פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



18
ועדת החוקה, חוק ומשפט
15/02/2022


מושב שני

פרוטוקול מס' 209
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"ד באדר התשפ"ב (15 בפברואר 2022), שעה 10:00

הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 14), התשפ"ב-2022

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
זאב בנימין בגין
ענבר בזק
סימון דוידסון
גבי לסקי
אורי מקלב

איל זנדברג - משרד המשפטים

מיכל אברהם - מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

גלעד סממה - ראש הרשות, הרשות להגנת הפרטיות

ראובן אידלמן - היועץ המשפטי, הרשות להגנת הפרטיות

יעקב עוז - יו"ר תחום סייבר והגנת הפרטיות בלהב - לשכ, להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

לירון בנדק - עו"ד, נשיאות המגזר העסקי

דן חי - יו"ר ועדת הגנת הפרטיות, לשכת סוכני הביטוח

רן שי - יו״ר הוועדה האתית משפטית, מועצת התלמידים והנוער הארצית

מיכל מלנבוים - נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית, מועצת התלמידים והנוער הארצית

חיים רביה - עו"ד, איגוד הבנקים בישראל

אור ירקוני - פישר ושות-שותף, מחלקת סייבר וטכנולוגיות

תהילה אלטשולר – ראש התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע, המכון הישראלי לדמוקרטיה
רחל ארידור הרשקוביץ – חוקרת, המכון הישראלי לדמוקרטיה
אורית פודמסקי – יו"ר המועצה, המועצה להגנת הפרטיות
אבנר פינצ'וק – ראש תחום פרטיות ומידע, האגודה לזכויות האזרח בישראל
עמית דת – פישר ושות-שותף, מחלקת סייבר וטכנולוגיות

גור בליי
נעמה מנחמי

איל קופמן

הדס צנוירט

הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 14), התשפ"ב-2022, מ/1496

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. תודה לכל המתכנסים והמתכנסות לדיון. על סדר-היום: דיון ראשון בוועדה בנושא הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 14), התשפ"ב-2022, מ/1496. היא אושרה בקריאה ראשונה ואנו דנים בה כאן במסגרת ההכנה לקראת קריאה שנייה ושלישית. דיון ראשון מתוך סדרת דיונים ארוכה ומשמעותית שנקיים בהצעת החוק החשובה.

אבקש לומר מספר דברי פתיחה, רובם מן המניין. אתנו בתחילת הדיון חברי הכנסת סימון דוידסון ואורי מקלב. תודה על הצטרפותכם לדיון.

אבקש ראשית לומר אמירה שאינה קשורה לדיון הזה. אתמול פורסם באחד מערוצי החדשות על הידיינות פנים קואליציונית בנושא דת ומדינה שעניין הגדרותיו של חוק השבות נכרך בו. אני מנצל את ההזדמנות הזו כדי לומר בצורה ברורה, שאני שמח על ההכחשות שיצאו מצד ראשי מפלגות כאלה ואחרים בקואליציה הזו, בממשלה הזו. אין שום מקום לשינוי בהגדרות חוק השבות. הרעיון של צמצום הגדרות חוק השבות חותר תחת עקרונות יסוד של הציונות ומעיד על אי הבנה מוחלטת של האתגרים שניצבים בפני העם היהודי במאה ה-21. מדובר ברעיון שמקודם על-ידי מיעוט קטן מבין חברי הכנסת. כבודם כמובן שמור להם, אבל אין כל סיכוי שקואליציה בהרכב הזה תסמוך ידיה על שינוי בהגדרות חוק השבות שגם אם כותרתו אינה חוק יסוד, הרי הוא אחד מעמודי היסוד של המשטר החוקתי של מדינת ישראל, ובוודאי שאת עניין חופש הבחירה בנישואין וגירושין ובכלל סוגיות של חופש דת ומצפון צריך לקדם בכל מקרה בהיותנו מדינה יהודית ודמוקרטית ללא קשר לברטר מופרך כזה או אחר.

