פרוטוקולים/עבודה/1509
5
ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי
27.12.99
פרוטוקולים/עבודה/1509
ירושלים, ו' בתשרי, תשס"א
5 באוקטובר, 2000
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 7
של ועדת החקירה הפרלמנטרית לבדיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי
יום שני, י"ח בטבת התש"ס (27 בדצמבר 1999), שעה 09:15
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 27/12/1999
הצגת מסקנות הביניים של ועדת החקירה הפרלמנטרית לבדיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי – מסיבת עיתונאים
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה: דוד טל - היו"ר
נסים זאב
סדר היום
¶
הצגת מסקנות הביניים של ועדת החקירה הפרלמנטרית לבדיקת
חוק ביטוח בריאות ממלכתי – מסיבת עיתונאים.
הצגת מסקנות הביניים של ועדת החקירה הפרלמנטרית לבדיקת
חוק ביטוח בריאות ממלכתי – מסיבת עיתונאים
היו"ר דוד טל
¶
אני מתכבד לפתוח את הישיבה ולהציג את מסקנות דו"ח הביניים של ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא יישום חוק בריאות ממלכתי.
קודם כל אני רוצה להודות לכל מי שסייע בגיבוש מסקנות הביניים בעבודה מאומצת. אני רוצה להודות למשרד הבריאות, מנכ"לי הקופות, מנהלי בתי החולים, ההסתדרות הרפואית, מכון ברוקדייל, מרכז אדווה, צב"י, עמותת החולים, ארגונים רבים נוספים וכמו כן הציבור שהגיב ופנה לועדה.
אני רוצה לצטט מדבריו של חיים רמון, שר הבריאות לשעבר, בישיבת הועדה ביום 21 לדצמבר 1999. אני מצטט: "פקידי האוצר נלחמו בחוק מיום היוולדו. המקור למלחמתם אינו שיקול דעת מקצועי, אלא אידיאולוגי, הכופר בזכותו של כל אדם לקבל שירותי בריאות. פקידי האוצר מתבססים בהחלטותיהם על הניסיון הכושל של מערכת הבריאות האמריקאית.
דברי שר הבריאות, הרב שלמה בניזרי, בהצגת תקציב משרדו בפני ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ב 1 בנובמבר 1999. אני מצטט: "אנשים מתים בגלל מחסור בתרופות".
דברי שר הבריאות לשעבר, אפרים סנה, לועדת החקירה ב 21 בדצמבר 1999: "אי מימון החוק גרם לכך שנפערו בו סדקים שהלכו והתרחבו עד שהחוק התפוצץ למעשה".
דברי מנכ"ל קופת חולים הכללית, מר יצחק פטרבורג, בישיבת הפתיחה של ועדת החקירה, ב 13 בדצמבר 1999: "מדינת ישראל היתה האחרונה ממדינות המערב, למעט ארצות הברית, לחוקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי ואנחנו גם הראשונים בלהרוס אותו, הכי מהר. אפשר לומר שהממשלה מפירה יום יום את החוק שהיא עצמה חוקקה.
אני רוצה לומר ולהצביע על אחד מהעיוותים שישנם בחוק הזה, או לא בחוק, אלא בצורת העדכון. היום כל זקן מקבל 3.6 יחידות, בזמן שבעצם קופות החולים מוציאות 4.3, על אותו זקן. מאידך, על ילד מקבלים 1.2 יחידות ומוציאים עליו 0.6 יחידות. אנחנו, בהתייחסות הזאת, שנובעת מהמספרים כפי שנתתי אותם, משדרים לאזרחי ישראל שהזקנים לא חשובים. זקנים לא זכאים לקבל טיפול כמו כולם. בסיכומו של דבר גם האזרח משלם יותר ממה שהגיע לו ממילא. בעצם הרסו את חוק הבריאות דרך חוק ההסדרים, בשיטה לא פרלמנטרית, לא חוקית. אנחנו משלמים כולנו, כאזרחים, את המחיר". אלה דבריו של מנכ"ל קופת חולים כללית, מר פטרבורג.
