פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



60

הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות
התשפ"ב-2022
20/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 13
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות
התשפ"ב-2022
יום ראשון, י"ט באדר התשפ"ב (20 בפברואר 2022), שעה 10:15

הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021, של ח"כ שרן מרים השכל -
הכנה לקריאה ראשונה

מטרה ופרשנות

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר

גבי לסקי – מ"מ היו"ר

יובל לנדשפט - מנהל היק"ר, משרד הבריאות

רננה מיסקין - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

אנסטסיה ליטביננקו - קידום יצוא קנאביס רפואי, מינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה

רחל גולדשטיין - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה

חיים תגר - מנהל אגף ענפי שירות וסביבה חקלאית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ורד ליפמן - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

הדיל יונס - עו"ד, משרד המשפטים

יערה קליינברג - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ישראל שמרלינג - חקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

טל פז מזרחי - עו"ד, קמ"ד אח"מ וטכנולוגיות, הייעוץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

אתי כהנא - עו"ד, מנהלת תחום בכירה, חומרים פסיכואקטיביים, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ דנה זוננפלד - אגף חקירות, המשרד לביטחון פנים

רויטל גרמה - ראש חוליית אישורים מיוחדים, המשרד לביטחון פנים

ענת ממסה קינן - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים

ענת חן מיכאלי - ראש תחום קנאביס ארצי, אגף מבצעים, המשרד לביטחון פנים

יעל שכטר סיטמן - ראש תחום בריאות ומדעי החיים, התאחדות התעשיינים

אריאל גריפר - עו"ד, יו"ר הוועדה לענייני קנאביס, מחוז תל אביב, לשכת עורכי הדין

דוד פפו - יו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל

ניר יופטרו - פעיל חברתי, יו"ר מלאכים בירוק

אביחי ויקטור סמילה - פעיל חברתי, מלאכים בירוק

יפעת קריב - חברת כנסת לשעבר, סמנכ"ל תיקון עולם

ד"ר ארנון הימן - מנכ"ל קאנוניק קנאביס רפואי

איתי רוגל - סמנכ"ל פיתוח עסקי, בזלת פארמה

מיכאל עופר - רוקח ראשי, בול פארמה

חנן גלבנדורף - ראש תחום ניהול מוצר, Global Cannabis Applications Corp






משתתפים באמצעים מקוונים



אתי פלר - מנכ"ל הרשות הלאומית להסמכת מעבדות

ענת מימון

שלומית אבינח

אהובה שרון, חבר תרגומים


הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021, פ/2245/24
הכנה לקריאה ראשונה

בוקר טוב. אני שמחה לפתוח את ישיבת ועדת הקנאביס של הכנסת שתדון היום בחוק הקנאביס הרפואי. אנחנו מתחילים השבוע סוג של מרתון. אנחנו ננסה להתקדם ככל שניתן עם החקיקה

אנחנו נפתח היום בפרק א' שהוא מטרה ופרשנות. אנחנו רוצים שהדיונים יהיו ענייניים וממצים, ושנצליח לנהל דיון כמו שצריך. אנחנו מתחילים לעבור סעיף-סעיף ומי שיש לו הערות – משרד, נוכחים, נוכחים ב-זום - ספציפית לעניין הסעיף עליו אנחנו מדברים, ירים ידו ושלומית מנהלת הוועדה תרשום אותו. אם תתחילו לדבר אתי על סעיפים אחרים, נגיע אחר כך לסעיף הבא ואני אחשוב פעמיים אם לתת לכם זכות דיבור או לא. רק הערה ספציפית לעניין הסעיף בו אנחנו מדברים על מנת שנו כל למצות את הדיון ולזרז אותו. בדיון הקודם קפצו כל פעם מסעיף זה לסעיף זה והיום אנחנו רוצים שיהיה קצת יותר סדר.

היועצת המשפטית של הוועדה ענת מימון, אני אשמח אם תקריאי את הסעיף הראשון ונתחיל לעשות סבב ונראה אם יש הערות לעניין הסעיף הראשון.

פרק א': מטרה ופרשנות

1. מטרה

חוק זה נועד להסדיר את השימוש בצמח הקנאביס, על כל חלקיו, מרכיביו ותוצריו, לצרכים רפואיים, ולקבוע את הנדרש מכל גורם העוסק בגידול, ייצור, הפצה, אחזקת מלאי או ניפוק – אפשר להוסיף כאן גם יבוא – של תכשירי קנאביס ואת אופן הרישום והמסחר בו.

כן. יבוא ויצוא.

הערות לסעיף הספציפי הזה.

במקום "מכל גורם", לומר "מכל בעל רישיון".

לפני שהוא הופך להיות בעל רישיון, הוא אדם שעוסק בזה ואז הוא נדרש לרישיון. זה ענייני נסחות. הנוסח עוד עובר נסחות. אני יכולה לרשום את זה ולשאול.

אדם שאין לו רישיון מבקש לקבל אותו.

המילה "תוצריו" היא מילה שחוזרת על עצמה והיא לא ברורה. אולי צריך להגדיר אותה.

יש לכם הגדרה אחרת?

אלה המוצרים שמייצרים.

אבל תוצר הוא לא מוצר.

אפשר לשנות ולומר מוצרים.

בסדר. מוצריו.

חשוב לומר שהמטרה של החוק היא גם להסדיר את השימוש וגם להסדיר את העיסוק. לא ברור כאן מה הקשר בין החוק הזה לבין פקודת הסמים המסוכנים שעושה בדיוק את אותם דברים.

זה דווקא בסוף, בסעיף של שמירת דינים, נצטרך להתייחס ליחס.

אני לא יודעת אם עדיין כותבים סעיפי מטרה בחקיקה. זה פחות נהוג.

כן. זאת הגדרה כללית אבל זה לא משפיע.

אולי לא צריך אותו אבל גם אם צריך אותו, יש כאן חפיפה בתחומי העיסוק וזה מביע את זה בצורה מאוד מאוד מובהקת. בעיה רוחבית שבאופן כללי אנחנו מעירים עליה.

ניגע בזה בסעיפים המהותיים וגם כמובן בסעיף של שמירת דינים בסוף. למטרה זה פחות רלוונטי כעת.

למה לומר מוצריו? אלה מוצרי קנאביס.

הייתי אומר תוצריו ומוצרים המופקים ממנו. יש הגדרה למוצר.

אז נגדיר את זה כמוצר.

גם המילה "מלאי". החזקה זאת החזקה.

"מוצר קנאביס – מוצר לשימוש רפואי המכיל קנאביס העומד באמות מידה מקצועיות".

בסדר. גם החזקה וגם מוצריו.

אגב, יש עוד היבטים שלא מכוסים כאן כמו השמדה.

אנחנו נטפל בזה בתוך החוק.

אם כבר, למחוק ולכתוב עיסוק.

במקום "מכל גורם העוסק בגידול וייצור" לומר "מכל עוסק".

בסדר.

הכוונה היא שזאת לא אמורה להיות רשימה סגורה.

ננסח את זה כך.

כל הגדרה בסעיף ההגדרות נלקחת מפרק אחר שדנו בו. חלק מהדברים ישתנו תוך כדי שינוי הסעיפים אבל אפשר לראות אם יש דברים שכבר עכשיו בשלב הזה צריך לשנות.

2. הגדרות

בחוק זה –

"בית צמיחה" – מבנה קל זמני ופריק מחומרים קלים, שהוא חיפוי קרקע שקוף או חיפוי רשת על גבי קשתות בשטחים חקלאיים מעובדים ומיועד לגידול קנאביס רפואי.

לגבי בית צמיחה, לדעתי אולי לא נכון לרדת לרזולוציה של איך פיזית מגדלים אלא אולי ללכת על משהו קצת יותר גדול ולומר חוות גידול או איזושהי הגדרה של מקום גידול.

במקום שיהיה כתוב בית צמיחה, לרשום חוות גידול ואז נגדיר חוות גידול.

המילה שמופיעה בכל מקום היא "אתר". אתר עיסוק או אתר גידול.

אם אנחנו נכנסים להגדרות ממש, ההגדרה של בית צמיחה כאן היא, ראשית, לא הגדרה שלנו בחקלאות, ושנית, שכחתם שיש גם אין-דור ויש גם גידול במבנים.

בסעיף עצמו של הגידול כן מדובר.

גם שם חסר אין-דור. כתוב רק בתמיכה ובעצם אין את מי שמגדל אין-דור.

אם כן, בואו נחליף את זה ל"אתר גידול".

נראה לי שזה מצטרף להערה רוחבית יותר. אני לא יודעת מה תהיה ההגדרה של בית גידול. זאת שוב רמת רזולוציה מאוד נמוכה.

כן, אבל אנחנו חייבים להגדיר את זה.

הכוונה הייתה שיהיה איזשהו מבנה מתאים. אני אקריא את הסעיף המוצע בהגדרה.

לכן המבנה המוצע הוא: אתר - זה אתר בו מתקיים העיסוק בקנאביס ואז יהיה גידול, ייצור.

אם אתם רוצים חוות גידול, אפשר להגיד מקום לגידול קנאביס.

אבל זה לא יכול להיות מקום פתוח.

אני אקריא את הסעיף. "גידול קנאביס רפואי ייעשה – זה סעיף שכבר עברנו עליו - בתנאים נאותים, בבתי צמיחה ובמבנים מתאימים בלבד". הכוונה היא שזה לא יהיה שטח פתוח אלא או בתי צמיחה, שזה מה שהגדרנו עכשיו.

לפי זה אני לא בטוחה שצריך את ההגדרה הזאת.

כי הגדרנו את זה בסעיף עצמו. איפה אנחנו משתמשים במונח בית צמיחה?

מה שהקראתי. "גידול קנאביס רפואי ייעשה בתנאים נאותים, בבתי צמיחה ובמבנים מתאימים בלבד".

באתר גידול. אפשר לרשום באתר גידול במקום בתי צמיחה.

השאלה אם זה יכול להיות גם מקום חיצוני. אני הבנתי שלא.

איפה אפשר לגדל, אנחנו קובעים בנהלים.

בעת הזאת לא, אבל ניתן בבתי גידול מסוגים מסוימים. אם בעתיד יום אחד, ירצו לשנות כי מזקקים מהם חומרים.

אני הייתי אומרת שמותר לגדל קנאביס רק במקום שהותר לגדל בו קנאביס ואז זה לא חוסם.

אבל החוק רוצה לומר מה הם אותם מקומות בהם מותר לגדל קנאביס. זו הייתה מטרת הסעיף.

כל זה בסעיף י"ד ב-GAP.

ה-GAP הוא נוהל.

חווה, או חוות הקנאביס, מקום המשמש כדין לגידול קנאביס.

בסעיפי החוק אנחנו קובעים מה הם תנאים נאותים, איך מגדלים וכולי. ההגדרה עצמה, אנחנו צריכים אותה רק כדי להבין מה זה אתר גידול. בואו ניתן לזה הגדרה יותר רחבה, שאתר גידול הוא מקום בו הותר לגדל קנאביס ואז איך הוא הותר ואת זה אנחנו מגדירים בנהלים, בחקיקה ובתקנות.

אולי חשוב לציין כאן שבהרבה מאוד סעיפים החוק יורד לרזולוציה מאוד מאוד קטנה.

זאת הערה רוחבית.

כי לדוגמה, אם אני לא טועה, הסעיף הספציפי הזה את התקן של ה-GAP. הוא לוקח את זה הרבה יותר נמוך ממנו.

כמו שציינו כאן זה מופיע ביום בנוהל ה-GAP. ברזולוציה יותר נמוכה כמו נהלים ותקנות, זה יותר מתאים. בחקיקה ראשית זה יסנדל אותנו. את צודקת שזה מצטרף להערה רוחבית של רמת רזולוציה נמוכה מדי.

שעלולה לסנדל אותנו.

כן. אני יכולה להראות לך חוקים שיורדים לרמת רזולוציה נמוכה יותר. זה לא משהו שהוא לא אפשרי.

אבל מטרת החוק הזה של חברת הכנסת השכל היא לעזור לנו לקדם ולא לשים לנו עוד מקלות על הגלגלים.

אנחנו חוזרים בחזרה לדיון אחר לחלוטין מההגדרה הזאת. אני מבקשת לא לפתוח את זה. כרגע דיברנו והסכמנו על הגדרה רחבה. כרגע הבהרתי את זה ואמרתי שזה יוגדר בנהלים ובתקנות. אנחנו מגדירים הגדרה רחבה האומרת מה זה אתר גידול. לא צריך עכשיו לחזור ולא צריך לפתוח דיון לאיזה רזולוציה החוק צריך לרדת משום שכרגע זה מבזבז לנו עוד מספר דקות חשובות שאולי לקראת סיום נוכל לדון בעוד איזשהו סעיף. אני מבקשת להתרכז אך ורק בסעיפים.

אם כן, סיכמנו שאנחנו מגדירים הגדרה רחבה.

הערות נוספות.

אני רוצה להבין איך חוק שמטרתו להסדיר את העיסוק בקנאביס רפואי, בסעיף ההגדרות לא מתייחס להגדרה של קנאביס רפואי. אתם מציינים כאן בין השאר את פקודת הסמים המסוכנים. או שתחליטו שזה מוכפף לאיך שזה מוגדר בפקודת הסמים המסוכנים, או שבואו נתמודד עם הפיל בחדר.

כשנגיע להגדרה של הקנאביס, נדבר גם על זה.

אבל זה המקום. זה הפרק.

לא. זה לא המקום. נגיע לזה עוד כמה הגדרות.

"גידול" – פעולה שנשית בצמח הקנאביס משתילת ייחורי הקנאביס ועד הפעולות שלאחר הקציר לרבות עיבוד הצמח ואריזתו בצורתו הטבעית.

