כנסת פתוחה

פרוטוקולים/עובדים זרים/1000

5
הוועדה לבעיית עובדים זרים – 11.7.2000

פרוטוקולים/עובדים זרים/1000
ירושלים, ט"ו באב, תש"ס
16 באוגוסט, 2000

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לבעיית העובדים הזרים
שהתקיימה ביום ג', ח' בתמוז התש"ס, 11 ביולי 2000, בשעה 09:10

חברי הוועדה: היו"ר יורי שטרן
בני אלון
גדעון עזרא
אלכסנדר צינקר

ד"ר כרמל ורניה, המדען הראשי, משרד התעשייה והמסחר
יעקב ניזרי, סמנכ"ל שירות התעסוקה
אשר דהן, ממונה אגף תעשייה, הכשרה ובניין, משרד העבודה והרווחה
שרה חורש, סגן מנהל אגף הכשרה מקצועית, משרד העבודה והרווחה
אפרים כהן, ראש מינהלת העובדים הזרים, משרד העבודה והרווחה
ד"ר בני פפרמן, מנהל אגף רשות לתכנון, משרד העבודה והרווחה
פקד דוד פרץ, מחלקת חקירות, המשרד לביטחון פנים
מתי הכהן, מנהל המחלקה הקונסולרית, משרד החוץ
עמי אראל, נשיא אלרון, איגוד תעשיית אלקטרוניקה, התאחדות התעשיינים
דני גולדשטיין, נשיא חברת פורמולה, התאחדות התעשיינים
לאוניד דינוביץ, סגן נשיא האגודה הישראלית למדענים עולים
סימה הרמתי, מחזיקת תיק עובדים זרים, ההסתדרות הכללית
רפי ברנדר, סמנכ"ל ארגון תעשיות האלקטרוניקה

תמי ברוך

חבר המתרגמים בע"מ






ס ד ר ה י ו ם

עובדים זרים לתעשיית ההיי-טק



עובדים זרים לתעשיית ההיי-טק

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לבעיית
עובדים זרים.
מאחר שעליי לצאת, חבר הכנסת גדעון עזרא ימלא את מקומי.

יש תוכנית שהיא תוכנית שפותרת את הבעיות
שלנו והיא מוסיפה לתקציב של ההכשרה מבחינת בניית העתיד סדר גודל מאוד מאוד מכובד מבחינה כספית. אנחנו לא עושים את זה כמו שכתבו בעיתונים על-מנת לטפל בבעיה של הורדת רמות השכר. לגבי הורדת רמות השכר, אני פשוט רוצה לספר לכם שכאשר הודי מגיע לעמק הסיליקון, יתכן שהוא מקבל 22 אלף דולר לשנה פחות מהאמריקאי, הוא בטח מגיע לשם ומקבל שכר של ששים אלף דולר והאמריקאי מקבל 85 אלף דולר. לא חולפת שנה עד שהוא מגיע לאותו סדר גודל של משכורת. כך שאין כאן חסכון לטווח רחוק וזה לא מוריד אלא פשוט מכסה את המחסור שקיים היום, זה מונע את הסיבוב הזה שכל הזמן מסתובב בתוך השוק שאתה לא מצליח להפיק מבן-אדם משהו כי יש כזה מחסור.

יש עוד מישהו שתומך בהעברת עובדי היי-טק
לישראל? אנחנו נעשה סבב בין הנוכחים.

אני עובד באוניברסיטת תל-אביב אבל לכאן אני
מגיע כסגן נשיא האגודה הישראלית למדענים עולים. יש לנו הרבה מדענים והם פרוסים בכל אזורי הארץ. יש לנו הרבה אנשים שמחפשים עבודה. כשהאדם מאוד מאוד צעיר, עד גיל 28, הוא מחפש עבודה ויכול למצוא, אבל לא כך קורה לגבי אדם בגיל 50. אותו עולה חדש הגיע ארצה, הוא קנה בית וצריך לשלם משכנתא ולפרנס משפחה. צריך לעשות משהו משום שאותו אדם רוצה לעבוד בתעשייה.

אני לא חושב שצריך לפרסם בעיתון אלא ליצור קשר ישיר. צריך לקיים קורסים שאותו עולה חדש יוכל להשתלם בהם.

מי ישלם?

אתם. אנחנו ארגון ללא מקורות כספיים. אם
ייתנו לנו כספים, אנחנו נוכל לחפש ולמצוא לכם את אותם העובדים להם אתם זקוקים. אנחנו רוצים לעבוד יחד. יש לנו הרבה אנשים בעלי כישורים שלא מגיעים אליהם וכאן צריך לחזק את הקשר.

בעשור האחרון הגיעו לארץ 14,000 מדענים ואני
חושב שעל-ידי הסבה מתאימה אפשר למצוא את האנשים המתאימים לעסוק בנושא. לדעתי הכנסת עובדים זרים לארץ תביא להפחתת שכר ולמצב שישראלים יעזבו את הארץ. ברגע שייכנסו עובדים זרים לנושא, תהיה הפחתת שכר והפחתת שכר תביא לבריחת ישראלים לחו"ל.

אני זוכר את הזעקות של הקבלנים שבלי עובדים רומנים נושא הבנייה יצנח, אבל אנחנו רואים את התוצאות. כתוצאה מהפיגועים התקבלו החלטות זמניות אבל אנחנו רואים שהרומנים בבנייה, התאילנדים בחקלאות והפיליפינים אני חושש שהם יהיו בהיי-טק. לכן הדבר היחידי שיש למדינה הוא הון אנושי ואסור לנו לאבד אותו ולתת לזרים להיכנס במקום הישראלים.

אנחנו כבר נערכנו לצעקה הגדולה של התעשייה.
התקיימה ישיבה גדולה במשרד ראש-הממשלה והוחלט שמיידית אנחנו נכנסים לפרוייקט שנקרא פרוייקט מחשבה ב'. בשנת 1998 הייתה צעקה גדולה ודומה כשאמרו שחסרים אנשי היי-טק ואנחנו הכשרנו כ4,000- אנשים. לקחנו בעיקר את המהנדסים העולים ושלושת המשרדים – משרד העבודה והרווחה, משרד התעשייה והמסחר והמשרד לקליטת העלייה - הכנו תוכנית משמעותית.

אנחנו מדברים על תוכנית גלובלית של שנתיים שכוללת בתוכה הכשרה והסבה של אקדמאים מכל הסוגים בעיקר אנשים שהם מהנדסים ויש לנו את הרשימות שלהם ממשרד הקליטה. אני חוזרת ואומרת שהתוכנית נבנתה על-ידי שלושת המשרדים. משרד התעשייה והמסחר מיידית נכנס לשדרוג של אנשים שהם במקצועות היותר נמוכים והם צריכים את ההיי-טק היותר גבוה. אנחנו מדברים על הכשרה של 4,000 איש יחד עם האוניברסיטאות, המכללות הטכנולוגיות והמוסדות שאנחנו מכירים וגם את החברות שאנחנו מכירים. אנחנו עובדים כמעט עם כל החברות בהכשרה של חומרה ותוכנה.

