פרוטוקולים/אלימות בספורט/5816



ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא האלימות בספורט -5-
שגיאה! שם מאפיין מסמך לא מוכר.

פרוטוקולים/אלימות בספורט/5816
ירושלים, י"ג בתשרי, תשס"ג
19 בספטמבר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי


פרוטוקול מס' 17

מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האלימות בספורט
‏יום שלישי, ז' באדר התשס"ב (‏19 בפברואר, 2002), שעה 12:00

1. סקירת פעילויות בעקבות עבודת הוועדה.

2. אלימות כנגד שופטי כדורגל - הכאת שופט בטורניר כדורגל לבתי-ספר תיכוניים.

3. החרפת האלימות כנגד מנהלי ומאמני קבוצות כדורגל.

4. הצעת חוק איסור ספסרות בכרטיסי מופעים, התשס"ב-2002.

חברי הוועדה: אבשלום וילן - היו"ר
מיכאל נודלמן

עידו רון - ראש מטה השר, משרד מדע, תרבות וספורט
משה חביב - יועץ השר, משרד המדע, התרבות והספורט
עו"ד אייל רק - לשכה משפטית, משרד מדע, תרבות וספורט
אברהם זוכמן - מפמ"ר חינוך גופני, משרד החינוך
עו"ד עופר סיטבון - משרד המשפטים
נצ"מ חיים סלומון - רמ"ח סיור, המשרד לבטחון פנים
עו"ד אורי שילה - מ"מ יועמ"ש, ההתאחדות לכדורגל
מאיר הראל - קב"ט ההתאחדות לכדורגל
מיכל זומר - מכבי תל-אביב
אמנון רז - יו"ר איגוד המאמנים, ההתאחדות לכדורגל
יוסי אלמקייס - חבר הנהלה, איגוד המאמנים, התא' לכדורגל
דורון רז - מאמן הפועל פ"ת-נוער, איגוד המאמנים
קלוד דהן - מאמן לשעבר של הפועל אסי גלבוע מליגה א', איגוד המאמנים, ההתאחדות לכדורגל
אמנון בר נתן - סגן מנהל בי"ס מטרווסט, רעננה
אלון הבר - מורה, בי"ס מטרווסט, רעננה
ערן בלו - תלמיד, בי"ס מטרווסט, רעננה
אבי עמר - שופט כדורגל
מוטי פרין - שופט כדורגל
פז כהן-גת - עוזר של חבר הכנסת וילן

מירב ישראלי
אורית נהיר (מתמחה)

דלית אזולאי

רשמה: אירית שלהבת



סקירת פעילויות בעקבות עבודת הוועדה

צהרים טובים, אני פותח את ישיבת ועדת החקירה בנושא האלימות בספורט. אני מקווה מאוד שחברי הכנסת יצטרפו אלינו. יש לנו ארבעה נושאים על סדר היום. הנושא הראשון הוא סקירת פעילויות שבוצעו בעקבות דוח הביניים. בכל ישיבה אנחנו בודקים קטע אחר מההחלטות שקיבלנו, האם אנחנו מתקדמים ואיפה אנחנו נמצאים. היום נבדוק את התחום החינוכי.

נושא נוסף הוא חוק הספסרות: מניעת ספסרות בכרטיסי משחקים. דיברנו על כך מספר פעמים. נצטרך לראות את הצעת החוק של חבר הכנסת זנדברג, האם אפשר להביא אותה לכלל חקיקה, ולהביא אותה לוועדה המתאימה.

נושא נוסף הוא החרפת האלימות כנגד מנהלי ומאמני קבוצות כדורגל. קיבלתי מכתב חריף ביותר, עם תיאורים מאוד בעייתיים על אלימות כנגד מאמנים בקבוצות נוער. דיברנו רבות על כך שמבחינת האלימות רף הגילאים יורד. הוזמנו לכאן מספר אנשים ואני מקווה שכולם הגיעו.

הנושא האחרון הוא מה שקראנו בעיתונים אתמול, אלימות כנגד שופטי כדורגל והכאת שופט בטורניר כדורגל לבתי-ספר תיכוניים. נמצא איתנו מר אסי עמר, השופט באותו משחק, וכן נציגי בית-הספר המעורב. נדון במקרה הזה ונראה מה ניתן לעשות כדי שתופעות כאלה לא יקרו.

(מציג את הנוכחים)

ברשותכם, אני לא מתחייב שזה יהיה הסדר. מכיוון שמר אסי עמר עדיין פצוע נרצה אולי לשחרר אותו ראשון. ברשותכם, נעבור קודם כל לסקירת פעילויות בתחום מניעת האלימות בספורט.

מר אברהם זוכמן, הייתם פה לפני כמה חודשים והצגתם מה אתם מתכוונים לעשות. בינתיים ראיתי שהתחלתם להזיז כמה דברים, הוצאתם חוברת, הלכתם לתכנית בית-ספרית. ניתן ב-5 דקות סקירה מה קורה בתחום הזה.

לצערי אין לי פה נתונים על מה שאנחנו התחייבנו לעשות. הבינותי שהוזמנתי רק לגבי המקרה שקרה לצערי עם השופט.

מר פז כהן-גת, עוזרי, יציג את מה שנעשה עד כה, כולל סרט, ואחרי זה נמשיך בצורה מסודרת.

המטרה היא להציג חלק מהפעילויות שנעשו בתקופה האחרונה, הן בתחום החינוך והן בכלל בנושא האלימות בספורט בישראל.

יצאה חוברת מטעם משרד החינוך, חוברת להגינות בספורט: "ספורט נטו". המטרה שלה להקנות כלים והמלצות למורים בבתי-הספר לעריכת אירועי ספורט באווירה חינוכית נאותה. החוברת הזאת הופצה לכל בתי-הספר בארץ.


במקביל לפני כחצי שנה הופץ סרט וידיאו למורים ולתלמידים בנושא הגינות בספורט. הוא הופץ בין כל המרכזים הפדגוגיים. מי שירצה לקבל פירוט נוסף, יוכל לקבל אחר-כך.

ספר נוסף שיצא לא מזמן הוא הספר "משחק הוגן". הוא הופץ לפני כן באנגלית וכעת הוא הופץ בעברית. ערכו אותו מר אורי אפק וד"ר רוני לידור. הספר הזה הועבר לכל בתי-הספר. נאמר לנו ממשרד החינוך שהתלמידים מקבלים בשעה שבועית שיעור שמדבר על הגינות בספורט.

המטרה של כל הספרות הזאת היא הפנמה של תכונות של מנהיגות, הגינות, עזרה לזולת, רוח ספורטיבית של כבוד הדדי לתלמיד ולחבר וגם למשחק עצמו.

יש את אליפות בתי-הספר בכדורסל, שם מעניקים פרס לשחקן ההוגן ולקבוצה הכי הוגנת.

יש תכנית לפיתוח מנהיגות, אזרחות טובה ומניעת אלימות, שמפעילים אותה בגימנסיה הריאלית בראשון-לציון, בשפרעם ובנהריה. התכנית לוקחת את עולם הספורט ומשלבת תכנים וערכים חינוכיים דרך הספורט כדי להוביל למניעת האלימות.

אראה 3 דוגמאות של דברים שנעשו. בית-ספר שטראוס בנהריה קיים כנס אזרחות טובה, שנמשך יום שלם, לכל תלמידי השכבות כדי ללמד אותם באמצעות הספורט איך למנוע אלימות וכדי להראות מקרים חיוביים.

מגימנסיה הרצליה נסעו לארצות-הברית כדי ללמוד את המודל של ארגון הספורט האמריקאי National ... athletics association)). זה כלל דיונים וצפייה בסרטים. המטרה היא להכניס לתוך מערך הלימודים נושאים כמו כבוד ולהבהיר מה הן תוצאות האלימות.

אני רוצה לציין שהרוח העיקרית היא להראות איך אפשר לנהוג בהגינות. כאשר שחקן מקבל לדוגמא כרטיס אדום, יש מי שניגש לשופט, לוחץ לו את היד ויוצא מן המגרש ולעומתו יש שחקן שמקבל כרטיס אדום ומתחיל לצעוק ולעורר מהומה.

חשוב לי להזכיר בנושא הזה את מר אברהם זוכמן, המפקח הממונה על החינוך הגופני במשרד החינוך, שדואג לעדכן אותנו ומוביל את כל התחום הזה במשרד החינוך.

יש לנו את חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, שעבר כבר את ועדת השרים. אנחנו מחכים עוד קצת כדי להעביר אותו לקריאה ראשונה ולהצטרף להצעת החוק הממשלתית; עומד על הפרק חוק הספסרות, שהיועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד מירב ישראלי, תפרט עוד מעט; וכל הנושא של הרחבת גופי האוהדים וגיבוש דרכי התמודדות עם אוהדים דרך מנהלי הקבוצות.

1) פרסומת למניעת אלימות במגרשים, ביוזמת חברת פלאפון ובמימונה. אנחנו נציג אחר-כך את הפרסומת.

2) איגוד הכדורסל הוסיף לתקנון המשמעת נושא של נהמות גזעניות, ביטויי גנאי וקריאות סקסיסטיות, כחלק מהעבירות הקבוצתיות שהקבוצות עושות.

3) הרחבת גופי אוהדים וגיבוש דרכי התמודדות עם אוהדים מתפרעים באמצעים מנהלי קבוצות. בעצם כחלק מהעבודה שלנו בוועדה יש המון דברים קטנים שכבר יושמו בתוך הקבוצות.

4) יש פרויקט של הטלוויזיה החינוכית, קמפיין כנגד אלימות בספורט.

מר הרברטו וינטר מהמתנ"סים מקים עכשיו פרויקט לפיתוח תחום האוהדוּת. מנסים להעביר את המסר של הוגנות בספורט דרך המתנ"סים לתלמידים עצמם.

דבר אחרון, אני רוצה להציג לכם נתונים שהמשטרה העבירה לנו לפני כחודש, שמראים על מגמת ירידה בהיקף העבירות הפליליות במגרשים ובאולמות הכדורסל. מונח לפניכם הדוח המצולם. הנתונים הבולטים הם נתונים די מובהקים, על ירידה של 20% בתיקי איומים במגרשים ובאולמות כדורסל, ירידה של 20% בעבירות נגד הסדר הציבורי, ירידה של 10% במקרי תקיפת שוטר במגרשים וירידה של 30% במקרי התקיפה במגרשים - בשנת 2000 היו 276 מקרים לעומת 216 מקרים בשנת 2001, שזה ירידה משמעותית.

