פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
23/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 46
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום רביעי, כ"ב באדר א' התשפ"ב (23 בפברואר 2022), שעה 9:06

תוכנית החומש לחברה הערבית

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

עלי סלאלחה

בני צרפתי - מנהל תחום תכנון ובקרה, האגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הערבית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

רותם ארנרייך - יועצת השרה, המשרד לשיוויון חברתי

סלימה מוסטפא-סלימאן - אינג', ראש אגף בכיר רשויות מקומיות, המשרד לשיוויון חברתי

חוסאם דיאב - ממונה קידום הישגים לימודיים, מגזר ערבי, משרד החינוך

חיה אקשטיין-קופל - כלכלנית תח"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רבקה חיידר - מנהלת נפת עכו, ממחוז חיפה והצפון, משרד הרווחה והביטחון החברתי

אושרה לרר שייב - ממונה על שיוויון בין המינים בחינוך, משרד החינוך

לואי ג'בר - מנהל תחום חברה ערבית, משרד הכלכלה

שירין בטשון - עו"ד, אית"ך - מעכי - משפטניות למען צדק חברתי

ענת מימון

דלית אזולאי

איילה בנד


תוכנית החומש לחברה הערבית

בוקר טוב לכולם. אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום ה-23 בפברואר 2022. אנחנו בהטמעת חשיבה מגדרית בתוכנית החומש לחברה הערבית. אני חייבת להגיד שכבר כמה חודשים מדובר על התוכנית גם בתקופה שהיתה בהכנות לתוכנית הזאת וגם כאשר הגענו לסיום תוכנית החומש הקודמת אשר גם כן הקדישה מאמץ רב להנגיש ולהקים שירותים לחברה הערבית ולפתח כלכלית את האוכלוסיה הערבית שהוזנחה שנים רבות ונשארה מאחור כאשר גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה חברתית. אמנם אנחנו כל הזמן גם יש לנו ביקורת באופן כללי על ההשקעות החברתיות והכלכליות למען הציבור במדינת ישראל באופן כללי, אבל אפילו כשמדברים על האוכלוסיה הערבית היא נמצאת בתחתית הסולם מבחינת השקעה כזאת בעבר.

אני תמיד ראיתי את התוכנית, כל תוכנית כלכלית אנחנו יודעים שנים רבות ולאורך שנים היו כל מיני תוכניות חומש לאוכלוסיה הערבית, אולי המימדים של התוכנית הפעם מבחינת התקציבים המוקדשים לתוכנית הם מימדים שלא היו בעבר, אבל אנחנו גם יודעים שבעבר כל התוכניות כמעט לא הגיעו למימוש של מאה אחוז מניצול התקציבים ומהתוכניות שהונחו בהתחלה. אנחנו גם יודעים שבשלבים של התכנון בגלל הריחוק של הנשים הערביות ממוקדי קבלת ההחלטות לא נשמע בקולן בהרבה מהתוכניות הקודמות, גם בשלבי התכנון וגם בשלבי הביצוע. בתקופה האחרונה גם בוועדה הזאת וגם באופן כללי מתפתח כל השיח ואני מאוד חשוב לי להגיע תמיד למה שנקרא ניתוח מגדרי לכל תוכנית. ניתוח מגדרי לכל תוכנית מנסה לבדוק שני דברים, את עירוב הנשים גם בשלבי התכנון וגם בשלבי הביצוע של כל תוכנית והשפעתן על קבלת ההחלטות בתוך התהליך הזה ולפי זה גם למדוד עד כמה כל תוכנית או כל תקציב מוקצה לאוכלוסיה מסויימת, באה לפגוש את הצרכים ואת הזכויות של נשים ליהנות מהמשאבים שהמדינה משקיעה באוכלוסיה. הנשים הן 52 אחוז מכל אוכלוסיה ומגיע להן גם חלוקה צודקת יותר במשאבים אשר ניתנים ומושקעים.

השיח סביב ניתוח מגדרי ואיך עושים ניתוח מגדרי, אני חושבת שאפשר להתווכח איך עושים, אבל אי אפשר להתווכח אם עושים. אני זוכרת בפגישה הראשונה שהיתה לי עם שרת השוויון החברתי כאשר היא מונתה בסבב הקודם, אחד הדברים שהעליתי בפגישה הראשונה כבר, את הנושא הזה, אז על התוכנית הקודמת. אני מפחדת כבר להשתמש במספרים של התוכניות כי כבר בלבלתם אותנו עם רוב המספרים. זה היה 922. 923 זה מה שהיה צריך להיות התוכנית החדשה והחלפתם את המספרים. ואז אני העליתי את הרעיון שהמעורבות של הנשים, כי מי שנכח כבר בשתי הישיבות הראשונות של ההכנות ל-923 ואחר כך איכשהו נפלטתי מהמערכת, כבר לא שולבתי בהכנות והבנתי שבשלבי התכנון לא היו הרבה נשים של התוכנית הקודמת, לא היו הרבה נשים מעורבות, במיוחד, יכול להיות שדרכי המשרדים וכו' היו, אבל מהשטח, מהאוכלוסיה עצמה כנציגי האוכלוסיה הערבית לא היו נשים מעורבות. ואז הצעתי את ההצעה גם שיהיה איזה שהוא ליווי של קבוצת נשים מהאוכלוסיה שתבדוק את הביצוע. ו-922 עברה כבר, סיימנו אותה, נוצל מה שנוצל והושקע מה שהושקע.

היום אנחנו בתוכנית החדשה. המטרה שלי היא לנסות גם להבין איך תוכנית וקוראים לה בערבית תקדום, איך תוכנית החומש החדשה רואה את הצרכים של הנשים ואת הזכויות של הנשים ואת האפשרות שלהן ליהנות מהמשאבים האלה. אפשר להתווכח, חלק מזה אי אפשר לנתח, כי בסופו של דבר כל האוכלוסיה תיהנה מזה. אנחנו נרצה היום לדעת האם הנשים הערביות עם כל הצרכים שלהן עמדו בפני המתכננים של התוכנית הזאת ומקבלי ההחלטות ואיך, ואחר כך גם נבדוק איך שלבי הביצוע יתקיימו.

אני הייתי רוצה קודם כל לפתוח בנציגי המשרד לשיוויון חברתי האמונים על ביצוע התוכנית והיו מעורבים בתכנון. סלימה את זאת שתציגי קודם. אז גברת סלימה מוסטפא-סלימאן, ראש אגף בכיר, רשויות מקומיות מהרשות לפיתוח כלכלי לאוכלוסיה הערבית, בבקשה. גבירתי. אני מבינה שיש לך מצגת.

בוקר טוב גבירתי יושבת ראש הוועדה. אני פה מייצגת את הרשות לפיתוח כלכלי, נמצאת איתי רותם היועצת של השרה. אני אפתח בהצגה של בהצגה של התוכנית עמה, אני אתייחס במהלך ההצגה לפרוייקטים ספציפיים בתחומים ספציפיים שקיימת כבר חשיבה מגדרית בתחומים האלה, אני אציג את מנגנון היישום והמעקב והבקרה של התוכנית ונסיים יחד עם רותם בהצגה של הקמת הוועדה להטמעת חשיבה מגדרית בתוכנית.

הדבר שאני מברכת עליו מאוד, גם בירכתי את השרה על ההחלטה הזאת, אני חושבת שזה צעד מאוד חשוב, במיוחד אנחנו נשמע גם איך תפעל הוועדה הזאת.

נכון. באופן כללי התוכנית, אולי לפני ההצגה אני אגיד שמבחינתנו אנחנו מסתכלים על הנשים הערביות כמנוע עיקרי של הצמיחה, של הפיתוח הכלכלי בחברה הערבית. התוכנית היקפה הכולל הוא 30 מיליארד שקל בחלוקה לפי אוכלוסיות, שלושה מיליארד שקל בתוכנית נפרדת לאוכלוסיה הדרוזית, 5.2 לחברה הבדואית בנגב והיתרה מתייחסת לתוכניות בצפון במשולש ובישובים הבדואים.

וכולם תחת האחריות שלכם, של הרשות והמשרד?

לא, החברה הדרוזית היא תחת האחריות של הרשות לפיתוח הישובים הדרוזים.

שהיא תחת איזה משרד?

המשרד לשיתוף פעולה איזורי. והחברה הבדואית, נמצא פה - - -

למה הם בחוץ לארץ, החברה הדרוזית בחוץ לארץ? מה קרה. זה הזוי.

אפשר להתייחס לזה.

אני בטוחה שאין לך יד בהחלטה הזאת.

נכון. אם התחלנו בזה שגבירתי יושבת ראש הוועדה התייחסה להחלטת הממשלה 922 אז אכן התוכנית הממשלתית הנוכחית - - -

סליחה סלימה, האם התוכנית לחברה הבדואית בנגב היא גם תחת איזה משרד?

נמצא פה בני - - -

במשרד הרווחה?

האגף לפיתוח האוכלוסיה הבדואית בנגב אחראי על התוכניות.

אז כל הפילוחים שאחר כך אני אראה אותם הם על ה-21 מיליארד?

נכון.

אז נקבל אחר כך דיווח מכם על השאר.

מבחינת תחומים חדשים אז בהחלט החלטת הממשלה הזאת ממשיכה לקדם תחומים שהתייחסה אליהם התוכנית הקודמת ומוסיפה תחומים חדשים שהתוכנית הקודמת לא נגעה בהם, תחום החקלאות למשל, תחום הגנת הסביבה, תחום הרווחה, הנושא של חדשנות והייטק, הישובים המעורבים. כל מה שרואים פה בשקף אלה תחומים חדשים שהתוכנית מוסיפה.

וסיבים אופטיים.

וסיבים אופטיים ובריאות ונגישות לאשראי, תחומים שלא היה להם מענה בתוכניות חומש קודמות ועכשיו הם מתווספים לתוכנית הזאת.

מבחינת מנגנון המעקב ובקרה אחר יישום התוכנית, התוכנית מאושרת בתוכניות עבודה משרדיות מאושרות על ידי ועדה שנקראת הוועדה המתמדת שעומד בראשה מנכ"ל המשרד לשיוויון חברתי וחברים בה נציג משרד האוצר נציג משרד ראש הממשלה וראש הרשות לפיתוח כלכלי. הוועדה אמונה בעיקר על אישור תוכניות העבודה השנתיות של משרדי הממשלה ועל מעקב ובקרה אחר היישום שלהם. היא תתכנס פעמיים בשנה, הוועדה כבר התכנסה פעם ראשונה בסוף חודש ינואר במשך שלושה ימים, משרדי הממשלה הגיעו להציג את תוכניות העבודה שלהם, תוכניות העבודה שלהם אושרו או שהתבקשו לעשות עליהם תיקונים בהתאם לצורך. אני אציין שכשאני מסתכלת על החברים בה, בוועדה המתמדת אין נשים. יש אישה, נציגת משרד האוצר. אני אציין שבוו עדה הזאת גם נמצאים באופן קבוע משקיפים מוועד ראשי הרשויות הערביות ויושב ראש פורום ראשי הרשויות הבדואיות בצפון, הם נכחו, השתתפו בדיוני הוועדה במשך שלושה ימים ונתנו את האינפוטים שלהם ואת ההערות שלהם על התוכנית.