עשינו את זה בקריית גת באינטל ואתם יודעים שיש שם שקט, כולם עובדים ויש להם את כל כוח האדם הדרוש, ויש שם הרבה מאוד עולים חדשים.

אני לא יודעת אם זה מחר או מחרתיים, אנחנו מתכננים מפגש עם כל החברים כאן וגם חברים נוספים מההיי-טק יחד עם יעל כהן במשרד ראש-הממשלה. התוכנית תבוא בפניהם על כל הרבדים שלה. בכוונתנו להיעזר ממש באנשי ההיי-טק, לקבל מהם את מהות הדברים שלהם דרושים מיידית ואני מבטיחה שתוך חודש-חודש וחצי אנחנו יוצאים לדרך. כבר עשינו את זה ויש לנו את כל התשתיות הדרושות.

איזה פתרון את נותנת להם מחר בבוקר?

שנתיים לוקח להכשיר אותם.

אנחנו עובדים על הנושאים האלה משנת 1998 ויש
לי כאן לוח שתוכלו לראות שכל הזמן אנחנו מזרימים אנשים נוספים שעברו קורסי הסבה לתוכנה וחומרה. הם טוענים שזה לא מספק אותם. אני חושבת שכשאני מקבלת תוצאות שהייתה השמה באותו מקום רק של שבעים אחוז במקום מאה אחוז, זאת לא הבעיה שלנו כי אנחנו הכשרנו בדיוק לפי מה שהתעשייה ביקשה. זה שהם לא כל כך רוצים את המבוגרים מעל גיל 45 אלא הם רוצים יותר את הצעירים, יש לנו כאן בעיה. הבעיה היא שהם רוצים את היפים, המוכשרים, הגבוהים, החזקים והזולים וזה לא תמיד הולך. אנחנו כל הזמן מזרימים אנשים.

אנחנו עכשיו לוקחים משאבים ממקומות אחרים והולכים לעשות כאן דבר שיכפיל את מה שעשינו עד עכשיו כי אנחנו יודעים שיש להם בעיות.

אנחנו צריכים 5,000 איש לשנה.

הבעיות שנוצרות עקב הבאת הזרים לכאן הן
הרבה יותר חמורות – נראה לי, מתוך מה שאני מכירה את הנושא מהמשרד שלנו – מאשר הם יבואו לקראתנו ואנחנו נעשה הרבה יותר הכשרות בו-זמנית.

יש לנו תוכנית נקודתית מול כל מפעל לחוץ.
התוכנית נקראת הכשרה בתעשייה. אנחנו מתאמים את התוכנית עם ההנהלה, לפי הצרכים שלה, לפי שפת התכנות שלה ואנחנו יכולים לפתוח את זה תיאורטית תוך חודש ימים. גיוס משותף של האנשים, תוכנית לימודים משותפת ותקלוט את האנשים.

אני רוצה לשאול את דני מה אנחנו עושים עם הבוגרים שאתם לא רוצים לקבל אותם כי אין להם ניסיון? תגידו איזו הצעה אתם נותנים לעניין הזה.

אנחנו תיכננו תקופת התמחות לאנשים האלה.

חזר יושב-ראש הוועדה ואני רוצה לעדכן אותו.
אחרי שנציגי התעשיינים העלו את הצורך הגדול והקושי לספק את כוח האדם, דיבר נציג מינהלת העובדים הזרים ואמר שכתוצאה מהבאת עובדים זרים, תיגרם הורדה במשכורות של העובדים בארץ ובריחת ישראלים לחו"ל. דיבר ליאוניד ואמר שיש להם הרבה מאוד עולים מדענים שלא מגיעים אליהם ואני חושב שאכן צריך לחזק כאן את הקשר. אחרי כן דיברו נציגי משרד העבודה והרווחה שאמרו שיש להם תוכניות ויש להם בוגרים, אבל לבוגרים אין ניסיון ולכן לא מקבלים אותם.

הסיפור הזה הוא מאוד לא פשוט. לכולנו יש בראש את הסיפור של הרומנים בבנייה. לי ברור לגמרי שהערך המוסף של כל עובד בתעשייה הזאת הוא יהיה גבוה. אני חושב שהטיעון שכל חברה מאבדת עשרים אחוז זה דבר בלתי אפשרי. אני יכול גם להגיד שלפי דעתי צריכים להגדיל את הלימוד במגמות הריאליות ולחזק את כל המכללות שתיפתחנה במקצועות הטכנולוגיים.

אני אומר לכם - מתוך היכרות את ערביי ישראל - שמסתובבים הרבה מאוד ערבים שאפשר לקלוט אותם.

הם לא נקלטים מסיבות ביטחוניות.

אין כאן שום תעשייה ביטחונית.

אני יודע מה זה ביטחון. הבעיה הביטחונית לא
נגמרת עם הערבים, אלא שלטונות הביטחון של מדינת ישראל צריכים להיות ערים לכך שישנה אוכלוסייה שהיא רלוונטית ובגלל סיבות ביטחוניות היא פונה למסלול אחר. אני מדבר גם על הערבים וגם על העולים מחבר העמים ולפי דעתי צריך למצוא את הפתרונות.

אני גם חושב שחייבת לקום ועדה אליה תוגשנה בקשות פרטניות לתפקיד כזה או אחר שאי-אפשר למלא אותו וחייבים למלא אותו בעוד חודשיים ולא בעוד חצי שנה ולא בעוד שנתיים.

יש מסלול כזה בשירות התעסוקה. בוועדה יושב
נציג התעשיינים, נציג משרד העבודה, האנשים שלנו שבקיאים במשא ומתן עם כל המערכת. כל דבר נבדק נקודתית.

אם כך, איך הגענו למצב הזה?

הייתי אומר שהמספר הוא כזה מזערי שהוא לא
מדבר על היקף הבעיה מבחינת הדרישות שלהם.

כמה נתתם בשנה האחרונה?

נכון ליולי 2000 אנחנו עומדים בהיתר של שמונים
מהנדסים מהתחומים האלה.

יש בעיה שכאן לא מיוצגת וזה צבא הגנה לישראל.
לפי דעתי בגלל התחרות הגדולה, יש נשירה מצה"ל. אתם לא מייצגים כאן את צה"ל אבל אני אומר לכם שצה"ל סובל סבל לפי דעתי בלתי רגיל והוא לא יודע איך לפתור את הבעיה של החוסר וגם שם מתחילים להסתייע באוכלוסייה הערבית. הבעיה היא לא פשוטה. אני חושב שבנושא הזה צריך לעבוד לפי העין ולפי האוזן.

