פרוטוקולים/אלימות בספורט/5590



ועדת חקירה בנושא האלימות בספורט -5-
שגיאה! שם מאפיין מסמך לא מוכר.

פרוטוקולים/אלימות בספורט/5590
ירושלים, כ"ג באב, תשס"ב
1 באוגוסט, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי


פרוטוקול מס' 23

מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האלימות בספורט
‏יום שני, י"ג באב התשס"ב (‏22 ביולי, 2002), שעה 12:00

1. החרפת האלימות כנגד מנהלי ומאמני קבוצות כדורגל.

2. היערכות לפתיחת ליגת הכדורגל.

3. מקרה אלימות כנגד עיתונאים באיצטדיון רמת-גן.

חברי הוועדה: אבשלום וילן - היו"ר
איתן כבל

עודד הכט - רשות הספורט, משרד המדע, התרבות והספורט
סנ"צ זאב גוטמן - רמ"ד סיור, המשרד לבטחון פנים
רפ"ק ג'ודי עלאיוף - אגף חקירות, המשרד לבטחון פנים
חיים צימר - מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל
שאול אייזנברג - דובר ההתאחדות לכדורגל
אילן יבלקובסקי - מנהל איצטדיון רמת-גן, ההתאחדות לכדורגל
יעקב דהן - איגוד המאמנים
ניסים בכר - חבר הנהלה, איגוד המאמנים
ניר לוין - מאמן הפועל פתח-תקווה
לוני הרציקוביץ - בעלים, מכבי תל-אביב
משה פרימו - קול ישראל
מוטי אקסמיט - ערוץ 5
אריק הניג - יועץ בכיר ליושב-ראש הוועדה

דלית אזולאי

רשמה: אירית שלהבת



החרפת האלימות כנגד מנהלי ומאמני קבוצות כדורגל

אני פותח את ישיבת הוועדה בנושא האלימות בספורט. לצערי נפלנו על יום של סערות במליאת הכנסת, בעיקר בוועדות. מתקיימות כעת הצבעות על מסקנות ועדת טל, על מסקנות ועדת רבינוביץ ועל הארכת הזכיונות לבעלי ערוץ 2. אתכם הסליחה, אנחנו קצת בלחץ זמנים.

יש לנו שלושה סעיפים על סדר היום. חבר הכנסת איתן כבל, חבר הוועדה, כתב מכתב ובעקבותיו קיבלתי גם תשובה מההתאחדות לכדורגל באשר לאירוע של התנכלות לכתבים וצלמים בגמר ישיבת ההתאחדות לכדורגל. יש גם תלונה הפוכה ואנחנו נדון בזה. נושא שני על סדר היום הוא אלימות כנגד מנהלי קבוצות ומאמנים. עוד לא פתחנו את העונה אבל לצערי כבר יש פרסומים על הפעלת אלימות כלפי מנהלי מכבי תל-אביב וגם כלפי מאמן הפועל פתח-תקווה, מר ניר לוין. הנושא השלישי על סדר היום הוא היערכות לקראת פתיחת הליגה.

אתחיל בעדכונים. לפני כמה חדשים הזמנו את מר דיוויד שטרן מה-NBA להציג בפנינו את המודל, איך בתוך 15 שנים הצליחו לנקות את ליגת הכדורסל המקצוענית האמריקאית מתופעות האלימות שהיו בה. מר אריק הניג דיבר איתו, אני הייתי אמור להיפגש איתו אך כתוצאה מכך שסדרת הגמר נסתיימה ב-4 משחקים ולא ב-6 הוא שינה את תכניותיו ולא הגיע לפגישה. אני מקווה שבסתיו הוא יגיע לכאן. שר המדע, התרבות והספורט מתכוון להעניק לו תואר דוקטור כבוד. אני מקווה שבמסגרת יום עיון של הוועדה הוא יציג את הנושא.

ב-11 בנובמבר תועלה הצגה של "תיאטרון הנפש" בנושא האלימות בספורט ובכדורגל, שמבוססת על המקרה של אמיר רנד. הם מופיעים בבתי-ספר ובצוותא, במקומות כאלה. הכנסת תארח אותם ב-11 בנובמבר. יוזמנו גם בני נוער ולאחר מכן ייערך דיון במסגרת הוועדה.

חברת הכנסת יעל דיין פנתה אלי במכתב והסבירה שלוח הזמנים שלה עמוס ולכן היא מבקשת לוותר על חברותה בוועדה. אני אפנה ליושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת יוסי כץ, ואבקש ממנו להחליפה. כמובן שצריכה להיות אישה בוועדה וכל מי שיש לו הצעות מוזמן להעבירן אלי.

להזכירכם, לפני שלושה שבועות הכנסת האריכה את המנדט של הוועדה עד לגמר הכנסת ה-15 (נובמבר 2003, אם הבחירות יערכו במועדן, או לפני כן, אם הבחירות יוקדמו). על כל פנים לפני שבועיים נערך דיון ביוזמתי, בהשתתפות שר המדע, התרבות והספורט על עבודת הוועדה, לגבי כל מה שהגענו אליו עד עכשיו, אבל צריך להמשיך. אנחנו לא ניכנס לזה עכשיו אבל הבנתי שגם בהתאחדות לכדורגל נערך דיון. יש לנו עוד הרבה מאוד נושאים שזקוקים לטיפול.

אגב, קיבלנו דוח ממשטרת ישראל שמצביע על ירידה של כ-5% באירועי האלימות המדווחים. אני מעדיף לקבל דוח שמצביע על ירידה של 5% מאשר על עלייה של 5% אבל אינני בטוח שזה אכן מעיד על מגמה. נקיים על כך דיון בהזדמנות אחרת.

ברשותכם אני רוצה להתחיל בנושא שמופיע פה שני על סדר היום והוא אלימות כנגד מאמנים וכנגד מנהלי קבוצות כדורגל. אני רואה בחומרה רבה את העובדה שעוד בטרם התחלנו את העונה כבר אוהדים התפרעו. בפני הוועדה הופיעו מספר פעמים נציגי חוגי אוהדים. נציגי חוגי אוהדים של מכבי תל-אביב השתתפו פה בישיבות לפחות 3 פעמים. הבנתי שמעבר להפגנות היתה גם שריפת כיסאות במתקן האימונים של מכבי תל-אביב ופגיעה ברכוש. מר לוני הרציקוביץ, אני מבקש שתציג את האירועים. אנחנו לא מתכוונים לעבור על זה לסדר היום.

זה החל במשחק גמר הגביע לנוער. במחצית המשחק החל אותו גוש להתפרע. דרך אגב, הם יוצגו בחלק מהישיבות פה, הגיעו לכאן וחתמו על האמנה ואחר-כך הם ארגנו התפרעויות. הם שולחים אחד שאומר שהוא ישרוף לך את הבית ושני האומר שהוא עוצר אותו כדי שהוא לא ישרוף את הבית. זה דרך ההתנהלות של העסק הזה. זה החל במשחק הגמר של הנוער. במחצית המשחק כ-20 אנשים החלו להתפרע ולצעוק. בתום המשחק הם עשו הפגנה, הצגות גדולות עם צעקות, צרחות ויידוי חפצים.

כמובן שזה ממשיך מאז, וזה מקבל כמה צורות. צורה אחת היא מה שהם מכנים "הפגנה תרבותית" מול ביתי. מי שמעוניין בתרבות, מוזמן. שם יש באמת "הצגה תרבותית". אני חייב להגיד שגם אם היינו לוקחים כל מיני בעלי חיים ושמים אותם מול ביתי זה היה הצגה תרבותית, גם בהיבט של הניקיון וגם בהיבט של ההתנהגות. החוק לא מכנה התקהלות של מתחת לחמישים איש כהפגנה ולכן המשטרה מנועה מלהתערב. דווקא שם המשטרה משתפת פעולה, היא מגיעה, יש סיורים, יש את המשמר האזרחי, אבל האנשים האלה עדיין יושבים שם.

כאשר אני מגיע לביתי אני בדרך כלל שומע נהמות וצעקות. הם תולים שלטים על בתי השכנים, על הגדר החיצונית, דבר שבעליל נראה לי לא כל-כך חוקי ובוודאי לא מסבר את העין. אבל הבעיה הרבה יותר בוטה כאשר הם מכוונים את זה כלפי בני משפחתי. רוב הזמן אני לא בבית, אני גם בנסיעות בחוץ-לארץ, אך הם ממשיכים לעשות את זה.

הם עושים את זה מכיוון שיש להם הכוונה. החוליה החלשה של כל מי שעוסק בכדורגל הם בדרך כלל בני משפחתו. זה לא נוגע רק למקרה שלי אלא לכל מי שעוסק בכדורגל, בוודאי לאנשים שפויים שיש להם משהו בחיים מעבר לכדורגל. יש האומרים: בסדר, זאת פרנסתי. אבל יש אנשים שלא מתפרנסים מזה ומי שלוחץ עליהם לעזוב הן בדרך כלל המשפחות. יש שם חבורה שלקחה על עצמה "תיק", לגרום למצב שאני אעזוב את הכדורגל. הם עושים את זה דרך הפגנה ליד ביתי.

באירוע הפתיחה של העונה באיצטדיון קריית שלום ב-1 ביולי הגוש הזה, שהיו בו 200 איש - רובם היו בסדר. אותם 20-30 אנשים עשו שם מופע אימים כדי להראות מה זה נקרא להתפרע. הם קרעו את הגדר. אנחנו שיפצנו את קריית שלום, כי יש שם אזור קצת מסוכן שבו ילדים יכולים ליפול לתהום, אז גידרנו את הכל והעניין מסודר. הם נכנסו פנימה, ישבו ביציע הזה, התפרעו, קראו קריאות גנאי, קיללו את כולם. כמובן שאני כיכבתי בראש המושמצים אבל הם קיללו גם את אשתי וכל מיני אנשים שפעילים במכבי תל-אביב. קריאות כמו "לוני מחבל", "בדם ואש את לוני נגרש" וכך הלאה עברו שם כמטבע עובר לסוחר. כדי להוסיף קצת צבע לעניין, זרקו שם רימון עשן ואחר-כך שני חזיזים. בהחלט לא תקין.

