פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת העבודה והרווחה
13/02/2022


מושב שני

פרוטוקול מס' 91
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום ראשון, י"ב באדר התשפ"ב (13 בפברואר 2022), שעה 11:00

הצעת תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית) (תיקון), התשפ"ב-2022

חברי הוועדה: אפרת רייטן מרום – היו"ר

מיכל וולדיגר

יובל ארבל
-
עו"ד, יועץ משפטי, רשות השירות הלאומי אזרחי

מרדכי אלמליח
-
מנהל אגף בכיר פיקוח ותקציב, רשות השירות הלאומי אזרחי

ראובן פינסקי
-
מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי

מיטבאל גז
-
סטודנטית, רשות השירות הלאומי אזרחי

רום בראב
-
אגף התקציבים, משרד הפנים

אביעד שוורץ
-
רפרנט תעסוקה באגף התקציבים, משרד האוצר

יחזקאל חזן
-
סמנכ"ל, בת עמי

ארית אנסבכר לנזמן
-
יו"ר, בת עמי

ארנון שטיין
-
מנהל כספים ופיתוח, בת עמי

צבי במברגר
-
מנכ"ל עמינדב - שירות לאומי

ירון לוץ
-
מנכ"ל האגודה להתנדבות - שירות לאומי

קרן נוטמן
-
מנכ"לית עמותת אופק

רותם קס
-
עו"ד, יועמ"ש משרד הביטחון וצה"ל

גלית וידרמן
-
מנהלת אגף בכיר לבקרת ההון האנושי ברשויות, משרד הפנים

רותי רוזנברג
-
מנהלת תחום התנדבות ושירות לאומי, משרד הבריאות

גדעון טויטו
-
סגן מנהל אגף א' שירות לאומי, תיאום ובקרה, משרד החינוך

הדר אליהו
-
מנהלת מחלקת נוער וצעירי, מרכז השלטון המקומי

אביטל גוברין
-
מנכ"לית סאסא סטון

שמרית שקד גיטלין

ענת כהן שמואל

מיטל פורמוזה - חבר המתרגמים


הצעת תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית) (תיקון), התשפ"ב-2022

בוקר טוב, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת העבודה והרווחה, 13 בפברואר 2022. י"ב באדר א', תשפ"ב. השעה היא 11:00. אנחנו דנים בהצעת תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית) (תיקון), תשפ"ב-2022. תכף גם תגיע מנהלת הוועדה ומי שרוצה לדבר מוזמן לבקש או כרגע להרים את ידו כדי שאנחנו נוכל לפנות אליכם בצורה יותר מסודרת.

קודם כל, אני שמחה, לא בכל יום ועדת הכנסת יושבת ומאשרת דברים טובים לאזרחים ולאזרחיות. במקרה הזה גם לצעירים והצעירות האידאולוגים, המסורים, אלה שנותנים ממש מחייהם וממרצם עבור החברה, עבור המדינה. הכל בהתנדבות ומתוך באמת אהבה למדינה ולחברה, מתחושה של שליחות. וכמה כאלה יש וזה תענוג. אני מאוד שמחה שאנחנו יכולים היום לדון ובתקווה בסוף הדיון גם לאשר את התיקונים בתקנות האלה, שלמעשה מסייעים ומטיבים את התנאים של מי שמתנדב באופן קהילתי. מי שמתנדב בשירות הלאומי.

אנחנו נתחיל לקרוא את התקנות בעוד רגע, היועצת המשפטית. אבל אולי עוד קודם לכן, מילה שלך, ראש רשות השירות הלאומי האזרחי, ראובן פינסקי, המנכ"ל.

תודה רבה. זה באמת יום מאוד מאוד משמעותי שהמתנו לו הרבה מאוד שנים. חלק מהשנים היו בכנסת ולמעלה מ-18,000 מתנדבות ומתנדבי השירות הלאומי אזרחי שקיבלו פטור מהצבא או לא נקראו לגיוס והחליטו לבוא להתנדב במשך שנה או שנתיים למען המדינה והחברה, ממטולה ועד אילת, בכל התחומים האזרחיים והחברתיים. בנות ובני השירות ניצבים בחזית האזרחית והיום אנו עושים תיקון משמעותי לתנאים שלהם. ועדת התעריף עשתה עבודה נאמנה, עם הרבה משא ומתן מכבד ויעיל, אגף תקציבים שנמצא פה, תודה רבה לכם. החשב הכללי והצוות שלנו ברשות, מוטי אלמליח, יואב ארבל, יעל לנצקרון ועוד.

עיקרי הבשורות זה כמובן עדכון דמי הכיס, אבל יש פה עוד כמה תיקונים שהרבה זמן חיכינו להם. אחד, זה להכיר במתנדבות בודדות בתוספת תנאים מיוחדים. תעריפים עדכניים שמתקנים עוולות מתמשכות בשנים האחרונות ושיפור מאוד משמעותי של הטיפול באוכלוסיות המיוחדות.

חברו יחד למאמץ הזה ראש הממשלה, שר האוצר והצוותים המצוינים שלהם. אני רוצה להודות להם. וגברתי יושבת הראש, ככה בנימה אישית, תענוג לעבוד מול אנשי המקצוע של הוועדה, ניכרת ההשפעה שלכם. רשות מבצעת מבצעת את תפקידה, רצה בתוך הרשות המבצעת ואז מגיעה לרשות המחוקקת שנותנת פיקוח ומשנה גם חלק מההחלטות. אז תודה לך ולצוות שלך. וכמובן, אם כבר בנימה אישית, אז תודה ליושבת ראש בת עמי לשעבר, חברת הכנסת מיכל וולדיגר, שגם היא מסייעת ותומכת בשירות הלאומי ובהצלחה. תודה.

תודה רבה על הדברים האלה. ואני מוכרחה להגיד שיש בזה הרבה מאוד הנאה כשעובדים בצורה כזו. שמעתי קודם ששוחחתם ככה עם היועצת המשפטית שלנו והוועדה, ואמרתם ברכות ושאפו על הפייט שנתתם. למה אני אומרת הנאה? כי זה ברור מאליו שהרשות המבצעת רוצה לקדם ומהר את הדברים, והרבה דברים טובים. התקנות האלה אין ספק שהן דבר חיובי שבא אל העולם. ויחד עם זאת, באמת בסוף עבודת הכנסת היא כל כך חשובה, היא כל כך נכונה והשילוב הזה, ופה זה באמת בא לידי ביטוי ההערות שהערנו, התיקונים שהצענו והתקבלו על ידיכם אחרי חשיבה ואחרי דיונים. כך צריך לעבוד ואני מברכת על עבודתכם ואני ממש מקווה שמה שנקרא מכאן תצא הבשורה לעוד ועוד עבודה דומה עם משרדים אחרים.

רציתי שמיכל תאמר כמה מילים, אבל אני רואה שהיא יצאה לכמה דקות, אז כשהיא תחזור. אז הואיל ואף אחד אחר לא נרשם לדבר, אני מציעה שאנחנו נתחיל להקריא.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 10, 19(ד)(4) ו-(5) ו-105(א) ו-(ב)(1) לחוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם המועצה, לאחר שניתנה למנהל הזדמנות להגיש לשר את חוות דעתו בעניין, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. בתקנה 1 לתקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית) התשפ"א-2020 (להלן - התקנות העיקריות) -
(1) לפני ההגדרה "לימודים סדירים" יבוא:
"גוף מפעיל זר" ו"שירות מחוץ לישראל" - כהגדרתם בתקנות הישרות מחוץ לישראל;
"דמי כיס" - כמשמעותם בסעיף 9 לחוק;"
(2) אחרי ההגדרה "מען המגורים" יבוא:
"מתנדב בודד" - מתנדב שהתייתם משני הוריו או מתנדב שהוריו מתגוררים מחוץ לישראל דרך קבע, בין אם עלה לישראל בגפו ובין אם הוריו היגרו אל מחוץ לישראל או שיצאו לשליחות אל מחוץ לישראל, לתקופה של חצי שנה או יותר;
"מתנדב מיוחד" - מתנדב שמתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא עיוור או מקבל קצבת נכות;
(2) מינהל מוגבלויות במשרד הרווחה והביטחון החברתי הכיר בו כבעל מוגבלות;
(3) הרשות הכירה בו כבעל מוגלות על פי אמות מידה שגיבשה בתיאום עם אגף החינוך המיוחד במשרד החינוך; אמות המידה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות;
(4) הוא צעיר בסיכון;
"עיוור" - מי שמחזיק בתעודת עיוור מאת משרד הרווחה והביטחון החברתי;
"קצבת נכות" - קצבת נכות המשולמת לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
(3) אחרי ההגדרה "השירות" יבוא:
"תקנות השירות מחוץ לישראל" - תקנות שירות אזרחי (שירות מחוץ לישראל ולאזור), התשע"ט-2019.
2. אחרי תקנה 8 לתקנות העיקריות יבוא:

