כנסת פתוחה

פרוטוקולים/עובדים זרים/943

5
הוועדה לבעיית עובדים זרים
24.7.00

פרוטוקולים/עובדים זרים/943
ירושלים, ה' באב, תש"ס
6 באוגוסט, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 44
מישיבת הוועדה לבעיית עובדים זרים
שהתקיימה ביום שני, כ"א בתמוז בתש"ס - 24.7.00, בשעה 13:30

חברי הוועדה: יורי שטרן – יו"ר
יאיר פרץ

משרד העבודה והרווחה
אפרים כהן - ראש מינהל העובדים הזרים
עזרא ג'אנו – מנכל שירות התעסוקה
יעקב ניזרי – סמנכ"ל שירות התעסוקה
דלית רנרט – יועצת משפטית

משרד הפנים
הרצל גדז' – מנהל מינהל האוכלוסין

המשרד לביטחון פנים
חגי הרצל – יועץ השר לעובדים זרים
פקד אריאלה נמט – מאמ"ן
פקד דודי פרץ – מחלקת חקירות
רפ"ק צבי שורר – קצין מדור עובדים זרים

משרד הביטחון
יצחק גורביץ – יועץ כלכלי, מתאם הפעולות בשטחים

משרד הבריאות
ד"ר אלכס לבנטל - ראש שירותי בריאות הציבור

משרד המשפטים
שי סומך

משרד החוץ
מתי הכהן – מנהל המחלקה הקונסולרית

משרד האוצר
חנה בטלסון
עמיחי כץ – אגף התקציבים

משרד החקלאות
רפי אביזוב – עוזר השר לעובדים זרים

האגודה לזכויות האזרח
דניאלה במברגר-אנוש

תמי ברוך

אורה לוין

סיכום פעילות הוועדה - דיווח משרדי הממשלה על יישום החלטות והמלצות
הוועדה.

סיכום פעילות הוועדה – דיווח משרדי הממשלה על יישום החלטות והמלצות הוועדה

אני פותח את הישיבה בכוונה להתחלף כמה שיותר מהר, כי בכל זאת גורלה של ירושלים חשוב מאוד. אני מבקש דיווח קצר על מה נעשה מפי אפרים, הגורם המרכז.

תודה ליושב-ראש על עבודתו המסורה והנהדרת. הוא מעביד אותנו יותר מדי קשה בעניין. כבעל ניסיון בעבר בנושא ועדות אני מוכרח לומר שאני נהנה כל יום בוועדה, למרות שקשה לי. באמת, תודה, יורי, בעניין הזה.

בשנה הזו, למרות שהיושב-ראש לא הסכים לחלק מחוק עובדים זרים, ואני חושב שזה חוק חשוב שבא בעיקר להגן על העובדים הזרים וגם לתת כלים למערכת המקצועית, קרי – לכל העוסקים ברשויות האכיפה, לכן התיישרנו באיזשהי צורה על-ידי חוק. אני שמח לבשר שחברתי, הגב' דלית מהלשכה המשפטית שלנו, העבירה לפני שבועיים את נושא התקנות תנאים הוגנים, וזה גם כן הישג לא רגיל.

גם דיווחתי בישיבה בשבוע שעבר, כתוצאה מכך שעובדי אגף האכיפה התפנו מסיוע למשטרת ישראל בנושא הגירוש הם עכשיו עוסקים בנושא מעסיקים, והכפלנו, שילשנו וריבענו את התביעות המשפטיות וגם גביית הקנסות המינהליים מ-107 ל-400 וכמה. הגבייה נעשתה בשיתוף שירות התעסוקה. אנחנו רואים בה מנהרה, וככל שאנחנו עוברים עוד שבוע ועוד שבוע אנחנו רואים שהמנהרה מתרחבת בנושא הזה, והגענו יחד עם שירות התעסוקה לגבייה של 8 מיליון שקל. הגבייה עם שירות התעסוקה מתנהלת יפה, ואני חושב שזה גם עוד גורם הרתעה.

הכנו נוהל מינהלת תיאום בין-משרדי, שאני יכול לברך לאחר שהיו אי-הסכמות בין השרים בנושא מדיניות גירוש עובדים זרים. אני שמח לבשר שישנה הבנה עם משרד הפנים, והוצאנו נוהל מסודר. אני מעריך שבישיבה הקרובה של המינהלת שמתקיימת בשבוע הבא, נוכל לצאת לדרך בעבודה משותפת עם משרד הפנים, המשרד לביטחון פנים ועוד משרדים אחרים, לאחר שהייעוץ המשפטי נתן את האור הירוק קדימה.

בהמשך לישיבה אצלך, אדוני היושב-ראש, אני שמח לבשר לך שהתכנסו כמעט כל המשרדים בנושא הוצאת נוהל סיעוד משותף לכל הגורמים. ידוע לכול שזה דבר כואב, טעון וקשה, ולכן המערכת האזרחית לא היה לה ברור בדיוק מה היא צריכה לעשות בעניין זה. אנחנו מכינים עכשיו נוהל משותף לשירות התעסוקה, למשרד הפנים, למשרד העבודה ולכל הגורמים, כי ביקשת שיהיה נוהל מסודר בנושא של סיעוד. הכנו אותו ואני מקווה שתוך שבוע-עשרה ימים נוציא את הנוהל הזה.

תתייחס גם לנושא של נטישת הנכים.

נתייחס לכול. התכנסנו, שמנו סלסלה עם כל הבעיות, עם כל הקשיים, החל מהגשת הבקשה וקבלת ההיבט הסיעודי, התשלומים, ה"טרטור" וכו'.

הנושא השני שאנחנו צריכים להיערך בשבוע הבא כתוצאה מהופעתו של השופט, נשיא בית-הדין לעבודה, שמעמיד לרשותנו שיפוט מהיר בנושא עובדים זרים. כמובן שדרושה היערכות מחודשת לטיפול בנושא. אנחנו צריכים להכין את עצמנו שתוך שבוע מכינים תיק ותוך שבועיים מסיימים אותו. בעניין הזה נוכל להרחיב את הנושא של שיפוט מהיר, שאחד יהיה בצפון, אחד במרכז ואחד בדרום. זה יהיה הישג בלתי רגיל לעובדים זרים ולנו כהרתעה למעסיקים.