לגבי העולים. אני רוצה לומר לך שאחת הבעיות של העולים היא שלדעתי אנחנו לא משקיעים בלימוד השפה העברית וזו אחת הסיבות לכך שהם לא נקלטים טוב. ידיעת השפה העברית נותנת יותר ביטחון.

אני מציע לכם לעשות יריד תעסוקה.

לקיים את היריד במקום בו נתקלים בקושי.

זה נעשה.

מבחינת המשכורות אתה לא יכול לומר שאין
פיתוי אדיר לבוא לישראל.

אני בוגר אוניברסיטת מוסקבה ואני מסתובב שם
לא מעט. מינהל עסקים למשל, בוודאי בפקולטה למתמטיקה שימושית, בשכבת הבוגרים רובם כבר רשומים לעבודה בחברות. אין שום סיבה שהחברות הישראליות לא יהיו שם והן לא נמצאות שם. דיברנו על מחשבות ואני אומר שזאת דוגמה לחוסר מחשבה. אתם מוכנים להשקיע בהודו, אבל לא ללכת בכיוון הזה.

אנחנו נלך לרוסיה? אני אומר לך, במדינה הזו 35 אחוז מהתעשיות לא מחוברות לאינטרנט.
אמריקה, שהיא מדינה מפגרת, תשעים ומשהו אחוז מהחברות מחוברות לאינטרנט.
קחו את הכסף הזה ותדאגו שבעוד שלוש שנים לא יעמדו באותו מצב. מישהו מטפל
בזה? אנחנו אומרים שתיתנו לנו אפשרות להביא לשנתיים אנשים ואנחנו על כל אחד
נשלם חמישים אלף שקלים. הבעיה היא שמתוך ה50- אלף שנביא יישארו 10,000?
אלה פועלים מרומניה שגרים בתחנה המרכזית? הם יישארו כאן אם לא יהיה להם
טוב? הם יישארו כאן ללא רשיון? אם אנחנו נקבל רשיון לשנתיים, אחרי שנתיים
אנחנו נחביא אותם? מה נעשה אתם? נחזיר אותם.

הוא יברח ממך.

לאיפה הוא יברח? מי ייקח אותו אם הוא בלי
רשיון עבודה?

אתם מבלבלים את היוצרות. אנחנו חברות
ציבוריות וזה לא עובד בצורה כזאת.

לדעתי, מתוך ההיכרות המאוד מסוימת שלי עם
העליות מרוסיה, כדאי לכם מאוד לשלב אותם במערך עוד כשהם ברוסיה.

אנחנו עושים את זה יחד עם הסוכנות והחברות.

אני לא מדבר עליכם אלא עליהם.

יש נקודה אחת שאני לא מצליח להבין. את
הצרכים שלנו אנחנו יודעים. אנחנו לא כאן בדיון על מה שאנחנו צריכים כי החברות בסופו של דבר יודעות מה הן צריכות.

אני אומר לך מה מטריד אותי ואת האחרים.
אנחנו מנסים להבין למה הדברים האלה לא נפגשים. אני כן מכיר לפחות את המטריה של העלייה ויש המון אנשים שלא מנוצלים. אולי יש הגבלת גיל, הגבלת שפה ולאו דווקא עברית אלא גם אנגלית ועוד דברים. נושא הגיל אמנם לא ניתן לפתרון, אבל התעשייה יכולה להיות יותר גמישה ופחות גמישה בנושא, אם כי אני לא חושב שכל הדרישות בקטע הזה מוצדקות, ואפרופו, הן גם לא חוקיות.

בנושא ההכשרות למיניהן, אותם הסכומים שאתם מדברים עליהם, אפשר להשקיע בעדכון וההתאמה של האנשים וכאן מדובר באלפים ולא בעשרות.

אני מכיר את המטריה בחבר העמים ואני יודע כמה הנוער היהודי מוכן לצאת החוצה, ולאו דווקא לישראל. אם מגיעים אליו עם הצעת עבודה והוא מבקש עוד כמה חודשי הכשרה, אז מה הבעיה? האנשים שמסיימים קורסים, אני לא יודע מהי מידת המעורבות שלכם ביצירת התכנים של הקורסים האלה, ואם הקורסים האלה עובדים נכון או לא נכון.

גדולה מאוד.

אני לא יודע. אני שואל.

אני עונה לך.

עד כה לא התרשמתי מחלק גדול של הקורסים
שהמדינה עושה, כמה הם באמת מתאימים למציאות. לפעמים מכינים למשהו שכבר לפני עשר שנים נגמר. כאן אני מניח שזה אחרת ולפחות אם זאת הבעיה, אפשר לגרום למעורבות יותר גדולה. יש בעיה שבוגר הקורס הוא חסר ניסיון, אז קחו אותו לתקופת ניסיון. שוב, זה יכול להיות משתלם יותר אפילו מהכסף שמושקע באיתור המומחים בחו"ל.

אני לא יכול עתה למדוד כמותית כמה, נגיד, כל המבצעים האלה יכולים לענות לצרכים הגדולים כפי שהגדרתם אותם, אבל אני לא מבין למה החיבורים האלה לא עובדים מספיק.

צריך להבין כאן דבר אחד. לנו יש צורך מסוים.
אתם יכולים להגיד שאתם לא רוצים לספק את הצורך הזה כי הנושא הזה של רשיונות הוא תלוי בכנסת ישראל ובממשלה. מה שאתם לא יכולים להגיד הוא שאני לא צריך את זה אלא אני צריך משהו אחר, כי זה פשוט לא נכון.

אנחנו באים לכאן מפני שאנחנו צריכים למחר בבוקר מאה אנשים שהפרופיל שלהם הוא כזה: שהם יודעים לכתוב בג'אווה ושהם מכירים מערכת הפעלה מסוימת כזו או אחרת, ויש להם סדר גודל של שנתיים-שלוש ניסיון. זה מה שאנחנו צריכים למחר בבוקר. אם אין לנו את זה מחר בבוקר, אז אנחנו צריכים לחפש את זה במקום אחר ולכן להזיז את הפיתוח למקום אחר. זה שבאים ואומרים לי שאת זה אמנם אתה לא צריך כי אתה יכול להסתדר עם מדענים עולים ואתה יכול להסתדר עם זה ועם זה, ואני אומר שכן, אני יכול להסתדר עם כולם, אני יכול להסתדר עם ערבים, אני יכול להסתדר עם מדענים עולים, אני בעד כל הדברים האלה באמת, אבל זה לוקח לי שנתיים-שלוש, זה לא הצורך שלי למחר.

אנחנו בסרט הזה לפחות מאמצע שנות ה90-
כשהתחילו בפעם הראשונה לדבר על המחסור. כל מה שאתה אומר מהיום למחר לעומת מה שדורש שנתיים, לפני שנתיים הייתה שנת 1998 ויכולתם להשקיע כבר משנת 1995, הייתם משקיעים ועושים.

