כנסת פתוחה

פרוטוקולים/עובדים זרים/942

5
הוועדה לבעיית העובדים הזרים
24.7.2000

פרוטוקולים/עובדים זרים/942
ירושלים, ה' באב, תש"ס
6 באוגוסט, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 43
מישיבת הוועדה לבעיית העובדים הזרים
יום שני, כ"א בתמוז התש"ס (24.7.2000), שעה 13:00

חברי הוועדה: יורי שטרן - היו"ר
יאיר פרץ

חבר-הכנסת דוד טל
אפרים כהן - ראש מינהל העובדים הזרים, משרד העבודה והרווחה
יעקב ניזרי - סמנכ"ל שירות התעסוקה, משרד העבודה והרווחה
דלית רנרט - יועצת משפטית, משרד העבודה והרווחה
ציפי שנקמן - מנהלת אגף אכיפה, משרד העבודה והרווחה
עזרא ג'אנו - מנהל שירות התעסוקה, משרד העבודה והרווחה
הרצל גדז' - מנהל מינהל האוכלוסין, משרד הפנים
בנימין למקין - הלשכה המשפטית, משרד הפנים
חגי הרצל - יועץ השר לעובדים זרים, המשרד לביטחון פנים
פקד אריאלה נמט - מאמ"ן, המשרד לביטחון פנים
פקד דודי פרץ - מחלקת חקירות, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק צבי שורר - קצין מדור עובדים זרים, המשרד לביטחון פנים
מתי הכהן - מנהל המחלקה הקונסולרית, משרד החוץ
ד"ר אלכס לבנטל - משרד הבריאות
סא"ל יצחק גורביץ' - יועץ כלכלי מתאם הפעולות בשטחים, משרד הביטחון
שלמה דהן - אחראי על בטיחות עובדים, התאחדות הקבלנים
מנשה קפלן - מנהל אגף חקיקה, התאחדות הקבלנים
חיה ויטלסון - מנהלת המחלקה הארצית לניכויים, משרד האוצר
עמיחי כץ - אגף התקציבים, משרד האוצר
אביב וסרמן - קו לעובד
חנה זוהר - מנהלת קו לעובד
עמית ברקאי - מנהל חברת "צורגו"
מעיין פרידמן - מנהלת עסקית של חברת "צורגו"
גולן צור - הבעלים של חברת "צורגו"
אבשלום טל - עוזר לראש עיריית ראשון לציון

תמי ברוך

תמר שפנייר

600 עובדים זרים בתת תנאים במחנה ב"חולות ראשון".

600 עובדים זרים בתת תנאים במחנה ב"חולות ראשון"

אני פותח את הישיבה שהיא ישיבה כפולה - גם ישיבה מסכמת של עבודת הוועדה הזאת בכנסת החמש עשרה במושב הקיץ, הסתיו והחורף, והיא גם ישיבה בנושא של אתר הקרוואנים בחולות ראשון שבו שוכנו עובדים זרים והיו דיווחים שתנאי המגורים שלהם הם בלתי תקינים לחלוטין. יש פה דו"ח של קבוצת סטודנטים למען הקהילה שבדקו את האתר והם הזעיקו את האחרים. חבר הכנסת דוד טל העלה את זה כהצעה לדיון מהיר בוועדה, זה הופנה על-ידי נשיאות הכנסת אל הוועדה.

עד שהמציע יגיע, אגע בנושא השני. אנחנו הכנו דו"ח של פעילות הוועדה מאז שהיא הוקמה בכנסת הזאת, כלומר כשנת פעילות. כיושב הוועדה אני חייב להגיד שאני שבע רצון מקצב העבודה שלנו, מההתמקדות שלנו בעיקר ומתוצאות הפרקטיות שהן אמנם פחות משמעותיות בכמה תחומים ממה שציפיתי, אבל אני חושב שבתור ועדה לא סטטוטורית שלא יכולה להחליט על תקציב או על חקיקה, אנחנו עשינו פה דברים שבאמת השפיעו ישירות על ההתפתחויות בשטח. אני מצפה מהגורמים השונים לתת לנו דיווח קצר מה הם עשו בעקבות ההערות וההמלצות שקיבלו מהוועדה וגם שיספרו לנו על ההיערכות לביצוע חוק העובדים הזרים החדש.

אני רוצה לציין שהוועדה שלנו מצד אחד נתנה יד למעסיקים במקום שדרישותיהם, לפי דעתם של חברי הוועדה, היו מוצדקות. לכן הצלחנו לשמור על מכסת העובדים הזרים החוקיים בענף הבנייה וענף החקלאות כך שבסופו של דבר היא לא קוצצה, כפי שהממשלה החליטה לעשות. לא נתנו יד להחלטה שהיתה רק מגדילה את כמות העובדים הלא חוקיים. עזרנו לבתי מלון באילת לפתור את הפלונטר של חודשים רבים של דיונים; אמנם לא הכל סגור עדיין אבל רוב הדברים כבר התבצעו, יש החלטות והם קיבלו הקצבה לעובדים זרים ואפשרות להסדיר את מעמדם של העובדים הלא חוקיים שעבדו אצלם עד כה. מצד שני, עמדנו חזק על זכויותיהם של העובדים, גם בתחום המאסר, והשפענו על שינוי במדינות המעצרים של העובדים וגירושם. הכנסנו כמה שינויים בחוק העובדים הזרים, לרבות אחריות פלילית של החברה הישראלית על כך שהיא גובה כספים עבור הגורם החיצוני שלקח שיעבוד או תשלום מהעובדים על מציאת מקום עבודה, דבר שלא היה בטקסט המקורי של החוק. תרמנו רבות לבניית נוהל חדש בתקנות משרד הבריאות בדבר ביטוח בריאות של ילדי העובדים, ילדי המהגרים הלא חוקיים, וגם תרמנו לבניית קונצפט חדש של ביטוח בריאות לעובדים עצמם. בוועדה הזאת נתנו במה, שלהערכתי לא היתה קודם, לארגונים הוולונטריים ולארגוני זכויות האדם וגם יצרנו פורום חדש להידברות בין הארגונים הוולונטריים לבין מוסדות השלטון, ואני חושב שההידברות הזאת היא טובה לכל הצדדים והיא השפיעה על רוח הדברים.