צריך לזכור שהנתונים האלה מתייחסים רק לדברים שדווחו למשטרה. במגרשי הספורט יש גם הרבה דברים שאינם מדווחים. זאת הבעיה עם הסטטיסטיקה המשטרתית.

זה בעיה עם סטטיסטיקה בכלל. לא רק עם סטטיסטיקה משטרתית.

בהחלט, אבל במקרה דנן, בספורט אנחנו יודעים שרק חלק קטן מהעבירות מדווח. בפרט מה שאנחנו מדברים עליו, עבירות התנהגות במגרשים וכן הלאה, לא מגיע לכלל דיווח. המקרים הקשים עוברים לדיווח משטרתי ועליהם יש לנו סטטיסטיקה. אפשר לומר שזה הפירוט של המקרים שדווחו.

תשדיר שירות למניעת אלימות בספורט)

על כגון זה נאמר: אם כל-כך טוב אז בכל אופן מאיפה באות הצרות?



אלימות כנגד שופטי כדורגל - הכאת שופט בטורניר כדורגל לבתי-ספר תיכוניים

ברשותכם, בעקבות הסקירה הקצרה, ותודה למר פז כהן-גת שהכין אותה, נעבור למקרה שהיה שלשום במשחק בטורניר כדורגל לבתי-ספר תיכוניים. יושב איתנו כאמור השופט מר אסי עמר. אולי נתחיל ממך. מה בעצם קרה?

בסיום המשחק בין קבוצות מטרווסט רעננה ואורט נתניה שרקתי לסיום. המשחק נערך כ-50 דקות, שתי מחציות של 25 דקות כל אחת. נגמר המשחק, הכל טוב ויפה, הקבוצות כבר החלו לרדת מהמגרש. שוער קבוצת מטרווסט רעננה ניגש אלי מאחור ודחף אותי בגבי. הרגשתי את הדחיפה והודעתי לו שאני מרחיק אותו. ניסיתי לחפש את אחד האחראים ממטרווסט כדי להודיע לו על המקרה. היו הרבה אנשים ליד הספסל שלהם אך לא ראיתי את האחראי. ניגש אלי שחקן אחר, שבמהלך המשחק קיבל כרטיס צהוב, והחל לקלל אותי ולאיים. התרחקתי ממנו כי לא רציתי להתעסק איתו יותר מדי. רציתי לדווח לאחראי על שני המקרים שאירעו.

כאשר הסתובבתי והלכתי לחפש את האחראי אותו שוער ניגש אלי פעם שניה ונתן לי אגרוף בראש. קיבלתי הלם מהאגרוף אבל המשכתי בשלי, אמרתי שאודיע על כל המקרים האלה לאחראי וניסיתי ללכת משם. אנשים מסביב ניסו להשתלט על אותו שחקן. זה עבד למשך מספר שניות אבל אחרי זמן קצר אחיו התאום פתאום ניגש אלי מאחור, קפץ עלי, כאשר הייתי עם הגב אליו, וחנק אותי. אינסטינקטיבית הרמתי את הידיים וניסיתי להגן על הראש. קיבלתי עוד כמה מהלומות בראש אבל לא ידעתי מי הכה אותי. בעוד אני עומד הוסיפו ובעטו בי בגב, בעיטות שנראה לי לקוחות מקרטה.

מהמכות האלה בראש הייתי מסוחרר, ראיתי שחור ונפלתי על הרצפה. בעודי על הרצפה, עוד לפני שאיבדתי את הכרתי, ראיתי 8 עומדים מסביבי ובועטים בי. איבדתי הכרה למספר שניות. כשנגמר האירוע טיפלו בי מורים מבתי-ספר שמשחקם היה אמור להיערך לאחר מכן, עד שהגיע הפיקוח העירוני של רעננה. בדק אותי חובש משם ואמר שאין לו מה לעשות איתי ושיש להזמין אמבולנס שיפנה אותי לבית-חולים.

פינו אותי לבית-חולים. היו לי חבלות בכל הגוף, הרבה מכות יבשות וכואבות. הייתי בהלם. רציתי להשתחרר מהר מבית-החולים. בדקו לי את הכתף ואת הברך שכאבו. לבית-החולים הגיע חוקר משטרה שלקח ממני עדות ופרטים על האירוע. אמרתי לו כל מה שזכרתי. השופט שהיה אמור לשפוט במשחק שלאחר מכן, בטורניר של 3 משחקים, סיפר גם הוא בדיוק מה הוא ראה.

באותו לילה לא ישנתי בכלל, לא היתה לי שינה רצופה של יותר מ-5-10 דקות. ממש כל הגוף כואב, הראש, הגב, הצלעות, הרגליים. אתמול בערב המצב שלי החמיר. ניגשתי פעם נוספת לחדר מיון בבית-חולים מאיר. עשו לי סדרה של צילומים. נוירולוג בדק אותי וכנראה שהיה לי זעזוע מוח קל מהפגיעות. בדק אותי אורולוג, כי נמצא לי דם בשתן והוא אמר שיכול להיות שהיתה פגיעה קלה בכלייה ושעלי להמשיך במעקב. אחר-כך חזרתי הביתה. גם בלילה האחרון לא היתה לי שינה כל-כך ארוכה. החלטתי להגיע לוועדה, כדי שלפחות יידעו מה קורה במקומות האלה ולא רק יקראו על כך בעיתון.

בשם כל הוועדה אני מאחל לך רפואה שלמה ושתהיה בריא מהר ככל האפשר. האם אתה שופט קבוע בטורנירים של בתי-ספר תיכון?

לא. כפי שהבנתי, משרד החינוך מזמין שופטים מאיגוד השופטים למשחקים בטורנירים של בתי-ספר. אני שופט מטעם איגוד השופטים. בדרך כלל אני שופט במשחקי נוער ובליגה ג'. זו העונה הרביעית שאני שופט כדורגל.

האם היו לך מקרים כאלה בעבר, של אלימות מסוג כזה?

מקרים כאלה חמורים - לא. היו קללות משחקנים וכדומה אבל זה לא הגיע לרמת אלימות כזאת אף פעם.

מר זוכמן, האם הטורניר הזה היה במסגרת הליגות שאתם מארגנים או שזה היה טורניר מקומי?

המסגרות הארציות מתחילות במשחקים אזוריים. זה היה במסגרת השלבים הראשונים. ברעננה היה בית של 3 קבוצות. זה עדיין ברמה של המחוז ועוד לא מגיע לשלבים ארציים. אנחנו בדרך כלל פונים לאיגוד השופטים והוא שממנה את השופטים, כמובן בשכר. במסגרת הזאת נערכו המשחקים. את תחרויות הכדורגל והאתלטיקה הקלה אנחנו עושים בשעות הבוקר כי אין לנו מספיק איצטדיונים. חשוב לציין את זה משום שהמשחקים הם בלי קהל. כלומר, מדובר פה על ציבור של שחקנים עם עוד כמה מורים.

כלומר, רק תלמידים משתתפים בזה והקהל כולל רק קצת חברים של תלמידים?

כן, חברים מהכיתה. הציבור הרחב לא מגיע לזה. אלה שלבים מאוד מאוד מוקדמים. המקרה הזה אירע במגרש של הפועל רעננה.

אני שפטתי במשחק שנערך לפני כן. הייתי אמור לשפוט גם את המשחק השלישי אבל בגלל האירוע הזה המשחק לא התקיים. הייתי עד ראייה למה שקרה. צריך לציין שמר אסי עמר שפט את המשחק בצורה מצוינת. לא ראיתי כל סיבה שיגיעו לדבר כזה. המשחק הסתיים בתוצאה 2-0 לטובת אורט נתניה. לא היו שום אירוע חריג במגרש, לפחות לפי מה שאני ראיתי. ישבתי במגרש במשך כל המשחק וראיתי הכל. לפי דעתי מר אסי עמר שפט בסדר גמור ובצורה חלקה.

מה הדליק את ההתפרעות הזאת?

אין לי מושג. בסיום המשחק ניגשתי לשוחח עם אסי עמר והתחלתי להתארגן כדי לשפוט את המשחק השלישי. ראיתי את השוער של רעננה דוחף את אסי. אסי אמר לו שהוא הולך למנהל התחרות. השוער החל לאיים עליו: אני אדקור אותך ודברים כאלה. אסי עמר לו: לך למורה שלך, אתה מורחק מהאירוע. השוער ניסה לתקוף את אסי פעם ראשונה. אני תפסתי אותו פעם אחת. אחרי רגע הסתובבתי וראיתי את אסי הולך לכיוון האמצע. ראיתי את אחיו של השוער מחבק את אסי ועוד שחקנים של רעננה עוזרים לו ומפילים את אסי. בינתיים אסי שכב על הריצפה חסר אונים ובעטו בו כאילו היה שק אגרוף. אחרי זה אסי איבד את ההכרה והחובש של רופין עמק חפר טיפל בו במסירות, החזיר לו את ההכרה וחיכינו עד שהגיע האמבולנס.

האם היתה שם אבטחה כלשהי?

לא, שום דבר.

כלומר, במקרה לרופין עמק חפר היה חובש?

אני לא יודע אם הוא חובש. כפי שהבנתי, הוא המאמן של הקבוצה.

אני שחקן כדורגל בבית-ספר מטרווסט, הקבוצה שהפסידה. רציתי לאשר את הדברים שנאמרו, שאסי עמר באמת שפט טוב מאוד, ללא דופי. אני משחק גם בנוער של מכבי תל-אביב בכדורגל, אני משחק הרבה זמן אך מעולם לא ראיתי מקרה כזה. הוא תיאור את הסיפור באופן מדויק. הוא באמת שפט את המשחק מצוין, למרות שגם אם הוא היה טועה לא היו צריכים להגיב כך.

איך אתה מסביר את מה שקרה?

אין לי הסבר הגיוני.

באיזה כיתה לומד השוער שלכם?

כיתה יא'.

נניח שהוא תפס עצבים, "תפס קריזה" כמו שנאמר במקומותינו. אבל היו עוד שחקנים. אחיו התאום השתתף בחגיגה והיו עוד כמה נערים שהשתתפו בהכאה. הרי אסי עמר אומר שהוא הוכה על-ידי כמה נערים ושגם, כך קראתי בעיתון, בעטו בו עם נעלי הכדורגל.

התיאור בעיתון הוא קצת מוגזם. מה שנכון הוא שבעטו בו בכל הגוף.

אבל היו כמה אנשים שהשתתפו בתקיפה הנוראה הזאת. האם לא הצלחתם להשתלט עליהם? אתה אומר שאתה משחק בנוער מכבי תל-אביב ושאתה נמצא הרבה על המגרשים. האם לא היתה שם אף חבורה שניסתה להשתלט ולעצור את זה?

