פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



14
ועדת החוקה, חוק ומשפט
15/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 208
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"ד באדר התשפ"ב (15 בפברואר 2022), שעה 9:00

הצעה לדיון מהיר בנושא: "הכשרות חובה לשופטים ודיינים בנושא אלימות במשפחה"

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
ענבר בזק

רות וסרמן לנדה
שמחה רוטמן

חלי כהן ברכה - עו"ד, הנהלת בתי המשפט

אהד מלכה - צוות משפטי, הלובי למלחמה באלימות מינית

הדס שימבורסקי-יקיר - רכזת ליווי בהליכים, מרכז סיוע לנפגעי תקיפה מינית

הדס צמח סננס – קידום מדיניות וחקיקה, רוח נשית - עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אל
מיכל גורן – עו"ד, המרכז הרפורמי לדת ומדינה
מוריה דיין – מנהלת משפטית יד לאישה, יד לאשה
קרן הורוביץ – מנכ"לית, מרכז רקמן לקידום מעמד האשה
גלי עציון – מנהלת מחלקת יעוץ וחקיקה, ארגון נעמ"ת
אורית להב – מנכלית, מבוי סתום
עינת קינן – עיתונאית תחקיר, עיתונות ותקשורת

איל קופמן

הדס צנוירט


הצעה לדיון מהיר בנושא: "הכשרות חובה לשופטים ודיינים בנושא אלימות במשפחה", של ח"כ ענבר בזק, רות וסרמן לנדה, קרן ברק (מס' 156).

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: הצעה לדיון מהיר של שלוש חברות כנסת נכבדות ששתיים מהן נמצאות כאן אתנו, חברות הכנסת ענבר בזק, רות וסרמן לנדה וקרן ברק. ההצעה עוסקת בנושא הקריטי של הכשרות חובה לשופטים ודיינים בנושא אלימות במשפחה. נמצאים ונמצאות אתנו כאן באולם הוועדה – מהנהלת בתי המשפט עו"ד חלי כהן ברכה, מהלובי במלחמה באלימות מינית אהד מלכה, מהצוות המשפטי, ואודליה קיסוס. ממרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית עו"ד הדס שימבורסקי, רכזת ליווי בהליכים, ומנכ"לית מבוי סתום עו"ד אורית להב. נמצאות אתנו נציגות נוספות באמצעות מערכת הזום. תודה לכל מי שטרח והגיע לכאן. יש אתנו גם נציגת משרד המשפטים במערכת הזום, עו"ד רחל ספירו. תודה לכל מי שטרח והגיע לכאן. יש אתנו גם נציגת משרד המשפטים במערכת הזום, עו"ד רחל ספירו. הייתי שמח אם נציג או נציגת משרד המשפטים היו אתנו כאן בחדר.

גבירותיי חברות הכנסת המבקשות את הנושא, כמובן נפתח בדבריכן. אני מודה גם למרכז רקמן לקידום מעמד האשה באוניברסיטת בר אילן וגם לנעמ"ת על הגשת ניירות עמדה מפורטים בנושא. עומדת לרשותנו שעה, והמטרה תהיה לא רק לשחרר קיטור אלא גם לראות איך אנו מתקדמים לעבר שינוי המצב. חברתי חברת הכנסת בזק, חברת הוועדה, בבקשה.

בוקר טוב. תודה רבה ליו"ר הוועדה על הדיון החשוב. אני רוצה להתחיל בנתונים שעלו דבוח מבקר המדינה משנת 2021, לפיהם רק 99 שופטים המהווים 14% מכלל השופטים השתתפו בימי עיון בתחום האלימות במשפחה. אליי הגיעו ללשכת פניות דרך ארגונים וגם פניות ישירות על לא מעט מקרים שבהם שופטים לא מקבלים את המלצת המשטרה, לא מאריכים המעצר עד סוף ההליכים, וכתוצאה האדם החשוד בפגיעה, חוזר הביתה. לאחרונה שופטת שחררה בתיק אלימה – דחתה את בקשת המשטרה לעצור בן זוג שאיים לכאורה ברצח. אותה שופטת לפני כמה שנים סירבה לעצור גבר שנחשד באלימות במשפחה. היא לא קיבלה המלצת המשטרה, לא עצרה אותו והוא חזר הביתה ורצח את בת זוגו מסט אלאלווה ז"ל. אנו רואים מצב שבו שופטים לא מכירים ולא מודעים לתופעה. לא תמיד יש סימנים פיזיים. לפעמים האלימות - לא היו תלונות לפניה בגלל פחד של האשה. יש מצבים שבהם המערכת המשפטית הופכת לכלי נוסף בידי המתעלל, במצבים שבהם לא מאמינים למתלוננת. בתי המשפט לא מאמינים לנשים שמתלוננות נגד גבר אלים ומחזירים את הילדים הביתה, שולחים אותם להורה האלים; לאו דווקא גבר אבל לרוב זה הגברים, אז סליחה אם אני פוגעת במישהו ויש מקרים הפוכים.

עולה בבירור, שנדרשת הכשרה והיכרות של השופטים והדיינים שעוסקים בדיני משפחה בתופעות האלה. שיכירו, שיבינו שגם לפעמים כשהראיות לא מובהקות, אבל עדיין יש סיכון, פחד של האשה לחזור הביתה, הם צריכים ללכת לדרך הזהירות. חשוב מאוד שנצא היום עם המלצות. אני מקווה שמשרד המשפטים יקבל את ההמלצה, את ההצעה שלנו לעשות אותן הכשרות. אנו נציל יותר מנפש בישראל. כל נפש שנציל בישראל, נציל עולם ומלואו. תודה לכל מי שהגיע הבוקר לדיון החשוב הזה.

תודה רבה. כיוון שהזכרת את הכלל החשוב שמופיע במסכת סנהדרין, אציין שיש מחלוקת מחקרית, מה הביטוי במקורו. על-פי כתבי יד קדומים של המשנה מסתמן שהביטוי היה כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו. במהלך הדורות במהדורות של המשנה מאן דהוא הוסיף את הביטוי בישראל, כאילו החובה מצטמצמת רק להצלת נפשות בישראל, אבל זה כנראה שיבוש לשון המשנה. לצערי אנו יודעים שהתופעה של האלימות הרצחנית פוגעת בכל המגזרים של החברה הישראלית והיא תופעה גלובלית ומטרידה מאוד, שעלתה בתקופת הקורונה, תקופה שבה הצטמצמו הכשרות השופטים והדיינים למינימום עד כדי ביטול.

וגם נוצרו הרבה מתחים בתוך המשפחה.

ודאי. חברת הכנסת רות וסרמן לנדה, בבקשה.