גבי יינון, סמנכ"ל לכלכלה במשרד הבריאות אומר, בישיבת הפתיחה של ועדת החקירה: "הפער המצטבר בשחיקה בעלות סל שירותי הבריאות, מגיע ל 16%, אבל הגירעון של מערכת הבריאות עומד כיום על 2.5 מיליארד ש"ח, שאותם שדד האוצר, למעשה, מהקופה. 2.5 מיליארד ש"ח בנויים משני מרכיבים: 1.2 מיליארד ש"ח שהם בעצם חסר מימון בשירותי בריאות. כל נפש בישראל תוקצבה בשנת 1995 ב 2950 שקלים והיום אנחנו מתוקצבים רק ב 2750 שקלים. המשמעות של 200 שקלים פחות לכל נפש, כפול ששה מיליון אזרחי מדינת ישראל, היא מיליארד ומאתיים מיליון שקלים שחסרים למערכת. אם תוסיפו לזה 900 מיליון שקלים בשל ביטולו של המס המקביל - האמת היא שהמס המקביל בסופו של דבר, לא בוטל. רק הכספים הועברו למקום אחר. אבל הכספים יצאו ממערכת הבריאות - ואם תרצו ותוסיפו עוד 340 מיליון ש"ח החסרים בעדכון הטכנולוגיה של סל הבריאות, אנחנו מגיעים ל 2.5 מיליארד שקל.
אנחנו תובעים
¶
1. תוספת תקציבית מיידית בשלב הראשון לעזרה ראשונה למערכת בלבד, בסך 800 מיליון ש"ח בתקציב 2000.
2. עידכון שנתי קבוע בגובה 5% לסל. מתוכם 3% בגין שינויים דמוגרפיים – גידול האוכלוסייה והזדקנותה - ו 2% בגין עידכון טכנולוגי.
היו"ר דוד טל
¶
אולי כן, אני מקווה שיתקבלו כמה מההסתייגויות שלנו להצעת התקציב ואז אולי אפשר יהיה לתקן את זה.
3. השבת המס המקביל לאלתר.
4. תוספת לתקציב לאלתר בתחום המחקר והפיתוח הרפואי.
5. תוספת למימון התקציב השוטף לבתי החולים בתחומי התשתית וההצטיידות.
6. עדכון נוסחת הקפיטציה, כך שתבטא את סדרי הקדימויות החברתיים.
7. פתיחת שוק התרופות לתחרות.
8. ביטול הקיצוץ בתקציבי קופות החולים בשנת 2000, הקיצוץ של 185 מיליון שקלים.
אותה רשת ביטחון מפורסמת.
זהו, רבותי, אם יש איזשהן שאלות, אני מוכן לענות.
נסים זאב
¶
בכל זאת יש לו אפקט ברמה היומיומית, של חסר בקופה. אני מחלק את זה לשניים. הצרכים של סל התרופות שדורש את המימון שלו - כ 300 מיליון שקלים מינימום, שהוזכרו כדי לאזן את סל התרופות - ומאידך גיסא יש לנו את הגירעון המצטבר של 16% שזה פער קיים. זה פוגע באזרח שבא לקבל שירות.
הגר אנוש
¶
בדיוק בהמשך לשאלה של חבר הכנסת נסים זאב והשאלה היא זאת: תת התיקצוב מסתכם, בקופות, במצטבר, ב 16%. האם זה מתבטא בירידה של 16% בשירות?
היו"ר דוד טל
¶
אין שום ספק שכל ירידה בתקצוב, בסופו של דבר יורדת עד האזרח הקטן ושם זה בא לידי ביטוי בירידה בשירותים.
הגר אנוש
¶
מה אמרו מנהלי הקופות? איך הם התמודדו עם הדבר הזה? זאת אומרת, אולי קיצצו בפיתוח, בנכסים ולא בשירות? מה ידוע לכם?
משה בוטון
¶
למשל, סגרו מרפאות בימי שישי. קופת חולים מכבי אמרה שהיא סגרה את המרפאות שלה בימי שישי. יש להם בעיות עם זה. הציבור מתלונן.
משה בוטון
¶
אני לא יודע בדיוק אם בכל ה 16%, אבל באחוזים רבים. אי אפשר לכמת את זה באחוזים. אם אתה מחכה יותר בתור, אם המרפאה סגורה.
משה בוטון
¶
אגב, אני הולך לבית מרקחת לקבל תרופות. פעם הייתי מחכה עשר דקות, רבע שעה. היום אני מחכה שעתיים. צמצמו לשני אנשים.