כוח המשטרה נקרא למקום, הם הסירו את השלטים שתלו אותם אוהדים וההפגנה "התרבותית" הזאת הסתיימה. אני את התרבות הזאת מאוד לא אוהב.

כמובן שזה ממשיך. החברים האלה, שהם מיעוט - ומיעוט כזה קיים בכל קבוצה, זה יכול להיות 10-20 איש, לא יותר - פועלים ממניעים שאינם קשורים לקבוצה, בוודאי לא לטובת הקבוצה או לרצון לדיאלוגים למיניהם כי זה לא מה שמעניין אותם. יש פה קטע שקשור לטובות הנאה, להזמנות למשחקים, יש פה קטע שקשור בלהשיג את שלהם. לצערי במשך הרבה שנים קריית שלום היתה נחלתם של אנשים שעשו בה כבשלהם. דרך ההתנהלות הזאת הופסקה ופה אנחנו רואים איזה אקט של הישרדות שהוא יותר נכון לאיזה ועד עובדים מצומצם של 10 איש, בלי להעליב חלילה את העובדים במדינת ישראל שמנהלים מאבקים צודקים.

יש פה אקט פרוע שאני חושב שיש רק דרך אחת לטפל בו: להקיא את האנשים האלה החוצה מתוך קהל אוהדי הכדורגל. מסתבר שהאלימות בכדורגל היא דבר הרבה יותר מצומצם מאשר נדמה לכולנו והיא מונעת על-ידי אותן קבוצות קטנות. על-ידי זיהוי שלהן וטיפול פרטני בהן - וזה מה שנעשה בחוץ-לארץ - פשוט יוציאו אותן מאותם מעגלים. רוב אוהדי הכדורגל הם בסדר. פעמים רבות ילדים ואחרים שנמצאים בסביבתם נגררים להתנהלות הזאת של הקללות ושל ההסתות ובסוף גם להתפרעויות, שמייצרות לצערי את מקרי אמיר רנד ותופעות אחרות, מכיוון שיש את המתסיסים.

זה מזכיר לי קצת את תקופת האינתיפדה הראשונה, שאז שירתי בשטחים. היו שם הפגנות של 2,000-3,000 אנשים והתפרעויות אבל תמיד בתוך הקבוצות האלה היו אותם 10 אנשים שניתן לזהות אותם במשקפת. אם מצליחים בצורה כלשהי לנטרל אותם, כל ההפגנה מתפזרת. בדיוק אותה תופעה ניתן למצוא בכדורגל. לדעתי היום כל קבוצת כדורגל תצטרך לטפל באותם אנשים. אצלנו אנחנו כבר יודעים מי הם, יודעים מהיכן הם הגיעו, מה האינטרסים שלהם. צריך פשוט להעיף את התופעה הזאת ולמגר אותה אחת ולתמיד. אין לי שום בעיה עם ביקורת, אין לי בעיה שאדם יגיד לי שאני יודע או לא יודע לנהל קבוצת כדורגל. מה שבטוח, שאם נעשה אקט פלילי הרי יש משטרה לצורך הטיפול בעניין.

אתה אומר שעקרו גדרות בקריית שלום. האם הגשתם תלונה במשטרה?

הגשתי תלונה. באימון שלאחר מכן לא הכנסנו את החבורה הנחמדה הזאת לקריית שלום ואז הם הלכו להגיש תלונה על כך שלא הכנסתי אותם למתקן שלנו. המשטרה הזמינה אותם לשיחה, כרגע שיחה ידידותית. אני אישית קצת מצר על כך מכיוון שזה היה אירוע שהיה יכול לשמש כדוגמה, שפעם אחת יקחו אדם אחד או 2-3 אנשים ויפעילו את החוקים החדשים, ירחיקו אותם ל-3 חודשים מהמגרש. דרך אגב, זה הדבר היחיד שירתיע אותם, אם ירחיקו אותם ממגרשי הכדורגל לתקופה מסוימת, בהתחלה ל-3 חודשים ולאחר מכן יתכן שלשנה שלמה. זה דבר שגם מרתיע את האחרים. אם לא נטפל בכך היום, נצטרך לטפל בזה בבלומפילד. אם לא נטפל בזה במשחק הראשון, נצטרך לטפל בזה במשך כל העונה. לכן עדיפה פעולה מונעת מראש כלפי אותם אנשים. יכולנו לזהות אותם. בתלונה שהגשתי אני זיהיתי אותם בשמותיהם ועל רקע זה אנשי המשטרה זימנו אותם לשיחה, דיברו איתם וכנראה הזהירו אותם.

היה אימון פתיחת עונה של מכבי תל-אביב. אוהדים מסוימים התפרעו. בשביל זה בדיוק עשינו את החקיקה. למה משטרת ישראל לא נקטה כאן יד קשה? ראינו מה אירע בחיפה, שפעם אחת אוהדים נתפסו וזה מייד הרתיע. למה פה המשטרה לא השתמשה בזה כמקרה מבחן ואמרה: קדימה? אני לא יודע אם יש לקבוע הרחקה ממשחקים ל-3 חודשים או לחודש, השופט יפסוק, אבל יש להתחיל להפעיל את החוקים שהעברנו.

אתה מתייחס פה למקרה פרטני שאנחנו לא באנו ערוכים עם כל הנתונים לגביו ואני לא יכול לתת לך תשובה לגביו. מר לוני הרציקוביץ הציג את הדברים באופן פרטני. אנחנו צריכים לקבל התייחסות מהיחידה בשטח. מאחר ולא ידענו שהעניין הזה יעלה, אין לי את הנתונים הללו ואני לא יכול להתייחס. כעיקרון, השוטרים מכוונים ומכירים את כל שינויי החקיקה ואיך ליישם אותם הלכה למעשה. במקרה הפרטי הזה אין לי את הנתונים.

ומה לגבי הנקודה השניה, על כך שמול ביתו עומדת הפגנה קבועה לאורך זמן, עם שלטים וכדומה?

צריך לבדוק אם יש פה עבירה על החוק על-פי החוק אתה יכול לשבת עם שלט, כל עוד אין בו משהו פוגעני.

כנראה שאין פה עבירה על החוק.

לראש הממשלה יצחק רבין ז"ל עשו את זה במשך שנתיים.

להפגין מול אנשי ציבור זה לגיטימי, אבל האם תליית שלטים על גדרות של שכנים מותרת?

אז השכנים יכולים להתלונן. אלה דברים פרטניים וצריך לברר אותם.

לגבי ההפגנה מול הבית - אני מסכים איתך. לגבי מה שקרה בקריית שלום, שאוהדים התפרעו בתחילת אימון באירוע ספורטיבי לכל דבר - זה דבר אחר. אתה לא מכיר את המקרה. אני מבקש לקבל תוך שבוע ימים תשובה מה קרה. היה לנו מקרה דומה בחיפה, כאשר לא ידעו עדיין שהחוקים נכנסו לתוקף, הם רק פורסמו ברשומות, ושבוע לאחר מכן התחילו להפעיל אותם והיו לזה תוצאות. אני מבקש לקבל תשובה ברורה מדוע לא הופעל החוק. אולי היו לכם שיקולים אחרים.

בכל אופן, אני מסכים עם מר לוני הרציקוביץ שפה מדובר בקומץ. עד שהאנשים האלה לא יבינו שגם בספורט יש מותר ואסור ולא הכל הפקרות, לא נוכל להתקדם. חבל, זה היה מקרה מבחן קלסי. אני מחכה לתשובתכם.

מר ניר לוין, בעיתונות נכתב שנתקלת בבעיות בעת שהתחלת להעביר את האימון הראשון של העונה בהפועל פתח-תקווה.

אני רוצה להתייחס למכבי תל-אביב כי הבעיות שלי היו דווקא בעונה שעבדתי במכבי תל-אביב. היו לי בעיות גם בפתח-תקווה אבל בקדנציה הקודמת שלי.

מה שהיה לא מזמן באימון תחילת העונה בפתח-תקווה הוא מחאה של האוהדים על כוונת הפועל פתח-תקווה למכור את זנדברג למכבי חיפה. נשמעו שם צעקות מחאה, בעיקר כנגד מר יעקב שחר, ונזרק רימון עשן אבל לא היתה אלימות יוצאת דופן או חריגה, בוודאי לא כלפי. הלוואי שיקבלו אותי בכל מקום כפי שהאוהדים קיבלו אותי בפתח-תקווה בתחילת העונה הזאת.

אני רוצה להתייחס לתקופה שעבדתי במכבי תל-אביב וגם לקדנציה הקודמת שלי בהפועל פתח-תקווה. בשני מקרים יצאתי מהמגרש בחסות המשטרה. דרך אגב, המשטרה עשתה אז עבודה מצוינת אבל האוהדים השתוללו בהתפרעות אלימה תוך השמעת ביטויים קשים ואיומים. זה היה פשוט זוועה.

הייתי מאמן במכבי תל-אביב בתקופה שהקבוצה השיגה תוצאות לא טובות. בסיום משחקים נהגנו לנסוע מבלומפילד לקריית שלום ומשם להתפזר. אחרי המשחק אוהדים הגיעו במיוחד לקריית שלום, כ-40-60 אוהדים, וחיכו שם עד שעזבתי את המגרש. נאלצתי לעזוב את המגרש כאשר שוטר אחד יושב לידי ושני שוטרים ברכבים מסביב. זה בערך כמו כשראש הממשלה מגיע לסיור באיזה מדינה ערבית.

