פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



39
ועדת הכנסת
09/02/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 74
מישיבת ועדת הכנסת
יום רביעי, ח' באדר התשפ"ב (09 בפברואר 2022), שעה 9:30

1. קביעת ועדת לדיון בהצעות החוק הבאות:
1. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 (מ/1509).
2. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2021 (פ/1994/24), של חה"כ צבי האוזר.
3. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2021 (פ/2276/24), של חה"כ שמחה רוטמן וקבוצת חברי כנסת.
4. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 (פ/2997/24), של חה"כ אבי דיכטר.
5. הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021 (מ/1478).

2. ערעורים על החלטת נשיאות הכנסת שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום בנושאים הבאים:
1. "חלוקת חוברות ארגון "בצלם" לשופטים בבית משפט מחוזי חיפה", של חה"כ איתמר בן גביר.
2. "העימות בקואליציה בנושא הנגב הוא הרה-אסון", של חה"כ אורית מלכה סטרוק.

חברי הוועדה: ניר אורבך – היו"ר
בועז טופורובסקי
אחמד טיבי
יצחק פינדרוס

משה אבוטבול
איתמר בן גביר
לימור מגן תלם
אורית מלכה סטרוק
אוסמה סעדי
שלמה קרעי
שמחה רוטמן
מוסי רז
ג'ידא רינאווי זועבי – סגנית יושב-ראש הכנסת

ארבל אסטרחן

נועה בירן - דדון

הילה לוי

ערעורה של חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק על החלטת נשיאות הכנסת שלא לאשר דחיפות הצעתה לסדר היום בנושא: "העימות בקואליציה בנושא הנגב הוא הרה-אסון".

שלום רב ובוקר טוב, היום יום רביעי, ח' באדר התשפ"ב, ה-9 בפברואר 2022, נתחיל בנושא השני שעל סדר היום: ערעורה של חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק על החלטת נשיאות הכנסת שלא לאשר דחיפות הצעתה לסדר היום בנושא: "העימות בקואליציה בנושא הנגב הוא הרה-אסון", של חברת הכנסת סטרוק, בבקשה.

מה השתנה סדר-היום? הנושא של הוועדה לביטחון הפנים הוסר?

כן, שינינו. קיבלת את סדר-היום המעודכן?

כן, אבל למה זה ירד?

יש עימות בתוך הקואליציה גם בנושא הזה.

אתה יכול להגיש הצעה דחופה לסדר-היום גם על זה. אין בעיה. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, קודם כול אני רוצה למסור לך דרישת שלום מחומש. כידוע לך, הקואליציה שאתה חבר בה שוב ביצעה שם הרס באופן ממש ברוטלי, כנגד מבנים שנמצאים שם כבר הרבה מאוד זמן. היא פעלה באלימות כנגד בחורי הישיבה הצדיקים, שמחזיקים את המקום הזה.

אורית, אני בטוח שהנשיאות הורידה את זה לפני הבוקר. הם לא ידעו מה יהיה הבוקר, ולכן הנשיאות הורידה את זה.

אני לא מכירה את כל החשבונות שקורים בתוך הקואליציה, אבל אני בטוחה שהיושב-ראש מכיר היטב. הוא אבן יסוד בקואליציה הזאת, ואני פשוט רוצה למסור לו דרישת שלום, ואת הכאב הגדול של כל מי שחומש יקרה לו. אני לא יודעת איפה אתה עומד עם ההבטחות שלך בעניין הזה, אבל פשוט אני אבקש למסור לך.

אדוני היושב-ראש, לעניין הנגב. אני ממש שמחה שיושבת פה חברתנו חברת הכנסת זועבי, שהוכיחה נאמנות רבה לנגב בצד שלה. אני לא מסכימה איתה, אבל לפחות אפשר לומר עליה, שהיא נאמנה לשולחיה – תקבלי את המחמאה, אני אומרת לך את זה מכל הלב – ונלחמת בעבורם.

No comment.

תראה, אדוני, באופן סיסטמתי, כבר ארבעה שבועות, אתם מונעים דיון על הנגב בכנסת, מונעים תשובה רשמית של הממשלה על מה שקורה בנגב. למי שמתבונן מן הצד, נראה שהקרבות בנגב שככו ונרגעו – לא זורקים אבנים, לא עוצרים רכבת באמצע הנסיעה שלה, לא נלחמים נגד שוטרים. לכאורה, הכול רגוע, אבל כלום לא רגוע. הקרבות האלה עברו לחדרים האחוריים של הקואליציה. אני חושבת שאתה יודע את זה לא פחות מחברת הכנסת זועבי, שיושבת לצידך, הקרבות שם מתנהלים בין האנשים שבצד שלך, לבין האנשים שבצד שלה. אני חושבת שהציבור זכאי לדעת על מה הם מתנהלים. טיפין-טיפין הדברים האלה נחשפים בתקשורת. קודם כול, זה מאוד לא ראוי שדברים גורליים כאלה לגורל מדינת ישראל, ייחשפו בתקשורת. אני בעד תקשורת, אבל דברים צריכים להיות נדונים כאן, בכנסת, ושליחי הציבור שנמצאים כאן, מכל גווני הציבור, זכאים לשמוע את האמת לפני שעמית סגל או שירית כהן אביטן ואחרים מפרסמים אותה.

הציבור רוצה לדעת האם תוכנית החומש שאתם מתעכבים שוב ושוב ושוב מלהעלות אותה לממשלה, תכלול אכיפה או לא תכלול אכיפה? האם היא תכלול נטיעות או לא תכלול נטיעות? גם חברת הכנסת זועבי רוצה לדעת את זה, וגם אני רוצה לדעת את זה. הציבור זכאי לדעת את זה.

אכיפה ראינו הבוקר.

אכיפה כנגד יהודים ראינו מייד. מה שהיה הבוקר בנגב – אין לי מילה אחרת, יותר מדויקת, מאשר ביזיון. הקימו שם שלושה מבנים, באמת עלובים, אל מול מאות ואלפי המבנים שמקימים הבדואים יום-יום. הגיעה לשם קבוצה של בדואים, ואמרה לשוטרים כהיי לישנא, אמרו להם בפירוש: אם אתם לא תהרסו להם את זה עד השעה שמונה, אנחנו נהרוס. ואכן, זה עבד בדיוק לפי השעון של הבדואים. בדיוק לפי השעון של הבדואים, לקול צעקותיהם ומצהלותיהם, כשברקע כל המבנים הבלתי חוקיים של הבדואים בנגב. אני שואלת את מפקד יחידת יואב: למה לנו אתה הורס ולהם לא? הוא אומר: אלה ההוראות שלי. ממי הוא מקבל את ההוראות האלה, מהקואליציה שאתה חבר בה?

אמרתי שיש דיון אחד על הנושא של תוכנית החומש, יש דיון שני על הנושא של שלושת היישובים שאישרתם את הקמתם בממשלה, אבל מכיוון שאז, לפני חודשיים, לא הצלחתם להגיע להסכמות, השארתם ספייס. על הספייס הזה, על השאלה מתי יינתנו ההסכמות של 70%, שצריכים לעבור פנימה, ומה תהיה המשמעות של ההסכמות האלה, על הספייס הזה אתם רבים ומתגוששים עכשיו. אני חושבת שחברי הכנסת זכאים, ולא רק זכאים אלא חייבים להיות שותפים לדיון הזה. לשמוע את הצדדים ולהביע את דעתם ואת עמדתם. זה לא יכול להתנהל ככה, הרחק הרחק ומאין רואה. אנחנו מדברים, אדוני, על הנגב, על שליש משטח מדינת ישראל.

אדוני היושב-ראש, הערה לסדר. מקובל שכל חבר כנסת מסביר את בקשתו, מה שהוא רוצה, אבל יש מגבלת זמן.

אני לא מגביל זמן, חבר הכנסת טיבי, אבל אני בהחלט אכוון תכף את חברת הכנסת סטרוק.

אתה יודע כמה ועדות יש פה?

גם פה אתם רוצים להשתלט, טיבי?

לא. יש ועדת כספים. אתה יודע.

חבר הכנסת טיבי, אני אאזן בין הבקשה שלך לבין מה שנהוג בוועדה. חברת הכנסת סטרוק, הנקודות ברורות.

אני מתכנסת לקראת סיכום. אני רוצה לציין את הנקודה השלישית, והיא שאתם חתומים על הסכם קואליציוני ולפיו, בתום תשעה חודשים אמורה להיות תוכנית כוללת להסדרת הבדואים בנגב. כבר עברנו יותר משבעה חודשים, ולכן ההתגוששות היא גם על זה. אני חושבת שזה מדאיג, אדוני, את כל חברי הכנסת בבניין הזה, את כולם מכל הצדדים, ולא יעלה על הדעת שזה לא ייפתח לדיון. מכיוון שזה לא יכול להיפתח לדיון בוועדה, שבה היה ראוי לדון בה – ועדת הפנים – כי אתם במו ידיכם מסרתם אותה לווליד טאהא, לכן זה חייב להיות נדון במליאה. אני מבקשת שסוף סוף תאפשרו את הדיון הזה. מה יש לכם להתבייש? אם אתם מתביישים, אז תתביישו. אם אתם לא מתביישים, תנו לנו לדון.

חברת הכנסת סטרוק, תודה רבה. חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי, בבקשה.

אני ממלא מקום פה של ווליד טאהא, אז מותר לי להגיב לדברים?

מותר לכל חברי הכנסת לדבר, מוסי. זה ערכו של דיון בערעור. כל חבר כנסת יוכל לומר את דעתו.

חברת הכנסת סטרוק, אני מנהל את הישיבה, ברשותך, ואני גם אגיד את הנהלים בעניין.

מותר לי לשתף אותו מהניסיון שלי.

מותר לך להגיד מה שאת רוצה, רק את הנהלים של הישיבה, אני, ברשותך. חברת הכנסת ג'ידא זועבי, בבקשה, כסגנית יושב-ראש הכנסת. שיהיה לך בהצלחה גם בשם הוועדה.

תודה רבה. היו הרבה נושאים חשובים ודחופים לדעת רוב חברי הכנסת ובסוף הנשיאות צריכה לבחור. בחרנו פה אחד ארבעה נושאים, וההחלטה הייתה על דעת כל הסגנים והסגניות, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, כקונצנזוס. יש עוד הרבה נושאים חשובים ודחופים על סדר-היום, שאנחנו מקבלים כל הזמן, ובסוף אין מה לעשות, צריך לבחור ותמיד יהיה מישהו שייפגע.

אני צריכה להגיד לך משהו באופן אישי, חברת הכנסת אורית סטרוק. לא יכול להיות שכל שבוע את מערערת על החלטת הנשיאות, ולא יודעת לכבד גם את המוסד הזה. אני מבקשת ממך לא לערער כל שבוע על אותו דבר.

זה מוסד הרוויזיה.

אני לא מערערת כל שבוע.

מה זה האמירה המצנזרת הזאת?

חבר הכנסת קרעי, רגע אחד. חברת הכנסת זועבי תסיים את דבריה, ואני אתן לך גם אפשרות להתייחס.

אני אשלים את דבריי, ואני אגיד שהנשיאות לא עושה שיקולי אופוזיציה וקואליציה, חברת הכנסת סטרוק. עובדה שתמיד יש הצעות של האופוזיציה, שכן מאושרות. תודה רבה.

חבר הכנסת קרעי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, אני רוצה להתייחס למה שאמרה סגנית יושב-ראש הכנסת.

אני לא אגביל בזמן, אבל אני בהחלט מבקש להיות - - -

אני לא מאריך, אדוני יושב-הראש. לגופו של עניין, אורית כבר אמרה את רוב הדברים, ואני רק אחזק אותה בעוד דבר אחד. לנושא הצנזור שג'ידא מנסה לעשות לנו כאן.

צנזור? אמרנו קונצנזוס.

לא לגבי זה.

לא אמרנו צנזור.

לגבי מה שאת אומרת, שזה לא בסדר.