גם כאן מבחינתנו חסרים דברים. אם תסתכלו על ההגדרה ב-GAP שמגדירה מה זה גידול, זה הרבה יותר נרחב ומדבר על כל פעולה חקלאית הקשורה בצמח הקנאביס, שתילה, ריבוי... הסמכה, טיפוח זנים, השקייה, הדברה, קציר, גיזום, תפרחות... ייבוש וטיפול בתוצרת, אריזה, אחסון התוצרת בחווה, השמדת הצמח ופעולות הקשורות בו.

לא ירדנו לרזולוציה ואמרנו מהשתילה ועד האריזה כשבאמצע נמצאת כל השרשרת שאת הקראת.

אבל לדוגמה "ריבוי" דווקא לא נמצא בזה כי הם עושים פעולות אסורות.

לדעתך גם את "ריבוי" צריך להוסיף מפורשות?

זריעה.

היום בפקודה שמסדירה את זה עד היום, ושאלה הזאת אף פעם לא עלתה ולא נתקלנו באיזה שהם קשיים בנושא, בסם הזה או בסם אחר – יש עוד סמים שמגודלים – אין הגדרה לגידול. יש את המילה גידול, היא מופיעה, זה סעיף 6, אם אני זוכרת נכון, אבל אין הגדרה לגידול. אני לא מחפשת למחוק סעיפים אבל אני כן מחפשת איפה לא לסנדל אותנו באופן שלא צריך. השאלה היא לשם מה צריך את ההגדרה של גידול.

צריך את זה אחר כך גם לאריזה כשמדברים על הגידול בשטח, שהגידול כולל גם את אריזת הצורה הטבעית של הקנאביס. זו הכוונה.

צריך להוסיף בצורה הטבעית.

הוספנו וצריך להגדיר את זה.

כי הצורה הטבעית היא הצמח כולו ואנחנו אורזים בחווה רק את התפרחות. צורתו הטבעית, זה ישר ישלול מהחווה לארוז.

כן, זה מונח לא רלוונטי.

זה יסנדל אותם.

מה מונח לא רלוונטי, הצורה הטבעית.

צורתו הטבעית. את צורתו הטבעית צריך להוריד.

אין צורך במלים האלה - צורתו הטבעית. מעבר לזה, ממה שתיארתם, לשם מה צריך את ההגדרה?

אנחנו משתמשים בה לאורך כל החוק. כשאנחנו א ומרים גידול קנאביס שהוא למשל מחויב ב-GAP וב-GMP, איזה פעולות מחויבות בזה ואז אנחנו מפרטים כאן מהי הגדרת גידול.

לדעתי – זו דעתי – רזולוציה של לפרט את הדברים האלה, כמו שזה היום כאשר בפקודה נאמר גידול אבל אחר כך זה מפורט ברזולוציה יותר נמוכה בנוהל הגידול למשל, בעיניי זה יותר נכון לעשות את זה, או לפרט ואז נותר הסדר שלילי או לעשות את זה בצורה כללית שלא תורמת לי להבנה שום דבר.

אני חושבת שאיי אפשר לכתוב בחוק שרישיון לגידול או גידול ייעשה בלי להגיד מה כולל הגידול ואיך הוא מופרד.

אבל כך זה בפקודה היום וזה לגבי כל הסמים המסוכנים.

התעשייה כאן מסכימה עם מה שאומרת עורכת הדין רננה כי חד משמעית זה רק יסנדל אותנו ויגביל אותנו. למה לרדת לכזאת רזולוציה? גם משרד החקלאות אומר את זה. מדובר כאן בתעשייה מתפתחת.

תודה. אני לא נתתי זכות דיבור. את לא יכולה להתפרץ ככה. יש כאן עוד מספר מגדלים וגם הם רוצים לדבר. אני לא יכולה לתת לך כל הזמן לדבר. אני מבקשת באישור לזכות דיבור.

משרד החקלאות.

אני יכול אולי להציע משהו שכולל גם את הנושא של הגידול כפי שדיברנו עליו קודם. "זאת כל פעולה חקלאית ואחרת הנעשית באתר הגידול בצמח הקנאביס", ואז זה כולל את כל הפעולות.

אבל אז המגדל עצמו מחליט מה הוא עושה שם ואם הוא באמת אורז ומעבד את זה. אז זה נחשב גידול.

אם תטילו מגבלות שאסור לו לארוז - - -

צריך להגיד לו מה מותר בגידול.

השאלה היא האם ייבוש, עישון וכולי, זאת פעולה חקלאית?

כן.

גיזום הוא פעולה חקלאית?

קריאה

נכון להיום, לפי נוהל GAP – כן.

לפי הנוהל, אני יודע. הנוהל מגדיר את זה רחב ונכון. בסוף כל השאלה הזאת תתנקז עת נגיע לפרק אריזה וסימון.

מנכ"ל קאנוניק. אנחנו חברה שעוסקת בטיפוח של זני קנאביס ובריבוי שלהם. הנושא של ריבוי – שצריך להיות חלק מהגידול - חסר לאורך כל טיוטת החוק.

בעקבות ההערה שהייתה, אמרנו שנוסיף.

כן. אנחנו מוסיפים את זה בעקבות ההערה של משרד החקלאות.

גם בגידול, גם ברישיונות. אני מאוד בעד הנוסח שחיים הציע, שכל לפעולה חקלאית שמתבצעת. ענת, אמרת שצריך לפרט, אז אני לא מכיר ענף חקלאי שבו מפטרים בדיוק איך מותר לגדל, איך מותר לרבות, כמה זרעים מותר בכל דבר.

לא כתוב כאן איך מותר לרבות.

אנו חושב שלא צריך את זה. הנוסח של חיים הוא מצוין.

בול פארמה. אני מחזק את דבריו של חיים תגר. לדוגמה, כתוב שתילת ייחורי הקנאביס. אנחנו לא רק שותלים ייחורי קנאביס אלא אנחנו גם זורעים. גם זה איננו. אם כותבים את זהב אופן כללי, חיים תגר צודק.

בסדר. קיבלנו. "כל פעולה חקלאית או אחרת הנעשית באתר הגידול".

"זן" – גנטיקה צמחית פרטנית של צמח המשתייך למשפחת הקנאביס.

היה לנו דיון מקדים של כל המשרדים. זן הוא כינוי מסחרי לקו גנטי מסוים. יש קווים גנטיים ועלותו DNA מגדל אחד יכול לקרוא הנסיכה הקסומה ומגדל אחר יקרא לו צ'יפופו. זאת אומרת, זן הוא כינוי מסחרי לקו גנטי מסוים שניתן על ידי יצרן או מגדל מסוים.

למה לא מתאים לומר גנטיקה צמחית פרטנית?

כי זאת לא גנטיקה. זן הוא לא גנטיקה.

אנחנו רוצים שכאשר על האריזה הם כותבים את הסימון יהיה רשום מה הגנטיקה. השאלה היא אם הם יוכלו לרשום גם תוספת של זן, איזשהו שם מומצא, או אנחנו נחייב אותם ברישום הגנטי.

המטרה שלכם, אם אני מבינה נכון, היא לשמור על איזושהי המשכיות.

נכון, שהמטופלים ידעו את הזן המקורי על האריזה.

אם כן, זה לא זן.

יש את רשם הזנים במשרד החקלאות ויש רשמי זנים גם במשרדי חקלאות בחוץ לארץ. בארץ מעט מאוד זנים נרשמו אצל רשם הזנים. יש חברות שרשמו זנים ואלה הזנים הגנטיים היחידים שאפשר להגיד שזה זן כי הוא נבדק.

מפרט גנטיקה.

אני לא יודע למה הכוונה. האם הכוונה היא מסחרית?

כשנגיע לפרק של אריזה נצטרך להתייחס ספציפית לא לזן אלא למפרט.

נכון. זן זה שם מסחרי. לעתים באותה גנטיקה בדיוק מגדל אחד קורא בשם אחד ומגדל שני קורא בשם אחר ולעתים לאותה גנטיקה, אותו מגדל שקרא בשם אחד, אחרי תקופה משנה את השם. זן זה שם מסחרי.

בעניין הגדרות. גנטיקה זה לא שם עצם. גנטיקה זה תחום במדעי החיים וזה לא משהו שצריך להגדיר צמח כזה או אחר. זן יכול להיות קו צמחי מסוים בעל פרופיל גנטי מסוים. אני לא בטוח שצריך להגדיר בכלל מה זה זן.

אבל אם אנחנו רוצים לקבוע שאי אפשר לשנות בלי לציין גנטיקה, כן צריך להגדיר.

צריך להגדיר באריזה. באריזה אמור להירשם הפרופיל , שם הגנטיקה או השם הגנטי המקורי.

אנחנו חושבים שיש בכך כדי להטיל עומס גדול מאוד על המגדלים כי יוצא מכך שמי שלא ירשום זן בפנקס הזנים, לא יוכל לציין את השם.

אבל אמרנו שנשנה את המילה זן.

כן. אנחנו נשנה לא את ההגדרה אלא בחקיקה באריזה הם יצטרכו שם את הגנטיקה המקורית. זה לא זן. אנחנו התייחסנו לזה כאל זן.

קו גנטי.

מה זה קו גנטי?

אמרנו שזן הוא כינוי מסחרי לקו גנטי מסוים.

מה זה קו גנטי?

DNA.

השאלה מי מפקח על זה ובודק את זה.

לא יודע.

כל אחד עושה מה שהוא רוצה.

היום לא מציינים גנטיקה על האריזה.

חלק כן, חלק לא.

איך אתה מפקח על מי שכן מציין היום?

הפיקוח היחידי שיכול להיות זה מי שרושם גנטיקה במשרד החקלאות, זה נקרא האגף לטיפוח.

רשם הזנים.

חוץ מזה, יכול מגדל של זן מסוים, לקרוא לו מחר בשם אחר.

אבל אמרת שזה לא זן. אנחנו מדברים על הגנטיקה.

זה מסחר בלבד. זה שיווקי. לכן ההצעה הטובה יותר היא לרדת מהמילה הזאת של זנים.

ירדנו.

שלום חברת הכנסת גבי לסקי שמצטרפת אלינו. תודה רבה.

פעיל חברתי, אנשים בירוק. בהמשך למה שיובל אומר, חייב להיות רשום גם זן וגם שם החווה. חווה מגדלת 100 קילו אצווה, מוכרת 30 קילו לזה, 30 קילו לזה ו-40 קילו לזה. זה אותו פרח, גדל באותה אצווה ויש לו שלושה שמות שונים.

לכן אנחנו נדרוש שעל האריזה יהיה את השם הגנטי.

חייב להיות מצב לפיו כל מגדל שרוצה להוציא זן, שירשום אותו במשרד החקלאות בזנים כדי שאנחנו נדע מה זה. זאת חובה.

מה שהוא אמר, יש בו המון טעם ושכל.

זה מה שאנחנו רוצים, לבוא לפתור לטובת המטופלים.

זה יטיל עלות.

מה אכפת לי עלות? שהחברות יעבדו קשה. המטופלים רוצים לדעת ורוצים להישאר חיים.

שאלה. זה ישית עוד עלויות ללכת ולרשום את זה. השאלה שלי היא שאלה של הדיוט, האם בשיטת ריבוי היום והגידול של קנאביס, הגנטיקה שרשמתי אצלך, עוד שנה יבואו ויבדקו את ה-DNA, זה יהיה אותו הדבר?

כן. זה הרעיון של קו גנטי.

אם אתה משלב, אתה תרשום את הזן הגנטי גם של זה וגם של זה.

אם האימאות לא נשמרות באין-דור, את לא יכולה לשמור על קו גנטי. נהרסת להם הגנטיקה. אימהות חייבות להישמר באין-דור כדי לשמור על קו גנטי קבוע.

אני הולך לקצה הדרך. מה שאביחי אומר, הוא אומר דברים עם טעם. הוא אומר שמישהו רוצה לדעת איזה קו גנטי הוא מקבל וככל שהשתנה הקו , הוא גם רוצה לדעת. זה מה שהוא אומר ויש בכך מן השכל וזה נכון להיעשות לא בעולם שמתקיים בייחורים. ענף הקנאביס הוא ענף שצומח ומתפתח. לעתים לוקחים ייחורים. כשלוקחים ייחור מאימא, הוא לא תמיד אותה גנטיקה של האימא. יותר מכך, ייחור בן חודש שנלקח מאימא בת שנתיים, הוא בן שנתיים. פוטנציאל ייצור החומרים בו הוא בן שנתיים. זאת אומרת, זה ייחור זקן למרות שהוא בן חודש. בעולם החקלאי הרגיל – וכאן יגידו גם אנשי החקלאות – העולם עבר לזרעים כי זרעים.

מהונדסים.

כי זרעים הם קו אחד רציף. עולם הקנאביס עדיין לא נמצא שם. ישראל מובילה גם בחברה שהיא קאנוניק אבל יש לנו גם יש לנו עוד שלוש חברות בארץ שמתמחות בפיתוח זנים. אני אפתח כאן סוגריים ואומר שתעשיית הזנים בעולם היא מהתעשיות המתקדמות ביותר בעולם. עד שנרכשה – מי שזוכר את זרעים גדרה – באו כל ציפורי הטרף הרב לאומיות וקנו אותה.

אתה מתכוון לתעשייתה זרעים.

תעשיית הזרעים.

זרעים מהונדסים.

כן. כשיש זרעים, עולם הקנאביס עדיין לא נמצא שם. עולם הקנאביס, אנחנו מניחים שיהיה בזרעים תוך שנתיים או שלוש ואז קו גנטי מסוים תמיד יהיה אותו הדבר. למשל אלסקה בתיקון עולם, האלסקה הוא די אלסקה. הוא זז. לעתים, כאשר לוקחים ייחורים או זן אחר של כל חברה אחרת, נוצרות מוטציות ואז למוטציה קוראים לה בשם של זן כי זה שם מסחרי.

או משביחים אותה עם מו"פ גנטי.

לא תמיד ניתן להשביח.

