פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת
28
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
16/02/2022
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
מושב שני
פרוטוקול מס' 34
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום רביעי, ט"ו באדר התשפ"ב (16 בפברואר 2022), שעה 9:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 16/02/2022
חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 21), התשפ"ג-2023, הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון - עבודת נוער בהופעות וצילומים), התשפ"ב-2021
פרוטוקול
סדר היום
1. הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון - עבודת נוער בהופעות וצילומים), התשפ"ב-2021, של ח"כ לימור מגן תלם
2. הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון - ליווי אפוטרופוס), התשפ"א-2021, של ח"כ רון כץ
מוזמנים
¶
מאיר דוד - מנהל מינהל ההסדרה והאכיפה, משרד הכלכלה והתעשייה
אורטל אהרוני - מנהלת תחום חוק עבודת הנוער, משרד הכלכלה והתעשייה
ליאת יעקובוביץ - עו"ד, משרד המשפטים
נעם וילדר - עו"ד, המועצה הלאומית לשלום הילד
נעם הרחול - מחלקה משפטית, הנוער העובד והלומד
מאיה כהן - נציגת מועצת תלמידים, מועצת התלמידים והנוער הארצית
זיוה מיכאל - מנכל"ית יולי גרופ
צביקה גוטליב - אחראי יצירה מקורית, איגוד המפיקים
רן בוקר - עיתונאי, ynet, YNET
טפת רייף-קרבר - מנהלת קשרי ממשל ומדיניות, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית
אופיר ואזנה - מנכ"ל סוכנות דוגמניות
לין פאר
רישום פרלמנטרי
¶
אתי אפלבוים
1. הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון - עבודת נוער בהופעות וצילומים), התשפ"ב-2021, של ח"כ לימור מגן תלם
2. הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון - ליווי אפוטרופוס), התשפ"א-2021, של ח"כ רון כץ
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
צהרים טובים. אני פותחת את ישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד. על סדר-היום:
1. הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון - עבודת נוער בהופעות וצילומים), התשפ"ב-2021, של ח"כ לימור מגן תלם, ח"כ יבגני סובה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, ח"כ אלכס קושניר, ח"כ אלינה ברדץ' יאלוב, ח"כ שרון רופא אופיר.
2. הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון - ליווי אפוטרופוס), התשפ"א-2021, של ח"כ רון כץ.
בנימה אישית, אני שמחה מאוד שהצעות החוק האלה עולות. אלה הצעות חוק מאוד חשובות.
בבקשה, חבר הכנסת רון כץ ולאחריו חברת הכנסת לימור תלם מגן, שיציגו את החוק.
רון כץ (יש עתיד)
¶
תודה רבה גברתי על הדיון ועל המהירות והזמינות. הצעת החוק הזאת בעצם באה להביא סוף לניצול של קטינים שנמצאם במעמד של איזה סינוור מסוכן מהצעות מפתות. צד חלש מול צד חזק. זאת מהות ההצעה הזאת.
ההצעה מדברת על-כך שבמפגש עם סוכן לצורך פרסום ועבודות מהסוג הזה, תהיה שם נוכחות של אדם מבוגר, אפוטרופוס מבוגר או ההורים. החוק גם מדבר על הגדרה של מי הוא הורה ואיך בדיוק עושים את זה, על-מנת לא לפגוע בתעשייה. צריך תמיד להזכיר בדיונים האלה שיש בתעשייה הזאת גם אנשים טובים שרוצים להתפרנס בכבוד וגם עושים את זה בצורה יפה במשך הרבה מאוד שנים.
אבל לצערי, אנחנו נחשפים למקרים לא טובים שעולים לאחרונה. יש לנו כמה דוברים שיגיעו ויוכלו לספר את הצד שלהם ואת מה שהם מכירים. הנושא הזה גם עלה מהתקשורת. נמצא פה גם רן בוקר שיצטרף אלינו בזום וחשף לראשונה את אחד הסיפורים היותר בעייתיים בתחום הזה. סוכן דוגמניות קיבל את הלקוחות שלו אצלו בדירה לבד ולפעמים הן היו קטינות. מסתבר שזה סיפור שהוא לא ייחודי ואלה דברים שקורים. זה איזה נוהג מקובל בענף הספציפי הזה.
מפה בעצם נולדה הצעת החוק שאומרת דבר פשוט: כשיש לנו מצב של חלש מול חזק, אנחנו נאזן אותו עם שיקול דעת של אדם בוגר שכנראה לא יהיה מסונוור כמו הקטין מהתהילה או מהכסף והפרסום וכל הדברים שמבטיחים. זה בדיוק מה שאנחנו רוצים לשנות. אני מקווה שנצליח לעשות את זה היום ולקדם את החוק הזה כמה שיותר מהר כי כל עוד החוק הזה לא קיים, הדברים האלה קורים היום. תודה.
לימור מגן תלם (ישראל ביתנו)
¶
תודה. בוקר טוב. חברי רון כץ באמת אמר את כל הטיעונים החשובים בנושא הזה. אני שמחה שאנחנו יחד במסע החשוב הזה. אני חייבת לומר שהמסע לא היה קל. נתקלנו שנינו בכמה משוכות לא פשוטות ואני מאוד שמחה שצלחנו אותן והגענו לפה הבוקר הזה.
אנחנו תכף נשמע סיפור אישי מאחת הבנות שתסביר על כל הנושא של הטרדות מיניות בעולם הדוגמנות. אני חייבת לומר שכשהנושא פרץ לתקשורת לראשונה הייתי מאוד מופתעת שאין בחוק חובה של ליווי הורים. זה היה משהו שמבחינתי הוא מאוד בסיסי ונחוץ. בתקופה שלי, כשהייתי דוגמנית, זה היה מאוד ברור שאין מצב שדוגמנית מגיעה לאודישנים בלי ליווי של אחד ההורים. זה היה מאוד ברור.
אין לי ספק שברגע שהבנות, הנערות, תגענה עם אחד ההורים או אם מבוגר אחראי, לא תהיה הטרדה מינית, פשוט לא תהיה הטרדה מינית.
הסיפורים שעליהם נשמע היום לגבי כל הניצול הזה, לדעתי ייפסקו באופן חד משמעי ברגע שיהיה ליווי הורים. לכן הנושא הזה מאוד חשוב.
נתחיל באמת באנשים שחברי הכנסת רון כץ הביא. לין פאר נמצאת בדרכה, היתה בעיה בכניסה והיא מייד תגיע.
תמי סלע
¶
אני רוצה לדבר על המסגרת המשפטית ואחר-כך גם נקרא את הנוסח עצמו. קיימנו שיח במסגרת התאום שנדרש עם משרדי הממשלה וגם עם המציעים. קודם כל, גם חוק עבודת נוער והתקנות היום מתייחסים היום באופן מפורש בנפרד להופעות פרסום ולהופעות ציבוריות. כלומר, יש התייחסות לכל התחום, גם של משחק, גם של נגינה ואומנות, פרסום ודוגמנות שילדים משתתפים בהם.
עד גיל 15 יש הוראות יחסית מפורטות שמחייבות בתחום הפרסום והדוגמנות גם חובת ליווי וגם היתר עם חוות דעת של המוסד החינוכי. יש גם כל מיני הוראות שמדברות על התנאים שצריכים להתקיים, דברים שאסור לחשוף אליהם את הקטינות כמו אלימות, סמים, קונוטציות מיניות וכל מיני היבטים שמפורטים בתקנות.
באמת מגיל 15, למעט הוראות סעיף 2 שמדברות שזה לא יהיה על שעות לימודים ואחד החריגים שצריכים להתקיים שזה באישור מפקח, אין הוראות לגבי חובת הליווי וגם לא של הסכמה מפורשת, למעט הדרישה הכללית להסכמה מחוק הכשרות המשפטית, שכל פעולה משפטית של קטין מחייבת הסכמה של הנציג. ההסכמה הזאת יכולה גם להיות בהתנהגות, בעל-פה וכדומה.
הצעת החוק, לאחר התאום, בעצם קובעת מספר דברים. אחד, לגבי נער כהגדרת החוק, שזה בעצם כרגע 15 עד 17, שמשתתף בהופעת פרסום – היו כמה דיוקים בהחלטת ועדת שרים אבל אחרי השיח אנחנו מביאים פה נוסח טיפה מלוטש. הופעת פרסום זאת הגדרה שקיימת היום בתקנות עבודת נוער בהקשר הזה והיא מדברת על הופעה לצרכי פרסום או צילומים לצרכי פרסום, לרבות דגמון, כשיש איזו אבחנה בין העולמות האלה של משחק, נגינה לעומת עולם הדוגמנות והפרסום. בגילאים של 15 עד 17 תהיה חובה לא לליווי, כי זה משהו שבעצם ירד בסיכומים בוועדת שרים, אבל כן חובה להסכמה בכתב על-פי טופס שהצענו פה, על-מנת שזה יהיה פשוט וסטנדרטי, עם התייחסות נפרדת לתיווך סוכנים ולהעסקה. כן יש התייחסות גם לתקופה, לפרטים של המעסיק. ההורה צריך לצרף תעודה מזהה כדי שזאת לא תהיה רק שיחת טלפון שבה הוא אומר שהוא מסכים או איזה סמס, ואי-אפשר לוודא בעצם שזה ההורה או האפוטרופוס. יש הגדרה ספציפית לגבי ההורה מכיוון שבחוק יש הגדרה קצת יותר רחבה שהיא פחות מתאימה להסכמה שאנחנו רוצים לבקש פה. יש גם הבהרה שזה שאין חובת ליווי לא אומר שאם ההורה מעוניין להגיע או לשלוח בן משפחה בגיר אחר ללוות את הקטין או הקטינה, הוא יכול לעשות את זה.
בגלל שבהקשר הזה, היום עד גיל 15 יש חובת ליווי וזה לא ברור מאליו, יש הצדקה, עם הרגישות והדברים שתיארתם של העולם הזה, כן לעגן במפורש את הזכות הזאת לשלוח מלווה.
