כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת חינוך/4487



ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא
5
אלימות בספורט – 27.12.2001

פרוטוקולים/ועדת חינוך/4487
ירושלים, י"א בשבט, תשס"ב
24 בינואר, 2002

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האלימות בספורט
שהתקיימה ביום ה', י"ב בטבת התשס"ב, 27.12.2001, בשעה 12:00


ס ד ר ה י ו ם

האירועים במשחקי כדורסל נשים –
בין קבוצת בני יהודה ורמת השרון

חברי הוועדה: היו"ר אבשלום וילן
מיכאל נודלמן

עודד הכט, סגן ראש מינהל הספורט, משרד המדע, התרבות
והספורט
עו"ד אייל רק, סגן היועצת המשפטית, משרד המדע, התרבות והספורט
סנ"צ רפאל לוגסי, סממ"ר יפתח, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק שלומי לבהר, קצין אג"צ יפתח, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק סמי בן-הרוש, מפקד המגרש במשחק, המשרד לביטחון פנים
דני קסטן, יו"ר איגוד הכדורסל
יהודה שקמה, מזכ"ל איגוד הכדורסל
מרדכי הר-אבן, הנהלת איגוד הכדורסל
רחל אוסטרוביץ, יו"ר קבוצת רמת השרון
אורנה אוסטפלד, מנהלת מקצועית, קבוצת רמת השרון
רון ורבר, אוהד רמת השירון
דורית קרן צבי, אוהדת רמת השרון
אהוד סולמי, יו"ר בני יהודה
ציון סימן-טוב, חבר הנהלת בני יהודה
פז כהן, עוזר ליו"ר הוועדה

דורית אזולאי

חבר המתרגמים בע"מ



האירועים במשחקי כדורסל נשים –
בין קבוצת בני יהודה ורמת השרון

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החקירה
הפרלמנטרית בנושא אלימות בספורט.
אני מתנצל בפני הנוכחים על כך שקבענו את הישיבה זמן קצר לפני קיומה. בוועדה שבעה חברי כנסת ואני מקווה שחלקם יצליח להגיע.

למען הסר כל ספק אני רוצה בפתח הישיבה להבהיר מה תפקידה של הוועדה. אנחנו איננו מחליפים את איגוד הכדורסל, לא את נבחרת ישראל ואיננו ועדת חקירה שבאה לבדוק עובדות ספציפיות ולפסוק את פסוקה. אנחנו עוסקים בנושא אחד בלבד והוא נושא האלימות בספורט או ליתר דיוק, מניעת האלימות בספורט. לכן אנחנו עוסקים יותר בבירור וליבון הנושאים וחיפוש דרכים כיצד מתמודדים אתם ואנחנו לא באים לפסוק כאן מי היה בסדר, האם אוהדי בני-יהודה התנהגו כיאות או לא, האם אוהדות רמת השרון התנהגו כיאות או לא, אלא אנחנו באים לברר את המקרה ולהסיק ממנו את המסקנות לגבי ההמשך.

אני רוצה שיהיה ברור שכל התהליך השיפוט ייעשה במסגרת האיגוד וחקירת משטרת ישראל והוא לא מענייננו. אנחנו כאן לא בית-משפט, אנחנו לא ועדת חקירה במובן הזה, אלא ועדת חקירה שעוסקת במניעת האלימות. תפקידנו להאיר את הזרקור הציבורי לתופעות שקורות בספורט הישראלי ולהציע דרכים להתמודד אתן.

אתמול בבוקר פתחתי את העיתונים ונדהמתי כי הכותרות היו די קשות. שמעתי פרטים גם ברדיו ובאינטרנט. אני לא חושב שזה משנה הרבה אם במקום אחד היה כתוב שעשרים חבר'ה התפשטו ובמקום אחד היה כתוב שרק מישהו אחד, או שנאמרו מלים כאלה או מלים אחרות. קראתי את כל הביטויים ואני מניח שהייתה התלהטות יצרים ונאמרו דברים שהם בהחלט חמורים. יהודה שקמה, מנכ"ל איגוד הכדורסל, הוא חבר קבוע בוועדה שלנו והנחת העבודה שלנו עד היום הייתה שבעצם בכדורסל תופעת האלימות היא בשוליים כאשר בכדורגל התופעה היא יותר בעייתית.

אני מוכרח לומר שאחרי האסון בחיפה התקיים מפגש אחד ובמפורש האירו את הזרקור גם לנעשה בכדורסל אבל לא עסקנו בזה עד היום. לכן ברגע שהתפרסמו הדברים אתמול לגבי המשחק שהתקיים לפני יומיים או שלושה, חשבתי שמן הדין להאיר אותם, לברר מה קרה, ובעיקר איך מטפלים בנושא ברמת האיגוד, המשטרה ובכלים החינוכיים כדי שתופעות כאלה ייעקרו מן השורש. אני מבין שבמקרה הספציפי צריך להיות משחק גומלין ביום שני הבא.

ב3- בחודש. יש סדרת משחקים.

אני מקווה מאוד שאם נצליח לברר ולעצור את
תופעת האלימות וכל מה שמתלווה לה לפחות בקטע הזה, זה יהיה שכרנו לגבי המשחקים הבאים ובכלל לגבי התופעות במגרשי הספורט בכלל ובמקרה דנן כדורסל.

אני מודה ליושב-ראש על כך שזימנת את הישיבה
במהירות כזאת משום שאני חושב שראוי מאוד לטפל בדבר כזה כל עוד הוא באיבו ולפני שיפשוט למקומות שאנחנו לא נדע בסופו של דבר איך לעצור אותם.

אני רוצה להתייחס לאיגוד הכדורסל בישראל ואני רוצה להיות ספציפי. אנחנו נמצאים באולמות ספורט, אנחנו נמצאים במגרשי ספורט, אנחנו יודעים מה מתרחש במגרשים, אנחנו מכירים את מה שקורה ויש להפריד הפרדה מוחלטת לצורך הדיון שלנו כאן בין היותנו משחקים ספורט שבו יש לעתים השתלהבות יצרים שחייבת להיות גם מרוסנת וגם במקומה, ואוהדים בחזקת אוהדים ודאי שהם דבר מבורך ולא יכול להיות ספורט בלי אוהדים, אבל אוהדים צריכים גם הם להתנהג באמת מידה מסוימת. האוהדים צריכים לעודד את הקבוצה וההתנהגות לא צריכה לגלוש לאמת מידה שאינה ראויה כאשר לפחות מבחינתי אלימות מילולית היא כאלימות פיזית ואלימות פיזית היא כאלימות מילולית משום שהכל מתחיל מהמלל ומסתיים בפיזיקה של הדבר. צריך בוודאי לעשות מעשה.

אני חושב שעצם הקמת ועדה כזאת שמטפלת מזה זמן רב בכל שורשיות האלימות שפשה בספורט – ולא משנה מה הוא, אם הוא כדורגל או כדורסל או כל ענף אחר – היא מבורכת.

איגוד הכדורסל בישראל, מזה שלוש או ארבע עונות, מגייסים ספונסר כמו אורנג' שהלך אתנו לאורך תקופה מאוד ארוכה למסע נגד אלימות בספורט. לצורך הזה גייסנו קבוצות, לצורך הזה גייסנו מנהלים, יושבי-ראש, אורנג' השקיעה הרבה מאוד כסף במסע הזה וזה היה מסע שכולנו זוכרים אותו שעד היום הוא נותן אותותיו ואפילו כשנכנסים לאיגוד הכדורסל ישנו אותו שלט ענק של אורנג' שמכסה כמעט את כל חדר הישיבות שמגנה אלימות ויותר נכון אומר: בואו נעשה ספורט.

אם אני אוסיף כל מילה על כך שאנחנו מגנים אלימות, הרי ודאי שכל אלה שיושבים בחדר הזה גם מגנים, אני מניח שגם עושים, גם פועלים וגם רוצים שחלילה לא תהיה אלימות, לא במלל ולא פיזית.

השאלה שעולה, חוזרת ונשנית – מה עושים. אי אפשר להגיד שלא נעשו דברים כאלה וכאלה לאורך הדרך כולה, אבל מטבע הדברים שכאשר יש אירוע, כולנו נזעקים וכאשר מסתיים האירוע – וזה ייקח בדיוק עוד שבוע, כשכולנו לא נהיה בחדר הזה – הדברים מאבדים מעוצמתם. יורדים ועוד פעם אנחנו עוברים לחיי השגרה ולחיי היום יום, מעבירים את המשחקים האלה והאלה עד האירוע הבא.

לכן היה חשוב מאוד שכולנו נמצא את הדרך באיזושהי צורה לא לחיות מאירוע לאירוע כיוון שאירועי אלימות היו, ישנם ואני מניח שגם יהיו בעתיד. אם נמצא את הדרך איך למנוע את אותם האירועים כולנו יחד ולא לחכות לאירוע הבא שיקרה – והוא יקרה באיזשהו יום – אני חושב שבזה נמצה גם את רצון הוועדה שאתה עומד בראשה וגם אותנו כאיגוד, ואני מדבר במקרה הזה על איגוד הכדורסל, אבל בוודאי שההתאחדות לכדורגל וכל האיגודים האחרים שותפים במאה אחוז לדברים שאני אומר כאן.

לי כאיגוד יש קושי מסוים משום שאנחנו איגוד כדורסל. אנחנו יושבים בראש פירמידה מתחתיה נמצאות מאות קבוצות כדורסל, אלפי שחקנים ושחקניות, ואנחנו יכולים להיות בגדר גוף מנחה, בגדר גוף תומך, בגדר גוף מבקש, פונה, אבל גם הפנייה, גם הבקשה וגם ההנחיה, שותפות לה רשויות החוק במדינת ישראל.

מי יזמין את המשטרה לדוגמה למשחקים?

