פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



33
ועדת הבריאות
15/02/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 83
מישיבת ועדת הבריאות
יום שלישי, י"ד באדר התשפ"ב (15 בפברואר 2022), שעה 9:00

פיתוח שירותי רפואה בצפון הארץ תוכנית החומש שתוכננה לבית חולים העמק בעפולה

חברי הוועדה: עידית סילמן – היו"ר
אלינה ברדץ' יאלוב
טטיאנה מזרסקי
עלי סלאלחה

מיכל וולדיגר
אופיר כץ
מופיד מרעי
יעל רון בן משה

דניאל פדון - רפרנט בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

ד"ר זיו רוזנבוים - מנהל בית חולים העמק

פרופ' נמרוד רוזן - מנהל חטיבה אורתופדית, בית חולים העמק

פרופ' דורון קופלמן - מנהל מחלקה כירורגית ב', בית חולים העמק

ד"ר גיא דורי - מנהל מחלקה פנימית ה', בית חולים העמק

ד"ר גלעד חן - מנהל מלר"ד ילדים, בית חולים העמק

ד"ר זיו נאמן - מנהל מערך הדימות, בית חולים העמק

ד"ר אשר פרסמן - מנהל מחלקת כירורגית ילדים, בית חולים העמק

ד"ר לימור בושארי - מנהלת מערך קרדיולוגי, בית חולים העמק

ד"ר בועז בלוך - מנהל יחידה פסיכיאטרית אמבולטורית, בית חולים העמק

ד"ר שבתאי רומנו - מנהל מחלקת נשים ויולדות בדימוס, בית חולים העמק

ד"ר אריה ביטרמן - יו"ר חטיבת בי"ח, סגן יו"ר, ההסתדרות הררפואית

ד"ר אורלי ויינשטיין - סמנכ"לית וראש חטיבת בתי חולים, שירותי בריאות כללית

גדי כהן - סמנכ"ל, ראש חטיבת לוגיסטיקה ותשתיות, שירותי בריאות כללית

מושיקו מוסקוביץ - ראש אגף מבצעים, איחוד הצלה

רן רזניק - עיתונאי, ישראל היום

אורי גולדשטיין - סמנכ"ל בכיר וראש מינהל תכנון, משרד הבריאות

ליאור ברק - סמנכ"ל קופות חולים, משרד הבריאות

אבי אלקבץ - ראש העירייה, עיריית עפולה

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

סופי רון, חבר תרגומים
פיתוח שירותי רפואה בצפון הארץ תוכנית החומש שתוכננה לבית חולים העמק בעפולה

בוקר טוב לכולם. היום ה-15 בפברואר 2022 למניינם, י"ד באדר א' תשפ"ב. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הבריאות של הבוקר בנושא פיתוח שירותי רפואה בצפון הארץ - תוכנית החומש שתוככנה לבית חולים העמק בעפולה. באמת לאור הפרסומים האחרונים שראינו לגבי שירותי הבריאות בפריפריה והחסרים הנדרשים.

הנושא של צמצום פערים בבריאות זה נושא שעולה חדשות לבקרים כאן בוועדה. אחד הדגלים שהנחנו ושהנחתי אני כיושבת הראש של הוועדה, זה באמת לצמצם את הפערים בבריאות. כשאנחנו מדברים על צמצום פערים, אנחנו לא מדברים רק על מכשיר MRI כזה או אחר - שזה גם אירוע, ותקנות המכשירים יצטרכו לבוא לכאן לוועדה כדי לקבל את אישורם, ואני מזכירה פה גם למשרדים השונים שעוסקים בכך שאנחנו באמת עוסקים בזה. קיבלנו את המיפויים של בתי החולים השונים ואנחנו מצפים לראות התייחסות באמת רצינית לפריפריה. למעט נושאים כאלה ואחרים, אנחנו מדברים על שירותים שנמצאים גם בקהילה וגם בבתי החולים. אנחנו יודעים שאחד הקשיים הגדולים זה לאדם שנמצא ביום-יום שלו בצפון, תושב הצפון, שנקלע לאירוע שדורש טיפול טראומה מורכב, וכל בית חולים מתמחה בטיפול אחר. אם הוא נדרש להגיע לבית חולים אחד, גדול, מרכז-על, או בכלל חדר טראומה מורכב שיוכל לו שירות על כל ההיבטים שלהם הוא נדרש - אנחנו נמצאים בבעיה.

זו לא פעם ראשונה שאחנו עורכים ביקורים בבתי חולים או במרכזי בריאות בצפון, ואנחנו מגלים שיש פערים משמעותיים וגם שיש חסרים של שירותים - לאותו יום, ימים כאלה ואחרים או שבועות מסוימים. בסוף הפערים מהווים פגיעה בבריאות תושבי הצפון. אנחנו דורשים ממשרד הבריאות את התשובות, והם נמצאים כאן גם כדי לתת אותן. בעניין הזה אני רוצה להודות לכל מי שהעלה את הנושא הזה על סדר היום: רן רזניק מישראל היום שנמצא איתנו כאן ויבקש את רשות הדיבור, ויוכל להגיד את התובנות שלו מהדברים שבדק, וכן המשתתפים האחרים בדיון. שלום לכם, הנציגים של כללית שנמצאים כאן איתנו, והנציגים מבית חולים העמק. מצטרפים אלינו גם בזום, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי נמצאת איתנו בזום ותתייחס גם. בסופו של דבר, אנחנו רוצים לבדוק גם לגבי אותו פיתוח של שירותים בצפון - איפה הדברים האלה עומדים, גם מבחינת משרד הבריאות ומי מתכנן לגבי הצפון. האמת שלאור ההסתכלות והנתונים שאנחנו מקבלים, די מצופה ממשרד הבריאות לבוא ולהכריז שזה אחד הדגלים שהוא שם לנגד עיניו, ומבין שכרגע חסר מרכז אחד או כמה מרכזים שיהוו חוד חנית בצפון, כדי לתת שירות טוב ואיכותי לתושבי הפריפריה. על פי הנתונים שראינו, תושבי הפריפריה, מבחינת איכות חייהם ואורך חייהם, חיים חמש שנים פחות. לא יכול להיות שאנחנו בתור מדינה נפקיר תושבים ונגיד שהבריאות בפריפריה פחות חשובה לנו מהבריאות המרכז. לכן בזה מתמקדת הוועדה, והדיון היום הוא חלק מתוך כל צמצום הפערים בבריאות, והבריאות השווה שאנחנו נדרשים אליה.

יושבת כאן חברת הכנסת יעל רון בן משה מכחול לבן, שבאמת זה אחד הדברים שהיא הניחה וגם עוסקת בחקיקה בתחום הזה, של צמצום פערים. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי נאמר שאדם צריך לקבל את שירותי הבריאות במרחק סביר ובזמן סביר. בסופו של דבר, כשאנחנו לא רואים שזה קורה, גם אם זה תושב שגר ברמת הגולן וגם אם זה תושב שגר בעמק ונדרש לטיפול רפואי מורכב יותר, אנחנו יודעים שכל דקה היא הצלת חיים. לא סתם הדיון שבא אחרי הדיון הזה הוא דיון של איחוד מוקדים. למה אני שמתי את איחוד המוקדים כאחד היסודות ואחת האבנים בתוך ועדת הבריאות של הכנסת? כי ברגע שאנחנו חוסכים דקה של הצלת חיים, ובתוך עולם מוקדי החירום יש מעל 4 מיליון פניות בשנה - מספיק שחסכנו אחוז אחד, דקה אחת, ואנחנו יכולים להציל 40 אלף נפש. אתם יודעים כמה דקה של הצלת חיים היא בין אדם שאיכות חייו תוכל להיות טובה, לבין אדם שהדקה הזאת תעלה לו בחייו ובשיקום הרפואי שלו, וזה לא רק הוא אלא גם סביבתו ומשפחתו. לכן הנושא הזה קריטי לנו כוועדה.

אנחנו ניתן לכללית להציג את הנתונים, את תוכניות החומש שלה ואת העבודה שהיא עושה בנושא הזה. חשוב לומר שאנחנו נשמע כאן את כל הצדדים. אני מבקשת מהדיון להיות מכבד, למרות מה שכל אחד חושב ומרגיש. ועדת הבריאות וכל חברי הכנסת שיושבים כאן יודעים שבעניין בריאות והצלת חיים אין קואליציה ואין אופוזיציה. כולנו מאוחדים בזה וכולנו נלחמים בזה. יושבים כאן חברי כנסת שהצלת חיים והמהות של עולם בריאות טוב יותר, בריאות שווה וצמצום פערים זה גם עיסוקם ביום-יום שלהם. לכן, אני מבקשת לשמור על דיון מכבד ומכובד.

נפתח עם ההסתדרות הרפואית. נמצא כאן ד"ר אריה ביטרמן, יושב ראש חטיבת בתי חולים וסגן יושב ראש הר"י. בבקשה.

בוקר טוב לכולם. תודה על הזימון שלכם לנו. אנחנו מעריכים את זה מאוד. לפני שאני אגיד כמה מילים, אני אגיד שאת אמרת כמעט הכל - אבל לא בוצע כלום. מה שאמרת זה כמעט כל מה שאני רציתי להגיד: צמצום פערים, שירותים, חולי טראומה שצריכים לנסוע לרמב"ם בשביל לקבל טיפול, חולים אונקולוגיים שצריכים לנסוע לרמב"ם בשביל לקבל טיפול. אלה יחידות שחסרות. אמרת כמעט את הכל - אבל לא בוצע כלום. בגלל זה יש את הפער הזה של ארבע-חמש שנים בהישרדות בין אנשים בצפון לאנשים ממרכז הארץ. זה דבר שאסור לאף אחד לתת לו יד. בשביל זה אנחנו יושבים פה. יש פה חבורה של רופאים, מנהלי מחלקות, שבדמם נחרת לטפל בחולים. היום הם עזבו את החולים, וזה לא דבר שכיח - שאדם שהוא רופא מנהל מחלקה ויש על כתפיו 40-30 חולים במחלקה, יעזוב הכל וייסע לכנסת ישראל. זה לא התפקיד שלו, להיות בכנסת ישראל. התפקיד שלו זה לטפל בחולים. וראה זה פלא: הם באו לפה. הם באו לפה כי הם הרימו את נס הדגל, והרבה בזכותם הנושא הזה התעורר ואנחנו רואים את הכתבות האלה בעיתונים.

אז בגדול, את התחלת ואמרת את רוב הדברים, ואני נותן את מה שנקרא הפוש האחרון, כדי כן לנסות לעזור לבית חולים העמק להיות מרכז שלישוני, שיהיה דומה לסורוקה בדרום. אני איש הצפון, נולדתי וגדלתי בעפולה ואימא שלי הייתה הגננת הראשונה של עפולה. אין סיבה שבצפון לא יהיה מקביל לסורוקה. בגלל זה התכנסנו פה, ובגלל זה אנחנו רוצים משירותי בריאות כללית, מוועדת הבריאות של הכנסת ומכנסת ישראל, שיתנו לנו את הבמה ומזה לצאת לדרך חדשה. ולא רק תוכניות ותוכניות, אלא מעשים, מעשים, מעשים.

כשאני גדלתי, לפני 25 שנה, בית חולים העמק היה בית חולים לתפארת ישראל. פוריה לא היה כלום; צפת היה צריף; הנצרתיות היו משרד; וכולי וכולי. עברו 25 שנה, והכל התהפך. בית חולים העמק הוא מי שנהיה משרד, ועכשיו אם יש בעיית פה ולסת העמק צריך להעביר אותה לרמב"ם או לפוריה. אם יש בעיית ניתוחי חזה ולב, בית חולים העמק צריך להעביר את המקרה לפוריה או לבית חולים כרמל. אם יש טראומה - אנחנו נוסעים לרמב"ם. אם יש קרינה - נוסעים לרמב"ם או לצפת. אי אפשר להגיד פה סליחה, על 20 שנה שלא נעשה שום דבר, ובגלל זה אנחנו פה. בית חולים העמק סובל מהזנחה - גם של טכנולוגיות, גם של תקנים, גם של ציוד, גם של משאבים, גם של תקציבים וגם של כוח אדם. תפקידנו פה, יחד עם הכללית, הוא להרים את בית חולים העמק, שבעוד חמש שנים יהיה כמו באר שבע או לפחות מגרד את באר שבע. זו הדרישה שלנו, ואנחנו צריכים את האמצעים, את היכולת ואת התמיכה שלך להתקדם ולהביא את בית חולים העמק לרמה שהיה צריך להיות בה. אנחנו עכשיו בפיגור של בערך 15 שנה.

תודה רבה. אני רוצה לבדוק מי הנציגים שלנו ממשרד הבריאות. אנחנו לא נקיים דיון בלי נציג של משרד הבריאות.

תודה. אני רק אגיד שאני הייתי בבית החולים וגם ביקרתי בו, לא בפעם הראשונה, ביום ראשון האחרון. הגעתי לשם בשעת בוקר מוקדמת, עוד בסוף התורנות של הרופאים בבוקר. אני יכולה לומר שהייתי בבית החולים זה מכבר והוצגה בפניי התוכנית של בית החולים, תוכנית שמכנים אותה תוכנית החומש, על ידי מנהל בית החולים והצוות. זו לא פעם ראשונה שאני מבקרת בבית חולים העמק. אני כן רוצה לומר שיש כאן איזשהו שילוב נדיר. אני עוברת על רשימת המוזמנים וכולם פה סביב השולחן רופאים בכירים מבית חולים העמק: יש לנו כאן מילדים, מפסיכיאטריה, כירורגיה, לב. אלה רופאים בכירים שמגיעים מתוך בית החולים, והם באמת מרימים את זעקת השטח, את זעקת המבוטחים. בסופו של דבר, צריך להבין, חברים: אנחנו לא מדברים רק על בית חולים העמק. אנחנו מדברים על כל שירותי הבריאות בפריפריה. בסוף, מי שרואים את לקוח הקצה אלה אותם רופאים שבחמלה וחסד עצומים מטפלים באנשים יום-יום ומקבלים אותם, והם יודעים בדיוק מה יש ומה אין בצפון, והאם זה היום הטוב או לא טוב לאדם, כי יש לאן להפנות אותו, בתקווה שמכשיר ה-MRI או ה-CT במקום אחר לא התקלקל פתאום, אם יש רק מכשיר אחד. גם זה הייתי, לא בבית חולים של כללית, בבית חולים שבאותו יום התקלקל בו מכשיר, הייתה בעיה והיו צריכים להפנות מבוטחים למקומות אחרים.

צריך לומר את זה, חד משמעית: יש כאן שילוב נדיר בין רופאים מבפנים, שהדאגה שלהם היא באמת למבוטחים, לבין קהילה. אנחנו גם קיבלנו מכתבים מראשי רשויות, מרשויות מקומיות, ממקבלי שירותים בשטח הלכה למעשה. תראו, יש הרבה בתי חולים שיושבים בתוך ערים ובתוך מועצות אזוריות ומשרתים קהילות שלמות, והרבה פעמים הקהילה עצמה לא קמה ולא זועקת שום זעקה, ולא רואה בזה איזשהו צורך והכרח. פה יש איזשהו שילוב שהוא גם מבפנים וגם מבחוץ, שבא ואומר: חברים, הפריפריה לא יכולה להיות מופקרת. אני חושבת שאנחנו צריכים להרים את הדגל הזה, לשאת אותו קדימה ולראות איך פעם אחת ולתמיד פותרים את העניין הזה.

שנייה לפני שיציגו לנו את התוכנית, נעבור גם לרן רזניק שהעלה את הדברים, שיספר לנו קצת מתוך מה שהוא ראה. לפני כן, ליאור ברק, סמנכ"ל קופות החולים במשרד הבריאות, בבקשה.

שלום, בוקר טוב לכולם. נמצא איתנו פה גם אורי גולדשטיין, סמנכ"ל פיתוח בינוי.

נכון, סמנכ"ל בכיר וראש מינהל התכנון במשרד הבריאות.

נכון. בוודאי שהוא יוכל לתת חלק מהתשובות לגבי בית החולים הזה ספציפית, ובכלל להתייחס לכל הפרויקטים של פיתוח באזור הצפון.