אני יודעת, אני מבינה. חבר הכנסת קרעי כל כך טוב במילים, אז אני מבינה שאף פעם - - - אני אומרת קונצנזוס ולא צנזור.

את אומרת לא להגיש ערעורים כל שבוע.

אני מבינה.

את אמרת שזה לא טוב וזה לא בסדר שחברי כנסת מערערים כל שבוע. זאת הצנזורה שהתכוונתי אליה. אני חושב שזה מוסד הרוויזיה. בכל נושא בוועדות ובכל הצבעה אנחנו מגישים רוויזיה, למרות שהיינו בדיון ונתנו לנו לנמק את עמדתנו בדיון. ברגע שההצבעה עברה למורת רוחנו, אנחנו מגישים רוויזיה. כל שכן וקל וחומר, בן בנו של קל וחומר, כשלא היינו בדיון, לא השתתפנו, ולא נתנו לנו לנמק את עמדתנו בדיון ובהצבעה שהייתה, יש לנו זכות גדולה יותר להגיש רוויזיה. זאת הרוויזיה שלנו.

חבר הכנסת קרעי, אני מבינה ואני מסכימה איתך באופן עקרוני, אבל להגיד שזה נעשה מתוך כבוד? זה לא נעשה מתוך כבוד, כי בנשיאות יש גם אופוזיציה וגם קואליציה, וזה נעשה בקונצנזוס.

אין לזה עניין עם הזכות שיש לחבר כנסת לערער, ולבקש דיון מחדש. זה קורה בכל דבר.

לגופו של עניין, אדוני, קודם כול זאת ציונות לבוא ולהיות במקומות שלא היינו בהם. לא הייתי במקום הזה בנגב, וזכיתי להיות שם הבוקר. מאות חבר'ה נחושים, ציוניים, אוהבי הארץ, שכואב להם וכואב לנו. אני בטוח שכואב גם לך בלב, לראות איך הנגב מופקר, איך הנגב הולך להשתלטות בלתי חוקית של מאות אלפי דונמים. משתלטים, בונים מבנים בלתי חוקיים, ואם בתקופת הממשלה שלנו היינו הורסים אלפי מבנים בלתי חוקיים בשנה, מאז שאתם עליתם לשלטון, זה הפך להיות נבל ברשות התורה, כי מי שבונה מבנה בלתי חוקי, גם מקבל חשמל. אגב, במקום שהיינו ראינו שאריות של נטיעות. האנשים שהיו שותפים לנטיעה, אמרו: מאז שעצרו את הנטיעות בנגב, עצרו לנו גם את העבודה פה. רואים שם שאריות של עצים, שעקורים וזרוקים באדמה. בעצם אלו אדמות מדינה, והמדינה הפקירה גם שם את השטח בגלל המחלוקת ובגלל זה שמנסור עבאס יושב בממשלה הזאת, והוא זה שמקבל את ההחלטות.

כאב לי לראות הבוקר איך תוך דקות ספורות הגיעה מכת"זית, הגיעו מאות שוטרים ובעצם נענו לאולטימטום של האחים המוסלמים, שאמרו: אם לא תפנו תוך שעה, אנחנו נבוא ונפנה אותם בכוח. הדבר הזה לא יכול להיות, אדוני. לא יכול להיות שבמדינת ישראל הריבונית, הגברת לא תהא כפונדקית. לא יכול להיות שחוק החשמל בתוקף רק למבנים בלתי חוקיים של האחים המוסלמים, אבל לא בתוקף ליהודים שרוצים ליישב את אדמתם. לכן, אני חושב שצריך לקבל את הערעור של חברת הכנסת סטרוק. אם לא, למעשה לפחות לדבר על זה במליאה, ונוכל לדון בעניין כמו שצריך.

תודה רבה, חבר הכנסת קרעי. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה.

האמת שמאוד מפתיע אותי מה שאמרה סגנית יושב-ראש הכנסת.

זאת כבר פעם רביעית שאני מעלה את ההצעה.

חבר כנסת יכול להגיש רק הצעה אחת לנשיאות. הוא לא יכול להגיש כמה. זה לא שאישרו לחברת הכנסת עשר הצעות, דחו לה תשע ועל העשירית היא מערערת. אם בכל שבוע חברת הכנסת אורית סטרוק מגישה ערעור, סימן שבכל שבוע אתם, הנשיאות, דוחים את ההצעה של אורית סטרוק. לכן, אם את רוצה להגיד משהו באופן אישי, אני חושב שמן הראוי שתפסיקו לדחות בנשיאות באופן קבוע את ההצעות הדחופות לסדר של חברת הכנסת אורית סטרוק, ואז חברת הכנסת אורית סטרוק לא תצטרך להגיש ערעור בכל שבוע. איכשהו קורה שכל שבוע אתם דוחים את ההצעות-לסדר שלה.

אולי כדאי לבדוק מה מיוחד – היא בוודאי חברת כנסת מאוד מיוחדת, ובוודאי גם יושבת-ראש הסיעה שלי – אבל מעבר לזה שהיא חברת כנסת מיוחדת.

זה לא מכוון נגד - - -

שנייה, אני אסיים.

אולי לניר אורבך יש השפעה שם, כי הוא נהנה להשתתף בדיון כזה.

הוא פשוט רוצה שכל הצעה לסדר של אורית תעבור אליו לוועדה.

נכון שהיא חברת כנסת מאוד מיוחדת, אבל אולי אולי כדאי לעשות איזשהו מחקר משווה. אולי נבקש מהממ"מ לבדוק, האם יש משהו מאפיין בהצעות לסדר, לגופן, שמציעה חברת הכנסת אורית סטרוק, שגורמות לנשיאות לא לקבל אותן. ואז אולי נגלה איזשהו קו מנחה של הנשיאות.
1

תגיש על זה שאילתה.

זה לגבי הנושא של הערעורים באופן כללי.

לגבי ההצעה לגופה, אני חושב שאחרי שראינו היום תופעה די מדהימה – ראיתי את זה הבוקר. לא בכל בוקר אני מצליח להתפלל תפילת שחרית כמעט כוותיקים בנגב, כפי שעשיתי הבוקר, ולהגיע מבעוד לילה כדי לראות את היעילות של משטרת ישראל. אנחנו יודעים שהם מאוד מאוד יעילים בחדירה לטלפונים – את זה גילינו. אבל יעילות בהריסה של בנייה בלתי חוקית, זה באמת דבר מפליא, במיוחד לאור העובדה שבנגב יש מאות אלפי מבנים בלתי חוקיים. ברגעים אלו ממש, גם הצלחתם. אני חשבתי שהממשלה הזאת מאוד מוגבלת ביכולותיה. ראיתי איך הם מוגבלים ביכולת להילחם בקורונה, ביוקר המחיה ובכל הדברים, אבל אתם מצליחים להרוס בכל כך הרבה חזיתות יחד – גם בחומש, גם בנוף ציון, גם במעלה אהוביה, גם במעלה פולה. באמת, יכולת לפעול רב-שלבי ורב-זירתי. את היכולות האלה אתם מפנים, איכשהו, רק נגד בנייה של יהודים.

חבר הכנסת רוטמן, הממשלה הזאת הרסה יותר בחצי השנה האחרונה מאשר בחצי השנה הראשונה לערבים, לבדואים בנגב.

בלי תמונות, חבר הכנסת טיבי, אנחנו לא מאמינים.

זה מעניין, אבל תסכים איתנו שזה צריך להיות נדון כאן בכנסת.

למה אתה לא נותן שנדון בזה? זה נורא חשוב.

אני דנתי בזה, ואני ממשיך לדון בזה. אגב, מותר לחבר כנסת לערער. מותר לו.

תראו לנו תמונה אחת כזאת.

אני חושב שהדיון שמתנהל פה, ממש בשניות האחרונות, חבר הכנסת ניר אורבך, יושב-ראש הוועדה, הוא ההוכחה הטובה ביותר לכך שהנושא הזה מעניין את כל סיעות הבית, כל אחת לשיטתה שלה. לכן, גם הדיון במליאה חשוב בהקשר הזה. דיון בוועדה, מעצם טיבו, מוגבל לחברי כנסת מסוימים, אולי לחברים בוועדה, או לאלה שאין להם באותו זמן ועדה אחרת. כאשר המליאה דנה בנושא, כל סיעות הבית יכולות להשתתף בו.

אני חלוק מכל וכל על עמדתו של חבר הכנסת טיבי בכל הנוגע למדיניות הממשלה בנגב. הוא טוען שאתם הורסים יותר מדי לערבים, אני טוען שאתם הורסים יותר מדי ליהודים, אבל זה בדיוק יופיו של הדיון בכנסת, שאפשר להציג בו עמדות שונות. לכן, העובדה שהנשיאות חוסמת את הדיון הזה, ואת בירור העובדות שיבוא לפניו ויבוא אחריו, פוגעת בתפקידה של הכנסת. היא פוגעת ביכולת שלה לפקח על הממשלה ועל מדיניותה. אני חושב שזה נושא שהיה חייב לקבל את תשומת הלב של מליאת הכנסת.

מאחר ואמרה חברת הנשיאות, סגנית יושב-ראש הכנסת, שאושרו ארבע הצעות לסדר, וזה אחרי שבועות שבהם, מכל מיני סיבות, אושרו פחות הצעות לסדר ממה שבדרך כלל – 5 הצעות – אני חושב שמן הראוי לגלות נדיבות או יעילות או את הצורך. בסופו של דבר, מבחינת הדיון הציבורי, הדיון הציבורי במליאה ייתן מענה לסוגיה שבוערת אצל רבים רבים מהבית הזה. ואולי כמו בנושא הבא על סדר-היום, נגלה שותפות מפתיעה בין חבר הכנסת אחמד טיבי וחברי סיעתו, לבין יאיר לפיד, ראש הממשלה החלופי. אנחנו רק רוצים אחדות פה בבית, לגלות קצוות מתחברים, שיכולים להצביע. זה דבר שרואים רק במליאה.

תודה רבה, חבר הכנסת רוטמן. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה.

אמר שמחה, ואני רוצה לחדד את זה, שההצעה היחידה מאז תחילת הקדנציה של אורית סטרוק לסדר-היום שאושרה במליאה, הייתה ערעור שהתקבל פה בוועדת הכנסת. אני מרגיש לא בנוח. יש לי הצעה לסדר שאושרה, והיו לי לפחות ארבע-חמש הצעות לסדר שאושרו בחצי השנה האחרונה. בסופו של דבר, כל ההצעות של אורית סטרוק לא מאושרות, וזה לא בחינם.

למה זה לא בחינם? כי היא באמת מעלה נושאים שהם לא בקונצנזוס. יש עליהם דיון ערני. אם זה היה פעם אחת, פעמיים, שלוש – אתה אומר שזה מקרי. יש איזשהו ניסיון בנשיאות לא לדון בנושאים המהותיים. לא לדון עליהם במליאה. בואו נטייח אותם. אחמד טיבי יגיד שהרסו יותר לערבים, הם יגידו שהרסו יותר ליהודים, ואף אחד לא מקיים על זה דיון. יכול להיות שבחדרי חדרים, סיעות הקואליציה דנות בינן לבין עצמן, ולא מגיעות להסכמה. אבל בסופו של דבר, אזרחי ישראל מגיע להם לדעת מה מדיניות הממשלה באמת. מגיע להם לדעת. מגיע להם לדעת מה קורה באמת, והמקום לדון בזה, הוא הפרלמנט.