תכף נדבר על זה. אני אומר ששותפות רשויות
החוק במדינת ישראל ועל כך תרשה לי בהזדמנות הזו להלין ואני לא מלין על המשטרה. בעבר השיטור במגרשי הספורט ממומן על-ידי ממשלת ישראל דרך תקציבים כאלה ואחרים.

אני מכיר את הנושא הזה היטב. זה אחד הנושאים
על סדר יום הוועדה לדיון בקרוב, כל נושא מימון השיטור במגרשי הספורט.

מימון השיטור במגרשי הספורט היה דרך
תקציבים מסוימים שאני לא רוצה להיכנס אליהם ודרך התקציבים האלה היה לנו לפחות SAY משום הכספים שהגיעו למימון הגיעו דרך המועצה להימורים ודרך משרד הספורט ואז יכולנו לומר שאנחנו תובעים מהמשטרה שמספר של שוטרים יהיה מעבר לסטנדרט הקבוע בתקנון שאומר איקס שוטרים צריכים להיות במשחק, שזו הנחיית קבע.

כל הכלי הזה נלקח מידינו, הכספים אינם בידינו, אין מימון לשיטור במגרשים, הלך הכסף וכל הכסף הזה עכשיו יוצא דרך הקבוצות האלה שיושבות כאן ועוד מאות קבוצות אחרות.

מי הזמין את משטרת ישראל למשחק המדובר?
הקבוצה המארחת, בני יהודה?

תמיד הקבוצה המארחת.

מי קובע את מספר השוטרים שיהיה במשחק?

מספר השוטרים בדרך כלל הוא קבוע. הוא ארבעה
שוטרים בנוסף להם ישנם הסדרנים.

לא משנה אם זה משחק חם או משחק שקט. אין
קשר.

יש קשר. כשיש משחק שאנחנו חושבים שצריך,
אנחנו מודיעים למשטרה שאנחנו חושבים שלמשחק המסוים יש רגישות. לצורך הדוגמה, כשבאים אוהדים למשל מרמלה, אנחנו מזמינים למשחקים האלה שוטרים ומבקשים שישימו לב שהשוטרים יהיו שוטרים בעלי דרגות או בעלי ניסיון ובנוסף לשוטרים מביאים את הסדרנים.

כמה סדרנים היו במשחק האחרון?

ארבעה סדרנים, מאבטחים של חברת השמירה,
ועוד סדרן נוסף של בני יהודה.

היו בסך הכל תשעה אנשים שהיו ממונים על
הסדר. כמה קהל היה?

150. אם תביאו עוד מאה שוטרים, הם לא יוכלו
לסתום את הפיות.

כדאי לומר מילה על הסטנדרט.

התקנון אומר למשחק ליגה לאומית רגיל שני
שוטרים.

יש הבדל בין גברים ונשים?

לא. התחנה המקומית היא הקובעת את המספר.

שני שוטרים למשחקי ליגת על נשים. כמה
שוטרים במשחקי גברים?

לא יודע. ארבעה או ששה.

כמה שוטרים היו במשחק של הפועל ירושלים
ומכבי תל-אביב?

זה לא שייך. המשטרה קובעת כמה שוטרים יהיו.
אם תחנת מרחב יפתח הייתה מבקשת מבני יהודה עשרים שוטרים, בני יהודה היו צריכים לתת עשרים שוטרים כי בלי זה הם לא היו יכולים לקיים את המשחק.

כלומר, הסמכות היא בידי המשטרה לקבוע את
מספר השוטרים.

הסמכות לקבוע את מספר השוטרים בכל משחק
ומשחק, בכל אולם ואולם, היא בסמכות המרחב והמשטרה המקומית.

ובידי מי האחריות כשיש התפרעות? הסדרן יכול
לעצור?

בהמשך אני אגע בזה.

אני רוצה להתמקד באירוע עליו אנחנו מדברים.
באירוע הזה איגוד הכדורסל פנה למשטרת ישראל. מצוי מכתב בידי משטרת ישראל שאני לא יודע אם אתם ערים לו, אתמול שלחתי את המכתב ובו ביקשתי את המשטרה להיכנס לעובי הקורה ולבדוק בדיוק מה קרה שם. פניתי גם למשטרה וביקשתי ממנה, מאחר שבערוץ 5 שודר סרטון שבו נראים מתפרעים באולם, לאתר את אותם המתפרעים ולגרום לכך שאלה לא ייכנסו יותר למגרשים. אני מניח שהמשטרה תטפל בזה בדרכה.

מעבר לזה, איגוד הכדורסל – וזה היה מיידית – מיד לאחר האירוע, כל החומר מועבר ליועץ המשפטי שביקש גם מהקבוצות, גם מהאיגוד וגם מהשופטים להעביר כל חומר רלוונטי לעניין זה אליו והוא יקבע מול המוסדות השיפוטיים של האיגוד וכמובן כל החלטה של המוסד השיפוטי תתקיים וזה יהיה בידי בתי-הדין של
האיגוד.

מתי זה יתקיים? מתי הם יתכנסו?

מתי שהיועץ המשפטי יחליט ויורה. הוא ביקש
חומר והוא מקבל אותו. הוא מקבל את החומר של בני יהודה ואת החומר של רמת השרון.

האם יש לכם מושג בתקנון שנקרא אחריות
שילוחית של קבוצה כלפי התנהגות אוהדיה?

כן.

הכסף הולך לתקציב השוטף או שהוא צבוע
למאבק נגד אלימות, לחינוך וכולי? או שזה איזון תקציבי של האיגוד?

אתה נוגע בנקודה רגישה.

מדובר בהתפרעות מילולית.

אני מתאר את המצב ליושב-ראש הוועדה
ולוועדה.

הדיון הזה מטבע הדברים הוא דיון חם. אני
מתכוון למצות ולהגיע למסקנות אופרטיביות.

בעקבות האירוע הזה האיגוד ראשית פנה
למשטרת ישראל והמכתב נמצא כאן, מי שרוצה לעיין בו, יכול לעיין בו. הדבר השני היה הטיפול דרך המוסדות השיפוטיים של איגוד הכדורסל. הדבר השלישי, כבר אתמול שקדתי על הכנת מכתב לכל יושבי-ראש הקבוצות, גם בלאומית א', גם בלאומית ב', נשים וגברים, ושוב ביקשתי מכולם את כל מה שבעצם כולנו מדברים עליו בוועדה הזאת. אלה הדברים שנעשו על-ידי האיגוד.

מה לגבי הקנסות?

קנסות כלשהם או הטלת קנסות על קבוצה זו או
אחרת, על איש זה או אחר, על עסקן כזה או אחר, הם חלק מתקציבו של איגוד הכדורסל.

מה גובה התקציב?

אם אני לא טועה, נדמה לי ארבעים אלף שקלים
בשנה.

מהו סך התקציב של האיגוד?

26 מיליון. העונשים הם בדרך כלל לא עונשים
ברמה הכספית אלא העונשים הם הרבה יותר קשים מזה והם ברמת הפרט וברמת הקבוצה.

לגבי המרחב. אנחנו למעשה מאגדים בתוכנו
מספר מתקני ספורט חשובים בתל-אביב ובכלל המדינה. זה מתחיל בבלומפילד, יד אליהו, בני יהודה בכדורסל ובכדורגל, וכל מיני מגרשים קטנים שמהווים עשרות מגרשים קטנים של ליגות ג', ד', א' שם מדי שבת מתקיימים משחקים. אתמול היה משחק בבלומפילד עם 10,000 אוהדים, 120 שוטרים, והיה ממש תענוג להיות במשחק כזה. לפני שנתיים במשחקי הכדורגל הייתה אלימות. בסך הכל הובלנו מהלך מסוים ובלומפילד עומד להיות מודל ארצי למגרש כדורגל. ביד אליהו, מדובר ב10,000- אוהדים שבאים למשחקים של מכבי תל-אביב ובסך הכל יש שם 44 שוטרים וזה לא הרבה. אנחנו מדברים על 10,000 אוהדים אבל במהלך העונה הקודמת והנוכחית לא הייתה שום בעיה והמשחקים מתנהלים בצורה מצוינת. משטרת ישראל לא מתכוונת ולא יכולה למנוע מאוהדים לקלל. כלומר, אם יש 3,000 אוהדים ואלף מתוכם מקללים, אין לי שום אפשרות, גם אם אני רוצה, לסתום להם את הפיות.

הוועדה עסקה שמונה חודשים בנושא הזה והיא
הוציאה דוח ביניים.

קראתי אותו.

נאמר במפורש שהבעיה איננה באלף אוהדים אלא
תמיד זה מתחיל מקומץ. אין פעם אחת שאלף אוהדים או 150 בבת-אחת מתחילים להתפרע אלא מדובר בשניים-שלושה אוהדים והשאלה אם מטפלים בהם או לא.

נכון. אני אגע בזה. אם מדובר בתופעה של אלף
מתפרעים, משטרת ישראל לא מסוגלת לטפל ויש מספיק שוטרים. במשחק כדורגל יש 120 שוטרים ויש משחקים בהם יש מאתיים ו250- שוטרים. מי שקובע את כמות השוטרים, זו משטרת ישראל. אנחנו לא מתייחסים בכלל לכמות המינימלית של ההתאחדות וזה לא מעניין אותנו. יש משחקים שאנחנו מסתפקים בארבעה שוטרים, כמו שהיה במשחק הנוכחי, אבל יש משחקים שיהיו בהם שלושים-ארבעים שוטרים למרות שמדובר במשחק נשים. מבחינתנו אין שום הבדל בין משחק נשים למשחק של גברים.

לעצם המשחק המדובר. במשחק היו כמאתיים אוהדים. שוב, למשחקים האלה לא נמכרים כרטיסים ואנחנו לא סופרים את האוהדים, אבל אנחנו יודעים שליציע אפשר להכניס כ300- אוהדים. במקום היו כחמישים אוהדים של בני יהודה ועוד 10 אוהדים של רמת השרון כאשר גילאי האוהדים מתחיל ב9-, 13, 14. יש גם מבוגרים אבל מספר המבוגרים הוא לא מספר גדול אלא הוא מספר קטן.

