פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת העבודה והרווחה
14/02/2022


28/02/2022
11:15
מושב שני

פרוטוקול מס' 94
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, י"ג באדר התשפ"ב (14 בפברואר 2022), שעה 11:07

אי ביטחון תזונתי בחברה הערבית

חברי הוועדה: אפרת רייטן מרום – היו"ר
מאזן גנאים
מופיד מרעי
אוסאמה סעדי
יצחק פינדרוס

אימאן ח'טיב יאסין
עלי סלאלחה
ג'ידא רינאווי זועבי
סמי אבו שחאדה
עאידה תומא סלימאן

רונית אנדוולט - מנהלת אגף התזונה, משרד הבריאות

אסף דוברוביצר - רפרנט רווחה באג"ת, משרד האוצר

מירי אנדבלד - מנהלת אגף מחקר כלכלי, המוסד לביטוח לאומי

יונת מייזל - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

אולגה ברברמן - מנהלת מחקר ושינוי מדיניות, ארגון לתת

סמאח אלחטיב איוב - רכזת תכנון מדיניות שוויונית, סיכוי - עמותה לקידום שוויון אזרחי

ישי מנוחין - ארגון "מזון"

יוכי אילוז - מנהלת תחום עיזבונות, מחלקה עיזבונות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

יעל שדלובסקי פרס - משרד הרווחה והביטחון החברתי

פתחי אבו יונס - מנהל רווחה עיריית סחנין, מרכז השלטון המקומי

אלי כהן - מנכ"ל, עמותת פתחון לב

רוני סטריאר - יושב ראש המועצה, המועצה הלאומית לביטחון תזונתי

אחמד מוהנא - מנכ״ל, אמאנינא

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אסתר מימון

אי ביטחון תזונתי בחברה הערבית

שלום לכולם, ישיבת ועדת העבודה והרווחה, 14 בפברואר 2022, י"ג באדר א' תשפ"ב, השעה 11:05. הדיון שנקיים בשעה וחצי הקרובות יהיה בנושא "אי-ביטחון תזונתי בחברה הערבית". זה דיון יזום שפותח למעשה עוד מספר דיונים שייערכו השבוע, שקשורים לחברה הערבית.

הרעיון של הוועדה שאני עומדת בראשה לקיים את הדיונים האלה השבוע, שנוגעים ספציפית לחברה הערבית, נולדו אחרי היום המיוחד שערכנו כאן בכנסת, שעסק באי-ביטחון תזונתי והמאבק בעוני, ובמסגרתו דנו בהיבטים השונים, איך מדינת ישראל, משרדי הממשלה, העמותות, החברות הפרטיות, הרשויות המקומיות – איך כולם יכולים לשבת סביב השולחן, לדון ולנסות לטפל בסוגיה הקשה והכואבת הזאת, ובהחלט יש לנו כמדינה אחריות.

באותו יום נחשף דוח העוני של "לתת", המצב שם היה עגום. אחרי כשבועיים דוח העוני הרשמי של המוסד לביטוח לאומי. שם אומנם המצב היה נראה מעט יותר טוב, וההסברים היו שבתקופת הקורונה דווקא, בגלל המענקים, זה דווקא עזר וסייע לאנשים שלא להיות מתחת לקו העוני, ובכל זאת דבר אחד הטריד אותי, וכשפגשתי את פתחי אבו יונס באיזה מסדרון פה בכנסת, אמרתי לו: אנחנו צריכים לעשות דיון מיוחד על החברה הערבית ועל אי-הביטחון התזונתי בחברה הערבית, כי כשהסתכלתי על הנתונים שהוצגו לנו משני הדוחות, היה נראה לי שאין התייחסות ספציפית או מעמיקה לגבי המצב בחברה הערבית, ויותר מזה, אין סקרים ומחקרים של השנים האחרונות שמטפלים בזה בצורה יותר ספציפית.

ומעבר לכל, המצב שם, אפילו מהגרפים, יש כאן את 2016, שנבדק שיעור המשפחות באי-ביטחון תזונתי, וב-2021. בסך הכול אפשר לראות שבכלל האוכלוסייה ב-2021 יש ירידה מ-18.2% ל-16.2%. אתם יכולים לראות את זה גם בפילוח, בסך הכול יהודים לא חרדים וחרדים יש ירידה, ואנחנו שמחים ומברכים באופן חד חד ערכי על השינויים ועל הירידה באי-הביטחון התזונתי בקרב האוכלוסיות האלה. אבל תשימו לב לעמודות של החברה הערבית, ב-2016 – 43.3%. כמעט כל ילד או כל אדם שני בחברה הערבית הוא עני, הוא באי-ביטחון תזונתי, והירידה היא בפחות מ-1% מ-2016 עד 2021. כלומר, אין שום טיפול, שום מענה, שום שינוי בכל מה שקשור לאי-ביטחון במגזר הערבי.

אני מוכרחה לומר שזה חרה לי, הדהים אותי, ולכן אמרנו שנקיים פה היום את הדיון, נשאל את השאלות, נבין האם מדובר כאן בהפקרה, האם ביד מכוונת, מי האחראי, איפה הכספים, איפה הדברים האלה שקיימים בשטח, למה הגענו למצב הזה, למה אין מחקרים, למה לא בודקים, מי לוקח פה את האחריות כדי שתהיה לנו כאן מדינה אחת לכלל החברות, ולא מדינה ולידה עוד מעין מדינה שבה כולם עניים.

הבוקר, אחרי שפנינו כמה פעמים למוסד לביטוח לאומי לקבל נתונים, גילינו בעיתון שהיום יגיעו לכאן הנציגים של המוסד לביטוח לאומי ויציגו לנו את הנתונים האלה, אז אני מניחה שיש נתונים ומאוד חשוב לשמוע, כי אנחנו לא ראינו אותם קודם לכן.

יש הרבה שאלות והרבה מוזמנים שהזמנו, אולי חברי הכנסת ירצו לומר כמה דברים לפני שאנחנו מתחילים.

בוקר טוב, גם זה דיון מבורך בהמשך לדיונים שהיו הבוקר. כשאתה רואה את השקף שהצגת, גברתי היושבת-ראש, ואתה גם רואה את הנתונים של המחקר שנעשה כאן, אתה שואל את עצמך, האם אנחנו באמת במדינת ישראל בשנת 2022, כשאתה עדיין רואה ילדים שמחכים במזבלה, ממתינים להגעה של משאית האשפה כדי שתשפוך את האשפה, כדי שיוכלו ללקט משם דברי מזון? אנחנו עדיין רואים את זה, אנחנו עדיין רואים ילדים עניים, אנחנו עדיין רואים ילדים שעומדים בצמתים ומסכנים את החיים שלהם כדי לקבל, פעם זה היה כסף, תרומות, היום מבקשים כל דבר, מבקשים סנדוויצ'ים, מבקשים לחמניות וכן הלאה. לך תדע מי שנותן מה הוא שם בפנים. זה מצד אחד.

מצד שני חורה לי שיש כל כך הרבה עודפי אוכל בהרבה מאוד ארגונים, בהרבה מאוד מקומות שבסוף הולך לאשפה. יש ארגונים, ארגוני צדקה, שאוספים את האוכל ומחלקים. אם אני מסתכל על הערב רב, אנחנו במדינה מתקדמת, מדינה דמוקרטית. חברים, אנחנו לא סוריה.

אני מקבל בזמן האחרון הרבה מאוד סרטונים דווקא מהר הדרוזים בסוריה, ששם יש משבר הומניטרי חריף מאוד, וחלק מהאנשים זועקים אפילו ברשתות החברתיות "געוואלד, תעזרו", מצד שני השלטון בטוח לא יקבל סיוע הומניטרי מישראל לכיוון סוריה, ולא משנה לאיזה תושבים. אנחנו לא שם, אנחנו לא סוריה. אנחנו מדינה דמוקרטית, מדינת רווחה, מדינה עם מוסד לביטוח לאומי, ואסור לנו בתכלית האיסור שיהיה לנו מצב שילדים עדיין רעבים, במיוחד במגזר הערבי, וזה חורה לי ואסור לנו להגיע לזה.

להציג את העובדות זה בסדר, זה קל. מה אפשר לעשות? שוב, מה שנאמר כאן, גוף שמרכז את כל האנשים שיכולים להשפיע, ראשי רשויות, מוסדות רווחה, מנהלי מחלקות רווחה ביישובים, מוסדות ממשלה ואפילו תאגידים, תאגידים כלכליים – יש הרבה תאגידים עירוניים כלכליים – וחברות כלכליות, שופרסל וכל חברה כלכלית אחרת, לשבת לשולחן אחד ולבנות תוכנית אסטרטגית כדי להעלים את התופעה הזאת מהשורש. תודה רבה.

צר לי שאין הרבה חברי כנסת שהגיעו לכאן, לא מהיהודים ולא מהערבים. בסוף תראו איזה נוכחות דלה יש בנושא כאוב כזה וקשה.

אני מדבר כחבר כנסת ישראלי שאכפת לו מכל החברה הישראלית, וכחבר כנסת דרוזי, שאכפת לו מהחברה הדרוזית, ואכפת לי מהחברה הערבית, וכולנו בסופו של דבר בני אדם. אני חסיד השוויון. אני חסיד שכולנו נחיה שווה בשווה. כל אחד והדת שלו, אין שום בעיה, שישמור על עצמו, אבל כולנו בני אדם. מה ההבדל בין אוסאמה לבין מופיד לאחרים?

חד-משמעית. סמי, אם תרצה להגיב - - -

אני אשמע קודם.

תודה רבה לך. צריך אגב לומר שבתוך החברה והמגזר המופלה הזה, כמו ששמענו, נמצא אפילו תת-מגזר, שהוא עוד יותר מוכה, שבו אי-הביטחון התזונתי הוא ברוב המקרים חמור, שזה הכפרים הלא מוכרים, שבהם אין למשפחות שלמות בכלל גישה לאוכל בכמות ובאיכות מספקת, ובהם המדינה לא רק אילמת, היא פשוט נעדרת. אולי גם על זה נשמע בהמשך.

והחמור, גברתי היושבת-ראש, שאנחנו לא יודעים מה קורה שם.

יושבת כאן נציגת הממ"מ, מרכז המידע והמחקר של הכנסת. בבקשה.

שלום לכולם, הגשנו באוגוסט 2021 מסמך בנושא "מערך הביטחון התזונתי בישראלי". הצגנו במסמך הזה נתון לגבי שיעור האי-ביטחון התזונתי בישראל, וזה הנתון של המוסד לביטוח לאומי משנת 2016.

הוא היה העדכני ביותר?

כן. נכון למועד הגשת המסמך זה הנתון העדכני ביותר, והנתון הזה אומר ששיעור המשפחות שהיו באי-ביטחון תזונתי בישראל הוא 18%. המסמך שלנו לא עסק באי-ביטחון תזונתי בחברה הערבית, אבל כן יש לנו נתון לגבי שיעור המשפחות המשתתפות במיזם לביטחון תזונתי של משרד הרווחה, והנתון הזה אומר שכ-18% מהמשפחות המשתתפות מתגוררות ביישובים הערביים. במהלך כתיבת המסמך כן הועלה בפנינו שיש מספר קטן של עמותות שמסייעות במזון בחברה הערבית, וגם כי יש קושי לאותן עמותות בחברה הערבית לגשת למבחני התמיכות של משרד הרווחה.

כלומר, בכלל מיצוי הזכויות. ההנגשה עצמה לקבל את הזכות, לקבל את ההכרה, כבר זה חסם ראשון שצריך לתת עליו את הדעת.

החסם, כפי שהועלה בפנינו זה קשיים ביורוקרטיים.

תודה רבה לך. אנחנו עוברים למוסד לביטוח לאומי. בבקשה, ד"ר מירי אנדבלד.

גברתי היושבת-ראש, אם אפשר גם להתייחס להגדרה של חוסר ביטחון תזונתי.

בהחלט. בואו נשמע. מנהלת אגף מחקר כלכלי.

בוקר טוב, לצערי ניסיתי להיכנס, הגעתי לכנסת ואמרו לי שאין לי אישור להיכנס, אז אני מדברת פה מקרן זווית ברחוב. אני בדרכי למשרד ואגיד את הדברים.

אני חושבת שחשוב שדווקא תהיי כאן. אנחנו נארגן לך את הכניסה. חשוב שתשבי פה.

אני אחזור ותסדרו את האישור.

תודה רבה. משרד הרווחה, יש לנו בזום?

אני מנהלת מח' העזבונות ואחראית על נושא תמיכות בתחום ביטחון תזונתי. העברתי נייר לוועדה, אבל אני בקצרה - - -

את אחראית במשרד הרווחה על החברה הערבית?

לאו דווקא. התחום של ביטחון תזונתי בכלל, לכל המגזרים.

את מכירה את הנתונים הקשים האלה שהראינו בתחילת הדיון.

אני לא מכירה את כולם.