האם אנחנו בעד פינוי הישיבה בחומש, כמו שראינו הבוקר, או לא? האם אנחנו בעד פינוי עוז ציון או לא? האם אנחנו בעד היישוב בנגב או בעד בנייה בלתי חוקית בנגב? בנייה בלתי חוקית בנגב בצורה גזענית, רק לסוג אחד של אנשים, שבאו מאימא מסוימת, ולסוג השני צריך להרוס? אנחנו צריכים לדעת את זה. צריך לשים את זה על השולחן. מטריד שהדבר הזה קורה פעם אחר פעם. אם זה היה חד-פעמי – בסדר. אבל זה הפך להיות ריטואל.
הדבר הזה צריך להיפסק, וצריך לדעת באמת מהי המדיניות. ראינו את זה הבוקר, ואורית הגישה את זה לפני מה שקרה הבוקר. השבוע, בכל בוקר אנחנו קמים עם הודעה על מקום אחר שמפונה. יש מדיניות או אין מדיניות? הייתי ביהודה ושומרון משנת 1990. עברנו ממשלות וידענו מה המדיניות אצל רבין, ידענו מה המדיניות אצל שרון, ידענו מה המדיניות אצל אולמרט, ידענו מה המדיניות אצל נתניהו. היום אין לנו מושג מה המדיניות. לעם ישראל אין מושג. הוא קם בכל בוקר, שומע דבר אחד, הצהרה אחת. רק השבוע הצהרת שיש דברים שאתה לא יכול לדבר עליהם בקול. זה בסדר גמור, אבל ההפך הוא מה שקורה בשטח. בכל בוקר אנחנו קמים שוב ושוב למשהו הפוך.

הבנייה הבדואית בנגב בחצי השנה האחרונה משתוללת. כולם יודעים את זה. זה בעקבות האווירה של חוק החשמל, ויכול להיות שלא בעקבות החוק עצמו. יש מציאות מסוימת, ואני בטוח שאתה מכיר אותה ואתה מודע לה, שקורה משהו. מותר לדון בזה, מותר לדבר על זה, מותר לבדוק מה קורה. אסור לבדוק מה קורה? אסור לדעת מה קורה?

כשבאה סגנית יושב-ראש הכנסת – אני מאוד מכבד אותך. באת בפעם הראשונה לוועדה כסגנית יושב-ראש – ומתחילה להציג: תשמעו, יש לוח זמנים, יש סדר-יום. זה יכול להיות פעם, פעמיים, שלוש. לדעתי זאת הפעם ה-10 או ה-11, שקורה בדיוק אותו הדבר. זה לא איזה נושא צדדי. הנושא של הנגב הוא בוויכוח. את חושבת כך, אחמד טיבי חושב אחרת. מנסור עבאס – אין לי מושג מה הוא חושב. באמת אני לא יודע מה הוא חושב.

הוא לא צריך לחשוב, הוא מקבל - - -

חבר הכנסת פינדרוס.

לכן, חובה לקבל את הערעור הזה.

תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

תודה רבה. אפרופו הריסות, קמנו הבוקר להריסת בית ברוטלית בעיר נצרת, של משפחת אבו ג'אבר. שוחחתי עם אבו באכר, שהסביר לי שיש רישיון למבנה עסקי. גם ראש העיר וגם מהנדס העיר הסבירו שהיו הליכים ובקשות לשינוי ייעוד.

או שימוש חורג.

נכון. בכל זאת, כנראה בגלל שהבית נמצא באזור הדודג' סנטר, ונוף הגליל מתנגדים ודחפו להריסה הזאת, הבוקר הדחפורים שוב פעלו בחברה הערבית, והפעם בעיר נצרת. זה חמור מאוד, כמו הריסת אלפי מבנים בנגב, שממשיכה להתרחש גם בהנהגת הממשלה הזאת, יותר מאשר בחצי השנה הקודמת. אני חוזר על הנתון שאמרתי: בממשלה הזאת הרסו יותר מבנים בחצי השנה האחרונה, מאשר בחצי השנה הראשונה של 2021. הריסת המבנה בנצרת היא עוד ניצן של מדיניות הממשלה בכל מה שקשור ליישובים הערבים.

העירייה תומכת בהישארות הבית. יש רישיון למבנה עסקי. הם הגישו בקשה לשינוי ייעוד. למה לרוץ לדבר איתנו בשפה של דחפורים? זה לא היה קורה ברמת גן, למשל.

זה קורה, קורה.

לא. בית כזה לא היו הורסים ברמת גן. היו מוצאים לו פתרון משפטי.

אפילו בתי כנסת הורסים, לבושתנו.

הקרקע, אגב, רבותיי חברי הכנסת, היא של משפחת אבו ג'אבר. היא קרקע פרטית. אין פה מבני ציבור, לא כביש, לא בית ספר. בית פרטי. לכן, אנחנו רואים בחומרה רבה. זאת פגיעה בכל העיר נצרת, אבל זה המשך של מדיניות הריסה בחברה הערבית, לרבות בנגב.

איזו מדיניות? הבאת בית אחד לא חוקי, ובגלל זה אתה אומר מדיניות?

לא. הבית יש לו רישיון, והוא פנה כמקובל לרשויות ולמערכת המשפט, כדי לקבל שינוי ייעוד. לא צריך לרוץ עם דחפורים על כל דבר.

לפני שבוע, חבר הכנסת אוסאמה סעדי ואני ביקרנו בבית משפחת מח'ארם בלוד, באזור שניר, שהוא אזור המיועד לתכנון ובנייה, והכשרה. אפילו עיריית לוד התנגדה להריסת המבנה, ופנתה למשרד האוצר, אגף תכנון, בנייה ואכיפה. בכל זאת, כמה שעות לפני שהמועד האחרון פג, שוב דיברו איתנו ועם משפחת מוח'ארם בדחפורים. מי שאומר שהממשלה הזאת היא ממשלת שינוי, מתייחסת אחרת אל הציבור הערבי – השינוי הוא שינוי לרעה.

אפרופו הערעור, מותר לכל חבר כנסת להגיש ערעור. זה תרגיל יפה. היא מקבלת כאן לא שלוש דקות, כמו במליאה. בזכותו של יושב-ראש הוועדה, הדיון נמשך כחצי שעה. נמנע ממני ללכת לוועדת הכספים, כי זאת ועדה שמתקיימת באותו זמן, אבל אתה רשאי להמשיך עוד שעה, עד 11:00.

תודה, חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה.

אני רציתי, אדוני יושב-הראש, לברך את חברת הכנסת אורית סטרוק, שהחליטה לעלות לארץ ולעזוב את המקום שהיא גרה בו, מחוץ לגבולות ישראל. אותך אני לא יכול לברך, חבר הכנסת שלמה קרעי, כי אתה כבר גר בישראל.

אותנו עדיין לא החזרתם.

שלמה אמר לי תודה רבה הבוקר, שאני לוקחת אותו סוף סוף לא לצפון הרחוק, אלא קרוב לבית.

חבר הכנסת מוסי רז, אתה מוזמן מחר לסיור בחברון עם ועדת החוץ והביטחון.

אני אגיע לסיור אחר בחברון. כשהשר סער, שהיה שר חינוך, הציע לקחת את כל ילדי ישראל לסיור בחברון, אמרתי שאני תומך, בתנאי שאני המדריך. כך או אחרת, חבר הכנסת קרעי בא עם הטרנינג ולא כמו שאנחנו רגילים לראות אותו עם חליפה.

באים ליישב את הארץ.

באת בריצה מהבית.

כשבאים לבנות את הארץ, באים עם בגדי עבודה.

מותר להגיד את האמת, שלמה? מותר להגיד את האמת? מוסי, אני הערתי אותו מהשינה.

אופוזיציה רדומה.

ביקשתי את רשות הדיבור כדי לומר שקיבלתי בווטסאפ צילום של עיתון משנת 1952, לא מזמן, שמדבר על הפקעת הקרקע באותם ימים. אז הפקיעה המדינה 240 אלף דונם מתושבים בדואים, אזרחים בדואים. אגב, כשאתה מפקיע קרקע ממישהו, משמעות הדבר שאתה מכיר בבעלותו על הקרקע, אחרת לא היית מפקיע אותה. 240 אלף דונם זה משהו שהוא כמעט פי 5 מגודלה של תל אביב.

רק שהיום הם השתלטו על 700 אלף דונם.

אני אתקן לפי 4.75 מגודלה של תל אביב, כי אני יודע שאתה עומד על קטנות, ותל אביב היא 51 אלף או 52 אלף דונם. כך או אחרת, הקרקע הזאת הייתה שייכת להם, הופקעה על ידי המדינה, והפכה לאדמת מדינה. אני לא אומר מה היה ב-1952, זה פחות מעניין. האדמה צריכה לשמש לטובת כל אזרחי המדינה, ללא הבדל דת, גזע ומין. נראה לי שלחברת הכנסת סטרוק אין מקום לגור בישראל, לכן אני אשמח אם ייתנו לה, אבל לחבר הכנסת קרעי כבר יש מקום לגור בישראל, לכן לא צריך לבנות לו.

מוסי, זאת לא השאלה, באמת, עם כל הכבוד.

לא, זאת התשובה, לא השאלה.

אתה אמרת את דעתך ואני מכבדת אותה. היא יכולה להיות שונה משלי, אבל אני מכבדת אותה. דרך אגב, אתה גם אומר אותה בצורה מכובדת.

יכול להיות שגם השתכנעת.

אבל זאת לא השאלה. השאלה שעומדת כאן על השולחן היא האם אנחנו, כחברי כנסת, זכאים ואפילו מחויבים לדון בנושא הזה.

הינה, אנחנו דנים.

לא, לא, לא. אנחנו דנים בינינו, זה מאוד נחמד. האם אנחנו זכאים ואפילו מחויבים כלפי שולחינו, לקיים דיון שבמסגרתו יבוא נציג ממשלה ויאמר לנו מה הממשלה עושה ולא מה היא לא עושה. הרי היה פה אירוע - - -

חברת הכנסת סטרוק, רגע, רגע. אורית, אורית, סליחה.

אמרה חברת הכנסת זועבי, שהיא הצביעה בעד חוק הגיוס, כי היא קיבלה הבטחות. מישהו יודע איזה הבטחות היא קיבלה? מישהו יודע? אולי עיסאווי פריג', שאנחנו מאחלים לו רפואה שלמה ומהירה - - -

אורית, אורית.

- - -

חברת הכנסת זועבי, אני רוצה להתכנס לסיכום הדיון.

אני רק התייחסתי להחלמה המהירה.

כולנו מאחלים החלמה מהירה לשר עיסאווי פריג'.

חברת הכנסת זועבי או השר פריג'? קיבלה או לא קיבלה? האזרחים זכאים לדעת - - -

אורית, הבהרת היטב את עמדתך.

אני רוצה לסכם. קודם כול, אני אתייחס למה שאמרה חברתי סגנית יושב-ראש הכנסת, חברת הנשיאות חברת הכנסת זועבי. נכון שחברת הכנסת סטרוק מגיעה לפה שבוע אחרי שבוע, ומי שבעיקר סופג את שבט לשונה זה אני, ועדיין אני חושב שזה כלי פרלמנטרי חשוב. כמו שאמר חבר הכנסת רוטמן, זה נדחה פעם אחרי פעם בנשיאות, ולכן זה מגיע הנה.

בוודאי, עם חלק מהדברים ועם חלק מהדברים שהוצפו כאן אני מסכים, ועם חלק לא. אני חושב שכל מה שקורה בנגב מכל חברי המשכן הזה, הוא נושא שראוי לדיון. חברת הכנסת סטרוק, אני רק אומר - - -

אתה יכול סוף-סוף לעזור לי כדי שזה יעלה?

תעזרי לך לעזור לי. ההצעה כמו שהיא, ואני לא יורד לכוונותייך בסעיף הזה – אני לא בוחן כליות ולב – היא לא הנושא כולו, כלומר העימות בקואליציה. אני לא אצביע היום בעד קבלת הערעור, אבל אני מציע לשנות את השם לשם יותר כולל, ולהעלות אותו שוב לנשיאות. חבר הכנסת קרעי, בדרך כלל אני לא מתערב בהחלטות של הנשיאות, אבל אני אנסה להבהיר מראש מה היה בוועדה.

ניר, אתה מוכן להגיש את ההצעה יחד איתי?

אני לא מתחייב. אני מדבר עכשיו על ההצעה שלך, לא על הצעה שלי.

