פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



18
ועדת המשנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט ועדת המשנה לשיבוץ מורים ערבים בבתי הספר
15/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 3
מישיבת ועדת המשנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט
ועדת המשנה לשיבוץ מורים ערבים בבתי הספר
יום שלישי, י"ד באדר התשפ"ב (15 בפברואר 2022), שעה 11:00

שיבוץ מורים ערבים בבתי"ס- העברת מורים ממחוז דרום למחוז צפון

חברי הוועדה: אימאן ח'טיב יאסין – היו"ר

ג'ידא רינאוי זועבי

שירה גרוס - אגף השכר, משרד האוצר

סוניה פרץ - סמנכ"לית ומנהלת אגף בכיר כח-אדם בהוראה, משרד החינוך

מרואה זבידה - מורה

וליד מגאדלי - מנהל אגף החינוך, באקה אל גרבייה

ד"ר עידית קלישר - חוקרת בכירה, מכון אהרון למדיניות כלכלית

עו"ד נירה לאמעי רכלבסקי

יהודית גידלי

הדר שקד כרמלי- חבר תרגומים


שיבוץ מורים ערבים בבתי"ס- העברת מורים ממחוז דרום למחוז צפון

בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת המשנה לעניין שיבוץ המורים הערבים. היום ה- 15 לפברואר 2022. היום אנחנו נתמקד בסוגיה של המעבר של המורים בעיקר מהדרום לצפון, נכון שבכותרת הכללית זה ממחוז למחוז, אבל כולנו יודעות ויודעים שעיקר הבעיה נמצאת בצפון ובדרום, ולכן אנחנו ננסה היום לבחון את הסוגיה הזאת מכל הצדדים.
אני אתחיל ואגיד שאני כמו רבים מחבריי וחברותיי חברות הכנסת מהחברה הערבית, מגיע אלינו כל הזמן סיפורים מאוד קשים ובקשות רבות למעבר לצפון אחרי הרבה שנים בדרום. אנחנו מודעים גם לצורך האנושי וגם לצורך של הנוחיות, ומודעים גם למציאות הקשה שנמצאת בתוך החברה הערבית בכל הסוגיה גם של שיבוץ המורים, וגם של המעבר מהדרום לצפון.
המטרה שלנו לפחות לתת מענה למקרים ההומניטריים הקשים, ולמצוא פתרונות גם בנושא של השיבוצים. אני יודעת שהמציאות לא ורודה, אבל בכל זאת אנחנו ממשיכות לחפש פתרונות ונקווה שנגיע אליהם בקרוב.
הייתי רוצה לפתוח את הדיון ולשמוע מסמנכ"לית מנהל אגף בכיר של משרד החינוך, גברת סוניה פרץ, מה יש לה לתת והגיד בסוגיה של המעבר של המורים והמורות. בבקשה.

תודה רבה, בוקר טוב. במסגרת הנוהל שאנחנו דנים בו בוועדה הזו, אחת האפשרויות שנמצאת בו זו בקשת העברה, זו העברה ממחוז למחוז. זה אחד הסעיפים, יש לנו שלושה סעיפים, בקשת עבודה, בקשת השלמת משרה ובקשת העברה. מי שיכול לבקש העברה זה מורים קבועים, זאת אומרת ברגע שהם קיבלו קביעות במשרד החינוך, הם יכולים לבקש לעבור ובעצם מאחר ומדובר בעובדים קבועים של משרד החינוך, אז מקדם ההעברה שלהם הוא 5,000.

מה זה 5000?

בתוך שיטת הניקוד יש מקדם לפי מעמד, ומאחר ומדובר במורים קבועים, אז המקדם שלהם הוא 5,000 בגלל המעמד שלהם במשרד החינוך. עכשיו כמו שאמרה חברת הכנסת ח'טיב, ההעברות יש לנו השנה היו לנו 3,700 בקשות העברה, כשהבקשות הן העברה ממחוז למחוז וגם בתוך המחוז.

את יכולה להגיד מתוך מה- 3,000 כמה ערביות וכמה---

אין לי אבחנה של מגדר.

לא מגדר, מגזר.

לא, זה כולם---

ערבים.

אנחנו מדברים רק על המגזר הערבי במסגרת הנוהל. חשבתי שאת מתכוונת כמה נשים וכמה גברים.

לא, לא, שאלתי על מגזר ולא מגדר.

אוקיי. בתוך הקבוצה הזאת, בתוך ה- 3,700 היו לנו 1,621 בקשות. בקשות מהדרום לעבור לצפון 835 בקשות, לעבור למחוז חיפה 592 בקשות, ולעבור למחוז מרכז 194.

כמה מתוכם בסוף עברו?

בסך-הכל עברו 91 ממחוז דרום- 28 עברו לחיפה, 15 עברו למרכז, ו-48 עברו לצפון. עכשיו, אני רוצה להגיד איפה המגבלה שלנו בהעברה, או לא מגבלה, העברה יכולה להתבצע כשהתקן הוא תקן פנוי, זאת אומרת אם יש לי עכשיו תקן לא פנוי, זאת אומרת מורה יצא לשבתון ובגינו אנחנו נדרשים לשבץ מורה במקומו, אנחנו לא יכולים להעביר לתקן הזה מורה קבוע כי מה נעשה איתו בשנה אחר כך, הרי הוא לא יחזור חזרה לדרום.
לכן, האתגר בתוך ההעברה זה באמת העניין של ההיצע של המשרות הפנויות בתוך כל המהלך הזה. כמו שאתם יודעים העברות מתבצעות עד ה- 31 לאוגוסט על מנת לייצר יציבות במערכת ולא איזושהי ישיבה על מזוודות. בסוף גם בדרום יש תלמידים והמערכת בסופו של דבר צריכה לשרת את התלמידים ואת הצרכים של התלמידים ואת היציבות של איש המקצוע שנמצא בתוך המערכת ובתוך הכיתה, ולכן העברות הן מתבצעות עד ה-31 לאוגוסט. על העניין הזה היה בג"צ לפני כמה שנים סביב העניין של מועד ההעברות, והעמדה שצריכה להיות יציבות, התקבלה כעמדה שהיא עמדה סבירה. ולכן אנחנו גם מתנהלים בנוהל הזה באופן הזה.

אוקיי, בקטע הזה אנחנו דיברנו גם קודם בסוגיה. יש טענה מאוד חזקה, כאילו שאני שומעת אותה מהרבה פונות בעיקר מהדרום, שטוענות שבעצם מגיע ה- 31 לאוגוסט, אין שיבוץ, אין תקנים, ואז הן נשארות במקום שלהן, ופתאום בנובמבר מתחילים להשתבץ אנשים אחרים, ואז הן לא מופיעות כאילו במסך.
השאלה עם כל ההבנה, והיה לנו ויכוח על כל הנושא של היציבות, וכמה באמת זה מערער, על מה אנחנו מדברים, בסך הכל על מתוך 1,200 ומשהו עוברים 90 ומשהו, בהחלט זה לא מערער את המערכת. ואם אנחנו מדברים על הסוגיה הזאת של בין אוגוסט לנובמבר מה קורה, ולמי באמת יש זכות, אני חושבת שמן הראוי גם לדעת כמה תקנים בשנים האחרונות, כל שנה, תקנים קבועים. אנחנו לא מדברים על חופשת לידה ולא על משהו זמני, כמה תקנים משתבצים בנובמבר כל שנה.