זה של המוסד לביטוח לאומי, וזה גם פורסם מזמן.

הם באמת נתונים מאוד מאוד קשים.

איך את מסבירה שבאוכלוסיות האחרות גם המדדים, השיעורים, הם הרבה יותר קטנים, וגם יש ירידה מאוד יפה וטובה בין 2016 ל-2021, ודווקא בכל החברה הערבית גם השיעורים עצומים – זה קרוב ל-50% - והירידה לא מורגשת בכלל?

לעניות דעתי המענה של משרד הרווחה בקטע של תמיכות והמיזם לביטחון תזונתי מבחינת מענה מתאים כנראה לאוכלוסייה היהודית ולא ללא יהודית, כיוון שכנראה אין להם מספיק עמותות מזון שלוקחות על עצמן את החלוקה ויכלו להיתמך דרכנו. בנתונים שהעברתי לכם יש עמותה אחת-שתיים בכל פרויקט שנתמכה מתוך 46 מיליון שקלים של התמיכות. בנושא המיזם לביטחון תזונתי יש לנו חמש רשויות ערביות שיצאו מהמיזם, אינן משתפות פעולה, למרות שיש להן נזקקים ביישוב, והמשרד הקצה להן כספים.

המשרד נערך למיזם בכל רחבי הארץ. בימים אלה הוא בהליך כתיבה. רון אולי יוסיף פרטים קצת יותר מקצועיים על ההיקפים ביישובים לפי הבדיקה שלו. שם אנחנו מנסים לתת מענה כולל לכל המשפחות שזקוקות לסיוע בתחום של אי-ביטחון תזונתי.

אני מנסה להבין. כשראיתי את השקף הזה, את הנתון הזה, וזה נתון לא מאתמול, פשוט הוצאתי אותו לקראת הדיון – כשאני רואה את הנתונים האלה, אני אומרת: אני בטוחה שבמשרדים הרלוונטיים עצרו הכול, ביטלו את כל הפגישות של היום ואמרו: לא יכול להיות שכל ילד שני או כל משפחה שנייה יהיו באי-ביטחון תזונתי במדינת ישראל. לא יכול להיות, צריך לעשות כאן איזה שינוי. בואו נבין את הנתונים ונתחיל לתקן את זה. אני בטוחה שזה מה שקרה. נכון?

במשרד שלנו אני בטוחה שזה גם קורה, אנחנו בהליך מואץ בנושא של ביטחון תזונתי לכל הרשויות. השר הנחה לבצע את הפרויקט לא רק ב-46 יישובים, אלא בכל הרשויות בארץ, כולל הרשויות הלא יהודיות, לתת מענה מידי, לסייע בתחום של מזון. כנראה התחום של עמותות פחות נותן מענה. כמובן כל זה זה בבחינת אקמול לחולה, צריך לטפל בבעיה מיסודה בתחום של תעסוקה, של הורדת מחירים וכו' וכו'.

את בהחלט צודקת, אבל אם אני אקח לרגע - - -

הפתרון הוא לא רק במתן החבילה או הכרטיס מזון.

את צודקת, ברור לגמרי, אבל אם אני אקח לרגע את סך כול היהודים, את רואה ירידה מאוד יפה, כלומר, מישהו החליט שהוא הולך לטפל בזה, הרי זה לא קרה מאליו. מ-13.7% ירד ל-11%, כלומר, ירד באחוזים יפים, אותו דבר בחברה החרדית, שם השינוי אפילו עוד יותר גדול, ואנחנו מברכים על זה, מ-22.6% ירד ל-15.8%, זאת אומרת, כשרוצים לטפל בבעיה אקוטית כזאת של אי-ביטחון תזונתי, יודעים לעשות את זה, ותראי את התוצאות היפות. אחד הדברים שגרמו לי לתמיהה היה שגם הממ"מ אמר שהנתונים שיש להם הם רק מ-2016, זאת אומרת שאין אפילו נתונים מעודכנים לגבי החברה הערבית. אם אין נתונים ואין מחקר על החברה הערבית, ברור שגם אין ידיעה. אם אין ידיעה, אין נתונים, זה לא מעניין אף אחד, אז גם אי-אפשר לתקן.

בקטע של בדיקת נתונים כמובן שאני לא האגף המקצועי שמבצע את הבדיקה הזאת, ופה רון אולי יוכל לתת מידע כללי על כלל הרשויות, הוא אחראי על כל תחום הפעילות של אגפי הרווחה. כמובן זה צריך להיות עסק משולב עם הביטוח הלאומי ולעשות פעולה מאוד יסודית.

אנחנו גם נערכים בתחום של המועצה לביטחון תזונתי, ובוודאי פרופ' רוני סטריאר, שהתמנה לאחרונה ליושב-ראש המועצה, יהיה לו לומר את דברו בעניין. עדיין אני חושבת שהמענה של המשרד הוא המענה המקסימלי שאנחנו יכולים לתת על פי ההקצאות שהאוצר נתן.

מה שכן, כשאנחנו ראינו שהתחום של עמותות המזון אינו בדיוק פורח בחברה הלא יהודית, נתנו מענה במבחן תמיכה של עמותות גג, ועמותת לתת הקצתה עשרות אלפי סלים ביישובים לא יהודיים, ונתנה מענה לחלוקה באותם היישובים למשפחות נזקקות, וכמובן לרשויות ששיתפו פעולה.

מתי זה קרה הדברים שעכשיו את מתארת?

משנת 2016 המבחן של עמותות גג החל בצורה מסיבית, כאשר שר הרווחה בשנה הקודמת והשנה הקצה לכל אחד מהתחומים האלה 10 מיליון שקלים.

הבנתי, אבל לצערי לא רואים את הפירות של הדברים שאתם פועלים ועושים בסקרים האלה ובמחקרים. שום דבר לא זז.

צריך לבדוק את זה. אני לא יכולה לתת - - - זה דבר שצריך לבדוק. הייתי רוצה שרון, שזה התחום המקצועי שלו, יציג את הנושא גם של הבדיקה, הממצאים, ומה אנחנו הולכים לעשות בתקופה הקרובה.

נעבור לרון. תודה רבה לך, יוכי. בבקשה, רון שביט.

בקור טוב לכולם, אני רוצה בכמה דקות בבקשה לסקור פעולות שנעשו בשנתיים האחרונות, כי בשנתיים האחרונות, מפרוץ משבר הקורונה, המשרד שינה כיוון.

הרי המשרד באופן עקרוני לא סייע במזון, הוא סייע בצרכים, בעזרות, במסגרות וכו', לא היה סיוע ישיר במזון.

עם פרוץ הקורונה הבנו שיש קשישים מבודדים שהיו בסגרים, והסטנו את מפעל ההזנה. חולקו מאות אלפי סלי מזון לקשישים, כמובן גם במגזר הערבי לכל קשיש שהיה מבודד.

אחר כך הלכנו למהלך של תווי קניה. אני רוצה להתעכב על הנושא של תווי קנייה, שהרי רוב תווי הקנייה נועדו לרכישת מזון. בשנתיים האחרונות סייענו ב-30 מיליון שקל בתווי קניה למגזר הערבי, וגם כאשר חולקו כ-9 מיליון בתווי קנייה לחג הפסח, מכך חולקו למגזר הערבי כ-3 מיליון. למעשה 3 מיליון זה רשויות המגזר הערבי פלוס 30% ברשויות המעורבות.

כשאתה נותן לי את הנתונים של תווי הקנייה האלה ואת העלות שלהם - - -

אני רק רוצה שיהיו הנתונים, שניתנו הרבה יותר תווי קניה למגזר הערבי בהיקף דרמטי.

זה מה שאני רוצה לנסות להבין. כשאני רואה הבדלים כאלה שזועקים לשמים, ואני לא סטטיסטיקאית, אבל הגרף שהצגנו בבוקר הוא כל כך ברור, שכל אדם סביר יכול להבין, שוב, שבמגזרים האחרים, בחברה היהודית-חרדית, כשנתנו שם את הדעת, היה שם מאמץ, אתה רואה שם שינויים נהדרים, ובחברה הערבית זה לא זז.

אני שומעת על הפעולות האלה שאתם עושים, כמו שעושים תיקון אפליה. אתה אומר נכון, צריך להשקיע יותר כדי להתחיל להזיז ולתקן את האפליה שזועקת לשמים. האם תווי הקניה האלה זה מה שיעשה התיקון?

גברתי היושבת-ראש, מה עם הכפרים הבלתי מוכרים בנגב, האם זה כולל אותם?

התחלנו לדבר עליהם. נדבר עליהם בהמשך, רק עכשיו התחלנו את הדיון.

לפני שאני אתייחס לשאלה, רק תרשי לי את הנתונים המספריים כמו שהם. אחרי שדיברתי על תווי הקנייה, עשינו מהלך של עזרות דרך הקרן לידידות. אנחנו מדברים בשנתיים האחרונות על 45 מיליון שקלים של סיוע, מהם סיוע במזון – מחלקות הרווחה קיבלו את הכסף, הן לא היו חייבות לעזור דווקא במזון – מתוך ה-45 מיליון 14 מיליון היה סיוע במזון, כאשר לרשויות הערביות 7.5 מיליון ולרשויות מעורבות עוד 10 מיליון. בנוסף, היה סיוע דרך מפעל הפיס, 20 מיליון שקל ארצי, כאשר 5 מיליון לרשויות המגזר ועוד 4 מיליון לרשויות מעורבות.

ועכשיו אני מגיע לשאלה שלך. הנושא של מיזם ביטחון תזונתי, שהיה עד עכשיו במשרד, כמו שיוכי אמרה, ברמה של פיילוט, 46 רשויות, עובר מ-20 מיליון ל-100 מיליון שקלים. כרגע אנחנו בתהליך לבניית המיזם הזה. אני רוצה לסבר את אוזניכם שמתוך 100 מיליון נקצה 26 מיליון לרשויות המגזר הערבי ועוד 22 מיליון לרשויות מעורבות. כלומר, בסך הכול אם אני מכמת את האזרחים הערבים, מתוך ה-100 מיליון זה קרוב ל-33 מיליון שקלים.

חשוב להבין, במענה לשאלה שלך שהפעולה היא לא רק סיוע בחבילות מזון, בפירות, בירקות וכו', אלא שהמיזם הזה כולל את המעטפת היותר חשובה, ולכן אני חושב שהמהלך הזה של ה-100 מיליון הוא מאוד מאוד חשוב, אולי הוא יתחיל לענות על הדברים האסטרטגיים שציינת, וזה הנושא שבמהלך המיזם לא רק יהיה סיוע למשפחות שמאותרות, אלא גם ליווי במיצוי זכויות, השתתפות בתוכניות העצמה, השתתפות בסדנאות לתעסוקה. הדברים האלה הם הדברים שבסופו של דבר יכולים להרים את האנשים, כשהמטרה בסופו של דבר שהם לא יזדקקו לאותו סיוע במזון, וזה רק על ידי המעטפת הכללית יותר, כי ברגע שמסייעים רק במזון, מהמעטפת הזאת לא נגיע לכלום.

אתה צודק לחלוטין, ואין ספק שזאת הדרך הנכונה והטובה. אנחנו לא רוצים אנשים שיקבלו קצבאות, אנחנו רוצים אנשים שידאגו לעצמם, שיהיו עצמאים, שימצו את היכולות שלהם. בוודאי, אין בכלל שאלה. האם התוכנית שאתה עכשיו מתאר לנו, אנחנו מדברים על משהו חדש, הוא בחיתוליו במשרד הרווחה? מה היה קודם לכן עד שהגעתם? האם הייתה איזה התייחסות לחברה הערבית?

כל ההתייחסות, אמרתי קודם, דרך מפעל הפיס, דרך הקרן לידידות, דרך תווי קנייה - -

מתי זה התחיל כשאתה מדבר איתי על הסכומים?

- - מאות אלפי ארוחות מוכנות – כל הדברים האלה נעשו, כרגע אנחנו רוצים לעשות מהלך - - -

מתי? בשנה האחרונה? בשלוש השנים האחרונות? כשמנית עכשיו את הסכומים האלה - - -

כל הסכומים האלה דיברתי על השנתיים האחרונות.

חבר הכנסת אוסאמה סעדי רוצה להפנות אליך שאלה.

בנושא הזה קיימת אפליה בתקציבים, אפליה זועקת לשמים, והעניין אפילו הגיע לבג"ץ, בג"ץ של עדאללה. אני מזכיר לך נתון, שבשנת 2020 מתוך התקציב של מה שנקרא "קמחא דפסחא", שזה חלוקת מזון בחגים, מתוך תקציב של 18 מיליון שקל, גברתי היושבת-ראש, תשמעי כמה הגיע לחברה הערבית. מישהו יודע מחבריי פה? 18,000 מתוך 18 מיליון. 18,000 הגיעו לעמותות בחברה הערבית. אתה יכול לאשר להכחיש את הנתון הזה? איזה תקציב ב-2021 נותנים לעמותות בחברה הערבית שמתעסקות בנושא הזה של חלוקת מזון לנזקקים?