אנחנו משקיעים? אנחנו משקיעים, אבל המדינה
צריכה להשקיע.

למה בגרמניה הגרמני משקיע, למה
בארצות-הברית האמריקאי משקיע?

התעשייה משקיעה?

כן. אלה עובדים שלך.

אתה מביא את גרמניה וארצות-הברית כדוגמה,
אז אל תשכח את ה300- אלף אשרות לשנה בארצות-הברית ואת המאה אלף אשרות לשנה בגרמניה. משקיעים, אבל לעומת זאת פותרים בעיה מיידית.

300 אלף אשרות לעומת התעשיות האמריקאיות,
זה לא מספר דרמטי.

זה בדיוק מקביל ל10,000- אצלנו.

זה לא 10,000 אצלנו כי אמריקה היא פי חמישים
מאתנו ובמישור התעשייתי היא עוד יותר גדולה.

האם אני יכולה לקבל את הפרופיל שאתה מדבר
עליו כעובד למחר? לנו יש אנשי מקצוע שלא מוצאים עבודה ואנחנו מוכנים להשקיע בתקופת התמחות של מספר חודשים והם יתחילו לעבוד ממחר. אתה תעביר לי כזה פרופיל ואני אמצא אותם בין שלושים אלף העולים המהנדסים שאנחנו לא יכולים לעשות להם השמה.

למה הם לא קוראים בעיתון ובאים אלינו?

הם לא קוראים עיתונים. אני לא יודעת מה הם
עושים. אבל אני מרימה את הכפפה שזרקת.

יש מצב שבו אדם לא מאמין למודעה כי הוא
מראש יודע שיפסלו אותו ברגע שיראו שקוראים לו ולדימיר.

32 אחוז אצלי בחברה הם עולים. לא היה לנו
היי-טק אם לא היה לנו כאן את כל העולים.

יש עולים שנדחים על הסף.

אפליה בהיי-טק לא קיימת.

אני מציע לך לבוא ולראות מי מנהלי הפרוייקטים
שלי.

העולים בטוחים שהאפליה קיימת.

אני מוכנה לקבל את פרופיל העובדים שאתה זקוק
להם וממחר אני אתחיל להזרים אליכם אנשים.

צריך למיין אותם.

הנושא של מתן רשיונות להעסקת עובדים זרים
במדינת ישראל הוא נושא פוליטי והוא החלטה פוליטית. פוליטית במובן הממשלתי, הממלכתי של המילה.

אם אתם באים עם הדרישה הזאת, אתם גם צריכים להתנהג עם קצת ממלכתיות וזה אומר אל תזרוק לנו עיתון ואל תחשוב שכולם באמת מתייחסים ברצינות למודעות האלה. רוב האנשים שמחפשים עבודה, במיוחד אחרי שהם נכשלים אחרי ניסיון או שניים – וזה פשוט ניסיון חיים – הם מיואשים, הם חושבים שכל המודעות האלה זה סתם כמו המכרזים התפורים. זאת אומרת, מוציאים מודעה כדי לצאת ידי חובה, הכל כבר תפור, ללא פרוטקציה אותו אדם לא יתקבל וכולי. זו הדעה שמאוד רווחת בקרב העולים החדשים. אני לא רוצה לקבוע אם זה נכון או לא נכון, אבל אני מדבר על כך שיש פה כשל בתקשורת ואני לא אומר שאתם אשמים בו, אבל הוא פשוט קיים.

אם אתם לא עושים מאמץ כן לעבור את זה ולפתור את הפלונטר, אז גם אנחנו לא מאמינים שאתם באמת צריכים אנשים אלא שאתם רוצים פשוט ליהנות מתנאי משכורת אחרים, שזה גם לגיטימי, אבל לא על החשבון הציבורי. כאן החשבון הציבורי, ברגע שמתחילים לעבוד אנשים זרים, יש פחות עבודה למקומיים. זה יכול להיות אחרת. יכול להיות שהעסקת מומחים זרים גם במספרים הגדולים תהפוך למנוף ליצירת תעסוקה מקומית, אבל כדי שזה יקרה אני לפחות אישית צריך לראות בכם פרטנטרים ואני לא רואה את זה. מהתגובות שלכם אני לא רואה את זה גם עם ההצעה הנדיבה של החמישים מיליון שקלים ואני מופתע מכך שהאוצר לא קפץ לנהל משא ומתן ולא הציע שזה יהיה מאה מיליון שקלים.

זה כסף שלנו.
כל פסימיסט היה פעם אופטימיסט. כשאני שומע את האופטימיסט הזה, אני מברך עליו, אני בעדו ואנחנו נשתף פעולה, אבל זה לא יכול להיות על החשבון כי כוחות הכלכלה פועלים. אנחנו נשתף פעולה ואנחנו משתפים פעולה.

מה זה כוחות הכלכלה? אני אישית אחבר פה
רשימה מהזיכרון שלי של שלושים-ארבעים שמות של עולים שהגיעו במקצועות מחשב, אינטרנט והיי-טק והם היו בארצות-הברית, בהולנד או חזרה במוסקבה או בקייב.

יש גם ישראלים כאלה.

זה לא בגלל שהיה להם יותר נוח שם, אלא הם
התבטלו כאן, הם לא קיבלו הצעות עבודה מתאימות, הם היו מופלים לרעה במשכורתם ולכן הם עזבו. במציאות שכזו אני מתקשה להאמין שאתם באמת עושים את הכל כדי לאתר את הכוחות המקומיים בטרם מתחילים לחפש אותם בחוץ.

יש הרבה מאוד יהודים, כאלה שהם זכאי חוק השבות, שהם לומדים את המקצועות האלה או עובדים בהם בחברות השונות ברחבי ברית-המועצות למשל, ואני בטוח שגם במדינות האחרות במזרח אירופה, שם יש פחות אוכלוסייה יהודית אבל עדיין מדובר במאות רבות. מהו המאמץ המרוכז שאתם כתעשיות עושים כדי להביא אותם לכאן? אתם אומרים שאתם מוכנים להשקיע חמישים מיליון שקלים, אז תוציאו 500 אלף שקלים עכשיו.

מה זה תוציאו? לי אין שום סמכות על אף אחת
מהחברות. אנחנו לא הסתדרות. כל הכוח שלנו הוא בזה שאנחנו מנסים לדבר עם הממשל על-מנת שיבין את הבעיות שלנו. אין לי שום אדמיניסטרציה, אין לי שום סמכות לבוא ולומר לארגון מסוים שייקח כסף ושיעשה את העבודה. מה שיכולנו להגיד, אמרנו.