אני אגיד שאנחנו מקבלים משירותי בריאות כללית תקציב פיתוח בכל שנה. הם מגישים למשרד את התוכניות שלהם. מעבר לתוכניות שהם מגישים, היו בשנים האחרונות שני פרויקטים גדולים שהם ביצעו בבית חולים העמק: אחד זה פרויקט בית שולמית, במימון גבוה גם של עיזבון כצמן, שזה גם בתמיכה של המשרד, ובניין רב תכליתי. מעבר לזה, אנחנו כמשרד תומכים בשירותי בריאות כללית בשנת 2021 בכ-200 מיליון שקלים בגין פיתוח של בתי חולים. הקופה סוברנית, ובדרך כלל מתעדפת את הפרויקטים שלה בהתאם לצרכים. כמובן שכל פרויקט כזה שהקופה מגישה בתחום בתי החולים מגיע לוועדה שאורי מרכז. איפה שנדרש אישור, מתקבלים אישורים. אין לנו היום איזה פרויקט שאנחנו מכירים שכללית הגישה בבית חולים העמק ונעצר במשרד.

כמובן שאנחנו שותפים מלאים לכלל הדברים, וגם השר. אני הייתי עם השר בבית חולים העמק ועמדנו על הדברים לפני כשלושה שבועות או חודש. אנחנו שותפים כמובן גם באופן אקטיבי לפיתוח הצפון, תעדוף של הפריפריה. זה נמצא בכל אחת מהתוכניות שלנו, הן ברמה של הקהילה והן ברמה של בתי חולים.

ליאור, איך מייצרים מציאות שבה יש שירות אחד שיכול להינתן בבית חולים מרכזי אחד בצפון? זאת אומרת, בן אדם שלא עלינו, עבר תאונת דרכים ונדרש לטיפול שדורש בתוכו גם נוירוכירורגיה וגם לב ריאה, ולא צריך לבחור מה להציל קודם, כי בית חולים אחד מתמקד בנוירוכירורגיה ובית חולים שני מתמקד בצנתורים. איך אנחנו מייצרים מציאות שבה יש טראומה מורכבת, מצילת חיים, שניתנת בבית חולים אחד לפחות בצפון? והאם זה על סדר יומו של משרד הבריאות? אני מצפה באמת, גם לאור הדיון כאן, שמשרד הבריאות יבוא ויגיד: תעצרו הכל, אנחנו צריכים לקחת אחריות על הצפון ועל הפריפריה, ולייצר מציאות כזאת בבתי החולים הקיימים היום. זאת אומרת, יש תוכנית לבינוי בית חולים נוסף בצפון ואחד בדרום, שזה יפה, הכרחי ורצוי; אבל עד שזה יקרה, יש עוד הרבה אנשים שאנחנו נפספס בדרך.

כשאומרים הצפון, יש הרגשה כאילו הצפון זה הכל רבע שעה אחד מהשני. זה לא. לנסוע לרמב"ם או לנהריה זה שעה ושעה ורבע נסיעה מעפולה.

כמה זמן לוקח לנסוע מרמת הגולן לפוריה?

זה גם איזו שעה נסיעה, וגם מעפולה לרמב"ם זו שעה נסיעה, ובית החולים החדש גם יהיה שעה נסיעה. בית החולים החדש הוא לא פיתרון לתושבי הגליל המזרחי. תוציאו את זה מהמשוואה.

נכון. לכן אני שואלת: אדם שחטף שבץ לדוגמה ברמת הגולן - תוך כמה זמן הוא יראה בית חולים? ואם מבטלים את חדר המיון הקדמי שעכשיו רוצים בקצרין?

אני גם מציעה, בכלל כשאנחנו מדברים על בית החולים החדש - עד שלא ברור מה יהיה שם - - -

לא, לכן אמרתי שזה נחמד ויפה, אבל בינתיים אנחנו נפספס.

לא, אנחנו גם מבינים שזה כנראה יהיה בעצם שדרוג או חליפי לבית חולים כרמל או בני ציון. יכול להיות שתהיה הגדלה של כמות המיטות. עוד לא ברור איזה כוח אדם יגיע לשם. אין פטנטים בדבר הזה. אז להוציא את זה כרגע מהמשוואה עד שלא ברור מה הולך להיות שם.

גברתי יושבת הראש, אני, לפני 25 שנה נכחתי בטקס הנחת אבן הפינה לבית החולים בקריות. אני מקווה שזה אכן יקום לפני שאני אפרוש לפנסיה, או לפחות שאני אראה בנייה באמת ולא רק אבני פינה.

אני לא אשאל עוד כמה זמן אתה פורש לפנסיה.

לא, וגם אני אומרת: בניין חדש זה בסדר, אבל אם זה במקום בני ציון או כרמל, גם בתוספת של כמות מיטות וציוד חדש - זה מבורך ויפה, אבל אני מציעה לא להתייחס לזה כאל בית חולים חדש.

תודה גברתי יושבת הראש. אני רוצה להודות לך שיזמת את הדיון הזה בעקבות הפרסום בישראל היום. זה באמת דיון חשוב. מה שכואב לי בכל האירוע הזה, זה שמנהלי המחלקות באמת זעקו את הזעקה הזאת. אנחנו מדברים על זה בוועדות, אבל הם חיים את זה ביום-יום, במציאות שלהם. הם רוצים לתת טיפול טוב יותר ואין להם את הכלים. הם לא יכולים, ולא בגלל שהם לא רוצים. הם נמצאים יום וליל בבתי החולים ומנסים לתת את המקסימום, ואין להם את הכלים לעשות. דווקא כשקמה הצעקה החשובה הזו, אני לא ראיתי את כל משרדי הממשלה פתאום נעמדים ורוצים לראות איך אפשר למצוא פיתרון, או את הנהלת כללית, שזה אולי הפריע לה או לא הפריע לה. דווקא כשהאירוע פה הפך לאיזשהו אירוע פרסונלי, אז פתאום לכולם אכפת, מרימים טלפונים ועושים דיונים. ההתייחסות צריכה להיות למהות השירות שמקבלים תושבי הצפון, ולא דברים פנימיים בתוך כללית. זה מצער אותי. כשאנחנו צעקנו את הזעקה של מנהלי המחלקות, שהתריעו על זה שבית חולים העמק נשאר מאחור, כולם היו אדישים אליהם. גם משרדי הממשלה וגם כללית הייתה אדישה לאירוע הזה. חבל שדווקא בדברים החשובים באמת, שזה השירות לתושב הצפון שנפגע בסוף - דווקא לזה אנחנו מגלים אדישות.

דבר נוסף, לפני שיראו לנו את המצגת: יש פה שאלה אחת שאני חושב שהיא הכי חשובה. מה כוללת תוכנית החומש? האם אתם מתכוונים ליישם אותה? אלה הדברים שאנחנו רוצים לדעת. דברים שנעשו פה לפני שבע שנים זה חשוב וזה טוב, אבל אנחנו רוצים לדעת על תוכנית החומש. האם היא מתקיימת, ומה סדר הפעולות של תוכנית החומש. זה מה שאנחנו רוצים לדעת. תודה.

תודה. אנחנו נעבור שנייה לרן רזניק, שהוא בעצם מי שהעלה על הכתב את הדברים האלה וחשף אותם. תראו, אני רוצה לומר: הכתבה שלו היא איזשהו זרקור. אחד הדברים שאני מעריכה ברן זו היכולת לשים זרקור ולהאיר נקודות שהן באמת משמעותיות, כמו לדוגמה כל עולם הפסיכיאטריה ונושא הקשירות, שבאמת הביא לשינוי עצום במציאות הקיימת הלכה למעשה והטיפול במתמודדי הנפש באותן מחלקות סגורות. אני רוצה לשמוע מתוך התובנות שלך.

בוקר טוב, ותודה עידית שנתת לי לדבר. אני אעשה את זה ממש בקצרה, בכמה נקודות.

ראשית, זה לא נאמר כאן, אבל את כל הדיון שאנחנו עושים כאן, כל הסיקור התקשורתי והעניין הציבורי, הציף הניסיון של כללית להדיח או לפטר מתפקידו את ד"ר זיו רוזנבוים, מנהל בית חולים העמק. עכשיו זה הוצף בגלל זה, אבל אני עולה מזה לעניין אחר. אני בכל אופן מלווה את מערכת הבריאות כל כך הרבה שנים, ואת ציינת את זה - המאבק סביב העמק הוא היסטורי. אני מקווה שיהיו לו תוצאות היסטוריות, אבל הוא היסטורי כי זו פעם ראשונה שיש התארגנות כזו של מנהלי מחלקות. זה המשכה של התארגנות, היא קיימת כבר שלוש-ארבע שנים, של מנהלי מחלקות למען הבריאות ומערכת הבריאות, בבית החולים שלהם ובכלל בצפון. אני לא ראיתי התארגנות כזאת, מיוספטל ועד נהריה ב-25 השנים האחרונות, של רופאים שמתארגנים בבית חולים לעניין הזה. גם ההצטרפות של עשרה ראשי רשויות, מאום אל פחם ועד נהלל, עין חרוד, בית שאן ועפולה.

אחיד ומאוחד.

איחוד ומאוחד, בדיוק, ואני בכוונה מציין את כל היישובים האלה ביחד. מעולם לא שמעתי את ראש עיריית באר שבע מדבר על סורוקה וכולי. לכן, עידית, האירוע הזה הוא היסטורי מבחינה ציבורית. אני מקווה שתהיה לו תוצאה היסטורית, אבל האירוע עצמו הוא ממש היסטורי.

שנית: לגבי כל מה שעולה בעניין בית חולים העמק אל מול שאר בתי החולים בצפון, וברשותך אני מזיז לגמרי את חיפה והקריות הצידה, כי מהמון בחינות הם יותר המרכז מהצפון, כמעט מכל היבט שהוא. אני מדבר כרגע על צפון הארץ, לא כולל חיפה ואפילו לא כולל הקריות ובית החולים החדש. גם הרופאים מרגישים וגם ראשי הרשויות מרגישים שבית חולים העמק נשאר מפגר מאחורי כל שאר בתי החולים בצפון הארץ - בעיקר נהריה ופוריה אבל גם זיו. זה פוגע קשות בכל אזרחי הצפון. אני אגיד בהערה קטנה, שאני גם חושב שיש שם איזה קושי חריג מאוד בתוך כללית בין מחוז צפון לבין בית החולים, בהשוואה לכל בתי החולים - דבר שפוגע קשה מאוד בבית החולים ובתושבי הצפון.

אני לא שמעתי מעולם שמשרד הבריאות דיבר על זה שהוא צריך בית חולים על בצפון. אני לא מדבר על רמב"ם בחיפה, אלא בית חולים על בצפון. אני חושב שיש חשיבות קריטית שהוא יהיה, ושזה יהיה העמק, באמת כמו סורוקה בדרום.

אני חושב שזה עניין כזה אסטרטגי למדינת ישראל, להגנה הבריאותית והרפואית של ישראל. אלה מושגים שמדברים עליהם הרבה עכשיו בעניין הקורונה - ההגנה הבריאותית. רק מנכ"ל ושר, שברשותך, גם הם היו צריכים להיות כאן, הם גם היחידים שיכולים לטפל בזה. זה עניין שגדול ב-500 מספרים מעל המחלקה לפיקוח על בתי החולים במשרד הבריאות. הם לא בנויים לזה והם לא יכולים לעסוק בזה. אני אגיד משהו שאולי רק אני מסוגל להגיד ואולי אני גם אצטער עליו: המחלקה הזאת גם שבויה בידי קופות החולים, ולא היא יכולה להוביל את השינוי הזה. רק שר, מנכ"ל ואפילו ראש ממשלה. כזה אסטרטגי השינוי שצריך להיות בבית חולים העמק ובצפון. תודה.

תודה רבה. אני אשמח רק לומר - באמת ראיתי שגם דה-מרקר העלו כתבות על זה, רוני לינדר שם. בסופו של דבר אנחנו מדברים על הצפון ובכלל מיגון של הצפון. אנחנו מדברים על איך נותנים הגנה לתושבי האזור בכל ההיבטים של ביטחון. בסוף אנחנו נדרשים למציאות מאוד-מאוד בסיסית.

אני רק אומר, ועל זה יהיה דיון בשבוע הבא בוועדה ויש לנו גם סיור במטה הסייבר הלאומי בתחום הזה, ועשינו דיון על מתקפת הסייבר על בית החולים הלל יפה בחדרה. אגב, רק עכשיו הם מתחילים באמת לצאת מהמתקפה ולחזור לשגרה - תבינו כמה חודשים. רק שתדעו שמדינת ישראל, מבחינת מערכת הבריאות שלה, לא נמצאת תחת האחריות של רשויות החירום המרכזיות שמוגנות תחת תשתית סייבר לאומית. זה אומר שאם מחר רוצים לפגוע במערכת הבריאות בישראל כולה, ולעשות מתקפה מתוכננת על כל בתי החולים של ישראל - מדינת ישראל נמצאת בבעיה. זה משהו שחייב להיכלל בפנים. לכן יש גם סיור של ועדת הבריאות של הכנסת לתוך מטה הסייבר הלאומי. בשבוע הבא יש גם דיון בנושא הזה ביחד עם ועדת חוץ וביטחון, ויש לנו גם דיון מתוכנן יחד עם ועדת חוץ וביטחון בנושא של מוכנות העורף ואיתו בתי החולים. לכן אני אומרת - עד כמה וכמה צריך מרכז בצפון שיוכל לתת מענה רפואי כולל אחד וגדול. תודה רבה. לפני שנעבור לנציגים ולתוכניות עצמן, הייתי רוצה שנשמע נציגות של הרופאים מתוך בית החולים. בבקשה, פרופ' דורון קופלמן, מנהל כירורגית ב'. אני רק אומר שפגשתי את פרופ' קופלמן ביום ראשון בבוקר גם בבית החולים. בבקשה.

חברת הכנסת סילמן, אני מודה לך על ההזדמנות החריגה הזאת, יוצאת הדופן, שרופאים מגיעים לוועדה לשפוך את ליבם. את שמעת אותנו כבר. חברי כנסת אחרים שמעו אותנו כבר, ביניהם אופיר כץ ואחרים. אני ממש מודה לכל מי שדיבר עד עכשיו. אני רוצה להודות במיוחד שאפשרתם גם לפורום מאוד משמעותי ממנהלי המחלקות להיות כאן. אנחנו מייצגים את כל מנהלי המחלקות של בית חולים העמק. אני אציג בקצרה את האנשים שנמצאים פה: ד"ר גלעד חן הוא מנהל הרפואה הדחופה של ילדים; ד"ר זיו נאמן הוא מנהל כל מערך הדימות של בית חולים העמק; ד"ר שבתאי רומנו פרש ממש לאחרונה מניהול כל מערך היולדות והנשים של בית חולים העמק; פרופ' נמרוד רוזן מנהל הרבה שנים את המערך האורתופדי והשיקומי של בית חולים העמק; ד"ר גיא דורי, לוחם הקורונה מספר אחת בבית חולים העמק, מנהל המחלקה פנימית ה'; ד"ר לימור אילן בושרי היא המנהלת החדשה של המערך הקרדיולוגי, שאני מקווה שיהיה ראוי לשם מערך. יש משהו שהיא אמרה לפני כמה ימים באוזנינו, שאני חייב לצטט: לא יום טוב לקבל התקף לב בבית חולים העמק. נמצאים גם ד"ר בועז בלוך, מנהל המערך הפסיכיאטרי האמבולטורי והוא יושב ראש ועד הרופאים של בית חולים העמק; וד"ר אשר פרסמן, מנהל מחלקת כירורגית ילדים, הרבה יותר ותיק ממני והוא יוכל לתת לכם Overview יוצא מן הכלל של ההיסטוריה. אני מנהל את המחלקה הכירורגית, כיררוגית ב' בבית חולים העמק כבר 22 שנה.

כולם פה עם פז"ם ארוך במערכת הבריאות.

כן. יש פה הרבה מאוד שנים של ניסיון והיכרות. אני כבר מקדים: הבעיה שלנו לא נולדה לפני שנה ולא לפני שלוש שנים. היא נולדה לפני כמה עשרות שנים, והיא מייצגת חולי עמוק במערכת הבריאות בישראל. אני אנסה לעמוד על קצה קצהו בהמשך דבריי.

