פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



15
ועדת המשנה למבנה ההשכלה הגבוהה והמחקר ותקציבם
15/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 3
מישיבת ועדת המשנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט
לעניין מבנה ההשכלה הגבוהה והמחקר ותקציבם
יום שלישי, י"ד באדר התשפ"ב (15 בפברואר 2022), שעה 9:30

קליטת אנשי סגל עולים חדשים באקדמיה

חברי הוועדה: יוסף שיין – היו"ר

ולדימיר בליאק
יבגני סובה

גרנית בן עזרא זינגר - מנהלת אגף א' קליטה במדע, משרד העליה והקליטה

אלכסנדר חיין - פרופ', האוניברסיטה העברית בירושלים

לאוניד דינביץ - פרופ', פורום מדענים עולים

דב ליפמן - ח"כ לשעבר, מייסד יד לעולים

בוריס שטיבלמן - ד"ר, מנכ"ל ארגון הליצמיי הישראלי

אברהם שרנופולסקי - יו"ר ארגון חזית הכבוד, פורום מדענים עולים

דורון אורבך - פרופ', יועץ הרקטור לקליטת עליה, ארגון ור"ה - ועד ראשי האוניברסיטאות

לב אפלבאום - פרופ' KAMERA ארגון ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות

נעמי בק - סמנכ"ל אסטרטגיה ובינל, מל"ג

אולג דובקין - ממונה תחום תעסוק'ה והכשרות מקצועיות, הסוכנות היהודית

אברהם קרול - ראש מעבדה, אונ' חיפה

יעקב קרסיק - פרופ', ראש מעבדת פלסמה, הטכניון

נירה לאמעי רכלבסקי

יהודית גידלי

מעין מכלוף, חבר תרגומים

קליטת אנשי סגל עולים חדשים באקדמיה

בוקר טוב לכולם, אני מאוד שמח לפתוח את הדיון היום, של ועדת המשנה של ההשכלה הגבוהה, בסוגיית העולים החדשים שהם כבר לא כאלה חדשים, בנושא מלגות קמ"ע.

אני רוצה לומר מספר מלים ראשונות לגבי האקדמיה הישראלית בכלל, והעולים החדשים. שנים רבות בישראל מדברים על בעיות שקשורות לנשירה. מה שאנחנו קוראים בריחת המוחות. אבל ישראל התברכה בצורה יוצאת דופן במה שמכנים רווח של מוחות. מדינת ישראל התברכה במוחות גדולים, שהגיעו אליה מרחבי תבל, ובמיוחד הייתי אומר מארצות ברית המועצות לשעבר, כמובן מארצות הברית, ומקומות אחרים. אבל רבים מכל העולם, עולים שהגיעו מכל קצווי תבל, וסייעו לפיתוחו של המדע ושל ההשכלה הגבוהה בישראל, בצורה יוצאת דופן, כמו דברים אחרים במדינה, במשק הישראלי, בתרבות הישראלית, בחברה הישראלית, העשירו אותנו בצורה בלתי רגילה.

שאלת העלייה נראית כרגע כשאלה שאינה אקוטית כפי שהיתה בראשית ימי המדינה, כשאז היא נתפסה כשאלה המרכזית של המדינה. אבטחת גבולות המדינה וההתיישבות, אצל בן גוריון היה החזון, וכמובן עלייה. כמה שיותר יהודים על מנת להפוך את מדינת ישראל למדינה מבוססת על בסיס יהודים. ועם השנים, לשמחתנו כי גדולה, כמובן העלייה הוכיחה באמת את ביסוסה, או ביססה את מדינת ישראל. היום אנחנו העם היהודי ברובו עוד מעט מתגורר במדינה הריבונית. וחלק גדול מזה באמת, שהמשאב הזה של הריבונות היהודית, של מדינת ישראל, הפכה אבן שואבת ליהודים מכל העולם.

ורבים מהם שהגיעו לכאן, מתוך מצוקות או מתוך בחירה, תרמו תרומה ייחודית לכל הפיתוחים שישנם כאן, בכלל בהוויה הישראלית, ובאקדמיה, בעיקר, לרבות במקצועות הכי מרכזיים של המחקר והפיתוח הישראלים. וכך הם באמת העולים החדשים.

אז קודם כל אני מברך את כל מי שנמצא כאן, שהיה עולה חדש, כבר הוא עולה ותיק, רבים, שתרמו תרומה ייחודית.

העלייה כנראה לא הפסיקה, למרות שלפעמים אנחנו חושבים שאנחנו מיצינו כבר את הנושא הזה. למה מיצינו, כי בעצם אנחנו כמעט רוב העם היהודי עוד מעט מתגורר במדינת ישראל. אבל כפי שאנחנו רואים אפילו בעצם הימים האלה, מי יודע מה יהיה, השעון מתקתק לאיזה כיוון, מה יקרה באוקראינה, אנחנו כל הזמן מסתכלים ורואים שהנושאים האלה של עלייה, אם זה היה מצרפת בזמן הפיגועים הגדולים, ואם זה היה מאנגליה, ואם זה מארצות הברית. הזרם הזה של עולים הוא לא זרם שמפסיק.

מה גם שישראל היא מדינה אטרקטיבית לרבים מהאנשים. זה לא רק העניין של הפוש, כמו שאנחנו אומרים, אלא גם העניין של הפול. לא רק הדחיפה, אלא גם המשיכה. היהודים העולים אינם רק עוד פליטים, במובן הזה, אלא גם המשיכה הגדולה של ישראל.

ולכן אסור לנו לרגע לשכוח את המשאב הגדול הזה, של הקשר הסימביוטי בין כל חלקי העם באשר הם. יש הנוטים לשכוח את הקשר הזה. יש אפילו המגמדים אותו. אבל כאן בוועדה אנחנו רוצים דווקא להעצים אותו. רוצים להסביר אותו, ורוצים לבדוק שחלילה העולים החדשים שמגיעים, או שיגיעו, לא יפלו למקומות שהם בשוליים של המערכות, לרבות במערכת ההשכלה הגבוהה. שישכחו שדבר כזה קיים. לא ברמה הסטודנטיאלית, כפי ששמענו אתמול בדיון שניהלנו כאן, כשדיבר חבר הכנסת חלפון. שידבר על הצורך באמת להתאים את מערכות ההשכלה הגבוהה גם לעולים חדשים. הוא דיבר על המצוקה שהוא גילה כעולה חדש מצרפת. וגם, אני לא יודע אם על אחת כמה וכמה, אבל גם כמובן לגבי חוקרים בכירים, לגבי מוחות שמגיעים לכאן, לגבי אנשים בעלי יכולות שצריכים להשתלב בתוך המערכת הזאת.

אז באמירה ראשונית זאת אנחנו רוצים היום לפתוח את הדיון בנושא הכללי, של האתגרים שנוצרים בנושא העלייה. ושניים, בנושא יותר פרטיקולרי, של מקבלי מלגות קמ"ע, זה אנשים שבאמת עיצבו ברמה מסויימת את המדע הישראלי, לאחר העליות הגדולות, וזכו לתמיכות כאלה ואחרות. העליות הגדולות של לאחר התפרקותה של ברית המועצות לשעבר תרמו תרומה באמת, אין לתאר אותה, לתוך מערכת ההשכלה הגבוהה במקצועות רבים.

אני רק אתן נתון אחד, כי אי אפשר לתת את כל הנתונים, יש עבודות גדולות שנעשו. אז רק בתחום ידע ספציפי, נתון אחד. כארבעה עשר פסיק תשעה אחוזים מכלל פרסומי מדעי ישראל בתחום המדעים המדוייקים היו של מדעני קמ"ע. חמישה עשר אחוזים כמעט. בו גם היה המספר הגבוה ביותר של מדענים עולים מועסקים, כארבעים וחמישה אחוז. בתת התחום הכלול פיזיקה, בו עסקו כעשרים ואחד אחוז ממדעני קמ"ע, היה אחוז הפרסומים גבוה אף יותר, כשבעה עשר אחוז. המדענים בתחומי הנדסה וטכנולוגיה ובתחום מדעי הרוח תרמו גם בנפרד, וכן הלאה וכן הלאה.