זה מבוסס על נוסח שגם נציגי הממשלה העבירו לנו. ההיבט הפלילי של העבירה, שאחר-כך בחוק הגברת האכיפה יש לו גם צדדים של עיצומים כספיים, אכיפה שהיא מנהלית, הוא על המעסיק ולא על ההורה. זה גם משהו שהותנה וזה מקובל בתחום הזה.
אחר-כך נקרא את הנוסח עצמו לפרטיו אבל זאת המסגרת.
תמי סלע
¶
יש זכות להורה או לבן משפחה להגיע וללוות באותה מתכונת שיש עד גיל 15. שוב, זה לאו דווקא לשבת שם כל הזמן על הסט אבל להיות שם.
לימור מגן תלם (ישראל ביתנו)
¶
כל הרעיון שבעצם בלי אישור הורים לא יכול להתקיים איזה אודישן או צילומים. אין מצב שההורה לא ידע שהבן או הבת נמצאים אצל סוכן כזה או אחר.
לימור מגן תלם (ישראל ביתנו)
¶
ואז הסוכן למעשה לא יוכל לקיים את האודישן בלי האישור הזה, האחריות היא עליו.
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
יתרה מכך. התיקון האחרון שעכשיו דיברנו עליו זה שאם אח או בן דוד או מישהו מהמשפחה רוצה להגיע לצילומים, אי-אפשר להגיד לו לא להגיע. אי-אפשר להגיד לו שהוא מפריע בעבודה.
רון כץ (יש עתיד)
¶
לימור ואני נתקלנו באודישנים שהתחילו בהודעות באינסטגרם בשעה 2 בלילה, שאחרי זה מגיעות לכל מיני בתים ודברים הזויים שקורים פה. זה יסגור בדיוק את הדברים האלה.
לימור מגן תלם (ישראל ביתנו)
¶
אנחנו רוצים שתספרי את הסיפור האישי שלך, את החוויות האישיות שלך, את כל הנושא של הניצול שקיים בעולם הזה. כל הנושא של האודישנים. בעיקר החשיבות של ליווי הורים.
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
לין, כרגע מתנהלת חקירת משטרה בנושא ולכן לא להיכנס לפרטים. לדבר על העיקרון ולא על תוכן.
לין פאר
¶
מה שקורה בעולם הדוגמנות, מעבר לניצול, זאת מניפולציה מאוד גדולה מכיוון הסוכן לאותן הנערות, הילדות או אפילו נשים.
אני הייתי בת 21, אם חד הורית לילד בן שנה כשעברתי את הדבר הזה. עברתי תקיפה נוראית תוך כדי ניצול ומניפולציה, זלזול בנשיות שלי ובעצם הורדה והשמצה לחלוטין לקרקע. אני הייתי בת 21 אבל בואו נדבר על ילדות בנות 16, 18, 19 או 21. שלא לדבר על בנות 14 וכל השאר, שמקבלות את ההודעות האלה מהסוכנים. הן מתרגשות ומרגישות בשמים בעננים ובשיא שלהן כשהן מגיעות בעצם לאותו אודישן.
נשים או ילדות שמגיעות לבד צריכות להתמודד עם הוואו הזה של הסוכן שמעריף מחמאות: את מדהימה, את מושלמת ואני יכול לעשות ממך כוכבת. שמענו את זה לא פעם אחת. פתאום אחרי זה, כשהוא נותן לה את הביטחון והרצון והרגשה שהיא מגשימה חלום, הוא מנצל אותה מינית. הוא מחפה את עצמו מינית. זה יכול לבוא אפילו במצבים של הטרדה מילולית שמשם זה מתחיל. אפילו בסטים של צילומים שעברתי היו שיחות כמו: תהיי יותר סקסית ותשדרי יותר. אני לא רוצה להגיד מין, אז בואו נגיד את זה ככה. באמת הסיפור שלי מאוד פתוח ומאוד גלוי ולכן אני לא מפחדת לדבר על הדברים איך שהם.
נשים עושות את זה. נשים וילדות עושות את זה. על אחת כמה וכמה כשאין אבא ואימא. אותן ילדות או נשים עברו חיים לא קלים, ילדות לא קלה ולא תמיד היו שם אבא ואימא שיתמכו ויהיו שם. יכול להיות שהן באו ממשפחות מפורקות. אני גדלתי בלי אבא לצורך העניין. גדלתי עם גבר שהיה מתעלל באימא שלי על תקן יומיומי, השפלות והכול. כך חונכתי וגדלתי וזה מה שראיתי. מבחינתי, כשהיו שולטים עלי, מבחינתי זה היה בסדר. היום כשאני בת 29, אחרי שעברתי דבר או שניים וחיים לא קלים, אני מבינה ויודעת להבדיל בין הרע לטוב, מה שפעם לא יכולתי לעשות. במיוחד כשמדובר על ילדות בנות 16 ו-18 שמבחינתי זה תינוקות, גוזלים.
יש לי ילד בן 8 ואני גם רוצה להביא גם בת לעולם הזה. אני רוצה שהעולם הזה יהיה טוב. אני שמחה שלימור פה ויהיה פה שינוי. אני מאמינה שיהיה פה שינוי כי אנחנו באמת הרעדנו את המדינה. פה לא יהיה מה שקורה בחו"ל. אנחנו יודעים מה קורה בחו"ל. אנחנו מדינת ישראל, אנחנו מדינה יהודית, שאמורה להיות כשרה. אנחנו צריכים לסמוך על זה שאנחנו יכולים לדעת כשאנחנו נכנסים לאיזו מסגרת כמו סוכנות דוגמנות ולהיות שקטות ושקטים.
זה התחיל בזה שהיו התעללויות בנשים, תקיפות מיניות בנשים וזה המשיך לזה שעכשיו גם גברים מדברים על זה. זה לא נעים, זה לא עולם שאנחנו רוצים להיות בו. אנחנו רוצים את השינוי, אנחנו חייבים את השינוי. הילדים שלנו כשיגדלו ירצו להגשים את עצמם ואת הדברים שלהם. נרצה להיות שם ולהיות בטוחים ובראש שקט שאנחנו יכולים לשחרר את הילדים שלנו, להיות לידם, לתמוך בהם ולדעת שאנחנו מביאים אותם למסגרת שאנחנו יכולים לסמוך על מי שמולנו. זה ממש חשוב.
אני ממש שמחה שלימור עושה עכשיו את כל התהליך הזה יחד איתכם. ליווי הורים זה מחויב. ההורים אמורים להיות נוכחים. אם זה היה תלוי בי, מבחינתי, גם גיל 18 וגם גיל 20 זה עדיין ילדה טיפשה. זאת ילדה שהיא בצומת דרכים, תלוי מאיפה היא באה. גם כשיש משפחות שהן ברמה, גם שם יש בלבולים בכל הלחץ החברתי.
כמישהי שעברה את זה בגיל מבוגר יחסית, לקח לי הרבה מאוד שנים להבין שאני לא צריכה לשנוא את עצמי, להסתכל על עצמי במראה ולהיגעל מעצמי כי אני בסך הכול, רק אחרי שנים הבנתי מה שעברתי. קיבלתי את מה שעברתי. באמת ישנתי עם זה, חיה עם זה ומגדלת את הילד עם זה ועובדת בעבודה מסודרת עם זה, בידיעה שזה מה שחוויתי אבל יום אחד זה אמור להיעצר. אם לא כל העניין של ME2, לא היינו מדברות בחיים. ME2 זה בעצם מה שגרם לנו לקום, לדבר, להיות חזקות ולהרגיש שיש מאחורינו גב של נשים וגברים, ממשלה וכנסת וכל השאר, שבאמת מקשיבים לנו, שיש לנו את המילה שלנו ואנחנו שמות נקודה וסוף.
ברוך השם שזה מה שקורה. אני באמת שמחה להיות פה. אני ממש מאמינה שיהיה פה את השינוי הזה, בזכותנו, בזכותכם, בזכותי ובזכות עוד הרבה נשים, גברים וילדים שעברו וחוו ועברו המון.
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
תודה רבה.
אני רוצה רגע להקריא חלק משפטי:
כידוע, ישיבת הוועדה מוקלטת ומשודרת, נרשם פרוטוקול וגם שידור הישיבה יפורסם באתר האינטרנט של הכנסת. ככל שיעלו עניינים הנוגעים לקטינות וקטינים שיש חשש שעברו הטרדה מינית או פגיעה מינית, עבירת אלימות או עבירה של התעללות, שיעלה דבר שיש בו לייחס להם עבירה, או מקשר אותם לבדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטריים, או להליך פלילי המתנהל בבית המשפט, חל איסור על פרטים מזוהים שלהם ולכן הם לא יצולמו או יוקלטו ולא ייכללו פרטים מזהים שלהם בפרוטוקול הדיון.
כמו כן, בגלל רגישות הנושאים הצפויים לעלות בישיבה זאת, אני קובעת כי בהתאם לסעיף 120 לתקנון הכנסת, ככל שתהיה בקשה או יעלה צורך, יימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים מזהים של דוברים או קטינים או ככל שזה יידרש לבקשת משתתף אחר בישיבה, אם העמדת הפרוטוקול לעיון הציבור עשויה לגרום נזק למי שביקש זאת או לזולתו.
תודה לין.
אני רוצה לעבור לרן בוקר.
רן בוקר
¶
בוקר טוב לכולם. אני כותב בוויינט כבר 11 שנים. לפני שנתיים או שלוש התחלנו בתחקיר על עבודת סוכנויות הדוגמנות. זאת למעשה סוג של שיטה והיא פוגעת בעיקר בנשים אבל גם בגברים בשני רבדים שצריך להיות ערים להם. הראשון, זה הרובד של הפגיעה המינית, כפי שסיפרה פה לין פאר. אני יכול להעיד ששיר הרוש, לדוגמה, טענה שהוטרדה לכאורה על-ידי שי אביטל. היא היתה רק בת 15 כשהגיעה אליו למשרד כי היא חלמה להיות דוגמנית. לפי הסיפור שלה, הוא ראה אותה מטיילת בתל-אביב והזמין אותה לסטודיו.
