פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
הוועדה לביטחון הפנים
15/02/2022


מושב שני

פרוטוקול מס' 65
מישיבת ועדת ביטחון הפנים
יום שלישי, י"ד באדר א' התשפ"ב (15 בפברואר 2022), שעה 9:44

התנהלות המשטרה מול תופעת הפרוטקשן בחנויות הסלולר בחברה החרדית

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר

יוליה מלינובסקי
שמחה רוטמן

שר התקשורת יועז הנדל
שימי מרציאנו - מת"ח לב הבירה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

רותי האוסליך - קצינת אח"מ מרחב דן, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

קלאודיה בילנקה דוד - עו"ד ממונה, פרקליטות מחוז ת"א פלילי, פרקליטות המדינה

אריאלה שטיינר - ראשת ענף רגולציה, משרד התקשורת

יצחק קאופמן - בעלים של חנות סלולר בבית שמש

משה אלמליח - בעלים של חנות סלולר בבית שמש

נתנאל כהן - בעלים של חנות סלולר בשכונת גאולה בירושלים

יצחק דרעי - בעלים של חנות סלולר בשכונת גאולה בירושלים

דוד דוידוב - בעלים של חנות סלולר בבני ברק

לאה דוידוב - אשתו של דוד דוידוב

ריקי שפירא רוזנברג - עו"ד, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

יפה בר דוד

איתמר אדלשטיין – מתמחה

לאה קריכלי

א.ב., חבר תרגומים

התנהלות המשטרה מול תופעת הפרוטקשן בחנויות הסלולר בחברה החרדית

בוקר טוב לכולם, סליחה על האיחור, אנחנו פותחים את הישיבה של הוועדה לביטחון הפנים. היום ה-15 בפברואר 2022, י"ד באדר א' התשפ"ב. הנושא: התנהלות המשטרה מול תופעת הפרוטקשן בחנויות הסלולר בחברה החרדית. אנחנו מקיימים את הדיון הזה לפי בקשתה של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, ואנחנו מתכבדים בנוכחות של שר התקשורת, חברי השר יועז הנדל שהנושא הזה בליבו. הוא גם ידבר ויפתח את הדיון. רק אני רוצה להגיד כמה מילים לפני שאני מעבירה אליך.

הנושא הזה של הפרוטקשן נידון כאן בוועדה. הוא נידון כאן בעיקר בנושא של פשיעה חקלאית שאתה מכיר מצוין בעצמך, ובכלל בנושא של פשיעה בחברה הערבית. דווקא בפשיעה בחברה הערבית כשיש תופעות של פרוטקשן, ברוב המקרים זה דברים שאנחנו לא יודעים אפילו מול מי מתקשרים, כי זה כל מיני מתווכים שעומדים בין לבין. באירוע הזה של פרוטקשן אני יכולה להגיד שאני שולטת בחומר כי אני מלווה אותו כבר כמה חודשים. האירוע הזה מטריד הרבה יותר, כי כאן בניגוד למה שאנחנו רואים בפשיעה בחברה הערבית, הם עושים את זה בצוהרי היום בלי שום בעיה, בלי חששות מאף אחד, מנפצים, שוברים, ונדליזם, הורסים לאנשים את מקור הפרנסה שלהם בלי שום בושה. אם בעולם שבו אנחנו מתעסקים, בעולם ביטחון פנים בהתמודדות המשטרה, הרבה פעמים אפילו לא יודעת מי בדיוק - - - , דווקא כאן באירוע הזה האירוע מאוד ברור, אין בושה, לא חוששים לא מהמשטרה. ראיתי סרטון ששוטר נמצא בכניסה, דוחפים גם את השוטר. אני חושבת שבאירוע המזעזע הזה אנחנו חייבים לפעול בצורה חזקה ונחושה, ולא סתם גם השר נמצא כאן, כי זה באמת אחת המשימות שלו.

אני רוצה להגיד שאת ועדת הרבנים לענייני תקשורת הזמנתי לכאן, את אותו ארגון מפוקפק, עברייני בעיניי שממרר את החיים של אנשים שכל מה שהם רוצים זה להתפרנס. הזמנתי אותם. הם ביקשו שלא להגיע לדיון. אני מזכירה לכם שלכנסת אפשר להגיע גם פה, גם בזום. הם בחרו שלא להגיע וחבל מאוד, כי מה שנקרא, למרר את החיים של התושבים הם עושים.

אנחנו רוצים לתת לאנשים להתפרנס ואנחנו מכבדים את זה, בטח בחברה החרדית שהרבה פעמים אנחנו כל הזמן נוהגים לבוא ולהגיד, לא עובדים, אז הנה אנשים באים, רוצים לעבוד, רוצים להתפרנס בכבוד, לחזור הביתה למשפחה שלהם, ובסוף אין להם ברירה אלא להיכנע לגוף שהוא פשוט סמי-עברייני, שממרר להם את החיים, שהפך את החיים שלהם לסיוט. ראיתי אנשים שלא ישנים בלילה, אנשים שפשוט חרב עליהם עולמם, ועל מה? עוד בעיקר חנויות שמוכרים טלפונים כשרים. הניצול של האירוע הזה זה פשוט פרוטשקן לאור יום, שבו חייבים לשלם לאותו גוף כי אם לא, אי אפשר פשוט להתפרנס בכבוד ובצורה ראויה, לכן פנתה יוליה מלינובסקי. נעניתי ישר לקיים את הדיון. אני חושבת שזה דיון חשוב. אני חושבת שאנחנו צריכים לחשוב על פתרונות. אני יודעת שיש כאן שותפים טובים לאירוע באמת המטלטל הזה שלצערי, זה מה שאמרתי לשר לפני שהתחלנו את הדיון, אני באמת מנסה לחשוב איך אפשר לתת פתרונות לאותם אזרחים טובים שבסך הכול קמים בבוקר והולכים לעבודה, ויום-יום מנוצלים על ידי גוף עברייני לחלוטין. זה כמה מילים שלי על האירוע. אני מעבירה ליועז הנדל, שר התקשורת. בבקשה אדוני.

יופי, תודה רבה. קודם כל גבירתי היושבת-ראש, תודה על הדיון. בכלל אני חושב שליצור עיסוק בתחום ביטחון הפנים, משמעותי וחשוב זה האתגר הכי גדול של מדינת ישראל. עם האויבים מבחוץ אנחנו יודעים להתמודד. עם האתגרים מבפנים ללא קשר לדיון היום, אני חושב שאנחנו פחות טובים. העשור האחרון, כך זה נראה במבחן התוצאה, המשילות בנגב, בגליל, בערים המעורבות, יצירת האוטונומיות בתוך מדינת ישראל, ולכן הוועדה הזאת היא מאוד חשובה והעיסוק שלה הוא חשוב. אני רוצה גם להודות ליוליה שיזמה את הדיון ולוקחת את הנושא ברצינות. שוחחנו לפני, אז אני שמח להיות כאן.

אני רוצה לתת לכם נקודת מבט של משרד התקשורת איך זה תופס אותנו, ואני חושב שזה אירוע שגדול עכשיו מההבנה אם זה הנקודה של המשטרה או של החברה. אני אציג בפניכם ממש בקצרה איך הדברים התגלגלו. החברה הכללית, הדתית, החילונית, זו שלא נמצאת במגזר החרדי, פחות מכירה את ועדת הרבנים ופחות מכירה את הסיפור של טלפונים כשרים. אני התוודעתי אל זה פעם ראשונה למעשה כשנכנסתי לתפקידי כשר תקשורת בסבב הראשון, בממשלה הקודמת, ואז הגיעו אליי תלונות על חסימות מספרים. חסימות המספרים שעליהם התלוננו היו של טלפונים לחירום, משרדי ממשלה וגם מפלגות. חבר הכנסת רוטמן לדוגמה, התלונן על כך שחסמו את המפלגה שלו. לא נתנו להתקשר למפלגה ולא נתנו לקבל שיחות מהמפלגה כי הם לא תאמו את דרכם הפוליטית, לא כי חלילה הם לא כשרים. אני חושב שחבר הכנסת רוטמן הוא כשר למהדרין, אם יורשה לי לתת תעודת כשרות לאנשים, אבל מכיוון שאני לא קובע מי כשר ומי לא, זה רק להמחיש שהעיסוק שלי כשר תקשורת החל בוועדת הרבנים כשהבנתי שיש בעצם חסימות שרירותיות של כל מיני גופים ואנשים ועסקים, ומחסימות שנועדו לעצור תוכן לא ראוי זה הפך להיות חסימות פוליטיות ועסקיות. כך מוצאים חסימות של עסקים, פיצה שלא תואמת את האינטרס העסקי, מפלגה שלא תואמת את האינטרס של אותם אנשים ואפילו שיעורי תורה. אני אספר לכם שחסמו שיעורי תורה של הרב עובדיה יוסף, המוקלטים, ושיעורי תורה של הבנים שלו. חסמו אותם כי ועדת הרבנים החליטה שזה לא מתאים, והיה ויכוח פנים-חרדי.

יש הרבה שבאים ואומרים לי, למה אתה מתערב? זה אירוע פנים-חרדי. למה אתה מכניס את ידיך לתוך הקלחת? אבל כשאתה לא מכניס את ידך לתוך הקלחת ואתה מאפשר להיווצרות אוטונומיה, אז המראות שדיברת עליהן זה מה שאנחנו רואים, בעצם התפרצות של אלימות ופרוטשקן ועוד ועוד. זה נדבך אחד, החסימות. כך נכנסתי לעניין הזה.

הדבר השני שגיליתי זה שאין תחרות, זאת אומרת, יש קבוצה אחת, חבורה אחת, קרטל אם תרצי, של עסקנים שהם קובעים הכול, מהחסימות של המפלגה של רוטמן עד החסימה של הפיצה, והם גם קובעים שאף אחד אחר לא יכול לייצר תחרות. גם פה צריך לציין שנציגים של מפלגת ש"ס ניסו להקים תחרות, ועדת רבנית ספרדים. הביאו את כל החתימות של הרבנים הכי בכירים, וברגע האמת התקפלו כי ועדת הרבנים לא רצתה תחרות. בעולם עסקי זה נורא הגיוני. יש לך משהו שהוא שלך, מונופול. אתה יושב על הכשרות, על חצי מיליון לקוחות, אתה לא תרצה לחלוק את זה עם מישהו אחר, לכן הם חסמו בעצם גם יצירת תחרות, גם כשרויות אחרות. יש אחד שירצה שיהיה לו טלפון עם ווייז, יש אחד שירצה שיהיה לו טלפון רק עם וואטסאפ, אחר רוצה בלי שום דבר. לא יצרו את התחרות הזאת בכלל ושמרו על העוגה.

באיזשהו שלב ראו אותו קרטל כי טוב ואמרו אם ככה, אם אנחנו יושבים על כלל שרשרת המזון, למה בעצם שלא נרוויח כסף גם מהייבוא והמכירה? אין סיבה שלא. אם אנחנו יושבים על כלל התהליך ואנחנו יושבים על החסימה בתחילת הדרך, על כך שאף אחד לא יכול לעזוב אותנו, כי אם הוא יעזוב אז לא ניתן לו את הקניין שלו כמו לאזרחים אחרים, שזה המספר, אז למה שלא נשב גם על שלב הביניים ואנחנו נקבע שמי שרוצה טלפון כשר, יקנה דרכנו. גם נקבע לחנויות מי כשר ומי לא. איך קובעים מי כשר ומי לא? תיכף אני מניח שתשמעו את בעלי החנויות. ישבו אצלי חלק מהם. אחרים באו אליי בשקט-בשקט כדי שלא ידעו, כי הם מפחדים מחשיפה. בין 10,000 שקל למספרים אחרים לחודש, ובנוסף גם לקנות מכשיר דווקא מהם. מכשיר שעולה 100 שקל, הם מוכרים ב-400 ומשהו. חבר'ה, אני צודק?

אנחנו קונים ב-100, הם מוכרים לנו ב-200.

אז כפול שניים. יש חנות שבאה אליי וסיפרה לי שהם מוכרים להם ב-480. זה תלוי. זה עניין של היצע וביקוש, אבל במקום שיקנו את הטלפון רגיל, אותו טלפון בדיוק אבל זה כשר עולה 200 בשבילו ולאחר 480, ולצורך העניין זה שאמרו עליו שהוא לא כשר עולה 100 שקל.

זה אותו מכשיר.

אותו מכשיר לגמרי, ואז ישבו גם על השרשרת הזאת. ברגע שאתה לא מיישר קו, אז אתם רואים את התופעות של האלימות, את ההתפרצויות על החנויות ואת הכנסת דבק למנעולים וניפוץ חלונות ראווה ואיומים. אני שמעתי שיחות של ועדת הרבנים, של נציגים שלהם, שנשמעות בדיוק כמו פרוטקשן בכל מקום אחר. "אנחנו לא בדיוק אומרים לך מה לעשות אבל תבין, זה לא אנחנו", "אם לא תשלם, אם לא תעביר את הכסף אז תדע לך שאנחנו לא אחראים למה שיקרה לחנות שלך", ורואים את זה בפועל במספיק סרטונים שיצאו מאותם אירועים.