אז שאלת אותי את השאלה הזאת ואני צריכה לנתח את זה. זה משהו שלא באתי איתו כי השאלה עלתה אתמול בערב, ואני אצטרך לנתח את הנתונים ולראות בכמה מדובר. על-פי רוב, ככלל, מדובר בהשלמות של חופשות לידה, בתקנים לא פנויים, אבל שאלת אותי ואני אבדוק את המידע הזה.

אוקיי. מה יש לך להגיד לנו לגבי המקרים ההומניטריים?

אנחנו חושבים על זה בהמשך לשיחה שהייתה לנו אתמול, ואנחנו נבדוק מה האפשרויות שעומדות בפנינו ואנחנו גם נעדכן אותך. העניין הזה עלה ואנחנו נחשוב מה ניתן לעשות בעניין.

אוקיי, רק כאילו לעדכן את כולם כאן על מה אנחנו מדברים, הרבה בקשות שמגיעות עם באמת מקרים שיש בהם קשיים לא נורמליים, בוא נקרא לזה, אם זה מחלות קשות, או של בן משפחה, או בן זוג, שמצריכות בסוף היום התייחסות לאותו מורה, אותה מורה, לתת לה עדיפות מסוימת כדי באמת לשמור על התא המשפחתי ולתת מענה אנושי למקרה הספציפי הזה.
הייתה לנו ישיבה אתמול בנוכחות מנכ"לית משרד החינוך, הגברת דלית שטאובר, וגם היועצת המשפטית, וגם גברת הסמנכ"לית גברת סוניה פרץ, והנקודה הזאת הייתה על השולחן ודנו בה באופן מעמיק. ואני יכולה להגיד יש כוונות טובות לקחת את הנושא לבדוק אותו לעומק, ואני באמת אחרי השיחה של אתמול לא רוצה להציע כאן פתרונות ואפשרויות. אנחנו דיברנו על הרבה אפשרויות אבל אם יש למישהו משהו שהוא רוצה להוסיף בסוגיה הזאת, אנחנו כן נשמח. וכולי תקווה שממש בימים הקרובים תהיה לנו עוד ישיבה ונקבל עדכון להחלטה בסוגיה הזאת.

גברת סוניה, מהסקירה שלך אני עדיין לא הבנתי אם אנחנו מסתכלים על שלוש השנים האחרונות, ואני מבינה בגלל הסבבים של הבחירות לא ממש אפשר לבחון את זה, אבל בכל זאת, קצת נתונים בסיסיים של שלוש השנים האחרונות, כמה בעצם תקנים חדשים של קבועים נוספו במערכת החינוך הערבית באופן כללי?

אין לי את הנתון הזה כאן. על-פי רוב, היום התקנים החדשים בעיקר יתווספו עקב דרישה של עובדים.

אין הגדלה מכוונת?

תראי, תקנים חדשים זה פועל יוצא של גידול טבעי.

רגע לא, אז אני רוצה כן להתעכב על זה. אם אני מבינה אותך נכון, אז יש שני סוגים של תקנים חדשים, יש את התקנים החדשים שהם מתוקצבים ככסף תוספתי חדש, וזה אמור לענות על הגדילה הטבעית גם של תלמידים וכו'. אבל יש עוד תקנים שהם של מורים שפורשים, שפשוט מתחלפים, אבל מבחינתי זה לא תקנים חדשים זה תקנים קיימים.

לא, אני אסביר למה הכוונה. בית הספר מקבל את תקן השעות שלו לפי מספרי התלמידים, ומדדי טיפוח. זאת אומרת יש נוסחה, אבל מה שקובע את התקן הבית ספרי זה בעיקר מאפייני התלמידים והיקף התלמידים. כל בית ספר יודע בדיוק מה התקן שהוא מקבל, הנוסחה היא נוסחה קבועה ושקופה. בתוך התקן הזה יש לך איוש של מורים, יש לך איוש של מורים קבועים, יש לך איוש של מורים בתקופת ניסיון, יש לך מורים, יש לך את צוות המורים. עכשיו, כשזה מורה קבוע, עכשיו מורה יכול לצאת לשבתון, זה חלק מתנאי העבודה שלו. כשהוא יוצא לשבתון, התקן שלו מתפנה לאותה שנה---

גבירתי את זה אני הבנתי, את לא צריכה להסביר לי שוב פעם. אני שאלתי על משהו אחר, לא שאלתי על החלפה של מורה כי המורה ההוא יצא לשבתון. אני שואלת שאלה מאוד פשוטה ואם אין לך את הנתונים אני אשמח לקבל אותם---

אוקיי אז אנחנו נרשום שהוועדה מבקשת שנקבל את הנתונים לגבי תקנים חדשים שנפתחים---

ואני רוצה לחדד את השאלה שלי גברתי, בשלוש השנים האחרונות כמה תקנים חדשים, לא שכשאנחנו מחכים שהמורה ההוא יצא לפנסיה, אלא תקנים , יזומים, מתוקצבים, של קביעות במערכת החינוך הערבית בשלוש השנים האחרונות. תודה רבה.

אוקיי בואו נשמע, נמצא איתנו מנהל מחלקת החינוך בעיריית באקא אל גרבייה מר וליד מגדלי, בבקשה.

שלום בוקר טוב לכולם. כפי שהציגה גברתי, שמי וליד מגדלי מנהל מחלקת חינוך בעיריית באקא, וגם כן אני חבר הנהלת מנהלי אגפי חינוך בישראל. הנושא נושא חשוב מאוד ותודה רבה שאתם מעלים את זה כי אנחנו הרבה זמן מחכים שפשוט מאוד מישהו שיקשיב לנו ויקל את העוול שעוברים המורים הערבים שהם בעת השיבוץ למערכת החינוך.
מה שקורה היום זה לא מתקבל על הדעת במדינה כמו מדינת ישראל שתהליך השיבוץ למורים ערבים שונה לגמרי מתהליך השיבוץ של מורים יהודים. היום כמעט אין שום שיקול דעת---

מה התאריכים של השיבוץ בחברה היהודית?