הנתונים האלה הם נתונים שלא צריך יותר, הם בעצמם צריכים לסבר את האוזן למי שמבין את החשיבות המכרעת, מעבר לכל הנושא של נקרא לזה החזון הציוני. של שבו בנים לגבולם. החזון הציוני של אחריות הדדית. החזון הציוני של מה שקוראים באמת הרעיון הזה, הרעיון של כל ישראל ערבים זה לזה או זה בזה. בזה אני רוצה לסיים את דברי הפתיחה הראשונים שלי, ולהזמין את חברי היקר, חבר הכנסת יבגני סובה, יו"ר סיעת ישראל ביתנו, שביקש ממני ליזום את הדיון במלגות קמ"ע. בבקשה ח"כ סובה.

תודה רבה חברי, פרופ' יוסי שיין, חבר הכנסת יוסי שיין. קודם כל אני מצטרף לדברים שאתה אמרת. אני רוצה להגיד מספר דברים, לפני שאנחנו נעבור לדיון. קודם כל לפני מספר חודשים אנחנו, מדינת ישראל, ציינו עשרים וחמש שנה לפרוייקט קמ"ע.

חלק מהאנשים שיושבים כאן, אנשים מכובדים מאוד, פנו אליי וביקשו לקיים דיון בכנסת, כי ישנן בעיות שקשורות לפרוייקט קמ"ע, ומאחר ובכנסת ישראל מזה שמונה חודשים לא קיימת ועדת העלייה והקליטה, מסיבות פוליטיות, כידוע לכם, בגלל אי הסכמות בין קואליציה לאופוזיציה, אז בהתחלה לא ידעתי איפה אני בעצם יכול להיענות לבקשות שלכם ולקיים את הדיון. ואז עלתה ההצעה לעשות את זה בוועדת משנה שנמצאת בידינו, ואני אומר בידינו, הכוונה לסיעת ישראל ביתנו. אז אני קודם כל מודה לך יוסי על כך שאתה נעתרת לבקשתי, ומקיים את הדיון הזה.

אני רוצה לומר עוד מספר דברים. אם אנחנו נצא לרחוב ונשאל אנשים בכל הגילאים, ונשאל אותם האם אתם חושבים שעולי ברית המועצות תרמו תרומה רבה למדע הישראלי, למדינת ישראל, סביר להניח שרוב האנשים יגידו כן, התשובה היא כן. כי זה יושב מה שנקרא באתוס הציוני ישראלי. אבל אם תשאלו מה זה פרוייקט קמ"ע, אני בטוח שרוב האנשים לא ידעו לענות מה זה פרוייקט קמ"ע, כי הם לא יודעים מה זה פרוייקט קמ"ע.

ולכן התפקיד שלי בישיבה הזאת הוא קודם כל להזכיר על הדבר הזה, כי פרוייקט קמ"ע הוא קודם כל נתן למדינת ישראל כוח אדיר בתחום המדע, במעט של כסף. וזה צריך להגיד.

אולי צריך להגיד שראשי התיבות של קמ"ע, אנשים לא יודעים מה זה, זה קליטת מדענים עולים.

לפני שבוע דיברתי עם חבר שלי ישראלי שלא ידע שרדיו רק"ע זה רשת קליטת העלייה. אז גם קמ"ע זה אותו דבר.

זה הקמע שלנו, קליטת מדענים עולים זה הקמע המודרני.

אני מניח שיש מילה יפה, קמע בטח אפשר להשתמש במילה הזאת בתחומים אחרים, אבל קמ"ע זה קליטת מדענים עולים. מדינת ישראל נהנתה מכוח עצום ואדיר של המדענים, שבו מברית המועצות עם ידע רחב, שחלקם הביאו ידע חדש שלא היה לפני העלייה מברית המועצות, עם כסף קטן. וזה כולם צריכים לדעת את זה.

המדענים העולים, שחלקם אפילו הרגישו, אני לא מתבייש להגיד את זה, כמו סוג ב'. הם באו כאילו נתנו להם תוספת וכאילו זה היה סוג של סידור עבודה. אבל עם הזמן הם הוכיחו את עצמם פי כמה וכמה, ואני חושב שהיום ישראל צריכה להודות לאותם מדענים שתרמו ידע בתרומה למדע ישראלי, וכמובן לכלכלת ישראל. כי כל תרומה במדע בסופו של דבר הופכת לרווח בכלכלת ישראל. אם זה פיזיקאים, אם זה מתמטיקאים, אם זה מהנדסים, ואם זה רופאים, וכל האנשים שבאו לפה, מורים וכו'

לפני מספר שנים משרד העלייה והקליטה פרסם מחקר. נדמה לי שזה היה לרגל עשרים וחמש שנה לעלייה מברית המועצות. במחקר הזה הוצגו נתונים שעל כל שקל שמדינת ישראל השקיעה בקליטת עולים באופן כללי, היא הרוויחה כמעט בין שלושה לארבעה שקלים. המשמעות שמאז שנות התשעים השקיעו בקליטת העלייה סביב חמישים, שישים מיליארד שקל, והרווח הגדול שמדינת ישראל קיבלה מכל התרומה הזאת, ואני מדבר על כולם, מהנדסים, רופאים, מורים, רק ארבעים ושלושה אלף רופאים עלו לישראל במסגרת העלייה הגדולה. זה הגיע לרמה של בין מאה חמישים למאה שישים מיליארד שקל.

השינוי הוא הרבה מעבר לשינוי מוניטרי. מדינת ישראל, מאז העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר, שינתה את פניה. היא פשוט, כל ההיי-טק, אי אפשר לראות את זה בלי הטרנספורמציה הזאת שחלה בשנות התשעים.

ולכן יש לך גם תרומה של פרוייקט קמ"ע. ואני מאוד מקווה שהדיון הזה אנחנו נעשה אותו קיר ראשון, ונמשיך למעקב. אני יודע שיש נציגים של משרד העלייה, לכן אני מעביר את רשות הדיבור למשתתפים. אני הבנתי שהראשון שרוצה לדבר זה פרופ' קרסיק,

שהעביר לנו גם מסמך, אז אולי באמת נעלה את פרופ' קרסיק. תודה על המסמך ששלחת לנו. בבקשה. אני רק רוצה, על מנת שנוכל שכולם ידברו, קח לך פרופ' קרסיק ארבע, חמש דקות לומר את דבריך.

תודה. אני חותם על מה שאתה אמרת, המון תודה ליבגני על הדיון שמתקיים עכשיו. אני רציתי להגיד כמה דברים. ראשית, אני גם הייתי מדען עולה. באתי כמו מדען מוזמן, עשיתי עלייה פה כבר בארץ, עבדתי במכון וייצמן שש שנים, ואחר כך עברתי לטכניון, שם קיבלתי פרופסור מהמניין, ויש לנו שם מעבדה הכי גדולה בארץ בפיזיקת הפלאסמה.

דרך המעבדה שלנו עברו כבר יותר משנים עשר אנשים במלגות לאורך השנים. ולכן יש לי ניסיון רב מה זה התמיכה הזאת, ואיך הולכים כל הפרוצדורות האלה באוניברסיטה. כי אני הייתי גם הרבה שנים חבר בטכניון, בוועדה המרכזת של הטכניון.

אני רוצה להגיד שתכנית קמ"ע א' היתה מצויינת. היא נותנת אפשרות לכל האנשים, מאתיים אלף שקל לשנה במשך חמש שנים.