המשימה שלי בסוף זה לייצר תחרות ונגישות בכל תחום וגם בתחום הזה, לכן מה שאני עושה, אני דואג לחברה החרדית. אני יודע שיוצא בתקשורת והנרטיב הוא שמכניסים אינטרנט לחיינו, אז אני אומר כאן קבל עם ועדה שאני לא מתכוון לפגוע באורח החיים החרדי ואני לא אפגע באורח החיים החרדי. מי שלא ירצה להתחבר לאינטרנט ולהישאר עם טלפון כשר של ועדת הרבנים הנוכחית, יישאר. אף אחד לא יפריע לו. מה אני כן רוצה? שתהיה תחרות. אני רוצה שלאזרח חרדי, הוא לא יסבול מיוקר המחיה, שהוא ישלם פחות, שלא 60% מהחרדים יחזיקו שני טלפונים בכיס ויסבירו את זה כי אי אפשר. אני רוצה שלא יפגעו בחנויות, שלא יפגעו בפרנסה של אנשים, ובעיקר אני רוצה לראות שיש חוק וסדר בכל מקום במדינת ישראל, למה? כי כשאין חוק וסדר ויש אוטונומיות, זה פוגע באזרחים. כשיש מהומות ואלימות מול חנות בבני ברק או ברחוב גאולה, זה פוגע בתושבים שגרים שם.

אנחנו הישראלים נהנים להפוך את המשטרה לשק חבטות, אבל בסוף המשטרה היא הכלי הביצועי שלנו, של דרג מקבל ההחלטות. יש הרבה דברים שאפשר לבקר אותם ויש לי לא מעט ביקורת כלפי המשטרה וזה מה שאת עושה בוועדה ובצדק, וצריך לבקר, אבל בסוף אנחנו אחראים. כשהרגולציה מייצרת מציאות בלתי אפשרית, בסוף המשטרה מוצאת את עצמה בקצה מתמודדת עם אירוע שהוא כמעט בלתי אפשרי, לכן המסקנה שלי היא בשני רבדים. קודם כל עליי, על כתפיי לוודא שיש תחרות במגזר החרדי ולוודא שהחרדים מקבלים שירותים ראויים ומחירים ראויים. זה קודם כל. לשם כך צריך לפרק קרטלים. קרטלים מפרקים בכל מקום במדינת ישראל וגם במגזר החרדי.

שניים, צריך חוק וסדר, וקודם כל זה מתחיל אצלי והאחריות עליי. שלוש, גם המשטרה ואני אומר לכם כאן נציגי המשטרה, תצטרכו לעשות עבודה מדויקת יותר. יש מספיק עדויות על מי שמפעיל את זה. לעשות חקירה מאומצת, לעצור אותם ולוודא שאף אחד לא מפעיל אלימות. אני בדרך כלל עוסק במגזר הערבי ובכאוס שם, ועד כמה חשוב להחזיר את הריבונות. יש פה מקרה אחר, להבדיל אלף אלפי הבדלות, אבל זה מקרה שחייבים לטפל בו, והמסר ממשלת ישראל ובכלל אני חושב, מהכנסת ללא קשר לקואליציה ואופוזיציה. המסר חייב להיות שאנחנו לא מאפשרים אוטונומיות במדינת ישראל. חוק אחד לכולם. כולם תחת אותה תפיסה. כולם, מאפשרים להם גישה ותחרות לכלל המוצרים. אני חושב שזו משימה לאומית שעליה אפשר להסכים. צר לי שהדיון הופך להיות דיון עם נימוקים דתיים למרות שהוא לא באמת קשור לזה. אני חושב שבסוף מה שנעשה, התהליך שאני עושה, הרפורמה שאני עושה, שסופה לגמור את האירועים האלה, היא רפורמה שטובה לחברה החרדית כי בעיניי יש לי אחריות למגזר החרדי כפי שיש לי אחריות למגזרים אחרים. תודה.

תודה רבה. תודה גם שהגעת לדיון החשוב הזה. בבקשה חברת הכנסת יוליה מלינובסקי.

תודה רבה גבירתי, תודה רבה אדוני השר. קודם כל תודה על ההיענות המהירה מאוד שלך כדי לקיים את הדיון הזה. זה לא ברור מאליו בכנסת, במיוחד עכשיו כשאנחנו נמצאים בתקופה מאוד לחוצה. זה רק מראה עד כמה הנושא הזה נוגע בכולנו, וכולנו ראינו את הכתבה ב-N12 על מה שקורה. ראינו ולא האמנו.

לא כולנו ראינו.

אוקיי, אז היו כאלה שלא ראו אבל האמינו. תודה רבה גם כן לשר התקשורת. אני יודעת שאתה קיבלת אבטחה משב"כ לאחרונה, שזה נורא מצער אותי שהשרים שעושים את העבודה הנאמנה שלכם יצטרכו בזמן האחרון לקבל אבטחה, אתה וקבוצה טובה עם מתן כהנא, עם איילת שקד. יש עוד שרים. זה רק מראה עד כמה המצב הוא עגום, שהשרים בממשלת ישראל צריכים לקבל אבטחה משב"כ עקב עבודתם.

אגב, ראיתי שליברמן, יש לו מאבטח. שניים?

הוא מתוך תפקידו כשר האוצר.

אז אני רוצה להגיד לך שמתוך תפקידו של כחלון כשר אוצר לא היה לו מאבטח.

אבל ליברמן, בגלל שהוא היה שר ביטחון לשעבר.

אם אנחנו כבר מדברים על זה, יש שבעה תפקידים במדינת ישראל שהם מאובטחים מתוך החוק, אחד מהם זה שר האוצר בלי שום קשר.

את לא הבנת אותי. אמרתי שבגלל המצב החמור - - -

עכשיו מר ליברמן לצערי מאובטח פי שלוש ממה שהוא היה צריך להיות מאובטח.

אני רוצה להגיד לך שבכנסת ה-20 כשהיינו ביחד, שר האוצר לא היה מאובטח.

היה חי כמו בן אדם.

נכון.

עכשיו לעצם הנושא. אני לא מבדילה אלף הבדלות. מה שאני רואה עם ועדת הרבנים הזאת, ויכול להיות שאנשים מהמשטרה יעזרו לי בהגדרות, אני רואה בזה ארגון פשע מאורגן. יש הגדרות מה זה ארגון פשע מאורגן, שזה ארגון, שזה כסף, שזה חיילים, שזה היררכיה ובסוף בסוף שליטה בכסף, אז הם מתנהלים כמו מאפיה. הם עושים את זה לשם הדת אבל הדת שם זה באמת משהו בשוליים. פשוט משתמשים בזה, ואתם במשטרת ישראל חייבים לשים לזה סוף. כל מה שאמר שר התקשורת, תחרות, הוזלת מחירים זה גם חופש הבחירה של אזרחים. הארגון הזה מרשה לעצמו, לא ברור מי תומך בו, תיכף אנחנו גם כן נדע מי הכוחות, לשלוט בכסף של אזרחים, לשלוט בחירות של אזרחים, במחשבות של אזרחות, בעסקים ובכל הזכויות של אזרחים. בן אדם רוצה לקנות טלפון כשר, שאם הוא כשר, זכותו המלאה. זכותו לקנות איפה שהוא רוצה. אני ראיתי בכתבה, ממש מחלקים פלייר, כדאי לך לקבל הכשר של ועדת הרבנים.

יועז מטפל בנושא של הקווים אבל הדבר הזה שמחייבים עסק לקנות סחורה רק מספק מסוים, ואני לא אטעה במיוחד אם אני אגיד שכנראה אותם ספקים איכשהו קשורים לוועדת הרבנים בקשר כזה או אחר משפחתי או חברי או עסקי, זאת אומרת בסוף בסוף זה מאפיינים של ארגון פשע, מאפיה לכל דבר ועניין. בקצה יש כסף, בשליטה בהמון. זה מאורגן, זה מסודר, זה עם מסרים, זה עם פתקים שמחלקים בלילה, "תדע לך מה עליך לעשות", וזה בחצר ביתנו, זאת אומרת זה פה. איך אפשר לדבר על המגזר הערבי ופשע מאורגן? זה פה. זה שתי דקות מהכנסת.

עכשיו עוד משהו שאני רוצה לציין. אני יודעת שהרבה ח"כים מהמפלגות החרדיות תומכים במאבק הזה אבל הם תומכים בשקט. היחיד שהעז עכשיו להגיע לפה הוא גם כן לא ממפלגות חרדיות, זה שמחה רוטמן, כי מצד אחד הם תומכים אבל בצד שני מפחדים לפתוח את הפה. התופעה הזאת קיימת לא היום, לא אתמול. זה כבר שנים. זה פשוט התעצם עכשיו. רק כדי להמחיש את השקר, אני ביום שישי הייתי בפאנל ב"אופירה וברקו" עם עיתונאי חרדי, ישראל כהן, חרדי למהדרין מחצר של גפני, מסתובב עם טלפון חכם. בפאנל נפלט לו שהוא גם כן עוקב באינסטגרם אחרי אופירה ועל התוכן הפוגעני, אבל אם אנחנו נדבר איתו עכשיו, וזה ממש מוקלט, זאת אומרת זה היה בשידור, זה רק ממחיש את השקר, את הצביעות, את הדין אחד לעצמם ודין אחר להמון. למה עושים את זה? כי ככה שולטים בבני אדם, במוח של האזרח, כדי שהוא לא יקבל אינפורמציה, שהוא יהיה בשליטה, שיהיה תלוי וסמוך לשולחננו.

אני ראיתי את התמונה שהשוטר שם בכניסה חסר אונים. אני שמעתי תלונות של בעלי עסקים שאומרים שהזמינו משטרה והמשטרה לא מגיעה פשוט. אם לא אתם עם כל המורכבות של העניין, אנשי משטרה, אז מי? אין לנו משטרה אחרת. פשוט אין. זה מה שיש. עם זה אנחנו נצטרך לחיות ולהסתדר ולהתמודד, ואנחנו באמת מצפים מכם עם כל המורכבות, ויש מלא בעיות מפה עד הודעה חדשה, להשליט סדר, כי די עם הבריונות הזאת, עם הוונדליזם הזה, עם הברבריות הזאת. מנסים לצבוע את זה שזה מלחמה על שם כשרות ודת ודברים היפים. שקר וכזב. כסף, כסף, כסף. תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה אדוני.

תודה רבה. דבר ראשון אני חושב שהדיון הוא חשוב, אבל לדעתי הוא קיבל פה איזשהו כיוון לא נכון. אני אנסה להציב פה עמדה מורכבת. דבר ראשון אנחנו פה בוועדה לביטחון פנים. אנחנו לא בוועדה לענייני לא החברה החרדית, לא אורח החיים שלה וגם לא ניסיון לחנך אותה. זה המקום שלי פה. אני לא רוצה לשנות את החברה החרדית. אני רוצה לאפשר לחברה החרדית לחיות את חייה. הבעיה פה היא ביטחון פנים. הבעיה פה לפי מה שנמסר לי ולפי התיאורים זה שתוקפים חנויות ועושים פרוטקשן, וזה לא משנה אם זה קורה בתוך בני ברק, ואוזלת היד של משטרת ישראל בהקשר הזה כמו שאמר השר יועז הנדל.

בחזית הפנימית כולה יש בעיות. יש איים של חוסר משילות בנגב, בגליל. בתחילת השבוע הייתי בשמעון הצדיק ועכשיו אנחנו מדברים על גאולה או על בני ברק. בהקשר הזה בשביל זה אני פה. אני חושב שגם לאדם שמתגורר בבני ברק יש זכות, תאמינו או לא, לחיות את חייו. אני תושב בני ברק. גדלתי בבני ברק כל ימיי. היום אני גר בלוד אבל עד גיל 26 גרתי בבני ברק וניהלתי אורח חיים דתי-לאומי בבני ברק, וקניתי את הטלפונים שלי בבני ברק, גם הכשרים וגם הלא כשרים, והיו לי משני הסוגים. בני משפחתי גם הדתיים-לאומיים וגם החרדים, חלקם מחזיקים טלפונים חכמים וחלקם מחזיקים טלפונים כשרים, וחלקם בצוק העיתים גם וגם. אני אפילו מבין את הערך החינוכי. פה יש לי מחלוקת חמורה איתך, יוליה.

זכותו של אדם לחיות את חייו, כוללת גם את הזכות של אדם לחיות בקהילה. לחיות בקהילה עם כללים, עם גדרים. גם אם הכללים והגדרים של הקהילה הזאת לא מוצאים חן בעיניי, זה חלק מזכותו והחופש של האדם לחיות את חייו כחלק מקהילה. יש אנשים שהקהילה הזאת עוזרת להם. היא נותנת להם מערך תמיכה שאני מרגיש, גם אני חי בקהילה, שאני פחות צריך, וזו בחירה לגיטימית ככל הבחירות. גם הבחירה להשתמש בטלפון כשר היא בחירה לגיטימית ככל הבחירות.

זה בדיוק מה שאמרתי.