רן בוקר
¶
היא בגירה והיא התראיינה על זה בעצמה. זה לא שאני חושף פה את הפרטים שלה. היא התראיינה על זה בוויינט והיום היא בגירה. היא גם הגישה תלונה במשטרה נגדו.
בכל אופן, אני מנסה לומר שכשהיא הלכה אליו למשרד היא היתה בת 15. מה רע עבור ילדה מבאר-שבע שמקבלת הזדמנות מסוכן דוגמניות בכיר ככל שיהיה לעלות אליו למשרד ואז לטענתה - - -
רן בוקר
¶
המשרד היה בתל-אביב. זה של שי אביטל.
תנו לי לסיים ואחר-כך תשאלו מה שאתם רוצים. זה מאוד חשוב מה שאני רוצה להגיד.
אז מה רע עבור ילדה מבאר-שבע שמגיעה לתל-אביב כדי לקבל חותמת של סוכן דוגמניות בכיר? כשהיא עולה אליו למשרד היא מגלה שהוא מודד לה היקפים ונוגע לה בצורה שמאוד לא נוחה לה לטענתה. זה הכול לכאורה כי הנושא הזה במשטרה.
רובד נוסף שיש בעניין הזה של סוכנויות הדוגמניות וסוכנויות המשחק זה הרובד הכלכלי. שני הרבדים האלה פוגעים בעיקר באנשים מהפריפריה, לפחות לפי הבדיקה שלנו. אלה אנשים שרחוקים מהמרכז ואנשים שהיכולת הכלכלית שלהם לא גדולה. מה זה אומר פגיעה ברובד הכלכלי? זה נורא קל ופשוט. השיטה היא שיטה שלא משנה כמה תחקירים נעשה, גם אם נעשה עוד 200 תחקירים, הסוכנויות המתחלפות בשמות שלהן ומחליפות שמות. לכן כל תחקיר זה כמו דג בים וקשה לעקוב אחרי זה.
השיטה היא פשוטה. הם דגים את הבנות והבנים דרך הרשתות החברתיות. הם מפרסמים פרסומות של תוכניות ושל סדרות מפורסמות. אם אתם רוצים לככב בסדרה איקס או וואי, תשלחו לנו הודעה. אותם ילדים צעירים שולחים הודעה ברשתות החברתיות ואז אומרים להם לבוא לאודישן כדי להירשם לסוכנות.
הם באים לאודישן עם האבא או האימא, וגם על זה יש לי מה לומר. גם אם זה עם האבא או האימא, הם מגיעים לאודישן ושם מוצג להם מצג שווא לגמרי. אומרים להם, בואו תעשו אודישן. הרבה פעמים הם מכניסים אותם לחדר ועושים להם אודישן מול מצלמה. מושיבים שם שני צעירים פייק בחוץ כדי שיגידו להם שהם לא יתקבלו, אבל כל מי שדיברתי איתו התקבל לסוכנויות האלה. אלה סוכנויות קש ותכף אסביר.
כל מי שדיברתי איתו התקבל לסוכנויות האלה, לא משנה מה יכולת המשחק שלו. אז מעבירים אותם אודישן ואומרים להם שכדי להיות בסוכנות אתם צריכים לשלם כסף כי אתם צריכים לעשות קורס. הבוק של התמונות עלינו, אל תדאגו, אבל הקורס למשחק, אתם צריכים לשלם לנו. כמה עולה הקורס הזה? 6,400 שקלים, 8,000 שקלים.
איזו סוכנות מתוקנת מתנה את זה שטלנט יבוא אליה וישתתף בקורס למשחק משלה בלי קורס למשחק מסודר בכלל? אין לזה אח ורע. כל הסוכנויות האלה זה סוכנויות לא רציניות שצריך מאוד להיזהר מהן.
בשורה התחתונה, אני מנסה לומר זה שאותן סוכנויות לוקחות 8,000 שקלים מאנשים ואנשים לא רואים תמונה. בסוף, אותם אנשים, נפגעים גם ברובד הכלכלי וגם ברובע המיני, כמו שראינו בסיפור של שיר הרוש.
הצעת החוק הזאת של חבר הכנסת רון כץ היא חשובה מאוד אבל למעשה היא כמו פלסטר מהסיבה, שכמו שאמרתי, הסוכנויות האלה מתחלפות כל הזמן והן גם מפעילות לחץ אדיר בין אם ההורה נמצא עם הילד בחדר או לא. הן גורמות תחושה שאתה צריך עכשיו לחתום כי אם לא, לא יהיה לך מקום. בסוף זה אנשים שהם לא עשירים, זה אנשים שאין להם את הכסף הזה.
אני חייב לומר שמאז פרסום התחקיר הזה בוויינט לפני שנתיים, אני מקבל לדעתי 3-4 הודעות בחודש מאנשים שנדפקו ולא יודעים מה לעשות עם הכסף שלהם כי הם צריכים אותו חזרה כי הם מבינים שעבדו עליהם בסופו של דבר. הרבה פעמים אנחנו מתערבים, לא בשביל הפרסום, ומנסים לעזור אבל אלה אנשים שלא בהכרח מקשיבים.
צריך לומר עוד דבר. כל מה שהאנשים האלה עושים מבחינה חוזית זה כשר. הם אנשים מאוד מאוד חכמים. הכול אצלם כשר, הכול אצלם הולך לפי הספר. אתה לא יכול לתבוע אותם ואם אתה תתבע אותם, קרוב לוודאי שתלך להליך משפטי נורא ארוך שבסופו של דבר, אחרי שאתה מיואש, אתה תשלם הרבה יותר מה-8,000 שכבר הפסדת. לכן מה שקורה זה "שיטת מצליח". מנצלים אנשים חלשים, מוחלשים. אנשים מהפריפריה שהם לאו דווקא מוחלשים אבל בדרך-כלל האנשים המוחלשים הם אלה שהולכים לזה. מי שיודע לא מתקרב לסוכנויות האלה.
זה הסיפור הגדול ואני באמת חושב שיעשה טוב עכשיו אם תוסיפו אולי ותמצאו דרך חוקית למצוא אפשרות להוסיף, שגם אם הורה נמצא בחדר עם הקטין, תהיה אפשרות תוך 48 שעות לבטל את ההסכם בעניינו של הקטין בלבד, כדי כמובן לא לפגוע בחופש העיסוק. אותם צעירים שחולמים באים למשרדים של הסוכנויות ושם מלחיצים אותם. הם חותמים על החוזים ואז מגיעים הביתה ושואלים מה עשיתי. כשהם מבקשים לבטל תוך 24 שעות אומרים להם שיש דמי ביטול של 25%. אני לא מבטל חוזה, אתה חתמת.
גם לזה, לדעתי, צריך לשים לב. שוב, זה אנשים שכל שקל חשוב להם. היתה לי בתחקיר חיילת. זה היה או טיפול שיניים או להגשים חלום. היא הלכה להגשים חלום והיא לא ידעה שהחלום הזה נמצא בפח הזבל כי לשם הלך הכסף שלה.
תמי סלע
¶
הערה אחת למה שעלה פה. יש פה היבטים שהם באמת יותר של הניצול הכלכלי שבעיניי נוגעים יותר לחוק הגנת הצרכן ואולי תיקונים שראוי לעשות שם. יש גם היום הוראות לגבי אפשרות לביטול כל מיני עסקאות שיש בהן ניצול כלכלי וניצול חולשה. צריך לבחון האם זה חל או לא חל והאם נדרשים תיקונים כדי לכסות תופעות כאלה ולאפשר תקופה של ביטול, אבל זה קצת חורג מהמסגרת כאן.
אני כן אציין עוד דבר, גם אחרי דברים שאמרה לין. זה עלה בדיון שהיה בוועדת החינוך לפני כחודשיים על הטרדות מיניות בעולם האופנה והדוגמנות. היו שם גם נציגים של איגודי השחקנים והתסריטאים ובתחום שלהם יש אמנה שגובשה בשנים האחרונות, גם בסיוע של אגוד מרכזי הסיוע כדי גם לייצר הליך בירור ועוד כל מיני הגנות בפרקטיקה של ההתנהלות של הדברים. הם בעצם הסכימו שיהיה ממונה בסט שהוא אחראי לוודא את הכללים. יש הרבה כללים לגבי העסקת קטינים בתחום, כמו שאמרתי קודם. לבחון שהם מתקיימים, שיש כתובת, שאם יש בעיה יש אל מי לפנות. יש איזה אבא ואימא לנערות ולנערים.
רן בוקר
¶
כן, אבל זה כבר שהם מגיעים לסט. את יודעת כמה זמן עובר עד שהם מגיעים לסט? עד יודעת כמה ניצול הם יכולים לעבור עד שהם מגיעים לסט?
תמי סלע
¶
זה לא משהו הרמטי אבל זה יכול להיות משהו שלפחות בחלק מהמקרים ישפר את המצב ואת הפרקטיקה של ההתנהלות. זה עלה גם אז כקריאה של ועדת החינוך לאיגודים שמעסיקים, הסוכנים, הדוגמניות, לייצר אמנה כזאת, לייצר שיח בנושא הזה וכלים מעשיים, כי גם להם אין עניין שהתופעות האלה יתרחשו והנערות ייפגעו.
תמי סלע
¶
האמנה הזאת היא אמנת ארגוני יוצרים ועובדים למניעה וטיפול בהפרדה מינית בקולנוע ובטלוויזיה. יש בה גם היבטים של מינוי ממונה, גם הליך בירור, גם עריכת מפגשים והדרכות לחברי האיגודים אחת לשנה. התייחסות לסצנות שכוללות ערום, שזה יכול להיות רלוונטי גם לתחום הזה. זה דורש באמת לחבר בין האיגודים, לייצר שיח, שולחן עגול ולראות אם אפשר להתאים חלק מהדברים. זה מצריך איזו עבודה אבל זה יכול להיות מאוד משמעותי בפרקטיקה.
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
לקחת את אמנת השחקנים ולהתאים אותה לכל מה שקשור לעולם הדוגמנות בעצם. זה עוד רשת ביטחון.