סיימנו את הנושא. דיווחתי על כך בעבר. אני מעריך שחברי, גדז, ממשרד הפנים, בעוד חודשיים ישתלב יחד עם הפאזל שלו שנקרא רישום עובדים זרים. הם עשו את האיפיון, יצא המכרז, הנושא בטיפול. קיבלתי דיווח שזה רץ.

זה יהיה משותף לשירות התעסוקה, מינהלת העובדים הזרים, אגף אכיפה - - -

משרד הפנים.

ביטחון פנים גם בפנים?

אין לו בעיה להשתלב כי ישנה תוכנה מפורטת במידה וירצה. אני יודע שהוא רוצה.

כל אחד אחר יכול להשתלב?

כן.

בנושא של כניסה, מה שדיברנו אז בעניין השגרירות בעמאן, הדיווחים של משרד החוץ על אנשים שסורבו - - -

לא עסקנו בנושא הזה.

אנחנו מסדירים את זה בין משרדי הפנים והחוץ.

ואז זה ייכנס דרך משרד הפנים?

כן.

הנושא האחרון שלי, על-פי בקשתך, אני חושב שזו היתה בקשה למרות שחשבנו על זה לפני כן, אבל בקשתך בדיון בוועדה שלך - עידוד פעילות יותר מהירה של המערכת. אני שמח לבשר לך שהיום פועל הטלמסר בשש שפות: רומנית, תאית, תורכית, סינית, רוסית ואנגלית. החומר הכתוב ניתן תוך יומיים-שלושה. תוך שבוע ימים אנחנו מוציאים את החומר הכתוב.

בכמה שפות?

בכל השפות. נפזר אותו גם במקומות ריכוז של עובדים זרים לא חוקיים, לזה צריכה לדאוג מדינת ישראל.

אחד הדברים שכדאי שיהיה באתר הקרוואנים זה שיהיה שם חומר.

יגיע חומר, נדפיס את זה בכמויות גדולות שיגיע גם לעובדים זרים לא חוקיים. אנחנו חושבים שזה הישג. בשבוע הבא נפעיל את הנושא. היום אתה יכול להתקשר ברוסית.

אני רוצה לברך אתכם גם על מה שעשיתם וגם על מה שפעם היה בעוד חודש ואחר-כך בעוד שבועיים, מצטמצם לכמה ימים.

מעבר לאותו דף שיחולק ויהיה בשדה התעופה, אנחנו די בשלבים אחרונים, כי זה כבר נכתב ועשינו על זה הגהות, על חוברת מאוד מפורטת לעובדים הזרים בנושא זכויותיהם. האמת שחיכינו לחלק מהתקנות על מנת שאפשר יהיה להסדיר את זה.

על מנת שהם יקראו בשעות הפנאי?

אנחנו חושבים שחלק או לפחות חמישים אחוז מהעבודה של המשרדים הממשלתיים כרוכה בהסברה. אם תהיה הסברה נאותה על עניין הזכויות גם יידעו לבקש אותן.

אפרופו מה שביקשתי שתהיינה הצעות כאלה באולם הכניסה לעובדים זרים בנתב"ג.

יש לי רעיון לאפרים: אפשר להכין סרטון קצר של שלוש דקות בכל השפות. אנחנו נרכז טלוויזיה באולם הכניסה.

יפה. יש יתרון אבל בכך שיהיה גם נציג משרד העבודה שישנו היום בשדה התעופה, שיהיה שם גם לצורך שאלות, אבל הרעיון של הסרט הוא מעולה.

נעשה את זה עם מטבעות לפי השפות.

הרצל, אני מבקש שכאשר יהיה הסדר, כשמגיעה קבוצה יבוא נציג משרד העבודה ושיהיה מתורגמן או שיהיה נציג ששולט בשפה, ושיסביר לעובדים בקצרה, מעבר לחומר הכתוב, ולפני שיהיה הסרט או בנוסף לסרט. אני חושב שזה מאוד חשוב. הוא גם יתן כתובות, הוא גם יגיד, אני זמין עבורכם.

יש לי הצעה, אדוני היושב-ראש, מאחר והמציע ממונה על חוק הכניסה לישראל, שיקח את האחריות על עצמו ואנחנו נסייע לו בכול.

אבל אין לו מומחים כאלה.

אנחנו נסייע לו במומחים, והוא ישא באחריות לפי חוק הכניסה לישראל.

אני מקבל את זה לא בצחוק.

אני מדבר ברצינות.

כהמלצה שניתנה לכם בעת ביקור בשדה התעופה, ואני ראיתי כיבוד המלצות שלנו במה שדיווחת לנו עכשיו, ואני מקווה שגם ההמלצה הזאת תיכנס.

נשמע דיווח ממשרד הפנים.

אני מצטרף לדברי הפתיחה של ידידי, אפרים כהן. בסך הכול בתחום של עובדים זרים אנחנו בשלבים די מתקדמים של טיפול במספר תחומים, ויש סוגיות שנדרשנו לטפל בהן ועלו פה על השולחן הזה בדיונים, וחלקן טופלו וחלקן בשלבים מאוד מתקדמים.

בנושא אילת כבר עדכנתי. באילת התקדמנו יפה מאוד. הגענו למעלה מ-87% רישום מסודר של כל העובדים הזרים החוקיים אחרי קבלת האישורים וטיפול מול לשכת התעסוקה. נתנו עכשיו הארכה נוספת עד ה-31.6.2001 לכל אותם בתי-מלון שעבדו מולנו בצורה מתואמת.

פה יש בעיה, עד כמה שידוע לי. אתה תיתן את הארכה הזאת אחרי שהם יקבלו אישור ממשרד העבודה, זאת אומרת משירות התעסוקה, ושירות התעסוקה טרם נתן להם.

אני מתואם אתם.