בענף מתקדם שחי כבר מספר שנים להגיד שאין ייחורים, מתחילים לעבוד כולם רק עם זרעים, עם קווים ברורים ועל כל שינוי צריך לשנות. הענף הזה הוא ענף מתפתח.

אני לא חושבת שאנחנו יכולים לחייב אם אלה זרעים או ייחורים. בסוף זאת תהיה בחירה של אותו מפעל.

קו גנטי, ניתן אישור רק במשרד החקלאות.

אני מניחה שהמטופלים יעדיפו קווים גנטיים מוכרים וברורים שהם מכירים ולכן יהיה איזשהו אינטרס גם לתעשייה לשמור על אותם קווים.

אני מחזירה אותנו בחזרה להגדרה. הגדרה של זן, אנחנו מורידים. אנחנו כותבים מפרט גנטי.

אם אפשר, הייתי מציע שם אחר. שם מסחרי המאפיין קו גנטי . אם אנחנו מתעסקים בקו גנטי, הוא חייב להיות רשום, חייב להיות מבוקר ומפוקח.

ואז לקו מסחרי יש את הכינויים שלו בכל העולם.

השם המסחרי הוא שם מסחרי שניתן על ידי החברה. הוא מאפיין קו גנטי אבל אף אחד לא בודק אותו. זאת אחריות החברה.

אני מקבלת את זה. מזל שמשרד החקלאות כאן איתנו.

מה העלויות של הרישום?

זה לא סותר את מה שאביחי אמר. זה אותו זן שהולך לשלושה מגדלים שונים.

זה לא לעניין ההגדרה. אנחנו צריכים לפתור את זה בעניין הניפוק והשיווק. באריזה.

מה שיכול להשתנות באימהות זה רק ה-פנוטיק ובאחד לאלף ייחורים תגדל מוטציה.

שאלה. כל הזרעים שנכנסים היום לארץ עוברים את בדיקות ה-פיטוס של משרד החקלאות. יש קבלות על כל זרע וזרע שהמגדל קונה לארץ. כל מגדל קונה לארץ זרע עם שם. על הקבלות יש שמות. אם אני מזמין היום מ-KK2 או מגרינהאוס, לא משנה מהיכן, באישור – יש לי שם. למה השם הזה לא נשמר? קחו את השמות ותלכו אחריהם.

אין שום קשר בין מה שכתוב על התעודה לבין הזרעים באמת. המקורות שאנחנו מייבאים מהם זרעים, הם לא תמיד אמינים. אני יכול להגיד לך מניסיון שלנו שכאשר אנחנו מקבלים זרעים ופותחים אותם, יש שם ערב רב. לא הייתי סומך על התעודה של השולח. הייתי סומך על בדיקות. יש בדיקות פיטוסניטציה של משרד החקלאות.

אני עוצרת את זה כאן משום שאנחנו נגררים עכשיו לפרק שאנחנו נדון עליו מספר שעות וזה כל מה שקשור לסימון ואריזה. אנחנו מדברים כאן רק על ההגדרה. אין ספק שאם אנחנו באמת רוצים שהקנאביס הרפואי יהיה קו רפואי, בסוף אי אפשר לקנות זרעים מגורמים מפוקפקים אלא צריך לדעת ולהבין. אני מקווה שגם כאן בישראל תתפתח תעשיית זרעים בעזרת השם ושזה ישתלם לתעשייה לפתוח גם מחלקות כאלה. המטרה היא לראות איך אנחנו עושים את זה בצורה רפואית ולא כמו עגבניות כי עגבניות הן לא תרופה.

אם כן, אנחנו נדבר על כך בפרק הניפוק והאריזה. אנחנו לא מגדירים זן כי אנחנו לא נשתמש בשם הזה אלא אנחנו מגדירים שם מסחרי שמאפיין קו גנטי. נקרא לזה גנטיקה או משהו כזה וזאת תהיה ההגדרה של זה.

צריך להוסיף "או שנרשם כזן בפנקס המטפחים במשרד החקלאות". ברגע שמישהו רוכש זן, זה השם שלו.

תעשו את זה יותר קל. מי שמייבא זרעים, הוא יהיה מחויב לרשום אותם.

לא. כרגע כמעט שום דבר לא פועל עם זרעים אלא הכול ייחורים.

לא. עם זרעים. עושים אימהות עם זרעים ומשם לוקחים את הייחורים.

אביחי, זה לא נכון.

אנחנו נגיע לזה בפרק ניפוק ואריזה כדי להבין איך זה עובד ומה אנחנו צריכים לעשות. אני מבקשת להתקדם.

"ייצור – כל פעולה שנעשית בצמח הקנאביס מסיום הגידול – שאת זה הגדרנו - ועד לאריזתו לשם מסחר".

נראה לי שאם כבר הגדרנו גידול באופן של פעולה שנעשית במקום גידול - - -

המטרה של ייצור, לדעתי מה שהתכוונו זה בעצם במפעלים, היכולת לייצר.

זאת כל פעולה מהגידול.

אבל לא רק כי בייצור, אנחנו מדברים כאן גם על גלולות ושמנים.

זה עדיין כלול בהגדרה. עד לאריזה.

אם אנחנו רוצים להגדיר שמותר להפיק גלולות, אנחנו מגדירים את זה כגידול?

לא. זה ייצור.

כל פעולה בצמח הקנאביס, מסיום שלב הגידול ועד לאריזה.

אבל יש כאן חפיפה מסוימת כי גם בגידול הכנסנו את האריזה.

זה נכון אבל משום שיש גם אריזה שם וגם אריזה שם ואלו אריזות שונות. אותן אריזות מוגדרות בתוך החוק אבל זה צריך להיות שם על מנת לאפשר להם את זה.

אני חושבת שזאת הערה משותפת גם למשרד המשפטים. המונח "כל פעולה" גם בגידול, "כל פעולה אחרת", הוא קצת רחב מדי. צריך להיות "שנדרשת". כל פעולה אחרת באתר גידול, לא משנה איזו פעולה זאת תהיה, שיכול להיות שהיא בכלל לא נדרשת לגידול, זה קצת בעייתי להגדיר אותה כגידול.

אנחנו התעקשנו על כך שזה יהיה כל פעולה חקלאית.

אבל הוא אמר "או אחרת". המילה "אחרת" – הוא יכול לעשות המון פעולות באתר גידול.

מה עוד יכול להיות שהוא לא חקלאי?

את רוצה להגיד כל פעולה חקלאית או פעולה אחרת שנדרשת?

שנדרשת לעצם הגידול כי אחרת זאת כל פעולה שבאתר הגידול.

למשל טרימינג או טרימינג ידני, פעולות שאנחנו לא יודעים להגדיר אותן. טרימינג הוא אותו כיסוס על עלים מיותרים מהפרח. יש עוד מספר פעולות אחרות שהן כן קשורות. למשל, בעתיד, השמדה או יצירת קומפוט או דברים אחרים.

אבל גם זאת פעולה חקלאית. גם חקלאי שמגדל עכשיו תותים צריך להשמיד אפילו את יריעות הפלסטיק בצורה מסוימת. לדעתי גם זאת פעולה חקלאית.

קודם ההגדרה הייתה "כל פעולה חקלאית והקשורה בה בצמח הקנאביס".

אני חושבת ש"נדרשת" תכלול את הכול והיא תיתן משהו מספיק רחב, אפילו בשביל היריעות של החממות או הרשתות.

ענת, אתם רוצים את זה לגבי הגידול או גם לגבי הייצור, אתם רוצים לשנות את "כל פעולה שנעשית בצמח הקנאביס"?

לגבי הגידול, גם וגם. אבל השאלה היא איך בסוף ההגדרה של היצור.

ייצור פעולה שנעשית בצמח הקנאביס מסיום הגידול – מה שהגדרנו קודם - ועד לאריזתו לשם מסחר וניפוק. עד שמוציאים את זה לבתי המרקחת.

למה זה בצמח הקנאביס ולא בקנאביס?

בקנאביס. אפשר להוריד בצמח ולהשאיר קנאביס.

הייתי מוסיף "לרבות פירוק אצוות, אריזה ו-... מחדש, בקרה ו-... אצוות".

אבל זאת פעולה חקלאית.

לא בגידול. בייצור.

אבל זה כולל פעולה שנעשית בקנאביס.

השאלה למה אנחנו לא מגדירים את זה כמו הגידול בפעולות שנעשות באתר הייצור.

נכון.

דווקא עדיף להשאיר כמה שיותר רחב.

אני חושבת שההגדרה הזאת היא מספיק רחבה היא מספיק רחבה והיא מספיק מובנת. אני חושבת שהיא מאוזנת. אני לא חושבת שצריך עכשיו להתחיל להוסיף דברים או להוריד.

כולם אמרו כאן כל פעולה, אבל זה לא כתוב כל פעולה. צריך לכתוב "כל פעולה".

כל פעולה שנעשית בקנאביס. בסדר.

ייצור זה מסיום הגידול, כלך הפעולות שנעשות. זה אומר שאסור למכור קנאביס. מוכרים מוצרי קנאביס. זה אומר שהאריזה בחווה היא לא אריזה סופית. זה כמו המתכונת שנשארת היום כי אין ייצור בחווה.

לא. אנחנו הגדרנו גם אתר גידול עם אריזה.

הכוונה היא לאריזה ב-באלק?

אנחנו לא מגבילים את הגודל. בכל גודל.

השאלה אם זאת אריזה סופית. מי שיעמוד במה שיחליט, יוכל לארוז באריזה סופית.

זה בפרק הגידול. לא בהגדרה.

צריך להסביר מה זאת המילה "סופית" כי לכל פרק יש סוף. אנחנו אמרנו שלדעתנו האריזה הסופית של פרק הגידול היא באריזות, מה שאנחנו קוראים באלק של תוצר.

אני אחדד. אריזה למטופל.

אריאל, זה לא הזמן.

אני אבהיר. כאן אנחנו מדברים על ההגדרה בלבד. זאת אומרת, אריזה כלולה גם בפרק הגידול. האם, איך, כמה ולמה – זה כבר בפרק הייצור, שם אנחנו מגדירים מה זה איך, כמה, למה, גודל וכולי. אני לא נכנסת להגדרה עצמה.

כתוב כאן שייצור היא פעולה שנעשית בצמח הקנאביס. כלומר, אם יש לי דרישות לאריזות שונות, זה לא נוגע לקנאביס עצמו. אם אני עושה דברים מבחוץ, ההגדרה הזאת יכולה לצמצם לי פעולות. כתוב במפורש שזאת צריכה להיות פעולה שנעשית בצמח הקנאביס.

שנעשית בקנאביס. הורדנו את "בצמח".

אולי צריך לומר בהקשר לקנאביס.

אנחנו תיקנו. כתבנו כל פעולה שנעשית בקנאביס מסיום הגידול ועד לאריזתו לשם מסחר.

אם אני אומרת בקנאביס, צריך להיות בהקשר לקנאביס. נניח אני עושה את האריזות, ראינו שיש הרבה דרישות לגבי האריזה, לגבי התוויות וכל מיני דברים כאלה. אלה לא פעולות שאני עושה בקנאביס. זה בהקשר לקנאביס אבל לא בקנאביס.

אכן חברת הכנסת לסקי, בואו נגיד שבאותו מפעל עכשיו הם מייצרים גם מכשירי אידוי. מכשיר האידוי שהם מוכרים, נגיד שהם נותנים אותו כמתנה ביחד עם הקנאביס והוא מיוצר אצלם. הוא לא פעולה בקנאביס.

אני לא חושבת שאנחנו רוצים להחיל על אותו מכשיר אידוי את הכללים.

האמת היא שלא.

גם לא על הפעולה באריזות.

כי אז הפעולה בדברים הנוספים למעשה תהיה קבועה לפי תקן GMP.

הייצור הוא רק מה שאני עושה בקנאביס עצמו.

אולי יותר נכון לחזור להגדרה של אתר הייצור כי מה שמייחד את הפעולות האלה זה שהן נעשות באתר הייצור.

צריך להגדיר גם אתר ייצור.

בעצם זה מפעל.

אפשר להגיד מפעל.

צריך להגדיר מפעל. בסדר.

אם זה מפעל, אי אפשר יהיה לעבוד בחוות.

אפשר משום שאתר גידול, מדובר גם על אריזה.

אריזה למטופל?

זה בפרק עצמו של האריזה.

אם משנים בפרק הזה, צריך להתייחס בהתאם אבל נראה לי שמיקום של מקום ייצור, זה יותר נכון.

אנחנו מתייחסים לזה כמפעל. נגדיר מה זה מפעל.

זה אתר ייצור. מפעל סוגר את זה.

מפעל קנאביס, אתר ייצור.

כל פעולה שנעשית בקנאביס מסיום הגידול ועד לאריזתו לשם מסחר. כל פעולה שנעשית בקנאביס באתר הייצור מסיום הגידול ועד לאריזתו לשם מסחר.

למה צריך את "מסיום גידולו"?

שיהיה ברור שאין חזקה בין הגידול.

את צודקת. אם בתהליך הגידול עשינו משהו שמתחבר לייצור, טכנולוגיה שתתקדם ותגיע בעוד שנה, למה מסיום הגידול? הרי אנחנו בסופו של דבר רואים את הצמח מהיום שהוא או זרע או ייחור.

יש כאלה שהם רק מגדלים. צריך להגדיר מה כוללת כל חוליה בשרשרת.

למה לעשות הפרדה כזאת?

למה זה מגביל אם כתוב מסיום הגידול?

תוכלו להיות בעלים של שתי חוליות, גם פה וגם פה. תוכלו לקחת את האחריות ההוליסטית על כל הצמח.

מקום גידול הוא גם אתר ייצור.

לא. מקום גידול הוא לא אתר ייצור. ממש לא.