זיוה מיכאל
¶
אני כאן מדברת גם בשם עוד סוכנויות שפעילות הרבה שנים בשוק ועושות עבודה נהדרת. אני זאת שגם יזמתי לאורך השנים וניסיתי לקרב את הנושא הזה כמה שיותר לכנסת כדי ליצור חוק. הרי. אני באה לזה ממקום אחר. החוק צריך להיות מתן רישיון להיות סוכן. היום, הנוסח הזה של דוגמניות הוא משהו שמאוד השתנה. אני קיימת בשוק 30 שנה. אין היום בשוק את ההגדרה דוגמניות. היום זה יותר להתפרסם. אני חושבת שמה שעדכנתם בהופעות פרסום, עבודות נוער בהקשר צילומים לצרכי פרסום זה הדיוק כי יש משפיענים, יש שחקנים והשוק מאוד פתוח להגדרה.
כמו שרן דיבר, יש משהו בסוכנויות שמגיע לשני נתיבי ניצול. אחד, זה באמת הרמאות ושניים זה הניצול המיני. כשחשבתי על שני האפיקים הבעייתיים וחשבתי איך אני בעצם מגיעה לפתור את זה. יש פה סוכנויות שעובדות יפה, עושות נכון ולא גובות שקל והכול נעשה בצורה מאוד מכובדת במשרדים בפורמט בדיוק של חו"ל.
אז אני הגעתי לכנסת וגם דיברתי עם חבר הכנסת רון כץ, כדי להסביר בעצם איך זה עובד בחו"ל ובואו רגע נבין איך מתקנים את זה בארץ. הדבר הכי חשוב בעיניי זה להוציא רישיון להיות סוכן. סוכן מייצג, מתווך, כל ההגדרות שמופיעות בחוק עד גיל 15. אנחנו עובדים לפי החוק עד גיל 15 ואפשר להגיד שהוא מכן. אבל אני חייבת לציין שאין מספיק אכיפה. יש היום סוכנויות שגובות כספים שלא צריך. כמו שרן סיפר, יש המון המון ניצול שבכלל לא מטופל. אני בטוחה שיש תלונות אבל אף אחד באמת לא מרים את הכפפה ועושה עם זה משהו. אז אם אפשר היה לנתב את כל העשייה הזאת, להוציא רישיון. אתה רוצה להיות סוכן או מתווך, אתה צריך קודם כל לעמוד בתנאי רישיון מאוד ברורים שמגדירים את כל הדברים שחשובים כדי למנוע את כל הבעיות האלה.
בנוסף, הנתיב כדי לקבל רישיון צריך להיות מאוד ברור והבסיס הוא שלא יהיה ניצול מיני, שלא יהיו תלונות, שגם לא יגבו כספים. רן דיבר על זה. אלי מגיעים למשרד ברמה היומיומית אנשים שלא עשו גשר בשיניים ונתנו את ה-8,000 שקלים לאיזה סוכן כי הוא הבטיח להם. כואב לי הלב. אין לי גם מה לעשות עם האנשים האלה ולקדם אותם מקצועית ולהוביל אותם לכיוון החלום שלהם. מצב של שררה ושל ניצול יכול להיות בכל הענפים. אם אתה אבא של ילדה שהיא מפורסמת, אתה גם יכול לנצל את המעמד הזה.
תראו, אני מתראיינת, מדברת, מספרת, בוכה, מבקשת, מתחננת, לא להוציא שקל על בוק. בטח ובטח לא לבוא לסוכן שנמצא בבית. כמו שרן אמר והוא צודק, היום הסוכנות נקראת א' א' פרסום ומחר היא א' א' ג' פרסום. לך עכשיו תמצא את כולם. זה לא הגיוני וזה בלתי אפשרי.
כן אפשרי להשקיע בקמפיין פרסומי ולהסביר שאם אתה רוצה להתקדם בתחום. היום גם הנוער לא אומר אני רוצה להיות דוגמן או שחקן, היום הם רוצים להיות מפורסמים. זאת עוד בעיה בדרך הזאת שלניו כדי לנסות לאגד את זה, לאכוף את זה ולהגדיר לאנשים ממה להיזהר. איפה המוקשים נמצאים ואיך אתם מדלגים ולא נופלים בהם.
אני חושבת וזה גם מה שניסיתי להגיד בפגישות שלי. צריך להגדיר נכון איך לקבל רישיון של סוכן ומה ההגדרות האלה כוללות ואז ננסה למזער.
תמי סלע
¶
שוב, עד גיל 15 באמת התקנות מחייבות היתר. יש את התשתית לדבר הזה. עד גיל 15 יש ממש מנגנון של מתן היתר למתווך.
זיוה מיכאל
¶
על כל ילד מתחת לגיל 15 שאנחנו מייצגים, אנחנו מבקשים היתר. לפני כל עבודה של ילד עד גיל 15, כמובן צריך להביא אישור רופא, אישור מורה בית ספר, אישור הורים. הכול מאוד מסודר. אבל להגיד לכם סוכנויות – אני מתביישת לקרוא להם סוכנויות – כל מיני אנשים שאומרים לילדה בת 10 או 11: בואי תהיי ככה או ככה, או שהיא עונה לאיזו מודעה. לעיתים ההורים יותר גרועים מהילד. הם אלה שדוחפים, הם אלה שמשלמים, הם אלה שמאבדים את הראייה וחושבים שהבת שלהם היא הבר רפאלי הבאה. אני גם האימא ותכף אני גם הסוכנת. ככה זה עובד.
לכן, ההגנה מהמקום הזה היא יותר קשה כי לא הילדים בעייתיים אלא ההורים הרבה יותר. אם אנחנו רוצים להגן על התעשייה הזאת – אני יושבת פה וכואב לי הלב. אני בעסק הזה המון המון שנים ואני רואה את הדברים היפים. אין זמן אבל הייתי מספרת ומראה קריירות מדהימות בארץ ובחו"ל. בזמן שאנו מדברים, חצי מהסוכנות שלי נמצאת בשבועות אופנה בעולם. עובדים כמו לא יודעת מה. כואב לי הלב שבגלל אנשי שוליים נוראיים אנחנו נכליל את כולנו בדבר הזה.
לימור מגן תלם (ישראל ביתנו)
¶
גברתי היושבת-ראש, אני אגב הגשתי כבר הצעת חוק. בדיוק אמרתי פה לחבר הכנסת רון כץ שאני אשמח אם הוא יצטרף אלי, להסדיר את הנושא של סוכן הדוגמניות ברישיון. אני אשמח באמת אם רון כץ יצטרף אלי ואם תהיה גם של יושבת-הראש כדי שנקדם את זה.
אופיר ואזנה
¶
באמת זיוה אמרה דברים נכונים. היא חברתי למקצוע ואני מצטרף אליה. יצא לנו לא פעם להיפגש על-מנת לקדם את כל עניין הרישיון לסוכני הדוגמניות.
אני אציג את עצמי. אני אופיר מטי פור יו. אני כבר 20 שנה בענף הזה ו-15 שנים מתוכם אני סוכן. הועלו פה מספר דברים שלמעשה הם קצת מכלילים את כל הסוכנים וזה פוגע במקצוע שלנו. בסופו של דבר, הריקושטים אנחנו סופגים אותם, הסוכנים שקיימים בתחום. אלה שאתם מדברים עליהם בסופו של דבר הם כבר לא נמצאים בתחום בשלב מסוים. הם מתאדים מהתחום הזה.
לגבי מה שרן העלה, אני חייב לציין שהרשתות החברתיות כמו וויינט, וואלה וכיוצא בזה, גם יכולות לעזור ולמנוע את הדברים האלה על-ידי זה שהם לא יתנו לאותם סוכני שוליים להקים את הבאנרים האלה שהוא מדבר עליהם, שמושכים את הילדים לכל הדברים האלה. זה גם היבט כלכלי שמסתכלים עליהם מערכות האינטרנט למיניהן. למעשה הם מקימים באנרים שמושכים את הילדים אליהם.
לגבי עניין שהעליתם של חושפנות והטרדות למיניהן, אני חושב שאצל הסוכנים שאני מכיר, אצל כל הקולגות שלי בתחום, נמצאים אנשים טובים. עם כל זה שאנחנו מתחרים אחד בשני הם אנשים טובים. בסופו של דבר, אני חושב שדווקא ברשת החברתית, אם זה אינסטגרם או פייסבוק, יש הרבה יותר הטרדות מיניות והרבה יותר חושפנות מאשר בתעשייה שלנו. אני חושב שדווקא התעשייה שלנו בישראל היא תעשייה יחסית סולידית ביחס לעולם כולו. כן אנחנו מתייחסים בכבוד לדוגמניות, לדוגמנים, לילדים. מקרה של סוכן אחד הפך את כל התחום הזה למשהו שהוא לא כל-כך טוב.
זה קצת חורה לי לשמוע את כל הדברים האלה כי אנחנו כל-כך הרבה זמן בתחום הזה וזה מצער מאוד שהדברים כך מוצגים.
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
הדברים מוצגים מאחר ויש מקרים וזה לא אחד או שניים. אם זאת לא היתה הופכת להיות סוג של תופעה כנראה שלא פה בכנסת על-מנת לתקן אותה.
אנחנו כמובן חלילה לא מצביעים על-כך שכל סוכנויות הדוגמניות פועלים באופן הזה, חלילה וחס. לכן גם קיבלתם את זכות הדיבור כדי לסנגר על המקצוע שלכם. לחלוטין זה לא המקרה.
עם זאת, בכל מקצוע שבו יש אנשים ישרים וטובים שפועלים כראוי, יש גם הרבה חאפרים והרבה מאוד אנשים לא טובים שמנצלים את הבמה הזאת. ברגע שזאת הופכת להיות תופעה וילדים, קטינים ואנשים נפגעים, מחובתה של הכנסת גם לקיים על זה דיון ובוודאי לעשות תיקוני חקיקה. זאת העבודה שלנו. בשביל זה אנחנו כאן, כדי להגן על האזרחים.
עורכת דין טפת רייף קרבר, איגוד מרכזי הסיוע. ברוכים הבאים, את החלפת את איילת. המון בהצלחה בתפקיד אתם עושים עבודת קודש.