התעריף.
רכיבי התעריף החודשי.
8א. אלה רכיבי התעריף שישלם גוף מפעיל לגוף מוכר בעד הפעלת מתנדב, בכל חודש:
(1) דמי כיס למתנדב בסך של 540 שקלים חדשים;
(2) החזר הוצאות למתנדב לפי אחד מאלה, כמפורט להלן:
(1) למתנדב המתגורר בביתו ונושא בעצמו בהוצאות תזונתנו בהיקף של שתי ארוחות ביום לפחות - 247 שקלים חדשים;
(2) למתנדב המתגורר בביתו ונושא בעצמו בהוצאות של ארוחה אחת ביום לכל היותר - 123 שקלים חדשים;
(3) למתנדב המתגורר בדירת שירות ונושא בעצמו בהוצאות תזונתו בהיקף של שתי ארוחות ביום לפחות - 335 שקלים חדשים;
(4) למתנדב המתגורר בדירת שירות ונושא בעצמו בהוצאות של ארוחה אחת ביום לכל היותר - 177 שקלים חדשים; על אף האמור, למתנדב המתגורר בדירה שמחזיק הגוף המפעיל והגוף המפעיל נושא בהוצאות תזונתנו לא ישולם החזר הוצאות לפי פסקה זו.
(5) למתנדב נשוי ללא תלות במקום מגוריו - 335 שקלים חדשים;
(6) למתנדב מיוחד - 247 שקלים חדשים, ואם הוא מתגורר בדירת שירות - 335 שקלים חדשים, אף אם הוא אינו נושא בהוצאות תזונתנו, כולן או חלקן;

אולי רגע במילה וחצי מהיועץ המשפטי, איזה שהוא הסבר.

בכמה מילים אפשר רק גם בתור מבוא. התקנות האלה יש להן שלושה חלקים בעצם. החלק הראשון שבו אנחנו נמצאים עכשיו זה בעצם ההסדרה של התעריף של המתנדבות והמתנדבים. זה הסכום שמשלם הגוף שמפעיל את המתנדבים לעמותה, הגוף המוכר שבעצם מלווה אותם. כל חלק הזה, זה חלק שקיים היום, יש תעריף היום. יש פה בעצם סוג של צילום מצב עם כמה תיקונים שאנחנו נדבר עליהם בהמשך.

החלק השני של התקנות מדבר על משהו חדש לשוק. תשלומים של הרשות במקרים שעד היום לא היו. מדובר בעיקר על מתנדבים חולי צליאק והמתנדבים הבודדים - זה חידוש. החלק השלישי של התקנות זה נוגע במתנדבים מחוץ לארץ. זו בעצם החלוקה באופן כללי.

הפרק הזה, אפילו לא סיימנו אותו, של התעריף.

רובו כמעט מוחלט זה צילום מצב של היום.

מצוין, תודה רבה. דמי ביטוחים, בבקשה.

(3) דמי ביטוחים, לפי אחד מאלה:
(1) בעד מתנדב המתגורר בביתו או בדירה שמחזיק הגוף המפעיל - 8 שקלים חשים;
(2) בעד מתנדב המתגורר בדירת שירות, למעט דירה שמחזיק הגוף המפעיל - 16 שקלים חדשים;
(4) שכר רכזים והוצאות נלוות, לפי אחד מאלה:
(1) בעד מתנדב המתגורר בביתו - 187 שקלים חדשים;
(2) בעד מתנדב המתגורר בדירה שמחזיק הגוף המפעיל - 250 שקלים חדשים;
(3) בעד מתנדב המתגורר בדירת שירות, למעט דירה שמחזיק הגוף המפעיל - 325 שקלים חדשים;
(4) בעד מתנדב מיוחד, ללא תלות במקום מגוריו - 753 שקלים חדשים;
(5) הוצאות דיור בעד מתנדב המתגורר בדירת שירות, למעט דירה שמחזיק הגוף המפעיל, כמפורט להלן:
(1) שכר דירה - 558 שקלים חדשים, ולגבי מתנדב מיוחד - 585 שקלים חדשים;
(2) הוצאות שוטפות לאחזקת דירה - 196 שקלים חדשים, ולגבי מתנדב מיוחד - 205 שקלים חדשים;
(3) רהיטים וציוד, במפורט בתוספת השנייה - 47 שקלים חדשים, ולגבי מתנדב מיוחד - 49 שקלים חדשים;
(4) מתחזקי דירות - 22 שקלים חדשים, ולגבי מתנדב מיוחד - 23 שקלים חדשים;
(6) הוצאות נוספות בעד הפעלת מתנדב, ללא תלות במקום מגוריו, כמפורט להלן:
(1) נסיכות - 186 שקלים חדשים;
(2) ביטוח לאומי וביטוח בריאות - 128 שקלים חדשים, ולעניין מתנדב מיוחד שאינו צעיר בסיכום - 104 שקלים חדשים;
(3) סיוע כספי או סיוע בעין למתנדבים נזקקים - 15 שקלים חדשים; לעניין זה, "מתנדב נזקק" - מתנדב שעומד באמות המידה לפי החלטת הגוף המוכר. הרשות תגבש אמות מידה לקביעת הזכאות לסיוע למתנדבים נזקקים לעניין סעיף קטן זה, תפקח על מימוש הכספים ששולמו לפי סעיף קטן זה בתום כל שנה קלנדרית, לגבי השנה שחלפה, ותיידע את המתנדבים פעמיים בשנה לגבי האפשרות לבקש סיוע ולגבי אמות המידה למתן הסיוע.

אוקיי, בואי נעצור שנייה. שמרית, את רוצה להגיד על זה כמה מילים, על התיקונים?

כן. בעצם פה הייתה הערה גם של יושבת ראש הוועדה לגבי הצורך לקיים גם פיקוח על הסכומים שמשולמים, גם שהסכומים ישולמו בעצם לפי אמות מידה וגם שהמתנדבים בעצם יוכלו לדעת שיש להם אפשרות לקבל כסף ולפי איזה קריטריונים. ולכן הוסף התיקון זה.

שפשוט יהיה יותר ברור לכולם.

שאנשים יידעו שיש להם אפשרות לקבל סיוע ושיידעו לפי איזה כללים.

נכון. וגם זה מדובר כאן על תמונת מצב או שזה כבר אנחנו פה בשינוי?

הסכום הוא תמונת מצב. אבל ההוראות האחרות האלה הן הוראות חדשות.

זה ברור. אז כשהיה פה עכשיו את הפירוט של הסכומים, מדובר עכשיו על תמונת המצב שעוגנה עכשיו בתקנות.

נכון. אבל חידדנו יותר מה זה אומר הסעיף זה.

כן.

אני רק רוצה לציין שהתוספת שנעשית פה היא קצת משנה את חלוקת התפקידים בין הגופים המוכרים לבין הרשות. זאת אומרת, עד היום הגופים המוכרים היו אלה שעיצבו את הקריטריונים האלה בהיותם אלה שבאים בעצם במגע ישיר מול המתנדבים. הם נוגעים במתנדב ומזהים למתנדב הזה יש בעיה כזאת וכזאת שמצריכה פתרון כזה וכזה ומקצים את המשאב הדרוש כדי לפתור את זה.

האם ידעתם אבל באיזה אופן? האם היה ידוע איך הם עשו את זה?

אני אומר שככלל, הרשות בדרך כלל לא רואה ולא נוגעת במתנדב הפרטני.

נכון.

היא מאסדרת מלמעלה. אז פה יש איזה שהוא שינוי במובן זה שאין לה את היתרון היחסי, לפחות במצב הדברים היום, אין לה את היתרון היחסי במגע עם השטח, עם הפרטים. ולכן הדרישה ממנה לעצב את אמות המידה יש בה איזה שהוא משהו - - -

אז זה צריך להיות בשיתוף.

אני פשוט חושב שזו נקודה שצריך רגע לתת עליה את הדעת, שזה משנה קצת את חלוקת התפקידים בין הרשות.

הרשות תגבש את אמות המידה לקביעת הזכאות. זה צריך להיות בשיתוף, איך זה נקרא?

כל אמת מידה, כל נוהל מנכ"ל שיוצא הוא בשיתוף עם הגופים המוכרים. אנחנו נעשה את זה יחד איתם ואנחנו נצטרך להשאיר איזה שהוא מרחב של גמישות, כי הקריטריונים לפני הקורונה לא דומים לקריטריונים של הקורונה גל א', גל ב', גל ג'. אנחנו נצטרך לאפשר מצד אחד לגופים המוכרים גמישות, שבסוף מישהו שהוא נזקק יקבל את המענה. ומצד שני, לייצר אמות מידה ולפקח. זו בעצם האמירה.

אני מסכימה איתך. בסדר גמור, תודה רבה.