הנושא של קמחא דפסחא, יוכי אולי יכולה לתת נתונים, אבל אני חייב להגיד לך דבר לגבי מיזם ביטחון תזונתי. ההקצאות לרשויות הן לפי קריטריונים. הקריטריונים של נתוני אוכלוסייה הנזקקת שיש בידינו ממחלקות הרווחה, והנתונים האוניברסליים של סוציו-אקונומי, אוכלוסייה, מספר קשישים, מספר ילדים וכו' שקופים לחלוטין.

שימו לב לנתונים, אנחנו הולכים על מהלך של כל הארץ במיזם ביטחון תזונתי, מתוך הנחה שיש גם שכונות ברשויות מקומיות עם סוציו-אקונומי גבוה יותר, אבל עדיין 82% מהמיזם הזה הולך לרשויות 5-1, והרי אתם יודעים ש-80 רשויות מתוך 85 רשויות המגזר הן בסוציו-אקונומי 4-1, ולכן הן יקבלו הרבה יותר מערכן באוכלוסייה במיזם ביטחון תזונתי. לגבי קמחא דפסחא אני פשוט לא אחראי על זה, אולי יוכי יודעת.

רק שתיים-שלוש שאלות שאני אשמח אם תוכל לענות עליהן. הראשונה, קודם כול במועצה המבורכת שהוקמה מחדש, האם יש ייצוג לחברה הערבית?

אני לא מכיר את המועצה כרגע. כרגע נכנסתי כאגף רשויות מקומיות.

מי יודע?

המשנה למנכ"ל, אבי בן זקרי.

הוא לא צריך לדעת, אם יש שם שונה שם, אז יש, אם אין, אז אין.

אני רואה שראש המועצה נמצא איתנו כאן, תיכף נפנה אליו. כמה המערך מותאם לחברה הערבית? כמו שאמרת נכון, יש מעט עמותות, ככה עולה לפחות מהדברים שעולים כאן. המודל של העמותות מותאם לחברה הערבית? האם נבחנו גם מודלים אחרים?

יוכי, אולי תעני את.

תודה, רון. יוכי, יש לך תשובות לזה או שנעבור הלאה?

- - - מודלים אחרים לחברה הערבית.

לא שמענו. תחזרי.

הנתונים הקיימים הם עם התקציב הקיים. עם מבחני התמיכה נתנו מענה באמצעות עמותות גג. זו המהות של מבחן התמיכה.

לא שמענו את תחילת דברייך.

אני חושבת שיושב-ראש המועצה לביטחון תזונתי, שהתמנה לאחרונה, מן הסתם יציג בדבריו את התוכניות שהוא חושב לבצע. הוא עדיין עסוק בהיכרות של השטח, בסך הכול הוא התמנה בסוף דצמבר. אנחנו צריכים לתת לו את האפשרות להציג את זה בדבריו ולומר מה תוכניותיו.

אנחנו כבר פונים אליו. תודה, יוכי. רון העביר לך את רשות הדיבור כי הוא חשב שיש לך תשובות, לכן פנינו אלייך. אני כבר רוצה לשמוע את חברי הכנסת, אחר כך את הנציגים הרבים שיושבים כאן וגם בזום יש לנו הרבה. נשמע שני חברי כנסת, ואחר כך נעבור הלאה. ג'ידא, בבקשה. אני מבקשת שתהיו מדויקים, שתיים-שלוש דקות לכל אחד.

תודה רבה, גברתי יושבת-ראש הוועדה, על הדיון החשוב הזה. אני רוצה להתייחס לנושא דווקא מההיבט של שכר המינימום. כולנו עברנו על התוכנית הכלכלית המוצעת על ידי הממשלה, ואומנם יש בה אלמנטים חיוביים, אבל מכיוון שיוקר המחיה כמובן עולה, ועל פי התוכנית מדובר על העלאת שכר מינימום של כמעט חצי שקל לשעה, תסכימי איתי שזה פשוט בדיחה, וגם אני הולכת להעלות את הסוגיה של שכר מינימום - -

למה לא הצבעתם נגד?

- - שתהיה תוספת של 1,000 שקל במשך שלוש שנים, ולא כפי שהוצע עד כה בתוכנית. בנוסף, ממשלת נתניהו דרשה בעבר הקפאה של הצמדת שכר המינימום לממוצע השכר במשק, ושר האוצר דורש היום להמשיך את ההקפאה הזאת עד ל-2026. אני חושבת שצריך לבטל את זה.

בנוסף, ובזה אני אסיים. גברתי יושבת-ראש הוועדה, את זוכרת את הנושא של האוטומציה כשדיברנו על גילאי הפרישה.

ודאי, של הרפורמה של העלאת גיל הפרישה לנשים.

וגם כאן בנושא של מענקי עבודה, וגם כאן בנושאים שקשורים לתוכנית הכלכלית היום, ומתוך המספרים של הלמ"ס, אנחנו מדברים על זה שיש 30% מאלה שזכאים להטבות במיסים שאינם ממצים את המענקים, כי זה בעיקר אוכלוסיות מוחלשות, כולל הציבור הערבי כמובן. אנחנו מדברים על כ-100,000 זכאים, כשהאוצר חוסך 600 מיליון שקל על גבם. על זה אני מגישה הצעת חוק שתיטיב עם האוכלוסיות האלה ותדרוש מנגנון של אוטומציה גם בנושא של הטבות המס הקיימות. תודה.

תודה רבה, לך. חבר הכנסת עליי סלאלחה.

גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, קהל מכובד, למדתי פתגם סיני שאומר: למד אותו לדוג, ואל תיתן לו ארוחת דגים. פה טמונה הבעיה.

אני חושב שהיחס לחברה הלא יהודית במדינת ישראל בזה שמזניחים אותה, זנחו אותה כל כך הרבה זמן, לא נתנו למועצות המקומיות משאבים כמו שצריך, ולכן מועצות מוחלשות זה חסם; הורים עניים זה חסם; אבטלה זה חסם; במנטליות אנחנו לא מבקשים שייתנו לנו מזון, אנחנו לא מתחננים שייתנו לנו מזון, ויכולים לישון בלילה בלי לאכול ולא לבקש את המצרך החיוני, זה חסם; מחלקות הרווחה בלי תקציבים זה חסם; מינוי אנשים ברווחה, שהם לא מקצועיים, זה גם חסם; אני לא מתפלא שחמש מועצות מקומיות יצאו כתוצאה מזה שהם לא יכולים לתת את השירות לאזרחים שלהם.

מה זה אומר שהם לא יכולים לתת את השירות?

אם אין לו משאבים, מה הוא ייתן למוחלשים?

הוא לא מקבל ממשרד הרווחה?

אני לא יודע כמה הוא מקבל. שמעת את חבר הכנסת אוסאמה שאמר 18,000.

לגבי החלוקה של החגים.

לחלק תוויות וחבילות, אני לא חושב שזה הפתרון. צריך לפתור את הבעיה מהשורש. להתייחס לחברה הערבית כמו שצריך, לתת לה לעשות תיקון מחדש. העדפה מתקנת בכל התחומים, אם זה הכשרה מקצועית ואם זה תעסוקה, וכמובן תקציבים זה הכי חשוב.

ברור לגמרי. תודה רבה. אני פונה לחבר הכנסת סעדי, ואחר כך למוסד לביטוח לאומי, וחוזרת אחר כך לחברי הכנסת. בבקשה.

גברתי היושבת-ראש, תודה לך על הדיון והמעקב הזה, זה בעקבות הדיונים ויום העוני - -

שעשינו ביחד ביום המיוחד.

- - שעשינו ביחד כל חברי הכנסת מכל הסיעות. אני אומר לך שהמצב הולך ומחמיר. אם אנחנו צריכים לדבר על אספקת מזון, הגענו למצב של קיבוץ נדבות - -

בית תמחוי.

- - ובתי תמחוי כדי לספק ולחלק. בשביל זה יש עמותות, וכל הכבוד לעמותות. כל הכבוד לעמותות בחברה היהודית, אבל גם אצלנו, במיוחד בחברה הערבית, שעושות עבודה מצוינת בנושא הזה. אני שואל איפה המדינה? איפה הממשלה? נתתי את הנתון הזה כי זה זעק לשמים והגיע עד לבג"ץ, 18,000 מתוך 18 מיליון לעמותות בחברה הערבית שמחלקות מזון. בושה וחרפה.

אהבתי את הפתגם של חברי עלי סלאלחה, שאנחנו לא רוצים דגים, שייתנו לנו את הכלים, ואנחנו החברה הערבית, יש לנו יכולות ואפשר להסתדר.

שאלתי את חברתי, ג'ידה רינאוי זועבי, ולא כניגוח, יש תוכנית כלכלית, אתמול היא הוצגה, כשלמעשה היא בושה וחרפה מהבחינה של שכר המינימום. מעלים את זה ב-50 שקל, אני לא יודע לכמה שנים, כאשר יש פה הסכמה רחבה מכל הסיעות, לפחות להגדיל את זה ל-40 שקל. גם ככה 40 שקל זה מינימום. מה זה 40 שקל? זה 6,000 שקל - - -

זה להעלות את זה ליותר מ-7,000 שקל בחודש במקום 5,300. זה עלייה של 2,000 שקל.

במקום שיבואו וידפקו על השולחן ויגידו: זו התוכנית וככה צריך לעשות, אז נמנעים. זה לא זה.

אני מדבר על איך אנחנו נתמודד עם העניין של ביטחון תזונתי, צריך להוריד את יוקר המחיה. ואנחנו פה עדים להעלאות מחירים כמעט בכל התחומים.

אני קראתי את התוכנית הממשלתית. אני אומר לחבריי פה, סמי, מאזן ואימאן, אין אפילו חלק אחד שמתייחס לחברה הערבית, אין. שלוש נקודות זיכוי למי שמשתכר בשכר מינימום, מה זה נותן לו? מה זה עוזר לו? אי-העלאת שכר מינימום, הרי רוב החברה הערבית משתכרים שכר מינימום ופחות, 50% מתחת לקו העוני, אז על מה מדברים?

תגידו לי דבר אחד בתוכנית הכלכלית. לא לעסקים, לא לאנשים פרטיים, לא לאזרחים נזקקים, לא לאזרחים ותיקים. מה יש? נאדה. שום דבר. אין שום דבר בתוכנית הכלכלית לחברה הערבית.

תודה רבה, חבר הכנסת סעדי. המוסד לביטוח לאומי.

אני מנהלת אגף מחקר כלכלי במינהל המחקר של המוסד לביטוח לאומי. בין היתר אני אחראית יחד עם הצוות שלי על כתיבת דוח העוני הרשמי, ואנחנו עושים מפעם לפעם סקרים של ביטחון תזונתי, סקרים שמקיפים במדגם מקרי את כל המשפחות בארץ. נכון, נאמר קודם, הסקר האחרון היה בשנת 2021, ממש עכשיו. נתונים שלו, ממצאים עיקריים הוצגו בתיבה שהתפרסמה בדוח העוני, ואכן הנתונים מראים שבאוכלוסייה הערבית רמת האי-ביטחון התזונתי, כמו בסקרים הקודמים אגב שנעשו – נעשה סקר ב-2016, ב-2011 וב-2012 – בכל המקרים רמת האי-ביטחון התזונתי של ערבים היא גבוהה מאוד.

את רוצה להגדיר לנו? כי נשאלה כאן השאלה מהו אי-ביטחון תזונתי לפי ההגדרה שלכם.

תיכף אני אענה גם על זה, רשמתי לי את זה. רשמתי כמה נקודות שעלו, כי שמעתי אתכם בדרך.

רמת האי-ביטחון התזונתי היא בין 40% ל-50%, זו רמה מאוד גבוהה. אנחנו מכירים את זה גם ממדי העוני בקרב ערבים, אנחנו יודעים שגם ממדי העוני בקרב הערבים הם הרבה יותר גבוהים מאשר באוכלוסייה היהודית.

בנושא של הביטחון התזונתי אנחנו רואים עוד משהו. יש אי-ביטחון תזונתי חמור ואי-ביטחון תזונתי מתון. כשאנחנו מסתכלים על האוכלוסייה הערבית, רמת האי-ביטחון התזונתי החמור שלה היא חצי מאותם 42%, דהיינו, יש לנו חמישית מהאוכלוסייה הערבית שמעידה על עצמה, ותיכף אני אסביר את זה, שהיא חיה באי-ביטחון תזונתי חמור.

בכמה זה במספרים מוחלטים?

זה אחד לחמישה.

אחד לחמישה בחברה הערבית.

אחד לחמישה בחברה הערבית חי באי-ביטחון תזונתי חמור.

איך אנחנו מודדים את זה? אנחנו מודדים את זה לפי סקר ביטחון תזונתי של משרד החקלאות האמריקאי, שהוא תוקף בכתבים שונים.

