פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
2
ועדת הכספים
16/02/2022
מושב שני
פרוטוקול מס' 228
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ט"ו באדר התשפ"ב (16 בפברואר 2022), שעה 09:22
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 16/02/2022
מיצוי הטבות המס ברשות המסים – בעקבות דוח ביקורת שנתי 72א חלק שני התשפ"ב 2021 של מבקר המדינה
פרוטוקול
סדר היום
מיצוי הטבות המס ברשות המסים – בעקבות דוח ביקורת שנתי 72א חלק שני התשפ"ב-2021 של מבקר המדינה
נכחו
¶
חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ולדימיר בליאק – מ"מ היו"ר
נעמה לזימי
יצחק פינדרוס
יעל רון בן משה
ג'ידא רינאוי-זועבי
נירה שפק
מוזמנים
¶
פזית קליימן - סמנכ"לית בכירה לשומה וביקורת, רשות המסים, משרד האוצר
רוני סרי לוי - מנהל אגף א', שומה - מס הכנסה, רשות המסים, משרד האוצר
רחל אקוקה - מנהלת תחום בכיר, שומה - פרט, לשכת המסים, משרד האוצר
אריה אלגרד - ממונה תיאום ומטה - שומה וביקורת, רשות המסים, משרד האוצר
משתתפים באמצעים מקוונים
שלמה אוחיון - סמנכ"ל בכיר, שירות לקוחות, רשות המסים, משרד האוצר
צחי סעד - עו"ד, מנהל החטיבה הכלכלית, משרד מבקר המדינה
חנן פוגל - מנהל אגף ט', החטיבה הכלכלית, משרד מבקר המדינה
דוד דרסלי אבטה - עו"ד, המשנה למנכ"ל המשרד לקליטת העלייה
אירוס הומינר - מנהל אגף א', יזמות עסקית, המשרד לקליטת העלייה
דוד לוי - רכז פורום ערי פיתוח, מרכז השלטון המקומי
הדר ציון - גזבר עיריית לוד, מרכז השלטון המקומי
רישום פרלמנטרי
¶
אהובה שרון, חבר תרגומים
מיצוי הטבות המס ברשות המסים – בעקבות דוח ביקורת שנתי 72א חלק שני התשפ"ב 2021 של מבקר המדינה
היו"ר אלכס קושניר
¶
בוקר טוב. יום רביעי ט"ו באדר א' התשפ"ב, 16 בפברואר 2022. אנחנו מתחילים את דיוני הוועדה. היום יש לנו דיון בנושא מיצוי הטבות המס ברשות המסים – בעקבות דוח ביקורת שנתי 72א, חלק שני, התשפ"ב-2021 של מבקר המדינה.
אני מזכיר לכם שב-2 בדצמבר 2021 כבר קיימנו את הדיון הראשון בנושא הזה ביוזמתו של חבר הכנסת בליאק. תוך כדי הדיון הבנו שרשות המסים צריכה להסתכל אחורה ואחר כך להסתכל קדימה ולראות איך היא באמת עושה פעולות אקטיביות כדי לאפשר לאזרחים למצות את הטבות המס. בדיון הקודם רשות המסים הבטיחה שהיא תציג לנו מצגת מסודרת ותכנית עבודה לשנת 2022. אנחנו כמובן נאפשר לכם להציג אותה אבל לפני כן יש הצעות לסדר.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני אשמח לדעת מעבר לתכניות העבודה אם השתנה משהו בחודשיים האחרונים, מאז קיימנו את הדיון הקודם.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
בדיון הקודם שאלתי ואמרתי שאני זוכר שכשהייתי ילד, היו מגישים תיאומי מס דרך המעביד ולא היו צריכים לבוא למס הכנסה. אחת הבעיות שאני חש כאזרח ולא רק כחבר כנסת היא שבגלל שאתה צריך לבוא למשרדי מס הכנסה במקום להגיש לתיאומי מס דרך המעביד, זה יוצר זכויות שלא ממוצות. השאלה למה לא להחזיר את זה לאותה מתכונת שהייתה, גם בביטוח הלאומי. ההיגיון של זה הוא פשוט. לשכיר אין את הידע והלוליינות והוא לא יודע מה מגיע לו. כשהוא עובד באיזשהו מקום, ולא משנה היכן, יש מנהל חשבונות, יש איש שכר, יש יועצי מס שיושבים שם ואם הם היו יכולים לעשות את זה, זה היה הרבה יותר יעיל. גם מבחינת מס הכנסה. במשרדים שלכם – סליחה שאני אומר – עומדים בתור מטורף לצורך תיאום מס וזה לא רק לפנסיות אלא סתם שכירים פשוטים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני חייב לומר לך שאני הייתי שם. בשכר מסוים אתה לא יכול למלא באינטרנט וזה השכר שלנו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
זה בדיוק מה שאני לא רוצה. לא שאני לא רוצה להיעזר בך אבל אני חושב שזה לא נכון.
ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ)
¶
בוקר טוב לכולם. לפני כמעט שבוע שר האוצר הציג את התכנית הכלכלית ועסקת החבילה ומאז יש הרבה רחש ובחש. אני באופן כללי חושבת שהמתווה שהוצג הוא מתווה שמיטיב עם מעמד הביניים באופן כללי אבל כשאני מסתכלת ברזולוציה ומתמקדת בציבור של המוחלשים, של אלו שהם השכבה הענייה ביותר, כולל הציבור הערבי, אני רוצה להציע כמה נקודות שיש לשים לב אליהן.
ראשית, נושא של שכר מינימום. אני מודיעה מכאן שאני הולכת לדרוש שיפור בנושא של שכר מינימום. אני אדבר על זה אחר כך. שנית, הנושא של ביטול הקפאת מנגנון שכר המינימום לממוצע השכר במשק. הנושא של הגדלת מענקי העבודה והנושא הכי כואב וחשוב הוא הנושא של האוטומציה. אני רוצה להתמקד היום בנושא של האוטומציה של מענקי עבודה.
מעל 30 אחוזים מהזכאים להטבה, לא מממשים אותה. בחברה הערבית אנחנו מדברים על 60 אחוזים של חוסר מיצוי.
ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ)
¶
נכון. בדיוק. מאז אנחנו עלינו את הנושא הזה והביטוח הלאומי אמר שהטכנולוגיה קיימת ושהם יכולים לתת בצורה אוטומטית את המענקים לזכאים ולזכאיות. אנחנו יכולים להגיע מחר ל-100 אחוזים מיצוי. אני אומרת שעברו כמה חודשים טובים ולמה זה עדיין לא קורה? זה בלתי מתקבל על הדעת.
עם הטכנולוגיה, דיברנו גם עלה הנגשה של השפה וכולי. הזכאים הם אלה שמרוויחים פחות מ-6,400 שקלים בחודש. בדיוני גיל הפרישה רשות המסים הבטיחה שאתם תבחנו את האפשרות של מעבר למנגנון אוטומטי. יאללה, עברה חצי שנה, אני רוצה שזה יתחיל להיות כאן ועכשיו, היום. צריך להשלים את המעבר למנגנון אוטומטי של תשלום המענקים ואם זה לא ביכולתכם - יש לי הצעת חוק שהגשתי והיא מדברת על הנושא של האוטומציה והיא עם ם חברי כנסת מארבע מפלגות שונות של הקואליציה. החוק יקבע את החובה לאוטומציה בחקיקה ויעביר את האחריות לתשלום על מענקי עבודה לביטוח לאומי שאמר שהוא יודע לעשות את זה. תודה.
פזית קליימן
¶
תודה. סמנכ"לית בכירה לשומה וביקורת. בוקר טוב לכולם. בהמשך לדיון הקודם שלא נכחתי בו אבל ראיתי את הפרוטוקול, הנושאים שעלו ונתוני דוח המבקר שהוצגו, אנחנו רוצים להתייחס היום לדברים. אני רוצה לומר שצריך להבין וצריך לשים את זה על השולחן שמבחינתנו החלק הכי חשוב הוא תמיד לגבות מס אמת, לא יותר, לא פחות אלא את המס המדויק וזאת אבן דרך מבחינתנו לעשייה היום יומית שלנו.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הייתי בטוח שהייתה עסקה בין היושב ראש לוולדימיר שהוא מקבל את רשות הוועדה לתקופה ואנחנו חוזרים להצבעות אבל כנראה שהעסקה לא הלכה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני מאחל לכם להסתדר בפן האישי אבל בפוליטי אני מקווה שלא. אגב, ראיתי שהוועדה עוברת עכשיו שינוי וכלה דברים החשובים עוברים לוועדת הכלכלה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
היה מלא דמגוגיה. הייתה מצוקה אמיתית של בעלי העסקים ואני רוצה להגיד מילה טובה ולפרגן ליושב ראש ועדת הכלכלה מיכאל ביטון שניהל את הדיון בצורה שמעוררת הרבה הערכה וכבוד. הוא שמר עד כמה שהוא היה יכול, עם כל הדמגוגיה שהייתה מסביב, על כבודם של כולם. כל הכבוד לו.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כן. והשר יושב עם כוס קפה מול העיניים שלהם. זה היה הזוי. למה אתה בורח מהשאלה שלי? האם העברנו את הדיונים לוועדת הכלכלה?
היו"ר אלכס קושניר
¶
ינון אזולאי, התחלנו דיון חשוב ומאוד מאוד משמעותי בעקבות הדיון שהתקיים בוועדה. אני מבקש להתרכז בדיון הזה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אבל הדיונים לא עברו מכאן לוועדת הכלכלה? כלומר, הדיונים החשובים על עצמאים, על החוק, הכול יהיה כאן?
פזית קליימן
¶
אני אתחיל. כמו שאמרתי, מבחינתנו זאת אבן דרך והעקרונות שלנו הם כמובן קודם כל לגבות את מס האמת , לא יותר ולא פחות. אנחנו מאוד מנסים להפחית את הבירוקרטיה ולפשט תהליכים ואתם תראו את זה, להנגיש שירותים שונים לציבור, להנגיש מידע, ערוצי תקשורת ולפעול באופן יזום למיצוי הטבות במס.
אני אחלק את המצגת שלי לשלושה חלקים. בחלק הראשון אנחנו נתייחס לנתונים המרכזיים מדוח המבקר ואתייחס אליהם, בעיקר למספרים. לאחר מכן אני אציג את המהלכים המאוד משמעותיים שעשינו בשנים האחרונות – שאני חושבת שלא כולם מודעים להם - שהם באמת משנים את התמונה. אני אתייחס למה שעוד על הפרק ומה אנחנו ממשיכים עוד לעשות.
נתחיל במספרים. אלה המספרים שהוצגו בדוח המבקר. חשוב לומר שהנתונים הוצגו לבקשת מבקר המדינה. מדובר בחישוב תיאורטי. אלה נתונים שאנחנו ערכנו וזה חישוב תיאורטי בלבד. אף אחד לא יכול להתחייב שאכן אלו סכומים, יתרות החזר שמגיעות לציבור.
פזית קליימן
¶
אלה הנתונים. אין לנו נתונים מדויקים. אה הנתונים תיאורטיים. אני גם אסביר למה ואז תראו שאין לנו את הנתונים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני אומר לך מה השאלה שכל הזמן אנחנו שואלים. את אומרת נתונים תיאורטיים אבל כשאתם יודעים כמה מס אתם צריכים לגבות, אתם יודעים נתונים מדויקים. אוי ואבוי למי שלא גובים ממנו. אם כן, למה הנתון הזה הוא תיאורטי?
פזית קליימן
¶
גם כשאנחנו פועלים לגביית מס, אנחנו לא פועלים בגלל שאנחנו חושבים שמישהו חייב אלא אנחנו פועלים לגבייה ולאכיפה כשמישהו הגיש דוח ואנחנו יודעים בדיוק את חבות המס.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני אתן שוב את הדוגמה הפשוטה. לדעתי העצמאים יותר מאורגנים באופן יחסי. לגבי שכיר, בסוף יש לכם דיווח מדויק על כל שכיר, כמה כסף הוא קיבל ממעסיק 5000 וכמה הוא קיבל ב-5001 וכמה הוא קיבל ב-5002. זה מופיע אצלכם במחשב. אם הוא שילם יותר מס כי הוא לא עשה את התיאום, זה מופיע אצלכם.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אלא אם כן יש משהו שלא הבנתי. אם זה היה הפוך, אם לצורך העניין הוא היה מדווח לכל מעסיק שהוא המעסיק היחיד שלו, אני מתאר לעצמי שמס הכנסה היה עולה על זה.