אני רק חייבת להגיד פה לעניין הזה, דווקא ככובעי כיושבת ראש בת עמי. שאנחנו, הכסף לא הספיק לנו לכלום. כלומר, אני בעצמי הלכתי וגייסתי תורמים שיתרמו לנו כספים נוספים, כי כל כך הרבה נזקקו לסכום, שהסכום היה מגוחך. לא יכולנו לעזור באמת באמיתי למתנדבים שנזקקים והיינו צריכים לגייס המון כספים מבחוץ. לא שזה הספיק אף פעם.

וקיבלתם אבל ספציפית כמו שכאן מצוין למתנדב נזקק לפי ההגדרה? קיבלתם את תוספת הכסף?

לא, כלומר, זה חלק מהתעריף. כן. זה חלק מהסכום הגלובלי שניתן. אבל יש בחורה שהיא, או מתנדב או מתנדבת שלא היו צריכים את התוספת הזאת. מצד שני, זה שכן היה צריך היה צריך פי 18 ממה שניתן. אז זה תמיד היה, כלומר, כסף לא נשאר בכיס שלנו. ההיפך, היינו צריכים עוד לגייס עוד כספים מבחוץ כדי לתת את הסיוע הנדרש. אז אני בכלל לא מודאגת מהסעיף הזה, כל מה שלא ניתן פה יהיה - - -

אנחנו אוהבים את השיקוף והאסדרה.

כן, כן, מעולה.

(4) מימון מתנדבים שמשלמים תקופה החסרה להשלמת תקופת השירות שלהם - 12 שקלים חדשים;
(5) השתתפות בשכר עובדים סוציאליים המועסקים בגוף המוכר - 17 שקלים חדשים;
(6) השתתפות בשכר משבצים המועסקים בגוף המוכר - 19 שקלים חדשים;
(7) השתתפות בשכר של מנהלי אזורים ומחוזות המועסקים בגוף המוכר - 29 שקלים חדשים;
(8) ההכשרות של מתנדבם לפי החוק - 47 שקלים חדשים;
(7) תוספת תקורה בסכום של 173 שקלים חדשים, בעד כל מתנדב, ולגבי מתנדב מיוחד - 247 שקלים חדשים;
8ב. סיכום סכומי התעריף ותשלומים למתנדב.
(1) סיכום סכומי התעריף שאותו ישלם גוף מפעיל לגוף מוכר בעד הפעלת מתנדב, כמפורט בתקנה 8א, יהיה כמפורט בתוספת הראשונה.
(2) מתוך סכומי התעריף כאמור בתקנה 8א, הגוף המוכר ישלם ישירות לידי המתנדב את הרכיבים הנקובים בתקנה 8א(1) ו-(2).

רגע, אולי רק נגיד, 8א(1) ו-(2) זה למעשה דמי הכיס והחזר ההוצאות. בסדר? זה בעצם תשלומים שהעמותה אמורה לשלם אותם.

(3) הרשות תשלח למתנדבים אחת לשנה פירוט הסכומים של דמי הכיס והחזר ההוצאות המעודנים לפי סעיף 8א(1) ו-8א(2).

אז שמרית, גם את זה תסבירי.

כן. פה זה גם בעקבות הערה של הוועדה. בעצם רצינו שהמתנדבים ידעו איזה סכום בעדה ואת אותו סכום הם יוכלו לוודא שהם אכן מקבלים אותו.

את דמי הכיס והחזרי ההוצאות.

דמי הכיס והחזר ההוצאות.

אני רק רואה שנשמטה המילה "בכתב" נכון?

8ג. תשלומי הרשות.
(1) הרשות תעביר לגוף המוכר תשלום בעד ההוצאות המפורטות להלן, בסכום הנקוב לצידן:
(1) הוצאות נוספות בשל מתנדב החולה בצליאק - 200 שקלים חדשים למתנדב המתגורר בביתו ו-370 שקלים חדשים למתנדב בדירת שירות; התשלום הוא חודשי ונוסף על דמי כיס והחזר הוצאות;
(2) תשלום בעד כרטיס טיסה הלוך ושוב למקום מגוריו של המתנדב במהלך החודש האחרון של שנת השירות הראשונה או במהלך שנת השירות השנייה של מתנדב בודד, שהגיע מחוץ לישראל - עד 3,500 שקלים חדשים; התשלום אמור מותנה בהצגת כרטיס טיסה וישולם פעם אחת בלבד לכל מתנדב כאמור, בסוף שנת השירות השנייה שלו;

אם אפשר הערת נוסח קטנה. התשלום הזה הוא אמור להיות החזר רטרואקטיבי. זאת אומרת, לאחר שהמתנדב רכש את הכרטיס והוא מקבל את הכסף ברטרו.

זה צריך להיות החזר כרטיס.

זה צריך להיות החזר עלות. כי גם שימו לב שההחזר הוא בגין הכרטיס, הוא לא 3,500 שקלים. הוא עד 3,500 שקלים.

עד 3,500 שקלים. התשלום האמור מותנה בהצגת כרטיס טיסה וישולם פעם אחת בלבד לכל מתנדב בסוף שנת השירות השנייה שלו.

בדיוק. אז פשוט את המילה "תשלום" אני מציע להחליף במילים "החזר עלות בעד כרטיס טיסה".

החזר הוצאה אולי?

בגין רכישת כרטיס טיסה.

החזר זה מספיק, לא?

בסדר גמור. תודה.

(3) תוספת לדמי כיס והחזר הוצאות בעבור מתנד בודד - 720 שקלים חדשים לחודש;
(4) ביטוחים, רהיטים וציוד, וכן השתתפות בשכר רכזות והוצאות נלוות בעבור מתנד בודד - 423 שקלים חדשים לחודש;
(2) הגוף המוכר יעביר למתנדב, ישירות, את התשלומים שקיבל מהרשות לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3).

יואב, אני רוצה שתסבירו רק לוועדה למה בעצם יש תוספת תשלום בפסקה (4) שקראנו עכשיו לגבי מתנדב בודד. זאת אומרת, מעבר לזה ששולם כבר מחיר רהיטים וציוד בסעיפים הקודמים, יש כאן בעצם איזה שהוא תשלום נוסף שהרשות משלמת כשמדובר במתנדב בודד.

פה מדובר על הדלתאות שבין התעריפים הרגילים לבין התעריפים של מתנדב בודד. למשל בשכר רכזות. שכר רכזות למתנדב בודד הוא לפי 1 ל-40 בדירה ולמתנדבים בודדים 1 ל-30 בדירה. אותו דבר לגבי ריהוט וציוד. יש שם תוספת של 10% מעבר למתנדב רגיל, בגלל שהוא מתנדב בודד ואין לו דירה אחרת, לכן זו הדירה העיקרית שלו ושם נתנו תוספות. זה למעשה הפערים.

הבנתי. זאת אומרת, כשאנחנו מדברים על מתנדב בודד והוא חי בדירה משלו, זאת הכוונה?

הוא חי בדירה משלו.

מתייחסים לזה כאל דירה - - -

דירה רגילה היא מיועדת לשמונה מתנדבים או שמונה מתנדבות. ולמתנדבים בודדים הם שישה בדירה.

רק אני אבהיר, הנושא הוא שהוא גר בדירת שירות, לא בדירה של עצמו. שלושת הדברים שצריכים להשתנות זה הצפיפות בדירה, הציוד בדירה והליווי של הרכזת שצריך להיות יותר צמוד. כי היא צריכה יותר קשר, אין לה פה משפחה, המשפחה שלה בחוץ לארץ או יתומים.

ואז זה מתוערף אחרת.

מתוערף אחרת. בעצם רכזת אחת ל-30 מתנדבים במקום רכזת ל-40 וקצת.

ודווקא הריהוט הוא צריך לקבל אקסטרה תשלום אפילו שיש שם פחות אנשים?

כל הציוד של הדירה, אנחנו פשוט תמחרנו דירה רגילה לשמונה ועשינו את ההתאמות המתבקשות אם הדירה היא - - -

היא צריכה ארון יותר גדול, היא צריכה wifi בדירה, היא חיה שם.

תחשבי שהיא גרה שם 24/7.

זה מתחלק אחרת.

בעוד מתנדבי השירות הלאומי, גם אלה שגרים מחוץ לביתם, הם חוזרים שבתות וחגים הביתה. הם חוזרים בחגים הביתה. הם לא צריכים להביא את כל הציוד לדירת שירות שלהם. הם צריכים להביא חורף, קיץ, סתיו, אביב. הבת שלי הלכה לשירות לאומי אז היא הביאה את הבגדים לקיץ. חזרה הבית, הביאה את הקיץ, לקחה את החורף. הם לא. הם באים עם מזוודה. הם שמים את כל הדברים שלהם בתוך הדירות שלהם. כנ"ל לגבי אוכל. אז הדירות צריכות להיות יותר מרווחות ויותר מאובזרות, כי צריך פשוט את המקום ואת הרהיטים ואת החפצים ואת מכשירי החשמל. כאילו, הכל צריך להיות אחרת.