אני מבקש אחר-כך שתמי תדווח לשניכם מה שמענו באילת.

מה ששמעת אז זה בסדר.

לא, לפני שבוע.

היתה בעיה מסוימת שההקצאות שניתנו הן לסוף 2000, ובאו בשאלה מוצדקת למה לחצי שנה, ואז טיפלנו בזה מול אנשי שירות התעסוקה, והגענו למצב שיש לנו אישור, כמו שעדכנתי, עד ה-31.6.2001, וזה סודר וזה רץ. זה לגבי אילת. בשלב הבא צריכים החבר'ה של אפרים לבצע את האכיפה.

אין שום בעיה.

במקביל באילת אנחנו בתיאום עם אנשיו של אלי פז עוסקים בסיפור של הירדנים שצריכים להיכנס ולעבוד.

יש כבר בקשות ספציפיות?

יש בקשות ספציפיות. יש פרוצדורה בין-משרדית שמתואמת לגבי נוהל ההעברה. אלה אנשים שמגישים את הבקשות שם. אלה בעיקר אנשים שהמלך מגדיר אותם וזה מגיע דרך השגרירות אלינו.

זה בצד שלהם. אצלנו בהתחלה היתה בעיה שכאילו לא היה ביקוש לעובדים ירדנים.

מי שמגדיר את המקומות ששם הם יועסקו זה לשכת התעסוקה לפי סידור שהם עושים. אנחנו לצורך העניין צינור הביצוע.

יש עסקים ספציפיים שכבר מעסיקים ירדנים?

נתנו למספר ענפים מאוד מצומצמים, ובמיוחד רצינו לסייע לענף הבנייה, לאותם הקבלנים שהיו בבעיה בגיוס עובדים זרים בענף הבניין באילת.

למסעדות נתתם?

בחלקם. אין לי כאן הנתונים המדויקים. אבל מתוך הקצאה של 130,000 נתנו נפח יחסית די גדול לקבלנים כי רצינו לעודד קבלנים שהם במצוקה של כוח-אדם.

רוב ההקצאה היתה למכבסות ושירותים. בזמנו היתה מצוקה של מסעדות, ויש לנו סיכום עם לשכת התעסוקה שבהמשך ישחררו עובדים למסעדות.

אבל אנחנו מעודדים בעיקר את ענף הבנייה.

בנתב"ג אנחנו נמצאים עכשיו בהרצה של שלושה-ארבעה שבועות לראות איך המערכת מתפקדת. נכון להיום אני יכול לבשר, שכל עובד זר שמגיע יוצא עם דרכון ביד, עם אשרה ביד, עם כל הטפסים שלו. עוד מספר שבועות, אני מקווה מאוד, מצומצם, גם ייצא כרטיס מגנטי. התנתקתי מכל הביורוקרטיה מסביב. קודם כול יהיה כרטיס מגנטי, וכל מי שרוצה להתחבר, יתחבר אלינו. חבל על הזמן. הדבר הזה לא יכול להיגרר. כל כך הרבה שנים מדברים על זה וכל אחד יש לו איזה שבב איזה קו שהוא רוצה להוסיף ולא קיים. עשינו פיילוט בנתב"ג, זה עובד יפה מאוד, עד כדי כך טוב שהפס המגנטי - - -

הוא עובר גם בכספומט?

לא. הפס המגנטי של הכרטיס המגנטי פותח את הדרך ליציאה החוצה. באולם למעלה אם הוא רוצה לצאת, הוא לא יכול לצאת, ואז הוא מעביר את הכרטיס.

מה יהיה מספר הזיהוי? מספר הדרכון שלו?

מספר הדרכון שלו, שם, אזרחות.

המספר המוביל יהיה מספר הדרכון עם קידומת לארץ?

כן. יש לנו כמה הנחיות באנגלית, כולל מספר סידורי רץ כדי לדעת כמה הנפקנו, כדי לספור סוף סוף את מספר התעודות. יופיע שם גם תוקף האשרה, כך שאנשי המשטרה שיגיעו לעובד זר, יהיה להם כרטיס חכם ויוכלו לראות מה שהם צריכים. מופעל כבר פיילוט בנושא ועכשיו שלבי הרכש הסופיים.

זה יהיה רק לחדשים או לקיימים?

רק לחדשים שייכנסו. לגבי הקיימים זה סיפור בפני עצמו שלא ניתן כרגע להיכנס אליו, אולי במדרגה שנייה. כרגע נטפל במה שיש לנו ביד.

מעצרי גירוש מתקיימים אחת לכמה זמן. בזמנו זה היה פעם בשבועיים, עכשיו זה יוצא לפעמים פעם בארבעה שבועות, בהתאם ללחץ שיש.

כהשלמה למה שאפרים כהן אומר לגבי עובדים זרים, יש לי פה הטיוטה להערות שלנו שהפעלנו לגבי זכויותיהם וחובותיהם של עובדים זרים, ומידע שיכול לסייע להם בפניות בסוגיות שיעלו על סדר היום. לדוגמא, זה מופיע בשאלה – למי ניתן אישור עבודה, ואז כתובים בדיוק הדברים, כדי שיהיה ברור לו אלו שאלות לשאול ואיפה לפנות, כולל מספרי טלפון.

לאחר החוק החדש לגבי עובדים זרים אנחנו נמצאים בעבודה מול האוצר לגבי נוהל תשלום אגרה של 3,000 ₪, שזה יהיה בצורה מסוימת דרך כל סניפי הדואר ולא יצטרכו לבוא אלינו. בסך הכול, בנושא הזה עשינו מעט אבל זו תחילתה של התקדמות בתיאום גם מול מינהל העובדים הזרים של אפרים כהן, גם מול משרד החוץ, שכאשר נקשר את המחשבים נהיה מרושתים עם משרדי הממשלה, ומול אנשיו של חגי הרצל, כל מה שקשור למבצעים שהם עושים, נצטרך לחזק את הקשר שלנו אתם כדי לתת את הגיבוי המקצועי בטיפול בסוגיות שהם מטפלים בהן. גם בזה הוצאתי עדכון נוסף לצווי הגירוש שהם מבקשים שאני אוציא. ביקשתי יותר פרטים לגבי המועמדים לגירוש כדי שלא נטעה ונוציא צו גירוש לאדם שיש לגביו דברים אחרים, כדי שנעשה את זה פחות או יותר באותו פורמאט שאנחנו אוכפים את הגירוש הרגיל, כדי שהזכויות שלהם יישמרו, כבקרה נוספת, כדי לעזור לו ולעזור ביחד בעניין הזה. זה חלק מתהליך שאני משלים אותו בעבודה הזאת.

