פרוטוקולים/המכביה/2345



- 4-
ועדת המשנה של ועדת הכנסת
לדיון בלקחי אסון גשר המכביה
‏5.12.2000


פרוטוקולים/המכביה/2345
ירושלים, י"ז בכסלו, תשס"א
14 בדצמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה
מושב שלישי
נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 2

מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכנסת לדיון בלקחי אסון גשר המכביה
‏יום שלישי, ח' בכסלו התשס"א (5 בדצמבר, 2000), שעה 14:00

חברי הוועדה: אליעזר זנדברג- היו"ר
נעמי חזן

קצין אג"ם, מחוז ירושלים, המשרד לבטחון פנים נצ"מ שמעון קורן
מחלקת אבטחה, המטה הארצי, המשרד לבטחון פנים פקד עופר יצחק
יו"ר הוועד המארגן של המכביה ה-16 עוזי צוובנר
יו"ר אגף בטחון, בטיחות ורפואה, הוועד המארגן של המכביה ה-16 יעקב סנדלר
יועץ מיוחד לוועד המארגן של המכביה ה-16 שבתי שביט
יו"ר אגף טקסים ואירועים בוועד המארגן של המכביה ה-16 יואב טל
חברת הבטיחות "המנתב", הוועד המארגן של המכביה ה-16 יצחק צוקר
מנכ"ל מכבי עולמי איל טיברגר
נציג משפחת אלתרמן ג'רמי בנימין
הפדרציה האוסטרלית פרנק שטיין

אתי בן-יוסף

רשמה: אירית שלהבת

1. הכנות למכביה ה-16.


הכנות למכביה ה-16

צהרים טובים לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה. סדר היום הוא למעשה המשך הדיון הקודם שקיימנו. בפעם הקודמת שהוועדה נתכנסה הועלו שאלות הקשורות למכביה הבאה. החלוקה היתה בין הטקסים של פתיחת המכביה וסיומה לבין הביצוע השוטף.

הוצגו כאן התפיסות של מארגני המכביה הבאה. בנוסף לאותם דברים שהוצגו, עד היום החומר היה פתוח, ויהיה פתוח גם בעתיד, לעיון של כל מי שיחפוץ לראות, לשאול שאלות או להשיג השגות בעניין. אלי לפחות לא הגיעה השגה כלשהי מאת איזה אדם לגבי איזה עניין שקשור לנהלי הבטיחות.

אני רוצה לציין כאן, למען הסדר הטוב, שמר עוזי צוובנר הצהיר שקויימו המלצות ועדת החקירה הפרלמנטרית בכל מה שנוגע לאימוץ דוחות - דוח דותן ודוחות אחרים. בעניין הזה הוועדה המארגנת פועלת ברוח המסקנות וההמלצות האלה. כלומר, גם אם הן עדיין לא חלק מספר החוקים של מדינת ישראל, ההמלצות האלה אומצו ככל שזה נוגע לארגון משחקי המכביה הבאה.

בישיבה הקודמת גם התברר שטקס הפתיחה יתקיים במקום אחר, לא במקום המקורי. יש מעבר של טקס הפתיחה מאיצטדיון רמת-גן לירושלים. המידע בעניין הזה לא הונח מבעוד מועד. אני לא קובע איפה יהיה הטקס. אני חושב שהשאלה הרלוונטית כאן היא האם, בשים לב לעובדה הזאת, יש שינוי כלשהו בשאלת סידורי הבטיחות. לא ניתן היה לתת תשובה מלאה על השאלה הזאת בישיבה הקודמת. זה הנושא המרכזי שבו אנחנו נדון במהלך הישיבה הנוכחית.

בנוסף לזה, אני כבר אומר מראש שהייתי מבקש לשמוע פירוט בכל מה שנוגע לנקודות קטנות יותר מבחינת ההיקף הדיוני שלהן, שעלו כאן. אחת מהן היתה עניין העסקת מר פטר מגנוס בוועדות שונות שעוסקות בארגון. נושא אחר היה הנושא הכספי.

הוועדה הזאת היא ועדת-משנה של ועדת הכנסת לדיון בלקחי אסון גשר המכביה. יש עדיין נושאים פתוחים שקשורים גם לדוח של הוועדה הפרלמנטרית. אני לא יודעת אם כל היושבים פה נוגעים בעניין אבל בכל זאת אני חושבת שחייבים להעלות את הדברים. בין היתר: שאלת הפיצויים וההסדרים הכספיים עם המשפחות, השתתפות מכבי אוסטרליה במכביה, וכדומה. לכן, עם כל הכבוד לרצון שלנו לבדוק את המכביה הבאה - אנחנו לא סיימנו את מלאכתנו בבחינת המכביה הקודמת.

אנחנו כרגע נקיים את הדיון בנושא הזה ולאחר מכן - זה לא הדיון האחרון של הוועדה - אפשר יהיה לקיים ישיבות נוספות. אני אולי אגיד גם בכמה מלים את המידע שיש לי. האנשים שהוזמנו היום הוזמנו לדיון בנושא הספציפי הזה.

אז אני אבקש ממך לכנס את הוועדה בשבועות הקרובים בדיוק בנושאים שאני העליתי. אני חושבת שזה חלק אינטגרלי מהעבודה שלנו.

ברשותכם, אני אציג את האנשים שבאו מטעמנו. לבקשתי הוזמנו אנשי המשטרה, קצין אג"ם של מחוז ירושלים, נצ"מ שמעון קורן, וקצין הבטיחות של המשטרה, פקד עופר יצחק. מר שבתי שביט, שהוא יועץ מיוחד לוועד המארגן לנושאי בטחון, בטיחות וחירום, בהתנדבות כמובן. מר איל טיברגר, שהוא מנכ"ל מכבי עולמי. מר יואב טל, שהוא ראש אגף טקסים ואירועים (אני בהמשך אבקש ממנו לפרט על סדר הפעולות שלנו). מר יצחק צוקר, שהוא מנהל חברת "המנתב", חברת הבטיחות שלנו בכל מה שקשור לטקסי הפתיחה והנעילה. ומר יעקב סנדלר, שהוא ראש אגף בטחון, בטיחות ושרותי רפואה בוועד המארגן של המכביה ה-16.

אני חייב להתחיל בנושא הכספי. לצערי יש לי הרגשה - אני לא אגיד שלא מפרגנים לנו, אבל מבחינתי הוא יוצר המון בעיות בהמשך ניהול המכביה ה-16, בהתארגנות בזמן, ובמיוחד בהתארגנות בנושא בטיחות ובטחון.

מידי מכביה אנחנו מקבלים את תקציב המכביה שנה לפני המכביה, על מנת לאפשר את ההתארגנות בזמן, ובשנת המכביה. כידוע לכם, ביולי 2001 תיפתח המכביה ה-16. אנחנו בחודש האחרון של שנת התקציב 2000 ועוד לא ראינו ולו אגורה אחת שחוקה ממדינת ישראל.

כמה כסף המדינה אמורה להעביר לכם?

חצי מיליון דולר בכל שנה. זה סכום מאוד משמעותי. יש לו חשיבות עליונה מכיוון שהוא משמש ככסף גישור עד שאנחנו נקבל את דמי השתתפות הספורטאים בשנת המכביה. עדיין אנחנו לא יודעים מי הספורטאים והם עדיין לא משלמים. זה תהליך שכבר "רץ" במשך כמה וכמה מכביות.

אני מודע לכל הבעיות שקשורות למכביה ה-15. יש פה צוות אנשים, שרובו מתנדב ומקדיש הרבה מזמנו, כולל אותי. כולנו לקחנו על עצמנו משימה ציונית-לאומית, אני אומר את זה חד-משמעית. יש לי הרגשה, או שהמדינה לא רוצה שתהיה משימה כזאת, או שציונות כבר לא מעניינת, או שאין לי הסבר, אבל אני מרגיש שהעניין הזה פשוט גורם לנו בעיות רבות מאוד בהתארגנות. אנחנו עדיין לא שילמנו לאף חברת בטיחות אגורה אחת ואני לא אבוא אליהן בטענות אם יגידו לי שמחר הן עוזבות את העניין. לא שילמנו למפיקים. המצב הוא מאוד חמור בהיבט הזה.

אני יודע שיתכן שיש אנשים שאולי יהיו מרוצים מהעניין הזה. אני פונה פה לוועדה וליושב-ראש הוועדה: אם מדינת ישראל מעוניינת שתהיה המכביה ה-16 אז בבקשה שתשתף פעולה כנדרש.

בישיבה הקודמת של הוועדה הנושא נדון. למיטב ידיעתי נעשה בירור בין משרדי הממשלה השונים בשאלת האפשרות להעביר כספים למכביה. הקושי היה העיקול על נכסים, ואני מניח שגם על חשבונות הבנק וכדומה, שהוטל כחלק מהתביעה המשפטית שמתנהלת לפיצויים בגין המכביה הקודמת, והשאלה המשפטית - מה דינו של אותו עיקול בכל מה שנוגע לכספים עתידיים שיועברו. למיטב ידיעתי עמדת הפרקליטות היתה שניתן להעביר את הכספים האלה, ואפילו הוצא מכתב בעניין הזה לעורך-דינה של סשה אלתרמן, על מנת שהדברים יהיו גלויים על השולחן ולא תהיה איזה תחושה של העברה במסתרים, שבו הודיעו שיש בכוונת המדינה להעביר את הכספים. איפה זה עומד לאחר הנקודה הזאת, שבה אני הייתי מעודכן? אני לפחות ראיתי בזה סיומה של הבעיה.