אכן היו קללות במשחק הזה. אכן היו קללות של אוהדי בני יהודה, אכן היו קריאות מגונות גם של אוהדי רמת השרון, תנועות של אצבע משולשת וכל מיני תנועות מגונות של אוהדי בני יהודה. הכוח שהיה במקום לא נתקל באלימות פיזית. זרקו קליפות של גרעינים, קיללו והוצאו מספר אוהדים של בני יהודה, מספר נערים ומספר ילדים. אנחנו ביצענו תחקיר מקיף בנושא הזה ויש לנו כבר מספר מסקנות לגבי משחקים עתידיים וכבר היום יש משחק מול בני יהודה ואנחנו ניישם את הדברים.

מי משחק היום?

בני יהודה ומכבי רעננה.
אנחנו מגבירים את השיטור במגרש. צריך להבין שהקבוצות האלה לא מרוויחות כסף במשחקים וזה אומר שכל שוטר שאני מוסיף, הקבוצות משלמות לשוטרים האלה.

על כל שוטר שלך, ציון צריך לכתוב צ'ק.

בדיוק. אנחנו יכולים להתחשב עד גבול מסוים.
זאת אומרת, לא על חשבון סכנה על אנשים אחרים. כל שבת יש לי ויכוחים עם הקבוצות כאשר מכבי תל-אביב הגדולה והחזקה מתווכחת על כל שוטר. אם אני רוצה חמישים, הם רוצים לדעת בדיוק למה וזו זכותם.

במשחק המדובר היו ארבעה שוטרים כאשר עד עכשיו המשחקים עברו בשלום. יש משחקים מסוימים שאנחנו מגדילים את מספר השוטרים. במשחק היום נגדיל את מספר השוטרים והסדרנים לשמונה ונביא כוח נוסף שהוא לא עובד בשכר אלא כוח שיטור מיוחד וגם כוח בילוש שישב ביציע.

האוהדים של בני יהודה הם נערים?

כן. גילאי 9 עד 14. לנערים האלה אין אחריות
פלילית. זה לא אומר שהם צריכים לקלל. במשחק הקודם זרקנו החוצה ארבעה אוהדים ובמשחק הזה קודם כל נמנע מאותם אוהדים - שאת חלקם אנחנו מכירים – להיכנס למשחק והם לא ייכנסו למגרש. כמובן אם יתפתח משהו בתוך המגרש, אנחנו נגיב.

אנחנו עדיין חושבים על מספר דברים נוספים כי היציע הזה למעשה הוא יציע אחד שאין בו הפרדה בין אוהדים כמו שאני יכול לעשות הפרדה ביד אליהו ובבלומפילד. כאן אין הפרדה וכולם יושבים יחדיו.

במשחק מול רמת השרון האוהדים ישבו אחד ליד
השני?

כן. במשחקים רגישים עליהם אנחנו יודעים
מראש, אנחנו נעשה הפרדה עם גדר באמצע למרות שהחוק לא כל כך מאפשר לנו. אנחנו צריכים פתח לכל אלף אוהדים, למרות שאין שם אלף אוהדים, אבל במשחקים רגישים אנחנו נעשה הפרדה.

במשחק הספציפי הזה היה קצין בדרגת רב-פקד, כאשר במשחקים האלה הקצינים בדרך כלל הם בדרגה הרבה יותר נמוכה, וארבעה שוטרים. בבלומפילד, שם יש 5,000 אוהדים, אנחנו שולחים רב-פקד ואם יש 10,000 אוהדים קצין האג"ם או אני מפקדים על המגרש. במשחק הזה, כאמור, היה רב-פקד שהוא קצין די בכיר למשחק כזה.

אנחנו מבחינתנו הסקנו את המסקנות לגבי המשחקים הבאים וכבר היום אנחנו מיישמים אותן. משחקים של בני יהודה ורמת השרון, כמובן שנתגבר יותר. אני צופה שיהיו לנו ויכוחים עם הקבוצות למימון אותם שוטרים, אבל נגיע לעמק השווה ולא תהיה שום בעיה.

אני חוזר לשאלה של הסמכות והאחריות.
הסמכות בעצם היא אצלך.

כן.

אבל האחריות במובן של התפרעות האוהדים
וכולי, לא עליך.

נכון.

אם כן, איך פותרים את הבעיה?

אם מחר בבוקר במשחק ביד-אליהו יחליטו אלף
צופים להיכנס פנימה, כוח שיטור שיש לי במקום לא יוכל למנוע זאת. לא יכול ואני גם לא אנסה למנוע בעדם. אני יכול למנוע – וזה אנחנו עושים – אם מישהו זורק משהו למגרש.

אנחנו מדברים כרגע על קללות ולא על התפרצות.
הנקודה המרכזית כרגע היא אם כאשר מקללים, אתה יכול לסתום למקללים את הפיות.

אם אני אתחיל להוציא את האוהדים שמקללים,
לא יהיו אוהדים במגרשי הכדורגל. מה לעשות שבכדורגל או בכדורסל – למרות שבכדורסל זה פחות ובכדורגל זה יותר – חלק, ואנשים מאוד מכובדים, מקללים. בעניין הקללות, אני חוזר ואומר שמשטרת ישראל יש לה בעיה לטפל באותם אנשים מקללים. אני יכול להגיד שאחרי מה שלמדנו במשחק הקודם, אנחנו נעשה את כל המאמצים אבל אני לא יכול להבטיח שהמשחק הבא יעבור בשלום ולא תהיה אלימות. מבחינתנו אנחנו נעשה את המקסימום שאלימות בכדורסל תגיע למינימום ההכרחי, אם אפשר לומר זאת במלים אלה, אבל אני לא יכול להבטיח. אני לא יכול להבטיח שאני יכול להוציא כל אוהד שמקלל. לדוגמה, אתמול במשחק כדורגל ישב אדם מאוד מאוד מכובד והוא מקלל. להוציא אותו החוצה, זה אומר שאני מוציא את חלקם הגדול של האוהדים ממגרשי הספורט. אם אני רואה שיש אוהד אחד שהולך לגרום נזק למשחק שלם, במקרה כזה אני כן אוציא אותו. הוצאתי ממשחק של הפועל תל-אביב את אחד האוהדים שצעק לאחד השחקנים מחבל. יש משחקים שתולים שילוט נגד שחקנים והשילוט הוא מעליב, ואנחנו דואגים להוציא אותו.

אפשר להגיד שאנחנו לא הגענו למה שהייתי רוצה להגיע, אבל אנחנו נמצאים במצב טוב במגרש הספורט אצלנו. אתה יודע שבבלומפילד למשל אנחנו מתכוונים להוריד את הגדרות.

תגיד לסגן היועץ המשפטי. נתתי להם שבועיים
לגמור את עניין החקיקה כדי לרוץ עם החוקים. יש להם עוד שבוע. אם לא, אני מתקדם עם החוק בקריאה ראשונה ואני לא מחכה.

הקטע של הקבוצות הוא קטע מאוד חשוב. צריך
להבין שלא רק המשטרה נמצאת בו ולא רק ארבעה או חמישה או עשרה שוטרים יכולים למנוע את ההתפרעויות או את הקללות. הנהלות הקבוצות בדרך כלל צריכות לדעת והן מכירות את האוהדים שמגיעים למשחקים. אם בני יהודה או כל קבוצה אחרת שמכירה אוהדים שהם בעייתיים, נשמח אם היא תאמר לנו כבר בכניסה. כשנכנס ילד בן 9, אנחנו עושים את הבדיקה בכניסה, ונשמח לדעת מראש לגבי קבוצת אוהדים שאנחנו לא מכירים, למרות שאת חלקם הגדול אנחנו כן מכירים. אנחנו מונעים כבר בהתחלה את הכניסה של אותם אוהדים. גם לקבוצה יש אחריות.

יש לך עוד דברים ספציפיים לגבי המשחק שלשום?

לא.

מסקנות ראשוניות?

לא.

הוועדה שלנו יושבת כבר שמונה חודשים. למדנו
את המודל האנגלי, בדקנו באירופה ואני יכול לומר לכם שאף פעם לא מדובר באלף אוהדים אלא מדובר בחמישה, בעשרה, בקומץ שהוא מתחיל את כל הסיפור. אם תהיה הנחיה חד-משמעית שמתלבשים על הקומץ הזה בהתחלה, הסיפור נגמר. אם לא מתלבשים עליו, זה מה שקורה.

אגב, בישראל חל שיפור מסוים, לפחות מאז אני עוקב אחרי הנושא. כל שבוע בבלומפילד, פעם שרים אבי נמני בן זונה ופעם שרים שמעון גרשון בן זונה, אבל ראיתי גם את התשובות של הקהל שכבר למד להגיב על זה במחיאות כפיים. יש מקהלות של אוהדים שראיתי שמעודדים את הקבוצות שלהם לאורך כל המשחק בלי קללות, קהל אוהדים שמעודד בצורה ספורטיבית ולא רק על-ידי קללות. זה תהליך חינוכי ופה אין חכמות. ברור לגמרי שאם ההנהלה מתלבשת על זה ומקימה חוגי אוהדים ומתחילה להתמודד עם התופעות, יש סיכוי. להגיד לך שלא יהיו קריאות גזעניות, אני לא יכול לומר, אבל המסקנה החד-משמעית היא שאם יש קריאות גזעניות, צריך לטפל בהן מיד כי זה לא דבר שאפשר להשלים אתו. יש קללות סקסיסטיות, צריך לטפל מיד. יש דברים שלא בנורמה, יש דברים שהם מחוץ לקוד התרבותי גם במגרשי הספורט. פיפ"א בכדורגל למשל אומרת חד-משמעית שלא תסבול קריאות גזעניות במגרשי הכדורגל בנוסח שחור, לבן וכולי.