מה לכתוב? אולי אני אכתוב: הקואליציה מתנהגת למופת בנגב, וכל הכבוד לה. ככה לכתוב? ואז זה יעבור.

יכול להיות שלפחות נציגי האופוזיציה בנשיאות יתנגדו.

אולי אני אכתוב, שחברי הכנסת זכאים לדעת מה קיבלה חברת הכנסת זועבי בעד הצבעתה על חוק הגיוס. לכתוב ככה?

אני לא נותן לך עכשיו את הנוסח, וודאי אני לא אכתיב לך. אני רק מציע, שהנוסח יהיה קצת יותר כוללני, ונראה גם מול הנשיאות אם יש לנו איזושהי אמירה. בדרך כלל אני לא עושה את זה. אם הנשיאות לא תקבל, אני לפחות אעשה מאמץ שהערעור כן יתקבל פה, אם הוא יוגש בצורה רחבה.

בהצעות אי-אמון, הנוסח מאוד מאוד קשה, ובכל זאת הוא מתקבל. למה נוסח אמור להטיל צנזורה על קבלת הנושא?

אני לא מטיל צנזורה, ואני אומר לה את דעתי. אתה לא חייב לקבל אותה.

אני שומע את מה שאתה אומר, וזה חורה לי. אם הביקורת כואבת, מצנזרים אותה?

חבר הכנסת קרעי, אני שמח שזה כואב לך. אני לא רוצה להיכנס לעימותים.

אתה שמח שזה כואב לי?

במובן זה, שדברים כאלה חשובים מציקים לך.

ניר, כואב לך מה שקורה בנגב?

אורית, עכשיו מה? מה עכשיו? מה עכשיו? מה? את יודעת מה, אני לוקח את הדברים שלי בחזרה. ארץ ישראל היא שלך, רק שלך, ואת קובעת את תוכנית העבודה גם בנגב למדינת ישראל וגם לממשלת ישראל. אני חזרתי בי מהדברים שאמרתי. מי בעד קבלת הערעור, ירים את ידו.

אני מבהיר, שאני חבר כנסת קבוע במקומו של ווליד טאהא.

זה אושר במליאה?

זה אושר במליאה וכאן, לפי מיטב זיכרוני. אני טועה בזה?

אני לא זוכר דבר כזה, הייתי שם לב.

זה כמו שאתה לא זוכר שכל ארץ ישראל שייכת לעם ישראל.

הערעור לא התקבל.

למען הסר ספק, אני לא אצביע.



הצבעה

הערעור לא אושר.

הערעור לא התקבל. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום.

רוויזיה.

אני הצבעתי לבד בעד?

לפי התקנון של הכנסת – כן; לפי התקנון של קרעי – לא. לקרעי יש תקנון משלו.

לפי חוקי היסוד של מדינת ישראל, יש לציבור זכות דמוקרטית בתוך הוועדות האלה.

אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת בן גביר נמצא בדרכו לכאן, והוא ביקש, אם אפשר, להזיז את הנושא שלו לסוף סדר-היום.

הבנתי. הנושא הזה בכל מקרה בסוף סדר-היום. הקדמנו כי חברת הכנסת זועבי פה.


2. קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות:

1. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, מ/1509

2. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"א–-2021, פ/24/1994, של חבר הכנסת צבי האוזר.

3. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2021, פ/24/2276, של חבר הכנסת שמחה רוטמן, וקבוצת חברי הכנסת.

4. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, פ/24/2997, של חבר הכנסת אבי דיכטר.

הנושא הבא, קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות: 1. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, מ/1509.
2. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"א–-2021, פ/24/1994, של חבר הכנסת צבי האוזר.
3. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2021, פ/24/2276, של חבר הכנסת שמחה רוטמן, וקבוצת חברי הכנסת.
4. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, פ/24/2997, של חבר הכנסת אבי דיכטר.

המלצת הלשכה המשפטית בכל ההצעות האלה היא להעביר לוועדת החוץ והביטחון או לוועדת הפנים. במליאה נשמעו הצעות להעביר את הצעות החוק לוועדת הכספים, לוועדה לקידום מעמד האישה, לוועדה לענייני ביקורת המדינה ולוועדת הכנסת. הקואליציה, בהסכמה בין יושבי-ראש הוועדות, מוצע להעביר את זה לוועדת החוץ והביטחון. ארבל, בבקשה.

אפשר להעביר את זה למשותפת, כי צריך לזכור שההארכה של החוק הקודם בכל שנה הייתה בוועדה משותפת לחוץ וביטחון ופנים.

ההמלצה היא להעביר את זה לוועדה משותפת?

בדרך כלל אנחנו לא ממליצים.

זה נראה לי הכי נכון.

אנחנו מוכנים ואנחנו רוצים.

בבקשה, חבר הכנסת טיבי.

תודה רבה. מדובר בחוק נורא בכל מושג.

תגיד, חבר הכנסת טיבי, איך לא עצרו אותך לחקירה על מה שאמרת אתמול?

תן לי, תן לי. סביר להניח, לפי הסטטיסטיקה, שעוצרים יותר חברי ליכוד מסיבות שונות, אז תירגע.

כי לכם יש הגנה של בג"ץ.

אני אתחיל מחדש.

מה קשור בג"ץ ומעצרים?

הוא לא יודע, הוא לא מכיר את החוק.

אתה לא יודע שכאשר בג"ץ נתן את האישור להכניס אותם לכנסת, לא שמעת מה הוא אמר? שזה פיגוע טרור, והוצאה להורג של מחבלים שפוגע במדיניות מדינת ישראל, פוגע במדינת ישראל.

אחרי שסיימת את התפקיד שלך להסית גם בנגב וגם פה, אני אגש לנושא.

חוק האזרחות, חוק ריסוק משפחות הוא חוק גזעני בכל קנה מידה. הבוקר התבשרנו, בגילוי אמיץ של שרת הפנים, שאומרת שהסיבה לחוקים האלה – לחוק האזרחות – היא דמוגרפית. בשנים האחרונות אמרו שזה ביטחוני.

עד שהיא מדברת לעניין, אתה כועס?

איפה היא אמרה את זה?

ידיעות אחרונות. שמחה, אתם חברי כנסת חדשים. אני הייתי במליאה כאשר שר הפנים דאז, אלי ישי, הביא את ההצעה ואמר אותו הדבר. אמר שהסיבה היא דמוגרפית – יותר פלסטינים, פחות פלסטינים. השר המקשר דאז, גדעון עזרא, אמר אותו הדבר – זכות השיבה. ואז אמרו להם: ההסבר הזה לא תופס בבג"ץ. לכן, הם עשו סוויץ' ואמרו: סיבות ביטחוניות.

אתה מציע שנעביר את זה ישר לבג"ץ, במקום ועדות.

הביאו שקר של סיבה ביטחונית, כי זה תופס בבג"ץ. הרי בכל פעם שיש טיעון ביטחוני, בג"ץ מתקפל, כמו שהוא עושה תמיד בכל עוולות הכיבוש. לכן, לאור העובדה ששרת הפנים היא זו שיוזמת את החוק, הוועדה המקבילה למשרד הפנים בכנסת היא ועדת הפנים. לכן, המקום הטבעי, וכך ביקשתי אחרי שהחוק התקבל, לצערי הרב, להעביר את הנושא לוועדת הפנים. לא לוועדת החוץ והביטחון, לא לכל הוועדות שאתה הזכרת. יש רק ועדה אחת, שבדיוק זה התחום שלה, וזאת ועדת הפנים. לכן, אני מבקש שזה יעבור לשם. אני שואל, האם מישהו ביקש להעביר לוועדת הפנים חוץ ממני?

כן, אני מייצג את חבר הכנסת ווליד טאהא.

אנחנו רוצים לשמוע מה אתה אומר, לא מה יש לווליד להגיד.

עוד מישהו?

גם לעמדתנו זה יכול ללכת לשם.

גם המלצת הייעוץ המשפטי זה ועדת הפנים.

לא, היא מדברת על ועדה משותפת.

מבחינת הייעוץ המשפטי, ועדה משותפת.

פנים או חוץ וביטחון או משותפת, שהיא זו שכל שנה עסקה בהארכת החוק הזה.

אני לא יודע מי עוד ביקש לוועדת הפנים, חוץ מחבר הכנסת טיבי.

רק אתה.

זה מספיק.

היית אומר מראש. למה אתה שואל אם עוד מישהו?

אתה חושב שאני שואל סתם?

אני יודע שלא. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה.

אני חייב לומר, אדוני היושב-ראש, אני קצת תמה על ההמלצה, ואני אשמח לקבל הרחבה מהייעוץ המשפטי בנושא הזה. הרי באופן עקרוני, כשהחוק הזה נדון בפעם הראשונה, הוועדה שדנה בו הייתה ועדת הפנים. על זה אין מחלוקת. עובדתית, כשהעלו את החוק בפעם הקודמת, הוא הובא בוועדת הפנים. כאשר באו להאריך אותו כל שנה ושנה, על פי החלטת הכנסת – זה לא מופיע בחוק – לפי החוק, בכל שנה היו צריכים להביא את זה לכנסת להארכה, ולפי החלטת הכנסת, שנעשתה מאוחר יותר, אמרו: אנחנו לא רוצים שזה רק יעלה להצבעה אחת במליאה; אנחנו רוצים שלפני זה יקבלו נתונים, חברי הכנסת יידעו וינהלו דיון מהותי. לכן, קבעו שההמלצה למליאה תתבצע בוועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת הפנים. ועדת חוץ וביטחון לבד מעולם לא הייתה באירוע הזה.

לכן, אני תמה מאוד על הייעוץ המשפטי של הכנסת, שהכניסה את חוץ וביטחון לבד כאופציה. היסטורית, זה מעולם לא היה. או פנים או משותפת לפנים ולחוץ וביטחון להארכות. לכן, לא ברור לי מה פתאום הייעוץ המשפטי נוקט פה עמדה, שאני לא רואה את הבסיס שלה. אני אשמח לקבל על זה הסבר, כשאני אסיים, מהייעוץ המשפטי. אני מבין שהיה סיכום של ראשי הקואליציה, וזה טוב ויפה. העמדה הפוליטית ברורה, אבל הייתי מצפה שהייעוץ המשפטי יגיד בדיוק את המשפט שאני אומר: כשחוקקו את החוק בפעם הראשונה זה היה בוועדת הפנים, להארכות זה היה בוועדה משותפת. לחוץ וביטחון אין מניות באירוע. אני תמה מה גרם לשינוי העמדה של המערכת המשפטית.

לא היה שינוי עמדה.

לא, לא. שינוי עמדה ממה שהיה בעבר. למה בעבר זה היה פנים ומשותפת, ופתאום עכשיו זה חוץ וביטחון לבד?

עוד דבר קרה, והתרחש מאז הפעמים הקודמות שבהן החוק הזה עבר, כולל מהפעמים שבהן הוא היה אמור להגיע להארכה, ולא הוארך בכנסת הזאת. ועדת הפנים עצמה, שתחת אחריותה כלל נושאי הפנים, התפצלה לשתיים. לנושאים של הפנים, שיש להם נגיעה לביטחון, הוקמה ועדה מיוחדת שלא הייתה באף כנסת בעבר, ונקראת ועדת ביטחון פנים. אין ספק שהחוק הזה נוגע לביטחון. שרת הפנים אומרת מידי פעם משהו נכון, שיש לו גם מגמות דמוגרפיות ולא רק מגמות ביטחוניות.

כך אמר בזמנו גם חבר הכנסת צבי האוזר, לפני שנתיים מעל הדוכן במליאה, ועכשיו הוא גם הגיש הצעת חוק, שרוצה שישקלו את שיקולי חוק הלאום. אני לא יודע אם קראת את הצעתו של חבר הכנסת האוזר, שאומר: אנחנו רוצים שישקלו שיקולים של חוק הלאום. חוק הלאום הוא הרי לא חוק ביטחוני. הוא חוק לאומי, דמוגרפי. בוודאי ובוודאי השיקולים האלה הם שיקולים מתאימים לוועדה לביטחון פנים. ראש השב"כ, על פי הפרסומים, דחף או דיבר או הציע שחייבים לקדם את החוק הזה. הוא שאל מה הסיבות שצריך? כי 40% מקרב הנעצרים והמתפרעים בשומר החומות ובאירועים לאחרונה, הם תוצאה של איחודי משפחות. כלומר, יש לזה נושא שהוא בליבת הבסיס של הוועדה לביטחון פנים.