זה כמעט 350,000 איש.

הסקר הוא של 18 שאלות, כשהמשיב משיב לכל אחת מהשאלות, למשל האם דילגת על ארוחות, האם בשנה האחרונה לא היה לך כסף לקנות אוכל. כמובן המטרה היא לאתר את מי שאין לו ביטחון תזונתי, לא בגלל שהוא עושה דיאטה, אלא בגלל מחסור כלכלי. הסקר הזה, כפי שאמרתי, תוקף גם באמריקה, גם בארצות אחרות, ואנחנו משתמשים בו. זה הסקר שאנחנו משתמשים בו בארבע השנים האלה שבהן עשינו סקרי ביטחון תזונתי, ואנחנו מגלים לגבי רוב האוכלוסייה, למרות שהעוני נמדד בצורה אובייקטיבית ולא סובייקטיבית – לא שואלים את האנשים, האם אתה עני, אלא מסתכלים על ההכנסות שלהם – ודאי לגבי ערבים, אנחנו רואים מתאם גבוה, אנחנו רואים באוכלוסייה הערבית שגם רמת העוני האובייקטיבית היא גבוהה וגם רמת האי-ביטחון התזונתי, כפי שהם מעידים על עצמם סובייקטיבית היא גבוהה. ומכאן ניתן להסיק על רמת התוקף והמהימנות של הממצאים האלה.

תגיעי איתי להגדרה, כי זה חשוב לנו כדי שנוכל להבין את המשך דברייך. אי-ביטחון תזונתי חמור ואי-ביטחון תזונתי - - -

במשך 18 השאלות שעונים עליהן יש ניקוד קבוע – יש נספח בפרסום שלנו, גם ב-2016, גם ב-2011, 2012, ויצא גם כשיהיו ממצאים שלמים של הסקר הנוכחי – יש נספח שבכל שאלה מקבלים ניקוד ואוספים את הנקודות. מעל לסף מסוים זה נחשב אי-ביטחון תזונתי חמור, מתחת לסף מסוים - - -

תני לנו דוגמה, שננסה להתחבר לדברייך.

אם רואים שהמשפחה ענתה על סדרת שאלות שלא הייתה לה אפשרות - - -

מה יש שם למשל? שאלה. תני לי דוגמה.

למשל הילדים הלכו לישון בלי אוכל כי לא היה כסף. האם ויתרתם על אוכל כי לא היה לכם כסף לאכול. האם דילגתם על ארוחות. אני לא זוכרת בדיוק את כל השאלות. הכול כתוב. מעל לסף ניקוד מסוים זה נחשב אי-ביטחון תזונתי חמור.

כמי שעובדת ומכירה את הנתונים האלה לאורך השנים, ואת אומרת שהיו סקרים כבר ב-2011, 2012, 2016, 2021, איזה מגמה אנחנו רואים?

המגמה שאנחנו רואים בשנים האחרונות היא ירידה קלה בעוני של המשפחות - -

כמעט לא מורגשת לפי מה שפרסמתם.

- - לכן גם ירידה קלה – קלה, אני מדגישה – ברמת האי-ביטחון התזונתי. ראינו שאצל האוכלוסייה החרדית הרמה של הירידה הייתה דווקא גבוהה. אני רוצה להזכיר שמדובר בשנת משבר, משבר קורונה, בחברה החרדית יש סולידריות הרבה יותר גבוהה, יש ארגונים תומכים ומסייעים ברמה הרבה יותר גבוהה. גם על זה דרך אגב שאלנו בשאלונים הקודמים, עד כמה נעזרתם בארגונים ובאנשים כדי להתגבר על האי-ביטחון התזונתי שלכם, וראינו שבאוכלוסייה החרדית רמת הסולידריות הרבה יותר גבוהה, ולכן גם זה, לא רק המחסור הכלכלי, משפיע על האי-ביטחון התזונתי.

אנחנו רואים שיש ירידה קלה בעוני, אנחנו רואים שיש השתדלות מצד הממשלה לעשות כל מיני - - -

איפה את רואה את ההשתדלות?

למשל אנחנו רואים שבשנים האחרונות הייתה התגייסות גדולה להגדיל את הקצבה להשלמת הכנסה של קשישים. המיזם לביטחון תזונתי, אני חושבת שהוא גם הורחב בשנים האחרונות. דרך אגב, בכובע השני שלי עבדתי גם על הנושא של הקריטריונים. ראיתי ששאלת קודם את יוכי.

גברתי, הקורלציה בין קשישים לביטחון תזונתי בחברה הערבית היא גבוהה מאוד?

לא הסתכלתי בחברה הערבית. אני יכולה לומר שקשישים באופן כללי סובלים פחות מאי-ביטחון תזונתי מאשר משפחות עם ילדים. ואפשר להבין את זה, התיאבון של ילדים, הצרכים שלהם הם אחרים. יושבת פה רונית אנדוולט, והיא יכולה להגיד.

גברתי, דווקא בגלל מה שאמרת עכשיו, שמשפחות עם ילדים נזקקות יותר, החברה הערבית היא חברה הרבה יותר צעירה, כך שהמצב במשפחות הצעירות האלה הרבה יותר קשה. וזה שהעלו את קצבת הזקנה, שזה חשוב, אני בעד. אני בעד להעלות את זה - - -

בינתיים עוד לא העלו את קצבת הזקנה לצערנו, אבל העלו את השלמת ההכנסה.

אנחנו לגמרי בעד, וזה חשוב. זה בכלל לא פותר לנו את הבעיה. אני לא אומר את זה כדי לתקוף. אני חושב מה הצעדים הנכונים כדי לראות מספרים הרבה פחות מזעזעים. אני חושב על זה, מי שענה כן על השאלות שאמרת, אני חושב על המצוקה האנושית, הנפשית, החברתית. הוא נתן לילדים שלו לישון בלי אוכל כי אין לו.

אני חושב על הפתרון. בחברה הערבית, גברתי, יש כמות גדולה מאוד של ארגוני צדקה. יכול להיות שהם לא הכי מקצועיים בעולם, יכול להיות שהם לא עונים ספציפית על הקריטריונים של משרדי הממשלה, אבל יש כמות רצינית מאוד של ארגוני צדקה, שקשורים למסגדים ולכנסיות, ואלה פעילים חברתיים. לא מעט ארגונים כאלה. הארגונים האלה יכולים, אם מישהו מארגן אותם, אם מישהו נותן להם את הכלים כיצד לעבוד אל מול משרדי הממשלה – הם יכולים לעזור לנו בסוגיה הזאת בצורה דרמטית. בתקופת זמן מאוד קצרה אנחנו יכולים לעשות המון בנושא, לפחות של ביטחון תזונתי.

חבר הכנסת אבו שחאדה, שמענו קודם את הנציגים של משרד הרווחה שאומרים שיש באופן יחסי מעט. כלומר, אם זו התפיסה, והיא שונה ומנוגדת לדברים שאתה אומר עכשיו – אתה אומר להפך, אתה אומר שיש דווקא הרבה – פה אנחנו מדברים על פער שצריך לגשר עליו.

נכון. אני אומר שיכול להיות שהארגונים האלה – אני התנדבתי בחלק לא קטן באזור שלי, ואני מכיר, ובאזור שלי זה עוד פחות מפותח מאזור המשולש והגליל, ויש גם בנגב – יכול להיות שהם לא מקצועיים או שהם עובדים בצורה שונה מהקריטריונים. צריך לעזור להם כדי שהם ידעו לעבוד אל מול הביטוח הלאומי, משרד הרווחה, משרדי הממשלה השונים, כי יש, יש כמות לא מעטה של אנשים שנותנים את החיים שלהם בעבודה של צדקה.

בהחלט. אני פונה לעוד נציג של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, יושב-ראש המועצה, ואחר כך אני אחזור אליך, חבר הכנסת מאזן גנאים ואחר כך חברת הכנסת יאסין.

קודם כול, אני מאוד שמח להיות כאן בדיון הזה, כי הוא דיון חיוני לפי דעתי וטוב שיזמתם את הדיון הזה. אני בסך הכול חודשיים מאז שקיבלתי מינוי מהשר מאיר כהן להקים מחדש את המועצה הלאומית לביטחון תזונתי.

אנחנו מאחלים לך בהצלחה רבה ומכל הלב. אני זוכרת שהשר מאיר כהן הגיע לכנסת והכריז שהוא מקים את המועצה. הוא קיבל כאן גיבוי מקיר לקיר, ואנחנו מאחלים לך רק הצלחה.

תודה רבה. אנחנו נעבוד ביחד. אני מאוד מאוד מקווה שנוכל לעבוד עם ועדת הרווחה ביחד ולקדם נושאים משותפים.

אני רוצה להזכיר לנוכחים שהמועצה הזאת קמה מכוח חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, שתפקידה לייעץ לשר הרווחה וגם לשרים הנוגעים בדבר, בריאות וחינוך, בנושא של מדיניות לאומית, בנושא של ביטחון תזונתי. וזה אני חושב הדבר שחסר פה, אין פה מדיניות לאומית, יש פה טלאי על טלאי. זה לא פלא שהחברה הערבית נפלה בין הכיסאות.

מה זאת אומרת עמותות? אני מאוד מעריך את העבודה של העמותות, אבל התפקיד של המדינה זה לא להסתמך על עמותות ועל קיומן או אי-קיומן של עמותות צדקה. מדינת ישראל של שנת 2021 לא יכולה להרשות לעצמה - - -

2022.

במיוחד לא יכולה ב-2022.

הדבר הזה הוא תולדה של מדיניות של ממשלות רבות שפירקו את מדינת הרווחה לגזרים. זה התפרקות של האוניברסליות. אין לנו מושג מי מקבל וממי מקבל. הנושא הזה שמצד אחד יש מיזם לביטחון תזונתי, מצד שני יש עמותות, ומצד שלישי יש מפעל הזנה.

אין יד מכוונת, מתכללת, מדיניות, איזה תוכנית ארוכת טווח איך עושים, איך נלחמים, יעדים. בפעם הבאה אנחנו מזמינים אותך להגיע פיזית. די עם הזומים האלה.

נודע לי במקרה אתמול שיש דיון כזה, ופיניתי את הזמן. אני מקווה מאוד שאני אקבל הזמנות באופן מסודר.

בהחלט.

אני חושב ששר הרווחה מאיר כהן, ברגע שהוא פנה אליי למלא את התפקיד, אני ידוע כמי שמקדם נושאים של מדיניות חברתית ברוח של מדינת רווחה. אנחנו רוצים להכניס את כל הנושא הזה לטווח של מדיניות כוללת שמתייחסת לשאלות של שכר מינימום, לשאלות של קצבאות, לנושא של ביטחון תזונתי פרופר, נושא של עוני. כל הדברים האלה, זה לא פלא שהחברה הערבית רעבה. זה פשוט עולה בקנה אחד עם ממדי העוני. מה ההפתעה הגדולה פה?

אתה יכול לספר לנו על עוד חברי מועצה? נשאלה כאן השאלה האם יש חבר מועצה מהחברה הערבית.

כבוד יושבת-ראש הוועדה, אני מאוד רוצה שנקדם חקיקה חדשה. החקיקה שמסדירה את המועצה הזאת מיושנת. כל משרד שולח את הנציגים שלו. זה לא פלא שרוב המשרדים שלחו נציגים יהודים. התעקשתי שתהיה נציגה ערבייה, ובאמת אחת מהנציגות של משרד הרווחה היא נציגה ערבייה, וגם התעקשתי שבמועצה להשכלה גבוהה ישלחו נציגה מהחברה הערבית. אני מאוד מתעקש, ואני אשמח שהסגן שלי יהיה גם מהחברה הערבית, כי החברה הערבית צריכה ייצוג. לא יכול להיות ש-50% מהמשפחות שם במצב כזה, זה לא דבר שמתקבל על הדעת.

מה התוכניות שלכם כרגע כיושב-ראש המועצה?

אנחנו עכשיו מקימים את המועצה, מקימים ועדה מדעית ומקימים ועדה של כל הארגונים, כי אנחנו צריכים לשמוע את הקולות של הארגונים.

התפקיד שלנו, אני רוצה לעשות את זה ואני אשמח לשותפות של הוועדה, זה להציע לדיוני התקציב הקרובים מתווה לאומי למדיניות חברתית כוללת בנושא של ביטחון תזונתי, שאיננה מנותקת, שצריכה לכלול תקציב, צריכה לכלול הסדר חדש, אמנה בחלוקת העבודה בין המדינה לבין העמותות. התפקיד של הרגולציה פה והפיקוח הוא נורא חשוב, אנחנו לא יודעים מה העמותות עושות, יש כל כך הרבה הסדרים.

אתמול הלכתי לאחד מהיישובים הערביים עם הסטודנטים שלי, ושאלתי אותם, איך אתם מתפקדים בתחום הזה? אמרו לי: הכרטיסים שהגיעו אלינו, כרטיסי המיזם, ראש המועצה ספסר איתם. הוא עכשיו במשפט על הנושא הזה. העמותות – לא ברור מי נותן למי ואיך, אם זה קשרי משפחה, לא קשרי משפחה.