אני אסביר, בחברה היהודית מה שקורה היום שברגע שחסרים תקנים או שמנהל בית ספר דורש תקן, אז נשלחים אליו סדרה של מספר מורים, הוא מראיין אותם יחד עם הפיקוח, והם רואים מה מידת ההתאמה של המורה הזה הספציפי לבית ספר שלו. דבר כזה נשלל מהחברה הערבית כלל, בגלל שהיום מה שקורה, משבצים מורים לפי מערכת מחשב, שזה לא מסתכלים מי ביקש לעבור, מי שעומד בתור, בגלל ניקוד שנקבע.
אף אחד לא יודע את הניקוד איך הוא נקבע כי זו מערכת סגורה. אנחנו לא יודעים בדיוק איך מורה X שיש לו נגיד 500 נקודות, ומורה Y יש לו 300 נקודות, לפי איזה קריטריון. אין קריטריונים שברורים לכולם למורים שמראים שאני היום יכול לחשב לעצמי כמה נקודות, ואם יש לי זכות לעבור לבית ספר. גם כן יכול להיות מצב שאני מורה היום 20 שנה, אני נמצא בדרום, ואני שאני עובר ועדת ראיונות, כאילו ראיון מקצועי על ידי מנהל בית הספר והמפקח, אני יכול כאילו לבדוק מידת ההתאמה שלי. לא כל מורה שיש לו ותק רב מאוד יש לו זכות לעבור, אבל יש מורים שפשוט מאוד המערכת היום סובלת כי המערכת בצפון, במרכז, בחיפה, מקבלת מורים אחרי שהם מגיעים, את יודעת מה זה מורה כל יום שיסע מאיזור הצפון עד לדרום, אז הוא אחרי כמה שנים הוא נשחק. אז אנחנו עכשיו מקבלים מורים מאוד שחוקים, אשר גורם בצורה ממש שלילית, ואנחנו היום כל הזמן בירידה בגלל שהמורים באים שחוקים.
ולכן, לא יכול להיות שהיום שיטת השיבוץ, לא יודע מי המציא אותה, אם פשוט אנשים מגישים, מחשבים ניקוד, המחשב מחשב ניקוד, וכאילו פתאום רואים רשימה של מורים שתקבל אותו ככה, כאילו לא עובר שום תהליך מיון מקצועי. זה הדבר הראשון. שיטת השיבוץ היא שיטה, או שהנוהל יהיה על כולם, או שלא יכול להיות שלגבי מגזר מסוים יש נוהל ובמגזר אחר אין נוהל. אני אתן דוגמה פשוטה, אני נמצא במחוז חיפה, מי שיושב בוועדת השיבוץ שם הוא אחד שהוא לא מכיר את השמות יושב מול המחשב מסתכל, רוצים מורה לשפה ערבית נגיד בבית-ספר בפרדיס, אז מי שנופל אצלו בתור, מספר 1, תשלחו אותו לפרדיס. בלי למיין, בלי לדעת מה ההיסטוריה של המורה הזה.
עכשיו אני דיברתי על מורים שחוקים, מה שקורה גם כן לגבי המורים, שאם אנחנו היום באמת רוצים לתקן עוול, המספרים, אני שמעתי נדמה לי שגברת סוניה פרץ אני שמעתי אותה, המספרים הם הרבה יותר גדולים. כל שנה יש 8,500 מורים ערבים חדשים שרוצים להכנס למערכת. כאשר מתוכם מתקבלים 10 אחוזים---

היא דיברה, רק לציין מר וליד, היא דיברה על אלה שמבקשים העברה, ולא על השיבוץ. כי היום אנחנו דיברנו ספציפית על הנושא של העברה.

אז אני גם כן שם על השולחן המכובד הזה את הנתונים. כל שנה אם זה המורים שרוצים לעבור, אם זה מורים חדשים אנחנו מדברים על 8,500 מורים. זאת אומרת יש לנו כמות גדולה מאוד. עכשיו מה שמשרד החינוך רוצה ליישר קו בנושא הזה, זה צריך לפתוח את המערכת, מערכת משרד החינוך לחברה הערבית והיהודית, כשהיום חוסר ומדברים על זה המון בתקשורת בשנים האחרונות, גם כן בשנה האחרונה בגלל הקורונה שיש מחסור עצום בחברה היהודית למורים. אז למה לא לפתוח את המערכת ומי שסתם דוגמה, בית ספר בטריטוריה של באקה שזה מגיע עד כפר-סבא, רעננה, חדרה, כל האיזור הזה, מי שנמצא, כמו שבכל מקום במשרדי ממשלה מי שנמצא בתור שהוא רוצה להשתבץ למערכת החינוך מראיינים אותו---

אין הרבה ערבים במשרדי ממשלה אז אם אתה רוצה להשוות אנחנו לא מגיעים ל- 10 אחוז.

אני מדבר ברמת אולי ברמת החלום, כן? זה פשוט מאוד לפתוח את המערכת נניח שמבקש מישהו מבית-ספר X מבקש מורה למדעים, ואז הוא מי שרוצה, כאילו מי שמופיע ברשימה, אם זה יהודה ואם זה ווליד, הוא מתראיין אם מתאים לבית הספר קולטים אותו, למה להשאיר כאילו זה מורה שהוא ערבי רק הולך ללמד בחברה הערבית. ודרך אגב, יש נתון אחר, כי מערכת השיבוץ אצל הערבים חילקו אותם לחלקים, יש את הנוצרים, יש את הדרוזים, יש את הצ'רקסים, יש את הערבים, כאילו ערבי זה רק ערבי מוסלמי, כן? כאשר אנחנו כולם חברה אחת גדולה. זאת אומרת היום לא תמצאי מורה מוסלמי כמעט שואף ל-0 אלא אם הוא בן הישוב שמלמד בבית ספר דרוזי, כי זה מערכת שיבוץ אחרת לגמרי.
עכשיו כל המורכבות הזו זה ליצור קבוצה, זה מסבך תהליך שיבוץ המורים, ולכן היום אחד הפתרונות שאני גם כן, הזכרת לא הספקתי להפגש עם שטאובר המנכ"לית החדשה כמי שנציג החברה הערבית ומנהלי אגפי חינוך, זה פשוט מאוד לפתוח את מערכת משרד החינוך להשתבצות מורים ערבים ויהודים כאחד. היום אנחנו כן שואפים החברה הערבית, שמי שילמד את השפה העברית לפחות מדוברת, יהיו יהודים, אז בבקשה, אני אצלי מנהל בית ספר יהודי, למה לא לתת לערבי להשתבץ למנהל בית ספר, שלא לתת למורה שהוא רוצה אותו, זה פשוט מאוד המערכת שלוקחת חמישה שישה מורים, תראיין אותם עם המפקח ותקלוט את המורה הטוב. אבל היום יש צוואר בקבוק, זה דבר ראשון.
עקרון שני, היום לא יכול כל מחוז נותנים לו כמה תקנים, כן, כאילו פרישה מוקדמת של המורים. יש מורים שהם פשוט מאוד עייפים, חולים, בסך הכל נותנים לכל מחוז נגיד איזה 50 בקשות של פרישה מוקדמת, כאשר מתחלקת בין ערבים לבין יהודים, אבל אצל היהודים אין הרבה בגלל שהתחלופה שם גדולה מאוד ורוב המורים צעירים. אצל הערבים להגדיל מכסת פורשים, ברגע שמגדילים אותה אז אפשר להכניס דם חדש לתוך המערכת.
לכן אני חושב שמונחות בפני הוועדה המכובדת שני פתרונות שהם מאוד מעשיים, דבר ראשון זה מערכת שיבוץ שקיימת אצל הערבים, ייחודית לערבים בהאשמה כאילו שזה המפקחים הם היו משבצים את האנשים הקרובים שלהם, סליחה, אפשר לעשות ועדה מטעם משרד החינוך מקצועית שלא מכירה אף אחד שמראיינת ומשבצת מורים, אבל לשבץ את המורה הערבי בהתאם להחלטת המחשב כי יש נקודות שאף אחד לא יועד איך קבע את הנקודות האלה, זה קצת הזוי בשנת 2022.
הדבר השני זה להגדיל מכסה בגלל שיש הרבה ביקוש בחברה הערבית, להגדיל מכסת הפורשים פרישה מוקדמת, כדי לאפשר כניסת דם חדש למערכת.