תודה רבה. נשמע עכשיו את שירות התעסוקה.

אני אדבר טלגרפית. אתחיל עם הנושא הרגיש שנקרא סיעודי. עשינו הכול על מנת להקל על מצוקתה של אותה אוכלוסייה. מעבר לעניין של הרגישות היה לנו גם עניין ליצור כלים שיאפשרו יותר זמינות ויותר תהליך מקוצר בעניין של הבקשה.

קיצרנו את תהליך הטיפול בבקשה. היום יש לנו התחייבות, אנחנו עומדים בעניין הזה, שמהלך הטיפול מבחינת הזמן יארך בין 21 יום עד 35 יום לכל היותר. אנחנו שואפים לזה, ובחודשים האחרונים גם הגענו להישג הזה. גייסנו יותר רופאים לוועדות. קרי – רופאים שהם פרילאנסרים שלנו מתמודדים עם הבקשות לאורך ולרוחב. הרופאים האלה הם רופאים מהתחום הרלוונטי. הייתי אומר שדרך הטיפול גם אפשרה לנו לצאת מהשיטה הישנה שנקראה טיפול במסגרת של גורמים נוספים שהתעמקו בבקשות. ההעסקה של הרופאים האלה היא נטו מתקציב שירות התעסוקה.

בנוסף לכך קבענו שההיתר בתחום הסיעודי יינתן עד לשלוש שנים. כלומר, אם פעם היה מצב של שנה ועוד שנה - - -

לגבי מה שדיברנו, נכים לצמיתות, שאצלם המצב לא ישתנה לטובה, אולי ייכנס למוסד, ואז ערכאת האישור צריכה להיות ברורה.

גם הארכנו את הזמן של ההקצאה, ובנוסף לכך קבענו שבמקרים בלתי הפיכים תהיה מה שפחות "טופסולוגיה". כלומר, במקרה הקשה הזה, לאחר כשלוש שנים, במידה והוא מוכיח שהוא אכן זכאי, אנחנו נותנים באופן אוטומטי הארכה לעוד שלוש שנים. הוא צריך להביא תצהיר פלוס אישור בקשה.

לפני שאתה עובר לסיעודי, ברשותך הערה. אני מוכרח לציין שהיו לנו פניות רבות בקשר לאישורים. אני יכול לומר בוודאות שירד הלחץ שאנשים המתינו. כל מי שעבר את ועדת הסיעוד של ביטוח לאומי יוכנס סעיף בטופס, כדי להקל, שהוא לא יתעכב, כי יש כבר אישור של ועדת הסיעוד. זה יחסוך את כל הנושא הביורוקרטי.

כלומר, אתם לא חוזרים?

לא. הוספנו עוד רובריקה בטופס כדי להקל על הוועדות לזרז את מתן האישור.

בנוהל המשותף שאתם כותבים, שוב לבדוק את הנקודה הזאת של מתן אישור להעסקת עובד אחר במקום אחד שעזב.

אנחנו ממשיכים בדיון. מר גדז' היה בחוץ-לארץ והמתנו לו שיחזור כדי שנוכל לסכם.

בענף הבניין: עובדתית אנחנו נמצאים היום במחצית השנה, כמעט 98% מהבקשות שמקבלים נדונו במסגרת הוועדה. הייתי אומר שכל ההקצאה על-פי הקריטריונים שנקבעו מולאה מבחינת הביצוע שלנו. אפשרנו עוד פאזה של טיפול. קרי – הקבלן שבמשך השנה יש לו פרוייקטים נוספים והוא מוכיח אכן תוך כדי הפעילות השוטפת של השנה שהוא זכאי להקצאה נוספת, אנחנו דנים בבקשה שלו.

בענף החקלאות הוצאנו החוצה, כמובן, במשותף עם משרד החקלאות, לאחר שהעניין עבר בדיקה מעמיקה של מה שנקרא קריטריונים, הוצאנו החוצה מבחינת תקשורת וגם מבחינת ליידע את כל הגורמים של ענף החקלאות – כ-17,000 פניות הונפקו לחקלאים שהיו בעלי עניין. התשובות שהתקבלו בסדר גודל של 5,300. עשינו את הסימולציה הראשונה שאומרת איזשהו מיפוי לקראת הקצאה, ויש לנו הערכה פחות או יותר במה מדובר. אם נקבל את ה-או.קיי. מהגורמים הרלוונטיים נצא החוצה להקצאה.

היו ענפים שטענו שהם קופחו, כמו ענף הפרחים. ענפים שלא הקצבתם מספיק או שלא הקצבתם בכלל, והיתה בעיה גיאוגרפית של הערבה שביקשה להתחשב.

ביישובים הגיאוגרפיים הבעייתיים, קרי – ערב ועמק בית שאן, נתנו מקדם נוסף שנותן להם אפשרות של אופציה לקבל עוד 25% מעבר להקצאה. בנוסף לכך, אין אפשרות למתוח את הדבר הזה שנקרא מיפוי כללי של ענף החקלאות. תוך כדי דיון התעוררו כל מיני גורמים שהם תת-ענפים. יכול להיות מגדל שמגדל מין חצי ענף כזה שבא ואומר, גם אני זקוק. לעניין הזה אמרנו שאנחנו נקצה "פול" שיצטרך להתמודד עם זה, ואם יהיו טענות יש לנו אפשרות במסגרת ה"פול" לתת מענה לאותם הגורמים.

אני רוצה להעיר, שה"פול" הזה לא השתנה כבר חמש שנים. אותו קו – 17-335.