למה דווקא אנחנו? אל יקל הדבר בעיניכם, חברים. מנהלי מחלקות בבית חולים - נדיר שכולם מסכימים אחד עם השני. אני אמרתי לעידית לפני יומיים שזה בערך כמו ש-118 מחברי הכנסת יצביעו פה אחד על איזה עניין מדיני. הסיכוי שזה יקרה הוא קטן. זה קרה כי האמת מנצחת. המציאות היא זוועתית, היא קשה, ואי אפשר לדחות יותר את הפתרונות. זו הסיבה שדווקא אנחנו, וממש מהתנור, אנחנו עכשיו גם כולנו חברים בוועד הרופאים של בית חולים העמק, מסיבות שאתם תבינו לבד.

מה הבעיה? צריך להגיד את זה בצורה ברורה, בלי חשש ובלי פחד. הבעיה היא אפליה. לא מפלים את דורון קופלמן; לא מפלים את בית חולים העמק. מפלים את האוכלוסייה שבית חולים העמק אמור לשרת. בערך מיליון אנשים, אולי מעט פחות. משתמשים הרבה במילה שקופים, אבל אלה אנשים שחלקם, לא כולם, אוכלוסייה מוחלשת. רובם לא יודעים לעמוד על הדרישות. הם לא יודעים לצעוק, לא יודעים ללחוץ על כפתור ולעבור מכללית למאוחדת או מכללית למכבי. הלחץ על מקבלי ההחלטות, גם בשירותי בריאות כללית וגם במשרד הבריאות, ואני מוכרח להגיד - גם במשרד האוצר, אצל הרפרנטים של הבריאות - הלחץ של האוכלוסייה הזאת לא מגיע. הוא לא עובר את נחל חדרה.

יש אפליה, חנק של שירותים, ובניסוח הכי קל שאני יכול להגיד זה חוסר הבנה, ואני חושב שנכון להגיד חוסר אכפתיות. חוסר התייחסות לצרכים של האוכלוסייה הזאת. יש בעיה בכוח אדם - לא רק של רופאים, גם של אחיות, של דיאטניות, של עובדות סוציאליות, של פיזיותרפיסטים. לא נשמע מצב כזה. יש אפליה של שירותים - שירות, יחידה, מחלקות. פג שנולד בבית חולים העמק, צריך לנסוע בעגלה ולהיטלטל על מרצפות שבורות עד שהוא מגיע. אני לא רופא ילדים, אבל אני יודע שזה נזק בלתי הפיך. פצוע עם חבלת ראש - צריך להעביר אותו, עם התורנים שאין לנו, לבית חולים אחר. פציעת חזה, ניתוחי לב, נוירוכירורגיה - שירותים שמשום מה לא חושבים שמגיעים לתושבי מחוז צפון.

הפיתרון של בית שאן זה לא רמב"ם - לא בית שאן, לא דבוריה, לא כפר נין, לא נצרת, לא נוף הגליל, לא עפולה עילית ולא עפולה תחתית. רמב"ם הוא לא הפיתרון השלישוני של האוכלוסייה הזאת. בתל אביב יש שלושה מרכזי על בטווח של 20 קילומטר. למה? כי שם האוכלוסייה יודעת מה לעשות; כי לשם מגיעות התרומות.

אני יודע מה יגידו עוד מעט משירותי בריאות כללית, וגם ממשרד הבריאות שמעתי: שני פרויקטים. לא יאומן. כצמן, הנדיב, האיש העשיר, שהחליט לבנות בניין. אם לא הוא, איזה בניין אונקולוגי היה קם? ונראה איך הוא יתחיל לפעול, כשזה יהיה תלוי באימא והאבא שלנו. הבניין הרב תכליתי? אני עובד בית חולים העמק מפברואר 2000. חודש-חודשיים אחרי זה קרא לי מנהל בית החולים דאז, ערן הלפרין, לשאול אותי כמי שמבין בחדרי ניתוח עתידיים מה דעתי ואיך זה צריך להיראות. הבניין הזה נבנה כבר 16 שנה. עוד יש קומות ריקות, ואילו קומות? חדרי הניתוח. פעם זה נקרא הבניין הכירורגי, ועכשיו זו בדיחה עצובה - זה נקרא הבניין הרב תכליתי. למה? כי בדרך נולדו בעיות אחרות, והיו צריכים להכניס לשם חדרי לידה ועוד כל מיני דברים שמכניסים יותר כסף. הבניין הזה הוא שערוריה. יש שם קומה שלמה של טיפולים נמרצים. בבית חולים העמק יש טיפול נמרץ של שש מיטות, בתנאים שאין בשום בית חולים אחר, ובקיץ יש רק ארבע מיטות. ואיפה שוכבים מי שצריכים טיפול נמרץ? ומי עומד מולם? משפחה שיודעת במקרה שהמטופל שלה צריך להיות בטיפול נמרץ - למי הם באים? הם באים אלי, אליו, אל כל אחד מאיתנו. אנחנו הדרג הניהולי היחיד, וסליחה לכל מי שיושב פה והוא מנהל מעלי - מנהלי המחלקות הם הדרג הניהולי היחיד שמטפלים, עומדים, מסבירים, מתווכחים ומבינים את הצרכים של האוכלוסייה. בגלל זה אנחנו התארגנו, התארגנות שכמו שאמר רן אין לה דומה בארץ.

לפני שלוש שנים וחצי, כשהגיעו מים עד נפש - ולא בתקופה של זיו רוזנבוים, עוד לפני שפרשה המנהלת הקודמת - הקמנו את הוועד הזה. מתוך המצוקה - לא מצוקה שלנו, זו לא מצוקה שלי; מצוקה של האוכלוסייה. פנינו במכתב נרגש ליושב ראש הדירקטוריון, והוא הגיע אלינו ועשה סיור, והוא נדהם. הוא עמד מולנו, התחייב והבטיח, והוא אמר שלא מכיר תוכניות רב שנתיות, שזו מכבסת מילים. הוא אמר שהוא מכיר רק תוכניות חומש ושהוא יחתוך את הבירוקרטיה, של הקומה של חדרי הניתוח שעומדת ריקה ומוכנה ורק צריך להכניס אליה חדרי ניתוח מתועשים. יש אצלנו אנשים שיודעים לעשות את זה מצוין בינינו, מנהלי המחלקות, ועוד מעט נמרוד ידבר והוא יסביר לכם איך עושים את זה. ולא בשלוש שנים או ארבע שנים, או אני לא יודע כמה שנים מופיעות בתוכנית החומש, שאנחנו כבר מתחננים שהיא תגיע.

יוחנן לוקר עמד מולנו והבטיח שהוא יעקוב, ולא ראינו אותו מאז. פרופ' אהוד דוידסון התחייב קבל עם ועדה ואפילו עשה מסיבת עיתונאים. אנחנו יכולים לשלוח לכם את הווידאו. במסיבת עיתונאים הוא התחייב לבית חולים על, מקבילה של סורוקה, כמו רמב"ם, כמו שיבא, כמו בילינסון, כמו איכילוב. למה? לא מגיע? הוא התחייב, ומינה את הסמנכ"לית של בתי החולים בשירותי בריאות כללית, לבוא ולקיים איתנו דיונים איך לעשות את זה. ד"ר אורלי ויינשטיין השקיעה ימים ולילות והביאה תוכנית. ראינו שהיא באה, עוד פעם ועוד פעם. אני כבר אומר: לא אהבנו את התוכנית. היו חסרים שם הרבה מאוד מרכיבים. חדרי ניתוח בעוד שלוש שנים? למה? בעוד שישה חודשים הם יכולים לפעול, אם יעשו מה שצריך לעשות. בינוי של טיפול נמרץ וכאלה? למה הפגים צריכים לנסוע על מרצפות שבורות עוד כמה שנים? למה?

אז לא אהבנו את התוכנית, אבל אמרנו - אוקי, אנחנו גם אנשים ריאליים. לא נקבל את כל מאוויינו, לא יהיה פיתרון בשנייה. אבל האמנו למה שאמר יושב ראש הדירקטוריון. אני ראיתי אנשים עם דמעה בקצה העין כשהוא הבטיח את זה. חשבנו שעשינו מעשה ציוני גדול. והכל היה כמו שהיה כתוב בכותרות בעיתון וכמו שאנחנו כתבנו במכתבים שלנו. הכל היה אחיזת עיניים, ניסיון למסמס אותנו, לדחות אותנו. לסבר את האוזניים ולעשות כאילו, וכמו שאמר ד"ר בילטרמן - מעשים אין. יש מעשים שאם נעשו, ותכף בטח ישוויצו בהם - נעשו בעל כורחם, בגלל הלחץ שלנו. אני לא אקנה שום הסבר אחר.

אני רוצה להגיד משהו: הקיפוח, אי השוויון, זו סכנה אמיתית לקיום של מדינת ישראל. סכנה אמיתית לא פחות מכל דבר שמופיע היום בעיתונים. אנחנו לא פועלים לטובת הנאה אישית שלנו, אפילו לא בפרומיל אחד. אנחנו פועלים פעילות ציונית לטובת כל אזרח במדינת ישראל בצפון. יהודים וערבים, עולים חדשים וותיקים, קיבוצניקים ועיירות פיתוח, חרדים וחילונים וכולם - כל מי שבאוכלוסייה שלנו. לצערי, קופת חולים כללית הייתה פעם, לפני הרבה מאוד שנים, ארגון ציוני, שאני לא יודע איך המדינה הייתה נראית בלעדיו. אבל הוא הפך מארגון רפואי, חומל וציוני, להיות ארגון כלכלי נקודה. זה אסון של כולנו. אני מבין, אני יכול לדמיין למה - התחרות עם קופות אחרות, התחרות עם בתי חולים אחרים.

אני רוצה לסכם: רפואה זה לא רק כלכלת בריאות. רפואה זה גם חמלה. בריאות זה לא רק כלכלה. חמלה, הבנה ושוויון. לא ניהול דרך טבלאות אקסל וניהול מתעמר ורע לב. לא. מה אנחנו דורשים? את תוכנית החומש שהתחייבו בפנינו עליה. אנחנו דורשים ורוצים גם מנגנון פיקוח, כי אנחנו לא מאמינים. אנחנו למודי ניסיון. רוצים מנגנון פיקוח שלנו, בעזרתכם, כדי שנוכל להאמין שהדברים האלה יקרו, ולא שיצהירו לנו על תוכנית בפעם השלישית.

לא יכולים לעשות את זה? תגידו שאתם לא יכולים כי במשרד האוצר רפרנט לא נותן, ובתי החולים הממשלתיים מקבלים הרבה יותר. זה נכון, זאת אמת. מי שיגיד פה מהאוצר או ממשרד הבריאות שזה לא נכון - אני מוכן להתווכח איתו. זאת אמת גדולה. תגידו בקופת חולים כללית שאתם לא יכולים ותחזירו אותנו לממשלה. את כולנו - את כרמל, את העמק, את סורוקה ואת כולם. ואולי סוף-סוף יהיה מה שצריך להיות: רשות אשפוז ממלכתית עם שוויון, ולא בני ציון שעובד ככה, שערי צדק שעובד ככה, סורוקה עובד ככה, איכילוב עובד ככה, שיבא עובד אחרת. מה זה הבלגאן הזה? צריך קצת אומץ, ולסדר את מערכת האשפוז. ולכולם יש, ומי האחרון שנשאר ואין לו כלום? בית חולים העמק. כל מה שתשמעו שנותנים פה לעמק - זה על קצה המזלג, ובגלל הלחץ. אני מודה לכם. סליחה על ההתרגשות.

תודה רבה, פרופ' דורון קופלמן. אני חייבת לומר שדיברת מדם ליבך ואני חושבת שהבאת כאן את עמדתם של כלל הנציגים השותפים שלך. תכף ניתן גם להם לדבר בהמשך.

אני עבדתי בכללית. אני חושבת שכללית היא ארגון ציוני שאני לא חושבת שחושב רק כלכלית. אני חושבת שמה שצריך לתקן דורש תיקון, ולכן גם אנחנו כאן. אני כן אגיד, בפעם המי יודע כמה: שבכל פעם שאני נכנסת לבית החולים, רואים את הפערים בין מחלקות היולדות, איך שהן נראות וכמה מושקע בהן, לעומת מחלקות אחרות - ואני כבר לא מדברת על מחלקות פסיכיאטריות וכאלה שבאמת מטפלות בחלשים ביותר בחברה. כשנכנסים לבית חולים העמק ורואים את הטיפול הנמרץ - בטיפול נמרץ זה לגמרי מי לחיים, בטיפול נמרץ, אינטנסיבי וצמוד בדאגה מאוד גדולה, לבין אדם שיצטרכו לשקול להעביר אותו לפנימית, לדוגמה. שם יש הבדל גם ברמת ההשגחה וגם מבחינת מה אותה מחלקה יכולה לתת לו. הפערים הם מאוד-מאוד גדולים. זה לא רק בבית החולים הזה. אני חושבת שאנחנו, בתור מחוקקים, לא יכולים לתת לזה יד. לא יכולים לאפשר שהטיפול הנמרץ ייראה ככה כאשר מחלקות היולדות, ובכלל מחלקות אחרות שהן רווחיות יותר בבית החולים, ייראו אחרת.

לפני שאני ממשיכה אני רוצה להעלות את אבי אלקבץ, ראש עיריית עפולה, שבית החולים נמצא בתוך העיר שלו.

שלום, בוקר טוב לכולם, בוקר טוב גברתי יושבת הראש. תודה רבה על ההזדמנות. אני חושב שזה באמת אירוע מכונן לעיר עפולה ולמרכז רפואי העמק. ממש גאווה גדולה ואפשר להגיד התגשמות של הדמוקרטיה.

היה מאוד מרגש לשמוע את פרופ' קופלמן מדבר מדם ליבו, ובעצם לוחם את מלחמתם של התושבים. אנחנו מכירים את הפריסה הפריפריאלית שלנו, ועפולה נמצאת בדיוק באמצע בין בית שאן לחיפה, ומחדרה עד מטולה אנחנו בעצם הכניסה לצפון. אנחנו בהחלט מרגישים מקופחים לחלוטין. ההשקעה בפריפריה היא מאוד נמוכה, זה מוכח. אם מסתכלים על מה שקורה בעמק, אנחנו בערך 50 אחוז מהממוצע, וזה ממש מעט. מצד אחד, פר תושב מספר המיטות פה הוא מאוד-מאוד נמוך - מרכז רפואי העמק שממוקם בעפולה משרת כ-700 אלף תושבים, וכשבודקים כמה מיטות יש בו, זה ממש מעט. אם רואים את ההתחדשות שחלה כאן בשנים האחרונות, היא מושתתת בעיקר על תורמים, ולא על כספי מדינה, כספי כללית או כספי ממשלה. אנחנו כולנו עצובים על האירוע הזה.

ראינו כאן גם את פרופ' קופלמן ושמענו גם את פרופ' נמרוד רוזן. אני רוצה לתת לך דוגמה למשהו שיכול להתרחש, גברתי, וצריך לרתום את כל הגופים. אני ממש מבקש להשתמש במשפט שלך, שבהצלת חיים אין קואליציה ואין אופוזיציה, אין ממשלת העבר וממשלת העתיד.

אתם יכולים להישאר לדיון הבא. יש לנו דיון על איחוד מוקדים של הקואליציה והאופוזיציה יחד.

נמצא לידך חבר הכנסת אופיר כץ. לפני כשנה הוא הביא לעפולה את שר הבריאות אדלשטיין, וביחד ניסינו להקים כאן מרכז שיקום עם פרופ' נמרוד רוזן, שהוא מומחה בתחום הזה ומומחה באורתופדיה. גם כאשר יש אנשים טובים, כמו כצמן שתרם בית, יש כאן אנשים טובים אחרים שרוצים להקים כאן מרכז שיקום ולא נותנים להם את האישור. הקרקע זמינה, היזם זמין, המומחים נמצאים כאן. יש פה את המרכז הפרטי שהם הקימו ואפשר להקים כאן מרכז שיקום, ויש כסף - לא מבקשים כסף מהמדינה. למרות זאת לא קיבלנו את האישור, וחבל.

עדיין לא קיבלתם את האישור?

קיבלנו תשובה שלילית.

תשובה שלילית, כשהכסף נמצא. לא ביקשו כסף, ביקשו רישיון. אני אשמח שפרופ' רוזן ימשיך לפרט על כך בהמשך. הלוואי שיוקם כאן מרכז שיקומי בעמק שישרת את כל הצפון.