אני לא רוצה לשפוט את המשחק. אתם אומרים 200-150 אוהדים, ילדים בני 9 עד 14, תכף נשמע מה היה בדיוק, אבל באופן עקרוני לא מדובר כאן על אלף איש. אנחנו מעבירים עכשיו שורת שינויי חקיקה שבלי חכמות מצלמים את החבר'ה האלה, כוח התערבות של שוטרים וסדרנים נכנס, מוציא אותם, ומתקיים שיפוט מהיר. גם ילד כזה אם ידע שבמשך שנה הוא לא בא לכדורסל, הוא יחשוב עשר פעמים.

החוק הזה עבר בקריאה טרומית – זה לא חוק אחד אלא שרשרת חוקים, כולל איסור ירידה למגרש, כולל השלכת חפצים וכולי – אבל לצערי טחנות הצדק טוחנות לאט, יש בירוקרטיה ממשלתית וצריך לחכות שמשרד פלוני אלמוני יתייחס וכולי. אני מקווה שזה בסוף התהליך ותוך שלושה חודשים נגמור את החקיקה ואז בבלומפילד נוכל להוריד גדרות ונוכל ללכת בשורה שלמה של צעדים כדי לקדם את הנושא.

אני לא משלים עם מה שאמרת, מה שהשתמע מדבריך, כאילו כמה מקללים, אז בסדר.

ברשותכם, אני רוצה לשמוע מאנשי רמת השרון מה בדיוק היה, על מה התרעמתם, על מה הייתה המהומה, ואחרי כן אנשי בני יהודה יגיבו. אני מבקש לשמור על איפוק.

אני מקיימת מגעים לא מעט שנים בנושא הזה
וסוף סוף אני שמחה שהוא הגיע לתודעה. יש הבדל מהותי גדול בין קללות לקללות. כשאומרים לי קללות, אני חושבת טיפשה, טיפש, מטומטם, חזיר, חמור, ואפילו השופט בן זונה. לא בגלל זה צריך להפסיק משחק או לסלק אנשים מהמגרש. אבל כאשר יש שירה מגמתית, מבזה ומשפילה במשך ארבעים דקות של משחק – יותר נכון, שעתיים עם כל פסקי הזמן – שמתקיימת מזה חמש ועשר שנים ומופנית כלפי נשים ספציפיות בשמות שלהן כאשר אחת מהן היא אפילו חברה באיגוד הכדורסל, היא בנשיאות איגוד הכדורסל, כך שזה אפילו ביזוי עובדי ציבור. כלפי קפטנית נבחרת ישראל יש שיר מגמתי ששרים אותו שובו ושוב במגרשי הכדורסל, משהו שמבזה את כל מי שיושב במגרש, ואני מאוד מתפלאת ששופטי איגוד הכדורסל פתאום אטומים למה שקורה, לא רואים, לא שומעים ולא יודעים וממשיכים משחק, כאשר אצלנו הקבס והבחילה הגיע עד הנה ואני לא יודעת איך יכולה מאמנת ומאמנות לנהל משחק ואיך השחקניות יכולות להמשיך לרוץ על הפרקט.

צריך להבדיל בין קללות לבין ביזוי. אם יש חופש ביטוי, שיהיה חופש ביטוי אבל לא חופש ביזוי השחקניות כי אין שום ערך לתפקוד הספורטיבי ולאירוע הספורטיבי אם הוא נועד כדי שאוהדי קבוצה אחת יבזו נשים של קבוצה שנייה.

אני רוצה לומר שהסיבה שקבוצת רמת השרון זוכה לדברים האלה שוב ושוב יותר מקבוצות אחרות היא משום שזו קבוצה שמנוהלת רובה ככולה על-ידי נשים ויש כאן עניין סקסיסטי, יש כאן עניין שקשה מאוד לנערים בני 9 ו14- וגם לבוגרים בני שלושים וארבעים, לקבל את העובדה שנשים חזקות מקיימות משהו שהוא כאילו מעוז גברי בלבד. קשה מאוד לקבל את זה, אבל אני מקווה שיפנימו את זה במהלך השנים. זו לא סיבה לתת לאוהדים האלה לתקוף תקיפות כאלה ואחרות את הקבוצה ולתת להנהלת בני יהודה לדרבן אותם ולעודד אותם.

כמה שנים אתן אלופות?

אנחנו לא אלופות. כל שנה מתחלפת קבוצה. זה
לא אליפות אלא זה הרצון לקדם כדורסל נשים עבור כל הקבוצות ולא רק הקבוצה הזו, אבל זו קבוצה שנותנת העדפה מתקנת לנשים, המאמנות שלה הן נשים, ההנהלה ברובה מורכבת מנשים. זאת אומרת, זה איזשהו ניסיון לקדם נשים בכלל ובספורט בפרט משום שהספורט בכל-זאת הוא מעוז גברי.

הפגיעה הנוראית שהייתה עכשיו היא בגלל ששנים אנחנו קוראות קריאות לעבר האיגודים והמשטרה וכולי כדי לנסות להחדיר לתודעה שהקריאות המבזות האלה לא מאפשרות לתפקד. הקריאות המבזות האלה, אין מקומן במגרש וצריך לסמן את האנשים האלה ולהוציא אותם.

במקרה הספציפי הזה, אני ממש הרגשתי ביזוי מוחלט כאשר חלק מאנשי הנהלת בני יהודה גם דירבנו את האוהדים האלה להמשיך כאשר בתנועות ידיים כאילו אמרו שזה טוב להמשיך את המעשה הזה.

אני מתביישת בשביל משטרת ישראל כי במהלך המשחק אני ראיתי שוטר מוכה על-ידי אותם ילדים והוא לא עשה דבר. זה היה מבייש.

ילדים היכו שוטר?

היכו שוטר במהלך המשחק. אני לא יודעת איך
השופטים המשיכו את המשחק. שלושה שוטרים שעמדו והסתכלו לא משו ממקומם, לא ברור למה האירוע הזה היה צריך להתרחש במגרש כדורסל. האוהדות יספרו את הסיפור שלהן כי להן יש סיפור של יריקות בלתי פוסקות וגם אפשר לומר תקיפות בידיים. אני לא הייתי שם, כך שהן יעידו על מה שקרה.

אנחנו מתבקשות בכל משחק – ואנחנו חושבות שזו הגזמה פרועה – להביא ששה עד עשרה שוטרים לכל משחק והשוטרים דורשים מאתנו עשרה מאבטחים. זו הגזמה. הפכנו להיות לפרה שנחלבת ברמת השרון.

סדרנים או מאבטחים?

ביקשו 17 ולאחר ויכוח ירדו ל11- סדרנים ועשרה
שוטרים.

זו חברת שמירה. אלה מאבטחים.

רוב הזמן הם עומדים בחיבוק ידיים ואין להם
תעסוקה, שותים תה וצופים במשחק מדי שבוע, ולפעמים פעמיים בשבוע. לנו נגרע מהתקציב ולהם נוסף משהו בתקציב.

גם לכן יש כניסה חינם?

לא. בגלל שרצינו למנוע את הדברים האלה, יש
מבנים מבחוץ שלא מאפשרים לקהל סתם ככה להיכנס. כל המשחקים הם בתשלום.

ספרי למה. כי התופעה הייתה גם אצלנו.

אתם תמשיכו ותספרו כי אני שנים מנסה בדרך
של ענישה. אני לא מחנכת, אני לא מורה, אני לא שייכת למשרד החינוך, אבל אני חושבת שהחינוך נעשה לפעמים דרך הכיס וברגע שתהיה סנקציה על הכיסים של בני יהודה או רמלה או רמת השרון, יתחילו לעשות מעשים כשם שאנחנו עשינו. גם אצלנו היו תופעות שהיום הן לא קיימות. הסנקציה צריכה להיות בכיס בצורה כואבת, צריכה להיות ענישה למדרבנים, צריכה להיות ענישה להנהלה וצריכה להיות הנחיה לשופטים שברגע שמתקיים איזשהו אירוע גם ביציע, עליהם להפסיק את המשחק כי הפגיעה שאנחנו נפגענו היא הרבה יותר כואבת מאשר בדל סיגריה נזרק לאולם. כאשר בדל סיגריה נזרק למגרש, יש סנקציה ואיגוד הכדורסל לוקח לוועדת משמעת מיידית, והשופטים כותבים את זה בדוח השיפוט. זה לא המקרה כאן. השופטים, דרך אגב, כך הבנתי, לא כתבו על שום אירוע חריג במשחק הזה.

לאחר המשחק, למרות שבני יהודה ניצחה במשחק הזה ולאוהדיה היה על מה לשמוח ולחגוג, החליטו שהם לא מרפים מאתנו והתנפלו על נושא הציוד של הקבוצה, על איש המשק. לקחו ממנו את התיק, פתחו אותו, העיפו את הביגוד לכל עבר, ואחר-כך השחקניות נאלצו לטפס על עצים כדי להוריד חלק מהביגוד.

אני לא רוצה לתאר את כל מה שהיה, ימשיכו אלה שהיו עדים.

אני רוצה לחדד ולהיות יותר ספציפית כי אני
חושבת שיש פה בלבול בין מה שאתם קוראים קללות לבין מה שאני – וזה הרבה יותר חמור מרחל – מדברת על גזענות. איגוד הכדורסל מצא נכון בתקנון איגוד הכדורסל להעמיד לדין ולהפעיל סנקציות על גזענות כלפי מיעוטים. נכון שנשים הן לא מיעוט במדינת ישראל, אבל קריאות סקסיסטיות מבחינתי, אחרי עשר שנים של שירה כזו וגזענות כלפי נשים, הופכים אותנו לאובייקטים מיניים. להגיד לנמני בן זונה, הוא לא מרגיש שהוא מותקף מינית, אבל אני מרגישה. אחר-כך אני צריכה להיזהר מאוד כשאני הולכת בסמטה לכיוון האוטובוס כי אני מרגישה במגרש מותקפת מינית ואחר-כך אולי גם מותקפת פיזית.