הוא לא אתר ייצור. אם את מכשירה אותו כאתר ייצור, את רוצה באתר הגידול עכשיו לשים מכונה להפקת שמנים - - -

לפי חוק התכנון והבינוי, אתה בכלל לא יכול לעשות את זה.

אנחנו קובעים את הנהלים בפרק של ייצור, למה אפשר לייצר, איפה, כמה ולמה, איזה רישיונות מקבלים.

אבל רננה אמרה עכשיו למה להוסיף מסיום הגידול, ובאמת למה?

מה הבעיה עם "מסיום הגידול"? מה הפעולה שתעשי באתר גידול שהוא למעשה ייצור?

אני לא יודעת. איזושהי פעולה על הצמח.

כמו מה?

אני לא יודעת. אני לא יודעת מה אני אעשה בעתיד.

אבל אני לא אגדיר משה שאין לו משמעות.

התעשייה מתפתחת. אל תגבילו אותנו בחקיקה הראשית.

איפה אני מגבילה אותך? אני לא מגבילה אותך.

יכולות להיות פעולות שקשורות, עוד לפני שעובר למפעל, כל מיני פעולות שקשורות ללחות של התפרחות.

אבל זאת פעולה חקלאית.

לא, ארנון, זה לא. יש דבר אחד שקורה היום בתווך בין חוות הגידול לבין המפעל, שזאת הקרנה. חוות לפעמים שולחות את המוצרים שלהן דרך... או מקום אחר להפחתת עומס מיקרוביאלי, מה שנקרא הקרנת ... ואז זה מגיע למפעל.

לאפשר גם הקרנות באתר הגידול? זה מה שאתם רוצים?

לא.

אני חושבת שזה בסדר לעניין ההגדרות וכאשר נגיע לפרק הייצור ופרק הגידול, אנחנו מבינים מה אפשר ומה אסור.

סיימנו עם הגדרת "ייצור". אתר ייצור. נוסיף הגדרה.

אני לא יודעת אם יש צורך. נראה.

מוצר קנאביס.

"מוצר קנאביס" – מוצר המיועד לשימוש רפואי ומכיל קנאביס, העומד בהוראות לפי חוק זה לעניין תצורה וריכוז החומרים הפעילים.

צריך להוסיף מחקר. לא?

ערה חשובה אחת, לא ממצה אולי אבל צריך להחריג תכשירים מההגדרה. דברים שמיוצרים מקנאביס, החוק לא אמור לחול עליהם. תכשירים. תרופות.

ההצעה שלנו – דיברנו עליה גם ביום חמישי – "מוצר קנאביס, מוצר המיועד לשימוש רפואי ומכיל קנאביס, שאושר להפצה ולשימוש על ידי משרד הבריאות ולמעט תכשיר רשום בפנקס התכשירים".

בסדר. אני חושבת שזה מקובל. אם אנחנו מוציאים אתה-CBD ורושמים אותו כסוג של תכשיר מזון, כתוסף מזון, זה לא יהיה כלול.

הוא לא יהיה בהגדרה. כאן הבעיה היא של החפיפה עם הפקודה.

הוא יוצא מההגדרה שזה מוצר קנאביס עובר למקום אחר.

תקריא שוב.

"מוצר קנאביס – מוצר המיועד לשימוש רפואי ומכיל קנאביס, שאושר להפצה ולשימוש על ידי משרד הבריאות ולמעט תכשיר רשום בפנקס התכשירים".

אתה יכול להסביר מה ההבדל בין תכשיר למוצר?

תכשיר, כהגדרתו בפקודת הרוקחים. תכשיר זה מה שנקרא בעולם הלא מדייק תרופה.

המילה תכשיר חוזרת על עצמה לאורך כל הצעת החוק.

תכשיר, יש לו רק הגדרה אחת קבועה בחוק.

בפקודת הרוקחים.

נכון.

לאורך כל החוק, לפי ההגדרות שאנחנו קובעים היום, אנחנו למעשה נתקן וכל מקום שיהיה כתוב בו תכשיר, אנחנו נכתוב מוצר קנאביס.

מבחינת האפשרות שהיק"ר יקבל הסמכה לתת תקינת GMP, אנחנו לא צריכים שהקנאביס יוגדר?

זה לא משנה. בין אם יצמידו את מדינת ישראל לאירופה ואז נקבל, ובין אם ישנו את החוקים או משהו, זה לא משנה. מי שיכול להכריז על תכשיר בפנקס התכשירים, זה רק האגף לביקורת ותקינה של משרד הבריאות. תכשיר הוא תרופה. בגלל זה גם הפטריארך בגרוזיה הסכים שקנאביס הוא שימוש רפואי. אחד הרופאים שלנו, דתי, חרדי, שאל האם אפשר להשתמש בקנאביס כתרופה. שאל שאלת רב. אז אמר לו רב מאוד מאוד בכיר, מאוד מאוד מפורסם, מה זאת תרופה. הוא אמר שאין תרופות בעולם למעט התורה הקדושה שהיא מאה אחוז תרופה. כל תכשיר אחר מכיל טוב ופחות טוב ועל הרופא המטפל במטופל לבדוק את זה. הוא גם צדק כי המילה תרופה לא מופיעה בחקיקה הישראלית. מופיעה המילה תכשיר. קנאביס יכול להיות תכשיר.

אבל התפרחות עצמן?

הן תמיד מוצר קנאביס.

אבל הן לא יהיו תכשיר.

הן לא יכולות להיות תכשיר.

אי אפשר לקרוא למשהו פלסטיק כשהוא זכוכית והפוך. אם הוא תכשיר, הוא עומד בכל הרגולציה שקשורה לתכשירים, הוא נרשם כתכשיר וזו המשמעות.

השאלה שלי היא האם זה לא יסנדל אותנו לקבל תקינה שתאפשר לנו לייצא מכאן חומר.

קודם כל, לא. אפשר לייצא חומר בלי קשר.

ותכשיר?

מה זאת אומרת?

יש הגדרה של תכשיר בפקודת הרוקחות ואני מקריא: "תכשיר מרשם, תכשיר רשום ששיווקו מותנה במרשם רופא או במרשם אחר לפי סעיף 26(א)".

כן, אבל כדי לעמוד בהגדרה של תכשיר על פי פקודת הרוקחים אתה צריך לעבור עכשיו חתיכת הליך בירוקרטי שאין לך יכולת על כל תכשיר ותכשיר לעשות מחקר שעולה מיליוני שקלים כדי להוכיח את היעילות הרפואית שלו.

אני בהחלט מסכים.

זה יחזיר אתכם שנים אחורה.

בהמשך כתוב מה זה מרשם כהגדרתו בפקודת הרוקחים.

בדיון הקודם על הייצוא אמרנו - - -

אתם עוד פעם לוקחים אותנו למקומות אחרים. אני מנסה להבין. מוצר קנאביס, הגדרה של מוצר קנאביס כהגדרה כזו, מה הבעייתיות?

זה עלה בדיון הקודם. בדיון הקודם אמרנו שהוספת ישראל להסכם אכ"א תאפשר ליק"ר להסמיך עוסקים לתקן UGMP. על מנת שהדבר יתאפשר בשלב הראשון יש להגדיר את הקנאביס הרפואי כתכשיר. אם תגידו שההגדרה לא משנה, זה לא קשור, אני מדבר שטויות וכי תוכלו לקבל את התקן שצריך כדי לייצא, אני חוזר בי. אם לא, בואו נדון בזה כדי לא לחסום את האפשרות.

להתחיל עכשיו להכניס אותו כתכשיר לפקודת הרוקחים? זה יהיה בלתי אפשרי.

אבל יש פתרון שנוכל לייצא?

האם באירופה היום הקנאביס מאושר כתכשיר רפואי?

לא. כתרופה.

למיטב ידיעתי בגרמניה הוא מאושר על פי תרופה צמחית אבל זה לא תכשיר רפואי.

ברגע שאתם כותבים למעט תכשיר רפואי, אתם מסנדלים אותנו לחלוטין.

אבל זה לא כתוב. איפה זה כתוב?

זה כתוב בספר הירוק.

אבל אנחנו לא שם. אנחנו בהגדרה של מוצר קנאביס.

הם הקריאו את ההגדרה של המשרדים וביקשו להוסיף בסוף "ולמעט תכשיר הרשום בפנקס התכשירים". על זה הם מעירים.

למה אתם רוצים להחריג?

בגלל שהרגולציה שחלה על תכשירים רשומים במדינת ישראל היא רגולציה מסוימת. מי שרוצה להיכנס אליה, הוא בתוך החוקים שלה. זה לא מונע את זה שאפשר יהיה לתת מרשם לקנאביס. אפשר לעשות את זה אחרת, אפשר לעשות את זה היום - - -

אבל אם אני לא כותבת "מלבד תכשיר רפואי"?

אז החוק הזה חל על תכשירים רפואיים.

לא. כי אם זה לא יוגדר כתכשיר לפי פקודת הרוקחים, החוק הזה לא יהפוך את זה לתכשיר בעצם זה שאנחנו לא ממעטים.

זה מסנדל.

אני מנסה להבין את העניין. גבי ואני מנסות לפשר. יש לנו את העניין של תכשיר רפואי. היום אנחנו לא מגדירים בחוק הנוכחי תכשיר רפואי. יכול להיות שבעוד חמש שנים, בעוד עשר שנים, יעשו מסלול עקיף ויחליטו ללכת למסלול של תכשיר רפואי והם למעשה יצליחו להכניס בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל קנאביס רפואי כתכשיר רפואי בדרך עקיפה. למעשה אנחנו נצטרך לחזור ולתקן את החוק ולהגדיר שזה כולל איזשהו סוג של תכשיר רפואי.

ברור שזה בלתי אפשרי היום אבל למה שאנחנו נמנע משהו עתידי?

מחקתם את זה מהנוסח אבל ההתנגדות אולי הכי מובהקת שלנו לנוסח של ההצעה היא הסיפור הזה של התכשירים. אנחנו לא מוכנים שיהיה מנגנון עוקף למנגנון רישום תרופות במדינת ישראל.

למה?

אנחנו לא בונים כאן מנגנון עוקף. אין כאן מנגנון עוקף. אנחנו בסך הכול לא אוסרים במידה ובעתיד מישהו יחליט להגיע למשרד הבריאות ולבנות מנגנון עוקף.

אם הוא רוצה. התשובה היא שאנחנו מתנגדים לזה. אם הוא רוצה להיות תכשיר רפואי, תכשיר רשום שרשום בפנקס התכשירים, הוא יעשה את זה בהתאם לרגולציה.

אם כן, למה למעט את זה כאן?

כי החוק הזה לא חל על תכשירים.

את כותבת למעט.

בהגדרה זה כל מוצר שמיועד לשימוש רפואי ומכיל קנאביס.

אם את רוצה שהוא יהיה תכשיר רפואי, את צריכה לעמוד בתנאים של תכשיר רפואי. ההגדרה הזאת לא תהפוך אותו לתכשיר רפואי.

אני לא אומרת שזה יהפוך אותו לתכשיר רפואי. אני אומרת שאם אנחנו מדברים על תכשיר – וקיימים היום תכשירים כאלה, סטיווקס ואפידיולקס – אנחנו לא רוצים שהצעת החוק הזאת תחול על תכשירים כי יש להם הסדרה נפרדת.

אבל אם אנחנו לא כוללים את ההכשרה של תכשיר רפואי, איפה בהצעת החוק למעשה אנחנו מאשרים את התכשירים האלה לפי הצעת החוק הזאת?

בזה שאת מתייחסת לכל מוצר - - -

אני לא מתייחסת. אני לא נוגעת בזה.

"מוצר המיועד לשימוש רפואי שכולל קנאביס". זה כולל תכשיר.

אפשר להוסיף סעיף בפרק של המרשמים שמוצר קנאביס שגם עומד בתנאים של תכשיר רפואי, יחולו עליו הוראות פקודת הרוקחים. אפשר להוסיף, אם אתם רוצים ואם זה יפתור לכם את הבעיה.

זה לא פותר את הבעיה.

מבחינתי שיהיה כתוב שהחוק לא יחול על תכשירים. החוק הזה לא יחול על תכשירים.

זאת הגבלה נוראית. למה?

אם אנחנו משתמשים בהגדרה של מוצר קנאביס לעניין הייצוא?

מוצר קנאביס לעניין הייצוא, כל עוד הוא לא תכשיר - יחולו עליו ההסדרים. אגב, בתכשיר קל לכם, הסכם אכ"א חל. זה בדיוק מה שרציתם.

הסכם אכ"א חל על תכשירים.

אבל הקנאביס לא מוגדר כתכשיר ואת מוציאה מהחוק את ההגדרה של קנאביס כתכשיר.

אין בעיה שיהיו תכשירים. אנחנו לא רוצים לחסום את זה שיהיו תכשירים. להיפך, אנחנו נברך על כך שיהיו תכשירים.

בואו נדבר עוד עשר שנים. מצד אחד זה לא תכשיר, מצד שני יש מרשם, מצד שלישי זה בפקודת הסמים, מצד רביעי זה כאן.

אפשר להיכנס להיסטוריה של איך זה קרה.

בואו נגדיר את הקנאביס מהתחלה ועד הסוף.

אנחנו ניקח את ההגדרה כפי שהיא ונכון לעכשיו אנחנו לא נכניס את העניין הזה של ההחרגה.

מוצר שאושר להפצה על ידי משרד הבריאות. לא כותבים "למעט תכשיר הרשום בפנקס התכשירים".

כן. נכון לעכשיו אנחנו מגדירים את זה כך. אנחנו נקיים על זה עוד דיונים כדי להבין האם באמת יש איזשהו סוג של השלכות על זה.

המשמעות היא הכנסת הסטיווקס והאפידיולקס שהם כבר רשומים כתכשיר ליק"ר. כיום זה באגף הרוקחות.

הכוונה שלכם היא שהחוק לא יחול על תכשירי קנאביס שיש להם הסדרה משלהם. זאת ההבהרה שלנו.