יש לנו הזדמנות פז היום בעמק. יש כאן רופאים שהם מעבר לממוצע שהיה כאן בעבר בכמה דרגות, שבאמת יכולים להתמודד על כל משרה בכל בית חולים במרכז הארץ ואפילו בחוץ לארץ. יש כאלה שאפילו הגיעו לכאן מחוץ לארץ כדי לפתוח כאן מחלקות. הם דעתנים, הם משכילים והם מבינים, ומישהו מפרש לא נכון את האמירה שלהם. האמירה שלהם מדם ליבם היא למען תושבי הפריפריה. זו המלחמה שלנו. לכן גם ראשי הרשויות והמועצות האזוריות כאן התאגדו יחד להציל את מרכז רפואי העמק. מישהו מפרש את הקרב הזה כאילו שהוא נגד הכללית או נגד מישהו. ההפך: צריך לשלב פה ידיים ולחבק את כולם. זה בדיוק הזמן שלכם, שלך גברתי, להוביל כאן מהלך. פותחים פה דף חדש, השכל הישר יגבר על כל דבר אחר, ואפשר להצעיד את העמק קדימה.

כמו שאמר פרופ' קופלמן, אנחנו דורשים את תוכנית החומש שהובטחה לנו. אנחנו רוצים כאן את הדימות המתקדמת ביותר, את ניתוחי הלב, הפה והלסת, את השיקום שאנחנו רוצים. יש כאן רופאים, ואני רוצה לציין את השמות שלהם: ד"ר לימור בושארי, רפי וולף, וד"ר אורי וטורי שבאו להקים כאן את הקרדיולוגיה. אם לא ייתנו להם פה את הכלים הם יילכו. פנו אלי רופאים נוספים שמבקשים - תעזור לנו להתקדם בתוך המרכז הרפואי. יש פה מעין קרבות פנימיים לטוב: כל אחד רוצה עוד אחות, עוד מתקן. כל אחד רוצה עוד מכשיר כדי לשקם ולקדם את המחלקה שלו. זאת מלחמה נהדרת, להצעיד את בית החולים קדימה, ואת כולם מוביל ביד רמה, כבר שנתיים וחצי, ד"ר זיו. אני מכיר אותו אישית. אם דיברנו על משהו בתקופת הקורונה, זה היה על הערבות ההדדית. הערבות ההדדית בין העיר לבין המרכז הרפואי הייתה מושלמת, הודות להובלתו של ד"ר זיו. אסור לתת לו ללכת.

תודה, אבי. אני רק רוצה להגיד גם תודה לסגן שלך בעירייה, חביב פרץ, שבאמת משתף איתנו פעולה לאורך כל הדרך, וגם לך אבי. אתם משת"פים מעולים לבית החולים, לרופאיו ולסביבתו. תודה רבה.

אני מבקש שני משפטים לסיכום: ראשית, מרכז רפואי העמק זכה בעשרות פרסי הצטיינות ואנחנו גאים על כך. שנית, אני רוצה להודות גם לשר הבריאות על כך שהוא נכנס לתוך העניין הזה. אני קורא לו להגיש עזרה למרכז רפואי העמק ולתת לנו לפעול כאן ביחד לרווחת כל תושבי עפולה והאזור. תודה רבה לך.

תודה רבה. אנחנו נשמע את חבר הכנסת מופיד מרעי שצריך לצאת לדיון אחר ורצה לומר כמה מילים.

תודה רבה, גברתי יושבת הראש, על עוד דיון חשוב לפריפריה ולבריאות של תושבי הצפון, שממילא חסר להם. באמת כל הכבוד.

אני ביקרתי בבית החולים לפני חודש או חודש וחצי. לא שבית החולים חדש לי - הוא מוכר לי מלפני כן. כמו שנאמר כאן, זה רחוק מלהיות בית חולים שהוא מודרני וצופה פני עתיד. כל מילה נוספת שנגיד בנושא הזה היא מיותרת. צריך להשקיע בבית החולים הזה יותר מאשר באחרים. ולמה אני אומר את זה? כי אם אנחנו מסתכלים על הצפון - על הגליל, גליל מערבי וציר החוף, בואך רמב"ם, יש הרבה תושבים ויש מענה רפואי טוב יותר יחסית לגליל המזרחי, והולך להיות עוד מרכז רפואי חדש בקריות. אם אנחנו מסתכלים על הגליל המזרחי, מקרית שמונה, דרך צפת, עפולה ועד לבית שאן - המצב שם גרוע יותר. מרחקי הנסיעה והפינוי הם גבוהים יותר, והמצב גרוע בהרבה יותר מאשר בצד השני. שלא נתבלבל: כל הצפון הוא בעיה מבחינת טיפול רפואי. יש צורך להשקיע בבית חולים העמק ולחזק אותו על מנת שיהיה מוקד מרכזי. לתת מענה גם לאזור המזרחי, שממילא מרחקי הפינוי שם יותר גבוהים. תודה רבה. וצריך לציין גם את כל הפעילות של יעל מול בית החולים בגליל המערבי, שהיא עושה ולא מהיום.

תודה רבה, חבר הכנסת מופיד מרעי. תודה שאתה שותף אמת לוועדה הזאת. פרופ' נמרוד רוזן, מנהל חטבה אורתופדית, ואז נעבור לכללית.

קודם כל, אני מצטרף לתודות. מבחינתנו זה יום חג ברמה של התובנה שמצאנו אוזן קשבת. אני מקווה שהעיתונים שכותבים חדשות לבקרים וגם סיכום הוועדה הנוכחי לא יהפכו להיות עטיפה לנייר דגים מחר. אני מקווה שיהיה לזה המשך.

במקביל להיותו יום חג, זה גם יום עצוב. זה יום עצוב, שכרגע משני צידי מתרס עומד גוף שנקרא שירותי בריאות כללית, כשכולנו, מתוך נאמנות ארגונית ומחויבות אישית שמרנו על שקט וניסינו לכבס את הכביסה בתוך הבית. לדאבון הלב, הנחת העבודה הזו הוכחה כשגויה. הנחת העבודה שאנחנו נקבל תוכנית ושהקופה תעמוד מאחוריה, הוכחה כשגויה. הנחת העבודה שהמנהלים מעלינו דוברי אמת הוכחה כשגויה. כבר אוימתי לא פעם ולא פעמיים על הוצאת דיבה ברמה האישית, ולכל הדברים שאני אומר לך יש לנו הוכחה.

אמר דורון ותיאר יפה את מצב העמק. אני מצטער, גברתי יושבת הראש, שאין כאן נציגות ברמה של מנכ"ל או שר ממשרד הבריאות. כנראה שמה שקורה בצפון מזרח המדינה לא כל כך מטריד אותם. אני מצטער שאין פה נציגות של משרד האוצר שיכולה לתת מענה.

יש נציג בזום.

אני חושב שהדיון הזה הוא אולי בין החשובים ביותר שנערכו בכנסת בשנים האחרונות. אני חושב שהוא לא צריך להיעלם כהד רחוק מן העבר, אלא להמשיך ומעבר לוועדה הזאת, להתמיד ולהתמיד עד לתיקון הפער.

את תשמעי את נציגי הקופה עוד מעט, ונמצא פה אדם שאני מאוד מעריך, סמנכ"ל חטיבת הבינוי של הקופה, מר גדי כהן. אני אשמח לשמוע הסברים, איך בונים בניין במשך 16 שנה שחציו עדיין לא בנוי. זה בניין שהיה מיועד לאכלס מחלקות כירורגיות ומחלקות טיפול נמרץ.

יש כאן שלוש נקודות כשל מהותיות, ואולי גם על זה צריך לתת את הדעת במבט רחב וביריעה פרוסה יותר: איפה מבקר הקופה? איפה מבקר משרד הבריאות? איפה מבקר המדינה? שנתנו לביזיון הזה להתמשך במשך 20 שנה. איפה הם? אם הם לא עשו כלום, הם לא צריכים להיות בתפקידם. מעבר לתוכנית החומש שמדובר בה רבות, סמנכ"לית הקופה אכן טרחה והכינה תוכניות חומש שהיא אפילו הציגה שתיים מהן, שיש ביניהן הבדלים. אני השמעתי לך אישית בפגישתך איתי שמנכ"לית הקופה שוללת מכל וכל תוכנית חומש. גברתי, שימי את עצמך בנעליי: למי להאמין, לסמנכ"לית או למנכ"לית?

משבר האמון שיש בין בית חולים העמק ורופאיו לבין קופת חולים כללית, כמעט לא ניתן לגישור. לכן הכביסה המלוכלכת יצאה החוצה. אני מכה על חטא, גם אני וגם שותפיי למעש היום, שלא התעוררנו לפני 15 שנה; שהאמנו הנכונות הכוונות; שהאמנו בשוויוניות; שהאמנו שכולנו בנים לאותו אב. לא כך הוא הדבר. יש אפליה בין בתי חולים ממשלתיים ובתי חולים של הקופה, שזו מכה אחת, גברתי. אבל יש גם אפליה בתוך הקופה - בין בילינסון לבין העמק. כך, העמק מוצא את עצמו כאסקופה נרמסת על ידי אלה שאמורים לתת לו את הכלים לעבודה ולהצלחה. כאן אנחנו נמצאים היום, יושבים מול המעסיק שלנו, תחת מסכת של לחצים אישיים, ואמרנו - לא עוד. לא עוד, ואין לנו שום בעיה לעמוד בחזית, וגם לספוג את האש אם צריך, כי המטרה שלנו היא מטרת אמת. המטרה שלנו היא צודקת, ולא ניתן לשום מעש וכחש לבלבל - לא אתכם, והפעם גם לא אותנו. אנחנו נמצאים במסכת ייסורים של שלוש שנים וחצי, שיושבים מול גורמים בכירים ביותר בקופה, לוקר ודוידסון, שבאים ומעבר למילה המדוברת והכתובה, שכנראה אין לה יותר מדי כבוד במסגרות שאנחנו נמצאים בהן, לא נעשה כלום. לא נעשה כלום, גברתי. אנחנו נמצאים בתחתית הרשימה. תסתכלי על הבחירות של הסטאז'רים במדינת ישראל: מרכז רפואי העמק, שיש בו אנשים מצוינים, נבחר בין האחרונים - אחד לפני האחרון, כדי שסטאז'רים טובים יגיעו. מומחים טובים, בהעדר אופק מקצועי, עוזבים את בית החולים. עזבו אותנו עשרה מומחים בתחומים שונים, באיכויות מבריקות. אנשים חדשים לא רוצים להגיע, כי אין אופק. אתה לא מצטרף לארגון שאין בו אופק. אבל כסף לפרסומות בטלוויזיה עם הדמות המטומטמת חמודי - זה יש. כסף לפרסום בעיתונות - זה יש. אבל ללכת ולהשקיע בבית חולים שסובל מכזאת מצוקה - זה אין. אז הולכים ורותמים את העגלה לפני הסוסים, בונים בית מפואר שנקרא בית שולמית, אבל נחשי מה? הוא ריק, והוא יהיה ריק עוד הרבה זמן. כי לפני שבונים את הבית, צריך לגייס את כוח האדם. צריך לגייס אחיות, רופאים, טכנאים ואנשים שיממשו את הבנייה. אם הבנייה תסתיים בשבוע הבא, את יודעת מתי יופעל המרכז? בעוד שלוש שנים, כי לא טרחו להכין מראש את כוח האדם שיפעיל את המרכז הזה.

חלמאות כזאת ואחרות מלוות את מעשינו יום-יום. אנחנו חיים בתוך מחדל. אנחנו מדברים מדם ליבנו. זו התחנה האחרונה, שמעבר לה, מבחינתי, אבדו הסיכויים. אם אתם לא תעשו מעשה, אנחנו אבודים, גברתי. במילה הזאת אני אומר לך. היינו פנינה של הצפון, ואנחנו עכשיו בית החולים הכי מוזנח בצפון.

תראי, אפשר לסובב את הוועדה הזאת בכחש ולהציג כל מיני תוכניות גרנדיוזיות. יש לי בקשה אחת ממך ומחברי הוועדה הנכבדים: אני רוצה שתמונה ועדת פיקוח ומעקב, מטעם משרד הבריאות או הוועדה הזו, שכל שלושה חודשים תדרוש דוח התקדמות ומעקב מקופת חולים כללית.

אני חוזר על קריאתו של עמיתי, פרופ' קופלמן: קופות החולים לא צריכות להחזיק בתי חולים. יש בית חולים של המדינה, ויש בית חולים של הקופות, ויש בית חולים של העיריות. זה גדול עליהם בכמה וכמה מספרים, גברתי. הם לא יודעים לנהל את זה. צריך לקחת מהם את בתי החולים, לבנות רשות אשפוז, לבנות אחידות ברמת הטיפול וברמת השירות, וטובה שעה אחת קודם. אני מודה לך על ההקשבה.

תודה רבה, פרופ' נמרוד רוזן. אני רק אגיד שבאמת גם אתה מדבר מדם ליבך. אני רואה בכם רופאים עם קריירה ארוכת שנים, וכל מה שאתם אומרים נכנס. רשמתי את הדברים ואני אתייחס אליהם בהמשך.

אני רוצה לתת לכללית להציג את הדברים. שמענו כאן באמת גם נציגים של בית החולים. מנהל בית החולים יוכל להתייחס אחר כך. אני אגיד, גם למען הגילוי הנאות, שאנחנו לא נתייחס לעניינים האישיים והסדרי העבודה. אלה דברים שאנחנו כרגע לא נוגעים בהם, בענייני מעסיק-מועסק, וזה לא הדיון כרגע. משירותי בריאות כללית נמצאים איתנו גדי כהן וגם אורלי ויינשטיין, שאותם אני מכירה גם באופן אישי. בבקשה.

תודה. שלום לכולם ותודה על הדיון. אני ראש חטיבת בתי החולים של כללית בשנה וחצי האחרונות. יש לנו 14 בתי חולים, שליש ממיטות האשפוז בישראל. בתפקיד הקודם הייתי במשך ארבע שנים ראש חטיבת בתי החולים הממשלתיים - הקמתי את החטיבה וניהלתי אותה במשך ארבע שנים. אפרופו פריפריה, גם בתפקיד הקודם עשינו המון למען חיזוק בתי החולים הממשלתיים בפריפריה.

אני אגיד עוד: אני יושבת כאן אולי בתור אחראית על בתי החולים אבל אני מייצגת פה יחד עם גדי את כללית. כללית זה ארגון בריאות שבלעדיו אין בריאות בישראל. הארגון מטפל במיליוני תושבי הארץ, בהיותו מבטח ובמיליוני תושבי הארץ בבתי חולים של כללית. אנחנו מטפלים בחולים מהצפון ועד הדרום הרחוק. זאת הקופה שפרוסה הכי רחב בישראל, והיא מחויבת לתת את שירותי הבריאות הטובים ביותר. עוד אני אגיד: שירותי הבריאות שניתנים בבתי החולים, ניתנים בתקצוב שהוא חסר באופן משמעותי יחסית לתקציבים האחרים שניתנים לבתי החולים הממשלתיים. אנחנו עושים את זה באהבה ומתוך מחויבות מאוד גדולה.

הדבר האחרון שאני אגיד הוא שאתם תכף תראו עובדות - לא סופרלטיבים אלא עובדות. אנחנו באנו לעבוד, אנחנו עובדים ואנחנו נמשיך לעבוד, גם בשביל בית חולים העמק וגם בשביל בתי החולים האחרים. חלק מהבעיות שתראו משקפות בעיות של פריפריה, וגם בעיות של בתי החולים בישראל בכלל, שאין ספק שצריך לחזק אותם, עם ובלי קשר לבית חולים העמק.

(מציגה מצגת)

לפני שנה אנחנו בנינו תוכנית שאנחנו קוראים לה תוכנית חומש. זאת תוכנית התעצמות של בית החולים, שחלק משמעותי ממנה כבר יושם בשטח. לפני שנציג את התוכנית אנחנו רוצים להראות לכם את ההשקעות שנעשו בבית חולים העמק בארבע השנים האחרונות - הן בבינוי, בערך 210 מיליון שקלים, והן בהצטיידות - כמעט 41 מיליוני שקלים. בהיבטים של כוח אדם, בארבע השנים האלה בית החולים התעצם בכוח אדם בהיקף של 92 מיליון שקל. בניגוד למספרים האלה, שאלה הוצאות חד פעמיות, ההוצאות על כוח אדם הן הוצאות קבועות כמו שאתם יודעים. זאת אומרת שמדי שנה כללית משקיעה עוד 92 מיליוני שקלים בהוצאות על כוח אדם. כמובן שאנחנו ממשיכים להגדיל את כוח האדם. כוח האדם יגדל בצורה משמעותית גם בשנים הקרובות - גם בגלל כניסת מיטות ופתיחת שירותים אחרים.