גם הקהילה וגם מנגנוני העזר, חז"ל אומרים שכאשר נפטרו תלמידיו, כלומר עזבו אותו לקראת פטירתו. למיטב זכרוני זה היה רבי יוחנן בן זכאי. אם אני טועה בשם אז זה יהיה אמורא אחר או תנא אחר. הוא אמר להם, "יהי רצון שיהא מורא שמיים עליכם כמורא בשר ודם". שתפחדו מהקדוש ברוך הוא כמו שאתם מפחדים מבני אדם. אמרו לו, זה מה שאתה מבקש, שנפחד? - - -

אבל מה בין זה לאלימות, במחירים, בהפקרות הזאת? יופי, מצוין, אף אחד לא פוסל את זה.

יוליה, אני אמרתי שאני מעביר מסר מורכב. אמרתי בהתחלה שזה סוגיה - - -

טוב, זה כנראה יותר מידי מורכב בשבילי.

כנראה. אני בטוח שלא, אבל. אמרתי בהתחלה שזו סוגיה של ביטחון פנים, וכאן אני לא מקבל אפילו לא גרם של פשרות, מצד אחד. מצד שני, אני כן חושב שהלאפשר לקהילה לקיים גם את מערכי התמיכה עד רמה מסוימת, כל זמן שיש אופציית יציאה מהקהילה, גם את המנגנונים של הכפייה הקהילתית, לא הכפייה באלימות חלילה. אם אני אבוא לבית הכנסת שלי בלי כיפה, אף אחד לא ירביץ לי מכות אבל יעקמו את האף ויגידו, מה אתה עושה? יוליה, זה לא ויכוח ביני ובינך. אני לא חושב שיש מחלוקת אפילו כל כך גדולה.

בחזית של הטיפול המשטרתי אני לא חושב שצריכה להיות בכלל מחלוקת. אני חושב שמשטרת ישראל צריכה לטפל. תופעות כמו שאנחנו רואים, של איומים, של פרוטקשן וגם כן של השתלטות על כל המערך באמצעים של כפייה, זה דבר שצריך לטפל בו כפי שמשטרת ישראל מטפלת בכל פשע, בין אם זה נעשה על ידי גוף שקורא לעצמו ועדת רבנים או כל גוף אחר.

בכל הנוגע למתן האופציות, שזה התייחס השר ואני חושב שזו אמירה חשובה, אני חושב שהפתרון צריך להיות לאפשר באמת קומה כשרה. לאפשר לאנשים שרוצים גם את הסימון החיצוני הזה של אני חלק מקומה כשרה. אני אומר, במספר שלי כחלק ממאפיין זהות של האדם, מספר הטלפון של האדם זה כבר כמו השם שלו, כבר כמו תעודת הזהות שלו, אני מונה את עצמי בקרב אנשים שרוצים טלפון כשר בלי אינטרנט, בלי אס.אמ.אס, כן, זה מערך שאפשר לעשות, אבל בתוך המערך, איזה קווי טלפון חוסמים לי, איזה שירותים מונעים ממני, איזה מנגנונים, לאפשר באמת את אותו פלורליזם שאתה מדבר, שבן אדם רוצה לעבור ועדת רבנים, בן אדם שגדל באיזושהי חסידות מסוימת ורוצה לעבור לחסידות אחרת או בן אדם שרוצה לעבור לוועדה של הספרדים או לוועדה של האשכנזים או לוועדה של הליטאים או בכלל רק טלפון חסום בלי ועדה בכלל, לתת לו את האפשרות הזאת בלי לשפוך את התינוק עם המים, אני חושב שאפשר לעשות את זה גם בהידברות עם האנשים, ואני חושב שמנגנוני הכפייה שמפעילה באמת בהקשר הזה והלחץ ועדת הרבנים, צריכים להיפסק.

אני מחזק אותך במהלך של הפתיחה לפלורליזם בוועדות, לפלורליזם בתעודות הכשרות בהקשר הזה של הטלפונים. אני חושב שהוא חשוב. אני חושב שצריך להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים ולא לאפשר סיטואציה של מאפיין הזהות הזה הבסיסי ייעלם.

תודה רבה חבר הכנסת רוטמן.

גבירתי היושבת-ראש, אני רק צריך לזוז, אז תודה.

אין בעיה. תרצה אולי לשמוע אחת מהחנויות?

אני חושב שאני מכיר את החבר'ה שיושבים כאן, אז אני מתנצל שאני צריך ללכת לדיון אחר. אני רוצה להודות לכם על הדיון ועל הדברים החשובים. אני אומר לכם כאן חד וחלק, מי שירצה טלפון חסום שלא מגיע לאינטרנט, יהיה לו. אני לא פוסל את האפשרות, להיפך, ולא מזלזל באורח החיים החרדי, אבל מי שלא ירצה, יוכל, וזה צריך להגיד. יש חופש בחירה במדינת ישראל והוא יהיה חופש בכל מקום. אני תמיד שמח להידברות. יוליה, תודה על התמיכה. אני לא חושש מהאיומים. אני חושב שזה כלל החברה החרדית, חשוב להגיד. בלי להתייחס לאיומים, יש קיצוניים בחברה החרדית וצריך לטפל בהם בכוח. אף אחד לא יסית אותי מהדרך הזאת. אנחנו הולכים לשם. לא יהיה קרטל פה, לא יהיה כאוס ולא יהיה אוטונומיות במדינת ישראל בשום מקום, ואנחנו צריכים לחזק את משטרת ישראל שתעשה את זה מדויק יותר. זה בסוף האירוע.

אין בעיה. אני אעדכן אותך גם במסקנות הדיון.

תודה רבה לכולם, דיון מאוד חשוב. תודה ליוליה, תודה מירב.

תודה יועז, תודה שבאת. אני רוצה לשמוע קצת מבעלי החנויות. נתחיל עם דוד דוידוב שיש לו חנות סלולר בבני ברק.

קודם כל תודה רבה על רשות הדיבור. יש לי חנות 11 שנה בבני ברק. אנחנו חמישה-שישה עובדים בחנות. לפני משהו כמו שנה הגיע אליי נציג של ועדת הרבנים לתקשורת, ככה הוא הציג את עצמו, ביקש שאני אראה לו תעודת זהות שאני בעל החנות. אמרתי לו, אתה לא שוטר, אני לא חייב לך כלום, ומפה זה התפתח ל"חבל, זה יגמר לא טוב". בלית ברירה הוצאתי תעודת זהות, הראיתי לו שאני בעל החנות. אמרתי לו, דבר מה יש לדבר. הוא אמר לי, שמע, אתה חייב לקחת פה כמו שכל שאר החנויות לקחו. אם לא, יהיה לך פה הפגנה שלא חלמת עליה, משהו כמו 10,000 איש, ואז אמרתי לו, אני לא מפחד מכלום כי ככה חונכתי. אני יודע שאני בדרך הנכונה.

כמובן שהחנות שלנו מוכרת אך ורק מכשירים שמתאימים למגזר החרדי. אני בעצמי בבית, אשתי נמצאת איתנו פה, אין לי מחשב בבית. אני מסתדר בלי כל שאר הדברים. לא עוקב אחרי אף אחד באינסטגרם כי אין לי אינסטגרם. בחור דתי, חרדי. אני אפילו לא יכול לקרוא לעצמי מודרני. מאידיאולוגיה אני לא מוכר מכשירים פסולים בחנות כי ככה חונכתי, ככה גדלתי וגם המגזר לא מבקש את זה. המגזר מבקש מכשירים שיכולים לשרת אותו, אם זה ווייז, פנגו, מיילים, קופות חולים, וגם אנשים מהמגזר של הציונות הדתית שרוצים מצלמה ונגן, הודעות, אס.אמ.אסים שאצלם זה מקובל וראוי. אמרתי לו שאני לא מפחד. הוא אמר לי, תקשיב, אתה רואה אותי לבוש ככה אבל אני חזרתי בשאלה, חזרתי בתשובה, חזרתי בשאלה, חזרתי בתשובה שלוש פעמים. עברתי הרבה בחיים. אין פה בחור טוב שאתה מכיר, "בחור טוב", החברים פה מכירים, מבינים מה אני מתכוון, שלא מכיר אותי, ואני גם ישבתי, אני לא אזכיר את השם, אצל אחרון העבריינים. אני מפחד להזכיר את השם שלו כי זה לא נכון ולא ראוי. מפה נכנסתי לפחדים. הוא אומר לי, אני מקושר לפלוני אלמוני ואם צריך הוא גם ייכנס לתמונה.

לא הראיתי פחד אבל נבהלתי מאוד. ניגשתי למשטרה. זה היה אותו יום ברית של הבן שלי. ניגשתי למשטרה בלילה בסביבות 00:00 ופתחתי את הדברים כמו שנאמרו. הוא היה בהלם שהוא הזכיר שם של כזה אדם. הוא אמר, אני מזמין אותו. אתה תהיה מוכן לעימות מולו? אמרתי כן. יום למוחרת כשהוזמנתי, הרבנים שלי התקשרו, שאני משתתף בשיעורי תורה אצלם, ביקשו שאני אבטל את התלונה והכול יסתדר. אמרתי, אני לא יכול. אני לא בנוי לזה. אני אויימתי, בלילה האחרון לא ישנתי, אני לא חושב שזה יגמר ואני גם יודע את הכוח שלהם ואני יודע לאן זה יוביל. אני הולך להגיש תלונה. הגשתי תלונה. עשו עימות בינינו. הוא הודה שהוא הזכיר את אחרון העבריינים. מה שקרה בפועל, הוא קיבל הרחקה והוא אמר לי במשטרה, אני אדאג שאתה תרדוף אחריי בשביל לקחת את התעודה. זכור מה אני אומר, וזה לא איחר לבוא.

האופי והכבוד ולא יודע מה, הפסיכוזה שלי לא נתן לי לעשות את זה כי אני יודע מה אני עושה בחנות. אמרתי להם, אני מוכן להגיע אתכם לפשרה, אני אמכור אך ורק מכשירים של הדרן, שזה מינימום שבמינימום, ומכשירים עם מצלמה ונגן וטלפונים כשרים שלכם, שכיום 70% מהאוכלוסייה קונה אך ורק את המכשירים הכשרים. הם הצליחו לפגוע לי בהכנסה, הצליחו לפגוע לי בבריאות. אשתי פה. הייתי מאושפז, לא יכול לספר ולפרט אבל קיבלתי איזה בעיה רפואית קשה מאוד. הצלחתי להתגבר על זה. יום-יום במשך שמונה חודשים יש לי הפגנה מחוץ לחנות. ההפגנות הופכות להיות אלימות. לפעמים המשטרה נמצאת, לפעמים לא. תודה רבה על הימים שנמצאים, אבל כשהם לא נמצאים אני צריך להגן על עצמי. המשפחה שלי צריכה לבוא. אבא שלי מעל 60. איבדנו אימא לא מזמן, לפני ארבע שנים. הוא צריך לבוא בהפגנות וכביכול להיטמע בין האנשים, שאם חס ושלום זה יתפתח למהומה.

יש לי פה תמונות שאני עם דם על הפנים. ניגשתי להגיש תלונה ואחרי זה שלחו את הרב שידבר ואת האדמו"ר. אני משתייך למגזר הזה. אני יודע שאני אשלם מחיר כבד על זה שאני מדבר. כל החברים מאחור אומרים לי, תשמע, לך, תדבר. אף אחד לא מעז לדבר. גם קל לי לקחת את התעודה ולמכור כמו כולם מתחת לשולחן. זה הכי פשוט והכי קל לעשות את זה. אני פשוט לא צבוע, לא מסוגל לשים תעודה ולמכור מתחת לשולחן כי אני יודע מה אני עושה. אני עושה דברים בסדר, אני נותן למגזר החרדי.

למה אני נמצא פה? לא בשביל ללכלך על המגזר שאני משתייך אליו. אני נמצא פה בשביל לקבל ביטחון. לבוא ולהפגין לי מחוץ לחנות, גם אם יש שוטר, גם אם אין שוטר. יום חמישי האחרון הוצאתי ממצלמות האבטחה איך יהודי מעל 120 קילו ניגש לתוך החנות כשיש לי 15 אנשים בתוך החנות, חנות מאוד קטנה. כולם בורחים החוצה. הוא צורח ומשתולל ואני צריך לתפוס אותו בזרועות ולהרחיק אותו, והוא משתולל, וכמובן הם מוציאים מצלמה לחפש אותי. מתעדים אותי כביכול שאני האלים, אני הגברתן, אני בעל הזרוע. יש קו שמתנהל, של הפגנות, סמוי, ויש קו פתוח ששם אפשר לשמוע הכול, והקו הזה, אני מחובר אליו, גם לסמוי וגם לפתוח, היום אני מודיע להם את זה, ואני שומע את מה שהם אומרים ואיך לפעול נגדי. הנה, בעל החנות יוצא מהחנות. הנה, נרדוף אחריו לרכב. אני עובר רדיפה שמונה חודשים. אני לא מאמין שיש עוד מישהו שמסוגל. היה לי את האבא ואת כוחות הנפש שנתנו לי בבית לעמוד מול האתגר הזה. אני שומע אנשים תוך יום לוקחים תעודה. אין לי בעיה עם התעודה שלהם. מי שעושה את זה מאידיאולוגיה, סבבה, אבל אני לא מכיר מישהו שעשה את זה מאידיאולוגיה ויכול למכור אך ורק מכשירים כשרים. אין דבר כזה.