לאחר הדבר הזה, שאינו מן העניין, ברשותכם אני רוצה לגעת בעניין, ואם חבר הכנסת מקלב ירצה להעיר הערה לסדר, מוזמן. אנו נמצאים בפתחו של יום דיונים מאוד עמוס בשתי סוגיות שהן בעיניי בליבת העשייה של הוועדה הזו ובליבת העשייה הפרלמנטרית. יש בין הדיונים הללו קשר מסוים; לא מכריע אבל מסוים. הדיון שאנו מקיימים כעת על התיקונים הנדרשים בחוק הגנת הפרטיות, תיקונים שטוב היה אם הבית הזה היה עוסק בהם כבר לפני שנים, אך מוטב מאוחר מאשר בכלל לא. הנושא השני שבו נעסוק החל ב-12:00 עד שעת כינוס המליאה אלה דיני הבחירות. נתכבד בנוכחותה של הנשיאה בדימוס דורית בייניש שעמדה בראש הוועדה שעסקה בנושא תעמולת הבחירות ועדכון החקיקה הקיימת, ונפתח את הדיון בסוגיה הזו שהיא באמת מופקדת בידי הוועדה כי הממשלה כידוע היא לא זו שיוזמת חקיקה בנושא הבחירות אלא הבית הזה ובאופן יותר קונקרטי הוועדה הזו, וגם המשך הדיונים יתמקד בנושא דיני הבחירות אם כי בהיבטים אחרים, מתחום התעמולה. אני בהחלט רואה את נושא הגנת הפרטיות ואת נושא דיני הבחירות כנושאי ליבה של הוועדה הזו בכלל אבל של הוועדה גם בהרכבה הנוכחי. אני רואה את הכהונה הנוכחית של הממשלה, את ההרכב הנוכחי של הקואליציה שהוא מגוון, גם אם לא באופן מלא, וגם את רוח הדברים כאן בוועדה הזו בחודשים האחרונים, אני רואה את כל אלה כהזדמנויות לקידום נושא הגנת הפרטיות וגם בהקשר אחר, קידום תיקוני חקיקה בתחום הבחירות.

אני לא אחת פותח את הדיונים בהתייחסות למקורותיו של המשפט העברי. אנו קוראים השבוע את פרשת כי תישא, עגל הזהב, שבירת הלוחות, קבלת הלוחות השניים. אחד הצעדים שמשה מבצע בעקבות מעשה העגל הוא הקמת אוהל מועד. בניגוד לציווי על הקמת המשכן, שנמצא בלב המחנה, במרכזו, כשעיני כל השבטים פונות אליו, על אוהל מועד של הפרשה הזו נאמר, שמשה בונה את האוהל או נוטה אותו הרחק מן המחנה. זה המקום שבו הוא מתוועד ביחידות עם ריבונו של עולם. שם מתקיים השיח האינטימי בינו לבין האלוהים. מדי בוקר, כשאנו מתחילים את התפילה או נכנסים לבית הכנסת, אנו אומרים את פסוקי בלעם: מה טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל. על הפסוק הזה המדרש ובעקבותיו הפרשנים אמרו: מה השבח הגדול שמצא בלעם נביא אומות העולם באוהליהם דווקא של בני ישראל? המדרש אומר שהשבח היה שהאוהלים סודרו כך, שהאחד הקפיד בפרטיותו של השני; שפתחי האוהלים לא היו זה כלפי זה כדי שתוגן פרטיותם של שוכני האוהל. על זה אומר בלעם: מה טובו אוהליך יעקב. עם, חברה, אומה שבה האחד מקפיד בפרטיותו, בצנעת ענייני השני, זו חברה בריאה, חברה שמתנהלת לפי העקרונות של לסור מרע ולעשות טוב. והעיקרון הזה של הקפדה על הפרטיות עובר כחוט השני במשפט העברי, בהלכה, במסורת שלנו, מהקביעה שאחד מאבות הנזק זה היזק הראייה, שהצפייה בזולת יכולה להקים אב נזק שמן הראוי לפצות בגינו, ועד המושג הידוע של חרם דרבנו גרשום בעניין של הסודיות של כתביו של האדם, של אותם חפצים המעידים על צפונות ליבו, ואחד הכללים לגבי חרם דרבנו גרשום שאדם יכול לכתוב שהמכתב מוגן בראשי התיבות של החרם אך אין בכך הכרח. דהיינו אדם לא צריך לציין את ציפייתו שכתביו לא יהיו גלויים לעין כל וזה הכלל, שלא צריך להתייחס אליו באופן ייחודי.