לכן, הוועדה לביטחון פנים או לכל הפחות ועדה משותפת של הוועדה לביטחון פנים וועדת החוץ והביטחון – אם רוצים לקחת את האלמנט של ההארכה – היא הוועדה שאמורה להיות. ועוד לא דיברתי בכלל על פוליטיקה. דיברתי רק על מה שהתרחש בעבר, וזה מה שהיה צריך להיות בחוות הדעת המקצועית-משפטית של הכנסת, שלצערי לא אמרה את זה.
כשאני מדבר לקואליציה הזאת, אני יודע שזאת הנקודה הכי פחות חשובה, ולכן שמתי אותה בסוף. יש איזושהי חשיבות לכך שאנשים יעמדו במילה שלהם. הסיכום שלי עם השרה שקד בכל הנוגע להעברת החוק הזה – זה באמת משהו תקדימי מאז הקמת הכנסת הזאת. מצביעים 72 חברי כנסת, קואליציה ואופוזיציה, בעד משהו. הסיכום שלי היה שזה הולך לביטחון פנים.

אם לא הייתי מגיש אי-אמון, זה היה 90 חברי כנסת, לצערי הרב.

לשמחתי שהגשת אי-אמון. הסיכום היה שזה יגיע לביטחון פנים. כן, כן, סיכום.

הייתה גם שיחה בינינו.

נכון, אבל הסיכום הכי ברור על השולחן, היה שזה הולך לוועדה לביטחון פנים. עכשיו יש ויכוחים וחיכוכים בתוך הקואליציה על השאלה לאיזו ועדה זה הולך. חלק רוצים ככה, חלק רוצים ככה. אני לא נכנס לזה. אני אומר שיש ערך לעמידה במילה. הדיבור בינינו היה על מכסות ושקיפות, מה יהיה בסוף.

אבל הייתה אמירה מבחינתך, שאתה לא תעמוד על ועדת ביטחון פנים.

ושאני אסכים למשותפת, לא רק לחוץ וביטחון.

שמחה, לוועדה משותפת. אל תגיד: אני אסכים למשותפת.

אני לא אסכים למשותפת.

זה שאתם גנבתם את המילה משותפת, וכולם שוכחים שזאת המפלגה הערבית המשותפת - - -

אתם גנבתם את המילים ציונות דתית. טלי קורה מבין עינייך.

אתם גנבתם את המילה ימין.

אנחנו מדברים על גניבות? בוא לא נתחיל.

לא הייתי גם בעד השם הזה.

ושניכם גנבתם את האדמה.

בוא לא נתחיל, ניר.

כמו שאמרתי לך, ניר, בשיחה בינינו, אני באמת אסכים לוועדה משותפת של שתי הוועדות האלה, אבל רק חוץ וביטחון זה דבר לא מקובל. זה בוודאי לא היה בסיכום.

אני לא מצליח להבין איך מדובר עכשיו על חוץ וביטחון, ועוד אמרת שזה היה בסיכום עם ראשי הקואליציה. אני מצפה שזה יהיה בוועדה משותפת לכל הפחות, ולזה אני אסכים בלית בררה, כי העברת החוק הזה חשובה יותר מאשר המריבות האלה. אני אסכים לוועדה משותפת, אבל הסיטואציה שבה זה עובר רק לחוץ וביטחון, לדעתי, גם תגרום לתקיעת החוק. בסופו של דבר, יש כל מיני גורמים שכבר אמרו לגבי החוק הזה בצורה ברורה, שיש להם רצון לתקוע אותו מבחינה פרסונלית. הם גם התנהגו ככה במליאה, הרחק מהמהות. אני אומר, לא צריך לנסות ולתקוע את זה.

אני מאוד מאוד מקווה שהסיכום הזה לפחות יקודם ויישמר, אבל מבחינה מקצועית, אני רואה ערך בביטחון פנים, אני רואה ערך בוועדה משותפת של ביטחון פנים וחוץ וביטחון. חוץ וביטחון לבד? אני לא רואה איך זה מחזיק מים, לא מבחינה מקצועית ולא מבחינת הסיכום.

אדוני, אמרת שההמלצה של הקואליציה היא שזה יהיה בוועדת החוץ והביטחון בלבד?

כן.

אז אני תוהה. בקואליציה יש את רע"מ. רע"מ עומדת בראשות ועדת הפנים. איך דילגתם מעל רע"מ? מה העמדה שלהם? תיקחו בחשבון את העמדה של רע"מ.

מוסי רז אומר שהוא מחליף את ווליד טאהא. אולי הוא יכול להסביר את העמדה של רע"מ.

לא, לא. האם התקבל מכתב? בדרך כלל שולחים מכתבים.

זה שייך יותר לערעור.

חבר הכנסת טיבי, רע"מ רוצה שהחוק הזה ידון בוועדה שאין בה אף נציג של מפלגה ערבית. זה מה שרע"מ רוצה.

הטיעון של שמחה על חוץ וביטחון, שאין בה אף נציג של מפלגה ערבית, הוא מקומם. כי באמת אין שם אף נציג של מפלגה ערבית, והחוק הזה נוגע לערבים. לא יכול להיות שזה יהיה בוועדת החוץ והביטחון.

זה מה שרע"מ רוצה, לא אני.

יש לך את אבתיסאם מראענה. אנחנו לא רוצים את זה.

הקואליציה רוצה.

חברי הכנסת, אני רוצה להתקדם. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה.

אני רוצה להבין, ההמלצה שלכם היא ועדת הפנים וחוץ וביטחון, נכון? לא ביטחון פנים.

פנים או חוץ וביטחון או משותפת לשתי הוועדות.

של פנים וביטחון.

רגע אחד, בואו נעשה את זה בצורה מסודרת. לארבל יש גם תשובה לשאלה של שמחה. בסוף הסבב של חברי הכנסת, ניתן לארבל לדבר בצורה מסודרת, כולל תשובה לשאלה של חבר הכנסת פינדרוס. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה. אני מבקש לקצר.

אני בהחלט אקצר, אבל אני רק מזכירה לך שבמקרים חשובים, אתה יכול לבקש לדון גם על חשבון מליאה, וזה נושא חשוב. אני מזכירה לך, יש לך אופציה כזאת ואתה לא מנצל אותה הרבה, אבל יש מקרים שאפשר לנצל.

בראש ובראשונה אני רוצה לתקן את חברתי שרת הפנים שקד. היא התבטאה בידיעות אחרונות, שהחוק הזה נועד למנוע מימוש הדרגתי של זכות השיבה. אני רוצה לתקן אותה – אין דבר כזה זכות שיבה, כי אין לפלסטינים שום זכות של שיבה. יש תהליך שיבה, שהם מנסים לקדם. ואכן, החוק הזה נועד למנוע אותו. זה תיקון סמנטי חשוב, ואני מציעה לכל חבר כנסת ציוני, שמכבד את עצמו, להימנע מהשימוש בביטוי זכות השיבה. אין זכות כזאת.

לגופם של דברים, החוק הזה חוקק בכנסות האחרונות, מאז התיקון האחרון, בוועדה משותפת לוועדת - -

הוארך בהמלצה.

- - נכון, נכון. בוועדה משותפת לחוץ וביטחון ופנים. אבל אנחנו צריכים לזכור, שוועדת הפנים חולקה לשני חלקים: פנים וביטחון פנים. אני משתתפת באופן קבוע ושיטתי בישיבות של ועדת ביטחון הפנים, למרות שאנחנו לא חברים.
אני הולכת לכל הסיורים. היינו בסיור בנגב, היינו בסיור בלוד, היינו בסיור בגליל. אנחנו שומעים מכל מפקדי המשטרה את מה שהשב"כ באיזה שו-שו אמר לאילת שקד. אנחנו יודעים את זה, ויש לנו בעיה ביטחונית קשה עם הסיפור של מה שמכונה איחודי משפחות – ההזרמה הבלתי פוסקת של פלסטינים, בעיקר פלסטיניות, לתוככי מדינת ישראל. זה יוצר בעיה ביטחונית קשה, אבל הבעיה הזאת, אדוני היושב-ראש, היא בתחום ביטחון הפנים.

בכלל, כל סוגיית ביטחון הפנים הפכה להיות סוגיה ביטחונית קשה מאוד. מאז שומר החומות אנחנו רואים את זה, וכל גורמי הביטחון מכירים בזה, ורק בסיור האחרון שעשינו בגליל במחוז צפון, שאלתי את מפקד המחוז מה ההשפעות שהם רואים, של התנועה האסלאמית מאז שהיא נכנסה לקואליציה. האם הם רואים השפעות ותופעות כאלה ואחרות, בקרב החברה הערבית. אתה יודע מה הוא ענה לי, הוא ענה לי: זאת שאלה שאני לא מוסמך לענות לך עליה, זאת שאלה לשב"כ. זה מה שאמר על השותפים שלך לקואליציה.

לכן, אני חושבת שמבחינה עניינית, לפני שנכנסים לסוגיות של סיכומים עם חברי חבר הכנסת שמחה רוטמן, שהופרו, הוועדה הנכונה לדון בבעיה הזאת, היא הוועדה שבעצם מאגדת את שתי הוועדות שעסקו בזה יחד – הוועדה לביטחון פנים. יש לנו שם יושבת-ראש מאוד חרוצה ונחושה, שיודעת להעביר חוקים כמו שצריך. אני מאוד ממליצה שזה יהיה שם בלי קשר. זה נדון בשתי ועדות ביחד, כי לא הייתה ועדה לביטחון פנים, אבל עכשיו שיש ועדה לביטחון פנים, זה קלאסי להידון שם.

אם אתם נורא מתעקשים שזה יהיה גם בוועדת החוץ והביטחון, אפשר לעשות את שתי הוועדות כוועדה משותפת. אבל לעשות את זה רק בוועדת החוץ והביטחון, כאשר אנחנו מדברים על סוגיות של ביטחון פנים, אדוני, זה המשך ישיר של העבודה בעיניים שאתם עושים על כולנו לאורך כל הקדנציה הזאת, כאילו אתם לא מבינים מה קורה בתוככי הארץ, מה קורה עם השותפים הפוליטיים שלכם, לאן הם גוררים אתכם, לאן הם גוררים את המדינה, שאתם נותנים לווליד טאהא לנהל את ועדת הפנים, ואומרים שהוא ראוי לנהל אותה, ועוד כהנה וכהנה. לפחות בחוק הזה, כשבהצבעה במליאה הייתם ישרים עם עצמכם, והצבעתם יחד איתנו, סוף-סוף - - -

לפני שבעה חודשים אתם חברתם למשותפת.

לפני שבעה חודשים אתם ניהלתם – ניר.

את תדברי עוד ועוד ועוד, אבל הציבור לא מטומטם. יש גם גבול לטמטום שאת חושבת שהציבור שרוי בו. ההיסטוריה, חומה ומגדל – אתם כבר לגמרי ירדתם מהפסים.

אני מסכימה שהציבור לא מטומטם. הציבור יודע שלפני שבעה חודשים אתם עשיתם הסכמים - -

- - - אני מכבד אותך, אבל די.

- - עם מרצ ועם רע"מ.

ואתם עשיתם עם המשותפת.

שחוררו - - -

לא עשינו איתם שום סיכום. שום סיכום לא עשינו עם המשותפת.

לא נכון.

לא עם הוועדה המשותפת וגם לא עם המשותפת.