תודה רבה מר וליד על הזמן שלך. אני חייבת להגיד שיש לי נתונים אפילו גם מהישיבה של אתמול, ותכף אני אבקש מהסמנכ"לית גם להגיב לדברים שלך. אתה מדבר על 8,000 ומשהו ואנחנו ממשרד החינוך יודעים שזה אפילו 9,000 ומשהו. אנחנו מדברים על תכנית למספר פורשים של 350 בתוך החברה הערבית, אנחנו העלנו גם את הסוגיה של בתי הספר היהודים השאלה באמת איך לעשות את זה כמדיניות ולא כבודדים ולהרחיב את התכנית הזאת. והנקודה האחרונה לגבי הנושא של שיבוץ מורים לפי הצורך והמקצוע שהם למדו ולא רק לפי תעודת ההוראה שלהם.
אני חושבת שבנקודה הזאת כבוד הסמנכ"לית, אנחנו חייבים באמת לשים יותר פוקוס על הנושא של ההכשרה של המורים ולראות בנוסף, כאילו אני מבינה שבסופו של יום צריכים מנגנון מסוים לאור ההיצע הרחב מאוד והביקוש המעט מאוד יחסית ואנחנו דיברנו על הסיבות, אבל בכל זאת, אני חושבת שמה שצריך להנחות אותנו זה באמת המטרות של מערכת החינוך. כשאני אומרת המטרות של מערכת החינוך, אני מסתכלת על הילדים, על התלמידים של מערכת החינוך. נכון, המורים והמורות הם חלק מהותי בסיפור, אבל בסופו של יום הם באים לתת את השירות ולהגשים את המטרה. ולכן אני חושבת שמן הראוי, באמת, שיהיה את הנושא של ההכשרה הספציפית של אותו מורה, וגם את היכולות של אותו מורה וההערכה שלו, ולא מן הסתם אנחנו דיברנו על מרכזי הערכה.
אני אשמח שוב כאילו לפתוח את הסוגיה הזאת. בפעם שעברה פתחנו את זה ודובר כאילו על הנושא התקציבי. אני לא חושבת שהנושא התקציבי הוא הבעיה, אני חושבת שצריך למצוא את הדרך והפתרון לסוגיה המשפטית בדבר הזה ואכן לעשות מרכזי הערכה שמיטיבים עם המערכת ועם הילדים. ובסופו של יום, כולנו הורים ומוסדות וגם המערכת של משרד החינוך, אנחנו שואפים שתהיה לנו מערכת חינוך טובה ומיטיבה, ולכן אני חושבת מן הראוי באמת להביא את הדברים האלו ולשים אותם על השולחן ולבחון אותם.
הסוגיה של המנגנון עצמו, מר וליד אמר שהוא, גם אני מופתעת שהוא בתפקיד כזה נמצא והוא לא יודע מה המנגנון של הניקוד. השאלה כמה המנגנון נגיש למורים ולמורות.

אז אני רוצה רגע להגיד משהו. מר וליד עובד ברשות מקומית, אז הוא לא עובד ביום-יום בשיבוץ מורים שהם עובדי מדינה, כי זה נעשה בסמכות של מפקחים ועובדי המשרד. מנהל אגף חינוך לא עוסק בשיבוצים של מורים שהם עובדי מדינה, אז נתחיל רגע בזה.
אשר לעניין של הניקוד והשקיפות, מבחינתנו השקיפות היא ערך עליון. כל המידע, דרך אגב לא רק בעניין של הנוהל הזה אלא בכל נושא שקשור לתנאי העבודה של המורים, נמצא במה שנקרא פורטל עובדי הוראה. אפשר להכנס לפורטל, אפשר לראות שם את ההוראות הכלליות ולצד ההוראות הכלליות בתחומים שונים, אפשר להכנס בהזדהות אישית וגם לראות את הנתונים האישיים של המורה בכל דבר שקשור למידע שיש לנו לגביו במערכת- היקף המשרה שלו, הדרגה שלו, שעות ההשתלמות שהוא צבר, המעמד שלו, כל הנתונים האלה נמצאים. עכשיו זה ברמה הכללית.
ברמה של הנוהל, הנוהל עם הפרמטרים של הניקוד, הכל מפורסם, אנחנו מפרסמים גם בשפה העברית וגם בשפה הערבית. כשאנחנו מפרסמים את הנוהל אנחנו גם דואגים לפרסם אותו בעיתונות הערבית בכדי שזה יגיע לכלל המועמדים כדי להגיש את המועמדות. כשאנחנו מגיעים לשלב של חישוב ניקוד סופי, הרי איך זה עובד, אנחנו פותחים את המערכות בין אמצע פברואר לסוף מרץ להגשת המועמדויות, בחודשים אפריל-מאי יש מבחני בקיאות ויש מרכזי הערכה, בתחילת חודש יוני אנחנו מקבלים את כל הנתונים, את הציונים ומבצעים חישוב ניקוד סופי. כל מועמד יכול להכנס לחישוב הניקוד הסופי שלו, הוא יכול לראות בדיוק מה הניקוד שנתנו לו בגין התואר, מה הניקוד שאנחנו נתנו לו בגין הציון בתואר, מה הניקוד שאנחנו נתנו לו בגין כל אחד מהרכיבים של הנוהל. הוא יכול גם לערער אם הוא חושב שמשהו לא זה, קרתה טעות בותק, קרתה טעות בציון, הוא יכול לערער ולפנות למחוז. הכל כתוב בנוהל דרך אגב.
אז בעניין הזה יש שקיפות מלאה מול המועמדים והם יכולים לדעת בדיוק מה הניקוד שלהם ובגין איזה סיבות הוא קיבל את הניקוד. ולהגיד שאף אחד לא יודע וזה משהו עלום, אני פשוט מצטערת אבל אני דוחה את העניין הזה על הסף.

אני ברשותך רוצה כן להתייחס לזה משתי סיבות. אלף, אני עדיין כאילו עם כל ההסברים הקיימים ושמעתי ואני פוגשת הרבה מאוד אנשים בכירים גם במערכת החינוך הערבית וממשרד החינוך, ואני מבינה את ההסברים שלהם, אבל אני לא מקבלת אותם. למה בעצם בסופו של דבר הגענו למצב שבו יש שיטת ניקוד שהיא נמצאת וקיימת אך ורק במערכת החינוך הערבית, והיא לא קיימת במערכת החינוך הרגילה הממלכתית היהודית? ואני שוב פעם, אני שומעת את ההסברים, אבל אני לא מקבלת אותם ואני אשמח אם תגידי לי בבקשה מה דעתך על זה. זה אחד.
שתיים, גם בתוך שיטת הניקוד הזו וגם בתוך הפורטל, שאני הראו לי מה זה ואיך זה נראה וכו', ואיך הניקוד וכו', אני עדיין רוצה להגיד לך שאני בטוחה שגם, כמו חברת הכנסת ח'טיב, אני מקבלת עשרות פניות ממורות שהן מתלוננות על כך שהן ביוני או יולי מקבלות ניקוד X, ואז הן אמורות להיות משובצות, או לא בשנה הזאת אלא בשנה שאחרי זה וכבר יש להן תקווה להיות משובצות, ואז פתאום אחרי חודשיים-שלושה, כאילו שהניקוד שלהן חוזר חלילה. והן אמורות להשתבץ לא יודעת מתי, בעוד כמה שנים.
יש משהו וזה לא פניה אחת או שתיים או שלוש, זה עשרות פניות כאלו, אז כנראה שיש משהו שצריך לבדוק קצת לעומק. אני לא מטילה דופי בנושא של השקיפות, אבל אני אומרת שיש בעיה ובעיה אקוטית שאני בטוחה שהפקידות הבכירה במערכת החינוך תרצה לבדוק. אבל אני כן אשמח לשמוע ממך למה בעצם שיטת הניקוד היא חלה אך ורק על המורות הערביות ולא היהודיות.