יש פה מענקי מחקר, הגרנטים, כל הדברים האלה, וגם במסמך שאתם ניסחתם, יש דברים שאחר כך פנסיוניים, אני לא רוצה להיכנס כרגע לסוגיות כספיות פה, כי לא נצא מזה.

אני גרנית בן עזרא זינגר. אני מנהלת המרכז לקליטה במדע, שזה בעצם היחידה שאחראית במשרד העלייה והקליטה על קליטת מדענים, תכנית קמ"ע, גלעדי בעבר, שפירא, נוהלה על ידינו. כל תכניות הסיוע למדענים עולים ותושבים חוזרים למעשה נמצאות באחריותנו.

אני רוצה קצת לעשות סדר לגבי הנתונים שניתנו, ואני ברשותכם אעשה סקירה על תכניות הסיוע הקיימות. אני אתחיל דווקא ממה שבאמת פרופ' קרסיק התייחס אליו, זאת תכנית קמ"ע ב'. תכנית קמ"ע ב' היא מיועדת לעולים בלבד, בעלי חמש עשרה שנות ניסיון, מאז התואר השלישי. זאת אומרת סניורים, כלומר בכירים. היקף המימון הוא באמת למשך חמש שנים, ביחד עם מענק, סך הכל אנחנו מגיעים לבסביבות המיליון מאתיים, מיליון שלוש מאות בכל התכנית, לפעמים מיליון ארבע מאות, תלוי בתקן.

הבעייתיות של התכנית, ואני לגמרי מסכימה פרופ' קרסיק, זה שבעצם התנאי הוא שלאחר שנתיים, כלומר שנתיים בתכנית, לאחר שנתיים המוסד צריך להוציא לו כתב מינוי זמני, על תקן קביעות, במטרה לקלוט אותו בקביעות תוך חמש שנים. תנאי קשה לאוניברסיטאות, כי כולם יודעים שתקני קביעות הם מוגבלים מאוד. זה תנאי שמוביל, זה יחד עם התנאי של הגיל, של ארבעים וחמש ומעלה, שמוביל למיעוט מועמדים, וגם מיעוט זוכים בתכנית.

מי קבע את התנאי הזה?

זה תנאי שנקבע בזמנו על ידי הממשלה כתכנית המשך לקמ"ע א' שנסגרה ב-2010, וזה המבנה שלה, כשבעצם עקרון חשוב פה היה לסייע למדענים בכירים, בגילאים יותר מבוגרים, להיכנס לתכנית.

אז לכן הזמן קצר. כי אם אנחנו מגדילים את הזמן יכול להיות שניתן פה אפשרות לאוניברסיטאות כן לקלוט, אם אנחנו מגדילים את זה מחמש שנים לשמונה שנים לצורך העניין. אז האוניברסיטה לא תהיה לחוצה.

זה לא רק הזמן, זה גם הגילאים. גיל ארבעים וחמש, וזה שזה רק לעולים, ולא לתושבים חוזרים, גם אגב מוגשות הרבה פעמים בקשות לתושבים חוזרים, שאנחנו לא יכולים לכלול אותן פה. וזה תנאים שבעצם כמכלול קשה, והתנאי הכי קשה הוא באמת העניין של הקביעות, שאנחנו בעצם מבקשים תקן.

למסמך מינוי לא בעיה שנתיים, אבל החמש שנים זו הבעיה את אומרת.

נכון.

אם היה נניח שמונה שנים, אז את חושבת שזה היה פותר? או עשר שנים?

התקן קביעות, מעצם היותו מצומצם בכל האוניברסיטאות, מספרי תקני הקביעות לא עלו, מספרם לא גדל בשנים האחרונות, והוא די מצומצם. ולכן זו בעיה שאנחנו צריכים להתמודד איתה, תקני קביעות. ולכן אנחנו מצאנו דרך, ואם יהיה לי את הזמן אני אפרט עליה, בשיתוף עם הות"ת, תכנית חדשה. אנחנו פנינו לות"ת לפני כמעט שלוש שנים, לאחר שבדקנו את השטח. אנחנו מבינים שברוב, ממה שאנחנו יודעים, ברוב המעבדות רוב החוקרים כמעט ולא נקלטים חוקרים. יש את ראש המעבדה, ויש דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים. מעט מאוד חוקרים. זאת אומרת שיש מעט מאוד אפשרויות לקלוט מדענים במעבדות.

ולכן פנינו עם הנושא הזה לות"ת, והצענו תכנית שהיא בעיניי בין מי שנמצא בתקן קביעות, לבין המסלולים היותר נמוכים, הסיוע היותר נמוך שלנו, שזה באמת ללא בדיקה של מצויינות מדעית. והצענו מסלול של חמש שנים, על בסיס עמית מחקר, שזה מעמד שקם בעולם, הבאנו מידע ממספר אוניברסיטאות, שמאפשר למעשה קליטה של עולים, בין היתר, ותושבים חוזרים במעמד מוסדר, לא כראשי מעבדה. זה אתגר שהוות"ת והמל"ג והאוניברסיטאות צריכים לתת עליו מענה.

קמ"ע ב' אמור להגדיל את אפשרויות הקליטה של מדענים עולים באקדמיה. שזה כרגע בעיה.

זה מסלולים שונים בתוך האקדמיה, שהם לא בדיוק,

מה זה מחייב? זה מחייב אישור של משרד העלייה? משרד החינוך?

זה מחייב קודם כל, מי שמגיש זה יהיה על בסיס קול קורא בעקרון, התכנית נמצאת כרגע בשלב של אישורים סופיים. נמצאת פה ד"ר נוביבק, שתוכל להסביר את הפרספקטיבה של הות"ת. איתה בעצם הרצתי את הנושא הזה.

התכנית הזאת למעשה, מועמדים יוגשו על ידי המוסד האוניברסיטאי. הם אמורים לעמוד בקריטריונים כאלה של מצויינות מדעית שתאפשר להם להיות הסגן של הראש מעבדה. והוא יהיה בתקן מעמד מוסדר של עמית מחקר, על בסיס שכר מוסדר ותנאים.

אז תתקנו גם את העניין של תושב חוזר.

אני רוצה להעלות את נעמי בק, סמנכ"לית אסטרטגיה במל"ג. בבקשה נעמי, אולי תסבירי לנו. נעמי עושה עבודה נהדרת בות"ת מל"ג בכל הנושאים האלה.

אני אשלים את מה שאמרה גרנית. בעצם הרעיון הוא, אנחנו רוצים כאן לתפוס כמה ציפורים במכה אחת. גם לדאוג לעיבוי המערך המחקרי באוניברסיטאות, כלומר להגברת התפוקה המחקרית האיכותית, על ידי הכנסה של אנשים בלבל מאוד גבוה, ברוב המקרים גם אחרי פוסט בחו"ל, אבל יכולים להיות גם כאלה עולים שלמדו בחו"ל. להכניס אותם למעבדות החדשות בשביל בעצם למנף את איי המצויינות במוסדות. והרעיון הוא לתת להם חוזים ארוכי טווח, כלומר לחמש שנים.

פה אנחנו נמצעים מבעיית הקביעות. הבעיה הזאת שהועלתה היא בעיה משמעותית, בגלל שבעצם אנחנו שומרים מאוד באדיקות על נושא של החופש האקדמי. התכנית הזאת היא בדיוק תכנית שככה קצת נכנסה לתוך מערך ההחלטות של המוסד, על ידי זה שהיא מסנדלת אותו לתת למישהו קביעות, שהוא לא בעצם בוחר אותו בעצמו. לצורך השוואה אני רק אגיד שלמשל למל"ג יש מלגות אלון, מלגות לקליטת אנשי סגל מצויינים, שהמל"ג תומכת בהקמת המעבדה שלהם. אבל הבחירה את מי קולטים נעשית על ידי המוסדות.

