזה לא קיבלנו מפת צרכים אמיתית, מדויקת, מהימנה, שאפשר וצריך להתמודד אתה. השירות יקבל על עצמו לעשות זאת.

אני רוצה לחזור לפרוייקט המחשבה. למה פרוייקט מחשבה מספק בוגרים שבסך הכל רק שליש מהם מוצא מקום עבודה?

המגמה להפוך זאת בעוד שנה לשמונים אחוזים. רפי, אתה דיברת על קליטה של שמונים אחוזים בעבודה.

מראש. אני רוצה להבהיר. דיברנו על שלוש רמות של קליטה ברמה של הסבת מהנדסים, במשך השלוש שנים שבהם מתקיימים הקורסים האלה יש למעלה מ- 90% של השמה של אנשים במקצועות המתאימים. הקליטה הנמוכה היא ברמה של אנשים שהתחילו ברמה יותר נמוכה. או אקדמאים במקצועות לא הנדסיים, או אנשים שהם לא אקדמאים בכלל.

אז בשביל מה השקיעו כסף, אם כך?

שאלו אותנו, האם להשקיע? ואמרנו: לא. אמרו לנו: בכל זאת חייבים לנסות ואמרנו שאנחנו נשתף פעולה לגמרי.

האם הניסיון להפוך מורה למוסיקה לא עובד?

אכן. אני נתתי את הדוגמא לפיה בוגר מדע המדינה שעשה הסבה במשך שמונה חודשים למהנדס אלקטרוניקה, לא נמצא באותו רמה של בוגר מתמטיקה שלמד ארבע שנים בטכניון כדי להיות מהנדס אלקטרוניקה. לא יעזור, הם לא באותה רמה.

אנחנו הסתכלנו גם על תוכניות ההדרכה ואני מקווה שהתוכניות הלא משתפרות עם הזמן.

אני מודיע לכם כי המשרד מסר כי בכוונתו להפעיל כל קורס שרק יעלה על הדעת כדי לתת תשובה לתעשיית ההיי-טק.

בכל מקום יש שיתוף פעולה, גם במשרד העבודה והרווחה. הבעיה היא שיהיו לנו עובדים רק עוד שנתיים.

האם למשרד הפנים יש עמדה בעניין הזה?

אני מדבר פה כאזרח. אנחנו סובלים את הטראומה של ענף הבנייה והחקלאות מלפני 8-10 שנים ולכן אנחנו נזהרים מלגעת בנושא הזו שוב. יש פה בעיה. אפשר לעשות תוכנית עבודה מסודרת ולהציב שני פרמטרים. ראשית, כמה עובדים זרים אפשר לתת לתחום היי-טק ובמקביל יש לראות תוכנית מלווה שמכשירה את הפוטנציאל הקיים בארץ ומחו"ל שיכול לתת את המענה בתהליך מדורג של שנתיים-ארבע שנים. צריך להיות מספיק אמיצים בנושא הזה. לדעתי, אנחנו ניתן פתרון עכשיו אבל את התוכנית המלווה אנחנו נשאיר בצד. בדרך הזו הבעיה תישאר לפתחנו עוד חמש שנים. צריך לבדוק כיצד על כל איש היי-טק שמביאים לארץ אנחנו מכשירים פה שניים או חמישה אנשים מתוך הפוטנציאל הקיים בארץ. בצורה כזו לא תהיה לנו בעיה עוד חמש שנים.

הוא צודק.

האם הצוות הבינמשרדי שדובר עליו בהתחלה הוא צוות שאמור לבנות תוכנית כזו או שהוא נותן רק פתרונות אופרטיבים?

הצוות הבינמשרדי הוא צוות שהוגדר על ידי משרד ראש הממשלה לבנות איזשהי תוכנית עבודה שתייצר אלפיים מקומות עבודה חדשים, או אלפיים מוכשרים חדשים לענף ההיי-טק. אני חושש שלא כל -אלפיים העובדים הללו יהיו ברובד העליון וזה לא ייתן את המענה המיידי. אני חושב שהכל בסופו של דבר מתכנס לתשובה אחת שאומרת כי באמת בתוך שנה, שנתיים, שלוש יהיה יותר טוב. למדינת ישראל יהיה פתרון טוב יותר לענף הזה במסגרת אזרחי מדינת ישראל. אנחנו כרגע מבינים שקיים חשש אמיתי לפיו חלק מהחברות יעבירו את הפעילות שלהם וזה עלול להשליך להיבט הייצורי. לפיכך, אנחנו מאמינים, ואני אומר שזוהי העמדה של מנכ"ל המשרד ושל המדען הראשי, שיש מקום להביא כמות מוגבלת של עובדים זרים בתחום הזה. אנחנו חושבים שמדובר בעובדים עם חתך סוציו-אקונומי גבוה ואנחנו חושבים שהשכר של המהנדסים בישראל לא ירד, כי העבודה האלטרנטיבית של העובדים האלה היא בסנטה קלרה או בגרמניה. הם לא יבואו לעבוד כאן בשביל משכורת של 500$. אנחנו חושבים שזה חייב לבוא בבקרה מראש. צריך להגדיר כללי בקרה מדויקים לעניין ואני חושב שיש לנו פה שותפים מכובדים שיעמדו מאחורי העניין הזה. כמובן שאנחנו צריכים לראות איך מדינת ישראל ממשיכה בתוכנית להגדיל את כמות המוכשרים באוניברסיטאות. אם משרד העבודה יבוא עם תוכנית חדשה בעלת מעוף, אז כמובן שהיא גם תעזור.

האם למשרד המשפטים יש עמדה בעניין?

אני לא נוקט עמדה בשאלה האם צריך להביא עובדים זרים לתחום ההיי-טק, או לא? אבל אם יוחלט, אני רוצה להפנות את תשומת הלב לנקודה חשובה והיא נושא הניידות.