בקיצור, אתה אומר שיש הרבה בלגן, יש הרבה אי-ודאות, צריך להתחיל לעשות סדר.

בואו לא נופתע. אני אשמח שנציע מתווה - - -

כבודו, רק תרשה לי הערה אחת בבקשה. אני מסכים איתך לגמרי לגבי הגישה ברמה העקרונית, אני לגמרי איתך בראש של מדינת רווחה, אבל אנחנו יודעים כיצד מדינה מתקדמת, כמה איטיים הצעדים שלה. לכן אני חושב פה, לפחות בשלב הראשון, בשנים הראשונות של העבודה הזאת, מאוד חשוב לעזור לעמותות לשרוד, לקבל את התפקיד שלהן ולמלא אותו בצורה הרבה יותר טובה ומקצועית, עד שהמדינה תוכל לכסות בנושאים כל כך רגישים על התפקידים של העמותות. לפחות בשלב המעבר - -

צריך עזרה ראשונה עד שמסדירים את הכול.

- - מאוד חשוב שייקחו את התפקיד שלהם ויהפכו להיות יותר מקצועיים.

תודה רבה לך, רוני, יושב-ראש המועצה.

אולי משפט אחרון.

משפט אחרון, ורק רציתי לומר לך שאנחנו מאוד מזמינים אותך לכאן, לוועדה, שנוכל חברי הוועדה לשתף אתכם פעולה, לקדם דברים. דיברת עכשיו על שנת התקציב הקרובה והדיונים שמתחילים, אנחנו פרטנרים לגמרי. אם אתם עושים את זה דרך משרד הרווחה ודרך השר, זה מצוין, אבל מבחינת הוועדה זה לגמרי בראש סדר העדיפויות שלנו.

אני מעמיד בפנייך אתגר, להקים ועדה משותפת עם ועדת הבריאות וועדת החינוך רק על הנושא הספציפי של ביטחון תזונתי בחברה הערבית, להקים תת-ועדה עכשיו שתגיש את הממצאים. אני מוכן לרכז את זה בשמחה.

מצוין. אנחנו נפנה מכאן במכתב אחרי הדיון לחברת הכנסת סילמן וחברת הכנסת השכל. נוציא מכתב מטעם הוועדה ונציע להם את ההצעה הזאת, ואפשר יהיה להתקדם. תודה רבה לך שוב. חבר הכנסת מאזן גנאים.

גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להזכיר לך ש-53.3% מהחברה הערבית מתחת לקו העוני. שני שלישים מהם ילדים, רק 30% מקרב האנשים יוצאים לשוק העבודה, 70% יושבות בבית, 14% מקרב הגברים מובטל. הרשויות בחברה הערבית כולן נמצאות באשכול מ-1 עד 3 חוץ משתיים או שלוש רשויות. זאת אומרת, אם רשות, יש לה תוכנית הבראה וחשב מלווה, אפילו אין לה מחסן לאספקת אוכל במידה ומישהו זקוק לאוכל הזה. זה רק מראה שלא צריכים לסמוך על הרשויות של החברה הערבית, כי אין להן, פשוט אין להן. רובן היום בתוכניות הבראה וחשבים מלווים.

ואם אנחנו מדברים על החברה הערבית בכלל, בואו נדבר על אנשי באר שבע, זאת אומרת, על הכפרים הבלתי מוכרים בפזורות, בשבטים, שאין להם מה לאכול, אין להם מרכזי קנייה, כלום. כמעט ואין להם - - -

מה הם עושים?

מסכנים, אני אומר לך. הם סומכים על מה שהם מגדלים. כשאנחנו מדברים היום על אלימות ופשיעה, מה את רוצה ששני שלישים - - -

עוני זו סיבה מרכזית.

שני שלישים מהילדים הערבים מתחת לקו העוני. איך אנחנו היום מטפלים בתופעת האלימות והפשיעה בחברה הערבית? מפה נובעת הבעיה של החברה הערבית. לא נולדנו פושעים. אנחנו נגד אלימות, נגד פשיעה, אבל פשוט מאוד ילד רעב, שנמצא ברחוב, אין לו מסגרת, הוא חסר מעש, בסופו של דבר מוצא את עצמו עם כנופיות הפשע שמציעות לו כסף קל, ולצערי עם כל הכאב הוא מצטרף אליהן.

לכן השאלה, מה תפקידה של הממשלה. אם לא יהיה פה שילוב בין כל המשרדים, גם בריאות, גם רווחה, גם אוצר, בסופו של דבר נשב בעוד שנה ונקבל את אותה התוצאה. תודה לך.

תודה רבה לך. אני יודעת שיש עוד ועדות, אני ממש מבקשת שכן תישארו, זה חשוב לי מאוד.

אנחנו נשארים.

יש פה עוד נתונים שתיכף נשמע, וחשוב לי שתהיו מעורבים, כי בואו, בסוף צריך לעשות את הדברים האלה. בסוף המשימה הזאת, אם לא עושים אותה ביחד הרבה אנשים, אז אי-אפשר להזיז את האבן הזאת ולדחוף אותה במעלה ההר, ולכן החשיבות שלכם רבה מאוד בהמשך התהליך. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין.

צוהריים טובים לכולם. אני רוצה להתחיל את הדברים שלי בזה שהמנכ"ל של הוועדה שהוקמה, אני רוצה לברך אותו על עצם העובדה, שהוא מכיר בבעיה, והוא מכיר בצורך והוא גם מכיר ומבין את הדרך שצריך לפתור את הבעיה. עצם העובדה שהוא מדבר על שיתוף האנשים הנוגעים בדבר, זה כבר אומר משהו.

אני לא רוצה לחזור לנתונים ולמספרים. הנתונים מאוד כואבים. אנחנו מכירים משפחות וילדים שישנים בלי אוכל.

את אומרת: זה לא מספרים בשבילי, אני מכירה.

בדיוק. אני מכירה אנשים. אני מכירה ילדים. ובשנתיים האחרונות, בקורונה, המצב הלך והחריף, אפילו מה שנקרא "מנה חמה" לילדי בתי הספר, וזה לא מנה חמה, גם שם צריך להסתכל ולעשות את מה שצריך לעשות, גם הדבר המינימלי הזה לא התקיים. כשהתוכנית חזרה לפעול, אנחנו חייבים לזכור, כבודה, שהתוכנית לא מופעלת בכל בתי הספר, ואז גם את הדבר הזה הילדים לא מקבלים.

אני לא רוצה להביא מראות מצמררים על ילדות שביקשו אוכל שנשאר, ועל אימא שאומרת לבת הקטנה שלה: את אכלת בבית ספר, ומה שהיא הביאה, תשאירי את זה לאחים שלך. ברמה הזאת אנחנו נמצאים ונמצאות.

השאלה עד מתי נמשיך לדבר את הדברים. בסוגיה של התווים הוא הזכיר משהו, אבל אני רוצה להגיד שכל התוכנית של התווים הייתה על הפנים, כי, א', היא לא הגיעה ליעד שלה, ב', לא לאנשים שצריכים לקבל אותה, ג', גם לא התאמצו – אלה שזכו בתפעול התוכנית לא התאמצו לחפש את האנשים שמגיע להם.

חברי מאזן דיבר על האוכלוסייה בנגב, ביישובים הבלתי מוכרים, שאף אחד לא רוצה לא להכיר ולא לראות לצערי הרב. היום, עכשיו, לפני שעה, הגיעה אליי בקשה מיישוב בלתי מוכר, שיש בו חנות בכניסה, במקום שומם, חנות. מה זה חנות? צריף כזה קטן שיש בו מצרכים מאוד מאוד בסיסיים. את שומעת כבודה?

זה קרה בהרבה מקומות.

היא שאלה איך הם חיים. אני מדברת על משהו טרי טרי. שולחים לה צו הריסה. חנות שיש בה כמה דברים בסיסיים, לאנשים שאין להם אפשרות לצאת מהיישוב לקנות, שלילדים תהיה אפשרות לקנות משהו קטן. רוצים להרוס כי זה מסכן את ביטחון המדינה, כי על זה מדינת ישראל יכולה ליפול, בגלל חנות, בגלל ילד קטן. אי-אפשר להמשיך את מה שקורה. אי-אפשר לדבר כל הזמן את אותה השיחה. כואב לי הלב שאני חוזרת על הדברים, אבל צריך לעשות מעשה, צריך להגיע למקום שלא יישארו ילדים עניים.

אגב, עמותות שעושות עבודה נפלאה, ואני יכולה להביא דוגמה מעמותה שאני עובדת בה ורואה את הדברים מבפנים, "סיוע 48", מאות אלפי סלי מזון הם חילקו בכל המקומות, לכל מי שצריך, אבל זה לא יכול להיות, זו האחריות של המדינה, זו האחריות של משרד הרווחה, זו האחריות לחוקק חוקים, לתת קצבאות שיאפשרו חיים מכובדים לאנשים.

צר לי מאוד על התוכנית הכלכלית של העזרה. מגוחך להסתכל ולהגיד שמשפחות שיש להן ילדים מגילאי 6 עד 12 שיקבלו X מסוים, ןמה עם ילדים יותר קטנים?

אנחנו חייבים להתקדם.

אני חייבת להשמיע את הזעקה הזאת כי אי-אפשר, מה עם מבוגרים? מה עם סטודנטים?

את צודקת, אבל יש עוד עשרה נציגים שלא הגענו אליהם. אני פונה אלייך, חברת הכנסת.

אני רוצה שנגיע לכולם, אבל אני רוצה שיצאו מכאן גם החלטות ולא רק המלצות.

את צודקת. קודם כול, אנחנו הרשות המחוקקת, פחות הרשות עם ההחלטות, אבל קודם כול החשיבות של זה שכולם ישמעו, בגלל שיש לנו כאן את יושב-ראש המועצה שעכשיו דיברנו איתו, בגלל שמשרד הרווחה כאן, בגלל שהביטוח הלאומי כאן והרבה מאוד עמותות, ואני רוצה להציף את כל הדברים, ולכן אני מבקשת שנסיים את הדברים. תודה רבה לך, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. תודה רבה שהגעת, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

תודה לך, כבוד היושבת-ראש, האמת רציתי להגיע מההתחלה, אבל היה לי דיון בוועדה שבראשותי, ואני שמחה שנענית לבקשתי לקיים - - -

זה היה במקביל. הבנתי שפנית אלינו. בדיוק סיפרתי שעשינו כאן את היום המיוחד של המאבק בעוני, אז יצאנו ופגשתי את יונס, ואמרנו שנעשה את היום הזה. שמעתי שגם פניתם במכתב רשמית.

כנראה מהתרגשות באותו יום – אם את זוכרת, אחרי הנאום שלך, פניתי אלייך ודיברנו. אבל לא חשוב, חשוב שהדיון התקיים, זה העיקר. וגם חשוב שהנושא יקבל את תשומת הלב המתאימה.

האמת, כולנו מכירים את מצב העוני באוכלוסייה הערבית. כולנו יודעים ש-60% מהילדים העניים הם ילדים ערבים, וכולנו יודעים שהעוני באוכלוסייה הערבית הוא הרבה יותר עמוק. גם אלה שחיים מתחת לקו העוני, באוכלוסייה הערבית העוני יותר עמוק מאשר העוני באוכלוסייה היהודית. ויש הרבה מחקרים שהראו שסיוע שניתן באותה מידה לכלל המשפחות הצליח להרים שיעור יותר גבוה של משפחות יהודיות מעל לקו העוני, כאשר זה לא קרה באוכלוסייה הערבית.

ממש העלינו את זה בתחילת הדברים, גם הראינו כאן נתון שמסביר את מה שאת אומרת. אלה הנתונים.

אני חייבת להגיד שאחת הבעיות, שאנחנו, כחברה הערבית, צריכים להתחיל להתגבר עליה, זה הרגשת הבושה מהעוני. כלומר, כנראה הדוקטרינה ששנים שלטה במדינה הזאת, שהאשימה את הקורבן במקרה הזה ודיברה על מתבטלים ולא רוצים לעבוד ודברים כאלה, נתנה להרבה אנשים להרגיש בושה כאשר הם נמצאים בעוני, וגם קושי לבקש סיוע – לא שהוא קיים בהרחבה – והמדינה מתעלמת מזה ומנצלת את העובדה שמתביישים לדבר על עוני. ככה אני רואה את זה. המדינה מנצלת את העובדה שמתביישים לדבר על עוני ומתביישים לדבר על חוסר ביטחון תזונתי.

ומי שרוצה ללמד אותנו על ידי העלאת מיסים לא לשתות קולה ופאנטה, שיסתכל גם על הנזק הבריאותי שנעשה לילדים האלה, כאשר אין להם תזונה נכונה ותזונה בריאה, ואין להם תזונה, נקודה, בהרבה מהבתים האלה. זאת האחריות שצריך לקחת.