לפני שבעה חודשים אתם עשיתם הסכמים עם מרצ ועם רע"מ, שהפכו את החוק לאות מתה, ובסך הכול הצעת החוק של שמחה באה לתקן את העוול שאתם עשיתם, ולהפוך את החוק לחוק רלוונטי ומועיל. עכשיו אנחנו דנים בשאלה איפה הוא ידון, ואני מציעה שהוא ידון בוועדה לביטחון פנים, שבעצם מאגדת את שתי הפונקציות שעד עכשיו היו מחולקות בין פנים לחוץ וביטחון, או שלכל הפחות הוא ידון בוועדה משותפת לחוץ וביטחון ולביטחון פנים. וזה עוד לפני שמדברים על העניין הפשוט שהסכמים פוליטיים צריך לכבד.

תודה רבה. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה.

אני מצטרף לדעתם שצריכה להיות ועדה משותפת, או לפנים או לביטחון פנים, אבל צריכה להיות ועדה משותפת.

חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה.

אדוני יושב-הראש, לא חשבתי לדבר, אבל מכיוון שנשמעו כאן דברים, אני חושב שצריך להגיב עליהם. השרה שקד אמרה היום בידיעות אחרונות את האמת, שמדובר בעניין דמוגרפי.

תגיד לפרוטוקול את התאריך, כי זה לא קורה שאומרים לידיעות אחרונות את האמת. תגיד: היום, כך וכך. שיירשם.

היום 9 בפברואר? אני לא טועה?

מה התאריך העברי?

ח' באדר א'.

להגיד יהודית אתה יודע, או שזה גם לא - - - מדינה יהודית זה גם חשוב.

יפה. ישראל היא מדינה יהודית דמוקרטית.

דמוקרטית כבר לא. בדיון על ה-NSO נדבר.

היא צריכה להיות דמוקרטית, ומכיוון שנשמעו כאן דברים, אני רוצה להגיד שהחוק הזה כולו מדבר על דמוגרפיה. אני יכול להבין איכשהו דמוגרפיה, כשהיא באה מצד המרכז הפוליטי, שאומר: אנחנו רואים בסוף שצריך לחלק את הארץ הזאת. אבל הרי אתם אומרים: כל ארץ ישראל שלנו. איך יכול להיות שח"כית שאני מעריך את דעותיה – לא מקבל – שגרה בחברון, מה בדיוק הדמוגרפיה? השכן שלה יכול להתחתן ולגור לידה ברחוב – סילקו אותו כבר גם מהרחוב – אבל יכול לגור ברחוב ליד.

אנחנו לא סילקנו אף אחד מהרחוב. הבתים שאנחנו גרים בהם, הם בתים שיהודים נטבחו בהם בתרפ"ט, והערבים שגרים מולנו, ההורים שלהם והסבים שלהם היו שותפים לטבח הזה. בבקשה, מוסי, תדייק. אני גרה בבית שבו נרצחו יהודים בתרפ"ט. תודה.

אני לא אמרתי אחרת, אבל כנראה שעל הראש המסלק בוער כיסוי הראש.

לא סילקנו אף אחד. אלה הבתים שלנו וזאת העיר שלנו.

מוסי, הטבח בתרפ"ט היה מסיבות דמוגרפיות?

חברון היא העיר העברית הראשונה בעולם. אנחנו לא מסלקים אף אחד. זאת עיר האבות והאימהות שלנו.

האמת כל כך קשה, שחשוב לך לצעוק, שלא ישמעו מה אני אומר.

הבתים שאנחנו גרים בהם, אלה בתים שבהם נטבחו יהודים על ידי ערבים בתרפ"ט. תודה.

האמת כל כך קשה, שכתוב לך לצעוק כדי שלא ישמעו מה שאני אומר. בסדר.

האמת קשה. יהודים נרצחו בתרפ"ט, זה נכון. האמת קשה.

את יכולה לצעוק, הכול בסדר. הרי מה נפשך? לא סילקת אף אחד מהבית, מה נפשך אם הפלסטינית שגרה 20 מטר ממך בחברון, תתחתן ותגור בחברון, או תתחתן ותגור ברהט? הרי את אומרת שזה אותו הדבר. לא אני אומר שזה אותו הדבר.

חבר הכנסת מוסי רז, בוא נתמקד בזה.

נטו עוד לא דיברתי אפילו עשרים שניות. הטענה כאילו מדובר כאן בנושא ביטחוני, שהופרכה היום למעשה, איננה נכונה. כי הרי אנחנו מדברים, למשל - - -

אז אתה בעד ועדת הפנים, כמו שביקש אחמד טיבי. דרך אגב, מנסור עבאס לא פה. למה הוא לא מבקש ועדת הפנים?

אנחנו מדברים, למשל, על 16 אלף איש לפחות, אולי קצת יותר – אני לא בקי לגמרי במספר – שנמצאים פה. השב"כ אישר את הימצאותם כאן. הביטחון אישר את הימצאותם כאן. הם לא גרמו כאן לשום אירוע ביטחוני כזה או אחר.

עדיין.

אבל מוגבל מעמדם. יש להם בעיה, למשל ברישיון נהיגה, בעבודה. היו בעיות בביטוח בריאות, והם עכשיו בדרך להיפטר. איך זה בדיוק עוזר ביטחונית? איך זה עוזר ביטחונית, כשאומרים לאישה שנמצאת פה עשרות שנים, לעיתים היא עברה גם את גיל 55 – אני מדבר על מקרים שנמצאים בבג"ץ – נכון, את פה עשרות שנים, את מעל גיל 55, אבל את מסוכנת ביטחונית אז לא ניתן לך מעמד. ואיך יפגע המעמד בביטחון של המדינה?

אין פה קשר לביטחון, ואתם יודעים מה? אפילו אין קשר לדמוגרפיה. יש פה קשר לגזענות בלבד.

חבר הכנסת מוסי רז, תודה רבה.

אני מבינה שמבחינתך אפשר להחזיר את החלטת האו"ם - - -

ביום שני בעשר אני אקיים מסיבת עיתונאים או מסיבת ח"כים, תשאלי את כל השאלות ואני אענה את כל התשובות.

לא, זה מצוין.

אני חושב שאנחנו משחקים פה במשחק. יושב-ראש ועדת הפנים היה צריך לשלוח לכאן נציג. אני מבין שאחמד טיבי התחיל לייצג את רע"מ, וזה דבר מעניין. אתמול אחמד טיבי אמר את האמת, הוא שאל שאלה: מה זה קשור לביטחון? הוא צודק. לשיטתו הוא צודק. אם המחבלים משכם הם אנשים חפים מפשע ולא טרוריסטים, אלה שנהרגו אתמול, באמת אין קשר בין החוק הזה לביטחון. הוא צודק במאה אחוזים.

נטו דמוגרפי.

אם מי שיורה על יהודים הוא לא מחבל, והוא בסך הכול אזרח תמים שעשה את עבודתו האזרחית, אז באמת - - -

מי שחיסל אתמול שלושה ערבים זה זה, ולא ההפך.

שלושה ערבים תמימים. מה היה חטאם?

מסיבות גזעניות חיסלו אותם. מסכנים, רחמנות עליהם. שלושה ערבים, שכל חטאם שהם עשו שימוש בנשק. מסכנים, באמת.

אנחנו נתקדם. אורית, יש עוד חברי כנסת כאן, ואני רוצה להגיע גם להצבעה. שלושת חברי הכנסת האחרונים שמדברים הם חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אחריו חבר הכנסת איתמר בן גביר ולסיכום חבר הכנסת בועז טופורובסקי. אני לא מגביל בזמן, אבל אני מבקש להיות ממוקדים, כי זמננו מתקצר והולך.

תודה, אדוני היושב-ראש, כל הזמן אמרנו שאין שום סיבה ביטחונית לחוק הזה, אלא סיבה דמוגרפית, והיום יצאה האמת לאור. שרת הפנים בעצמה אמרה ששיקולים דמוגרפיים עומדים מאחורי החוק הזה. כל הנימוק הביטחוני הזה, אני מזכיר לכם, חבריי חברי הכנסת, מדברים גבוהה גבוהה בנושא הזה. מדובר בכ-15 אלף משפחות, שנמצאות כאן במשך עשרות שנים. בכל שנה או בכל שנתיים הם מגישים בקשות לחידוש ההיתרים, בין אם זה היתר של מת"ת, בין אם זה א'5. הולכים ומביאים עוד מסמכים שמוכיחים מרכז חיים, כמו שאתה יודע. הם גם עוברים בדיקה ביטחונית. בכל שנה הם עוברים אותו תהליך, אותו ויה דולורוזה של מסע ייסורים, ובודקים אותם בציציות. אם יש מישהו או משהו, חשד וכולי, ישר - - -

אבל בלי החוק לא היו עושים את זה. כל התהליך הזה הוא רק בזכות החוק.

מה פתאום? זה היה כל הזמן. זה לא נכון. גם כשהיה תהליך מדורג, זה היה. למה עשו תהליך מדורג? כדי לבדוק את כל הדברים האלה. אין לחוק שום דבר עם זה.

רק דמוגרפיה.

זה דמוגרפי וגזעני. אתם אומרים לאזרחים פלסטינים משני עברי הגבול: אסור לכם להתחתן, אסור לכם להתאהב, אסור לכם להקים משפחה. הייתי כל הזמן בוועדות האלה, בוועדה המשותפת. הקואליציה לא יכולה להעביר את זה לוועדת החוץ והביטחון, כשאין לנו שם נציגים. במי זה פוגע? זה פוגע בכם? זה פוגע באנשים שאנחנו מייצגים. אתם אפילו לא נותנים לנו אפשרות לבוא, לקיים דיון, להגיש הסתייגויות ולהצביע. אני מתפלא על החברים ברע"מ, שהם לא כאן. זה נושא פרופר אפריורי ברור.

חבר הכנסת ווליד טאהא חולה.

יש ח"כים אחרים.

יש ח"כים אחרים. אני מאחל לו בריאות, ואנחנו בקשר טוב.

שיהיה בריא. שישלחו מכתב. מקובל ששולחים מכתב לוועדה.

שיגיש מכתב יושב-ראש ועדת הפנים, שהוא מבקש את ההצעות האלה.

למה אנחנו צריכים לבקש את זה?

שיבוא נציג אחר. הוא נדבק, הוא מאומת – הרבה בריאות. בנושא כזה שיבואו. אמרו שאנחנו נגד החוק הזה, כי זה חוק גזעני. שיבואו ויגידו כאן שהם רוצים להעביר את החוק לוועדת הפנים.

זאת גם עמדת היועץ המשפטי.

לחילופין, ועדה משותפת של פנים וביטחון פנים. בשביל מה פיצלו לביטחון פנים? בשביל נושאים כאלה. לקחת את זה בכלל מוועדת הפנים זאת שערורייה.

חבר הכנסת סעדי, תודה רבה. חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה.

באנו עכשיו ממעלה פולה, ואני רוצה להגיב כאן קודם כול על הדברים של חבר הכנסת רז. אתה צודק, חבר הכנסת רז, יש גזענות בחברון. הגזענות היא נגד יהודים. אם יותר מ-97% מהעיר אנחנו לא יכולים להיכנס, וערבי נכנס, אם באמת היית איש זכויות אדם, אם היית באמת דמוקרט, ליברל נאור, אתה היית קופץ, זועק ואומר שזאת גזענות וזאת אפליה בין דם לדם. אבל זה לא מעניין אותך, כי אלה ערבים ויהודים. ערבים מקבלים מעמד סוג א' במדינה הזאת, ויהודים – איך אומרים? לא תמיד כך. בדיוק אותו הדבר כמו שהיה היום בנגב. תוך שלוש שעות המשטרה הגיעה. חצי ממחוז דרום הגיעו, פינו, הרסו, החריבו. אלפי בתים של הבדואים? זה בסדר גמור.