ברמה האישית זה כמובן מאוד לא נעים. מעבר לזה, כפי שמר לוני הרציקוביץ ציין, מדובר פה על אנשים לא רבים שאפשר לזהות אותם בקלות. אחד מהאנשים שקיללו אותנו כשישבנו באוטובוס הקבוצה בדרכנו חזרה ממשחק הגביע בחולון הוא מראשי ועד האוהדים של מכבי תל-אביב. צריך לעשות פעולה נקודתית, לזהות את האנשים האלה ולאתר אותם. השוטרים שליוו את הרכב שלי מחוץ למגרש בסך הכל עשו עבודה טובה. אמרתי להם: תצאו החוצה ותתפסו אדם אחד שיורק על כלי הרכב שלי או שמקלל ומאיים, תביאו אותו ואני אגיש נגד תלונה. אוהדים הודיעו לי שהם יודעים איפה אני גר וכמה ילדים יש לי ואמרו שיטפלו בילדים שלי. זה קרה מספר מקרים.

בתחילת העונה השנייה שלי במכבי תל-אביב אוהדים טענו שאני לא לחצתי מספיק על מר לוני הרציקוביץ, כי הוא לא השקיע מספיק כסף בקבוצה ולא הביא עוד שחקני רכש, אז הם קיללו אותי ואיימו עלי. מעבר לגדר עמד אדם, שאני ראיתי בדיוק מי הוא, כפי שכולם ראו, ואיים עלי במפורש: אנחנו יודעים שאתה גר במזכרת בתיה ואנחנו נבוא אליך, אנחנו נגיע לילדים שלך. אם המשטרה היתה מטפלת בבחור הזה ומושיבה אותו מאחורי סורג ובריח, ואם היו תופסים עוד 5 אנשים שליוו את כלי הרכב שלי מקריית שלום, אני מבטיח לך שיותר לא היו באים אנשים לקריית שלום ולא היו משמיעים יותר איומים כלפי מאמנים.

זה קרה גם לפני 5 שנים כשהייתי בהפועל פתח-תקווה. באחד ההפסדים הוציאו אותי בחסות משטרה כש-20-30 איש צועקים ומקללים. זה היה כאילו מובן מאליו שמותר להם לאיים ולקלל ושלא עושים להם שום דבר. אם היו תופסים 3-4 מתוך החבורה הזאת והיו מפעילים עליהם את הענישה, זאת שעברה לאחרונה בחוק, אז כל החבורה שמסביב לא היתה יותר עוסקת בדברים האלה.

נדמה לי שבשער 8 במכבי תל-אביב התחילו השנה לעשות את הדברים האלה. שער 8 הוא השער שמאחורי הספסל של מכבי תל-אביב, משם נשמעו פעמים רבת קללות ונאצות. הקללה הכי נפוצה היא "בן ...". באחת הפעמים אמא שלי הקיבוצניקית ישבה בשער 8. היא קמה ואמרה לאותו אדם שצעק, כשחיוך על פניה: "זאת אני, אתה טועה". זה קוריוז. בסך הכל נדמה לי שהתחילו שם להפעיל בלשים או שוטרים מוסווים שישבו ביציע, תפסו את האנשים האלה והוציאו אותם מהמגרש, כי עובדה שהתופעה הזאת הלכה והתמעטה. הבנתי שאנשי האבטחה באיצטדיון עושים פעולות כאלה, בעיקר בשער הזה.

אין בעיה להרחיק את האנשים האלה מהמגרשים. אדם כזה יצטרך בזמן המשחקים כל פעם שמכבי תל-אביב משחקת בבית להתייצב במשטרה ולחתום פעמיים: אם המשחק מתחיל בשעה 6 הוא יצטרך לחתום ב-6:30 וב-7:30 וכך יהיה ברור שהוא במשחק הזה לא יהיה. אם תהיה ענישה כזאת למשך חודש ימים, אותו אדם לא יקלל יותר ולא יאיים. אם יעשו את זה ל-10 אנשים, אז כל השאר יבינו את הדברים האלה.

אני חושב שהתהליך של החקיקה והגברת הענישה הוא תהליך מבורך. צריך לטפל באנשים האלה ובחבורה הזאת ביד קשה. זה בסך הכל לא אנשים מראשי הפשע אלא הם דגי רקק. כאשר יטפלו בהם ביד קשה, כאשר יעשו איתם את ה"טסט קייס" הזה, אז מייד שאר האנשים יבינו שהם צריכים לבוא ולעודד את הקבוצה ולא להתעסק בדברים האלה. קל מאוד לטפל בזה בגלל שמדובר בסך הכל ב-20-30 אנשים, ואולי ב-50 אנשים בקבוצות הגדולות. 80% מהקהל נגעל מהאנשים האלה ולא מקבל את התנהגותם. אני שומע אחרי זה התנצלויות, מקבל שיחות טלפון ופקסים מאנשים שהם אוהדים שפויים שאומרים: תבינו, זה לא אנחנו.

אני מצטרף בהחלט לדברים שאמר מר לוני הרציקוביץ. מה שצריך פה הוא טיפול תקיף במספר אנשים ושלטיפול הזה יהיה הרבה מאוד הד בתקשורת. כך שלמשל הופיע בתקשורת אותו אדם שצעק "מוות לערבים". תפסו אותו והוא חטף עונש שנראה לאנשים אולי בלי פרופורציות אבל זה מצוין כי כולם שמעו וראו את זה. אני לא יודע אם זה יעזור אבל אם יטפלו כך בעוד כמה אנשים, אחרים ילמדו.

שמעת מה הוא אמר, שהמסקנה שלו שבפעם הבאה הוא ידאג לא לצעוק ליד השוטרים.

בסך הכל להערכתי לא צריך פה טיפול יותר מדי ארוך טווח ומסובך אלא יש צורך בטיפול נקודתי, ועם הד תקשורתי, והדברים יעשו את שלהם.

כמי שנמצא הרבה במגרשי כדורגל, האמת היא שלעתים מאוד לא נעים להימצא במגרש ולראות את הקבוצה הקטנה הזאת שקיימת תמיד, והיא קבוצה קטנה. זאת קבוצה שגם מזינה את עצמה, הם ניזונים מההתלהבות של עצמם. זה נותן תחושה מאוד לא נעימה למי שנמצא במגרש.

לאור החקיקה שמאפשרת לטפל בגורמים האלה, אני חושב שגם ההתאחדות לכדורגל וגם הקבוצות יכולות לעבוד בשיתוף פעולה עם המשטרה. יש גילויי אלימות בתקופות מסוימות של הליגה. אם 4-5 משחקים אחרי תחילת העונה הקבוצה מתחילה לג'עג'ע, לא נותנת תפוקות, אתה כבר יודע להגיד איפה יתחילו הקללות ואיפה תתחיל האלימות.

אני מכיר חלק מהאנשים, אני יושב איתם במשחקי כדורגל, ואני בין אלו שמנסים להרגיע ולהתריע בהם, אבל כמובן שזה לא עוזר. לעתים כאשר אתה מנסה להרגיע האלימות מופנית כלפיך.

אם פעם או פעמיים בתחילת העונה, למשל במחזור הרביעי-החמישי יהיה מבצע כזה, והמבצע יחזור על עצמו פעם נוספת, אז גם אותו אדם שאמר שהוא לא צריך לעשות את זה על-יד המשטרה יחשוב פעמיים והחבורה שלו תחשוב פעמיים אם צריך לעשות את מה שהם עושים.

אין לי ספק שחלק לא קטן מהאנשים האלה מאורגן, במובן זה שיש להם אינטרסים בתוך המערכת. אנשים רוצים לקבל כרטיסי הזמנות, להראות שהם בעלי בתים בתוך מערכת הקבוצה, ולחלקם יש גם אינטרסים כלכליים. זה לא חייב להיות אינטרס לרווח של מיליוני שקלים, זה יכול להיות גם אינטרס לרווח של מאות שקלים. אנשים מוכנים לעשות הרבה בשביל זה.

הייתי רוצה לקוות שהחקיקה שהוועדה הובילה השנה תיצור באיצטדיונים תחושה הרבה יותר נעימה מאשר בדרך כלל.

רציתי להוסיף משהו בנושא ההסברה. דובר כאן קודם על ההצגה הזאת, וזה דבר יפה מאוד. מבצע כזה, או תהליך כזה של הגברת חקיקה והגברת ענישה ותפיסה של עבריינים - ואני בפירוש קורא להם עבריינים - צריכים לבוא עם עבודת סברה. אתן לכם דוגמה למה אני מתכוון. הזמינו אותי להרצות בבית-ספר ברחובות על נושא האלימות בספורט. ברחובות לפני הרבה מאוד שנים אירע רצח, כאשר האוהד מוטי קינד נרצח במגרש הכדורגל. רצה הגורל ובאותו בית-ספר אחת המורות היתה אחותו של מוטי קינד. קישרו בינינו, דיברתי איתה והיא אמרה לי שהיא שומרת המון חומר מאותה תקופה ושיש לה מה להגיד. בקיצור, עשינו שיחה משולבת שלה ושלי. היא הביאה כתבה ששודרה בערוץ 5 על הרצח הזה. הכתבה הזאת שהוקרנה בפני כל התלמידים והשיחה של האחות שסיפרה ממקור ראשון על מה שעבר על המשפחה ואיך קרה שאוהד כדורגל מכפר גבירול בא עם סכין ודקר את אח שלה, בשילוב מה שאני סיפרתי מנסיוני בקבוצות הכדורגל, כל זה עבר אל התלמידים בצורה בלתי רגילה. קיבלנו פידבקים שזאת היתה הסברה מצוינת. להגיע לבתי-ספר ולהעביר מסר כזה לתלמידים, לחבר'ה בני 15-16 שהם קהל אוהדים פוטנציאלי, מספיק ש-10% מהם הולכים למגרשים, שקיבלו את המסר הזה של מה עלול לקרות כתוצאה מאלימות - זה תהליך הסברה שחייב להיות במקביל לנושא הענישה.

תיכף אנשי ההתאחדות יסבירו מה הם הכינו לקראת פתיחת עונה הכדורגל. אני רואה פה קמפיין יפה של הסברה. יחד עם מר אברהם זוכמן ממשרד החינוך בהחלט התקדמנו בכל הנושא של הסברה כנגד אלימות בבתי-ספר תיכוניים ויסודיים.