תודה רבה, כבוד יושב-הראש. תמיד עונג גדול להיות בוועדה הזאת ולהחכים מידיעותיך גם בכתובים.

הדדי.

אין לי הרבה מה להוסיף לדברים החכמים והטובים שאמרה חברת הכנסת ענבר בזק. דורון אלמוג זוכה פרס ישראל אמר, שחברה נמדדת על-פי האופן שבה היא מתייחסת לחלשים שבתוכה, משפט שלעולם לא אשכח. באמת נראה כל כך אנושי וטבעי ונכון שמי שיש לו הכרעה והשפעה כל כך משמעותיים על חיי אדם במערכת, שזו כמובן הזרוע השיפוטית, תהיה מעורה ברמה מספקת בנושאים, בסימנים המעידים, באופן שבו ניתן לזהות ולהשפיע על ילדים, נשים, גם גברים לפעמים וכיוצא בזה. זה ההיבט האנושי, הרגשי. נדמה לי שאין עוררין על העובדה שהם חייבים לעבור את ההכשרות הללו, ולא רק זה – החובה שלנו כאן, כבוד היושב-ראש ובכלל בכנסת, לוודא ולפקח שבאמת הדבר ייעשה. הידע יעשיר – נכון, יש עומס מאוד גדול, אבל הוא כלי בלתי מעורער בהחלטות שאותן השופטים יכולים לקבל. זה דבר אחד.

אבל גם יש היבט משפטי. אנו חתומים על מספר אמנות בין-לאומיות. לאחרונה הכריז שר החוץ שאנחנו מצטרפים לאמנת מה שקרוי – זה לא השם האמיתי שלה, אפילו שם קצת מבלבל – אמנת איסטנבול, אבל מדובר באמנה בין-לאומית שעוסקת במיגור האלימות בתוך המשפחה, וככזו, כמדינה שהצטרפה, אנו מוכרחים לעמוד בסטנדרטים. אחד הסטנדרטים הנדרשים זה הכשרות שיעברו בין היתר גם השופטים שיש להם השפעה כאמור מכרעת על התהליך.

אז יש שני היבטים – הומני אנושי, והשני, משפטי בין-לאומי. תודה רבה.

תודה רבה, חברת הכנסת רות וסרמן לנדה. הצטרף לדיון גם חבר הכנסת שמחה רוטמן. סדר הדיון יהיה כדלקמן. קודם נאפשר לנציגות הארגונים שהניחו ניירות עמדה להתייחס גם הן. כמדומני זה מרכז רקמן ותנועת נעמ"ת. לאחר מכן נפנה להנהלת בתי המשפט ואז לארגונים נוספים שירצו להתייחס לדברים. אתנו עו"ד גלי עציון, היועצת המשפטית של נעמ"ת, חברתי. בבקשה. לא מצליחים לשמוע. בינתיים נשמע את קרן הורוביץ מנכ"לית מרכז רקמן. בוקר טוב.

בוקר טוב. תודה על קיום הדיון. הוא מאוד-מאוד חשוב. מרכז רקמן הוא ארגון שמייצג נשים בהליכי פרידה וגירושין בבתי משפט ובבתי הדין. זה חשוב מאוד לצורך הבנת הדברים שאני רוצה לומר.

אלימות במשפחה היא דבר חמקמק. היא קשה לזיהוי ולאיתור, והיושבים בדין נדרשים להבנה לא של מומחים בתחום, אבל להבנה, כי המצב הוא מצב קשה. אשה מגיעה מצד אחד עם טענות על אלימות במשפחה. לא בהכרח אלימות שמשאירה סימנים - זה יכול להיות אלימות נפשית, מינית, כלכלית. מצד שני, מגיע הצד השני, אותו איש, וטוען הרבה פעמים: לא היו דברים מעולם. מדובר בתלונות שווא, בהסתה שנועדה לצרכים אסטרטגיים, לצורך הדיון המשפטי. הראיות במישור הפלילי הרבה פעמים לא קיימות, והשופט ניצב מול דילמות מאוד קשות להכרעה. הוא צריך להחליט לאיזה צד הוא מאמין. נכון, יש המומחים שהוא יכול להיעזר בהם, אבל בסופו של יום ההכרעה היא בידיו. כדי לקבל הכרעות ופה אנחנו מדברים בדיני נפשות – צריך כלים שיעזרו לו להבין את חוות הדעת של המומחים, של העובדים הסוציאליים לסדרי דין. אנו יודעים שהרבה פעמים תלונות ואלימות, הן קשות להעיד כאשר באולם נוכח אותו מי שפגע בהם. המצב הוא מאוד מסובך וקשה להבנה.

לצערי הרב אנו שומעות באולמות בתי המשפט ובתי הדין לפעמים אמירות שאומרות: אני יודע מתי היא משקרת או לא, מהיושבים בדין. לא. זה לא פשוט להבין את המצב, להבין את הדינמיקה של האלימות. לצורך כך ולצורך זיהוי המצבים האלה והימנעות משליחת ילדים למשל להורה אלים או הימנעות מלהכריח אשה להיות במשמורת משותפת עם מי ששלט בה עד אותו יום – משמורת משותפת דורשת הרבה תקשורת ולשלוח אשה למשמורת משותפת עם גבר ששלט בה עד אותו רגע זה להמשיך את הסיוט המתמשך. לכן אנו ובמדינות אחרות בעולם שכבר קבעו את הצורך הזה בהשתלמויות מקיפות בנושא אלימות במשפחה, אנו יושבים שחייבים להכניס כחובה לשופטים ולא רק לשופטי משפחה כי הנושאים האלה מגיעים גם לשופטי השלום, שמנהלים את המעצרים, תביעות אחרות. הכשרה להבין דינמיקה של אלימות, להבין איך מונעים המשך ההתעללות הזאת ולא מסתמכים - היתה הרשעה, לא היתה הרשעה, כי זה בדרך כלל לא רלוונטי. אין כמעט הרשעות בתיקי אלימות במשפחה וצריך ידע כדי להבין את הדינמיקה שאת רואה מול עיניך, כשמגיע זוג כזה או לחילופין להבין את חוות הדעת של מומחים, ולתת את המשקל הראוי לאלימות בהחלטות שהיושב בדין צריך להחליט.

תודה רבה על הדברים החשובים. עו"ד עציון, היועצת המשפטית של נעמ"ת. משום מה עדיין לא שומעים. כדי לא לעכב את הדיון נחזור אליך. מנהל הוועדה ייצור איתך קשר ונראה כיצד ניתן שתשמיעי את דבריך.