בנוסף לזה יש עוד צוותים שמלווים את יישום ההחלטה, יש את הנושא של צוותי המשנה שאלה הם צוותים מקצועיים תחומיים, בכל אחד מהתחומים יש צוות משנה שעוסק בקידום התחום הספציפי, למשל בתחום הדיור והתכנון, יש צוות משנה שחברים בו נציגי משרד הבינוי והשיכון, מינהל התכנון, רשות מקרקעי ישראל, רשות החדשנות וכל הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים וכך הלאה. כמעט בכל אחד מהתחומים יש צוות שמתכנס בצורה יותר תדירה והוא בונה, מגבש את תוכניות העבודה ומביא את זה לוועדה המתמדת.

בנוסף לזה יש עוד מנגנון נוסף שהוא מנגנון יישום חדש בתוכנית שזה ועדת ההיגוי המחוזית, זאת ועדה שיהיו חברים בה מנהלי המחוזות של משרדי הממשלה והמטרה היא להוריד את ההחלטות גם לרמה המחוזית, גם להתייחס להסרת חסמים ברמה נקודתית, גם להביא אתגרים מתוך הרשויות המקומיות הערביות לתוך הצוות הזה שהוא יתמקד ברמה המקומית, בפתרון חסמים ובתובנות שהוא יעלה לוועדה המתמדת.

נחזור אחורה לתהליך שקדם לאישור החלטת הממשלה, במהלך גיבוש התוכנית הוקמו מעל 12 צוותים בין משרדיים בכל אחד מהתחומים שאתם רואים בשקף, כל צוות בין משרדי עשה עבודת הפקת לקחים מהחלטת הממשלה הקודמת, מהתוכנית הקודמת, גיבש תמונת מצב, פעל לפתרון חסמים ולתיקונים בכלים הממשלתיים כדי לאפשר מתן פתרונות מותאמים יותר ונוחים יותר ליישום. הצוותים האלה הגישו המלצות וחלק גדול מההמלצות שלהם הוטמעו בתוכנית.

אלה הצוותים שעבדו בזמן התכנון, האם הם ילוו גם את היישום?

כן. הצוותים האלה הופכים להיות צוותי היישום שתיארתי בשקף הקודם. במקומות מסויימים הצוותים האלה ההרכב שלהם קצת משתנה אבל בגדול יש פה חפיפה משמעותית בין הצוותים שתכננו לבין הצוותים שהולכים ללוות את היישום.

הצוותים האלה יהיו צוותי המשנה?

לא אחד על אחד אבל נגיד בתחום הבינוי והדיור הצוות שגיבש הוא די הצוות שהיום מלווה. במקומות מסויימים הצוותים משתנים בהתאם לצורך, אבל ברמת התחומים רואים פה חפיפה מאוד משמעותית בין התחומים.

אני שואלת כי אני רואה שהמבנה הוא כל כך סבוך והגדרת הסמכויות לקבלת ההחלטות לא ברורה לי. אם אלה לא צוותי, חלק מהם כן צוותי המשנה של היישום וחלק לא, אז אלה שלא הגישו המלצות והתפזרו והוקמו צוותים שיכריעו? כדי לבדוק את ההטמעה המגדרית אני צריכה לדעת איפה מתקבלות ההחלטות ושמה לבדוק כמה נשים נמצאות ומי אלה, מי הנשים האלה שנמצאות. כי עכשיו אפילו בשקף הזה יש חלק מהצוותים שאתם לא אומרים מה הוא אחוז הנשים שמה וכאשר אומרים מה הוא אחוז הנשים אני לא יודע איזה נשים. כמובן לא לזלזל באף אחת אבל האם הן הנשים הערביות שמביאות את הצרכים ואת הראייה שלהן איך הדברים צריכים להיות, או אלה נציגות משרדים שבאות לדבר על האינטרסים של המשרדים שלהן.

אני אענה לשתי השאלות. קודם כל ברמה הכי טכנית צוותי הגיבוש של התוכנית הם צוותים שקיבלו תיק ומינוי ומנדט מאוד ספציפי להגיש המלצות בתחומים המוגדרים והצוותים האלה התפקיד שלהם הסתיים ברגע שהם הפיקו את הדוחות והגישו את ההמלצות. אם מסתכלים בהחלטת הממשלה רואים שברוב הסעיפים הממשלה מנחה להקים צוותי יישום, אז אלה צוותים חדשים שיש להם כתבי מינוי חדשים, אבל ברוב המקרים אלה אותם אנשים, יש פה חפיפה אבל זה מנדט שונה.

אז הצוותים הקודמים סיימו את המנדט שלהם והוקמו צוותים שילוו את הביצוע.

נכון מאוד.

אפילו אם יש חפיפה בפרסונות.

נכון מאוד. אם עושים עוד קליק אז אנחנו עשינו בחינה של שיעור הנשים בצוותים הבין משרדיים, רואים שבמקומות מסויימים יש את ה-50 אחוז שאנחנו שואפים, במקומות אחרים אנחנו עדיין רחוקים.

אלה שאתם לא כותבים זה כי קשה היה לכתוב אפס אחוז או בגלל שלא ידעתם?

לא, פשוט לא הצלחנו להשיג את המידע. הרבה פעמים בתוך הצוותים יש אנשים שהם בתוך כתב המינוי ויש אנשים שנכחו והשתתפו בדיונים באופן פעיל והיה קצת קושי להביא ולא רצינו להביא נתונים שהם לא - - -

אני רוצה לדעת מה המצב בכתבי המינוי. אני רוצה לדעת, כשקיבלו את ההחלטות מי ינחה את הקבוצות, את הצוותים האלה וינחה את הביצוע, אני רוצה לדעת כמה נשים היו בצוותי המינוי עצמם ואם אפשר פילוח של הנשים שנמצאות על איזה נישה הן יושבות. נציגות משרדים - - -

כן, נציגות משרדים. לרוב הן נציגות משרדים, הצוותים האלה היו בעיקר צוותים בין משרדיים וההשתתפות של הנציגים הנוספים שהוזמנו לדיוני הוועדה כמו ועד ראשי הרשויות הערביות כמו ארגוני חברה אזרחית והיו הרבה ארגונים מעורבים גם בשלבי הגיבוש, עמותות, עמותת סיכוי, עמותת אינג'אז, המרכז הארצי - - -

כן, את העמותות שמדברות בכלל על פיתוח כלכלי או על נושאים שקשורים לפיתוח.

נכון. כל הוועדות של הרשויות הערביות הוזמנו אבל את לא תראי אותן בכתבי המינוי.

ברור. אבל ארגוני נשים לא הוזמנו.

נכון. התוכנית מתייחסת לחמישה עולמות תוכן מרכזיים, תחום הפיתוח החברתי, תחום הפיתוח הכלכלי ותעסוקה, התכנון והדיור, תחום התשתיות והשלטון המקומי. אני ארחיב על זה בהמשך אז אני לא רוצה להתעכב על השקף הזה.

בתחום התכנון והדיור יש תוכנית מאוד משמעותית שמכפילה את המשאבים התקציביים שהיו בתוכנית הקודמת. התוכנית מתייחסת גם לעולמות התכנון - - -

אפשר לדעת כל תחום מה התקציב שלו? למשל תכנון, למשל הנגשת אשראי לדיור, החלוקה של התחומיים העיקריים. נגיד פיתוח חברתי, כמה הפיתוח הכלכלי, כמה תכנון ודיור.

אנחנו נראה את זה עכשיו יותר בשקפים בכל אחד מהתחומים וככל שנדרש לספק פירוט יותר גבוה אנחנו כמובן נעביר את כל הנתונים. בתחום הדיור והשיכון כפי שאמרתי יש פה השקעה של שני מיליארד שקל, כפול מהסכום שהושקע בתחומים האלה בהחלטת הממשלה הקודמת. נקבעו יעדים גם לשיווק יחידות דיור, גם לתכנון יחידות דיור חדשות, גם להסכמי גג שאמורים להיחתם, אבל בעיקר היתה פה השקעה משמעותית בחשיבה על פתרון חסמים שעיכבו את יישום התוכניות הקודמות ומוצעים פה פתרונות חדשניים בעיקר בעולמות ההתחדשות העירונית, פיתוח השכונות הוותיקות, הנושא של פיתוח קרקע פרטית שזוהה כחסם בקידום התוכניות הקודמות. בנוסף לזה ולצד התוכנית הזאת יש גם תוכנית לחיזוק מערך התכנון המקומי, חיזוק מחלקות ההנדסה וחיזוק ועדות התכנון המרחביות, זה נושא שעלה כקושי בתוכנית הקודמת והתוכנית הזאת נותנת לזה מענה מתוך קשב לאתגרים של הרשויות המקומיות.

יש פה את עולמות הנגשת האשראי לדיור, שגם הוא חידוש מאוד משמעותי של התוכנית, כי אנחנו מבינים שככל שנבנה ונטפח ואין לנו מענה לאשראי לפרט אז אנחנו לא יכולים להתקדם.

יש בתוכנית מרכיבים שמתייחסים לתחום השלטון המקומי, חיזוק הרשויות המקומיות הערביות ברמה שהיא ארגונית וגם ברמה כלכלית, גם תוספת תקציבית לתקציבים השוטפים וגם תקציבים לפיתוח. יש פה את עולמות הגנת הסביבה שהיום נמצאים בסדר עדיפות גבוה אצל הרשויות המקומיות ויש פה תוכנית הוליסטית למתן מענה בתחומים האלה. בתחום פעילותו של המשרד לפיתוח הפריפריה נגב וגליל יש פה השקעה, הולכים להיות מפורסמים קולות קוראים ייעודיים לרשויות המקומיות הערביות בתחומים שיסומנו כתחומים חשובים. ערים מעורבות גם מקבלות ביטוי בתוכנית הזאת באמצעות תוכנית בהיקף תקציבי של 300 מיליון שקל שתיתן מענה לפערים בין האוכלוסיות הערבית והיהודית ביישובים המעורבים. התוכנית הזאת היא בשלבי גיבוש ותובא לשולחן הממשלה בתקופה הקרובה.