אני אומר לכם שאני קצת מתוסכל. אני פניתי למשטרה והודעתי שזה נושא הדיון היום ושאני רוצה שהם יבואו עם הסברים גם לגבי המקרים הקונקרטיים שהצגנו בפניהם. חבל שאנחנו תמיד שומעים הסברים מאוחר מדי ולא מפעילים את הנשק שיש לנו בזמן אמת. עם זאת, אני לא אתחיל עכשיו לחקור בהיסטוריה. היו פה נציגי ארגון המאמנים. אם מדברים פה על אלימות כלפי מאמנים הרי שנוכל להציג לדוגמה את מר גוטמן בביתר ירושלים ששילם בבריאותו בשל התנהגות האוהדים והקהל. אלה לא מקרים נדירים אלא אנחנו יודעם שזה סינדרום, שכאשר לא כל-כך הולך לקבוצה יש אוהדים שמתחילים להתפרע ולהביע את מחאתם כלפי המאמן. המשטרה מוכרחה להבין שיש לטפל באלימות כלפי מאמנים ומנהלי קבוצות באותו אופן בו מטפלים בה בזמן משחקים, גם אם היא נעשית מחוץ למגרש.

הבעיה היא לא רק עם האוהד המתפרע. יש את אלה שמפעילים אותם. כשנסעתי במונית מנמל התעופה בן-גוריון במקרה ישב לידי אוהד של מכבי תל-אביב, לא מהמתפרעים. הוא סיפר לי שאנשים מתקשרים אל אותם אוהדים ואומרים להם ללכת להתפרע, כשהיעד להתפרעות הוא ספציפי. לכן יש צורך לעצור את אותם מנהיגים שמעוררים את זה ולהכניס אותם לחקירת משטרה שתגרום להם לפלוט את השמות של האנשים שפונים אליהם, ופעם אחת לתפוס את אלה שמאחור, שבכלל לא באים למשחקים אבל הם יוצרים את האסונות. לדעתי זה חלק חשוב בעבודת המשטרה והיא היחידה שיכולה לעשות את זה כי היא הגוף היחיד שיכול לעשות האזנות.

זה מוביל אותי לעניין המודיעין. כולנו יודעים שמודיעין הוא עניין של כסף. זה קשור לרשימת סדרי עדיפויות. על-פי רוב אומרים: בסדר, הם קצת התפרעו. אז מה קרה? השלב שלאחר מכן יוצר את הנזקים.

הנושא השלישי הוא שהחברים האלה עשו חרם מנויים על הקבוצה ומאיימים על מי שרוכש מנוי. אם מישהו כבר רוכש מנוי, מאיימים עליו שירביצו לו ויוציאו לו ויתנו לו. זה חמור מאוד. אני מעריך - וזה יותר מהערכה - שבמהלך העונה הם יכנסו ליציעים ויעשו פעולות אסורות שבעטיין יעמידו את הקבוצה לדין. דרך אגב, בשנה שעברה שילמנו כ-100,000 שקל קנסות בשל אנשים שהתפרעו בכדי שאנחנו נשלם קנסות. אני משוכנע שגם השנה הם יזרקו חזיזים ורימוני עשן, בהכוונה של אנשים אחרים, ויעשו כל דבר כדי שהקבוצה תשלם קנסות, בכדי לגרום נזק למועדון. כלומר, יש מי ששולח ויש מי שעושה. כל אלה מחייבים עבודה מודיעינית.

אנחנו ניסינו לעשות משהו בשנה שעברה. המשטרה תפסה שני חבר'ה שזרקו חזיז ואנחנו הועמדנו לדין ושילמנו קנס. רצינו לתבוע אותם בתביעה אזרחית. לצערנו לא הצלחנו, אנחנו מתקשקשים עם המשטרה עד היום בתכתובת בכדי לשים את היד על הפרטים של האנשים האלה אך עוד לא הצלחנו. זה הולך ושב בין המטה הארצי לבין המחוז והמרחב, אין לזה סיבה. אנחנו צריכים לקבל את השמות. אני לא יכול להגיש נגדם תביעה פלילית, כי זה באחריות המדינה, אבל אני יכול להגיש תביעה אזרחית. אם פעם אחת אדם ייתבע בבית-משפט וישלם 100,000 שקל, האמינו לי שאחרים יחשבו פעמיים. זה לא פחות חשוב. במקרה הזה אנחנו לא מצליחים להעמיד את היעילות של המערכות האלה למבחן.

לארגון המאמנים הגיעו הרבה מאוד תלונות. אני עברתי במשך שנים רבות מה שמר ניר לוין עבר ויש לי הרבה מאוד סיפורים. שימו לב שכרגע אנחנו מדברים על מאמנים של ליגות העל, על שידורים ישירים שבהם רואים את האנשים שעומדים מאחורי המאמן, שקונים כרטיסים במיוחד בשורות שמאחורי המאמן, שמקללים אותו במשך כל 90 הדקות, לא נותנים לו להתרכז, מפריעים לו ומחממים את כל הגזרה. מכך זה מתחיל. אחר-כך הם מחכים לו מחוץ למגרש.

אבל מה עם כל המאמנים בליגות הנמוכות ובמגזר הערבי? יש שם מאות מאמנים שמה שאנחנו מספרים פה הוא כלום לעומת מה שהם עוברים. אבל הכי חשוב והכי מפחיד זה הליגות לנוער. הורים שנראים נורמליים מתנהגים במגרש כמשוגעים. אם הבן שלהם לא משחק, המאמן יהיה מסכן כל השבוע. הוא סופג איומים, הטרדות בטלפון, מה שאתה לא רוצה. אי אפשר להסביר את זה. רק מי שעובד במחלקות נוער יודע מה המאמנים האלה עוברים. זה יותר מפחיד, כי זה ההתחלה, זה הזרע הראשון. אולי צריך לחשוב עם משרד החינוך על הנושא הזה, איך מגיעים קודם כל להורים האלה בליגות הנוער והילדים כדי לשנות את המצב. ההתאחדות לכדורגל אפילו שינתה את הנהלים וניסתה ליצור מצב שהליגות לא יהיו כל-כך חזקות ושלא יהיה מתח בליגות, רק בגלל הנושא הזה, אפילו שזה פגע מקצועית בקבוצות. מפה זה מתחיל, מהילדים לנוער, מהנוער לבוגרים והאבא כל הזמן רץ אחרי הצאצא, זה דורות אחר דורות.

אנחנו דנו בהרחבה בנושא הזה של אלימות הורים בליגות הנוער ואף קיבלנו כמה מסקנות.



היערכות לפתיחת ליגת הכדורגל

מההיכרות שלי את ההתאחדות לכדורגל משני עברי המתרס קרוב ל-40 שנה אני חייב לומר שאני לא זוכר היערכות כזאת לפתיחת עונה, בכל הקשור לחומר הסברה במאבק נגד האלימות, כפי שנעשה בשבועות האחרונים על-ידי ההתאחדות לכדורגל.

אנחנו מתכננים במהלך חודש אוגוסט לעשות קמפיין ענק של שלטי חוצות, של מודעות בעיתונים ושל חלוקת חומר הסברה. אתם צריכים לקחת בחשבון שככל שההתאחדות לכדורגל תעשה קמפיין גדול היא לא יכולה להרים את זה לבד, גם לא מבחינת תקציב. אם משרד החינוך לא ישתף פעולה בכניסה לבתי-ספר, בהסברה לילדים, בעזרה בהפצת החומר ובפרסומו, אנחנו לבד לא נגיע למקסימום שהיינו רוצים להגיע.

הכנו הרבה מאוד חומר, גם חומר פוזיטיבי וגם חומר נגטיבי. אנחנו מבהירים לקהל את החוקים החדשים, ומצד שני אנחנו פונים לילדים. הכנו פה פניות לילדים ולנוער בסגנון אחר לגמרי כי אנחנו חושבים שסוג כזה של מסר יכול להרתיע את הילדים. ננסה להגיע לכולם אבל לבד לא נוכל לקחת את כל הנטל הזה עלינו. אם משרד החינוך או משרד המדע, התרבות והספורט לא ייתנו ידם ויעזרו לנו, לא נוכל להרים את זה בצורה אפקטיבית לבד.

אני רואה שאת התקנות החדשות אתם מתכוונים להדפיס על כרטיסי הכניסה למגרשים ושאתם תחלקו גם מנשר לקהל.

המנשרים האלה יחולקו בשבועות הראשונים של הליגה בכל מגרש ומגרש.

זה מאוד חשוב. אני מקווה שאחרי שאחרון האוהדים יידע מה הם בדיוק החוקים, שזה 95% מהעבודה, אז משטרת ישראל תאכוף אותם.

זה מחזק מאוד את מה שאמר מר לוני הרציקוביץ. אנחנו נחלק את זה במחזורים הראשונים של הליגה והאוהדים יקבלו את זה בכניסה למגרש. אם אוהד יתפרע והשוטר יבוא אליו ויעצור אותו הוא לא יוכל לשאול מה פתאום עוצרים אותו. תאמין לי שהכרתי על בשרי במשך הרבה מאוד שנים את הסיפור שסיפר פה מר לוני הרציקוביץ.

עליך גם איימו?

בהחלט. הוא לא היה עומד במה שאיימו עלי, האמן לי, והוא חזק. בשנים 1998-2000 הגשתי 6-7 תלונות במשטרה אך התגובה היתה: תביא אותם, תזהה אותם. אבל היום יש חוק.

אני פונה אליכם וגם למשטרה בבקשה שתנצלו את זה שאנחנו יוצאים במסע הסברה בחודש אוגוסט. אוהדים לא יוכלו לבוא ולהגיד: לא ידענו, זה מפתיע אותנו. הם יקבלו חומר הסברה במחזורי הפתיחה, יראו פרסומי חוצות, יראו דיילות שמחלקות חומר, יהיו מודעות על עמודים שלמים בעיתונים. איש לא יוכל לומר שהוא לא ידע ולא ראה.

מה זה חשוב? אי ידיעת חוק לא פוטרת.

משרד המשפטים היה אמור להתקין את התקנות.