אני חייבת לומר שלא פעם פנינו לאיגוד הכדורסל, גם ליועץ המשפטי של איגוד הכדורסל, ותמיד קיבלנו תשובה שאלה קללות, אין מה לעשות, יש חופש ביטוי אבל זה חופש הביזוי. אני חושבת שבעניין הזה איגוד הכדורסל צריך לפעול מיידית ולא להשאיר את זה לשיקול דעתו של השופט. יכול להיות שצריך להציב משקיפים. אם אני אומרת לפני המשחק לשופט שאני יודעת שעומד לקרות משהו, יהודה שקמה מאיגוד הכדורסל מבטל את זה בתנועת יד ואומר שהם יכולים להגיד מה שהם רוצים. סליחה (עם כל הכבוד, קללות זה קללות זה קללות. לא. זה לא קללות. אני ושחקניותיי לא מוכנות לעמוד יותר במצב הזה).

אני מתנצלת בשם אלומה גורן שהיה לה חשוב מאוד להגיע היום אבל אתמול ושלשום היא התעייפה ולא יכולה לעמוד בזה יותר. המשפחה שלה לא מגיעה יותר למשחקים ותראו לאיזה מצב הגענו עקב הקללות האלה.

אני חושבת שצריך לתת הגדרה מאוד מדויקת למשטרה משום שהמשטרה שלנו מביאה ששה או עשרה שוטרים ואם יש שני צופים שמתחילים לבזות, הם עומדים מולם ומסתכלים ואומרים לי שהם יכולים לקלל, הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, והם מביאים אותי למצב שאני רוצה שיהיו מכות כי רק במקרה כזה אולי הם יתערבו. אם ירביצו לי, אני אוכל להגיש תלונה במשטרה. שמעתי מהמשטרה כבר עשר שנים כשהיא אומרת לי שהם לא עושים לך כלום, הם רק שרים וכולי וכולי ובעקבות זה אני אפילו לא יכולה להגיש תלונה. אם זה כך, לשם מה ששה שוטרים? בדרך כלל בסך הכל יש שנים-שלושה פרחחים, אבל כל הקהל ששומע ממשיך. ילדות אני לא יכולה להביא יותר למגרשים, כי למה שההורים ייתנו להן להיחשף לאלימות מינית כזאת?

איגוד הכדורסל כן אחראי ויש אחריות שילוחית של הקבוצות כך שבני יהודה ייענשו, שרמת השרון ייענשו ושרמלה ייענשו. לא קורה כלום אם אומרים מצטער, סליחה, באמת היו דברים איומים, אנחנו עשינו ועשינו ועשינו אבל זה לא עבד. לא נורא גם להצטער על משהו, ולא רק על ההפסד שלנו.

אני מבקש את רשות היושב-ראש לדקלם את
השיר, ואורנה, אני מתנצל. אגב, זה קורה לא רק בבני יהודה, אלא זה קורה ברמלה במשך שנים עם פלייבק של הכרוז שמכין את הקהל. ובשיר נאמר: "אלומה זונה, אלומה זונה, אלומה מוצצת לכל השכונה". מקהלה שיטתית שמתחילה עשר דקות לפני שריקת הפתוחה עד אחרי המשחק, ולא חשוב אם זה ניצחון או הפסד. שלושים-ארבעים פיות ולא שניים-שלושה.

זה לא בלומפילד. באולם אליו באים 250-200 איש בקושי, שלושים-ארבעים אלה מהווים כבר טרור. יש לי ילד בן תשע שלפני יומיים הייתי צריך לשלוח אותו הביתה באמצע המשחק. פרחח לא קטן בשכונה, שחקן כדורגל, אוהד הפועל באר-שבע, לא גדל ברמת השרון העשירה, זה טרור. זה לא בני יהודה. אצלנו הייתה אותה תופעה. אני אומר עוד פעם, אל תהפכו את זה לצפוני מול השכונה כי זה לא זה. הקבוצה משחקת במורשה, מביאה כבוד לישוב ולשכונה, הרבה מאוד מתושבי השכונה אוהדי השכונה, אבל קומץ של חמישה שגדל לעשרה או 15 – וראיתם איך בשנה שעברה היו מכות – עם אותו שיר שאני לא אחזור עליו.

מה עשיתם ברמת השרון?

ברמת השרון הקבוצה משלמת סנקציות. קודם
כל, נענשנו ומשלמים סנקציות. כפול שוטרים, פי שלוש שוטרים, פי שלוש סדרנים ועבור זה הקבוצה משלמת. לכן היום גובים כסף עבור כרטיס כניסה שלא מהווה הכנסה לקבוצה. עשרים שקלים לנוער. זה חבל כי החבר'ה האלה לא ישלמו. לפני שבועיים היה משחק, באה אותה חבורה של עשרה והשוטרים עצרו אותם עשרים מטר מהאולם והם לא נכנסו, אבל כשיצאנו התחיל הטרור.

כאבה לי ההיתממות. ישבנו שם וחטפנו יריקות ואני אומר לכם שאם לא הייתה שריקת סיום, היו מכות ואפילו ביוזמתנו באיזשהו שלב כי הדם עולה לראש. אתה מעיז להעיר למישהו, אתה הופך להיות הומו או מניאק ואז ליד הילד שלך המקהלה שרה עליך. זה טרור. אני מודה, אני אדם, אני משיב להם באצבע משולשת, אבל זה טרור. ברמת השרון יש בית ספר של 300 ילדות, חמישים-מאה מהן נהגו לצאת באוטובוסים למשחקי החוץ, אבל ההורים לא שולחים אותן יותר למשחקי חוץ.

אפשר להתפלפל בפרטי האירוע אבל צריך לדעת שהאירוע היה נורא. זו נורמה. שבוע לפני כן אורנה נסעה עם עוזרת המאמן שלה לחולון לראות את בני יהודה שם, זיהו אותה שם אוהדי בני יהודה – אגב, אם אלה היו אוהדי רמלה, היה אותו סיפור, כך שזאת לא השכונה – ועזבו את המשחק וכל המשחק עלו עליה. זה טרור מילולי. זאת לא קללה. השיר הנורא הזה, אתם לא יודעים מה זה עושה לילדים שלנו. אגב, גם לאוהדי בני יהודה. היו תריסר שישבו באזור שלי שהרגישו מאוד לא נעים ואכלו את הלב, אבל זה היה מיעוט.

לגבי השוטרים. רב-הפקד שאנחנו מאוד כעסנו עליו בעיצומו של המשחק באיזשהו שלב ניסה לבודד את אחד המובילים אבל עלו עליו מכל כיוון. הוא ישב על הרצפה ונעלם לנו מהעיניים. עשרים-שלושים חבר'ה ישבו עליו. אני לא יודע אם הוא קיבל שם אגרוף או לא, אבל זה היה נורא. מחצית השחקניות ירדו, ירקו עליהן. גם אני קיבלתי יריקה כשבאתי לנסות לעזור.

זו נורמה וזו לא השכונה. אני אומר לכם שאצלנו זה גם היה קיים וזה עדיין קיים אבל הצלחנו איכשהו לבודד את זה אל מחוץ למשחק. זה הרבה מעבר לקבוצת אוהדים. אני ראיתי מישהו מהקבוצה שלכם שישב ועודד את החבר'ה תוך כדי משחק. הוא ישב מהצד השני. הוא לא עודד אותם לשיר את השיר הנורא. אני לא אטיף לכם מוסר, קטונתי, אבל התופעה הזו לא יכולה להימשך. הילדים שלנו לא רוצים לבוא למשחקים והדבר הזה ברמת השרון מהווה פנינה.

אני אספר אנקדוטה כדי שתבינו. לפני שנתיים כיכב הישוב הזה בכותרות בנושאים כמו סמים וכולי. רמת השרון שאולי יש לה דימוי של פלצני וצפוני היא בסך הכל ישוב ממוצע לחלוטין כאשר לא כולם עשירים בו וקרן האור היחידה באותה שנה הייתה הקבוצה הזו. 700-600 בני נוער היו באים למשחקים אבל זה נגמר. את התופעה הזו רק לאחרונה הצלחנו איכשהו לבודד. יש בעיה ואתם יודעים מה הם שרים וזו בעיה שאפשר לטפל בה. אל תיתממו.

אנחנו מדברים על מקהלות מתוזמרות עם כלים. אני אומר לכם שלפני שתי עונות ברמלה שרו את השיר הנורא ששרתי לכם ושרו אותו עם פלייבק. הבאנו כמה צופרים קונטרה - כי ידענו מראש מה הולך להיות בגלל ההתקפה על אורנה בחולון - כדי שכל פעם כשהם מתחילים לשיר, לצפור בצופר. ישבה דורית לבד ביציע כאשר בסוף המשחק הוקפה על-ידי שלושים-ארבעים חבר'ה, שלא הרביצו אבל קיללו אותה בקללות הכי נוראיות. נכנסנו פנימה, היו יריקות. בא השוטר, אותו רב-פקד, אני לא שופט אותו, אני לא מעביר עליו ביקורת, וניסה להטיף מוסר. פתחנו עליו את הפה, אני מודה, ושאלנו אותו אם אנחנו יכולים לקרוא לו אפס או מטומטם. לא. מה זה רק קללות? זאת לא קללה אלא זה טרור. אתה צריך לראות את הילדים, כואב הלב. מה כבר יש לנו במדינה הזאת? הם באים פעם בשבוע לראות משחק.