לפי מה שאני הבנתי, בעניין הייצוא לא בטוח שאנחנו לא רוצים.

זה בדיוק מה שאני אומרת. לעניין ייצוא, יש הסכם מסודר.

איך זה אמור להשפיע על הייצוא אם אנחנו לא מתייחסים לזה ספציפית? זה מכיל את ההוראות של היק"ר גם על מוצרים שהיום לא נזקקים לכך או שהיום הם נזקקים?

אנחנו לא בטוחים. אנחנו צריכים לבדוק.

בסדר. אם כן, כרגע אנחנו לא נגדיר את זה. אנחנו נקבל חוות דעת גם ממשרד הכלכלה וגם ממשרד הבריאות כדי להבין ואם יהיו שינויים, אנחנו נגדיר את זה לאחר מכן.

יש לי רעיון אחר. הקנאביס רשום ב-EU האירופאי כתכשיר רפואי. למה שלא ניקח את ההגדרה משם ונרשום אותה כאן?

בדיוק. זה משנה את כל המשחק.

מאיפה אתה רוצה לקחת את זה?

מה-EU.

מיקי אמר משהו ואני אתייחס, ברשותך. אמרנו "מוצר קנאביס, מוצר המיועד לשימוש רפואי המכיל קנאביס שאושר להפצה כמוצר רפואי צמחי לשימוש על ידי משרד הבריאות בישראל".

המילה תכשיר נכנסת תחת המילה מוצר.

לא. זאת בדיוק הנקודה. אנחנו לא מוכנים שזה יחול על תכשירים.

למה? שמן זה לא תכשיר?

לא. זה לא תכשיר.

אני חושבת שאתם עושים כאן עוול מאוד מאוד גדול לתעשייה שהיא מאוד מתפתחת. שוב, כולכם מכירים, יש לנו מעל ל-19 מחקרים קליניים, יש לנו מחקרים פרה-קליניים, אנחנו מאוד מתקדמים ברמת הדיוק שלנו בחלק מהמוצרים. השמנים שאנחנו נותנים יכולים לעבור בתהליך שאנחנו ממשיכים לחקור ולפתח אותם ולהגיע להיות תכשיר. למה למנוע ממנו בחוק שהשמן שלי שעבר מחקר קליני ופרה-קליני לא יתקדם להיות תכשיר רפואי?

אני ממש לא מנעתי.

מנעת את זה.

את מונעת את זה.

תודה. רננה מייצגת כאן את עמדת משרד הבריאות. אלה השומרים בגדר.

זה אומר שהיא צודקת?

זה לא אומר היא צודקת אבל זה גם לא אומר שהוועדה מקבלת את הדברים.

שיהיה ברור שאנחנו לא רוצים למנוע את הפיכתם לתכשירים. להפך. חשוב לנו המחקר שיקדם את התחום לכיוון הזה. התחום הזה התפתח בצורה קצת מצחיקה, אפשר לומר זאת קצת. איך שזה היום קורה בדרך כלל - ויש כאן אנשים שמכירים היטב את תחום התכשירים - החברה שמפתחת את התרופה, היא עושה את כל השלבים, היא מגדירה איזה התוויות יהיו לזה, בודקת תופעות לוואי וכולי. מה שקרה כאן זה שממשלת ישראל החליטה כחריג לעולם הרגיל של תכשירים, איך שכל עולם הרוקחות עובד, כל עולם הרפואה, החליטו שמשרד הבריאות והממשלה יקדמו את התחום מהשטח למעלה. אפשר להגיד את זה כך.

לשם כך אנחנו צריכים לתת להם גם טווח פעולה.

אנחנו לא אומרים שלא יהיה טווח פעולה. אנחנו אומרים שהרגולציה שנוגעת לתכשירים תחול על תכשירים ולא יהיה כפל של החוק הזה.

מה שמיקי אמר כאן, ואמרה גם יפעת, תבחנו היכן זה מופיע כתכשיר רפואי צמחי או תכשיר צמחי.

מוצר.

אני אביא את המובאה המדויקת.

אז נוסיף את זה לאותו נוסח שאמרנו: "מוצר המיועד לשימוש רפואי המכיל קנאביס שאושר כ-וכולי, להפצה ושימוש על ידי משרד הבריאות".

השאלה איך מאשרים את אותו מוצר רפואי צמחי. אם הוא אומר שאושר, אז צריך לאשר.

תהליך האישור היום ברור. יש שני תהליכים.

כשאנחנו מדברים על מוצר בחוק עצמו, למה אנחנו מגדירים אותו? נגיד שאנחנו קובעים שלא רק לייצוא אלא מוצר קנאביס ייוצר במפעל שאושר על ידי. אנחנו נגיד מתייחסים למה זה מוצר שמיוצר במפעל. אם הוא צריך להיות מאושר צמחית וכולי, מי אישר את זה לפני כן? המפעל כאן רק מייצר אותו. הוא לא צריך להיות מאושר לפני שמייצרים אותו. לכן אני לא רוצה להיכנס לנקודות שבסוף יסבכו אותנו.

אני רוצה קודם כל לשים את ההגדרה שהציע יובל ללא העניין של תכשיר רפואי. אני מבקשת גם מהמפעלים וגם ממשרד הבריאות, גם ממשרד הכלכלה חוות דעת על ההשפעה של זה בתוך החוק ואנחנו חברי הכנסת נכריע בעניין הזה. במידה והמפעלים רוצים להוסיף את ההגדרה הצמחית, אני מבקשת הערות להשפעה שלזה בתוך החוק, בין אם זה מהיצרנים ובין אם זה ממשרד הבריאות, כדי להבין את ההשלכות של זה.

משרד החקלאות, אצלכם יש תכשירים צמחיים?

לא. יש תכשירים להדברה.

דוגמה מעולם התינוקות כי אני חיה אותו כרגע. יש לכם את כל הטיפות שנותנים לתינוקות שלא מותר אפילו לרשום למה זה אמור לסייע. אלו תכשירים צמחיים שלמעשה יש להם הגדרות נוקשות.

הם לא תכשירים.

אם אני צריכה עכשיו לאשר את זה דרך איזושהי מחלקת תכשירים צמחיים ואני אפילו לא יכולה להגיד שזה עוזר לכם לאפילפסיה, אסור לי להגדיר את זה ואסור לי להגיד את זה על פי חוק - יש כאן בעיה כי אז רופא גם לא יכול לרשום את זה.

צריך לדייק. זה שנכתוב שקנאביס הוא תכשיר, לא יהפוך אותו לתכשיר כי כל הרגולציה שחלה על תכשירים, זה מה שמגדיר אותו כתכשיר והרישום שלו ככזה.

עצם זה שהוא לא מוגדר כתכשיר לא א =ומר שאי אפשר להשתמש בו, שאי אפשר לייצא אותו, שאי אפשר לעשות כל אחד מהדברים האלה.

לא, זה לא נכון.

היום אפשר לייצא קנאביס.

אי אפשר לייצא קנאביס. זה לא הוגדר. מה שאת אומרת, זה לא נכון. אי אפשר לייצא היום קנאביס דה פקטו.

חברים, אני סוגרת את זה כאן.

זאת בדיוק הנקודה.

אנחנו נגררים לוויכוח וחבל. אנחנו חברי הכנסת הכרענו כאן וסיכמנו את זה. אנחנו נקבל לאחר מכן את חוות הדעת ונחליט האם להוסיף גם את העניין של תכשיר. כרגע הנטייה שלנו, שלש חברי הכנסת, היא לא להוסיף את זה. במידה ונקבל חוות דעת אחרות, נבדוק.

משפט אחד קצר. זו בעיה שתחזור על עצמה לאורך כל החוק, מה זה קנאביס. זה תכשיר? זה מוצר? זה מרשם? זה רפואי? זה חקלאות? ברגע שאנחנו לא מגדירים את זה, זה יחזור על עצמו כמעט בכל סעיף וסעיף, בייצור, באריזה, בגידול, במרשם, ברופאים, במימון הציבורי. זה בדיוק הסעיף המרכזי עליו צריך לדון והוא מה זה קנאביס.

המטרה בהצעת החוק היא לא להפוך את זה עכשיו לתכשיר רפואי, את מוצר הקנאביס.

השאלה היא אם בפרק המטרות אנחנו באמת אומרים כאן איזושהי אמירה של הכנסת שהחוק הזה, למעשה אנחנו קובעים שהוא כך ואנחנו הופכים את הקנאביס הרפואי לתרופה רפואית.

תרופה זה לא כאן.

בדיוק. על זה יש התנגדות.

של מי ההתנגדות?

של משרד הבריאות.

למה? תסבירי למה. אם יהיה פתרון לייצוא, הכול בסדר.

אנחנו כאילו מגדירים איך לעשות, מה לעשות ואיך לרשום.

נכון, בהיעדר הגדרה של זה כתכשיר. אם זה היה תכשיר, לא היינו צריכים את כל זה. לכו ותרשמו את זה כתכשיר. בהצלחה. הדלת פתוחה בפניכם.

לאור המחקרים שלכם, אם תלכו בדרך הארוכה, כנראה גם הלא זולה לרשום כתכשיר, מנסים ליצור כאן מעקף ולכך מתנגד גם מנכ"ל משרד הבריאות ובוודאי אגף הרוקחות וחטיבת הטכנולוגיות. מתנגדים שקנאביס יירשם כתכשיר.

וגם לא לעקוף את ההסדרים שחלים.

מה עוד שזה גם יוציא להגדרתי כמי שכן הקנאביס - רק הקנאביס ולא עולם התכשירים - לנגד עיניו, ביום שקנאביס שהוגדר בחוק, וכפי שאמרנו אפשר להכריח בחוק פרה שתהיה ג'ירפה? אי אפשר. גם אם יכתבו על הפרה בחוק שהיא ג'ירפה, היא לא ג'ירפה והיא תצטרך ללכת באותה דרך ארוכה מלאת חתחתים על מנת לרשום אותה כתכשיר ובכך יימנע קנאביס מהמטופלים ב-Day one אחרי שהחוק הזה עובר ואת זה אנחנו לא רוצים לעשות.

לכן מי שרוצה במקביל להפוך את מוצר הקנאביס לתכשיר לאור מחקרים וכדומה, הדרך פתוחה בפניכם. הדרך פתוחה גם היום.

אני חושב שמיקי העל המשהו שאני כיק"ר אוהב אותו. עדיין צריך לדון בו במשרד.

זה מחזיר אותנו לאותה נקודה שה-EU-GMP פותר לנו את הכול.

זה לא בתחום האחריות שלנו.

גם אם יהיה UE-GMP אין לכם מי שייתן אותו. רוצים להרחיב את הסכם אכ"א? אנחנו נשמח לשתף פעולה ולבחון את הדבר הזה. בג"צ הכריע בנושא הזה ואנחנו לא נפתח אותו שוב ושוב כי התשובה היא מובהקת וגם משרד הכלכלה אמר זאת. EU-GMP, זה לא תקן למוצרים מוגמרים.

את חוזרת על זה וזה לא נכון. יש באירופה מוצרים מוגמרים תחת EU-GMP.

אבל גם אם זה היה, אין ליק"ר את הסמכות לתת פקודת EU-GMP. זה לא נכלל בהסכם אכ"א. נקודה.

חברים, לעניין הייצוא, כמו שאמרתי אנחנו נכריע לעניין ההגדרה האירופאית. אמרנו את זה בישיבה הקודמת. אני נועלת כאן ואני רוצה לעבור להגדרה הבאה.

יש כאן כמה הגדרות שהן פחות מהותיות אלא יותר מפנות.

"מנהל" – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהמנהל הסמיכו לעניין זה.

"מרשם" – כהגדרתו בפקודת הרוקחים (נוסח חדש), התשמ"א-1981.

מרשם רשום. השאלה היא למה אתם מתכוונים.

הכוונה שהרופא צריך לתת מרשם ולא רישיון לצורך מתן המרשם.

אני לא בטוחה שההגדרה כאן היא נכונה.

אנחנו נבדוק.

בעניין המנהל. יש דברים שקשורים לייצוא. אנחנו גם רוצים להשאיר את זה בידיים של משרד הבריאות או אנחנו רוצים להעביר את זה למשרד אחר?

בתוך הפרקים אמרנו שהאחריות לדבר הזה תהיה במשרד הכלכלה או תהיה במשרד החקלאות.

המנהל יכול להיות גם מנהל משרד הכלכלה.

אבל אז נגיד את זה במפורש.

כן. אנחנו אומרים את זה במפורש בתוך הפרק עצמו.

יש בעיה עם המילה "מרשם". בפקודת הרוקחים יש שני סעיפים. סעיף אחד הוא מה זה תכשיר רשום. "תכשיר רשום הוא תכשיר הרשום בפנקס ואשר רישומו תקף". מה זה מרשם?

אין הגדרה של מרשם. יש תכשיר מרשם.

"תכשיר מרשם, תכשיר רשום ששיווקו מותנה במרשם רופא או במרשם אחר לפי סעיף זה".

אבל זה לא תכשיר.

השאלה היא מה זה מרשם. כשאתה אומר מרשם בפקודת הרוקחות, אתה מתכוון לתכשיר.

צודק. צריך לתקן את ההגדרה הזאת.

אין הגדרה למרשם. יש את הסעיף שאומר שרופא ייתן מרשם ואנחנו צריכים להפנות אליו. בסדר. אנחנו נתקן את זה. הכוונה היא למרשם שנותן הרופא לצורך רכישת התכשיר.

בסדר גמור.

עוד הערות בעניין המרשם.