אני מאמין שבקרוב נמצא את הפתרון המיידי.

ישנם ענפים, וזה לא הבעיה שלהם, כי במשרד החקלאות החלטנו לא לתת למילונים. הם באו בטענות, הקמנו אצלנו ועדה והחלטנו לתת במכסות מיוחדות. אבל מה שנראה לי מוזר, כמה ימים לפני עזיבתו את התפקיד, דימרי אמר לי שיש איזה "באג" רציני מאוד בכל הנושא הזה, ולא ניתן לבצע. מחכים לתקציב נוסף מהאוצר כדי לעשות את כל הסיפור הזה מחדש.

"באג" במחשב?

במחשב, במיחשוב, בכל התוכנה. היום נראה לי שזה יארך די הרבה זמן.

אנחנו ערוכים לתת את ההקצאה.

זו בעיה טכנית?

סמי-טכנית. אני מאמין שלאחר שנקבל אור ירוק מהגורמים, נוכל לצאת עם הדבר הזה.

רפי, אתם כמשרד החקלאות, תחזיקו אותי בתמונה, ואם יהיה צורך, נחזור לדון בזה.

בענף המלונאות באילת רישתנו את כל בתי המלון על-פי קריטריונים שקבענו. עובדה היא שמאה אחוז של אותם בתי-מלון שפנו אלינו אכן קיבלו את המענה. ואנחנו עומדים היום בסדר גודל של כמעט 42 מלונות שפנו אלינו וקיבלו הקצאה בסדר גודל של אלף היתרים לעובדים זרים. כמובן זה מתמקד בשני ענפים שקבענו מראש: שטחים ציבוריים, ניקיון ושוטפי כלים.

אנחנו שותפים בכירים בעניין הזה. האיש שלנו מוביל מול כל הגורמים הרלוונטיים. על-פי הנתונים, ויש תחושה שאומרת, והיה והפרוייקט הזה יצליח, יכול להיות שזה יתן מענה רדיקלי לכל מיני ענפים נוספים. אבל התחושה שלנו מבחינת שירות התעסוקה, שיש ניצוצות בריאים לדבר הזה. כל העניין הטכני נבנה, זה מבוקר, כל המערכת משותפת, ובנוסף לזה, והיה וזה מצליח אני מאמין שזה יכול להגיע לממדים אפילו של מאות ואלפים.

כמה ירדנים יש היום?

כ-130.

בעיקר בענף הבנייה?

כן. כמובן שאנחנו שואפים לעשות הכול על מנת להתמודד עם ניוד עובדים. בנינו יחד עם התאחדות הקבלנים מהלך של סדר עבודה, פס ייצור. גם עם ענף החקלאות יש לנו קשר – מצוקות של חקלאים שפנו לאחרונה, פניתי למי שפניתי וכמובן שיש לזה המשכיות.

המוטו שעומד מול עינינו זה החלטת הממשלה שמחייבת לקראת 2001, בעזרת השם, לצמצם את העניין הזה ל-50,000 היתרים לעובדים זרים, לא כולל ענף הסיעוד. על-פי הביצועים שאנחנו עושים יש סיכוי גבוה שאנחנו נעמוד בזה, ואכן נעמוד בזה.

כמה יש לסיעוד היום?

14,000. בנוסף לכך אנחנו נערכים לקראת חובת דיווח בהתאם לחוק ההסדרים. פנינו לאוצר, ביקשנו כל מיני תוספות. לצערנו הרב, נענינו בשלילה. אני משמיע את זה פה בפורום הזה על מנת שכולם יידעו. שירות התעסוקה עשה את המכסימום בעניין של ההיערכות, אבל אם לא יינתן המענה התקציבי ספק אם נעמוד בעניין הזה, ואני אומר את זה בפורום הזה.

תודה. עניין אחד שטיפלנו בו אני רוצה לציין: כשדיברנו על דרישת חברות ההיי-טק לתת להן אישור להביא עובדים זרים - - -

לאור הפגישה האחרונה, איש הקשר שפנה אליי נתתי לו הנחייה למי לפנות. אני גם הודעתי לאנשים שלנו בנציגות בשטח, במיוחד בערים הגדולות, ליצור אתו קשר. הוא קיבל הנחייה איך מתקדמים בדבר הזה. והיה ותהיינה פניות ניערך לעניין הזה.

יש קו?

התחלנו כבר.

נתקלתי עכשיו בתופעה הזאת דווקא בקטע של מומחים. פניתי לפני כחודש וחצי-חודשיים בקשר לרופא שנמצא פה באשרת תייר עם רשיון עבודה, שהוא מומחה ייחודי. כלומר, אי-אפשר להחליף אותו בשום רופא ישראלי. סירבו להאריך את שהותו בארץ בטענה שהוא תופס מקום עבודה של ישראלי. כתב סגן ראש העיר אשדוד ועוד כמה אנשים ואני הצטרפתי, ואמרנו שזה מומחה ייחודי שהוא יוצר מקומות עבודה לישראלים ולא לוקח מהם. אפילו אין לי תשובה, ומדובר בחודש וחצי לפחות.

אני מוכן לבדוק את זה באופן אישי.

שמעתי מחברה אחרת על מומחה שהם מבקשים עבורו אישור. פה מדובר על מצב הפוך: מדובר באנשים שעצם שילובם בפעילות עסקית, כלכלית או אחרת פה יוצר מקומות עבודה.

ארצות-הברית עושה את זה. בארצות-הברית ככה עובדים ישראלים.

גם לנו העובדים הזרים היו רק מומחים. יש פה דברים שחייבים אולי בדיקה מחדש, גם לאור הסיפור של ההיי-טק. אולי נתייחס לסוגיה זאת בנפרד.

נשמע עכשיו דיווח של ביטחון פנים.