רון אמר דברים יפים מאוד, דברים לעניין ואני
מסכים עם רוב הדברים שהוא אמר.

אחרי שקיבלנו ציונים מאנשי בני יהודה, תרשו לי
שניכם להתייחס לנושא. אני הייתי במרכז העניינים. גם שני השוטרים, גם שני נציגים וגם אף אחד מכם לא עבר את מה שאני עברתי כאן ואתם יכולים לשבת כאן ולגחך ולהעלות חיוכים ולהנהן בראש. אני זו שישבתי וספגתי וחטפתי עשרות יריקות ואל תגיד לי שלא היה כלום חוץ מקללות. עלי זרקו לא רק קליפות של גרעינים אלא חפצים קשים שפגעו לי בראש. מולי עמד שוטר שאמר לי, מה אני יכול לעשות. כשאמרתי לו שאולי בכל-זאת ינסה להרחיק אותם ממני, הוא עלה למעלה וקיבל מכות. את הקורקינט שמישהו זרק עליו, אני כמעט חטפתי. אז אל תגידו לי שלא היה שם כלום.

זה מתועד.

מעבר לכל זה, יושבת הנהלת בני יהודה, נגמר
המשחק, ניצחתם, יופי, אין לך מה להצטער, יש לכם קבוצה נחמדה, אתה יכול לשמוח, אבל במקום לשמוח הולכים לקומץ ההוא, אותו קומץ שעכשיו כולם יושבים פה ומגנים אותו, מחליקים ידיים, נותנים לגיטימציה לכל העניין הזה כאילו לא היו דברים מעולם. את הפריצה של הקומץ הזה למשטר שכחת? שכחת שהלכו לספסל של רמת השרון ונאלצו לפזר אותם עם בקבוקי מים? אל תאמרו לי שהיו שם רק דיבורים.

כמו כולם אני חושב שצריך לראות שני דברים
שקורים כאשר הדבר הראשון הוא מה קורה בספורט בכלל, ואני לא מוציא את בני יהודה מהכלל. כמו שאנשי רמת השרון אמרו וחזרו ואמרו בסך הכל זה קורה גם בקבוצות אחרות. זה צד אחד, הצד המכוער, של הספורט שגם עלי לא מקובל ולא מקובל על אנשי רמת השרון. לא מקובל על רמת השרון גם כשבני יהודה, יושב-ראש האיגוד או מישהו אחר אומר שהם מצטערים שזה קרה, אבל אנחנו מתנצלים על דברים שקורים. מכאן ועד הסתה כנגד השכונה וכנגד הדברים שבני יהודה עושה, השמצה של חברי הנהלה, המרחק הוא אדיר וגדול מאוד וזה גורם לכך שהשנאה רק תגבר.

יש אוהדים כאלה ובני יהודה עושה ועשתה המון. לדוגמה, אנחנו הקטנו את כמות האוהדים שבאים ומשתוללים או מקללים וזה עניין של זמן. כמו שאמרת, זה עניין של חינוך ואכן זה חינוך, דיבורים, אסיפות וכולי. יש קומץ שנשאר כזה ועובדה שבכל הקבוצות יש קומץ כזה.

אתם מכירים אותו שמית? אתם מזהים אותו?

רואים אותם. אתה הולך לדבר אתם ואומר לאותו
אדם שהוא מקלקל את שמו של האגודה, שהוא מקלקל את שמה של הקבוצה, אתה מתחנן אבל כלום לא עוזר.

תוציא אותו.

אני אומר לכם מה בני יהודה כן עושה. בני יהודה
החליטה להוציא פליירים לאוהדים בפרק זמן של משחק כן ומשחק לא. תקופה מסוימת ניסינו לעשות זאת, אבל זה לא עבד. בני יהודה קיימה אסיפות עם האוהדים כדי לומר להם איזה נזק נגרם לבני יהודה שבונה את דרום תל-אביב ואת שכונת התקווה. בני יהודה ביוזמתה פנתה לאיגוד בבקשה – גם בשנה שעברה וגם השנה - לקבל שני משחקים ללא קהל. עשינו זאת כי ראינו שזה לא עוזר ולא פועל על אותו קומץ קשה והחלטנו בישיבת הנהלה לפנות ואכן פנינו לאיגוד וביקשנו שני משחקים ללא קהל. אמרו שאין דוח שעשינו נזק. אמרתי שהנהלת בני יהודה החלטנו ואנחנו רוצים שני משחקים ללא קהל ואולי זה ירתיע את הקהל הזה למרות שזה יפגע בקהל הטוב שלנו. הפתרון עם כל הכבוד הוא לא כסף, כי מי שירצה להיכנס ולהפריע יקנה כרטיס בעשרים שקלים וייכנס למשחק.

התייעצנו עם קצין משטרה ולשאלתנו אותו מה הוא מציע שנעשה הוא אמר שנכניס למשחקים לפי הזמנות. לשני משחקים הכנסנו בהזמנות והבאנו לקבוצה האורחת מספר הזמנות ככל שרצתה, ובהזדמנות שיש לנו ניסינו לשלוט על-מנת לא להכניס את הקומץ המפריע הזה. אתם חושבים שהם לא נכנסו? לקח חבר של אחד מהם ונתן לו הזמנה, כך שהוא יכול היה להיכנס.

כלומר, לומר שבני יהודה לא עושה, זה חמור מאוד. חמור מאוד הנזק שנוצר לאגודת בני יהודה או לשכונה כי זה דבר שאנחנו עובדים מאוד. אנשי רמת השרון, אומרים שעם כל הכבוד זה לא נגד בני יהודה אלא יש גם רמלה וחולון, אבל כל ההשמצות בעיתונות הן נגד בני יהודה.

מי שהפשיל את המכנסיים אלה אוהדי בני יהודה.

עם כל הכבוד לאנשי רמת השרון שכל הזמן בישיבה הזאת אומרים שלא מדובר רק בבני יהודה אלא מדובר בכל הקבוצות, בכל-זאת בעיתונות נאמר ששכונת התקווה זה ברברים, פשיסטים, אנשים שצריכים להחזיר אותם לפלשתין. כך כתוב באינטרנט.

כאן לא עומדת לדיון שכונת התקווה ולא עומדת
לדיון שכונת רמת השרון.

אני אומר מה יש לי נגד אותם חברי הנהלה שיצרו
מצב כזה.

יש כאן דיון באירוע של משחק כדורסל נשים בין
שתי קבוצות צמרת בליגה. בוא נדון בנושא עצמו. ממה שקראתי בעיתונים ובאינטרנט, זה דבר נורא ואנחנו מטפלים בו באמצעות חקיקה. את זה נעזוב בצד ונחזור לאירועי המשחק.

אמרו שבני יהודה לא עושים, אבל אני אומר
שאנחנו מבחינתנו ניסינו למצות במרב הכלים שיש לנו על מנת למזער את זה כי כולנו כאן יודעים שאי-אפשר להפסיק את זה כליל. אם היה אפשר, אני מאמין שאיגוד הכדורסל היה מוציא הוראה ואומר שכל ילד שאומר משהו, מוציאים אותו החוצה. זאת אומרת, אנחנו מבחינתנו עשינו את המרב.

אני לא אומר שלא שרו את השירים האלה, אבל אני אומר שנוצרה על-ידי אנשי רמת השרון פרובוקציה מתחילת המשחק. ברגע שבאים אליך וכמו קוף מצלמים אותך ומסריטים אותך ממרחק של מטר, זו פרובוקציה לשמה.

זה לא נכון.

עם עובדות אי-אפשר להתווכח. אתם גם אומרים
שיש לכם צילומים. זאת פרובוקציה שנוצרה על-ידי רמת השרון ספציפית למשחק הזה.

אמרתי ואני חוזר ואומר, ואנשי רמת השרון מסכימים, שזה קורה בספורט בכלל ולא בבני יהודה בפרט, ולכן לא עומד על סדר היום מה קרה במשחק הזה באופן ספציפי כי ההתנהגות במשחק הזה, זה קורה כבר שבע-שמונה שנים.

זה קורה רק במשחקים של בני יהודה ורמת
השרון?

לא. זה רק רמת השרון במשחקים עם שאר
הקבוצות. זה לא בני יהודה עם חולון, זה לא בני יהודה עם גליל עליון, בני יהודה עם קבוצות אחרות.

אתה מדבר על האוהדים של רמת השרון או על
הקבוצה?

אני מדבר על מה שקורה בין הקבוצות.

זה קורה רק כאשר קבוצת רמת השרון מגיעה?

כן. בפירוש כן.

בסדר. מה אני אמרתי? זה מוכיח את מה שאני
שאמרתי.

אני מניח שאם היו מעלים את זה עוד יושבי-ראש
או אנשים שיושבים באיגוד זה קורה בין קבוצות אחרות, זה אומר שזו בעיה כללית של כדורסל הנשים בישראל. זו בעיה מכוערת שאני מגנה אותה וקודם גם אמרתי איך אני חושב שעשינו את המרב כדי למנוע אותה. זו בעיה של קבוצת רמת השרון עם שאר הקבוצות.

אני רוצה לומר דבר שאולי הוא קצת מכוער. אני בא מהכדורגל ובעוונותיי הרבים הייתי גם חבר הנהלה בבני יהודה. יש המנון שנשאר כבר מזה שנים רבות והוא אומר "סולמי בן זונה". זה המנון שהתחיל כאשר אבי שכבר נפטר הנה בהנהלת בני יהודה. אכן זה לא בסדר, אבל יש המנון ואין מה לעשות. ההמנון מתייחס לאותן נשים, אורנה אוסטפלד ואלומה גורן, ובגלל שניים כל המדינה מתהפכת.

הן צריכות להתנצל שהן נושמות?

מה שאתה אומר, זה לא נכון. אני ישבתי במשחק
עם בני יהודה וחולון. למה הדימויים האלה? למה השקרים האלה? דברו על עובדות ומציאות.