הוועדה נגד המשטר הקיים שבו העובד צמוד למעסיק.

אני לא רוצה להתייחס גם לזה, אבל אני אומר שזה יכול להיות הרבה יותר בעייתי לאמץ את מדיניות הניידות הנוכחית לענף ההיי-טק, כי אז זה אפילו יכול לגרום להגירה של עובדים לניו-יורק. זה יכול להוריד שכר.

כדי לפתור את הפער של השנתיים שלוש אנחנו באנו בהצעה לשלם 50 אלף שקל פר קבלת רשיון למשך שנתיים. לאלף עובדים זה חמישים מיליון שקל וזה יותר כסף ממה ששמעתי עד שעומדים להקדיש לנושא הזה.

אנחנו נחזור לזה.

עמי, האם אתה יכול לומר לנו בכמה עובדים ובאלו רמות מדובר?

בראש ובראשונה חסרים ראשי צוותים. אני ועוד שני נציגים של חברות נפגשנו עם מר שוחט ואני אמרתי כי אני מגייס 500 מהנדסים בשנה. כך אמרו גם השניים האחרים. זה לבד 1.500 איש שצריכים לגייס היום לשנה הקרובה. בתי הספר מוציאים היום סדר גודל של קצת פחות מ- 3,000 אנשים בשנה. כלומר, יש פה פער של אלפיים איש כל שנה. אם תשאל מישהו אחר בתעשייה הוא יאמר לך שהפער יותר גדול. יש כרגע כמה אלפים של אנשים שחסרים כל הזמן. על זה מתווסף כל שנה עוד אלפיים. בשביל להתחיל למלא את הבור הזה אנחנו אמרנו שאנחנו צריכים אלף-אלפיים ראשי צוותים.

איש צוות הוא מהנדס?

זה מהנדס עם שלוש שנות ניסיון, שעל הצוות שלו אתה יכול להדביק מוסב אחד. בחור שגמר הכשרה לא יכול להוביל צוות. זה כמו שלא תיתן לסטאז'ר לעשות ניתוח מוח.

נוסף למיצוי האוכלוסייה היהודית והישראלית לאיוש משרות של אנשי צוותים ואנשי תוכנה, אנחנו ממליצים שבמקום העסקת עובדים זרים מהודו, יש לחפש פוטנציאל של עובדים בקרב האוכלוסייה הפלשתינית. הם טוענים שיש להם עודף של עשרת אלפים עובדים ברמה זו או אחרת. אני לא בטוח שאנחנו מדברים על אותם מקצועות. אני מציע שלאור המחיר החברתי הגבוה של העסקת עובדים זרים בארץ והסיכוי שהם יישארו כאן, יש חלופה שהיא נוחה.

האם האירועים האחרונים בארץ לא מערערים אצלכם את ההנחה שהעובד הפלשתינאי עדיף מעובד זר?

יש החלטה של ראש הממשלה מאתמול לפתוח את השערים ולהכניס את הפועלים לעבודה. הפועלים נכנסו לעבודה, הם עובדים ולא שמענו על בעיות במפעלים. אנחנו מניחים שמי שבא לעבוד לא זורק אבנים משום שיש לו איזשהי מחויבות. זהו מקור פרנסתם היחיד. בכל מקרה, להערכתי יש פוטנציאל לפחות לטווח הקצר ואם רוצים לסגור את הפער יש לבחון את החלופה הזו. אנחנו יכולים לקשר בין אנשי התעשייה בארץ עם האנשים הרלוונטים ברשות הפלשתינית.

יש לך הערכה כמה אנשי תוכנה יש שם?

אני לא יכול למדוד. הם טוענים שיש הרבה. אני פוגש יום יום אנשים בעלי השכלה גבוהה שלמדו באוניברסיטאות טובות בארצות הברית ורמת האנגלית שלהם היא גבוהה מאוד.

אני נפגשתי עם גורמים שנים ולפני כמה זמן היה גם כנס גדול של מכון פרס ואני יכול לומר לכם שבודדים מגיעים. שמעתי כי יש הרבה משכילים, מהגדה בעיקר, שעובדים בארצות חוץ כרגע ומנסים להחזיר אותם הביתה. אני מאמין גדול בשוק חופשי, אם היו אלפים רבים של אנשים אז הם היו כבר מגיעים.

בענפי הבנייה והחקלאות מעסיקים פלשתינאים ללא רשיון, אבל מה קורה עם העסקת פלשתינאים בבתי תוכנה? האם מעסיקים אותם עם רשיון?

חברות תוכנה מנהלות בצורה מסודרת ספרים. אני לא מכיר חברת תוכנה שתעסיק עובד ללא רשיון. אנחנו חושבים שיש פוטנציאל בקרב האוכלוסייה הפלשתינאית ויש למצות אותו. אני חושב שזה חיובי ותורם. צריך להסתכל לטווח ארוך ולבדוק עם איזה עובדים אנחנו נשארים בארץ? האם אנחנו נשארים עם עובדים שנשארים בתחנה המרכזית או עם עובדים שחוזרים כל יום הביתה.

אנחנו עושים טעות בכך שאנחנו כל הזמן מזכירים את ההודים כשאנחנו מדברים על עובדים זרים בענף. השגריר ההודי פנה אליי ושאל: מדוע אתם נגד ההודים? אנחנו צריכים לדבר על עובדים זרים באופן עקרוני ולא להזכיר בכל הזדמנות את ההודים. אנחנו לא נגד ההודים.