לפני כמה ימים קיבלתי הודעה בוואטסאפ, שבעל חנות שיש לו חנות כשרה, אני כמובן לא אפגע באף אחד, אבל הוא זכה מקום ראשון במכירה של מכשירים, סמרטפונים. יש קבוצה שמי שמוכר יותר אז הוא מקבל מתנה כלשהי מהדרן. הוא חנות כשרה שהוא לקח מרצון. הוא זכה מקום ראשון. אני כביכול כמה מקומות תחתיו. אנחנו מפרגנים לכולם אבל הוא חנות כשרה. הוא מצליח להשתלט גם על הציבור החרדי וגם על הציבור הכללי, זאת אומרת למכור לכולם עם תעודה, ושם לא אוכפים את זה.

כשבן אדם אומר לי, אני אדאג להוציא אותך מהעיר, יש ריח של טומאה כשאתה נכנס לעיר, אתה גר בתל אביב, אז זאת אומרת אני אקח תעודה. הוא יפתח לי מגירות יום, הוא יירד לי לחיים לרמה שאני אצטרך לצאת מהעיר. לי זה לא פשוט להעתיק את החנות לז'בוטינסקי או לתל אביב. קהל הלקוחות שלי מבני ברק. זה קהל לקוחות לא אינטרנטי. אני אפילו לא יכול לכתוב את זה באיזה הודעה. הם מגיעים לטלפון ומגיעים עם טלפונים פשוטים. אם היה לי דרך אחרת, הייתי מעתיק. אני נמצא על הציר של ז'בוטינסקי.

התעודה עולה כסף?

אני לא ישבתי איתם. אני יודע שזה עולה 10,000 שקל ולא בהכרח שגובים את הצ'ק אלא אם כן עשית משהו, אבל הכסף הגדול זה לפגוע לך בנתח פרנסה, במכשירים. אני לא יכול לקנות מכשיר ב-250 שקל במקום ב-100.

אתה מחויב בעצם לקנות מהם את המכשירים שלהם.

כן. יש הרי חופש ביטוי ויש חופש תעסוקה. כשאני ניגשתי למשטרה אמרו לי, למה אתה לא עוזב את העיר? כמה פעמים. אני הייתי עשר פעמים במשטרה והפסקתי. כשעצרו אותי פה בבידוק כי היה לי קליע, שמו לי קליע בתיבת הדואר, מכתבים, איומים. אשתי ביקשה לעבור דירה. עברתי דירה. עלה לי המון כסף העניין הזה. עברתי דירה, דירה שאני חי בה וקניתי אותה במיטב כספי. עברתי דירה לשכירות בגלל שאני לא יכול, כי שם מגיעים אנשים לבית.

אין בעיה, רוצים להפגין? שיפגינו 500 מטר ממני. למה אני צריך להיות חשוף לנזק פיזי, רכוש, שבירה של ויטרינות? כמה פעמים תיקנתי את המנעולים. קראתי למשטרה, לקחו, צילמו, טביעות אצבע. לא הגיעו אליהם. הם עובדים חכם, הם עובדים מסודר. אני לא יודע לשייך את זה אבל אני יודע שהבן אדם הבטיח שלא יהיה לי יום ולא יהיה לי לילה. אשתי שמונה חודשים לא זוכה לראות גבר בבית. אני מגיע סמרטוט הביתה, כל היום שיחות, כל היום חושב איך להגן על עצמי. יתרה מכך, זה מגיע למצב שאנשים בעלי הזרוע שמגיעים אליי, חבר'ה, הם באים עם אופנועים, אומרים, תשמע, ככה וככה תשלם, אנחנו פותרים לך את הבעיה לגמרי. זה הדבר האחרון שאני רוצה להגיע אליו ואני בטוח שאתם לא רוצים שאנחנו נגיע לדבר הזה. האוטונומיה הזאת היא חד צדדית?

לא.

להרחיק את המפגינים.

כמה אנשים מפגינים מול החנות בדרך כלל?

היה גם מאות, עשרות. היום מפגינים 20 אבל מספיק שניים קיצוניים שנכנסים.

זה אותם פרצופים כל הזמן?

כן, אבל זה משתנה. הם מביאים אוטובוסים. הם מממנים אוטובוסים. הסרטתי את זה. הם מממנים אוטובוסים, ילדים צעירים מתחת לגיל 16. אני מכין את עצמי, בין הזמן עם פסח הולך להיות לי לא צוהריים, לא לילה, כי מה?

מביאים אוטובוסים, זאת אומרת מישהו משלם על זה.

באמת כואב לי שאני מדבר על המגזר שאני משתייך אליו, אבל אין לי ברירה.

יש פה מאות. הם פתחו מחסומים. הם הפילו מחסומים בפעם האחרונה.

יש שוטרים אבל מה? חרדים, אל תתערב. הערבים, שיהרגו אחד את השני. חרדים יהרגו אחד את השני? אנחנו חיים במדינה, אנחנו משלמים מיסים. תודה.

תודה. תודה גם שבאת לפה.

אני יודע שאני אשלם מחיר כבד על זה אבל להגיד את מה שבעלי החנויות סובלים, אני יודע כמה אמרו לי, אנחנו לא יכולים לבוא ולעשות - - - . לא כולם רוצים לבזות ולהעליב ולפגוע, אבל אין מה לעשות.

תודה. יצחק קאופמן, בבקשה. יש לך חנות בבית שמש?

לי יש חנות בית שמש. אני מתעסק בענף בסביבות עשר שנים והחנות פעילה שמונה וחצי שנים. צר לי שהשר לא נמצא פה לשמוע קצת גם דעות נוספות. לפי מה שאני שמעתי, מה שאני הבנתי, יש היום 160 ומשהו חנויות כשרות. כל בן אדם בטבעו מחפש את הטוב ביותר. כשבן אדם צריך הביתה מוצר מסוים, הוא צריך מכונת כביסה, הוא משתדל לקחת את הטוב ביותר כמובן אם הכסף שלו מאפשר לו. הוא צריך עורך דין, רופא, כל דבר בן אדם לוקח את הטוב ביותר. זה טבע. גם אנחנו בתור אנשים דתיים שאנחנו רוצים לשמור על אורחות חיינו, כשאנחנו אוכלים אוכל כשר, אנחנו מחפשים את האוכל הכי כשר, את הרמה הכי גבוהה, כמובן כל אחד לפי מה שהוא תובע מעצמו, מחפש את הכשרות הטובה ביותר. כנ"ל גם בנושא הזה של טכנולוגיה.

אנחנו רוצים את הכי כשר מבחינתנו, וזה לא שאנחנו חוסמים את מישהו, באים לציבור הכללי ואומרים לו, אל תסמס או אל תחייג לקווים כאלו. זה נשאר פתוח. רוב הקווים במדינת ישראל הם קווים פתוחים. פה מדובר על קווים שהוקמו מלפני 17 שנה כי אנחנו רוצים לשמור, ואנחנו נותנים את הסמכות לרבנים כמו שאנחנו נותנים את הסמכות לרבנים גם בכשרות המזון, כי לא כל אחד מבין בכל דבר. אנחנו נותנים את דעתנו לעניין הזה.

כמו שאמרתי בדבריי, הבעיה היא לא מה בן אדם בוחר לעצמו. מה שמתארים פה זה לא שכל בן אדם רוצה את הכי טוב לעצמו. מה שמתארים פה זה שאם אדם בוחר אחרת, עושים לו הפגנה ליד הבית, תוקפים אותו ליד החנות, מונעים ממנו להיכנס, מאיימים, גובים פרוטקשן. אני גם אמרתי את זה לשר וגם השר אמר את זה. כל בן אדם שירצה טלפון כשר במדינת ישראל, יהיה לו, ואני אלחם על זה. אני הראשון שאלחם על זה. זה לא הוויכוח בכלל.

אוקיי. אלימות זה דבר שאני חושב שקיים.

אתה חווה דברים כאלו?

אני לא חווה כאלה דברים ומי שיושב לידי גם לא חווה כאלה דברים.

יש לך אישור מוועדת הרבנים?

לי יש אישור מוועדת הרבנים שקיבלתי אותה מלפני משהו כמו שבע-שמונה שנים.

למה שתחווה את מה שאנחנו חווים?

אני אענה על כך. זה דבר לגיטימי ונורמלי לחלוטין כמו שלמשל העיר בני ברק, מובן שאין טעם להיכנס לעיר בשבת עם רכב. יש רגשות של התושבים. זה עיר חרדית. כנ"ל גם בעלי חנויות אמורים לכבד את אורח החיים החרדי.

אני רוצה להבין משהו אחד. מה המשמעות שיש לך את התעודה הזאת? מה זה אומר מבחינת חיי היום-יום שלך?

זה אומר שאני מוכר רק מכשירים כשרים.

גם הוא מוכר רק כשרים. מה עוד?

לא, הוא מוכר מכשירים כשרים שלא בפיקוח של הוועדה שהוסמכה לכך.

מי הסמיך אותם?

אני רוצה להסביר לכם משהו על ועדות הכנסת. הערות הביניים הן רק של חברי הכנסת. גם אם אתם מאוד כועסים ואני מבינה, קודם כל אני שומרת על זכות הדיבור שלכם אבל הערות אנחנו נעיר. אנחנו יודעים לנהל את זה. בינתיים החבורה פה שולטת בחומר. לא הבאנו אנשים שהם מנותקים מהאירוע. תסביר לי מי הסמיך את הוועדה הזאת בעצם לבוא אליך כמו אליהם. מי הסמיך אותה? רב מסוים הסמיך אותם?

זה ועדה שהוקמה כבר לפני 17–18 שנה כשאני עוד לא עסקתי בתחום, אבל בזמנו זה הוקם על ידי רבנים, ועובדה שהגוף הזה קיים ועובדה שזה גם קיבל את האישור של הרגולציה.

האמת שאת האישור של הרגולציה זה לא קיבל כי אנחנו הרגולטור, אבל בוא שנייה נתקדם. הסמיכו את זה כנראה בתוך הקהילה. הרגולציה בטח לא קשורה לזה. ישב פה שר התקשורת שהוא חבר כנסת. הרגולציה זה התחום שלנו. אני רוצה שתסביר לי מה המשמעות ברגע שאתה מחויב לאותה ועדת רבנים. מה זה אומר, שאתה משלם להם פעם בחודש, כל מכשיר? מה ההתנהלות שלך מולם?

אין שום תשלום. בזמנו כשהציעו לי לקחת את הכשרות, אז דרשו ממני צ'ק פיקדון למקרה של הפרת נהלי הכשרות. דרשו ממני צ'ק פיקדון של 10,000 שקלים, וברוך השם עד היום הוא לא נפדה. אין שום תשלום חודשי והמצחיק הוא שהם גם מממנים את העלויות של - - -

ומאיפה אתה קונה את המכשירים שלך, מהם?

קונה ישירות מהיבואנים.

איזה יבואנים?

להזכיר כאן שמות?

הם קשורים לוועדת הרבנים?

לא קשורים. הם גופים שאפילו יכול להיות שהיה להם גם ויכוחים עם ועדת הרבנים בעניינים מסוימים.

אתה עובד עלינו עכשיו.

למה אני עובד עליכם?

נוקיה 215, מי שיש עליו בלעדיות זה לוועדת הרבנים. יש עליו הולוגרמה והוא היחידי שמקבל עליו בלעדיות, אז אתה לא יכול להגיד שאתה קונה את זה מאיזשהו ספק אחר, כי הוא לא יכול לקבל את המכשיר הזה מספק אחר. אני קונה נוקיה 215 ב-135 שקל. דרך הוועדה אני קונה אותו ב-235 שקל. למה אני צריך לשלם עוד 100 שקלים?

אתה לא קונה אותו מהוועדה, אתה קונה אותו מחי שיווק.

מי זה חי שיווק? חי שיווק מקבל בלעדיות.

תקשיב, אין דבר כזה. אתה לא תהפוך לי את הוועדה לשכונה. זה לא יקרה. אתה לא נכנס פה עכשיו לרזולוציה של איזה מכשיר. זה גם לא מעניין אותי, אוקיי? אתה לא תעשה את זה, ואם אתה תעשה, אני אוציא אותך החוצה, עם כל הכאב שבדבר. זה לא עובד ככה. זה לא מגרש כדורגל. יש כאן ועדת כנסת, היא מתנהלת בצורה ראויה. הסברתי לפני דקה למי שמורות ההערות וקריאות הביניים ואתם לא עושים את זה. אם תעשה את זה, אני אוציא אותך, עם כל הצער שבדבר.

אני לא מצליחה להבין מי מינה את אותה ועדה לה נתת צ'ק פיקדון. באיזה מקום זה קיים? אני חייבת להבין, כי הרגולטור לא רלוונטי לאירוע הזה שאתה נמצא בו. אתה עשית את זה לפני שמונה שנים. היום כשמישהו פותח חנות, למה הוא כפוף להם? מי שפותח חנות כפוף למשרד התקשרות. איפה אנחנו חיים? מה זה, מדינת עולם שלישי?

אני לא חושב שכל חנות, היא יכולה להחליט אם היא כן מקבלת את ההכשר או לא, אבל מטבע הדברים חנות שמוקמת באזור חרדי, מטבע הדברים יבואו אנשים וידרשו את הכשרות.