גם בפקודת הרוקחים יש התייחסות ליד המילה תכשיר, לצמד המלים "סם מרפא". בהנחה ואנחנו נלך לאיזושהי הגדרה ונתייחס אליו כמו שהאירופאים מתייחסים לתכשיר או למה שהם קוראים "הרבל מדיסין", וזה עולם ומלואו שבארץ מעולם לא הוגדר. זו אחת הסיבות שאנחנו כל היום מתווכחים על הקנאביס כי אנחנו לא בתוספי מזון ואנחנו לא בפארמה פרופר, אנחנו לא בתכשירים אלא אנחנו באמצע ואף אחד לא רוצה להגדיר. האירופאים עשו את החיים יותר קלים ומבחינתם זה תכשיר, "הרבל מדיסין" וזו הסיבה שהם נותנים אותו לרוקחים כביכול גם בתהליך הסופי שלו כדי להפוך אותו, אם הם רוצים, גם להכניס אותו לתוך ג'ל קפסול - - -

אבל אתה לוקח אותנו כאן למשהו שהחוק הזה לא יכול לעשות וזה למעשה להוציא את הקנאביס מפקודת הסמים מסוכנים. בהיעדר ההוצאה שלו מפקודת הסמים המסוכנים, אתה לא יכול לרשום אותו גם כ"הרבל מדיסין" ואתה לא יכול לשלוח אותו. אנחנו לא יכולים לתקן את פקודת הסמים המסוכנים. אם היינו יכולים, היינו עושים את זה אבל אין לנו יכולת. לכן אם אתה קובע דברים כאלה בלי שטיפלת בעניין פקודת הסמים המסוכנים, אין לזה שום משמעות. את ה-CBD – וכתוב בהצעת החוק – אנחנו נחריג מפקודת הסמים המסוכנים.

את לא אומרת לאן היא הולכת.

אנחנו נגיע לשם ואנחנו נגדיר את זה. זה לא בפרק הזה. לכן יהיה אפשר למעשה למכור את זה בדרכים אחרות שהן גם לא דרך מרשם. עד שיגיעו ימות המשיח ובאמת יהיה שינוי, אז נוכל לדבר על זה.

הערות לעניין ההגדרה של מרשם בלבד.

למה רופא משפחה לא יכול לתת מרשם? למה אני צריך לקבל כל הזמן דפים?

זאת לא ההגדרה. כשנגיע לעניין המרשם, נדבר על זה. אני מדברת עכשיו על ההגדרה בלבד של מרשם.

זה לפי סעיף 26 לפקודת הרוקחים. זה לא לפי סעיף ההגדרות. סעיף 26 הוא הסעיף שקובע שרוקח צריך לנפק תכשיר שחייב במרשם רק לפי מרשם של רופא. אין הגדרה באמת למרשם בפקודה ולכן אנחנו נצטרך לקחת את זה כמשמעותה בפקודת הרוקחים.

אולי עדיף לא.

אנחנו נגדיר את זה בפעם הראשונה.

זה מה שאמרתי. כאשר אנחנו מדברים על קנאביס, הוא לא חייב להירשם כתכשיר כדי שאפשר יהיה לתת מרשם. צריך לתקן את הפקודה בהקשר הזה, את סעיף 11 ו-12, אם אני לא טועה, ואת היישום שלו. יש שתי טכניקות לעשות את זה. לכן ההפניה לפקודת הרוקחים שעוסקת בגדול בתכשירים, לא בטוח שזה נכון.

פקודת הרוקחים עוסקת גם בהנפקה ובמרשמים. לא רק ברישום של תכשירים.

צריך לחשוב איזו הגדרה כן נכונה. על ההגדרה הזאת צריך לחשוב.

בסדר. אני מבקשת משתיכן שתשבו יחד ותמצאו את ההגדרה הנכונה. המטרה היא להגדיר מרשם.

שנוכל לעבור ממשטר של רישיונות למשטר של...

בדיוק. לרופא יהיה מותר לרשום מרשם. כשאנחנו אומרים מרשם, מה זה בעצם המרשם. בסדר, נטפל בזה.

"מרשם פלילי" – כהגדרתו בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981.

מרשם פלילי לא נזכר שוב אחר כך בחוק. למעשה מה נזכרת זאת המסוכנות הפלילית שהיא לא מצומצמת רק למרשם הפלילי. לדעתי ההגדרה הזאת, אין בה צורך.

זה נכון. אפשר להוריד אותה. שינינו להערכת מסוכנות.

בסדר. אנחנו מורידים את ההגדרה הזאת.

"פקודת הסמים המסוכנים" – פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973.

"פקודת הרוקחים" – פקודת הרוקחים (נוסח חדש), התשמ"א-1981.

"קנאביס" – כל צמח מסוג קנאביס (Cannabis) וכל חלק ממנו, לרבות תוצריו.

שינינו את זה למוצרים. למוצריו. רצינו להוסיף כאן הגדרה של "קנאביס לשימוש רפואי".

לפני שעוברים הלאה. קנאביס בפקודה מוגדר. "קנאבוס, כל צמח מסוג קנאבוס וכל חלק ממנו לרבות שורשיו, אך למעט שמן המופק מזרעיו".

למה לרבות שורשיו?

זאת הגדרה בפקודת הסמים המסוכנים. לגבי סם מסוכן: "סם מסוכן – חומר מן המפורטים בתוספת הראשונה לרבות כל מלח שלו וכן כל תכשיר, תרכובת, תערובת או תמיסה של חומר כאמור".

אני מציעה שנקל על עצמנו ונכתוב כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים.

אני פחות רוצה להכניס את ההגדרה של הסמים המסוכנים. אנחנו גם יכולים לעשות כאן תיקונים ולומר למעט או דברים אחרים.

מי יודע, אולי עוד שלשוה חודשים הקנאביס לא יהיה בפקודת הסמים המסוכנים. אם אנחנו מגדירים את זה ולא מגדירים בפקודת הסמים המסוכנים, מה ההשלכות?

ההגדרה שונה. אצלנו בחוק כתוב שזה כל חלק ולרבות כל התוצרים והמוצרים שלו, וכאן כתוב לרבות שורשיו אך מעט שמן המופק מזרעיו". זה בפקודת הסמים.

אנחנו מדברים על הקנאביס בהקשר של ייצור, גידול וניפוק.

אני רוצה להסביר משהו משפטית. קודם כל, אני מסכימה עם רננה שזה צריך ללכת לפי פקודת הסמים המסוכנים כאשר חלק מהסיבות לכך הן למקרה שמישהו רוצה לייצר איזשהו מוצר שהוא חלק מהקנאביס, שהוא כן נופל בפקודת הסמים המסוכנים ולא נופל בהגדרה כאן, אנחנו בעצם מצמצמים ואנחנו מחזירים אותו לפקודה. אנחנו רוצים שכל המוצרים שהם מתחום הקנאביס ייכנסו לתוך החוק הזה. לכן אני כן חושבת שצריך להיצמד לפקודת הסמים המסוכנים כדי לא לפספס מוצרים נוספים.

גם כדי שזה יתיישב עם ההגדרה באמנות והמחויבות להגדרה באמנות.

אגב, אם תרצו לתקן את ההגדרה בפקודה - - -

יש תיקון עקיף.

יש תיקון עקיף. לצורך העניין, זה חל גם על החוק הזה. אני מודאגת בעיקר מהסתירה בין שני החוקים. בעיניי זה מתכון לאסון. מבחינה משפטית נטו, זה מתכון לאסון.

גבי, זה בסדר? אנחנו נגדיר את זה לפי פקודת הסמים המסוכנים?

אם אפשר שיהיה כתוב שמיועד לשימוש עצמי כמובן.

מהשורשים עושים שמן כל כך טוב והשורשים גם כך הולכים להשמדה. החקלאים יכולים לייצר מזה זמן ובסופו של דבר זה יוריד גם עלות למטופלי כי מהזבל הם עושים שמן וזה שמן יותר טוב ויותר נקי. מה ההבדל בין שמן מזרעים לבין שמן משורשים? זה אותו הדבר. זה השמן הכי טוב שיש.

אני שואלת. אני פשוט לא יודעת. הבד שאפשר לייצר, זה גם חלק ממוצריו.

נכון. אוכל לבהמות.

החוק הזה עוסק בצרכים רפואיים.

בכל מקרה זה אסור על פי פקודת הסמים המסוכנים. כלומר, אסור להם. עד היום היק"ר התנהל אך ורק בנהלים. כלומר, הם עשו תיקונים לחוק הסמים המסוכנים והכניסו הגדרות, ואז הכניסו את הספר הירוק, את ה-GMP ואת ה-GAP, הכול בנהלים. עכשיו אנחנו בעצם כותבים חוק ואני לא חושבת שהחוק הזה יכול לסתור אבל אני מבינה גם את המשטרה שהיא מודאגת שמישהו באיזשהו מקום יפרש את זה כמשהו שיכול לסתור, אז יעצרו אותו ואז יהיה איזשהו ויכוח על זה. לדעתי אין ויכוח משום שעצם העובדה שאנחנו מגדירים קנאביס, אין כאן שום מקום שאדם ללא רישיון יכול לייצר שמן גם מהשורשים או גם ממקומות אחרים. כלומר, אנחנו מגדירים את זה בתוך החוק עצמו.

אני לא רואה סוג של סתירה אבל זה נכון שכאשר אנחנו כותבים חוק, הוא צריך להיות בהלימה לכל שאר הפקודות והחוקים. כאן נשאלת השאלה המשפטית. זה הרבה יותר משפטי מאשר אופרטיבי כי אופרטיבית בכל מקרה אין אפשרות לפי החוק הזה לייצר מוצרים שהם לא לפי רישיון, הם לא לפי אותן תקנות שקבענו ולא לפי ה-GSP עם נהלי אבטחה וכולי.

מבחינה משפטית אני מסכים עם רננה אבל אנחנו לוקחים כאן פקודת סמים משנת 1973 ועברנו איזושהי אבולוציה. השאלה שצריכה להישאל היא האם ההגדרה שם תואמת את מה שאנחנו רוצים לייצר בחוק הזה.

היא תוקנה כמה פעמים.

כרגע אנחנו מסכימים שזאת צריכה להיות אותה הגדרה כמו בפקודת הסמים. בהמשך יש לנו תיקון עיף שמחריג את ה-CBD מאותה הגדרה ולכן נדון בהגדרה שם.

השאלה היא גם מה אפשר לשנות באותה פקודה. לגבי ה-CBD אנחנו יודעים שיש הסכמה רחבה בין כל חברי הכנסת לשנות בתוך הפקודה. יש דברים שאין הסכמה רחבה ואנחנו לא יכולים לעשות את זה על דעת עצמנו. כלומר, אני וגבי אולי נצביע בעד, אבל יהיו לך כאן עוד חמישה חברי כנסת בתוך הוועדה שלא יצביעו בעד.

אבל שלא יסנדל אותנו משהו.

בכל מקרה מבחינה משפטית, אתה לא יכול לייצר שום דבר.

ההגדרות האירופאיות דומות להגדרה בפקודת הסמים?

לא. בלי לבדוק, לא.

צריך לבדוק את זה.

אנחנו כרגע נכפיף את זה לפקודת הסמים המסוכנים ונבדוק לעומק את ההגדרות הבין-לאומיות האחרות.

אני רוצה לתת תשובה לחברת הכנסת לסקי. בפקודת הסמים, ברוב מדינות העולם נמצא רק ה-THC. ההחרגה היא על ה-THC כי הדברים האחרים כמו הגבעולים ו העלים, הם יוצאים החוצה. ישראל עושה הפוך כי היא בעצם מחריגה את ה-CBD.

יש את האמנה הבין-לאומית שישראל ומדינות אחרות חתומות עליה.

אני עוצרת את זה כאן משום שזה לא הדיון שלנו כרגע. אנחנו נעבור להגדרה הבאה, "קנאביס בצורתו הטבעית". השאלה אם אנחנו צריכים את זה. בכל מקום רשמנו תפרחת. אנחנו מורידים את ההגדרה הזאת.

מה יירשם במקום?

זה לא מופיע בחוק. שינינו את זה לתפרחת. בהתחלה היה כתוב בחוק קנאביס בצורתו הטבעית. לפי ההערות של משרד הבריאות שינינו את זה ל-תפרחת.

נראה לי שנתייחס לזה בסעיפים הספציפיים.

אם יהיה צורך, נחזור לזה.

האם כאשר אנחנו מדברים על חוק שכל מטרתו היא להסדיר את הנושא של קנאביס לצרכים רפואיים, אנחנו לא צריכים גם בהגדרת הקנאביס כאן, כפי שגם נעשה היום באותם סעיפים בפקודת הסמים המסוכנים, ב-25 והלאה, לציין שמדובר באותו קנאביס כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים המיועד לשימוש רפואי.

המונח צריך להיות קנאביס לצרכים רפואיים. לא קנאביס. את אומרת שצריך להגדיר כאן.

אלא אם כן אנחנו אומרים שבחוק הזה כשאנחנו אומרים קנאביס, זה אך ורק לנושא של קנאביס רפואי.

משתמשים בקנאביס לצרכים רפואיים. זה בדיוק אותו הדבר. שותלים במקום הקנאביס את ע
ההגדרה מפקודת המסים המסוכנים.

השאלה אם יש לנו מקום שאנחנו אומרים רק את המילה קנאביס. זה צריך להיות לצרכים רפואיים.

הם צודקים. לצרכים רפואיים.

או שבכל מקום יהיה קנאביס לצרכים רפואיים או שהקנאביס יוגדר כבר ככזה שהוא לצרכים רפואיים, שוב, כדי ליצור אחידות.

הגדרנו את זה בפרק המטרה.

אבל זה לא בהגדרה. פשוט איחוד מבחינה משפטית, שזה יהיה תמיד אותו מושג, או קנאביס לצרכים רפואיים או קנאביס שהוא לצרכים רפואיים בעצם הגדרתו.

בסדר. אנחנו עוברים להגדרה הבאה.

"רופא מומחה" – כמשמעותו בפקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז-1976.

שם אין הגדרה לרופא מומחה אבל יש את סעיף 17 לפקודה שמדבר על תואר של רופא מומחה שהשר וההסתדרות קובעים את התנאים לצורך קביעת המומחיות.