מובן. תודה על ההבהרה. בואו נתקדם.

(3) הרשות תעדכן בכתב את המתנדבים על כך ששולמו בעדם הסכומים האמורים בפסקאות (1) עד (3) לפי העניין וכי הם זכאים לקבל הסכומים האמורים מהגוף המוכר.

כן. פה גם יש תיקון של הוועדה. בעצם הסכומים שהרשות משלמת לעמותות כדי שהיא תעביר אותם למתנדבים. לכן יש פה חשיבות שהרשות תעדכן את המתנדבים על כך ששולמו בעדם הסכומים אמורים ושהם יידעו שהם זכאים לקבל את התשלומים האמורים.

הוועדה, כחוט השני, ביקשה שנוודא שממצים את הזכויות שלהם. ואנחנו מקבלים את זה.

כל עניין מיצוי הזכויות הוא מבחינתנו חרוט על דגלנו.

כן, כן, מהותי. מקבל.

אוקיי. עדכון סכומים, 8ד.

8ד. עדכון סכומים.
(1) הסכומים הנקובים בתקנות 8א, 8ג ו-8ה יתעדכנו ב-1 בספטמבר של כל שנה (להלן - יום העדכון) לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; ואולם, הסכומים הנקובים בתקנה 8א(1) ו-(2) ישתנו רק אם חלה עלייה במדד כאמו; סכום שעודכן כאמור יעוגל לשקל החדש השלם קרוב וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה; עדכון הסכום כאמור יעשה על בסיס הסכום שנקבע ליום העדכון הקודם לפני שעוגל כאמור. לעניין זה "המדד" - אחד מאלה לפי העניין:
(1) לעניין הסכומים הנקובים בתקנות 8א(1), (2), (3), (5)(ב) ו-(ג), (6)(א), (ג), (ד) ו-(ח), 8ג ו-8ה(1) עד (5) ו-(8) - מדד המחירים לצרכן שמפרסת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(2) לעניין הסכומים הנקובים בתקנה 8א(5)(א) - מדד שכר הדירה, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה>
(3) לענין הסכומים הנקובים בתקנה 8א(4), (5)(ד), (6)(ה) עד (ז) ו-8ה(6) - מדד השכר הממוצע במשק במגזר הציבורי, שמפרסת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.
"המדד הבסיסי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון - המדד שפורסם בחודש אוגוסט 2021.
(2) על אף האמור בתקנת משנה (א) -
(1) הסכומים הנקובים בתקנות 8א(6)(ב) ו-8ה(7) יתעדכנו מזמן לזמן לפי הסכומים שנקבעו לפי פרק ט"ו לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 או לפי סעיף 14 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, לפי העניין.
(2) הסכומים הנקובים בתקנה 8א(7) יתעדכנו ב-1 בספטמבר של כל שנה, כמפורט להלן:
(1) סכום תוספת התקורה לגבי מתנדב, למעט מתנדב מיוחד, יהיה 10% מהממוצע של הסכומים הנקובים בפרטים (1) עד (6) לתוספת הראשונה לאחר שמכל סכום מהסכומים שבפרטים האמורים יופחת הסכום הנקוב בתקנה 8א(7) לפני עדכונו כאמור בפסקת משנה זו.
(2) סכום תוספת התקורה לגבי מתנדב מיוחד יהיה 10% מהממוצע של הסכומים הנקובים בפרטים (7) עד (10) לתוספת הראשונה, לאחר שמכל סכום מהסכומים שבפרטים האמורים הופחת הסכום הנקוב בתקנה 8א(7) לפני עדכונו כאמור בפסקת משנה זו.
(ג) המנהל יפרסם ברשומות מידי שנה בשנה את הסכומים הנקובים בתקנות 8א(1) ו-(2) ו-8ג, את סכום התשלום השנתי הקבוע ברישה של תקנה 8ה ואת הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה, כפי שהותקנו לפי תקנה זו.

ברשותך, אני רוצה שהרשות, כן, יואב או מוטי, להסביר את כל פרטי המדד.

עדכוני המדד: כמו שעשינו במשך כל השנים, יש רכיבים שצמודים למדד המחירים לצרכן, יש מחירים שהם צמודים לשכר הממוצע במשק במגזר הציבורי, שזה בדרך כלל כל מה שקשור לתשלומי שכר בתוך המודל. ויש מדד שכר דירה שהוא בפני עצמו מדד שכר דירה. זה הסכומים שמתעדכנים על פי המדדים. כל אחד בהתאם לסכום. מה שנעשה עד היום, במשך השלוש השנים האחרונות, כל התעריף הותקן בהתאם לסעיף 112 לחוק, על פי מדד, על כל הרכיבים. ובוועדת התעריף מה שנקבע שכל רכיב ורכיב צריך להתעדכן באופן עצמאי, בהתאם למדד שמתאים לו. לכן זה מה שאומרים פה הסעיפים האלה.

אתה יכול להסביר רק את הנושא של תוספת התקורה?

תוספת התקורה: יש לנו במתנדבים הרגילים שישה סוגי תעריף ולכל סוג תעריף יש סכום משלו. התקורה שמחושבת לוקחת את כל סך הכל של התעריפים, מחשבת 10% וזה התקורה שמחושבת בתעריף. זאת אומרת, הממוצע של כל הטורים האלה הוא סכום התקורה. סכום אחיד לכל הטורים האלה. אותו דבר לאוכלוסיות המיוחדות. יש לנו ארבעה סוגי תעריפים לאוכלוסיות המיוחדות. הסכום הממוצע הוא 10% מסך הזקורים האלה.

וזה אחיד לכולם.

זה אחיד לכולם.

אף על פי שאני מניחה שיש בוודאי שינויים למקום הגיאוגרפי ועוד דברים אחרים.

זאת תקורה. וזה לוקח בממוצע את כל הטורים.

אוקיי. אני מבקשת להמשיך, פרק ז'.

פרק ז': מתנדבים בשירות מחוץ לישראל

תעריף בעד מתנדב בשירות מחוץ לישראל.
8ה. על אף האמור בתקנות 8א ו-8ב, גוף מפעיל זר ישלם לגוף המוכר שהפנה אליו מתנדב לשירות מחוץ ישראל תשלום שנתי בסך של 17,993 שקלים חדשים לכל מתנדב בעד רכיבי הוצאות כמפורט להלן:
(1) טיסות עובדים, הוצאות אכילה, שתייה ולינה (אש"ל) והוצאות שהייה - 328 שקלים חדשים.
(2) מיונים של מועמדים להתנדבות בשירות מחוץ לישראל - 700 שקלים חדשים.
(3) טיסה של מתנדב לשירות מחוץ לישראל המחליף מתנדב ששירותו מחוץ לישראל הופסק לפני תום תקופת שירות - 59 שקלים חדשים.
(4) הביטוחים שלהלן, לגבי כל תקופת השירות של המתנדב מחוץ לישראל, בידי תאגיד ביטוח מורשה בישראל: ביטוח נסיעות מחוץ לישראל, הכולל ביטוח רפואי וכבודה, ביטוח חיי, ביטוח תאונות אישיות וביטוח צד ג' - 5,253 שקלים חדשים.
(5) קיום סמינרים בישראל ומחוץ לישראל - 2,374 שקלים חדשים.
(6) שכר עבודה של עובדי הגוף המוכר - 6,108 שקלים חדשים.
(7) ביטוח לאומי וביטוח בריאות למתנדבים - 1,536 שקלים חדשים.
(8) הוצאות הנעלה וכלליות - 1,636 שקלים חדשים.

רגע, לפני שאנחנו ממשיכים, ראובן, אולי תספר לנו קצת באמת על המתנדבים בחוץ לארץ. במה מדובר, איפה זה קורה?

אז מתנדבים בחוץ לארץ רק מי שממשיכה לשנה שנייה. שנה ראשונה חייב להיות כמובן בארץ. יכולה לשרת בגופים מפעילים בחוץ לארץ, שהשירות עוסק בעידוד עלייה ולימודי עברית. הקהילות עצמן מממנות את התקנים האלה, זה לא משהו שממומן מתקציב המדינה, למעט המענה והפיקדון שמקבלים בתום השירות. היום יש קרוב ל-100, בדיוק הבוקר קיבלנו החלטה להחזיר את הבנות מאוקראינה. יש שם שינויים מעת לעת.

שישובו בשלום.

הן נמצאות בבתי הספר ועושות עבודה מדהימה בזהות, בישראליות, בכל מקום. בעיקר צפון אמריקה, יש גם בדרום אמריקה, מעט באירופה. והכוונה שלנו זה להגדיל את זה בשנים הקרובות באופן משמעותי. אנחנו בשיח על זה גם עם משרד התפוצות, גם עם הסתדרות הציונית והסוכנות היהודית.