יש שתי סיבות מרכזיות שהשיטה הזאת חלה, הסיבה הראשונה היא עודף עצום של ביקוש אל מול היצע שהולך ומצטמצם. אנחנו בקושי מצליחים, השנה בקושי נענינו ל- 18 אחוזים מסך הבקשות, כשהבקשות כמו שאמרתי הן גם העברות ממחוז למחוז, או בתוך המחוז, גם השלמות משרה וגם בקשות עבודה. זו סיבה ראשונה.
סיבה שניה זו סיבה שנוגעת לעניין שלפעמים העדפה לשב. מישהו שהוא קרוב משפחה ולא בהכרח זה, וזו הסיבה שאנחנו מנהלים את---

לא הבנתי.

אוקיי, זה, תשמעי אלה שני הנימוקים המרכזיים.

לא, סליחה---

מה הקטע כאילו של קרוב משפחה, לא הבנתי.

---כי נפוטיזם, אם את על מדברת נפוטיזם ואם את מדברת על זה שאנשים רוצים לשבץ את קרובי המשפחה שלהם, אני בטוחה שאת לא מתכוונת לזה שזה רק חולי שנמצא רק במערכת החינוך הערבית. אני בטוחה שאת מסכימה איתי שנפוטיזם נמצא בכל מקום.

תלוי בהיקפים. אני לא, תלוי בהיקפים. אני יכולה להגיד לך שיש לנו כל מיני דרכים לטפל בקרבת משפחה, אבל פה זה עניין של איך אתה בוחר כשיש לך עכשיו עשרה מועמדים, איך אתה בוחר את המועמד---

רגע, אני רוצה ברשותך, אני כן רוצה להתעכב על זה, תרשי לי. את אומרת שהתופעה של העסקה של קרובי משפחה במערכת החינוך הערבית היא נמצאת בסקאלה הרבה יותר גדולה מאשר במערכת החינוך היהודית.

אני אמרתי שיכול להיות סיכון וגם איזושהי דרישה ממנהל לתעדף גם בחלק הזה.

אוקיי, אז מי האחראי על המצב הזה? זה לא מערכת החינוך ולא הפקידות הבכירה בתוך מערכת החינוך שהיו אמורים לטפל בה?

הלחצים הם לא לחצים של מערכת החינוך. זה המענה שאנחנו נותנים. הניהול הוא ניהול שהוא לא על-ידי מנהל בית הספר, מנהל בית הספר בעצם משוחרר מהלחץ הזה. מנהל בית הספר לא בכלל נמצא בלחץ הזה. יש לזה את ההיבטים השונים של הדבר הזה אבל בעצם המנהל לא חשוף לזה כי זה בכלל לא בידיים שלו. מנהל בית הספר אומר---

ומנהל בית ספר יהודי לא חשוף ללחצים כאלה?

אז תראי, אלף, אנחנו לא מאפשרים העסקה של קרובי משפחה, יש הוראות חוזר מנכ"ל בעניין הזה. הסיבה שבמגזר היהודי אין לנו נוהל זה שפשוט חסרים מורים. זה לא שיש לנו עודפים ואנחנו נדרשים עכשיו לסנן ולהחליט את מי כן ואת מי לא.

השאלה גברת סוניה, לאחר כל מה שאנחנו שמענו ושומעים מתחילת הדיונים, לא רק הפגישה הזאת, הישיבה הזאת, מה משרד החינוך חושב על המנגנון של הניקוד?

רגע והייתה לי גם שאלה לגבי זה שאני מקבלת עשרות פניות ממורות שרוצות להשתבץ---

סליחה, עכשיו אני רוצה רגע להגיד משהו, הניקוד לא משתנה, מה שמשתנה זה המיקום בתור. הניקוד נשאר, כי הניקוד הוא פועל יוצא של הנתונים האישיים שלך, התואר שלך, הותק שלך, הניקוד לא משתנה, אלא אם כן הסתכלת עליו, ראית שמשהו התפספס מבחינת המערכת---

הוא משתנה כי אם יש לך עוד שנת ותק אז הוא ישתנה.

לא, אני מדברת, יש כל שנה מחדש. עכשיו גם כל שנה מחדש המיקום בתור משתנה בהתאם לאותם צרכים של השנה, לאותם צרכים של בתי הספר. המיקום בתור ישתנה לפי ועדות, זאת אומרת היו עכשיו מישהו היה במקום 20, שובץ, אז הוא ישתנה הוא יעבור למקום 19. זאת אומרת המיקום בתור ישתנה לפי החלטות ועדות שיבוץ ולפי השיבוצים של המורים. עכשיו, עוד משהו---

אז מישהי שיש לה תואר שני והיא כבר יש לה ותק והיא כבר מחכה ויש לה ניקוד גבוה והיא במיקום 27, למה שאתם אחר-כך, על-פי איזה קריטריונים הוועדה הזו מחליטה להעביר אותה למיקום יותר נמוך?

הוועדה לא נוגעת, זה החישוב של המחשב.

הוועדה לא מחליטה את מי. הוועדה שולחת את מי שנמצא בראש הרשימה, אין לה שיקול דעת אחר. אין לה שיקול דעת להגיד רגע מה פתאום ילך למספר חמש או למספר שש. היא תמיד מפנה את מי שנמצא, אבל ברגע שהיא הפנתה את מי שנמצא במקום הראשון, כל האחרים המיקום שלהם מתעדכן בהתאם כי הראשון יצא כבר מהוועדה, יצא כבר מהרשימה כבר לא צריך לדון בו. אז המיקום בתור הוא עניין דינמי שמשתנה ומותאם לפי החלטות הוועדות. הניקוד לא משתנה, המיקום בתור יכול להשתנות כתוצאה מהחלטות של ועדות.
עכשיו, טענות, אני יכולה להגיד לך, כמו שאת מקבלת, אנחנו גם מקבלים. אנחנו בודקים כל טענה וכל מקרה לגופו, אנחנו תמיד יכולים להסביר מה היה, הרבה פעמים זה "אני שמעתי על החבר הזה.." ויש לנו הסברים, לא הסברים זה, יש לנו החלטות מקצועיות. אנחנו בסופו של דבר גוף מנהלי שמחויב לקבל החלטות מקצועיות וגם להסביר אותן ולנמק אותן. אנחנו לא במקום שהעדפנו אחד על פני השני מכל מיני שיקולים לא ענייניים ולא זה, ואנחנו נבחנים ונבדקים על העמידה שלנו בנוהל כל יום, כל הזמן על-ידי גופים שונים. בראש ובראשונה על-ידי אותם מורים שגם הולכים לבתי המשפט. זאת אומרת יש כאלה שלא מסתפקים רק בתלונה כזאת אלא גם הולכים לטעון את הטענות בבתי המשפט. ב- 99 אחוזים פלוס 9, אנחנו מצליחים להראות איך כל ההחלטות התקבלו כהחלטות ענייניות ומקצועיות.
את תרצי שאני אבדוק תלונות שמגיעות אלייך? בשמחה נעשה את זה.

תודה.