סא"ל גורביץ', אני עזרתי לפלשתינאים להקים את ארגון בתי התוכנה שלהם. אתה מתרשם מזה כי אתה רואה את המנהלים שלהם שאולי סיימו את לימודיהם בארצות הברית, אבל אתה לא רואה את בית התוכנה. למנהל הזה יש שלושה או ארבעה אנשים וזה כל בית התוכנה. זה לא יושיע את ישראל. שמענו את שר התעשייה והמסחר שלהם אומר: אנחנו בעניין הזה לא הולכים להיות שואבי מים וחוטבי עצים שלכם. אתם רוצים תבואו אלינו ותעשו את העבודה אצלנו. בעיקרון, זהו הפתרון בשלב הזה לדעתי.

כל תוכניות ההסבה שעושים הן לא פתרון מהיום למחר. הבעיה היא עכשווית, ולא עתידית. עמי מנסה להסביר שהרגע חסרים אנשים וזה מצר את הפוטנציאל של היצור וזה גם פוגע ביכולת של התעשייה להגדיל את היצוא. זאת הפגיעה המוחשית והאמיתית שפוגעת כבר בכלכלת ישראל. ממשלת ישראל תכננה כמה דברים שצריך לברך עליהם. ממשלת ישראל עשתה למען תעשיית ההיי-טק. למשל, חוק המו"פ באמצעות המדען הראשי. קמה חברה בשם "יוזמה" שהביאה תרבות חדשה. הטענה נגד התעשייה שהיא לא עושה מספיק בעניין הזה היא טענה חסרת כל בסיס משום שיש דבר שהוא בתשתיות ויש דבר שהתעשייה צריכה לעשות אותו. חינוך הוא נושא תשתיתי. לא התעשייה צריכה לעשות אותו. חומר הגלם של תעשיית ההיי-טק זה ההון האנושי. מי שתכנן את יוזמה ואת חוק המו"פ היה צריך לתכנן גם את החינוך מגן הילדים.

בשבוע שעבר נפגשתי עם המדען הראשי. משרד העבודה הכין עבודה סטטיסטית ואני לא יודע עד כמה ניתן לסמוך עליה. בכל מקרה היא עושה רושם טוב. הוא קבע שחסר היום אלפיים איש שלהם כנראה צריך לתת פתרון. זאת אומרת, זו הפעם הראשונה שגורם כלשהו בא וזרק מספר. עד עכשיו זרקו באוויר מספרים כמו עשרת אלפים וחמשת אלפים. עשו זאת על מנת לעורר את הבעיה. אני נמצא בתחום הזה כארבעים שנה ודאגתי היא שאנחנו עשויים להרדים את המדינה בשמירה, כי אם המדינה לא הייתה נרדמת לא היו חסרים היום אנשים. המדינה הייתה מתכננת מסלולים מקבילים לכל הרעיונות הטובים שלה ובכללם גם החינוך הטכנולוגי, אבל היא לא עשתה את זה והיום חסרים אנשים.

אנחנו אומרים כי למרות שהושקעו הרבה מאוד כספים בקורסי הסבה, אנחנו לא מקבלים את האנשים משום שכולם מחפשים אנשים עם ניסיון. כאשר יש מצוקה בענף אז אין אפשרות ששלושה עובדים יעסקו בחניכה ובהדרכה של אדם שאין לו ניסיון והתוצאה היא שדוחים אנשים שאין להם ניסיון למרות שהם באים עם תעודות ולמרות שהמדינה השקיעה בו כסף. יש במדינה אלפי אנשים שהושקע בהם כסף והם לא התקבלו לעבודה.

אז מה הם עושים?

או שהם מקבלים דמי אבטלה, או שהם עוסקים בתחומים שהם לא רוצים לעסוק בו.

בסופו של דבר הם מגיעים, אלא שלוקח להם יותר זמן.

התקיימה ישיבה אצל מנכ"ל משרד העבודה והרווחה ודיברנו על כך שקודם כל צריך להבטיח קודם כל שהקורסים יהיו באיכות וברמה שהתעשייה צריכה ויש נכונות של משרד העבודה להתייעץ עם אנשי התעשייה ולא לבצע סתם מהלכים. עם זאת, צריך גם לבדוק שהאנשים באמת נקלטים בעבודה ולעשות מעקב אם הם נקלטו כי אחרת משקיעים כסף לריק.

אני מנסה לעשות מאגר של ערבים ישראלים שהם מהנדסים בוגרי הטכניון שמדינת ישראל השקיעה בהם ואין להם תעסוקה. בואו נעשה גם להם הסבה לתחומים שלנו.

למה הם לא מגיעים למקומות העבודה? הרי יש הרבה מודעות בעיתונות.

בישיבה האחרונה עם משרד העבודה ביקשתי כי המודעות יפורסמו גם בשפה הערבית. ערבים קוראים עיתונות ערבית ולא ישראלית.

אנחנו הגשנו הצעה לשר האוצר שבה אמרנו שאנחנו מוכנים לקלוט בתעשייה אלף אנשים שעברו הסבות של משרד העבודה, או כל הסבה של מוסד מוכר, ובתנאי שניכנס לתוכנית חניכה בת שנתיים. בשנה הראשונה הם יקבלו את הכסף הנדרש מתקציב המדינה, ובשנה השנייה אנחנו מתחייבים להמשיך להעסיק אותם ולשלם להם גם את השנה השנייה. ההנחה היא שהם יצליחו ויישארו לתמיד. אנחנו אומרים שתוכנית כזו צריכה לעלות עשרים אלף לדולר לאדם. מקובל בתעשייה כי הכשרה של מקום עבודה לעובד יציב בעבודה עולה כמאתיים אלף דולר. כלומר, אנחנו מבקשים עשרה אחוז מזה כדי לקחת אלף אנשים שהמדינה השקיעה בהם כסף ושהם לא עוסקים בתחום שבו הם הוכשרו, ולהכניס אותם לתוך התעשייה. בדרך כלל לא מדובר באנשים שעברו את התוכנית של הטכניון. אנחנו אז מיינו מיון קפדני מאוד ורק המצוינים הוכשרו ונקלטו בתעשייה.