הנהלת בתי המשפט. אבקש ממך עו"ד חלי כהן ברכה, להציג את התייחסותכם לסוגיה באופן כללי ואת אשר את רוצה לומר כמובן נשמע, אבל אבקש לציין כמה שאלות קונקרטיות שאבקש שתתייחסי גם אליהן.

ראשית אבקש שנבין מעבר לסוגיה הפרטנית, האם הנהלת בתי המשפט היא הגוף הסטטוטורי שאחראי על ההכשרות המקצועיות? איך הדבר נעשה, ואם יש גורמים אחרים בממשלה או ברשויות אחרות שמעורבות בעניין, מה מעורבותן?

אבקש להבין, מהו המתווה הכללי של הכשרות השופטים, והאם במסגרת מתווה ההכשרות יש פרקים שמוגדרים כפרקי חובה בנושאים אחרים? האם ההכשרות הן וולונטריות? מה המתווה ומה נושאיו? ואז לקבל התייחסות ספציפית בנושא ההכשרות בתחום מניעת אלימות מגדרית ואלימות בתוך המשפחה. וכמובן היחס שלכם לפנייה או לנושא הספציפי שמעלות חברות הכנסת המציעות.

עמיתי מנהל הוועדה, אני רוצה לציין שאיני רואה כאן נציגות של הנהלת בתי הדין הרבניים. כמדומני ההצעה לסדר עסקה בהכשרות גם לשופטים וגם לדיינים. מטבע הדברים הנושאים הייחודיים לבתי הדין הרבניים בישראל רובם לקוחים מתחום דיני המשפחה אם לא כולם. אשמח אם תוכל ליצור קשר עם הייעוץ המשפטי של הנהלת בתי הדין הרבניים. בכוונתי לקיים עוד טרם יסתיים המושב דיון נוסף בנושא בתי הדין הרבניים, ואם לא נשמע את קולם של בתי הדין בדיון הזה גם נוציא להם פנייה בכתב בעקבות אי-הגעתם לדיון הזה וגם נתייחס באופן ספציפי לסוגיה הזו במסגרת דיוני מעקב אחרי בתי הדין הרבניים.

אבקש להתייחס לנושא הכללי – יש לי דיון ב-09:30.

אני לא רוצה לתחום את הנהלת בתי המשפט שהיא השושבין לדיון.

אומר ואשתדל להישאר כאן להקשיב ככל שיותיר לי הזמן. התפרסם לאחרונה עוד מקרה של שופט בערכאת ששלום ששחרר אדם, ו- - - הפכה את ההחלטה. אני חושב שאנחנו בכל הנוגע לתיקי משפחה, תיקי אלימות במשפחה ותיקים פליליים על אלימות במשפחה, יש לנו בעיה של אחריותיות של השופטים. הבעיה היא, שמרבית התיקים הללו מתנהלים בדלתיים סגורות שזה מלכתחילה הכרח שמייצר בעיה. היכולת שלנו גם כציבור, גם אחר כך אם העיתונאים רוצים להוציא מידע ולבקר החלטה של שופט. הרי אנו יודעים שפומביות הדיון הוא ערך חשוב כדי שהציבור יוכל לבקר את החלטות השופטים כי הרבה פעמים המצבים של אלימות במשפחה מתגלים בתיקים שבדלתיים סגורות, בין אם מדובר בקטינים או במסגרת דיני משפחה וכדומה. בגלל שהתיקים בדלתיים סגורות אנחנו כציבור לא נחשפים לבעייתיות. וגם, ופה זה בעיה – אנו צריכים בסופו של דבר, אם יש שופט, יכול להיות שהוא מתאים מאוד לדון בחוזים ובנזיקין ואפילו מתאים לדון במשפט חוקתי, אבל לא מתאים או בגלל נטיות מסוימות בתפיסות או חוסר גישה או חוסר הכשרה – אני לא חושב שהכול הכשרה. אני חושב שהרבה פעמים אנשים מגיעים עם קונספציה בעייתית, וגם הכשרה לא בהכרח תעזור; לפעמים כן. ומערכת בתי המשפט – אשמח להתייחסות הנהלת בתי המשפט – לא יודעת לומר סטופ. מקרים שבהם שופט שפעם אחר פעם, ואני בטוח שלארגונים יש רשימות כי הם עוקבים אחר הדברים האלה באופן שוטף - או לא מגלה רגישות או מתעלם מסימנים מחשידים או מחזיר לבית אדם, גבר או אשה שמתעללים או מכים בבני המשפחה. התופעות הללו מצטברות, והשופט יישאר בתפקיד עד הפנסיה, וימשיך לגורם לנזקים, וגם הכשרות לא בהכרח יועילו.

אני חושב שמערכת, מערכת בתי המשפט צריכה לחשוב על מנגנונים או להזיז שופטים לתחומים אחרים, שזה קיים אבל צריך להיות הרבה יותר מובנה, או להראות לשופטים שיש להם את הבעיה הזו, את הדלת. אנו מערכת שלא יודעת להיפטר משופטים בעייתיים בכל התחומים, ובתחום של משפחה ואלימות במשפחה זה תחום כואב במיוחד.

בסדר. נשמור על הסדר. עו"ד גלי עציון כן יכולה כרגע להשמיע את קולה. דבריך, בבקשה.

דוח מבקר המדינה שיצא בשנת 2021 אומר את הדברים בצורה מאוד פשוטה. אני מסכימה עם חלק מהדברים שאמר חבר הכנסת רוטמן, אבל אני חושבת בהחלט, שהשתלמות והבנה של המצב ושל הדינמיקות זה משהו קריטי וחשוב, ושופטים חייבים לעבור את זה. נכון שיש שופטים שאולי גם אחרי השתלמות לא יידעו להתנהל בסיטואציה, אבל ודאי שהיא תועיל. כמו נושאים אחרים, כמו שהיום מבינים שבנושאי עבירות מין חייבת להיות השתלמות והבנה של הדינמיקה ושל הסיטואציה ושל הקרבן, זה צריך גם להיות בנושאי אלימות, בטח אלימות בין בני זוג.

אכן יש לנו דוגמאות שלא את כולן אנו יכולות להביא כי חלקן חסויות ודווקא אביא משהו מאוד בוטה מבתי הדין שביקשתי שיהיו נוכחים היושב-ראש ובצדק, היה תיק במקלט של נעמ"ת עצמו, שבמסגרת דיון האשה אמרה שהאיש הרים עליה אבן להשליך עליה, וההרכב אמר לה: אבל הוא השליך? בסוף אותו דיון אחרי שעו"ד התעקשה שהרמת אבן ולאיים להשליך אותה זה גם אלימות, עורכת הדין נקנסה באלפיים שקל. זו דוגמה על קצה המזלג.