אוקיי אז נחזור לשאלה שלי לפני שאנחנו נותנים למר וליד, הוא רוצה להגיב על הדברים. אבל אני השאלה שלי הייתה אחרי באמת כל הדיונים כאן וגם בישיבה של אתמול, אשמח מאוד אם תואילי להגיד מה אתם חושבים על המנגנון ואיך אפשר לשפר אותו או למצוא דרכים חלופיות לשיפוץ.

קודם כל הכנסנו את הנושא של מרכזי הערכה והשנה זאת תהיה השנה השלישית שאנחנו מפעילים את מרכזי ההערכה. מבחינה חוקית אנחנו לא יכולים לחייב לגשת למרכז הערכה, אנחנו לא יכולים לייצר את זה כתנאי להגשת מועמדות, אנחנו יכולים להגיד "תיגש ואם תיגש תקבל ניקוד נוסף בגין השתתפותך במרכז הערכה". כרגע מקום שבו יש חוק שמאשר מבחן רישוי, אתה יכול למנוע ממישהו להתקבל לעבודה, מקום שאין בו חוק מפורש שאומר לך מה הם התנאים. אנחנו לא יכולים לייצר פה תנאי שהוא בעצם חסם בפני קבלה לעבודה. ולכן זה על בסיס של רצונם של עובדים. זה דבר אחד.
דבר שני שאנחנו חושבים שהוא בהחלט יכול לשפר במקום של האיכות, זה החיבור שבין מקצוע ההכשרה האקדמי ומקצוע ההסמכה הפדגוגי, זאת אומרת התואר שעשית באוניברסיטה ותעודת ההוראה שעשית. למה הכוונה, היום אנחנו משבצים את המורים לפי תעודת ההוראה שלהם, זאת אומרת אם אנחנו מחפשים מורה למתמטיקה, הדירוג יהיה לפי המקצוע, מורים למתמטיקה יהיו לפי תעודת ההוראה ומי שיהיה הראשון בתור יופנה לבית הספר ללמד. אנחנו רוצים לייצר גם חיבור עם התואר האקדמי, זאת אומרת לייצר פה איזה ניקוד נוסף בגין הזיקה שבין התואר לבין תעודת ההוראה, באופן כזה שגם הידע המקצועי, הדיסציפלינרי בתואר האקדמי יקבל ביטוי בתוך הניקוד. התחלנו לעבוד על זה, זו עבודה מורכבת מפני שאנחנו צריכים, ראינו שהעולם הוא עולם נורא רחב, אתה לומד בתואר האקדמי שלך ערבית או לימודים כלליים ועושה תעודת הוראה במתמטיקה. אנחנו צריכים לעשות עבודה רצינית אצלנו עם המפמ"רים בלדייק את הזיקות שבין תואר אקדמי לבין תעודת ההוראה, כדי שהדבר הזה יהיה ידוע, פומבי. זה גם יעזור לאנשים לקבל החלטה איזה תעודת הוראה לעשות, לאן ללכת להכשיר את עצמך אם אתה יודע שיש לך ניקוד נוסף בגין הדבר הזה.
זאת עבודה שאנחנו נעשה לא לנוהל של פ"ג, אלא לנוהל של פ"ד, כי יש לנו עוד הרבה עבודה לעשות בעניין הזה.

אוקיי. אז נשמע את מר וליד, הוא ביקש זכות תגובה. בבקשה.

קודם כל לדייק את הדברים, אני מבין את הסמכות שלי כמנהל אגף חינוך, אני לא התכוונתי לזה גברת סוניה שאני אכנס לניקוד, אני אמרתי, היום כשניגש מי שנרשם למערכת, נקבע לו ניקוד. נכון הוא יכול לראות את הניקוד שלו אבל הוא לא יודע איך נקבע הניקוד הזה, זאת אומרת אין קריטריונים שמפורסמים בחוזרי מנכ"ל או בפורטל מורים או בכל מקום כלשהו, אשר מראה למי שיש תואר ראשון מאוניברסיטה נגיד הוא מקבל 100 נקודות, ומי שסיים נגיד בסמינר מורים יש 80 נקודות. זאת אומרת אני מדבר על קריטריונים, אני קיבלתי ציון 800, ה-800 איך זה נקבע? זה לא מופיע בשום מקום. זה דבר ראשון---

אני אשמח להראות לך איפה רואים את זה.

את רוצה להראות לי את זה?

כן. אני אשמח להראות לך.

בשמחה רבה, כי אני בדקתי את זה ושאלתי גם כן באגף החינוך הערבי ואמרו שאין. כאילו זה הכל נקבע על-ידי המחשב. כל מרכיב כמה יש ניקוד זה לא מפורסם בשום מקום. ואם יש לך פרסום שהוא בתוך משרד החינוך ולא מפורסם בפומבי אז אני אשמח לקבל אותו וזה יחסוך ממני את השאלה הזאת. זה דבר ראשון.
דבר שני, גברת אימאן ח'טיב שאלה שאלה מאוד רצינית, יש מורים שמופיעים נגיד בחודש מאי, או בחודש נגיד אוגוסט במקום נגיד 30, ממש בהתחלת שנת הלימודים פתאום הם, או שנה אחרי זה, הם צריכים להיות פחות או יותר באותו מקום, ופתאום הם מקום 50-60, למה אף אחד לא יודע על זה? וזה קורה. אני מדבר איתך על מקרים שבאו אליי כדי שאני אעזור להם---

אוקיי הסוגיה, מר וליד, כבר ברורה ואנחנו מחכים לתשובה מה עושים בסוגיה הזאת. הם בודקים מבחינה גם משפטית וגם אנחנו ביקשנו לראות כמה תקנים באמת נפתחו.

עוד נקודה אחת בבקשה.

יאללה.

יש היום יש גם כן עוד בעיה, היום חוזר מנכ"ל של משרד החינוך הוא אומר כדי שמורה ילמד שפה ערבית או מתמטיקה, הוא צריך שיהיה לו רישיון הוראה, רישיון לא תעודת הוראה, במתמטיקה. עכשיו השאלה הרבה מורים נמצאים במערכת שהוא למד ערבית ותעודת הוראה בעברית---

אוקיי, בגלל זה עכשיו חוזרים לדבר הזה שמחזירים את הסוגיה של המקצוע שלמדת, כאילו מי שלמד ערבית, ילמד ערבית ויעשה הוראה בערבית, מי שלמד מתמטיקה אותו דבר.

מה שיקבע צריך להיות הרישיון הוראה לא תעודת ההוראה.

כן כן על זה אנחנו מדברים, על זה כבר יש הסכמה. אוקיי.

תודה רבה.

המון תודות מר וליד. אנחנו נתן לגברת מרואה דראושה שתציג את עצמה ותספר את הסיפור שלה, אחת המורות שביקשה העברה מהדרום, היא תגיד את הסיפור שלה. בבקשה מרואה. כנראה שיש לה בעיה בזום, נראה אם תוכל אחר-כך להצטרף. ד"ר עידית קלישר נמצאת?

שלום.

שלום.

ספציפית לדיון הזה רק באתי כמאזינה ללמוד.

אוקיי, כי חשבנו שכבר המחקר מוכן ואת רוצה לעדכן אותנו בתוצאות, מה שדיברת בפגישה הקודמת, בישיבה הקודמת.

המחקר לפני פרסום, הוא עדיין לא פורסם ובשבועות הקרובים אני מקווה שאני כבר אוכל להעביר לך את התוצאה.

שירה גרוס נמצאת באגף התקציבים?