אני חושב - וזה הדבר הכי מהותי - שהצלחנו יחד אתכם להסב את הדגשים בפעילות האכיפה מאכיפת החוק מול העובדים עצמם, ציד אחר העובדים, גירושם וכל מיני רעיונות כמו צמצום המכסות והיטלים, לפעילות נגד המעסיקים שמפירים את החוק, שמעסיקים עובדים שאין להם רשיון, שמעסיקים עובדים כאשר להם, למעסיקים, אין היתר לכך. השינוי הזה בדגש יחד עם תשומת לב גדולה יותר לעבודה לא חוקית לעומת עבודה חוקית, בזה אנחנו תרמנו לשינוי האווירה ושינוי המגמות. אני מקווה שבסוף זה ישתקף גם במדיניות אחרת, שתהיה מדיניות יותר שקולה, שתחבר את שלושת המרכיבים - הצרכים של המשק, הזכויות והצרכים של העובדים ואת ההיבטים התעסוקתיים, כאשר אנחנו חייבים בכל החלטה והחלטה לראות קודם כל אם זה ישפיע על תעסוקת הישראלים או לא; אם הכנסת העובדים הזרים והעסקתם בתחום הבנייה יוצרת תעסוקה לעובדים מקצועיים ישראלים או גונבת מהם את התעסוקה, אם כניסת עובדי היי-טק זרים תתרום לתעסוקת ישראלים בתחום או תיקח מקומות עבודה של הישראלים. אני חושב ששיקול הדעת הזה וההתערבות שלנו בתחום הימאים או בתחום הטייסים או בתחום חברות ההיי-טק היתה התערבות שבאמת תרמה בפועל לשמירת מקומות עבודה לעובדים ישראלים.

לכן אני חושב שאנחנו יכולים לסכם את השנה הזאת כשנה טובה מבחינת תפקידה של הכנסת בגיבוש המדיניות. בהמשך נרחיב על כך את הדיווח.

למרות שאנחנו חייבים לחכות לחבר הכנסת דוד טל, אין מנוס מלהתחיל בדיון בנושא הראשון - אתר הקרוואנים בחולות ראשון. היו דיווחים על המצב באתר, היו כתבות, הועלתה ההצעה של חבר הכנסת טל, היא הופנתה לוועדה, אנחנו קיימנו התכתבות בנושא הזה וקיבלנו מסרים מרגיעים מהמוסדות, אני לא בטוח שהמסרים האלה הם באמת בהתאם למה שהיה בשטח. ארגון אחוה - סטודנטים למען הקהילה - אתם הייתם הראשונים שהזעקתם את הסיוע בנושא הזה.

הנה חבר הכנסת טל הגיע. אני קודם כל רוצה להודות לחבר כנסת דוד טל שהביא את מצלמות הטלוויזיה לוועדה לענייני עובדים זרים... חבר הכנסת טל, בבקשה.

אני מעלה את הנושא הזה משום שמעבר למה שדווח בעיתונות, גם מבדיקה שנעשתה, אני קיבלתי את הבדיקה של נציג משרד העבודה שסבור שהדברים הם לא כך. גם אתמול באתי בדברים עם גורם חשוב מאוד במדינה, שהוא רופא במקצועו, וקיבלתי נתונים מדהימים על דברים שאני חושב שהם צריכים להדליק לא נורית אדומה אלא אבוקה גדולה בשל התנאים המחפירים שהעובדים הזרים חיים בהם שם, כולל מחלת שחפת. אם פעם היה מדובר על מקרה אחד של שחפת לעשרת אלפים, היום המספר כבר מגיע לארבעה-חמישה מקרים לעשרת אלפים. ככל שנעשות בדיקות יותר רחבות, מתגלות גם מחלות אחרות כמו צהבת וכל מיני מחלות שיכולות לגרום להדבקה, כולל איידס. היום או מחר תתבצע בדיקה על-ידי אותו גורם שביקשתי ממנו להיכנס לעובי הקורה. לאחר שהגורם הזה העביר לי את הבדיקה בצורה מסוכמת, אני בוודאי אעביר את זה ליושב ראש הוועדה כדי להציג את המצב הקשה והנורא שבו חיים העובדים הזרים הללו.

כשהתכוננתי לדיון הזה החלטתי שיש לנו שני נושאים - גם המצב באתר וגם עצם העובדה שהיו בדיקות, היו שליחים של המימסד שלנו והם לא גילו את אותם הדברים. כפי שאמרתי קודם, הם שלחו מכתבים מרגיעים שכביכול הכל בסדר. אני חושב שלא ייתכן שככה עושים בדיקות.

את המכתב הזה קיבלתי. אני דיברתי עם אותו גורם שביקשתי ממנו לבצע בדיקה, ונמסרו לי דברים יותר חמורים. אין לי כוונה להבהיל פה את אזרחי מדינת ישראל, אבל אני רוצה שתדעו שיש עובדים זרים שיש להם מחלות מדבקות שונות והם עובדים בכל מיני מפעלי מזון, ואנחנו אחר כך נצטרך לאכול את המזון הזה. לדעתי בקטע הזה אנחנו צריכים לאכוף - -

זה כבר לא חוקי שהם עובדים במפעלי מזון.

אז אנחנו צריכים לאכוף את החוק. אתמול נמסר לי נתון, אני לא אומר אותו כרגע כאן עד שלא אקבל אותו בכתב כדי להיות יותר מבוסס; מדובר על אנשים שהגיעו מהפיליפינים, שם התחלואה הולכת וגוברת, וכל מיני עובדים זרים שעוסקים בכל מיני מקצועות, כך שבסופו של דבר אנחנו, בצורה כזו או אחרת, נחשפים למחלות הללו. אני סבור שאף לא אחד מאיתנו, אדוני היושב ראש, רוצה שאותן מחלות שהדברנו כאן כבר בשנות החמישים יתחילו לצוץ ולהתפשט רק בגלל חוסר אכיפה.

החוק מחייב לעשות בדיקה במקום. החוק החדש גם מבוסס על כך שתהיה רשימת מעבדות או מרפאות מאושרות, שרק בדיקות שלהן נחשבות אצלנו למבוססות ולאמיתיות. אבל הדבר לא כל כך מסודרים. עם חלק מהמדינות זה פועל כמו שצריך. הבנו שעם רומניה זה די מוסדר. כנראה שיש פה פרצות ואנחנו חייבים לעמוד על המשמר. זה לא ייתכן. שוב, החוק קובע את זה אבל החוק בזמנו לא קבע איזוהי המרפאה המאושרת, לכן אפשר להביא כל פתק שהוא ויש מקומות שלא קשה להשיג פתק. החוק החדש יותר מקפיד, אבל כנראה שהוא עוד לא מתבצע כמו שצריך. אתה יושב ראש ועדה שהיא גם לענייני בריאות, ואני מקווה שביחד נוכל לבנות מחסום אמיתי כנגד התופעות האלה.