אני חייב לציין מקצת שבחו בפני יושב-ראש הוועדה, אבל אני חושב שעל דעת כולם – גם משרד העבודה, גם משרד הפנים - הוועדה בראשותך, יורי, באמת קידמה מאוד בכל מה שקשור לזכויותיהם של העובדים הזרים, המודעות לטיפול בהם, ובצביעות הישראלית הרבה יותר מודעים היום למה שכל קורה סביב העניין הזה. זה הרבה בזכות הוועדה, ובעיקר בראשותך. אני אומר את זה למרות שזה פחות ממה שרצינו אבל יותר ממה שציפינו, כי בסך הכול מצאנו את עצמנו הרבה פעמים בעמדת התגוננות, וכעובדה, גם לוועדה היה חלק במצב שהאכיפה הוקפאה או שלא היה רצון מצד אלו שהיו אמורים לקבל את ההחלטות לקחת את החלק הלא נעים והלא סימפטי של הגירוש. החלק הזה, לצערי, נפל בחצר שלנו, ואנחנו אמורים להתמודד אתו.

זה לא סוד שעד 1999 היה איזשהו תהליך משותף שמשרד העבודה הוביל אותו, ואנחנו סייענו יחד עם משרד הפנים. אחרי שהיו ויכוחים בין המשרדים בסופו של דבר, על-פי הפסיקה של היועץ המשפטי לממשלה, קיבלנו את ההכרעה - וחשוב שנדע - שמדובר בהחלטה שהיא זמנית, שהאחריות היא של המשרד לביטחון פנים, המשטרה ושב"ס, לקחת אחריות כוללת על התחום של שהייה ללא היתר, כאשר הכוונה היא שזה יהיה זמני עד שיהיה תיקון לחוק הכניסה לישראל ו/או תקום רשות לאומית או גוף מתמחה, בלשון היועץ המשפטי, שיעסוק בעניין הזה.

ברגע שהמשימה הזאת הוטלה עלינו נערכנו קודם כול במסגרת הסד"כ שהיה לרשותנו, שקיבלנו מהאוצר במתכונת הישנה, שזה היה בעיקר סיוע וליווי לתיאום תפיסות, להיערך לזה, לעשות את המשימה על-פי המתכונת החדשה. ביום חמישי האחרון אישרנו סופית, עם המפכ"ל, את התקנים החדשים, כאשר בנינו את זה בצורה שונה ואחרת לגמרי. נתנו יותר דגש גם למודיעין וחקירות. חשבנו שראוי ונכון לא רק להתעסק בהיבט של הגירוש הכמותי אלא בעיקר דווקא לגורמים להיווצרות של שהייה חוקית. קבענו כמה עבירות שאופייניות לזרים, כמו סחר בנשים, השגת מעמד במרמה, תיעוד מזויף, ופרסנו את התקנים הללו הקיימים בשלושה מחלקים: באזור בחיפה, באזור אילת ובתל-אביב, ויחידה מצומצמת מרכזית שתמשיך לעסוק בליווי והסיוע של הגירוש ותיאום הטיסות. העניין הזה נסגר. אנחנו כבר בשבוע הקרוב יוצאים עם התיקנון החדש לשטח, ונעשה שילוב בעיקר של גירוש איכותי.

מה זה גירוש איכותי? במחלקת עסקים?

לא. אנחנו בפירוש קבענו שעל-פי הכלים שהמדינה נתנה להם, על-פי סדרי האמצעים והכוחות שהעמידו לרשותנו, בסדר העדיפות הראשון נמצאים הפליליים.

האיכותי הכוונה לפי קריטריונים?

כן. לפי קריטריונים. יחד עם המשטרה קבענו את סדרי העדיפויות, ושאף אחד לא יבוא בטענות אם במסגרת של פעולה שגרתית של מוכווני מודיעין פתאום יש טענה שלכאורה נשמעת, מה פתאום אתם עוצרים גם שב"ח (שהייה בלתי חוקית) שנמצא בזירת הפשע. שיהיה ברור שברגע שנמצא שוהה ללא היתר במקום שהמשטרה פועלת, להזכיר לכולם, שהייה בלתי חוקית או הפרה - - -

אני מתפלא, שעם כל הקיצורים שלכם, לזירת הפשע עוד לא מצאתם ראשי תיבות.

שהייה ללא היתר דינה שנת מאסר, ולכן בעניין הזה גם כשהגברנו את הפעילות, אני חייב לציין, שבמקביל, אנחנו מרגישים את הלחץ של ארגונים וולונטריים,של אמצעי התקשורת, שפועלים בחוזקה על מנת – ואני אומר את זה כאן, אני רוצה להביא את זה לידיעתך, יורי – לרפות את ידינו, להחליש אותנו כרשויות אכיפה, ובשביל שלא נעשה את העבודה כפי שאנחנו חושבים לנכון.

בעיקרון, אנחנו חושבים שלא צריכה להיות סתירה בין אכיפת חוק לבין הקפדה על זכויות עובדים זרים. זה מה שמנחה אותנו. לכן בעניין הזה גם כל התפיסה שלנו וההתמודדות מול הנושא של שהייה בלתי חוקית היא בזה שתגברנו מאוד את מערך ביקורת הגבולות, תגברנו גם את הנוא של מודיעין וחקירות של הקווים האחוריים, וזה כמובן בשיתוף משרד הפנים. ההשלמה של חוק עובדים זרים והתיקון לחוק הכניסה לישראל, שמסדירים בעיקר לטובת העובדים הזרים, במהות את כל ההתנהלות של הדברים, ומבטיחים את הזכויות שלהם בחוק, לפי דעתי, זו קפיצת מדרגה מאוד משמעותית מבחינת מדינת ישראל וכל ההתייחסות שלה לנושא של העובדים הזרים. אנחנו עדיין חושבים שצריך להעמיד בסדר עדיפות של טיפול בשהייה בלתי חוקית בראש הפירמידה מול חברות כוח-אדם ומעסיקים. אנחנו חושבים שאין מספיק הרתעה. אמרנו שאנחנו מתחייבים לפחות להתמודד עם כל עבירה שמתבצעת על ידם שקשורה למשטרה, לתחום של תיעוד מזויף, מרמה וכל מיני דברים מהסוג הזה. אנחנו נהיה הפעולה המשלימה של משרד העבודה. כי בעניין הזה אין ספק שצריך לתקוף את הביקוש וצריך לשבור את המשוואה הזאת. אין מה לעשות. המעסיקים הם קבועים, העובדים הזרים מתחלפים. נגרש מתאילנד, יבואו מהודו, מבורמה, מכל העולם. הם יתחלפו כל הזמן אבל המעסיקים הם קבועים. כמו שבכל העולם במדינות שסובלות מהגירה הם מרכזים את מאמץ האכיפה מול חברות כוח-אדם ומעסיקים, אין לי שום צל של ספק שאנחנו נצמצם באופן משמעותי את התופעה של שהייה בלתי חוקית. ברגע שעובד זר לא יהיה לו לאן לבוא לעבוד, והמעסיק יחשוש מלהעסיק אותו, אין לי ספק שבעניין הזה אנחנו נתרום בצורה מאוד משמעותית.