פזית קליימן
¶
במצגת לדברים האלה יש תשובות. אני קודם כל אומר שגם אותה דוגמה של אותו שכיר שלצורך העניין עבד בשני מקומיות, בין אם יש לו החזר ובין אם יש לו חוב, גם אם אנחנו חושבים שיש לו חוב – אנחנו לא רצים ופועלים לגביית החוב. אנחנו פונים אליו, אומרים לו שיגיש לנו את הדוח, מחשבים בדיוק ואז פועלים.
פזית קליימן
¶
זה מה שאני רוצה להציג, ברשותכם. אמרתי, זה חישוב תיאורטי בלבד. אלה נתונים חלקיים. אין לנו את כל הנתונים. הנתונים הם גם לא סופיים כי כל פעם אנחנו מקבלים עוד נתונים וזה משנה את כל התמונה של הטבלה הזאת. מבדיקות שעשינו לא פעם, הנתון התיאורטי הזה משתנה כאשר מגישים את הדוח ולפעמים יכולה להיווצר גם חבות במס וזה משהו שצריך לקחת בחשבון. אנחנו יכולים לפנות לאנשים תחת הכותרת שמגיעה לו יתרת זכות אבל בסופו של דבר יכול להיות לו חוב במס.
תסתכלו על הטבלה כשאנחנו מדברים על 3,6 מיליארד ומדברים על 2 מיליון אנשים שזכאים להחזר, תראו אתה כוכבית למטה. מתוך ה-2 מיליון הלקוחות, 900 אלף מקרים, 900 אלף אנשים, הסכום נמוך מ-500 שקלים ולחצי מיליון הסכום נמוך מ-100 שקלים ואני אומר מה הכוונה. אם אני פונה למישהו ואומרת לו שיש לנו יתרת זכות של 80 שקלים, יכול להיות - בגלל שהנתונים שלי הם לא מלאים – שבסופו של דבר הוא יגיש את הבקשה להחזר מס והוא יכול להסתיים עם חוב. יכול מאוד להיות שיהיה חוב. מבדיקות שאנחנו עשינו, לקחנו מדגמית וראינו שזה קורה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני גם מבין שהאזרח שאם הסכום הוא פחות מ-100 שקלים, הוא אומר לעצמו שהוא ייקחו ממנו 200 שקלים. אני מבין את מה שאת אומרת בעניין של ה-100 שקלים ואני מכיר אזרחים כאלה. אני אומר את זה אולי בחיוך אבל במצב עגום. אומר האזרח שהוא לא רוצה להתעסק עם רשות המסים בשביל 100 שקלים, כי הם עוד ייקחו לו 200 וייקחו לו 300. אני טוען שאתם מגיעים למצב הזה כי אין הסברה נכונה והסברה חיובית. החיובי לא תמיד הוא לא טוב. רק בקורונה החיובי הוא שלילי.
פזית קליימן
¶
אני מציגה את ההתייחסות שלנו לדוח המבקר אבל אנחנו למדנו מזה ועשינו דברים אחרים.
שאלתם אותי אם יש חוב. נכון שאנחנו יודעים לפעול באותם מהלכים ולפנות לגביית חובות אבל אני חושבת, כרשות, אני לא הייתי רוצה לפנות לאזרח תחת הכותרת שיש לך יתרת זכות ואז תהיה לו יתרת חוב. אם אני חושבת שהוא חייב, אני אפנה אליו כחייב אבל לא באמתלה שמגיעה לו יתרת זכות. זה משהו שאני לא חושבת שאנחנו כרשות צריכים לעשות.
פזית קליימן
¶
נעבור לשקף הבא. אני רוצה להראות לכם שגם בדוח המבקר הדברים האלה חד משמעית נאמרו. זאת אומרת, אנחנו ציינו וזה מסומן בצהוב, המבקר ציין בדוח במפורש שחישוב החזר המס הוא משוער, יש נתונים שלא נכללו וזה יכול להגדיל, זה יכול להקטין. זאת אומרת, אי אפשר לקבל את הנתונים האלה כמשהו סופי. חד משמעית. אנחנו אמרנו את זה גם למבקר וזה גם נכתב בדוח.
היו"ר אלכס קושניר
¶
כל הסכומים האלה שמתוארים בשקף הקודם, נגיד 2016 ו-2017, אלה החזרים בפועל? כמה הוחזר בפועל?
פזית קליימן
¶
אני מגיעה לזה. תנו לי לרוץ ואני אגיע. אמרתי, אני מתייחסת לדוח המבקר ואני גם אראה נתונים.
פזית קליימן
¶
אם אי מסתכלת ופורטת למה הנתונים האלה משוערים, הבאנו את הנתונים והם חלקיים ולא מדויקים. לדוגמה, לאזרחים לפעמים יש הכנסות נוספות, עוד איזושהי עבודה קטנה שהבן אדם עשה אחר הצוהריים, שומר בבחינות בגרות, כל מיני הכנסות קטנות נוספות. יכול להיות שהוא משכיר מחסן ב-200 שקלים וזה כבר יכול להפוך את ה-500 שקלים לחוב. יש המון דברים – אני יכולה למנות – שיכולים לשנות לחלוטין את התוצאה. חסרים לנו נתונים מדיווחים של מעסיקים בגופים ביטחוניים, לא תמיד יש לנו את הנתונים במלואם. יש מעסיקים שלא דיווחו, אנחנו פועלים נגדם אבל הם לא דיווחו כי נגיד הם בהליכי פשיטת רגל, כינוס נכסים וכולי. זאת אומרת, אין לנו את מאה אחוזי הנתונים שיש לנו ממעסיק א' וממעסיק ב'. אין לנו את זה במאה אחוזים. יש לנו חוסר בנתונים וזה ידוע לנו. יש כל מיני הכנסות מקופות גמל וכולי שחסרות.
פזית קליימן
¶
לקחנו את המקרים ובדקנו כי גם אנחנו רוצים לדעת. אם זה בדיוק אחד לאחד, אנחנו צריכים לדעת כי יכולים לפעול אחרת, לתת הנחיות אחרות לעובדים שלנו. ככל שבדקנו, ראינו שהרבה פעמים במבחן התוצאה הייתה חבות במס. התוצאה לא הייתה מדויקת כי היה חסר מידע. לכן אנחנו לא בעולם של מאה אחוזים מידע בידי רשות המסים כדי להחזיר מחר את זה אוטומט. אנחנו לא שם.
פזית קליימן
¶
לא אמרתי שאנחנו לא גובים. יש אזרחים שחושבים, בלי שנפנה אליהם, שמגיעה להם יתרת זכות, הם מגישים את הדוח ובסופו של דבר מסתבר להם שהם חייבים והם צריכים לשלם.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אדם קיבל שומה להפסד של מיליון וטען שהוא הרוויח 3 מיליון, התעקש, הגשנו דוח והוא שילם מס.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
ברוב המקרים – וזו גם התחושה שלי - לא מדובר על עצמאים גדולים שיש להם מערכת ראיית חשבון שמנהלת את זה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
עולה 2,000 שקלים לגשת לרואה חשבון. להגיש דוח תשאל את ולדימיר. אני יודע מה זה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אם זה קורה בארצות הברית עם כל האוכלוסייה ההטרוגנית שלהם, עם כל הגוונים והסוגים, זה יכול לקרות גם כאן.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני עומד על דעתי כפי שאמרתי קודם. צריך להעביר את השכירים כך שכל ההתנהלות שלהם מול מס הכנסה תהיה דרך המעסיק שלהם. זה מה שהיה בעבר ואין סיבה שזה לא יהיה עכשיו. ההתנהלות המרכזית.
פזית קליימן
¶
אני רוצה לחדד. האוכלוסייה שאנחנו מתייחסים אליה כאן היא לא חייבי הגשת הדוחות. אנחנו מדברים על אוכלוסיית השכירים, אלה שלא חייבים בהגשת דוח.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני מוכן לקבל את ההצעה שלך, אלכס, שכל מעסיק חייב להעביר פעם בשנה איזשהו טופס למס הכנסה על כל ההכנסות של העובד שלו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
הוא לא חייב. הוא יכול. זאת צריכה להיות אופציה. אני אומר שזה שבנו את האופציה הזאת גורם לתסכול ותסבוכת של אזרחים.
פזית קליימן
¶
אם אנחנו מסתכלים על הגשת בקשות להחזר אליהן התייחס המבקר, לשנים 2016 עד 2019, השנים האלה עדיין פתוחות להגשת בקשות להחזר מס ואנשים מגישים. רצינו להראות לכם שמתחילת 2021 עד היום הוגשו למעלה מ-225 אלף בקשות להחזר מס לאותן שנים שהמבקר התייחס אליהן. יותר מזה, מדי שנה אנחנו מקבלים 300 אלף בקשות. רק ב-2021 הוגשו 370 אלף בקשות להחזרי מס. זאת אומרת, אמרתי, הנתונים הם חלקיים והם לא סופיים כי בעוד אנחנו מדברים, מוגשות בקשות להחזרי מס.
פזית קליימן
¶
הבקשות האלה להחזר מס, המסלול שלהן הוא לא טיפול שומתי כמו בתיקי עצמאים וחברות אלא זה עובר ישר לפקיד שבודק, מטפל, סיים ובזה זה נגמר. הם במסלול טיפול. יש מקומות שזה מטופל באותו חודש ויש מקומות שזה לוקח קצת יותר זמן. זה גם תלוי בשנה.
פזית קליימן
¶
זה משתנה. עונת החזרי המס היא באפריל, מאי, יוני כאשר מקבלים את טופס ה-106. מי שמגיש בדצמבר, מטופל יותר מהר. זאת גם פונקציה של עונתיות בשנה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
הייתי בבית והרגשתי את רעידת האדמה. הייתי בבידוד אז. גם ג'ידא העלתה נקודה מאוד חשובה לנושא הזה וגם לקראת התכנית הכלכלית שבסופו של דבר תבוא לוועדת הכספים כנראה נקיים דיון מיוחד על הנושא.
היו"ר אלכס קושניר
¶
לא. אמרתי תכנית כלכלית שתבוא לכאן. שם הייתה דמגוגיה כי לא דיברו שם על התכנית הכלכלית.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אתה רוצה עכשיו את אבשלום קור לדיון שיגיד לך מה מבזה את השפה ומה לא?
אנחנו במצב רוח טוב היום. תמשיכי.
פזית קליימן
¶
אני אציג מהלכים שאנחנו עשינו. אל תגידו לי שהתוצאות לא טובות, אני יודעת שהן לא טובות ותכף תראו מה למדנו מזה ומה עשינו יותר טוב.
קודם כל, אנחנו עשינו - עשינו בעצמנו וגם ראינו את דוח המבקר מהלכים ובחרנו אוכלוסייה, מתוך הפוטנציאל הזה, עוד בעבר, עם סיכוי מאוד מאוד גבוה להחזר. אמרנו שבטוח מגיע להם החזר. שלחנו להם מכתבים ואמרנו להם שיכול להיות שמגיע לכם החזר ואתם מוזמנים לפנות אלינו. פתחנו מייל ייעודי, נתנו תמיכה טלפונית וכולי.