אני יכול לעדכן שאני מידי יום, כיושב-ראש הוועד המארגן, נמצא בקשר ישיר עם היועצת המשפטית של משרד המדע, התרבות והספורט. זה הכתובת. היום אנחנו הרי עובדים רק מול הפרקליטות ומול משפטנים וכולי. כבר אין חשבים ואין מנהלים, הכל עובד במסלול מאוד ברור. מידי יום אני מקבל תשובה: "אני מקווה שמחר תהיה תשובה".

אנחנו כבר בסוף השנה. כולנו מכירים את אנשי התקציבים. דצמבר יעבור, יאשרו את התקציב, אבל האוצר יגיד: חבר'ה, זה מאוחר מדי, הלכה השנה. איזה תקציב, על מה אתם מדברים בכלל? אנחנו עכשיו ב-5.12. אני מודיע שאני לא מוכן לקחת אחריות להקים מכביה, ולקחת אחרי קבוצה כזאת מכובדת של אנשים, בלי האמצעים שמגיעים לנו כחוק. אנחנו לא מבקשים טובה מאף אחד. מדינת ישראל משתתפת בחלק קטן במכביה. אני חושב שהוא היה צריך להיות הרבה יותר גדול. אנחנו לא מבקשים טובה ולא תודה, עושים את העבודה. אבל פשוט אין לי כתובת ואני פונה בהזדמנות זאת לחברי הוועדה וליושב הראש שלה, שידאגו בדרך כלשהי ויעזרו לנו, שהכסף הזה יועבר מיידית למכביה ה-16. זה לא נוגע למכביה ה-15. התחושה שלי, שזה ימשך ולא יגמר ואנחנו נעמוד בפני שוקת שבורה.

אני פונה שוב ומבקש את עזרתכם בעניין הזה. העניין הוא יותר מדחוף. אנחנו עומדים בפני תשלום משכורות, אנחנו צריכים לשלם לספקים. אני לא מוכן לנהל מכביה בצורה כזאת. התזרים הזה תוכנן מראש, זה לא כסף שלא מתוקצב. הוא נמצא מינואר בתקציב. אני כבר כמה חודשים מקבל תשובות ש - עוד מעט, נראה וכולי אבל כסף - לא עובר. בקשתי היא שהוועדה המכובדת תעזור לנו בעניין הזה. אני מאוד מכבד, מעריך את הכל, משתף פעולה ופותח את הכל לצורך העניין, כי אני חושב שזה חשוב. אחרת, נצטרך פה לקבל החלטות שהן לא לטובת המכביה, ולדעתי גם לא לטובת מדינת ישראל והעם היהודי.

הנושא השני, שהוא דומה לראשון, הוא הנושא של מר פטר מגנוס, יושב-ראש ועדת הבטיחות. אגב, אני חייב לציין שבישיבה הקודמת אמרה חברת הכנסת נעמי חזן שמבחינתה התנאי של הוועדה קויים והיא מבקשת להעביר את הכספים. זה מופיע בפרוטוקול הקודם.

היה צורך בבירור.

לפחות אני לקחתי על עצמי לעשות מעקב לאחר מכן. הסברתי כאן את התשובה שניתנה לי מפרקליטות המדינה, האומרת שנמצאה הדרך, שהועבר המכתב. אני ראיתי בזה אור ירוק והנחתי שהדברים גם בוצעו אבל אנחנו ננסה לראות כיצד נוכל לפעול בעניין הזה.

אגב, מה התשובה לגופו של עניין של משרד המדע, התרבות והספורט?

אני לא מקבל תשובה מלאה. אני מקבל תשובה שעלי להתקשר בעוד יום-יומיים. אני כבר מרגיש קצת מבוזה בעניין, אני חייב להגיד. אני יודע על איזה מכתב שיצא. לא מעדכנים אותי בכל הפרטים. זה אמור להסתדר, אבל לצערי אני גם מכיר את חודש דצמבר של שנת התקציב. אנחנו ממש בדקה התשעים ואחת בעניין הזה כי עוד מעט החבר'ה מהאוצר יגידו: בסדר, זה אושר, אבל עכשיו כבר מאוחר מדי להעביר את הכסף. לכן אני מאוד מבקש בעניין הזה, אם אפשר, להיעזר בכם, לגמור כמה שיותר מהר, ברמה של ימים.

אני יכולה להרגיע אותך, שתקציב 2001 לא יעבור בכנסת לפני ה-1.1.2001.

למה זה צריך להרגיע אותי?

בגלל שאז ההמשך של התקציב הוא 1/12 של התקציב הקודם ולכן הסעיף שלכם קיים, על-פי חוק.

אבל לא רטרואקטיבית. ובתנאי שהפקק ישתחרר.

נדמה לי שגם עד 1.2 זה לא יעבור. בכל מקרה, אני חושב שאנחנו צריכים לבדוק מה קורה עם זה.

הנושא השני שעלה הוא הנושא של מר פטר מגנוס, שהיה יושב-ראש ועדת הבטיחות. קרה את אשר יגורנו - קיבלנו ממשרד העבודה והרווחה תשובה שהוא לא יכול לשמש כיושב-ראש ועדת הבטיחות של המכביה ה-16 מכיוון שהוא אחראי לוודא קיום הוראות ולחקור תאונות. אבל אני יודע מה יקרה, אם חס וחלילה, ואני מאמין שלא יקרה כלום, אבל אם חס וחלילה יהיה משהו יגידו שהוא כבר היה חלק מהזמן יושב-ראש הוועדה ואז במילא הוא לא יכול לחקור. אבל אם זאת ההחלטה, אנחנו מקבלים אותה. במשך 3 חודשים היינו בלי יושב-ראש ועדת בטיחות. עכשיו נצטרך לחפש מישהו אחר.

טרם מונה?

יש מישהו שהוא מועמד טוב. אני לא מעודכן אם הוא כבר נתן הסכמתו אבל אנחנו מחפשים. זה לא מר פטר מגנוס, שהוא הכי טוב לטעמי. אנחנו ניקח את השני הכי טוב שניתן. אבל יש לזה מחיר. אני חייב להגיד שהדברים האלה מרגיזים ומקוממים אותי. אני חייב להציג את זה פה בפני הוועדה.

יש בהם הגיון מסויים. השאלה שלי היא עד כמה תהיה עבודה משותפת מול מר פטר מגנוס, לא בצד של המכביה אבל בצד של עבודתו במשרד העבודה והרווחה? העיסוק שלו הוא בבטיחות. עד כמה יהיו יחסי עבודה איתו?

יהיו יחסי עבודה איתו. הוא לא עזב ברוגז. הוא מאוד רצה, אבל הוא קיבל את הדין.

להערכתי יגידו לו לא לדבר איתנו.

אני מקווה שתרומתו המקצועית לעניין תהיה מהתפקיד הרגיל והרשמי שלו. באיזה מקום הפיצול הזה גם נשמע הגיוני.

אני רוצה להגיד מלה כמי שעוסקת בתחומים מאוד רגישים בנושאים האלה. אני חושבת שיש הגיון רב בהחלטה שנתקבלה. אדם שאולי חס ושלום יצטרך לחקור משהו לא יכול להיות מעורב. החלוקה הזאת היא נכונה. אני מצטערת שזה קרה אבל אני לא רואה פסול בהחלטה עצמה.

אמר כאן היועץ המשפטי של הוועדה בפעם שעברה שבהחלט יתכן שלצורך העניין הוא יתנתק מתפקידו במשרד העבודה והרווחה. מכיוון שהוא התחיל והוא כבר מוליך את העניינים אז יתכן שהוא יתנתק מתפקידו שם וימשיך איתנו, שזה הטוב ביותר.

יש עמדה למשרד העבודה והרווחה בעניין ואנחנו ניקח אותה כנתון.

אלה שני הנושאים. בנושא הראשון אני מאוד אשמח להתייחסות הוועדה בהקדם.

יש נושא שלא ציינתי בפעם שעברה ואני חייב לציין אותו, נושא שיתוף הפעולה שלנו עם המשלחות מחוץ-לארץ בקשר לנושא הבטיחות, הבטחון ושירותי הרפואה. ישנה ועדה בינלאומית לנושא הזה, שהיא בעצם מקבילה ומלווה את האגף שלנו. היא מורכבת כולה מנציגי חוץ-לארץ, בראשות מר מישל גרוּן מבלגיה. הוועדה התכנסה אצלנו לפני שבועיים. הם באו במיוחד, ישבו בכפר המכביה וקיבלו במשך כמה שעות סקירה מאיתנו, ממר שבתי שביט. ישבנו ביחד ויצא פרוטוקול מאוד מסודר לגבי כל הנושאים. בעיני זה דבר חשוב. אני חושב שביחוד בהקשר למה שהיה בפעם שעברה, השותפות שלהם והליווי שלהם מאוד חשובים לנו, וחשוב לי גם לציין את זה כאן. במידה ותרצו, נעביר את הפרוטוקול לעיונכם.

האם יש להם נסיון מקצועי בנושאים האלה?

הם לא בהכרח ועדה מקצועית. הם ועדה מטעם המשתתפים, שמלווה את העניין. הם הקליינטים שלנו. להם יש ניסיון במכביות. כלומר אנשים עם היגיון פשוט ששואלים שאלות ומתעניינים. זה חשוב מאוד. אנשי המקצוע הם אצלנו, וזה בסדר. אני חושב שזה מבנה נכון.

לפחות למר מישל גרוּן, שאני מכיר אותו זמן מה, יש איזה ניסיון בענייני בטחון מבריסל, אנטוורפן, יהלומים, אבטחת הקהילה. יש לו קצת ניסיון בתחום. אני אומר את זה בכדי לא לחטוא לאיש.

אני מניח שהקהילות בחרו את אותם אנשים שיש להם כישורים מסויימים.