הדיון הוא קשה, חם וסוער ואתם תוכלו
להתייחס.

כפי שאמרתי קודם, ניסינו לפעול. אני בסך הכל
מנסה לבודד לא בגלל שיש לי משהו נגד רמת השרון ולומר שהבעיה היא לא בעיית בני יהודה ורמת השרון או בני יהודה וקבוצות אחרות, כי זו לא הבעיה. הבעיה היא באמת בעיה שצריך לפתור אותה, זו בעיה שאנחנו מגנים אותה, אבל מי שאומר שבני יהודה לא נלחמת בבעיה הזאת או לא משמיצים ואומרים שחברי ההנהלה לא עזרו ולא עשו כלום, ולא רק שלא עשו, גם עודדו. אף חבר הנהלה לא ישב במשחק בספסל של הקבוצה.

בסיום המשחק פנה אלי קצין המשטרה במקום וביקש ממני לבוא עם עוד חבר הנהלה או שניים ולעצור את האוהדים שלא ירדו למגרש, ואכן זה מה שעשינו. עמדנו ועצרנו את האוהדים שלא ירדו למרות זה לא מתפקידי כי אני יושב-ראש הקבוצה ואני לא סדרן. עמדנו כמה שאפשר עד שירדו השופטים, ירדו השופטים, ירדו ברובן השחקניות, חלק משחקניות רמת השרון ירדו ואני הסתובבתי והלכתי. הייתה התפרצות של הקהל כלפי השחקניות שלנו, התפרצות שמחה, ומעבר לזה אותם אוהדים המתגרים והלא מתגרים פנו לכיוון של אורנה אוסטפלד, היכן שהיא ישבה על הספסל שלה. ברגע שראיתי את זה רצנו השוטר ואני ונתתי הוראה לכבות את האורות. כיבו את האורות, הוצאנו את הקהל הזה מהמקום ובזה נגמר הסיפור. האלימות הפיזית היחידה שהייתה שלקחו בקבוק מים ושפכו לצד של אורנה אוסטפלד. מכאן לומר שאורנה אוסטפלד הייתה בסכנה פיזית, אורנה אוסטפלד עם כל הכבוד לה ישבה ארבעים דקות אחרי המשחק ומי שבסכנה פיזית לא יושב ארבעים דקות אחרי המשחק.

הייתה סכנה לצאת החוצה.

אני סיימתי את דבריי. אני רוצה לומר לכם שאני
מגנה כל אלימות ואני מוכן לתרום ולעזור לפתרון הבעיה למרות שאני מניח שהיא לא תיפתר במאת האחוזים ודרושה כאן סבלנות.

אני באתי למגרש וראיתי את היושבת-ראש -
אותה לא הכרתי והיא גם לא הכירה אותי – מצלמת. שאלתי אותה למה היא מצלמת את המשחק ואמרתי לה שאסור לצלם, מה עוד שאני יודע שאורנה לא אוהבת שמצלמים בבית שלהם.

למה אסור לצלם?

לקבוצה יש זכות למגרש שלה בבית.

איפה זה כתוב? זה חוקים של איגוד הכדורסל?

זה בדרך כלל מקובל.

מצלמים את הקהל או את המשחק?

גם את הקהל וגם את המשחק.

היא צילמה את המשחק.

אם אני בא לראות משחק ואני חובב צילום, מותר
לי לצלם?

אתה צריך לבקש אישור כי אתה בא אלי.

לא אישור, אבל תאמר שבכוונתך לצלם ואז הכל
עובר בשלום.
כאמור, ראיתי את הגברת מצלמת. שאלתי מה היא מצלמת כי רציתי לדעת מה הכוונה שלה וזאת מאחר שהמשחק עוד לא התחיל אלא נותרה כחצי שעה לתחילתו. היא אמרה שהיא מצלמת את הקהל ולא את המשחק. אמרתי לה שהיא לא צריכה לצלם את זה כי המשחק בבית שלנו ולנו יש את הזכות על הצילומים. אמרה לי שהיא רוצה לצלם את הקהל ואני לא יכול לאסור עליה. בסוף הסכמתי שתצלם ואמרתי שתצלם מה שהיא רוצה והלכתי.

אני מעט שנים בכדורסל נשים כאשר במשך שש השנים האחרונות תרמתי מכספי לאגודת נוער בני יהודה כדורגל ולמחלקת הנוער של תל-אביב. בשנתיים האחרונות הצטרפתי לקבוצה הזאת לאחר שאהוד ביקש שאצטרף לנבחרת הבנות כי חסרים להם תקציבים. לכן אף אחד לא מכיר אותי אלא אולי אורנה שראתה אותי פעם-פעמיים.

אחרי המשחק באתי ללחוץ לה את היד ואמרתי שמה שקורה וקרה – כולם מכירים אותי ויודעים שאין אצלי מילה אחת שהיא לא נכונה - אני מצטער. בהפסקה, כשהתחילו לקלל ביקשתי שיפסיקו עם הקללות וגם אני קיבלתי את שלי כי הם לא מכירים אותי. אמרתי לאורנה שגם אותי קיללו. מה קיבלתי ממנה? רבותיי, מקליטים אותי כשאני אומר מה היא אמרה לי: חבל שלא הרגו אותך, חבל שלא עשו לך כלום כי אולי הייתם מתעוררים אם היה קורה לך משהו.

אני דיברתי אתך? תיזכר.

אולי הייתם מתעוררים. אם היה קורה לך משהו,
הייתם מתעוררים. רבותיי, אני אהיה הקורבן כדי שיתעוררו. אורנה, אלה המלים. אני באמת שתקתי ואפילו לבת שלי לא אמרתי עד היום שכזה דבר נאמר לי. אני בא ותורם מכספי לספורט, וזה מה שאני מקבל. לא ישנתי כל הלילה כי כשנכנסתי לאינטרנט וראיתי שנאמר: אני אישה אשכנזיה, עומדת חבורת פשיסטים, אני מרגישה כמו הנאצים – רעדתי בגופי. מה שנאמר באינטרנט, זו הסתה. נאמר שם שצריך לחלק את המדינה לאירופאים ולאסיאתים.

היינו צריכים לשתוק.

בין היתר נאמר באינטרנט שהשכונה מבינה רק
אלימות וברבריות.

מי אמר את זה?

לא אתם.

אנחנו גרמנו לזה? במשחק נאמר שאורנה זונה,
אורנה מוצצת לכל השכונה ואתה עמדת מול הקהל, ואני ראיתי אותך.

אתה שקרן. בושה וחרפה.

אני מבקש למחוק מהפרוטוקול את כל המשפטים
האחרונים. זה בושה שועדת כנסת עדה להתנהגות שלכם.

הוא צריך לחזור מדבריו.

מחקתי את הדברים האחרונים של שניכם.

מה שקרה עם הילדים מפריע לי אישית ובאמת
כואב לי ולאו דווקא בהקשר לרמת השרון. אני לא גר במקום, לא גרתי שם אלא אני רק רוצה לעזור, ואז אני שומע את הדברים שנאמרו לו, זו הסתה יותר גרועה מאשר עושים הילדים כי הילדים האלה לא מזיקים.

אני שומע דברים שהם בהחלט לא מקובלים. מה
שקרה, קרה בשטח שלכם ואתם רוצים שהם ישתקו? הם לא יכולים לשתוק. אם אני הייתי במקומם, גם אני לא הייתי שותק. אם אתם הייתם במקומם, גם אתם לא הייתם שותקים. ההתנהגות של האוהדים שלכם הייתה מאוד חריפה ומאוד גרועה. אני חושב שזה לא מקובל. אם קרה מה שקרה, זה אומר שאתם לא עובדים כמו שצריך. אני לא שופט ואני לא מומחה בכדורגל ובכדורסל, אבל אם זה קרה בכל רחבי הארץ, כל קבוצה, כל מי שמקבל קבוצה אחרי דברים כאלה, צריכים להוריד להם נקודות והם צריכים להיענש. אני לא מדבר על כסף אלא על נקודות כאשר האוהדים צריכים להבין שאם זה קורה – ולאו דווקא אצלכם – זה יגרום לכך שהקבוצה תרד בטבלה.

אני רק רוצה להודיע שהצעת החוק לתיקון חוק
הבטיחות במקומות ציבוריים תועבר ביום ראשון לוועדת השרים לענייני חקיקה, ומשם, אחרי האישור שלה, לכנסת. במסגרת הצעת החוק החליט השר מתן וילנאי להכניס את ענף הכדורסל בנוסף לענף הכדורגל וזאת לאחר שהתקיים דיון בנושא ועוד לפני האירועים האלה וזאת כדי שיהיו הכלים בידי השוטרים, הסדרנים ואחרי כן גם בידי בתי-המשפט לטפל כשיידרשו גם בכדורסל נשים.

אני שמח על ההודעה הזאת משום שזה יאפשר לנו
בתוך שבועיים להגיש את הצעת החוק לקריאה ראשונה, גם את הצעת החוק הפרטית של הוועדה וגם את הצעת החוק של הממשלה. לפי הצעת החוק תהיה אפשרות לצלם קהל מתפרע במשחק כדורגל או כדורסל. שוטר סדרן יעצור את האדם המתפרע, הוא יגיע לשיפוט מהיר והוא יוכל להיות מורחק עד שנתיים. זה שינוי מהפכני. מדובר בענישה מיידית בנוהל מהיר.

כמו שאמרתי בהתחלה, אנחנו כאן לא ועדת חקירה ואנחנו לא מחליפים את המוסדות השיפוטיים של האיגוד.