טפת רייף-קרבר
¶
תודה רבה. אני לא אחזור על הדברים החשובים שחבריי פה אמרו אבל אנחנו מבינים כמה עולם הפרסום והדוגמנות מהווה קרקע פורייה לניצול ולפגיעות מיניות. השאלה שלנו היא, האם זה שההורים יתנו הסכמה בכתב יספיק לזה שלא יהיו פגיעות מיניות וניצול במרחב של הסט?
אנחנו מאוד מאוד בעד האמנה שהיועצת המשפטית הסבירה עליה. השאלה, האם יש לאמנה הזאת שיניים? ברגע שזה לא נכנס לחקיקה, האם יש לזה שיניים וזה יעבוד והסוכנים באמת מקיימים את האמנה וממנים ממונה על הסט שאפשר לפנות אליו אם יש איזו בעיה. השאלה אם לא צריך כן לחייב את ההורים להצטרף וללוות את הילדים לאודישנים? אנחנו רואים ושמענו כמה פגיעות מיניות קורות בעולם הזה ובתחום הזה. השאלה, האם לא צריך לחייב בעצם ליווי של הורים. לחילופין, את הנושא של הממונה להכניס לחקיקה.
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
דוברת אחרונה לפני משרדי הממשלה, פרופסור יעל לצר מאוניברסיטת חיפה.
לא נמצאת, אנחנו ממשיכים.
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
נועם הרחול מהנוער העובד והלומד. לאחר מכן מועצת התלמידים והנוער, מאיה כהן. אנחנו חייבים להתקדם כי זמננו קצר.
נעם הרחול
¶
אני מהסתדרות הנוער העובד והלומד. אני רוצה לדבר קצת דווקא על עניין הזכויות בעובדה. מה שרן העלה, אני גם נפגשתי איתו בשנה שעברה לאחר שהגיע אלינו איזה מקרה של נערה שטענה שלא קיבלה שכר מינימום מחברות התיווך. התחלתי לדבר עם כל מיני נערות שעבדו שם ושהבטיחו להן כל מיני דברים אלה ואחרים. גם קראתי את החוזים שהם חתמו עליהם. הם חותמים על חוזה שבו הן צריכות להביא עמלה של 25% מהכסף שהן מקבלות.
נעם הרחול
¶
נכון, אני מבינה. אני רק מדגישה את עניין תנאי העבודה וגם את זה שהם לא מקבלים שכר מינימום ומחתימים אותם על חוזים שבהם אין קשר בין עובד למעביד.
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
שוב, את צודקת רק שזה לא החוק. אנחנו כאן בדיוק על חוק. אנחנו פה בדיון מאוד ספציפי.
מאיה כהן, מועצת תלמידים.
מאיה כהן
¶
אני נציגת מועצת התלמידים הארצית ותלמידת כיתה יב'. הייתי רוצה להתייחס להיבט שפחות דובר פה וזה ההיבט הרגשי של הנוער. אנחנו בני הנוער בגיל הזה נעים אחרי חלום שנרקם במוח שלנו לאורך השנים. אני מאמינה שסוכן שיזהה בן נוער ללא אפוטרופוס עשוי להגדיל את החלום הזה ולתאר אותו במושגים הרבה יותר ורודים ונוצצים עד כדי מנותקים מהמציאות, מבלי לקחת בחשבון את מחיר האכזבה הנפשית של אותו נער ונערה. בגלל זה, גם בגילאים 15 ו-16 חשוב שינכחו בפגישות עם הסוכנים גם ההורים והמבוגרים כדי באמת לשמור על הילד עם רגליים על הקרקע. זה עניין מאוד חשוב שצריכים לשים עליו. כל זה מעבר לפן המיני ולפן העסקי.
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
אתם מדברים על זה במועצת התלמידים? מעבירים את זה לבתי הספר? אולי להעלות מודעות של בני נוער?
מאיה כהן
¶
אני יכולה להגיד ממה שאני רואה. בזמן האחרון אנחנו רואים עוד ועוד מקרים של בני נוער שמנסים לפרוץ בעולם הזה. הולכים כל יום לאודישנים, מפסידים בית ספר, עם כל הנהלים ועם כל הכללים. התלמידים והתלמידות שזה החלום שלהם, לא מגיעים לבית הספר אם יש אודישן או יש צילומים למשהו כזה או אחר. כן יש דיבורים על זה, כן יש שיחות עם מחנכים בשיעורי חינוך. זה משהו שאנחנו הבאנו מטעמנו וזה לא במערכת החינוך בצורה כזאת האחרת אבל זה נושא שמאוד חשוב להתייחס אליו ולהשאיר את הילדים עם הרגליים על הקרקע כדי שלא ייפגעו בהמשך והם יצטרכו ללכת לטיפולים פסיכולוגיים ונפשיים וכל ההפרעות שיכולות להיגרם כתוצאה מזה שאתה ממצה את עצמך ומגשים את החלום.
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
תדעו לכם שמועצות התלמידים תמיד מדברים ובדרך-כלל יש להם את היכולת להעביר בתמצות דיון של שעה שלמה. זה פשוט מדהים לראות את זה בכל פעם מחדש. יישר כוח.
תמי סלע
¶
בהקשר הזה רציתי לומר שיש חוזר של מנכ"ל משרד החינוך בהקשר הזה, שכן מדבר על החשיבות לדבר על התופעה וגם לחשוף את המורים והמנהלים לעניין הזה כדי שזה ידובר בכיתות. אני לא יודעת עד כמה זה נאכף.
רון כץ (יש עתיד)
¶
אני יכול לומר שהייתי ראש מנהל החינוך בעיר גדולה ואני לא מכיר מקרים שמישהו יישם את זה.
תמי סלע
¶
יש איסור כניסה של סוכנים למוסדות החינוך, אולי על זה כן. כנראה לגבי העלאת המודעות בשיעורי כישורי חיים - - -
רון כץ (יש עתיד)
¶
הבעיה שהרשתות החברתיות פתחו להן נישה, שהם פשוט מזמינים אותם אליהם הביתה. זאת הבעיה. ככה גם נולד כל הסיפור הזה.
לין פאר
¶
את רואה בעצם מולך בניין מאוד גדול. אין לך מושג. אני בזמנו לא ידעתי אם זה משרד או בית. מבחינתי זה משרד. אני באה לאודישן במשרד ואז מתפלאת.
צביקה גוטליב
¶
אני מודה לכם על הדיון החשוב הזה. אנחנו מכירים קולנוע, טלוויזיה ופרסומות כולנו חושבים שזה מאוד חשוב. לכולנו יש ילדים ואנחנו חושבים שמאוד חשוב לשמור עליהם ולהגן עליהם. השילוב של הורים והצורך שהם יגיעו לאודישנים הוא מאוד חשוב. אצלנו בתעשייה, לפחות האודישנים מתקיימים על-ידי מלהקות נשים. כמעט אף פעם לא בן אדם אחד באירוע כזה.
חשוב להבין שיש הרבה הפקות ופרסומות ודברים כאלה שבהם משתתפים ילדים בני 15 עד 17 וכן צריך להכניס את ההורים כי נורא חשוב לשמור על הילדים. מצד שני, לא להכניס את הבירוקרטיה של אישור משרד הכלכלה, אישור משרד כזה או אחר. זה מסרבל לחלוטין את העבודה על הפקות. לשמור על הילדים זה מאוד חשוב אבל בואו נשאיר את הבירוקרטיה מחוץ לזה כי זה מאוד מסרבל.
בקשה אחת קטנה כל הכבוד ויישר כוח על היוזמה הזאת ועל הצעת החוק.
אורטל אהרוני
¶
בוקר טוב לכולם. משרד הכלכלה מברך על ההצעה בכל מה שקשור לליווי ההורי. אני יכולה להגיד לכם שהיום אני מכהנת כראש תחום חוק עבודת הנוער ואני אחראית למעשה על כל מה שקשור לבחינת היתרים להעסקת ילדים, בין אם זה בהופעות, בין אם זה בפרסומות וכמובן בתיווך ילדים. אני מכירה את החברים ששוחחו איתנו, גם אופיר וגם זיוה. מדובר בסוכנויות נורמטיביות. בעלי סוכנויות שישבו אצלי במשרד.
אני אתן לכם סקירה מהירה על מה שקורה היום כדי שתבינו את החקיקה הקיימת. נכון להיום, בכל מה שקשור לעד גיל 15, משרד העבודה קורא לסוכן החדש. אני יושבת איתו, מסבירה לו את הנהלים ומה מותר ומה אסור. עוד לפני כן בודקת את הרישום הפלילי שלו כדי לוודא שאין חלילה איזו מגבלה. מקבלת את התשובה מהמשטרה. במהלך השיח מסבירה לו את גבולות הגזרה, מה מותר ומה אסור ואז הוא מתחיל בייצוג ילדים.
ייצוג ילדים זה החלק הראשוני. הסוכן בעצם מקבל היתר לתווך את הילד. יש היתר נוסף שאנחנו אחראים עליו שזה נקרא היתר העסקה. היתר העסקה הוא ההיתר שמבקש מאיתנו המעסיק, בעל התאגיד או בעל חברת הפרסום או בעל חברת ההפקה. אני חייבת להגיד שאני מכירה את צביקה באופן אישי. מדובר בסך הכול בשוק נורמטיבי. זה חברים שמעוניינים להעסיק ילדים. אני מגיעה לשטח, אני רואה את הילדים שמופיעים בפרסומות ואני רואה את ההורים שמתלווים אליהם. אני תמיד מוודאה שזה לא על חשבון שעות לימודים. אנחנו מאוד מקפידים על זה. עוד לפני שאני יוצאת לשטח אני מקבלת הרי את המסמכים כי מבקשים מאיתנו היתר. אנחנו מוודאים מה הם שעות ההגעה.
לדוגמה, כתוב שילד צריך להגיעה בשעה 11 ואני רואה שזה לא ילד בן 4 בגן, אז אני אומרת ומעירה וכמובן הם צריכים לשנות בהתאם את הדברים. אז סך הכול בגדול חשוב לציין שמדובר בשוק נורמטיבי.
הליווי ההורי הוא ליווי מאוד חשוב.