מאיזה קהילות יש נציגים בוועדה הבינלאומית?

זה הולך לפי פדרציות. יש נציגים מאירופה, מר מישל גרוּן הוא היושב-ראש, מארצות-הברית, מדרום אמריקה, ועוד אחד מאירופה.

מאוסטרליה יש כרגע מועמד שיצטרף בקרוב. יש גם נציג מדרום אפריקה. אבל לגבי הנסיון: האנשים שהתמנו על-ידי היבשות השונות שימשו בתפקידים דומים במשחקי מכבי המקומיים, בין אם זה משחקי מכבי אירופה או משחקי מכבי פאן-אמריקה. היה להם תפקיד דומה בוועד המארגן המקומי ועם הניסיון המצטבר הזה הם הגיעו לוועדה שלנו.

אני חייב לציין, שהיתה אלי פנייה מחבר המשלחת של מכבי אוסטרליה בעניין הזה. מכיוון שאוסטרליה עזבה את מכבי עולמי ועכשיו הם חזרו, יש שם איזה פרוצדורה. בפברואר יהיה פה פלנום, קונגרס של כל המכביה ואז, במידה והם יחזרו למכביה, הם יהיו חברים ב-IMC, ב-International Maccabiah Committee, ומאותו רגע נציגם בהחלט יהיה שותף לוועדה. עד אז אני הודעתי לו שעל בסיס אישי אני אשמח לעדכן אותו מידי פעם. בצד הפורמלי הם צריכים להצטרף שוב לוועדה הבינלאומית של המכביה על מנת שהוא יוכל להיות חבר בוועדה הבינלאומית שלנו. אנחנו מאוד נשמח כמובן, לפחות אני, אם הם יודיעו שהם חוזרים למכביה ה-16. זה לגבי שיתוף הפעולה.

נעבור לטקסים. ביקשתי ממר יואב טל, שהוא ראש אגף טקסים ואירועים שלנו, להגיע על מנת לתת סקירה מאוד קצרה, מה השלד של טקס הפתיחה ושל טקס הנעילה ואיך הפעילות. תוכלו גם לשאול שאלות ולקבל אינפורמציה.

אנחנו נמצאים היום למעשה בגמר גיבוש כל הנהלים וכל המערכות של הטקסים. לוח הזמנים מביא אותנו לאישור סופי של התוכניות בפברואר. במקביל גם בתוכן וגם בערכים. במקביל גם מול המשטרה ומול רשויות אחרות. נכנסנו להליך של אישור פרטני יותר של מקומות חניה, צירים וכולי.

אני אתעכב היום על שני הטקסים שהזכיר היושב-ראש, טקס הפתיחה וטקס הנעילה. אנחנו יצרנו איזה חבילה ערכית שתינתן למשתתפי המכביה. בסופו של דבר באים הנה 5,000 בני נוער, רובם פעם ראשונה. ייקח הרבה זמן עד שהם יחזרו עוד פעם. הם משתתפים במקצועות ספורט אבל הם גם צריכים לצאת עם איזה חוויה ציונית. הטקסים, גם הנעילה וגם הפתיחה, מיועדים בראש ובראשונה לתת להם התרגשות מסויימת, איזה הקנייה של ערכים מסויימים, כדי שיחזרו עם חוויה. הכל ביחד אמור להישאר בלב של אותו נער שחוזר לארצו, כדי לגרום לו לחזור לכאן פעמים נוספות.

הדגשנו בטקסים את מוטיב האור, שהולך לכל אורך המכביה. אותו אור שהדליקו המכבים, אותו אור שהיה אצל כל יהודי בלב במשך אלפיים שנה בגולה וחזר ופרץ עם הציונות, פה בארץ ישראל. אנחנו חוזרים אל מוטיב האור מהזנקת הלפיד, דרך טקס הפתיחה, עד לטקס הסיום, שם יש אלמנט מסויים, שהאור שכבה מהלפיד הופך להיות אורות הלב שכל נער כזה לוקח איתו בחזרה.

לוקח או לוקחת. נער או נערה.

שכל נערה ונער יקחו איתם בחזרה לגולה וישמרו אותם בלב. זה המוטיב שעליו בנויה המסגרת האמנותית, פחות או יותר.

מבחינה ארגונית, אנחנו מקבלים את כל הספורטאים והמשתתפים במכביה בערב "ברוכים הבאים", בערב הראשון, בכפר המכביה ברמת-גן. זאת מסורת של הרבה מאוד שנים.

ביום השני, ביום הפתיחה, הם עולים לירושלים. זה פעם ראשונה שאנחנו בירושלים. בנינו יום שלמעשה נותן להם את חווית ירושלים. היתה לנו בעיה מסויימת כי אם באיצטדיון רמת-גן יש איזה חוויה כמו אולימפית, עם המסלול הגדול והאיצטדיון הגדול, ב"טדי" מאבדים את זה קצת כי האיצטדיון הוא יותר קטן. מצד שני, לא רצינו ליצור מצב שבו הם עולים על האוטובוסים, בחיפה, בזכרון יעקב ובנתניה, נוסעים 2-3 שעות, מגיעים ישר לאיצטדיון, נכנסים אליו ולא מרגישים שהיו בירושלים. קצת הרחבנו את היריעה.

יצרנו שטח כינוס - אותו שטח כינוס שבו אוספים את כולם מכל כפרי האיכסון שלהם - בטיילת שרובר בירושלים ושם הם נכנסים למבנה של משלחות. בניגוד לאירועים ספורטיביים אחרים, במכביה הם לנים לא לפי המשלחות אלא לפי מקצועות ספורטיביים, כדי ליצור איזה אינטראקציה וקשרים ביניהם. אולם בטקס הפתיחה הם צועדים לפי משלחות. אותו שטח כינוס בטיילת שרובר יאפשר לנו לעשות את המעבר מכפרי איכסון למבנה של משלחות, יאפשר לעשות את כל הבדיקות הבטחוניות, יאפשר לארגן אותם ולקבץ את כל הספורטאים שיגיעו מכל הארץ לירושלים.

אנחנו מעבירים אותם לקראת הפתיחה לאיצטדיון טדי ושם הם יעשו את מצעד המשלחות, המקוצר והמקוצץ. איתרנו כבר את מגרשי השילוח ואת מגרשי החניה.

התוכנית כולה היא אחרי סיבוב ראשון, עם הערות ראשונות, של המשטרה, של קצין אג"ם מחוז. הפנמנו את ההערות שלו. כשנחזור למשטרה ההערות שלו כבר יהיו בתוך התוכניות. התהליך עכשיו ממש בעיצומו, בגיבוש של כל התוכניות הסופיות.

לקחנו משרד הפקה, משרד "פרגון", בבעלותו של מר גיורא גלזר, שיש לו ניסיון עתיר שנים בארגון אירועים, גם בירושלים. הוא מוכר בעיריית ירושלים, מוכר במשטרה, בצד החיובי של המלה. אנחנו מינינו יחד איתו מפיק אחראי לטקס, את מר איתמר גורביץ, גם אדם שעשה הרבה אירועים בקנה מידה ממלכתי, החל מאירועי שנת ה-40 למדינה באיצטדיון רמת-גן ועוד הרבה אירועים אחרים. מנהל ההפקה, המפיק בפועל הוא מר מיקי גוב, מי שהיה המפיק בפועל של אירוע "פעמוני היובל" בירושלים. כולם אנשים מנוסים מאוד מתחום ההפקה. אנחנו מקווים שיחד איתם נוכל לעשות את זה מוצלח.

יש לנו את אנשי השליטה שלנו, שמתאמים בין אגפי הבטחון לאגפי התחבורה לבין משטרת ישראל.

בסך הכל, אני לא רוצה להלאות בפרטים אבל המבנה והמסגרת כבר די מגובשים. עכשיו אנחנו נכנסים לפרטים, לפי שעה, שעה, וחלוקת אחריות בין גוף לגוף. זה לגבי הפתיחה.

ביום האחרון כולם עולים לירושלים. לא רק לטקס אלא ליום ירושלים. האנשים עולים בתחילתו של היום, לקראת הצהרים, למספר מוקדי תיור בירושלים.

איזה?

אין לי עוד את הפירוט המדוייק של המקומות. עובדים על זה עכשיו עם הקרן הקיימת לישראל. ביחד איתם מתאמים את כל הסיורים. אני מניח שבחודש-חודשיים הקרובים יהיה בידינו מידע מדוייק על כל אתרי הביקור. אבל אני מניח שזה אתרים כמו יד ושם, הכותל, הכנסת.

אני יוצא מנקודת הנחה שהנסיבות בשטח גם יכולות להשפיע על הכל.

מי שעושה את זה איתנו זה הקרן הקיימת לישראל, שגם עשתה את זה במסורת השנים. הם עושים את זה כמו שהם עושים את כל אירועי התוכניות של ביקורי קבוצות נוער.

לא נלך למקום שהמשטרה תגיד לנו שהוא לא בטוח.

איפה עיריית ירושלים בעניין הזה?

עיריית ירושלים מתואמת איתנו לכל אורך הדרך, כל הזמן. אנחנו מתואמים איתם בצורה מלאה ושוטפת, גם לגבי התוכניות וגם לגבי האירועים.

עם מי אתם עובדים שם?

מול מנכ"ל העירייה, מר רענן דינור, ומול המשנה למנכ"ל, מר ציון תורג'מן. אני ביקשתי להזמין אותם לישיבה.

הזמנו אותם אך הם לא הגיעו.