ביטחון תזונתי אפשר לפתור דרך הרבה תוכניות, זה לא עניין של פילנתרופיה, והגיע הזמן להפסיק עם זה שאנשים ייקחו על עצמם את מה שהמדינה לא לקחה על עצמה. המדינה מייצרת את העוני דרך מדיניות כלכלית מאוד דורסנית. המדינה צריכה לתקן את המעוות שהיא עשתה.

מילים כדורבנות.

אני לא אכנס לתוכניות, והרבה מהדברים שאמרה חברת הכנסת אימאן, כל הנושא של התלושים ואיך שחילקו את התלושים האלה, ועם איזה חנויות עשו את הדילים כדי שאנשים לא ידעו אפילו על קיום האופציה הזאת, אבל אני חושבת שהגיע הזמן לתוכנית מקצועית, תוכנית מאוד ברורה, משלבת כוחות של כל הגורמים. לא ייתכן שהמדינה כולה מדברת על עוני, על עליית מחירים, ואין תוספת תקציבית למאבק בעוני.

דיברתי עם משרד הרווחה, הבנתי שאין להם שום תוספת תקציבית כדי לטפל בנושא העוני באופן מיוחד, וזורקים את זה תחת הכותרת של "סל גמיש", שכל לשכת רווחה אולי תבחר חלק מהתוכניות ואולי לא. הגיע הזמן לתוכנית, גם למאבק בעוני ובתוכה גם הנושא של הביטחון התזונתי. אני מציעה לכבוד היושבת-ראש, שתחייב אותם שיגיעו אלייך, וידווחו על התוכנית הזאת בצורה הכי ברורה.

גם, אבל קודם לכן, אני לא בטוחה שכבר היית כאן כשדיברנו עם יושב-ראש המועצה לביטחון לאומי, עכשיו הוקמה מחדש אחרי כמה שנים שהיא בכלל לא פעלה. הוא בדיוק דיבר על זה.

היא לא פעלה, והשאלה מה הסמכויות שלה.

היא מועצה מייעצת על פי חוק, אנחנו יודעים, עם זאת, הוא דווקא זרק לנו עכשיו את הכפפה ואמר לנו: בואו תעשו, צריך לעדכן פה את החקיקה. אני התרשמתי לטובה מההיכרות הקצרה שהייתה לנו כאן היום. יושב-ראש המועצה בא, לא רק עם כוונות טובות, אלא עם ניסיון ועם תוכניות, שזה הדבר החשוב. בהחלט הזמנתי אותו להיות חלק פעיל מהדיונים שלנו, כדי שנוכל לקדם - - -

את יכולה לסמוך עליי אם יש צורך בשותפות.

חד-משמעית. אני יודעת תודה רבה.

תודה. תודה.

עכשיו נעבור - - -

אנחנו כל הזמן מזכירים את הילדים במעגל העוני וחוסר הביטחון התזונתי, אבל כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, אני חייבת להגיד שגם ציבור הנשים נפגע בצורה מאוד קשה, במיוחד בשנתיים האחרונות. בסופו של דבר רוב מי שמטפל בילדים העניין האלה זה נשים, אימהות חד-הוריות.

את צודקת בהחלט.

שמעדיפות לתת לילדים שלהן ולא לעצמן.

אני רוצה לפנות לסיכוי, עמותה לקידום שוויון אזרחי, רכזת תכנון מדיניות שוויונית.

אכן, אנחנו ארגון ערבי-יהודי משותף, אנחנו פועלים בתחום בשנתיים האחרונות. אני מברכת אותך ואת עאידה ואת כל מי שנמצא פה מסביב לשולחן על קיום דיון כזה מאוד חשוב. מה שחשוב לנו לציין שבאוגוסט האחרון פרסמנו מחקר חדש יחד עם ארגון מזון שיושבים לידינו, שבדיוק עסק והיה חלוצי מבחינת מיפוי החסמים והמלצות מדיניות ברמת מקרו ומיקרו, למה יש אי-ביטחון תזונתי בחברה הערבית ומדוע יש ייצוג יתר לחברה הערבית בשתי רמות. אני אצמצם את הדברים שלי כדי לאפשר לקולגות.

מצאנו ברמת מקרו שיש שם שלושה חסמים. חסם ראשון, כמו שכולם יודעים, היעדר תשתית ידע וניהול מובנה. הזכירה פה חברתנו מאגף המחקר מביטוח לאומי שאכן היו כמה סקרים ספורדיים. אין שיטה ואין דפוס עבודה מובנה, גם השיטות המתודולוגיות המחקריות היו שונות בין הסקרים השונים, וגם סוגיית הנגב של כפרים מוכרים ובלתי מוכרים לא קיבלה שם ביטוי, וזה מאוד חשוב. כשאין מידע אי-אפשר לתכנן מדיניות, וזה כאילו מעגל קסמים שמזין את עצמו.

מה עשיתם עם האינפורמציה שהצלחתם לאסוף?

זהו. זה אחד החסמים שעמדו לנגד עינינו בתחום המחקר, וחסר לנו היום לשמוע את הנציגות של משרד החינוך, וזה בכל נושא סוגיית ההזנה של בתי הספר. כשהציע עכשיו יושב-ראש המועצה הארצית לביטחון תזונתי לקדם ועדה בין ועדות שונות של הכנסת, מאוד חשוב לא רק בריאות, גם חינוך, גם רווחה, גם קידום מעמד האישה והרבה אנשים מסביב לשולחן. צריך להסתכל על הנושא הזה לא רק במשקפיים של רווחה, אלא באופן הוליסטי. מדברים על אישה ערבייה חלוצה שמקדמת את עצמה באקדמיה, בואו נסתכל על נשים ערביות ביישובים ערביים מכפרים בלתי מוכרים, וזה הפך להיות יותר הכלל מהחריג.

אני אגיד עוד משהו, וזה לא סקר, נתונים שקיבלנו, כשפעלנו ב"סיכוי-אופוק" מחדר המצב הערבי בקורונה, הרבה משפחות נורמטיביות, שנכנסות ומוגדרות בקטגוריות הקלסיות של אי-ביטחון תזונתי, הן לא מקבלות את המענה. זה חסם ראשון, דיברנו על תשתית ידע, כן צריך לקדם את זה. מי צריך לקחת את הנושא הזה? זה אישיו בפני המועצה הארצית לביטחון תזונתי.

האם פניתם אליהם?

פנינו, ואני אציין פה, במעמד הזה, קיבלנו לפני כמה ימים מינוי ל"סיכוי-אופוק" להיות חברים בוועדה המדעית, וזה החסם השני שאני צריכה לדבר עליו. מאוד חשוב להבטיח ייצוג הולם של החברה הערבית במנגנוני קבלת ההחלטות.

ראית שהעלינו את הנקודה הזאת.

מה שחסר לי פה זה ייצוג הולם כפול. מה זה אומר? זה בשתי שכבות. ייצוג הולם בקרב משרדי הממשלה, אבל לא רק. צריך ייצוג הולם של החברה הערבית החוץ-ממשלתית, של הוועד הארצי של ראשי הרשויות, של המועצה לכפרים בלתי מוכרים, של פורום מנהלי מחלקות רווחה, ועדת המעקב לענייני חינוך ערבי. האנשים האלה נמצאים בשדה ויכולים לחבר. מדיניות אי-אפשר לתכנן מגבוה, גם צריך לרדת למטה.

ונושא אחרון, נושא ההסברה וההנגשה. זה נושא מאוד חשוב, צריך לעטוף אותו. נושא ההזנה בבתי הספר זה החלק השני של המחקר שלנו בנושא תת-מיצוי זכויות סוציאליות. שם יש לנו המלצות מאוד מאוד רחבות. העברנו את המחקר לקראת הדיון, פשוט אנחנו מציעים לקיים גם דיון מעמיק אצלך בנושא הזה. יש שם ייצוג יתר לילדים, במקום שני ילדים, יש ילד אחד ערבי שסובל מאי-ביטחון תזונתי.

זה מול משרד החינוך.

אבל הם לא מקבלים תקציב. רק שליש מהתקציב מגיע לערבים, למרות שיש לנו ייצוג יתר ברמת ילדים.

לגבי מיצוי הזכויות, אנחנו גם עובדים מול משרד הרווחה במטה של מחוז דרום, וההמלצה שלנו שם היא לקדם מרכז מיצוי זכויות כלליות, לא רק קצבאות ביטוח לאומי, סיוע בשכר דירה וכד'.

תודה.

קודם כול, תודה רבה לך. תבורכי.

תודה גם לך.

שיהיה בהצלחה.

תודה. תודה רבה.

היושבת-ראש, רק משפט אחד ברשותך, לגבי הנתון שהיא דיברה על הדוח כאילו חמישית מהילדים בתת-תזונה חמור, באי-ביטחון תזונתי חמור. זה יותר מזה בהרבה, כי לא מגיעים לאותם ילדים ומשפחות, אין להם פשוט אפשרות להגיב על המחקר הזה.

את אומרת שיכול להיות שהנתונים עוד אפילו חמורים יותר.

הם יותר חמורים.

יכול מאוד להיות. אני מבקשת לעבור לפתחי אבו יונס בזום, מנהל הרווחה בעיריית סח'נין.

שלום רב לכולם. גברתי יושבת-ראש הוועדה, קודם כול, אני רוצה להביע הערכה עמוקה על דבקותך במטרה והניסיון להעלות את הנושא החשוב הזה לסדר-היום. אני לא רוצה לחזור על הרבה מספרים ונתונים ממה שהוזכר, אני אסתפק ואני אגיד שכאשר יש מציאות שבה מעל ל-50% ילדים עניים ביישוב, המציאות בבתי הספר היא שאין מהלך שהוא סדיר, כי ילדים רעבים לא יכולים ללמוד. אנחנו מדברים על מערכת בריאות שלא עובדת נכון, כי כאשר יש עוני, אנשים צורכים מזון שהוא לא בריא, ואז הם חולים יותר, הם שמנים יותר, ואז מערכת הבריאות מוציאה כסף, המדינה מוציאה כסף שהיא יכולה לחסוך מעצמה.

אנחנו מדברים על מערכת רווחה שלא תמיד פועלת לפי היעדים שלה, כי אם את עובדת סוציאלית והגיעה אלייך אימא שיש לה תינוק שהיא רוצה לשים במעון יום – הוא לא צריך מעון יום, הוא צריך אוכל – והיא מסבירה שהילד רעב, אבל אם הוא יהיה מסודר במעון עד גיל שלוש, הוא לפחות יזכה בארוחה. אם את עובדת סוציאלית, מה היית עושה? אם היית מסדרת אותו במעון, המדינה תשלם 3,000 שקל בחודש עבור אותה ארוחה, אז עוד פעם אנחנו מבזבזים כסף.

חד-משמעית. אתה אומר: אל תסתכלו על זה רק דרך הנתון של ההוצאה של המדינה באי-ביטחון התזונתי, תסתכלו על זה רחב, תראו את ההשלכות, תראו שהמדינה תחסוך כסף אם היא תפעל נכון, היא תציל פה ממש נפשות, ואת החוסן של המדינה, כי יהיה לה כסף "מיותר" בשביל לקחת ולהשקיע במקומות אחרים, אם אני מבינה נכון את הדברים שאתה אומר.

קלעת בול. זה שיש עניים, וזה שאין כסף למנוע את העוני, גורם לנו אובדן של מיליארדים, מיליארדי שקלים, כאשר הטיפול בבעיה יעלה לנו פחות.

זה בדיוק אותו העיקרון שכאשר לא משקיעים בגיל רך, אז משלמים הון תועפות יותר כשגדלים.

מילה לסיכום.

חייבים להציב תוכנית כללית להזנת ילדים בבתי ספר. בתי תמחוי – לאפשר לאותן משפחות עניות לקבל את האוכל וללכת לישון כמו בני אדם. אי-אפשר לטפל בבעיית העוני בלי לטפל בבעיית שיווק. חייבים להציב תוכניות. הוזכר פה שאחת הבעיות זה שהחברה הערבית לא מקבלת את העוני, עניים לא מוכנים לקבל את הסיוע, כי הם לא רוצים להכיר בזה שהם עניים, וזה טבעי.

אני גם אסכם את זה בסוף, אבל אני מזמינה אותך שוב, כמו בפעם הקודמת, גם במושב הבא, להמשיך לדבר על זה, להמשיך להציף את העניינים, נזמין אותך גם לכאן, לכנסת, כדי שנוכל לקחת את הדברים אולי צעד אחד קדימה גם עם יושב-ראש המועצה שיגיע לכאן בפעם הבאה. תודה רבה שעלית לדיון החשוב הזה.

אולי כדאי להזכיר לכולנו שכל המועצות המקומיות הערביות או כל היישובים הערביים, נמצאים במדרגות מתחת ל-4 במדד הסוציו-אקונומי. זה אומר שגם המענים הפנימיים לא כל כך קיימים.