אני ועוד כמה שחקנים, יחד עם המורים של בתי-הספר האחרים, של רופין ושל ליבוביץ נתניה והמורה שלי, ניסינו להשתלט על הנערים האלה. במצבים כאלה קצת קשה להשתלט על אנשים שתוקפים ומשתוללים. היה קצת קשה להשתלט עליהם.

אני סגן מנהל בית-הספר מטרווסט רעננה. אתמול היה יום שחור מאוד לבית-הספר. אמרתי לתלמידים שבית-הספר לא קיבל כרטיס אדום אלא כרטיס שחור. זה בית-ספר שפעיל כבר 10 שנים בפעילויות ספורט שונות ומגוונות: כדורסל, כדורגל, ומעולם לא נתקלנו באירוע כל-כך חריג וכל-כך חמור.

כינסנו את כל תלמידי בית-הספר, שכבות י', יא' ו-יב'. ביקשתי אישית גם מראש עיריית רעננה, מר זאב ביאלסקי, לדבר בפני התלמידים. מר ביאלסקי ואני דיברנו וגינינו באופן מוחלט את ההתנהגות של אותם שני תלמידים, שנמצאים היום במעצר בית מטעם משטרת ישראל עד שעה 14:00. אני מניח שאנחנו כבית-ספר נשב על המדוכה ונחשוב כיצד להתייחס לאירוע הזה, שהוא אירוע באמת חריג ומאוד קיצוני. גם מועצות התלמידים של בית-הספר והתלמידים מגנים את זה. נכתבה עצומה, שכל תלמידי בית-הספר חתמו עליה. אני אישית צלצלתי אתמול למר אסי עמר ואיחלתי לו איחולי החלמה. הבענו צער רב על האירוע ושלחנו לו זר פרחים.

בבית-הספר שלנו הדפיסו חולצה שאנחנו מחלקים לאוהדי בית-הספר - אנחנו מובילים יותר בתחום של כדורסל, פחות בתחום של הכדורגל - שבגב שלה מופיע הכיתוב: "ההגינות בספורט - הדרך לניצחון". כל תלמידי מטרווסט קיבלו אותה לפני שבוע. זה מסר שנאמר לכל התלמידים ולכל האוהדים. אגב, מאמן הכדורגל בהפסקה שבין המחצית הראשונה לשנייה תדרך את השחקנים להתנהג ביחס של כבוד אל השופט.

בכלל, הזילות כלפי שופטים נראה לי שאינה מתחילה בבתי-הספר. היא מתחילה אולי בטלוויזיה, כשהתלמידים רואים כיצד שחקנים בכירים מתייחסים לשופטי כדורגל. אני לא רוצה להזכיר אירועים שבוודאי חלק מכם מכירים. זה מחלחל גם לבני הנוער. חלק מהשחקנים הם מושאי הערצה עבור התלמידים והם מחקים אותם, או עושים מעת לעת מעשים שמושאי הערצתם עושים.

בישיבה שערכנו לפני שבועיים היה פה מפכ"ל משטרת ישראל והוא יצא בקריאת גינוי וגם בקשה לשחקני ליגת-העל, שהם דמויות הזדהות חינוכיות מטבע הדברים. נדמה לי שהעיתונות לאחר מכן הדגישה מתוך דברי המפכ"ל דווקא את הקטע הזה. אבל בדיונים אחרים תמיד אומרים שזה מתחיל מבית-הספר, ובעצם מתחיל כבר מהבית, והכל נכון, כולם צודקים. אבל בואו נראה עכשיו מה נעשה בקטע של בית-הספר.

בעניין הזה אנחנו כסוכני תרבות מתמודדים עם סוכני תרבות שהרייטינג שלהם, תרתי משמע, הרבה יותר חזק משלנו. העיתון כותב את הדברים, אולי לעתים בחומרה רבה מדי, ורץ לחפש את האייטם הבא. אנחנו כבית-ספר צריכים להתמודד עם האירוע ברמה הערכית-חינוכית, וגם להתמודד עם השניים המכים ולשקם אותם. המסר שנעביר לכל נבחרות הספורט הוא בעיקר שיש משחק ושמישהו חייב להפסיד. השאלה היא איך מקבלים את ההפסד הזה ואיך מתנהגים כשמפסידים. זה מסר חינוכי שאנחנו מחלחלים אותו לנבחרות ונמשיך לחלחל אותו.

אגב, באופן די מפתיע, אלה שני תלמידים שאין להם עבר של אלימות. הם ילדים שכל המורים שמלמדים אותם אמרו שהם הופתעו לשמוע שכך הם התנהגו. חלק אמרו: אם אירוע כזה קרה - יש ילדים אחרים שהייתי יכול לחשוד בהם אבל דווקא לא בשניים הללו. כלומר, למרות כל מה שעשינו ולמרות כל מה שאמרנו ולמרות כל מה שנאמר בעתיד, לפעמים יש איזה אירוע שאתה לא יכול לצפות אותו, כמו מה שקרה עם שני התלמידים האלה.

דיברתי איתם אתמול בערב. הם המומים מהמעשה שהם עשו. כמובן שיש להם רגשי חרטה מאוד עזים.

האם הם משחקים, פרט למסגרת בית-הספר, גם בקבוצות אחרות?

הם משחקים גם בנוער של הפועל רעננה.

חלק מהטיפול שלנו בזה יהיה כמובן למנוע מהם להשתתף בפעילות שוטפת במסגרת בית-הספר וגם להתייחס לפעילות שלהם בהפועל רעננה - זה פחות בשליטתנו - וגם עניינים משמעתיים אחרים שבית-הספר ימצא לנכון לעשות.

אבל שוב, ההגעה שלנו לכאן היא בעיקר כדי להגיד לאסי עמר גם בפורום הזה שדם לבו של בית-הספר מטרווסט הוא ההגינות בספורט. אנחנו כמובן מאוד מתנצלים ומצֵרים על האירוע הקשה. אנחנו מאוד מקווים שאירוע נוסף כזה חלילה לא יקרה, לא אצלנו ולא באף בית-ספר אחר.

מר אמנון בר-נתן דיבר באופן כללי על מדיניות בית-הספר ועל המגמה הכללית. אני רוצה להתייחס לרמה של הכיתה. אני מייצג פה ציבור של מחנכים. אציג את הפן של המחנך, שעומד מול 40 תלמידים, ואומַר איך אנחנו מתמודדים.

התגובה של התלמידים היתה כמובן הלם ושוק. חלק מהתלמידים מחכים לשמוע איך האחרים יגיבו. כמו שמר אמנון בר-נתן אמר, המגמה הכללית היא באמת אנטי אלימות, לשלול כל דבר שקשור לאלימות. המסר הוא שאין שום דבר טוב באלימות. תלמידים שבסוגייה הזאת מעלים סימני שאלה - מטרתנו לסגור את סימני השאלה האלה. זאת אומרת, אין סימני שאלה בעניין האלימות. לא תהיה אלימות! מאוד חשוב לי ולחברי המחנכים לומר שזה עבודה שוטפת, שנמשכת כל הזמן. זה לא עבודה שנגמרת בשיעור אחד או בשני שיעורים.

איך אתה מסביר את המקרה הנוכחי?

זה משהו נורא פרטני, שקשור לאותם אנשים. אני חושב שזה לא מגמה כללית.

אמר פה סגן מנהל בית-הספר שאם הוא היה צריך לצְפות מראש, התאומים הללו הם האחרונים שהוא היה צופה שיעשו דבר כזה. זה עדיין לא מסביר.

אני לא פסיכולוג, אני לא יכול לנבור בנפשם של אותם תלמידים. אין לי שום הסבר. ניסיתי לחשוב מה, איפה, למה. גם אם השופט היה שופט לרעת קבוצה מסוימת - האלימות היא לא לעניין בכלל. זאת אומרת, כל מה שנעשה בשיעורי חינוך גופני, בשיעורים הרגילים ובשיעורי חינוך הוא להסביר שהספורט הוא ספורט. כמו שקורה בכל ספורט, יש קבוצה שמנצחת וקבוצה שמפסידה. לכן, אני פשוט לא מסוגל לתת הסבר למה שאירע.

מגרש הכדורגל לא הביא את האלימות לחברה. במידה רבה החברה הביאה את האלימות למגרשי הכדורגל. אני זוכר את עצמי כחובב כדורגל בגיל יותר צעיר - היום אני לא הולך למגרשים בגלל האלימות - שאז לא היתה כמעט אלימות במגרשי כדורגל. היום האלימות חוגגת. הכדורגל הוא לא הפקטור שגרם לאלימות אלא משהו בחברה, משהו באלימות הכללית, במציאות שכולנו חיים בתוכה, יוצר גם התלהמות בכדורגל. אני מצפה דווקא שכדורגל יהיה מגרש שבו יהיה איזה שחרור של האלימות אך דווקא שם היא פורצת לפעמים בצדדים היותר גסים והאלימים שלה. כלומר, אם רוצים לטפל באלימות בספורט, אי אפשר להפריד את הדיון מהאלימות בכלל. האלימות נמצאת בכל מקום, גם במערכת החינוך. אי אפשר לטאטא את זה מתחת לשטיח. גם בסגנון דיבור כלפי מורים, גם בהתנהגות שעיקרה השחתת רכוש של בית-ספר או של מוסד כזה או אחר. הדברים כרוכים אלה באלה. את זה צריך לגנות, גם כמובן בחינוך מהבית וגם בית-הספר צריך לדבר, לחנך ולומר את הדברים האלה. חלק מקבלים את זה, לחלק מהתלמידים הדברים מחלחלים, לחלק זה מחלחל קצת פחות, אבל האלימות היא בעיה שאנחנו כל הזמן נתקלים בה, בכל עיסוק שלנו בחיי בית-הספר ובחברה. אני אומר את זה כאבא לילדים ולא רק כמורה.

אנחנו עדיין נמצאים פה בבעיה. בכל אופן, עם כל החומות שבניתם, עם כל מה שהראית, במבחן התוצאה היה פה כישלון נקודתי חמור. אי אפשר לטאטא את זה אל מתחת לשטיח. פה היה כישלון קשה, באלימות שהתעוררה בטורניר כדורגל של בתי-ספר תיכוניים, שהולך אחרי-כן לאליפות ארצית.