תחום החינוך מקבל חלק יחסי מאוד משמעותי מתוך התוכנית, עם 9.5 מיליארד שקל. יש פה התייחסות גם לעולם הבינוי - - -

אני אתייחס, אני מתחום החינוך והוזמנתי אז אולי אני אתייחס לדרך של החינוך.

אנחנו קודם נשמע את תוכנית העל ואחר כך ניתן לך להתייחס לנושא.

במקום שסלימה תתייחס לנושא של החינוך אז אני אתייחס לתוכנית המקורית של החינוך.

אולי אני אעבור ואז אדוני ירחיב.

אני חייבת להגיד, אני רוצה את ההדגשים בנושא המגדרי, עד עכשיו אני שומעת דברים מאוד רחבים שאני מכירה אותם. אני רוצה לדעת האם בתוך התוכניות האלה יש היבטים מגדריים או היבטים שעונים על הצרכים של הנשים. אז בואו נתמקד ונעשה את זה קצת יותר זריז.

בסדר גמור. אז אני אעבור על תחום החינוך. בתחום הרווחה והביטחון החברתי יש פה תוספת של תוכניות בעולמות הרווחה ובתוכניות האלה הולך להיות סל גמיש לרשויות המקומיות כדי לאפשר להן לבחור וחלק מהתוכניות האלה מתייחסות לפתרונות עבור נשים, אלימות במשפחה, אבל זה נתון לבחירת הרשויות המקומיות.

אתם כותבים פה תוכנית לאומית למניעת אלימות במשפחה. תוכנית לאומית למניעת אלימות במשפחה זאת תוכנית על שנמצאת במשרד הרווחה. אמנם יש לה השקעה באוכלוסיה הערבית. איך זה משתלב, האם יש תוכנית מיוחדת היום לטיפול באלימות נגד נשים ערביות או אתם גוזרים מתוך התוכנית הזאת ואם גוזרים מאיפה מגיעים התקציבים, מהתקציבים של התוכנית הלאומית או מהתקציבים של תוכנית החומש.

אני רק רוצה להגיד משהו לגבי הענין של האלימות במשפחה בחברה הערבית, עוד בממשלה הקודמת אנחנו יזמנו יחד עם משרד הרווחה תת ועדה בתוך הוועדה שיושבת במשרד הרווחה אצל הגברת איריס פלורנטין, תת ועדה שתעסוק בהתאמות הנדרשות באלימות במשפחה בחברה הערבית מתוך הבנה שהצוותים - - -

כן, אבל עד כמה שאני יודעת לא היו לה החלטות או המלצות.

היתה ועדה, ניתנו המלצות, אני יודעת שמשרד הרווחה אמור לפרסם אותן, אנחנו בשיח איתם על זה כל הזמן, מתי יפורסמו ההמלצות שלנו בנושא הזה.

אז אנחנו נדרוש ממשרד הרווחה להעביר לידיים שלנו את התוצאות של הוועדה הזאת וההמלצות. אני עד עכשיו לא שמעתי שהיו המלצות.

אולי הן בשלבי טיוטות וניסוחים אחרונים אבל אני יודעת שיש המלצות. ישבו שם גם נציגות חברה ערבית, אני חושבת שגם היו בקשר על מי שישב שם ומי שנשמע בדיונים האלה והיו דיונים טובים שיצאו מהם המלצות רלוונטיות ונכונות.

אבל זה לא עונה על מה ששאלתי. זה מצויין שזה נעשה ואני יודעת על קיום הוועדה הזאת ובגלל זה אמרתי שלא שמעתי שהיו המלצות. כאשר אומרים תוכנית לאומית למניעת אלימות במשפחה, אני יודעת שיש תוכנית ויש לה הקצאה תקציבית והם באים, איריס מגיעה לפה ואנחנו שומעים על התוכנית ואנחנו יודעים מה מוקצה ואני יודעת שיש תקציב מיוחד לתוכנית הלאומית. האם מה שנגזר מהתוכנית הזאת לאוכלוסיה הערבית שהוא נמצא ממילא וממומן על ידי מימון של התוכנית, הוא הסעיף הזה או יש תוכנית אחרת, נוספת, נגזרת מהתקציב שמיועד לאוכלוסיה הערבית, כי זה בדיוק מה שאני מחפשת בתוכנית החומש. דברים כאלה. פשוט צירפו את מה שהיה בתוכנית הלאומית או יש תוכנית מיוחדת לטיפול באלימות במשפחה באוכלוסיה הערבית ממומנת דרך תוכנית החומש.

אני אענה על זה וככל שידרש פירוט יותר גבוה אנחנו נבדוק את הדברים ונחזיר תשובה. בכל התחומים האלה צריך להבין שיש כמה מהלכים ממשלתיים למהלך של תוכנית החומש, תקדום, יש מהלך של החלטת הממשלה 549 ויש את המהלך - - -

549 זה קשור לענין הפשיעה.

נכון. אבל זה בשביל התוכניות היישוביות והתוכניות ברשות המקומית זה מייצר מספר של ביקורות ויש שיח יחד עם משרד הרווחה על הנושא של תיאום בין התוכניות האלה, אנחנו נבדוק את הדברים ונחזיר תשובה ספציפית לגבי הנושא של אלימות במשפחה.

זה לא רק אלימות במשפחה, זה גם בחינוך אני תיכף אשמע ובדברים אחרים, אבל ברגע שאומרים תוכנית לאומית למניעת אלימות במשפחה אני מבינה שצריך סינכרון בין התוכניות השונות של המשרדים, אבל אי אפשר להכניס תוכנית שיש לה תקציב נפרד בתוך התוכנית הזאת. או שתוכנית החומש מקדישה סכום ספציפי ותוכנית ברורה כמו שישבו צוות משנה בענין החינוך ובנה תוכנית וצוות משנה בתשתיות ובנה תוכנית, האם ישב צוות והגיש תוכנית למאבק באלימות בתוך החברה הערבית שהתקציב שלו הוא מעבר לתקציב של התוכנית הלאומית ונגזר מתוכנית החומש או לא. עד כמה שידוע לי לא.

אנחנו נבדוק ונחזיר תשובה.

אני ארצה גם תשובה ממשרד הרווחה בנושא הזה, אנחנו נפנה ונבקש לדעת אם הכניסו בתוכניות שלהם לתוכנית החומש תוכנית ספציפית והאם היא אותה תוכנית הנגזרת מהתוכנית הלאומית או זאת תוכנית נוספת.

יש פה נציג של משרד הרווחה בוועדה?

כן, יש, בני צרפתי ורבקה חיידר. אני יודעת שבני לא אחראי על התחום הזה, רבקה היא מפקחת מחוזית, אני לא יודעת אם יש לה את התשובות, תיכף נבדוק.

בסדר גמור. בתחום הבריאות מדובר על תוכנית הוליסטית לצמצום פערים בהיקף תקציבי של 650 מיליון שקל ואחד מחמשת התחומים המרכזיים שהתוכנית תעסוק בהם זה תחום בריאות האישה, ביקשת שאני אחבר את הנקודות שיש בהן התייחסות, אז בנוסף לעולמות כמו בריאות הנפש, תחלואה בסכרת - - -

ברור. שהנשים גם נהנות מהם.

יש תוכנית, זה תחום תוכן מרכזי מתוך חמישה תחומים שהתוכנית תיתן מענה באמצעות הגברת פעילות, הסברה ושירותים, הנגשת שירותים בתחום הזה.

אני אשמח לקבל את התוכנית הזאת, שקשורה לבריאות האישה. על מה היא תעבוד, מה היעדים שלה.

בסדר גמור. אנחנו נעביר את הפירוט. אז אני אדלג ככה מהר, תחום הדיגיטל והנגשת השירותים הממשלתיים, זה תחום שהוא כללי, מתייחס להתאמה של התכנים של הממשלה גם להנגשה שפתית. נושא הזקנה והפגת הבדידות, זה מתייחס גם לכלל האוכלוסיה באמצעות תגבור של תוכניות לאזרחים הוותיקים. עולם הספורט והתרבות, מדובר בתוכניות בהיקף של מעל מיליארד שקל, לפיתוח תשתיות בתחום הספורט והתרבות וגם לחיזוק עוגנים בתוכניות באמצעות הרשויות המקומיות ובאמצעות גופי וארגוני חברה אזרחית שמקדמים את התחומים האלה, אין פה התייחסות ספציפית לנשים בתחומים האלה.

אחת מהביקורות שלי שאין כנראה בכל התוכנית מדדים ברורים לשריין את החלקים של הנשים בתוך התוכנית, זה מעיד על חשיבה שהיא חשיבה שלא התייחסה לצרכים. כלומר האם יש מדדים ברורים, איך הנשים, אנחנו כולנו יודעים כמה ספורט נשים מוזנח ולא מושקע בו ולא מקבל תקציבים, באופן כללי. השאלה אם יש מדדים ברורים לבדוק איך ינוצלו התקציבים שמוזרמים לשטח ויהנו מהם הנשים.

כרגע אין אבל זה משהו - - -

אולי הצוות אחר כך - - -

נכון, אולי הצוות יתייחס לזה. ביוב, תחבורה, תשתיות, אנרגיה, זה עולמות של תשתיות אבל אני אציין שהנושא של תחבורה ציבורית שמקודם בצורה אינטנסיבית במסגרת התוכנית הוא תחום שמבחינתנו מהווה פתרון עבור נשים באופן ספציפי.

חקלאות, כבאות והצלה, מדובר על הקמת תחנות כיבוי אש. תחום התיירות בצורה מאוד מינורית ועולם הסיבים האופטיים שמדבר על הנחיה לצמצום הפער בפריסה סיבים אופטיים ביישובי החברה הערבית.

עולמות הפיתוח הכלכלי והתעסוקה הם עולמות שמתייחסים לפילוח מגדרי. בנושא הגדלת שיעור התעסוקה ושיפור ההון האנושי מדובר על תוכנית בשיתוף זרוע העבודה במשרד הכלכלה, התוכנית מציבה יעדים ברורים בתחום התחזוקה לגברים וגם לנשים באופן מיוחד וכך בהתאם התוכניות יפתחו בצורה כזאת שתיתן מענה לצרכים של הגברים ולצרכים של הנשים בצורה שהיא מאוד מפורטת. יש פה התייחסות להגדלת מספר הסטודנטיות במכללות הטכנולוגיות באופן ספציפי וכמובן שהמשך פעילות מרכזי רייאן זה פרוייקט שרוב הנהנים ממנו באים נכון לעכשיו נשים ערביות ביחס לגברים, יותר מחצי, זה מגיע אפילו ל-70 אחוז מהמשתתפות בפעילות המרכזים.