אנחנו בעצם מאפשרים בתוך החוק. אנחנו ניכנס לפרק הזה. אנחנו עדיין לא דנים בפרק הזה כי אני יודעת שזה פרק שכמעט כל ארגוני המטופלים רוצים להיות בו. המטרה היא לאפשר לרופאים שנמצאים בהתוויות. כלומר, קודם כל הגדרנו בפרק הזה מה הן ההתוויות. משרד הבריאות הגדיר, לא אנחנו. לקחנו את ההגדרות של משרד הבריאות וכמובן הם יכולים להוסיף עוד התוויות. למשל אפילפסיה. רופא מומחה שמטפל באפילפסיה, אני מניחה שזה נוירולוג. יש עוד רופאים שמטפלים באפילפסיה מלבד נוירולוג? לא. כשאנחנו כותבים רופא מומחה, המנטרה היא להתייחס לאותו נוירולוג. אם זה לעניין סרטן, אלה אונקולוגים. המטרה היא איך אנחנו מגדירים את הרופאים המומחים האלה. כלומר, איך אנחנו יודעים שהרופא הוא מומחה.

לנו זה ברור, לכל אחד יש את התואר שלו אבל את אומרת שהוא לא מוגדר בפקודת הרופאים.

אין הגדרה לרופא מומחה. יש אתה דרך בה הוא מקבל את התואר שלו.

וזה עונה לזה?

כן.

גם כאן זאת רמת רזולוציה נמוכה מדי. אפשר לומר איזה רופא מומחה לאיזה תחום.

כאן זאת הגדרה של רופא מומחה.

צריך לבחון את ההגדרה. אני לא בטוחה שההגדרה נכונה.

זה מה שאני ראיתי בחקיקה. אני מציעה לשאול.

קטונתי להגדיר רופאים מומחים, אבל אפשר לרשום שעבר את ההכשרה.

זה סעיף 17.

אנחנו כרגע משאירים את זה שם אלא אם יהיו לנו איזה שהם ניגודים.

ההגדרה הבאה. רישיון.

"רישיון", "רישיון לעיסוק בקנאביס לצרכים רפואיים" – רישיון מאת המנהל לפי פקודת הסמים המסוכנים ולפי הוראות חוק זה לעיסוק בקנאביס לצרכים רפואיים, לרבות גידול הפצה, החזקה, יבוא, שינוע וביצוע בדיקות בקנאביס.

מה עם מחקרים ופיתוח?

אני מניחה שזה ביצוע בדיקות. צריך גם מחקר.

ניתן להכליל את כל הפעולות על ידי קיצור כלהלן: "רישיון, היתר בכתב שניתן מאת המנהל להחזקה ולעיסוק בקנאביס רפואי". עיסוק הכי כולל את כל הדברים או החזקה.

בחקיקה אחרת, למשל במזון, פירטו ממש רישיונות.

אנחנו כן מפרטים בפרק הרישיונות גם את הייצוא, את היבוא ואת המחקר. זה כן מפורט שם.

מה הבעיה לכתוב את זה גם כאן בהגדרות?

אם יתווספו.

אם ה"לרבות" לא כולל הכול, אנחנו עלולים לפספס כאן משהו. לכן עדיף מונח כללי שהוא לא כזה שאולי שכחנו משהו.

יש הגדרה בפקודת הסמים המסוכנים למונח עיסוק. אפשר לקחת את זה משם.

סעיף 25 א(א). "כל פעולה הטעונה רישיון לפי פקודה זו, לרבות החזקה והיתר לפי סעיף 10 ולמעט רישיון שניתן לשימוש עצמי לצרכים רפואיים" כי אנחנו רוצים להגיד שעיסוק לא כולל את השימוש העצמי של מטופלים. אם זה יהפוך למרשם, זה לא יהיה רלוונטי.

זה כולל גם מחקר ופיתוח?

לא. זה לא כולל.

זה כולל.

אני לא הבנתי שזה כולל.

תראי לי איך זה מוגדר.

המונח עיסוק מוגדר שם.

כן, אבל אתם החלטתם בתוך העיסוק להכניס גם את העובדים, מנהלי חשבונות.

בסעיף 25(א) העיסוק מוגדר.

אבל אחר כך מסבירים למי ניתן רישיון.

מה זה סעיף 10?

סעיף 10 הוא לעניין כלים.

אפשר להוריד את סעיף 10. אנחנו מחריגים שם את העניין של המטופלים.

הערה חשובה, הערה שאני אומרת אותה שוב ושוב, אבל אני אומר אותה שוב. כאן העובדה שזה מחולק גם לפקודה וגם לחוק, עוד פעם מייצרת בלגן. בפקודה אנחנו לא מתעסקים במי שלא עושה פעולה לפי הפקודה.

אבל אנחנו מחריגים את נושא הקנאביס הרפואי לעניין הפקודה. כלומר, אנחנו קובעים הוראות נוספות.

להחריג ולקבוע הוראות נוספות, אלה שני דברים שונים.

היום פקודת הסמים המסוכנים, מי שהוא נושא כלים לשימוש בקנאביס שאין לו רישיון לקנאביס רפואי, המשטרה עוצרת אותו. אנחנו לא יכולים להוסיף את זה גם בהגדרות ולומר על פי קנאביס רפואי.

זה מופיע ברישיון לשנע.

אבל אז מה קורה אם יש לו כלים לדוגמה והחרגת אותו מהחוג הזה ועכשיו הוא אמור ליפול לפקודה? אז מה קורה?

אני רוצה להגדיר שמטופלים מוחרגים. הכלים מוחרגים לעניין הזה.

אם את מחריגה אותם כאן, את לוקחת אותם לפקודה.

לא נכון. אנחנו מגדירים רישיון לעיסוק בקנאביס רפואי לצרכים רפואיים. תקריאי את ההגדרה שרשומה כאן בלי סעיף 10.

כל פעולה הטעונה רישיון לפי פקודה זו.

רישיון שניתן לשימוש עצמי לצרכים רפואיים.

השאלה מה קורה אם יש לו כלים ולאן הוא הולך.

זאת סוגיה שולית. בואו לרגע נשים את הכלים בצד. הנקודה היא יותר מהותית. קודם כל, בהגדרה של הרישיון שלכם, זה רישיון לפי הפקודה ולפי הוראות. זה צריך להיות לפי אחד מהחוקים. אי אפשר שנותנים רישיון מכוח החוק הזה ומכוח החוק הזה, בעיקר אם יש סתירה ביניהם.

אין סתירה ביניהם. זה בדיוק מה שאנחנו עושים בפרק של התיקון העקיף של פקודת הסמים המסוכנים. צריך לוודא שאין סתירה ביניהם. יכול להיות שיש סתירה ואנחנו לא רואים אותה.

ההערה החוזרת שלי היא יש את החוק הזה ובמקביל את פקודת הסמים המסוכנים ולא ברור מי גובר על מי ובאיזה הקשר, יש כאן מתכון לבלגן.

אנחנו משנים סדרי עולם. אל תחזרי כל הזמן אל הפקודה. אנחנו משנים כל מיני דברים וזה יהיה ברור בחקיקה.

מה שאנחנו עושים, ממה שאני מבינה, אנחנו מחריגים בפקודת הסמים המסוכנים את הקנאביס הרפואי החל מרישיונות וכולי.

לא. אנחנו רק קובעים הסדר.

היכן שאנחנו נדרשים, אנחנו מפנים גם לפקודת הסמים המסוכנים.

כן התלבשנו על ההסדר שבפקודת הסמים המסוכנים. אנחנו כרגע לא מחריגים מהפקודה את הקנאביס. אנחנו לוקחים את ההסדר שיש בפקודה שקובע את מתן הרישיונות והוספנו עוד הוראות ושינינו בהתאם להסדר החדש.

אבל לא החרגת אותו מהפקודה. זה גם זה לצד זה.

בדיוק. זה חל זה לצד זה. ככל שיש סתירה, החוק שלנו הוא המאוחר.

הוא קובע הסדרים ספציפיים.

ככל שיש משהו לא מוסדר, נלך לפקודה.

נכון.

לפי זה אני מרגישה שאנחנו צריכים להגדיר את זה ולא ללכת להגדרה של הפקודה.

כי את רוצה לתת להם את התוקף בחוק החדש ולהגיד מה שיחול, זה מה שבחוק החדש. על אף האמור בפקודה, כך וכך.

זה לא ממש על אף כי גם בפקודה צריך רישיון. זה ביחד עם זה כי גם הפקודה דורשת רישיון וגם כאן אנחנו עוסקים במשטר של רישיונות לעיסוק.

יש דברים שאנחנו כן נגיד על אף. השאלה איך אנחנו מגדירים את זה.

גם אני לא הצלחתי להבין איך אנחנו מגדירים.

לדעתי ניקח את הסעיף מפקודת הסמים המסוכנים אבל נתקן שם את ההגדרה ונשים את ההגדרה כאן. אנחנו נחזור לזה ספציפית אחרי שנסיים את פרק הרישיונות.

(היו"ר גבי לסקי)

הערה אחת חשובה. שימו לב שהעבירות שמופיעות בפקודת הסמים המסוכנים, הן שמגדירות את מה שדורש רישיון כי כמובן כל מה שלא נאסר, מותר לעשות אותו. שימו לב שהם זהים.

כן, זה מה שנאמר. נאמר שצריך לתקן בפקודה.

השאלה מה קורה אם החוק הזה כן חל על משהו אבל הפקודה לא חלה או להיפך. זו נקודה קריטית.

זאת הדוגמה של הכלים. תחשבי שאם את לא הגדרת אותם כאן, זה אומר שהם הולכים לפקודת הסמים המסוכנים. את יותר מחמירה איתם ואת לא רוצה להחמיר איתם. תחשבי שמה שלא נכנס לך בחוק, הולך לפקודה. עדיף לך שהחוק שלך יכיל כמה שיותר דברים.

לכן צריך לכתוב מחקר ופיתוח.

ממילא ברגע שניתן רישיון לייצור, הוא כולל את הרישיון למכונות שמייצרות שהן הכלים של סעיף 10 כשזה נעשה בבלתי חוקי. לכן זה כן צריך להיכנס. הרישיון מאפשר גם את השימוש בכלים.

בפקודה זה הוחרג. כתוב למעט סעיף 10.

לרבות.

איזה סעיף את רוצה למחוק בפקודה?

סעיף 25(א).

אני חושבת שאתם עושים טעות מרה במחיקת סעיף 25(א).

מי מוחק את 25(א)? אני לא מוחקת אף סעיף בפקודה. להחליף.

לא מוחקים אבל צריך שזה יהיה בהלימה.

זאת בדיוק הכוונה, שתהיה אותה הגדרה של העיסוק, גם בפקודת הסמים המסוכנים וגם בחוק שלנו. לא אמורה להיות סתירה אלא אמורה להיות חפיפה.

יפעת התכוונה לסעיפים שמוחקים. יש סעיפים שמוחקים.

אנחנו נגיע לזה בתיקון העקיף. זה לא סעיף ההגדרות. זה לא 25(א). אין כוונה למחוק את הפרק הזה. אלא להכניס בו כמה שינויים.

את צריכה לומר לנו מה ההבדל בין הצעת החוק הזאת לבין פקודת הסמים. אנחנו כרגע לא הצלחנו להבין.

אין הבדל. כרגע הרישיון ניתן לפי פקודת הסמים וימשיך להינתן. לדוגמה, לעניין העובדים יש הבדל. כיום פקודת הסמים המסוכנים דורשת שהרישיון יינתן גם לעובדים והם ייכללו ברישיון. בחוק שלנו יש הסדר אחר שקובע שהעובדים יהיו במסלול אחר מקוצר ופשוט יותר והחרגנו אותם מהסעיפים כאן. זאת דוגמה.

מה עם מחקר ופיתוח?

את צודקת. אנחנו הערנו שעדיף שבהקשר הזה, מבחינת הבנה ומבחינת מניעת סתירה, כפילויות וכולי, שזה ייכנס לתוך פקודת הסמים המסוכנים ואז הכול יהיה בפקודה.

הם רוצים שכל החוק יהיה בתוך פקודת הסמים. כפרק.

מחקר ופיתוח ייכנס לסעיף הזה?

אם נפרט, זה ייכנס. אם זה יהיה כללי, זה לא ייכנס.

נמשיך עם ההגדרות.

לגבי השינוע, זה עניין ספציפי לעניין הפרק של האבטחה והשינוע.

"שינוע" – פעולות של העברת קנאביס או מוצריו מנקודה לנקודה.

נגיע לזה ונראה מה ההוראות שחלות.

קנאביס כולל את מוצריו, לא צריך.

הגדרנו קנאביס.

לא צריך את "או מוצריו". זה כולל אותם.

"תנאים נאותים" – תנאים הקבועים בנהלי משרד הבריאות ובתקנים המפורטים בתוספת הראשונה. שר הבריאות, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה.

כן, אבל לא רק.

כרגע יש שם את ה-GMP ואת ה-GAP. אלה התנאים הנאותים.

(היו"ר שרן מרים השכל)

אני רק רוצה להוסיף שכמו שאמרתי לפני כן, בתנאים הנאותים, יש כאן בקשה שהועברה אלי על ידי מספר חברי כנסת להוסיף בתנאים הנאותים גם את ה-EU-GMP. נצטרך לקיים את זה דיון השבוע. זה עניין בין חברי הכנסת. שנהיה מודעים לכך שזה על השולחן כי כמה חברי כנסת ביקשו זאת ממני.

אני רוצה להתייחס. בתנאים נאותים יש משהו שהולך לחזור על עצמו לאורך כל הצעת החוק ומבחינתנו הוא נושא שחייבים לדבר עליו כבר בשלב הראשון. אתם אומרים ששר הבריאות, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה. ברגע שכתבתם את זה וחזרתם על זה בלי הבחנה, סנדלתם אותנו לעד.