וגם זה השתנה עם הזמן. כמו שאת אומרת ההכרעה הגדולה של המוסדות, צריך לזכור, זה הכרעה לגבי הקביעות. כשאתה מעניק דרגת קביעות אתה יודע שיש לך את איש הסגל לעשות שנים איתך. ולכן אם בעבר חשבו גם בסוגיות מלגות אלון, אני הייתי אחד שקיבל אותה, אני זוכר בהחלט. אבל ההכרעה של הקביעות היא הכרעה של המוסד. זה מסייע למוסד לקלוט אנשים. אז זה היה מלגות אלון לחוקרים מצטיינים צעירים. אבל ההכרעה הסופית היא באמת של המוסד, לפי התפקוד שלך, לפי התפוקות של החוקר בתוך המערכת.

אני באמת רק רוצה להגיד, התכנית הזאת שאנחנו מפתחים כאן ביחד עם משרד העליה והקליטה, שהיא חלק מתכנית הרבה יותר גדולה, כן נותנת את הדעת על זה שאנחנו בעצם באמצעות השיתוף פעולה הזה, משרד העלייה והקליטה ייתן איזה שהוא תימרוץ מסויים, סיבדוס למוסדות לקלוט דווקא את העולים, דווקא את התושבים החוזרים, על ידי זה שהם יסבסדו את חלקם של המוסדות. כי התכנית מחולקת ככה ששליש ישלם המוסד, שלוש PI ושליש מממנת הות"ת, בשביל לקלוט את עמיתי המחקר כאלה. שכמו שאמרה גרנית זה כוח אדם ברמה מאוד גבוהה, שהיום גם ברמת ה-CV זה נותן איזה שהוא איתות מסויים שאתה קיבלת משרה כזאת לחמש שנים, במעמד מסויים, ברמת שכר מסויימת, עם חוזה העסקה מוסדר וכו'. אז אני חושבת שבאמת התכנית הזאת היא תוכל קצת לפתור את הבעיות שיש בתכנית קמ"ע ב', ולפתוח את היריעה בצורה יותר רחבה.

אני חוזר על השאלה, האם זה מחייב אישור הכנסת והממשלה, ואם זה יחזור לוועדות המתאימות בכנסת? כי אנחנו רוצים לא רק פיקוח אלא גם פה דחיפה. אם צריך פה משהו מאתנו, אז תבואו, תדברו איתנו, ואנחנו נקדם את זה. כי אני עכשיו שומע פה דברים טובים, אני לא רוצה שזה יישאר רק בפרוטוקול, אני רוצה שזה ייושם.

זה חלק ממה שנקרא התכנית הרב שנתית,

תכנית החומש. צריך לזכור שרק לפני חודשיים כמעט נכנס ראש ות"ת חדש, פרופ' מקורי, שאירחנו אותו פה, אנחנו מאחלים לו בהצלחה. המל"ג-ות"ת עובדים כרגע על תכנית החומש, אני מניח שסוגרים בימים אלה ממש. אז הדברים האלה ייסגרו, אנחנו מבינים?

נכון, זה חלק מתכנית החומש. אז אנחנו כבר במשא ומתן עם האוצר.

אם אפשר רק להעיר פה דבר קטן, במסגרת התכנית שנכנסת בתכנית החומש אין הקצאה לנושא עולים. זאת אומרת שהמועמדים, מתוך המועמדים שיושגו, אם אתה עולה או ישראלי למעשה המועמדות שלך נבחנת על בסיס מצויינות. ואנחנו כן מבקשים שתהיה איזו שהיא הקצאה לעולים, מאחר ותנאי ההתחלה שלהם הם קצת יותר מאתגרים.

אז מה צריך לעשות בשביל שכן זה ייכנס?

בתכנית הזאת, אנחנו כמשרד כשיזמנו את התכנית של עמית מחקר באמת מתוך כוונה להגדיל את כמות אפשרויות הקליטה, כמו שנעמי אמרה, זה מאוד חשוב לעיבוי מערך המחקר. אבל כאשר ועדת הות"ת שמתבססת על מצויינות מדעית בוחנת את המועמדים, אנחנו היינו מבקשים שתהיה הקצאה מסויימת למדענים עולים.

את זה אני הבנתי. אני רק אומר, אתם צריכים לדעת שאתם תקבלו תשובה חיובית לבקשה שלכם. השאלה אם אנחנו אולי נעשה פה איזה שהוא מעקב. אני רוצה להבין, מבחינת הזמנים, או שתעדכני אותנו, איך אנחנו נדע שהתנאי הזה,

אני אשמח לתת את פרטי התכנית, כמובן לא בפורום הזה. והרבה פעמים תמריצים כלכליים עובדים טוב מאוד גם במערכת ההשכלה הגבוהה, על ידי זה שהמשרד לעלייה וקליטה הולך לסבסד את מחצית מעלות ההעסקה של אדם כזה, זה נותן למוסד תמריץ מאוד מאוד חזק לקלוט דווקא תושב חוזר או עולה במקום מישהו אחר. אז אני חושבת שזה ידבר חזק מאוד.

אולי מה שנעשה נעמי, מכיוון שאתם ממש בעיצומן של ההכרעות האלה בתכנית החומש, אני חושב שכמו שאומר ח"כ סובה, צריך לדעת, על מנת שלא יפלו בין הכסאות, ומשהו פתאום יהיה חסר, ולא נזכור את התקציבים, אני חושב שזה הזמן ממש, לפני שסוגרים את העניין הזה, אולי חבר הכנסת סובה יהיה איתך בקשר בתוך הדבר הזה. אני חושב שחשוב שנמשיך את הקשר הזה.

אולי אנחנו נקיים פגישה אתכם.

בסדר גמור. אני רוצה לתת את רשות הדיבור לפרופ' אורבך, שהוא יועץ הרקטור לקליטת עלייה. שלום לך פרופ' אורבך.

שמי דורון אורבך, אני ראש מרכז בר אילן לאנרגיה וקיימות, מדובר בחמישים וחמש קבוצות מחקר של שבע פקולטות. אני גם עומד בראש מרכז המחקר הלאומי לאלקטרוכימי. בנושא אנרגיה לפחות בארץ הצלחנו להפוך תחרות לשיתוף פעולה. ואני אישית קלטתי לפחות, אני חושב שנים עשר או שלושה עשר עולים בדרגות שונות, שחמישה מהם הגיעו לדרגה של פרופסור חבר. עד היום עובדים עדיין אנשי קמ"ע מהדור הישן, ואני עד לקליטה מוצלחת ביותר, ולתגובה הפנטסטית של גל העליה של שנות התשעים למדע הישראלי.

מדובר באנשים שהביאו איתם ידע ייחודי. המדע הסובייטי היו לו יתרונות שהרווחנו אותם, הרווחנו אותם בזול. והתכנית הזאת, כל הסט הזה של תכניות שפירא-גלעדי-קמ"ע, זו הצלחה אדירה של מדינת ישראל בקליטת עלייה. ואני יכול להגיד הרבה סופרלטיבים, פשוט בר אילן בורכה בהרבה מאוד מדענים עולים. למעשה מדובר במאות מדענים עולים, שהפרו את המדע הישראלי, וזאת הצלחה גדולה.