אחרי שאקבל את כל הדברים שציינתי כרגע בכתב, אני מתכוון לקיים דיון. זה ייעשה ברצון יחד עם הוועדה המכובדת הזאת, כדי לשנות את מה שקורה היום. מעבר לכך, אולי יהיה נכון את כל הנושא של הרפואה התעסוקתית להכניס ביתר שאת גם לאתרים הללו, ואני כרגע לא מדבר רק על בדיקות שמיעה או בדיקות חשיפה לחומרים מסרטנים כמו אסבסט, אני מדבר כרגע על כל מיני מחלות שיכולות להיות מאוד-מאוד-מאוד חמורות אם הן יתפשטו. כפי שאמרתי קודם, הדברנו את המחלות הללו בשנות החמישים וזה לא יהיה נכון לאפשר להן להתחיל להתפשט ושיהיה צריך להדביר אותן גם היום.

לגבי האתר עצמו - אני גם דיברתי עם כמה אנשים שגרים שם בסביבה - אני מבין שהיו שם בדיקות של משרד העבודה.

אכן.

עכשיו נשמע את אביב וסרמן מ"קו לעובד".

אני מבקר באתר הזה כבר שבעה חודשים, כמעט מדי שבוע למעט הפסקה של חודש וחצי שבה בגלל אי בהירות משפטית לגבי הביקורים האלה ניסו למנוע אותם. עכשיו זה סודר.

מי ניסה למנוע?

אדם שאחראי על האתר. בכל אופן, אנחנו חזרנו לשם. ראיתי את התקנות, הגיעו אליי התקנות החדשות לגבי נפח הקירור והמטר המרובע שמגיע לכל עובד. אני לא ראיתי את התקנות האלה עד עכשיו ואני רוצה להעביר - -

הן לא היו קיימות עד עכשיו.

אני רוצה להעביר לך את החוויה מהשטח. מדובר על שתי טענות עיקריות. טענה אחת היא לגבי תנאי המגורים והיחס בין תנאי המגורים לעלות שלוקחים מהפועלים, הטענה השנייה היא לגבי תנאי השכר.

תזכיר קודם כמה גובים ועל מה.

אי אפשר לתת מספר קבוע כי כל חברה גובה סכום אחר, אני יכול לומר מה הסכומים לפי מה שהפועלים אומרים, אבל חלקם מתבססים על שמועות כי הם לא מקבלים תלושי משכורת. לכן אני אשמח אם מחלקת האכיפה תציג פה על מה היא מבססת את הנתונים בדו"חות שלה, כי העובדים עצמם לא רואים לפעמים תלוש משכורת. אני מאוד אשמח לשמוע את זה עכשיו בפעם הראשונה. אבל לפי מה שהעובדים אומרים, מי שמקבל תלוש משלם גלובלית תשלום של 150 דולר על המגורים ועל הביטוח הרפואי שלו, וזה מגיע עד 400 דולר. זו הטענה של הסינים, שהם לא יכולים להוכיח אותה בתלושי משכורת אבל הם אומרים: אין לנו תלוש משכורת, המעביד אומר שמנכים לנו 400 דולר מהשכר. אלה סכומים פשוט מוגזמים עבור האנשים האלה.

מה משכורתם נטו אחרי ההורדות?

3,200 שקל.

אני אשמח לשמוע מניין הנתונים האלה, כי הם טוענים - ואני יכול להגיד לכם רק ממשמע אוזניי, לא משום דו"ח כתוב - שהם מקבלים בערך 300 דולר נטו לחשבונות הבנק בסין. אני ממש אשמח לשמוע מניין המספרים האלה.

ראיתי שם גם הרבה מאוד פגמים מבחינה בטיחותית.

אין לי טענה לגבי האתר, בסך הכל האתר נקי, סניטרי. יש לי טענה לגבי העלויות שנגבות מהפועלים על התנאים שמסופקים באתר.

סדר היום של הישיבה זה התברואה של האתר, לא העלויות.

זה שילוב של עלות מול מה שהם מקבלים. אני לא מפנה את הדברים למישהו ספציפי ולא בא בטענות למישהו ספציפי, אני רוצה לצעוק את צעקתם של העובדים האלה. יכול להיות שצריך להפנות את זה --

דווקא אתה אמרת לי, בשיחה בינינו, שהאתר הזה הוא האתר הכי - -

סליחה, קודם כל תציגי את עצמך. בי"ת, זה לא מקום להתדיינות ביניכם. מר אפרים כהן, בבקשה.

למיטב זכרוני לפני כשנתיים, כשהאדון ניצן ראש עיריית ראשון לציון דיבר על פתיחת אתר קרוואנים לעובדים זרים, אנחנו התנגדנו בתוקף להקמת אותו אתר בראשון לציון. אני גם נפגשתי עם ראש העיר והודעתי לו שלא נכון לפתוח אתר קרוואנים - -

מחנה עבודה.

-- במיוחד שהוא עומד להכניס לשם כמה קבוצות אתניות - הסינים, הרומנים, הטורקים - זה דבר שלא יכול להתחבר. כבעל ניסיון בעבר בנושא אתרים בקרוואנים, אני ראיתי בזה דבר שיכול להיות אסון. לאחר שהיו תלונות - אני הייתי באתר הזה לפחות שלוש פעמים לפני כן - ולאחר שכבוד היושב ראש גם ביקש דו"ח מאגף האכיפה של משרדנו, אני בעצמי הייתי שם ביום חמישי האחרון.

ערכתם שם שני סיורים?

אני עשיתי סיור ביום חמישי. למרות שהיה לי דו"ח כתוב ומפורט של מפקחים עם תלושי משכורת, חשבתי שצריך גם ללכת לשטח ולראות אותו. אני מסכים עם מה שאמר אביב וסרמן, מבחינת תנאים האתר הוא טוב, אני לא רוצה להגיד טוב מאוד כדי שלא ירגישו שם יותר מדי טוב. לדעתי אנחנו צריכים לעשות עוד ביקור לילה, כי כשאנחנו באים בבוקר האתר ריק מכיוון שכולם בעבודה; הוא מבריק, הוא נקי, הוא מסודר. יכול להיות שנצטרך לעשות סיור בלילה כשכל העובדים הזרים חוזרים מהעבודה, לפגוש אותם, לראות את התנאים. כאן יש דו"ח מפורט גם של הכניסה לקרוואנים, מה התנאים, מה מצב הקירור, מה מצב הניקיון, מה מצב המקלחות ומה מצב השכר. זה דו"ח אגף אכיפה של משרד העבודה; אני מציין שזה דו"ח ביניים, לא סופי, ובינתיים אני לא נותן פה ציונים לשבח לחברות המעסיקות, שזו קבוצה של קבלנים שמקבלים שירות מהחברה שנותנת שירות בתוך האתר. כאן אני רואה תלושי משכורת. אביב וסרמן אמר נכון שאנחנו נאסוף עוד הרבה תלושי משכורת כדי לעשות הצלבות, שלא יהיו רק כמה תלושים לדוגמא, כדי לראות קודם כל שמקבלים תלושי משכורת על פי חוק, שהם מקבלים שכר על פי חוק ומנכים מהשכר על פי חוק. אם כאן יש משכורת ברוטו של 4214 שקלים, סך הכל הניכוי עבור כל השירותים הוא 947 שקלים וזה חוקי לחלוטין בעיניי.