הייתי בדרבי התל-אביב כשהשחקן אבי נמני הורחק על-ידי השופט. ממבט ראשון לא היה נראה לי שהיה שם משהו, וכך חשב רוב הקהל. לא באתי לשם כאוהד של איזה קבוצה אלא כמי שרוצה לראות ספורט. הקהל למרות הכל הגיב באופן יחסית סביר, למרות שהרחיקו קפטן, כוכב, בדקה ה-30. אבל אחרי זה ראינו במסך הטלוויזיה צילום של האירוע והסתבר שהיו דברים בגו.

ובכלל, אם לא מצליחים להפנים לתלמידים בכיתה יא' שהם עולים למגרש ומה שהשופט אומר הוא קדוש, שאין ויכוחים ואין סיפורים, ושמנצחים במגרש ולא בדיבורים, אם את הא"ב הזה לא מצליחים להעביר - אז יש פה כישלון. אפשר לנסות להסביר אותו, אבל זה עדיין כישלון.

אכן היה כישלון. אני לא מנסה לטאטא שום דבר מתחת לשטיח. האמן לי, כאיש חינוך לא מעט שנים אני מאוד נבוך מהסיפור הזה. אלא צריך להיזהר לא להיכנס להכללות. זה בית-ספר שמתחרה באתלטיקה קלה וזוכה בהמון תארים, מתחרה בתחרויות כדורסל והיה פעמיים אלוף ליגת-העל, אלוף בתי-הספר והשתתף גם בתחרויות בינלאומיות. זה אירוע שקרה פעם ראשונה. אני אומר את הדברים בכאב, שלא ישתמע כאילו אני מטאטא את זה.

אנחנו מתכוונים להשתמש בשחקנים האלה כסוכנים כדי להעביר את המסר נגד אלימות. נרצה לקחת את שני התלמידים האלה ושהם ידברו מנקודת המבט שלהם על האלימות ובגנותה.

חלק מהבעיה באלימות בספורט נובעת מהתנהגות השחקנים. אנחנו כשופטים באים לחנך את השחקנים. יש בעיה גם אצל חלק מהמאמנים, שאין להם ערכים ספורטיביים. אם שחקן ניגש אלי ומוחה על החלטה שלי אני אומר לו: זה מה ששרקתי, זה מה שיש. אז המאמן שלו מתחיל לצעוק ומוחה בקול. אם שחקן רואה את המאמן שלו צועק הוא אומר לעצמו: אם המאמן צועק, למה לי אסור?

האם אתה כותב בדוח השופט שהמאמן צעק?

אני מעיר לו פעם אחת. אם זה חוזר פעם שנייה, אני מרחיק אותו. אבל אם אני מרחיק את המאמן השחקנים חושבים שאני לא בסדר, כי המאמן שלהם נותן להם להאמין שאני לא בסדר ולא שהוא לא בסדר.

במקרה שלנו המאמן, כאילו שידע שהולך לקרות משהו, דווקא אמר לנו במחצית שהוא ירחיק כל שחקן מהקבוצה שינסה לדבר אל השופט, כאילו ייתן כרטיס אדום והשחקן יעזוב את המגרש ולא יבוא אחר במקומו.

אנחנו מסכים את הנושא הזה. יש לי בקשה אחת. עוד 2-3 שבועות תתקיים ישיבה נוספת של הוועדה. עד אז התאומים הללו ייצאו ממעצר הבית ואני מבקש שהם יבואו לכאן ויספרו לוועדה הזאת, בפני כנסת ישראל, את הלקחים שלהם מהפרשה. אנחנו לא מחנכים ואנחנו לא משטרת ישראל אבל מכיוון שפה מדובר בנערים בני 16 או 17, זה חמור מאוד. אתם תעשו את העבודה החינוכית. אבקש בעוד 3 שבועות שהשניים האלה יתייצבו פה, יחד עם מר אסי עמר, יסבירו בדיוק מה היה וימצאו את הדרך לומר את דברם לציבור התלמידים ולהתנצל בפני מר אסי עמר כאן בוועדת הכנסת.

מנהלת מחוז המרכז הקימה ועדת בדיקה לנושא. זה בנוסף לוועדת משמעת ספורטיבית שתתקיים מחר לתלמידים ולבית-הספר. מדובר על ועדת בדיקה שתבדוק את כל נושא התחרויות וסביב הפן החינוכי שמסביב להן. את ההחלטות כמובן נעביר לוועדה.


החרפת האלימות כנגד מנהלי ומאמני קבוצות כדורגל

נעבור לנושא הבא שעל סדר היום. קיבלתי מכתב ממר אמנון רז, יושב-ראש הנהלת איגוד המאמנים, שנשלח ב-28.1.2002. אם זכרוני אינו מטעה אותי, אתה לאורך שנים אימנת נוער ונבחרות נוער. כלומר, אתה מצוי בתחום של אימון נוער לא מאתמול ולא משלשום. במכתבך תיארת תהליך של איומים, פגיעה בשופטים ופגיעה במנהלים. 5 ימים לפני כן קיבלתי גם גילוי דעת מאיגוד מאמני הכדורגל שמתייחס לשורה של התקפות. אגב, בפני הוועדה הופיעו כבר פעמיים אנשי הפועל אשקלון.

בגילוי הדעת מתוארים מקרי תקיפה שאירעו לאחרונה כנגד מאמני כדורגל ומנהלים: מנהל מחלקת הנוער בהפועל פתח-תקווה הוכה בדרבי על-ידי קהל; מאמן מחלקת הנוער בהפועל פתח-תקווה, מר דורון רז, פוטר מעבודתו בעקבות איומי הורים ומכוניתו נפגעה; מנהל מחלקת הנוער בראשון-לציון, מר בני שלום, פוטר בעקבות רקע פוליטי פנימי (אני מבין שהיו סכסוכים); המאמן מר ג'קי דקל אוּיָם ברצח על-ידי שחקן קבוצתו; מאמן עירוני שלומי פוטר לאחר שמעורבים בקבוצה פגעו בעבודתו; מאמן בני סכנין, מר רוני דורה, ספג אבן בגבו ואינו מאמן עד היום. אני רואה פה הרבה אירועים בקבוצות נוער.

הייתי רוצה לשמוע ממך האם זה תופעה רב-שנתית או שיש החרפה ברורה בשנים האחרונות. מה הניסיון שלך?

אני חושב שיש החרפה. האכיפה והענישה אינן מספיקות. נכון שיש שני צדדים, למשל לגבי שני הבחורים שהיכו את השופט: האם לחנך אותם או האם להעניש אותם כדי שכולם ירְאו ויירָאו? לצערי שותפים לזה מנהלי הקבוצות. אם נשיא מועדון הפועל פתח-תקווה, מר מאיר שמיר, נתן הוראה למנהל הקבוצה לא לבוא לכאן היום, כדי שלא יוכל לספר מה שהיה - זאת בעצם התשובה. מר שמיר לא נתן רשות למר איז'ו ויינר, מנהל מחלקת הנוער, לבוא לפה.

סירוב להופיע בפני ועדה של הכנסת הוא דבר מאוד חמור. זה לא אקט משפטי אבל זה אקט ציבורי. בגמר השיחה ניצור קשר בטלפון עם מר מאיר שמיר. אעמוד על כך שמנהל מחלקת הנוער יופיע כאן בישיבה הבאה יחד עם מר מאיר שמיר. אני מבקש שגם בהודעה לעיתונות תהיה לכך התייחסות.

לגבי הנושא של אלימות במגרשים - אני הרבה שנים בכדורגל. אני בטוח שזה הולך ומחריף. מישהו כבר אמר פה, שהאלימות בציבור בכלל מחריפה.

ברגע שההנהלות של האגודות, נשיא המועדון, מי שאחראי על הנושא הזה לא נותן את התמיכה לשחקן, למאמן ולמנהל - מפה מתחיל העסק. גם בנבחרת וגם באגודות בהן עבדתי, אם איזה הורה התערב בעבודה, הדרך הכי פשוטה היא להגיד מייד: ילד, אתה לא נשאר פה, יחד עם אבא שלך; או: אתה נשאר פה בתנאי שאבא שלך לא ייראה בשטח. היום כל הורה חושב שהבן שלו יהיה אייל ברקוביץ או טל בנין או אבי נמני ושהוא יעשה מהבן שלו כסף. לפיכך ההתערבות של ההורים באגודות היא איומה, בעיקר במחלקות הנוער.

במקרה של הפועל פתח-תקווה לא רציתי להתערב, כי זה הבן שלי, אבל דיברתי עם מר מאיר שמיר חודש לפני שזה קרה. מר מאיר שמיר ענה לי שהוא לא יכול להתמודד איתם. מה זאת אומרת שהוא לא יכול להתמודד? הרי יש תיק במשטרה, התלוננו במשטרה, המשטרה חקרה, בדקה שזה נכון. כיצד העסק ממשיך? כלומר, האבא ממשיך לאיים, הילד ממשיך לשחק. זה דוגמה קטנה.

על גבו של מר רוני דורה, מאמן בני סכנין בליגה הלאומית, נזרקה אבן מהקהל. אם זה היה שופט - היו סוגרים להם את המגרש והאגודה היתה מקבלת עונש הרחקה או הורדת נקודות, אבל כשהמאמן נפגע מאבן - אז הוא נפגע מאבן, כאילו לא קרה כלום: שיילך לבית-חולים, ייקח תעודת מחלה וגמרנו.

יושב פה מאמן מליגה א', מר קלוד דהן. זה סיפור טרי מלפני 2-3 שבועות. הקבוצה הפסידה, נזרקה עליו אבן ולאחר מכן פיטרו אותו, או שהוא עזב לבד, והוא כבר לא מאמן יותר.

דבר ראשון, האגודה חייבת לקבל אחריות שילוחית, כמו שיש במקרה של פגיעה בשופטים, כמו כאשר מכים שחקנים, גם לגבי אלה שעובדים בשטח ורשומים ברשימה. האגודה צריכה לקבל אחריות על כל דבר.

דבר שני, צריך סוף-סוף להגיע לאכיפה. היום מתעסקים בספורט אנשים שאסור להם להיות בספורט: מאמנים שאין להם תעודות, שלא למדו אף פעם. מי שאינו חבר איגוד המאמנים ואין לו תעודה, איך אני יכול להגיד לו: נו, נו, נו? הוא מצפצף עלי.