אני רואה שעצם העובדה שהגדלת שיעורי התעסוקה מתמקדת בשיפור ההון האנושי ובהכשרות ובפיתוחים כאלה או אחרים במרכזי רייאן, כאשר הבעיה העיקרית היא בהיצע מקומות העבודה. כלומר מכשירים מכשירים מכשירים ואחר כך יוצאים לשטח ואין איפה לעבוד. השאלה אם לא הגיע הזמן לעשות את השינוי הזה. אנחנו מדברים על תוכנית חומש לחמש השנים הבאות, אם התוכנית הזאת לא תספק תשובות בענין מקומות העבודה ועדיין תשאיר את השאלה כאילו אין הון אנושי מתאים לעבודה, כאשר אנחנו יודעים את אחוזי האקדמאים שאין להם תעסוקה, כאשר אנחנו יודעים את רמת האבטלה וחוסר מקומות העבודה והתקיעות שקיימת בפיתוח איזורי תעשייה וכו', אז מה, נמשיך לייצר עוד קורסים ועוד הכשרות ולא מקומות עבודה?

יש לזה התייחסות בשקף הבא. התייחסות של הגדלת ההיצע. אבל אם נחזור רגע לשקף הקודם, אז גם עולם הצעירים מדובר על תוכניות להרחבה של מרכזי הצעירים ביישובים הערביים ושוב פה גבירתי יושבת ראש הוועדה, שיעור הנשים שמשתתפות בפעילות מרכזי הצעירים הוא גבוה יותר משיעור הגברים וסוג של תוכניות שעיקר הנהנים זה הנשים הערביות. בנוסף לזה מקודמת תוכנית שנקראת שנת מעבר שתיתן מענה לצעירים אחרי סיום הלימודים בבית הספר ועד כניסה לעולם האקדמיה, תוכנית שתיתן גם העצמה, גם ליווי, גם שפה, גם הכוון - - -

אבל לא כולם בנויים להיות אקדמאים.

נכון, אז לא בהכרח - - -

השנה הזאת האם יש בה תוכניות לצעירים שרוצים להשתלב בחיי התעסוקה. אחת הבעיות העיקריות של מה שנקרא צעירים חסרי מעש וזה בעיקר גברים, זה בעיקר הצעירים ולא הצעירות, אמנם הצעירות כנראה לא נספרות, אלה שאין להן מעש, הן לא באקדמיה והן לא עובדות, אבל האם יש משהו שהוא מעבר לחיזוק והכנה לחיי אקדמיה, בתוכניות האלה.

אז חיזוק והכנה לעולם התעסוקה, זה לא בהכרח אקדמיה, אבל בהחלט יש פה התייחסות גם לאנשים שירצו להתקדם להכשרות מקצועיות או לעולם ההנדסאות או הטכנאות, זה לא בהכרח מכוון לאקדמיה. היה בשקף הקודם עולם ההייטק והטכנולוגיה, מדובר על תוכנית מאוד הוליסטית שנותנת מענה באמצעות שיתוף פעולה בין משרדי על פני כל הרצף, החל מתלמידים לבתי ספר וסטודנטים ויזמים.

פה זה השקף שמתייחס להגדלת הביקוש. מדובר על תוכניות לפיתוח עסקים בבעלות ערבית בדגש על עידוד הייצוא ועל הנגשת אשראי, ופה יש תוכנית ספציפית שמיועדת להנגשת אשראי לנשים ערביות, אשראי זעיר, תוכנית של מיקרו פייננס, שבמסגרת ההחלטה יוקצו שלושה מיליון שקל בשנה להלוואות רק עבור נשים מהחברה הערבית.

אבל זה היה קיים. היתה קרן כזאת.

זה עוגן עכשיו בהחלטת הממשלה וזה ההיקף התקציבי.

הוגדל? למה כמה היה? היתה קרן מיוחדת לזה אז מה חודש?

זה עוגן בהחלטת הממשלה שיש פה יציבות של הקרן הזאת - - -

עוגן בהחלטת הממשלה, זה היה קיים.

זה לא כמו תוכנית שכל שנה צריך לחפש עבורה את המקורות התקציביים ומבחינתנו זה גם מעיד על ההצלחה של התוכנית, על האפקטיביות שלה, על הרצון להמשיך אותה.

כמה היה התקציב שלה בשנה קודמת וכמה עכשיו?

אני צריכה לבדוק. בנוסף בעולם הפיתוח העיסקי ודיברת על הגדלת הביקוש לעובדים ולא רק להכשיר ולהכין את האנשים ולשפר את ההון האנושי, אז יש פה את הנושא של עידוד תעסוקה שבמסגרתו משרד הכלכלה נותן תמיכה לעסקים שקולטים עובדים מהחברה הערבית ופה יש דגש מיוחד על קליטה של נשים מהחברה הערבית. עסק שירצה להגיש בקשה לקבלת תמיכה במסגרת המסלול הזה, אם הוא קולט נשים אז הוא מקבל ניקוד גבוה יותר, מקבל סבסוד גבוה יותר בתוך הכלי הזה, אז זה בהחלט ייחודי לנשים. עולם איזורי התעשייה והתעסוקה גם מופיע פה בתוך התוכנית ונדרש לראות איך התוכניות האלה מיושמות ומקודמות כדי לאפשר גם הגדלת הביקוש לעובדים במרחב הגיאוגרפי הרלוונטי.

היום תוכניות העבודה הוגשו כפי שאמרתי לוועדה - - -

בכל התחומים?

למעט בשני תחומים, שניים שלושה תחומים, התוכניות הוגשו, התוכנית של משרד החינוך עדיין בעבודה, היא הוצגה בפני הוועדה אבל נדרשו שינויים, התוכנית של זרוע העבודה טרם הוצגה בפני הוועדה.

אני מקווה שהיא תכלול פריסה של לשכות תעסוקה בנגב. אני בשיח איתם והם עדיין קובעים את הקריטריונים לפריסה של לשכות תעסוקה, כאשר יש ישובים יהודיים בנגב שיש בהם 5,000 תושבים שיש להם לשכת תעסוקה ויש ישובים ערביים שיש בהם 20 אלף תושבים ואין בהם לשכת תעסוקה. ואחר כך אנחנו שואלים את עצמנו למה הציבור לא נהנה מהשירותים האלה.

בעוד כחודש ימים יהיו כבר פניות תקציביות והתקציבים יתחילו לזרום.

סלימה, אני רוצה להבין, שאר התוכניות חוץ מחינוך וזרוע העבודה אושרו?

החלק הגדול של התוכניות אושרו.

אז אני אבקש לדעת בזמן נתון זה מה התוכניות שכבר אושרו ואחר כך בדיקה שנדבר עליה אחר כך בענין המגדרי בתוך התוכניות האלה. אבל לפחות לדעת איזה תוכניות שעדיין אפשר אולי להשפיע עליהן, שלא אושרו, ואלה שאושרו, אושרו.

אבל גם התוכניות שאושרו עליהן אפשר להשפיע.

ברור, ברור. זה חלק ממה שנשמע.

אנחנו תיכף גם נתייחס למהלך הנוסף, אני אעביר לרותם אולי שתדבר על הוועדה, אבל לפני זה אני אגיד שבשתי הרמות שתיארת הענין של שותפות וקבלת החלטות והענין של יכולת לזהות איך המענים שניתנים במסגרת החלטה נותנים מענה לנשים, אנחנו פועלים בשני הצירים האלה.

רותם, את רוצה עכשיו או לשמוע קצת החינוך, כי אני לא רוצה לצאת מהתמונה הגדולה ואחר כך לחזור שוב לחינוך. אז אם יש לדוקטור חוסאם מה להוסיף בנושא הזה, בבקשה אדוני.

תודה גבירתי יושבת ראש הוועדה. נמצאת איתי בזום גברת אושרה לרר שהיא הממונה על נושא השיוויון המגדרי במשרד, היא תפתח ואני ברשותך אשלים. היא תפתח על מדיניות המשרד בכלל.

לא, תשמעו, אני כבר בעל פה יכולה להגיד לכם מה המדיניות. אני רוצה להבין, מהתוכנית של החומש, זה לא ענין איך אנחנו מחנכים לשיוויון מגדרי, אני רוצה להבין מה בתוכניות שלכם פותח באופן מיוחד לענות על הצרכים של הנשים.

הבנתי. אז אני אתייחס. כמו שצויין בהצגה של סלימה גובשה תוכנית חומש בתחום החינוך והיו שותפים בה אנשים מהמשרד, מוועד ראשי הרשויות, מנהלי אגפי חינוך, וגם מהחברה האזרחית ומהאקדמיה. כך שכללה גם גברים וגם נשים והיה ייצוג הולם גם לנשים, היו נשים ערביות בעמדות מהאקדמיה, מהמשרד, וגם מהעולם האזרחי. במסגרת התוכנית נקבעו מספר יעדים וכל אחד מהיעדים יש לו הקשר מגדרי. למשל מבין היעדים שנקבעו קידום הישגים לימודיים, הישגים לימודיים במבחני הבגרות, זה כולל גם בנות ובנים, תלמידים ותלמידות, לכן הדגש על כלל התלמידים ולא על הבנים. קידום שפתי, גם בתחום שפת האם וגם עברית כמנוף להשתלבות בחברה האזרחית כשיסיימו את הלימודים. צמצום הנשירה הסמויה והגלויה, קידום החינוך הטכנולוגי, קידום החינוך הבלתי פורמאלי, קידום ההון האנושי, המורים, אנחנו מצאנו שיש צורך גם בתמיכה במנהלי אגפי חינוך בשלטון המקומי הערבי כי לא כולם יש להם יכולות להוביל מהלכים מערכתיים בתוך היישוב ולכן שמנו יעד מרכזי לתמוך ביישובים שהוגדרו כבעלי יכולות מוגבלות. כמו שציינתי לכל אחד מהזרועות האלה יש הקשר מגדרי ואני אפרט חלק מהדוגמאות.

אני כאיש חינוך ונציג של משרד החינוך מאמין שלבית הספר תפקיד מרכזי בצמצום פערים מגדריים. הוא יכול לעשות את זה על ידי מספר זירות עבודה. לדוגמה, אם התלמיד או התלמידה מגיעה מהבית עם תפיסה מגדרית שגויה, אנחנו מאמינים שתפקידו של בית הספר לנסות לגבש תפיסה מגדרית בקרב התלמידים כדי לתקן את התפיסה שלהם ברוח המאה, ברוח החברה, ברוח משרד החינוך. לגבי הזירות שמאפיינות את בית הספר - - -

אני לא רוצה להתווכח איתך על היעדים, אני יודעת בדיוק מה משרד החינוך עושה בענין השיוויון המגדרי, אני יודעת כמה משאבים מושקעים או כמה משאבים לא מושקעים. אז אני לא אתווכח.