כמה השקעה יש בבתי החולים הנוספים שבבעלותכם בשנים האלו? יותר? פחות? מה הממוצע?

זה תלוי. יחסית לגודל שלו הוא בפער גדול לעומת החברים שלו, למשל קפלן, אם אתה בודק. אני יכולה להגיד לך, אולי מנהל סורוקה לא יאהב לשמוע את זה, אבל הוא בפער גדול גם לעומת סורוקה.

זאת אומרת שבשנים שמצוינות פה הושקע יותר בבית חולים העמק מאשר בבתי חולים אחרים שלכם?

לא לעומת כולם. אני לא רוצה לשגות בלשוני, אבל הוא במקום השני או השלישי.

דיברו פה הרבה על פרויקטי בינוי ואני מפרטת פה את עיקר פרויקטי הבינוי שאנחנו מקיימים כרגע, ושבמסגרת תוכנית החומש אנחנו חושבים, רוצים ומקדמים פיתוח שלהם בנוסף. דיברו הרבה על המרכז האונקולוגי, בית שולמית. בית שולמית הולך ונבנה כבר כמה שנים, ובעזרת השם ייפתח במהלך המחצית השנייה של שנת 2023. בבית שולמית יושקעו 280 מיליון שקל רק בבינוי, ועוד עשרות מיליוני שקלים בטכנולוגיות שאני אפרט בהמשך.

מה עם הטענה שהושמעה לגבי הרופאים, האחיות וכל הצוות?

אני אענה בזהירות: בסוף, כשבית חולים מוציא לפועל תוכנית מאוד-מאוד גדולה, במסגרת הקמת בית החולים מצופה שהוא גם יגיש תוכניות לכוח אדם ולהצטיידות. זה תהליך טבעי ורגיל, שבו בית חולים פותח שירותים מאוד-מאוד גדולים. בזה אני אסיים.

עשיתם את זה או לא עשיתם את זה?

כרגע עושים את זה. עכשיו עושים את זה. יש כבר אישור לכוח אדם ואנחנו גם הולכים לגייס. יש כבר אישור לגיוס כוח אדם, ויש כוח אדם שצריך לגייס כבר - בעיקר רופאים בתחום הרדיותרפיה ופיזיקאים, כי זה כוח אדם מאוד-מאוד מיומן ומקצועי, ויש אור ירוק לגייס אותו עכשיו.

אפשר לשאול את מנהל בית החולים אם זה נעשה או לא.

דיברו הרבה על יחידות טיפול נמרץ, ואני אגיד בגילוי לב: כשאני קיבלתי את הפקיד ונכנסתי לתוך היחידה לטיפול נמרץ בעמק, אני אמרתי - היחידה הזאת לא תמשיך להיות. אני רק רוצה לספר לך שהיה לי דז'ה וו, כי כשנכנסתי לתפקיד הקודם שלי ונכנסתי ליחידה לטיפול נמרץ בפוריה אני אמרתי שהיחידה הזאת לא תמשיך להיות. אני לא יודעת אם אתה מכיר את היחידה שהייתה פעם. אני לא יודעת אם היום כבר פתחו אותה, אבל התקבל הרבה כסף ליחידה לטיפול נמרץ בפוריה.

על טיפול נמרץ אני חייבת לומר: כל יום שהוא עובד ככה, זה בעייתי.

אני מסכימה איתך במאה אחוז.

לא הייתי בונה בריכה טיפולית עד שלא הייתי משנה את הטיפול הנמרץ.

אבל גם מבחינת מספר המיטות וגם - - -

אורלי, אבל את אומרת שלפני שנה וחצי כשנכנסת לתפקיד אמרת שאת זה את משנה. מה קרה בשנה וחצי האלה?

יש כרגע תוכנית לבינוי של שלוש יחידות לטיפול נמרץ: טיפול נמרץ ילדים, טיפול נמרץ מבוגרים וטיפול נמרץ פגים. התוכניות האלה מתוקצבות בעשרות מיליוני שקלים. כרגע כללית מחפשת את מקורות המימון, אפרופו חבריי פה ממשרד הבריאות וממשרד האוצר. אנחנו ביקשנו עזרה וקיבלנו עזרה קטנה מאוד.

לאילו פרויקטים?

לטיפול נמרץ מבוגרים. בעבר ביקשנו עזרה, ואנחנו נשמח מאוד לעזרה.

אבל אורלי, שוב, את אומרת שאתם עושים תוכניות. אבל לעשות תוכניות, כמו שאמרו פה לפניי - זה יפה על הנייר. השאלה היא מה קורה בפועל. אפשר ליצור עשרים תוכניות.

אני מסבירה.

נשמע בצורה מסודרת. אני אומר באופן כללי, עוד הפעם ובפעם המי יודע כמה, שאני תוהה איך בית חולים מסוגל לכנס לחלקו מחלקת יולדות מהממת ומשוכללת, כאשר האנשים שזקוקים לנשימה בטיפול נמרץ לא מקבלים אותה. ואגב זה כך בכל בתי החולים. אני חושבת שאת הדבר הזה צריך לשנות מהיסוד.

עידית, אבל זה נורא ברור. יולדות זה נורא כלכלי לבתי החולים. אלה מחלקות שהן רווחיות, אז בתי החולים ישפרו אותן. מחלקות שהן לא רווחיות, הם פשוט לא יקימו או לא ישפרו כי זה לא רווחי. התשובה היא מאוד ברורה.

ברור, וזה גם לא תלוי בך, אורלי ויינשטיין. זה תלוי בביטוח הלאומי ובתקצוב. גם בזה אנחנו מטפלים עכשיו. לא יקרה. אי אפשר שמדינת ישראל תתייחס ככה למבוגרים שלה. כשאנחנו אומרים "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה" זה בדיוק זה. מערכת הבריאות בישראל לא יכולה להתנהל ככה. אני לא יודעת מי הביא את החקיקה הזו, מי קידם אותה מול הביטוח הלאומי, ומי חשב לעשות את זה בצורה כזאת שמפלה בסוף מבוטחים בצורה כל כך לא ברורה.

עידית, רק בשבוע שעבר או לפני שבועיים חתם השר על צו פיקוח מחירים, שהעלה את מחירי כל השירותים ב-1.77 אחוז, ואת הפסיכיאטריה הוריד ב-0.44 אחוז, כמו בשנה שעברה.

לא, זה עדיין לא זה. אני רק אשאל, אורלי: כמה אתם צריכים?

יש שקופית על כל פרויקטי הבינוי.

אנחנו רוצים לשמוע כמה כסף אתם צריכים, וגם תשובות ממשרד הבריאות.

אני אומרת את זה פה קבל עם ועדה: היחידה לטיפול נמרץ מבוגרים לא תישאר ככה. היא לא תישאר ככה.

וילדים? אחרת?

היא תגדל והיא תשופץ, חד משמעית. ככה גם היחידה לטיפול נמרץ ילדים, וככה גם הפגיה.

בכמה היא תגדל ומתי זה יהיה?

יש שקופית. היא תגדל ל-16 מיטות. אני אראה.

היום יש שש מיטות?

היום יש שש מיטות.

מה זה שיש בקיץ רק ארבע? שמעתי את זה פה. למה? לא הבנתי.

כי אין כוח אדם להפעיל את שש המיטות.

צריך להוציא אנשים לחופשות, ואז פשוט סוגרים את היחידות באופן חלקי.

אני רק אומר: אנחנו רושמים את הכל, אל תדאגו. אנחנו נעשה סדר בדברים. אני רק רוצה שיניתן עכשיו לסמנכ"לית לדבר בלי לקטוע אותה. הכל בסדר, תרשמו לעצמכם את הדברים ואנחנו נעבוד מסודר. בבקשה, אורלי.

מבחינת מערך הניתוחים, יש תוכנית שבאמת התמהמהה אבל עכשיו מתקדמת, לפתיחת עשרה חדרי ניתוח, חדר התאוששות ומערך של אספקה סטרילית. אני אדבר על זה גם בהמשך.

בית החולים חייב לקבל חדר מיון חדש, גדול, בנוי לפי הסטנדרטים המתקדמים ביותר של בינוי של חדר מיון.

אני לא יודעת אם הספקת לבקר שם. יש שם מחלקה שבנויה בצורה דמיונית - לא נגישה, קטנה, צפופה. אנחנו הגשנו למשרד הבריאות בקשה לבנות בניין פסיכיאטריה חדש, במסגרת התקציב שקיבלו עכשיו בתי החולים לפסיכיאטריה, בעלות של בערך 70 מיליון שקלים. מחכים לתשובה ומקווים שנקבל את הכסף.

אנחנו נבקש מהוועדה שהתקציב הז יוגדר כתקציב צבוע. משרד הבריאות, אנחנו רוצים לוודא שהתקציבים לפסיכיאטריה צבועים ואנחנו רוצים מעקב אחרי התקציבים האלה שכרגע מופנים לפסיכיאטריה בתוכנית הגדולה של משרד הבריאות. אנחנו נעשה ישיבות מעקב על זה. אין מציאות כזאת שבה זה ימשיך להתנהל ככה, כשאומרים שמקצים תקציב לפסיכיאטריה ובסוף זה נעלם איפשהו בדרך.

אוקי. חשוב לי להסביר לך: יש לנו שני בתי חולים פסיכיאטריים, ויש לנו מחלקות פסיכיאטריות בעוד בתי חולים. התעדוף של כללית, במקום הראשון, הוא בית חולים העמק. אנחנו ניקח את הכסף משלוותא, מגהה, מסורוקה, ונשים אותו בכללית. זאת הבקשה שלנו, תיעדפנו את זה והעברנו את זה.

זה נורא מצחיק, כי אם יש מישהו שקשה לו ומישהו שקשה לו יותר, אז ניקח ממישהו שקשה לו למי שקשה לו יותר. פסיכיאטריה היא נוראית בכל הארץ. אני לא יודעת אם זה אלייך, אבל אני אומרת את זה פה בוועדה, אני פונה פה לעידית ולשרי האוצר והבריאות: לא יעלה על הדעת שאנחנו לא ניתן בגהה, לא ניתן בזה ולא ניתן בזה, כי חסר לעמק. אם חסר לעמק, תשקיעו בעמק מה שצריך, אבל אל תקחו. ההפך, גם שם צריך להשקיע, כי הפסיכיאטריה בכל הארץ היא פשוט קטסטרופלית.

תקשיבו, חברים, אני רק מסבירה: כולנו פה באותו צד. אין פה שני צדדים. אנחנו נעשה פה סדר ואנחנו ניתן מענה לכולם, ואנחנו נדרוש גם תשובות. אי אפשר שיהיה הרבה כסף בתוך מערכת הבריאות שאין לנו מושג לאן הוא הולך. אנחנו נבדוק גם כמה כסף צריך, ואנחנו נעמוד על זה.

נעבור שקופית. יש פה פירוט של פרויקטי הבינוי. אתם יכולים לראות לפי עלות, גודל וצפי לסיום. כמו שאמרתי, לבית שולמית הצפי הוא מרץ 2023; יחידות לטיפול נמרץ - אנחנו מקווים שנסיים אותן, וכאן אני שוב אומרת שיש בעיה של מימון. אנחנו נשמח מאוד לקבל עזרה במימון של שלושת הפרויקטים האלה. חדרי ניתוח, חדרי התאוששות, אספקה סטרילית. פנימית ד' היא מחלקה שנמצאת כרגע בשיפוץ, חדרי המיון והפסיכיאטריה.

אנחנו מדברים על בית חולים העמק כמרכז על, כמרכז שיוכל לתת טיפול כ-One stop shop, בחולי טראומה קשים. כדי לעשות את זה, צריך להתקדם עקב בצד אגודל בפתיחה של תחומי שירות. אנחנו גם בתוכנית החומש שלנו, ואני חייבת להגיד לך, בשיח עם החברים הטובים שיושבים כאן, מיפינו את תחומי השירות האלה ושמנו את זה בתוך התוכנית. אלה התחומים: ניתוחי חזה - המיטות האלה אושרו על ידי משרד הבריאות וכרגע מרושיינות ברישיון של בית חולים העמק. ניתוחי לב - יש כאן רגולציה של משרד הבריאות על פתיחה של מחלקות לניתוחי לב. פנינו וביקשנו לפתוח בבית חולים העמק יחידת לוויין לבילינסון, גם בעמק, גם במאיר וגם בבית חולים ממשלתי שביקש את העזרה שלנו. יש בקשה שמונחת על שולחנו של מנכ"ל משרד הבריאות לאשר את הבקשה. הפתיחה של יחידה לניתוחי לב תעצים מאוד את המערך הקרדיולוגי, שזכה לתשומת לב ניהולית אישית.

אגב, הרופאה שלכם שם היא מהממת.

תשומת לב ניהולית אישית שלי כדי לחזק אותו, והבאה של כוכבים ממרכז הארץ, בעלות מסוימת. ההתחייבות שלי הייתה שהם יוכלו לעשות שם את כל הפעולות הקרדיולוגיות בצנתור, ואנחנו עומדים בהתחייבות. הגשנו בקשה ואני מאוד מקווה שהיא תאושר. ברגע שהיא תאושר, אפשר יהיה לעשות שם את כל מה שעושים היום בבילינסון.

רדיותרפיה - תחום מאוד גדול ומשמעותי ייכנס לתוך בית שולמית. הוא מנוהל ומטופל. הנוירוכירורגיה נמצאת בתוכנית החומש. אנחנו מציינים פה שוב שצריך אישור רגולטור להקים מחלקה נוירוכירורגית ואנחנו צריכים גם להכין את המעטפת להקמה של מחלקה כזאת. צריך מחלקה נוירולוגית חזקה. אנחנו רוצים להתחיל לצנתר מוחות.

הוגשה בקשה?

לא. זה, מבחינת תוכנית החומש, נמצא בשנת 2024.

אני רוצה רגע לעצור ולהגיד משהו: פתיחה של יחידות משמעותיות בתוך בית חולים זה תהליך משמעותי בהוויה של בית חולים. את צריכה לפתוח את המיטות, את צריכה להביא את הצוות, את צריכה להביא טכנולוגיות - - -

אבל דיברתם על זה לפני שלוש-ארבע שנים; לא עכשיו.

רגע. ולכן, התוכנית הזאת פרוסה על חמש שנים. ככה אנחנו חשובים שנכון לעשות את זה. אני אומרת לך את זה משנים שאני עוסקת בעניין הזה: בית חולים לא יכול לספוג כל כך הרבה שירותים בבת אחת. זה הכיוון, והשנים האלה יגיעו מאוד-מאוד מהר.

הכל בדיבורים. רק דיבורים.

גם שירות פה ולסת, שגם הוא חשוב כדי להיות מרכז על, מרכז טראומה. לדעתי היום שירות פה ולסת זה שירות מנדטורי בכל בית חולים שמכבד את עצמו, שיש בו יחידת אף אוזן גרון גדולה ובטח יחידה נוירוכירורגית.

ומתי הפה ולסת יתרחש?

שנת 2025-2024. זה בקצה של תוכנית החומש. זה נעלם מתוך המצגת אבל בתכנון זה ב-2024 ו-2025.

רשום ב-2023.

סליחה, ב-2023. התבלבלתי בשנה.

2023 ועדיין לא קמה ועדת חיפוש.

מבחינת תוספת מיטות: אני מניחה שחברי הוועדה מכירים היטב איך מדינת ישראל מחלקת מיטות. בכל כמה שנים, בדרך כלל שש שנים, ניתנת הקצאה. בשנים הקודמות אלה היו בערך 1,000 מיטות. מחלקים את המיטות האלה בין בתי החולים. כללית בדרך כלל מקבלת את חלקה, 30 אחוז. המיטות האלה מחולקות על פני שש השנים ומאושרות על ידי משרדי הבריאות והאוצר. בשנים 2021 ו-2022 כללית פותחת 240 מיטות: פתחנו 104 ב-2021, ובערך 140 מיטות ב-2022. מתוך 240 המיטות, 69 מיטות ניתנו לבית חולים העמק. 69 מיטות - בערך 30 אחוז מהמיטות ניתנו לבית חולים העמק, כשזה בית חולים של 520 מיטות, וכמו שאמרתי לכם, יש לי תשעה בתי חולים כלליים. זה לא פרופורציונלי בשום מידה, וזה נעשה באהבה גדולה, מתוך מחויבות גדולה והבנה שצריך לחזק את בית חולים העמק, וכל מי שאומר את זה מתפרץ לדלת פתוחה. זה כבר קרה. אני לא מספרת פה סיפורים. המיטות האלה ב-2021 כבר רושיינו, וב-2022 אנחנו בשיח סופי מול משרד הבריאות, והמיטות האלה ניתנו לעמק. הן של העמק.