כרגע, אין לנו גלי עלייה. כרגע מדובר בתופעה ספורדית של מדענים שמוכנים לעלות, רובם מהעולם המערבי. ויש תחרות גדולה מצד ישראלים, מצד תושבים חוזרים. ולכן החובות כלפי האוניברסיטאות, האוניברסיטאות נלחמות, אין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל אנחנו נלחמים על מצויינות אקדמית. המערכת הופכת להיות יותר ויותר אקסקלוסיבית. הדרישות הן גבוהות. ואני חושב שהמדע הישראלי מרוויח מהדרישות האלה למצויינות. ולכן התחרות היא מאוד גדולה. על כל משרה אקדמית יש תחרות בין אנשים מעולים. ולכן הצד הזה של להכריח את האוניברסיטאות להכניס אדם למסלול קביעות זה סד בלתי נסבל. יגידו מוחל טובות. אנחנו לא רוצים את העזרה.

מסלול ביניים, כמו שהוצע, ועל זה דיברתי עם גרנית, אני מביע את תמיכתי בתכנית המוצעת. התכנית המוצעת היא מסלול ביניים, שלא שם את האוניברסיטאות בסד, ותאפשר למעשה לייצר מצב ביניים שאדם יאפשר לקלוט מדענים עולים, בלי להכניס את האוניברסיטאות לסד, זה מסלול נכון וגישה נכונה.

נהדר. קודם כל תודה רבה באמת, גם על העבודה, שדיברת על שנים עשר העולם שקלטת, וברמה האישית, על ההוספות שדיברת עליהן. אני רוצה לתת את רשות הדיבור

שלום, אני פרופ' מהמניין מאונ' העברית, במשך שלושים שנה. היה לי, ויש שלוש אנשי קמ"ע. ואתם שמעתם שעבור כל איש קמ"ע צריך לשלם משלושים עד חמישים אלף ₪ בשנה. זה דבר קשה בעצמו. ברור שזה צריך לקבל המון גרנטים.

עכשיו אני רציתי להגיד בקשר לקמ"ע א'. עכשיו אי אפשר פשוט, אפילו אם יש כסף, אי אפשר לשלם, אסור. מפני שזה לפי תנאים של הקרנות מהאקדמיה, אי אפשר לשלם לבנאדם, שעובד. וקמ"ע, זה אנשים שעובדים. אי אפשר.

כמה יש כאלה בקמ"ע א'?

אצלי יש שלושה. אני אמרתי, עשרים וחמש שנה אני שילמתי, מ-BSF שילמתי.

זה היה החלטות, אני פשוט לא זוכר, האם זה החלטות חדשות יחסית? עד מתי היה אפשר,

אני לא יודע מאיפה זה, ממתי זה מתחיל. עכשיו, בשנתיים האחרונות אני רואה את הבעיה הזאת, שאי אפשר לשלם. עכשיו אומרים שהם יכולים, בנאדם שהוא יכול להגיש הצעה בעצמו, אז לא משלמים לו. אבל ידוע שבנאדם שאפילו יש לו גנט, הוא לא יכול לשלם לעצמו. יש לי פרופסור מקמ"ע א', ויש לנו, אנחנו כתבנו שם עשרים וחמש שנה, מאתיים מאמרים מדעיים.

אתה פרופסור באיזה תחום?

בפיזיקה של האטמוספירה. בגשם וכל מיני דברים, יצירת גשם מלאכותית.

אז אתה לא יכול לשלם לו, לאותו פרופסור?

לא יכול לשלם. וזאת שאלה, אני לא יודע,

אני רוצה לומר, אין לי תשובות, שומעים אותנו גם בות"ת, וב-ISF, ו-BSF, שומעים אותנו. בזמנו, אני לא יודע מי כרגע אחראי על זה, אני זוכר שהיה ידידי פרופ' טלמון, אבל אני באמת לא מכיר את הכללים האלה שהשתנו. אני לא רוצה לומר שום דבר, צריך לבדוק את הדברים האלה. אני רוצה לשמוע את שני החברים, ולראות באמת מה הכללים, איך הם השתנו ואיך הם משפיעים. אז קודם כל אני מאוד מודה לך פרופ' חיין, כי זו נקודה קריטית פה.

ד"ר בוריס שטיבלמן, בבקשה אדוני.

אני אתחיל מזה שאני רוצה להודות לוועדה מכובדת זו, לפרופ' יבגני סובה, על זה שנתנו לי אפשרות להתגנב לוועדה הזאת, כי אני בעצם לא שייך להשכלה גבוהה. אני עוסק בדיוק בחלק שלפני השכלה גבוהה. הרבה שנים, עשרים שנה, בעצם אפילו שלושים שנה, אני מכין את החבר'ה בבתי הספר לתכניות מצויינות כדי שיהיה לנו את מי ללמד בהשכלה גבוהה. את מי לתת כתלמידים לפרופסורים אשר באים לכאן.

נמנו כמה סיבות שלא באים אלינו מדענים דגולים. אבל אחת הסיבות, שאין את מי ללמד. חסר מאוד תלמידים טובים. אני לא אציין את כל הנקודות במשבר הגדול הזה, זה באמת משבר גדול במערכת החינוך, משבר יוצא דופן. אבל בטוח שיש לי מה לומר על זה, ואני רוצה ליזום ועדה מיוחדת על זה.

אני בעצמי עליתי לפני שלושים שנה, גם קיבלתי מלגת שפירא, ומהר מאוד הבנתי שאם אנחנו לא נתחיל להתפרנס לבד אנחנו לא נצליח לשרוד. ומאז הרבה שנים אני עובד עם בתי ספר פנימיות, עם בתי ספר רגילים, ואנחנו כבר עברנו, אני חושב ששלושת אלפים עברו דרכנו, עולים חדשים, והתקבלו למוסדות להשכלה גבוהה, לחלקים אלטיסטיים של צבא וכן הלאה.

אני חושב שאיך שאנחנו מאבדים את השורש של העניין. חסר חינוך למצויינות בפועל. לא שחסר שמות. יש מספיק שמות. אבל חסר חינוך למצויינות בפועל. ואני חושב שיש לי מה לומר על זה, אבל לא תוך שתיים שלוש דקות.

קודם כל הרבה תודה שבאת, ואתה לא התגנבת לכאן, אתה אורח כבוד. אז אנחנו שמחים שאתה כאן.

פרופ' לאוניד דינביץ, בבקשה.

אני מצטער שאני לא כל כך טוב מדבר עברית. אני אדבר כמה מלים בשפה הרוסית. אני עבדתי שנים רבות באונ' תל אביב, ואני עומד בראשו של פורום מדענים עולים. במאמצים רבים, אלה שהגיעו בשנות התשעים הקימו את התכניות אשר כן נתנו אפשרות להרבה מדענים עולים לקבל אותם למקומות.

אני לא מסוגל לתת את התוצאה הכללית, את האפקט הכללי כלכלי של פעילות מדענים עולים, אבל לגבי הקבוצה שלי, לפי הערכה של חיל האוויר תוצאה של פעילות שלנו עלתה מיליארד וחמש מאות מיליון דולר, כך החליט חיל האוויר.

ברצוני להודות למספר דמויות, ביניהן יורי שטרן ז"ל ואביגדור ליברמן, ועוד אנשים אחרים אשר עזרו לנו להקים אותן תכניות.

אבל נכון לעכשיו, כל התכניות נעולות וסגורות כעת. אין עליית מדענים לגמרי. לא קיימת. אלה שיושבים היום כאן, אנחנו כבר לא צריכים שום דבר. אבל אפילו היום יש המון אנשים אשר מסוגלים לתת עזרה גדולה גדולה למדע בישראל. יתכן שבמשרד הקליטה יש תכניות בהקמה, אבל אני כראש פורום מדענים עולים לא ידוע לי שום דבר על זה.

בטוחני שצריך להקים קבוצה אשר תעזור למדינת ישראל לעודד את עליית המדענים, ולעזור לאותם מדענים שעדיין קיימים כאן לשרוד ולהתקיים.

נכון לעכשיו אין לנו כתובת למי לפנות. תודה ליבגני סובה, הוא בעצם היחיד שיכול לעזור לנו.