אוקיי, אז אם אני עכשיו פותחת חנות של כלי בית, אני צריכה לבקש אישור?

את לא צריכה לבקש אישור.

כל דבר הרי יכול בצורה מסוימת גם לפגוע בכשרות של הבית, אתה יודע את זה, לא רק אוכל. הכול אפשרי לפתוח, אבל אם אני פותחת חנות פלאפונים אני צריכה אישור של ועדה שהקימו אותה?

אף אחד לא מחייב לקחת אישור, אבל זכותו גם של האזרח לבוא ולהפגין ולדרוש שבשכונה שלו יכבדו את הצביון של אורח החיים שלו.

אין שום בעיה להפגין, אבל אין לו שום זכות להרוס לבן אדם את הקניין הפרטי שלו.

זכות האזרח לקנות או לא לקנות שם. לעשות כזה אנדרלמוסיה - - -

יש משטרה. שהמשטרה תטפל. אנחנו לא דוגלים באלימות ואם קרה אלימות, המשטרה תטפל.

האמת שנראה שהאלימות היא נהפכה ליום-יום שלהם והמשטרה שכמובן תתייחס כי בוועדה הזו המשטרה מתייחסת בסוף אחרי שהיא שמעה את כל הדברים. היא לא חברת אבטחה פרטית. היא לא יכולה לשים על כל חנות סלולר שוטר. יש לה מספיק משימות. המטרה היא שאזרחים ישמרו על החוק ולא יהפכו את החיים של אנשים שבאו להתפרנס, לסיוט רק בגלל שהם לא לוקחים ומשלמים לוועדה שהומצאה כאן על ידי - - - , אני לא הבנתי מי עד עכשיו. אם הם היו באים, הייתי שואלת אותם מי המציא אותם, אבל אין לי. היית אומר לי איזשהו רב של איזה חסידות.

אני יכול לומר פה כמה שמות שאני יודע.

כל עוד הם נוקטים באלימות - - -

אלימות לא מגיעה מטעם הוועדה. זה מגיע מטעם אנשים קיצוניים שקיימים בכל מקום.

שהוועדה הזאת מפעילה אותם כי מישהו מממן אותם.

אם כן, שהמשטרה תטפל בכך.

אל תפגע באינטליגנציה שלנו.

יש גם הפגנות לגיטימיות, סבירות, נורמלי כמו שקיים בכל מקום, וקיצוניות קיימת גם בכל מקום.

האמת שלא, שאם אתה פותח חנות עכשיו בתל אביב, אף אחד לא ידביק לך בדבק מגע את המנעולים כי פתחת חנות סלולר.

אתה גם לא פוגע ברגשות של אף אחד.

אין פה רגשות, יש פה בריונות.

אני לא מצדיק אלימות. הוא החליט לקבוע שזה מכשירים כשרים. זה גם כמו שאוסם תחליט שהיא קובעת שהאוכל כשר. זה לא הולך ככה.

אין לי בעיה כי את הבד"ץ או את אותם ארגונים שנותנים כשרות, סליחה שאני לא נוגעת בכל אחד, המדינה הסמיכה. המדינה הסמיכה לתת את הכשרות, את הגלאט כשר, את הכשרות. תאמין לי, אני יודעת. 12 שנים הייתי בבית ספר דתי. אני יודעת גם את ההבדל, אבל אנחנו כמדינה הסמכנו אותם, ואנחנו לא הסמכנו את ועדת הרבנים להחליט מי כשר, ואם היינו מסמיכים, לא היינו מקיימים את הדיון. מכיוון שאתם החלטתם, לא אתה באופן ספציפי. במגזר החרדי הקימו גוף שאין לי מושג מה הוא. הבנתי שזו עמותה בפירוק בכלל. העמותה הזאת ממררת את החיים של האזרחים שהם אזרחים לצורך העניין באמת חרדים. אני גם לא מצליחה להבין מה האינטרס להפוך את החיים שלהם לסיוט, אבל סיימנו, אין לנו זמן להתעסק עם זה.

אני מצטערת, אני חייבת ללכת כי יש לי דיון על נישואים אזרחיים, אפרופו. אני אשמח אחר כך לקבל את מסקנות הוועדה. תשלחי לי ותודה רבה לכל הנוכחים.

תודה רבה יוליה. אני רוצה לשמוע את יצחק דרעי. איזה חנות יש לך? איפה?

שלום וברכה, בוקר טוב לכולם. אני בעל חנות סלולר בשכונת גאולה. יש לי את החנות כבר כמעט שנתיים וחצי. משפתחתי את החנות, בהתחלה היה לי שקט בחצי שנה הראשונה, אבל אחרי חצי שנה הגיע בן אדם, אני לא רוצה כרגע לנקוט בשמות, מי זה הבן אדם. יש פה אנשים שמבינים אותי למה אני מפחד.

בסדר, אתה לא חייב להגיד שמות.

אוקיי. הגיע בן אדם לחנות. הוא הציג את עצמו כבן אדם מוועדת הרבנים לענייני תקשורת. הדבר הראשון שהוא עשה, האם אני מוכר מכשירים כשרים או מוכר מכשירים לא כשרים. אני הראיתי לו שאני מוכר מכשירים כשרים, אבל גם מכשירים שיש בהם תומכים כשר. מכשיר שהוא תומך כשר, כביכול שיש בו נגן ויש בו מצלמה. מבחינתו מצלמה והנגן זה לא דבר טוב. בשבילו זה לא דבר טוב. ככה הוא אמר את הדבר הזה.

אני חווה כל יום, אני לפעמים לא ישן בלילות. אני צריך לדבר לפעמים עם השותף שלי, לפעמים צריך לדבר עם אנשים עד שעה 03:00, 04:00 בלילה. אני לא ישן, איך אני מתכנן את היום שלי של מחר? מה אני עושה מחר כדי שאני לא אעשה תעודה. על מה? לי שברו זכוכיות בחנות. החנות שכבוד השר פרסם אותה, זה החנות שמדוברת עליי. למה אני צריך לשלם 10,000 שקל פיקדון לוועדת הרבנים ולהיות מחויב להם לקנות מכשירים? על סמך מה אני צריך לעשות את הדבר הזה? אני צריך לפחד? אני בתור אזרח ששומר חוק, אני לא צריך לבוא ולפחד על החיים האישיים שלי. המשטרה, אין לה את הכוחות ואין לה את הדברים לבוא ולעשות את הדבר הזה. למה המשטרה לא יכולה לבוא ולהגן על החנות שלי? מתי שהיא יודעת שיש הפגנה, היא לא שומרת.

תספר לי מבחינת חיי היום-יום שלך בחנות. כשהם באו אליך, אמרת להם שאתה לא מוכן לשלם?

הם באו אליי. הם יודעים שקודם כל אני לא מוכן לשלם על הפרוטקשן הזה. הם יודעים שאני לא מוכן לשלם את זה. הם כל הזמן מגיעים אליי ומאיימים עליי.

ממשיכים להגיע אליך כל שבוע.

הם מאיימים עליי. הם נוקטים גם בשם. אם הייתי יכול להראות סרטונים, הייתי יכול לבוא ולהראות דפים שהם שלחו לי, הייתי מראה את הדבר הזה, אבל אין לי את האפשרות לבוא ולהראות את הדבר הזה. הם מאיימים עליי. הם כותבים במפורש, אם אתה לא תבוא ותעשה תעודה, תצפה לפגיעה הרבה יותר קשה. אנחנו נבוא ונהרוס לך את החנות. נשרוף את החנות. זה יגיע למצב הזה. היום זה בגאולה, מחר זה יורד לבר אילן. אחרי שזה בר אילן זה עולה לדוידקה. למה אנחנו צריכים לבוא ולפחד על החיים שלנו? אשתי אומרת לי, תעשה תעודה, אבל למה שאני אעשה תעודה? בשביל מי? לתמוך באנשים שהם גנבים? אני יכול ללכת לעבריין, להגיד שלו, שמע, תחסל את הבן אדם הזה, אבל למה שאני אעשה את הדבר הזה? למה שהמשטרה לא תבוא ותעשה את הדבר הזה? לא תבוא ותתפוס את האנשים האלה, תטפל באנשים האלה?

תודה. אנחנו תיכף נשמע גם את המשטרה. אני רוצה קודם לשמוע אתכם. משה אלמליח, פה? בבקשה משה. איפה יש לך חנות?

יש לי חנות בבית שמש. אני בתחום הזה כבר מצרפת. עליתי מצרפת לפני כמה שנים. אנחנו עלינו לארץ הקודש כדי לחנך את הילדים שלנו בצורה הכי טובה. מסרנו נפש. הייתי ממש במצב טוב שם כלכלית. הגענו לארץ כדי לחנך את הילדים שלנו בצורה הכי טובה. חיפשנו שכונה הכי טובה, חרדית. הגענו לבית שמש. לדעתי זה עיר הכי טובה שיש בארץ. הציבור שם, לא משנה, חילונים, מסורתיים, חרדים. פתחנו שם חנות ברמת בית שמש, שכונה חרדית. ברמת בית שמש יש הרבה חוצניקים. יש הרבה אמריקאים, הרבה צרפתים, ישראלים, אנגלים, כולם. אנחנו דואגים לחינוך של הילדים שלנו. אנחנו לא רוצים שהילדים שלנו יעברו לשכונה אחרת, יתנהגו בצורה אלימה וכו'.

אני לא יודע מה קורה בשכונת גאולה וכו'. אני יודע מה שקורה בבית שמש, שוועד הרבנים עושים ממש עבודה מצוינת. יש לי חנות כבר שבע שנים. לפני כמה חודשים לקחתי על עצמי תעודת כשרות ואני שמח בזה. ממש שמח. אף אחד לא איים עלינו, אף אחד לא ביקש מאיתנו כסף. אף אחד לא כפה עלינו לקחת את ההכשר. מי שפגשתי, ממש אנשים מצוינים, בעלי מידות, יראי שמיים. הם דואגים לילדים שלנו. הם דואגים שהילדים שלנו יתחנכו בצורה הכי טובה, במידות הכי טובות. נכון שוועד הרבנים לא הכי מושלם. ודאי שבכל ארגון יש דבר טוב ודבר לא טוב שלו, אבל מה שהם עושים, הקו שלהם לדעתי זה הכי הכי טוב. למה אני אומר את זה? כי מזמן שלקחתי את ההכשר, כל לקוח שנכנס לחנות, מעודדים אותנו. אומרים לנו, כל הכבוד שעשית את ההכשר.

כמה שילמת על זה, גם 10,000 שקל פיקדון?

אני אומר אישית, לא שילמתי שום דבר. אפילו את הצ'ק הזה, ועד הרבנים אמר לי, ברגע שיש לך את הצ'ק תמסור את זה לפיקדון לאיזה רב, אנחנו סומכים עליך. אף אחד לא כפה עליי, אף אחד לא איים עליי. הפוך, הם נותנים לי פרסומת בכל העיתונות. הם עושים פליירים כדי לפרסם אותי, כדי לעודד אותי מבחינת הפרנסה.

לא נראה לי שגם הנציגים שלהם מקבלים כסף בכלל. הם כולם מתנדבים. הגיע המפקח שלהם עם מכשיר עם מקשים שבורים וגם השמיעה לא הייתה טובה. ריחמתי עליו ותיקנתי לו את השמיעה. אני לא יודע מה קורה בבני ברק, אבל בבית ועד הרבנים עושה עבודה מצוינת.

אוקיי, תודה. נתנאל כהן. בבקשה נתנאל.

שלום וברכה, לגבי מה שהוא אמר, אני שמח לשמוע שבאמת עשית כשרות מאידיאולוגיה. כל הכבוד לך, אני מכבד את ההחלטה שלך. אגב, יש לי חנות אחת כשרה ואחת רגילה כי אני מכבד כל אחד והציבור שלו.

איפה החנות הרגילה שלך?

יש לי חנות בבר אילן ובגאולה. יש לי חנות כשרה בגאולה ובבר אילן רגילה לכל דבר. הנושא פה של הוועדה, תשלום הפרוטקשן שאנחנו נקרא לזה, זה עובד בצורה כזאת. לדוגמה, מכשיר שאני קונה ב-125 שקל, דרך הוועדה אני חייב לקנות אותו בין 220 ל-240 שקל, תלוי מי היבואן, שזה אך ורק דרכם, אין מישהו אחר. ככה זה עובד. זה נקרא הפרוטקשן. היבואנים האלה, הם משלמים לוועדת הרבנים. המשגיחים כן מקבלים כסף, בוודאות אני אומר. אני אומר מילים מדויקות כי אני מכיר את התחום.

בן אדם, מפריע לו שאני מוכר מכשירים תומכים, הכוונה מכשיר עם נגן ומצלמה, שאגב, גם החבר'ה הראשי שם בוועדה הוא בעצמו אמר לי במפורש, אין לו בעיה עם זה אבל ביום שתהיה השליטה בידיים שלו הוא יהיה מוכן לאשר את זה. אך ורק אם הוועדה תהיה בידיים שלו, יהיה מוכן לאשר את זה, אז מדובר פה גם על שליטה.