אם הכל קרה וככה בית החולים נראה, אז לאיפה אנחנו מגיעים?

צריך לשאול את מנהל בית החולים אם הדברים שנאמרים פה הם אמיתיים.

תכף אנחנו נסיים ואנחנו נעבור להתייחסות של זיו. חברים, אי אפשר, אני לא יכולה לתת לכולם לדבר ביחד.

רכש טכנולוגיות: כמו שאתם יודעים, בתי החולים הם עתירי טכנולוגיות, וטכנולוגיות הן מאוד-מאוד יקרות. אני רוצה להראות לכם אילו טכנולוגיות הכנסנו לתוך בית החולים בשנה האחרונה, ואילו עתידות להיכנס במהלך 2022.

MRI נכנס בשנת 2021. זה מכשיר שגדי יגיד מה עלותו, משהו כמו 2 מיליון דולר, אני נזהרת בלשוני. מכשיר שעלותו רבה מאוד. הוא נכנס והתחיל לעבוד. PET CT, כמו שאתם בטח זוכרים, גם חבר הכנסת כץ - הרישיון עבר לבית חולים העמק.

לא, אורלי. לא, סליחה. הרישיון היה בבית חולים העמק.

הוא לא עבר למקום אחר?

שנייה. אני הייתי בסיור במקרה ואז גיליתי שאתם לוקחים. בגלל זה האמת שאני מרגיש לא בנוח, אני בחשדנות למה שאת אומרת בגלל ההיכרות משנה שעברה, כשנתתם רישיון לבית חולים העמק ורציתם לקחת אותו ולהעביר לאזור חיפה, כי כנראה ששם יותר משתלם. פחות התושבים של אזור עפולה והעמקים. רק אחרי הדיון שעשינו, כשגם בדיון ניסית להסביר לי למה זה מוצדק שיהיה באזור חיפה ולא בעפולה, ורק לאחר התערבות של השר שהוסיף עוד רישיון בנוסף, גם לעמק וגם לחיפה - רק אז. בגלל זה ה-PET CT נשאר בעפולה.

אין בינינו חשדנות. הכל בסדר.

לא, כי אז ניסית לשכנע אותי למה זה צריך להיות בחיפה. ישבנו פה שעתיים בדיון על זה.

לכרמל עד היום לא הגיע, אבל PET CT נקנה.

אוקי. PET CT, אני רואה את הדה וינצ'י, אני רואה את המאיצים, סימולטור.

לא, רגע. חשוב לי. רובוט דה וינצ'י בבית חולים העמק היה חלק מתוכנית החומש. הייתה הרבה סקפטיות על ההגעה שלו. הוא הגיע, נמצא ועובד בבית חולים העמק.

חברים, רובוט דה וינצ'י הוא חובה בכל בית חולים. אם מישהו לא מבין את זה, זה כלי לאורולוגיה ולהרבה פרוצדורות ניתוחיות. איזה מתמחה בכירורגיה רוצה להגיע היום ולא להשתמש ברובוט דה וינצ'י?

זה נחמד מאוד, אבל כל המכשירים האלה נקנו מתקציב כללית על חשבון כללית.

בסדר. ברור. אורלי, את תכף תגידי לנו כמה כסף צריך. אני רק אגיד שקניית מכשירים ועלותם - אני יכולה לתת לך היום רשימה של אנשים בחוץ שממתינים רק שניתן להם את האישור. הם לא צריכים, לא שנממן אותם, לא שנביא להם את הכסף לזה. הם ישיגו אותו לבד. היום אני לא כוללת בכלל את העלות של המכשיר בתוך ההסתכלות שלי, כי אני מסתכלת על רישיון של מכשיר. העלות של המכשיר - וואלה, היום יש לי רשימה ארוכה של פרטיים, קהילתיים, כל מי שרוצה לקבל מכשירים.

זה נכון, אבל נאמרו פה דברים על כללית וחשוב לי להגיד: הכספים האלה יצאו מכללית.

בסדר, אין בעיה. אני מכבדת ומקבלת, ברוך השם.

רק לא הגיע הציוד הנלווה כדי שהרובוט הזה יוכל לעבוד, אז הוא לא יכול לעבוד גם אם מאוד רוצים שהוא יעבוד.

תכף אנחנו נסתכל על זה.

שני מאיצים קוויים לטובת בית שולמית, CT סימולטור - כל הדברים האלה בתהליכים של רכש. מכשיר ברכיתרפיה לבית שולמית. D-SPECT חדש, אנחנו עכשיו קונים לבית חולים העמק לטובת המערך הקרדיולוגי.

אבל אם לא יהיה מערך קרדיולוגי כי אין רופאים, לא יהיה איך להשתמש בזה. אני רק אומרת: כל אלה מהממים, אבל לא אם לא יהיה כוח אדם. אני אגיד לך את האמת: כוח אדם ברפואה מגיע כשהוא רואה שדברים מתחילים לזוז, כשהוא רואה שדברים קיימים.

אז הגיעו אליה שני מנהלי יחידות, אחד משיבא ואחד משערי צדק.

אני יודעת, היא אמרה. לימור אמרה. היא גם אמרה שהם לא יישארו אם זה ימשיך להיראות ככה. תראי, זה כמו שאנחנו הלכנו לבית חולים לגליל בנהריה, ויעל יודעת את זה היטב, והמומחה בכירורגיה אמר - תשמעו, אני לא אצליח להביא לפה מתמחים אם אין כאן אישור לרובוט דה וינצ'י.

אבל אנחנו הצלחנו.

הרי אם זה לא יקרה, אז בסוף אנשים לא ירצו להתמחות פה ואנשים יעדיפו בתי חולים אחרים. אז זו תמיד שאלה של ביצה ותרנגולת, וצריך להעמיס את הכל ביחד כי לפעמים אין לנו ברירה.

אבל עידית, אנחנו הבאנו גם דה וינצ'י וגם שני רופאים בכירים מאוד, אחד משיבא ואחד משערי צדק, כחלק מתוכנית החומש שמתממשת, כמו שאתם יכולים לראות.

שהמנכ"לית אמרה שאין לה אישור. המנכ"לית הודיעה שאין תוכנית כזאת.

לא בלשון עתיד אלא בלשון עבר - הם כבר הגיעו לבית החולים.

נכון, אבל שאר תוכנית החומש לא אושרה על ידי המנכ"לית.

מכשיר אנגיוגרפיה B PLAN: זה ככל שיאשרו לנו צנתורי מוח, אנחנו נקנה את המכשיר. שוב, אנחנו לא מבקשים כסף.

25 מיליון שקל לציוד לחדר ניתוח, הולך להירכש למען חדרי הניתוח. יש עוד ציוד רב שהולך להיכנס לבית החולים. הוא פשוט ציוד יותר קטן אז אני לא מפרטת אותו, אבל זאת רשימה מאוד ארוכה של ציוד.

בתי החולים של כללית בגודל של העמק מקבלים הקצאה של שני מנהלי יחידות חדשים בשנה. בבית חולים העמק גויסו בשנת 2021 עשרה מנהלי יחידות, מתוכם שבעה מנהלי יחידות חדשים.

כמה עזבו?

שבעה מנהלי יחידות חדשים במקום שניים. תעשו את החישוב. אף בית חולים אחר לא קיבל את זה.

שאלנו כמה עזבו.

אפשר לעבור.

מה הדלתא? כמה עזבו?

קצת.

אנחנו יודעים שאנחנו רוצים להפעיל את בתי החולים שלנו גם בערב. לכן, כללית מפעילה - - -

לא, אבל סליחה, השאלה רלוונטית. כמה עזבו?

הכל דיבורים.

כללית מפעילה את בתי החולים שלה בערב באמצעות מימון של קיצור תורים. התקציב של בית חולים העמק גדל בצורה משמעותית מאוד בשנת 2021, אבל לצערנו הרב זה היה בית החולים היחיד שלא מימש את כל התקציב ובפועל לא הפעיל שירותים אחר הצוהריים בהיקף שאנחנו אפשרנו לו להפעיל.

נמשיך לשקופית האחרונה. מעבר לרכש המאסיבי, הבינוי, הקצאת כוח האדם ופתיחת תחומי השירות, נעשית גם עבודה בתחום המחקר והחדשנות כדי לחזק את בית החולים, כמו גם בתי חולים אחרים. אנחנו עושים את זה מתוך הבנה שהדבר הזה הוא חשוב בכל בית חולים שמכבד את עצמו.

אוקי. מה העלויות של כל תוכנית החומש הזאת? כמה אתם מתקצבים את תוכנית החומש? מה לדעתכם העלות שלה בכללית?

תראי, לא הכנתי את המספר הזה, לא חישבתי את המספר. יש כאן מאות מיליוני שקלים.

כמה כסף יש היום לכללית לשים על הדבר הזה, וכמה כסף עוד נדרש?

כללית מחויבת לתוכנית החומש. ככל שהיא לא תקבל תקציבים מהמדינה, היא תממן את זה מהתקציבים שלה. לצערי הרב, כמו שאמרה פה חברת הכנסת הנכבדה, זה יהיה על חשבון בתי חולים אחרים. אנחנו מאוד-מאוד נשמח לעזרה. יש פה, בנוסף להשקעה של מאות מיליוני שקלים שהייתה עד עכשיו, השקעה של עוד מאות מיליוני שקלים ואני לא רוצה להגיד לך סתם.

אני רוצה להשלים משהו. תודה על זכות הדיבור. חלק מהרופאים פה מכירים אותי, ובוודאי מנהל בית החולים שיצא לי לעבוד איתו מקרוב הרבה מאוד שנים. באמת תודה לפרופ' רוזן ולפרופ' קופלמן על הדברים שנאמרו פה, באמת מדם ליבם. אני רוצה להסתכל גם על ההווה וגם על העתיד. אנחנו עומדים מאחורי כל מה שאמרה פה ד"ר ויינשטיין, מאחורי כל המספרים האלה וההתחייבויות שלנו מבחינת לוחות הזמנים והתקציבים.

אני כן רוצה להגיד משהו, וגם הפעם זה מדם ליבי: אני עבדתי עשר שנים במרכז הרפואי סורוקה. הייתי מנהל הכספים של בית החולים ושבע שנים משנה לבית החולים. במסגרת השנים האלה, הייתי שותף למהפכה גדולה מאוד, כשבית החולים זכה להפוך מבית חולים פריפריאלי וזנוח, ואני מדבר על שנת 1998, ועד הלום, כשהיום הוא נחשב לבית חולים מוביל במדינת ישראל ואולי המוביל במדינת ישראל. זה היה באמת בזכות ההתערבות של מדינת ישראל, משרד הבריאות ומשרד האוצר, שתקצבו אז, לפני למעלה מ-20 שנה, במשך חמש שנים, בתקציב נפרד שקראו לו פרויקט סורוקה 2000. הוא היה מתוקצב בתקציב המדינה במשך חמש שנים, כל שנה תקציב ייעודי כדי להדביק את פער התשתיות שהיו לבית החולים. ואכן, הכסף הזה הגיע ליעדו ובית החולים קידם את עצמו בצורה מדהימה והצליח להביא גם תרומות בזכות סגירת הפערים הזאת. אני חושב שבמקרה הזה שנאמר כאן, וכל מה שנאמר פה על ידי בית חולים העמק - כדי לצמצם פערים, לא די בתקציבים השוטפים ובתקציבי הפיתוח שיש לכללית. לכן זה גם נמשך הרבה זמן. אם רוצים לקצר את לוחות הזמנים זה אפשרי, אבל את לוחות הזמנים אפשר לקצר אם יהיו כסף ואמצעים, ואם נקבל תקציב נפרד וייעודי ספציפית לעניין הזה. ולא רק לבית חולים העמק - פה אנחנו מדברים על בית חולים העמק. אם נקבל תקציב נפרד וייעודי, נוכל לצמצם את לוחות הזמנים ונוכל לעשות את הדברים בלוחות זמנים הרבה יותר מהירים מאלה שהוצגו כאן.

נאמר פה בהערה לגבי הבניין הרב תכליתי: אני רק אגיד בהערה שהוא נמשך הרבה שנים כי גם בית החולים שינה את ייעודו, כמו שנאמר, מבית חולים כירורגי לבית חולים רב תכליתי, מכל מיני אילוצים. מדי פעם זה נעצר כי בית החולים ביקש לחשוב ולתכנן אותו מחדש. אם יהיה תקציב ייעודי לעניין הזה, מעבר לתקציבים שאנחנו מנינו כאן, נוכל לבצע את הפרויקט הזה של הדבקת הפערים והפיכת בית החולים למקום הראוי שהוא צריך להיות פה. זה יהיה בזכות תקציב שנקבל, ואני מתחייב כאן שנעשה את לוחות הזמנים הכי קצרים שאפשר. חלק מהאילוצים של לוחות זמנים ממושכים הם אילוצים תקציביים. תודה.

דיברת על סורוקה 2000 ואתה צודק. מה העלויות שנדרשות לדבר הזה?

אם אני לא טועה, אז מדינת ישראל שמה סדרי גודל של למעלה מ-250 מיליון שקל ואני מדבר על לפני 20 שנה.

כמה כסף צריך לקבל פה ממשרד הבריאות כדי להביא את זה למקום שדיברת עליו של מרכז על כמו סורוקה?

אני אומר שאם נביא עוד 400 מיליון, בית החולים יהיה מקום אחר.

זה מה שאתם צריכים מהאוצר היום לתוכנית הזאת, ואת כל שאר הכסף יש לכם. זאת אומרת, החוסרים של כללית לתוכנית הזאת הם בערך 400 מיליון?

בערך, אם רוצים לבצע את הכל ובלוח זמנים הרבה יותר קצר. נכון.

בקטנה.

אוקי. זו השורה התחתונה.

ברשותך אני רוצה לומר רק שני משפטים. אני הקשבתי בקשב רב לדיון. הנושאים של הפריפריה מאוד קרובים לליבי. בדרך כלל אני מצטרפת לדיונים על הדרום אבל היום רציתי לשמוע דיון על הצפון. אני השתתפתי בהרבה דיונים שאת ניהלת, ובפעם הראשונה אני שומעת על משבר אמון כל כך משמעותי בין קופת חולים כללית לבין בית חולים. לא ראיתי לפני כן משהו כזה, והיינו בהרבה דיונים על הרבה בתי חולים ביחד.

אני לא ממליצה לך, גברתי יושבת הראש, אבל אני חושבת שהוועדה כאן צריכה גם להיות בתפקיד של מגשר אבל גם בתפקיד של מפקח. אני מקווה מאוד שאת תקחי לתשומת ליבך את ההצעה שלי. תודה.

תודה. חבר הכנסת עלי סלאלחה.

חברים, אני רואה ומזהה שיש מחלוקות בין הנהלת בית החולים לבין עובדי בית החולים. טוב שיש ויכוח, וכמובן כאשר העניין יוצא מהלב, ואני מרגיש שכולם דיברו כאן מהלב לטובת בית החולים. אני מציע לחזור הביתה, לשבת מסביב לשולחן עגול, ולעבוד ביחד לקדם את בית החולים שנותן שירות חשוב לכלל תושבי האזור, ובמיוחד לאוכלוסייה ענייה, מוחלשת, פריפריאלית.

יש מחלקות חדשות, יש מכשירים חדשים. חבל שלא מסתדרים. אני קורא לכל הגורמים, וגם לעירייה ולראש העיר, להתערב ולהתגבר על המחלוקות, לטובת החולים ולמען כלל תושבי עפולה והצפון. תודה רבה.

תודה רבה. ד"ר זיו רוזנבוים.