בשורה התחתונה, יכול להיות שהגיע הזמן לשקול – אני יוןדעת שיש הצעה של חברת הכנסת קרן ברק על בתי משפט מתמחים בנושא אלימות במשפחה, אבל בטח בתחום הזה שנוגע כל פעם במקומות אחרים כולל בבתי משפט, כולל בהליכים פליליים של שופטים שלא מתעסקים ביום-יום באלימות במשפחה, יש חובה לעשות הכשרות כאלה. מניסיון שלנו, בתחומים אחרים, גם אצל המשטרה, במקומות אחרים, ברגע שנכנסו לרוטינה רגילה של השתלמויות, זה משפיע משמעותית. גם השופטים צריכים להיכנס לרוטינה הזאת. כאמור דוח מבקר המדינה מראה שהתוצאות כרגע מאוד חלשות, וחייבים להכניס את זה להילוך גבוה, ודאי לשופטי משפחה אבל לא רק להם כי גם שופטים אחרים, וגם הנושא של צווי הגנה לפעמים ובטח בנושאים הפלילים. כפי שראינו, אמנם אנו שומעים רק על קצה הקרחון את המקרים שבהם זה מסתיים בתוצאה טראגית אבל זה לא המקרים היחידים. יש חוסר מודעות לכל הנושא של אלימות, לדינמיקה של אלימות, להתנהלות של קרבנות. אני נוגעת פה בנקודה גם בנושא שעולה הרבה בוועדה, חשיפת חומרים וטיפולים נפשיים, גם הנושא הזה, אלימות במשפחה, קצת נדחק לפינה. הגיע הזמן לשנות את זה. תודה.

תודה. עו"ד הדס סננס מעמותת רוח נשית. בבקשה רק להתמקד בעיקר.

אוסיף משפטים קצרים. קודם כל אני רוצה להודות על ההזדמנות ועל קיום הדיון החשוב הזה.

תודה לחברות הכנסת המציעות ולנשיאות הכנסת שאישרה את הדיון המהיר.

נכון. תודה רבה. זה נושא שאנו מנסות לקדם מזה זמן רב, ואיכשהו לא מצליחות, לא מסתייע. גם בפניות ישירות למכון להכשרת השתלמות שופטים. כמובן אני מצטרפת לכל מה שנאמר על-ידי חבריי שדיברו בעיקר על תחום המעמד האישי והתחום הפלילי אבל אני מגיעה מעמותת רוח נשית שעוסקת בשיקום כלכלי ותעסוקתי של נשים שמנסות לצאת ממעגל האלימות. אני רוצה להאיר אותם הליכים משפטיים שגם שם מודעות השופטים לתחום האלימות הוא מאוד חשוב כמו בנושא של ביטוח לאומי, כמו בנושא של חדלות פירעון. אני רוצה להתמקד באותה מודעות שנדרשת להיבטים הכלכליים של אלימות נגד נשים, באותם תחומים שאנו פחות חושבים עליהם, אבל לעיתים יש היעדר מודעות אצל השופטים לתופעת ההשלכות הכלכליות ארוכות הטווח של אותה אלימות והיא כה חשובה המודעות הזאת. למשל הגיעו לידינו אמירות של שופט שמתנהל מולו חוב של אותה אשה נפגעת אלימות והוא לא מבין ושואל איך שנה וחצי אחרי שעזבה את מערכת היחסים האלימה היא עדיין לא מצליחה להחזיר אותו חוב, או אמירה של שופט בבית המשפט לדיני משפחה שמתייחס לאלימות כלכלית כהתנהגות כלכלית לא הוגנת. וכמובן האמירה של איך לא עזבת קודם באותם דיונים. האמירות האלה נאמרות ונאמרו ולצערי אולי ימשיכו להיאמר לולא תהיינה הכשרות כאלה חרף הידע המקצועי שקיים לגבי ההשלכות הכלכליות של אלימות. למשל, הגורם המרכזי שאשה נשארת במערכת יחסים אלימה הוא הגורם הכלכלי. זו הסיבה שבממוצע ייקח כעשר שנים עד שתעזוב את מעגל האלימות, התלות הכלכלית שמפתחת בבן הזוג ואותה תלות תמנע ממנה אולי למצוא עבודה גם אחרי שהיא עוזבת את מערכת היחסים האלימה כי היא נעדרת מסוגלות ואלה הדברים שאנו עובדים עליהם עם אותן נשים, להחזיר את הביטחון העצמי, את המסוגלות, לשקם עצמך ולעמוד על הרגליים. אבל זה לוקח המון זמן, הרבה פעמים ייקח מעבר לשנה וחצי. לכן אשה כזו הרבה פעמים תתקשה בהחזרת חובות.

לסיום אציין שאותם חובות הרבה פעמים לא נוצרו על ידה אלא על ידי בן הזוג האלים וזו אותה אלימות כלכלית שאנחנו מנסות לקדם הרבה זמן את החוק נגד אותה אלימות כלכלית.

גם לזה נגיע.

אני רוצה להוסיף שהרבה פעמים במערכת יחסים אלימה הגבר לא נותן לאשה לצאת מהבית. הוא כובל אותה לבית, מחייב אותה לטפל בילדים, וכשהיא יוצאת אין לה כישורי תעסוקה. לפעמים לא למדה או היתה 10, 20 שנה מחוץ למעגל התעסוקה, כלומר זה לא פשוט להשתקם כלכלית.

יש חובות רבים, שלא חושבים עליהם בהקשרים האלה אבל זה סופר חשוב.

תודה. אמרתי הרבה פעמים, אנו בוועדה הזאת נותנים עדיפות לנושא של אלימות מגדרית ומשפחתית. הדיון הזה מבחינתי הוא נדבך נוסף ובוודאי בסוגיה של אלימות כלכלית, בכלל, אלימות כלכלית היא חלק מהגדרה יותר רחבה של אלימות מגדרית שחייבת להיות מוגנת טוב יותר בחקיקה הישראלית. אבקש מעו"ד חלי כהן ברכה התייחסות. בבקשה.

בוקר טוב. אכן נושא חשוב. קודם כל לשאלתך אספר בשני משפטים על המרכז להכשרה להשתלמות שופטים. זה המרכז שמרכז ובאמצעותו גם מתבצעות כל ההכשרות והשתלמויות. תוכנית ההכשרות נבנית על ידי המרכז. לשאלתך, הוא גוף עצמאי המנוהל על ידי מועצה בראשות נשיאת בית המשפט העליון. עצמאות המרכז הוא עניין חשוב כי משמעותו, עצמאות הרשות השופטת. התכנים שאליהם נחשפים השופטים נקבעים אך ורק על ידי המועצה, כאמור בראשות נשיאת בית המשפט העליון. כמובן אנו פתוחים לשמיעת הצעות. אני גם מזמינה אתכם – אהווה צינור להעברת מסרים אל המרכז ודרכו למועצה. בסופו של יום מי שקובע את התכנים ואת תוכנית ההשתלמויות כאומר זה המועצה בראשות נשיאת בית המשפט העליון.