כמה היום בממוצע בשנה של בנות שירות שיוצאות לחוץ לארץ?

בערך 100. ואנחנו בתקנות הקודמות שהעברנו אפשרנו עד 250, שפה צריך גם לייצר איזה סדרי עדיפויות. אחד הדברים שבעתיד נצטרך לחשוב עליהם זה איך בכל זאת מממנים חלק, כי יוצא שרק קהילה שיש לה הרבה יכולה לאפשר לעצמה. אבל קהילות שהכי צריכות את זה ואין להן יכולת לממן, לא מצליחות להביא את זה. נפתח את הדברים.

אתה אומר איך אפשר לייצר את הסולידריות של צדק חלוקתי מסוג אחר.

מאוד משמעותי, בדיוק.

טוב, תודה רבה על ההבהרה. אנחנו ל-8ו.

8ו. חובת גוף מפעיל זר כלפי מתנדב בשירות מחוץ לישראל.
(1) בלי לגרוע מתקנה 8ה, גוף מפעיל זר יספק למתנדבים שמחוץ לישראל את כל תנאי השירות שלהלן, בעין או בדרך של מימון ההוצאות הכרוכות בהם, והכל בהתחשב במקום ביצוע השירות מחוץ לישראל ובתנאי השירות מחוץ לישראל:
(1) סידורי הנסיעה למקום השירות מחוץ לישראל ובחזרה לישראל, לרבות כרטיסי טיסה בתחילת שנת השירות ובסיומה, וכן אשרות לכניסה, שהייה או התנדבות. נפטר קרוב משפחה מדרגה ראשונה של המתנדב, יממן הגוף המפעיל הזר עלות כרטיס טיסה נוסף אל ישראל וממנה בחזרה למקום שירות.
(2) מקום מגורים ראוי והולם, כולל חיבור לתשתיות כגון חשמל, מים וגז, וכן מימון של מיסים ותשלומים החלים על מקום המגורים או על השהות בו.
(3) סידורי נסיעה ממקום מגורים למקום השירות ובחזרה.
(4) חבילת תקשורת סלולרית מקומית וכן חיבור בדירת המגורים לרשת האינטרנט ותשתית אלחוטית (wifi).
(5) שירותי כביסה.
(6) ציוד ורהיטים שישמשו את המתנדב במהלך השירות מחוץ לישראל, כמפורט בתוספת השנייה.
(2) גוף מפעיל זר רשאי לשכן מתנדב בדירת מגורים של משפחה מקומית, ובלבד שהמגורים כאמור אינם פוגעים בפרטיות המתנדב והמתנדב נתן את הסכמתו לכך מראש לפני יציאתו לשירות.

לפני יציאתו לשירות מישראל.

תוספת, בקשה של הוועדה.

המשך (ב). כללה דירת המגורים כאמור תנאי מתנאי השירות המנויים בתקנת משנה (א), לא יידרש הגוף המפעיל הזר לספקם למתנדב.

מי, אגב, באמת דואג? איך אתם מפקחים שכל התנאים האלה הם ראויים ונכונים ומותאמים מבעוד מועד? אני רואה שזה חובות של הגוף המפעיל, אבל האם הרשות יש לה איזה שהוא פיקוח?

כן, בוודאי. קודם כל, אני ברשות מופקד על השירות הזה מול האגודות שמוציאות את הבנות. בעיקר יש לנו שני גופים מוכרים שמפעילים בנות בחו"ל - בת עמי והאגודה להתנדבות. לכל אחד מהם יש רכז על מספר בנות שנמצא בקשר שוטף איתן במשך כל השנה. בשיחות וידיאו וכו'. אנחנו פעם בשנה נוסעים כדי לוודא ולראות בכמה מקומות. יש סמינר שמתקיים בדרך כלל בחודש נובמבר בשנה ואנחנו במהלך השהות שלנו הולכים למספר מקומות לבדוק את הדירות וכו'. יש לנו פניות הציבור, שאנחנו מקבלים פניות אם וכאשר יש כאלה מקרים. ולגוף המוכר יש מישהו שמנהלת את כל התכנית. לבת עמי יש גם שם מישהי שהיא רכזת שנמצאת באזור.

במקום ההתנדבות בחו"ל.

ריכוז גדול של בנות. אי אפשר להיות בכל המקומות.

היא נמצאת בניו יורק.

אבל באזור ניו יורק רבתי ובצפון אמריקה יש רכזת, גורם אחרי במקום.

במקומות שירות בשוטף הגוף המוכר מפקח. וכשפותחים מקום שירות חדש אנחנו מבקשים לראות בווידיאו את כל זה. לא שולחים כל פעם מפקח לכל מקום. אבל אוקראינה, לדוגמה האחרונה, ביקשנו וידיאו מכל החדרים, מהכניסה, איך זה נראה וכו' וכו'. ומעת לעת אנחנו עושים גם סיורי פיקוח.

וכשזה מגיע ללינה בבתים פרטיים, איך אתם מסננים את המשפחות שמארחות, איך אתם מפקחים?

אז קודם כל, מי שמסנן זה בעיקר בת עמי. בת עמי היא הכי גדולה בצפון אמריקה. יש לה קרוב ל-70 בנות היום, אבל בדרך כלל מעל 100. והם מסננים, הם בודקים. הבנות יודעות שברגע שיש בעיה הכי קטנה, וכבר קרה שהיו בעיות כאלה, הם מוציאים אותם. לא היה לנו אף פעם בעיות מורכבות, אלא בעיקר לא נעים לי, אני בתוך הבית הפרטי. מוודאים שיש כניסה פרטית, שהן יכולות להיכנס בנפרד וכו'. כל הדברים אלה זה דברים שאנחנו בודקים אותם. וכמובן אם יש אפילו צל צילו של ספק, אנחנו דורשים מהקהילה להוציא.

אני חייבת להגיד. אני באמת הייתי, כשהייתי יושבת ראש, שוב, אז גם נסעתי פעם לביקור ולסמינריון. זה מדהים. א', מדהים לראות את העשייה שלהן. המשאב, בעיניי הוא משאב כזה חשוב. הקהילות פשוט מתות עליהן. הן בגובה העיניים, מדברות אל הילדים, ההורים, הם רבים מי יארח את מי בשבתות ובחגים ובכלל. וכן, יש נהלים בתוך בת עמי ואני מניחה שגם באגודה, איך אתה בוחר את הבתים. וצריך שיהיה קריטריונים מאוד מאוד ברורים ומוגנות של הבנות.

בדיוק.

הן תמיד שתיים. כלומר, אין אחת בכל מקום, זה לפחות שתיים.

ובדרך כלל, ועד היום זה מוכתר כהצלחה?

בהחלט. שוב, יש כאלה שחוזרות באמצע. אבל באמת המיונים הם כל כך חשובים בארץ שבוחנים אותן גם עם פסיכולוג, לראות שבאמת מתרחקים מהמדינה שלהם. אז את פשוט צריכה לפקח ולראות שיש להן את החוסן הנפשי.

בדיוק, לכן אני דואגת. את רואה? יש האמא שבי יוצאת החוצה.

ככל שבאמת הסדנאות והברירה פה היא יותר קפדנית, אנחנו רואים באמת פחות ופחות חזרה ארצה.

זה בדרך כלל בנות שנה שנייה, שקודם עושות תפקידי הדרכה.

זה תמיד שנה שנייה.

בפנימיות, כפרי נוער.

לא, אין לי כמובן, אני בטוחה וסומכת על הבנות. אני רק שואלת מי בכל אופן שם האחראי.

אם יורשה לי, מהפן האישי, כאבא של שתי בנות שעשו שירות בחו"ל. אחת בלנינגרד, בסנט פטרסבורג ואחת בניו ג'רזי, ששתיהן היו מוצלחות. שנתיים מהן, אבל החוויה בניו ג'רזי, של לגור אצל משפחה הייתה חוויה ייחודית, מיוחדת.

לא, כשזה עובד טוב, זה עובד טוב. אין לי ספק.

בדרך כלל זה עובד טוב.

אנחנו עוד מחפשים את המקומות, אתה יודע, להגן על המקומות החלשים.

כן, אבל סך הכל הרעיון הוא יפה.

תודה רבה.

גברתי, רק להשלים ברמה המשפטית. ההסדרה גם של הפיקוח על הדבר הזה היא נמצאת בתקנון שירות אזרחי, שירות מחוץ לישראל ולאזור, תקנות שאושרו ב-2019. יש תקנות המסדירות בכלל את השירות בחו"ל, אבל ספציפית גם את הפיקוח. ניתנה על זה הדעת גם בחקיקת המשנה.

יופי, זה חשוב לשמוע את זה. תודה רבה. בואו נתקדם.