מדמי החבר שאתם גובים, תוציא עכשיו אלפים
ספורים, קח אדם שהוא מומחה לנושא חיפוש עובדים, שהוא ייבנה תוך חודש תוכנית מפורטת של ניצול הכוחות הקיימים בתוך המשק הישראלי ובחו"ל בין היהודים, כולל הערות על המצב הקיים ולמה הדברים האלה לא עובדים. אני בטוח שאתם צודקים ושחלק נדחים משום שהם לא מתאימים. למרות שזה כביכול תחת אותה כותרת של היי-טק, אבל זה מקצוע אחר, זו מיומנות אחרת וכל מיני דברים כאלה שבחלקם אי-אפשר לפתור אותם אבל בחלקם כן ניתנים לפתרון על-ידי הכוונה יותר נכונה בקורסים עצמם.

המומחה צריך להיות אולי שותף בבחירה עם שירות התעסוקה, למרות שאתם תממנו אותו. אחרי שהמחקר הזה יתבצע, והוא לא צריך לקחת יותר מחודשיים, אנחנו נדע כמה ואיך אפשר לנצל מתוך המאגרים הקיימים או הזמינים עבורנו. אז אפשר לומר שאנחנו יכולים להסתפק במספר יותר קטן של רשיונות או שאי-אפשר להסתפק במספר יותר קטן. אז אפשר לבוא עם מצפון נקי ולומר שכן צריך לעזור לתעשיות, אבל כאן אנחנו יוצאים עם כמה וכמה פעילויות על-מנת לנצל בצורה יותר מלאה ויותר יעילה את מה שקיים, כולל קיים בעלייה. עדיף תמיד אדם שיהפוך לאזרח, אחד שהוא אזרח מהרגע הראשון, על תושב זר.

אני פחות מוטרד מהעניין של בריחה או משהו כזה, כי הם לא יברחו אחר-כך לעבודות בניין או לדברים אחרים, למרות שאני מכיר אנשים בעלי השכלה מאוד גבוהה מאפריקה שהם עובדים כאן כעוזרי בית ושוטפי כלים. בגלל ששוק ההיי-טק הוא כל כך בינלאומי, הסכנה הזאת כמעט ולא קיימת. הפחד שלי לפחות הוא ממשהו אחר והוא לא מהישארותם כאן אלא באמת ממניעת תעסוקה מהישראלים, כולל הורדת שכר שלא כתוצאה מהיצע גדול יותר פנימי אלא מיצירת מקור נוסף של עובדים ממקומות שהם מראש מקומות עם דרישות הרבה יותר נמוכות.

היות שמדובר בהחלטה ממלכתית, גם הגישה צריכה להיות ממלכתית. אתם הלכתם בצעד הפגנתי לפחות יפה ברגע שאתם אומרים שאתם מוכנים גם ליצור איזושהי עתודה ולהשקיע בזה כסף. אני מציע לכם להקדים את הרעיון הנדיב והנכון כי כך עובדות כל התעשיות בעולם. הקונצרנים היפנים יוצרים היום אוניברסיטאות ובארצות-הברית זו עכשיו המגמה. מגמה של התאגידים הגדולים או לקחת אוניברסיטה או ליצור אוניברסיטה משלהם. לכן בנושא הזה של ההשקעה אין פה שום דבר הסתדרותי או דרישה מוגזמת לגופים הפרטיים, אלא החברות הקטנות הן הרבה יותר צנועות ביכולות שלהן להשקיע וזה צריך להיות באמת על-בסיס של ענף, של איזשהו פול של חברות, אבל זה העתיד כי אחרת זה לא יסתיים כך.

אני מציע לכם לבנות את התוכנית. ועדת הכנסת לא יכולה לתת הנחיה למוסדות הממשלה אם לתת או לא לתת אישורים. אנחנו יכולים להעיר הערות או לחוקק חוקים.

אני חושב שאנחנו כן יכולים לגבות אתכם בחלק מהדרישות שלכם אם נהיה בטוחים שכל מה שאפשר לעשות במסגרות הקיימות וכל מה שאפשר לעשות מול היהודים בחו"ל כלול בתוכנית. אם אתם לא מרוצים מהקורסים ששירות התעסוקה עושה, תעירו הערות ותגידו ספציפית מה ואיך ואם אתם רוצים פיקוח ומעורבות הרבה יותר גדולה שלכם בתכנים ובכלל בתקופת ההתמחות של התלמידים ושל המשתלמים עצמם שזה חלק מהבעיה. אתם רוצים שתקופת הניסיון תשולם על-ידי המדינה? אפשר ללכת על זה.

זה בתוכנית שהצענו עכשיו.

אתם חושבים שהסוכנות למשל לא פועלת נכון
בנושא התעסוקה ברוסיה? אז יש עוד ארגונים שמוכנים לעשות את זה. תאמינו לי שלא חסרות היום חברות וזה המקצוע שלהן והעיסוק שלהן ותמורת כסף הן יאתרו עבורכם את הסטודנטים או את המומחים שם. אדרבא, זה לא חייב לעבור בפסים הקיימים או במערכות הממוסדות נכון להיום. יש אלף פתרונות, אבל תשקיעו קצת כסף וקצת יותר מחשבה ואיך לעשות את זה, ואז הגיבוי שאתם יכולים לקבל יהיה אחר. יכול להיות שתראו גם כמה אפשר לנצל ממה שקיים. ברגע שיש פחות מחסור, גם המשכורת יורדת אבל בצורה הרבה יותר נכונה.

יש בינינו פער אבל צריך להפגיש בין ההצעות. אם
היה נוצר צורך, מישהו בכלכלה החופשית היה גורם לכך שזה היה המצב במשק. זו אמונתי ויכול להיות שאני שוגה. עובדה שבתחומים אחרים אתה כן יודע שיש צורך כזה, פתאום נוצר גם מישהו שמוביל.
אם היה צורך כזה, היה נוצר משרד כוח אדם ברוסיה שהיה מביא אתו מהנדסים. עובדה שבמקצועות אחרים קורים דברים אחרים.

כי במקצועות האחרים היזמים עצמם, בעלי
העסקים, הם אלה ששולחים שליחים. כשאתה נמצא במוסקבה או בקייב או בפטרבורג ומגיעות אליך הצעות מכל העולם, מגרמניה, מארצות-הברית, מאירלנד וכולם משלמים עמלה כמו שצריך ויש להם ניסיון רע מאוד עם ישראלים בכל התחומים, פשוט נמאס לכל גורם עסקי רוסי להתעסק עם הישראלים, למה שהם יבואו לכאן? הרי אתה בעצמך דיברת על השוק העולמי הגדול. אם אתם תבואו לשם ואתם תדאגו להעסיק מישהו, זה יהיה משהו אחר.

בואו עכשיו נקים עוד ועדה או נעשה עוד פגישה
ונמשוך את זה לאורך זמן. אתה אמרת תוך חודש, אבל אני תוך חודש לא יכול לבדוק את הנושא. אני בתוך חודש יכול לקחת מדגם של המאגר שיש ולחזור אליך לשולחן עם מדגם.