זה לא עונה לבעיה כי גם התעשייה וגם מוסדות הלימוד לוקחים רק את הנתח העליון של המוכשרים.

אני מדבר עכשיו על עולים חדשים מהנדסים שעברו קורסי הסבה והם בגילאי ארבעים-חמישים. אני מדבר על בוגרי צה"ל שהם לא כל כך נקלטים בקלות כי היום כולם רוצים להעסיק רק צעירים. הם אולי לא יהיו מנהלי פרוייקטים, אבל יש היום אלף אנשים שהיו פותרים את החוסר באלפיים עובדים. כדי שזה יקרה צריך לקבל את התקציב הזה שיעודד. אנחנו כבר החלטנו שאנחנו מוכנים לעשות את המעשה הזה.

נניח והיו נותנים היום שלושת אלפים אישורים, האם המאמץ הזה לאתר אנשים ולעשות חונכות, היה נחלש? האם הפתרון הזמני ירגיע את התעשיות?

לפחות פלח אחד של השוק. יש לנו שתי תעשיות. יש את תעשיית ההיי-טק ויש את תעשיית התוכנה. בתעשיית ההיי-טק למעלה מ- 50% הם מהנדסי תוכנה ולא מהנדסי חומרה. התעשייה מתחכמת את עצמה על ידי התוכנה ולאו דווקא על ידי החומרה ולכן יש משיכה כבדה מאוד בין אנשים שעובדים בתעשיית התוכנה פרופר לתוך תעשיית ההיי-טק ובעיקר לתוך תעשיית ה-סטארט אפ. יש היום אלפי אנשים שהם סטארט אפים שהם בעצם יצרו את הבעיה הגדולה של המחסור משום שהצעירים חולמים חלומות לעשות כסף , ושם את האופציות, ואז הם מוותרים אפילו על משכורות גבוהות בהתחלה כדי להיות שותפים לפוטנציאל עתידי שמובטח להם על ידי אופציות. למרות ההכשרה המקצועית שנעשית ברמה הגבוהה באוניברסיטאות, המחסור עדיין שומר על יציבות.

אני בא ואומר כי אני יכול לתת פתרון הרגע בהסכמה של שיתוף פעולה עם הממשלה לאלף אנשים בשמונים מיליון שקל.

האם התוכנית הזו הוצגה לממשלה?

התוכנית הוצגה לשר האוצר ולראש הממשלה. לא היה דיון עם ראש הממשלה אבל כן היה עם שר האוצר.

אנחנו רואים את הנושא הזה כשני קווים שצריכים להיפגש. קו אחד זה הקו של גיוס פנימי והכשרות, והוא אמור לספק תשובות נניח בעוד שנה-שנתיים. הקו השני הוא הקו של הביקושים, הקיבולת והצרכים הנוכחיים. נניח ואנחנו אומרים היום שכן כדאי לתת לתעשייה מספר מסוים של רשיונות כדי שהיא תוכל לגייס מומחים מחו"ל, בתקווה שאת המאמץ הזה להכשיר קאדר מקומי ולאתר אנשים מתאימים בין העולים ובין הותיקים, בין בארץ ובין בחו"ל, ימשך. האם המאמץ הזה לא ייחלש כתוצאה מכך שיהיה פתרון זמני. הרי בסך הכל העסקים לא חייבים לראות את הנושא בפרספקטיבה לאומית. העסקים דואגים לעצמם וזה נורמלי.

אתה צודק במאת האחוזים. זוהי הדאגה הכי רצינית כי זה יכול להרדים את כל אלה הדואגים עכשיו מפני שאף אחד לא יצעק אז. היום צועקים כי חסר, אבל יתכן ואף אחד לא יצעק מחר. אני מציע לאמץ את הרעיון שאנחנו הגשנו כי הוא יכול לפתור חלק מהבעיה לפחות בחלק מהתעשייה.

האם יש לך נייר כתוב בנושא הזה?

יש.

הוועדה מבקשת לקבל העתק מהנייר הזה.

האם אלף אנשי תוכנה פותרים את המחסור?

תהיה חובה לקליטת אלף אנשים.

הוא מדבר על כך שהממשלה תממן את תקופת הסטאז' לאותם אנשים שכבר סיימו כל מיני קורסים והכשרות, ולא נקלטים לעבודה כי הם לא עוברים את המחסום הזה של דרישת ניסיון.

אני מבין את ההיגיון שבזה, אלא שאני תמיד חושש מהניצול שבזה מצד המעסיקים.

אתה חושש מזה שהמעסיקים ייקחו את העובדים האלה לשנה ואז יזרקו את העובדים.

לא. תהיה כאן התחייבות. עמי, באותה מידה שאני מאמין לך שאתה תיתן 50 אלף שקל ולא תברח מזה, אז גם תאמין לתוכנית הזו.

אני בכל זאת חושב שצריך לפתור בצורה מסוימת את הבעיה העכשוויות והמיידית, בהיקף מאוד מאוד מוגבל ומבוקר, ובתנאי שמדינת ישראל יודעת לעשות זאת. הרי לא אני איבדתי את השליטה על עובדים זרים. המדינה איבדה את השליטה.

מבחינתי גם אם יישארו פה אלף אנשים משכילים ממדינות כלשהן, אני לא רואה בזה טרגדיה. אלא שהפחד שלי הוא מכך שזה פשוט יחליש את כל אותם המאמצים שסוף סוף התחילו לצוץ.