הביאו לוועדת החקירה את הדוגמא של הטיפול באוהדים באנגליה, הוועדה דנה בהצעות ובמקביל גם המשטרה הגיעה למסקנות משלה. אז חוברו גם משרדי הממשלה לעניין, עשינו עבודת מטה משותפת והוצאנו את העניין לדרך. הוועדה קיבלה את כל הצעות החוק, חיכתה זמן רב עד שמשרדי הממשלה השלימו את העבודה וביחד הגשנו את הצעת החוק. לחוק הזה יש באמת אבות רבים, אבל זה למען ההיסטוריה.

אנחנו מדברים על אלימות בספורט אבל לצערי הרב זה כמובן מקיש מהאלימות בכלל בארץ. עם כל הכבוד למר שאול אייזנברג ולהסברה, הסברה היא דבר נהדר ושיווק הוא דבר נהדר אבל יש דברים יותר חשובים. הסברה תהיה טובה רק אחרי שהשורש הרע ינוקה, כמו שאמר מר לוני הרציקוביץ. אנחנו צריכים לעשות קמפיין ולובינג ברשויות החשובות: הרשות המבצעת (המשטרה) והרשות השופטת.

אנחנו לומדים הרבה דברים מארצות-הברית. אלמד אתכם שיטה שעשו בארצות-הברית לפני שנים רבות ושעבדה. ארצות-הברית, ובעיקר ניו-יורק, היתה המקום הכי אלים בעולם. חיפשו דרך למגר את התופעה והפתרון לא היה דרך הסברה אלא דרך ענישה. בארצות-ברית על אלימות מקבלים 40 שנות מאסר. אולי זה קצת מוגזם, האמריקאים מגזימים, אבל מצד שני בארץ יש מצב שאני קורא לו קריצה. לפעמים אתה יכול לראות שוטרים קורצים למישהו אלים, אתה יכול לראות שופט קורץ למישהו שסוף-סוף כבר מגיע אליו למשפט.

קראתי שבשבת אב שלף אולר במשחק של נוער. על דבר כזה, לפני שהוא דקר, הוא צריך לשבת לכל הפחות שנה בבית-הסוהר. עד שמישהו לא יישב שנה בבית-סוהר, לא יהיה פתרון. זאת הדרך היחידה.

והערה נוספת, הבדיקות שנערכות, בעיקר לנוכח המצב הבטחוני בארץ, הן כמעט בדיקות ארוטיות. נוגעים לך בכל מקום בגוף. כיצד יתכן שבסוף מצליחים להכניס חזיזים ורימוני עשן למגרשים? השאלה הזאת מופנית למשטרה, לכוחות האבטחה, להתאחדות לכדורגל, לקבוצות. לפי דעתי צריך לעשות מבצע משותף ולבדוק את התעלומה הזאת, איך אחרי בדיקה כל-כך מדוקדקת ואינטימית מצליחים להכניס למגרש רימונים כל-כך גדולים וחזיזים. זה נפלא מבינתי.

היום יש חזיזים קטנטנים שאפשר להחביא אותם בכל מקום. עם כל האבטחה, אין סיכוי לתפוס אותם. במשחק האחרון בגמר גביע המדינה היו 700 סדרנים ו-600 שוטרים. אין סיכוי לעשות חיפוש על כל מילימטר. אי אפשר לשים מגנומטר בכל אחד מהשערים. כפי שאמרת, הפתרון הוא בתפיסה הכללית.

יום אחד עלול לקרות מה שקרה אצלי בקורס מ"כים, שאיזה חייל אידיוט בלבל בין רימון עשן לרימון זרחן ואירע אסון. אני חושש שזה יקרה יום אחד במגרשי הכדורגל.

זה קרה בבאר-שבע.

אם הם יידעו שיתפסו אותם, זה יפתר.

נכניס אחד כזה לבית-הסוהר למאסר של שנה, וגמרנו.

בהמשך למה שאמר מר ניסים בכר, היום העימות הוא גם בכדורגל 7 אצל הילדים הקטנים, בליגות שאין בהן עליות וירידות. האלימות של ההורים היא חריפה מאוד.

אנחנו יושבים ומדברים ועושים פעולות של שיווק והסברה. לדעתי הגיע הזמן ליישם את כל התורות שלמדנו. במשך 3 שנים לפחות צריך ליישם את החוק בצורה הקשוחה והדרקונית ביותר.

אני יושב בראש ועדה בנושא איצטדיון בטוח. חלק מאנשי הוועדה היו בסיור באנגליה כדי לראות מה קורה שם, כאשר נושא האלימות עלה גם הוא על הפרק. באיצטדיון באנגליה יש שלט שעליו כתוב: "כל מי שעובר את קו המגרש עובר עבירה פלילית". שמחתי לראות שבמשחק הגביע באיצטדיון רמת-גן היה שלט דומה, כמו באנגליה, וזה היה מצוין. צריך להגיע למצב שהקהל יידע שאסור לו לעבור את הגדר - הלוואי ולא יהיו גדרות - יהיה שלט האומר שמי שעובר את הקו עובר עבירה פלילית, ושלא יבואו אחר-כך בטענות.

דבר שני, ראינו באנגליה הרבה מאוד דברים של חציצה, עם בד יוטה שמפריד בין קהל האוהדים. ראיתי שעשו את זה גם באיצטדיון רמת-גן. זה דבר שלא היה בעבר. אלה דברים מצוינים.

לפי דעתי אנחנו צריכים לעשות פה כמה דברים. ראשית, לקדם את הנושא של הסדרנות, לתת כוח לסדרנים, כפי שנעשה באנגליה. פה גם יבוא לידי ביטוי הנושא של שדרוג האיצטדיונים, שהוועדה הזאת עוסקת בו והיא תצא עם תקנות בעניין איצטדיון בטוח - המסמך כמעט מוכן - כולל נושא הארגון של האיצטדיון בעת משחק. ראינו את זה באנגליה, זה לא דבר חדש, וזה כתוב גם ב-"Green guide" האנגלי.

ראינו באנגליה משחק שבו אחד האוהדים קילל. ראו אותו מחדר הבקרה כשהוא מקלל ונעמד על-יד הכיסא. ניגש אליו סדרן - וטיפחו את הסדרנים, הוסיפו להם גאוות יחידה - קרא לשוטר מבחוץ ואמר לאותו אוהד: ראינו אותך במצלמה, אתה קמת, אתה קיללת, נוציא אותך החוצה. הבחור התחנן על נפשו: תשאירו אותי, אל תוציאו אותי מהמגרש - והוא נראה דווקא די אלים ודי ברוטלי, אחד האוהדים השרופים - הוא התחנן על נפשו והשוטר נתן לו אזהרה ואמר לו: תישאר אבל אם תקום מהכיסא, תצא החוצה. רואים את כל המגרש מחדר הבקרה, כל כיסא וכיסא.

דיברנו על זה בחוק, על חדר בקרה ועל מצלמות וידיאו.

אני חושב שצריך ליישם את כל זה: המשטרה, הסדרנים, האגודות. לדעתי זה גם מתחיל מהאגודה. לא צריך להתבייש להגיד להורים שהילד שלהם גורם לאלימות לקחת אותו לאגודה אחרת, שלא רוצים אותו באגודה, גם אם הוא הכוכב הכי גדול. כך צריך להתנהג.

מה עושה משרד המדע, התרבות והספורט? תוך 2-3 שבועות תצא המהדורה האחרונה של חוברת הוועדה בנושא איצטדיון בטוח, כולל הצעה לשדרג 8-10 איצטדיוני כדורגל על בסיס פרויקט "איצטדיון בטוח", שכלול חדרי בקרה ושיפורים שונים.

חשוב להדגיש גם שהסדרנים והשוטרים יעמדו עם הפנים לקהל. היום הם עומדים עם גבם לקהל ורואים את המשחק.

כך אמרנו לכל אורך הדיונים. אגב, בגמר הגביע הסתכלתי, השוטרים היו בסדר.

לסיכום אני רוצה לומר שכל הגורמים שמטפלים בזה צריכים לחבור יחד ולמצוא דרכי פעולה. עלינו לנקוט בצעדים החמורים ביותר, לא לבוא ברחמנות, וליישם את המאבק באלימות. צריך פחות דיבורים ויותר מעשים.

לפני שנה וחצי ככתב בערוץ 5 עשיתי תחקיר בנושא הכנסת חומרים מסוכנים למגרשי כדורגל. אני מטפל כבר מספר שנים בנושא האלימות במגרשים. בשיתוף עם המשטרה נכנסתי לשלושה מגרשי כדורגל באזור המרכז: בלומפילד, פתח-תקווה וראשון-לציון עם רימון רסס ועם מטען חבלה. לא הכירו אותי, לא הייתי מחופש. קצין משטרה עמד מאחור ואבטח שהשוטרים לא ירביצו לי חזק אם אני אתפס. הצלחתי להכניס רימוני רסס לאותם מגרשי הכדורגל, בדרבי של פתח-תקווה ולמשחק בין מכבי תל-אביב להפועל חיפה לפני שנתיים כשהיה שם קהל שיא.

המשטרה עושה עבודה נאמנה במגרשי הכדורגל אבל עם כל הכבוד, מסתבר שמי שרוצה להכניס חזיזים ורימונים יכול להכניסם. מי שמצליח להכניס רימון עשן, זה בסדר, זה פחות חמור אבל מישהו יכול להכניס גם רימון רסס והסכנה היום גדולה מאוד.

יושבים פה אנשי ההתאחדות לכדורגל. אני עוקב אחר כל נושא הענישה בבתי-הדין של ההתאחדות לכדורגל. זה צחוק, פשוט צחוק מהעבודה. הענישה אינה מרתיעה. נכון שלא תמיד הקבוצות הן האשמות בכל אירוע אלימות במגרשים. אמר מר לוני הרציקוביץ ובצדק שהקבוצות בסך הכל נושאות בנטל בשל אלימות האוהדים בתוך היציעים, שזה צריך להיות בטיפול המשטרה, אבל כשקרה המקרה של אמיר רנד, או גם המקרה האחרון שהיה בקריית אליעזר עם שמחת האליפות, אז נכון שבתי-הדין הענישו את מכבי חיפה בעונש קשה אבל בשל ה'פוליטיקה' שיש בין מר יעקב שחר לבין ההתאחדות לכדורגל העונש כמובן לא מומש. גם את זה צריך לקחת בחשבון כשמדברים על האלימות ועל הטיפול באלימות.