אל"ף, יכול להיות שזה חוקי ולא עונה לתנאים שעבורם גובים את הכספים. בי"ת, אני רוצה לשאול אותך אם אתה בדקת את התלושים. יש בזה גם גבייה. הרי הסינים מדווחים על כך שהם נשארים עם מעט מאוד כסף ביד, האם יש פה גם גבייה עבור הגורמים הסיניים שלקחו ערבויות על מציאת מקום העבודה?

מאחר שאנחנו לא רוצים לחזור על הדיון שהיה בשבוע שעבר, אדוני היושב ראש, מאחר שקיימת תובענה משפטית נגד אותו מעסיק גדול שמעסיק את הסינים בנושא של חברות המשנה, אני לא רוצה להיכנס שוב לדיון הזה.

אני שואל רק מה אתם גיליתם?

אנחנו גילינו בעבר שהמעסיק הגדול חתם הסכם עם חברת בת סינית, שמקבלים רק חלק קטן מהכסף כאן והשאר מועבר. זה לא היה מקובל עלינו, נאמרה דעתנו גם מבחינת הגשת תובענה משפטית וגם היתה לי פגישה עם אותו מעסיק גדול שבה הבהרתי לו חד-משמעית.

היום זה גם אסור לפי החוק.

גם בעבר לא. אמרתי: לא מעניין אותי ההסדר שאתה עושה עם החברות, אותי מעניין שאתה מקיים את החוק במדינת ישראל ואתה חייב לשלם את השכר. זכותו של העובד לעשות עם השכר מה שהוא רוצה - הוא יכול להעביר אותו, הוא יכול לחסוך אותו, הוא יכול להשתמש בו. אין לאף אחד מונופול להגיד לו: 400 דולר תעביר ואני אתן לך 60 דולר. זה הובהר להנהלה בצורה חד-משמעית, ולכן אנחנו לא ויתרנו ויש תובענה משפטית בעניין והמשך טיפול בכל מה שקשור להעסקה כדין ותשלום שכר לאותם העובדים. אני לא אומר שאני מתלהב מהדו"חות שיש לי כאן, אני חושב שהעניין מחייב בדיקה יסודית, יחייב אותנו כאגף אכיפה לבקר באתר בשעות לא רגילות כדי לבדוק גם את התנאים הפיזיים, וברוך השם יש לנו את האנשים המתאימים לדבר בסינית, לדבר ברומנית, לדבר בטורקית. לכן אנחנו ניפגש ואני מעריך שבשבוע הבא גם נפיץ את מספר הטלמסר שלנו. הוא עובד בכל השפות כפי שהצהרתי בוועדה, אפשר להתקשר כבר עכשיו ולקבל תשובות. אנחנו נציג בפני העובדים דף שהם יכולים להתקשר לטלמסר ולמסור כל תלונה וכל הודעה ללא חשש ופחד. אני מאוד מבקש ממנהלת אגף האכיפה שאם יש לה עוד פרטים חשובים - כי האנשים שלה היו בשטח - שתציג אותם.

יש פה נציג של משרד הבריאות?

כן.

כי חלק מהתלונות, במיוחד לאור הדברים שאמר המציע חבר הכנסת דוד טל, התייחסו לזה. אולי אחר כך נשמע את מנהלת אגף האכיפה.

אני מסכים עם כל מה שאמר אפרים כהן נגד אתרים, אבל במקרה שיש כבר אתר - למרות שהאחריות והסמכות היא של משרד העבודה - אנחנו פשוט לוקחים את זה כנושא של בריאות הציבור כדי להביא לכך שלא יהיו שם מחלות, ויש לנו אפילו סמכות של סגירה. היתה באמת ביקורת ב-20 במאי שהיתה קצת בעייתית, ומאז ועד היום בבוקר - ביקשנו שיצלמו את האתר הזה היום בבוקר, כדי שנדע על מה אנחנו מדברים והאתר הזה צולם --

כשאדוני אומר "ביקורת בעייתית", מה היתה הבעיה?

היו שם דברים שהיה צריך לשפר.

אולי אתה מוכן לפרט לנו?

סליחה, אני יכול להוסיף. למשל, נתקלנו בבעיה של צפיפות של עובדים זרים בתוך הקרוואן. יש הוראה מפורשת להתחיל להוציא ולחלק בצורה נכונה.

כמה עובדים יש בקרוואן?

יש שישה בקרוואן ב-20 מטר מרובע.

זה סביר. ראיתי גם 24 עובדים זרים בדירה של שלושה חדרים, במיטות כפולות עד התקרה.

שישה זה אחרי התיקון שלכם?

לא, לפני התיקון. אנחנו דורשים ארבעה.

צריך לעשות פה איזון מסוים, כי האנשים שבאים לגור בקרוואן אין להם היגיינה מאוד טובה בארץ שהם באים ממנה. הם רגילים לתנאים מסויימים שאצלנו הם בלתי מקובלים. לכן יש פה אלמנט של חינוך תוך כדי שהייה, ובאמת הדברים הבעייתיים - בתי שימוש ודברים כאלה - הם עכשיו מצוחצחים לגמרי. מכיוון שראיתי את זה לפני כמה זמן, ביקשתי היום שיצלמו את זה כדי שאני לא אבוא לוועדה ואספר שטויות ואחר כך יגידו משהו אחר. אז היום האתר הזה צולם.

הוא עוד יהפוך לאתר לדוגמא.

אני לא רוצה שזה יהיה אתר לדוגמא, אבל אמרו לי שהוא פשוט נקי ומצוחצח, ואני שלחתי לשם את האדם שהוא הכי קיצוני אצלי. הוא אמר: אין לי מה להגיד נגד, האתר הזה הוא לתפארת. לא טוב שיש אתרים כאלה, אבל במידה שיש אתרים כאלה האתר הזה הוא בסדר.