ארגון לתת. יושבת כאן אולגה, מנהלת מחקר ושינוי מדיניות. שתי דקות, בבקשה.

תודה על הזמן החשוב הזה. ארגון לתת הוא באמת ארגון גג ובנק מזון לכ-200 עמותות שותפות, כאשר הן פזורות בפריסה כלל ארצית, 125 יישובים. מעל 16% מהעמותות שלנו הן מהמגזר הלא יהודי.

כמו שצוין פה, יש בעיה במגזר הלא יהודי, שאין ניהול תקין לעמותות, ואז הרבה פעמים אנחנו נאלצים לעבוד עם הרווחה, והם לא יכולים ליהנות מעוד שלל דברים שאנחנו יכולים לתת להם, כמו הצלת מזון, כי אין להם את כל המערך הלוגיסטי. במקרה הזה אנחנו עובדים עם הרווחה, סלי מזון, סלי מזון שבשנה האחרונה עשינו עבודה מאוד קשה להתאים אותם לאוכלוסייה הערבית, ממש לרצונות ולצרכים שלהם, זה להחליף אורז רגיל באורז עגול שהם מעדיפים, להוריד מזונות כמו קוסקוס ולהחליף בשעועית, וכל הזמן מנסים לעשות סקר ולהבין מה ההעדפות שלהם.

יש ניצול, והזכירו את זה לא פעם, של התמיכות. האוכלוסייה הערבית, בין עמותה לשתיים מקבלות תמיכות, וזה נע באחוזים בודדים, שזה יוצא פחות מחצי אחוז.

למה?

הם לא יודעים לבקש את זה. זאת הבעיה.

הם לא יודעים לבקש, הם לא מתאימים, אבל בסופו של יום פחות מחצי אחוז מהם מקבלים.

זה לא תמיד לא יודעים. כדי שידעו צריך שמישהו ינגיש את המידע.

יש פה אחריותיות של הממשלה, שהיא צריכה גם להנגיש מידע עובדתי. הייתי קצרה בדברים שלי כדי לאפשר לקולגות לדבר, אבל החלק השני של המחקר שלנו בדיוק מדבר על זה.

על הנגשה.

לא. יותר מהנגשה שפתית. אם יש חסמים מבחינת תוכן וקריטריונים, ואז להאשים את הקורבן עוד פעם.

בבקשה, בואי נסיים.

כן נגעו פה במיזם, אבל המיזם נותן מענה רק לכ-3,000 איש באוכלוסייה הערבית, כי כל המיזם עצמו כולל 10,000 איש, כשאנחנו מדברים, לפי הנתונים של 2016, של ביטוח לאומי, ש-26%, זה מה שיש לי, מהמשפחות הערביות נמצאות באי-ביטחון תזונתי חמור. אי-ביטחון תזונתי חמור זה אומר שהם מוותרים על כמות מזון, לא רק על מגוון. אשכרה על כמות ומדלגים על ארוחות, ופה אנחנו מבינים שזה בערך כ-100,000 משפחות, כשהמיזם נותן מענה ל-3,000 מהן.

תודה רבה. עמותת פתחון לב. אלי כהן המנכ"ל, בזום. שתי דקות, בבקשה.

שלום. כמה דברים מהירים, האחד הוא, לגבי כרטיסים. בפועל יש שני סוגים של כרטיסים, כרטיס שמחולק במסגרת המיזם לביטחון תזונתי, דרך משרד הרווחה, וכרטיסים שחולקו במסגרת הפרויקט של משרד הפנים, במסגרת הפרויקט של תקופת הקורונה. אני מדגיש את זה כי הפרויקט של הכרטיסים של משרד הפנים נתן מענה מצוין לאוכלוסיות ערביות בכמה רמות. ראשית, 130,000 בתי אב שקיבלו סכומים ממוצעים של מעל 2,400 שקלים למשפחה. אנחנו הפעלנו את התוכנית הזאת עבור המשרד, כך שאני נותן נתונים מדויקים, ולא רק זה, הכסף בוצע והשתמשו בו בחנויות שנמצאות בתוך היישובים, זאת אומרת, זה הרים גם את העסקים במגזר הזה.

פתחון לב בשנה הקרובה הולכת לפתוח ב-22 יישובים ערביים מרכזים של התוכנית ההוליסטית שלנו, שכוללת גם מרכז לחלוקת מזון, גם מרכז של מיצוי זכויות, גם תוכנית שמציבה לתעסוקה את אותן משפחות, ובמרכז הפעילות תוכנית חינוכית שמלווה את הילדים במשך חמש שנים מהתיכון עד סיומה או במקום עבודה או בלימודים גבוהים.

זה חלק מהפתרון, אבל אני מרגיש שבדיון סבבנו סביב הבעיה. הבעיה המרכזית ביכולת להתמודד עם סוגיית אי-הביטחון התזונתי מבחינתי במגזר הערבי היא העובדה שהשנה בפעם הראשונה המדינה שמה 100 מיליון שקלים בנושא של ביטחון תזונתי. בשנה הזאת במקביל עמותות המזון ישימו בין 1.8 מיליארד ל-2 מיליארד שקלים אל מול ה-100 מיליון שקלים של הממשלה. זאת אומרת, לבוא ולהגיד שהממשלה תיקח אחריות, זו קריאה שנראית כרגע פחות ריאלית. זאת אומרת, הפתרון כרגע, בוודאי לטווח הבינוני-קצר נמצא אצל העמותות, אלא שבמגזר הערבי הנושא של תרומות, הן מהמגזר היהודי שפחות מכוון את התרומות שלו למגזר הערבי, וגם בעיה במגזר הערבי עצמו, מונעת את היכולת להגיע לעשייה משמעותית, ולכן צריך לעשות התאמה של התקציבים שכן ניתנים על ידי המדינה, כדי שיפעלו במגזר הערבי, תוך שהם מבינים ששם יותר קשה לגייס תקציבים לארגוני החברה האזרחית. והפתרון הזה צריך להיות בליבת העשייה מעבר לכל הדברים הנכונים שדיברו פה מסביב.

תודה רבה לך.

בסוף שאלת הכסף צריכה להיות מכוונת לשם.

תודה. תודה רבה לך. ארגון מזון, ד"ר ישי מנוחין.

שלום. אני אדבר בקיצור. יש לנו חוסר מוחלט של מידע. שני הגופים הממשלתיים או שקשורים לממשלה וצריכים לספק מידע, לא מספקים מידע. המחקר האחרון של הכנסות והוצאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פורסם ב-2018. אי-אפשר לעבוד ב-2022 לפי הנתונים האלה. גם הנתונים של הביטוח הלאומי – ומירי נמצאת פה – הם נתונים חלקיים לגמרי, והם עומדים בסתירה לדוח העוני שלהם, כי לפי דוח העוני שלהם העוני עלה מ-2019 ל-2020 ומ-2020 ל-2021.

זה לא נכון. נתחיל מזה.

לפי הדוח שלהם העוני ירד, אם קראתי נכון. גם בחברה הערבית, אבל בשיעור - - -

העוני ירד בין 2019 ל-2020. כדאי קודם להסתכל על העובדות.

אני קורא: "תחולת העוני של נפשות וילדים עלתה מ-21.6% ו-29.2% ב-2019, ל-21% ו-28.7% ב-2020 בהתאמה".

אני לא יודעת מאיפה אתה קורא, לפי דוח העוני שפורסם, תחולת העוני של משפחות בין 2019 ל-2020 ירדה. מצד שני פרסמנו שם כל מיני אינדיקטורים אחרים, למשל לפי עוני סובייקטיבי, אי-ביטחון תזונתי וכו'.

אני יכול רק לצטט מהדוח - - -

לצערי הרב הדוח לא הוצג בוועדה. אם אתם רוצים, נציג אותו.

תני לו ותעני אחר כך.

בכל אופן הציטוט הוא שב-2021 ממדי העוני היו גבוהים מאלה של 2019.

ב-2021 זה לפי תחזית. אני מבקשת. זו תחזית, יש לה הגבלות. פרסמנו דוח עוני עם נתונים מלאים רק לשנת 2020.

אני רק מבקשת לאפשר לו לסיים את הדברים.

מדובר רבות על המיזם. המיזם טיפל עד כה ב-10,800, הוא מתוכנן אולי ל-28,000, ולפי הנתונים שמירי פרסמה יש 148,000 איש שעומדים בקריטריונים של המיזם, זאת אומרת, אם כל התוכניות יהיו 120,000 יישארו לא במיזם, כי אין למיזם מימון.

הדבר השלישי, כולם מדברים על המיעוט של העמותות במגזר הערבי, רק עמותה אחת קיבלה, "אמאנינא" מנצרת, והיא קיבלה 4,000 שקל בשנים שלפני זה, למרות שהם ביקשו הרבה יותר.

אני חושבת שיש לי נציג שלהם כאן היום.

אם משרד הרווחה אומר שהם לא עומדים בקריטריונים. הינה ארגון שעמד בקריטריונים ובכל זאת הוא קיבל רק 4,000 שקל.

אולי נפנה אליו ונבין למה. תודה רבה לך על הדברים האלה. בזום אחמד מוהנא.

אני חושבת שהנתון שנתן ד"ר מנוחין הוא מזעזע. אם אנחנו עם כל התוכניות המתוכננות מגיעים למשהו כמו 20% מהמשפחות שנופלות תחת הקריטריונים של חוסר ביטחון תזונתי - - -

אולי מישהו מהרווחה יוכל לתת לנו על זה איזה משפט.

זה מזעזע.

נשמע מילה מעמותת "אמאנינא". מה זה "אמאנינא"?

התקוות שלנו.

"אמאנינא" זה משאלותינו.

שמעת את הדברים שכרגע אמר ישי.

אכן. "אמאנינא" בעברית זה משאלותינו. זה הפרויקט הראשון שהתחיל בהגשמת משאלות של ילדים חולים.

קודם כול, אני רוצה לברך את יושבת-ראש הוועדה על היוזמה וההובלה של הדיון לצד חברי וחברות הכנסת שנמצאים בוועדה. אני שומע, לא רואה את כולם, אבל שמעתי גם את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שמעתי את חברת הכנסת אימאן ח'טיב.

זהו, רק שתינו.

נשארו רק חברות הכנסת.

אם שתיכן שם, אני רגוע.

יש לך ממש דקה וחצי, כי אנחנו צריכים לעבור לעוד כמה נציגים.

בהתחלתו של גל הקורונה הראשון, בתקופת המשבר, הובלנו את כל נושא הביטחון התזונתי בחברה הערבית. עמדתי בראש הצוות בחדר המצב שהוקם בנושא הביטחון התזונתי. לאחר מכן בחודשים האחרונים חזרנו לשגרה, חלוקת סלי מזון ל-800 משפחות נזקקות בחברה הערבית, ומה שגילינו שהשגרה היא אכן מצב חירום שהיה בתקופת הקורונה. פניות לעזרה שאנחנו מוצפים בהן מספרות את הסיפור ומגלות את האמת הקשה.

שמה?

שהצרכים הבסיסיים של משפחות רבות בחברה הערבית לא מסופקים, ואין באפשרותנו לתת מענה על הצורך הקיים, בשל חוסר המשאבים התקציביים.

תסביר את אותו נתון שקודם דיבר עליו ישי. סכום מוזר של 4,000 שקל.

אני ניהלתי את הארגון הזה שאנחנו מדברים עליו, שמאותם 18 מיליון שקל קיבלנו רק 4,000. יש עוד שני ארגונים נוספים שקיבלו ביחד 4,000.

למה זה? מה זה הסכום הזה?

ככל שזה לא תלוי בי, אני לא בטוח שתכללנו סיפור של ביטחון תזונתי של מעל 2 מיליון שקלים – ככל שזה תלוי בי, אני היום לא המנכ"ל, אני בוועד המנהל, אולי לא הייתי משקיע עצומות ניהוליות בהגשה נוספת כדי לקבל סכום כזה.

אתה יכול להסביר את החסם הזה? למה קיבלתם רק 4,000 שקל? שומעים אותנו אנשים עכשיו במשרד הרווחה, בוא ננסה להבין.

יש לזה כמה סיבות לדעתי. אני חושב שהמדיניות הקיימת בממשלה, במשרד הרווחה, עד כמה שמנסים לסייע ולתמוך, המדיניות עדיין מחזקת את החזקים ומחלישה את החלשים. הזכיר את זה קודם חבר הכנסת אוסאמה סעדי בנושא הקמחא דפסחא. הקמחא דפסחא מחלקים קודם ליהודים, לא לערבים. אין שום ארגון ערבי, גם "אמאנינא", שמנהלת תקציב של 2 מיליון שקל לביטחון תזונתי, לא יכול להתחרות. בעיד אל-פיטר, באל-אדחא והרמדאן, ראש השנה הנוצרית והחגים הדרוזיים, אני לא יכול להתחרות בפסח ולא בראש השנה. בסופו של יום התקציב הוא עוגה שמתחלקת, אין שום ארגון ערבי שמחלק קמחא דפסחא בחגים שהם לא יהודיים, שיכול להתחרות על העוגה הזאת. זאת מדיניות שצריך לשנות.