אורטל אהרוני
¶
אני יכולה לתת לך נתונים. שנת 2020-2021 היתה שנת קורונה. אני יכולה להגיד לכם שבשנת 2021 קיבלו 2,364 ילדים היתרים לכ-35 סוכנויות.
אורטל אהרוני
¶
ב-2019, שזה שנה לפני הקורונה, המספר היה 36 סוכנויות שקיבלו 1,383 היתרי תיווך. אבל היתרי העסקה היו מוכפלים. זאת אומרת, העסקה של הילדים בפרסומות ובהפקות בעקבות הקורונה כמובן המקרים ירדו.
סך הכול מדובר באנשים שחייבים להגיע אלי למשרד. הם נפגשים איתנו, מקבלים את גבולות הגזרה ויודעים מה מותר ומה אסור. אני יכולה להגיד לכם שמבחינת נתונים, אני עובדת היום מול כ-67 סוכנויות שמוזנות אצלנו במערכת. הסוכנויות האלה גם כוללות אימהות - - -
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
איך אותו ילד או ההורה יודע אם יש היתר לאותו אדם? אולי הוא עובד בלי היתר ואף אחד לא יודע?
אורטל אהרוני
¶
מי שאמור לעצור אותו זה המעסיק. בעצם אני קוראת לסוכנים סוג של שגרירים. זאת אומרת, אם עכשיו יש מעסיק שמעוניין להעסיק ילד, אני שואלת אותו בהגשת הבקשה, איך ליהקת את הילד?
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
את צודקת אבל אנחנו מדברים פה עוד לפני שזה מגיע לאיזה סוג של מעסיק. ילד בא לאודישנים, אנחנו דיברנו על זה. אחר-כך זה בוק ובוק שעולה כסף. איפה ואיפה המעסיק? אין בכלל כוונה לחבר אותו למעסיק. אין מעסיק שם בסוף הדרך.
אורטל אהרוני
¶
יש כמובן אפשרות להסתכל באינטרנט. גם אני אימא לילדים ואם אני הייתי במקום הזה, הייתי מסתכלת באינטרנט ובודקת מה מותר ומה אסור. מי נמצא כרגע עם היתרים. אפשר לדעת מי נמצא עם היתרים.
ברגע שהסוכנים מגיעים אלינו, הם אמורים לעבוד בהתאם לדרישות ולתקנות.
תמי סלע
¶
בואו נזכור, הכול עד גיל 15. אני לא יודעת למה לאור מה ששמענו פה וההצעות המקוריות, היתה התנגדות כל-כך גדולה בעצם להחיל את המנגנון המסודר עד לגיל קצת יותר בוגר?
רון כץ (יש עתיד)
¶
זה כמו הילד הטוב בכיתה. בעצם, על מי הרגולציה הזאת חלה? על הטובים. זאת הבעיה. היא אמורה לחול על כולם אבל בסוף היא חלה על הטובים. זיוה כזאת שישבה אצלי אז היא באמת עברה את התהליך והיא מוכרת והכול בסדר. דווקא החאפרים לא מגיעים אליך. הם אלו שיפרסמו את המודעה באינטרנט והם אלו שיעשו אודישנים. הם בדיוק המקרים שאנחנו רוצים למנוע. שם אנחנו צריכים להיות יצירתיים.
אורטל אהרוני
¶
אלה המקרים שהגיעו לאגף האכיפה הפלילי. היו לנו כבר כמה מקרים. אני חושבת שאני לא יכולה לתת את הנתונים כי זה בהליכי חקירה. כשאנחנו מקבלים תלונות, יש לנו יחידה שעוסקת בתלונות. אנחנו מעבירים את זה.
אורטל אהרוני
¶
בוודאי. נמצאים באתר משרד הכלכלה. הם יכולים להגיע אלינו ומגיעים אלינו לא מעט.
תראה, יש הבדל בין סוכן שהוא קיים במערכת והוא מבצע עבירה. למשל, לגבות כספים שלא כדין או לייצג ילד ללא היתר תיווך. באותם מקרים מתבצע הליך של שימוע. אני בעצם משמעת אותו על כך שהוא לא עמד בתקנות.
ההבדל השני הוא, שיש לנו סוכנים שאין להם בכלל היתר, כמו שציינת. באותם אנשים אני לא יכולה לטפל. יש לנו את אגף האכיפה שיכול לקבל את המידע וכמובן להתחיל בהליך חקירה.
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
אני חושבת שזה השלב לשאול את 105 שגם נמצאים איתנו בזום. לשאול אותם אם הם מקבלים פניות.
אורטל אהרוני
¶
לגבי האכיפה היזומה, אני יכולה להגיד לכם שהשנה כיעד ל-2022 אני עושה פגישות יזומות נוספות עם כל המתווכים, על אף שהם כבר היו אצלי במשרד. חלקם יגיעו אלי למשרד כשהמטרה היא כן להגיע אליהם. העניין הזה של המשרד בבית זה משהו שקורה. גם תקופת הקורונה פתחה את הצוהר הזה בתחומים ובמקצועות שונים ומגוונים. אז כן יוצא מצב. יש לי סוכנת, מבלי לתת את שמה, שהיא אחות בבית חולים, עובדת נורמטיבית בבית חולים ובמקביל, בכובע השני שלה, היא גם סוכנת ילדים. היא סוכנת שעובדת כדין. אנחנו מבצעים אכיפה יזומה, אנחנו מבצעים המון הסברה, המון שיחות. יש המון אגרות שאנחנו שולחים לסוכנים עם נקודות כאלה ואחרות.
אני חושבת שהעניין של הליווי ההורי זה משהו שיכול לעזור.
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
אבל הורדתם את הסעיף של הליווי ההורי. אנחנו לא מדברים פה על ליווי הורי. הורדתם את הסעיף של הליווי ההורי, אתם משרד הכלכלה. אנחנו מדברים כרגע על אישור הורי ולא על ליווי הורי.
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
ליווי בפועל היתה התנגדות.
אני רוצה לשאול את 105 אם יש פניות בנושא הזה?
נאוה אביגדור, בבקשה. היא לא מחוברת.
מאיר דוד
¶
אני ראש מנהל אכיפה והסברה במשרד הכלכלה.
בוקר טוב לכולם, תודה רבה על זכות הדיבור. אני עם קורונה ובגלל זה לא הגעתי.
בהמשך למה שאורטל אמרה. שאלתם לגבי אכיפה. אנחנו עושים השנה אכיפה יזומה. תכננו בתוכנית עבודה לעשות אכיפה יזומה בנושא של המתווכים. אנחנו גם כן נצטרך ונשמח לקבל מכל המתווכים הנורמטיביים ומכאלה שיש להם מידע על מתווכים לא חוקיים או מתווכים שפועלים שלא כדין, להעביר אלינו תלונות ומידע כדי שאנחנו נגיע אליהם ונטיל עליהם את הקנסות שקבועים בחוק הגברת האכיפה.
לעניין מחויבות נוכחות הורית. זה נכון שאנחנו לא רצינו שתהיה חובת נוכחות הורים אבל הזכות של ההורה להיות מלווה היא תמיד. למה לא חייבנו שתהיה נוכחות? כי לא כל ההורים יכולים ללוות את הילדים שלהם. יכולים להיות ילדים מאוד טובים, מאוד מוכשרים ומוצלחים שיכולים לקבל עבודה אבל ההורה לא יוכל ללוות אותם והם יפלו מהתחום הזה. אנחנו לא רוצים שמישהו פה ייפול ולא יוכל לנצל את ההזדמנות. לכן אמרנו שתהיה פה הסכמה. כמובן שהורה שרוצה להצטרף מוזמן. אני כהורה מצטרף לכל פעילות של הבן שלי. יש לי ילד בן 17, שחקן כדורגל, כל אימון אני נמצא.
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
אנחנו באים להגן על אלה שההורים שלהם נלהבים, מאוד רוצים, אולי זאת הזדמנות כלכלית. אנחנו שומעים פה רק את הפאסיבי. אני רוצה לדעת איפה אתם אקטיביים. מה אתם עושים בפועל כדי לחפש, כדי למצוא, כדי למנוע?
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
יש הבדל בגישה. אני לא שומעת את הגישה עם השיניים שאומרת שעכשיו אנחנו מחפשים. כשאנחנו אומרים אכיפה, אני מחפשת את אלה שלא רשומים. אני מחפשת את אלה שהם מסוכנים. אני מבין שיש את התופעה הזאת בשוק ואני בא למגר אותה. אני לא שומעת את זה פה.
מאיר דוד
¶
לא, בעבר לא יזמנו את האכיפה. אני הכנסתי את זה השנה בתוכנית העבודה שזה כן ייכנס לאכיפה יזומה. היו בעבר העמדה לדין אבל אני לא יודע להגיד כמה. אני זוכר מקרה אחד אבל אני לא רוצה להגיד כמה. אנחנו השנה כן ניזום.
שוב פעם, כמו שאמר רן בוקר. יש הרבה מאוד פעולות שנראות לא חוקיות אבל הן חוקיות. צריך להבין, לא כל הפעולות לא כשרות ולא חוקיות.
לגבי מה שדיברה אמרה, אנחנו גם מנסים. אנחנו כנראה השנה הולכים לבחון את הנושא של רישום ומרשם למתווכים, שלא כל אחד יוכל לפעול.
מאיר דוד
¶
אנחנו נבחן את הנושא ואולי לפרסם את ההיתרים ואז אפשר יהיה לדעת מי קיבל היתרים. זה משהו שאפשר לעשות. אנחנו נבחן.
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
אבל אם הציבור לא יידע את הדברים האלה אז יכולים להיות היתרים, רישיון, המון דברים נורא יפים ונחמדים אבל הם יישארו בתוך החדר. הציבור לא עובד בשביל המדינה, המדינה עובדת בשביל הציבור. לפעמים יש קצת בלבול, חושבים שהציבור עובד בשביל המדינה. צריך להנגיש את המידע הזה. הרבה פעמים על-ידי אכיפה פעילה ואקטיבית, מצד אחד, ומצד שני, הנגשת החומר. הנגשה, להסביר. זה יכול למנוע הרבה מאוד דברים.