הגר אנוש
¶
ה 16% האלה לא מביאים בחשבון את מה שאנחנו משלמים עכשיו? כלומר, יכול להיות שתת התקצוב הוא יותר נמוך?
הגר אנוש
¶
כן. אני שואלת, האם ה 16% האלה, חסרים אחרי שאתה ואני הולכים לקופת חולים ומשלמים לרופא ומשלמים לתרופות? זה הכל אחרי?
היו"ר דוד טל
¶
בעצם היה סדק בחוק הזה. הסדק שהיה בחוק הזה גרם לכך שהאוצר הצליח להכניס דרך הסדק הזה את היד שלו לתוך הכספים של מערכת הבריאות. לא חוקק שום מנגנון עדכון אוטומטי לנושא הזה. אנחנו הגשנו הצעת חוק כרגע כתוצאה, מהמסקנות הללו לעידכון הסל, גם לעידכון דמוגרפי, גם לעידכון של זיקנה וגם לכל הנושא של עידכון טכנולוגי, שזה מגיע בערך לחמישה אחוז. 2.6 גידול אוכלוסייה, 0.3 הזדקנות אוכלוסייה ועוד שני אחוז של עידכון טכנולוגי מינימלי שנדרש.
משה בוטון
¶
הרי כשהחוק חוקק היה בתוכו את גביית המס המקביל. המס המקביל היה כסף צבוע שהלך ישירות לקופות החולים. השאיר פחות סכום תקציבי למרווח לאוצר. המס המקביל בוטל אחרי שהחוק התקבל. זאת אומרת, זה לא ניכוי שהיה בתוך החוק. החוק עצמו היה בסדר. את המס המקביל ביטלו בחוק ההסדרים לאחר מכן. הם מפצים עכשיו על ידי משא ומתן ותנאים מוקדמים, כאשר כשהיה המס המקביל, זה הלך ישר לקופות. היה לקופות 60% או 70% סכום בטוח. הם היו מתווכחים על ה 30%. היום הם צריכים להתווכח על ה 50%.
היו"ר דוד טל
¶
הבעיה הכי גדולה היא לדעתי, שנוצר מצב ששירותי בריאות, קרי: משרד הבריאות, נתון לשרירות לבם של אנשי האוצר. הם כל שנה יכולים להביא אותו להתפלש בעפר ולהתחנן על נפשו כדי שיוסיפו לו עוד אחוז קטן או אחוז אחר, בזמן שהכסף המיועד הזה היה צריך להיות מיועד לבריאות ואף לא אדם אחד יכול לגעת בו.
היו"ר דוד טל
¶
ההסתייגויות האלה לא עולות כרגע לדיון במליאה, אלא לאחר שיגיע הדו"ח הסופי. לאחר מכן נעשה דיון בכנסת.
היו"ר דוד טל
¶
תראה, חוק בריאות ממלכתי התקבל פה אחד. סביר להניח, שחלק גדול מהציבור לא יוכל שלא לתמוך בהצעה שכזאת. אם בזמנו רוב הציבור הסכים לחוק הזה והלך עם החוק הזה, אני לא רואה שום סיבה שהיום חברי הכנסת לא יתמכו בחוק הזה.
היו"ר דוד טל
¶
גם אז היית יכול לומר שיש סיבות קואליציוניות פשוטות. אבל יש דברים שהם חוצים קואליציה. גם בועדת העבודה והרווחה אתה יכול לראות שדברים חוצים קואליציה והם מתקבלים בניגוד לדעת הממשלה.
משה בוטון
¶
אגב, היו דברים מעולם כבר בחוקי הסדרים קודמים שהתקבלו עם הסתייגויות, שגם אנשי קואליציה הצביעו בעדן.
היו"ר דוד טל
¶
הדבר הזה כבר הועבר, בשנת 1999, כמדומני. פשוט שר המשפטים צריך כרגע לאשר את התקנות. הדבר הזה בעצם גורם לגירעון של מאה מיליון שקל בערך בתרופות לקופת חולים כללית, בלבד. המשמעות היא שאם קופת חולים כללית היתה יכולה לייבא את התרופות לבד, היתה חוסכת מאה מיליון שקל.
משה בוטון
¶
יש גם המלצה, בסעיף 7, לשר המשפטים, להוציא לפועל את הרפורמה הזאת, מפני שהחקיקה קיימת. היא אושרה בחוק ההסדרים בשנה שעברה.