אתם רוצים להפגין? זכותכם המלאה. מעולם לא הפרעתי למפגינים. אגב, המפגינים מביאים לי יותר פרנסה. ברוך השם כשיש הפגנה, אחרי זה יש יותר עבודה. הלקוחות באים לחזק. יש פרסום. פרסום שלילי זה גם פרסום, אז תודה רבה. מכאן זה נהפך למצב שהוועדה בקשר ישירה, שזה עובד דרך המשגיח והמשגיח מעביר לחבר'ה הקיצוניים שמשם מגיעים, ואני יודע שמשם והלאה החנות שלי הולכת להישרף, וזה ברמה כזאת. קיבלתי איומים. המפקד גם מעודכן על זה. אגב, הם עושים עבודת קודש אבל אני גם מבין אותם. כמה אפשר? יש להם כל כך הרבה עבודה והם לא מצליחים. הם נותנים לנו גם את המודיעין מתי המפגינים באים לבוא להפגין, אבל גם להם אין את הכוחות. הגענו למצב שאנחנו צריכים להתמודד לבד. אין מי שיגן עלינו. אני יודע דבר אחד, קיבלתי דד-ליין, אם עד 18:00 בערב אני לא מקבל כשרות, החנות שלי הולכת להישבר. אמרו לי את זה במפורש, יהיה לך מפגינים והכוונה היא, החנות שלך הולכת להישבר. זה כבר קרה. המפקד מעודכן. בפועל אין אפשרות לתפוס אותם כי זה הכול ברמז של רמז של רמז.

כמה זמן אתה עם החנות?

אני בתחום הסלולר הכללי 12 שנה. אני לפני כולם פה, בוא נגיד ככה.

והחנות שלך בגאולה?

שנתיים. היה לי חנות בדוידקה לפני שלוש-ארבע שנים.

מהתחלה אתה נמצא באירוע הזה של האיומים?

לא, הגיע בחור שחזר בתשובה, כל הכבוד לו, והחליט שעכשיו הוא מתחיל להשתלט על הוועדה. הוא מחליט, מעכשיו תעודות. זה התחיל קודם כל עם ההפגנות עם השלטים, דבר חמוד, אף פעם לא הפרעתי להם, תמשיכו להפגין כמה שאתם רוצים. לא מפריע לי. אם הציבור יתחזק מהדברים שאתה אומר, סמרטפון זה דבר מקולקל, כל הכבוד לך. לא שאני מוכר סמרטפונים. מתוך עיקרון אני לא מוכר סמרטפונים אבל מפה והלאה זה הגיע למצב של להכריח אותך לקחת תעודה. בהתחלה זה בצורה יפה עד שלאט-לאט הם התחילו לקבל שליטה. כל חנות עכשיו שחותמת זה מקבל פידבק הלאה לבוא ולהילחם בחנות השנייה. אתמול למשל הגיע מצב שבעל חנות, אחרי שכבר הרסו אותו, גמרו אותו, נזקים מטורפים, פשוט כל התפאורה היפה שהוא בנה בסכומים לא קטנים, הלך לו הכול שבסוף הוא נכנע. אתמול בצוהריים הלך וחתם. לא הייתה לו ברירה. על זה הבעיה פה. אין לי בעיה עם התעודה. זכותכם המלאה לקחת תעודה. אשריכם, כל הכבוד, מצדיע לכם. מי שירצה דווקא את התעודה, כל הכבוד. מפה לבוא ולהכריח אותי לקחת את התעודה זה כבר עבריינות. אגב, הציבור כן צורך מכשירים עם נגן.

אני יכול להגיד דבר אחד. אלה של הוועדה גורמים לבחורים החרדים לעלות לדוידקה ולא לקנות בגאולה כי בחור שרוצה מכשיר עם נגן, או שהוא קונה אצלי. אם אין לי אז הוא חייב לעלות לדוידקה. בדוידקה עם כל הכבוד, לא אכפת להם נגן, לא נגן, נותנים לו מכשיר פתוח לגמרי. הם אלה שגורמים לבחורים להתקלקל עוד יותר.

לא הצלחתם לבוא לחנך את הבחורים בצורה טובה, אז אתם באים בצורה אלימה לבעלי החנויות? זאת לא הגישה, זאת לא דרך התורה. אני דיברתי עם הרבה מאוד רבנים. הרבה מאוד רבנים נגד הדבר הזה. כולם אומרים לי, אנחנו מאוד מפחדים.

תודה רבה. נשמע את שימי, מפקד תחנת לב ירושלים בבקשה.

בוקר טוב, אני מפקד תחנת לב הבירה בירושלים. בתחום הגזרה שלי נמצאת שכונת גאולה, מאה שערים, גם בר אילן ואנחנו אלה שמטפלים בכל האירועים האלה שאנחנו דיברנו עליהם כאן במהלך השנה האחרונה בבוקר.

משטרת ישראל בעצם מטפלת בשני מישורים בעניין הזה של הסלולר. אגב, האירוע הזה לא התחיל אתמול ולא שלשום. האירוע הזה ידוע לנו ומטופל על ידנו בשנה-שנה וחצי האחרונות אבל בצורה שונה. זה התחיל עם אנשים שהסתובבו עם שלטים כנגד האינטרנט, עמדו בצמתים מסוימים וזה בסדר גמור. כל עוד אתה רוצה להפגין את חופש הביטוי, אנחנו מדינה דמוקרטית ואנחנו מאפשרים את חופש הביטוי. לאט-לאט האירועים קצת התעצמו ואז הגענו לאירועים שאנחנו מדברים עליהם כפי שהציגו את זה פה בעלי החנויות.

יש פה כמה בעיות שצריך להבין אותן. ברגע שאנחנו יודעים על התרחשות שעתידה להתקיים, אנחנו מגיעים ומטפלים, לפעמים עם כוחות מתוגברים מאוד, לפעמים פחות אבל אנחנו באים ומטפלים. הייתה פה איזושהי הערה שמשטרת ישראל לא מגיעה לטפל באירוע. אין דבר כזה. גם אם נגיע טיפה באיחור, אנחנו נגיע לטפל באירוע. זה אחד. ברגע שאנחנו לא מכירים את האירוע כמו שאמר עכשיו פה נתי, שהיום בערב בשעה 18:00 צפויה להתקיים איזושהי הפגנה ואולי לפגוע בחנות שלו, אנחנו בעצם לא מכירים, אז אנחנו מגיבים לאירוע שמתקיים. גם פה צריך להבדיל.

לא מעט פעמים מגיעים אנשים חרדים שמפגינים ולא עושים שום דבר. כן יש את הקיצוניים שעושים פה איזושהי פעולה שלא מקובלת על כלל החרדים, וצריך להגיד את זה ולהבדיל שלא כל החרדים זה אותו דבר, ועושים את הפעולות הזדוניות האלה, הפליליות האלה ואנחנו בהם מטפלים. דוגמה הכי טובה אני יכול לתת מאתמול. היה נתי אתמול באחת החנויות שהיא לא שלו, ושוטר היה במקום ושמע השוטר איום על בעל החנות, והבן אדם הזה בעקבות השמיעה של השוטר נעצר באותו רגע. הבן אדם עדיין עצור כרגע, כי אנחנו חווינו, שמענו, ידענו, יש לנו ממצאים. עצרנו. בעקבות האירוע הזה של אתמול התחילו הפרות סדר המוניות ששוטרים נפצעו, ואין לנו בעיה עם זה, כלומר אנחנו נטפל, אבל אני אומר עוד פעם, ברגע שאנחנו מכירים אנחנו באים ומטפלים.

שמעתי גם את ההערה שהייתה על הסרטון שהראו בערוץ כזה או אחר. נכון, השוטר הראשון שקרוב לאירוע יגיע, ופה אני יכול גם לומר, חירף את נפשו כדי לעמוד לבד מול 100–200 אנשים.

לא, לא, שלא יהיה ספק. זה היה לי ברור שהוא חירף את נפשו.

ברור, וזה לוקח טיפה זמן עד שאנחנו מגיעים עם כוחות מתוגברים ומגיבים. אני לא אחת מפקד על אירועים כאלה, והאירועים האלה מתקיימים כמעט מידי יום, אז זה בציר האג"מי, התפעולי, היום-יומי ברגע שאנחנו מקבלים איזושהי אינדיקציה על אירוע שאמור להתרחש או שהתרחש ואנחנו באים ומגיבים.

אני יכול לומר דבר אחר בעיקר פה לחבריי, והם הזכירו את זה לא מעט פעמים. יש לנו בעיה קשה עם העובדה שהם מפחדים ולא נותנים לנו את השמות של האנשים שהם מכירים. צריך להבין שמשטרת ישראל פועלת על פי ראיות קיימות. עם הראיות האלה שאני משיג אותן אני יכול לגשת לפרקליטות ומשם לנסות להגיש כתב אישום ולטפל בהם בפן שאנחנו מכירים אותו, אבל ברגע שאני לא מקבל את מלוא המידע שלהם יש, אני נמצא פה בבעיה ואז אני מנסה לעשות פעולות. אני יכול לומר לכם פה באופן חד משמעי שמשטרת ישראל מבצעת פעולות מקיפות עם אמצעים שונים כדי להגיע לאותם אנשים שעליהם הם מדברים ולא רוצים להגיד את השמות. אמרתי פה לנתי לפני כמה דקות, יבוא אחד מהחברים פה ויגיד לי מה השם, עכשיו, יגיד לי מי השם שבא ואיים עליו ויגיש תלונה, אני עוד היום עוצר אותו ועוד היום מטפל בו, אבל אתם צריכים להבין שהידיים שלנו כבולות ברגע שאנחנו לא מכירים את הנתונים כמו שאתם חושבים שאנחנו מכירים. אז יש טוויטרים וההוא מצייץ וזה אומר. מפורשות אין.

יושבת-הראש, את צריכה להבין שמשטרת ישראל פועלת על פי חוק וברגע שבן אדם יבוא ויגיש תלונה מסודרת עם נתונים שהוא יודע ומכיר, אנחנו נטפל. יש בפניי לא מעט תלונות של חלק מהאנשים פה ושם ובכל מיני מקומות, בלי להזכיר שמות. רוב התלונות שהם מדברים עליהם זה על התנהגות העלולה להפר את שלום הציבור, היזק לרכוש במזיד, נכון, על הנזקים שלהם, אבל יש הבדל בין נזק לבין אותם אנשים שבאים ומאיימים. יש לנו גם כתבי אישום או לפחות הליכים אל מול הפרקליטות בכוונה להגיש כתבי אישום אל מול אותם אנשים, אבל כל עוד אנחנו לא נקבל את כל המידע, יש לנו בעיה.

ועד הרבנים הזה שמדברים עליו פה, אני לא מכיר את הגוף הזה כגוף חוקי. הדברים האלה בעצם נעשים בטלפונים שלהם. הם מאוד זהירים. הם לא יגידו לאף אחד, לך תשבור את החנות. הם לא יגידו את זה. הם לא יגידו לו, לך תעשה נזק. הם באים ואומרים, בואו תפגינו. יוצאים בקווים החסויים שלהם ואומרים, בואו תפגינו. בהחלט באים אנשים ומפגינים. עכשיו להגיד מי אמר לעשות את הנזק הזה או אחר? פה יש לנו את הבעיה.

את אמרת גם באמת ובצדק, אנחנו לא חברת אבטחה אבל אנחנו מגיעים לכל מקום שאנחנו יכולים. נתתי את הדוגמה של אתמול. אני אומר לך שהתחנה שלי בשנה וחצי האחרונות, בוודאי בחצי שנה האחרונה כמעט יום-יום נמצאת במלכי ישראל ונמצאת ברחוב יחזקאל ובכל הרחובות שנמצאות החנויות של הסלולר, ונותנות מענה, ואנחנו לפעמים נמצאים שם בכוחות מתוגברים ועומדים על החנות כדי שלא יעשו נזק. לפעמים יש נזקים שכשאנחנו לא נמצאים הם נעשים. אם באים עכשיו, סמים את הפלסטיק, את הדבק הזה ב-02:00 לפנות בוקר, צר לי, אני לא יכול להיות שם.

אני לא ביקשתי. באמת זה הכול תגובות לאירועים. השאלה איך אפשר לטפל מראש באירוע ולא רק כל הזמן להגיב אלא למנוע מבחינה מודיעינית.

אמרתי, אז א' אנחנו פועלים במישור המודיעיני שזה קצת יותר מורכב וזה לוקח קצת יותר זמן, על מנת שנוכל להשיג את הראיות. הדבר הפשוט ביותר, הנה אני אומר אותו פה על השולחן, שיבואו, יגידו לנו את השמות. כשיגידו לנו את השמות אני לא צריך מודיעין, אני לא צריך כלום, אני הולך, עושה מעצרים. אני עושה פעילות חקירתית. אנחנו נעשה הרבה מאוד דברים. ברגע שיבואו ויגידו, דוד, זה לא מספיק. אני רוצה להגיד מה דוד עשה, במה הוא איים עליך? אני לא רוצה להיכנס להם עכשיו לתוך הראש, יש להם את החרדות שלהם, אבל כדי שאני כשמשטרה אוכל לטפל בהיבט החקירתי ולהביא את החקירה למיצוי מלא ולהגיש את כל הראיות שלי לפרקליטות שיוכלו להגיש כתב אישום, אני צריך לעבוד באופן מלא, וזה כולם מכירים, על פי חוק. אני לא יכול לבוא על בסיס הרגשות של מישהו או על בסיס נראה לי, ולעצור מישהו ולהגיד, כך וכך. זה לא עובד, ולכן כששאלת את השאלה היא סופר נכונה. הלוואי והוועדה הזאת שנמצאת פה עכשיו תגרום לאותם אנשים להגיד את מה שהם באמת יודעים. אני מבזבז המון אמצעים, המון זמן.