תוכנית ההכשרות ותוכנית מהשתלמויות מורכבת הן מהשתלמויות שנתיות, חובה או רשות, והן מהכשרות מקומיות נקודתיות שמתקיימות בבתי המשפט עצמם בהתאם לצורך, לפעמים לפי חלוקה של שופטים, למשל לפי תחומי פעילות, שופטים פליליים, אזרחיים, נזיקין, חוזים וכן הלאה. ולפעמים אד הוק בהתאם לצורך.

עלה פה קודם נושא הקורונה. גם לזה ניתן מענה, ובשנת 2022 נוספה השתלמות נוספת באלימות במשפחה מאחר שבוטלו השתלמויות קודם וגם כי האלימות במשפחה גברה בתקופה הזו.

האם היום כל שופט בישראל כדבר שבחובה, עובר השתלמות שנתית?

ככל שכותרת ההשתלמות תהיה ממש אלימות במשפחה, יש השתלמות כזו, וגם ייתכן שקיימות השתלמויות אחרות שהכותרת היא לא אלימות במשפחה. למשל היא עבירות מין או ענישה בפלילים או השתלמות לשופטי נוער. כותרת אחרת אבל פנימה בתוך ההשתלמות מופיעים גם תכנים שקשורים באלימות במשפחה.

מהותית, התוצאה היא שבשנים האחרונות מאות שופטים – אני לא מכירה את הנתון של דוח מבקר המדינה אבל ככל שהוועדה תרצה אשמח להעביר לאחר הדיון נתונים מסודרים, כמה שופטים השתתפו בכל השתלמות בהתאם לכותרות ולפי שנים. הנתונים האלה נמצאים בידינו, הם פתוחים וחשופים ואעביר את זה אבל התוצאה היא שבשנים האחרונות מאות שופטים השתתפו בימי עיון או בהשתלמויות או בהרצאות כאלה ואחרות, ונחשפו לתכנים שנוגעים לאלימות במשפחה. זו התוצאה וזו הכותרת.

כאמור נוכל להעביר את הנתונים לוועדה במסמך מסודר.

ודאי שכן. יש פה תמיהה. אתם מוזמנים לדיון, נוהגים לשלוח אותם לוועדה לפני כדי שחברות הכנסת המציעות תוכלנה להתייחס. הכול בסדר, כי יתקיים בנושא הזה בתוך הפגרה דיון מעקב כפי שאני נוהג לעשות בנושאים – בוועדה הזאת לא מדברים על נושאים חשובים פעם אחת. מדברים פעם ראשונה ואז חוזרים ורואים מה קורה.

לעניין ההשתלמויות עצמן, כאמור יש השתלמויות שונות שעוסקות בתחום הזה. יש השתלמות חובה שנתית לשופטי המשפחה. זה רובכם מכירים. ההשתלמות הזו פתוחה גם לשופטי נוער וגם לשופטי ערכאת הערעור, שופטי המחוזי. בנוסף, קיימת השתלמות בנושא אלימות משפחה, היא רשות, המיועדת לכלל השופטים, כל מי שחפץ בכך ומעוניין להעמיק ידיעותיו יכול להצטרף. כאמור הוספנו הכשרה נוספת ב-22' שגם היא מיועדת לכלל השופטים. קיימת השתלמות חובה בנושא ענישה בפלילים. מן הסתם זה מיועד לשופטים הפליליים, שבמסגרתה מופיעים ומועברים גם תכנים שקשורים לאלימות במשפחה. יש השתלמות חובה לשופטי הנוער, שופטי שלום ושופטי מחוזי.

רק לשופטי הנוער?

כן, שופטי נוער של שלום ושל מחוזי.

אני רוצה להבין, מה מתווה השתלמויות החובה ששופטי ישראל עוברים?

אני שופט פלילי? אזרחי? שופט משפחה? נוער?

האם בשנת עבודה שופט מחויב לא כעניין של בחירה להשתתף בהשתלמויות?

כן. לכל שופט יש השתלמויות החובה בתחום שלו.

מה ההיקף?

לא יודעת לומר לך, אוכל לבדוק את זה מול המרכז, אבל אם מדברים על אלימות במשפחה למשל, ציינתי מהן השתלמויות החובה ומה השתלמויות הרשות. יש גם השתלמויות למשל לשופט חדש שמתמנה, יש לו השתלמויות של הכשרה ראשונית.

אני מבין שנצטרך להידרש לעניין הזה. אני מבין שכרגע המצב הוא שהשתלמויות החובה היחידות בתחום האלימות המגדרית והאלימות המשפחתית ניתנות לשופטי בתי המשפט למשפחה והשופטים לנוער. שופטים פליליים זו השתלמות כללית חובה או ספציפית בתחום אלימות במשפחה?

כותרתה ענישה בפלילים. היא כוללת בתוכה גם תכנים שקשורים באלימות משפחה.

אני שואל כי חלק מהדוגמאות שניתנו פה על ידי חברות הכנסת וארגוני החברה האזרחית נוגעים לסוגיות שנידונות בשגרה בבתי המשפט למשפחה. חלק גדול מהתיקים שעוסקים באלימות כלכלית בסופו של דבר מתגלגלים לבתי המשפט למשפחה. למיטב ידיעתי שופטי נוער זה לא שופטים שעוסקים במקום שבו הקרבן הוא בגיל הנעורים, אלא מקום שבו הנאשם או החשוד או העבריין המורשע כבר הוא בגיל הנעורים. לכן עולה ומתחדדת השאלה מהדוגמאות שהובאו כאן, מה דינם למשל של השופטים שעוסקים במעצרים, מחליטים לשחרר אדם שנעצר עם חשד של אלימות? אותם שופטים שהם אלה שמקבלים את ההחלטה הראשונית לגבי מסוכנות של עצור. האם השופטים הללו מחויבים בהכשרה ספציפית? יש גם הבדל בין ענישה בפליליים לבין דיני מסוכנות וכו'. האם הם מחויבים בהכשרה בתחום המסוכנות, הערכת מסוכנות במקרים של אלימות משפחתית? זה חובה, זה רשות?

לשופטים פליליים, אין היום השתלמות חובה שכותרתה היא אלימות במשפחה או הערכת מסוכנות באלימות במשפחה.

האם המאפיינים המיוחדים של תחום האלימות התוך משפחתית והאלימות המגדרית לא מצדיקים?