בקשר למחלות אני רוצה להזהיר את כולנו. אם הייתי פוליטיקאי הייתי גם אומר משהו על מה שנאמר כאן, כי יש עם מסויים בעולם שכל הזמן האשימו בדברים האלה ואני לא רוצה להגיד איזה עם זה היה. אבל אני חושב שבנושא של המחלות יש נטייה ברחבי העולם להאשים את הזרים בהבאת מחלות. אמרתי גם בדיונים של הוועדה בחוק עובדים זרים, שהבדיקות שעושים הן טובות לאותו יום, הן לא מנבאות כלום, המחלה יכולה להופיע כעבור שבוע. גם אנשים כמונו, אם נעבור בדיקה ויגידו שאנחנו בריאים ושלמים, אנחנו יכולים חלילה לחלות אחרי כמה ימים. כשעבדתי בחדר מיון ראיתי שאדם בא עם בדיקה תקינה בבוקר וקיבל התקף לב בערב. הבדיקה לא מנבאת שום דבר אבל אם יש מחלות עד לרגע הזה, הבדיקות מגלות אותן. לנו אין שום אינדיקציה עד היום, אנחנו לא יודעים מי זה האיש ואם האיש הזה יודע על המחלות שלו והוא לא מספר, זה רע מאוד. אבל לנו אין שום אינדיקציה שהאנשים האלה - -

ביצעתם בדיקות?

תבין שאתה לא בודק אנשים אחד-אחד.

מדגמית אתם בודקים?

גם לא מדגמית. אין מדינה בעולם - -

אז איך אתה רוצה לדעת?

אני רוצה שאותו אדם שאמר לך את מה שאמר לך, שיבוא לשולחן הזה ויגיד את הדברים שלו - על סמך מה, איך הוא בדק, מה הוא עשה, כי אני חושב שזו הוצאת דיבת הארץ רעה.

הוא פרופסור לרפואה, אני אביא אותו.

עם כל הכבוד, צריך שתהיה אחריות וסמכות מאחורי העסק הזה.

ד"ר לבנטל, אם אתה לא מבצע את הבדיקות, אפילו לא מדגמית, איך אתה יכול לומר כאן באחריות כזאת שאין דבר כזה?

מכיוון שיש דבר אחד שלא אני ולא אתה יכולים לעמוד בו, וגם לא פועלים - כשהם חולים, הם לא יכולים לעבוד. תאמין לי, אדם שחולה, בשלב מסויים הוא לא יכול לעבוד. מחלת השחפת היא מחלה קשה ביותר.

כמה אנשים הולכים עם שחפת וכן עובדים?

בשלב שהפרופסור הזה מסתכל עליהם ובודק אם יש להם שחפת, תאמין לי שהם לא יכולים לעבוד בשלב הזה. אנחנו מוצאים שחפת אצל נבדק בזמן שלאדם יש שיעול קל וכשאומרים לו שיש לו שחפת, הוא אפילו לא מאמין. אני חושב שהאיש הזה צריך לבוא ואם הוא לא דיווח על כך, הוא עבר על החוק.

הוא יעביר לי את הנייר.

אני לא רוצה להגיד את חוות דעתי בנושא של הפועלים הזרים וההגירה הזרה, אבל אני חושב שלעשות את כל ההחלטות על סמך החלק הרפואי - זה לא הוגן, זה לא נכון וגם לא צודק.

באתר הזה ספציפית - -

לא תופסים בן-אדם ברחוב ובודקים אותו. גם שוטרים לא רוצים לעשות דבר כזה.

אני חותם על מה שאתם אומר ואסור לנו באמת להפוך את הדברים לעוד סיבה לשנאת זרים. אבל אנחנו כבר נוכחנו לדעת פה בוועדה שלפחות עד כה הנושא של בדיקות מוקדמות לא היה רציני במיוחד כי אף אחד לא בדק את טיב הבדיקות האלה. נכון שבענף הבנייה, בגלל שהמעסיקים עצמם מעוניינים מאוד שיבואו אנשים בריאים ולא חולים, ביצעו בדיקות ולכן אמרתי שעם רומניה זה היה מסודר טוב. בענפים אחרים הבדיקות האלה יותר רופפות ואולי עם מדינות אחרות אין את ההסדרים האלה. אבל אנחנו יכולים לעשות פה זה שני דברים - אל"ף, אם תגיעו למסקנה שבגלל פער הזמן בין עשיית הבדיקה לבין הגעת העובד לארץ - -

אנחנו המדינה היחידה שבה הנושא של הבדיקות המוקדמות מוסדר בחוק. אין לזה שום הצדקה מבחינה רפואית, אבל יש לזה הצדקה מהבחינה של הרגעת המצפון. אני רוצה שיהיה ברור שהשיקול שבגללו החליטו לעשות את הבדיקות המוקדמות איננו שיקול רפואי-בריאותי, בגלל שהבדיקות הן לא מנבאות, אלא מדובר בשיקול של עבודה - שהמעסיק רוצה לקבל את הפועל הכי טוב. אני אומר לך כאיש בריאות - אם זה שיקול הדעת של המעסיק, אני מוכן ללכת עם זה. אבל אם אתה שואל אותי אם זו הסיבה, אז להיפך. יש החלטות בין-לאומיות של WHO, של ארגון הבריאות העולמי, שהנושא הזה הוא לא נכון כי מבחינה כלכלית לבדיקות התקופתיות אין יעילות טובה, וכל אחד מאיתנו יודע את זה. אם מדובר בשיקול הזה, אני בטוח שלו הייתי מעסיק, הייתי כן בודק את האנשים האלה קודם מסיבות העסקה, מכיוון שאני רוצה לקבל את הפועל שעובד הכי טוב, וזה מה שקרה עד היום. לכן הלכנו עם החוק. אבל השיקול לא היה בריאותי.

אבל באתר עצמו שבו יש ריכוז כל כך גדול של אנשים, שבו עצם החיים בצפיפות ותנאי העבודה וגם הרקע אולי מגבירים את הסיכון הבריאותי - -

אתה יכול לומר את זה גם על התחנה המרכזית. מה שהתרחש שם זה יותר מסוכן.

אני אגיד לך מתי יש סיכון - -

האם ההיערכות שלכם באתרים כאלה היא מספיק טובה?

אני רוצה להבדיל בין רמת הפרט לרמת הכלל. פה הנושא של הקהילה תופס. בדרך כלל כשאתה שומר על תנאים סניטריים נאותים, הדבר הזה לא צריך להיות. תנאים סניטריים זה שירותים למשל. בתקנות רצינו שיהיו שישה איש על כל אסלה, הוועדה קבעה שמונה על כל אסלה. זה שיקול לא נכון, זו טעות.