יגיעו אנשים לגן סאקר. משם יוצאים במצעד המשלחות המסורתי לכיוון בריכת השולטן, עם טקס סיום בבריכת השולטן, כמסורת השנים הקודמות, אני מקווה, בהשתתפות ראש הממשלה. לאחר האירוע, שאנחנו מקווים שיהיה אירוע מסכם וגם שמח, כי זה בסך הכל מסיבת סיום, וגם יהיה מאוד מאוד מרגש - להיות בירושלים ליד החומות - החבר'ה עולים על האוטובוסים וחוזרים לארצותיהם.

יש רצון של המשתתפים, וזה יגובש סופית בפברואר, להקדיש את מצעד המשלחות לחברים האוסטרלים, לאלה שנפגעו. המשלחות רוצות לצעוד תחת הכותרת "צועדים קדימה" ולהקדיש את המצעד לאלה שנהרגו. הרבה משתתפים בהרבה משלחות יהיו כאלה שהיו מוכנים לצעוד במצעד הקודם אך לא צעדו והם באים בכוונה רבה לצעוד עוד פעם בטקס פתיחה, מה שנמנע מהם בפעם הקודמת.

לא נכנסתי בכוונה לטקס ההנצחה, שיוחלט עליו במכבי עולמי ובמטה המכביה. כשיגמרו ההחלטות סופיות ישולב כמובן בכל מערכת הטקסים גם אירוע ההנצחה המרכזי, בתיאום עם ראשי המשלחות ובתיאום עם האוסטרלים, אנחנו מקווים.

אני מבקש ממר צוקר, שהוא מנהל חברת הבטיחות, להציג איך הוא מלווה את כל מה שמר יעקב סנדלר סיפר.

יש לי שתי שאלות מקדימות. אתם מדברים על ירושלים, ושוב ירושלים ושוב ירושלים. איזה חלופות יש אם המצב הבטחוני לא יאפשר את טקס הפתיחה ואת טקס הנעילה בירושלים?

ושאלה שניה, שלא בכדי, מה העלות התקציבית של העברת כל הכבודה הזאת לירושלים פעמיים, גם בשביל טקס הפתיחה וגם בשביל טקס הנעילה?

טקס הנעילה תמיד היה בירושלים. אם זה לטרון, אם זה הכותל - הוא תמיד היה בירושלים. זה מסורת שטקס הסיום בדרך כלל מתקיים בירושלים או באיזור ירושלים. בעניין הבטחוני עלי להגיד שירושלים זה המקום היחיד שבו התקיים אירוע במהלך חול המועד סוכות השנה. ביטלו כמה פסטיבלים ברחבי הארץ אך לא בירושלים.

אבל המצב עלול להשתנות.

אני חייב להגיד, גם אמרתי את זה בפעם שעברה, שאין לנו כרגע חלופה לטקס הפתיחה. אנחנו גם לא מכינים חלופה לטקס הפתיחה בשלב הזה. אנחנו "נעולים" על ירושלים. זו ההחלטה, בגדול, שקיבלנו. טקס פתיחה - זה לא דבר שכל חצי שנה אפשר להעביר. למעבר הזה מרמת-גן לטדי יש כל-כך הרבה גלים ואפקט שזה כמעט בלתי אפשרי להחליט על טקס פתיחה רציני אחר או להכין שני טקסים במקביל.

אני רוצה להזכיר לך, משום שקראת את הפרוטוקול, שהעליתי בדיוק את אותה שאלה בישיבה הקודמת וביקשתי תשובה. עכשיו קיבלתי תשובה שאין חלופה. אני רוצה, אם כך, לומר שאני חושבת שזה טעות.

אבל יכולה להיות חלופה, שלא לקיים את הטקס, אם המצב יהיה כל-כך חמור.

אני רוצה להפריד בין העניין הבטחוני לבטיחותי. מכיוון שהעניין הבטחוני הוא לא בסמכותנו, הוא עניין של זרועות הבטחון, המשטרה, הצבא, השב"כ או מי שצריך, אם יורו לנו בגלל המצב הבטחוני לא לקיים את טקס הפתיחה בירושלים - אז אני מניח שלא יהיה טקס פתיחה. להערכתי זה יהיה מצב כזה שימנע לקיים את הטקס בכל מקום ארץ.

אני חייב להגיד שאתמול היה משחק כדורגל ב"טדי" ובעותה עת גם היו יריות בגילה. אנחנו לומדים לחיות עם המצב.

אני מתייחס לשאלה של חברת הכנסת חזן מאוד ברצינות. אני אומר, אין לנו חלופה לירושלים. יתכן ונצטרך לבטל את טקס הפתיחה אם גורמי הבטחון יורו לנו כך. בלתי אפשרי להכין שתי חלופות כאלה במקביל.

אני חייב לציין שיש היענות בלתי רגילה מהקהילות בחוץ-לארץ לנושא המכביה, למרות מה שהם רואים בטלוויזיה ומה שהם שומעים וקוראים בעתונות. זה מחמם את הלב. האמריקאים הודיעו שהם יביאו למכביה ה-16את המשלחת הכי גדולה שהיתה אי פעם, כנ"ל הקנדים. הייתי בקונגרס מכבי אירופה במשך 3 ימים.

כל זה בסדר, אבל זה לא עונה על השאלה.

הם מודעים למצב. אם לא יהיה טקס, אז לא יהיה. נו, מה נעשה?

כמה זה עולה יותר בגלל ההעברה לירושלים?

עלות ההעברה, התוספת היא בסדר הגודל של 150-200 אלף דולר.

אם אתם עוד במצוקה תקציבית - עכשיו אני באמת לא מבינה - אז למה מתעקשים לעשות את זה בירושלים?

אנחנו במצוקה תזרימית. יש לנו תקציב במדינה, רשום סכום מסויים ואנחנו בנינו עליו, כמו שאנחנו בונים על כל תקציב, מהסוכנות ומקרן קיימת לישראל ומכל גוף, כמו בכל מקום נורמלי. זה שבאמצע מתחילים פה תהליכים בלתי ברורים, לטעמי, זה לא אשמתנו. לחלוטין לא. במפורש אני אומר שזה לא אשמתנו. הבעיה היא תזרימית. בתקציב יש לנו חצי מיליון + חצי מיליון, ויש את ההוצאות והכל מחושב. עיריית ירושלים גם היא נטלה על עצמה חלק במעבר הזה והורידה מאיתנו חלק מהדברים. אנחנו עושים את זה מאוד במודע ובאופן מאוד מחושב. אנחנו מבינים, שהמכביה צריכה להיפתח בירושלים. זה באמת ברמה אידיאולוגית-ציונית. זאת תפיסתנו.

אולי עד אז העניינים יסתדרו, אבל בנסיבות הקיימות, היום לפחות, עצם קיום המכביה בעיני הוא גם סמל הרבה יותר גדול של פעילות ציונית מאשר לפני שנה או שנתיים.

זאת הראייה של כל האנשים שנמצאים פה, ויש עוד הרבה מאוד מתנדבים ושותפים שנרתמו לעניין. בעיני במפורש המכביה צריכה להיות בשנה הבאה מקור ההזדהות של העם היהודי עם מדינת ישראל. אני לא מומחה גדול לבטחון אבל להערכתי אם תהיה בעיה בטחונית ברמה שאת מדברת עליה, היא תהיה בכל הארץ. זה לא יהיה בעיה רק של ירושלים. זה יהיה גם בחדרה או בכל מקום אחר.

לפני שאתם עוברים למר צוקר, רציתי לשאול לגבי מועדים: ציינת שאתה יודע על היענות גדולה של משלחות. מתי תדע כמה אנשים משתתפים במכביה ומהיכן?

סדר הפעילויות שלנו בהרשמה מחולק לשלושה: קודם כל יש הרשמה כללית של משלחות, שזה כבר היה ב-31.3 ופה כבר נרשמו קרוב ל-45 משלחות, שנה וחצי לפני המכביה; ב-31.12 אנחנו נקבל את הטופס השני, שהוא כבר אחרי שהם מקיימים את תחרויות הבחינה שלהם לספורטאים. הם עוד לא יודעים בוודאות את שמות המשתתפים אבל הם יודעים איזה קבוצה תשתתף, באיזה גודל, כמה משתתפים, באיזה ענף וכדומה. את זה נדע בסוף דצמבר; טופס ההרשמה האחרון, שיגיע ב-31.5, הוא טופס שמי פרטני, אחרי שהספורטאי עבר בדיקות רפואיות, שילם כסף ועבר תהליך שלם.

ב-31.12 תהיה לנו אינדיקציה טובה על כמות המשתתפים. ב-31.5 אנחנו נדע במדוייק מי מגיע, למעט שסיפרו לי שבדרך כלל ההודים מגיעים בלי להודיע לאף אחד, נוחתים וישנים על הדשא בכפר המכביה. ככה זה עובד איתם. אבל בעקרון, ב-31.5 אנחנו נדע שמית 95% משמות המגיעים.

קודם כל אני רוצה להעיר לחברת הכנסת נעמי חזן: אם יצטרכו לבטל את טקס הפתיחה אז כנראה שיצטרכו לבטל בכלל את המכביה, כי בחוץ-לארץ לא מבחינים בין ירושלים לבין יתר ישראל. חוץ מזה, חלק גדול מתחרויות הספורט מתקיים בירושלים וכ-500-700 ממשתתפי מכביה גם לנים בעיר הזאת לאורך כל המכביה.

אנחנו העמדנו לעצמנו רף מאוד גבוה בנושא הבטיחות. בעצם רף שלא קיים במדינת ישראל. כשאנחנו הולכים עם הרף הזה לשטח אנחנו נתקלים בבעיות מאוד קשות. כדי לקיים את הרף הזה עשינו שנים-שלושה דברים משמעותיים.