יורי, הלחץ הזה ייפתר כי אנשי התעשייה לא יחכו. הם יעבדו בקפריסין, בהודו ובפורטוגל. זאת אומרת, מה שיקרה הוא שבסופו של דבר הלחץ ייפתר, אלא שהוא ייפתר בצורה אחרת.

השאלה היא האם אנחנו מסוגלים ליצור מנגנון שבהורדת הלחץ המיידי ידע להבטיח המשך והגברה של כל התהליכים הרצויים.

קודם כל צריך שיהיה תקציב.

תקציב אפשר לבזבז בקלות. הרי הייתה לנו הכשרה אין סופית לאורך שנים, וכמעט ולא היה מעקב לגבי ההשמה.

התעשייה משקיעה הרגע בזה הרבה מחשבה וזמן, והיא לא משאירה זאת רק למדינה. יש תוכנית לקדם תלמידי תיכון משלוש יחידות, לחמש יחידות במתמטיקה. כלומר, לא מפקירים את העניין הזה.

אני חושב שבמאגר האנשים עליהם יש לחשוב, יש לתת את הדעת גם על מאגר של אנשים מירדן. יש היום מהנדסים בירדן שעשו עבודה יוצאת מהכלל ואני אומר זאת על סמך ניסיון.

לפני שאתה עוזב את הישיבה אני רוצה לשמוע ממך מה היית רוצה לכלול בהמלצת הוועדה.

אני קודם כל רוצה לראות את הדוחות האלה. יורי, אני מציע שלא תסכם את הישיבה, ונקיים ישיבת המשך לאחר שנקרא את הנייר. מסתובבות כאן ניירות שלא אני ולא אתה קראנו אותם. אם נקרא אותם נשכיל יותר.

כן. אולי נקיים ישיבה משותפת עם תת הוועדה לנושא ההיי-טק בוועדת הכספים.

לא, הם עוסקים בנושא מימון ומיסוי.

בפעם הבאה אני רוצה לקיים ישיבה עם הוועדה המשולשת ואולי גם עם מנכ"לי המשרדים שאמורים לטפל בנושא הזה. אתה אולי לא היית פה כאשר דובר על כך שהוקמה ועדה של משרדי התעשייה, העבודה והקליטה, לטפל בבעיות בענף ההיי -טק, ויש להם מנדט די צנום.

אני מציע לא לסכם כי נסכם יעזבו את זה. בוא נמשיך.

לפני שמדברים על העסקת עובדים פלשתינאים או עובדים ירדנים בענף הזה ,אני מציע שישקלו את הרעיון להקים את מפעלי ההיי-טק בפריפריה. אני לא מציע להביא את מפעלי ההיי-טק לא לגוש דן ולא לתל-אביב משום שבכך לא פתרנו את הבעיה.

למה זה חשוב לך?

זה חשוב, מפני שאני חושב שאותן שכבות חלשות ימשיכו להיות שכבות חלשות. אני מדבר פה בראייה לאומית ולא בראייה אינטרסנטית. חברות שיצאו לפריפריה נעזור להם גם בעובדים זרים, כדי שהם יצרו תשתית נוספת.

אפשר ללכת על זה, אבל אני חושש שדווקא מבחינה חברתית זה לא כדאי, משום הזעם מתוך אותה אוכלוסייה חדשה שהיום לא מגיעה להיי-טק, וגם לא תגיע. אני מקבל את ההערה של עמירם ולא אומר עובדים הודים, אבל עובדים פקיסטנים כן ישתלבו בנוף החברתי בתל-אביב עם כל העובדים הזרים שיש בה, אבל לעומת זאת הם יבלטו מאוד באופקים ובשדרות. יש לעניין הזה שני צדדים.

יש פאן אחד והוא שפריפריה נשארת פריפריה כל הזמן.

אנחנו רוצים לשמוע עכשיו שני מומחים להכשרות ולחינוך. מר ברמן, בבקשה.

ההתמחות שלנו היא בהשלמת והוספת ידע למהנדסים. הפתרון שנראה לנו הוא בהבאת עולים חדשים מברית המועצות שהם מהנדסים שעובדים שם בתעשיית ההיי-טק, כאשר יודעים מראש באיזה מפעל הם הולכים לעבוד. שם המשחק כאן הוא ההסבה. ההסבה יכולה להתחלק למיון והסבה שם במקום, והמשך הסבה מפעלית כאן בארץ. זהו באופן כללי הרעיון. אנחנו מדברים על יהודים ואנחנו בדיון עם לשכת הקשר שתעשה את העבודה. מודל ההסבה פחות או יותר מגובש. יש כאן תפקיד מאוד מאוד חשוב להדרכה מפעלית. התעשייה צריכה להשתתף ברצינות בהיבט ההדרכתי כדי שהם יוכלו להתקבל לעבודה בצורה נורמלית. הם עונים לדרישת הניסיון ולדרישות הידע. אני לא בטוח, ואני מדגיש זאת, שהם מוכנים להיות ראשי צוות למחרת, אבל יש להם פוטנציאל להגיע לרמה הזו בזמן מאוד מאוד קצר. הם יודעים אנגלית ברמה יחסית טובה ואני בטוח שהמשכורות כאן יספקו אותם. אני חושב שזה יכול להיות פתרון אופטימלי למצב הנוכחי.

האם אתה חושב שאפשר לגייס מתוך האוכלוסייה הקיימת פה את העובדים?