פזית קליימן
¶
זה כבר לא מהלך טוב. אני בכוונה אומרת. התוצאות לא מרשימות, אנחנו גם יודעים למה ותכף תראו מה כן עשינו. עשינו פיילוטים ושלחנו לאוכלוסייה שאמרנו שכמעט לדעתנו אין מצב שיהיה להם חוב, אם הם יגישו כי לא רצינו את אלה שחלילה יהיה להם חוב. אלה היו התוצאות. סך הכול מתוך 1,700, 3,200 ששלחנו, חזרו 290 אנשים בלבד שהגישו בקשות להחזר מס. לקחנו את זה וישבנו לחשוב איך נכון לפעול.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כשאתם שלחתם להם את המכתבים, על כמה כסף היה מדובר? קודם דיברת על 100 שקלים, על 500 שקלים.
פזית קליימן
¶
לקחנו את אלה שאמרנו שיש הסתברות מאוד גבוהה שזה לא יתהפך לחוב. לקחנו סכומים לא על הקצה. 290 הגישו וקיבלו החזר אבל תבינו, מתוך הפוטנציאל הגדול לקחנו בודדים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אם אתם שולחים להם מכתב, לפני שהם פותחים את המכתב, וזה מכתב רשום, זה מקטין משמעותית את סיכוי.
פזית קליימן
¶
היה מישהו שהציע לי ואמר לי שנשלח את המכתבים במעטפה ורודה. אנחנו שיפרנו את זה מאוד משמעותית וזה עובד.
פזית קליימן
¶
שאלתם קודם מה סכום ההחזר בפועל, כמה כסף החזרנו כל שנה. רצינו להראות שמ-2016 ועד 2021 הסכומים האלה הולכים ועולים מדי שנה. זה החזר בפועל בשנה מסוימת. בשנת 2021 החזרנו כמעט מיליארד וחצי שקלים לאזרחים שהגישו בקשות להחזר מס.
פזית קליימן
¶
כן. זה וולנטרי, נקודתית לשנה.
אם אני מסכמת את ההתייחסות שלי לדוח המבקר ולפני שאני אומרת מה אנחנו עשינו, תזכרו – זה מאוד מאוד חשוב, זה חישוב תיאורטי – שהנתונים הם חלקיים והם לא סופיים כי כל הזמן מגישים בקשות ועדיין אפשר להגיש בקשות להחזר מס.
ראינו שבהמשך לפניות, למכתבים שלנו, אנשים לא כל כך התלהבו ולא חזרו אלינו. לאור זה החלטנו להתמקד בשלושה דברים. האחד, הנושא של תיאומי המס שהעלית שברור לנו שהוא חשוב ותכף תראו מה עשינו. עשינו מהלכים יזומים לאוכלוסיות ייעודיות. זאת אומרת, לאוכלוסייה שאנחנו יודעים להגיד לה למה מגיע לה החזר - זה יוצר אמינות הרבה יותר גבוהה - וגם עשינו הקלות בנושא של בקשה להחזר מס.
נתחיל עם הנושא של תיאומי מס. אני תכף הולכת להתמקד בדברים האלה. בשנת 2015 הוקמה ועדה למיצוי זכויות לאזרח. במקרה אני עמדתי בראש הוועדה הזאת ב-2015. הקמנו מחלקה ייעודית לטיפול בשומת פרט, לטיפול בנושא, בכל העולם הזה של השכירים שלא חייבים בהגשת דוח. פיתחנו מערכת חדשה לתיאומי מס, מערכת מקוונת לבקשות להחזר מס. פעלנו לקבל מידע מגורמים שונים. פרסמנו מדריך להגשת בקשה להחזר מס בשפה פשוטה יותר, בתקווה שלאנשים יהיה קל למלא.
פזית קליימן
¶
ראיתי שיש גם הצעת חוק על זה. אנחנו פועלים, ככל שאנחנו יכולים, להנגיש את זה לשפות נוספות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
רק בנושא מיצוי הזכויות יש לכם בעברית וערבית? את הדרישה לתשלום, באיזה שפות יש לכם?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כשאתם שולחים את הבקשה לאותו לקוח שחייב לרשות המסים, מה קורה אם הוא למשל דובר רוסית?
פזית קליימן
¶
אני אתמקד במערכת החדשה לתיאומי מס. הנושא של תיאום מס , צריך להבין שהוא מאוד מאוד חשוב. אני חושבת כתפיסה שאנחנו צריכים לפעול כך שאנשים ישלמו בשוטף את המס הנכון ובכלל לא יגיעו לעולם של בקשה להחזר מס. אני לא רוצה שיהיו בקשות להחזר מס אלא שכולם ישלמו בשוטף את המס הנכון. עשינו המון מהלכים בעניין הזה. המהלך המשמעותי ביותר מזה שנתיים, עבדנו על מערכת שעלתה עכשיו. מי שעשה תיאום מס השנה בינואר, חווה את המערכת החדשה. המערכת החדשה מבחינת הנראות שלה, אפשר לעשות עכשיו בפלאפון כשאתם יושבים כאן תיאום מס בפשטות אדירה. באמת, עניין של דקות בודדות. לעשות תיאום מס במקום. כולם יכולים לעשות את זה במקום.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
עצמאי קטן שיש לו גם עכשיו הכנסה נוספת כשכיר, האם גם הוא יכול לעשות עכשיו תיאום מס במערכת? עד עכשיו זה לא היה.
פזית קליימן
¶
כולם יכולים לעשות תיאום מס במערכת ואני אסביר מה זה כולם. מי שמכיר, קודם רק חלק יכול היה לעשות במערכת וחלק היו צריכים לבוא למשרד, לפנות אלינו במערכת פניות. המערכת החדשה, אתה כאזרח יכול לפנות. לא מעניין אותך מה קורה מאחורי הקלעים. אני אומרת לכם שחלק מהפונים יקבלו את האישור במקום וחלק זה מגיע למשרד שלנו ובמשרדים שלנו מטפלים בזה בדרך כלל באותו יום. זה עניין של שעות. לפעמים בעומס זה יכול לקחת יותר מיום, גג חמישה ימים, אבל אלה באמת הקצוות.
פזית קליימן
¶
אנחנו שמנו דגש ומשאבים על זה. אני אומר לכם יותר זה. אנחנו יצאנו בקמפיין תקשורתי כדי לעודד את כולם לעשות תיאום מס. אנחנו רוצים שיעשו תיאום מס כי זה גם נורא פשוט. בדקה וחצי אתה עושה את זה. לא צריך אפילו הדרכה. אתה נכנס , המסכים כל כך פשוטים.
פזית קליימן
¶
אני רוצה לומר עוד משהו והוא שמעבר לנראות, לפשטות ולהנגשה של המערכת הזאת, המערכת הזאת ממצה זכויות. זאת אומרת, תראו במסך, אם נכנסת לעשות תיאום מס, אם אנחנו יודעים שיש לך ילדים אבל לא ביקשת את ההטבה, אנחנו אומרים לך, שים לב, זיהינו שמגיע לך. אם אנחנו יודעים מישהו הורה לילד עם מוגבלות כי קיבלנו את המידע מביטוח לאומי, אנחנו אומרים שזיהינו שיש לו עם מוגבלות ושיבקש את ההטבה.
פזית קליימן
¶
אני תכף אגע בזה. הכינותי מראש. לכן כן חשוב לעשות תיאום מס. כל מידע שיש לנו, אנחנו מכניסים. זה עדיין לא מלא. אנחנו פועלים לקבל עוד מידע ואז דמיינו איך כל נתון שיהיה לנו, יודעים שאתה חייל משוחרר – נכניס. אנחנו פועלים בעולם הזה. מה שאני מראה, אלה מסכים אמיתיים במערכת.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני מקבל הרבה מאוד פידבקים טובים מאנשים שהשתמשו במערכת אבל אני רוצה להתייחס לנקודה אחת.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני אמרתי שיש מערכת. אני לא פינדרוס. התבלבלת. אני רק רוצה להגיד לך פזית דבר אחד ואולי לזה צריך לשים לב. הרבה מאוד אנשים בכלל לא יודעים שהם זכאים לתיאום מס ולקבלת החזרים. גם אנשים שהם עובדים שכירים במשך שנה שלמה אצל אותו מעביד, בהרבה מאוד מקרים יכול להיות שהם זכאים להחזרי מס ואנשים פשוט לא יודעים את זה ולא מגיעים למערכת. לכן תשקלו לעשות איזשהו קמפיין ריצ'ינג אאוט לבוא לאנשים ולומר להם שיגישו תיאום מס.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אם יש לכם איזשהו סימולטור, אפשר לבדוק האם מגיע או לא. אותו עצמאי שיש לו הכנסה נוספת כשכיר, גם הוא יכול להגיש היום בקשה לתיאום מס?
פזית קליימן
¶
יש שתי מטרות. ראשית, אל תבוא אלינו, ושנית, אל תגיש בקשה להחזר מס אלא קח את זה עכשיו בשוטף מהמעסיק ותיהנה מהכסף. זאת המטרה. זאת המערכת וכך זה נראה בסיום. אגב, אתה מכניס מספר תיק ניכויים ואם אתה לא יודע מה זה אנחנו כותבים לך מי המעסיק כדי שתראה שלא טעית. באמת הייתה כאן חשיבה כדי שהאזרח יהיה לו הכי פשוט שאפשר.
פזית קליימן
¶
לא. הוא צריך להגיד לנו. אנחנו צריכים לדעת לאיזה מעסיק אבל אנחנו בודקים שהשם תואם כי אם זה לא תואם, אנחנו אומרים לו כדי שלא תהיה לו טעות.
פזית קליימן
¶
לא. הוא צריך להכניס את מספר תיק הניכויים כדי שלא תהיה לו טעות כי בסוף זה צריך להתאים לתיק הניכויים של המעסיק כי אחרת הוא לא יוכל לנכות לו את זה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אם אתה נכנס לבנק לעשות הוראת קבע אתה רושם סמל מוסד או את שם המוסד שאתה רוצה ואז הוא שם את הסמל ואתה בודק אם זה נכון.
פזית קליימן
¶
עוד מהלך שאנחנו עושים מדי שנה. מדי שנה, כדי לחסוך לאנשים לעשות תיאום מס, אנחנו שולחים הארכות תוקף. זאת אומרת, אנחנו עושים עיבודים משלנו ואנחנו רואים שכאן אין שינוי, זאת רק קצבה ומשכורת, אנחנו מזהים את האוכלוסייה שכנראה אין לה שינוי לאורך זמן ואנחנו שולחים לה מכתבים ואנחנו אומרים לה שהאישור שלה משנה שעברה הוא בתוקף גם לשנה זאת.
פזית קליימן
¶
אנחנו תמיד מאריכים את כל האישורים, נותנים להם תוקף לאיקס זמן. כאן אנחנו שולחים לו מכתב ואומרים לו שייתן למעסיק וכי האישור שלו משנה קודמת בתוקף גם לשנה הזאת. בסוף 2021 שלחנו 350 אלף מכתבים כאלה ואמרנו לאנשים שאם לא יהיה להם שינוי, שלא יעשו תיאום מס.
פזית קליימן
¶
נכון. אגב, הרבה גמלאים באוכלוסייה הזאת. אפשר לראות שגם כאן בניהול סיכונים שלנו קיבלנו החלטות ואנחנו כל הזמן מעלים את האוכלוסייה הזאת כדי לחסוך לה לעשות תיאום מס. אלה עוד מהלכים שאנחנו עושים.
כל פעם אנחנו מדברים על תיאומי מס ואנחנו אומרים כמה זה חשוב לעשות את זה בשוטף.
פזית קליימן
¶
או שכיר עם גמלה. אם אנחנו מזהים בעיבודים שלנו שזה משהו סטטי, אין הרבה שינויים, זה עונה למשכורת וגמלה, אנחנו שולחים לו מכתב ואומרים לו שהאישור שקיבלת ב-2021 תקף גם ל-2022. יכול להיות שגם ב-2023 נשלח לו את המכתב הזה. אנחנו עושים מהלך כזה כל שנה.
פזית קליימן
¶
רק אם יש שינוי או שאם הוא רוצה או שפתאום הוא גילה שמגיעה לו הטבה שהוא לא ביקש. אנחנו לא סוגרים לו את הדלת. אנחנו עושיך את זה שרירותית, אתה רוצה - תבוא לעשות תיאום מס.