אני אתן לך דוגמה לגבי מנהיגות בקרב בנות. היית מאמינה שבשנה הנוכחית הזאת ב-14 ישובים ערביים יושב ראש מועצת התלמידים היישובית היא תלמידה. זה לא היה בעבר גבירתי יושבת ראש הוועדה.

אני יודעת את זה אבל אני מתנצלת, זה לא בגלל שאתם פיתחתם את זה.

לא?

לא.

כל מה שעושים בחינוך הבלתי פורמאלי ובשיעורי החינוך זה לא תורם?

כל הנושא של לחנך לשיוויון מגדרי לקוי בחסר במשרד החינוך. זאת דעתי. אני חושבת שלא מושקעים תוכניות וזמן ואני לא באה אליך בטענות, אני באה בטענות למשרד עצמו ולחלוקת המשאבים, ושוב, לא רוצה לפתוח את הדיבורים שלי על כישורי חיים ועל התוכניות של כישורי חיים, על היחס שיש מחקרים עליו איך מערכת החינוך מתייחסת לבנים ולבנות בתוך הכיתה עצמה, איך המורים והמורות מתייחסים, אז יש התפתחות אדירה בענין הבנות אבל אני חושבת שזה בעיקר לא בגלל תוכנית מאוד בנויה בתוך המשרד. זה לא תוצר של זה.

אני בא מתחום המדעים, אחד הכובעים שלי הוא מפקח על המדעים בחטיבה העליונה. אני מציג לך נתונים על הישגי הבנות והבנים - - -

אני יודעת.

הם מאוד מרשימים.

אני יודעת. ההישגים של הבנות בבגרויות בנושאים המדעיים, אם זה מתמטיקה פיזיקה, הם יותר טובים משל הבנים. ומספר הסטודנטיות בטכניון הערביות הוא יותר גדול ממספר הבנים בטכניון, הצעירים. אני יודעת את הנתונים האלה.

זה בא מחלל ריק?

לא מחלל ריק, זאת התפתחות טבעית אני חושבת ואני לא חושבת שיש תוכנית סדורה במשרד בענין של שיוויון מגדרי, יש תוכניות חלקיות שלא כולם משתמשים בהן בתוך בתי הספר הערביים, אני יודעת את זה ולצערי הרב ככל שנוטים לגישה גם ברווחה של סל גמיש וגם בחינוך של תוכנית, של 12 תוכניות וכל מנהל יבחר איזה מתוך התוכניות האלה יעביר בשעה היתומה שיש לענין החינוך, לצערי הרב זה ילך בכיוון ההפוך.

אז אולי אני ארגיע אותך שבמסגרת תוכנית החומש נקבעו ארבע מטרות אסטרטגיות, כאשר המטרה הראשונה מדברת על כך שמערכת החינוך תפעל למיצוי הפוטנציאל של כלל התלמידים מגיל לידה עד 18 ומתן מענה דיפרנציאלי על פי הצרכים של התלמידים והתלמידות. המשרד והאגף הערבי בתוך המשרד כן חשבו על הנושא המגדרי. כאשר מדברים על מיצוי הפוטנציאל - - -

אני ארצה לדעת מה המדדים ששמתם לכם כדי לבדוק את הענין המגדרי בתוך היעדים.

אני אתן לך דוגמה של הכוון לחיי קריירה. יש לנו פרוייקט שהתחיל ואנחנו ממשיכים אותו ומחזקים אותו, אנחנו מכשירים יועצות ומחנכים איך לכוון תלמידות ותלמידים בתוך מערכת החינוך על פי היכולות שלהם, על פי הנטיות שלהם, לחיי קריירה. היתה לי אתמול ישיבה עם הג'ויינט כי הם שותפים שלנו בפרוייקט הזה, והדגשתי את חשיבות מתן המענה לתלמידות, לא לכוון את התלמידות רק להיות עקרות בית או תופרות או דברים כאלה, הן יכולות להיות רופאות מהנדסות מנכ"ליות, אז שילכו.

תתחילו בלשנות את ספרי הלימוד שמראים את עקרות הבית מבשלות ואת הגבר חוזר מהעבודה. תתחילו משם.

אני מסכים איתך, אני קראתי את המחקר של גברת נועה חש וראיתי שיש ביקורת אבל יש ניצני שינוי, למשל בספרים החדשים יש עריכה מגדרית.

עריכה מגדרית של אנשים שהם עורכים לשונית גם ופדגוגית את הזה ולא מומחים מגדריים. גם את זה הבאתי לוועדה ואני יודעת. העורכים המגדריים הם אותם עורכים של הספרים פדגוגית ולא מומחים בענין המגדרי. כשיכניסו מומחים בענייני מגדר, בנושאי מגדר, שיעשו עריכה ובדיקה לספרי הלימוד בנפרד מהעורכים האחרים, אני אתחיל להאמין שהשינוי יקרה. לא יכול להיות לתת לאנשים שאין להם שום הסכמה בענין המגדר לבדוק את הספרים בענין המגדרי. זה עוד נושא. את הרצונות הטובים של עובדים במערכת אני תמיד מכבדת, אבל המטרה שלי והעבודה שלי פה היא לבדוק איך המערכת עובדת ולא איך יחידים בתוכה עובדים. לכן הביקורת שלי היא על המערכת בנושא הזה.

והדבר השני הוא, אני מאמינה במדדים ברורים. מדדים ברורים זה אומר לקחת את התוכנית עם כל הסעיפים שלה, ואת זה אני אבקש אחר כך מהצוות המגדרי. שתשים מדדים ברורים ותבקש דיווחים איך עומדים במדדים האלה, המדדים יכולים להיות מספר המשתתפות והמשתתפים, מספר ההכשרות שנעשות, כמה תלמידות הצליחו ולא הצליחו, כלומר שיהיה ברור האם אנחנו עוברים על התוכניות האלה ובודקים אותן בעיניים מגדריות. ולא מסתמכים על הרצון הטוב של מי שמבצע, כי עד עכשיו אני מסתכלת על התכנון, התכנון לא נעשה בעיניים מגדריות. התכנון של תוכנית החומש לא בדק את הענין המגדרי, אמנם רואים בנשים מנוע לצמיחה הכלכלית וכבר מדברים על זה שנים ולצערי הרב לא מצליחים בהצלחה גדולה למנף את זה.

המשרד קבע יעד מערכתי לכלל המשרד לטפל בנושא המגדרי בכלל המערכת כולל בחברה הערבית ולכן אני רוצה שזה ירשם. ואנחנו במסגרת תוכנית החומש יש לנו סעיף תקציבי במסגרת פיתוח הידע והמיומנויות לפתח חומרי למידה חדשים ואנחנו ניקח בחשבון את ההערה שלך לגבי עורך מגדרי וגם שיוויון מגדרי בתוך חומרי הלמידה העתידיים.

תודה רבה. בבקשה רותם, יועצת השרה, והבנתי שאת גם מרכזת את הוועדה שהוקמה. אולי תגידי לנו שם סופי כדי שנדע איך להתייחס.

יש לזה שם ארוך, אבל בגדול זה הצוות המייעץ, ועדה ציבורית מייעצת בהיבטי מגדר לרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית.

והדגש הוא על המייעצת, אני רציתי שתקבלו החלטות.

היא תקבל המלצות, היא לא יכולה להכריע לצערי הרב אבל אני חושבת שהרשות פה - - -

זאת אחת השאלות. בואי נשמע מה תפקידה ומה סמכויותיה של הוועדה הזאת.

אז כמו שציינת בפתח הדברים, השרה כבר בקדנציה הקודמת רצתה להקים את הוועדה הזאת, הממשלה לצערנו נפלה וזה קרה רק עכשיו. הוועדה קמה מתוך החשיבות הרבה שאנחנו רואים במתן מענה לצרכים של נשים בכלל ונשים בחברה הערבית בפרט, וההבנה הזאת שלנשים בחברה הערבית יש צרכים שונים ויש חסמים שונים והתקציבים המשמעותיים שהולכים להיות מוקצים לחברה הערבית במסגרת תוכנית החומש, הביאו אותנו להבנה שחייבים לדייק ולהבטיח שהכספים האלה יתנו מענה איפה שצריך אותם, גם עבור נשים ושנראה את זה בפועל.

ולכן הוקמה הוועדה שהתכנסה ביום חמישי האחרון לראשונה, הוועדה מונה תשעה חברים, שמונה חברות וחבר, את יכולה לעבור על השמות - - -

אז תשע חברות. הרוב הוא נשים.

תשע חברות, הרוב קובע. תיכף אני אגיד את השמות רק לצורך שכולם יכירו. החברים באים מדיסציפלינות שונות, הרצון הוא לא רק ידע בעולם המגדרי אלא ידע בתחומים שונים מתוך נסיון נשי, ככה שנשים יוכלו לתת את הביטוי בתחומים שונים.

השמות הם, אני אגיד את השמות אבל אני לא אגיד משפט על כל אחד כי אני חוששת לטעות בכבוד של אדם, אז אני רק אגיד, דוקטור סחה אבו רביע, פרופסור מונה חוריק אסברי, פידה נערה תבונין, מייסם ג'לג'ולי, פרופסור פייסל עזייזא, פרידה ג'אבר ברנסי, רדא זועבי, דוקטור אנייא בנג'יריס, ועורך דין מהא שחאדה.

בדיון הראשון שקיימנו ביום חמישי האחרון זאת היתה פגישת הכרות, שבה גם השרה והרשות הכירו את חברות הוועדה וגם דנו באיך הוועדה תעבוד. אחד הנושאים שעלו זה הצורך בקביעת מדדים מוסכמים על חברות הוועדה שיהיו מוסכמים גם על הרשות, אנחנו נעשה עבודה בין הדיונים כדי לייצר את המדדים כדי שלדיון הבא כבר נבוא עם תוכנית מדדים, איזה שהיא טיוטה ראשונית שנוכל לאשר אותה.