כן, כי זה בזבוז. אתה כל הזמן מגיב לאירועים.

הזמן שאני מגיב לאירועים פוגע גם בשירות לאזרח במקומות אחרים שאני יכול לבוא ולתת את השירותים שלי כמשטרה. אנחנו נמצאים שם יום-יום עם עשרות שוטרים. נכון, יש כתבה שרואים שני שוטרים. כשלוקחים חלק מאירוע ומראים אותו וזה מה שרוצים לעשות, אני לא מתווכח על זה. אני יכול להוכיח לכולם שכשיש אירוע אנחנו נמצאים שם עם עשרות שוטרים. לא מזמן הראו גם אירועים שהשתמשנו במכת"ז והשתמשנו באלות והשתמשנו באמצעים קשים ככל שיהיו, אז אני אומר פה ופונה לכל החברים, לאו דווקא אליכם, לכל מי שיש לו בעיה עם חנויות הסלולר, שמי שבאמת מקבל איום, שיבוא אלינו לתחנת המשטרה, יגיש תלונה מסודרת על איום ולא על נזק, ושייתן את כל מה שהוא יודע כדי שנוכל לטפל.

כדי שתוכל להגיע לוועדת הרבנים הזו?

תיראי, ברגע שיגידו את השמות ויגידו מה - - -

היום לא מכירים אותם?

שיגידו.

אני יכול להגיד גם ברמקול. יש בחור בשם צמח צרפתי שהוא בא וניגש. פשוט אין לי ממה לפחד. הבן אדם הזה צריך לשלם על זה. הייתי במשטרה, הגשתי תלונה, עשו עימות בינינו, שילמתי על זה מחיר כבד והוא הבטיח שלא יהיה לי יום ולא יהיה לי לילה. נתנו לו הרחקה ממני. הבן אדם מסתובב חופשי, הגיע אליו, הגיע אליו, הגיע אליו, הגיע לכולם. אני לא פעלתי נגדו באלימות.

יש סרטון, תיראי, סרטון שהוא פוצץ לו את הפרצוף.

כן, אני זב דם פה בתמונות, כמה פעמים. הם לא באים יותר ומאיימים. זה לא יקרה עוד פעם. פעם אחת הוא איים. זהו. הוא שולח מאז מכתבים בתיבות הדואר, קליע בתיבת דואר. זה אשתי לא יודעת. אני באתי לפה ובמעבר בידוק עצרו אותי, לקחו לי את הקליע. הפקדתי את זה. אני פה אשמור את הקליע הזה, אבל לבוא ועוד פעם להגיד למשטרה את מה שהיה? פעם אחת הוא אומר. מאז מתחיל לבצע נגדך פעולות אלימות.

הוא בא ומגנה אלימות. מצד שני הוועדה ביקשה ממנו, אני בטוח, ואף אחד לא יכול להכחיש את זה כי אני אשמיע הקלטה עכשיו אם יכחישו לי את זה. הוועדה ביקשה ממנו לבוא ולהציג את הפנים היפות של הוועדה. אני גם יכול להציג את זה. גם אני רוצה שהילד שלי יסתובב עם טלפון כשר, אבל אני לא מוכן לשלם מחיר כבד כזה. יש עוד אנשים שצורכים ווייז. אתה בעצמך משתמש עם 2C. אתה משלם על ה-C2 הזה לוועדה? לא, זה 2C רגיל, אני ואתה יודעים.

אני רק רוצה לומר משפט כדי לענות וכדי שאחר כך תוכלי להמשיך, ברשותך. אנחנו מכירים את מה שהוא אומר, ובהחלט כמו שהוא אמר, החשוד נעצר. ברגע שהוא נעצר, הוא הובא לבית משפט. ברגע שהוא הובא לבית משפט, זה כבר לא בידיים שלנו. אנחנו מביאים את הראיות אל מול הפרקליטות ואז שם הפרקליטות צריכה לקבל החלטה מה הם עושים. יכול להיות שנציגת הפרקליטות תיתן את התשובות. ברגע שאני יודע שיש אירוע כפי שהוא תיאר אותו בפירוט, אנחנו עושים את הפעולות. לאחר מכן זה כבר לא בידיים שלי.

אז בוא נשמע רגע את נציגת הפרקליטות.

אני פרקליטה ממונה בפרקליטות מחוז תל אביב. אני ליוויתי יחד עם פרקליט את התיקים שהתקבלו אצלנו מצח"מ דן, כלומר התיקים שבהם הוגשו תלונות בעיר בני ברק. ידוע לי שמעבר לכך יש גם תיקים שנחקרו במחוז ירושלים ולוו על ידי פרקליטות מחוז ירושלים.

נתחיל בכך שבאמת התיקים שלוו בירושלים הוחזרו ליחידות החוקרות עם הנחיות לפעולות חקירה משום שבאמת הפרקליטה שם חשבה שהם עדיין לא בשלים לבחינה אפילו, האם מתגבשת עבירה של סחיטה באיומים. התיקים שהתקבלו אצלנו עקב אירועים שהיו בבני ברק, התקבלו באמת על מנת שנבחן אותם ונחליט האם יש מקום להמשיך ולחקור או להגיש כתב אישום בעבירה של סחיטה באיומים. בלי להיכנס לראיות, אני יכולה לומר שלפחות בתיקים שהוצגו בפנינו חשבנו מטעמים שונים, גם ראייתיים, גם משפטיים, שעבירה של סחיטה באיומים לא מתגבשת.

אני הקשבתי כאן בקשב רב לבעלי החנויות. עם כל ההבנה לדברים, חשוב לי להבהיר שיש פער כמו בכל אירוע אחר בין תמונה שמצטיירת כתוצאה מדברים שנאמרים בתקשורת וגם כתוצאה מדברים שנאמרים כאן בפני הוועדה הנכבדה, ובדומה לדברים שאמר שימי, מפקד תחנת ירושלים, לבין התמונה העובדתית והמשפטית שגם המשטרה אוספת במסגרת החקירה.

לא הבנתי. זה שבן אדם בא ואומר לך, אם לא תשלם, אני אשרוף לך את החנות, זה לא סחיטה באיומים? אז מה זה סחיטה באיומים?

קודם כל אני יכולה לומר שבאירועים שהובאו בפנינו לא היו אירועים מהסוג הזה. היו גילויי אלימות קלה ביותר ובהקשר הזה יש גם עבירות אחרות. כמובן שכשיש גילויי אלימות או כשיש איומים במקרה נקודתי - - -

מה זה גילוי אלימות קל?

לצורך העניין, הפגנה שיצאה משליטה.

אני מנסה להבין את האירוע הזה. תסבירי לי האם בתיקים שהביאו בפניכם מחנויות בבני ברק, כי זה המחוז. את לא מתעסקת בירושלים.

נכון.

אותו אדם בעל חנות שהחיים שלו הפכו לסיוט מתמשך, את אומרת, זה אלימות קלה וזה לא סחיטה באיומים. אז מה זה?

בבני ברק עיקר המעשים התבצעו באמת באיומים שנוגעים לקיום הפגנות.

לא נראה לי שאף אחד פה, יש לו בעיה שתהיה לו הפגנה מחוץ לחנות כל עוד לא מרביצים לו. להיפך, הוא אומר שלפעמים ההפגנה מביאה לו פרנסה.

הם חוסמים את הציר ורודפים אחרי הלקוחות.

שמענו פה גם בהקשר הזה דברים שונים. אני שבה ואומרת שבגלל כל מיני קשיים, אגב, עבירה של סחיטה באיומים היא עבירה שצריך להוכיח בה כל מיני רכיבים ואנחנו בחנו את הדברים בכלים המשפטיים והראייתיים שבידינו. אני סתם יכולה לתת דוגמה. נשמעו כאן אמירות של אנשים שאומרים, אני יודע שהאדם הזה בעל כך וכך, אבל כשמתבצעת חקירה ומתחילים לשאול איך אתה יודע, האם אתה יודע מידיעה אישית או אתה יודע כי שמעת מאחרים או אתה מניח שאם אותו אדם איים עליך ביום א', אז אם שבועיים לאחר מכן קרה משהו בחנות שלך, זה אותו אדם.

זאת אומרת, את אומרת כמו ששימי אומר, שבעצם בסוף במבחן התוצאה לא היה לך מספיק חומרים וראיות כדי באמת להניע את האירוע הזה לכתב אישום.

לכתב אישום בעבירה של סחיטה באיומים. כמובן, וכך גם הנחינו את היחידה החוקרת, שאם יש במקרים נקודתיים עבירות של אלימות או אם ההפגנות באמת מתקיימות באופן שהוא מנוגד לחוק, אירועים נקודתיים של איומים, כל העבירות הללו, אז כמובן שצריך לטפל בהן במלוא החומרה. זה לא תמיד הפרקליטות כי חלק גדול מהעבירות הללו הן נמצאות בסמכות התביעות המשטריות, אבל בעבירה שהובאה לפתחינו, בתיקים ובראיות שהיו לפנינו לא היו ראיות להגשת כתב אישום.

אוקיי, הבנתי. רותי האוסליך, קצין אח"מ מרחב דן.

בוקר טוב לכולם, קצינת אח"מ מרחב דן, קצינת אגף חקירות. תחת אחריותי בעצם בעלי החנויות בבני ברק. צוות החקירה שבפיקוד ישיר שלי ערך חקירה מקיפה, יש לי פה קצת נתונים מספריים. גבו סדר-גודל של 17 עדויות מ-17 בעלי חנויות גם בבני ברק, גם בירושלים, גם במודיעין עילית. כל מה שפירטו פה בעלי החנויות פחות או יותר מוכר למשטרה וזה נאמר בדרך כזו או אחרת. תיכף אני אתייחס לציר האג"מי שבטיפול היום-יומי אבל אני מדברת כרגע על הציר החקירתי.

יחד עם גביית העדויות מבעלי החנויות נחקרו מספר רב של חשודים. בין היתר נאמר פה שם של חשוד אחד על ידי מר דוידוב. במקרה הייתי נוכחת בחנות שלו באופן אישי, אבל בסוף בסוף משטרת ישראל היא גוף שאמור לאסוף את חומר הראיות ולהביא אותו בפני הגורם התביעתי. הוא לא זה שמגיש את כתב האישום. הוא זה שחוקר. בסוף בסוף כמו ששימי אמר וכמו שקלאודיה אמרה, בסוף בסוף אם בעלי החנויות לא ידברו, אנחנו לא נוכל להגיע לחקר האמת, ומן הסתם הפרקליטות לא תוכל להגיש כתב אישום בתופעה שנקראת עבירה של סחיטה באיומים. זה לא אירוע נקודתי, זאת תופעה.

במקרה הזה באמת לא היו די ראיות. היינו במספר מפגשים עם הפרקליטות כולל עם פרקליטת המחוז. בסופו של עניין כפי שאמרה קלאודיה, לא הגענו לכדי מספיק ראיות להגשת כתב אישום.

בציר האג"מי, ההפגנות האלה מתקיימות יום-יום מול החנות של מר דוידוב. משטרת ישראל יודעת את זה אבל כמו ששימי אמר, משטרת ישראל, או שיש לה את הציר המודיעיני, שאם היא יודעת מראש אז היא נערכת, או שכתגובה, ובדרך כלל זה בא כתגובה. במהלך שנת 2021 נפתחו מול החנות של מר דוידוב 96 אירועים שקשורים לחנות הפלאפונים, לכשרות הפלאפונים. מתחילת שנת 2022 אנחנו מדברים על 12 אירועים.

מה קורה באירועים האלה?

לא נרשמו הפרות סדר, זאת אומרת מבחינת החוק היא הפגנה לגיטימית. לא נרשמו הפרות סדר, לא היו מעוכבים, לא היו עצורים.

כי כשיש משטרה הם פועלים אחרת. זה חבר'ה שלמדו גמרא, חברים. המוח שלהם עובד. אני יום חמישי האחרון הותקפתי בחנות. כל הלקוחות ברחו לי מהחנות ויש בנות שבכו שם, אז מה אני צריך יותר מזה? לזה לא התקשרתי למשטרה כי כבר אין למה. הנה, 96 ב-2021. פיזית פצעו אותי. אני חוזר לפעמים עם שריטות על הידיים, אז מה, אני כל פעם ארוץ למשטרה? זה לוקח לי זמן, ובדיוק באותו רגע חוקר מתחלף אז אני מחכה שם. לא מזלזל, אתם עושים עבודת קודש ונמצאים שם כל פעם כשאתם יכולים ואתם יודעים, אבל אני חושב שמן הראוי, ואדם שחוקי והכול בסדר איתי, הכול תקין איתי, למה לא להרחיק אותם קצת? תנו להם 100 מטר ממני שיפגינו. המפגינים בעצמם קונים אצלי סחורה. גופים גדולים קונים אצלי סחורה. היום התקשר אליי אחד היבואנים, הוא אומר לי, שמע, אני הייתי אמור להגיע. לחצו אותי מאוד. עד שהוא מקבל כמובן כשרות מהם. אני לא רוצה להשתמש בשם שלו כי הוא יינזק. הוא אמר לי, אני חייב להגיע להעיד, אבל אני לא אעשה את זה כי אני יודע מה אתה עובר.