השאלה, מה צריך לשנות. האם יש קריטריונים פנימיים שמגדירים כמה כסף תוכלו לקחת? איך קובעים מה הסכום שאתם מקבלים?

בואו נתקן.

סמאח תתקן אותי אם אני טועה, עד שנת 1998 הקול קורא הזה היה מיועד - - -, כך שארגונים ערביים לא ניגשו אליו. אני מסכים עם הטענות שהיו קודם של חוסר הנגשה, חוסר מקצועיות, אבל מאוד בחלקיות. אני מאוד מסכים עם הגישה של סמאח, שלא צריך להאשים את הקורבן. נקודת הזינוק שלי היא לא שווה. אני התחלתי להגיש רק בשנת 2016.

עובדה, הגשת וקיבלת רק 4,000 שקלים.

חוץ מזה, למה להיטפל לעניין אם הגיש או לא הגיש? משרד החינוך מספק ארוחות לפי חוק לכל תלמידי המדינה, כן או לא? שם זה נתון שקיבלנו, שהצלחנו לקבל. חלוקת סלי מזון מתחילה לפי לוח השנה העברי, אחרי חגי תשרי. הילדים שלי לומדים בחיפה, הם למדו חודש וחצי בלי סלי מזון.

אם נעשה אנלוגיה רעיונית לנושא של סלי מזון וחברה אזרחית, צריך פה רעידת אדמה פנים מערכתית.

מה צריך להיות? בואי תגידי.

הציפייה שלי לסיכום הדיון – דרוש מעקב פרלמנטרי מובנה שלך יחד עם כל החברות בוועדות אחרות, עם המועצה הארצית לביטחון תזונתי, לבנות תוכנית עבודה עם מעקב חצי-שנתי, מנגנון בקרה ומותאם מטרות ויעדים, שילוב החברה האזרחית, גופים יציגים וערבים.

חד-משמעית. תודה רבה. ותודה רבה לך.

גברתי היושבת-ראש, אני אשמח משפט סיכום, התעקשתי להביא את הקול של השטח, אני מייצג את השטח. בעיניי מזעזע שאישה בת 27 מכפר ערבי בגליל – נכנסנו - - - של העמותה מהימים האחרונים – אימא חד-הורית לשלושה ילדים קטנים, שפונה אלינו ומרגישה את הפגיעה בערך העצמי שלה כאישה שהיא לא יכולה לספק תרופה לילדה החולה שלה ולא מצליחה לספק צרכים בסיסיים לילדיה האחרים. זה סיפור אחד משלל סיפורים שאנחנו מקבלים לטלפונים, לרשתות החברתיות שלנו, מאות נשים חד-הוריות.

בסוף אתם מקבלים את כל הטלפונים ואת כל הפניות הקשות האלה, ואתם צריכים לא פעם להשיב את פניהן ריקם ולא לעזור להם.

יש ציפיות גם מיושבת-ראש הוועדה והמאמץ שאת מובילה, גם מפרופ' רוני, שהתמנה לאחרונה, ויש לו באמת - - -

אני רוצה להזמין אתכם בפעם הבאה לפגישה פיזית ולא בזום, נעשה את זה במושב הבא, נזמין גם את יושב-ראש המועצה, נזמין גם נציגים בכירים ממשרד הרווחה, תוכלו להציף, תוכלו להראות להם ולהיפגש פנים אל פנים מול האנשים מהשטח, וביחד לבנות את הדברים ולפתוח חסמים, אם זה הנגשה, אם זה השפה, אם זה התרבות – כל כך הרבה דברים שצריכים להיות מותאמים. פרופ' רונית אנדוולט.

אני רק אגיד כמה דברים. קודם כול, ביטחון תזונתי זה גם בעיה בריאותית, ואסור לשכוח את זה. יש כאן בעיה כלכלית, בעיה חברתית, אבל בעיקר גם בעיה בריאותית, שללא מזון, וללא מזון בריא, אנשים חולים ומתים, אי-אפשר לחיות ללא מזון, והמזון גם צריך להיות מזון בריא.

ויש השלכות חברתיות.

אין ספק.

אפילו דיברנו קודם על פשיעה. הכול קשור להכול.

אין ספק שהכול מחובר. אחד הדברים שרציתי לומר שבזמן הקורונה ניסינו לעשות עבודה מתכללת של כל משרדי הממשלה, כולל רח"ל, כולל משרד הבריאות, כולל משרד החינוך, כולל משרד המשפטים, שדאג לחלק מהאוכלוסיות, כולל משרד הרווחה, ובאמת הפרויקט הראשון היה להעביר מנות חמות מבתי הספר לקשישים, והוא כלל כמובן גם את האוכלוסייה הערבית, ואחר כך ירדו מזה, כי ראו שזה לא מותאם תרבותית וזה לא נכון, ועברו לחבילות מזון.

אני חושבת שאחד הדברים שהכי חסר, וזה עלה כאן על ידי הרבה מאוד גופים, זה מחקר on going, קבוע, שמאתר את האנשים שיש להם חוסר ביטחון תזונתי, ומסייע - - -

מי? המוסד לביטוח לאומי?

לא יודעת.

תשתפו פעולה. אתן יושבות אחת ליד השנייה.

אני חושבת שזה צריך להיות ברמת הרשות המקומית. המוסד לביטוח לאומי עושה את הסקרים העתיים, אבל אנחנו צריכים משהו קבוע, שראש רשות מקומית ידע בדיוק מי האנשים אצלו - - -

את יודעת שזה לא יקרה, במיוחד שמדברים על רשויות שהן לא חזקות.

זה לא קשור לחוזק של הרשות.

הם לא ישקיעו בזה משאבים.

לכל אחד יש טלפון. גם כשהרשות חלשה, אפשר להעביר סקרים בטלפון, זה מה שאנחנו עושים היום. עשינו דרך אגב בקורונה סקר לגבי הורים לילדים שלא מגיעים לבית הספר בגלל - - -

זה אחרת. אנחנו רוצים להתאים. הינה יושבות כאן שתי חברות כנסת מכובדות, ההצעה של משרד הבריאות זה משהו שיכול לתפוס, שרשויות יעשו?

אני רוצה שנייה רק להתייחס.

ראית את הפרצוף שלהן?

רשויות מקומיות לא מצליחות לשלם את ה-25% שכופים עליהן מהמשרדים כדי לקיים תוכניות. עכשיו יתחילו להישען על סקר טלפוני?

אין מצב. צריך להבין.

זה לא עולה כסף לשלוח הודעה.

לא. זה עניין אחר.

חיכיתי פה שעה וחצי, תנו לי להשלים עוד שלושה משפטים בבקשה, מבטיחה לא להעיק עליכם.

בבקשה.

אחד הדברים הבסיסיים, וזה עלה כאן כמה פעמים, זה הנושא של הנגשת המידע לאזרח האחרון, שכל אחד ידע מה הזכויות שלו, שילדים יוכלו לקבל את ההזנה שלהם בבתי הספר. יש ילדים שזכאים לקבל את ההזנה בבתי הספר, וההורים שלהם לא יודעים שהם יכולים לבקש את זה ולקבל את זה כמעט ללא תשלום ברשות המקומית. זאת אומרת, יש כאן מעורבות גם של הרשויות המקומיות, אבל גם של הנגשת המידע הזה לכל אחד ואחד, גם כדי לקבל את הזכויות שלו.

דבר נוסף, הניסיון שלנו בשלושת הגלים הראשונים של הקורונה היה שהייתה לנו אפשרות לספק מזון, אבל לא היה לנו מידע למי לתת את זה ואיך להגיש את זה לשטח. היו אלינו הרבה פניות גם מכפרים ערביים - - -

אני יודעת שגם היה תקציב ייעודי לזה והוא לא נוצל.

היה תקציב. מרביתו נוצל, אבל גם לא ידעו להגיע לאנשים האחרונים בשרשרת, כי חלק מהאנשים עובדים בשחור, ולא יודעים עליהם כשהם לא עובדים תקופות ארוכות, ולכן הם לא מקבלים את הזכויות שלהם מביטוח לאומי, אותו דבר לגבי היכולת להגיע לאחרון הילדים שזקוקים להזנה. אני חושבת שרישום אמיתי של כל האזרחים, וגם קשר עם מחלקות הרווחה - - -

פה אנחנו נוגעים בבעיית חוסר אמון גדולה ולהעברת המידע הזה ושיתוף פעולה של אזרחים עם הרשויות.

יש גם אנשים שמתביישים להגיד שאין להם מה לאכול.

לאלה צריך להגיע. אין ספק.

בדיוק. וצריך להוריד את הבושה מזה שאין לי כסף או אין לי יכולת לרכוש מזון, ולקבל את הדברים האלה שמגיע לכל אחד ואחד במדינת ישראל. וחלק מזה שאנשים לא מקבלים את מה שמגיע להם, כי הם לא יודעים לבקש את זה ולהגיע לצינורות המקובלים שיכולים לתת להם עזרה.

מה שעוד צריך לזכור, שהרבה פעמים אנחנו רואים השמנה מאוד קשה באוכלוסייה הערבית לצד חוסר ביטחון תזונתי מאוד קשה.

הנושא של חינוך תזונתי בבתי הספר, הנושא של תזונאיות במשרדי הרווחה ברשויות המקומיות, יכול לסייע מאוד להנגיש את המידע לאוכלוסייה, ושבמקום לקנות שתייה מתוקה, יקנו גם מזון בריא.

סליחה, זה משפט שאומר שאת חושבת שאנשים שמנים כי הם לא מודעים לזה שמה שהם אוכלים משמין. האנשים אוכלים את זה כי אין להם משהו אחר לאכול. וזה הכי - - -

אלימות מבנית.

לא. זה הכי זול שאפשר לקנות, ואין להם ברירה, והם אוכלים את זה. כאשר חושבים שזה חוסר מודעות של מה זה תזונה בריאותית, זה לא חוסר מודעות, זה חוסר אופציות. זה מציאות כלכלית.

מי לא יודע שפירות זה דבר בריא? מי לא יודע שירקות זה דבר בריא?

נראה לי שכולנו יודעים שאוכל בריא עולה הרבה יותר מאוכל שהוא פסט פוד.

תרדו פה למזנון, לקנות מאפה עולה 7 שקלים, לקנות סלט – 21 שקלים.

בבקשה.

אתם אחראים על המחירים, לא?

אם אני רגע אתרגם את מה שהם אמרו, להביא את התזונאית לבית הספר וחינוך לתזונה נכונה זה פריבילגיה בכלל שלא קיימת, כי אנחנו נמצאים באזור של ההישרדות בכלל, אנשים רוצים לאכול בשביל לשרוד.

אני רוצה לתקן עיוות מחשבתי מסוים שקיים. יש הרבה מזונות בריאים, כמו קטניות ודגנים מלאים, שהמחירים שלהם מאוד זולים.

כמה זולים? כמה?

שנייה. לא הכול מאוד יקר. ושתייה מתוקה היום מאוד יקרה. הנושא של איך עושים ביטחון תזונתי במחיר סביר הוא קיים.

הלוואי. אני מצטרפת לדברים האלה אם גם בזה אפשר לעזור.

במחקר של מרכז טאוב יצא שבין 20% ל-30% מאזרחי ישראל, אין להם מספיק כסף לקנות מזון בריא.

ברור. חברים, אני חייבת לסיים.

גם בגלל שהשתייה התייקרה, יש ירידה של 30% בקנייה של השתייה המתוקה, שנבין, ואנשים לא יכולים לקנות.

אני רוצה להגיד תודה. אני יודעת שיש עוד כמה נציגים שהגיעו, וכבר גלשנו ב-20 דקות לדיון הבא שהיה צריך להתחיל בשעה 12:30, אבל כאמור נעשה דיון נוסף גם במושב הבא. קבלו את התנצלותי, אנשים שהגיעו ולא הספקתי להגיע אליכם. תירשמו פה בפעם הבאה, אני מבטיחה שאתם תהיו הראשונים לדבר. אני רוצה להודות מאוד. אני שוב חוזרת על שיתוף הפעולה הזה אתכן, חברות הכנסת היקרות, בואו ביחד - - -

נעביר גם לחינוך.

לגמרי. נעשה ועדה משותפת, כמו שהציע יושב-ראש המועצה לאי-ביטחון תזונתי. הוא נראה כמו אדם שבא לעבוד, וחשוב מאוד לגייס אותו. יש כאן תוכנית, יש אנשים שבסופו של דבר גם נמדדים בתוצאות שלהם, אז ביחד אנחנו יכולים לעזור להם גם להגיע לתוצאות טובות. תודה רבה לכולכם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:49.