(3) הגוף המפעיל הזר ישלם למתנדב דמי כיס חודשיים ויחולו לעניין הזה הוראות אלה:
(1) הקוף המפעיל הזר ישלם למתנדב בשירות מחוץ לישראל, מידי חודש בחודשו, דמי כיס והחזר הוצאות בסכום של 500 דולר של ארצות הברית של אמריקה. דמי הכיס ישולמו במטבע המקומי של המדינה שבה מתבצע השירות מחוץ לישראל, לפי השער היציג של אותו מטבע ביום התשלום בפועל. הגוף המפעיל הזר יישא בתשלומי מס ובחיובים נוספים אם הוטלו על דמי הכיס במדינת השירות. המנהל רשאי להורות לגוף מפעיל להעלות את דמי הכיס לסכום של עד 600 דולר של ארצות הברית של אמריקה או להפחית את דמי הכיס לסכום של עד 400 דולר של ארצות הברית של אמריקה, בהתחשב ביוקר המחייה במדינה או בעיר שבה משרת המתנדב. חובת הגוף המפעיל לשלם את הסכום המוגדל או המופחת, לפי העניין, תחול החל מהחודש העוקב לאחר מתן הוראות המנהל כאמור ובלבד שלא יפחת הסכום המשולם למתנדב כלשהו במהלך השירות מחוץ לישראל.
(2) דמי הכיס יועברו באמצעות העברה בנקאית לחשבון בנק על שמו של המתנדב המנוהל במדינה שבה מתבצע השירות מחוץ לישראל או בהמחאה לפקודת המתנדב.
(3) על אף האמור בפסקה (2) לעניין העברה בנקאית, הגוף המפעיל רשאי לעביר למתנדב את דמי הכיס במזומן, בהתקיים כל אלה:
(1) המתנדב אינו זכאי לפתוח חשבון בנק במדינה שבה מתבצע השירות מחוץ לישראל.
(2) הגוף המוכר אישר לגוף המפעיל להעביר למתנדב את דמי הכיס במזומן, לאחר שנוכח כי מתקיים האמור בפסקת משנה (א). הגוף המוכר יעדכן את הרשות בדבר אישור כאמור, בסמוך לאחר שניתן, ויפרט בהודעתו לרשות את הנימוקים למתן האישור.
(3) המתנדב יאשר בחתימתו מידי חודש בחודשו את קבלת הסכום במזומן ואת התאריך שבו נתקבל והגוף המפעיל הזר ישלח לגוף המוכר את העתק האישור האמור.
(4) המנהל רשאי להתנות אישור לגוף מפעיל זר לשמש גוף מפעיל במדינת השירות, במימוש החובות החלות עליו לפי תקנת משנה (א) ו-(ג).

ראובן, אתה רוצה להגיד משהו על דמי הכיס?

בגדול, הנושא של דמי הכיס זה מאוד מאוד משתנה. עלות המחייה בין לוס אנג'לס, בוורלי הילס לבין איזה מקום בדרום אמריקה. ולכן קבענו את ה-500 דולר כמדד אמצעי ואנחנו בתיאום עם החשב הכללי בגדול לפי טבלאות האש"ל שמאושרות למדינות שונות. אנחנו נעדכן מעת לעת את הגופים.

בנושא של מזומן, פשוט יש מקומות שהם לא יכולים לפתוח חשבון בנק, אז לכן אנחנו מאפשרים את הדבר הזה.

אוקיי. בבקשה.

פרק ח': תחילה.
הוספת תוספות ראשונה ושנייה.
3. בתקנות העיקריות, בסופן יבוא:

רגע, סליחה, את דמי הכיס של חו"ל לא מצמידים לשום מקום? בעוד חמש שנים זה יישאר 500? כאילו, כי דמי כיס של הבנות בארץ כן מוצמד.

שם זה מתייחס לעלות המחייה במדינות זרות ולכן היכולת להצמיד למדדים שנוהגים בארצות הברית.

מעניין מה המדד באוקראינה הבוקר.

לא, אבל צריך איזה משהו שיהיה.

העדכון של הדבר הזה יצטרך להיעשות אחת לכמה שנים. במידת הצורך אולי נחזור פה עם תיקון למספר הספציפי הזה. אבל היות וזה באמת מדובר על פריסה גלובלית.

כן, כן. לא, זה בלתי אפשרי לעשות איזה matching point לכולם. אוקיי.

תוספת ראשונה (תקנה 8ב)

להלן סיכום של סכומי התעריף החודשי שישלם גוף מפעיל לגוף מוכר בעד הפעלת מתנדב:
(1) מתנדב המתגורר בביתו ונושא בעצמו בהוצאות תזונתו בהיקף של שתי ארוחות ביום לפחות - 1,608 שקלים חדשים.
(2) מתנדב המתגורר בביתו ונושא בעצמו בהוצאות של ארוחה אחת ביום לכל היותר - 1,484 שקלים חדשים.
(3) מתנדב המתגורר בדירת שירות ונושא בעצמו בהוצאות תזונתו בהיקף של שתי ארוחות ביום לפחות - 2,666 שקלים חדשים.
(4) מתנדב המתגורר בדירת שירות ונושא בעצמו בהוצאות של ארוחה אחת ביום לכל היותר - 2,507 שקלים חדשים.
(5) מתנדב המתגורר בדירה שמחזיק הגוף המפעיל ונושא בעצמו בהוצאות תזונתו בהיקף של שתי ארוחות ביום לפחות - 1,759 שקלים חדשים.
(6) מתנדב המתגורר בדירה שמחזיק הגוף המפעיל ונושא בעצמו בהוצאות של ארוחה אחת ביום לכל היותר - 1,424 שקלים חדשים.
(7) מתנדב מיוחד, למעט צעיר בסיכון, המתגורר בביתו - 2,224 שקלים חדשים.
(8) מתנדב מיוחד, למעט צעיר בסיכון, המתגורר בדירת שירות - 3,183 שקלים חדשים.
(9) מתנדב שהוא צעיר בסיכון המתגורר בביתו - 2,248 שקלים חדשים.
(10) מתנדב שהוא צעיר בסיכון המתגורר בדירת שירות - 3,207 שקלים חדשים.

גם את המתנדבים בסיכון הרשות מממנת את התקנים שלהם?

כן, את כולם. כל המתנדבים במיוחדים, בעלי המוגבלויות וצעירים בסיכון זה במימון של הרשות.

אוקיי. וזה, כאמור, הייתה רשימת סיכום של הסכומים.

אגב, גם התוספת של הבודדים, צריך לומר, התוספת המיוחדת זה תשלומי הרשות. בשביל שלא ייווצר מצב שגוף מפעיל יגיד אני לא לוקח בודד, כי הוא עולה לי יותר. אז למרות שזה יכול להיות גם תקן פרטי, את ההפרש של העלות של הבדידות הרשות מממנת.

אבל פה בצעיר בסיכון אתם משלמים מהשקל הראשון?

כן, הכל, הכל. צעירים בסיכון ואוכלוסיות מיוחדות ומגבלה זה אצלנו.

תוספת שנייה (תקנה 8ו(א)(6))
(1) רהיטים - מיטה, מזרן, כיסא, ארון, שולחן.
(2) מוצרי חשמל - מקרר, תנור בישול, כיריים, מיקרוגל, קומקום חשמלי, מזגן.
(3) כלי אוכל ובישול - סיר, מחבת, צלחות, כוסות, סכו"ם - חלביים ובשריים, פלטת חימום, מיחם מים.
(4) כלי ניקוי - מגב, מטאטא, דלי, סמרטוט ריצפה, מברשת לשירותים, פחי אשפה, מגבות מטבח, נייר טואלט, חומרי ניקוי.
(5) מטף כיבוי אש.

רק הערה, אני רואה משהו טכני. מכיוון שהפננו גם בסעיף אחר לתקנה, אז בסוגריים אחרי המילים - - -

8א(5)(ג)

ועוד שאלה. למה בעצם אין מכונת כביסה?

בדרך כלל הבנות יוצאות הביתה ולכן אנחנו לא דורשים מכונות כביסה בדירת שירות, למעט דירות של בודדים, ששם כן אנחנו דורשים.

אבל הן לא תמיד יוצאות כל שבת.

כן, אבל בדרך כלל בדירות שירות מה שהיה נהוג עד היום לא היה מכונות כביסה, ולכן אנחנו לא חייבנו בדירת שירות. רוב הבנות יוצאות ודואגות לעצמן. לכן זה רק ייצר יותר בלגן. בדירות שמחויב לשים שם זה רק בדירות של בודדים.

בכל מקרה, בחו"ל יש שירותי כביסה. גם לבנות בודדות זה בתוך המרכיב של הבדידות.

ופה זה שירותי כביסה לא מכונת כביסה, אבל שירותי כביסה הם נכללים פה באחד התשלומים?

רק בחו"ל.

ובארץ לא?