הם כן נחשפים לתכנים שקשורים באלימות במשפחה במסגרת השתלמויות אחרות כמו ענישה. יש השתלמות חובה חדשה יחסית, החל מ-2018 שקשורה לעבירות מין. עוברים אותה כלל השופטים. במסגרתה מועברים תכנים של אלימות במשפחה. גם שופטי המעצרים, שנמצאים בתחילת ההליך, גם הם נחשפים. גם אם זו לא השתלמות חובה שכותרתה אלימות במשפחה, הם נחשפים לתכנים ומכירים את הנושא.

יש לך מספרים? כי בדוח מבקר המדינה דיברו על 14%. את אומרת שזה נתון לא נכון?

אלה נתונים של 2019? הדוח יצא ב-21' אבל הנתונים הם עד 2019. יכול להיות שחל שינוי. אבל מקרי האלימות עלו דווקא בגלל הקורונה.

אעביר את הנתונים שנמצאים ברשותי. איני מכירה את הנתונים שמופיעים בדוח, לכן איני רוצה להתייחס אליהם.

עלה פה עניין החלטות שיפוטיות. אשמח להתייחס לנושא הזה. כפי שאדוני יודע ומכיר, נוכח עיקרון עצמאות שיקול הדעת השיפוטי, אנו כהנהלת בתי המשפט כמו גם המרכז, לא מתערבים בתוכן ההחלטות השיפוטיות. השיטה מכירה בכך שייתכן שהשופט שגה בהחלטתו. בעל דין שסובר ששופט שגה בהחלטתו יכול לעשות שימוש במנגנון הערעור, פתוחה בפניו הדרך לערער ולהשיג על החלטה שיפוטית. אבקש לדייק את הדברים שאמר חבר הכנסת רוטמן ולומר שאמנם ההליכים בבתי משפט לענייני משפחה חסויים, אבל ההליכים הפליליים אינם חסויים.

שתיים, אבקש להתייחס להצעתו להעביר שופט מתפקידו בגלל שנתן החלטה שלא מוצאת חן בעיני מישהו.

זה לא הנושא.

אבל הדברים צריכים להיאמר. כמובן שזה יביא לפגיעה ביסודות השיטה.

לא תמיד צריך לומר את כל התורה כולה. חבר כנסת שדעתו ידועה לגבי תיקונים שלדעתו צריך בשיטה – אומר. בסדר.

חברת הכנסת המציעה, בבקשה.

יש לי כמה שאלות. קודם כל, את מדברת על תכני אלימות במשפחה. אם אפשר לפרט מה זה. זה נשמע כמו משהו מאוד כללי. וגם בנושא של אלימות כלכלית, האם שופטים אזרחיים שמתעסקים בחדלות פירעון ובחובות, גם הם מקבלים ידע בנושא? כי הגיעה אליי שאלה מעמותת רוח נשית עדיין אומרים שבתחום הזה של המשפט הכלכלי עדיין יש פערים.

אומר שתי מילים על ההשתלמויות שיש כדי שתכירו את התכנים.

גברתי, ב-10:00 נסיים את הדיון, אז נבקש גם את הנתונים המספריים וגם את תכני ההשתלמויות כדי שחברות הכנסת המציעות וגם הארגונים של החברה האזרחית יוכלו להתייחס. בעוד חודש נקיים דיון מעקב בעניין.

נציגת מבוי סתום. נשמח להתייחסותכם החשובה לבתי הדין. בבקשה.

תודה רבה. ארגן מבוי סתום מסייע לנשים עגונות ומסורבות גט. אנחנו מטפלות במאות נשים מדי שנה ומטבע הדברים עיקר עבודתנו בבתי הדין. אנו כמעט לא נמצאות בבתי משפט לענייני משפחה. לכן כשפנינו לחברות הכנסת וביקשנו לקיים דיון מהיר בנושא, היה לנו חשוב להכליל בנושא ההכשרות את הדיינים. גם פנינו לבתי הדין בשנתיים האחרונות בבקשות דומות לקיום הכשרות. קיבלנו תשובה, לא רשמית. אמרו לנו: כן, צריך, חשוב, אבל זה לא התקדם.

יידון פה לקראת יום תענית אסתר.

נשמח. יום העגונה. סרבנות גט היא בעצמה אקט אלים, ורבות מהנשים שמגיעות אלינו סבלו מאלימות עוד בתקופת הנישואים. סרבנות הגט זו הדרך של הגבר האלים להמשיך את האלימות. בעצם חוסר ההכשרות שיש לדינים, ואנו רואות את זה בבתי הדין הרבניים גורם לשני דברים – אחד זה חוויה של שחזור טראומה, ואשה שמגיעה ולא מצליחים להבין מה עובר עליה נתקלת במבוי סתום. היא חווה קשיים וטראומה משתחזרת בתוך בתי הדין. הדבר השני זה שחוסר ההכשרות יכול להשפיע גם על מהות ההחלטות. כלומר דיין שלא מבין למה אשה שנפגעת אלימות חוזרת לבעלה יכול לכאורה לחשוב שהיא קיבלה על עצמה את האלימות הזאת. מי שמבין יודע שהיא מאבדת את העילה שלה לגירושין, אם היא חוזרת לגבר האלים. אז זה פוגע גם ברמת החוויה והישיבה של האשה בבתי הדין וגם ברמה המהותית של ההחלטות.

ההכשרות הן הדבר הראשון והמיידי שצריך לעשות בתוך בתי הדין הרבניים בנושא הזה. חוץ מזה, להכניס נשים לבתי הדין הרבניים זה מהלך שיעזור מאוד לנשים נפגעות האלימות ובכלל לפתור את בעיית סרבנות הגט והעגינות זו בעיה של אלימות שקורית גם בבתי הדין הרבניים. תודה.

תודה. אהד, בבקשה.

אנו בלובי מברכים על ההצעה. לגבי עבירות מין באופן כללי, אסתייג, כי זה חורג מהדיון – אומר בקצרה, כי הבנו משהו אחר ממה שנאמר על ידי הנהלת בתי המשפט.

ממה שאנו מכירים היתה החלטה ב-2014 לחייב שופטים פליליים לעבור השתלמויות בנושא עבירות מין באופן כללי. אשמח שיתקנו אותי אם אני טועה. רצינו לבדוק את הסוגיה הזאת ולבחון אם אפשר דרך ההצעה הזו או דרך הצעה אחרת לבחון את הנושא הזה גם כי אלימות מינית היא נגזרת ישירה של לאימות במשפחה.

נבקש שתגישו פנייה לוועדה ונבקש את הנתונים מהנהלת בתי המשפט.

עו"ד הדס שימבורסקי, בבקשה.