פשרה.

בשבילי, כאיש בריאות הציבור, זו טעות. לא עושים דבר כזה. ברגע שעשינו דבר כזה, מתחילים לעשות דברים לא נכונים. אבל חוץ מהדברים האלה, באופן כללי אנחנו לא רואים עלייה של תחלואה בארץ בגלל העובדים הזרים. זה יהיה שונה אם הם יהפכו למהגרים זרים בלתי חוקיים. זו אופרה לגמרי אחרת. אנשים מתבגרים, עם ההתבגרות יש להם כל מיני בעיות משלהם, זה גורם למעמסה על מערכת הבריאות. זה לא אומר דבר וחצי דבר על דעתי לגבי מחנות כאלה, אני נגד מחנות כאלה, אני חושב שאסור שיהיו לנו דברים כאלה במדינה, אבל אם במצב הנוכחי זה מה שיש, עושים את זה הכי טוב שאפשר ועושים את זה טוב דווקא במקום הזה. הנושא של הכסף וכמה משלמים בשביל זה, זה לא הנושא שלי.

יש לי שאלה אליך. עזוב את כל הבדיקות המוקדמות, למה אין חובה סטטוטורית כשיש כל כך הרבה פועלים - אני ראיתי אנשים שנפגעו במהלך עבודתם והמהנדסים שלהם מתקשרים למעבידים שלהם, שזה לא קשור לחברה שמחזיקה את האתר. לוקח שעות, לפעמים 18 שעות - וזה היה בכתבה שפוסמה ב"העיר" - מהבוקר עד הלילה, עד שמגיע פינוי, ואני בטוח שבלי הלחץ שלי ושל הכתבת פינוי רפואי לא היה מגיע לשם. ראיתי בן אדם - -

מד"א לא מגיע לשם?

אחרי 18 שעות זה נקרא להגיע? אחרי לחצים. ד"ר לבנטל, השאלה שלי היא פשוטה - עזוב את הבדיקות המוקדמות, למה אתם לא קובעים חובה סטטוטורית שבאתרים מהסוג הזה תהיה מרפאה שעומדת בתקנים עם רופא. אני ראיתי באתר הזה בן-אדם עם פצע פתוח שתפר את עצמו בחוט ומחט.

כמה רופאים יש בכל רמת הגולן?

צריך עזרה ראשונה.

יש תקנים לנושא הזה מבחינת ריכוז האוכלוסין - שצריך להיות מתקן לעזרה ראשונה.

אחד הדברים שעשיתי בבריאות הציבור - כשהתחלנו עם הנושא של העובדים הזרים לפני שש שנים, אני אמרתי: תרדו מהנושא של הבדיקות התקופתיות, שיהיה להם ביטוח רפואי. כך שבשש השנים האחרונות יש להם ביטוח רפואי, שזה יותר חכם מכל הבדיקות והדברים האחרים.

אני שואל אותך על זמינות שירותי רפואה.

הנושא של הבריאות זה דבר אחר. עכשיו הם נמצאים בביטוח רפואי, והביטוח הרפואי צריך לתת תשובה לאנשים האלה. אם אני אעשה בחדר הזה מחקר מי ראה רופא בשנה האחרונה, אתה תראה דבר מעניין, שכמעט אף אחד פה לא צריך רופא. לעובדים הזרים יש נושא של פציעות, כי הם עובדים בבניין, הם עובדים מבחינת רפואה תעסוקתית בדברים יותר מסוכנים מאשר ישראלים. צריך לקבוע עיקרון של טיפול בפציעות. תדע לך שגם ברפואה הצבאית, יותר טוב מכל רופא צבאי זה ההליקופטר כי תוך חמש דקות אתה נמצא במקום הנכון. פה אני חושב שצריך להסדיר את הנושא של פינוי במקרה של פציעה או של טיפול מקומי, זה יותר חשוב מאשר להעמיד שם מרפאה עם רופא.

אני רוצה להעיר הערה. גם האישור הרפואי וגם ביטוח הבריאות, שניהם מוסדרים בחוק. הצעת החוק היתה הצעה ממשלתית והתקבלה כחוק משולב בדעה אחת על-ידי כל משרדי הממשלה. כשנשקל הנושא של אישור רפואי, במפורש חשבנו לא על בריאות העובד כעניין כדאי למעסיק כפי שלכאורה מוצג כאן, אלא בהחלט חשבנו על כך שיהיו מוסדות רפואיים מוכרים על-ידי מדינת ישראל - אני מדגישה: מוכרים על-ידי מדינת ישראל - שיבצעו בדיקות. אנחנו כמובן לא יכולים אבסולוטית לומר שאדם שנבדק שלושה חודשים לפני שנכנס לארץ, לא יכול לקרות שחצי שנה אחרי שהוא נמצא כאן תתפרץ אצלו אחת מאותן מחלות שמנינו בתוספת, לרבות שחפת, איידס, זיבה ומחלות כגון אלה, שלא היינו רוצים לייבא אותן. אבל החשיבה היתה שלפחות תהיה איזושהי מסננת, שבאמת יכול להיות ש-X מקרים לא יוכלו להיכנס לארץ. בינתיים אין תקנות של משרד הבריאות בנושא הזה, אני מאוד מקווה שהם יביאו אותן לדיון בימים הקרובים.

בוועדה דובר לפני שלושה חודשים שהם או-טו-טו מביאים את התקנות.

בנושא של ביטוח בריאות, אני שוב מסכימה כאן עם ד"ר לבנטל, שביטוח בריאות או סל בריאות שאמור שר הבריאות לקבוע בתקנות יכול לתת מענה גם למקרי פציעה חמורים אבל גם לטיפול באותן מחלות במידה שהן יתפרצו בארץ. שוב אני מדגישה - אין לנו עוד תקנות בנושא ואני מקווה שזה יגיע לפתרון מהר, כי זה יפתור גם בעיות מהסוג שהתגלו באתר.

תודה. כבוד המציע, יש לך מה להעיר?

אני חושב שמשרד העבודה והרווחה יכול להיות נאמן של הוועדה הזאת. כדאי שהיושב ראש יורה למשרד הזה לעורך ביקורים תכופים יותר באתרים השונים ולהביא את הממצאים לשולחן הזה, כדי שתהיה לנו אינדיקציה אם המצב בארץ לגבי עובדים זרים הולך ומשתפר או שאנחנו מעסיקים עובדים זרים בתנאי עבדות שהדעת לא סובלת אותם. ככל שהדו"חות האלה ישקפו מצב נאות או מצב סביר, ידי הוועדה יהיו ריקות ממעש. אבל במידה שנקבל בדיקות שיורו על מגמה של זלזול בעובד, לא משנה אם הוא הגיע מרומניה או מכל מקום אחר, אני חושב שהוועדה הזאת צריכה להיכנס לעובי הקורה כדי למנוע את הדברים הללו.