בגלל שאנחנו מדברים כל כך הרבה על תיאומי ועל החשיבות, הבאנו את הכמויות כדי שתראו כמה תיאומי מס עורכים אנשים מדי שנה. בתיאומי המס המקוונים, לפני המערכת החדשה, אנשים שקיבלו במקום וכל פעם הגדלנו את זה ואתה גם רואה שאנשים יותר ויותר מודעים והכמויות עולות.
פזית קליימן
¶
מקוון, במהלכים, במסלול אוטומטי. אלה שיכלו להיכנס למערכת שהגדרנו עד תקרה של הכנסה. כאן אתה רואה את סך כל האנשים שהנפקנו להם אישורים לתיאום מס. אני חושבת שהירידה הקטנה בשנת 2020-2019 היא בעקבות הקורונה וכל השינויים שהיו במשק, בשוק העבודה.
פזית קליימן
¶
כן. במערכת הקודמת היית צריך לקרוא אם ההכנסות שלך עלו על תקרה, אבל היום אתה נכנס ועושה את זה.
פזית קליימן
¶
הוא לא צריך לקרוא כלום. הוא מגיש ואנחנו מאחורי הקלעים יודעים אם אנחנו יכולים להנפיק לו במקום.
פזית קליימן
¶
אנחנו גם שולחים וגם באזור האישי. הוא מקבל גם הודעה שהאישור שלו מוכן. זה לא לוקח חמישה ימים ברוב המקרים במשרדים שמאוד מאוד עמוסים. אני שומעת פידבקים מאנשים.
פזית קליימן
¶
כשזה מוכן הוא גם מקבל גם SMS. מאוד ברור לנו שכאשר אנשים מגישים בקשה להחזר מס, הם צריכים את זה עכשיו, הם צריכים את זה מהר. במערכת החדשה אנחנו גם עוקבים ורואים שברוב המקרים זה מטופל ביום למוחרת.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
במערכת החדשה תוכלו גם לדעת כמה הגישו וכמה לא הגישו מהסך הכללי? לא מבחינת זה שהם לא זקוקים אלא בסופו של דבר הגישו לא במקוון וכמה מתוך המקוון קיבלו את המענה על פי זמנים?
פזית קליימן
¶
אנחנו מדברים על תיאומי מס. אני מקבלת את זה ברמה יומית. אני עוקבת ברמה יומית בכל המשרדים שלנו בארץ. ברוב המשרדים אני תמיד מסתכלת אם יש לנו מאל יומיים פיגור. אין כמעט פיגור מעל יומיים. יש משרדים מסוימים שיש שם עומס, באזור שיש הטבות ליישובים, שם זה ייקח יותר זמן.
היו"ר ולדימיר בליאק
¶
אני חושב שמה שחשוב לבדוק בתום השנה הזאת בכמה המערכת הזאת מקטינה את כמות הבקשות להחזרי מס.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זה מה שאני שואל ואת אומרת שיש לכם ברמה היומית. ולדימיר אומר שבסוף השנה נוכל לדעת מה הייתה התועלת.
פזית קליימן
¶
בוא נעשה סדר. אני התייחסתי לשאלה כמה בקשות לתיאומי מס הגישו ותוך כמה זמן הם טופלו. אני חושבת שצריך פרספקטיבה של בערך חמש שנים כדי לראות.
פזית קליימן
¶
נכון. זה לא רק המבחן של המערכת אלא זה מבחן של כמה הצלחנו להפנים בקרב האוכלוסיות שיעשו תיאומי מס כדי שלא ינכו להן.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
על כמות תיאומי המס שאנחנו רואים בשקופית, אנחנו רואים מ-2015 עד 2020 ורואים את העלייה הגדולה. זה בגלל שלא הייתה מודעות שצריך לעשות תיאומי מס או שהתרבו האנשים?
פזית קליימן
¶
אני חושבת שזה מושפע מהרבה דברים. בדרך כלל יש מודעות לאנשים לעשות תיאום מס כי כשממלאים את טופס 101 בעבודה, אם הם ציינו שיש להם עוד הכנסה מבקשים מהם להביא תיאום מס.
פזית קליימן
¶
אני חושבת שאלה גם שינויים במשק העבודה. אנשים עובדים ביותר קומות, עוברים בין עבודות ולכן עושים תיאום מס. אני לא יודעת בוודאות אבל נראה לי שיש כל מיני שיקולים מהסוג הזה.
היו"ר ולדימיר בליאק
¶
כפי שאמרת, האנשים היום מחליפים מקומות עבודה בתדירות יחסית גבוהה ולפעמים גם במהלך השנה ולכן הם פונים מספר פעמים.
היו"ר ולדימיר בליאק
¶
מן הסתם התיאום הזה יהיה פחות מדויק. אם במהלך השנה אני עושה את התיאום פעמיים או שלוש פעמים, הוא כנראה יהיה פחות מדויק.
פזית קליימן
¶
לא בהכרח. ככל שאתה מתקרב לסוף השנה, אתה יודע יותר טוב את הנתונים המדויקים. בתחילת שנה אתה אומר שאתה מעריך.
פזית קליימן
¶
בוודאי. תמיד לוקחים בחשבון את כל הנתונים. בינואר זו הערכה מה יהיה השנה. כשאתה בא לעשות תיאום מס בנובמבר, אתה פחות או יותר כבר ודע מה ההכנסה השנה ותיאום המס יהיה יותר מדויק. עדיין אני חושבת שכתחליף להחזר מס שאנשים יקבלו את זה בשוטף.
היו"ר ולדימיר בליאק
¶
אני שואל כי אני יודע שלפחות קודם הייתה פרקטיקה שנניח ברבעון האחרון של השנה כבר לא עשיתם תיאום חדש. אנשים פנו וסורבו.
פזית קליימן
¶
כן. אמרנו שאחד הדברים החשובים מבחינתנו זה שאנשים ימצו את ההטבות בשוטף. איך אנחנו עושים את זה? המערכת של תיאומי המס וארכת התוקף עליה דיברתי. עשינו גם מהלכים – דיברתם על קצבאות – לפטור ממילוי טופס 101 לגמלאים. עשינו הקלות מאוד מאוד משמעותיות בעניין הזה וגמלאים היום לא צריכים למלא כל שנה. קבענו איזה שהם כללים ופרסמנו לכל המשלמים.
יעל רון בן משה (כחול לבן)
¶
לגבי טופס 101, הטופס הדיגיטלי הוא הרבה יותר נוח לשימוש. למרות ההערה של חבר הכנסת בליאק על זה שאנשים יחסית עוברים לא מעט מקומות עבודה, כמה שינוים בכל זאת אנחנו רואים בטופסי ה-101 שכלל העובדים במשק מגישים משנה לשנה? והאם אכן יש בזה צורך שכולם בינואר יגישו או אפשר אולי לעשות את זה פעם בשנתיים או פעם בארבע שנים או בחמש שנים. זאת בירוקרטיה שאני חושבת שהמאמצים שלנו הם להוריד בירוקרטיה ולהפחית מהלכים כאלה שהם יקרים מאוד למשק, המהלך עצמו.
פזית קליימן
¶
אין לנו את הנתונים האלה ברשות המסים. טופס 101 הוא טופס שהעובד ממלא אל מול המעסיק ועל בסיס הדיווחים שלו למעסיק המעסיק יודע איך לנכות לו את המס, איזה נקודות זיכוי לאפשר לו, איזה זיכויים מגיעים לו ואיך לחשב לו את הקלות המס. הטופס הזה הוא משהו בין העובד למעסיק.
פזית קליימן
¶
הוא חובה כי כך המעסיק יודע איך לנכות. הוא צריך לציין מדי שנה אם יש לו עוד מקור הכנסה ואיזה הקלות מס מגיעות לו.
יעל רון בן משה (כחול לבן)
¶
אני הייתי מציעה כן לחשוב איך עושים משהו יותר קל. אם היו שינויים, לחץ כאן ואם לא היו שינויים, לחץ כאן.
פזית קליימן
¶
אנחנו אפשרנו בטופס 101 שחלק מהנתונים שכבר קיימים משנים קודמות ירוצו גם השנה. זאת אומרת, רק תצטרך לאשר.
יעל רון בן משה (כחול לבן)
¶
אני אספר לך מהמקום שלי. אני גרה ביישוב בקו עימות שזכאי להטבות מס. כל שנה אני צריכה להביא אישור מחדש שאני גרה באותו יישוב. זה לא השתנה מיום שנכנסתי לשוק העבודה ובעזרת השם זה גם לא ישתנה בעתיד.
יעל רון בן משה (כחול לבן)
¶
הטבות המס השתנו. על זה נדבר בנפרד. נולד עוד ילד, היה שינוי – אני מבינה אבל אם לא היה שינוי, לחץ כאן. אני רואה בכנסת - וזה ארגון גדול ומאורגן - כמה משאבים משקיעים במילוי הטופס כשאני חושבת שאצל רוב עובדי המשכן לא היה שינוי במקום המגורים שלהם, בסטטוס המשפחתי, ומי שהיה אצלו שינוי – הוא צריך לעדכן.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני מילאתי את אותם דברים שהיו לי בשנה שעברה אלא אם כן בשנה שעברה נולד לי ילד והוספתי אותו עם מספר תעודת הזהות שלו.
(היו"ר אלכס קושניר)
פזית קליימן
¶
דברים נוספים שעשינו. אחד הדברים המאוד בירוקרטיים שנתקלנו בהם אלה הורים לילדים עם מוגבלות שהיו צריכים כל שנה לבוא לפקיד השומה ולעשות תיאום מס. הורה כזה היה צריך לבוא עם התעודה הרפואית ולהראות פרוטוקול ועדה, אם יש לו כזה. כדי לבוא לפקיד ולהראות לו את הנתונים, אנשים היו מוותרים על שתי נקודות זיכוי שזה 5,00 ומשהו שקלים בשנה. ישבנו עם ביטוח לאומי וקיבלנו מהם את כל המידע על הורים שמקבלים גמלת ילד נכה. מי שמקבל שקל אחד של גמלת ילד נכה, הוא זכאי לשתי נקודות זיכוי אלה. שתי נקודות זיכוי זה 5,000 ומשהו שקלים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
גם אם אתה נותן 2 מיליארד שקלים, מחלק לאזרחים, זאת לא תכנית כלכלית. גם מה שהיא אומרת עכשיו, זאת לא תכנית כלכלית אלא זה שיפור שירות במס הכנסה. זאת עזרה לאנשים אבל זאת לא תכנית כלכלית. אל תתבלבלו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
עוד מעט תגיד שעכשיו אנחנו יושבים בתכנית כלכלית. אנחנו לא יושבים בתכנית כלכלית.
היו"ר אלכס קושניר
¶
הייתה כאן הערה חשובה של חבר הכנסת בליאק שלעומת זאת התלושים של דרעי, זאת תכנית כלכלית.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
תגיד שכיוון שיש את יוקר המחיה, יש לי תכנית סיוע לפלח מסוים באוכלוסייה. זה בסדר גמור אבל אל תקרא לזה תכנית כלכלית.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
זה לא מוציא אף אחד מהעוני. כמו שהתלושים של דרעי לא מוציאים מהעוני, גם 5,000 השקלים האלה לא מוציאים מהעוני. מה אתם מבלבלים את המוח? תכבדו אתה שפה שלכם.
יעל רון בן משה (כחול לבן)
¶
זאת הזדמנות לברך את פזית שהמחויבות שלה לילדים עם מוגבלויות ובכלל משפחות לילדים עם מוגבלויות ואנשים עם מוגבלויות היא באמת ראויה לציון.
יעל רון בן משה (כחול לבן)
¶
ואת רחל שמסייעת מאוד בבירוקרטיה של אנשים שזוהו עכשיו כחולים במחלה אונקולוגית או מחלה אחרת והיא משתתפת בוועדה לפניות הציבור. באמת עושים מהלכים שראוי לציין אותם לשבח והלוואי וכל משרדי הממשלה והגופים הממשלתיים היו מטפלים כך באנשים עם מוגבלויות ומשפחות לילדים עם מוגבלויות. תודה.