אתה יכול מהר מאוד להקים באינטרנט היום
ולראות מה שעושים שם אחרים.

אני אומר לך שאם היה מאגר כזה גדול, זה היה
נפגש. אני לא יודע לטפל ברוסיה. כדי לטפל ברוסיה ולהביא עולים, אני לא יודע. בואו נלך על דברים ריאליים. אני מוכן לעשות מאמץ, לקחת מדגם ולחזור אליך ולהגיד לך שאנחנו בדקנו 150 איש אצלו ו200- איש אצלו וניסינו לעשות מצ'ינג ומצאנו שניים. מה אז תגיד לי?

תגיד לי מה חסר ולמה זה רק שניים מתוך 150.

מפני שאני לא צריך מה שהוא יודע.

המאגר של משרד העבודה הוא מאגר של
משתלמים, הוא מאגר של אנשים שלומדים. אתה אומר שזה לא מתאים לך וכי מתוך 150 בוגרים, 148 לא מתאימים, אז משהו לא נכון בתוכנית שלהם.

היא אומרת שהתוכנית היא בת שנתיים. הסבה
לוקחת שנתיים. אנחנו לא מדברים בפועלי בניין.

אני אמרתי שבתוכנית יש מגוון של אפשרויות
להעמיד לרשות ההיי-טק את הדרישות שלהם. הדבר האחד הוא הכשרה, ונכון, הכשרה יותר ארוכה.

מה זה יותר ארוכה?

שמונה עד עשרה חודשים.

יש קורסים שמתקיימים, זה לא מהיום.

אנחנו הכשרנו 4,000 איש.

והם נקלטו?

שמונים אחוז נקלטו. יש לנו קבוצה של בעלי
מקצוע, כאלה שהתעשייה ביקשה להכשיר אותם לחומרה, לתוכנה וכולי. בכל מה שהתעשייה ביקשה, אנחנו הכנו תוכנית. אנחנו לא המצאנו את התוכנית אלא קיבלנו את הצרכים של התעשייה ואני רוצה שזה יהיה ברור. התוכניות שאנחנו עושים הן לא תוכניות שקיימות אצלנו במשרד העבודה אלא היו לפי בקשות.

יש לנו מאגר שאותם אנשים כבר קיבלו את ההסבה כי כולם הם אקדמאים. הם יכולים לקבל דמי אבטלה ומספר חודשים של התמחות. מה יותר טוב מזה?

זה לא נותן לי פתרון למחר.

אתה לא רוצה. אתם לא ממצים את מה שיש.

כדי למצוא מומחה, עובד מתאים, איפה אתם
מחפשים?

בבולגריה, בהודו, באוקראינה, בהונגריה.

זה גם לא מחר.

זה כן. זה מחר.

זה מחר שהוא חודש-חודשיים.

סדר גודל כזה.

מה ששרה אומרת זה לא הרבה יותר רחוק. הרי
הקורסים האלה זה לא שאתה מזמין מהיום ומקבל בעוד שנתיים אלא אתה לוקח אנשים שכבר לומדים ולומדים לפי התכנים שאתם הגדרתם אותם.

יש בעיה אחת. יש פשוט נקודה אחת שצריך
להבין. הפרופיל שלנו כולל מילה אחת שמתעלמים ממנה כאן. הפרופיל שאנחנו צריכים זה בן-אדם שיש לו ניסיון של שנתיים, למשל, בנושא הזה. מה שהיא יכולה לנפק זה בן-אדם שגמר עכשיו קורס, יעשה אצלי סטז' ואני אקבל אותו, אני מוכן להתחייב גם שאני אקבל אותו לסטז'. תנו לי להביא בן-אדם עם ניסיון ויחד אתו אני אקבל אחד לסטז' שהוא יהיה הפתרון בעוד שנתיים.

יש כאלה שעדיין מחפשים עבודה?

כן.

בטח שיש.

התוכנית לא הוקמה לבד. אנחנו עשינו תוכנית
משותפת עם משרד הקליטה, משרד התעשייה והמסחר ומשרד העבודה והרווחה.

ברשותכם, אני רוצה להיות מאוד ברור גם אם אני
קצת אסטה מהדיון ואהיה גם בוטה.
ראשית, אני הולך למסור כמה עובדות ומספרים לגבי מחסורים וזה מבוסס על סקר מעסיקים שאנחנו מקיימים במדגם של 3,000 מעסיקים במדינת ישראל כשיש ביניהם ייצוג לבתי התוכנה ולחברות היי-טק, והדבר הזה מתברר למעשה על בדיקה מדעית עם כל המגבלות שלה.

אני רוצה לעשות כאן איזושהי הבחנה ואחרי כן אני רוצה להתייחס אליה. דבר ראשון, יש ביקוש לעובדי היי-טק והביקוש גואה. זה לא יהיה נכון לבוא ולומר שאין כאן ביקוש. כאדם שעוקב אחרי הסקר הזה בשלוש השנים האחרונות יש אפילו עליית מדרגה כנראה בשלושת-רבעי שנה האחרונה במחסור בעובדי היי-טק. יש שני אינדיקטורים מאוד חשובים מבחינתי כאשר האחד הוא שיש עלייה במשך זמן החיפוש באופן די דרמטי שזה אומר שיש מחסור.

כאן צריך לעשות הבחנה. מכל הביקוש הזה יש שתי קבוצות. יש מה שנקרא מחסור בביקוש למהנדסים בטכנולוגיה עילית ועל זה מדברים כאן האנשים האלה, ויש קבוצה של אנשים שאנחנו קוראים לה קבוצה של טכנולוגיה עילית וכאן כנראה מתרכז עיקר המחסור. מה גודלו של המחסור מתוך סקר המעסיקים? סקר גודל של בין 1,000 ל1,500- אנשים. זוהי טכנולוגיה עילית שחסר אותה.

של המפתחים.

בדיוק. זו סיירת מטכ"ל שלנו ואנחנו זקוקים לה.

אם מדובר בבעלי מקצוע ייחודיים, למה מסגרת
של הזמנת מומחים לא יכולה לשרת את זה?

אני אגיע לנקודה הזאת.
כלומר, יש מחסור באמת בקבוצת אנשים שנמנים על הטכנולוגיה העילית בסדר גודל של 1,500 עובדים וזה נכון על-פי הדיווח של המפעלים, של בתי התוכנה, כאשר סדרי הגודל של המשכורות שמשלמים להם, שכר התחלתי, הוא 15 אלף שקלים וזה באמת הרבה כסף ואנחנו רואים לפי הנתונים שזה האמיר בשנתיים האחרונות.