אני יכולה לומר מילה?

מאיפה את?

אני מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה.

מה זה קשור?

אני אגיד לגבירתי, לדעתי למה זה קשור, מכיוון שאנחנו הגשנו עתירה בנוגע לכל התפקוד של ועדת הרבנים בנושא של הקווים הכשרים, ובעתירה הזאת אנחנו הראינו באופן ברור שכל שיתוף הפעולה של חברות הסלולר עם ועדת הרבנים הוא שיתוף פעולה בלתי חוקי בעליל, כלומר אדם פרטי לפי החוק יכול להגיד, אני לא רוצה שקווים מסוימים יהיו חשופים לי, תחסמו בבקשה קווים כאלה ואחרים, אני רוצה תקשורת חסומה.

לוועדת רבנים אין שום סמכות לבוא ולהגיד, אנחנו הגורם המתווך, אנחנו נגיד מה חסום ומה לא חסום, ומפה מתחילה כל הבעיה, אני באמת מצרה שהשר לא נמצא פה, מזה ששר התקשורת לא מתערב ואומר, סליחה, כל הפעילות הזאת היא מלכתחילה בלתי חוקית בעליל. בן אדם פרטי שרוצה שקווים מסוימים יהיו חסומים אצלו בטלפון, יכול לפנות לחברות הסלולר, להגיד להם איזה קווים והוא היחיד שיקבע את זה. ברגע שנתתם משהו לוועדת הרבנים, ומה זה משהו, משהו אדיר שאומר שהם יחליטו עבור המנויים איזה קווים יהיו חסומים. אם בן אדם רוצה לקחת את הקו שלו, להפוך אותו מקו כשר לקו בלתי כשר, הוא לא יכול, ועדת הרבנים חוסמת אותו, כלומר שם שורש הרע. אתם עכשיו עסוקים רק בקצה של הדבר הזה, שבו זה כבר הופך להיות אלימות כלפי החנויות. אם מלכתחילה תהיה התערבות בעבירה הראשונית שאומרת, לוועדת הרבנים הזאת אין שום סמכות, ולוועדות הסלולר, אסור לאפשר לה את הכוח הזה, אתם לא תאלצו להתמודד עם האלימות הזאת.

לא, אני דיברתי גם על הוועדה. ארוכות דיברתי עליה.

אני חושבת שאוזלת היד שמגלה פה המשטרה והפרקליטות היא באמת אוזלת יד, מכיוון שהכוח הזה מצוי הרבה קודם. הוא לא צריך לחפש אותם בסחיטה באלימות מול חנויות פרטיות. צריך לקבוע באופן מוחלט שלוועדת הרבנים הזאת אין סמכות להחליט מי זה קו כשר, להחליט למי חוסמים. לנו לאנשים הפרטיים, כל אדם חרדי שרוצה שיחסמו לו, שהוא יפנה לחברת הסלולר, יעשה איתה הסכם. הכול בסדר, יש לזה פתרון בחוק. מה פתאום נכנסה פה ועדה בכוח הזרוע, שכופה על אנשים להחליט מה יהיה חסום ומה לא יהיה חסום?

האם אפשר להוסיף עוד שני משפטים?

בקצרה, כן.

כתגובה גם למה שהיא אמרה. כשרות בסופו של דבר זה דבר צרכני. זה מוצר שהצרכן מבקש אותו. כמו שלחברת אוסם, תלמה וכדומה יש בד"ץ כי הם מבינים שיש להם נתח שוק שדורש את הדבר, כך יש גם ציבור חרדי שדורש טלפון כשר. אף אחד לא מפריע לאף אחד לקחת קו רגיל ולחסום בו מה שהוא רוצה, אבל לשנות את כללי המשחק בתוך המשחק זה דבר לא מקובל. זה כמו שבן אדם עולה על אוטובוס, הוא מראש יודע איפה התחנות והוא לא יכול לבקש שיעצרו לו ליד הבית. בן אדם נכנס, קנה את הקו הזה, מלכתחילה הוא ידע למה הוא נכנס. זה דבר שהלקוח בחר בו. אף אחד לא כפה את אף אחד לקחת קו כשר, אבל משהוא בחר לקחת את הקו הזה, הוא צריך לעמוד בכללים, כמו בן אדם שעלה על אוטובוס, בחר לנסוע עם אוטובוס והוא צריך לעמוד בכללים והוא יורד איפה שהתחנות מורידות אותו.

בנושא של מחירי המכשירים, בוודאי שיש הבדל בין מכשירים שמגיעים בייבוא רשמי לבין ייבוא פרללי. ועדת הרבנים מתעסקת עם יבואנים רשמיים שעושים יבוא בצורה רשמית. בדרך כלל היבואנים האלו מחויבים להביא 5,000 מכשירים, כי פחות מזה לא מסתכלים עליהם בסין, אין ייצור בפחות מ-5,000. מטבע הדברים הם נכנסים פה לסיכון כספי ולהשקעה שגם צריכה בסופו של דבר לממש את עצמה שיהיה פוטנציאל. מידיעה שלי בקשר לעלות של המכשירים, מה שאני שאלתי שני יבואנים, ידוע לי שביקשו מהם 5 שקלים למכשיר. יש אנשים שעוסקים בעניין ויש פרסומות. יש את הדברים, את העלות הבסיסית. מה שלי ידוע משני יבואנים ששאלתי אותם, כי גם הייתי קשוב לרחשי הרחוב, גם הלקוחות שלי שואלים אותי את השאלות האלה.

עם תרומה של 100,000 שקל לעמותה.

יכול להיות שאולי היה מישהו שתרם 100,000 שקל, אין לי מושג. אני יודע מה שאלתי יבואן. יש פירסט פון, מותג גדול היום. יש קיוליקס, שני מותגים גדולים. שאלתי אותם, כמה אתם משלמים על זה? זה 5 או 10 שקלים. היום הם הוסיפו הולוגרמות, אז זה עלה ל-10 שקלים.

טוב, אני חייבת להתכנס לסיכום כי נגמר לנו הזמן לפני רבע שעה. אני רוצה רגע להגיד משהו. תראו, ההתנהלות הזו, מה שאני רואה, שהיא בעיקר תגובתית, זאת אומרת הוא מתקשר, הוא אומר, מאיימים עליי. המשטרה באה, נלחמת אם צריך. אם לא, רק נמצאת שם פיזית, כי אז ברגע שהם רואים אותה הם כנראה פחות שוברים, פחות הורסים, אבל ברור לי שיש לכם בעיה. יש בעיה קשה בירושלים, יש בעיה קשה בבני ברק. לדעתי זה צריך להיות אינטרס שלכם ושל לא יודעת מה, אולי 433 או יח"א או אני לא יודעת מה כדי לטפל באירוע מהראש. אתם בירושלים, יש לכם כל כך הרבה אתגרים, אז כל הזמן להתעסק וכל הזמן לשלוח כוחות? גם ככה זה שכונות מורכבות. צריך להיות גם אינטרס שלכם לחסל את התופעה הזאת מהראש שלה, כי אם כל הזמן אתה נאלץ לשלוח כוחות לשמור על הסדר הציבורי, על מה? על חנות של טלפונים? מילא תגיד לי שאתה שומר, יש הפגנות של אהוביה סנדק, יש לך הפגנות נגד חוק הגיוס. בסדר, אלה מתבטאים, זה חופש הביטוי שלהם ואתה צריך לשמור על הסדר. כל כך הרבה אירועים יש לך בירושלים. בסוף אתה חוזר למשרד, אתה אומר לעצמך, מה עשיתי עכשיו? שלחתי שוטרים שישמרו על חנויות של טלפונים. זה לא נורמלי בעיניי, כי בשום מקום בארץ זה לא יקרה.

תיכף אנחנו רוצים לדבר איתך, אני והיועצת המשפטית, בנפרד, לחשוב על עוד כמה אופציות כי אני באמת חושבת שזה בזבוז זמן. זה לא קורה לך בשום עיר בארץ וכאן אתה מתעסק, תסלח לי, בשטויות. זה לא התפקיד של המשטרה. מצד שני, החיים שלהם הם סיוט מתמשך של הפרעות, של הצקות, של איומים על החיים, של לעזוב את הבית. האירוע הזה, אני מסתכלת עליו בצורה מאוד אובייקטיבית, הוא אירוע שיצא מגבולות ההיגיון, כי בשום מדינה בעולם אין מצב שמישהו פותח חנות והוא צריך לעבור בגלל זה בית. מילא שיש לנו תופעות של פרוטקשן, מה שנקרא משמעותיות של ארגוני פשיעה.

עם מי אנחנו מתעסקים פה? בוועדה שזה עמותה שהחליטה להקים לעצמה והיא המונופול בקבלת הכשרות, שאני לא יודעת מי הסמיך אותה, מי החליט שהיא, ואם היא מונופול אולי בכלל צריך להפעיל את רשות התחרות. אולי צריך להפעיל עוד כלים שהם לא נמצאים בתוך האירוע עכשיו, וצריך לפנות אליהם שיבדקו את הוועדה הזאת. או שיחליטו שהיא הוועדה, כמו שאומרים כאן שני החבר'ה שבאו, ואני שמחה שבאתם כי גם הבאתם צד אחר לאירוע, ויסמיכו אותה, אבל כל עוד אנחנו כרגולטור לא הסמכנו, הם, החיים שלהם הפכו לסיוט, משהו צריך להיכנס פה בראש, לא בזנבות. סלח לי, אני לא מבינה את ההיגיון בזה, אבל אין להם ברירה. אגב, כשהתייחסתי לסרטון, שצריך להגיד שזה של שרקי מערוץ 12, שטוב שהביא גם את הכתבה הזאת ופתח בפנינו את האירוע, כי למה שאני אסתכל בדבר הזה? הרי יש לי אלף חנויות סלולר ליד הבית. מי מתעסק איתם בכלל? כשראיתי את השוטר שם, אמרתי לעצמי, ברור לי שהוא השוטר הראשון שהגיע לזירה ושיש לך 200 איש שאין שום סיכוי, לא משנה כמה הוא חזק וגיבור, אי אפשר לעמוד בזה בכלל. ראיתי את זה. זה פרץ של אנשים ששוברים את הזכוכיות וגם לא מעניין אותם הנזק, ולכן אני חושבת שהאירוע צריך להיות הרבה יותר גדול מההתעסקות כאן. יש לנו כמה מחשבות שאפשר לקדם. אני גם אמשיך את השיח עם יועז.

אני שמעתי את הסיפורים שלהם, כי בסוף הדיון הגיע בזכותם, אבל אני כל הזמן מסתכלת על הלמעלה, על הגוף הזה, על ההתנהלות שלו, לכן אני חושבת שגם מול השר, כי במה שהוא אמר, אם אתה כן נותן לגיטימציה לארגון הזה, אז בוא נחליט איך הוא מתנהל. אתה לא יכול לאחוז את המקל בשתי קצותיו. אתה לא יכול מצד אחד להגיד, בסדר, הארגון הזה לגיטימי, מצד שני, אם בתוך הארגון הזה ישנם עבריינים שפועלים בדרכים לא חוקיות, אז צריך להבין שהבחור הזה לא בא לבד. הוא לא בא, אמר שלום, אני נותן לכם פתק. לא, יש אנשים מאחוריו.

אני חושבת שצריך להמשיך את השיח גם מול משרד התקשורת. אני אעשה את זה עם יועז מחר, נמשיך את זה בהתנהלות שלנו. במקביל, יש לנו כמה רעיונות שחשבנו שכן אפשר לפתח מול המשטרה, שכמובן אחרי זה יעבור לפרקליטות.

אני רוצה קודם כל לאחל לכם באמת שתהיו חזקים. זה אירוע שהוא בעיניי לא מובן. אני לא מבינה איך במדינת ישראל אנחנו מתנהלים בצורה הזאת, שבאמת אתם נמצאים בעמדה שלכם מתוך מקום שבסך הכול אתם באים להתפרנס בבוקר. אמרתי את זה גם בתחילת הדברים שלי. אנחנו ננסה כוועדה כן למצוא פתרונות מול המשטרה ומול משרד התקשורת, ובינתיים אני פשוט אומר לכם, תנסו לעשות באמת את המקסימום כדי לשתף פעולה עם המשטרה כדי לתת עוד ועוד גורמים שפשוט משבשים לכם את החיים. אני מאמינה שככל שיהיו יותר עדויות גם למשטרה, ליחידת התביעות וגם לפרקליטות, יהיה אפשרות אולי אם נביא מישהו אחד, אחת לתמיד ונפצח את האירוע הזה, אבל במקביל גם אנחנו כמדינה, יש לנו אחריות לסייע לכם מול הארגון הזה ואני מבטיחה לכם שאנחנו ניכנס לתוך האירוע.

אני מודה לכולכם, הישיבה נעולה. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:20.