אופן העבודה אני חושבת שהוא החשוב פה, אנחנו סכמנו בוועדה שהוועדה תתכנס אחת לבערך חודש, חודש וחצי, זה תלוי בנושאים, לוועדה יוצגו כל הנתונים והמסמכים הרלוונטיים מבעוד מועד, חברי הוועדה יוכלו להגיע לדיון כשהם כבר מכירים את הקשיים, את הנתונים, את הצרכים. בדיון ינכחו מעבר לרשות לפיתוח כמובן וחברי הוועדה והשרה והצוות שלה, גם נציגי המשרדים הרלוונטיים, כאשר בכל דיון יובא אחד הפרקים שסלימה הציגה עכשיו, אחד שניים או שלושה תלוי בהיקף ובגודל שלהם, יש פרקים קטנים יותר פרקים רחבים יותר, וישבו נציגי המשרדים הרלוונטיים כדי שתוכל להיעשות הטמעה, שהידע לא ישאר רק אצלנו ברשות אלא יעבור גם למשרדים שהרי זאת תוכנית שמתכללת את עבודת משרדי הממשלה השונים. כדי שהידע הזה לא ישאר רק אצלנו אלא יעבור ויחולחל לגורמי המקצוע בשטח ובסופו של דבר אנחנו נרכז מסמך המלצות ביחס לכל אחד מהפרקים הרלוונטיים ונראה איך מטמיעים את זה.

הרצון שלנו שחברי הוועדה יהיו חלק, הם יהיו חלק מהצוות שלנו, שזרימת המידע תהיה מיטבית ומלאה, שהם יוכלו לייצר טיפים פרקטיים, היה לנו נורא חשוב לדבר איתם על היעילות ועל הפרקטיות של הדבר הזה, שלא תהיינה אמירות יפות אבל שאי אפשר ליישם אותן, לכן חשוב לנו שהם יכירו את כל המידע ושהם יהיו חלק באופן שוטף מהעבודה בשטח. זאת התכלית ואנחנו נשמח לעדכן בהמשך לכשהדיונים יתקדמו.

השאלה שלי, אם מדברים כבר על הטמעה ואני יודעת שזאת ועדה ציבורית שמייעצת, לא חשבתם גם שאחת מהדרכים שחברות הוועדה הזאת ישבו גם בוועדות המשנה למשל.

על זה אני חושבת שסלימה תוכל להרחיב, אני רק אגיד שמנסיוני לא בנושא הזה אבל כשמדובר על ועדות משרדיות פנימיות נציגי ציבור לא יכולים לשבת בהן. נציגי ציבור יכולים לשבת בגופים ציבוריים ולא בגופים פנים ממשלתיים ומכאן הקושי. מתוך הבנה שבוועדות פנים ממשלתיות - - -

אני לא מדברת על ועדות פנים ממשלתיות, אני מדברת על צוותי המשנה. צוותי המשנה ליישום ההחלטה כלולים ארגוני חברה אזרחית ויושבים בהם נציגים שהם לא נציגי משרדים. השאלה, אם מדברים על הטמעת החשיבה המגדרית אז למה שלא ישבו גם, ככה יוכלו - - -

צוותי המשנה יש להם מבנה מוגדר אבל הם רשאים להזמין נציגים בהתאם לצורך ובהחלט זה לא פסול גם שבמידת הצורך, אנחנו רוצים פשוט לשמר את עבודת הוועדה של חשיבה משותפת, של חשיבה ביחד, המטרה היא לא לבוא ולדאוג שיש אישה בכל אחד מהצוותים - - -

לא, זה לא לדאוג שיש אישה אלא לדאוג שיש חשיבה מגדרית בכל צוות. אם הקבוצה הזאת, חלק מהעבודה שלה זה לקבוע מדדים, זה לבדוק, זה לתת רעיונות והמלצות, אז אם הם ישולבו באיזה שהוא שלב, זה לא חייב להיות שהם ילוו את העבודה באופן אינטנסיבי, אבל ככה אפשר להוריד את ההמלצות לתוך צוותי המשנה.

לא מן הנמנע, זה יכול להיות. אנחנו נציע שהם יפגשו עם כל אחד מצוותי המשנה בדיונים הרלוונטיים, זאת הכוונה. הכוונה היא שהם יכירו את הגורמים שעובדים בפועל על כל אחת מהתוכניות מפרקי תוכנית החומש, אם זה גורמי המקצוע במשרד ואם זה צוות המשנה שמלווה אותו. הרעיון הוא בוודאי שהדבר הזה יקרום עור וגידים ולא להשאיר את זה איזה שהוא דו"ח שיושב על המדף ולא עושים איתו כלום. אין שום כוונה כזאת, הרעיון הוא שנראה תוצאות בשטח.

אני לא טענתי שזאת הכוונה, אני מנסה לעזור לכם איך להגיע למטרה הזאת.

אז יש פה שני ממשקים, אחד זה שהוועדה תפגוש את הנציגים של המשרדים ואם יהיה דיון מעמיק בתחום החינוך למשל אז נציג משרד החינוך יהיה חלק מהדיון הזה והוא ישמע וזאת אופציה ראשונה להשפעה על התוכניות. מצד שני לא מן הנמנע שצוותי המשנה במקומות מסויימים יזמנו נציגות מהוועדה לתת אינפוטים או להשפיע על התוכניות, כמובן אפשר לבחון את זה.

מצויין. חבר הכנסת עלי סלאלחה, ברוך המצטרף.

היות ואני רואה באישה כשווה, ודרך אגב זה גם לפי המסורת והדת הדרוזית שלפני 500 שנה נתנו לאישה מעמד שווה לגבר גם בדת וגם בחיים הרגילים. אמנם אנחנו לא ממשים את זה וזה מצער מאוד, אבל אני רוצה כן לממש את זה, אני כל הזמן בחברה שהיא חברה סגורה ולא מוצא חן בעיניהם, אני מדבר על הנושא הזה ואני רוצה שהאישה שלנו תצא ותהיה כמו כל אישה בעולם הנאור שתביעה את דעתה והיא יכולה להגיע לכל תפקיד ולכל מעמד שלא יהיה. אין לה חסר בשום דבר והרבה פעמים היא חכמה יותר מהגברים. ולכן חברים, חשוב שאנחנו, בני החברה הערבית, נדאג לכך שהבחורות שלנו, הנשים שלנו, נקדם אותן קדימה, ניתן להן את האפשרות, נאפשר להן והן יפרחו והן יתנו לחברה טוב יותר מהגברים שלנו היות והן חיות את החיים של העולם הפתוח, של הדמוקרטיה ואני מברך אותך על הדיון החשוב הזה ואנחנו נתמוך.

אז הנה דבר שאתה תוכל לעשות, בתחילת הדיון הציגו לנו את תוכנית החומש והבנתי שאנחנו מדברים היום רק על החלק מתוכנית החומש שמתייחס לחברה הערבית והבדואית בצפון, כאשר לא יכולנו להתייחס לתוכנית המיוחדת שכלולה בתוך זה לחברה הדרוזית. מבחינתי לחברה הערבית הדרוזית. ולכן לא יכולנו לדעת איך התוכנית הזאת כוללת את הנשים בראייה שלה ובתכנון שלה ובביצועים שלה וגם הצוות שהוקם לבחינה מגדרית של התוכנית הוא לא התייחס לשני החלקים האלה, לחברה הבדואית בנגב ולחברה הדרוזית ואני חושבת שזאת טעות פטאלית. אני חושבת שהצוות הזה חייב להיות, או צוותים אחרים, או שאנחנו נדרוש שיהיה צוות מקביל גם כן, אמנם אני לא בעד זה, אני רואה את החברה שלנו כחברה שלמה והחלוקה הסקטוריאלית הזאת לא מקובלת עלי אבל ככה חילקו מבחינת תקציב, אני חושבת שאפשר לתגבר את הצוות, הוועדה שהקמתם ואז להסתכל ולתת את המדדים ואת הראייה לכלל התוכניות. אני רציתי שחבר הכנסת עלי שמאוד רוצה לתמוך בענין המגדרי והשיוויון המגדרי בחברה גם הערבית הדרוזית, שידע שהתוכנית הזאת אנחנו לא יודעים עד כמה לקחה בחשבון ואולי כדאי מאוד שנתחיל לפעול אני ואתה כדי לבדוק עד כמה התוכנית הזאת לקחה בחשבון את הצרכים של הנשים הדרוזיות.

פתחת בפני איזה שהוא צוהר מאוד חשוב שאני עכשיו צריך לחזור לבדוק מה התקציב שנתנו לנושא מעמד האישה וקידום האישה ושילוב האישה בחיים שלנו באופן מכובד שמתאים למאה ה-21.

וגם האם יש מדדים ברורים.

אנחנו נבדוק את זה, נבחן את זה ואם יש ועדה שהקמתם אני חושב שיש מקום גם לצרף.

הממשלה הקימה.

הממשלה הקימה, לצרף, ויש לנו בחורות נהדרות, מצויינות, טובות, יש להן ראש פתוח, יש להן את הכל ולא פחות טובות מכל גברת ברעננה, בהרצליה ובכוכב יאיר. יש לנו, אנחנו צריכים לבטוח בעצמנו, אנחנו נבדוק - - -

זה מקרה שלקחת רשויות או ערים שהם במעמד כלכלי גבוה.

כשהייתי מנהל בית ספר מקיף בית ג'אן החלטתי שאני רוצה להיות לפני כוכב יאיר ושוהם והרצליה ורעננה. ואכן עשיתי את זה ואנחנו כן יכולים לעשות את זה, צריכים לבטוח בעצמנו ובלי ה-50 אחוז או 51 אחוז שהן נשים, בכל חברה דרך אגב, אנחנו לא יכולים להגיע לאיפה שאנחנו צריכים להגיע. יש 50 אחוז שאנחנו ביטלנו אותם, אנחנו צריכים להביא אותם בחזרה והחברה שלנו תהיה חברה מצויינת, אני מבטיח לך.

אני מתלבטת האם לזמן עוד ישיבה שיבואו נציגי התוכנית והמשרדים האחראיים על החברה, על תוכנית החומש לחברה הערבית הדרוזית ולחברה הערבית הבדואית בנגב, שיציגו באופן נפרד ולשאול אותם את השאלות האלה. אני אחשוב על זה כי אני חושבת שהגיע הזמן, אנחנו תיכף נפנה לשמוע מנציג משרד הרווחה בענין החברה הבדואית בנגב.

רק רציתי התייחסות קצרה לענין הזה, בדרך כלל בגלל שמשרדי הממשלה היו מעורבים בתהליך הזה אז התובנות יועברו באופן ישיר למשרדי הממשלה ובדרך כלל גם כשמתייחסים - - -

סלימה, אני מכירה טוב מאוד עד כמה משרדי הממשלה מסנכרנים את המידע ואת התובנות שלהם. בואי לא נבנה על תהליכים שיקרו מעצמם. אני רוצה לבנות על משהו מובנה כדי להבטיח לעצמי אחר כך איך אני בודקת את זה. ככה אני עובדת. אני מבינה את הקושי שוועדה שהוקמה על ידי משרד השיוויון החברתי תוכל לעסוק בדברים שהם באחריות משרדים אחרים, אני יודעת שיש קושי.