פזית קליימן
¶
התחלתי לספר לכם מה עשינו בעניין הזה. ראינו את הטרטור שיש לאזרחים ובדקנו עם ביטוח לאומי. גילינו שמי שזכאי לשקל אחד, הוא כבר זכאי לשתי נקודות זיכוי. אמרנו שנעשה מהלך. הוצאנו הנחיה למעסיקים שמבחינתנו אם מגיע עובד ומסמן בטופס 101 שהוא הורה לילד עם מוגבלות – כל מה שהוא צריך לצרף זה את האישור שיש לו גמלת ילד נכה. הוא לא צריך להגיד מה יש לילד, הוא לא צריך לספר למעסיק כלום, הוא רק צריך לצרף פתק שתהיה בו אסמכתא שהוא מקבל גמלת ילד נכה. הוא לא צריך לבוא לעשות תיאום מס, הוא לא צריך להגיש בקשה להחזר מס אלא המעסיק נותן לו על סמך 101 וזה הכול. זה קרה מ-2018 אז עשינו את זה. אני חייבת לומר לכם שכשאני הייתי מנהלת משרד, כל יום היה מישהו כזה שהגיע למחלקה. פתאום אין תלונות.
פזית קליימן
¶
אני רק מזכירה לכם שאם זה מ-2018, קודם זה לא היה ותכף תראו במהלכים שעשינו מה עשינו עם השנים הקודמות.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני יכול לחזור רגע לתיאומי מס? יש שאלה שלא שאלתי לגבי הזכויות שאתם מוסיפים. אם הפונה הוא עולה חדש ב-42 החודשים הראשונים, אתם מזהים את זה?
פזית קליימן
¶
אנחנו מזהים את זה ואנחנו גם אומרים לו את זה. אנחנו גם מתכוונים לעשות מהלכים בזה. הכינותי מראש גם את זה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הבעיה של אנשים עם מוגבלויות, כרגע אני רואה שהיא לא אצלכם אלא בביטוח לאומי. יש ילדים שגם אחרי מספר שנים אומרים שימשיך להביא אישורים שהילד עדיין עם מוגבלות ולא משנה אם הוא נולד עם אוטיזם או עם מחלה אחרת. בהנחות בארנונה, אני מטפל עכשיו בחוק הזה, לאדם לא צמחה רגל אבל הוא צריך להמשיך להביא אישורים ולעבור את כל הבירוקרטיה מחדש. אני שמח שסוף סוף לפחות במקום אחד אנחנו רואים – ואולי זאת תהיה דוגמה לשאר המשרדים – שיש שינוי. אנחנו מודים על מה שיש.
פזית קליימן
¶
עוד דבר שעשינו ואני לא יודעת כמה פורסם. הרבה פעמים דווקא אנשים שזקוקים לכסף מיידית הולכים ומושכים כספים מקופות גמל קטנות שיש להם, לצערנו. היינו רוצים שישאירו את זה לגיל פרישה אבל הם נאלצים למשוך ואז יש להם חבות במס. לא פעם אלה אנשים שאין להם הכנסות או ההכנסות הן מאוד נמוכות והם לא מגיעים בכלל לחבות במס. ראינו שיש המון אישורים לתיאומי מס בלי חבות במס וסתם אנחנו מטרטרים אותם לבוא. הקופה שולחת אותם לפקיד השומה להביא אישור לתיאום מס. הוצאנו הנחיות למשלמים בקופות ואמרנו שאם מולכם הוא מצהיר – גם בתיאום מס הוא מצהיר – שהכנסתו לא עולה על סף המס שתיארנו, לא לנכות לו מס.
פזית קליימן
¶
זה עוד מהלך שעשינו. זה חלק מהמהלכים. אנחנו מקבלים מידע כדי לעשות את כל המהלכים האלה וכל זה עם דגש על שנה שוטפת. זאת אומרת, לא להגיע בכלל לעולם של החזרי מס כי זאת טרחה הרבה יותר גדולה ואנחנו מודעים לזה.
עוד מהלך חשוב שעשינו. מי שמכיר, ילד נכה זכאי לפטור ממס רכישה. הקלות במס רכישה. ביטוח לאומי לא קובע שיעור נכות לילד נכה אלא הוא רק קובע מה הגמלה. כל מי שרצה הקלה כזאת, אנחנו היינו שולחים אותו לוועדה רפואית בביטוח לאומי והוא היה לוקח את הילד רק לצורך זה.
ישבנו עם ביטוח לאומי. רחל ישבה עם ביטוח לאומי ואפיינו איתם את כל הסעיפים לפי מה הם קובעים את הגמלה. הגענו להבנה איזה קביעות הן כאלה שמשקפות בוודאות מאוד גבוהה נכות שמזכה גם לעניין מס הכנסה. קיבלנו את המידע מביטוח לאומי והצפנו לעובדים שלנו שמי שיגיע, כתוב במחשב אצלנו, פטור מוועדה רפואית על סמך הנתונים והתיאום עם ביטוח לאומי. הורים לילדים כאלה, לא צריכים ללכת לוועדה רפואית, לקחת את הילד לוועדה רפואית כדי לקבל הקלות במס רכישה אלא אם הוא לא נכנס לקריטריון הזה ואז הוא יצטרך. זה עוד מהלך חשוב שעשינו.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יש לכם נתונים כמה אנשים הגישו בקשה לפטור ממס רכישה? כמה הגישו בשנתיים האלה וכמה מתוכם באמת לא הזדקקו לוועדה וכמה כן הזדקקו לוועדה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
את זה הבנתי. מגיע אליכם פלוני אלמוני ואומר שיש ילד עם מוגבלות ואתם אומרים לו שלפי הנתונים שיש, לפי המסמכים שהוא מביא, אחרי שישבתם בוועדה עם ביטוח לאומי, אתם אומרים לו אם מגיע לו או לא מגיע לו. אני מבקש לדעת כמה אנשים הגישו כדי לקבל את הפטור הזה, כמה מתוכם נענו בחיוב וכמה בשלילה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הפקיד אומר לו שמגיע לו או לא מגיע לו. אני רוצה לדעת לכמה מגיע ולכמה לא מגיע. אתם יכולים לדעת דבר הזה ולתת לי נתונים?
פזית קליימן
¶
אם אני מפרשת את זה, אתה בעצם שואל כמה ילדים שלחנו לוועדה רפואית לעומת שנה קודמת. זאת השאלה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רוצה לדעת לכמה הורים חסכנו את כל הבירוקרטיה הזאת. כל הורה הוא הרבה, אני לא מזלזל, אבל יכול להיות שיצטרכו לעשות עוד תיקונים.
רחל אקוקה
¶
יש 18 אלף ילדים כאלה שנקבע שהם פטורים מוועדה. מתוך 70 אלף ילדים שמקבלים גמלת ילד נכה, 18 אלף.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ברור. לכן אמרתי שאני לא מסתכל על כל ה-70 אלף כי כל ה-70 אלף זה לא נתון נכון. אני מסתכל על אלה שבאו בפועל. אם את אומרת לי שבאו כל ה-70 אלף ורק לגבי 18 אלף נקבע, אז צריך לבדוק למה.
פזית קליימן
¶
הנתון הוא כמה ועדות רפואיות לילדים עשינו ב-2021 לצורך מס רכישה לעומת שנה קודמת, לראות בכמה המספר ירד.
רחל אקוקה
¶
אני אומר עוד נקודה נוספת. הגענו עם ביטוח לאומי להסכמה שהם בכלל לא צריכים ועדה. מי שנקבע לו פטור כי המצב הרפואי שלו מאוד מורכב ומשקף 90 אחוזים של נכות ומעלה, פטור מוועדה.
רחל אקוקה
¶
זה הועיל. מי שלא נקבע לו פטור מוועדה וחושב שהמצב של הילד שלו מורכב, לדוגמה יש הטבות מס כמו משיכה מקופת גמל שלא צריך 90 אחוזים נכות אלא צריך 75 אחוזים נכות, הוא לא צריך ועדה. הוא פונה לביטוח הלאומי ובהסכמה משותפת הם קובעים לו נכות רפואית על בסיס המסמכים וזאת ללא עלות וללא בירוקרטיה. הוא אומר הוא צריך והוא קובע לו כי הוא רוצה הטבת מס.
פזית קליימן
¶
אני ממשיכה. אנחנו נתנו דגש מאוד מאוד גדול על הטבות לאנשים עם מוגבלויות ואני אסביר גם למה. כשראינו את המכתבים הבנו שכאשר מישהו מקבל מכתב ואומרים לו שכנראה מגיע לו החזר מס, הוא ישים בצד וכפי שאמרתם, הוא יגיד שהוא לא מתעסק איתם. כאשר מישהו מקבל מכתב ואנחנו אומרים לו שמבדיקה שלנו וממידע מביטוח לאומי אנחנו רואים שיש לך ילד עם מוגבלות, ראינו שאת ההטבה הזאת לא קיבלת, אז אנחנו מזמינים אותך לפנות אלינו כדי לקבל אותה. יש כאן אמינות הרבה יותר גבוהה, הבן אדם מבין שזה לא אולי כן ואולי לא אלא יש כאן הטבה שהוא זכאי לה. אנחנו עשינו מהלכים יזומות לאוכלוסיות ייעודיות והתעסקנו בעיקר בתחום הזה. אותו הדבר לגבי נכים וגם לגבי הורים לילד עם מוגבלות.
שלחנו 9,000 מכתבים להורים לילדים עם מוגבלות שלא קיבלו את ההטבה, את אותם 5,300 שקלים. היו שם הורים שזה יכול להיות יותר משנה אחת והיו שם הורים כאלה שהיו להם שני ילדים שהיו זכאים. זאת אומרת, אלה החזרים מאוד משמעותיים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני מתנצל שאני רץ לוועדת העבודה והרווחה אבל אני ממש מודה לכם. אני גם יכול לספר על החוויות האישיות. תודה. זאת התקדמות.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
משהו שמועיל ומשהו שהוא נכון. אני בעד. אם הייתם מציגים תכנית כלכלית, גם הייתי בעד.
פזית קליימן
¶
אם כן, שלחנו 9,000 מכתבים, גם לכאלה שכבר הגישו בקשה להחזר מס אבל ראינו שהם לא ביקשו וגם לכאלה שראינו שהם לא הגישו דוחות. שלחנו להם את המכתב.
פזית קליימן
¶
עשינו מהלכים ונתנו להם תמיכה מקיפה. זאת אומרת, נתנו להם תמיכה טלפונית, מוקד טלפוני שהיה ערוך לתת מענה.
פזית קליימן
¶
לא. הכשרנו אנשים במוקד שידעו להשיב להם ולומר להם מה הם צריכים לעשות. עשינו יותר מזה. אחרי תקופה מסוימת שראינו שהם לא פונים, אנחנו עשינו שיחות יזומות מהמוקד ואמרנו לאדם ששלחנו לו מכתב. תראו את הסכומים. לדוגמה, הורים לילדים עם מוגבלות – כמו שאמרתי, עשינו את השינויים בטופס 101, את זה אתם רואים ברובריקה הירוקה. חוץ מזה נתנו הטבות באופן יזום, זה אתם רואים בצהוב. בסופו של דבר החזרנו סדר גודל של 18 מיליון שקלים לכל האוכלוסייה הזאת. אלה אנשים שמימשו את הזכאות שלהם. קיבלנו גם פידבקים כי אנשים מאוד שמחו לראות שאנחנו פונים אליהם למשהו ספציפי ומעבירים להם את הכסף.