ראשית, אנחנו נמצאים עכשיו בתהליך קבלת תקן ניהול בטיחות, תקן בינלאומי. אנחנו נקבל אישור שהמכביה מנהלת את הבטיחות לפי תקן בינלאומי, משהו מקביל ל-"איזו 9000". אנחנו נמצאים לקראת סיומו של ההליך הזה ולקראת קבלת התעודה של ניהול הבטיחות ברמה הזאת.

הדבר השני, לקחנו שתי חברות, שהן המפקחות מטעמנו ויועצות של הוועד המארגן בנושא הבטיחות.

מעבר לכך, אנחנו מחייבים את המפיקים לקחת את האנשים שלהם, את מהנדסי הבטיחות ואת מהנדסי הקונסטרוקציה, שמכינים את כל התוכניות האלה ומביאים למפקחים שלנו לאישור ולהערות. רק לאחר מכן אנחנו נאפשר להם להתקדם בנושא הזה, תחת הפיקוח שלנו כמובן.

הנושא האחרון שאני רוצה להדגיש, בסופו של דבר אנחנו פעלנו כתוצאה מאיזה משבר. כנראה אפשר לפתור בעיות רק כשמביאים אותם לידי משבר. כך זה במדינת ישראל.

החלטנו כמה החלטות עקרוניות. למשל, שאנחנו לא מאכסנים משתתפים בבית-מלון שאין לו רשיון עסק. ירדנו לשטח ומסתבר שלרוב בתי-המלון אין רשיון עסק אבל הם פועלים כל ימות השנה. קיבלנו החלטה, שגם אם יש לו רשיון עסק, אנחנו שולחים את החברה לעשות בדיקות ולתת חוות דעת. כתוצאה מזה החלטנו בשבוע שעבר שאנחנו לא נתאכסן ב-3 בתי-מלון מסויימים. אני רק רוצה להציב את הקושי. בעצם יכולנו להגיד שאנחנו לוקחים את הנורמה הקיימת במדינת ישראל.

אותו דבר במקומות התחרויות. כשבדקנו את אולם "יד אליהו" מצאנו שאין לו רשיון עסק, אבל יש שם תחרויות עם 10,000 צופים ובאים לשם ראש הממשלה, נשיא המדינה, חברי כנסת, המפכ"ל וכולם, ואין לו רשיון עסק.

מה שאני מנסה לומר, שבעצם אנחנו פה עושים קפיצת מדרגה מאוד גבוהה, ולפעמים גם קשה לנו להגיע למדרגה הזאת כי הנורמה המקובלת בארץ היא הרבה יותר נמוכה.

הנורמה המקובלת בארץ לא סטנדרטית.

אנחנו מנסים להיתלות באילנות גבוהים. פניתי לוועד המארגן של אולימפיאדת סידני וביקשתי את ספר הבטיחות של אולימפיאדת סידני. אתמול דיברתי עם מנכ"ל הוועד האולימפי והוא אמר שהוא מטפל בזה. כך גם עשינו בנושא הטיפול הרפואי - לקחנו את הסטנדרט של אולימפיאדת סידני. אני פשוט מציג לפניכם, שזה דבר שהוא לא פשוט לביצוע.

בישיבה הקודמת הזכרתם גם את אימוץ דוח דותן והמלצות המשטרה.

אני אתחיל קודם כל ממה שהתחייבנו בישיבה הקודמת. אכן בתוך 3 תוכניות הבטיחות שהכנו, שכוללות את בריכת השולטן, חוצות היוצר ואיצטדיון "טדי", הכנסנו את דרישות המשטרה, במסמך שנקרא "משטרת ישראל - נהלים: נוהל 90/029/101", שזה נוהל שהוצא לנושא של אירועים גדולים במדינת ישראל. הפכנו אותו לחלק צמוד ונאמן לתוכנית הבטיחות. הווה אומר, כל מפיק וכל קבלן שיקבל לידו את תיק הבטיחות, ובו הוא יצטרך להשתמש, יראה את ההוראות האלה כחלק בלתי נפרד. אל תוכנית הבטיחות השלדית הזאת אנחנו נוסיף את הדרישות המיוחדות של המשטרה כנגד כל אירוע ואירוע - המצעד בירושלים, טקס הנעילה או טקס הפתיחה - ויהיו הוראות מיוחדות של המשטרה שיחייבו הן את המפיקים, הן את הנהלת המכביה וכל קבלן אחר שיעבוד בשטח. בהחלט ההוראות המיחדות האלה יכנסו לתוך תוכנית הבטיחות של המכביה ויהיו חלק מההוראות הכלליות.

אנחנו סיימנו לעשות את השלב הראשון של תוכניות הבטיחות. זה מצבם כעת של שני המתקנים, בריכת השולטן וחוצות היוצר, ומצבם אחרי שעיריית ירושלים מקימה את הטריבונות ביציעים. אני מקווה שהמקום בסופו של דבר, על-פי אישורי המשטרה, יצליח לאכלס בתוכו כ-7,000 איש באירוע הנעילה. זה שטח חוצות היוצר כמו שהוא נמצא היום, עם הגידורים שנמצאים היום. על זה אנחנו נלביש את האירועים, על-פי התוכניות שהוצגו, שזה בעצם תחילת הדרך של התוכניות, זה התמונות שכרגע אנחנו יודעים עליהן לאירוע הנעילה ולאירוע הפתיחה.

האם יש קיבולת כזאת בבריכת השולטן?

כן. הבריכה כבר היום מאושרת. הם צריכים להשלים כמה דברים אבל בעקרון הם הגישו תוכנית בטיחות. פקד עופר יצחק מלווה את הסיפור הזה. אגב, פעם ישבו במקום הזה קצת יותר אנשים. התעקשנו גם על הנושא הזה ובמאמץ הורדנו את המספר. היו פעמים, עד שהם השלימו את תוכנית הבטיחות, שאושר להם להכניס רק 5,000 או 4,000. הם יוכלו להגיע ל-7,000 עם מאמץ קל.

הוזכר כאן הדוח הבין-משרדי, ונתת לו גם איזה שם קוד. בנוהל העבודה שלכם - לא לגבי המכביה אלא לגבי אירועים אחרים - האם אתם הפנמתם כבר את הנוהל הזה בעבודת המשטרה?

כן, כמובן. אנחנו עובדים על-פי הנוהל ומשדרגים אותו, כי זה לא בדיוק אירוע פשוט. אנחנו פועלים באמצעות נוהל לטיפול באירועים המוניים. במקרה הזה מדובר על איצטדיון ספורט ועל בריכת השולטן, ואנחנו רגילים לעבוד עם שני האתרים האלה, רק משדרגים את זה לטובת אותו אירוע.

השדרוג הוא בעצם התוספות שמשטרת ישראל תקבע.

אלה תנאים מיוחדים שאנחנו מציבים בעקבות האירוע. זה הרי לא משחק כדורגל, למרות שבמשחק כדורגל של ביתר ירושלים הרף הוא גבוה ביותר.

ציינתי בישיבה הקודמת שרמ"ח האבטחה (וולוולה) ביקש את עזרת הוועדה שהדוח הזה של הצוות הבין-משרדי יקבל אישור פורמלי. אם הוועדה תוכל לסייע למשטרה זה גם יקל עלינו.

ההערה של חברת הכנסת נעמי חזן בראשית הדברים, שלא רק טקסי המכביה הם עניינה של הוועדה, היא בפירוש נכונה. למשל עולה הנושא הזה, שיידון בישיבה הבאה.

הנושא של איצטדיון "טדי" הוא קצת יותר מסובך. יש מתקן. עברנו שם רק אתמול אירוע בו נכחו במקום, על-פי הידוע לי, 21,000 אנשים באופן לא רשמי. באופן רשמי - בסביבות 20,000 אנשים. זה אפרופו מקומות חניה. אכן נוכחנו שבגדול, כמובן עם הסקת המסקנות שהמשטרה הסיקה, שאני עדיין לא מכיר אותן, האיצטדיון בהחלט מסוגל להכיל את כמות האנשים שהמכביה מצפה שיגיעו לטקס הפתיחה.

יש כרגע שני שלבים. אנחנו כרגע מאמתים את תוכניות הבטיחות של איצטדיון טדי. אנחנו יושבים עם מר גלינסקי, שהוא מהנדס הבטיחות של האיצטדיון ומאמתים את תוכנית הבטיחות של האיצטדיון מול המציאות באיצטדיון. זה תהליך שלוקח קצת זמן כי בעצם צריך לעבור פריט, פריט, ואני כמעט אומר: ריתוך, ריתוך בתוך האיצטדיון ולאמת שאכן הבדיקות שנעשו הן נכונות. זאת על מנת לא להשאיר פרצות שבהן לא טיפלנו, שחס וחלילה יובילו לאיזה מפגע שלא נאתר אותו בזמן.

במקביל אני יודע שהתוכנית הזאת הוגשה ב-25.11 לנתן בתחנת מוריה לצורך רישוי מחדש אחרי השינויים שנעשו ב"טדי". כולנו בתקווה שבימים הקרובים נעבור גם את השלב הזה כך של"טדי" במתכונתו החדשה גם יהיה רישוי כמו שצריך ממשטרת ישראל.

כשאתה אומר "בימים הקרובים", מה הצפי?

מהבחינה המקצועית, להערכתי תוך חודש אפשר לעשות את האימות בין מה שכתוב לבין מה שיש בפועל באיצטדיון ולהוציא רשיון עסק. זה בטיפול משטרת ישראל. ככל שהם יעשו את זה יותר מהר - אני לא מדבר על הדברים המיוחדים, אני מדבר על השלד של "טדי" - לדעתי זה לטובת האומה.

אין בעיה עם האיצטדיון. יש מספר ליקויים שהם בתחום כניסת הקהל, בשערים, ואת זה ניתן לשפר. זה בתחום שיקול הדעת שלנו. זה לא פוגע.