פיתחנו במשטרה תוכנה פנימית שלנו שעוסק בזרים, בעיקר בפיילוט במחוז תל-אביב. תוכנה זו קובעת את סדרי העדיפויות וכל פעם יהיו אלף בקנה שלנו, שהם יהיו המועמדים לגירוש וזה לא יהיה סתם בצורה לא אחראית. כי ללכת ולאסוף זה הדבר הכי פשוט וקל.

אתמול נסגר סופית גם בשב"ס נושא העובדים הזרים. יצאה פקודה בנושא.

יש כבר משמורת?

במסגרת של תיקון החוק ירד הנושא של הקמת בתי משמורת תוך שנתיים מיום קבלת החוק. נקבע שזה יהיה במקום שהשר לביטחון פנים ושר הפנים יקבעו או במקום אחר. מקום אחר יכול להיות משמורת.

זה לא בקרוב?

יש התנגדות של האוצר לעניין הזה. מכיוון שהאוצר הוא גורם מאוד דומיננטי בעניין הזה, והתיקון לחוק אושר כבר בוועדת שרים לחקיקה במתכונת הזאת, אני מעריך שעניין של משמורת הכוונה שזה יישאר עדיין בשב"ס במתכונת הידועה. אתמול ישבתי עם הנציבה וקבענו הרבה מאוד דברים, לתת ייחודיות למתקן הזה, גם מבחינת איפיונים אזרחיים, גם מבחינת התייחסות אחרת ושונה של הסגל לאותה אוכלוסייה. הפקודה שיוצאת מבהירה בצורה חד-משמעית לסגל ולמפקדים שזו לא אוכלוסייה של אסירים אלא זו אוכלוסייה שנמצאת במעבר.

הגשנו גם תכנית לאוצר בשביל לפרוס יותר את המניפה של אכיפה ללא היתר, כפי שמצפים מאתנו. הגשנו תכנית מסודרת, היא מונחת באוצר. אנחנו מחכים למענה מהאוצר, ואם נקבל את האמצעים ואת המשאבים, אנחנו גם ניתן בהתאם לזה את התפוקה.

תודה. לגבי מקום למאסרים ועיכובים בשדה התעופה. ההתרשמות שלנו בביקור בשדה התעופה היתה שהמתקן לגמרי לא מתאים. למרות מה שהוחלט בזמנו לא היתה שם רשימה של הקונסולויות, לא אמרו לאנשים שזכותם להתקשר לקונסול וכו'. אני לא רוצה לפתוח עכשיו בדיון, אני רק מזכיר לך את זה ואני רוצה שתגיד לנו אחר-כך מה נעשה בקטע הזה.

אני גם הופתעתי ממה שראינו בביקור הזה.

זה תוקן?

זה ודאי תוקן. תכנית המתקן נמצאת באחריותו של הרצל גדז', ואם הוא יסייע לנו בעניין, אנחנו מבחינתנו ערוכים לתת את המענה. כי אין ספק שהמציאות מחייבת היערכות אחרת.

אנחנו נעקוב אחרי זה כי זה קשור.

אני רוצה להזכיר שני דברים, שבעצם היו משימות: א. לגבי המשרד לביטחון פנים – דיברנו על כך שהדברים נעשים גלויות, כל המודעות האלה על עבודה לתיירים, עבודה לזרים וכו', וכל המשרדים שמפרסמים את עצמם על שירותי חוץ. תעשו פעולה יזומה בעניין הזה, כמו פעולה יזומה מול אותם גורמים שמסתובבים בשדה התעופה והם באופן קבוע מגיעים לקחת, או נשים שמגיעות כביכול כתיירות, או הפועלים הזרים שמגיעים כתיירים. אני מתכוון לאותם גורמים, שהמשטרה יודעת לזהות אותם אבל לא נוקטת פעולה יזומה. זה דבר שבאמת דיברנו עליו ורציתי שתעשו את מה שהומלץ פה. הבנתי שעדיין לא ירדתם חזק על הנושא הזה.

מה שמעבירים היום כן זוכה לטיפול והתייחסות. אני חושב שבמתכונת הקיימת של חלוקת התקנים החדשים בדגש על מודיעין וחקירות, שהמחלקים והיחידה שבנתב"ג תוגברו, אין לי ספק שגם יהיו פירות לעניין הזה.

אני מבקש גם ממשרד הפנים וגם מהמשרד לביטחון פנים, לתת לנו רשימות של אנשי קשר שאליהם נעביר מידע שיש לנו לגבי כל המודעות האלה גם בחו"ל, או כל הפעילות בחו"ל של כאלה שמייבאים עובדים זרים בלתי חוקיים.

אתה רוצה את זה? אני מוכן להעביר את זה בשמחה.

זה מאוד חשוב.

לגבי משרד הבריאות שמענו את הדו"חות על התקנות. מה שאני מבקש ממך, ד"ר לבנטל, זה רק דבר אחד: למה רשימת המעבדות לא הושלמה? כי ד"ר ברלוביץ אמר שזה עניין של חודש.

הנושא של המרפאות בחוץ-לארץ שיבדקו את האנשים – אפשר לעשות אותו באחת משתי דרכים:

כיוון שאני צריך לצאת, אני מבקש שתגיד רק את השורה התחתונה.