עשינו מהלך דומה עם שורדי שואה. אחד החוקים שמאפשר פטור ממס, זה לא רק ביטוח לאומי אלא גם חוק נכי רדיפות הנאצים. לרשות לניצולי השואה יש את הוועדות שלה והיא יודעת לומר לנו למי יש נכות שמזכה גם בפטור ממס הכנסה, במקום שיצטרכו ללכת לוועדה או שיפנו אלינו. קיבלנו מהם את המידע אחרי שאפיינו אותו שאלה הזכאים ולאותם אנשים פנינו שוב במכתבים עם מוקד טלפוני. כאן היו ממש שיחות יזומות. התקשרנו להכריח אותם להגיש. החזרנו כאן סדר גודל של 10 מיליון שקלים. הורים לילדים, אלה היו אלפים. נוכחנו לדעת שאנשים באמת מממשים את הזכויות וזה יוצר אמון מאוד מאוד חזק. זה בהקשר למהלכים שעשינו.
פזית קליימן
¶
בהמשך שלמה אוחיון, סמנכ"ל שירות לקוחות, יתייחס לזה.
עוד דברים שעשינו. הנתונים כאן מתייחסים למי שחייב להגיש דוח כולל שכירים שחייבים להגיש דוח. עלינו לאוויר עם מערכת להגשת דוחות מקוונים בצורה מלאה. זאת אומרת, לא צריך לבוא למשרד, אפשר להגיש את זה 24/7, ממלאים את הדוח, מצרפים אצת המסמכים ושולחים אלינו. מקבלים במקום אישור הגשה. מי שיש לו שם החזר, זה לא רק מול האזרח שזה מקצר לו את התהליך ומשפר לו אלא כל תהליך העבודה במשרד השתנה כי לא צריך להעביר דוחות והכול עובר בתחנות עבודה מאוד מאוד מהירות ונוצר מצב שמי שהוא עצמאי, שיש לו יתרת החזר בדוח שהוא הגיש עכשיו, עכשיו הוא ישב והגיש את הדוח, ויצאה לו יתרת זכות שלא מחייבת אישור של גורם מוסמך, יכולה להשתחרר אוטומטית, נגיד 10,000 שקלים, זאת אומרת שברגע שהתקבל אצלנו הדוח, תוך יומיים-שלושה הכסף חזר לבנק.
פזית קליימן
¶
עד הסכומים האלה, זה משתחרר אוטומטית. שוב, בכללים מסוימים, יש לנו את המבחנים שלנו, אבל לרוב האוכלוסייה זה משתחרר אוטומטית מיד אחרי ההגשה.
פזית קליימן
¶
תוך ימים, כן, אלא אם זה כרוך באישור. חשוב לי לומר את הזה כדי שתדעו שדוחות 2020, מתוך מיליון ו-100 אלף דוחות שאנחנו צפויים לקבל, קיבלנו כבר למעלה מ-800 אלף. 640 אלף הם בלי נייר. שנה ראשונה שזה קורה בעוצמה כזאת. אין ניירות במשרדים. זה 73 אחוזים מהדוחות שהוגשו.
פזית קליימן
¶
לגמרי. זה פרויקט שהתחיל לפני הרבה שנים, כבר שבע שנים, אבל אין ספק שהקורונה האיצה אותו. אני אומרת את זה כי אנחנו רצינו לאפשר לאותה אוכלוסייה בה אנחנו מדברים להגיש בקשות להחזר מס בדרך הזאת. פתחנו את זה ואפשר גם להגיש כאן בקשה להחזר מס. נכון, זה לא ידידותי כמו המסכים של תיאומי המס, זה משהו אחר, אבל זה אפשרי. מי שרוצה, יכול להגיש במערכת ומי שרוצה יכול לבוא ולהגיש את הבקשה להחזר מס במשרד. שוב אני אומרת שהפוקוס שלנו הוא שאנשים בשוטף יקבלו את ההטבות ועל זה אנחנו עובדים מאוד מאוד קשה.
עוד דבר שעלה בישיבה הקודמת, זה הנושא של מיסוי מקרקעין וגם לזה אני אתייחס. כל הנושא של פריסת שבע מקרקעין לשנים קודמות והנשוא של פיצול שבח מקרקעין בין בני זוג. אם בגדול אני אומר שקודם לפני שעשינו את ההקלות, כל דבר היה צריך להתנהל מול מיסוי מקרקעין. היית צריך לעשות פריסה פעם ראשונה, היית צריך ללכת ליישום מקרקעין, גם אם הגשת דוח. היית צריך לפצל את השבח בין בני זוג, היית צריך ללכת לשם. אנחנו עשינו שינויים ופרסמנו הנחיות גם לעובדים שלנו וגם לציבור. אפשרנו שאת הבקשות האלה – של פיצול או פריסת שבח – אפשר לבקש את זה בדוח השנתי. הייתה עסקה במיסוי מקרקעין, אתה יכול בדוח השנתי להגיש את הבקשה שפקיד השומה יבצע לך הפריסה במסגרת הדוח. אתה לא צריך את הטרטור הזה, ללכת למיסוי מקרקעין.
יש מדריך למוכר ורוכש וגם שם הוספנו את ההסבר על האפשרות לעשות את הפריסה. הסברנו שם. אני רוצה גם לומר שלא תמיד לכל אחד משתלמת פריסה אלא זה תלוי לאיזה שיעורי מס הוא הגיע. אם אתה רוצה לפרוס שבח לשנים קודמות, אתה חייב להגיש את הדוחות כדי שנדע מה שיעור המס שלך ולפעמים יכול להיות שתהיה לך חבות. עדיין אני צריכה לקבוע את החבות ואני תמיד אומרת שכשאני פונה לאזרח תחת הכותרת מגיע לך החזר, אני רוצה לדעת בוודאות שמגיע לו החזר כי אני יודעת איך לפנות כשחייבים.
פזית קליימן
¶
אחר כך יהיה כאן עוד דיון כי יאמרו שעבדנו על כולם. אני חושבת שאחד הדברים החשובים ביותר הוא לשמר את רמת האמון הזאת ובמכתבים הספציפיים עם כל הבדיקות שאנחנו עושים, אני חושבת שאנחנו מייצרים רמת אמון הרבה יותר גבוהה. זה גם הפידבק שאנחנו מקבלים מהציבור.
היו"ר אלכס קושניר
¶
לפני שעושים איזשהו מהלך גדול – ואתם עושים כאן מהלך גדול – היה כדאי לבדוק מה המצב עכשיו כדי שאחר כך תוכלו לבדוק מה התוצאה של המהלך.
פזית קליימן
¶
זה היה מזמן. כן. אם אני מסתכלת על המשך תכנית העבודה, עוד אמירה אחת לפני שאני מתייחסת למה אנחנו הולכים עוד לעשות.
עלה בדיון הקודם, ראיתי בפרוטוקול, שאנחנו יישמנו רק 37 אחוזים מההמלצות בדוח המבקר. זה משהו שכל הזמן עלה. ההמלצות והמלצות הוועדה בה היינו חברים בעבר, המלצות שלנו על עצמנו. הביקורת הייתה שעשינו רק 37 אחוזים. ישבנו ובחנו עוד פעם את ההמלצות האלה כי כמו שאתם רואים, אנחנו עושים המון פעולות. מה שקורה בדוח המבקר זה שאתה לוקח פעולה כמו שליחת מכתבים להורים לילדים עם מוגבלות, הכשרת המוקד הטלפוני לתת מענה טלפוני, טלפונים יזומים - אגב, אנחנו מדריכים את העובדים שלנו בשטחי שידעו מה לעשות עם האנשים אם הם מגיעים – כל התהליך הזה הוא שווה ערך כאשר סופרים את ההמלצות לתיקון טופס או לפרסום עלון מידע. קשה לומר שמתוך ההמלצות יושמו 37 אחוזים. אם אני אתן לזה גם נפח והיקף ומשמעות לציבור, זה מתהפך. אני חושבת ש-70 אחוזים יושמו. חלק מההמלצות שם הן המלצות מאוד קלות ליישום וזה משהו שצריך לקחת בחשבון.
פזית קליימן
¶
כן. הערנו וגם הדגשתי בפתיח - גם המבקר ציין – שאלה סכומים תיאורטיים. זה משהו שחשוב לי להגיד כי בסוף אנחנו עושים את שתי הפעולות. כשאנחנו צריכים לכתוב את עלון המידע להורים לילדים עם מוגבלות, זה היה הרבה יותר פשוט מאשר ללכת ולעשות את כל המהלכים האלה.
מה מבחינתנו על הפרק. את הכיוון הראיתי ואנחנו אכן רוצים להמשיך בכיוון הזה. אנחנו רוצים להמשיך לעודד לעשות תיאומי מס כדי שאנשים ימצו את זה בשוטף. אנחנו ממשיכים במהלכים של הארכת תוקף כי אנחנו חושבים שזה חשוב ולא צריך לטרטר את האנשים. אנחנו ממשיכים במהלכים למיצוי זכויות לשנים נוספות, זאת אומרת, עוד מכתבים ותמיד זה יהיה ייעודי. אנחנו לא נשלח מכתב ונאמר שכנראה מגיע לך החזר כי זה לא מייצר אמן. קיבלנו עכשיו מידע ממשרד החינוך על ועדות השמה כדי שנוכל גם למצות את ההטבות שם. אנחנו מקבלים את המידע ממשרד הקליטה על אוכלוסיות העולים. מקבלים מידע על חיילים משוחררים. זה המון עבודה, המון מהלכים ואנחנו על זה ממשיכים לקבל את המידע מכל הגופים האלה.
זה בגדול מה שעל הפרק. אני אעבור את זכות הדיבור לשלמה שימשיך בחלק השני שגם לגביו נשאלה שאלה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אגב, בקצב הזה למבקר המדינה בשנה הבאה לא תהיה ביקורת אלא רק דברים טובים לומר על רשות המסים.
פזית קליימן
¶
אנחנו מציגים והכול נראה טוב ויפה ונראה כאילו הכול נעשה בקלות. גם מערכת תיאומי מס ותכנית אסטרטגית שהביא ערן יעקב עת נכנס לתפקיד, בנינו יחד כל ההנהלה תכנית אסטרטגית ושמנו את האבנים הגדולות והדברים החשובים. ברגע ששמנו על השולחן שאחד הדברים המשמעותיים ביותר הוא העברת שירותים לדיגיטל והשירות הראשון מתוכם יהיה השירות של תיאומי מס – זה קרה. היה קשב ארגוני לזה וזה המון פיתוח. גם כל המהלכים שאנחנו עושים מסביב, אלה מהלכים ששותפים להם המון אנשים. אני מציגה את זה כאן אבל רחל עומדת בראש המחלקה שהקמנו לשומת פרט שהצגתי קודם, יש עובדים בכל הארץ שמתעסקים בזה, יש מוקד טלפוני ששלמה תכף ידבר עליו שנותן תמיכה. זאת אופרציה ענקית אבל אני חושבת שזה חשוב ואני חושבת שזה מייצר אמון מאוד מאוד גדול, זה חלק מהשליחות שלנו וזאת הדרך שלנו להגיע למס אמת. כמו שאמרתי, אחד הדברים שמנחים אותנו זה אם אנחנו פונים לבן אדם שהוא חייב, אנחנו יודעים לפנות אליו ואין לנו בעיה ואנחנו רוצים מס אמת. אבל אם אנחנו פונים לבן אדם תחת הסיבה שיש לו יתרת זכות, אנחנו רוצים שבאמת תהיה לו יתרת זכות. זאת לא צריכה להיות אמתלה וזה משהו שמאוד מנחה אותנו בעבודה שלנו ואני חושבת שאנחנו מקבלים את הפידבק המתאים מהציבור.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זה נכון. אני באמת חייב לומר מילה טובה. התכנית שלכם היא תכנית עבודה והיא טובה. השיפורים והייעול שעשיתם, הוא ייעול טוב למען אזרחי ישראל ואכן כל פעם צריך להתייעל עוד ועוד. יחד עם זאת, לקחתם את הביקורת של מבקר המדינה והפקתם אתה לקחים וזה בסדר אבל עדיין אני רואה כאן את הכסף שמגיע לאזרחים ואני לא רואה איך הוא חוזר אליהם. לכן היה חשוב לי לשמוע לגבי מענק העבודה, נושא שגם ג'ידא העלתה. עדיין יש כאן כסף שחייבים לאזרחים. כלומר, רשות המסים חייבת לאזרחים וזה מפריע. זה מגיע למיליארדי שקלים. קיבלנו את הנתונים וראינו שזה לא בדיוק כך וכן בדיוק כך, אבל זה עדיין לא טוב. אני אומר שתמיד יישאר משהו בקופה, אף אחד לא אומר שלא, אבל סכום כזה הוא סכום עתק שנשאר בקופה והוא של האזרחים.