מאיר דוד
¶
אנחנו נבחן איך מפרסמים את ההיתרים האלה לכל הציבור. את צודקת, שכל הציבור יוכל לדעת.
נושא אחרון, לגבי מה שזיוה ציינה. הסדרת כלל היישום של מתווכים. זה משהו שצריך לבחון אותו בהיבט הרבה יותר רחב. לא בהיבט של עבודת הנוער אלא בכלל מהו העיסוק של מתווך, מי הוא מתווך, מה מותר לו ומה אסור לו ללא קשר לתחום עבודת נוער ספציפית. אני מבין שמתווכים יכולים להיות בכל הגילאים ובכל התחומים ולכן זה משהו שצריך לבחון אותו בצורה יותר רחבה. אני מסכים עאם הדבר הזה.
ליאת יעקובוביץ
¶
תודה רבה ליושבת-ראש הוועדה ולחברי הכנסת הנמצאים על קידום הצעת חוק חשובה זאת. אני רוצה להעיר קודם הערה כללית. היה נוסח שאנחנו גיבשנו בעקבות אותן התניות לקידום חקיקה של ועדת שרים.
בהצעת החוק שבפנינו יש שתי נקודות שבהן יש בה שוני מהחלטת ועדת שרים. אחד, הרחבה להופעת פרסום ולא רק לדוגמנות. שנית, ועדת שרים רצתה שזה יהיה גם מנגנון של אישור טלפוני, כלומר בעל-פה, וכאן ברירת המחדל זה אישור בכתב באמצעות טופס מובנה.
לעניין שני הדברים הללו, הצעת החוק אמורה לחזור לדיון בוועדת שרים לקראת קריאה ראשונה. לעניין שני הדברים האלה כמובן נציין בפני ועדת שרים את המלצות הוועדה. היא תתכנס ותחליט לעניין השינויים האלה מהתניות שהיא אמרה. במובן הזה, ככל שוועדת שרים אכן תרצה לאשר את השינויים שהוועדה המליצה והייעוץ המשפטי ניסח, יש לנו הערות פרטניות לעניין הטופס המובנה שבהם נרצה לדון בהמשך.
ליאת יעקובוביץ
¶
ככל שוועדת השרים תסכים, יש הערות שאנחנו רוצים להעיר.
להעיר כבר הערה פרטנית לעניין נוסח או בהמשך?
תמי סלע
¶
מקריאה את הצעת החוק.
"הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון - עבודת נוער בהופעות פרסום), התשפ"ב-2022
הוספת סעיף 4א
1. בחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 4 יבוא:
השתתפו נער מגיל 15 עד 17 בהופעת פרסום
4א. (א) בחוק זה –
"הופעת פרסום" – הופעה לצורכי פרסום או צילומים לצורכי פרסום., לרבות דגמון.
"הורה" – לרבות אפוטרופוס שמונה על פי דין.
(ב) מבלי לגרוע מהוראות סעיף 2 וסעיף 4 לא יעסיק אדם נער שמלאו לו חמש עשרה שנה וטרם מלאו לו שבע עשרה שנים בהופעת פרסום, אלא לאחר קבלת הסכמתו של ההורה להעסקת הנער. ההסכמה תינתן בהתאם לטופס שבתוספת השלישית. להעסקה בהופעת פרסום או לתיווך להעסקה בהופעת פרסום, לפי העניין, ובליווי תעודה מזהה של ההורה.
(ג) על המעסיק לשמור את הסכמת ההורה כאמור בסעיף קטן (ב) ואת המועד בו ניתנה לאורך כל תקופת העסקת הנער. "
ליאת יעקובוביץ
¶
אני רוצה להעיר לגבי סעיף קטן ג'. השמירה של לאורך כל תקופת העסקת הנוער היא לא מספיקה. אנחנו צריכים לעשות תקופת שמירה בהתאם לתקופת התיישנות של העבירה הפלילית שקבענו. בגלל שקבענו 61א(2) קנס של 5 שנים, צריך לעשות כאן, מתוך העסקה ל-5 שנים שמירה ולא רק לתקופת העסקה.
תמי סלע
¶
מקריאה את הצעת החוק: "(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מהורה או מבן משפחה בגיר אחר של הנער, להיות נוכח בזמן העסקת הנער. "
(ה) הוראות סעיף זה יחולו בשינוים המחויבים על כל הפעולות הננקטות לשם תיווך או העסקה לרבות בשלבים המוקדמים להעסקה וכן בעת עריכת חזרות ומבחני במה. "
עכשיו יש פה הוראות שהן בעצם התאמות להוראות הפליליות – ת.ס.
תיקון סעיף 29א
1. בסעיף 29(א)(3) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "33ד1".
הוספת סעיף 33ד1
1. אחרי סעיף 33 ד לחוק העיקרי יבוא:
איסור העסקת נער בהופעת פרסום ללא הסכמת הורה.
1. המעסיק נער שמלאו לו חמש עשרה שנה וטרם מלאו לו שבע עשרה שנים בהופעת פרסום ללא הסכמת ההורה בניגוד להוראת סעיף 4א, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין".
יש פה תיקונים והתאמות שמוסיפים בעצם את העבירה הפלילית – ת.ס.
תיקון סעיף 33ה
1. בסעיף 33ה לחוק העיקרי במקום "או 33ד" יבוא "33ד או 33ד1".
תיקון סעיף 33ו
1. בסעיף 33ו לחוק העיקרי אחרי "33ד" יבוא "33ד1".
תיקון סעיף 38
1. בסעיף 38 לחוק העיקרי במקום "ו-33ד" יבוא "33ד ו-33ד1".
תיקון החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה בעצם קובע עיצומים כספיים בסמכויות של מפקחים על העבירות האלה – ת.ס.
"תיקון החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה
1. בסעיף 33(א)(2), אחרי המילים "עבירה לפי סעיף 33א(2)" יבוא "או לפי סעיף 33ד1".
1. בתוספת השנייה, בחלק ב' אחרי פרט (8) יבוא:
"(8א) העסקת נער בהופעת פרסום ללא הסכמת הורה בניגוד להוראת סעיף 4א לחוק עבודת הנוער".
הוספנו פה תוספת שלישית שהיא כוללת את הטפסים. אני אקרא את אחד מהם, הוא בהתאמה גם לעניין התיווך – ת.ס.
"הוספת תוספת שלישית
1. אחרי התוספת השנייה יבוא:
תוספת שלישית
הסכמת ההורים או האפוטרופוס להעסקה בהופעת פרסום
אנו ______הוריו או האפוטרופוס אם מונה של ______ מסכימים
להעסקתו בהופעת פרסום אצל המעסיק, במקום ובמועדים המפורטים להלן:
מועדי ההעסקה ___________________
תקופת ההעסקה ___________________
מקום ההעסקה ____________________
פרטי המעסיק ____________________
ידועות לנו הוראות חוק עבודת הנוער בעניין הופעות פרסום;
באם היה היתר כי יכול להיות שזה גיל 16 ועד גיל 15 היה היתר, אז כן לציין – ת.ס:
"במהלך השנה שקדמה להגשת בקשה זו הוגשה בקשה להיתר להעבדת הילד. " - - -
תמי סלע
¶
לא. פה זה רק הסכמה. יכול להיות שהיה לו היתר קודם אז כדאי לדעת את המספר כי שם יש הסדרה הרבה יותר מפורטת וחתימה.
תמי סלע
¶
אני רק אגיד שזה אותו נוסח, אז בעצם נמזג את הצעות החוק ואז נכין את ההצבעות שלנו. אחר-כך הצבעה על אישור.
נעם וילדר
¶
אני אקצר ולא אחזור על הדברים. אני רוצה לדבר על נושא של נושא המוגנות שעלה פה. ענף הפרסום הוא מאוד מורכב, כמו שנאמר. יש פה שיח עם הגוף ויש פה גבולות שיכולים להיטשטש. במידה מסוימת זה די דומה למה שקורה בענף הספורט של ילדים מול המאמנים שלהם, שגם להם חשוב לרצות את המאמן. גם שם יש נושאים שקשורים לגוף וגם שם הגבולות מטשטשים. שם הותקנו תקנות שבין היתר ההוראות מדברות על ממונות מוגנות שזה התפקיד שלהן. להיות שם, להושיט יד לילדים ולצוות ובאמת לסייע, לפקח, להעביר תלונות. זה מודל ששווה ללמוד ממנו כי הפיילוט הזה התחיל. שווה לחשוב על איך עושים השקה לדבר הזה גם במקרה הזה כי יש פה אלמנטים שמזכירים.
אני לא אחזור על שאר הדברים. התכלית של החוק היא ראויה אבל כדי שהדבר הזה יהיה אפקטיבי צריך לפעול בכל החזיתות, אכיפה וממונות מוגנות והגדרת תפקיד הסוכן. בהקשר של ממונות מוגנות זה באמת משהו שיכול לסייע בנושא הזה של ענף הספורט.
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
תודה רבה, הערה חשובה.
רן בוקר. משפט אחרון, אנחנו חייבים לסיים את הדיון ועוד לא הצבענו.
רן בוקר
¶
אני שומע פה פתאום את הצעת החוק ואני מבין שזאת הסכמה טופסית ולא נוכחות הורית. אם זה הדבר, אז תדעו שלא עשינו שום דבר ושכל הדיון הזה מיותר ואפשר ללכת הביתה בלי שום תוצאה. לא נחסוך שום פגיעה מינית מאף ילדה ונערה. לא נחסוך בזבוז כספים של אנשים מיעוטי יכולת לשם הגשמת החלום שלהם. אפשר פשוט לסגור הכול וללכת הביתה.
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
מדובר פה על הסכמה טופסית בצרוף של תעודת זהות של ההורה. מדובר פה על רישום מסודר, מה שלא היה עד היום.
רן בוקר
¶
לא. אם אנחנו באים לסתום חור בקיר עם דבק סלוטייפ, תגידו. אם אנחנו רוצים לעשות את זה עם טיח, תגידו. מה שאנחנו עושים עכשיו זה הצעת חוק שהיא לא רלוונטית. היא לא תתקן שום דבר. בזבוז זמן של המחוקק, בזבוז זמן שלכם. פשוט חבל על הזמן. הסכמה טופסית לא שווה שום דבר, בטח לא כשמדובר במפלצות כאלה. אני לא שם מירכאות, זה מפלצות שמנצלים חלומות של ילדים לשם הצלחה כלכלית שלהם.