כי הן בדרך כלל יוצאות בשבת הביתה.

כן. אז כל השבוע בעצם הן אמורות לא לעשות כביסה?

גם לחיילים אני לא חושב שיש בבסיס מכונת כביסה.

רגע, אבל א', חיילים הולכים עם מדים ופה אני מניחה שבנות השירות פחות עם מדים. ותחשבו על זה, אני חושבת שצריך.

בשביל זה יש להן תיק גדול.

צריך אולי לתת על זה את הדעת, אולי בפעם הבאה או באיזה שהיא מחשבה. הנה, אתם, יש פה אנשים מהשטח. אולי תגידו אתם מהשטח.

אנחנו נשמח שיהיה.

אז זו שאלה תיאורטית שעולה כאן או שנתקלתם במקרים?

זו שאלה תיאורטית, אבל נתקלנו ברצון. אני לא יודע מה העמיתים שלי חושבים, אבל באגודה אנחנו חושבים זה יכול להיות מאוד מאוד טוב שיהיה איזה משהו ייצוגי למתנדבי השירות הלאומי. כי הם נמצאים בכל המערכות הכי משמעותיות ולא מזהים אותם כמתנדבים בשירות לאומי.

אה, אתם מדברים בכלל על תלבושת.

היא דיברה על מכונת כביסה.

אני הבנתי. אבל אני אומר, שאלת לגבי המדים, אמרתי שיש כאן, מבחינתי זה משהו משמעותי שיכול להיות, שאני אשמח בהמשך שזה יעלה לחשיבה.

לגבי מכונת כביסה, אין צורך, כי רוב רובם של המתנדבים חוזרים כמעט כל שבת הביתה. והם מעדיפים להביא את הכביסה הלוך וחזור.

לכן אמרתי, אני רוצה לפנות לשטח לשמוע אם יש את הצורך הזה או לא.

אני רק יכול להגיד שיש דירות מסוימות כמו של גרעינים, שהם נשארים יותר, שם אנחנו על חשבוננו דואגים שתהיה מכונת כביסה כדי לתת להם מענה.

יפה, אוקיי. קיבלנו תשובה, תודה רבה. בבקשה.

4. תחילה.
(1) תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) (להלן - יום התחילה).
(2) על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתן של תקנות 8ה ו-8ו לתקנות העיקריות, כנוסחן בתקנה 2 לתקנות אלה, ביום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022).

אז אנחנו מתחילים את התקנות האלה רטרואקטיבית ל-1 בינואר 2022. ו-ב' על מה אנחנו מדברים?

זה חו"ל, כל מה שקשור לחו"ל והנהלים החדשים לגבי חו"ל יתחילו בשנת השירות הבאה.

הוראות שעה.
5. על אף האמור בתקנה 8א ובתוספת הראשונה לתקנות העיקריות, כנוסחן בתקנות 2 ו-3 לתקנות אלה, בהתאמה -
(1) בתקופה שמיום התחילה עד יום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022) יראו כאילו -
(1) בתקנה 8א(1) במקום "540 שקלים חדשים" נאמר "810 שקלים חדשים".

רק אני אסביר. יש כאן בעצם הגדלה של דמי הכיס שמשולמים למתנדבים על ידי הגופים המפעילים. כלומר, הגופים המפעילים נושאים בעלות של הגדלת דמי הכיס ובמקום 540 זה 810. מדובר בתחולה רטרואקטיבית לינואר. שאלה למשרד המשפטים, אתם אישרתם תחולה רטרואקטיבית?

כן.

כן. יש לנו גב. אגב, נציבים של מישהו מהגופים המפעילים פה? לא. אבל הם יודעים שאנחנו מקיימים את הדיון.

רק לעניין ההחלה הרטרואקטיבית, אני אציין שאנחנו היום בכמה? 13 בפברואר, ובעצם התשלום הראשון הוא ביחס לחודש ינואר. זאת אומרת ההחלה הרטרואקטיבית בעצם חלה רק על החודש - - -

התשלום שבפברואר יתקבל.

כן, זאת אומרת, שהתקבל בפברואר יהיה על ינואר.

ברור.

הדלתא שתיווצר.

בסדר גמור.

לכן סברנו שבהינתן האמור, היות וזה ממילא גם הטבה, לא ראינו קושי בהחלה רטרואקטיבית כאשר מדובר בהטבה ושהיא תהיה גם על תקופה מאוד גדורה.

כן. היא ברורה לנו ולכן גם יכולתם לתת לזה את המענה.

לא, אז אני אגיד, זו הטבה למי מקבל. זה כמובן חיוב בתשלום למי שמחויב בתשלום.

בסדר, בנסיבות העניין ובהקשרנו - - -

צריך לדעת אבל שמתוך כ-18,000 תקנים למעלה מ-15,000 ממומנים ישירות על ידי הממשלה. גם אם זה גוף מפעיל, יכול להיות שמשרד החינוך תומך בו, משרד הרווחה תומך בו, אנחנו. זאת אומרת, כל המגזר הערבי וכו', משרדי הממשלה מממנים את רוב התקנים. אחרים קיבלו הודעה כבר לפני חודש וחצי שזה בדרך. ברגע שזה פורסם הוצאנו מכתב לכל הגופים המפעילים.

ולא קיבלתם הסתייגויות, החרגות.

לא הסתייגויות כמו יהיה לנו קשה. אבל בסוף, כשהם מתכננים תקציב שנתי, יש להם מספטמבר עד ינואר הבא לעשות את הנרמול, ככל שהם יצטרכו. ושנה הבאה לגייס פחות מתנדבות אם לא תהיה ברירה.

אוקיי.

אתה יודע להגיד לנו מצד עלה?

עלה מצד שלווה. הוא התקשר אליי. הוא כמובן בעד כל ההעלאה והכל, והוא גם בעד שזה יהיה מיידי. הוא רק שאל אותי האם יוכלו להוסיף לו במשרד הרווחה, התמיכה שנותנים לו בגין תקנים, האם יוכלו להוסיף לו תקנים בגין ההפרש, כי יש חלק מהתקנים שהוא מממן באופן עצמאי.

כרגע, כמו שגם הקראנו, ההעלאה מדובר על שנה בלבד.

זה הוראות שעה.

כן, גם זה נסביר. ההחלטה של ראש הממשלה ושר האוצר, הן לגבי שכר החיילים והן לגבי דמי הכיס של השירות הלאומי הייתה החלטה שלא במסגרת דיוני התקציב ולכן לפי השיטה של הנומירטור או שאתה מצביע מיד על מקור לקיצוץ של כל הסכום, צה"ל 900 מיליון, אנחנו 55 מיליון. או שמסכמים שזה לשנה ובדיוני התקציב סוגרים את הפער. אני לא חושב שיש לאף אחד כוונה שיחזירו את דמי הכיס של החיילים ושל בנות השירות לאחור, מחד. מאידך, כיוון שכך עובד תקציב המדינה אז אנחנו רשאים לאשר את זה רק לשנה. בכוונתנו להגיע לפה לפני סוף השנה ולהאריך את זה בעוד שנה לפחות.

ולעגן את זה בצורה מסודרת. אוקיי, תודה.

(2) בתקנה 8א(7), במקום "173 שקלים חדשים נאמר "200 שקלים חדשים".

פה גם אני ארצה להסביר. מדובר בעצם מרגע שמשלמים את דמי הכיס התקורה שמקבלים הגופים המוכרים עולה גם כן, כי התקורה שלהם נגזרת מדמי הכיס. ולכן למעשה במשך השנה הזאת תהיה תוספת לתקורה שהגופים המפעילים יצטרכו לשלם לגופים המוכרים בסך 21 שקלים.

אוקיי.

(3) בתוספת הראשונה -
(1) בפרט (1), בטור ב', במקום "1,608 שקלים חדשים" נאמר "1,905".
(2) בפרט (2), בטור ב', במקום "1,4848" נאמר "1,781".
(3) בפרט (3), בטור ב', במקום "2,666" נאמר "2,963".
(4) בפרט (4), בטור ב', במקום "2,507" נאמר "2,804".
(5) בפרט (5), בטור ב', במקום "1,759" נאמר "2,056".
(6) בפרט (6), בטור ב', במקום "1,424" נאמר "1,721".

כיוון שהפרט הזה של דמי הכיס משתנה, אז למעשה בתוספת הראשונה כל הסכומים משתנים בהתאם לדמי הכיס המעודכנים.

(2) בתקופה שמיום התחילה עד יום ד' באלול התשפ"ב (31 באוגוסט 2022) יראו כאילו -
(1) בתקנה 8א(4)(ד), במקום "753 שקלים חדשים" נאמר "558 שקלים חדשים".

רגע, שנייה. פה אני אבקש שמוטי או יואב, מי מכם רוצה להסביר?