בעניין המכביה אנחנו נקפיד בכמה נקודות. אנחנו נחפש את אותם גשרים שהיום לא קיימים. אנחנו ניראה אם אכן יש לנו איזה תקלה בעניין הזה, נעבור פריט, פריט ונבדוק שאכן עומדים בהתאם לתנאים. האיצטדיון הוא הבטיחותי ביותר והחדיש ביותר בארץ. יש בו מספר בעיות קטנות. עשינו סיבוב באיצטדיון. אני מניח שלא תהיה בעיה לשפר ולהביא אותו למצב שמיש. דרך אגב, בטוח שלא מדובר על 21,000 אנשים, כי יש רק 20,700 מושבים. אבל בכל מקרה אנחנו נביא אותו למצב שיוכלו לשבת שם 20,000-19,000 צופים. לגבי אתמול, אל תיקחו את המספרים שהוזכרו כדוגמא. הרבה מאוד ספסלים היו ריקים, אף שהכרטיסים ניקנו. הקהל לא מילא את האיצטדיון. הירושלמים בדרך כלל יושבים ביציע המזרחי בגוש מסויים ואותו הם ממלאים ומצופפים. כל השאר די פנוי ודי מרווח.

שיתוף הפעולה לו אנחנו זוכים מצד האיצטדיון הוא מאוד טוב. הם ערים מאוד לבקשות שלנו ולדרישות שלנו. אני מקווה שביחד עם המשטרה נסגור את המעגל בחודש הקרוב, למצב האופטימלי והבטוח ביותר, כדי להגיע לאפס תקלות, לפחות מבחינת המבנה.

על בסיס שלד התמונות שניתן לנו לטקס הפתיחה, הווה אומר: המפיקים העבירו לרשותנו איזה סדר תמונות שמתמשך לאורך כל היום, אנחנו הוצאנו כבר מכתב שמיועד למפיקים. עשינו פעולה של איתור סיכונים על-פי התמונות בטקס הפתיחה. ביקשנו התייחסות בתוכנית הבטיחות שהם מכינים. על תוכנית הבטיחות הבסיסית שלנו, של המתקן, של מצבו של המתקן, של הכניסות והיציאות, של מגרשי החניה, על זה הם מלבישים את תוכנית הבטיחות שלהם וזה עובר בדיקה שלנו. לכן ביקשנו מהם גם התייחסות לכל אותן נקודות שאנחנו העלינו באיתור הסיכונים בהופעה.

בגדול, מהנקודה של זיקוקי הדינור, זיקוקים שהמעוף שלהם מתחיל מחוץ לאיצטדיון, ועד לשימוש בכל מיני מערכים של תצוגות אש חיה למיניהן ולפידים - אני רוצה להדגיש שבלחץ שלנו המפיקים לקחו את האיש מספר 1 בארץ, מר פינק, שעובד גם מול במות התיאטרון בארץ, כולל האופרה וכל מיני מופעים שיש בהם אש חיה. הוא מספר 1 בארץ בנושא הבערת אש באירועים ועל במות, מקצוען בצורה בלתי רגילה. זה כביכול החלק הדומיננטי במרכיב הסיכונים אולם אני חושב שגם בבחירת האדם הנכון וגם באמצעים שננקוט כדי לשמור ולהגן, אכן ניתן לעשות דברים יפים.

מעבר לזה, בהפקה יש עוד כל מיני תוכניות שעל מנת לבצע אותן אנחנו צריכים רשימה די גדולה של תשובות מקונסטרוקטורים וממהנדסים אחרים. לדעתי זה יבוא אחרי שיגמר שלב הסקר הראשוני של "טדי", כשנדע מה המצב מבחינת הקונסטרוקציה של "טדי", על מה אפשר להעמיס ועל מה אי אפשר להעמיס ונקבל את התמונות המלאות של האירוע, כולל הבימוי עצמו. אז אנחנו נתחיל לטפל באופן מפורט בכל תמונה. כל זה יופיע בתוכנית הבטיחות של המפיק. הוא יצטרך לתת תשובה לכל דבר שיש בו מרכיב סיכוני על-פי האיתור שלנו, וכמובן שהתשובה תיבדק על-ידי הצוות המקצועי שלנו. כמו שהזכרתי בישיבה הקודמת, הוא בין היתר כולל בודק מוסמך מטעם מדינת ישראל, האינג'ינר מר מיכה מסטרמן, שהוא בעצם מספר 1 בכל מה שקשור לאירועים במדינת ישראל.

בסך הכל אני לא אשת מקצוע ולכן התפקיד שלי, בכלל בכנסת, הוא להפעיל את השכל הישר. זה נשמע בהחלט מאוד מסודר ושיטתי. אני רק רוצה להצביע על נקודה אחת. הרי הבעיה במכביה ה-15 היתה בעצם הביצוע של כמה מהמתקנים של טקס הפתיחה, שהיה ביצוע מרושל, עד כדי רשלנות פושעת. לא כל-כך מעניינים אותי הפרטים כמו הטכניקה או המכניזם של מניעת הישנות הדבר.

אני אסביר את המכניזם. הכלל הראשון שקבענו, ואת זה גם הזכרנו בישיבה הקודמת, שמערכת הבדיקות שלנו היא מערכת בדיקות תהליכית. כלומר, יצרנו מערכת טופסולוגיה, שהועברה אליכם בין שתי הישיבות, שהיא כבר בנויה מראש על תקן הבטיחות החדש של מדינת ישראל, שבו לגבי כל אחד שעוסק, הן בהיותו מתכנן והן בהיותו קבלן מבצע או מהנדס בודק, אנחנו מבררים: את הכשירות שלו, את ההתאמה שלו למקצוע ואת הרקורד הבטיחותי שלו. פה אנחנו נעזרים במשרד העבודה והרווחה, וזה שיתוף הפעולה שלנו עם מר פטר מגנוס, כשאנו שואלים אותו לגבי האנשים, הקבלנים ובעלי המקצוע, מהרמה של בדיקה האם המהנדס הוא אכן מאושר לתפקידו. מר פטר מגנוס נותן לנו וייתן לנו תשובות.

זאת הסיבה למה אסור שהוא יישב אצלכם. אבל את כישוריו אתם מנצלים.

בסדר, זה נכון. זה בעצם המשרד שיכול לתת את התשובות במדינת ישראל.

האם פסלתם מישהו?

לא פסלנו כי אנחנו רק בתחילת הדרך . בכלל עוד לא הגענו לקטע של הבמות. אישרנו עד כה כבר את ממונה הבטיחות של המפיק, שכבר ישבנו איתו, תשאלנו אותו ואנחנו כבר עובדים איתו יחד. בדקנו אותו, גם אצל מר פטר מגנוס, והוא מאושר והכל בסדר מבחינתנו. התהליך עובד.

על פניו התהליך מוכיח את עצמו. המפיק נמצא באיזה מצב שהוא רגיל לעבוד בנורמות מסויימות, מול אנשים מסויימים. נניח סתם שהוא יכול להגיד שאצלו האנשים בכל האירועים עובדים יחפים וללא חולצה כי כך הם רגילים לעבוד ופתאום היום ישנן דרישות שהן תקנות הבטיחות של משרד העבודה והרווחה, שמדברות על נעליים ועל לבוש ועל כובע, והוא אכן יילך להטמיע את זה. ולא רק זה אלא בהסכם ההתקשרות שלו עם קבלני משנה אנחנו דרשנו להכניס את החובה לעמוד בתקנות הבטיחות של משרד העבודה והרווחה.

בסיכומו של דבר, לשאלתך, אכן התהליך הוא מבוקר מהתחלה ועד הסוף. זה מה שלא היה במכביה הקודמת, או זה מה שדוח דותן מדבר עליו. הדבר הראשון שיישמנו אותו זה התהליך המבוקר.

כמי שיושב די מהצד, בהגדרה של יועץ, ואולי לפיכך מותר לו להגיד הכל כי האחריות היא לא שלו, הבעיה שאותה אני מזהה היא לקבוע את הקו שמעבר לו זה כבר over-doing, כשהתוספת השולית הולכת והופכת להיות אפס. הטראומה היתה כל-כך גדולה שכל החלטה היום עוברת לפני כל דבר, לפני שיקולים מבצעיים מקצועיים, את הפריזמה ש"חס וחלילה לא יהיה עוד פעם דבר כזה". בהרבה החלטות צריך להגיד: רגע, זה מעבר למה שההגיון דורש.

אנחנו בסך הכל בתהליך עבודה שוטף. ב"טדי" כבר התחלנו ובשאר המקומות אנחנו נשלים. אני לא צופה בעיות מיוחדות מבחינתנו. יש שיתוף פעולה טוב מאוד, לפחות עד עכשיו.

אני רוצה לשאול אותך שאלה. אתמול בערב - זה דוגמא טובה לצורך העניין - היו יריות די רציניות בלילה בגילה. אני אוכל לדווח לך על כל יריה, על סוג התחמושת משני הכיוונים ודברים מהסוג הזה. זה היה נורא קרוב. אנ רוצה לצייר לך תסריט וזה הגבול בין הבטיחותי לבטחוני, זה בדיוק התפר. אני מקבלת את ההערה שלך, שיתכן מאוד שיש over-doing אבל אני מחפשת גם את הלקונות מטבע הדברים. תאר לעצמך שזה לא היה כמו אתמול בערב אלא כמו שלשום בערב, שאז המצב היה עוד יותר חמור, היה ירי מאוד חזק וכמה הפגזות וכל הזמן היו מסוקים באיזור. לך יש טקס פתיחה, שלוקח כמה שעות, אגב?

כשעתיים, אם כי הקהל נכנס עוד שעה וחצי קודם. זה בין 3.5-4 שעות.