מה זאת אומרת "לא מומש"?

הוטל עליהם עונש של הפחתת 8 נקודות ולאחר מכן הורידו את זה ל-2 נקודות.

אבל זה העונש שנקבע בבתי-הדין.

אני מבקש לא לפרסם את מה שנאמר פה לגבי החדרת רימון רסס לאיצטדיונים כי אני לא רוצה לתת רעיונות למחבלים כיצד לעשות מגה-פיגועים. אין ספק שאם הצלחת זה מאוד בעייתי, ולא רק בגלל הכדורגל.

הבעיה הגדולה היא איך להפעיל את מערכת ההחלטות שקיבלנו שצריכה כבר לצאת לדרך: מצד אחד, הסברה ומודעות; מצד שני, אני מבקש לקבל תוך שבוע תשובות מהמשטרה איפה עומד המקרה של מכבי תל-אביב.

המשחקים מתחילים עוד חודש. מטבע הדברים נורא קל לדבר על מכבי תל-אביב, הפועל תל-אביב, מכבי חיפה, ביתר ירושלים והפועל פתח-תקווה - שם כל הפוקוס הציבורי, אבל דווקא בליגות הנמוכות ובמשחקי הנוער והילדים צריכה להיות מההתחלה תגובה ביד ברזל, להבהיר שיש תקנות חדשות ושיש להן שיניים. אני לא מדבר על מודיעין, על העניין שמר לוני הרציקוביץ העלה, כי כאן עם מעט השקעה יחסית ניתן להגיע לתוצאות, כי זה דמויות מאוד מוגדרות. זה לא אנשים שצריכים לחפש אותם בין 5 מיליון אזרחים אלא הכתובות ידועות.

דרך אגב, הקימו יחידת מודיעין במשטרה. לפני 3 שבועות כל הרס"מים ישבו אצלנו עם ניצב רונן והופיע שם אחד מאנשי המודיעין הבכירים שלהם. כפי שמר לוני הרציקוביץ אומר, הקבוצות יודעות לאתר את ה-20-30 איש הללו. אפשר לפנות לקבוצות כדי שקודם כל שמותיהם של האנשים הללו יהיו במאגר של אותה יחידת מודיעין. לא מדובר במספר גדול של אנשים. בכלל הקבוצות בליגות העליונות זה יכול להגיע לסדר גודל של 400-500 איש.

משחקי הליגה אמנם מתחילים ב-24 באוגוסט אבל לפני כן יש שני משחקים בגביע הטוטו. שם אולי אפשר לעשות את ה"טסט קייס" הראשונים. אם תהיה שם התפרעות או התנהגות בלתי הולמת כלשהי, צריך להעניש.

אני בעד הענישה הנקוטה באנגליה. הענישה הכי טובה היא דרישה להתייצבות במשטרה. אין עונש יותר חמור מכך שבמשך 3 חודשים אותו אדם צריך להתייצב בדיוק בשעות המשחק. אם המשחק מתקיים בבלומפילד הוא לא יידרש להתייצב ביפו אלא דווקא במשטרת חדרה, אז גם הנסיעה הלוך וחזור תמנע ממנו להיכנס למשחק והוא לא יוכל להתחכם. זאת השיטה הכי טובה.

ההיערכות שלנו לקראת תחילת העונה בוצעה בכל המישורים בהתאם להנחיות של הוועדה הזאת. ההיערכות נעשית בשיתוף עם ההתאחדות לכדורגל. היה לנו גם יום עיון משותף עם כל גורמי הסיור במחוזות ועם מפקדי מגרשי כדורגל ושם הובהרו כל הדברים החדשים, כל השינויים שהוכנסו לקראת העונה הנוכחית: שינוי התקנות, שינויי חקיקה, הכוונת מודיעין, שיתוף פעולה וחיבור של קהל האוהדים אלינו בצורה יותר טובה. הכוונה היא לקחת את כל המכלול הזה כדי לנסות לשפר את המצב לקראת העונה הקרובה.

הועברו לכל קבוצות הכדורגל ולכל מנהלי מגרשי הכדורגל התקנות החדשות וכל התיקונים המתחייבים והם אמורים עד סוף החודש לשפר את המגרשים בהתאם לתקנות. אנחנו כבר יודעים שחלק גדול מהקבוצות לא יעמדו בנושא של הכנסת מצלמות טלוויזיה למגרשים, יש להן בעיות תקציביות. כאן אצטרך את התמיכה של הגורמים הממלכתיים.

ברמת-גן לדוגמה העלות של הכנסת המצלמות על-פי דרישות המשטרה היא 250,000-300,000 דולר.

כפי שאמרתי, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה טוב עם ההתאחדות לכדורגל. שכחו לציין שהעובדה שהדברים ייכתבו על כרטיסים ובמנשרים נבעה גם מבקשה שלנו מהם.

אנחנו הורדנו את כל ההנחיות לשטח בצורה הפרטנית ביותר האפשרית. יש פה דוגמה לפקודה שהוצאנו ובה כיסינו את כל הנושאים המתחייבים. כך אנחנו מתכוננים לקראת העונה, כשכל השוטרים יידעו מה הסמכויות שלהם והאיצטדיונים יהיו ברמה יותר טובה.

ראיתי חשיבות להגיע לוועדה המכובדת הזאת למרות שלא ישנתי כל הלילה כי לשמחתי נולדה לי נכדה.

קראתי בעיתון על הילדים שהתקוטטו בפתח-תקווה ושלפו אולר. למה אנחנו מחכים, שיקרה אסון? אני חושב שיש לקחת את הילדים האלה ולהעניש אותם בחומרה, שבמשך 2-3 שנים הם לא יוכלו לשחק כדורגל ושהוריהם לא יתערבו יותר.

הדוגמה השנייה שאני רוצה להציג, לצערי אביו של יוסי בניון בשנה שעברה הניף אצבע משולשת וכמעט היכה עיתונאי ביציעים. האם בגלל שהוא אביו של יוסי בניון הוא צריך לקבל פרס? אני רוצה לשאול את הוועדה, האם אפשר להרחיק אדם כזה מהמגרשים? לדעתי כך צריך לנהוג.

כשחקן לשעבר, כחבר הנהלת איגוד המאמנים אני רואה דברים מאוד חמורים בליגות הנמוכות. לפי דעתי צריך להרחיק את השחקנים שההורים שלהם מתערבים בצורה ברוטלית, להרחיק אותם לשנה, שנתיים או שלוש שנים. גם ילדי הם שחקני כדורגל וכהורה אני לא מתנהג כמו אותם הורים. אני מקווה שזה יובא לתשומת לבכם, תודה.

לגבי בניון - זה עכשיו עובר להיות בעיה של הפרלמנט הספרדי ...

יש בעיה בהתנהגות הורים. אנחנו עסקנו בעניין הזה מספר פעמים. בניון זה כבר הסוף אבל הבעיה מתחילה, כפי שאמר מר ניסים בכר, בליגות ילדים למיניהן. ההתאחדות לכדורגל מודעת לכך, משרד החינוך והמשטרה מודעים. אנחנו טיפלנו בזה. הבעיה היא שהמירוץ המטורף אחר גידול יוסי בניונ'ים חדשים יוצר מצב שכל הורה חושב שאם הוא לא ידחוף את הילד הוא יכשל. זה יוצר נזק אדיר, גם לילדים, גם לאווירה, גם ליכולת לגדל כוכבים. אותם הורים עושים את ההיפך אבל כל אחד מהם חושב שהילד הזה יהיה גאוות המשפחה, שלא לדבר על פרנסת המשפחה ולכן הם מתנהגים כפי שהם מתנהגים.

אני חוזר ואומר, אם אנחנו נצליח בפקודה של המשטרה ובמאמץ הסברה של ההתאחדות, אם כל המערכת הזאת תעבוד כאיש אחד מתחילת העונה הקרובה, וזה יירד גם לליגות הנמוכות ולליגות הילדים - יש סיכוי תוך כמה שנים להתמודד עם הבעיה.

אני חושבת שצריכה לצאת מכאן פנייה גם להנהלת בתי-המשפט או להשתלמויות של השופטים. כאשר אני הבאתי בפני גורמים מסוימים את הרעיון לדרוש מבן אדם להתייצב בתחנת משטרה בעת המשחקים ולהרחיקו מהמגרשים הוא אמר: איזה שופט יגזור דבר כזה? זה פגיעה מאוד קשה בכבודו ובזכויותיו של אדם.

אני אדבר עם שר המשפטים בנושא הזה, שיעביר את ההוראה הזאת לשופטים. נקיים גם שיחה עם השופט דן ארבל, מנהל בתי-המשפט. ההערה שלך נכונה. אשוחח איתם כדי שהם יתחילו לקבל את התלונות וישפטו בדיוק בהתאם לחוק.



מקרה אלימות כנגד עיתונאים באיצטדיון רמת-גן

קיבלתי מכתב מחבר הכנסת איתן כבל על התנהגות לא ראויה של מנהל איצטדיון רמת-גן, שנמצא איתנו פה, כנגד כתבים וצלמים. גם הכתב נמצא פה. קיבלתי תלונה נגדית של ההתאחדות לכדורגל כנגד הכתב. אני לא בית-משפט ואני לא מתכוון לדון פה בעדויות. אנחנו עוסקים בנושא האלימות בספורט. אני מבקש שתסבירו בקצרה מה אירע.

אני חושב שאין לי הרבה להוסיף על מה שכתבתי. כתבתי מאל"ף עד ת"ו את כל השתלשלות העניינים. 16 שנים אני במגרשי הכדורגל מדי שבת, בכל מקום מקבלים אותי בכבוד גדול. אני לא מצפה שבכל מקום יתנו לי כוס קפה ועוגה אך מעולם לא היתה לי תקרית אלימה. זה לא תקרית ראשונה עם מר יבלקובסקי שאני מתלונן עליו. האיש מתנהג כמו חמום מוח. מי שהיה רואה את ארשת פניו כאשר הוא פנה אלי יכול להיות שהיה גם מאשפז אותו.