תודה.

אדוני יושב ראש ועדת העבודה דוד טל, אני התייחסתי רק לנושא האתר בביקורים שלנו. מתוך סיורים שלנו בשטח במקומות מגורים של עובדים זרים, אני מודיע לך שהמצב הוא קשה ביותר, וקשה אפילו לתאר אותו. היושב ראש ראה את זה במו עיניו. אנחנו לא רק יושבים פה בוועדה, אנחנו גם מסיירים והמצב הוא קשה ביותר לאוכלוסיית הזרים וקשה ביותר גם לאזרחים הישראלים המסכנים החלשים ששוכנים באותן השכונות. אי אפשר לצאת שם לא ב-5:00 ולא ב-6:00 בגלל המצב הקשה. אני רואה את השכונות הדרומיות בתל אביב, ולכן כשביקרתי באתר הזה וראיתי את הסדר והניקיון ניחמתי את עצמי שפה יותר טוב מהמצב של המסכנים שגרים בשכונות של דרום תל אביב. אנחנו מצאנו עשרים דיירים בתוך דירה בתנאים שזה סיכון לחיות בהם - בלוני גז בתוך חדר, חוטי חשמל, ביוב פתוח. כשראיתי את האתר בראשון לציון, אמרתי: הלוואי והיה כך בכל האתרים.

אדוני היושב ראש, אוזניך שומעות את נציג משרד העבודה והרווחה. אני חושב שבנושא הזה הוועדה לא צריכה להרפות. היא צריכה לדאוג מדי פעם בפעם לפרסום, אני חושב שהתקשורת במקרה הזה עוזרת לוועדה מאוד כשהיא מביאה את הנושאים האלה למודעות הציבור. כך הקבלנים וכל מי שנוגע בדבר יעשה מאמץ נוסף כדי להיטיב את מעמדם ותנאי העבודה של העובדים הזרים.

תודה. אני חייב להגיד שגם התאחדות הקבלנים מיד עשתה בדיקה וכתבה דו"ח מאוד מפורט על האתר. הארגונים פה וגם המוסדות הגיבו מהר ובצורה די יסודית.

אל"ף, כנראה שמבחינת התנאים התברואתיים וגם מבחינת הצפיפות הדברים משתפרים. לכן ההתערבות שלכם הועילה כבר. בי"ת, אני מבקש ממשרד העבודה להמשיך בבדיקת אותם הסעיפים בתלונה של ארגון אחווה, שמתייחסים לתנאי המשכורת ולגביות למיניהן וגם לתת הערכה לגובה של הסכום הנגבה מול תנאי המגורים, למרות שזה במסגרת החוק.

אני רוצה להעיר הערה קטנה.

מעניין מאוד שצריך להגיע לכאן כדי לשמוע את זה.

אני רק רוצה להגיד שיש לנו פה מסמך מאוד ברור ואמין, שאומר שהקבלנים משלמים עבור השיכון של העובדים באותם אתרים בין 75 דולר ל-90 דולר. זו עלות הקבלן עבור שיכון העובדים שם. מאוד חשוב לי להגיד את זה, כי נשמעו פה דברים כאילו עניין ההפרשים הוא לא כל כך נורא.

ההתרשמות שלי מרוב המקומות שאני הייתי בהם, שהגבייה עבור מקום מגורים תמיד מוגזמת. זה כלל שאנחנו צריכים להתמודד איתו. אנחנו לא יכולים להגיד לאדם ששוכר שטח ומשכיר אותו אחר כך למישהו, שצריכה להיות פרופורציית חובה בין המחיר שהוא משלם לבין מה שהוא גובה. החוק והתקנות משתדלים להתמודד עם זה באמצעות קביעת תקרה לתשלום וקביעת תקרה לאחוז הסך-הכל לקיזוזים. אנחנו צריכים לראות אם המכשירים האלה, בגירסה יותר מפורטת לפי החוק החדש, יהיו מספיק יעילים. אני בכל מקרה מבקש להתייחס לעניין הגביות בבדיקות הבאות שלכם.

דבר נוסף, אני חשבתי עכשיו על משהו, כבוד יושב ראש ועדת העבודה והרווחה, כי התקנות אצלך. התקנות לגבי מקום המגורים מתייחסות אך ורק למין יחידה של מגורים. אני חושב שצריכים להשלים את התקנות האלה, לא ראיתי שם התייחסות לאתרים, לריכוזים שלמים. לגבי ריכוזים אולי צריכים להיות עוד נהלים ספציפיים ודרישות - -

כשהגדרנו מבנה כמבנה שמשמש למגורי אדם, לא עשינו הבחנה בין דירה ברחוב פלורנטין בדרום תל אביב לבין קרוואן באתר קרוואנים.

אבל פה זה לא בניין, פה זה אתר קרוואנים.

אז הוא חייב לעמוד בדרישות של חוק התכנון והבנייה.

דלית, היושב ראש צודק במה שהוא אומר. יש תקדים ראשון של אתר, צריך לקבוע כללים לגבי זה.

לדעתי הדבר הזה הוא פגום. אני במקום הרשות המקומית בכלל לא הייתי הולך לקראתו. אני חושב שזה מבייש את העיר ראשון לציון.

נכון, זה עניינו של משרד הפנים. זה קשור לחוק התכנון והבנייה.

אבל אנחנו יכולים קודם כל להתייחס לעצם העובדה שהאתרים האלה קיימים. אני אומר שריכוז הקרוואנים הופך את הכמות הזאת לאיכות אחרת. לכן צריכות להיות גם תקנות שמתייחסות לא רק לכל מבנה ומבנה, אלא לריכוז המבנים. צריך לקבוע אולי שתהיה מרפאה ספציפית שתהיה אחראית על האתר בכל מה שנוגע לעזרה ראשונה, יש דברים שחייבים להתייחס לריכוז המבנים.

אני רוצה לבקש את סליחתך, אני צריך לעזוב מפני שאני יוצא לסיור. אבל אם יושב ראש הוועדה, יחד עם אנשי משרד העבודה, יגבשו הצעה בנושא הזה, אנחנו נאמץ את התקנות הללו.