פזית קליימן
¶
חשוב לי לומר שאי אפשר לקרוא לזה סכום שהוא בקופה. אני מסכימה שהדרך עוד ארוכה. אני חושבת שיש לנו עוד המון עבודה. אנחנו יודעים שיש לנו עוד המון עבודה וצעד צעד עושים אותה.
צחי סעד
¶
שלום. ראשית, מילה טובה על הפעולות שנעשו על ידי רשות המסים. חשוב להגיד את זה וגם אמרנו את זה במקומות המתאימים בדוח. צריך לזכור שזה דוח מעקב על ביקורת שנעשתה כבר לפני לא מעט שנים.
יחד עם זאת, כמה הערות. לגבי הנתונים המספריים, אכן, כמו שנאמר כאן, אלה לא נתונים מדויקים אלא הם משוערים. זאת הערכה אבל היא מצביעה על פוטנציאל החזרי המס והוא מאוד מאוד משמעותי. כשאנחנו מדברים על סכום של 3,6 מיליארד שקלים, גם אם הוא מצביע על פוטנציאל, הפוטנציאל כנראה מאוד מאוד גדול של החזרים שיכולים לקבל האזרחים והם עדיין לא מקבלים אותם.
כמו שאמרתי, מגיעה מילה טובה על הפעולות שנעשו כולל למשל המערכת החדשה לתיאום מס. זה מאוד מאוד יקל וללא ספק זה משפר את השירות לאזרח אבל צריך לחשוב על כך שזה משפר את השירות לאזרח בעיקר לאלה שכבר עושים את תיאום המס. זה לא בהכרח יגדיל את מיצוי הזכויות של אלה שלא קיבלו אותן עד היום. כאן צריך לזכור שמי שנהנה עד היום מהטבות המס, זה בעיקר האוכלוסיות החזקות. הם הנהנים העיקריים ואלה שדורשים את התמיכה, אלה האוכלוסיות החלשות. הנקודות שצריך לחזק, זה הרבה מאוד בהקשר של פעולות יזומות של הרשות. אמנם הוצגו כאן פעולות מסוימות שנעשו אבל כאן יש הרבה מאוד מה לשפר.
ברשותך, כאן הייתי מבקש ממר חנן פוגל, מנהל האגף שעשה את הדוח, להתייחס לנושא הזה. תודה.
חנן פוגל
¶
בוקר טוב. כמה דברים בקשר לאמירות וכמובן כולנו מברכים על פעולות הרשות. ההתמקדות בדיון הזה היא דווקא בהקשר לכלים שהרשות פיתחה ולתיאומי המס אבל צריך להזכיר שהדוח התמקד בדברים, על כך שהנישומים לא יודעים לכתחילה על כך שמגיעה להם הזכות הזאת. זה שהרשות נותנת את האפשרות לאנשים להגיש את פריסת הפיצויים דרך הדוח השנתי, אבל היא לא תגיד להם מלכתחילה שכדאי להם להגיש על סמך הנתונים שקיימים אצלה. יש אולי כלי מסוים אבל אין את המידע שהרשות מביאה לידי הנישומים.
צריך לזכור שאנחנו כאילו מתהדרים כאן עכשיו בכך שמיליארדי שקלים חוזרים לאנשים מדי שנה דרך החזרי מס אבל חלק גדול מהאנשים האלה מגישים דרך מייצגים. זה לא בא מכך שהרשות באה ואומרת לאנשים שידעו להם שלפי הנתונים שקיימים אצלה מגיע לכם החזר מס. היא לא מביאה את זה לידיעתם.
אנחנו מברכים על המכתבים שהרשות שלחה ואין ספק שהיא שלחה לבעלי המוגבלויות אבל זאת טיפה בים. דיברנו על מיליארד שקלים בשנה, הערכה, שהולכים לאיבוד כי אנשים לא יודעים על כך. בשנת 2014 היו 380 אלף אנשים על כמעט 700 מיליון שקלים שהלכו לאיבוד ואי אפשר להגיש לגביהם דוח החזר מס. המידע הזה כבר קיים ברשות. זה נכון מה שאמרה פזית, שבאמת אין לרשות את כל המידעים אבל כל אחד שעכשיו יבוא לרשות המסים במסגרת דיון שומה, הרשות יכולה לבקש את כל המידעים לגביו. היא לא תעשה את זה במצב הפוך וצריך לשים את הדברים על השולחן. זה לגבי כל הנושאים – זה יכול להיות לגבי עולים חדשים, חיילים משוחררים, כל המידעים האלה. אם אדם מילא לצורך העניין מילא טופס 101 ולא רשם הוא עולה חדש – ולעולה חדש יש זכויות במשך כמעט שלוש שנים, 3 נקודות זכות בשנה הראשונה וגם בהמשך – אף אחד לא יודע על כך וזה גם לא יופיע במספרים שראינו בדוחות כי הוא לא רשם את זה ב-101 ולכן אף אחד לא שם לב לזה וזה הולך לאיבוד.
הפוטנציאל שרשמנו שם, להבנתי יכול להיות הרבה יותר גבוה. הפעולות שנעשו, שאנשים מגישים דוחות להחזר מס, בחלק גדול מהמקרים זה נעשה דרך מייצגים שלוקחים 20, 15, 30 אחוזים מהכסף שמגיע ולא בצורה שהרשות מביאה את זה לידיעתם. צריך לשים את הדברים בפרופורציות. נכון, פזית אומרת ש-37 אחוזים מהדברים טופלו וכל היתר לוקח זמן. הדוח שלנו הוא דוח מ-2015, הדוח מקורי ועכשיו זה דוח מעקב. חלק מההמלצות הרשות בעצמה המליצה ולא אנחנו באים ואומרים. הרשות בעצמה באה ואמרה שהיא יכולה לעשות כמו סימולטורים, אזור אישי, שיפור אתר הרשות, פנייה יזומה לאנשים. הדברים האלה כבר עומדים על השולחן שבע שנים. אני אומר כל הכבוד למה שנעשה עד עכשיו אבל להבנתנו זאת טיפה בים וזה בטח לא ברמה שאני מביא לידיעת הנישומים אלא זה ברמה של אנשים שמגישים דוח, אנשים שיותר קל להם לעשות תיאומי מס, פעולות מסוימות מבוצעות אבל הדרך עוד רחוקה.
פזית קליימן
¶
אכן יש עוד הרבה עבודה. אני מסכימה לזה. אני רק רוצה לומר שהפעולות שתיארתי, אלה לא פעולות מהשנה האחרונה או מהחודשים האחרונים. הוועדה בראשה אני עמדתי ורחל הייתה חברה בה, היא ועדה מ-2015. המהלכים שתיארתי, גם המהלכים מול ביטוח לאומי, אלה מהלכים שארכו המון זמן. אנחנו פועלים מ-2015 בתחום הזה.
בהקשר של פריסה, שכחתי לומר עוד דבר שלקחנו לתשומת לבנו. את הנושא של פריסה אנחנו ננסה לציין בהודעה שנשלחת ממיסוי מקרקעין על עסקת שבח. נציין שהאזרח ידע שהוא רשאי לעשות פריסה. צריך לזכור עוד דבר. בסוף יש אנשים שמחליטים לא להגיש משיקולים שלהם. אנחנו יכולים להזמין אבל אנחנו לא מכריחים.
לטופף 101 יש חשיבות. אם מישהו עולה חדש והוא לא מציין למעסיק שהוא עולה חדש – והוא לא צריך בשביל זה לעשות כלום אלא רק לסמן איקס ולהביא לו את התעודה – והוא בוחר לא לקבל את ההטבה, לכן חשוב למלא ולהגיד למעסיק את כל ההטבות שיש לו. הרעיון הוא לא להשאיר שקל ברשות המסים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני אגיד לך מה הדבר החשוב ביותר לפי דעתי. הציבור לא מודע לכל הזכויות שלו ולכל ההטבות שלו. את מסתכלת על פקודת מס הכנסה, גם מי שעובד בתחום הזה, בא לו למות כשהוא פותח את הספר הזה. זה ספר מאוד מאוד ישן, פלסטר על פלסטר, ודיברנו לא מעט על כך שבשלב מסוים צריך לבוא היום בו נכתוב את כל החקיקה הזאת מחדש ולהוריד את הטלאי על טלאי שיש בתוכה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
כן. עוד מעט היא יוצאת לפנסיה. אני אומר שכל עוד זה המצב – וכולנו מבינים שזה לא מצב אידיאלי - וכל עוד אנחנו לא בדרך לחובת דיווח כללית, אני חושב שחובתה של רשות המסים היא להנגיש את המידע הזה, קודם כל על זכויות ואז על דרכי מיצוי של אותן זכויות. לעשות זאת גם בעברית, גם בערבית ובכל שפות העולים. זה נושא מאוד מאוד חשוב שבסופו של דבר הבן אדם לא יודע מה המשמעות של סימון ה-וי הזה, הסימון שהוא עולה חדש או שהוא חייל משוחרר או שהוא עם מוגבלות או עוד אלף ואחד דברים שיש בטופס. לכן אני חושב שאתם צריכים לשים את זה כאתגר אצלכם. לא רק לפנות לאנשים במכתבים אלא ממש לעשות קמפיין של הטבות שמגיעות לאזרחים. אנשים צריכים את הדבר הזה. אנשים פשוט לא מבינים ולא יודעים ולכן הפערים הם כאלה גדולים. למרות הפעולות שאתם עושים, אם האוכלוסייה לא יודעת שמגיע לה, היא לא תעשה שום פעולה יזומה.
פזית קליימן
¶
שכחתי לומר שכבר הייתה לנו ישיבה עם משרד העלייה והקליטה. זאת דוגמה. לדוגמה, יש נציגים שלנו בכנסים לחיילים משוחררים. נציגים שלנו מגיעים לחלק מהכנס כדי להסביר להם את העניין הזה. יצרנו קשר עם משרד העלייה והקליטה כדי להיעזר בו בקמפיינים ופרסומים בשפות שונות. דרך אגב הקושי הוא גם להגיע לאוכלוסייה. דרכם נוכל להגיע לאוכלוסיות הייעודיות, לקבוצות המסוימות, כדי לעודד אותן בהטבות מיסוי זכויות. גם בזה אנחנו בקשר איתם.
היו"ר אלכס קושניר
¶
בשבוע הבא יהיה דיון המשך עם לשכת הפרסום הממשלתית ושם יש פערים מאוד מאוד גדולים של הפרסומים שלהם בשפות השונות אל מול גודל האוכלוסייה. נוכל להעלות את הנושא הזה גם בדיון הזה.
בנושא של מענק עבודה, תשלום מענק עבודה, אני לא רוצה שניגע בו עכשיו כי יש שלנו 12 דקות לסיום הדיון. זה נושא גדול וחשוב ואני רוצה לדבר עליו בנפרד. לקראת תכנית הסיוע למשפחות עובדות שתגיע אלינו בקרוב, אני רוצה שנקיים כאן דיון מקדים על המנגנון של האוטומציה, מה שהעברנו בחוק ההסדרים, ואיך זה מתממש ואיך אפשר לשפר את זה. גם את זה נעשה בשבוע הבא.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אם אפשר, שיבואו עם נתונים בעניין הזה של מענק עבודה ויאמרו כמה זכאים מבחינת מענק עבודה לקבל וכמה מגישים בפועל.
שלמה אוחיון
¶
בוקר טוב לכולם. תודה אדוני שאתה נותן לנו את ההזדמנות ואת הבמה. צר לי שאני לא אתכם אבל חליתי.