בהחלט. לפי הסטטיסטיקות שקיבלתי, כנראה אין שום בעיה בלגייס. אני יכול להעיד עכשיו שהרמה יוצאת מהכלל. לא רק זה. תהיה תרומה לאומית לפיתוח של תשתית יוצאת מהכלל. אף אחד לא דיבר על זה. אנחנו מדברים על מהנדסי אלגוריתמים. לפי התיזה שלי מדינת ישראל צריכה לייצר אלגוריתמים. לרוסים יש הכנה מתאימה לאלגוריתמים ועם קצת הדרכה והסבה הכללית אפשר להעסיק אותם. זה נשמע לי הפתרון הטוב ביותר. התנסיתי בפתרון כאלה. אני כמעט בטוח שזה יכול להיות פתרון מוביל למצב העכשווי וזה גם יכול להיות פתרון לעתיד. הפתרון הזה יכול להביא הון אנושי יוצא מהכלל. ברגע שהם ידעו שיש עבודה הם באמת ירצו לבוא, כי זה הדבר החשוב ביותר עבורם. אני עד שהרמה שלהם היא ברמה שלנו.

אנחנו עושים יריד תעסוקה לפני סוף השנה, תצטרפו לזה.

היריד הוא אחד מהכלים השיווקים וזה לא תמיד הכלי הכי יעיל כי לא תמיד המועמדים יכולים להגיע ליריד, או שהם לא שמעו עליו. יוגי'ן התחיל לעבוד עם לשכת הקשר וכדאי לכם לשתף פעולה בנושא.

אני ישבתי עם עמירם ואני חייב לו תוכנית עסקים מוגדרת. אני רוצה לומר כי המסגרת הכספית שעליה מדבר עמירם מספקת פיתוח פרוייקט שכזה.

בתור אדם שהתמחה במשך 17 שנים בנושא הכשרות להיי-טק, וכמי שהכשיר אלפי אנשים שעובדים היום בכל תעשיות ההיי-טק, אני רוצה לקבוע כמה דברים שאני מציע שתתייחסו אליהם כנתונים. ראשית, לדעתי יש לנו היום בארץ מאגר של אנשים שמסוגל לפתור את רוב בעיות חוסר העבודה בענף ההיי-טק. הנושא הזה אולי דורש פתרון משולב, ואני לא חושב שהבאת עובדים מומחים מבחוץ לצרכים נקודתיים תסתור זאת, אבל אנחנו צריכים לקחת בחשבון שאפשר להכשיר היום בארץ אלפי אנשים מוכשרים, אלא שזה דורש כמה תנאים. תנאי אחד הוא תוכניות הכשרה מתאימות. לדוגמא, אני יכול להגיד לכם בוודאות מוחלטת שכמאה וחמישים איש מתוך מאתיים הקורות חיים שהביא לכאן לאוניד, יכולים לעבוד בענף ההיי-טק הישראלי, לאחר תוכנית הכשרה מתאימה. אני אומר זאת מתוך ניסיון. 25% מהעובדים היום בהיי-טק לא עברו שום הכשרה אקדמית כלשהי והם ראשי צוותים, והם גם מנהלי פרוייקטים.

אני רוצה לספר לכם כי שני חברים של הבן שלי מהגרעין בנח"ל שהם לא בעלי תעודת בגרות החליטו ללכת לחברות אינטרנט והם מתחילים לעבוד בשכר של 12 אלף שקל בחודש. אני אומר זאת כי אני לא יודע איפה דרישות ההכשרה הגבוהות.

אם אתה יודע לתכנת, אתה לא צריך שום תעודה.

ההצעה שהצעתי דורשת אפס תקציב ממשלתי. אני לא מאמין שאנחנו צריכים לחכות רק לממשלה. בוודאי שזה יהיה מצוין אם הממשלה, דרך חוק בן-גל או חוק אחר, 20 אלף דולר. בוודאי יהיה מצוין אם נקבל כמה אישורים. אין לי שום התנגדות לכך. אני חושב שבמקום לתת 50 אלף הללו לקרן או לממשלה, יש להקים קרן שתוכל לתת הלוואות לאנשים שרוצים ללמוד. יש היום בארץ הרבה יכולת הכשרה, הרבה מכונים פרטיים, אלא שהבעיה היא בכך שזה עולה הרבה מאוד כסף. הכשרה טובה עולה הרבה כסף וכולנו יודעים את זה. הקורסים הללו צריכים להיות באיכות הנכונה, כי אחרת המוסבים לא יקלטו. אך ורק כשליש מבוגרי הקורסים הקודמים עובדים. יש לזה סיבה. צריך לבנות תוכניות מתאימות ויש אנשים מומחים שיודעים לעשות את זה. בואו נפתח קורסים ברמה המתאימה. מדוע רק כשליש מהבוגרים נקלטו בעבודה? זה לא שלימדו אותם בצורה לא טובה, אלא שיש חוק ישן של משרד העבודה שאמר שאורך הקורס חייב להיות עד ששה חודשים, אבל בששה חודשים קשה לעשות זאת. צריך תקופה של 9-12 חודשים של הכשרה, לאחר תקופת הכשרה שכזו תראו שבמקום שליש מהבוגרים יקלטו בעבודה שני שליש ואולי 90%.

דבר אחר. למה שניתן 50 אלף? בואו נבקש שעל כל תלמיד ישראלי שייקלט, נקבל עובד אחד מחוץ לארץ. בצורה של אחד לאחד אנחנו פותרים גם בעיה לטווח רחוק, וגם לבעיה לטווח קרוב. בסכום של 20 מיליון דולר שהממשלה תיתן אפשר להכשיר אלפיים מהנדסים ישראלים. אני מודיע לכם זאת במלוא האחריות ואני יכול להציג את הנתונים והטבלאות. כל מפעל שיקלוט עובד ישראלי יקבל אישור להביא ראש צוות מבחוץ.

אתה לא יכול להכריח מפעל לקבל עובד לעבודה.

אינני מתכוון להכריח. להפך.

אם האיש מתאים לעבודה יקלטו אותו. אל תציב תנאים.