בכמה מילים, יש פה עוד הוראת שעה קטנה שמדברת על שכר הרכזות. אחד השינויים שכן יש בתעריף פה הוא הטבה למתנדבים המיוחדים, שבהם בעצם יהיו יותר רכזות על המתנדבים. זאת אומרת, כל רכזת יהיו לה פחות מתנדבים. זה נמצא בתוך התקנות האלה. אבל מכיוון שאנחנו באמצע שנה ולא יתווספו רכזות עכשיו באמצע שנה, זה יחול רק מה-1 בספטמבר. זו ההוראה הזאת, שבעצם הסכומים יהיו יותר נמוכים עד ה-1 בספטמבר כי בעצם עדיין לא יהיה.

אני רוצה לומר משהו לגבי ההתנדבות של האוכלוסיות המיוחדות. הן בעצם עטופות במעין תכנית טיפולית. הרכזת שם היא אשת מקצוע בתחום. יש לה תכנית אישית וכו'. לא משנים תכנית טיפול באמצע שנת השירות. אנחנו ניטיב משמעותית את היכולת שלנו לטפל בצעירים האלה. זו בשורה מאוד גדולה 1 ל-20 לדעתי. אבל זה לא נכון פשוט להחליף את זה באמצע שנה ולכן אין טעם לשלם על שירות שלא יינתן.

מה זאת אומרת אשת מקצוע? היא עובדת סוציאלית?

או עובדת סוציאלית, חינוך מיוחד, מהתחום הזה בעיקר. רובן עובדות סוציאליות.

(2) בתקנה 8א(7), במקום "247 שקלים חדשים" נאמר "254 שקלים חדשים".
(3) בתוספת הראשונה -
(1) בפרט (7), בטור ב', במקום "2,224" נאמר "2,306".
(2) בפרט (8), בטור ב', במקום "3183" נאמר "3265".
(3) בפרט (9), בטור ב', במקום "2,248" נאמר "2,330".
(4) בפרט (10), בטור ב', במקום "3,207" נאמר "3,289".
(3) בתקופה שמיום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022) עד יום זק בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022) יראו כאילו -
(1) בתקנה 8א(7), במקום "247 שקלים חדשים" נאמר "274 שקלים חדשים".
(2) בתוספת הראשונה -
(1) בפרט (7), בטור ב', במקום "2,224" נאמר "2,521".
(2) בפרט (8), בטור ב', במקום "3,183" נאמר "3,480".
(3) בפרט (9), בטור ב', במקום "2,248" נאמר "2,545".
(4) בפרט (10), בטור ב', במקום "3,207" נאמר "3,504".

יואב, אתה יכול להסביר רק את התיקון האחרון?

רק הסבר לגבי האוכלוסיות המיוחדות. יש לנו שתי תקופות בהוראות השעה, מבחינת התקורה. יש את התקופה של מיום התחילה שזה 1 בינואר עד סוף אוגוסט, שבו דמי הכיס אמנם עולים, אבל שכר הרכזות עדיין לא עלה. לכן זו תקופה אחת. מה-1 בספטמבר עד סוף השנה, דמי הכיס עדיין גבוהים ובעצם שכר הרכזות עולה. לכן זה החילוק שעשינו כאן.

וכל האורחים המכובדים שהגיעו באו לוודא שאנחנו מעבירים את התקנות האלה היום? לא לתת לנו לצאת מהחדר עד שזה יעבור?

בהחלט. א', הגופים המוכרים בעצם, צריך לזכור, אנחנו יושבים בכנסת ואנחנו הרשות, אנחנו המדינה. אבל הם הקימו את השירות הלאומי לפני 50 שנה. זה מפעל של המגזר השלישי, הרב צפניה דרורי היה המקים שהקים ראשון את האגודה להתנדבות. ועובדים איתנו בשיתוף פעולה מצוין ואני מודה להם על זה והיו משולבים בכל התהליך הזה של קביעת התקנות.

אוקיי, אני חושבת שאפשר להגיע להצבעה. סיימנו להקריא את התקנות.

אם אפשר. ראשית, נציגת משרד הביטחון נמצאת בזום ורצתה להעיר איזו הערה. מי זו?

רותם קס ממשרד הביטחון.

בבקשה.

צהריים טובים. אנחנו רק נבקש להדגיש כי התקנות בענייננו לא נוגעות לזכויות חיילים משוחררים על תקופת השירות בלבד. וביחס להוספה של ההגדרה של משרת בודד, אז בהתאם לחוק קליטת חיילים משוחררים, על מנת לקבוע מי נחשב חייל משוחרר בודד, רשות השירות הלאומי אזרחי נדרשת לקבוע כללים בנושא, בהסכמת שר הביטחון. ההגדרה כעת רלוונטית רק לתקופת השירות ולא לתקופה שלאחר סיומה.

ואני רוצה גם לציין, כי בעתיד, לאחר גיבוש כללים בנושא, החלה של ההגדרה של חייל משוחרר בודד על בוגרי השירות הלאומי אזרחי תגרור משמעויות תקציביות והקרן לקליטת חיילים משוחררים תצטרך לקבל בגינן שיפוי לתקציבה. הנושא רלוונטי בין היתר לתשלום שכר דירה לחיילים משוחררים בודדים. כאשר כבר היום הסעיף התקציבי מכוחו משולם שכר דירה לבודדים מצוי בגירעון. ובנוסף, זה רלוונטי גם לתשלום דמי קיום ללומדים במכינות קדם אקדמיות. ולכן, כמו שאמרתי, ככל שתתווסף אוכלוסייה של בוגרי השירות הלאומי אזרחי בודדים, תידרש תוספת תקציב למטרה זאת.

תודה לך. אני מניחה שאתם מכירים את הסוגיה הזאת ואני חושבת שצריך למצוא לה פתרון.

מכירים היטב. בהחלט מה שמובא היום זה לגבי להכיר מי בודד. בזמנו פנינו לקרן לחיילים משוחררים שיכירו בבודדים ואמרו קודם כל תסדירו מי בודד במהלך השירות ואז נחליט מי משתחרר בודד. אנחנו כמובן לפי החוק, נפנה לשר הביטחון, נאמר אלה המתנדבים הבודדים שלנו. אגב, ההגדרות שלנו נלקחו מהבודד המובהק של צה"ל. זאת אומרת, לא המצאנו איזה הגדרה חדשה ואנחנו מניחים שהדבר הזה ייפתר.

לגבי הסוגיות התקציביות, זה עניין של משרד הביטחון מול משרד האוצר. זה נוגע לכל אחד שאני מגייס הם צריכים לשלם לו בסוף פקדון.

נכון. אתם מתניעים את התהליך הזה מול השר.

חד משמעית.

ואז הנלווה לזה, הצעד הבא זה כמובן לתקצב את זה ולהכניס את זה בתוך הגרם. ושמענו את ההערה שככה הייתה מובלעת, אבל שהיא מדברת על הגירעון שלהם שנמצא ממילא. אז אולי המסר הזה יעבור, אמנם מהייעוץ המשפטי, אבל המסר הזה הוא חשוב מאוד. בסוף מדובר כאן בחיילים בודדים ששירותו בצבא ומגיעות להם בדין הטבות וסיוע לאחר השחרור. ודיברנו כאן הרבה על סולידריות והדדיות וחברה שמסייעת אחד לשני, במיוחד לאלה שתורמים את החיים שלהם, את עצמם, למען הזולת. אז שווה לשים את הדברים על השולחן.

אפשר להצביע. יש לך זכות הצבעה?

לא. אבל אני מצביעה.

אז אני מעלה להצבעה את הצעת תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית) (תיקון), התשפ"ב-2022.

מי בעד? פה אחד.
הצבעה
התקנות התקבלו פה אחד.

אני רוצה מאוד להודות לכם. לא הכרתי את כל מי שהגיע לכאן היום, אבל אני רואה שזה בנפשכם, אחרת לא הייתם טורחים להגיע לכאן ולוודא שהכנסת מעבירה את התקנות.

אני מאחלת לכולכם שתמשיכו לעשות חייל והצלחה. ותשמרו על הבחורות הצעירות ועל המתנדבים כולם. שתביאו הרבה כבוד להם באופן אישי, למדינת ישראל, לחברה ולחוסן של כולנו. תודה רבה.

אני גם רוצה להגיד ברשותך באמת תודה לגופים המוכרים. אני מכירה את העבודה שלהם לפני ולפנים. באמת עושים לילות כימים, ימים כלילות, למען עם ישראל, למען מדינת ישראל, למען אזרחי מדינת ישראל. ובאמת, תמיד לא רואים אותם, רואים את בנות השירות. אבל יש מאחורי כל בת שירות, כל בן שירות, כל מתנדב, אנשים יקרים שעושים המון. אז באמת זאת הזדמנות להגיד לכם תודה. וכמובן לרשות, גם ברשות אחד אחד עושים המון. ותודה.

תודה רבה לכם. אנחנו נועלים את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 12:08.