שלמה אוחיון
¶
תודה רבה. אני שמעתי בקשב רב את מה שפזית תיארה בהרחבה ואני חושב שכל מה שנעשה זה לא בחלל ריק אלא בא מתוך תפיסת שירות מאוד מאוד ברורה וחדה לפיה אנחנו צריכים להנגיש את השירות ואת מיצוי הזכויות ככל שניתן. השורה התחתונה היא האם אחרי שמיצינו, האם אנחנו יכולים לנוח על זרי הדפנה והתשובה היא לא. יש לנו עוד הרבה מה לעשות.
אני רוצה להתייחס לדברים שאדוני אמר לגבי איך אנחנו מביאים את המידע לידיעת הציבור. במהלך 2020, בעיצומה של הקורונה, הקמנו מוקד שירות במיקור חוץ. אנחנו היום עונים לכמיליון שיחות בשנה והיד עוד נטויה כאשר 70 אחוזים מהפניות שמגיעות למוקד שלנו הן בעיקר בנושא של מענק עבודה והנושאים שפזית דיברה עליהם. המהלך שאנחנו עושים במסגרת הפעילות שלנו במוקד הוא כזה שלמשל בעניין מענק עבודה לקחנו רשימות של כל האנשים שעל פי הנתונים שלנו לא מיצו את הזכויות שלהם, התקשרנו אחד אחד. שמנו פקידים, השקענו בזה את המשאבים והתקשרנו לאנשים. חלקם נענו לבקשות שלנו והגישו את המענקים וחלקם מסיבותיהם הם החליטו לא להגיש. כלומר, העניין הזה של מיצוי זכויות, לא ניתן לכפות על האנשים את מיצוי הזכויות שלהם. זאת בחירה שלהם, אנחנו במדינה דמוקרטית ואם בן אדם חושב שאל לא להתעסק עם רשות המסים כי יש לו מידע שהוא יודע אותו ואני לא יודע אותו והוא לא רוצה למצות את הזכויות שלו - נראה שהטעמים שלו איתו ולא צריך להיכנס אליהם. אנחנו עושים את שלנו בזה שאנחנו מביאים לידיעתו את העניין של מיצוי הזכויות.
יחד עם זאת, אנחנו בשנים האחרונות עשינו כמה פעולות נוספות, לאו דווקא לציבור השכירים, גם לציבור העצמאים. למשל, נושא של עדכון חשבונות בנק. הסיפור של עדכון חשבונות בנק ברשות המסים, אם לא היה לך מייצג, היה סיפור מאוד מאוד כבד כי היית צריך ללכת לבנק, לחכות בתור והבנקים לא תמיד פתוחים ותקופת קורונה. הנגשנו את זה באזור האישי. האזור האישי שלנו בשנים האחרונות הפך לאזור אישי מאוד מאוד עשיר במידע ומאוד מאוד עשיר גם בפעולות.
כמובן שהיד עוד נטויה ואנחנו עדיין עושים עוד פעולות נוספות כדי שהמידע יהיה בידי הציבור, כמו למשל פעולה שאני יוזם ביחד עם פזית והיא להנגיש לאנשים את טופסי 106. במקום שיתחילו לחפש היכן הם עבדו וכדי שימצו את הזכויות שלהם להחזר מס יצטרכו ללכת לחפש את המעבידים שלהם שאולי עזבו אותם לפני כמה שנים – אנחנו ננגיש להם את טופס 106 באזור האישי.
שלמה אוחיון
¶
אנחנו עובדים על זה. ביקשתי מפזית שנכניס את זה לתכנית העבודה של השנה. אנחנו עדיין בשיח בעניין הזה. אני מקווה שהשנה נוכל לעשות זאת.
שלמה אוחיון
¶
הכול בתיאום ובשיתוף פעולה. חלק גדול מהפעולות שפזית דיברה עליהן, פנינו לאנשים כדי למצות זכויות, הכול נעשה בשיתוף פעולה. האנשים שלה יזמו את הנושא ואנחנו היינו הגוף המבצע של מיצוי הזכויות, גם הטלפונים, גם שיגור רשומות וסייענו ככל שניתן. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. רשות המסים באמת מנגנת בכלי אחד והתזמורת היא אותה תזמורת שיש לה מנצח. אני מצטרף לכל מילה שפזית אמרה בעניין הזה.
לגבי הנתונים של מענק עבודה, אני אעביר לכם את הנתונים בצורה מסודרת.
היו"ר אלכס קושניר
¶
לקראת הדיון. במהלך דיונים על חוק ההסדרים, עת העברנו את הרפורמה בגיל פרישה, אחד הדברים עליהם דיברנו הוא שיפור אוטומציה ותהליכים אוטומטיים בנושא של תשלום מענק עבודה. אנחנו נרצה בדיון שיתקיים בשבוע הבא לשמוע איך התקדמתם ומה עשיתם ואיזה אתגרים יש בפניכם על מנת לעמוד ביעד הזה של תשלום אוטומטי של מס הכנסה שלילי.
עוד שאלה אחת ששאלתי את פזית ואולי אתה יודע את התשובה. מתי בפעם האחרונה עשיתם סקר שביעות רצון בקרב הלקוחות?
שלמה אוחיון
¶
חלק גדול מהלקוחות שלנו אלה הם המייצגים בתחום של העצמאים. בשנת 2020 עשינו סקר שביעות רצון מאוד מאוד גדול בקרב המייצגים. סקר בקרב הציבור הרחב לא עשינו בשנים האחרונות אבל מאחר ומייצגים הם בתחום של העצמאים, היה חשוב לנו לשמוע מה דעתם ומה הם חושבים על השירותים שלנו. הסקר היה מאוד מאוד חיובי.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
ממש בקצרה. אני מאוד שמח שעשינו את הדיון הזה ואני חייב לציין שהמצגת של פזית הייתה מאוד מרשימה. תודה לכם על כל המהלכים.
אני אציין רק שני דברים. במצגת היה מאוד חשוב לחזק את שיתוף הפעולה עם משרדי הממשלה ועם כל הגופים הרלוונטיים כמו ביטוח לאומי ומשרד הקליטה כי זה מקדם מאוד את המטרות שלנו. צריך להמשיך לפעול בנושא של מיצוי זכויות. גם אם מישהו לא מעוניין למצות, אנחנו חייבים לעשות את המיטב כדי להנגיש לו את כל המידע, את כל הזכויות ואת כל האפשרויות. אני מקווה שבדוח הבא לא נראה את המספר המפחיד הזה, מיליארד דולר שלכאורה רשות המסים חייבת לאזרחים. תודה.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
לא הייתי בכל הדיון אלא רק בחלקו אבל קיבלתי את המצגת. תמיד יש לי את ההתלבטות הזאת בין זה שזה מוצג ונראה נפלא לבין דוח המבקר לבין הנתונים.
אני אומר שלושה דברים שמבחינתי הם חשובים. האחד, הרשות כיוזמת ולא כמגיבה. בדיון הקודם שהיה בשבוע האחרון של דצמבר, דיברנו על כך שהייתה גביית יתר של 3.6 מיליארד שקלים. דיברנו על כך ש-76 אחוזים – ולדימיר אמר – מהליקויים הקודמים לא תוקנו בדוח. נתנו כאן נתונים וביקשנו לראות מה נעשה ואתה סיכמת שיהיה מימש תכל'ס אל מול הדוח במספרים, כמה הוחזר ולמי הוחזר. אני גם הדגשתי שמעניין אותי לפי מצב סוציו אקונומי, מעניין אותי לפי פריפריה ומרכז, כדי לדעת לגבי אוכלוסיות מוחלשות שיותר קשה להן איך זה נותן מענה. לא קיבלתי את המענה הזה. הנתון שישב לי בראש כל הזמן היה גביית יתר של מיליארד בשנה ו-670 מיליון אומדן גביית מס יתר מ-380 אלף אזרחים. זאת אומרת, אני ציפיתי לראות כאן שמתוך 380 אלף אזרחים, מספר שהוצג בדוח, יצרנו קשר וניתן למספר מסוים של אזרחים. אני מצפה מרשות במדינה דיגיטלית שתדע לעשות את זה. זאת אומרת, לא רק לגבות אלא גם לעשות תהליכים אבל לא ממש קיבלתי את התשובה לזה.
בדיון הקודם גם ביקשת תשובה למס שבח. גילינו כאן תוך כדי דיון שניתן לפצל את המס בין בני זוג וניתן לפרוס שנים אחורה ולהתקזז נגד נקודות זיכוי.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
שאלתי את ינון אם ניתן מענה עד הסוף והוא אמר לי מה כן. מעבר לזה שזה נאמר, גם צריך לשקף את זה. זאת אומרת, האם יצאה איגרת שצורפה לכל תלושי המשכורת או לכל תלושי הביטוח הלאומי? אני באה מהצבא. תמיד היה לנו בקיפול האחרון בדף איגרת מראש מת"ש שכל פעם לימד אותנו משהו כי אנחנו כאזרחים לא ממש מבינים את זה. אני רוצה לדעת מה נעשה בנושא הזה.
כספים כלואים. יש גם כספים כלואים בעוד מקומות ואני לא מוותרת עליהם. הם של אנשים וזה צריך להגיע אליהם.
שתי שאלות שלא קיבלתי מענה ואולי כן התייחסו אליהם קודם לכן. השאלה הראשונה היא לגבי התיישנות. האם לאור המצב הזה ולאור דוח מבקר המדינה, אנחנו יודעים שמ-2014 זה פג תוקף כי נגמרה ההתיישנות, האם נשקלת חקיקה כדי להאריך? אני יכולה להבין שהאוצר מייחס לפי שנות מס ותקציבים אבל מצד שני זה כסף שלי. אני לא אשמה שגביתם ממני ביתר. מי הרשה לכם לקחת את הר הכסף שלן המיסים?
הערה שהערתי בדיון הקודם ואני אומר אותה כל פעם. כל פעם כשאני שומעת מס הכנסה שלילי, זה עושה לי רע. אני חושבת שצריך לקרוא לזה הטבת השתכרות כי זאת הטבה שניתנת לאנשים כדי להשאיר אותם בעבודה. זה לא מס הכנסה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
רק להגיד לכם מילה טובה. תמסרו גם לערן יעקב שאמרתי מילה ובה על רשות המסים כי בדרך כלל הוא לא שומע את זה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
חשוב לומר לו. דיברנו על הסברה נכונה בכל השפות. שתהיה נגישות לכולם,. כשאתם מבקשים, תבקשו מכל אחד בשפה אחרת וכשאתם רוצים לתת, תנו בשפה שלו. תודה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
שתי שניות לסיכום. קודם כל, תודה על המצגת, תודה על השקיפות. זה לא מובן מאליו לבוא ולהציג כך את הדברים. למדנו המון ולמדנו גם מה צריך לעשות בעתיד. אני אומר לכם שבסוף הציבור לא יודע מה מגיע לו וזאת הבעיה הכי גדולה. בגלל שהציבור לא יודע מה מגיע לו, אנחנו רואים את המספר המפחיד הזה ואני לא יודע עד כמה הוא נכון ועד כמה הוא קרוב למציאות אבל זה לא משנה. מה שמשנה זה לפי דעתי התפקיד הכי חשוב שלכם והוא עכשיו לקחת את כל ההישגים האלה שעשיתם ולהנגיש אותם לציבור כדי שהציבור ידע מה מגיע לו ומה הוא יכול לעשות בצורה כל כך קלה וכל כך פשוטה כדי לקבל את אותן הטבות שהוא זכאי להן על פי חוק. לכן אני מצפה מהרשות לפעול בעניין הזה. תציגו לנו תכנית עבודה של הנגשה של הטבות עבור הציבור.
אחרי הפגרה נחזור ונקיים דיון על הנושא הזה. נרצה לראות איזה פעולות אקטיביות הרשות מבצעת בתקשורת, בקמפיינים, בדיוור ישיר, בנגיעה ישירה לאנשים בכל השפות, איך אתם עושים את זה כדי שאנשים ידעו שמגיע להם.
שוב תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:01.