שלום. אני מאגף שכר במשרד האוצר. אני רק אוסיף שאני באמת חושבת שמאוד חשוב לתת דגש בנוהל הקיים. יש סיבה שיש נוהל שיבוץ והוא חשוב, אבל אנחנו חושבים שכן צריך לעשות בו התאמות ולתת עדיפות לבוגרים של תכניות מצוינות, למועמדים בעלי פוטנציאל גבוה, למי שקיבלו ציונים גבוהים במרכזי הערכה, חשוב שמקבלים ניקוד אבל צריך לבחון טוב את המנגנון של הניקוד ולתת עדיפות כמה שאפשר למורים המצטיינים מבלי לפגוע בזכויות של המורים הקיימים. צריך לעשות עבודה על הנוהל.

מי צריך לעשות את העבודה הזאת?

זה עבודה של משרד החינוך.

ביקשתם את העבודה הזאת ממשרד החינוך?

אנחנו בשיח איתם, כן.

ויש לו"ז מסוים עד מתי יהיו סיכומים בעניין?

אין כרגע לו"ז.

אז מה? אנחנו נמשיך לדבר את הדברים?

זו עבודה שגם אתם ביקשתם ממשרד החינוך לעשות. אנחנו נקיים על זה דיון נוסף.

אנחנו ביקשנו, אבל גם אתם קשורים לזה. ואני חושבת שבכלל כל הנושא של שכר הוא קשור גם קשר ישיר לכל הסוגיה של הוצאת מורים לפנסיה מוקדמת, מורות שמבקשות ויש מספרים מאוד גדולים שמבקשים. האם משרד החינוך ומשרד האוצר מסוכמים, נערכים, יש להם תכנית, יש אפשרויות? הבנתי שמדובר ב- 351, השאלה אם הצורך הוא יותר מזה, האם יש סיכוי לתכנית דרך האוצר לדבר הזה?

דווקא השנה יצאה תכנית של התחייבות לשש שנים קדימה של מכסות הפרישה, מה שלא היה בשנים קודמות וככה משרד החינוך יוכל לתכנן מראש---

כמה המכסות?

אם אני לא טועה זה עומד על 1,200 בכל הארץ.

1,400 כשמתוכם 25 אחוז צבועים למגזר הערבי. זה ה- 350 מכסות.

אבל אנחנו מדברים על השנה הזאת, לא שש שנים.

לא, כל שנה. כל שנה. המכסה הקבועה היא צבועה קבוע לכל השש שנים.

מכסת מינימום כמובן, זה יכול להיות יותר.

אוקיי אז אני רוצה באמת לשאול את משרד האוצר מה התכניות שלו לגבי קרוב ל- 10,000 לפחות לפי הנתונים של משרד החינוך, שמבקשים כל שנה להשתבץ ולא מצליחים לשבץ אותם.

תראו הבעיה הבסיסית זה שבאמת הגידול הטבעי בחברה הערבית הוא קטן, ויש פה בעיה מבנית---

אנחנו כבר יודעים מה הבעיה, יודעים מה הסיבות, אנחנו רוצים פתרונות.

אז אני מציעה שלעניין התעסוקה אפשר להביא נציג אולי של זרוע העבודה אני גם הצעתי את זה בעבר. יש בתכנית החומש תקציבים רבים ואני בטוחה שאפשר לעשות משהו יפה עם המועמדים להוראה. עוד עניין שחשוב מאוד לדבר עליו הוא הכשרה להוראה, גם על זה לשים את הדגש כי מוכשרים יותר מועמדים ממה שהמערכת צריכה. זה עניין מורכב אבל גם שם זה נמצא במשרד החינוך.

בסוגיה של המכסות אנחנו גם דיברנו אתמול, סוניה, של אלה שהולכים ללמוד עוד ועוד במכללות ובאמת אני מבקשת גם בסוגיה הזאת שתהיה אמירה. מי הסמכות ואיך אפשר לעשות את הדבר הזה? לא יכול להיות שאנחנו נמצאים במקום כזה שיש לנו עודף יתר, אפילו לא עודף יתר, יש לנו---

יכול להיות שצריך לייחד לזה דיון מיוחד בכל סוגיית ההכשרה ולהביא נציגים בנושא הזה.

מי הנציגים לדעתך?

גם המשרד וגם אולי המכללות.

אוקיי. אז אנחנו בואו נסכם את הדיון שלנו להיום. אני יכולה להגיד שהסוגיה עדיין פתוחה, הפצע הזה עדיין מדמם. אנחנו לא הצלחנו להביא את המקרים ואני חשבתי שמספיק מקרה אחד שיעלה ויספר את המציאות של אותן מורות ומורים שמלמדים בדרום ומבקשים לחזור לצפון. בכל זאת, אנחנו יכולים להגיד שלפחות יש לנו את ה- 350 מכסות של פנסיה מוקדמת, שצריך גם לדעת שמפיצים את זה שזה מגיע ליעד שלו, שמי שחושב, חושבת שהיא רוצה לצאת, אז שתדע כבר מעכשיו כדי גם להתכונן.
אנחנו גם מסכמים שיש את הבדיקה מחדש של המנגנון, איך אפשר לשנות בניקוד עצמו ולתת סעיפים מסוימים יותר משקל במיוחד הנושא של ההתמחות וההכשרה הספציפית של המורה, גם אנחנו דיברנו על הנושא של המגורים שצריך גם לקחת אותו בחשבון.
הנקודה השלישית, הסוגיה של שיבוץ מורים ערבים בתוך בתי ספר עבריים. אני חושבת שזה יכול להיות פתרון אידיאלי שיתן גם תשובה למכסה יחסית גדולה. ולכן אני גם מבקשת שתשלחו לנו במהלך השבוע הקרוב, כמה צורך יש בבתי ספר העבריים מבחינת מורים ומורות ובאיזה מקצועות. ולא לשכוח שאנחנו ביקשנו גם לפני, מה המקצועות שיש בהם צורך גם בתוך החברה הערבית---

לא רק לימודי שפה ערבית, גם מתמטיקה גם אנגלית---

ולא קיבלנו.

מה בדיוק? אני מצטערת אני לא זכרתי את זה.

לא, אנחנו אמרנו, בגלל שעלה פה כאילו שיש מקצועות מסוימים שהם נפוצים, הולכים ללמוד במכללות, מקצועות שאין עליהם ביקוש ואין צורך בהם בשטח. ולעומת זאת יש מקצועות שהם דרושים ואין הכשרה כאילו בנושאים האלו. אז אנחנו ביקשנו לדעת מה הם הנושאים וגם מה התקנים הדרושים.

אוקיי, אני אבדוק.

ה- STEM, כל התוצאות של האנגלית---

הם יבדקו את כל מה שצריך ויביאו לנו רשימה מוכנה.

על-פי רוב אני רוצה להגיד, דווקא במקצועות ה- STEM, יש עודפים שאנחנו מנסים לנתב---

בבתי ספר יהודים יש עודפים?

וודאי. אנגלית---

כן.

כי יש לפעמים חוסרים נקודתיים בכמו למשל בהוראת המוזיקה, הזכרתי את זה גם בישיבה הקודמת. אז לפעמים---

עדיף שיהיה משהו כתוב שיהיה לנו שאנחנו גם נוכל---

אני מתנצלת אני רושמת את זה כדי לראות---

אוקיי, הדבר הנוסף בקשר לנגישות של המנגנון עצמו למורים ולמורות. אני באמת לא יודעת, אף פעם לא ישבתי מול המסך וראיתי---

אני ישבתי, זה מסובך מידי.