אני מבקש, אתה בפרלמנט, הוא יושב פה. אני מבקש ממך לדבר בנימוס.

הוא יכול להגיב אחר-כך כרצונו.

לעצם העניין, היינו בהתאחדות לכדורגל במשך מספר שעות. כל הכבוד להתאחדות לכדורגל שלא נתנה לכל העיתונאים לעלות לפרוזדור בזמן ישיבת ההנהלה על הקפאת הליגות כי באמת זה היה יוצר שם בלגן. הושיבו אותנו בחדר סמוך, עם שתייה קרה ושתייה חמה, הכל היה טוב ויפה. כשהסתיימה הישיבה ירדו מר שאול אייזנברג ומר גברי לוי למסיבת עיתונאים קצרה. השעה היתה 17:40 כאשר 5 דקות לאחר מכן הייתי צריך לשדר ברדיו. ביקשתי ממר אייזנברג דבר ש-16 שנים נותנים לי לעשות בהתאחדות לכדורגל, לדבר מטלפון קווי רגיל משום שראיתי שהבטריה של הפלאפון שלי עומדת להתרוקן.

בוא נעלה למשרד של מנכ"ל ההתאחדות, מר חיים צימר, תבקש רשות. עוד לפני שהספקתי להגיע לחדרו של מר צימר, עוד לפני שביקשתי ממנו משהו, הוא כבר הדף אותי החוצה, הוא כבר התנהג אלי בצורה אלימה. כשהגיעה רינה המזכירה גם היא אמרה אותם דברים, שאין לעיתונאים מה לעשות שם. אני אמרתי להם: אתם אנשים רעים, ואז מר יבלקובסקי התנפל עלי בצורה מפחידה, רדף אחרי לאורך כל המדרגות. יתרה מזה, אחרי שהוא איים עלי בור ניסה להרביץ לי ועיתונאים מנעו זאת ממנו. הוא התקרב ועמד שני מטרים ממני וכאשר עברו אלי לשידור חי ברדיו הוא הפעיל צופרים בעוצמה גבוהה, צופרים של מכבי אש או של משטרה, וחיבל לי בשידור, ושומעים את זה היטב בהקלטה. על כך לא הייתי מוכן להבליג.

מכיוון שאני כאן לא כנאשם אלא להיפך, אני מוזכר כאן כמי שמר משה פרימו פנה אליו, אני חייב לומר שהמכתב של מר פרימו לוקה, בלשון המעטה, באי-דיוקים.

לא מדובר כאן במשחק כדורגל אלא בישיבות מכריעות בהתאחדות לכדורגל. כל הנהלת ההתאחדות לכדורגל התכנסה בחדר הישיבות. ביום שכזה מגיעים עשרות עיתונאים, כולל כל צוותי הטלוויזיה והרדיו. באותה ישיבה נתקבלו החלטות על מבנה הליגה, על ירידות והקפאות. אני מבעוד מועד הכנתי לרשות התקשורת את חדר האח"מים באיצטדיון רמת-גן.

אבל זה לא שייך, גם אני אמרתי שהייתם בסדר גמור.

הכנו את חדר התקשורת לכל אנשי הטלוויזיה והרדיו, הוגש כיבוד, החדר היה ממוזג והם המתינו שם. כאשר נגמרה הישיבה מר גברי לוי ואני ירדנו אל העיתונאים והיתה מסיבת עיתונאים מאולתרת. כאשר הסתיימה מסיבת העיתונאים ניגש אלי מר משה פרימו ואמר שיש לו בעיה אישית, שהוא חושש שהבטריה שלו תיגמר ולא תהיה לו אפשרות לדווח. אמרתי לו שאני אעלה למעלה למשרדים ואבדוק. מכיוון שכל התקשורת רצתה להיכנס ולצלם ניתנה הוראה לסדרנים ולמר יבלקובסקי שאף אחד לא יכנס למשרדי ההתאחדות לכדורגל. אני עליתי למעלה. עוד לפני שנכנסתי ללשכה לבדוק אם ניתן לאפשר לו להתקשר בטלפון הקווי שמעתי בחוץ צעקות. כשיצאתי החוצה הסתבר שהוא, עוד לפני שאני חזרתי עם תשובה, התפרץ כלפי האנשים וכלפי הפקידה, כלפי מר יבלקובסקי וכולם. זה בדיוק מה שהיה שם. מעבר לזה, אני לא יכול להוסיף ולא יכול לגרוע. אני מתאר לכם את המצב כפי שהיה.

כמי שמטפל בעיתונאים, כמי שהיה יושב-ראש איגוד העיתונאים במשך 20 שנה וכמי שנמצא 12 שנים מצידו השני של המתרס, אני חושב שמר פרימו התנהג בצורה לא ראויה שאינה הולמת עיתונאי. התלונה של ההתאחדות לכדורגל ושל האנשים בהתאחדות לכדורגל מדברת בעד עצמה.

מר שאול אייזנברג, את מה שאתה אמרת אמר גם מר משה פרימו פחות או יותר במכתבו. הוויכוח הוא על הפירוש של הדברים. אני באמת לא הייתי שם אבל גם אתה לא היית שם, הגעת רק אחרי שהתחילו הצעקות וכבר הסקת מסקנה שהוא אשם.

לא אמרתי שהוא אשם. אמרתי שהוא עלה למעלה לפני שחזרתי אליו עם תשובה.

עשיתי בירור והגיעו לידיעתי לפחות שני מקרים נוספים של שני כתבים, צלם "ידיעות אחרונות" מר יוסי רוט והכתב מר נפתלי כהן מעיתון "הארץ". ביררנו את העניין איתם. יכול להיות שמר פרימו עשה דבר שלא ייעשה אבל יחד עם זה, בתוך המערכת של ההתאחדות לכדורגל אני חושב שאסור לנו בכלל להגיע למצב כזה. קל וחומר אחרי שאמרת את מה שאמרת מנקודת המבט שלך, ואמרת שאתה תבדוק את זה.

הבאתי את זה לדיון בשולחן הוועדה לא כהתרסה כלפי ההתאחדות לכדורגל אלא כוועדה שעוסקת יום ולילה במניעת אלימות.

תגיד פעם מילה אחת טובה על ההתאחדות לכדורגל.

כשתהיו טובים, אני אגיד.

אנחנו מצוינים.

נקודת המבט שלי היא שלא יתכן שאנשים יושבים ומדברים בוקר וערב איך למנוע אלימות ואילו בתוך בית ההתאחדות לכדורגל מגיעים בכלל לסיטואציה כזאת. זה לא מקרה ראשון. אם זה היה רק מר פרימו, תאמין לי, לא הייתי עושה דבר בעניין, הייתי אומר למר פרימו להגיש את התלונה שלו, לגשת למשטרה, לעשות מה שהוא רוצה. ערכתי בירור לגבי שני מקרים נוספים לפחות שחזרו ואמרו אותם דברים וזה הדליק אצלי נורית אדומה. ביקשתי להעלות את זה ולומר לכם: חברים יקרים, אנא עשו בדק בית, תבדקו מה קורה אצלכם בבית.

אני עכשיו מדבר לא כיועץ הוועדה אלא כאדם מהתקשורת. אני רוצה שייקחו קצת דוגמאות מחוץ-לארץ. יש לי הרגשה שבישראל מתנהגים אל כולם כמו אל אשמים, כמו אל מטרידים. בעולם כבר למדו שתקשורת היא הכרח, שאי אפשר בלי תקשורת. יש מקומות בארץ בהם מקשים על עיתונאים להיכנס לתא העיתונאים, ולפתע אתה רואה כל מיני חברים ואוהדים שנמצאים בתא. אני פונה עכשיו אל ההתאחדות לכדורגל ואל בעלי הקבוצות, תשתדלו לתת כבוד לעיתונאים. זה יחזור אליכם אחר-כך, ויחזור בצורה טובה. תשתדלו לתת להם את המקום באופן בלעדי, בלי כל מיני אוהדים וחברים. קורה באיצטדיונים בכירים בארץ שעיתונאי יושב באיזה מקום ואוהד יושב לידו ומציץ לו בכתוב וגם מעיר לו הערות.

דבר שני, מר לוני הרציקוביץ, זה קצת קשור אליך, בבלומפילד הציבו את העיתונאים למעלה בתקרה ואסור להם לרדת אפילו לשירותים.

הם יכולים ללכת לשירותים שני שערים משם. אין להם שירותים באותו אזור.

היתה בעיית בינוי בבלומפילד אך זה נפתר.

משפט לסיכום לקבוצות ולהתאחדות לכדורגל, תנו כבוד לעיתונאים, זה ישתלם לכם.

מר יבלקובסקי הוא האיש היחיד שלא נותן כבוד לעיתונאים. אציג לכם שתי דוגמאות. כתב גלי-צה"ל בסיום משחק חצי גמר, ילד בן 20, הגיע עם טייפ ומיקרופון של גלי-צה"ל אך לא היתה לו תעודה מיוחדת של כניסה ללובי. אף אחד מהעיתונאים לא ידע על התעודה החדשה הזאת, מזל שאני ביקשתי אז קיבלתי. לא היה מדובר על אדם לא מוכר ולא ידוע שרוצה להתפלח אלא על כתב גלי-צה"ל, ילד בן 20 עם מדים ומיקרופון. מר יבלקובסקי השפיל אותו מחוץ לדשא.