מבחינת ניתוח המצב הקיים יש מחסור ואני מציע לא להתווכח אתם כי הם יודעים יותר טוב מכולם את המחסור. יש לי ויכוח אתם על ההיקפים. אני מוכן להפנות אתך למאמר יוצא מגדר הרגיל שנכתב בארצות-הברית על הקשר בין המודעות וההנפקות בהיי-טק, אבל אני מסכים שגם מחסור של 1,500 עובדים זה הרבה.

האם המחסור הזה יסתיים. הם מבקשים שייתנו להם עוד שנתיים, שייתנו להם לנשום עוד שנתיים, ובעוד שנתיים זה יסתדר, אבל להערכתי זה לא יסתדר גם בעוד שנתיים. זאת האמת שצריך לומר לכם ואתם יודעים אותה יותר טוב מאתנו. לא בשנתיים, לא בארבע שנים, לא בחמש שנים, לא בעשור ולא בעשרים שנה הבאות. זה כנראה התחום שהולך להיות בו מחסור אולי במאה השנים הבאות. אתם קוראים יותר טוב מאתנו את הדברים, אתם מכירים אותם יותר טוב מאתנו, ולכן אני מוטרד. אם היה כאן סיפור של שנה וחצי ואני בטוח שנסגור את הדבר הזה, לא בטוח שהייתי מוכן ללכת לעסקה שמוצעת כאן, אבל בגלל שהמחסור הזה קיים ויהיה קיים גם בשנים הבאות זה נתון בסיסי שאתם חייבים יותר מאתנו לחיות אתו.

אז מה הפתרון?

כל מי שמבקש מאתנו פתרון, אני תמיד שואל את
עצמי האם לענף הזה אין הישגים בעשר השנים האחרונות. הרי הוא מטיל ביצי זהב.

זה לא רלוונטי כי זה לא אומר שהוא ממצה את
עצמו.

צריך להבין שמדובר כאן במחסור עולמי והם
יודעים יותר טוב מאתנו את הדבר. רק לפני שבועיים פרסמו בארצות-הברית שהיקף המחסור לעובדי טכנולוגיה עילית קרוב ל400- אלף אנשים מחסור. זה אומר שהם נותנים 400 אלף רשיונות?

לא, רק 300 אלף רשיונות.

תסלח לי, המחסור של 400 אלף זה אחרי שהם
נותנים את הרשיונות האלו. הם פתרו את הבעיות? לא. גם הם מבינים את הדבר הזה ואתם מבינים את זה יותר טוב מאתנו. לכן זהו מחסור שצריך לחיות אתו. אני חושב שהוא לא פוגע גם בכם. יכול להיות שיש פה ויכוח אם הוא פוגע בכלכלת המדינה למרות שאני גם חושב שהוא לא פוגע בכלכלת המדינה. זו דעתי האישית כי אני רואה את האלטרנטיבות האחרות והן נראות לי הרבה יותר קשות.

מה בכל-זאת הפתרונות. אני לא חושב שיש פה פתרונות וכאן אני לא רוצה לשקר אתכם. אין כאן פתרונות לטווח הקצר וגם לא פתרונות לטווח הארוך. צריך פשוט לדעת לחיות עם הדבר הזה שילווה אותנו בשנים הבאות. צריך לנסות למצות את הפוטנציאל הקיים. גם מיצוי הפוטנציאל הקיים לא יפתור את הבעיה. ה-ות"ת של המועצה להשכלה גבוהה הוסיף עכשיו קרוב ל1,500- מקומות לימוד בדיוק בתחום הטכנולוגיה העילית וזה ימצא את ביטויו בעוד שנתיים אז כנראה מספר הבוגרים יוכפל. המספר גדל מ1,800- ל3,000-.

לכן צריך למצות את המערכת הקיימת. מבחינתנו מערכת קיימת היא המגזרים הקיימים, חרדים, ערבים, עולים. ישנו מצאי אבל הוא לא יפתור את הבעיה.

חלק מכל הקושי נובע מכך שאתם יושבים על הגדר. אתם פשוט יושבים על הגדר. אתם זיהיתם את הדברים האלה שאנחנו מדברים עליהם היום לפני חמש-שש שנים. לו הייתם נכנסים הרבה יותר ובאופן מסיבי לנושא הזה כפרטנרים אמיתיים - כן, תגדל ההוצאה עליכם בנושא, אבל אין ברירה – הכל היה נראה אחרת היום. אבל אתם מעדיפים לפרסם הרבה ולזהות את חולשת הממשלה. יכולתם הרי לשבת עם הממשלה לפני חמש-שש שנים ולנסות במידת האפשר לפתור את הבעיה.

אנחנו באמת לא בסדר. זה שבאמת אין מספיק
עובדים להיי-טק, אנחנו לא בסדר. זה שבתי-הספר לא מחוברים לאינטרנט, אנחנו לא בסדר.

יש פה צורך שייעשה משהו גם מצדכם. אתם
מצפים מהבירוקרטיה הממשלתית שהיא תהיה זריזה? קצב ההתפתחות של הענפים האלה הפתיע אפילו את מי שהיה בתוך המהלך. אין ספק שכל המערכות הממלכתיות כשלעצמן אינן גמישות. אם אתם לא נותנים לזה איזושהי דחיפה ולא מכניסים גם מחשבה וגם כסף, זה לא הולך. התעשיות, זה לא רק אצלנו, חייבות גם לדאוג לעצמן כגוף ולא רק כחברה באופן פרטי.

אני מסכים עם התזה של בני בקטע הזה שאם תמצאו פתרון לטווח קצר, זה רק ידחה את הפתרונות היותר רחוקים.

אני חוזר להצעה. אתה אמרת שהשוק הזה הוא מתפתח ויש בו באופן מתמיד מחסור במובילים, בטכנולוגיה עילית, והמחסור הוא מחסור עולמי. זה רק אומר שהצרה היא לא צרה של התעשיות הישראליות אבל זה עדיין לא פותר את הבעיה.

כסיכום ביניים, אני אומר שלדעתי כן אפשר במדינת ישראל לתת פתרון חלקי למצוקה כי אני חושב שזה יהווה מנוף וצריכה להיות גמישות מסוימת. אני מניח שהמערכת הקיימת של הזמנת מומחים, את המענה החלקי היא יכולה לתת בסדרי גודל הרבה יותר גדולים.

לא היה מצב שכל המעסיקים ביחד באו ושמו
רשימה על השולחן ואמרו שכאן צריכים אלף עובדים, אלא כל מפעל ומפעל פנה בעצמו. לכן כל פנייה צריכה להיות בהתאם לדרישת המפעל, הם מציגים את הנתונים ולאחר מכן הוועדה מחליטה.

תוך כמה זמן?