תודה רבה, ותודה על התרגום. אני מבקש לעבור לפרופ' לב אפלבאום. בבקשה. \

בוקר טוב, אני פרופ' לב אפלבאום מאונ' תל אביב. אני ראש לקבוצת KAMERA. מה אני רוצה להסביר, התכנית הזאת התחילה בשנת 97', ותודה רבה על התכנית הזאת. אבל עכשיו כבר עשרים וחמש שנה לאנשים שעובדים בתכנית קמ"ע אין קריטריונים. צריך לשלם שלושים אלף שקל בשנה. שבעים אחוז הולכים לפנסיה. מה אנחנו צריכים לעשות עם הכסף הזה. זו בעיה גדולה. ואנחנו לא יכולים לקבל את הכסף הזה בפרוייקט --- איפה אנחנו יכולים לקבל את הכסף הזה. זו בעיה גדולה.

לב, אתה יכול להסביר לנו בבקשה את הסוגיה שעלתה פה על ידי פרופ' חיין, אם יש לך היום בנאדם מקמ"ע א', ויש בעיה לשלם לו מאותם הגרנטים, מה אתה עושה? איך אתה פותר את הבעיה, איך אתה ממשיך להחזיק את הבנאדם הזה במשרה ומשלם לו שכר?

זו בעיה גדולה, אני יכול לקבל פרוייקט ממשרד המדע או ממשרד האנרגיה או מגרנט בינלאומי, אבל אני לא יכול לקבל כסף למטרה הזו. אני צריך לקבל כסף לסטודנט אחר, אחרי זה לשלם לפרופסור שעובד עם הסטודנט הזה, יכול להעביר את הכסף,

אבל זה תנאי לא של מדינת ישראל, זה תנאי של אותם גרנטים. השאלה אם אנחנו כמדינה, או כמישהו שמייצג את המדינה באותו משא ומתן יכול להשפיע על זה, שיש לנו פה מצב מיוחד של הפרוייקט. לכל בכל מדינה יש פרוייקט קמ"ע, לא כל מדינה קולטת עולים. אז יכול להיות שפה כן אפשר להגיע לאיזה סוג של הבנה. לפחות את אלה שכבר מועסקים בפרוייקט. השאלה מי יכול לעשות את זה, מי יכול לקחת וליזום משא ומתן, שיסביר, יש לנו פה, לא יודע, מאתיים, שלוש מאות, כמה אנשים מקמ"ע א', שבמקרה הזה הם יהיו יוצאי דופן.

מקמע א' עכשיו עובדים מאתיים עשרים וחמישה איש.

ולכולם יש בעיה שאתה לא יכול לשלם מהגרנטים שמקבלים הפרופסורים שבעצם מעסיקים את האנשים של קמ"ע?

כן.

אז צריך לתת את הדעת לעניין הזה. אנחנו נצטרך פה לעשות מעקב ולראות.

אני לא יודעת מי נתן את ההנחיה הזאת. זאת לא הנחיה שיצאה מאתנו. מאצלנו בעקרון אין שום הגבלה מצד המוסד לאופן מימון,

אני יודע שאתם בסדר. הוא אומר שהוא לא יכול לשלם מכסף שהוא מקבל מהגרנט, זה העניין. אם הוא מקבל גרנט לצורך העניין, והוא יודע שמהגרנט הזה הוא ישלם חלק לפרופסור וחלק ממשרד הקליטה, אז זה גם התנאי. כי אם הוא לא ישלם לו מהגרנט גם אתם לא תתנו. התנאי שלכם שהוא ישלם מהגרנט, נכון, לאותו פרופסור?

התנאי שלנו שהאוניברסיטה צריכה לממן את ההשלמה לסיוע שלנו, שזה בערך עשרים אחוז.

זו בדיוק הנקודה, אם הוא לא משלם מהגרנט, אז האוניברסיטה באה ואומרת למה אני צריכה להחזיק אותו. מהגרנט אני לא יכולה לשלם. אז האוניברסיטה לא תרצה להחזיק עכשיו פרופסור שהיא לא יכולה לשלם לו מהגרנט שהיא לוקחת למחקר. ואז גם זה מונע לקבל את הסיוע שלכם. אז יש פה ביצה ותרנגולת. אז זו הסוגיה שדורשת פה דיון נוסף אני חושב.

צריך לערב פה את ראשי האוניברסיטאות להבין מה השינוי במדיניות. מי יזם אותו.

אני מציע שאנחנו נקיים פגישה, אולי אצלך במשרד העלייה והקליטה, כמובן שאני אתאם את זה מול השרה, נשב ונבין כמה יש כאלה אנשים שנפגעים בצורה ישירה מהתנאי החדש הזה בעצם, וכך אנחנו נוכל לפרט ולראות. אז בצורה פרטנית אפשר לעבור מקרה מקרה ולראות אם בנאדם נפגע או לא נפגע מול זה. ואז נסכם את זה מולכם, כי בסופו של דבר אתם הגוף האחראי על אותם מדענים עולים בקמ"ע א'. אתם לא יכולים לזרוק אותם ולהשאיר אותם.

זה לא הדיון כרגע. אנחנו רוצים להתקדם. אנחנו מקבלים את התמונה כולה. נשלים לנו את התמונה.

אני חושב שהגענו פה לסיטואציה מאוד פרטנית.

אבל גם דיברנו עם המל"ג-ות"ת,

אני מדבר על קמ"ע א'. אנשים אלה חושבים איך עכשיו לשרוד ולקבל את הכסף שמגיע להם.

גם שם אפשר אולי לעשות רביזיות בתוך המערכת הזאת. קודם כל אני רוצה להודות לך, שאתה היית אתנו. אני מבקש לתת את רשות הדיבור לאולג דובקין, מהסוכנות היהודית. בבקשה.

שלום לכולם, כעקרון אין לי מה להוסיף. אני חושב שבהחלט היתה פה בעיה, אני מסכים בהחלט עם חבר הכנסת סובה שקודם כל צריך לפתור את הנושא של קמ"ע א', ולהבין מה קורה. נשמח לשמוע על התכניות החדשות שאנחנו מדברים עליהן ועדיין לא ברור מה בונים שם.

לגבי כל הנושא של המדענים החדשים, שהיום לא מגיעים לארץ, כי היום אנחנו נמצאים באמת בתחרות מאוד רצינית מול מדינות אחרות, מה שלא היה פעם. אם אנחנו מדברים על עשרים וחמש, שלושים שנה, שרוב העולים הגיעו לישראל, היום אנחנו יותר ויותר, כסוכנות יהודית, מזהים בשטח את האפשרויות שעומדות בפני אותם המדענים באירופה ובמדינות אחרות, שהרבה יותר בקלות מושכים לשם את המדענים, עם הצעות יותר מפתות ועם אפשרויות להתפתח ולעבוד במקומות אחרים. ופה באמת צריכים להשקיע הרבה יותר כאן בארץ עם התכניות החדשות, על מנת שנוכל למשוך אותם לישראל, ונהיה אלטרנטיבה ראוייה שאנשים יסכימו להגיע אלינו.

אנחנו נשב עם גרנית ונעבור על הבעיה הזאת. אני גם שמח, דרך אגב, יש חדשות טובות בעניין תכנית חדשה. אז אני חושב שאנחנו בתכנית החדשה, וכל מי ששמע אותנו היום יודע שהתכנית הזאת היא גם בשביל לגרום לעולים עתידיים, מדענים טובים, לבוא לפה. אז אני חושב שבשני המישורים האלה אנחנו נמשיך את הדיון הזה.