השרה חשיוויון חברתי לא תוכל לייעץ למשרד ממשלתי אחר, אנחנו יכולים להציע את הוועדה שלנו בהסכמת חברות הוועדה, אבל בטח שאנחנו לא יכלים לקחת אחריות על תחומים של משרדים אחרים.

אני אפנה לשרים האחראים על שתי התוכניות האלה ואבקש מהם או לעשות תהליך מקביל לתוכניות שלהם או פשוט להשתמש בשירותיה הטובים של הוועדה שתקום כדי לעשות את אותה עבודה עם שתי התוכניות האחרות. אני חושבת שהגיע הזמן לעשות את זה ואנחנו גם נפנה לשרים האלה כדי לבדוק מה קורה מבחינה זאת. אני ארצה לדעת איך התוכניות האלה יבדקו את הענין המגדרי. אני רוצה לתת לעורכת דין שירין בטשון מאית"ך מעכי להתייחס.

תודה חברת הכנסת עאידה תומא ותודה על הזימון של הדיון המאוד חשוב הזה. כמה דברים שאני רוצה להגיד, אנחנו בזמנו באית"ך מעכי הגשנו חוות דעת או מכתב שמתייחס לצדדים החסרים בתוכנית החומש בכל מה שקשור למגדר. יש פה תוכנית שרואים שעבדו עליה המון ובתחילה של הדברים אני ממש הקשבתי בקפידה, אומרים שהנשים הערביות הם מנוע לצמיחה לתוכנית הזאת, יחד עם זאת יש משהו בדיון וחברת הכנסת תומא ייצגה אותנו אפילו עוד יותר טוב מאיך שאנחנו מייצגות את עצמנו, אבל יש פה שאלה של הייצוג. יש את הוועדה המתמדת ויש את הוועדה המייעצת ולי חשוב להגיד שחסר פה מנגנון ברור שמסביר ומבטיח איך הקולות של נשים ושל ארגוני חברה אזרחית שמתייחסים ומתעסקים בנושא של מגדר, איך הם בסופו של דבר יגיעו למקבלי ההחלטות. הענין הזה של הוועדה המייעצת הוא לא משהו, צריך לדאוג שזה לא, צריך לוודא שזה לא יהיה מס שפתיים וזה לא איזה משהו שאנחנו עושות כדי לסמן עליו וי ולי חסר להבין איך המנגנון הזה של הוועדה המייעצת בסופו של דבר יגיע לצוותי ההיגוי וגם יגיע לוועדה המתמדת.

לגופו של ענין, יש פה כמה דברים שחסרים גם בהצגה של המשרד וזה שני נושאים חשובים. אחד זה הייצוג של נשים במועצות המקומיות. אנחנו יודעות, וזה לפי נתונים של עורכי הדין לקידום מינהל תקין, הם מדברים על זה שיש תת ייצוג של נשים בכלל בתוך הרשויות המקומיות ובתוך המועצות השונות והייצוג למשל של נשים בתוך המועצות היהודיות מגיע, הוא גם בתת ייצוג, הוא מגיע לרבע אבל ברשויות ערביות זה מגיע לשני אחוז, אז השאלה למה התוכנית לא מתייחסת לנושא הזה.

הנושא השני זה כל הנושא של היועצות לקידום מעמד האישה, לשיוויון מגדרי, וגם פה הנתונים מראים ש-65 מתוך 85 רשויות מקומיות ערביות לא מינו יועצת לקידום מעמד האישה. התפקיד של היועצת, צריך לציין, היתה לנו בזמנו עתירה שהגשנו בתקופה של הקורונה שלא החריגו את היועצות, לא נתנו להן לעבוד ואנחנו הגשנו עתירה ובעתירה ניסינו להבהיר כמה התפקיד הזה הוא תפקיד חשוב, זה תפקיד שאמור לתכלל את כל הנושא של המגדרים ברשויות, זה תפקיד שהוא אמור לייעץ לראש הרשות, יש חובת היוועצות - - -

בואי לא נתעמק יותר מדי בסוגיית היועצות. תגידי מה אתן מציעות מבחינת היועצות כי אחד הדברים שעלו בראשי כאשר סלימה הציגה ודיברה על חיזוק מערך הרשויות המקומיות, אני חושבת באותה מידע שיש לחזק את מחלקת ההנדסה, יש לחזק את היועצת לקידום מעמד האישה.

לגמרי. זה תפקיד סטטוטורי וזה חלק, התפקיד הזה הוא מלא בעיות כי חלק מהבעיה בחוק זה שאין לו תקציב, אבל אם באים עכשיו להשקיע 30 מיליארד שקלים בתוכנית חומש לחברה הערבית וליישובים הערביים אז ראוי גם אולי לתקצב בצורה כזאת או אולי להקצות תקציב בצורה כזאת שיאפשר ויבטיח את המינוי של יועצות.

עוד שני נושאים ממש בקצרה. הנושא של התעסוקה, אני לא זוכרת מי אמר את זה שאנחנו רואות שנשים יותר משכילות, נשים יש להן הישגים יותר טובים, אבל זאת בעיה שהיא קיימת לגבי הנשים הערביות אבל לא רק, היא גם קיימת בעולם, היא קיימת גם בהרבה מדינות ערב שהאובר השכלה שיש לנשים לא מצליחה להיתרגם לאפשרויות תעסוקה, וזה משהו שגם צריך לתת עליו את הדעת. מה קורה לאישה הערבייה שמשכילה ולומדת לתואר ראשון ושני ושלישי והרבה פעמים בסופו של דבר מוצאת את עצמה בלי תעסוקה וזה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ולבסוף הנושא של אלימות מגדרית, הייתי מצפה, אני יודעת שיש את התוכנית למאבק בפשיעה, אבל הייתי מצפה לראות יותר התייחסות לנושא של אלימות מגדרית מבחינת מענים, מבחינת טיפולים, מבחינת רפואה מונעת וחינוך, אנחנו יודעות, ואת זה אני יודעת ממחקר של נשים נגד אלימות, שנשים ערביות נפגעות יותר ויש להן ייצוג יתר בכל הנושא של אלימות במשפחה, הן יותר נרצחות ושלטון החוק לא מיושם בתוך היישובים הערביים. ועוד פעם, אם אנחנו מדברות על השקעה של 30 מיליארד שקלים אני כן מצפה לראות התייחסות לזה בתוכנית החומש.

ובסוף אני אסיים ואגיד שהבוקר קיבלנו ידיעה, יש איזה סרטון שעשינו שנקרא גברים מדברים, שבו גברים מדברים על הנושא של נגד אלימות מגדרית וקיבלנו ידיעה הבוקר שהמשרד לשיוויון חברתי נעתר לצערנו הרב לקריאה של פעילי ימין וארגוני ימין והוריד את הסרטון הזה כי תאמר נפאר משתתף בו וזה פשוט מאכזב אותי מאוד גם ברמה אישית וגם ברמה מקצועית מה מערך השיקולים שהמשרד מחזיק כשהוא מקבל החלטה כזאת.

תודה רבה שירין. אני מודה לך על הסבת תשומת ליבי לענין, אני גם לא מצליחה להבין למה לקבל החלטה כזאת של להוריד סרטון בגלל השתתפות של אמן מוערך מאוד בחברה הערבית תאמר נפאר והמשרד החליט ובנה את הסרטון הזה ועבד על הסרטון הזה ומפיץ את הסרטון הזה וכאשר עולים קולות הצנזורה הזאת והגישה המצנזרת קולות שיוצאים מתוך החברה היא לא מקובלת עלי. אני פונה לשרה לשקול מחדש, כי כשפנינו בענין הפרסום בתקופת הקורונה שהחפיץ נשים ולגלג על נשים ערביות, לא קיבלנו אוזן קשבת והחלטות מהירות באותה צורה כנראה כאשר הצנזורה היא פוליטית. וחבל שזה ככה. תאמר נפאר, קול אותנטי בא מתוך החברה הערבית, אמן מוערך, הוא מדבר על הכאב של הצעירים. מי שרוצה להשפיע על חיי הצעירים הערביים ויש לכם תוכנית חומש על זה, שיבין שהוא מודל לצעירים הערביים, הצעירים הערביים נוהרים להופעות של תאמר נפאר, אוהבים אותו כי הוא מייצג את הכאב שלהם ואת הבעיות שהם נתקלים בהם וחבל לצנזר אותו בגישה כזאת כאשר המסר שהוא מביא בסרטון נבדק ואושר על ידי המשרד עצמו. אני מקווה שתעבירו את המסר הזה ואני אעביר אותו גם לשרה. אושרה לרר הבנתי שביקשת להתייחס.

תודה רבה שחזרת אלי. אני רציתי רק להגיד שני דברים. בעיקרון הביקורת שלך על עריכת ספרי הלימוד היא ביקורת שהיתה גם לנו ולכן שינינו את הקריטריונים והיום אנחנו דורשים התמחות ממי שעורך ספרי לימוד, זה דבר ראשון שהיה לי חשוב להגיד. ואנחנו גם נערוך עריכה מחודשת השנה, זה יעד שלנו, על כל ספרי הלימוד שכבר אושרו כדי לראות ולתקן אותם מחדש ולהעביר את ההערות שלנו למוציאים לאור כדי לקבל - - -

יש לכם כבר מאגר של עורכים מומחים מגדרית, או עורכות?

אין לנו מאגר, אנחנו הגדרנו קריטריונים, אנחנו נוכל להמציא לך את זה, אבל מאגר לא הקמנו ואני לא יודעת אם זה נכון, אני חושבת שגם עורכים לשוניים לא עובדים מתוך מאגר, יש רשימה של קריטריונים מה צריך להיות לאדם, איזה השכלה, איזה נסיון ואחר כך גם הערות שלנו למה לשים לב - - -

יתפרסמו מכרזים לעריכה מגדרית, איך תאתרו? טוב שיש קריטריונים, איך תבדקו מי האנשים העונים על הקריטריונים האלה.

עד כמה שידוע לי, אני לא באגף ספרי לימוד, אבל אני יודעת שאנחנו מפרסמים קריטריונים וכשמגישים את הספר לאישור אז גם בודקים שהעורך הלשוני הוא עורך לשוני והעורך המגדרי הוא עורך מגדרי.

אז אלה שכותבים את הספרים צריכים לדאוג לעורכים שלהם וככה זה הולך.