אני לא מציב תנאים. אני בא וטוען שהמפעלים קולטים את האנשים הללו כי הם מתאימים. אני יכול להציב לך את הנתונים. אני לא מכריח מישהו לקלוט עובד.

אתה אומר שתמורת רשיון להביא עובד מבחוץ על המפעלים לקלוט עובד ישראלי.

אתה אמרת שתמורת ראש צוות שתקלוט תגייס לעבודה חיילים. אתה הצבת זאת כך. אני לא אמרתי אחד מול חמישה. אני אמרתי אחד מול אחד ואני חושב שזה אפשרי ושזה לטובת התעשייה. אני לא מדבר מנקודת מבט אינטרסנטית.

אם זה לטובת התעשייה אז תן לתעשייה לברור את דרכה בעצמה.

אני נותן לה לברור את דרכה בעצמה, אבל אני רוצה לומר לך שאנחנו אזרחי המדינה הזו ואתה צריך לקחת בחשבון שאם יבואו עובדים זרים מחוץ לארץ זה בהכרח יוריד את השכר כאן בארץ והמהנדסים הישראלים יברחו לחוץ לארץ. המהנדסים הטובים הישראלים יכולים לקבל בחוץ לארץ משכורות של 300 אלף דולר בשנה בלי בעיות. אני מסכים שצריך להביא מומחים מחוץ לארץ כי יש בעיות נקודתיות שחייבים לפתור אותן, אבל יחד עם זאת צריך להקים תשתית הדרכתית נכונה פה בארץ. אני מצטער על המצב שבו האוניברסיטאות במשך עשר שנים עלו מ –2,200 סטודנטים בוגרים לשנה רק ל- 2,800.

בשנים הבאות המספרים יגיעו ל – 6,000 . בפועל כבר הגדילו את הכיתות ואת התקציבים. יהיו יותר אלפים.

ההמלצה שלי היא מאוד פשוטה. תוקם קרן אשר תאפשר לכל מי שרוצה ללמוד לקבל בסך הכל הלוואה, לא מימון, לא תקצוב. ההלוואה הזו תוחזר כי האנשים האלה יתחילו לעבוד, וכאשר הם יעבדו יהיה להם מספיק כסף להחזיר את ההלוואות הללו. המשכורות בתחום הזה הן כאלה שתאפשרנה להם להחזיר את ההלוואות. אנחנו, לדוגמא, נתנו מאתים מלגות לחיילים, דרך קרן ליבי, כדי שהם ילמדו וכולם אחר כך מצאו עבודה. כלומר, אני לא מדבר פה על איזשהי תיאוריה או על משהו שלא יכול להתרחש. כאשר האנשים הללו יקבלו את ההלוואה הם ילמדו במסגרת תוכניות מתאימות, שאולי יאושרו על ידי משרד העבודה, אולי לא. אני מעריך שביחד עם פתרון של מתן רשיונות מסוימים, אנחנו יכולים לפתור את הבעיה, ברמה לא של שלוש שנים או חמש שנים קדימה, אלא ברמה של שנה-שנה וחצי קדימה. אם תרצו אשמח להציג לכם את התוכנית בצורה הרבה יותר מפורטת.

רבותיי, אתם פשוט לא יודעים איזה פוטנציאל אדיר קיים היום בארץ שהוא לא מנוצל. בואו ננצל את הפוטנציאל הזה באפס תקציב.

יורי, אתה סיפרת לנו על החברים של הבן שלך שיודעים לתכנת. הפוטנציאל של המדינה הזו בנוי על אנשים שיש להם כושר חשיבה יצירתי שמבוסס על ידע מדעי טכנולוגי. אנשים מקבלים הכשרה והשכלה מאוד מאוד רצינית ובסיסית כדי שהם יוכלו להיות ממציאים. נכון שיש גם ילדים שלפעמים הם ממציאים, אבל על זה לא בונים תעשייה. תעשייה בונים על השכלה גבוהה ומסודרת. נושא האלגוריתמים הוא הסוד לכל התעשייה הזו וזאת לומדים במכונים להשכלה גבוהה, לא בבית הספר ולא ברחוב.

אני רוצה לסכם את הישיבה. הסיכום הוא סיכום ביניים כי אני מקבל את ההצעה של חבר הכנסת פריצקי לקיים עוד ישיבה, אבל אני רוצה שאתם בין הישיבות האלה, וללא כל קשר איתן, תעשו עוד כמה דברים.

ראשית, אי אפשר לדרוש מהגורמים הפרטיים למלא את תפקידה של הממשלה. כל חברה דואגת לאינטרסים של עצמה והיא לא צריכה לדאוג לאינטרסים לאומיים. אם הבעלים שלה דואגים גם לאינטרסים לאומיים אז כל הכבוד להם. אם לא, אז זה לא פשע ולא צריך להעמיס להם. לכן, התוכנית צריכה להיות קודם כל תוכנית ממשלית ורצוי שהתוכנית הזו תיעשה בשיתוף פעולה עם התעשיות.

לדעתי, התוכנית הזו צריכה לכלול ארבעה מרכיבים. המרכיב הראשון הוא הרחבת מסגרת ההכשרות והחונכות על מנת שגם אלה שעברו הכשרות שונות ינוצלו וגם אלה שנמצאו מתאימים. התעשייה לא צריכה לשלם על ההשתלבות בעבודה הספציפית. המרכיב השני, הוא תוכנית לטווח ארוך יותר במשק ותגבור כל המערכות שאמורות לספק לנו אנשים מוכשרים לענפי היי-טק בעתיד. יתכן והתוכנית הזו יכולה לשלב גם את ההצעה של מר סגל שמדברת על קרן הלוואות למקצועות האלה. המרכיב השלישי הוא גיוס יהודים בחו"ל. יש בחוץ לארץ אלפים של עובדים שהיו יכולים להיות כבר אתנו לפני שנה-שנתיים בלי שום בעיה.