בוקר טוב, תודה לחברת הכנסת סילמן על הדיון החשוב הזה. שמעתם את זעקת מנהלי המחלקות במרכז רפואי העמק. בית החולים שלנו מיוחד במינו. כפי שאתם יודעים, האוכלוסייה שאנחנו משרתים היא אוכלוסייה גדולה שכ-70 אחוז ממנה מבוטחים בשירותי בריאות כללית. זה ארגון שאני עובד בו 26 שנה, ומאוד מעריך אותו ואת מקומו במערכת הבריאות שלנו. התושבים שלנו מאופיינים במצב סוציואקונומי בינוני-נמוך, והתחלואה באזור היא הגבוהה בארץ. למרות שיעורי התחלואה הגבוהים, יש נחיתות משמעותית בתשתיות של מערכת הבריאות בהשוואה לתשתיות בחיפה ובמרכז הארץ. אני אנקוב רק בשני מספרים ולא אחזור על דברי קודמיי: שיעור המיטות הכלליות לנפש בצפון הוא רק 59 אחוז משיעור המיטות לנפש בחיפה, ושיעור הרופאים לנפש בצפון הוא 55 אחוזים בלבד משיעורם בחיפה.

בית החולים שלנו זוכה לציונים מאוד גבוהים במדדי איכות של משרד הבריאות. הוא זוכה להערכה, הן על ידי הנהלת כללית, הן על ידי משרד הבריאות והן על ידי הציבור, ועל כך גאוותנו. אבל נוכח הפער הזה בתשתיות, הזמינות של השירותים שלנו לציבור ירודה ביותר.

מה זה אומר?

זה אומר למשל שאורכי התורים לניתוחים אצלנו הם כפולים מהממוצע בין בתי החולים של כללית, והכי גדולים מבתי החולים של כללית.

אוקי. ולמה הפערים?

כי יש פחות תשתיות: יש פחות חדרי ניתוח, יש פחות צוות להפעיל, יש פחות אנשים שיתנו שירותים לציבור.

כמנהל בית חולים העמק, אני רואה את תפקידי כנציגה של מערכת הבריאות ושל כללית בקהילה שאותה אני משרת, וגם כנציג של הקהילה ושל צוות בית החולים בפני הנהלת כללית ומערכת הבריאות כולה. כפי שציינה ד"ר ויינשטיין, בשנתיים האחרונות ההשקעה בבית חולים העמק אכן התעצמה באופן משמעותי. דרך אגב, בית חולים העמק הגיש דרישה לתוספת כוח אדם לבית שולמית והדרישה הזאת עדיין לא אושרה. עוד לא קיבלנו אישור לקלוט את כוח האדם לבית שולמית. הוזכרו פה מיטות שאושרו לנו ברישיון ל-2021, ועדיין לא קיבלנו אישור לקלוט כוח אדם ולפתוח בפועל כ-28 מתוך 34 המיטות.

זאת אומרת שיהיו מיטות ולא יהיה לך צוות?

זאת אומרת אחיזת עיניים, כמו שאמרנו.

רגע. אז אתה אומר - יש פה תוכנית מאוד יפה, אבל בסך הכל, לך אין את האישור לטפל בתוכנית הזו.

עדיין לא קיבלנו אישור לפתוח את מרבית המיטות. כמו שאמרתי, ל-28 מתוך 34 עדיין לא קיבלנו אישור.

אז לא קיבלתם 34 כי לא קיבלתם 28 מיטות. בעצם לא קיבלתם מיטות.

קיבלנו אישור לפתוח את המיטות לפגייה מתוך כל המיטות שאושרו ל-2021 - שש מיטות בלבד.

עכשיו תראו, אני רוצה להדגיש משהו: במצגת ראינו למשל את המחלקה לנוירוכירורגיה.

משרד הבריאות איתנו? הוא בזום? אתם שומעים מה קורה? אתם ממשיכים להישאר סטיסטים בכל האירוע הזה? תראו מה הולך פה בבית החולים. זה לא מעניין אתכם?

רבותיי, אני רוצה לומר, ואני אומר את זה בכאב: אנחנו רואים שתוכנית החומש שהובטחה לבית החולים הולכת ומשתנה עם הזמן. לכל שנה בתוכנית החומש יש את הרכיבים שבה. למשל, בתוכנית שהוצגה עכשיו במהלך הדיון, המחלקה לנוירוכירורגיה, שהובטח לבית החולים שהיא תקום ב-2025, לא מופיעה בגנט. לא מופיע בתוכנית באיזו שנה היא תהיה. זאת אומרת, יש לנו פה איזשהו שינוי, והוא שינוי שמבחינתי הוא מאוד-מאוד מדאיג. אני רוצה לומר שכדי שנוכל לצמצם את הפערים, מרכז רפואי העמק זקוק לא רק לתוכנית חומש סטנדרטית. הוא זקוק לתוכנית חומש שתהפוך אותו למרכז שלישוני - לבית חולים על, שיש בו ניתוחי לב וניתוחי מוח. אלה אותם רכיבים שהם מעבר לבינוי חדרי ניתוח וטיפולים נמרצים, והדברים שיש בכל בית חולים וראוי שיהיו בכל בית חולים במדינת ישראל. זה מאוד-מאוד חשוב לנו.

אני ואנחנו זוכים לתמיכה מאוד רחבה ולעידוד של ראשי רשויות והקהילה באזור, ועד העובדים של בית החולים, מנהלי בתי חולים, מההסתדרות הרפואית בישראל ומציבור גדול. אני רוצה להודות לך באופן אישי, יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת עידית סילמן, על שהגעת השבוע לבית חולים העמק ועל הדיון הזה כאן. אני מאוד מקווה שיחד נוכל להביא בשורה לבית החולים ולתושבי העמק והגליל. כולנו זקוקים מאוד לתקווה ולבשורה הזאת. תודה רבה.

אוקי, תודה. ד"ר בועז בלוך, בבקשה. מנהל היחידה הפסיכיאטרית האמבולטורית בבית החולים.

אני באמת מתרגש. התרגשתי מאוד לשמוע את חבריי, שבאמת דיברו מדם ליבם. אני לא אחזור על אף אחד מהדברים שנאמרו. כשדיברו נציגי קופת החולים, אני שאלתי את עצמי האם האוזניים שומעות מה שהפה מדבר. אני שאלתי את עצמי. ובאמת, אתם יודעים מה? כמו שהתרגשתי עד דמעות מדבריהם של פרופ' קופלמן ופרופ' רוזן, אני מרגיש ייאוש, מועקה ועצב ובא לי לבכות ממש; ועל מי? בא לי לבכות על אותם מיליון איש ואישה, הציבור הנפלא שלנו, המדהים, ההטרוגני, שאני לא אפרט אותו. הם קיבלו הבטחה. אני נולדתי בליטא והגעתי בגיל 7 לעפולה. גדלתי פה, שחיתי באותה הבריכה, שני הוריי עבדו 40 שנה בבית חולים העמק. אכלתי בחדר האוכל, ראיתי סרטים בימי שישי. בית החולים הזה היה עוגן, הוא היה מוסד מפואר. הוא הפך למחסן. הוא הפך לבית החולים האחרון שבאחרונים. אנחנו הפכנו לאסקופה נדרסת. פרופ' רוזן דיבר על החמודי המטומטם הזה - הלוגו הזה. ליד החמודי הזה רצות לי השקופיות, הלוגו, מכבסת המילים, הסיסמאות הריקות מתוכן: שירות, מצוינות, איכות, פיתוח, הלקוח במרכז.

הלקוח באמת במרכז - במרכז הארץ.

בדיוק, במרכז הארץ. עומדות לי ארבע כותרות שצובטות ופוגעות, אני מרגיש אותן כמו חץ בלב: אפליה נוראית, הזנחה נוראית, קיפוח נוראי, והפקרות. הפקרות, חברים.

אני רוצה לשאול שלוש שאלות, ובזה אני אסיים את דבריי: אחת - איך אפשר? איך מישהו פה מהרמה הממונה מסוגל להסתכל בלבן של העיניים לתושבי העיר עפולה, אום אל פחם, מגדל העמק ונצרת, ולהגיד להם שאין זכר למסיבת העיתונאים שהייתה כאן ברוב הדר ופאר באביב 2001? למי יש זכות מוסרית? למי יש זכות מקצועית לבטל הבטחה כתובה, מתוקשרת, מעל כל במה ומעל כל עיתון? האנשים חגגו. אני קיבלתי מאות טלפונים. אני חזרתי לעבוד מתוך ציונות ואני אשאר לעבוד, עד יומי האחרון כרופא, ואני אלחם על בית החולים הזה, כולנו נילחם עד הסוף. ופנסיות לא יעזרו לכללית: המחשבה שאולי הכל יתמסמס ואנשים ייצאו כאן לגמלאות - לא יעזור. גם מתוך הגמלאות, עד שאנחנו נשיג את כל היעדים ועד שנוכל להגיד לציבור - הנה, זה המינימום שמגיע לכם במדינה דמוקרטית במאה ה-21.

שאלתי שאלות ולא קיבלתי תשובות. ראשית - מנהלי היחידות: קיבלנו 10-9 מנהלי יחידות. ביקשתי, כבר בדיון שהתקיים עם הסמנכ"לית והמנכ"לית תשובה לשאלה - וכמה עזבו? והשתיקה הייתה כמו היום. אני אסכם את דבריי במשהו שחייב להיאמר פה. הוצגה פה תוכנית חומש, השלישית במספר, שלא הכרנו. איך זה עולה בקנה אחד שמנכ"לית הקופה אומרת - לא רק במה שהושמע לה מתוך המועצה אלא אומרת לנו שתוכנית החומש היא סיסמאות וכותרות, והיא לא ישימה, והיא לא תיקח חמש שנים? איך הדברים האלה מסתדרים ביחד?

אוקי, תודה, ד"ר בלוך. אני רוצה לשאול שאלה: בסופו של דבר אני רואה, זיו, מנהל בית החולים, שהמיטות כן ברישיון. יש לי את הרישיון שלהן. אז מה העניין בדיוק? לא הבנתי. אם הן אושרו והן ברישיון, אז מה קורה?

בית חולים של כללית לא יכול לקלוט כוח אדם ללא אישור הנהלת כללית.

מה זאת אומרת?

גם כשיש רישיון, אם בית החולים לא מקבל תקציב, תקנים ואישור קליטה - יש רף איוש בכללית - אנחנו לא יכולים לקלוט.

מאחר שזה לא בית החולים היחיד שקיבל מיטות, זה נכון. רק שמנהל בית החולים צריך לפעול כדי לפתוח את המיטות.

זאת אומרת שהוא צריך לגייס את כוח האדם כדי לפתוח את המיטות?

כוח האדם אושר. אנחנו פותחים את המיטות אחרי שאנחנו מתקננים ומאשרים מול משרד הבריאות את כוח האדם שאנחנו מתחייבים לקלוט. כוח האדם כבר אושר מזמן.

עכשיו תבינו למה אין לנו אמון בהנהלת הכללית. מכבסה.

אוקי. לא, לא. אם כוח האדם אושר ואם בסוף זה לא נפתח, תכף נראה. אני רוצה את משרד הבריאות. ליאור ברק, סמנכ"ל, בבקשה. ליאור, תעשה לנו רגע סדר בדברים: מה קורה כאן? יש רישיון, לא קלטו כוח אדם. איפה זה עומד? ויש כאן תוכנית מאוד שאפתנית. יהיה? לא יהיה? מה קורה פה?

רק תזכרו תמיד בסוף, בין כל המלחמות והוויכוחים האלה, שבסוף יש תושבים ואזרחים בצפון, שכרגע, בגלל המלחמות שאנחנו מגלים פה, מקבלים שירות פחות טוב.

זה לא בסוף, זה צריך להיות בהתחלה.

לא, אני אומר את זה בציניות.

זה לא מלחמות, חבר הכנסת אופיר כץ. זו התעללות.

שנייה. בבקשה, ליאור ברק.

שלום. אני אנסה להתייחס לכמה דברים. ראשית, תוכנית החומש, ככל שישנה, לא הוצגה לנו עדיין בצורה מסודרת.

למה שהיא תוצג? אף אחד לא מתכוון. תודה רבה.

קיבלת הוכחה עכשיו שהכל מס שפתיים.

ליבי עם ד"ר ויינשטיין שנאלצת להגיד פה דברים בניגוד לדעת המנכ"לית.

אני אנסה להתייחס. כל תוכנית שתוגש אלינו למשרד, ואמרתי שנמצא פה אורי גולדשטיין, סמנכ"ל תכנון מוסדות רפואה שיכול לתת לכם גם תמונה כוללת על איך מגישים ומה התהליכים שבהם אנחנו מאשרים תוכניות - כל צורך נבדק. טענו פה למספרים שכמו שאתם מבינים הם מאוד גבוהים, של 400 מיליון שקלים, שצריך לשבת יחד עם נציג משרד האוצר שנמצא פה ולנסות למצוא להם פתרונות תקציביים. כמובן שזה סכום גדול, הרבה צרכים והרבה בתי חולים. אם תרצו, אורי יוכל לתת לכם התייחסות איך דבר כזה נבדק ומה הוגש לנו.

מבחינת מיטות שאושרו במסגרת תוכנית המיטות - מבחינת משרד הבריאות אין מניעה לפתוח אותן. ככל שזה תלוי בכללית, אנחנו נשמח, ואנחנו עומדים על זה שכללית תפתח את המיטות האלה.

מה מנגנון הבקרה שלכם על כללית, שהדברים אכן נעשים?

רגע, יש לי שאלה למשרד הבריאות: האם יש תקציב ייחודי שאתם מייעדים לתקצוב של תוכנית החומש של בית החולים?

אני אנסה להסביר מה המקורות התקציביים שיש למשרד הבריאות לטובת שירותי בריאות כללית ובכלל לטובת הנושא של העמק.

אבל האם יש תוכנית ייעודית כמו סורוקה, תוכנית חומש בצפון לעמק או שלא?

כמו שאמרתי, טרם קיבלתי תוכנית חומש בהגדרה שהוגדרה פה. אנחנו לא קיבלנו תוכנית חומש כזו. קשה לי להתייחס למשהו שטרם הוגש אלינו.

שנייה. הוצגה לכם עכשיו תוכנית, שזה התכנון של שירותי בריאות כללית. מה אתם יכולים לעשות פה?

דבר ראשון, המשרד מתעדף פרויקטים בפריפריה. ברגע שהשר שמע על הנושא הוא פנה באופן ישיר ליושב ראש דירקטוריון כללית וביקש את הפרטים על כל האירוע הנוכחי שמתקיים. מעבר לזה: כל תוכנית שתוגש אלינו כמשרד, הן מטעם כללית והן מטעם כל גוף אחר, נבדקת. עוד פעם: הצרכים גדולים. כולכם מכירים, לפעמים צריך לעשות תעדוף מסוים, אבל כל תוכנית נבדקת. קופת חולים כללית קיבלה ממשרד הבריאות בשנת 2021 200 מיליון שקלים לטובת פיתוח בבתי החולים שלה, תקציב נוסף לבית חולים יוספטל. מעבר לזה, מתוך אותם 400 מיליון שקלים שצוינו פה קודם בתקציב האחרון לטובת פיתוח בבתי חולים פסיכיאטריים, כללית קיבלה או אמורה לקבל חלק משמעותי - הדברים יוצאים לפועל ועובדים כרגע על התוכניות המפורטות. כמו שאני מכיר את המספר היום, הוא עוד לא סגור סופית, זה יותר מאשר חלקה במספר המיטות. כמובן שחלק מהדברים הם גם בתעדוף בתוך קופת חולים כללית. אני אשמח אם תוכלו לתת לאורי גולדשטיין, סמנכ"ל תכנון מוסדות רפואה, להסביר לכם בשתי מילים כי הוא בקיא בפרטים האלה יותר ממני.

בואו נשמע את אורי גולדשטיין, סמנכ"ל בכיר וראש מינהל תכנון. בואו תגידו לנו. הרי בסופו של דבר, משרד לא הקצה מאז התוכנית לסורוקה איזושהי תוכנית חומש לבית חולים, תקציב ייעודי לפיתוח. גם אין כזה שאנחנו יודעים עליו לפיתוח של אף בית חולים שנמצא בצפון הארץ כרגע. השאלה מה הציפייה - לא הציפייה של משרד הבריאות, אלא בכלל של אדם שנניח שעבר תאונת דרכים בצפון ונדרש לטראומה מורכבת כרגע. לאן הוא הולך, או איך אנחנו בוחרים על איזה חלק לוותר? על מוח או לב? מה השיקולים בעניין הזה? כי בסוף זו השורה התחתונה, ואני חושבת שאזרחי מדינת ישראל לא יודעים אותה.