דבר שלישי, לחלק ממנהלי הקבוצות אין בכלל שיניים. הם בעצמם תוקפים את המאמנים. קראתם בוודאי שבקריית-גת איש ההנהלה סגר למאמן את החדר ולא נתן לו מקום להתלבש. איפה אנחנו חיים? בתחילת העונה האגודה לקחה מאמן, שהיא יודעת מי הוא, עשתה איתו חוזה והוא עובד. אם הוא לא טוב - גם בעירייה לפעמים המהנדס לא טוב, אז ראש העירייה מפטר אותו - קוראים לאותו אדם ואומרים לו שהוא לא מתאים לאגודה וסוגרים עניין ברוח טובה. הוא מקבל מה שמגיע לו ונגמר העניין. אבל מה עושים המנהלים? מתחילים להסית את הקהל: תתקפו אותו, נסגור לו את החדר, לא יהיה לו נעים פה, הוא יהיה בלחץ וכך מייאשים אותו כדי שהוא לבד ירצה ללכת.

אתה מדבר על הליגות הבכירות?

גם על הליגות הבכירות וגם על ליגות זוטרות וליגות נוער. קריית-גת משחקת בליגה הבכירה בישראל. בשנה שעברה מר גילי לנדאו העלה את קבוצת קריית-גת מהליגה הארצית ועד לליגת העל. הוא היה טוב והחתימו אותו לעוד שנה. כלומר, הם מכירים אותו. השנה אין להם בית, הם משחקים רק בחוץ, וזה איבוד נקודות בטוח. הקבוצה לא מספיק טובה כנראה לליגת העל, היא רק עלתה, אז המאמן עכשיו "אשם". אז סוגרים לו את החדר ולא נותנים לו מקום להתלבש ומאיימים עליו. מי שצריך לתת לו את הגיבוי לא נותן.

אני אומר עוד פעם, אם מישהו לא טוב, לא מתאים לכם - יש חוזה עבודה, תשבו, תגמרו עניין, קחו מאמן אחר, זה בסדר גמור. במקום זה ההנהלות משתמשות באמצעים לא לגיטימיים.

במחלקות הנוער זה ממש נורא. אני אחראי מקצועי בהפועל חיפה בכל מערכת ההדרכה של הנוער. אני מסתובב בארץ בהרבה מחלקות נוער ורואה כל שבת 4-5 משחקים. נכון שיש בעיות עם שופטים אבל חד-משמעית אנחנו מנסים לחנך את הנערים. בכדורגל 7 במשחקי הילדים השופט צעיר. ניסינו בהתאחדות לכדורגל ללכת לגישה חדשה, שעד גיל 13, קבוצות ילדים א', לא תהיה ליגה אלא יהיו משחקי ידידות ומפגשים בין אגודות, כדי שלא תהיה התחרות הזאת, שלא יהיו קרבות. לא עזר כלום כי האינטרנט יצר דירוג, כמו בליגה. המאמן חייב לנצח ואם הוא לא מנצח הוא לא טוב, וההורים מסביב לגדרות - זה איום ונורא. אין לי תשובה, חוץ מלחנך, חוץ מללחוץ ולתת את הכיוון.


באיגוד המאמנים אנחנו מוציאים חוברת כל 3 חודשים בעיתון המאמנים ואנחנו חוזרים פעם אחר פעם על הסיסמה: הגינות. לפני שבועיים הייתי בהרצאה של איגוד השופטים במחוז תל-אביב. אנחנו מכירים את העבודה הקשה של השופטים ורצינו שיכירו גם את העבודה הקשה של המאמנים, כדי שלא תהיה היריבות הזאת אלא להיפך, לעזור זה לזה, לקדם זה את זה.

לצערי גם יש מאמנים שלא מתנהגים כמו שצריך, אנחנו יודעים את זה. בהנהלת איגוד המאמנים יש לנו ועדת משמעת. מי שהוא חבר איגוד ומוזמן 3-4 פעמים לוועדת משמעת בהתאחדות לכדורגל - אנחנו קוראים לו לסדר. אנחנו מנסים.

אני רוצה להבין מבחינה פרוצדורלית, האם יש מאמנים בליגות הבכירות שאינם חברי איגוד המאמנים?

כן.

האם זה וולונטרי? כל אחד יכול לאמן?

זה נוגד את החוק, את התקנון.

כלומר, כל אחד חייב לקבל תעודת מאמן מוסמך ואז הוא אוטומטית חבר באיגוד המאמנים?

לא. כל מאמן שיש לו הסמכה מוינגייט או מבית-ספר למאמנים מוכר בחוץ-לארץ חייב להיות רשום באיגוד המאמנים בישראל. התקנון של ההתאחדות לכדורגל אומר: מאמן אינו רשאי לאמן בקבוצות שמסונפות להתאחדות לכדורגל אם אינו חבר באיגוד המאמנים. איגוד המאמנים סגר את המעגל בכך שהוא לא נותן חברות למי שאין לו הסמכה מוכרת. ההסמכה המוכרת מחולקת לשניים: 1) כאלה שעברו קורס מדריכים, ואז לפי חוק הספורט מותר להם לאמן רק עד גיל 16 - דרך אגב, זה חוק שביקשנו לשנות אותו קצת; 2) כאלה שעברו קורס מאמנים, שמקבלים תעודת מאמן. להם מותר לאמן כל ליגה.

היום אופ"א, ההתאחדות האירופאית, הכניסה עוד כל מיני הוראות והנחיות בנושא. ההתאחדות לכדורגל בישראל ואיגוד המאמנים בישראל כפופים להוראות אופ"א. אנחנו מנסים ליישם את הכל בעזרת בית-ספר למאמנים בוינגייט, כדי ליישר קו. כך ששיתוף הפעולה קיים.

בהתאחדות לכדורגל, עד כמה שאני יודע, בסוף העונה שעברה הועמדו כ-10 אגודות ומאמנים לוועדת משמעת על-ידי תובע ההתאחדות לכדורגל כי הם לא היו חברי איגוד. האגודות קיבלו עונשים. מאמנים התחייבו או ללכת ללמוד כדי שיוכלו לאמן או להפסיק לאמן.

לצערי הנושא הזה עדיין פרוץ מאוד. בהערכה גסה, לפחות ל-30% מהמאמנים בישראל אין תעודות ואינם רשאים לאמן לפי החוק.

אבל המאמנים הללו מקבלים שכר. תיאורטית, אם אני מחליט עכשיו שכתחביב אני רוצה לאמן איזה קבוצת נוער או קבוצה מליגה ג', האם לא תהיה לי בעיה?

אין בעיה. ולא משנה מה הרקע שלך.

זה מנוגד לחוק.

ברור שזה מנוגד לחוק. אני מנסה להביא את זה לאבסורד. כלומר, איש לא יעצור אותי - להוציא את ההתאחדות לכדורגל שתחליט להעמיד אותי לדין - אני יכול לסגור עם האגודה ולאמן, על אף שזה מנוגד לחוק הספורט, אין מנגנון שחוסם את זה. במסגרת הקיימת היום בעצם זה תלוי בחוזה שהקבוצה עשתה איתי, נקודה.

מאמן שלמד בוינגייט או באנגליה או בגרמניה ויש לו תעודה, אם זה ליגה גבוהה - האימונים מתקיימים בבוקר וזאת העבודה שלו. אם זה ליגה לילדים או לנערים - זה עבודה שנייה שלו. אם הוא צריך להיות בשעה 2 או ב-3 במגרש, הוא לא יכול לעבוד בכל עבודה. הוא צריך למצוא עבודה שתאפשר לו לעסוק גם בזה. הוא מבקש שכר נאות לעבודתו. בליגה לנערים או לנוער למשל השכר הוא בערך 2,000-2,500 שקל נטו, כלומר זה תוספת שכר לאותו אדם. באה האגודה ואומרת: אין לי 2,500 נטו לשלם לך - ובברוטו זה כפול - אז אני אקח איזה שחקן או מדריך, שאין לו תעודה, אתן לו רק 1,000 שקל והוא מוכן לעבוד ולאמן. זה מה שקורה בשטח.

אני מעפולה ואימנתי עד לפני שבוע את הפועל אסי גלבוע מליגה א', השייכת למועצה האזורית גלבוע. מר אמנון רז אמר כמעט הכל. מה שיש לי להוסיף הוא שאין שום טיפול רפואי במגרשים האלה, לא לילדים ולא לקבוצות בוגרים ואם מישהו נפגע מאבן או מ"תקל" אין מי שיטפל בו. אין שום רופא, אין אמבולנס, לא מביאים למקומות האלה כלום. מי שנפגע, יכול למות, אלא אם כן לאחד המאמנים יש ידע מקצועי כלשהי כך שיוכל לטפל. לפני 3 שבועות הייתי במשחק נוער ונפגעו שני שחקנים לאחר שהתנגשו בראשיהם. מזל שאני הגעתי לשם ופשוט לא נתתי לילד להירדם ולסגור עיניים עד שהגיע האמבולנס, אחרת אני לא יודע איך זה היה נגמר. אנחנו יודעים שבמקרה האחרון שהיה ב"טדי" אם לא היה שם צוות רפואי אז מני לוי - הלוואי ויבריא, ומפה אני מאחל לו רפואה שלמה - אולי לא היה איתנו. כנראה שהילדים והבוגרים בליגות הנמוכות, או המאמנים, או מי שנפגע הוא לא באותה רמה של ליגת העל. זה דבר מאוד מאוד מסוכן.

אני לפני שבועיים נפגעתי מבקבוק קוקה-קולה מלא. למזלי חבשתי משקפיים ולכן לא נפגעו העיניים שלי, אחרת זה היה מתנפץ לי לתוך העין. זה פגע לי מעל הגבה. זה אירע במשחק ליגה שבו הפסדנו 2-0. למען האמת, צריך להזכיר את ההשפעה של התקשורת המקומית והעיתונות. כשהיא מחליטה "להתלבש" על מישהו, במידה רבה זה נותן לגיטימציה לקהל, שמושפע מהתקשורת, לפגוע בו. אני מעריך שהקבוצה חשובה לאוהדים אבל עד לכדי פגיעה פיזית בשחקן או במאמן או בכל מי שמגיע לאותו מתחם? זה גרוע מאוד.

אז הפסדנו 2-0. שבוע קודם לכן כן הצלחנו וגם ניצחנו במשחקי הגביע. אז לא נתנו לי פרחים, וגם לא ביקשתי פרחים. אתה עובד במהלך שבוע ימים, 5 אימונים בשבוע, משקיע את הנשמה. מעבר לאימונים אתה גם משקיע בשיחות אישיות עם שחקני הקבוצה. למרות שזה לא ליגה גבוהה, זה ליגה א' בסך הכל, אתה למעשה עובד כל השבוע. הקהל לא רואה את זה ולא יודע שאתה עושה את כל הדברים האלה מאחורי הקלעים. הוא מגיע ביום שישי והוא רוצה תוצאה. אתה הכתובת ולכן אתה מקבל את האבן או את הבקבוק. אני פשוט לקחתי את הרגליים והלכתי הביתה כי אני לא רוצה שמחר מישהו יירה בי. זה קרה במגרש של הפועל אסי גלבוע בתענ"כים.