לגבי חוק האזרחות, אני שומע כאן דיבורים על גזענות, כאשר לא מזכירים את הנתונים. לדוגמה, ראש השב"כ אומר ש-40% מפורעי שומר החומות הם תוצאה של האחמ"שים הללו. מישהו שהיה מסתכל מבחוץ ורואה את כל חברי הכנסת מהשמאל ומהמשותפת, מבקשים להעביר לוועדת הפנים – עוד פעם ועדת הפנים ועוד פעם ועדת הפנים – היה חושב ומבין שיש כאן איזשהו מגרש ביתי בוועדת הפנים, של שונאי ישראל. אבל אנחנו, כמובן, משתדלים לא לחשוד כך. אין ספק שזה לא שייך לוועדת הפנים, זה שייך לוועדה ביטחונית. העירו כאן הערה לא נכונה, כי אפשר להגיש הסתייגויות גם אם אדם לא חבר בוועדה. לכן, לא מובנת לי ההתרעמות הזאת.

הדבר השלישי, חייבים להביע מחאה. כמדומני, חבר הכנסת סעדי דיבר על ערבים שכנראה הסתובבו ברחוב עם פרחים, וצה"ל החליט לחסל אותם.

פרחים בקנה.

אלה מחבלים שרצו לרצוח, שבאו לרצוח. טוב מאוד שחיסלו אותם, וחבל שלא חיסלו 300 כאלה. תודה.

חבר הכנסת בועז טופורובסקי, אחריו נשמע את ארבל ונעבור להצבעה. בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, לגבי חוק האזרחות, ברור שזה חוק שהוא אינו פשוט, אבל בניגוד לכל מה שנאמר כאן, כל עוד אנחנו חיים במציאות שבה, אם ערבי ייקלע בטעות לתל אביב, הכול יהיה בסדר ולא יקרה שום דבר, אך לעומת זאת, אם יהודי ייקלע בטעות לשכם, כנראה דמו בראשו, זה חוק ביטחוני.

תשאל את השב"כ כמה מקרים שבהם יהודים נכנסו, והכוחות של הרשות הפלסטינית תפסו אותם, והחזירו אותם?

כוחות של הרשות – לא צריך כוחות. אם ערבי ייכנס לנתניה, לא צריך כוחות ביטחון כדי להוציא אותו. הוא פשוט יוכל להסתובב. לא יקרה שום דבר. אבל אם אני, בלי תיאום או בלי שמישהו ייתן לי איזושהי הגנה, אכנס לבית לחם, יכול להיות שאני לא אצא משם. זאת המציאות שבה אנחנו חיים.

ולכן הצבעת נגד החוק שלי.

אני לא אוהב את זה. אני אומר לך, אני לא אוהב את זה. זה אבסורד שאנחנו חיים בעולם הזה. אני רוצה שיהיה שלום, אני רוצה שנחיה ביחד, ואני גם מאמין באמונה שלמה, שרוב האנשים משני הצדדים רוצים לחיות יחד בשלום, אבל כל עוד המציאות כזאת - - -

המציאות הזאת, קוראים לה כיבוש.

וכל עוד המציאות היא כזאת, החוק הזה הוא חוק ביטחוני. ראוי שהוא יהיה בוועדת החוץ והביטחון, ולכן זאת עמדת הקואליציה. החוק הזה ידון בוועדת החוץ והביטחון, שבראשה עומד רם בן ברק.

תסביר למה לא ביטחון פנים. למה לא ביטחון פנים? חברה שלך למפלגה.

למה זה היה בוועדה משותפת?

למה בוועדת החוץ והביטחון?

כל הזמן זה היה בוועדה המשותפת. רק עכשיו אתם מעבירים את זה לחוץ וביטחון.

חברה שלך למפלגה, למה לא לשים את זה אצלה?

חברת הכנסת סטרוק, תני לחבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה.

אני מנסה למקד אותו בשאלה.

הינה ההוכחה. גם חוץ וביטחון נמצאת אצל יש עתיד, וגם ועדת ביטחון פנים נמצאת אצל יש עתיד. ועדיין, מקצועית ועניינית לחוק הזה, ראוי שהוא יהיה בוועדת החוץ והביטחון מהסיבות שהרגע הסברתי.

למה אתה מדיר את ועדת הפנים? היא גם בקואליציה.

אני לא מדיר. אני מסתכל איפה ראוי שהחוק הזה ידון.

מה זה ראוי? שקד היא שרת הפנים, הוועדה היא ועדת הפנים. זה מרשם האוכלוסין.

יש חוקים שאני נלחם, שהם יגיעו לוועדת הפנים, ויש חוקים שאני נלחם שיגיעו לוועדות אחרות. אני מסתכל על זה עניינית.

חבר הכנסת טופורובסקי, תודה רבה. ארבל, בבקשה. תתייחסי גם למה ששאל חבר הכנסת שמחה רוטמן וגם למה שהעיר פינדרוס.

כמו שאמר חבר הכנסת רוטמן, החוק הקודם נחקק בוועדת הפנים ב-2003.

שמעתם? בוועדת הפנים חוקק.

בימים שוועדת הפנים הייתה נורמלית.

גם עכשיו היא נורמלית.

בטח, בטח היא נורמלית. תומכי טרור בראשה, היא נורמלית. עם מחבלים בראשה היא נורמלית. בטח.

הוא אומר על יו"ר ועדת הפנים שהוא מחבל.

אתם אמרתם על מחבלים שהם - - -

אני אגיד את זה, זה חופש הביטוי שלי.

לקרוא ליו"ר ועדה בכנסת מחבל?

מחבל. הוא מחבל. זאת האמת. אני מוכן להסיר את החסינות שלי, שיתבע אותי. שיתבע אותי, איך אני?

איתמר, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אני לא עושה את זה בדרך כלל.

איך אני?

אני מבקש, בלי להעיר הערות עד שהיא מסיימת.

מה זה הערות? צריך לזרוק אותו.

לזרוק אותך לסוריה, מה אתה עושה כאן? שגיסך סידר לך עבודה? שהגיס שלך סידר לך עבודה?

אתה אמרת על מחבלים שהם סתם ערבים, אז מה אתה רוצה? אתה עכשיו אמרת על שלושה מחבלים שהם סתם ערבים.

יש לי פשרה שתרגיע, הם בדיוק כמו האנשים שהרגו בשכם. בסדר?

מה זה הדיבור? למה אתם מדברים בוועדה ככה?

חבר'ה, לא בוועדה.

אני לא מבין מה הם צועקים.

המשמעות של מה שאמר חבר הכנסת רוטמן, אל תתעלם. הוא קורא לחסל ח"כים ערבים. הוא קורא לחסל.

איזה היגיון הפוך.

כמו שהתעלמתי מהדברים שאתה אמרת במליאה, אני יכול להתעלם מהדברים שהוא אמר פה עכשיו.

מה זה עניינך הדברים שאמרתי במליאה?

אני אומר לך שיש לי עניין.

אז תוציא הודעה, תגיד שאתה לא מסכים איתי. הוא אמר שצריך לחסל ח"כים ערבים.

לפרוטוקול, לא צריך לחסל ח"כים ערבים.

רק מחבלים. הוא אמר לחסל מחבלים.

איתמר, די.

מחבלים, מחבלים. רק מחבלים צריך לחסל.

ב-2015, ביום שבו החליטה הכנסת להאריך את תוקף החוק, התקבלה אותה החלטה זכורה בוועדת הכנסת, ואחר כך במליאה, ולפיה ההארכות הנוספות ידונו לפני שהן עולות למליאה בוועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת הפנים, בראשות חוץ וביטחון. ואכן, מ-2016 כל ההארכות נעשו בפרוצדורה הזאת. להצעת החוק יש בוודאי היבטים ביטחוניים. כאשר הציג אותה נציג הממשלה, השר כהנא, המילים הראשונות שלו היו: "בפנינו מונח היום חוק בעל חשיבות ביטחונית מהמעלה הראשונה".

לכן, העמדה שלנו הייתה שזה יכול ללכת לפנים, שעוסקת בנושא אזרחות, וחוקקה את החוק הזה מלכתחילה, וזה יכול ללכת לוועדת החוץ והביטחון בשל ההיבטים הביטחוניים של הנושא, וזה יכול גם ללכת לוועדה משותפת לפנים ולחוץ וביטחון.

ומה עם ביטחון פנים? לא העליתם בדעתכם? הרי הקמנו ועדה כזאת.

נכון.

הביטחון שמתן כהנא דיבר עליו הוא ביטחון פנים. הוא לא דיבר על סוריה.

בוודאי, זה על הזירה הפנימית.

אורית, ביקשתי את הפרשנות של ארבל, ולא את הפרשנות שלך.

אני שואלת, אני בסך הכול שואלת.

בשורה התחתונה, ועדת החוץ לבד מעולם לא דנה בחוק הזה. ועדת הפנים לבד דנה, ועדה משותפת דנה, ועדת החוץ והביטחון לבד מעולם לא דנה.

לא היה חוק כזה, זה חוק חדש.

זה אותו חוק.

מילה במילה. מה אתה מטעה? שקד אמרה שזה מילה במילה.

ועדת החוץ והביטחון מעולם, בשום סיטואציה, לא דנה בחוק הזה לבד.

לא נכון, התאריך שונה, אוסאמה.

אני חושב שבהקשר הזה, את ועדת החוץ והביטחון היה צריך להוריד מהאופציות. או משותפת ואז יש שאלה אם פנים או ביטחון פנים. חוץ וביטחון לבד מעולם לא דנה בחוק הזה, וזאת אמירה שחשוב שתיאמר, גם על ידי הייעוץ המשפטי.

עוד נקודה, ארבל, במחילה. אני רוצה להבין, בבקשה, מה הסיבה לכך שלא עלה בדעתכם – אני מבינה שזה דיון משפטי – הרעיון של ביטחון פנים, שפשוט תואם אחד לאחד את האירוע, והאם לאור זה שהזכרתי לכם שקיימת ועדה כזאת, אתם מוכנים לשקול את זה בהיבט המשפטי? הרי זה בדיוק זה. כשמתן כהנא דיבר על בעיה ביטחונית, הוא לא דיבר על מה שקורה בסוריה, לא בלבנון, לא בירדן, אפילו לא ביהודה ושומרון. הוא דיבר על בעיה ביטחונית בתוככי מדינת ישראל.

זאת גם חוות הדעת של השב"כ.

זאת ליבת הנושא שבו עוסקת הוועדה לביטחון פנים.

והיא דנה בזה כל הזמן. זה נושא שעולה שם כל הזמן – המעורבות של מאוחדי משפחות בפשיעה לאומנית ובטרור. זה נושא שנמצא שם על השולחן כל הזמן. זאת הייתה צריכה להיות ההמלצה הראשית.

חבר הכנסת רוטמן, יש לך טעות אחת. כשוועדת הפנים דנה בזה, נושא ביטחון הפנים היה שייך אליה.

נכון, אז עכשיו יש ביטחון פנים.

תודה רבה לכולכם, אנחנו נעבור כעת להצבעה. מי בעד להעביר את הצעות החוק לוועדת החוץ והביטחון, ירים את ידו.

הצבעה

בעד העברת הצעות החוק לוועדת החוץ והביטחון – 3
נגד – 1
ההצעה להעביר את הצעות החוק לוועדת החוץ והביטחון אושרה.

הצעות החוק עברו לדיון בוועדת החוץ והביטחון.

רוויזיה.

אנחנו נתכנס פה שוב.

רגע, יש ערעור שלי.

גם לי יש ערעור.

נכון. על מועד הרוויזיה נודיע בסוף הישיבה.

למה לא להצביע על עוד הצעה? אפשר להצביע על עוד. האופציה של ועדה משותפת פנים.

אפשר, בבקשה. אנחנו נצביע עכשיו מי בעד להעביר את זה לוועדה המשותפת לפנים ולחוץ וביטחון, בראשות ועדת החוץ והביטחון.

אנחנו לא קובעים מי היושב-ראש.

הצבעה
ההצעה להעביר את הצעות החוק לוועדה משותפת לפנים וחוץ והביטחון לא אושרה.

ההצעה נפלה.

רוויזיה.

רוויזיה.