ציני ככל שזה נשמע - אלה החיים היום-יומיים שלנו.

לא, אני באמת שואלת את זה, לא בציניות. אני שואלת באמת: האם באמת משרד הבריאות אומר ששמים הכל בצד, רואים תוכנית חומש לבית חולים - נניח שלא העמק, בית חולים אחר, או שאנחנו מסתכלים על משהו שאנחנו רוצים להפוך אותו היום למרכז על?

שלום, נעים מאוד. אני חצי שנה בתפקיד, באתי מהדסה שם הייתי 17 שנים המהנדס ההראשי, בתחילה של הר הצופים ואחר כך של עין כרם, ובשבע השנים האחרונות חבר הנהלה ומנהל אגף בינוי ואחזקה של הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם והר הצופים.

לגבי העמק שמעתם מאורלי. אני מדבר יותר על המימד הכללי, מה תוכניות הפיתוח ואיך הופכים בית חולים קטן ובינוני לשלישוני. כן, בהחלט יש תוכנית פיתוח. אם שמעתם את תמ"א 49, תוכנית מיתאר ארצית שעליה אנחנו עובדים שתהיה לראשונה תוכנית מיתאר לפיתוח בתי חולים ברמה הארצית בהסתכלות כללית. אנחנו שוקדים עליה ואנחנו ממש בישורת האחרונה.

האם באמת כללית צריכה אישור של משרד הבריאות לתוכנית חומש? על פניו היא יכולה גם להחליט על תוכנית חומש בלעדיכם ולעשות אותה. כרגע היא רק באה ואומרת שהיא צריכה עוד 400 מיליון שקלים. כלומר, רוצים שזה ייעשה בתיאום כמובן, אבל אם הם יכולים להסתדר לבד עם תוכנית חומש - בוודאי. הם אומרים כרגע שהם לא יכולים לבד וצריכים את משרד הבריאות ב-400 מיליון שקלים ואז התוכנית הזאת תצא לפועל.

עידית, אני רק אדייק: לא אמרנו שאז היא תצא לפועל. היא תצא לפועל, אבל היא תיעשה יותר מהר. זה מה שגדי אמר. התוכנית יוצאת לפועל בכל מקרה.

לנו במשרד הבריאות לא הוגשה תוכנית חומש כפי שנאמר.

צריך להגיש לכם?

כן, בהחלט. כל מוסד צריך להגיש תוכניות פיתוח. אנחנו צריכים לאשר תוכניות פיתוח החל מתוכנית האב ודרך התוכניות הפרטניות של היחידות השונות, ברמת המחלקה: מחלקות טיפול נמרץ וחדרי ניתוח. כל תוכנית ותוכנית צריכה להיות מוגשת אלינו לוועדת פרויקטים. אנחנו בודקים, מעירים ומאשרים.

מה שהוצג בפנייך ובפני הוועדה הזו היום - זו אחיזת עיניים. שימי לב. גם בשביל להבטיח צריך אישור של משרד הבריאות? בשביל מסיבת עיתונאים צריך אישור?

באיזו זכות מוסרית אפשר להציג דבר כזה לציבור? איך אפשר להציג לציבור דבר שלא אושר?

אני רוצה בבקשה לשמוע את אורי גולדשטיין.

אחרי שמאשרים בנושא של הבינוי, ולפעמים מעורבות בעניינים הסטטוטוריים - היתרים וכן הלאה, יש את האישור של המיטות עצמן והתקנים. זה גם גוף של משרד הבריאות שצריך לאשר. אורלי הזכירה קאפ וכן הלאה, שמחלקים ועל פי זה ניתנות המיטות לפתוח יחידה כזאת או אחרת - בין אם בפורום יחידות, ובין אם מספרי המיטות. פורום יחידות לנושאי התעסקות כלשהי, האם מורשה או לא מורשה לבית חולים להתפתח. אז לשאלה: כן - יש דרכים מוסדרות שצריך להגיש. יודעים למי להגיש ומה על מנת שיאשרו, הן את ההיבט ההנדסי והן את ההיבט הרפואי. ושוב: כמובן שלפתיחה כזאת או אחרת יש שיקולים כספיים עם האוצר וכן הלאה, אבל קודם כל צריך להגיש כדי לקבל את האישורים וזה מותנה גם באישור התקציבים באוצר.

עוד קצת, ברשותכם, לראייה הכללית על הפריפריה והצפון.

רגע. השאלה האם משרד הבריאות מתכנן להקדיש משאבים לפריפריה. האם הוא רואה בבית חולים כלשהו שצריך להיות בית חולים על?

אנחנו רוצים לפתח את כל המרכזים הרפואיים הקיימים בהתאם לצרכים, עד למקסימום היכולת האפשרית. לפוריה יש לנו תוכנית תב"ע בתכנון מתקדם במימון של רמ"י, שכבר ממש בשלבים הסופיים - כמובן בתיאום עם בית החולים.

כן, אבל שם זה שיקום. אני מדברת עכשיו על הצלת חיים: טראומה ראשונית. מי מבתי החולים בצפון הולך לקחת אחריות על זה?

אנחנו בונים עכשיו בפוריה טיפול נמרץ ממוגן.

הכל בממשלתיים, נכון?

אז אני אומר: לגבי הכללית, שמעתם את הפירוט ואת התוכניות. בניין אונקולוגיה בבינוי. חדרי ניתוח תעשייתיים הם לפני מכרז. שמעתם את הפירוט של הפרויקטים שמתבצעים.

במשרד הבריאות נמצאת כרגע בקשה ליחידה לניתוחי לב בעמק, שהיא קריטית לנו וחלק מהתוכנית. על הבסיס הזה הגיעו הרופאים המובחרים בשביל שיוכלו לבצע פעילות בדיוק כמו בבתי חולים במרכז. זה יושב כרגע על שולחנכם. זה בידי משרד הבריאות, לאשר יחידה לניתוחי לב בעמק.

מתברר שאנחנו כן עובדים ומבקשים אישורים ממשרד הבריאות.

כנראה שלא, אם לא הגשתם תוכנית חומש למשרד הבריאות. המשך אחיזת עיניים.

רגע, חברים. אנחנו כולנו פה באותו צד.

האם יש כוונות לאשר את זה?

לגבי היחידה הזאת, אני לא יודע למי הוגשה הבקשה. יכול להיות.

אוקי, בסדר. אני מצליחה להבין. זה בעיקרון אצלכם, כי זה סינפסות, אבל אנחנו נעזור בחיבורים. שאלה: מה בסופו של דבר קורה? יהיה איזשהו מרכז - לא לתת פה יחידה ושם יחידה. יש מישהו שהולך לקחת אחריות על הבריאות בצפון? מבחינת משרד הבריאות, איך אתם רואים את זה?

מבחינת משרד הבריאות, אנחנו מתכוונים להשוות את התנאים בכל הארץ ככל שאפשר, גם בפריפריה הצפונית וגם בדרומית ולהתפתח. כפי שנאמר, בית חולים שלישוני הוא לא רק בית חולים יותר גדול אלא גם יכול לטפל ביותר דיסציפלינות של רפואה. הרופאים הבכירים מחפשים גם בנוסף לעבודה הקלינית גם הוראה וגם מחקר. לכן אנחנו גם מתכוונים להוסיף גם מחקר, ויש בתוכניות תב"ע והתחילו ניצוצות, גם בזיו בצפת וכן הלאה.

אוקי. תודה.

גברתי, משפט אחד: לבית חולים העמק יש ברישיון 614 מיטות - כמעט כפול מכל בתי החולים האחרים, פוריה וזיו. אין ספק שבית חולים העמק צריך להיות בית החולים השלישוני של צפון מזרח המדינה.

אבל האבא של משרד הבריאות, של הממשלתיים - הוא ייתן להם הכל.

אורלי, את רוצה להתייחס?

אני אגיד שלושה דברים: ראשית, כמו שאמר ליאור, שמעתם איך מתוקצבת כללית: 200 מיליון שקל בשנה לבתי החולים של כללית. זה פער ענקי לעומת בתי החולים הממשלתיים, ואני מכירה היטב איך הם ממומנים. פער ענקי.

כן, גם בזה אנחנו נטפל, ואני מזכירה לכולם שיש לנו את סעיף 9 על השולחן.

אוקי. אז זה דבר אחד. תוכנית חומש לא צריכה להיות מאושרת מול משרד הבריאות. במקומות שבהם צריך אישור, כמו למשל כירורגית לב, כמו למשל רישיון ל-PET, כמו רישיון ל-MRI - בוודאי שהגשנו בקשה לאישור. מיטות - הכל באישור משרד הבריאות. אנחנו הארגון הוותיק ביותר במדינה ואנחנו יודעים איך עובדים עם הרגולטור, עם כל האהבה. את תוכנית החומש אני לא צריכה לאשר מולם. זו פררוגטיבה של הכללית וכך אנחנו עובדים.

הבקשה ל-400 מיליון שקל הייתה עכשיו הצעה שלך, שאני מאוד אוהבת ומאוד מכבדת. אבל הם אומרים שהם לא מכירים - בוודאי שהם לא מכירים, כי לא ביקשנו.

לא, כי בסוף אי אפשר להביא תוכנית שהיא לא ישימה, או שאומרים שאם יהיו 400 מיליון אפשר יהיה ליישם אותה בחמש שנים ואם לא אז זה ייקח יותר שנים.

אנחנו נשמח מאוד לקבל את זה.

אופיר כץ, בבקשה.

קודם כל, באמת שזה עצוב לראות איך מתנהלת מערכת הבריאות שלנו, גם בתוך כללית. אבל אני רוצה להוציא את זה דווקא למשרד הבריאות, שהוא כאילו לא קשור לאירוע. הוא משקיף מלמעלה, רואה מה קורה למטה ואם מסתדרים או לא מסתדרים. ככה לא מתנהלת מדינה, ככה לא מתנהל משרד ממשלתי. ראינו את זה גם ב-MRI שהמשרד בודק מהצד אם עושים ביטוחים פרטיים או לא. גם פה אנחנו רואים אותו מתנהל, לא כמי שצריך להיכנס לעובי הקורה, להושיב את מי שצריך ולבדוק את הצרכים. בסדר - עשיתם בפוריה; תבדקו את האזור של עפולה וכל האוכלוסייה שמשרת בית חולים העמק, ותבדקו מה הצרכים. אתם צריכים ליזום לפי הצרכים של האוכלוסייה, ולא אם בית החולים הגיש לכם בקשה לאישור כזה או אחר. אתם צריכים ליזום לפי הצרכים של אזרחי מדינת ישראל. זה צריך להיות הסדר, ולא הפוך. פה, נראה שמשרד הבריאות נהנה לא להתערב, לתת להם להתעסק בינם לבין עצמם, ומי שסובל בסוף הם שוב אזרחי הפריפריה. בגלל המלחמות האלה, בגלל חוסר מעש והתערבות, ורצון להתערבות של משרד הבריאות. מי שסובל בסוף ומקבל שירות פחות טוב אלה תושבי הצפון, ואין מה לעשות - הם מקבלים שירות פחות טוב. זה בעיקר בגלל ההתנהלות של משרד הבריאות שלא נכנס לעובי הקורה.

אורלי, נכון שאולי אתם לא צריכים להגיש בקשה לאישור תחת הכותרת תוכנית חומש, אבל זה נראה לי מאוד מוזר שבמשרד הבריאות לא מכירים תוכנית כזאת גדולה. לך, גברתי יושבת הראש, אני מציע שתקבעי מעכשיו שנה קדימה בכל שלושה חודשים שכללית יבואו לדיון מעקב ויציגו איך מתקדמת תוכנית החומש.

חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה.

תודה רבה. אני כאן מתחילת הדיון ואני לא אחזור על הדברים שנאמרו. גם חברי הכנסת צודקים ומנהלי המחלקות שזעקתם הגיעה גם לתקשורת אחרי שלוש שנים וחצי של מאבק פנימי. הבעיה העיקרית פה, כפי שאני רואה, היא חוסר אמון והנתק שקיים בין ההנהלה של כללית לבין השטח. אני לא מדברת רק על המטופלים אלא על מנהלי המחלקות, עובדי מערכת הבריאות, שעובדים בחזית, מול העובדים שלהם ומול המטופלים. הם נאלצים להיאבק. זה פשוט מצב שלא יכול להיות ולא אמור להיות. כפי שהבנתי יש תוכנית שלא נבנתה בשיתוף מנהלי המחלקות אלא העמידו אותם מול העובדה והם נאלצו להסכים לתוכנית שהיא לא הכי טובה ולא הכי מושלמת אבל כך לפחות מקבלים משהו, כדי לצמצם את הפערים שקיימים בשטח - אבל גם זה לא נעשה.אנחנו שומעים את חוסר התקשורת וחוסר השקיפות - אנחנו לא קיבלנו נתונים כמה מנהלי מחלקות עזבו אלא רק כמה התקבלו, ויש חוסר בעוד נתונים אחרים. כלומר, אנחנו רואים גם חוסר שקיפות וגם חוסר אמון וזה הדבר הראשון שצריך לתקן.

לפי המצגת שהציגה הסמנכ"לית אורלי ויינשטיין, המצגת טובה ורואים אופק ועתיד, אבל אני לא יודעת עד כמה זה ישים. שמענו לא פעם שמנהלי המחלקות זועקים שהמנכ"לית של כללית לא מסכימה שזה יקרה ושזה ישים. אם כך אז למה מציגים לנו את זה? אנחנו צריכים לדעת את האמת: האם באמת הולכים ליישם משהו? האם באמת יציגו את זה ויגישו באופן רשמי למשרד הבריאות כדי לקבל אישור? המצב חמור מאוד, וועדת הבריאות צריכה לקחת על עצמה פיקוח וניהול.

תודה, טטיאנה.

חברים, אני רוצה לסכם. אני גם הייתי בבית החולים ושמעתי את הרופאים. אני גם אשב עם כללית פעם נוספת בצורה הרבה יותר סדורה על התוכנית. אנחנו מבקשים ממשרד הבריאות כך: לקיים ביחד עם הוועדה וחבריה סיור נוסף בבית החולים, ובכלל סיור נוסף בבתי החולים בצפון כדי לבדוק את המוכנות של הפריפריה ברמת שירותי הבריאות. התובנה שלנו פה היא שצריך מהלך גם של האוצר וגם של משרד הבריאות. אם יש תקצוב, הוא צריך להיות ייעודי ומפוקח.

הוועדה תבצע פיקוח ומעקב גם אחרי מה שכללית הציגו וגם אחרי נתונים שמשרד הבריאות יידרשו להציג לאור מה שאתם הגשתם. אני מבקשת מכללית: תעבירו את התוכנית הזאת למשרד הבריאות. אנחנו נבקש כבר בשבוע הבא את התגובה של משרד הבריאות לתוכנית - גם לגבי התקצוב שלה וגם לגבי היערכות ומוכנות וכל מה שצריך, ונסייע היכן שצריך.

אנחנו נבקש לקיים דיון חוזר על העניין בזמן הקרוב, לבדוק איפה הדברים נמצאים והיכן הם עומדים.

אני אומר שכשאנחנו שומעים גם מרופאים וגם מאחרים על בית חולים שהוא היה פנינה של הצפון ועכשיו הם מרגישים שזה לא המקום, או שהם מרגישים אבודים - אנחנו לא יכולים לאפשר לזה לקרות. משבר האמון הזה צריך להיפתר. אני רק אומר שסידור מערכת האשפוז בישראל יקרה. אין מה לעשות: בסוף תאגוד בתי חולים ובכלל בחינה של כל מערך האשפוז בישראל צריך להיות הרבה יותר מסודר.

אני רוצה להודות לרופאי העמק שהגיעו לכאן וסליחה בפני מי שלא הספקנו להביא אותו לדבר. אנחנו נעשה דיון נוסף. תודה רבה לנציגי כללית. תודה רבה לרן רזניק ולכל השותפים פה, גם מהר"י. אנחנו ניפגש בדיון הבא. אני כבר אוציא זימון לדיון הנוסף. תודה רבה לכולם. אני נועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:09.