הבקבוק נזרק על-ידי הקהל שלכם, של אסי גלבוע?

אני לא יודע.

כמה צופים באים למגרש בכל משחק?

מגיעים כ-300-500 צופים, תלוי במשחק, אם הוא משחק צמרת או תחתית או סתם משחק מרכז טבלה. זה היה משחק שגרתי שבו הפסדנו 2-0. אני לא יודע מאיזה יציע זה נזרק. אני מעריך שזה קהל של הקבוצה שלנו.

אני הרבה שנים בכדורגל. אני מאמן כבר 8 שנים ולפני זה שיחקתי כ-25 שנים. יש לי הצעת ייעול למשטרה. מעבר לכך שהיא נמצאת בתוך המתחם ושומרת על השופט ועל האזור הסטרילי שלא צריכים להגיע אליו אנשים, אולי כדאי שהשוטרים יחכו ביציעים עד שהאוהד האחרון יעזוב את היציע.

מר יוסי אלמקייס, אני מבין שאתה חבר איגוד המאמנים. מה הניסיון שלך בתחום הזה?

אני חבר הנהלה חדש. אני שחקן כדורגל לשעבר בעכו ומנהל כ-17 שנים.

הייתי ביום ראשון בעכו ושאלתי את מנהל האיצטדיון איפה קבוצת הפאר הפועל עכו, שהיתה במשך שנים בליגה הבכירה.

קבוצת הפועל עכו משחקת בליגה הארצית בשנתיים האחרונות.

יושב-ראש האיגוד אמר את רוב הדברים. יש פה שני מקרים קלאסיים של אירועים שקרו למאמנים שבהם האלימות ניצחה. בשני המקרים המאמנים היו שעיר לעזאזל. לא מעט מאמנים נפגעו השנה כתוצאה מאלימות של אוהדים אך שום דבר לא אירע בעקבות זה. מי ששילם את המחיר הוא רק המאמן. אם שופט היה מקבל אבן בראש אז המשחק היה מופסק והקבוצה היתה מוזמנת לוועדת משמעת. אם יורים חזיז - האגודה מוזמנת לוועדת משמעת. כאשר מאמן נפגע - לא קורה שום דבר.

האם אתם מסונפים באופן פורמלי להתאחדות לכדורגל?

אנחנו חלק בלתי נפרד מההתאחדות לכדורגל.

איך אתם מסבירים שפגיעה במאמן לא מגיעה לדיון במוסדות המשמעת של ההתאחדות לכדורגל?

כי השופט לא רואה את זה ולפיכך גם לא מדווח.

אם אתם מדווחים לשופט, האם זה לא תופס?

לא תמיד.

כלומר זה כבר מאוחר מדי. מה שהשופט ראה בעיניים עד גמר המשחק - על כך הוא מדווח. אני מבין שפגעו בך תוך כדי המשחק.

בסוף המשחק, בירידה לחדרי ההלבשה.

יכול להיות גם דוח משטרה. זה לא חייב להיות דוח שופט. הם יכולים להגיש תלונה.

אני עברתי את זה בשנה שעברה. ניקבו את גלגלי המכונית שלי ב-4 מקרים שונים והגשתי תלונה במשטרה. זה בוודאות קשור לכדורגל. הייתי מצפה שיכנסו את ועדת משמעת ושיזמינו את האוהדים של הקבוצה ויבדקו מי עשה את זה. זה לא אנשים שלא שייכים לענף. זה קורה גם במקומות אחרים.

מר דורון רז אימן במשך שנים באותו מועדון. הפעילו עליו לחצים עירוניים כדי שיילך. אין פה יחסי עובד-מעביד. מר גילי לנדאו עובר אותו דבר. אם מפטרים אותו אז צריכים לשלם לו את כל מה שכתוב חוזה אבל מפעילים לחצים ואִיומים כדי שיגיד: אני מתפטר, ואז לא מגיע לו שום דבר. היושב-ראש מכיר את העתונות המקומית ואז עיתונאי הספורט באותו אזור משתלח במאמן: שהמאמן לא פוגע, שבגללו הקבוצה מפסידה ולא מתפקדת, ואז האוהד הפשוט שרוצה שהקבוצה תנצח בעצם מקבל לגיטימציה לפגוע במאמן או בשופט.

אנחנו כלי לניגוח, כמו השופטים. אנחנו מרגישים שלשופט יש הגנה מאחר והוא רושם דוח. איזה דוח אנחנו רושמים? למי אנחנו יכולים להתלונן?

מעבר לעובדה שמזמנים משטרה, האם להתאחדות לכדורגל יש קציני ביטחון או משהו מעין זה, חובשים, מישהו שתפקידו לבדוק שהעסק יתנהל כסדרו במגרשים?

יש את חברת "מודיעין אזרחי", שהיא חברת חקירות פרטית. כאשר יש אירועים כלשהם שההתאחדות לכדורגל רוצה לאכוף ולבדוק מה קורה תכלס במגרשים - היא משתמשת בחברה הזאת. מעבר לזה יש רק את המשטרה. אין להתאחדות לכדורגל איזה צבא שיכול לבוא ולראות האם למאמן הזה יש כרגע תעודת הסמכה ולדרוש ממנו להציג את תעודת ההסמכה שלו.


לאחרונה ההתאחדות לכדורגל מנפיקה כרטיסי מאמן, בדומה לכרטיסי שחקן, בתיאום עם איגוד המאמנים. הכרטיסים האלה יצטרכו להיות מוצגים לשופט המשחק בתחילת המשחק, כמו שמוצגים כרטיסי הליגה של השחקנים. כך לשופט יהיה פיקוח מי המאמן והאם המאמן מוסדר על-ידי ההתאחדות לכדורגל או לא מוסדר על-ידה.

ואם מאמן לא מוסדר, האם אפשר לקבוע בתקנון המשמעת של ההתאחדות לכדורגל שבמקרה דנן השופט לא ייתן לו לשבת על הספסל?

הוא לא יוכל לשבת על הספסל. הוא יוּצַא מתחומי המגרש, לא יוכל לאמן וגם הקבוצה תועמד לדין, אין שום ספק בכך.

בישיבה הקרובה אמורים לדון בעניין הזה ולקבל החלטה להכניס את זה לתקנון של ההתאחדות לכדורגל.

בישיבה שתיערך השבוע יוכנס לתקנון כל הנושא של הסדרת כרטיסי ליגה למאמנים, כדי שהנושא של המאמנים יהיה מוסדר. זה כולל ליגות לנוער, כולל הכל.

אגב, הייתי בישיבה באופ"א לפני חצי שנה. באירופה הוציאו עכשיו חוק, שאם למר דרור קשטן, שישחק נגד פרמה ביום חמישי, אין תעודה של pro (professional) הוא לא יוכל לשבת על הספסל ויצטרך לשבת בטריבונה.

אם מר דרור קשטן הוא בוגר וינגייט אז יש לו תעודה.

אבל מאמני ישראל הבכירים יצטרכו לעבור השתלמות כלשהי - שאנחנו בונים אותה כרגע - כדי לקבל תעודת professional, כי אחרת במסגרת אירופאית הם לא יוכלו להיכנס למגרש.

אני מבין שפרט למר קשטן אין כרגע לאף אחד את הבעיה הזאת. אני מקווה שאלה יתחילו להיות הבעיות שלנו אבל אני עוד לא רואה שזה כל-כך קורה, לצערי.

מאמן שאינו pro לא יכול לאמן באירופה. אם יש לו תעודת pro הוא יוכל לאמן בכל מדינה.

קיבלנו תיאור שבעצם אין חובה להעסיק חובש, אדם שיכול לתת עזרה ראשונה במגרש.

בוודאי שיש. אבל אין חובה לאמבולנסים ורופאים. יש מאות משחקים, מליגת ילדים ועד ליגת בוגרים בכל שבת. לא ריאלי שיהיה בכל מגרש גם אמבולנס וגם רופא.

אני חושב שאפשר לחייב את האגודה.

יש אלפי טיולים של בני נוער ואני יודע שאי אפשר לקבל אישור לצאת לשום טיול מטעם בית-ספר ללא חובש מוסמך וללא תיק עזרה ראשונה כדין.

עד כמה שזכור לי מהתקנון, ערכת עזרה ראשונה וחובש מחויבים להיות על-פי התקנון בכל מגרש. אני מדבר על רופאים ועל אמבולנס.

לפי התקנות השופט צריך לבדוק אם יש אלונקה, שני אלונקאים וערכת עזרה ראשונה.

חובש ותיק עזרה ראשונה - זה חיוני, כדי שאם קורה משהו החובש יוכל לתת טיפול מהיר, לשלוף לשון וכדומה.

מי יודע להשתמש בערכה שמונחת שם? אלא אם כן לאותו מאמן שהשתלם בוינגייט יש ידע בסיסי בעזרה ראשונה והוא משתמש בו. אחרת, אין מי שיטפל.

עו"ד שילה, אבקש ממך לבדוק ולהביא דוח מסודר לישיבה הבאה, כי אני שומע פה על דברים שש בהם סיכון. אין מה לעשות, לצערנו יש פציעות במשחק הכדורגל. לצערנו לא תמיד השחקנים בכושר טוב. ככל שהכושר הגופני עולה יש פחות פציעות. יש פה דרישות לדברים אלמנטריים. אני מבקש שתרעננו את הנוהל הזה.

יש לנו תקנון רפואי מסודר. אני פשוט לא זוכר בעל-פה מה נכתב בתקנון.

דובר כאן על האכיפה: קודם כל, האם הדברים רשומים וקיימים ובהמשך האם מישהו בודק שאכן הציוד נמצא? אני לא רוצה חס וחלילה שיקרה מקרה קשה ולא יהיה ציוד ויגידו לי כמו פה: "מה, אתה לא יודע? בכמה מגרשים זה לא קיים". כך מתנהל הספורט.

במשחק ילדים אירע שילד בן 12 בלע את הלשון. מזל שתחנת מגן דוד אדום ממוקמת 100 מטר מהמגרש ויכלו להביא לו עזרה במהירות.