לאוניד דינוביץ'

אנחנו יכולים לעזור בנושא הזה. יש לנו קשרים.

המרכיב הרביעי עוסק בפתרונות האופרטיבים. לדעתי, ללא תוכנית מקיפה אסור לתת להם. אם אין תוכנית לגיוס הכוחות הפנימיים אז אין טעם לתת לעובדים זרים להיכנס לענף. אפשר ללכת ולפתור את הבעיה האקוטית כעת ולהתקדם לקראת פתרונות רק אם זה חלק מהמסלול שמביא אותנו לניצול הכוחות הפנימיים והחיצוניים שהם כוחות של אזרחים עתידיים של מדינת ישראל.

אני מניח שהצוות שלכם יכול להיות גרעין מבחינת התארגנות לגיבוש ולבחינה מקצועית של התוכניות האלה.

עד כמה שידוע לי הצוות יגיש עד לפגישה הבאה מסקנות למנכ"ל משרד העבודה שהוא מונה על ידי ראש הממשלה.

האם המסקנות האלה תהיינה רק בתחום ההכשרות?

כן. המנדט פה הוא מאוד ברור.

זה חבל.

אני יודע שנציגי משרד העבודה נפגשו עם שר האוצר וגם דובר על התוכנית של הסבה משלוש יחידות מתמטיקה לחמש יחידות. כלומר, לא מדובר רק בהכשרת מבוגרים. יש גם תוכנית לגבי חיילים משוחררים.

יש כמה תוכניות. יש תוכנית שאמורים להתבצע יחד עם משרד העבודה והיא מדברת על תגבור במתמטיקה לחיילים משוחררים משלוש יחידות לחמש יחידות. יש תוכנית מקבילה שמדברת על הגברת לימודי המתמטיקה בבתי הספר התיכוניים ומשרד החינוך לקח על עצמו את התוכנית הזו. אני כרגע לא יכול להגיד האם הקציבו לנושא תקציבים.

הבטיחו להפעיל את זה לאחר החגים.

אם כך, אנחנו צריכים לקדם תוכנית מקיפה יותר כי לדעתי אתם מטפלים בהיקפים קטנים מידיי באחד המרכיבים. יכול להיות שזוהי הערכה מקצועית שלכם והיא נכונה, אבל אני שמעתי אנשים שמעורים בתחום שאומרים כי שלוש כיתות ואפילו שבע כיתות לא מספיקות.

מבחינת ראש הממשלה הייתה כוונה להריץ מסלול דו-תלת שנתי שיכשיר אלפיים אנשים לצורך העניין הזה. כאשר החברים כאן ניתחו את המצב ביחד עם נציגי משרד העבודה הם אמרו שפוטנציאל ההסבה שנמצא כרגע במדינת ישראל הוא לא גבוה יותר משלוש או משבע כיתות.

יש פה אנשים שחולקים על זה. לכן ברגע שהתוכנית הזו תוגש אני אבקש לדון בה עם הגורמים שיש להם דעה אחרת מבחינת ההיקפים, כדי שנוכל לראות כיצד ניתן יהיה להרחיב את התשתית הזו ואיך מנצלים את הכוחות שטוענים שישנם בשוק.

אני רוצה להעיר כאן הערה. אני חושב שאתם לא נהגתם כשורה במקרה של ליאוניד.

מקובל עליי.

אבל זה מצביע על עוד משהו. נכון שזה לא חובתכם לבצע זאת, אבל ברגע שתהיינה מודעות יהיו לכם יותר קורות חיים ואתם צריכים לדאוג להמשך המהלך. היו פה גורמים נוספים שלא הכרתם קודם. אני מבקש מעמירם ומיוג'ין לקחת יוזמה ולקיים שתי ישיבות מקצועיות. ישיבה אחת בנושא גיוס עולים בחו"ל. אני חושב שהתעשייה לא מספיק מעורבת בחשיבה הזו, אלא היא הלכה לכיוון מאוד מאוד סטנדרטי. היריד הוא אחד מהכלים, אבל אפשר לעשות פה הרבה יותר. אני מציע שגם ארגון מדענים עולים יהיה שותף לזה וגורמים אחרים, כבר התחילו לפעול בנושא הזה של גיוס בחבר העמים ואתה ,עמירם, תוכל ליזום עוד ישיבה ואני מבקש להיות שותף בה.

אני אעשה זאת יחד עם עמירם.

תכריז גם על עמי .

אנחנו נהיה בזה.

הוא לא נגד, הוא סיפר לך אפילו שהוא נסע לשם.

אני מציע שהצוות השני יעסוק בהכנת תוכנית מקיפה לפתרון הבעיה לטווח הביניים ולטווח הארוך, כאשר הדבר האופרטיבי יהיה חלק מזה. אני חושב שיש פה אנשים שיש להם תוכניות מוכנות, וזה כולל את עניין החונכות. כוועדה אנחנו כן נמליץ על כך. אנחנו מבקשים שהממשלה כן תתקצב את העניין הזה. הפתרונות לטווח הקצר צריכים להיות חלק מהקונספציה הרחבה יותר. עמי, הלוואי ותהיה מוכן לקחת על עצמך להיות חבר בצוות השני. אם לא, אני אקח זאת על עצמי.

אז בוא ניקח את זה ביחד.

בסדר, אבל מספר חברי הצוות צריך להיות מספר לא זוגי, ולכן אני מבקש גם מעמירם להיות בצוות הזה וזאת כדי שנוכל להחליט ברוב קולות.

שנה טובה לכולם.



הישיבה ננעלה בשעה 11:45.