אנחנו מדברים על עסק שיכול להימשך 4-5 שעות. מה אתה עושה במצב כזה?

את מדברת על רעש ועל תחושה לא נוחה. בדרך כלל היריות, אם זה ימשך באותה מתכונת (אני מקווה שלא) - מהניסיון שלי בגילה, את היריות של הפלשתינאים כמעט ולא שומעים אך את היריות שלנו שומעים. המסוקים הם שלנו. אנחנו נתאם עם צה"ל את התגובה. התשובה היא שאין שום סכנה. אם אנחנו מדברים על גילה, ובעיקר על בית-לחם - מה שאת שומעת זה הירי הבלתי פוסק באיזור בית-לחם ושם זה מלחמה אמיתית. פחות היריות לגילה ויותר התגובה מגילה. לכן אני אומר, אני לא מניח שזה ימשך תקופה כל-כך ארוכה, אני מקווה מאוד שלא, אבל בכל מקרה, לא נשקפת שום סכנה וזה לא בעייתי. גם אתמול אף אחד לא שמע שום דבר בתוך האיצטדיון, ואני עד לכך.

דווקא אלמנט הפניקה משחק כשיוצאים מהאיצטדיון או נכנסים אליו.

זה נכון. עמדנו מחוץ לאיצטדיון ולא שמענו כלום אפילו בזמן הירי שהיה על גילה וגם התגובה של צה"ל לא נשמעה אתמול מאיזור האיצטדיון, בוודאות. אבל נותרו לנו עוד כמה ימים על מנת לבחון את זה גם ללא קהל.

אנחנו לוקחים את זה בהנחת העבודה שלנו ובהיערכות שלנו. אני אומר לך, זה לא האירוע היחידי. חלילה יכול להיות ירי רציני. אגב, אתמול מגבר מסויים התפוצץ או שקרה לו משהו והפיצוץ בזמן הפיזור נשמע הרבה יותר גרוע מאשר טיל של צה"ל שנורה ממסוק. אני אומר לך, האיצטדיון הוא בטוח. גם אם תהיה יציאה המונית בהיסטריה, כרגע בתנאים האלה, עם שיפורים לעתיד, אני חושב שלא תהיה בעיה.

נכון שגילה סמוכה למלחה אבל זה עלול להיות בכל מקום, לא רק בירושלים, ובכל מקום אפשר לשמוע את הפיצוץ. בעירנות הבטחונית היום גם אם תעשי את המכביה בחדרה, גם שם אם יהיה פיצוץ אנשים ירוצו, בטח ובטח כאלה שמגיעים מחוץ-לארץ, שמבחינתם מדובר באיזה מקום קטנטן ולא משנה איפה זה מתקיים. אנחנו לוקחים הכל בחשבון, גם יציאה המונית וחלילה פיגוע. אנחנו נערכים גם לזה.

השאלה שלך היא שאלה של ה-64,000 דולר. אין בעיה להכין סרגלים שאומרים שכאשר יורים יריה אחת - עושים כך וכך, כשיורים 10 יריות - עושים כך וכך, וכשעוברים לתחמושת חודרת שריון - עושים כך וכך. אבל באיזה מקום מגיעים לשוליים אשר בהם זה שיקול דעת והחלטה של המפקד במקום. שום תקנים ונהלים וסרגלים לא יעזרו.

אני ערה לעובדה. בגלל זה הייתי סקפטית לגבי המיקום של האירוע מלכתחילה.

המפקד יצטרך לעשות את ה-trade-of בין הסיכונים ובין הרצון לקיים את האירוע. יכול להיות שהמפקד הזה הוא גם איזה חוכמה קולקטיבית, לא רק של אדם אחד, חוכמה קולקטיבית של אנשים שנמצאים ביחד וצריכים לקבל את ההחלטה: אלה הסיכונים. לוקחים את הסכונים ומקיימים את האירוע או מחליטים שלא לקיים אותו? ועל זה אחר-כך הם יצטרכו להישפט. אם זה יעבור בהצלחה, אז הם יקבלו על זה מדליה. אין פוליסת ביטוח לשאלה שאת מציגה.

מר פרנק שטיין, אני פונה אליך ואסביר לך מדוע. לצורך העניין אתה נציג הפדרציה והקהילה ואנשים שאמורים להגיע מאוסטרליה. אנשים באוסטרליה שואלים הרבה שאלות. הונחו בפני הוועדה, גם לפני הישיבה הקודמת וגם היום, מסמכים. לא התקבלה שום הערה לגופו של עניין בשאלות הבטיחות מצד גורם כלשהו. אני מפנה את השאלה באופן מיוחד אליך מכיוון שאני יודע שהשאלות והתהיות הגיעו מאוסטרליה. אני מבקש להעביר בצורה רשמית את המידע, שאולי לא ידוע לאנשים - אני מניח שהוא ידוע, לפחות אני עשיתי את המיטב על מנת להבהיר את זה - אבל אם יש למישהו הערה או שאלה, או דברים שהוא רוצה לומר בעניין הזה, עדיין אפשר. גם לאחר הדיון הזה, שבעיני הוא דיון ממצה, לפחות בנקודה הזאת על ציר הזמן, עם מסקנות חיוביות מאוד, מבחינתי לפחות, בכפוף להערה שחברת הכנסת חזן העירה לגבי ההחלטה העקרונית לקיים את האירועים בירושלים - אבל אני לא מתייחס לזה כי זאת החלטה עקרונית שלכם והיא לא במסגרת הדיון שלנו כאן. אבל באופן עקרוני, אם יש שאלות, אם יש דברים שרוצים להבהיר - אני מבקש שאנשים יעשו את זה. לא יום לפני שהטקס יתחיל אלא כמה שיותר מוקדם. זאת אחת השאלות המרכזיות, בעיני לפחות, שקשורות למכביה הבאה. אנחנו לא סיימנו את כל העניינים ואנחנו נזמן דיון נוסף בקרוב, כי גם עלו כאן דברים נוספים, אבל בפירוש חשוב לי שהמסר הזה יעבור. אני רואה אותך, מר שטיין, כצינור לצורך העניין שיעביר את הדברים עד אוסטרליה הרחוקה.

אני מהרהרת בקול רם. אני יודעת שאני כבר נודניקית אבל מה לעשות, זה חלק מהתפקיד שלי. אני עדיין בחוסר נחת מההחלטה שטקסי הפתיחה והסיום יערכו בירושלים. הייתי רוצה לבקש בכל זאת לשקול חלופות. יש לכם את הייעוץ הכי מקצועי שאפשר והייתי מבקשת לקבל מהם כמה איתותים לגבי המצב הבטחוני, שחייב להיות אחד השיקולים כבדי המשקל לגבי ההחלטה על שינוי המיקום של הטקסים האלה. שלא יהיו אי-הבנות, חשוב מאוד שזה יצליח ושזה יילך "פיקס" הפעם, מכל מיני סיבות. מאוד מאוד חשוב שזה יהיה מוצלח. אם מעלים חששות עכשיו אולי מונעים בעיות הרבה יותר רציניות בהמשך. לכן אני עדיין מבקשת לשקול. אני הרבה יותר שקטה בנושא הבטיחותי מאשר בנושא הבטחוני.

כי צריך להילחם את המלחמה הבאה. לא את זאת שהיתה.

אני רוצה לומר לפרוטוקול שההחלטה על המעבר מרמת-גן ל"טדי" נתקבלה 3 חודשים לפני שהתחילו האירועים הבטחוניים. שלא יווצר איזה רושם שבמהלך האירועים הבטחוניים האחרונים קיבלנו את ההחלטה. זה התקבל 3 חודשים לפני כן.

הטקס הוא מאוד מורכב ומאוד גדול מכדי להעביר אותו כל פעם. אבל, אני כבר אומר לאור ההערה שלך, יתכן שבמידה ולא נוכל לקיים את זה בירושלים - נציג חלופה מאוד מאוד צנועה, ולו רק סמלית לצורך העניין, למרות שאני מאוד מאוד מעוניין שזה יהיה בירושלים. רק אם יוכיחו לי שכלו כל הקיצין ואלה מחוץ-לארץ ידרשו בכל זאת, אז יתכן. אבל בעקרון אני חושב שצריך להמשיך בהכנות לטקס הבסיסי, המהותי והיפה והוא צריך להיות בירושלים. אני מקווה מאוד שבאמת, כמו שאמר נצ"מ קורן, הנסיבות יאפשרו לנו אכן לעשות אותו כך.

נצ"מ שמעון קורן, אגב, יודע לנהל את הדברים האלה בצורה יוצאת דופן. זאת מחמאה מהלב.

אני חייב להגיד שנצ"מ קורן בישיבה האחרונה אמר: סוף סוף אני צריך להתעסק לא בהפגנה אלא במשהו שהוא באמת ציוני-חיובי, במכביה.

כל הדברים בירושלים הם חיוביים. אל תגיד ליד חברי כנסת שהפגנה זה לא דבר חיובי. זה אחד הדברים הכי חיוביים שיש.

זה לחם קיומנו.

בהזדמנות זאת אני חייב לציין ששיתוף הפעולה שאנחנו מקבלים מהמשטרה הוא מאוד טוב ונותן לנו גם תחושה מאוד טובה, בכל הדרגים.

יש לי בעיה קשה אחת לסיום וזה הנושא של משלחת אוסטרליה למכביה ה-16. יושב פה מר פרנק שטיין, נציג הפדרציה. אני מאוד מעוניין שמשלחת אוסטרליה תשתתף במכביה ה-16. המוטיבציה שלנו לעשות את הבטיחות ואת כל הדברים היא קודם כל כי חובתנו "להחזיר את החבר'ה בשלום הביתה". פריסת כל הפעילויות שלנו בפני הוועדה ובפני כל מי שצריך היא קודם כל לשם המטרה הזאת.