אני מבקש להציע הצעה. בשיעורי חינוך גופני הדברים דומים. לפני כמה חודשים, בהמלצתי החמה ובאישורה האמיץ של מנכ"לית המשרד, הוחלט לחייב את כל המורים לחינוך גופני אחת לשנתיים לעבור קורס רענון בעזרה ראשונה. מדוע? כל המאמנים עוברים את הקורס. אחרי שנתיים פג תוקף התעודה. זאת אומרת, אחת לשנתיים מורים לחינוך גופני יעברו קורס רענון עזרה ראשונה, על חשבון ימי עבודה. זה לא בא לפתור את בעיית החובש שצריך להיות אבל בהחלט את עניין הידע במתן עזרה ראשונה. הנה, אתמול באירוע שהיה ברעננה, מורה שעבר הכשרה ורענון מייד טיפל בשופט שנפגע.

אני חושב שזה דבר מאוד חשוב. עזרה ראשונה זה מסוג הדברים שאם אתה לא מתַרגל אותם, אם אתה לא במקצוע - אתה שוכח. אתה צודק לגמרי. פה אסור לסמוך על הזיכרון. בדברים האלה מוכרחים לבצע רענון. זה נוגע לדיני נפשות.

ברשותכם נחזור לנושא. אני פונה להתאחדות לכדורגל. בשני המכתבים שקיבלתי מאיגוד המאמנים נטען שמאמנים נפגעים. יש פה כנראה לקונה, שיורדים מהמגרש, המשחק נגמר, השופט נכנס לחדר הלבשה ואז מאמנים נפגעים. בעצם אין מי שמגן עליהם. כל שופט ממלא דוח, יש מערכת להגן על שופטים. אני מדבר על האלימות שמתרחשת תוך כדי המשחק. מה היא המערכת שמגנה על מאמנים?

מי שמגן פיזית על מאמנים זה מי שמגן על כל דבר - משטרת ישראל. להתאחדות לכדורגל אין פקידים שיעמדו שם ויגנו על המאמן.

אם מאמן נפגע מאבן או מבקבוק שנזרקו לעברם, זה לא צויָן בדוח השופט.

אם זה לא צויָן בדוח השופט, אפשר לגשת למשטרה ולהגיש דוח. אפשר לגשת לאיגוד המאמנים ושאיגוד המאמנים יגיש תלונה. בהתאחדות לכדורגל לא רואים רק את דוחות השופט. יש שורה ארוכה של גופים שיכולים להגיש תלונה. חלק מהתלונות יכולות להיחקר וחלק מהן יכול להתברר בבית-הדין, אבל צריכה להיות תלונה. מאמן כזה שנפגע על-ידי בקבוק קוקה-קולה, אם השופט לא רשם את זה בדוח, צריך להגיש תלונה במשטרה ישראל ושיהיה דוח תלונה שיוגש להתאחדות לכדורגל.

המשטרה נמצאת במקום.

אם הדוח הזה לא מגיע להתאחדות לכדורגל אז איך ההתאחדות לכדורגל תדע לפעול? אם התלונה שנרשמה במשטרה תוגש להתאחדות לכדורגל אז היא יכולה להידון בבית-הדין המשמעתי.

אני מאמן הנוער לשעבר של הפועל פתח-תקווה. אני נאלץ להיות קצת יותר פסימי ממה ששמעתי פה עד לרגע זה. לצערי הרב, לפחות במועדון שבו אני עבדתי התמונה די קשה. ביום שישי פורסמה במקומון פתח-תקוואי כתבה של חבר כנסת לשעבר, מר יעקב שפי, שהוא היום יושב-ראש הפועל פתח-תקווה. אותו יושב-ראש טוען בכתבה הזאת שנגד המאמן היתה אך ורק אלימות מילולית. הוא מסתיר אלימות פיזית שהופעלה כלפַי וכלפֵי מנהל מחלקת הנוער. הוא טוען שיש לי אשמה באלימות המילולית כלפי מכיוון שלא הייתי במערכת יחסים טובה עם ההורים. הוא מסתיר הרבה מאוד דברים שקשורים לאלימות שהיתה בהפועל פתח-תקווה בשנתיים האחרונות.

אני עברתי בשנתיים האלה מסכת איומים, לא רק כלפַי אלא גם כלפי ילדי וכלפי משפחתי, כולל ניקוב צמיגים ברכב, כולל הרבה דברים אחרים. ראשי המועדון, המנהל המקצועי במועדון, מר מאיר שמיר בכבודו ובעצמו ידע על כך. שוחחתי על הדברים האלה. הוא הודה בפני במפורש שהוא מכיר את האנשים שפגעו בי אך הוא לא מסוגל להתמודד איתם, הוא מפחד מהם. הוא יודע מי הם, הוא יודע מהיכן הם מגיעים.

לישיבה הבאה יוזמנו מר מאיר שמיר וראשי הפועל פתח-תקווה. יהיה פה דיון על הפועל פתח-תקווה ועל מערכת היחסים שם, על איומי הורים, מחלקת הנוער וכולי. זה יידון כסעיף נפרד על סדר היום.

יש לי שאלה להתאחדות לכדורגל. אתם אגודה וולונטרית. לי אין סמכות לשפוט מנהלי קבוצות. אני מודה שההתנהגות של מר מאיר שמיר - בפרט אם אני יוצא מנקודת הנחה, כל עוד לא הוכח אחרת, שנכון מה שאמר מר אמנון רז, שהוא נתן הוראה לנציגו לא להגיע - היא התנהגות חריגה. מנהלי קבוצות אחרים, כל מי שהזמנו עד היום הגיע, ואם לא הגיע - התקשר להתנצל. לא ראיתי שמנהל קבוצה לא הופיע בפני הוועדה. אבל ההתאחדות לכדורגל בעצם אחראית עליהם. אתם גוף וולונטרי ואתם עובדים מול מנהלי הקבוצות.

שמענו כאן תיאור על כך שמנהלי הקבוצות או נשיאי הקבוצות לא מטפלים בתופעות האלימות כלפי המאמנים. אגב, זה בניגוד מוחלט למה ששמענו ממכבי תל-אביב והפועל תל-אביב, שמשקיעים הרבה מאוד בחינוך האוהדים, בעבודה עם מחלקות הנוער ובניסיון להתמודד. לא שיש תוצאות גדולות אבל יש בהחלט ניסיון, מלמעלה עד למטה, לטפל בנושא.

האנשים האלה הם לדוגמא.

אנחנו מידי פעם שומעים על כך שהורים מתערבים בקבוצות נוער אבל ההנחיה החד-משמעית היתה לבצע את ההפרדות, להרחיק, לא לתת להורים שרוצים לראות בבנם את מוקד הפרנסה של המשפחה ושל החמולה להתערב. מצד שני, מתארים פה תיאורים, כפי ששמענו, על כך שההנהלה נותנת יד ללחץ מאורגן על מאמן. למשל בקריית-גת על מר גילי לנדאו. איפה אתם בתוך הסיפור הזה? האם אתם מהאו"ם?

אנחנו לא מהאו"ם. יש דברים שהם לא מוסריים ויש דברים שהם לא חוקיים. אנחנו יכולים לטפל רק בדברים הלא חוקיים שבסמכותנו. כלומר, הגופים האלה, קבוצות כמו קריית-גת וכדומה, הם עמותות בפני עצמן. יש להם את ההנהלה שלהם, החברים שלהם, תקנון המשמעת שלהם והקוד האתי שלהם. הם מתנהלים בצורה עצמאית והם חברים בהתאחדות לכדורגל. כמו שההתאחדות לכדורגל מתנהלת בצורה עצמאית והיא חברה באופ"א לדוגמה. אנחנו יכולים לטפל רק בדברים שהם לא חוקיים.

אם היום יש איזה התנהגות שאינה הולמת של נשיא קבוצה או של מנהל קבוצה ומוגשת תלונה, או שאנחנו רואים למשל קטע מצולם בוידיאו באחת התכניות על שאחד ממנהלי הקבוצות משתלח בוועדות המשמעת של ההתאחדות לכדורגל או משמיץ מוסדות שיפוטיים כאלה ואחרים - יש לנו את הסמכות להעמיד אותם לדין. כשיש כתבות כלשהן או התנצחויות בעיתונים לגבי סגירת חדר של מאמן כזה או אחר, ההתאחדות לכדורגל לא יכולה לקום בבוקר ולהגיד: אנחנו מעמידים לדין את קריית-גת על זה שהם נעלו למר גילי לנדאו את החדר. זה ברמת יחסי האנוש בין המאמן לבין מנהלי הקבוצה.

לאור העדויות ששמענו פה בוועדת חקירה הפרלמנטרית בנושא האלימות בספורט, כשטען איגוד המאמנים שהנהלת קבוצה בליגת העל מעודדת הפעלת לחץ פיזי מתון כלפי מאמן הקבוצה, האם אתם יכולים לטפל בנושא הזה, לא מבחינה חוקתית, על-פי תקנון המשמעת, אלא בדרך הציבורית? הרי יש יושב-ראש להתאחדות לכדורגל, יש לה מנכ"ל, יש בה אנשי מקצוע. אפשר לקרוא לאנשי הנהלת קבוצת מכבי קריית-גת ולומר שנשמעו עדויות ושמבקשים מהקבוצה לטפל בנושא, להפסיק את זה אם אכן זה נכון. האם את זה מותר לכם לעשות?

אני יושב פה כנציג משפטי ואני לא רוצה להיכנס לפוליטיקות של ההתאחדות לכדורגל. יש אנשים שעושים את זה טוב ממני. התערבות כזאת נעשתה כבר בעבר. בפתח-תקווה למשל היתה תמיד בעיה של הדרבי הפתח-תקוואי והיו ריסוסים על הקירות אצל משפחת לוזון. עד כמה שידוע לי הצדדים הוזמנו למפגש בהתאחדות לכדורגל למעין הבהרת עמדות.

לגבי קריית-גת - בוודאי שזה יכול להיעשות אבל זה לא מעוגן בשום מסגרת תקנונית או חוקית.

הדוגמה של פתח-תקווה היא הנותנת. הרי מבחינה פורמלית אתה צודק ואתה גם נציג משפטי, אבל הגוף הוא לא רק גוף פורמלי. בנושא האלימות וההגינות תפקידו גם להיות אקטיבי, לא רק פסיבי. דיברנו על כך לא פעם בוועדה. יש פה עדויות של איגוד המאמנים על מקרה מסוים. להתאחדות לכדורגל יש מוסדות ויושב-ראש. האם במקרה דנן, באופן בלתי פורמלי, יכולים לדבר עם אנשי קריית-גת ולבקש, אם התופעה הזאת אכן מתקיימת, לשים לה סוף?