לא יודעת כמה זה מסובך, אבל גם שזה נגיש להם ושהם יודעים כאילו שיש כזה דבר ויכולים גם להתמודד איתו.

אני יכולה להראות לך תכף איך עושים את זה גם מטלפון נייד.

אוקיי. אז תכף אנחנו חייבים לתת לבחורה ואחר-כך אנחנו נמשיך את הסיכום שלנו. היא מוכנה.

אהלן.

את יכולה לספר לנו את הסיפור שלך, איפה היית, מה את עושה, למה, מה הנסיבות שהביאו אותך עד לכאן? ותגידי גם לאן את נוסעת עכשיו.

אני נוסעת לחיפה.

לא סתם לחיפה.

שלום לכולם. אני זבידה מרואה, אני מורה, אני אימא לשני ילדים ואני עובדת בדרום. אני כבר 11 שנים נמצאת בדרום, אני ומשפחתי. אז לפני יותר משלוש שנים החלטנו לחזור לצפון אחרי מחלה שפגעה בבעל שלי, הוא חולה במחלת אי ספיקת כליות. ומאז אני הולכת לעבודה כל יום בבוקר בדרום, כל יום בשבוע. אני קמה בבוקר בשעה 4:00 ומגיעה הביתה בשעה 18:00.
אני נוסעת יותר משלוש שעות הלוך ושלוש שעות חזור. כמעט אני לא ישנה בכלל ולא רואה את הילדים שלי. חצי היום אני לא נמצאת בבית וחוזרת, אתם יודעים, חצי היום לא נמצאת בבית 14 שעות, אני חוזרת עם עייפות ואני לא מרגישה את הגוף שלי. אני לא יודעת אם זה חיים נורמלים או לא.
הסיבה שלי, אני נאבקת בגלל לפרנס את המשפחה שלי קודם כל. והסיבה השניה אם אני אשב בבית, אני מאבדת את כל הזכויות שלי. אני כל שנה נרשמת למערכת ההעברה לצפון, לשמונה שעות, אני לא מבקשת יותר. ולמרות זאת, כל שנה אני מקבלת תשובה שאין לי זכאות להעברה. אין העברות, פשוט מאוד. אני עם תואר מספר כאילו שלוש או ארבע, בשנה הבאה אני מספר 40. אני לא יודעת מאיפה 40.

מרואה תגידי מה כאילו בסיפור שלך, יחסית זה הכלל, לכל המורות שנוסעות כל יום ומשאירות את הילדים שלהם בבית לבד ואפילו לא מצליחות לסדר אותם ולשלוח אותם לבית הספר ולא מקבלות אותם לארוחה חמה בצהריים. ומסכנת את החיים שלה בנסיעות של שש שעות כל יום. ואני יכולה להבין את הצורך הכלכלי, אבל מה מייחד את הסיפור ואת המצב הסיטואציה הספציפית שלך, שאת חייבת, את דיברת על הנושא של בן הזוג שלך שהוא מקבל טיפולים שאת צריכה גם להיות איתו בקרבת המשפחה שלך—

נכון. הוא חולה במחלת אי ספיקת כליות, הוא לא יכול לבד לעשות את הכל, לא יכול גם עם הילדים שלי. הוא שלושה ימים בשבוע הוא נמצא בבית חולים, המצב שלו כל שבוע מידרדר ואני, זה קשה. זה קשה עליי להיות במקום והוא במקום אחר.

תודה רבה מרואה---

אני מבקשת שתעזרו לנו. תעזרו. אני לא יחידה, אני יודעת שאני לא יחידה, אבל המצב שלי הוא מאוד חריג והם לא עונים למצבים החריגים. זה מאוד חריג, מי יטפל בילדים שלי? מי יטפל בבעל שלי? קשה. תבדקו את המערכת, תבדקו מה יש במערכת ולעזור לנו.

תודה רבה מרואה אכן אני ביקשתי, הגיעו אליי הרבה פניות ובאמת הרבה פניות גם קשות וזאת אחת הבקשות שבעיני מאוד קשות. אגב, אני יודעת שהיא בדרך לבדיקה עם הבן זוג שלה בחיפה, ברמב"ם. אני חושבת שהמצב הזה לא רק מצער, יש בו גם סוג של בושה מסוימת שאנחנו כחברה לא יכולים לתת אפשרות לאנשים, לנשים באופן ספציפי, אחרי שעשו ונתנו את חלקן, הן הלכו, למדו, רצו לחיות בכבוד, לעבוד, להביא פרנסה לבית, לילדים, לשפר את איכות החיים שלהן, להוציא מהבית שלהן ילדים טובים בלי חסכים ובסוף הן נתקלות בסיטואציות הקשות האלו ומחזירים אותן להתמודדויות עם דברים לא נורמליים. לא נורמליים זו המילה שיכולה באמת המעט האפשרי לתאר את הסיטואציה.
ולכן, אני באמת גברת סוניה, שמחה על המוכנות לפתוח את הסוגיה הזאת ולקחת בחשבון, אנחנו דיברנו אתמול על אפשרות להקצות מכסות ספציפיות למקרים קשים ולתעדף אותם אפילו שהם לא נמצאים מבחינת ניקוד, שהם מגיע להם כאילו לעבור ולחזור. אני חושבת אם אנחנו נצליח במקום הזה, זו נקודת אור שיכולה להקל, לא רק על אותן מורות, אנחנו מדברים על משפחה שלמה וגם על הסובבים. וזה הצלת נפשות מכל מה שמשתמע מהסוגיה הזאת.
אז אנחנו נסכם את הדברים שלנו שאנחנו נקבע לנו ישיבה בעוד שבוע או שבועיים, אבל עד אז אנחנו באמת רוצים לשלוח באופן מרוכז את כל הבקשות שאנחנו ביקשנו ממשרד החינוך שישלח לנו. ואנחנו נקיים דיון קרוב בסוגיה של הכשרת המורים ונזמין את כל הגורמים הרלוונטיים, אם זה המכללות, אם זה האוצר ואם זה משרד החינוך. ואנחנו נתכוונן לקראת החודש הבא לשבת על הסיכומים וההמלצות שנביא באמת לראות לאיזה כיוון אנחנו הולכים ובאיזו דרך הולכים לצעוד.
אנחנו גם נקיים ישיבה מיוחדת עם כל האנשים הקשורים, אם זה במשרדי הממשלה ואם זה בכנסת בקשר לתכנית החומש, ואיפה אפשר באמת לאגם משאבים ולמצוא פתרונות, אם זה בהכשרה מקצועית והסבות ואם זה בתגבור התכנית של הפנסיה, אם יש ביקוש באמת ואם אפשר לתת תמריצים. כי בסופו של יום אני מאמינה, כמה שאנחנו כאילו נותנים תמריצים במקום הזה, בסוף מי שיצא מורווח מזה זה מערכת החינוך והילדים שלנו והחברה שלנו.
אז תודה רבה, אם את רוצה להגיד משהו.

אני אשמח לקבל את הנתונים. אני חושבת שככל שאנחנו עובדים מול נתונים מעודכנים ככה נוכל לבנות את האסטרטגיה.

תודה רבה גברת סוניה, תודה רבה לצוות הוועדה, מנהלת הוועדה. הישיבה נעולה. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:05.