אמרו שאסור לעיתונאים לרדת לכר הדשא באיצטדיון רמת-גן, וזה דבר נכון, בהתאם לחוקי פיפ"א. עומדים סדרנים גברתנים כמו מייק טייסון, העיקר שהעיתונאים לא יתקרבו למגרש. אני רק רוצה לבקש מכם, קחו את הקלטת ממשחק גמר הגביע ותראו את אבי נמני מתראיין אחרי המשחק בתוך איצטדיון רמת-גן ומי 10 האנשים שעומדים מסביבו. איתם הוא לא יכול להתעסק, קל לו להתעסק עם עיתונאים. מסביבו עמדו בתוך איצטדיון רמת-גן 10 האוהדים הכי בריונים של מכבי תל-אביב באמצע הראיון בשידור חי לערוץ 5. די עם הצביעות הזאת.

זה נוגע למשטרת ישראל, לא אליו.

הכתב הידוע מר משה פרימו אמר שבמשך 16 שנים לא היתה אף תלונה. אני הייתי עם הבן שלי באותו אירוע בתא הכבוד. אם תקפתי אותו - יש משטרה שתטפל בזה. אין לו קייס, הוא בא לפה כי פה יש פרסום, פה הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה, יש טלוויזיה, יצלמו אותו והכל נחמד. האדם הזה מתוסכל כי הוא איבד את הזכויות שלו וכבר שנה שלמה הוא לא משדר במגרשי כדורגל. לפני שנה פסלתי את מגרש מכבי נתניה. אותו כתב, מר פרימו, הוא פשוט עיוור בגלל הצעיף הצהוב של נתניה שמכסה את עיניו.

מה הסגנון הזה? מר אילן יבלקובסקי, עלו טענות ענייניות, תענה תשובות ענייניות.

מר משה פרימו תקף סדרנים באיצטדיון רמת-גן. יש פה מכתב של מנהל חברת האבטחה שהותקף על-ידיו, אדם שהוא לא ארחי פרחי אלא הוא מנהל בנק.

אני שואל אותך על האירוע במשרדי ההתאחדות לכדורגל. האם לא נתתם לו לשדר? האם צפצפת לידו בצופר כאשר הוא עלה לשידור?

יש הקלטה שמתעדת את זה.

במקרה הספציפי ההוא התפרץ מר פרימו למשרדי הלשכה וצעק על הפקידה. ביקשתי ממנו לעזוב את המקום והוא צעק: "אתם אפסים, אנשים רעים, אתה וגברי שני אפסים, שניכם 'עבד כי ימלוך' ". אני מוכן ללכת יחד איתו ולהיבדק במכונת אמת. בסיום, ליד הבן שלי בן ה-13, הוא אמר "אתה יכול למצוץ לי". צר לי, ככה נאמר לי וזה גם כתוב.

אז יכול להיות שאני אלים, יכול להיות שאני תוקפני. אני חזרתי מאופ"א לפני יומיים ושם קיבלנו הוראות והסבירו למה יש נהלים ולמה יש אזור מסודר לעיתונאים. אני מזמין את כל העיתונאים לפנות לרדיו, לאמיר אפרת, לכל החבר'ה שמשדרים היום, לפנות לאנשי הטלוויזיה ולשאול את דעתם, לפנות לעיתונות הכתובה. יש פה מכתבים של מר אשר גולדברג מ"הארץ" ושל מר אליעזר לחנה מ"רדיו ללא הפסקה" ואשמח אם הוועדה תראה אותם. אז לעשות ממני איש רע? בסדר, אני האיש הרע. תפקידי להיות האיש הרע באיצטדיון. יש גם רמה של השמצות שאי אפשר לקבל. למה זה לא קרה עם אף כתב רדיו אחר?

הכתב של גלי-צה"ל לא נכנס באותו יום מכיוון שהוא נתפס כשהוא מעביר את התג שלו, אז הוא הוענש.

אסביר לך למה זה לא קרה עד היום. הייתי 25 שנים איש רדיו, אני מבין גם את המניע של מר משה פרימו. כתב שדקה לפני שהוא עולה לשידור נגמרת לו הבטריה יש לו מניע להתפרץ ולהתחנן כי הוא הולך להפסיד את השידור שלו. אבל זה לא בעיה של ההתאחדות לכדורגל. שהוא יהיה אחראי לבוא עם בטריה, לבוא מוכן לשידור ולטפל כמו שצריך. רציתי לעזור לו אך הוא לא רצה בזה.

חבר הכנסת כבל, פנו אליך שלושה עיתונאים שהיו להם בעיות, כל אחד ועניינו שלו. אף אחד לא יכול לטעון שפעלתי באלימות. מעולם לא הוגשה נגדי תלונה במשטרה על אלימות כלפי אף אחד. אני נקי מכל אשמה בעניין הזה.

אני חוזר ואומר בפורום הזה, יש נהלים בהתאחדות לכדורגל ואנחנו נאכוף אותם. בגמר הגביע לנוער לדוגמה מילטתי את מר לוני הרציקוביץ דרך המגרש ועיתונאים צעקו עלי: "למה אתה עוזר לו? הרסת את כל הסיפור, תן לו לעבור דרך האוהדים". אנחנו מנסים לקרר קצת את האנשים, לתת את המרווח הזה בין המשחק לבין התגובות האימפולסיביות שבאות אחרי משחק. יש הרבה תקריות כאלה והרבה ויכוחים עם עיתונאים, יש לי המון תאקלים ברמה של עבודה.

מר אילן יבלקובסקי גם לא מחליט. הוא רק מבצע.

כשאתה פותר דברים בצורה מכובדת, לא במלים שצוינו במכתב, אפשר מכל דבר לחזור, אבל מדברים כאלה אי אפשר לחזור.

אני מבקש לסכם. יש את החוק ויש את רוח החוק. במקרה דנן, למרות שהכתב היה צריך לבוא עם בטריה רזרבית, היתה תקלה, הלכת לבדוק והיה מה שהיה. אין ספק בכלל שצריך לעזור לכתב רדיו שאמור לעלות לשידור. אני מקווה ששני הצדדים הסיקו את המסקנות הראויות. מר שאול אייזנברג, אתה בתור דובר ההתאחדות לכדורגל והאחראי על התקשורת תדאג שלהבא כולם יקבלו יחס הוגן, כפי שנאמר בתקנון אופ"א, ותפתרו את הבעיות.

הוא קיבל יחס יוצא מן הכלל.

ושיחזירו יחס הוגן.

אני מקווה מאוד שתקלה כזאת לא תקרה. בזה אני רואה את הפרשה כמחוסלת. אנחנו עוסקים בבעיות אלימות מאוד קשות ואין לנו צורך לעסוק באירועים מעין אלה. התקשורת עושה את תפקידה. כפי שאמר מר אריק הניג, בעידן הנוכחי ספורט לא יכול לעבוד בלי תקשורת. הם צריכים למלא את תפקידם. שני הצדדים צריכים להיות ביחסי עבודה תקינים. אני מקווה שזה באמת תקרית אחרונה.

מר אילן יבלקובסקי, אני רוצה להגיד לך רק עכשיו, אחרי שגמרתי לסכם את הנושא, שכאשר אני באתי למשחק גמר הגביע ---

אני מבקש שלא תעלה את זה כעת. יש לי תשובה. זה לא המקום.

אתה לא התנהגת אלי כשורה. התג לא הגיע אלי, היתה טעות בעקבות פאשלה שלכם, עמדתי וחיכיתי בסבלנות. היית צריך להפעיל שכל ישר. אתה מכיר אותי ומזהה אותי, אני לא באתי מהרחוב, באתי כיושב-ראש הוועדה בנושא האלימות בספורט ועמדתי וחיכיתי 10 דקות. כאשר התחיל המשחק אמרתי: עם כל הכבוד, אתה לא הנפקת את האישור הדרוש, ולא משנה מה היתה הסיבה, אז גם אתה תדאג ל'בטריה רזרבית'. למה שאני אעמוד שם כמו אידיוט? נעזוב את האופן שבו דיברת אלי, אני לוקח את זה ברוח ספורטיבית, לכל אחד זה קורה.

אתה לא מדייק. אתה ביקשת להכניס מישהו שהוא לא עיתונאי ובלי כרטיס לתא כבוד א'.

אתה לא נתת לי להיכנס ואני חיכיתי. הבנתי שהיית לחוץ ושהיתה הרבה עבודה.

האם לא דיברתי אליך בנימוס? אמרתי לך: סליחה, אנחנו נבדוק את זה.

כל אחד צריך להחזיק בטריות רזרביות ושיקול דעת.

קיבלתי תלונות גם ממר נפתלי כהן וגם ממר יוסי רוט. עם כל הכבוד למקרה הפרטי שמר פרימו הציג, אני מעלה לדיון את נושא היחסים בין הנהלת ההתאחדות לכדורגל לבין התקשורת. קיבלנו מספר תלונות. המשטרה צריכה לעסוק בדברים החשובים באמת ולא במי נתן למי קו, ומי לקח בטריה רזרבית ואיפה היה תג הזיהוי. אני מקווה שבזה הפרשה הזאת מחוסלת. פנינו אל השמש העולה. מר אילן יבלקובסקי, כפי שלמדתם באופ"א צריך לשמור על הכללים, אבל מצד שני צריך באמת שהדברים יתנהלו כראוי וכאשר יש תקלות צריך לעזור ולהשלים.

אני מסכם, הנושא העיקרי של הישיבה הזאת הוא כל נושא האלימות. נציגת המשטרה העירה פה הערה מאוד חשובה, שיכול מאוד להיות שאחרי שההתאחדות לכדורגל תעשה את הפרסום הגדול, ואחרי שהמשטרה תבצע את המעצרים של קומץ המתפרעים, כאשר זה יגיע לדרג השיפוט עוד לא יפנימו שם את החוקים החדשים. לקחתי על עצמי לטפל בזה.

יושבים פה נציגי איגוד המאמנים. אני אומר לכם, הבעיה הגדולה היא לא רק הליגות הגבוהות אלא הליגות הנמוכות, ליגות הילדים והנוער, מאיפה שהכל מתחיל. בשנה הקרובה אני מתכוון לטפל בנושאים הללו במסגרת הוועדה טיפול מאוד חריף כדי לתת את ה'מכה' החינוכית גם שם.

תודה לכולכם. אנחנו נתראה ב-24 באוגוסט.


הישיבה ננעלה בשעה 13:30