אני ממרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית. אצטרף למה שאלעד אמר. אלימות מינית היא נגזרת של אלימות במשפחה. אני לא חושבת שקיים מצב של אלימות במשפחה שלא נמצא בו גם הנושא של אלימות מינית.

ודאי. אלימות כלפי ילדים היא בהכרח אלימות מינית?

אסייג, אבל באלימות נגד נשים כמעט תמיד אנחנו שומעות גם את זה, וזה בדרך כלל הדבר האחרון שהם יגידו כי זה דבר שהם פחות ידברו עליו. יש לי לא מעט נפגעות שאנו מלוות בתחום הזה. אנו רואות בהנהלת בתי המשפט איזשהו שינוי בעקבות ועדת ברלינר של הכשרות נוספות. אנו עדיין מרגישות שזה לא מספק. נפגעות או נפגעים שמגיעים לאולם בית המשפט לא יכולים לקבל בוודאות שופט שבאמת עבר הכשרה בתחום שלהם. אנו חושבות שצריך להקים מחלקות ייעודיות שזה נושא אחר, אבל גם ההכשרות בנושא הזה צריכות להיות מקיפות יותר. אנו עדיין לא מרכישות שיש מענה מספק ורואות את זה בשטח.

תודה. עו"ד מיכל גורן מהמרכז הרפורמי, דת ומדינה.

שלום. תודה. אני רוצה לדבר באופן כללי על הכשרות ייחודיות לשופטים – פחות לדיינים - בעניין של תיוג אדם במרחב ציבורי בגלל השתייכותו לקבוצה גזעית או אתנית וסימונו. אנו חושבים שגם כאן יש צורך בהכשרות ייחודיות לשופטים כדי שיבינו את התגובות הייחודיות של נפגעי פרופיילינג שזה מתוך מצוקה או טראומה. יש לנו במרכז לנפגעי גזענות בתוך המרכז הרפורמי פניות של נפגעי גזענות ונפגעי פרופיילינג, ואנו רואים איך פעם אחר פעם שופטים לא מבינים מדוע נפגעי פרופיילינג לא יכולים לעמוד על שלהם מול אנשים בכוחות הביטחון. אנו סבורים שגם כאן יש חשיבות להכשרה ייחודית.

אבל יש נושא לדיון. הנושא הוא לא מערך ההשתלמויות וההכשרות של השופטים אלא אלימות במשפחה. אני מבקש להתמקד בזה. כל גוף שרוצה ליזום פנייה בנושא אחר, מוזמן.

בסדר. חשבנו שזה חשוב גם לעניין הכשרות שופטים.

זה לא קשור לנושא הדיון. אשמח מאוד לקבל מכם פנייה בנושא, ולהפנות אותה להנהלת בתי המשפט. תודה. עו"ד מוריה דיין.

תודה רבה. אני מארגון יד לאשה. בדומה למבוי סתום, אנו עוסקות בעיקר בעולם של בתי הדין הרבניים. אקצר בשל קוצר הזמן. בבתי הדין הרבניים הרבה פעמים לא נסמכים העדויות שנגבו בהליך הפלילי. זה גורם לכך שהאשה נאלצת לעבור חקירה פעם נוספת. יתרה מכך, מדובר בחקירה, שנגבית בפני שלושה גברים עם ספרא דדיינא, עם פקיד בית הדין מול הבעל בסביבה גברית מאוד קשה. סיטואציה בלתי נסבלת. יותר מזה, אם תוך כדי ההליך אחד מהדיינים פרש או התחלף, או ההרכב התחלף, היא צריכה לעבור את כל הדבר הזה הפעם שלישית. זה מצב שקורה, וצריך לתת את הדעת איך מונעים מהאשה לתת עדותה פעם נוספת לפעמים אפילו פעם שלישית. אני מחזקת את מה שאמרה חברתי אורית להב ממבוי סתום - חשוב מאוד לדאוג לנוכחות נשית במצב הזה. זה מצב קשה גם ככה, בטח כשכל הסביבה היא גברית לחלוטין. אפשר לדבר על ליווי של עובדת סוציאלית, של גורם נשי מתוך בתי הדין הרבנים. זה הכרחי מעבר להכשרות הנדרשות.

תודה. עו"ד עינת קינן, בבקשה.

אני רוצה לומר שתי נקודות שאולי יהוו טריגר לדיון הבא, שאז תגיע הנהלת בתי הדין, בתקווה. לגבי ההשתלמויות של הדיינים, נעשות השתלמויות פעם בשנה לכל הדיינים. בהנהלת בתי הדין כל ההשתלמויות הן ללא נוכחות של נשים. הדיינים לא שומעים הרצאות על ידי נשים. יש פה גם הבעיה העקרונית אבל רוב העוסקים בתחום האלימות במשפחה הם נשים. מצאי המרצים מאוד מצומצם. לפי מה ששמעתי, יש עובד סוציאלי אחד בארץ שעוסק בזה וכל שנה הוא מדבר או פעם בכמה שנים. זו בעיה אחת שבעיניי היא מאוד קריטית ולא יכולה להתקיים במדינה דמוקרטית שיש השתלמויות רשמיות שנשים לא מורשות לדבר שם.

נקודה שנייה, הרבה פסקי דין שאנו סקרנו בנושא של אלימות במשפחה בבתי הדין הרבניים, הרכבים רבים שבויים בקונספט שבשנים האחרונות ניסו לזרות אותו בציבור, של חזקת האשה המעלילה. החזקה היא, שבכל תיק של אלימות במשפחה קודם כל צריך לחשוד שאולי היתה פה עלילה. אני רוצה להקריא משפט אחד מפסק דין שניתן בינואר 2021 בבית הדין בנתניה שפורסם בכתב העת הדין והדיין, שם הדיין כותב את המשפט הבא: לפי מחקרים מישראל ומהעולם עולה כי רוב מוחלט של תלונות אשה כנגד בעלה באלימות במשפחה הינן תלונות שווא.

זה כתוב בכמה פסקי דין שראינו. זה קונספט שיש להיות מודעים אליו שאשה קודם כל צריכה להוכיח שהיא לא משקרת. מכאן נובע היחס והפסיקה בנושאים האלה. בין השאר גם צריך לתקן את זה באמצעות ההכשרות.

אבקש שתשלחו אלי בכתב את פרטי פסקי הדין האלה. נשקול אם לקיים דיון ספציפי עם הנהלת בתי הדין בתופעה הזאת. עינת קינן, בבקשה. אנא בקצרה מאוד כי עלינו לסיים.