בסדר. תכף נודיע על מועד הרוויזיה.

הצעה נוספת היא לוועדה משותפת לחוץ וביטחון ולביטחון פנים, בראשות ועדת ביטחון הפנים. נא להצביע.

הצבעה

ההצעה להעביר את הצעות החוק לוועדה משותפת לביטחון פנים וחוץ והביטחון לא אושרה.

ההצעה נפלה.

רוויזיה.

אנחנו נודיע על הרוויזיה בסוף הדיון.

מי בעד הוועדה לביטחון פנים לבד, ירים את ידו.

הצבעה

ההצעה להעביר את הצעות החוק לוועדה לביטחון פנים לא אושרה.

ההצעה נדחתה.

רוויזיה.

אנחנו נקבע את מועד הרוויזיה בסוף הדיון.



ערעורו של חה"כ איתמר בן גביר על החלטת נשיאות הכנסת שלא לאשר דחיפות הצעתו לסדר היום בנושא "חלוקת חוברות ארגון "בצלם" לשופטים בבית משפט מחוזי חיפה".

אנחנו עוברים כעת לסעיף האחרון על סדר-היום: ערעור על החלטת נשיאות הכנסת שלא לאשר דחיפות הצעתו לסדר-היום, בנושא: חלוקת חוברות ארגון בצלם לשופטים בבית המשפט המחוזי בחיפה. חבר הכנסת בן גביר, אני מבקש בקצרה.

אני אעשה את זה מאוד קצר, אדוני היושב-ראש. באמת מדובר כאן בסוגיה, שברור לכולנו שהיא סוגיה ציבורית, סוגיה שהכנסת צריכה לעסוק בה, ולא ברור למה הנשיאות לא אישרה את הדיון עליה. אנחנו מדברים על חלוקת חוברות של בצלם בבית המשפט המחוזי בחיפה. לתדהמתי, למרבה התדהמה, הנשיא שפירא לא רק לא הכחיש את הידיעה, אלא בעצם אישר ואמר: הגיעו אליי חוברות, אני דאגתי שהן יחולקו לשופטים.

הוא טוען שזה לא נעשה ממניעים פוליטיים, אבל יש לי רק שאלה: אם מחר בבוקר ארגון בצלמו, רגבים, חוננו – לא משנה מי – היו מחלקים או שולחים חבילות של חוברות, ומבקשים להעביר לשופטים, הנשיא היה מאשר את זה? הרי זה בניגוד לחוק. הרי זה בניגוד לכל הנהלים, הרי זה בניגוד להיגיון הפנימי. שופט בא ודן בעניינים של מתיישבים, של חיילי צה"ל, ופתאום הוא מקבל חוברות נגד צה"ל ונגד המתיישבים?

החשיפה של הכתב יאיר אלטמן בישראל היום, היא חשיפה חשובה ביותר. אין שום ספק שבנושא הזה בדיוק, על כך קמה הכנסת, כדי להציף את הדברים האלה לסדר-היום, להביע דעה לכאן או לכאן. יכול להיות שיש מקום לאפשר חלוקת חוברות של כולם. אולי גם מפלגות פוליטיות יתחילו לחלק חומר לשופטים? אבל זה צריך לעמוד על דוכן הכנסת, זה צריך לעמוד על סדר יומה של הכנסת. החלטת הנשיאות ממש ממש לא ברורה.

אדוני יודע, אני לא בא אל אדוני בכל פעם. יש לא מעט החלטות של הנשיאות לא להתעסק בזה, ודוחים לי כל מיני. אני חושב שזה הערעור הראשון שלי, ואני לא מציף את הוועדה כאן בערעורים, ולא על כל נושא. אבל כאן יש לזה חשיבות. זה נושא ציבורי, ונדמה לי שכולם, מימין ומשמאל, צריכים להיות שותפים בכך שצריך להציף את הנושא הזה. על כך הגשתי את הערעור. תודה.

תודה. חברת הכנסת ג'דא רינאוי זועבי, סגנית יושב-ראש הכנסת, בבקשה.

תודה רבה. חבר הכנסת איתמר בן גברי, כמובן שבנשיאות אנחנו מקבלים כל שבוע הרבה מאוד נושאים, שכולם חשובים, כולם דחופים. בסופו של דבר, אנחנו צריכים להחליט מה להעלות בשבוע הזה ומה לא להעלות. אנחנו תמיד מנסים כמה שיותר לבחור בנושאים פה אחד, בקונצנזוס גם של הקואליציה וגם של האופוזיציה. זה גם מה שעשינו השבוע. אנחנו לא יכולנו לקבל את הנושא שהצעת.

למה? למה, חברת הכנסת זועבי? איפה הייתה הבעיה? נדמה לי שתסכימי איתי, שזה נושא ציבורי.

שאלת, חבר הכנסת איתמר בן גביר, ואני משיבה. אנחנו מקבלים עשרות בקשות להעלות לדיונים הן בוועדות והן במליאה. כולם חשובים וכולם דחופים, ובסופו של דבר אנחנו צריכים להחליט. ההחלטה היא כמעט תמיד בקונצנזוס של כל הסגנים וכל הסגניות, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה. השבוע בחרנו פה אחד את הנושאים שבחרנו, ואנחנו מנסים כמה שיותר גם לגוון, כך שיהיו הצעות בנושאים שמובאים גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה. תודה רבה.

אני רוצה להגיב, אדוני היושב-ראש, במשפטים קצרים.

בבקשה, ונעבור להצבעה כי אנחנו מוגבלים בזמן.

אומר דברים במשפטים קצרים.

חבר הכנסת בן גביר, אנחנו לא יכולים להמשיך כי הוגבלנו, ויש לנו גם רוויזיות. קיבלנו רק חצי שעה מהמליאה. אני גם רוצה להמשיך את השיח הזה איתך, שלא במסגרת הוועדה. בסדר? נעבור להצבעה, מי בעד לקבל את הערעור.

הצבעה

הערעור של חבר הכנסת בן גביר לא אושר.

הערעור נדחה.

רוויזיה.

בסדר גמור. אנחנו נתכנס ב-11:30 לכל הרוויזיות. אני נועל את הישיבה, תודה רבה לך, חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי, סגנית יושב-ראש הכנסת. תודה. ניפגש ב-11:35 בכפוף לאישור היו"ר.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:00 ונתחדשה בשעה 11:36.)

אנחנו מחדשים את הישיבה על רוויזיות. אני משחרר אותך מהישיבה, סגנית היושב-ראש. חבר הכנסת בן גביר משך את הרוויזיה. אנחנו נשמח אם תישארי, אבל את לא מחויבת לפי התקנון.

חבר הכנסת טיבי, אנחנו מתחילים עם הרוויזיה הראשונה, שהוגשה בשותפות על ידי חבר הכנסת טיבי וחברת הכנסת סטרוק, בנושא הראשון. ההצבעה הראשונה הייתה האם להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון. אנחנו פה על זמן שאול. חבר הכנסת פינדרוס, בואו נתקדם. ההצעה אושרה ולכן הוגשה רוויזיה על ידי חברי הכנסת טיבי וסטרוק. חבר הכנסת טיבי, בבקשה.

אני חושב שהנושא הוא לא ביטחוני. חוק האזרחות חוקק לראשונה ב-2003 בוועדת הפנים. הוא שייך למרשם האוכלוסין – כניסה ויציאה, סטטוס ומעמד תושבות, אזרח וכדומה. לכן, הדבר הטבעי הוא שזה ידון בוועדת הפנים. אני שוב רוצה להביע צער, על כך שנציג רע"מ לא נמצא כאן, ולא הייתה דרישה שזה יעבור לוועדת הפנים. למה רק המשותפת צריכה לדרוש שהנושא הזה יעבור לוועדת הפנים, כשזה המקום הטבעי של הדיון הזה?

אני רוצה שחבר הכנסת ווליד טאהא יטפל בזה, לא רם בן ברק ולא מירב בן ארי ולא אף אחד אחר. זה המקום הטבעי.

תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה, עשרים שניות. תודה.

אני חושב שאנחנו נמצאים בתיאטרון האבסורד. הכנסת מתנהלת לפי צרכים קואליציוניים, ולא לפי איך שכנסת אמורה להתנהל. עכשיו הכול הסכמים – ראשי הקואליציה סיכמו ככה. כנראה מי שמייצג פה את רע"מ, זה אחמד טיבי, ורע"מ לא נמצאת פה, אבל קודם כול ככנסת. זאת בדיוק החלוקה בוועדות, זה בדיוק כל הדברים האחרים. התיאטרון פה פשוט מטורף. יש איזה צורך קואליציוני, היושב-ראש עושה הסכמים פנימיים ביש עתיד, ואנחנו צריכים להיות חלק מהתיאטרון הזה. הדבר הזה צריך להיות נדון בוועדת הפנים או בוועדה משותפת. אני לא מצליח להבין את הדבר הזה. בגלל צורך קואליציוני?

תודה. אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד הרוויזיה ירים את ידו.

הצבעה

הרוויזיה של חברי הכנסת אחמד טיבי ואורית סטרוק לא אושרה.

הרוויזיה נדחית.

אנחנו עוברים לסעיף השני, להעביר את זה לוועדה משותפת לוועדת הפנים והגנת הסביבה ולוועדת החוץ והביטחון, בראשות ועדת הפנים והגנת הסביבה. ההצעה נפלה – שניים הצביעו נגד, ואחד בעד.

זה כבר עבר עכשיו לוועדת החוץ והביטחון באופן סופי.

אולי היה צריך להפוך את סדר ההצבעות.

יכול להיות, ולכן, למרות שאולי כבר זה מעשה עשוי. חבר הכנסת טיבי, שהגיש רוויזיה, אתה רוצה לומר מספר מילים?

לחילופי חילופין, אם זה לא בוועדת הפנים, שם חוקק החוק, לפחות לוועדת הפנים ולעוד ועדה אחרת, כפי שהיה בשנים האחרונות. אני לא רוצה שינתקו את החוק הזה מוועדת הפנים. בוועדת החוץ והביטחון אין אף חבר כנסת ערבי, והנושא מטפל אך ורק בערבים, פוגע אך ורק בערבים. לכן, לחילופי חילופין ועדה משותפת.

תודה רבה. שוב, למעלה מן הצורך, כנראה, נעשה הצבעה על הרוויזיה. מי בעד הרוויזיה, מי נגד.
הצבעה

הרוויזיה של חברי הכנסת אחמד טיבי ואורית סטרוק לא אושרה.

הרוויזיה נפלה.

אם היה פה נציג של רע"מ, היינו מנצחים ומעבירים את זה לוועדת הפנים.

סעיפים 3 ו-4 הם על ידי חברת הכנסת סטרוק, שלא נמצאת כעת. לכן, הרוויזיות נופלות.

לפני שאני נועל את הישיבה, חלק מהדברים פה באים להטריל את הקואליציה, מתוך ידיעה שזה לא יקרה אחרי הרבה שנים בהן לא טופלו דברים. גם היום, כחלק מהדברים האלה, יעלה חוק חיבור חשמל לבתים של ההתיישבות הצעירה. החוק הוא של יריב לוין. יריב הוא אולי הראשון שיודע איך הדברים מתנהלים. במשך שנים, במשך שנים, גם בתפקידיו האחרים וגם כיושב-ראש הכנסת, וגם קצת כיושב-ראש הקואליציה, יריב לא עשה את זה. הם יודעים שבמסגרת הזאת זה לא יועבר בחוק, והדרך לעשות את זה היא בצו אלוף ולא בחקיקה ראשית.

למה? עשר מעלות ימינה.

השבוע יש ישיבה במשרד המשפטים כדי לגבש נוסח מוסכם לצו האלוף, ואני מקווה שזה יקרה במהרה. אנחנו יודעים שאין שום טעם בהעלאת החוק החשמל היום במליאה. זה אך ורק כדי לטרלל את המערכת ותו לא. אני נועל את הישיבה, המשך יום מוצלח, להתראות. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:42.