אנחנו מנסים לעשות את זה משרד החוץ בדרך הרגילה כמו שעשינו בשתי מדינות. אם זה לא יצליח ואם זה יתעכב, נעשה את זה בדרך אחרת של הכרה שלנו במקומות האלה. הדרך שיש לנו עכשיו היא קצת איטית מדי, ולכן נצטרך לקבל החלטה ולעשות בדרך אחרת.

זה דבר דחוף. יש פה סיכונים שאנחנו לוקחים.

אומר מה דעתי הפרטית. אני רואה שהדבר הזה מתעכב יותר מדי. לדעתי, אנחנו יכולים לשלוח משלחת לבולגריה ולרומניה. אם נקבל החלטה, אנחנו יכולים לגמור את זה תוך שבוע, כשאנחנו שולחים אנשים לשם, בודקים את המקומות, חוזרים לארץ, וזה לא יהיה באישורי משרד הבריאות המתאימים ולא משרדי החוץ וכו'. אבל כל האנשים במשרד שלנו וגם אנשי משרד החוץ טוענים, שזו לא דרך כל כך נאותה. הדרך המסודרת היא קצת יותר מדי איטית, לדעתי.

נשמע את אנשי מס הכנסה.

מס הכנסה יש לו נגיעה לעובדים החוקיים בדרך כלל.

לא יכול שיושב-ראש ועדת הכנסת כותב מכתב על גבי מכתב וחודשים אין לזה התייחסות. זה לא קורה באף משרד אחר.

אני מצטערת. למיטב ידיעתי, היית אמור כבר לקבל תשובה משר האוצר.

הייתי אמור אבל לא קיבלתי.

למרות שמה שאני מחזיקה זה טיוטה ולא מכתב חתום, אני מוכנה לקרוא את זה.

שיניתם משהו?

השלמנו תקנות שלפיהן עובד זר שאינו מומחה – כלומר, נבדיל בין מומחים לבין העובדים הזרים שבהם אנחנו מדברים - נכון שלפי המלצות הוועדה הבין-משרדית הם היו אמורים לקבל נקודת זיכוי אחת, אבל אחרי שבחנו את זה מחדש החלטנו להמליץ לוועדת הכספים לתת להם שתיים ורבע נקודות זיכוי כמו לכל תושבי ישראל, וביקשנו שהתחולה גם תהיה מתחילת 2000.

ולגבי גבייה רטרואקטיבית?

לגבי גבייה רטרואקטיבית אני לא חושבת שתהיה בעיה כי כל הסיפור התחיל ב-1999.

דווקא בגלל שזה התחיל מ-1999 וכל השגרירויות קיבלו הודעה שככה זה וחייבים לשלם מיסים, זה חשוב.

מי שמשלם זה המעבידים ולא העובדים.

אבל את יודעת מה קורה לכל דבר שהמעבידים משלמים, מי בסוף סובל.

יש לנו בעיה חוקית שאנחנו לא יכולים לתת. יש לנו חוות דעת של היועץ המשפטי שאנחנו לא יכולים לתת בניגוד לחוק, אבל ברגע שזה יעבור בכנסת זה יהיה מוסדר. כלומר, מתחילת 2000 יקבלו שתיים ורבע נקודות זיכוי כמו תושבי ישראל.

תודה רבה. כמה מילים לסיכום: לא התייחסנו להרבה מאוד סוגיות, קודם כול בתחום הבריאות. אני חושב שיצרנו פה בוועדה צוות של שותפים למשק שיודעים לאיזו תסבוכת הם נכנסו, כל אחד בתחומו, אבל אני חושב שגם רמת התקשורת ביניכם עלתה בעקבות הישיבות התכופות שלנו והסיורים המשותפים והדברים שאנחנו מעלים.

ישנן סוגיות מרכזיות וקשות בתחום המדיניות, שלא נגענו בהן בדיווח הזה, אבל מבחינתי כיושב-ראש הוועדה מרכז הדיונים שלנו יהיה באמת בתחומים האלה. כוונתי לנושא הלגליזציה, שלדעתי, לא צריכים להוריד אותו מהפרק. כמו-כן העניין של מדיניות הגירושים מול אמצעי אכיפה אחרים, והרעיון של הקמת רשות הגירה כפתרון ארגוני נכון , וזו יכולה להיות רשות בין-משרדית או משרדית במשרד הפנים.

אני ממשיך עם ההתנגדויות וההסתייגויות שלי באותם החלקים של חוק העובדים הזרים, שמתייחסים לעמלה. החוק קבע שהמעסיקים צריכים לשלם עד 3,000 ₪ לפי קביעת השר. אני לא יודע אם השר כבר קבע, אין שר בעצם, שזה יהיה דווקא 3,000 ₪.

יש שר, הוא בקמפ-דיוויד.

הוא שר לאחד-עשר משרדים אז אינני יודע מתי הוא יגיע לאגרה הזאת. אבל אני חושב שזה דבר אבסורדי. הוא מקשה על מי שמעסיק באופן חוקי – דיברנו על זה לא פעם – והוא מעלה את היתרון היחסי שיש לעובד לא חוקי. לכן אני לא יכול לבקש מכם לא להעביר את הנוהל, כי זה מחובתכם, אבל אני לפחות אפנה שוב לשר שינצל את סמכותו לפי חוק כדי לא לקבוע את האגרה הזאת. אני לא רואה לה שום מקום.

שר האוצר יתנגד למה שאתה אומר. מדובר ב-150 מיליון שקל בשנה.

שר האוצר רצה לצמצם את המכסה לעובדים זרים.

אני שוב מברך את מר ג'אנו, ואני לא יודע כמה דיון הבזק הזה נתן לך רושם על מה שאנחנו עושים בוועדה, אבל אני מקווה שתהיה אצלנו אורח קבוע. העובדים שלך, קודם כול מר ניזרי, משתמשים בוועדה שלנו, ואנחנו נעזרים על ידם כל הזמן.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30