כפי שאמר מפכ"ל המשטרה, כפי שאמרו גם אנשי רעננה - וכך אמרנו בוועדה ליוסי אבוקסיס - מספיק שכוכב מתכופף או עושה רבע תנועה, עליו להכפיל את זה פי מיליון כי זה ה"אימפקט" של רבע התנועה שהוא עשה כלפי השופט, כאשר כל מדינת ישראל רואה את זה וילדים מזדהים איתו. ברגע שקהל בקריית-גת מקבל רק רמז שצריך ללחוץ על המאמן, אנחנו יודעים איזה עליהום ואיזה גיהנום עלול להיווצר.

בתקנון לא כתוב, לכן אנחנו לא יכולים לעשות דבר; או שאתם תגלו גם מעורבות אקטיבית? תיפנו לקריית-גת ותגידו: חברים יקרים, נא לשים לזה סוף, אם אכן זה קיים.

צריך להבין שהמקרה של קריית-גת הוא מקרה ספציפי אבל ברגע שנוצר איזה תקדים, שההתאחדות לכדורגל הופכת להיות מפשרת בסכסוכים לא פורמליים, זה יוצר לנו בעיה. היום זה קריית-גת, כאשר מר גילי לנדאו ואיגוד המאמנים טוענים ככה ויכול להיות שלהנהלת קריית-גת יש את הגירסה שלה שלא נשמעה עדיין. ברגע שאתה הופך את מר גברי לוי או את מר חיים צימר או אחד מהמנכ"לים להיות בורר בסכסוכים כאלה ואחרים, שקיימים כל יום בהתאחדות לכדורגל וקיימים בכל הקבוצות, מגיל נוער ועד גיל בוגרים, עם מאמנים ועם שחקנים וקבוצות, שלא מרוצים מהתפקוד שלהם - אין לנו מערכת שתוכל לטפל בזה. כשיש מקרים חריגים וקיצוניים - צריכה לבוא פנייה של איגוד המאמנים, ביוזמת מר גילי לנדאו, להתאחדות לכדורגל ובצורה לא פורמלית לנסות לטפל בבעיה ולפתור אותה.

אני כידוע לכם שומר על הפרדות, אני כמחוקק לא רוצה להתערב בעבודתכם כגוף וולונטרי. אני יכול להביא פה לדיון בנושא האלימות מקרים ספציפיים. מכיוון שנציגים רשמיים של איגוד המאמנים העלו את הטענה הזאת בישיבת הוועדה, אני מבקש מכם לבדוק את הנושא ולטפל לפני שיהיה מאוחר מדי. אני במקרה מכיר קצת את הדרום. יש במחוזותינו דברים שעדיף לעצור אותם בזמן, אם אכן הם קורים. תבדקו את זה ותנסו. היתה פה פנייה רשמית. אני מתייחס לאיגוד המאמנים כגוף רשמי, מוסד מוכר במסגרת ההתאחדות לכדורגל שיש לו פונקציות. קיבלתי פנייה מסודרת בכתב , אנשים הופיעו והעידו ואני מבקש מכם לטפל בזה.

אולי אפשר להעביר את הפנייה להתאחדות לכדורגל.

נשלחו אליכם העתקים, למר גברי לוי, מר גדעון בריקמן ומר חיים צימר. אני מוכן לתת לך לצלם גם את המכתב של מר אמנון רז מ-28.1.2002.

אני רוצה לסכם את הנושא.

בישיבה הקודמת עסקנו בנושא משטרת ישראל והאכיפה. קיבלתם כאן סקירה תמציתית על-ידי מר פז כהן-גת על כך שבתחום משרד החינוך התחילו להתקדם דברים. בתחום החקיקה אמרה עו"ד מירב ישראלי אנחנו כמעט מוכנים, הצעת החוק הפרטית כבר עברה ואני מקווה שהשבוע יגמרו הדיונים בהצעת החוק הממשלתית.

יש פה רף. עברנו כבר 2/3 מהליגה ואנחנו עכשיו לקראת ה-1/3 האחרון הבעייתי. אני לא יודע מי תהיה האלופה ומי יהיו היורדות. אני מדבר על כל הליגות. אנחנו מודעים לכך שזה המועד של הפורענות. אני קיוויתי שעד היציאה לפגרת האביב של הכנסת נעמוד כבר אחרי תהליך החקיקה. לצערי לא הצלחנו עדיין, זה קצת התעכב בגלל "הביורוקרטיה" הממשלתית.

יושבים פה נציגי משרדי ממשלה וכן נציגי ההתאחדות לכדורגל ואיגוד המאמנים. אנחנו מוכרחים לעמוד היטב עם אצבע על הדופק. מקרה שקורה בבית-ספר תיכון, כפי ששמעתם פה, עם שני נערים שאין להם שום רקע של התפרעויות, רק מעיד על הר הגעש שעליו אנחנו יושבים. אם לא נירה בכל התותחים ובכל הכיוונים כל הזמן, אין ספק שידי משטרת ישראל יהיו עמוסות עבודה בתחום שהיא לא צריכה לעסוק בו. יש לצערנו הרבה תחומים אחרים בהם המשטרה צריכה היום להיות. אני מאמין שהדברים קשורים.

לכן אני מבקש, גם מההתאחדות לכדורגל, לא רק להיות פסיבית ואחרי כן להסביר למה זה לא בתקנון אלא להיות אקטיבית. אני מאוד מקווה שגם הוועדה תגלה את האקטיביות הדרושה וננסה לקדם את זה.

אני אומר עוד פעם, כל מנהלי הקבוצות, ויהיו הבכירים ביותר, ולו רק מה ששמעתי על מחלקות הנוער בהפועל פתח-תקווה, על לחץ ההורים ועל שההנהלה נותנת גיבוי או לא נותנת גיבוי, המקרים האלה יובאו לוועדה אחד-אחד, בעיקר כדי לטפל בהיבט הציבורי של הנושא. לפחות את העניין הזה ננסה לעקור, שברמת המועדונים הדברים יתנהלו בצורה מסודרת, עם כללים מאוד ברורים.


הצעת חוק איסור ספסרות בכרטיסי מופעים, התשס"ב-2002

נעבור לסעיף האחרון, הצעת חוק איסור ספסרות בכרטיסי מופעים, התשס"ב-2002.

בסקירה הקודמת שלי בנושא הספסרות אמרתי שקיימת הצעת חוק של חבר הכנסת אליעזר זנדברג בעניין. היא הועברה לוועדת החוקה, חוק ומשפט. מאז הסקירה הקודמת נערך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט בהצעת החוק הזאת. בעבר זה היה תיקון לחוק העונשין. בשלב זה הוחלט לעשות חוק נפרד. מה שהונח על שולחנכם הוא הנוסח שוועדת החוקה, חוק ומשפט אישרה לקריאה ראשונה.

אם כך, צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים.

שימו לב שזה לא רק ספורט אלא מדובר על כל מופע.

אין לי שום בעיה אם אנחנו נטפל בהיבט היותר רחב.

יש פה איסור על מכירת כרטיסים מעבר למחיר הנקוב אלא באישור של בעל הזכויות המקוריות בכרטיס. יש פה החרגה של מי שיש לו רישיון לפי חוק רישוי עסקים.

לקראת הקריאה השניה והשלישית יש נושאים שהושארו ועוד יידונו בהמשך, כמו למשל קביעת מידרג של ענישה, בגלל כל העבירות הנלוות שיש לספסרות. יש כל מיני חומרות שונות של עבירות נלוות לספסרות. כמו כן גם הנושא של שילוב בחוק הגנת הצרכן עוד יידון. בחוק הגנת הצרכן יש כל מיני מכשירים נוספים שמאפשרים אולי אכיפה יותר יעילה.

האם זה יועלה להצבעה עוד לפני תום מושב הכנסת?

מבחינת הליך פורמלי: זה אמור להתפרסם בימים הקרובים בנוסח כחול, אז תהיה הצבעה במליאה לקריאה ראשונה וזה יחזור לוועדה. אני משערת שזה יהיה כבר אחרי הפגרה.

ביום חמישי אלך למשחק מול פרמה. האם כבר קיבלתם אישור ביטחוני?

קיבלנו את האישור הבטחוני וגם דיברו עם מר יעקב אראל ותמכו בקיום המשחק.

נניח שהמשחק יתקיים. אם אני אחפש כרטיס וספסר יציע לי כרטיס במחיר מופקע, מה יקרה? אני רואה כמה ילדים ובני נוער רוצים לבוא למשחקים. כלומר, יהיו שם ספסרים שיחגגו ונכון לעכשיו אני מבין שמשטרת ישראל לא תיגע בהם. כלומר, הכל יהיה עניין של היצע וביקוש. יבוא ילד שירצה כרטיס ו"ישחטו" אותו.

הבנתי שיש גם תמיכה של המשטרה בהצעת החוק הזאת. הם הביעו את הסכמתם כדי שהם יוכלו לבצע אכיפה.

אנחנו לא מתנגדים לכך.

אני מקווה שכל הכרטיסים למשחק מול פרמה ימכרו כדין ושספסרים לא יתעשרו על חשבון אנשים שרוצים לראות כדורגל. בהזדמנות זאת נאחל להפועל תל-אביב הצלחה. אני מקווה שימשיכו להצליח. הלוואי שיהיו עוד כמה קבוצות כאלה בארץ, שננצח בספורט בצורה חיובית.

אני רוצה להשלים את העדכון בנושא החקיקה, לגבי הצעת החוק לתיקון חוק בטיחות במקומות ציבוריים. ברגעים אלה מתקיימת ישיבה במשרד המשפטים שנועדה להשלים, על-ידי הנסחית של משרד המשפטים, את הכנת הצעת החוק לקריאה ראשונה לפרסום בהצעות החוק. אנחנו מקווים ומאמינים שזה יהיה עוד במושב הזה, לפחות ההעלאה לקריאה ראשונה.

לגבי תיקון תקנות התכנון והבנייה לצורך אפשרות הסרת הגדרות - גם בעניין זה הגיעו משרדי הממשלה להסכמה על דעת משרד הפנים ושר הפנים עומד לחתום על כך, אחרי שהוא נתן הסכמתו לנוסח.

היתה החלטת ממשלה על העסקת 6,000 עובדים זרים בחקלאות אולם שר הפנים יצא מהאולם. מה אמרו אחרי כן שרי מפלגתו של שר הפנים? יש החלטת ממשלה ואנחנו נפעל בניגוד להחלטה.

אני מאוד מקווה שבנושא דנן באמת נגיע להסכמה ושתהיה חתימתו. אמרתי, אנחנו נכנסים לשליש האחרון של הליגות וזה מתחיל להיות קריטי. אם לא נתארגן בהתאם, אחרי כן נצטרך להשמיע הסברים על האלימות שעלולה לפרוץ.

תודה לכל הנוכחים.


הישיבה ננעלה בשעה 13:30