אם כל מה שאנחנו עושים פה יעזור ולו במעט על מנת שמכבי אוסטרליה תשתתף במכביה ה-16, אז אני באופן אישי מאוד אשמח. אני יודע שזה תלוי במכתב שצריך לצאת מהוועדה לאוסטרלים, שקורא להם להשתתף במכביה ה-16. אני מאוד מבקש שאכן מכתב כזה ייצא ויקרא להם.

ציינתי קודם, תאריך הרישום המשמעותי אצלנו הוא 31.12. אוסטרליה באה בדרך כלל עם משלחת גדולה. הדבר האחרון שאני רוצה הוא שחודש לפני המכביה פתאום מאוסטרליה יודיעו שבאים 400 איש ואז יהיה צורך לאכסן אותם, לארגן תחבורה ולארגן מושבים ב"טדי". כמה שזה נשמע אולי פרדוכסלי, יש לזה השלכות בהיבט הבטיחותי כי 400 איש - זה 10% מסך הספורטאים. לכן אנחנו מאוד מבקשים עד 31.12 לקבל מאוסטרליה תשובה על השתתפותה במכביה ה-16. ברמה הארגונית זה מאוד יעזור.

עד כמה שאני יודע באוסטרליה במהלך חופשת הקיץ, בסוף דצמבר, מתקיימים המשחקים האוסטרלים. זה בעצם המכינה למכביה. שאלתי ואמרו לי שהמשחקים האלה אכן מתקיימים. זאת אומרת, הבסיס לתהליך שבסופו מחליטים כמה אנשים ייסעו וכדומה - מתקיים.

אני מניח שאנחנו נקיים ישיבה בזמן יחסית קרוב לשמוע באופן רשמי דיווח - עד כמה שאנחנו לא מתערבים בהליכים של בתי-משפט - על ההליכים כולם. התמונה שיש בפני כרגע מדברת על קצב משביע רצון של הדיונים המשפטיים. 38 תיקים כבר הסתיימו. יש צפי שבינואר יסתיימו כל התיקים הקטנים. העיכוב עד עכשיו נבע מאיזה דחיות משפטיות, לא מצד הנתבעים. יש משא ומתן גם בתיקים הגדולים, שני תיקים שיש בהם איזה בעיה, אבל בגדול יש תנועה קדימה. אבל אני חושב שיהיה נבון אם אנחנו נקיים איזה ישיבה בהקדם ונדון בעניין הזה.

למה אני קושר דבר בדבר? כי אם אני בודק את שמונה ההמלצות שהיו לוועדה, נלך מהסוף להתחלה:

ההמלצה האחרונה היתה קריאה למכבי אוסטרליה להשתתף - נשאיר את זה כרגע בצד, כי זאת בעצם בקשתך.

בתנאי שימולאו כל המלצות הוועדה.

העניין של מר ורשביאק והשתתפותו - לא רלוונטי כבר.

קשר עם המשפחות - היתה המלצה למנות אדם מיוחד שיעסוק בקשר עם המשפחות באירועים דומים, לא עלינו. העניין הזה לא שייך למכביה ובעצם הוא חוזה פני העתיד.

שאלת הביטוח - אתה השבת בפעם הקודמת לפחות על הסידורים שאתם עושים. אם הממונה על הביטוח לא יקבע כללים או נהלים, נוכח העובדה שאתם עושים את המקסימום - כך לפחות התרשמה הוועדה בישיבה הקודמת - אני רואה את העניין הזה כנושא שעברנו עליו.

הבטיחות נדונה כאן עכשיו. ביקשתי עוד פעם לשמוע ממר פרנק שטיין אם יש הערות. בינתיים עוד לא שמענו כאלה.

שאלת שידור טקס הפתיחה בנסיבות טרגיות דומות - שלא נדע, אבל אני לא חושב שהיא רלוונטית להשתתפות במכביה הבאה. זה מצריך דיון נפרד אבל זה לא קשור להחלטה האם להשתתף במכביה, לפי ראות עיני.

התפטרותו של מר רונלד בקלרז - קויימה במלואה. אני זוכר שזה היה התנאי המרכזי להשתתפות.

הנושא שנשאר פתוח ועוד לא הסתיים, והוא היה נושא מהותי מבחינת חשיבותו, אם כי אני חייב לומר לפרוטוקול שאני לא שמעתי אותו כתנאי להשתתפות, היה נושא הפיצויים ושאלת הביטוח במסגרת הזאת. עד היום לא נפסקו פיצויים בגובה הפוליסה המינימלית. אני מתכוון לסכום המינימלי, שאליבא דכל הצדדים הוא סכום פוליסת הביטוח של מכבי. כידוע, גם העניין הזה בפעם הקודמת לא היה מוסדר עד תום. אבל עוד לא הגיעו לסכום המינימלי, ו-38 תיקים הסתיימו. אני לא יודע אם שולמו הכספים או לא, אבל הסתיימו במובן שאתה יודע שהסכום עוד לא עבר את ה-5 מיליון שקל. כרגע אנחנו באיזה שלב שהוא חצי פתוח, חצי תפר, ואני מניח שנקיים ישיבה על כך בהקדם, לשמוע גם את הצדדים השונים, בדיון שהוא לא לגופו של תיק אלא דיווח כללי יותר. אני חושב שאם נעשה את זה בימים הקרובים, לפני 31.12, שהוא תאריך קובע מבחינתך ותאריך חופף כמעט לסיום מועד הקרנבלים והמשחקים באוסטרליה, אפשר יהיה גם לדבר על מכתב או על פנייה רשמית, שמצפים לה כל-כך.

יש קשר ישיר בין ההשתתפות, במיוחד של אוסטרליה, במכביה ה-16 וסגירת כמה מהנושאים הפתוחים לגבי האסון של המכביה ה-15. אני לא מפרידה בין הדברים.

מדוע לא, אם מותר לשאול?

בגלל שאני לפחות ב-50% אחראית, יחד עם חבר הכנסת אליעזר זנדברג, על 8 או 9 ההמלצות. ההמלצה האחרונה היתה שאנחנו ניפנה למכבי אוסטרליה ונעשה כל מאמץ. אני אומרת גם לפרוטוקול שאני אעשה כל מאמץ ברגע שאני אשתכנע ש-8 ההמלצות הראשונות התבצעו. זה מאוד מאוד חשוב. אני חושבת שזה חיוני גם להצלחה של המכביה ה-16. אני כבר הצהרתי על המשמעות שאני מייחסת להצלחת המכביה ה-16. אני אחזור על זה עשר פעמים: מאוד חשוב שזה יצליח ושזה יהיה "גדול". לכן גם באיזה מקום צריך לשכנע אותי שההמלצות שלנו - ואנחנו ישבנו עליהן די הרבה זמן, בשתי כנסות - - -

יש הבדל אם זה יהיה עם האוסטרלים או בלעדיהם. בלי האוסטרלים זה הבעת אי-אמון למדינת ישראל, למשטרת ישראל ולוועד המארגן.

בוודאי. לכן אני ביקשתי בתחילת הישיבה הזאת שאנחנו נשמע מה תלוי ועומד לגבי ההמלצות שלנו, כדי שאני אוכל בלב שקט לבוא ולהגיד: "תשמעו, עבדתי 3 שנים, נלחמתי במאבקים ועכשיו אני יכולה להגיד לכם, אם אתם שואלים אותי, שההכנות למכביה ה-16 הן כאלה וכאלה ונעשו כל המאמצים כדי לסגור את כל העניינים. לכן די, תבואו". אני חושבת שתהיה לזה השפעה אם זה יבוא מחבר הכנסת זנדברג או ממני, אבל אני חייבת להיות שקטה, ואני לא מאה אחוז שקטה. יש לי כמה שאלות פתוחות שאני רוצה לברר אותן.

אני מציע שלא ניכנס לזה עכשיו. אנחנו בפירוש נעשה מעין סיכום לאחר שנשמע גם באופן פורמלי את תמונת המצב המשפטית. אני מחלק את זה לשלושה חלקים, ממש בתמצית:

1) המכביה בנסיבות הנוכחיות היא אירוע ציוני ממדרגה ראשונה, יותר מאי פעם, הזדהות עם מדינת ישראל. אולי זה איזה קו פרשת מים לראות מי מזדהה ומי לא. זאת נקודה אחת, עם סימן שאלה במלה "אולי" שאמרתי באמצע הדברים.

2) מה אתם, מארגני המכביה הבאה, יכולים לעשות ובמה דברים תלויים באחרים? אם שר המשפטים עוד לא התקין תקנות, אני לא יכול לבוא אליכם בטענות בענייני בטיחות, אבל אם אתם פועלים על-פי התקנות שעוד לא הותקנו, על-פי ההמלצות שלנו, וזה הרושם שעשיתם עד עכשיו בכל תחום, אז אני יכול להיות שקט הרבה יותר.

3) כיצד נבטיח את שאלת הפיצויים? השאלה היא האם יש צורך, כלומר האם כבר נכנסנו לתת-ביטוח, שאז עולה שאלה מאיפה יהיה הכסף, או לא. עד עכשיו תמונת המצב שאני יודע היא שאנחנו בכלל לא בתת-ביטוח. עד עכשיו יש על-פי הפוליסה מספיק כסף לשלם לכל מה שנפסק. אם זה יעבור, יש גם עמדה. עד היום קיבלנו אותה. אני לא רואה שינוי בעמדה הזאת. אבל יהיה סבב אחרון בנושא הזה.

אני חושב שאמרנו דברים לפחות בכיוון די ברור.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:30