אני גם דיברתי, הם לא פה בדיון, אבל אני חושב שאחד הנושאים, שאולי צריך להעלות את זה גם במסגרת עמותת "בשער", שעוסקת בהשכלה הגבוהה, ברשות פרופ' חגית מסר-ירון, שיש להם שם את ראשי האקדמיה לשעבר, ראוי שתהיה שם נציגות גם של העולים החדשים, שיהיו חלק מתוך השיח. ככה גם יהיה להם יותר הנגשה לבמות הנכונות בתוך המערכת הזאת, כי זו עמותה מאוד מאוד דינמית. זה לא שאני ממליץ פה על עמותות, אבל מכיוון שאני יודע שהם עוסקים כל כולם במדיניות ההשכלה הגבוהה, אני בהחלט חושב, אתמול דיברתי עם חגית מסר-ירון, היא לא יכלה להגיע היום, אבל אני חושב שזה ראוי שגם בפורומים האלה, הרחבים יותר, על מנת שהקול יישמע, כי הם כולם שולחים לנו את הדברים, הם מעניינים אותנו, ברשתות האקדמיה וכן הלאה. זה דבר שצריך להיות בשיח האקדמי, שנמצא בתוך המערכת הישראלית. וככה מציפים את הדברים האלה.

אני רוצה לתת את רשות הדיבור לחברי ח"כ בליאק, בבקשה.

תודה אדוני. אני רוצה לברך אותך, וגם את חברי יבגני על הדיון החשוב הזה. אני חייב לציין שאני שומע ורואה פה את האנשים היקרים, שתרמו תרומה אדירה למדע ולחברה, שזה עוד מדגיש אולי ביתר שאת את התרומה האדירה של העלייה שלנו לחברה הישראלית.

הבעיה שהמעיין הזה מתייבש לאט לאט, וזו אחריות שלנו לחדש אותו ולעשות הכל כדי לדאוג גם למדע וגם לחינוך, שזה נושאים קריטיים לעתיד של החברה הישראלית. ואני כמובן, גם כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים, כל תכנית שתבוא לפתחנו אני בטוח שגם חברי אלכס קושניר יו"ר ועדת הכספים, אנחנו נטפל בה, ונדאג גם לתקציבים. כי בעיניי זה אחד הנושאים החשובים והקריטיים לעתיד החברה שלנו, וחשוב לטפל בו. תודה רבה.

תודה רבה. הנושא של העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר הוא נושא עצום. אבל צריך לזכור כי לא רק עולים מברית המועצות התברכנו בהם. התברכנו במדענים עולים רבים גם ממדינות אחרות. העלייה הגדולה מברית המועצות כמובן היתה תוספת ייחודית בעוצמה שלה, בגודל שלה וכן הלאה.

נמצא אתנו כאן נציג מהצד הצפון אמריקאי של המדענים העולים, דב ליפמן, בבקשה.

תודה רבה כבוד היושב ראש. אני פה כמייסד עמותת יד לעולים, שבעיקר מתעסקת בצפון אמריקה, קנדה, אוסטרליה. אני חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן. אני באמת רוצה להודות ליושב ראש וגם לחברי הכנסת על הדיון החשוב. אני שמח על כל הרצון הטוב וכל התכניות.

חייבים לשפר את המצב לתהליך יותר קל לקבלת תעודות של עולים, הרחבת משרות המיועדות לעולים בתחום המדעים, לפרופסורים ואנשי אקדמיה. לגישה של פתיחת דלתות בעצם. של קריאה שאנחנו רוצים אתכם פה, במדינת ישראל. במקום להקשות עליהם עם כל הבירוקרטיה, וגם חוסר משרות. יש אנשים עכשיו שחושבים על עליה, אבל הם לא אפילו מתחילים את התהליך של עליה, כי הם יודעים שיש קשיים מאוד, אין משרות, הם לא רוצים אפילו להיכנס לתוך התחרות פה. ואם אנחנו פותחים את זה, ואומרים שיש משרות המיועדות לעולים חדשים, ובירוקרטיה יותר קלה, ואומרים שאנחנו רוצים אתכם, קריאה כזאת החוצה, אני חושב שאנחנו נגלה שיש המון המון יהודים בכל העולם שרוצים להגיע לפה, לתרום, וזה ישפר את כל המצב שלנו, במדינה.

ולכן אני מברך על כל התכניות והרצון, אני יודע את העבודה שעושים במשרד העלייה והקליטה, אבל סוויץ כזה בגישה, אנחנו קוראים לכם, תגיעו, אנחנו רוצים אתכם. עם תכניות, עם משרות, זה ישפר את המצב. תודה רבה.

תודה רבה. תראו, מתחילת הדרך, וגם יש כמובן את עולי אתיופיה, שנמצאים בתוך המערכות ואנחנו מנסים לשלב, וחלק מזה למשל יצרנו בות"ת, אני עמדתי בראש הוועדה הזאת, לעתיד ההשכלה הגבוהה בקרב עולי אתיופיה, הצענו שם מלגות דמויות מלגות אלון על מנת לאפשר קליטה טובה יותר של יוצאי אתיופיה בתוך המערכת. גם הדברים שהיו בזמנו במשרד הקליטה, התמיכות לסטודנטים, עברו כמובן לות"ת-מל"ג. אז יש פה תהליכים שהם תהליכים מתמשכים. כי כל עלייה מביאה איתה אנשים בתחומים שונים, בנושאים שונים, עם רקעים שונים. ולכן כל הזמן אנחנו צריכים לעשות התאמות בתוך המערכות האלה, בין מחקר ובין סטודנטיאלים ובין פוסט-דוקטורנטים, ודוקטורנטים עצמם. אז כל המערכות האלה כמובן צריכות לעבוד.

האמירה הראשונה שלי בתחילת הדיון היום היתה באמת שאסור לנו לשכוח את הדבר הזה. כי יש נטייה שזזים הלאה. מדינת ישראל לא רוויה במובן הזה של עלייה, אבל עלייה הפכה להיות פחות דרמטית כרגע ממה שהיתה בשנים עברו. ולכן זה משפיע כמובן גם אולי לתפיסה, לגבי כל הנושא של עולים בתוך מערכת ההשכלה הגבוהה.

לך תדע מה יהיה עוד שבוע.

לכן אמרתי, לאור האירועים, אני פתחתי כך ואמרתי, דברים קורים מהר מאוד כמו שאנחנו יודעים. אני רוצה להזמין את פרופ' אברהם קרול, בבקשה.

תודה רבה. משפט אחד לגביי. אני עליתי ארצה בשנת 91', כבר בתור פרופסור מן המניין. אחרי כמה שנים אני קיבלתי תפקיד ראש מכון לאבולוציה. אחד מהדברים המרכזיים כאן קשורים לעידוד עלייה, במיוחד מהצד האגואיסטי, אנחנו רוצים שהטובים ביותר יעלו ארצה ולא ילכו למקומות אחרים. לפעמים אנשים לא יודעים. מבחינתי היה כדאי לבנות משהו שיהיה מקור מידע לאלה שמחפשים כוח אדם חדש, חוקרים חדשים, חברי מעבדה חדשים וכך הלאה, כולל מקומות ללימודים וכך הלאה. מניסיון אישי שלי, אני עשיתי פרובוקציה לארבעה-חמישה אנשים לעלות ארצה, ואחר כך הצטרפו למעבדה כתלמידי דוקטור וכך הלאה. ומה שחשוב, חלק מהאנשים, אולי חלק די גדול, לא יודע, פוחדים. לדעתי כמה שבנאדם צריך להיות לו יותר קל לעלות ארצה. אני ניסיתי לפני עשרים שנה לפנות לכל מיני מקומות, כולל סוכנות, ועוד ועוד.