הטיפול נעשה בין שלושים עד ארבעים יום.
ההתנגדות שלנו, כשאנחנו אומרים כן או לא, היא תוך כדי ראייה של פרמטרים נוספים, קרי, הצגת המפעל מי הוא ומה הוא, מספר המועסקים הישראלים, מה הבעיה הנקודתית של אותו מפעל, מה החוליה החלשה שלו שמחייבת אותנו לתת מענה. כל המערכות שפעלו ביחד, גם באזור מוכה אבטלה כגון קריית גת, נמצא שם המעגל המתאים והעובדה היא שאנחנו היום מריצים - כתוצאה מכך שכולם חברו ביחד - פרוייקט אדיר שהוכיח את עצמו. כשאני אומר חברו ביחד, חברו ביחד כל המערכות שמתעסקות בנושא המקצועי.

אנחנו מבינים את התנהגות המעסיקים בענפים. לאחר שהם טועמים את הטעם הטוב של העובדים הזרים, מתברר שהדבר הזה לא הולך בקלות. הם יעלו בפניך אלף ארגומנטים להוכיח לך.

נכון שהיום הענף הוא הענף הגלובלי מבין הענפים
הקיימים ולכן אין מנוס ואין שום סיבה לבודד את זה אצלנו לעומת העולם כולו. תמיד תהיינה פה החלפות של המומחים ושל האנשים וזה נכון לעשות.

אני חושב שהבירוקרטיה שאתה תיארת היא קצת כבדה.

לא רק חברות ההיי-טק פונות.

אני מציע לעשות כמה דברים ואני יוצא מתוך
הנחה שמבחינה ציבורית פוליטית לא תתקבל בקלות החלטה גורפת של פתיחת הענף הזה להזמנת עובדים זרים. אני גם לא בטוח לגמרי שהחלטה כזו תהיה נכונה, אבל יכולה להיות גמישות בקטעים האלה, קודם כל באמצעות המערכת הזו של הזמנת מומחים, כי לפי מה שאתם אמרתם, ואתם הסכמתם לדבריו של בני פפרמן, בעצם מדובר בקבוצת עילית, באנשים שהם מובילים, שהם לא סתם עובדי היי-טק שחורים שגם הם חסרים, אבל לגביהם יש פתרונות נוספים.

כשמדובר באלה שבהגדרתם הם מומחים, אני מציע לקרוא לחברות שלכם להציע ולהעביר את הבקשות שלהם לשירות התעסוקה.

בקשה פרטנית.

פרטנית. כל מפעל יפנה באופן ספציפי.

מאשרים שמונים בשנה.

אתה רוצה 800? זה מה שאתה רוצה לשמוע? אתה
יכול לפנות לכל חברות כוח האדם במדינת ישראל שיסייעו לך באותה מידה שאנחנו צריכים לסייע לך. הפנייה פתוחה לשוק. יש צורה מסודרת של פנייה.

הוא צריך לבוא אליך עם שם ספציפי של המומחה
או שהוא מקבל רשיון למומחה?

לא, הוא צריך להציג את הבעיה ולנמק מדוע הוא
צריך מומחים שאי-אפשר להשיג אותם בארץ.

הוא צריך להוכיח שהוא עשה הכל על-מנת לאתר.

מודעה בעיתון זו אחת ההוכחות. נכון?

בין היתר.

תיתן הנחיה ברורה איך הם בדיוק מגישים את
הבקשות האלה.

זה לא סוד צבאי. זה כתוב.

זה לא סוד צבאי, אבל לא כולם מכירים את זה.

בכל הלשכות יש טפסים.

כמו שהם בטוחים שכולם קוראים את המודעות
שלהם, כך אתה בטוח שכולם יודעים איך לפנות אליך. תוציאו להם דף הסבר פשוט. תפיץ את ההנחיה בין המפעלים ותגיד מה הפרוצדורה.

אפשר במכה אחת לזרז את המהלך ולנסות לאגד הרבה מאוד בקשות ולא לפחד מהמספרים.

אנחנו יודעים להתמודד עם כל כמות הבקשות
שמגיעות אלינו.

שלא ייווצר מצב כאילו היה דיון אצל המנכ"ל
במשרד ראש-הממשלה ודיון בוועדה שלך והתקשורת תיתן לזה ביטוי שמחר כאילו נפתח איזה פתח.

להפך. אני בכוונה מדבר על המערכת הקיימת
שהיא בנויה על בדיקה כלכלית.

זה לא קשור למכסה. אין מכסה.

אין מכסה. אני אומר שכאן לא צריכה להיות
החלטה פוליטית. אין פה מכסה למומחים. הם מדברים על שמונים לעומת 1,500. צריך קודם להגדיר את זה ואז נראה אם זה הופך להיות בעיה.

יש את המהלך הזה שהוא בנוי בדיוק בשביל בדיקה פרטנית של כל מפעל ומפעל. זה שונה מהחלטה פוליטית גורפת על כל הענף. לכן כדאי לנצל את זה קודם.

אם אפשר באמת לעשות את הניסיון הזה של בדיקה מדגמית.

נעשה זאת בשמחה.

מול שלושה מאגרים. המאגר האחד, מדענים
עולים והעמותה שלהם תסייע.
המאגר השני, משרד העבודה עם תוכנית המחשבה של הבוגרים שלהם ואיך אפשר לנצל, וזה בזיון ובזבוז כסף ציבורי אם אנשים שנבחרו – הרי הם עברו מבחנים לפי הדרישות שהתעשייה הציבה ואחר-כך עברה הכשרה שאמורה להיות לפי התכנים שאתם קבעתם – הם יוצאים ואין להם עבודה כשאתם מדברים על מחסור. נכון שזה לא פותר בעיה מיידית אם צריך לצבור ניסיון, אבל בעוד חצי שנה הוא כבר יכול היה להיות עובד מוכר ואם אתה לא לוקח אותו עכשיו, אז גם בעוד חצי שנה הוא יהיה פחות כשיר כי הוא סיים את הלימודים ושכח חלק ממה שהוא למד. לכן זה מחייב פתרונות מיידיים. אם אתם לא הולכים לזה, זה מטיל ספק כבד על כל הכוונה כאן, כי הרי אתם לא חיים מהיום למחר, גם מהיום לעוד חצי שנה צריכים לחיות.

המאגר השלישי שבבדיקה שלו גם המדענים העולים יכולים לסייע, אבל גם אנשי הסוכנות, ואם זה לא יהיה מספיק אני אביא אליכם את הגורמים הפרטיים כאשר יש את לשכת המסחר של ישראל-רוסיה וחבר העמים שבראשה עומד לב לבייב ואני יכול להפגיש אתכם עם מנכ"ל הלשכה ולהם יש קשר עם כל מיני גורמים עסקיים במרחב. גם אותם אפשר לגייס לפעולה. זה המאגר השלישי בו אפשר לבדוק מה ניתן לעשות.

לאחר מכן בואו נשב שוב. אנחנו יוצאים לפגרה, אבל אין בעיה לשבת ולדבר.

אני מודה לכם.





הישיבה ננעלה בשעה 10:45