לגבי האינטרנט. באינטרנט יש הסתה פרועה מכל הצורות ומכל הרבדים כאשר כל אחד שם מנבל את פיו בצורה הגרועה ביותר. ישנה הצעת חוק פרטית שלי לגבי שינוי חוק ההסתה וישנה הצעת חוק ממשלתית כאשר בקרוב הכנסת תדון בהן. עד שחוק ההסתה לא יאפשר לטפל בחוליגנים מהסוג הזה, בעצם חופש הביטוי גובר. אני מאוד בעד חופש הביטוי ואני לא שם עליו מגבלה אבל ניבול הפה חוצה כל גבול אפשרי ואי אפשר לחיות. אנשים נפגעים ובצדק. לכן זה יטופל ברמת חקיקה. יש אמנם חילוקי דעות, אבל אני מקווה שזה יעבור. גם משרד המשפטים, גם חבר הוועדה אופיר פינס-פז, גם אנכי ואחרים מנסים לתקן את זה.

אני מבקש להפריד מהדיון דבר אחד. קראתי את העיתונים ואני קובע שבכל הסיפור הזה של משחקי הכדורסל של רמת השרון, בני יהודה וכולי, אין פה שום סיפור לא של אשכנזים ולא של ספרדים. כל הביטויים שנאמרו כאן, אשכנזים, פשיסטים, נאצים, מיותרים, חמורים ומוטב היו שלא ייאמרו מכל הכיוונים.

אותו תיאור שתיאר פה רון שלאורך משחקים שלמים ישנם שירים מגעילים, זה לא מה שנאמר בז'רגון על הבן זונה וכולי אלא אלה הם דברים הרבה יותר חמורים שהם פגיעה סקסיסטית ואני מבקש מאיגוד הכדורסל לטפל בנושא הזה בכל החומרה. אני רוצה לקבל לידיי ממנכ"ל האיגוד את התקנון ואני רוצה לשמוע מה אתם עושים בטווח של שלושה חודשים בטיפול הזה של קריאות סקסיסטיות במשחקי כדורסל נשים. אני לא יודע מה המצב המשפטי, אבל אני מבקש לטפל בזה כי זה דבר בל ייעשה. השיר שפה תיאר רון ורב, צריך להוציא אותו ממגרשי הכדורסל ומיד. לא מעניין אותי בני יהודה, רמלה, רמת השרון או כל מקום אחר כי זו גזענות נטו לשמה. אני לא מכיר את החוקים של פיב"א אבל אני מכיר את החוקים בכדורגל אותם קיבלתי בכתובים, ושם כאשר יש קריאות גזעניות כמו שחורים, לבנים, קריאות כאלה ואחרות, נותנים קנסות אדירים. כל אירופה מתמודדת עם זה וזה לא יכול להיות שבספורט נשים זו תהיה התופעה. צריך להפסיק את זה מיד.

יש פה תופעה מאוד בעייתית. כולכם אמרתם כאן שמדובר בעצם בילדים בגילאים בין 9 ל14-. הוועדה הזו שמה למטרה, מתוך אהבת הספורט – פה יושבים רק חברים שאוהבים ספורט – להגיע לידי כך שאפשר יהיה ליהנות מספורט. שאנשים צעירים, נשים, גברים, מבוגרים, יוכלו לבוא וליהנות מספורט. מה שתואר פה, פירושו של דבר שכל הורה נורמלי לא שולח את ילדיו למשחקים. הבן שלי היה אתמול בבלומפילד וחזר נלהב. יש בהחלט שיפור במגרשי הכדורגל יחסית לעומת מה שהיה לפני שנתיים-שלוש למרות שהוא רחוק מאוד ממה שצריך להיות. אני מבקש מאנשי האיגוד לבדוק ולקבל תשובה לגבי מה שמתואר פה, לגבי האווירה והאם היא נכונה. אני מבין שהוגשו תלונות ואני מבקש שהמשטרה תבדוק.

בוודאי. אנחנו פנינו למשטרה.

יושב-ראש האיגוד פנה למשטרה.

זה עוד לא הגיעה.

אתמול שלחתי תלונה.

אמר דני קסטן בראשית הישיבה שהוא שלח את
המכתב אתמול. הנושא יטופל וייחקר. הנושא יטופל בוועדת המשמעת של השופטים כאשר יש דוח שופטים מסודר.

אני אומר שאם באירועי כדורסל נשים תמשיך להיות אווירת אלימות וטרור ויהיה מצב שילדים ונערים ונערות צעירים לא יוכלו לבוא, לא תהיה אווירה של אהבת ספורט ואז מה עשינו? יש פה שתי קבוצות צמרת בכדורסל נשים הישראלי ואני פונה לאיגוד לעשות הכל. אני מבקש תוך שלושה חודשים לשמוע מה עשיתם. אמרתי שהוועדה הזו, אם היא תצטרך, היא תפעל שנים רבות, אבל היא תגיע לתוצאות. כמו שבמתקנים התחלנו לטפל וכך גם בחקיקה, נטפל גם בזה. מוכרחים כאן לנקות את האווירה. במקרה זה נפל הפעם על משחק רמת השרון ובני יהודה, אבל כפי ששמעתי יש כאן תופעות שנמשכות תקופה ארוכה. אתם בעצמכם אומרים שאתם מטפלים בזה ללא הצלחה.

אני חושב שכדורסל כזה, צריך לגרום לכך שאנשים יבואו ובמחירים סמליים ייהנו מספורט.

הנערים האלה צריכים גם מסגרות אחרות.

אני יודע שהופיעו כאן שחקני נבחרת לאומית
בכדורגל וסיפר כאן שחקן אתיופי מה עושות לו הנהמות שמתחילות נגדו. סיפר יוסי אבוקסיס מה זה עושה לו וסיפר אבי נמני וסיפר שמעון גרשון. אף אחד לא נהנה מזה. נכון שספורטאים צריכים להיות חסינים כי אחרת הם לא יכולים לשחק, אבל יש דברים שלא יכולים לקרות לנו כחברה נורמלית שאוהבת ספורט, ולא מעניין אותי ערבים, יהודים, צפונים, דרומים, מה שתרצו. אהבת הספורט משותפת לכולם ועל המגרש מנצח מי שיותר טוב. אני אומר לכם בכנות שלא יכולה להיות אווירה מילולית או פיזית כזאת במגרשי הכדורגל והכדורסל. בכדורסל עד היום זה היה הרבה פחות, וטוב שהשר החליט לצרף גם את הכדורסל, כי הייתה לנו התלבטות בוועדה לגבי שינוי החקיקה. לפני כמה חודשים הייתי בגמר גביע באשקלון והייתי עד לאירוע של אלימות שאמנם בטלוויזיה נראה נורא, אבל בסך הכל זה היה בגדר הסביר. מה ששמעתי כאן רחוק מאוד מגדר הסביר.

אני מבקש שתטפלו בכל הנושא הזה ללא משוא פנים ובלי חוכמות. אני מבקש שגם משטרת ישראל, כאשר תסוכם החקירה לאור התלונה שהוגשה, תעביר אליי את פרטי הסיכום. אני מבקש לקבל את הסיכום המשמעתי שלכם ובעיקר אני רוצה לקבל תוך חודש ימים מסקנות שאומרות מה האיגוד מתכוון לעשות כדי להפסיק את התופעה הזאת של הקריאות הסקסיסטיות והאלימות שהשתררה לא רק במשחק אחד אלא בקרב משחקים הליגה לכדורסל על לנשים.

בקשתך מהאיגוד, זה בסדר גמור. לאיגוד יש
תקנון ותקנון המשמעת של איגוד הכדורסל אך לאחרונה שונה לגבי כל מיני קריאות גזעניות, אבל אי אפשר לפתור את משטרת ישראל.

אנחנו נצא מישיבת הוועדה כאילו כלום לא קרה.

אני פונה פה ליושב-ראש הוועדה ולכל היושבים
כאן, בעיקר למשטרת ישראל, ואומר שמי שמופקד על הנושא הזה במגרשים עצמם היא משטרת ישראל. לא יתכן שכאשר יש אירוע כזה או אחר, ולא משנה באיזה מגרש, המשטרה לא תתערב מיד ותוציא החוצה את כל הפורעים האלה.

המשטרה אומרת שהיא לא יכולה.

אין דבר כזה שהיא לא יכולה, כי אם לא היא, מי
יכול?

במדינת ישראל אין חוקים נגד גזענות.

הצעת החוק עולה לקריאה ראשונה. אני עמדתי
על דוכן הכנסת לפני שלושה שבועות ואמרתי את הדברים. היום אם שוטר יגיד לי שאין לו סמכות חוקית, אולי הוא צודק וזה בגלל המצב המשפטי המעורפל. אמר פה נציג המשרד שהם סיימו את הדיונים בממשלה.

מה האחריות של האיגוד? מה עם שופטי המשחק?

אמרתי שקיבלתי את ההגדרה שהייתה כאן
קריאות סקסיסטיות שוות גזענות ופניתי לאיגוד הכדורסל ואמרתי שאני רוצה לראות את התקנון הקיים. ביקשתי, אם זה לא מופיע, לשנות את התקנון וביקשתי לקבל תוך שלושה חודשים פרטים. הודעתי שהכנסת עוברת הליך חקיקה. חברים יקרים, אנחנו נמצאים במדינת חוק וכולנו רוצים שיהיה פה כדורסל נשים חזק וטוב בלי שום אווירת אלימות, בלי שום קריאות סקסיסטיות ובלי יריקות וכל התופעות האחרות שתוארו כאן. אני אינני בית-דין. המקרה הספציפי יטופל ברמת התלונה במשטרה וברמת האיגוד. אנחנו מטפלים בתופעות בהיבט היותר רחב.

אני מקווה שלסיכום הזה יהיו תוצאות ואני מקווה שהתופעה הזאת היא תופעה אחרונה.

אני מבקש את רון שמלווה את המשחקים, שתדווח לי ולעוזריי אם השיר הזה ממשיך להיות מושמע ואז נמצא דרכים לטפל בזה.

תודה לכולכם.






הישיבה ננעלה בשעה 13:40