אני רק אומר מילה אחת ברשותך. תראו, אני לא רוצה חלילה לקרוא תיגר על דברים שנאמרים כאן, זו לא המטרה. אבל אני רוצה לומר גם שאומרים לנו, ואני פשוט בזהירות אומר את זה, שיש מישהו שרוצה לעלות, אני קלטתי, אני לא במובן האישי, כראש בית ספר, וכן הלאה, כל הזמן אנחנו קולטים עלייה. עלייה מצפון אמריקה בעיקר, אבל לא רק. בשנים האחרונות, כשהייתי חבר הסגל באוניברסיטה ועד שהצטרפתי לכנסת.

אז אני אומר, אנחנו יודעים שהמוסדות מאוד פתוחים. ואני אומר, ואני שואל, כשאלה רטורית, שלא חייבים לתת עליה את התשובה. האם באמת כרגע יש מדענים יהודים, או ישראלים לשעבר, שעומדים בפתח, רוצים לבוא, ולא יכולים להגיע. אז אני לא יודע את המספרים, אני יודע אבל שיש פתיחות גדולה בתוך האקדמיה. מחפשים אותם. יש היום כל מיני תכניות חדשות שהאוניברסיטאות מעודדות. כי בהחלט כאשר יש מצויינות אקדמית יש נכונות גדולה לקבל. ולכן אני לא הייתי מייד גוזר שהרבה אנשים לא באים בגלל שהמערכת הישראלית לא פתוחה בפניהם. אני לא חושב שזה המצב.

דבר שני, אני גם חושב שאם אכן יש תחושות כאלה אצל מספר אנשים כאן, ואני לא נכנס כרגע לויכוח, זה לא מקום לויכוח, אני אשמח, אני חושב שצריך להיות פה משאב כזה שאומר הנה, יש לנו פה מדענים, צריך לבדוק אם הם לא באים בגלל שלא יכולים, והם מעוניינים. מדינת ישראל היום משקיעה מאמצים גדולים, גם בתעשיות וגם באקדמיה וכן הלאה, ורבים רבים מוצאים את עצמם.

צריך לזכור למשל, קחו במדע, אני רק אומר את זה עכשיו, אפל פותחים פה עכשיו שני מרכזים גדולים, ומייקרוסופט פותחים פה עוד שני מרכזים גדולים. אני רק שמעתי רק השבוע שמדובר בערך למעלה ממאתיים אלף מטר מרובע משרדים שפותחים פה ומחפשים אנשים. אנחנו יודעים שמהנדסים מחפשים במקומות שונים בעולם, וכן הלאה. ככה שאי אפשר לחשוב גם שמה שהיה פעם הוא מה שקורה עכשיו. ולכן צריך גם לשנות, גם השיח שלנו, שכאילו האקדמיה סגורה ולא מקבלת, אני לא חושב שהוא מבטא את המציאות הישראלית, שהיא הרבה יותר גמישה והרבה יותר פתוחה. ויש מקום להרבה מדענים.

כולל היום רבים שנמצאים מה שאנחנו קוראים, אם פעם חשבנו שישראלים עוזבים את המדינה, יורדים, גם המושגים האלה כבר נגמרו. היום אנחנו רואים בכולם רגל אחת פה, רגל אחת שם. פעם האקדמיה למשל לא היתה פתוחה למינויים כפולים, כי היא לא רצתה שהאנשים יעזבו. והיא היום הרבה יותר גמישה, למינויים כפולים, לאנשים שנמצאים כחברי סגל ביותר ממוסד אחד במדינה, או במוסד אחר. כולם מבינים שאפשר להרוויח מכל הכיוונים.

ולכן לדעתי זו צריכה להיות הרוח, ואני אומר את זה גם לידידי יבגני, וגם לחבר הכנסת בליאק, זה לא עניין של מצוקות רק שאי אפשר לטפל בהן. יש קצת בשפה הזאת מהשפה של העבר.

אני רוצה להזמין את אברהם שרנופולסקי, מפורום מדענים עולים, בבקשה אדוני.

תודה רבה. אני רוצה להתייחס לנושא של פעילות למען מדענים עולים. לפני כעשר שנים במשרד העלייה והקליטה הוקם פרוייקט של פעילות למען מדענים עולים. בפרוייקט השתתפו מרכזי מדע ובתי טכנולוגיה בערים הגדולות. המטרה העיקרית היתה עזרה להשתלבות מדענים, מהנדסים ומומחים עולים בחברה הישראלית, בתעשייה ובמדע.

אנחנו הגשנו המון פרוייקטים, לחממות טכנולוגיות, למשרד הבטחון וכו'. היו קורסים למדענים ומומחים עולים, בשפות אנגלית, עברית, מחשבים, ועוד ועוד. אבל לפני כחמש דקות הפרוייקט סגור. אז אני מבקש מוועדת החינוך לעזור לנו לחדש את הפרוייקט. תודה רבה.

תודה רבה.

קודם כל שוב, אני מודה לך על הדיון הזה. קבענו שאנחנו נשב עם המשרד לקליטת עלייה. אני רק רוצה לומר לסיכום הדברים, מדינת ישראל היום היא בתחרות קשה על כל מדען בעולם. אם בעבר היינו מה שנקרא פותחים את שערינו ומאות אלפים היו מגיעים, היום אנחנו בפינצטה צריכים לחפש את המדענים האלה, ולשכנע אותם להגיע למדינת ישראל. אנחנו מעצבים את הפינצטה הזאת. אם אנחנו נגיד לאותו מדען שיש לך אפשרות להשתלב במדע הישראלי, לקבל תנאים, והשכר טוב, ואתה לא צריך לחשוב עכשיו, ולקרוא את המיילים מאונ' קנדה או אונ' בשוויץ או מאוסטרליה, אז גם בנוסף לזה שיש לו קשר יהודי , ולצערי היום זה לא הגורם היחיד שמשפיע עליו, אז אנחנו נוכל להביא לפה מדענים שיש להם עתיד גדול.
וזה מה שאני רוצה להגיד, הפינצטה הזאת זה בידינו. אנחנו צריכים לתת את הכלים האלה לכל הגורמים במשרדים הרלוונטיים ובתכניות הרלוונטיות, ובכך להבטיח שהאנשים הכי טובים בעולם בתחום המדע ימשיכו לתרום למדינת ישראל ולכלכלת ישראל. אני שמח על הדיון הזה, ונמשיך לעשות מעקב על התכנית הזאת. נעבור על קמ"ע א' ונראה מה קורה עם האנשים שנקלעו לבעיות, ואם זה נכון אז נצטרך לתת גם פתרון לזה. וכמובן נעלה את זה גם מול המשרדים הרלוונטיים, משרד הקליטה, ואם זה עניין כספי אז כמובן נעלה את זה גם מול הגורמים פה בכנסת.

והנושא השני, כמו שאמרתי, זה בעצם ההמתנה להצגת תכנית נוספת, תכנית חדשה, שתחליף למעשה קמ"ע ב'. שכפי ששמענו היום, לפי הנתונים קמ"ע ב' לא כל כך הצליחה, כי היא לא נותנת מענה למדענים עולים, שלצערי לא שולבו כפי שמצופה.

יש פורמטים נוספים. ההשתלבות היום היא גדולה. אני מכיר, אני לא רוצה פה לציין שמות. כל המדינה מגוייסת לדבר הזה, המחסור במהנדסים, המחסור באנשי מדע. אז אני חושב שיש הבנה גדולה, וועדות יושבות ועובדות על הדברים האלה.

אני רוצה להודות לכולכם שהגעתם, לאלה שהיו כאן בנוכחותם כאן בוועדה, לאלה שהיו אתנו בזום. אני מודה לכם, מי שלא הצלחנו להעלות אותו, פשוט מתדפקים פה על הדלת שלנו, לדיונים הבאים. אני רוצה להודות לידידי חבר הכנסת סובה שיזם את הדיון הזה, לחבר הכנסת בליאק ולכל מי שתרם לדיון. אני נועל את הישיבה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:50.