לא לשנות את עצם התנאים עצמם אלא לשנות איזה תקנים נחשבים כתקנים...

אבל זה בדיוק העניין. היום אנחנו עושים את זה בהוראת מנהל. ניקח לדוגמה את הכנסת הנוכחית. שר הבריאות מעולם לא נפגש אתנו, עם התעשייה, עם המטופלים. אם אנחנו עכשיו רוצים לשנות משהו קטן בתוך התנאים הנאותים, שגרה, אנחנו צריכים להגיע לשר הבריאות.

לא. את לא מבינה את הסעיף. התוספת מונה איזה נהלים נחשבים כתנאים נאותים. היא יכולה לשנות תנאי בתוך ה-IMC-GAP. את לא צריכה לשנות את התוספת הראשונה. התוספת הראשונה מכילה את זה.

אם השר רוצה להוסיף תקן EU-GMP ביחד עם ה-GAP וביחד עם ה-GMP, אז הוא נדרש לבוא לכנסת ולהגיד שהוא מעוניין לשנות את זה ולאשר את זה.

למה?

אתם צריכים להבין שזה לטוב ולרע. עד היום, ואתם יכולים לשאול את יובל, המערכת הפוליטית משתנה. זה לא תמיד יהיה שר הבריאות הנוכחי שהוא תומך בעניין הזה, שהוא מנסה לקדם את זה, שהוא מנסה להקל על התעשייה, עם שרת כלכלה שדוחפת את התעשייה הישראלית ב-120 קמ"ש. מחר יכולה לקום קואליציה אחרת. חבר'ה, ליצמן גם יכול לחזור למשרד הבריאות. זאת המציאות הפוליטית הישראלית. תבינו שזאת מציאות פוליטית ובמידה ואותו שר יחליט להוריד את ה-EU-GMP שאתם הוספתם והוא מחליט להוסיף תוספת של GSP, איזשהו משהו כי יש כאן סמים בכל מקום – הוא יכול לעשות את זה כמו שעשו עד עכשיו. לא התייעצו אתכם, לא דיברו אתכם, שינו את זה מהיום למחר, עשו מה שהם רוצים. יש כאן עניין לבוא ולומר שאם יש תקן רציני שרוצים להכניס או להוציא, זה דורש פיקוח ובקרה של הכנסת. בסופו של דבר כאן בכנסת מתקיים דיון ציבורי בשקיפות. כולם צופים בנו. לדעתי יש לנו מאות צופים באתר הכנסת וב-זום. אנשים שולחים לנו הערות, התקשורת כותבת על הדיון שמתנהל כאן, כל דבר שאנחנו נוציא נתון לביקורת ציבורית, אגב, גם של 102 אלף מטופלים במדינת ישראל.

106 אלף.

לכן הפיקוח והשקיפות הטובה ביותר היא כאשר זה מגיע לכאן, לכנסת להכרעת החברים.

היו לנו עכשיו קרוב לארבע שנים שבקושי היו ועדות בכנסת. אם אין ועדת בריאות, אי אפשר לעשות נוהל.

להוסיף נוהל. לא לעשות. את ה-GMP עצמו אפשר לשנות. אנשי המקצוע ישנו.

אני מצטער, אני לא מבין. אם אתם מכניסים את ה-IMC-GAP ואת ה-IMC-GMP כלשונם לתוך החוק, מי גובר על מי?

זה לא כלשונם.

החוק גובר על הכול.

ברור שהם יצטרכו להתאים את הנהלים שלהם.

הכול צריך להיות כתוב כדי שיבינו.

יתאימו. תהיה תקופת היערכות ויתאימו את הנהלים לחוק החדש.

בתוך ה-IMC-GAP ובתוך ה-IMC-GMP יש בערך 80 אחוזים מההגדרות שהכנסתם לתוך החוק הזה. עכשיו אתם מכניסים אותן כאיזושהי תוספת שניתנת לשינוי בכל עת. איפה מוגדר מי גובר על מי?

בדמוקרטיה הישראלית החוק גובר על תקנה.

יש לך כמה מדרגים. יש לך נהלים, יש לך תקנות בחקיקת משנה, יש חוק ויש חוק יסוד. חוק יסוד גובר על חוק. חוק גובר על תקנות. תקנות גוברות על נהלים וכך מתקיים המשפט וכך זה עובד.

מה קורה כשאין ועדת בריאות של הכנסת?

כמו כל תקנות שצריכות להגיע לוועדת הבריאות של הכנסת, מחכים שתהיה ועדת בריאות של הכנסת.

זה בדיוק מה שאנחנו רוצים להגיד. אתם בעצם מקשים על התעשייה.

מצד שני חברת הכנסת מבקשת דיון ציבורי בנושא כזה כי זה נראה לה משמעותי. אי אפשר לוותר בגלל הספק אם תהיה ועדת כנסת או לא. הכנסת אמורה לפעול.

אתם בעצם כרגע באתם ואמרתם שזהו, התעשייה לא יכולה לתפקד יותר.

את מגזימה.

אני לא מגזימה. כחברת כנסת לשעבר אני לא מגזימה. כשהכנסת לא פעילה?

חוק המזון קובע לתוספת את התקנים שמפעלי מזון צריכים לעמוד בהם. למה שם זה בסדר.

אנחנו בסמים מסוכנים. זה הרבה יותר קשה.

אני רוצה לומר משהו. קודם כל לנושא הניסוח ותכף אני אגע במה שיפעת אמרה כי כמובן צריכים למצוא את האיזון ואני אסביר. קודם כל, לגבי הנושא של תנאים נאותים. זה "מכלול העולות שנועדו להבטיח כי מוצר קנאביס רפואי מיוצר לשימושו המיועד באופן" ואז ממשיכים ואומרים התנאים הקבועים וכולי. זה שם אותנו במקום כדי שלא יהיה איזשהו נוהל שהוא לא קשור. זאת הצעתנו.

לגבי מה שאתם אומרים. סליחה, ברשותכם אני אלך קצת להיסטוריה. כשהתחלנו עם הקנאביס הרפואי הייתה פקודת הסמים, נקודה, והאמנה מעליה הייתה שאסור, אסור, אסור, אסור. הלך היק"ר בהנחיה של שר הבריאות, שרת הבריאות דאז ושר הבריאות ליצמן ואמר תאפשרו את זה ואפשרנו את זה. חברת הכנסת שרן השכל צודקת. כיק"ר שכבנו על הגדר. כתוצאה מכך היק"ר מקבל את כל אותן קיתונות. כדי ליצור משהו, וההוויה הזאת נוצרה רק בגלל שנוצר משהו, כתבנו תקנים ונהלים מדויקים ככל האפשר ועם כל הכבוד גם שינינו אותם. ה-GAP הוא כבר עדכון רביעי. דברים מתעדכנים. כוונת חברות הכנסת והחוק היא לומר שהגענו כבר למצב שיש שוק, לא עוד מערב פרוע, מעכשיו לא עוד משהו שזז בהנחיות - ודרך אגב, לא נעשה משהו שלא היה לרוב עם החקלאים או עם התעשיינים - בהנחיית מנכ"ל המשרד כי הוא המנהל על פי הפקודה. בשלה העת, וזאת ההבנה הפוליטית ושלנו כפקידי ממשלה, שלא צריך לשכוח את הדמוקרטיה הישראלית, שהכנסת מפקחת על פעילות הממשלה. היה באמת נוח לשוק הזה להתקדם קדימה במהירות ולעשות את השינויים בלי אותם אזיקי חוק שבצדק אומרת יפעת שעכשיו ברגע שמקבעים את זה, כל שינוי, אתם יודעים מה צריך.

שאלה. יש מצב שלא הבנתי. זה קשור למה שיובל אמר כרגע. הנהלים עצמם, צריך לבוא לוועדה כדי לשנות אותם?

לא. זה מה שאנחנו מנסים להסביר. את ה-GMP וה-GAP אתם יכולים לתקן ולשנות מבחינת נהלים. אבל אם מחר אתם רוצים להוסיף תקן.

תקן לבוש, מה ילבשו מבחינת צבעים.

הוא להסיר את ה-IL-GMP ולהוסיף קולומביאן GMP.

אני חושבת שאנחנו עושים כאן טעות מרה. חסר לנו כאן ה-GSP וגם GMP בלי IMC. יש כאן כל כך הרבה תקנים. אם כל התקנים האפשריים יופיעו, אין בעיה. אם מופיעים שניים, יש בעיה. את ה-UG-GMP אנחנו מתחננים להוסיף. אני חושבת שאפילו יובל אתנו. GMP בפני עצמו בלי EU ובלי IMC, זה הרבה מאוד תקנים. למה צריך להגיע לוועדת הבריאות של הכנסת? מה שרשמתם כאן, זה כלום. רשמתם רק את ה-GAP ואת ה-GMP.

אני אקח דוגמה. אם זה יתקבל כמו שזה, כמעט מסנדל את העוסקים.

אם זה מתקבל, זה גמר אותנו.

מה הכוונה, שבתוספת הראשונה להוסיף תקן GSP?

אני אתן דוגמה.

לגבי ה-EU-GMP אנחנו צריכים להגיע לפשרה עם משרד הבריאות.

ברשותכם, אני אתן דוגמה.

אני רוצה לקצר. יש עוד תקנים שאתם רוצים להוסיף עכשיו לפני שהחוק נקבע ושלא תהיה בעיה? תעבירו לנו את הרשימה של כל התקנים שאתם רוצים שנוסיף לשם.

למשל התקן של הטיפול בפסולת. עד שהיק"ר לא כתב תקן שנקרא GWDP – גוד וויס דיספוזל פרוסיג'רס – אי אפשר היה לעשות שום דבר עם קנאביס, רק להטמין אותו ברמת חובב בעלויות גבוהות. לקחנו ויצרנו תקן שמאפשר את הטיפול בפסולת.

פנו אלינו בעלי חוות ואמרו להעמיס ולנסוע לרמת חובב, המון פסולת ובסוף הפרחים הם 5 אחוזים או 10 אחוזים משקלו של כל הדבר הזה שהוא סם מסוכן ושאלו מה יעשו עם זה. אם הכול להעביר לרמת חובב, זאת פשיטת רגל. אז ישבנו עם המשרד לאיכות הסביבה ומצאנו את אותם תקנים שמאפשרים השמדה של פסולת בתוך האתר עצמו, בין אם על ידי קומפוסטציה ואחרי כל הבחינות המדעיות שקנאביס לא זולג. לכן אני חושב שצריך למצוא כאן איזשהו מנגנון כמו שיפעת אומרת, להשאיר את אותו פתח להוראת מנהל ולקבוע תוך כמה זמן הוראת מנהל חייבת לבוא לשולחן הכנסת על מנת לאפשר את הגמישות לעוסקים.

את זה אנחנו קובעים ואנחנו גם מוסיפים דברים בתיקונים.

ברור שהמנהל הוא מנכ"ל המשרד וזה משאיר לו את הגמישות לעשות משהו לטובת המטופלים או התעשייה או העוסקים עצמם אבל כמו שאתן רוצות, כוונתה חוק, להביא את זה לשולחן הכנסת שהיא באמת המפקחת על פעילות הממשלה כדי לומר האם טוב או לא ולקיים על כך דיון ציבורי.

אני נועלת את זה כאן. אני מבקשת שתעבירו לנו את התקנים.

למה צריך את ועדת הבריאות של הכנסת? למה זה לא יכול להיות כמו בסעיף 25(ד), בפקודת הסמים? שם אין ועדה. שם ועדה בין-משרדית. הפחד שלנו הוא תקופה בה הכנסת לא עובדת.

הוועדה הבין-משרדית שם היא לעניין שאי אפשר לאשר.

לא. הדברים האלה יתנהלו בשקיפות.

יפעת, היית חברת כנסת, זכותה של הכנסת לפקח על פעילות הממשלה.

בוודאי. צריכים להגיע לכאן מספר אינטרסים החל מהכלכלה הישראלית, כלה במטופלים במדינת ישראל וכלה בשקיפות. חוסר השקיפות שהיה בשנים האחרונות יצר חוסר אמון מוחלט בין משרד הבריאות לבין המטופלים וגם בין משרד הבריאות לבין התעשייה. לכן, ככל שניתן, אנחנו מעוניינים בשקיפות הזאת, בדיון הציבורי, להבין מה עומד מאחורי האינטרסים האלה. שולחים לי כתבות על בסיס יומי כמעט שהנה, ההוא מטפל עם זה ועם איש העסקים הזה, כל מיני תיאוריות קונספירציה כאלה. אין עוד. הכול יהיה על השולחן בצורה שקופה, במינהל תקין, כפי שכל תעשייה וכפי שכל נוהל אחר פועל.

ברור. אנחנו באותו צד אבל רק שאלה אחת. לפעמים ועדה בין-משרדית מקצועית - - -

לא, לא, לא. לא יקרה. ועדה בין-משרדית בטח שלא מתנהלת בשקיפות ובטח שלא בנוהל תקין. ממש לא.

נוהל השמדות, כן.

נוהל השמדות כבר יהיה בפנים.

ההגדרה הבעה.

"השר" – שר הבריאות.

האם יש הערה לעניין השר?

מה לגבי שר הכלכלה בהקשר של היבוא והיצוא?

ברגע שמדברים ספציפית לעניין שרת הכלכלה אומרים שרת הכלכלה, כפי שקבענו לעניין המזיקים את שר החקלאות.

זו ההגדרה העיקרית. השימוש במונח שר הוא שר הבריאות. כשרוצים להגיד שר אחר, כמובן שנוקבים בתפקידו של אותו שר.

בסדר גמור. אנחנו נועלים את פרק ההגדרות. נצא להפסקה של 10 דקות ונחזור לכאן בשעה 12:40 ונמשיך לדון בפרק הבא שהוא פרק הרישיונות.


הישיבה ננעלה בשעה 12:32.