שלום רב. אמשיך את הקו שנאמר פה קודם. אני קר תמהה על הקידומים של שופטים שנעשו לאחרונה, שאני יודעת לפחות על שניים מהם שלא האמינו לנשים שדיווחו על אלימות. הציגו ראיות, הציגו מאבחנים שהשופטים עצמם מינו או שופט שטוען שרוב הנשים הן תלונות שווא, זוכה להיות מקודם, אז מה המערכת תופסת אם היא מקדמת שופטים שאינם מאמינים לנשים?

שנית, מגיעות אליי עשרות פניות של אימהות שטוענות שלא רק שהשופטים מתעלמים מדיווחי האלימות אלא הם בעצמם נוקטים באלימות כגון קנסות שהם מטילים על אימהות שמדווחות על אלימות או איומים של הוצאה מהבית של ילדיהם. לכן מגיעות אליי אימהות שמספרות שמעדיפות לא לדווח על אלימות כי אז ייקחו להן את הילד או תהיה משמורת משותפת ושם לא יוכלו להגן על הילד בהסדרי הראיה. לכן אני סוברת שהמערכת לא נשענת על מחקרים ועל מומחים שהם אכן מומחים לאלימות במשפחה אלא נוצרה תעשייה של מטפלים- - -

אבל גברתי, הנושא הוא הכשרות השופטים. יש דיונים רבים שאנו מקיימים בוועדה בנושא הזה. את מוזמנת ליטול בהם חלק.

משפט לסיום. שופטים שאינם מוכשרים לזהות סימני אלימות או שמגיעים עם אג'נדה שאינה במקום לא צריכים להיות שופטים בבית משפט לענייני משפחה או בבתי דין. זה לא מקומם. לכן עלינו לדאוג שהם לא יהיו שם. תודה.

תודה. אני מקריא את דבריה של חברת הכנסת ברק שנבצר ממנה להשתתף בדיון, ואסכם.

כפי ששמעתם, התחום הזה הוא הרבה יותר רגשי ומדובר בתחום טיפולי, עם עולם מושגים שלם ושפה אחרת, וההבנה בו, היא קריטית, אחרת הפסיקות פשוט מוטות ואינן משקפות את המציאות ולא מגיעים לחקר האמת שזו מהות עבודת בתי המשפט.

לא מדובר בדיני ראיות, זה ראי לנפש האדם, והילדים שנמצאים בתווך. כמו שבבתי משפט כלכליים השופטים חייבים להבין כלכלה על בוריה, כאן חייבים להבין הרבה מושגים מתחום הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית כדי שתהיה פסיקה הוגנת. רק פסיקה הוגנת, זה הכול.

מדובר בדיני נפשות, לא פחות מזה, גורלם של ילדים ונשים נגזר שם, לפעמים לחיים או למוות.

יש לי הצעת חוק להקמת בתי משפט ייעודיים לאלימות במשפחה, כמו בתי הדין היחודיים לעבודה ואחרים. אני כמובן מקווה שזה אכן יקרה, אבל עד שזה יקרה ההכשרות האלה נדרשות כחובה ולא כרשות.

היא גם ביקשה ממני לשאול מה קורה עם החקיקה לאלימות כלכלית שצריכה להגיע בוועדה.

החקיקה לאלימות כלכלית לא מונחת כרגע על שולחן הוועדה. למיטב ידיעתי ההצעה הזאת – לא בטוח שעברה טרומית. לא מונחת כרגע על שולחן הוועדה. כמובן כל חקיקה שתגיע בנושא אלימות מגדרית על סוגיה השונים תזכה לעדיפות.

אסכם. ראשית תודה לחברות הכנסת המציעות על הסוגיה החשובה. אנו נקיים דיון מעקב בנושא הזה. בראש ובראשונה מכיוון שהנהלת בתי הדין הרבניים לא התייצבה. נקיים דיון נוסף בהשתתפותם לשמוע מהם התייחסות. בתוך ההתייחסות הזאת גם נבקש התייחסות לסוגיה שהועלתה לגבי מי מרצה בפני הדיינים באותן השתלמויות, והאם יש הגבלה מגדרית על דמות המרצה.

אבקש לקבל נתונים מספריים מהנהלת בתי המשפט ביחס לשנים האחרונות. אבקש שתהיה שם הבחנה בין השתלמויות חובה לרשות. אבקש התייחסות לסוגים השונים של בתי המשפט, להבחנה בין ההשתלמויות של השופטים בבתי משפט למשפחה לבין השופטים הפליליים שעוסקים בנושאים בחלק גדול מהם. אבקש לקבל רשימת ההכשרות או שמתמקדות בעניין או שנוגעות בעניין ואת הפירוט שביקשת להציג כאן.

אני חייב לומר לא מתוך עמדה של ביקורת כי אנו צריכים עוד נתונים אבל על פניו אנו רואים אי הלימה בין הדיווח שנמסר לנו פה לנתונים של דוח מבקר המדינה. אבקש התייחסות שלכם ספציפית בתשובתכם לוועדה על נתוני דוח מבקר המדינה ומהות הפער כי דוח מבקר המדינה לא מציג תמונת מצב של מאות שופטים שמקבלים הכשרה מתאימה בתחום – בדיוק להפך. זו המסקנה של דוח המבקר.

ככל שחברות הכנסת המציעות תבקשנה לכלול בסיכום הוועדה עוד שאלות, חברות הכנסת וסרמן לנדה ובזק, אנא העבירו שאלות למנהל הוועדה ואנחנו נוציא. כאמור אני מתכוון לקיים דיון, יתקיים אחרי קבלת הנתונים. לכן אבקש שנקבל את הנתונים בשבועות הקרובים. אנחנו נתייחס לנושא.

אין ספק שתחום האלימות במשפחה, האלימות המגדרית, המינית היא לצערנו נדבך מרכזי בהקשר הזה אבל הנושא הזה מחייב הכשרות ייעודיות, והן לא יכולות להיות בגדר הכשרות רשות לכל מי שיושב על כס השיפוט ומגיע אליו עניין שקשור באלימות בתוך המשפחה או אלימות מגדרית. יש שם מרחב שלם של גישות, של מושגי מפתח, של פרוצדורות טיפוליות. הוועדה הזו עסוקה בימים אלה בארבע, חמש הצעות חוק שונות שנוגעות לנושא הזה. מטבע הדברים יש פה זירה שלמה של רכישת שפה שיפוטית שנדרשת בהקשר הזה. אני חושב שחברות הכנסת המציעות מעלות סוגיה שיש לתת עליה את הדעת. ייתכן שיש מענים אבל אנו מרגישים שאנו צריכים יותר נתונים מהנהלת בתי המשפט בהקשר הזה. כאמור יתקיים דיון מעקב תוך כחודש על בסיס הנתונים ובהשתתפות הנהלת בתי הדין הרבניים.




תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:01.