תודה לך על ההצעה. אני מבקש מאותם המוסדות שעבדו על תקנות המגורים - משרד השיכון יחד עם משרד העבודה, והיו מעורבים גם משרד המשפטים ואחרים, כל אותו הצוות - לתת את הדעת על כך, אבל אתם כמשרד העבודה אחראים על ביצוע החוק, תרכזו אותו מחדש כדי לראות את התכנים שצריכים לתת למגורים בצוותא מעין אלה.

מר גולן צור מחברת "צורגו", בבקשה.

אנחנו מפעילים ומשכירים קרוואנים בכל רחבי הארץ, בכל המקומות שבהם נדרש טיפול מרוכז בעובדים חוקיים על-ידי קבלנים שעובדים באופן מסודר, הקבלנים הגדולים. מי שמחפש להחביא את העובד ולטפל בו לא כראוי, לא בא אלינו. הוא שם אותו במרתף הבניין או כמו שאמר נציג משרד העבודה - 24 איש בדירה של שלושה חדרים. "צורגו" הגיעה לפתרון הזה מאחר שהיתה דרישה מהשטח. הקבלנים באו ואמרו: אי אפשר להלין סינים בדירות כשצריך מטבח שיבשל ל-50 איש ולפזר את 50 האנשים בעשר דירות, זה לא נותן פתרון לסוג האוכלוסייה שאנחנו עוסקים בה. הקבלנים אמרו: הטיפול שאנחנו צריכים זה מטבח שיושב בו טבח אחד ומבשל לאנשים. דרשו את הדברים האלה, ואלה דברים שלא יכולים לעשות בדירות. התקנות אינן מתייחסות לכל הנושא של בישול מרוכז לקבוצת אנשים, הן תמיד מתייחסות לדירות מגורים. "צורגו" איננה אחראית לתנאי המגורים באתרים מבחינת החוק, ולמרות זאת ניסתה לאמץ, לפני שהיו התקנות, כללים ודברים מרחיבים כמו אסלות (נציג משרד הבריאות דיבר על כך), כמו מטבחים מרווחים, רחבות למשחקים, נתנו חדרי מועדונים.

אני מזמין את הוועדה לכל אחד מהאתרים שלנו, לא דווקא האתר שאנו דנים בו, בכל עת שרוצים. דרך אגב, הוועדה בכנסת הקודמת ביקרה אצלנו.

אנחנו מבקרים בהרבה מאוד מקומות ואנחנו משתדלים להגיע דווקא למקומות היותר בעייתיים. אם עוד תספר כמה אתם בסדר, זה בוודאות אומר שאנחנו לא נבקר אצלכם כי אין טעם. מי שלא בסדר, יקבל את הצל"ש שלו בערוצים האחרים.

אני רוצה לבקש שוב להתייחס לאתרי מגורים כלמוקדי אוכלוסין שבהן התקנות שונות.

יש הוראת שמירת דינים בתקנות.

יש לך פה דברים ייחודיים, ואני חושב שאתם לפחות צריכים לחשוב מה נובע מכך שיש מספר מבנים כשהמטבח הוא משותף. הצרכים הבריאותיים במקום כזה הם שונים, כל קבוצה שגרה שם מועסקת על-ידי חברה אחרת שהביטוח שלה הוא בחברה אחרת ואז העובדים מפוזרים בין כל מיני קופות חולים וחברות ביטוח, וזה אולי מקשה דווקא על מתן שירותי בריאות באתר. אני חושב שיש פה תופעות שמחייבות בדיקה, לפחות של הדיור. אם אתם בסדר, אני אומר לכם כל הכבוד, אבל אני כאזרח מתנגד באופן טוטלי לצורה הזו של מגורים מרוכזים של העובדים הזרים. זה מזכיר דברים אחרים, עם כל התקינות בתנאי המגורים שאתם יצרתם. אבל אתם לא אחראים על כך. אתם, כגורם פרטי, בסך הכל הולכים לפי הביקושים. תודה.

נקודה אחת לוחצת לי, אני מדבר על התקשורת. כתבת של עיתון העיר ניזונה מאינפורמציה. היא ביקרה, לא ביקרה, כתבה כתבה שלדעתי הטילה על הקבלנים ועל החברה המשכנת האשמות כבדות מאוד, ואני מנסה להיות עדין. כשאנחנו מבקרים באתר, אנחנו רואים תמונה הפוכה.

ראשית, אין במדינת ישראל צנזורה. הכלים המקובלים לטפל בכך הם או תגובה שאתה שולח, אנחנו כוועדה יכולים גם לשלוח תגובה לאותה כתבה, והכתבת יכולה לבוא לאתר יחד אתכם ולראות את זה מחדש, כך שאתם יכולים לתקן את זה במידה שזה לא היה נכון.

אנחנו שלחנו את תגובתנו לפני שהיתה הכתבה והיא לא הוכנסה לדפוס.

על זה כבר תדברו עם העיתון.

אבל אתם מתרשמים מזה.

אני כיושב ראש הוועדה חייב להגיד שאם חלו שינויים לטובה בתחום של העובדים הזרים - והרבה שינויים היו לא לטובה, אבל היו כמה דברים שכן שופרו, לפחות ההתייחסות במוסדות - זה קודם כל קרה הודות לתקשורת. אתם לא צריכים להיות קורבן של זה - -

גם למפקחים יש זכות, קצת זכות, לא הרבה.

לפקחים יש הרבה זכות בתיקון המצב, אבל בתודעה הציבורית התקשורת עשתה מהפך. לכן אני חושב שצריכים לתקן את זה בדרכים מקובלות. אם המערכת לא תלך לקראת התיקון, תגיד לי ואני אשתדל גם לסייע.

אנחנו עוברים לישיבה השנייה שבה שותפים רק משרדי ממשלה, ואני מודה לכל המשתתפים בדיון הראשון. כל עוד נוכחים פה אנשים נוספים, אני רוצה לנצל את ההזדמנות לברך את מנהל שירות התעסוקה הנכנס ולאחל לו הרבה הצלחה. כל המשתתפים פה בישיבות יודעים כמה תפקידך ותפקיד שירות התעסוקה הם חיוניים. יש המון דברים שמחכים לפעולה, ואתה נכנסת לנעליים מאוד-מאוד לוחצות ותלך בשבילים לא מסודרים מלאי אבנים וקוצים, אבל אני מניח שבחרת בזה ונבחרת לזה. אנחנו מאחלים לך הרבה הצלחה והרבה שיתוף פעולה עם הוועדה הזאת, עם הוועדות האחרות בכנסת ועם הגורמים הממשלתיים והלא ממשלתיים שמשתתפים ברב-שיח על העובדים הזרים ועל יתר הדברים שאתה מופקד עליהם.

תודה רבה.

תודה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:00.