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
לא. הם כן עשו איזה סוג של איזון מסוים. הם אמרו טופס יחד עם תעודת זהות של ההורה. זה פעם אחת.
רן בוקר
¶
אז הילד יזייף את תעודת הזהות. אתם יודעים מה זה ילד שרוצה להגשים חלום? הוא מוכן לא ללכת לבית הספר, כמו שאמרה מאיה החמודה ממועצת התלמידים. ילד מוכן לעשות הכול. הוא גם מוכן לשבת על אימא שלו בראש ולשבת עליה כדי שהיא תבוא איתו. זה עדיין לא פתרון מושלם נוכחות הורית, אבל טופס זה לא שווה שום דבר. אני חייב להגיד לכם, חבל על הזמן שלי, חבל על הזמן שלכם. חבל שבכלל קידמתי את הצעת החוק הזאת. זה פשוט לעג לרש. זה לא יעזור לאף אחד מלבד פופוליזם שכאילו טיפלתם בנושא הזה.
תחזירו את הצעת החוק הזאת לנוכחות הורית או אפוטרופוס, כי אחרת לא עשינו שום דבר. תודה.
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
תודה רן.
כשהצעת חוק עוברת, עוד לא אומרת שזאת הצעת החוק האחרונה בנושא. יכול להיות גם שמעבר לנוכחות הורית כי משרדי הממשלה לא התנגדו לליווי הורי כי בא להם בלי שום היגיון. היתה חשיבה והיה גם היגיון מאחורי הדברים. אני מבינה את מה שאתה אומר ועם זאת, צריך לקחת בחשבון שזה עוד צעד אחד טוב שקורה בנושא הזה. כפי הנראה גם לא הצעת החוק האחרונה כי אנחנו דיברנו כאן גם על רישיון. אנחנו דיברנו כאן על יותר אכיפה. דיברנו כאן אולי לשים ממונה או ממונה מלווה שיהיה בחדר, כמו שהיום א-אפשר להיכנס לגינקולוג מבלי שתהיה עוד מישהי בחדר ששומרת. יש עוד הרבה מאוד דרכים למנוע את זה בחוקים שלא מדברים ספציפית על ליווי הורי.
רן בוקר
¶
אני יכול להבין אולי למה משרדי הממשלה התנגדו לחובת נוכחות הורית כי להורים האלה באמת יש עבודה והם לא יכולים להגיע לפגישה. אבל תבינו, צריך לחשוב על פתרון אחר אולי.
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
לכן אני אומרת שזה לא בא במקום החוק הזה. זה לא הופך את החוק הזה לחוק לא טוב. זה הופך את החוק הזה לחוק טוב שלא פותר מאה אחוז מהבעיה. הוא עכשיו פתר איקס.
רן בוקר
¶
סליחה גברתי. אינני מחוקק ואינני חבר כנסת ואינני אדם שמבין גדול בחוקים, על אף שאני משפטן. החוק הזה לא שווה כלום ומוטב שלא יחוקק, זה הכול. אם אנחנו באים לטפל בפלסטר, אז לא צריך. פשוט לא צריך. באמת, אני מכיר מכל הלב ואני מכיר את הסיפורים. זה בוער בי ברמה שאת לא יכולה להבין כמה הסוכנים - -
אחד הסוכנים אמר פה שלא מדובר בכולם. ברור שלא מדובר בכולם. יש פה שיטת פעולה נורא ברורה ונורא שקופה, שמנצלים בדיוק את האנשים המוחלשים במדינה שלנו. זה פשוט לא יאומן שהמחוקק דן על זה כבר כמה חודשים. יש עוד ועדות ועוד ועדות ובסוף מה עשינו? מה עשינו? הסכמה טופסית? תודה רבה.
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
רן, אני יכולה להבין את התסכול שלה. אני יכולה להגיד לך שהרבה מאוד פעמים לחברי הכנסת יש תסכול מאוד גדול בעצמם כי אנחנו רוצים לפתור מאה אחוז מהבעיות. האמן לי, שעוברים כאן, במיוחד בוועדה לזכויות הילד, דברים שגורמים לשיער שלך להלבין ביום. אנחנו רוצים לפתור את כל הבעיות ומהר. לפעמים העוגה של פתרון בעיה פשוט מורכבת מכמה חתיכות.
אם היינו עכשיו באים ופותרים בעיה אחרת, היית בא ואומר שבסוף כן צריך טופס הורי, גם אם לא ליווי. אנחנו שמים ממונה אז ההורה לא יידע?
זאת אומרת, יכול להיות שאצלך בפירמידה הנושא הזה לפתור אותו הוא במקום העשירי ולא במקום הראשון כי אתה אומר שקודם כל צריך לפתור את מספר אחד. אבל זה עדיין חלק מהעוגה. זה חלק מסדרת חקיקה. במקום שנעשה את זה בחקיקה אחת וזהו, כנראה שאנחנו נצטרך לעשות את זה בשיטת הסלמי. לא נוח, יותר מתסכל, לוקח יותר זמן.
אתה יודע מה? גם אם פתרנו את הבעיה של 5 בנות ולא של 50, גם עשינו משהו. בהצעת החוק הבאה שנעשה, אולי לא ליווי הורי, אולי כן שיהיה נוכח מישהו בחדר, חובת נוכחות של צד שלישית, פתרת עוד. בשלב הבא אולי תסדיר את זה ברישיון, פתרת עוד. זאת אומרת, שיטת הסלמי בצעדים.
רן בוקר
¶
כן, בסדר. אנחנו אומרים בתיאוריה שיטת הסלמי. אני רק אומר שבזמן הזה נפגעים עוד ועוד אנשים וזה אנשים שכבר לא יכולים להיפגע. אין להם שומן כלכלי, אין להם כסף. זה אנחנו מכניסים עוד בן אדם לברוך ואז מעמיקים עוד פערים בחברה ועוד פעם פערים בין הפריפריה למרכז.
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
אני מסכימה איתך שהצעת החוק הזאת לא פותרת מאה אחוז מהבעיה. היא בהחלטת פותרת אחוזים ממנה.
תמי סלע
¶
יש לי הצעה קטנה לנוסח. בטופס, בכל אופן, לצד זה שאומרים "ידועות להורים שחותמים הוראות חוק עבודת הנוער" אולי לכתוב במפורש "לרבות הזכות של הורה או בן משפחה בגיר ללוות את הנער בכל תקופת העסקה". לפחות הוא קורא את זה בטופס וזה מעלה למודעות שאם הוא רוצה ללוות הוא יכול.
רון כץ (יש עתיד)
¶
אם נמליץ לוועדת שרים כן לחשוב על נוכחות אדם נוסף. לא ליווי הורה, נוכחות צד שלישי בחדר. אני בטוח שהשרה במשרד הכלכלה תצליח לקבל את הבשורה זאת ומשרד המשפטים - - -
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
זה לא מישהו בחדר. מישהו זאת מילה כללית. מודדים לך בגד ים, אתה לא רוצה דלת פתוחה ושעשרה גברים יסתכלו עליך, מה לעשות?
רון כץ (יש עתיד)
¶
אנחנו ממליצים לוועדת שרים לשקול את המינוח מטעם הילד. אני אדאג להסביר את זה שוב למי שכנראה לא הבין את זה כמו שצריך.
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
אפשר אולי נוכחות מטעם הילד ו/או צד שלישי. השאלה האם אפשר להגדיר אישה? אני כן חושבת שחשוב שזאת תהיה אישה.
תמי סלע
¶
זה שונה מהנוסח. כשאנחנו מצביעים ומאשרים נוסח, הנוסח צריך להיות ברור. אי-אפשר לומר או זה או זה, לפי מה שהם יסכימו. השאלה מה אתם רוצים. אתם רוצים לאשר משהו שבשלב זה היתה התנגדות אליו בוועדות שרים? זאת החלטה שלכם.
רון כץ (יש עתיד)
¶
בכל מקרה הם ביקשו שזה יחזור אז בואו ננצל את המומנטום הזה. אני מסכים עם מה שרן אומר. אנחנו צריכים לעשות עוד מאמץ בנושא הזה. אני לוקח על עצמי להסביר את הנושא כמו שצריך.
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
שוב אני אומרת. יכול להיות שההתנגדות היא באמת לליווי הורי אבל אני חושבת שאת האחריות כאן אפשר שלא תהיה רק על הילד או על ההורה שלו אלא שאם מדובר במקום שהוא רציני, אז יש מספיק עובדים בחברה שם.
היו"ר מיכל שיר סגמן
¶
כן. יש עוד נציגה אישה שנמצאת שם. שלא תהיה סיטואציה אינטימית. בשפה הדתית קוראים לזה יחוד.
לין פאר
¶
אני אגיד משהו ואולי אפילו אפיל פצצה אבל אני חייבת. יצא לי באופן אישי לעבוד בסוכנות בתור מזכירה או מישהו שאוספת את הילדים המסכנים האלה ומשלה להם דברים. בגלל שהייתי חתומה על חוזה באותה חברה ובאותה סוכנות היה הסכם שתיקה. אם במידה ואני אוציא פרט קטן שקשור להתנהלות של החברה, אני אקנס במעל ממיליון שקלים.
לין פאר
¶
ברור. באמת הזדעזעתי והיום אני כבר פה וזאת אחת הסיבות. אנחנו יודעים שהיום מאוד קל לקנות שתיקה בכסף. אני רק אומרת את זה. בגלל זה עדיף שיהיה מישהו מטעם הילד או קשור לילד. דוד, דודה, אם ההורים לא יכולים.
תמי סלע
¶
כן. עם התיקון של 5 שנים מתום העסקה לעניין שמירת התיעוד והתיקון שבטופס תהיה התייחסות מפורשת לזכות ליווי. אלה שני התיקונים. יש למזג את שתי ההצעות. האחת פ/2228/24 ו-פ/2046/24.