ככה זה הולך בכל העריכות.

אני לא ידעתי פשוט איך זה עובד.

דבר נוסף שחשוב לי להדגיש, דבר נוסף זה שהשרה לראשונה מזה 20 שנה שמה כיעד בתוכנית האסטרטגית שיוויון מגדרי, זה לא היה קיים במשך 20 שנה לצערי, והשרה החדשה עשתה את זה, השרה דוקטור יפעת שאשא ביטון, וזה מניע במערכת הרבה מאוד תהליכים שאני מניחה שאנחנו נמצא זמן לדבר עליהם. וגם בענין של הטמעה בחומש, אני כבר קבעתי עם חוסאם שאנחנו נשב, אנחנו נחשוב, אנחנו נראה, איך מטמיעים חשיבה מגדרית לתוך תוכנית החומש ואני מודה לך מאוד על הדחיפה ועל ההערות המאירות שלך.

תודה לך. אני רוצה לתת למר בני צרפתי. אני רוצה קודם כל להבין, אתה היחידי שנמצא מהתוכנית, תחת התוכנית של החברה הבדואית בנגב.

כבוד יושבת ראש הוועדה, אני אשמח אותך. אצלנו בתכנון היה צוות רוחב נשים. מה זה הצוות הזה, צוות שמורכב רק מנשים, אני יכול לשלוח את הרשימה, רק נשים ולא רק ממשרדי הממשלה, נשים בדואיות מהשטח שזה היה צוות אחד ששווה בין חמישה צוותים. ההחלטות שלו היו שוות ערך לצוות לדוגמה שאני ניהלתי.

רחבות לכלל הצוותים, מה הצוותים האחרים היו?

לדוגמה אני הייתי מוביל את צוות כלכלה ותעסוקה. חוץ מזה שאצלי בצוות הרוב היו נשים, חוץ מזה היה עוד צוות רוחב נשי שהסתכל על הכל בראייה נשית לחלוטין.

זה בשלב התכנון?

בשלב התכנון של ההחלטה.

הצוות הזה ימשיך להתקיים לאחר מכן?

בוודאי.

אז זה מה שעשו במשרד לשיוויון חברתי קיים אצלכם אתה אומר.

כן. המטרה של הצוות הזה, קודם כל ההחלטה צריכה לעבור ביום ראשון.

איזה החלטה?

ההחלטה של הבדואים בדרום והממשלה אמורה לאשר ביום ראשון.

ההחלטה עברה, לא? התוכנית צריכה לעבור.

כן. מתוך 550 נגזר לנו 5.2 מיליארד וזה נמצא בטיוטה ואמור לעבור אישור ממשלה.

התוכנית עצמה או ההחלטה לגזור 5.2.

התוכנית עצמה. ההחלטה לגזור כבר עברה. התוכנית עצמה. יש לנו הנחיות גם מגבוה ברמת השר והמנכ"לית לשים את הדגש על נשים וממשיכים ככה עם הדבר הזה קדימה. שותפה לזה, אני חייב להגיד, גם הוועדה פה שאת עומדת בראשה שכבר שנים יושבת על הענין הזה של לקדם ולעודד כמה שיותר גם בתחום הזה של התעסוקה ותעסוקת נשים. מה שאני בא להגיד פה בכל הדבר הזה, זה שהדברים חדרו, הדברים הופנמו, צוות ספציפי רוחב נשי, אני לא יודע אם היה דבר כזה, צוות רוחב ספציפי לנשים, צוות שווה.

אז אני אבקש אם אפשר להעביר לנו קודם כל את הרכב הצוות הזה ואת ההמלצות שלו.

אין בעיה. ההמלצות שלו הוטמעו כבר בתוך המסמכים.

אבל תשלחו לנו את ההמלצות ואני מבקשת גם, יכול להיות שנזמין אתכם להציג את החלקים המגדריים בתוך התוכנית הכללית של החברה הערבית הבדואית בנגב. תודה רבה. בענין התקציבים וניצול התקציבים, סלימה, אני רואה שההסטות התקציביות וההחלטות התקציביות, איפה מתקבלות, בוועדה המתמדת, הקצאות לכל סעיף בתוכנית.

התוכנית מגדירה כמה כסף יש לכל אחד מהתחומים, לכל אחד מהסעיפים, הוועדה המתמדת מאשרת את התוכנית השנתית, נגיד כמה גוזרים עכשיו בשנה הזאת והיא מאשרת את התוכן.

אז ההחלטות התקציביות נעשות בוועדה המתמדת.

של התוכנית השנתית. אבל אם עכשיו מוגדר סכום של 9.5 מיליארד שקל לתחום החינוך אז זה משהו שנתון בהחלטה. זה משהו שהוא לא נתון לשינוי.

הבדיקה של הביצוע, איך משרד החינוך מוציא את הכסף הזה, זה נעשה גם בוועדה המתמדת?

משרד החינוך מגיש לוועדה את תוכנית העבודה שלו שכוללת מטרות ויעדים ופעולות ואיזה תוכניות יהיו ואיזה קולות קוראים יצאו ובאיזה מנגנונים, והוועדה מאשרת את התוכניות האלה ואז מתקדמים לביצוע.

כאשר כותבים שהוועדה המתמדת עושה פיקוח ומעקב, זה אומר שגם פיקוח ומעקב על ניצול תקציבי.

נכון. זה קורה לקראת סוף השנה, הוועדה תתכנס לבדוק את ההתקדמות ביישום תוכנית העבודה שאושרה בתחילת השנה.

רק הבהרה גבירתי יושבת הראש, לגבי אי אישור תוכנית החינוך כמו שאמרה סלימה, זה קשור, התוכניות שנבנו, התוכניות שהוצעו על ידי המשרד הן מעבר למכסה שנקבעה 9.5 מיליארד ולכן אנחנו בדיון עם האוצר מה להוריד, אם אפשר להוסיף תקציבים וזאת הסיבה שהתוכנית עדיין לא אושרה סופית. אבל מבחינה רעיונית הכל מסודר ומאושר עם מדדי הצלחה, מדדי תפוקה, הכל נמצא, רק הנושא של התקציבים שאנחנו חרגנו מהמכסה שיועדה לנו.

מהאוצר אני מבינה עכשיו שהכל מתקיים בוועדה המתמדת ומבחינתם גם הסטות תקציביות קורות בתוך הוועדה ולא האוצר לבד עושה את זה. אמנם אני אשמח לדעת בענין הערים המעורבות, זה עכשיו התעניינות אישית מעבר לענין המגדרי, בגלל היותי תושבת עיר מעורבת. את התוכניות ואת היישום שלהם המעורבות היא של העירייה או גם של נציגות האוכלוסיה הערבית בתוך העיריות. כולנו יודעים שיש עיריות שהן בעצמן מפלים נגד האזרחים הערביים בתוכם.

השיתוף נעשה גם מול העיריות וגם מול ארגוני חברה אזרחית פעילים, גם מול חברי מועצה ערביים, בתוך הערים המעורבות.

אני מודה לכולכם על שהגעתם ומודה לך במיוחד סלימה על העבודה שנעשתה. אמנם אנחנו רואים את הקושי שלכם עדיין בלהציג פילוח מגדרי לתוכניות ואני חושבת שכל עוד לא מצליחים לעשות את זה בצורה הכי ברורה ולהבליט איזה תוכניות ומה המדדים, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בסוף לא באמת מקדמים. אני מאמינה שרק כאשר מתחילים לצאת ברקע של התכנון עצמו לשלב את החשיבה המגדרית ואחר כך לשים את המדדים ולבדוק את עצמנו לאורך הזמן, אני מאמינה בתהליכים מובנים במיוחד שהנושא של ראייה מגדרית בתכנון ובביצוע הוא לא קיים כמו ברמה שהיינו רוצים לראות במשרדי ממשלה, אני מברכת על העובדה שהשרה הקימה את הצוות ואני מקווה שהצוות יתרום ויעשה עבודה שתעזור לכם גם.

אנחנו בונים על זה שזאת ועדה שתייעץ לנו איך להסתכל על הדברים, איך לבחון את הדברים וזה פתוח לחלוטין.

אני אשמח בשלב יותר מתקדם לשמוע על איך העבודה נעשית ונהיה בקשר ונבדוק גם עם רותם וגם איתך וגם עם השרה בנושא הזה. אני שמחתי לשמוע שגם בתוכנית בענין האוכלוסיה הערבית הבדואית בנגב כבר עשיתם את זה ואשמח לקבל את המידע שביקשתי לידיים שלי כולל ההמלצות כדי שנוכל לעקוב אחר כך על יישום ההמלצות האלה. אני מאוד מודאגת בגלל שהבנתי שבשלבי התכנון לא נלקחו בחשבון הצרכים והראייה המגדרית בתוך התוכניות ואני יודעת שחלק גדול מהעוגנים שאתם פיתחתם בתוך התוכנית הזאת הם שייכים וצריכים לענות. אני רוצה גם לדעת מה החלק בפיתוח היכולות או חיזוק המבנה של הרשויות המקומיות, מה החלק ומה התוכניות המיועדות לענין היועצות וגם לתוכניות שהיועצות יכולות להוביל. אם אנחנו מדברים על שיוויון מגדרי ועל שילוב הנשים אז צריך שיהיה תקציב ברור. לא יכול להיות שאין תוכניות מאוד ברורות. אני גם ארצה תשובה בענין זה ואבקש מהשר ומכם להעביר את הנושא של התוכנית הלאומית למאבק במשפחה, למה היא מופיעה בתוך תוכנית החומש של האוכלוסיה הערבית ואיך זה מסתדר מבחינת תקציבים. האם חומש תקצה תקציבים מיוחדים לתוכנית מיוחדת בנושא האלימות בחברה הערבית, האלימות במשפחה, האלימות המגדרית, או היא תסתמך על התקציבים שנמצאים בתוכנית הלאומית הכללית. את ההבהרות האלה אני ארצה לדעת ואם יש תוכנית אני ארצה לקבל אותה. אם יש תוכנית בנושא האלימות.

אני מודה לכולכם ואני אחכה לקבל תשובות בענין הדברים שדיברנו עליהם. אנחנו נמשיך ללוות את תוכנית החומש כל עוד אנחנו נמצאים פה. ונבדוק איך היא מתבצעת. כנראה נפנה למשרד לפיתוח איזורי להבין מה קורה עם האוכלוסיה הערבית הדרוזית ואיך הם נחתו במשרד הזה, אבל קודם כל נבין האם יש שם איזה שהיא ראייה מגדרית.

תודה לכולכם ואני נועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:46.