אני מציין דברים אלה כי הזכות לפרטיות היא זכות יסוד מוכרת, זכות יסוד מוגנת. אנו בימים אלה מציינים 30 שנה לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, 17 במרס 1992. שבוע הבא הוועדה הזו תקיים כנס מיוחד לציון המאורע הזה שאני רואה בו חשוב מאוד בהיסטוריה של מדינת ישראל, במשפט הישראלי, בעיגון דמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וכולנו יודעים שהזכות לפרטיות מנויה ברשימת הליבה של הזכויות החוקתיות. אבל ההגנה על הזכות לפרטיות גם ותיקה יותר מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ומשתרעת גם מעבר לגדרותיו של חוק היסוד. אנחנו ציינו שנה שעברה 40 שנה לחקיקת חוק הגנת הפרטיות. מן הראוי היה לתקנו יותר פעמים ובאינטנסיביות גדולה יותר לאור ההתפתחויות השונות, אבל טוב שאנו ניגשים למלאכה. אחד המאפיינים, ברוח מה שאמרתי על המסורת המשפטית וההלכתית שלנו – אחד הדברים שמאפיינים את הזכות לפרטיות במשפט הישראלי זו ההבנה העמוקה שהזכות הזו משתרעת אל מעבר ליחסיו של האדם עם השלטון. היא אחת מזכויות היסוד שזוכה להגנה משמעותית גם במישור היחסים בין האדם האחד לאדם השני וחולשת גם על זירת המשפט האישי והאזרחי ולא רק המשפט החוקתי והמינהלי וזו עדות טובה לחשיבות הזכות הזו ולמרכזיות שלה במרקם החיים של חברה מתוקנת וחברה דמוקרטית.

במסגרת ההצגה אני מניח שנשמע התייחסויות גם מצד המשרד המציע ורשות הגנת הפרטיות אבל ביתר משאת מצידם של ארגוני החברה האזרחית, שהתיקון הזה הוא ראשית מעשה, ושהמשימה שמוטלת לפתחנו היא רחבה הרבה יותר ממה שגלום בתיקון הזה.

אציין שהנחתי הצעת חוק פרטית רחבה בהרבה בנושא הפרטיות. שקד עליה גם קודמי בתפקיד חבר הכנסת יעקב אשר יחד עם הצוות המשפטי של הוועדה. היא נשענת על עבודה משמעותית שהוביל המכון הישראלי לדמוקרטיה. היא טרם אושרה בקריאה טרומית. אין לגביה עדיין עמדת ממשלה אך חשוב לי לציין את הדברים כי לפחות מבחינת מפת הדרכים שאני מבקש לסמן העיסוק של הוועדה הזאת בנושא הפרטיות צריך להשתרע אל מעבר לתיקון מס' 14. ודאי כל האירועים שאנו קוראים בכותרות בשבועות האחרונים אבל לא רק. קיימנו כבר דיון כללי בנושא הפרטיות כאן. רק מעצימים את הצורך שלנו לשקוד על המשימה הזו ברצינות. מטרתי, מעבר לדיון הממוקד בתיקון מס' 14 שיש בו עוד הרבה מאוד היבטים שצריכים להידון בחדר הוועדה ומחוצה לו, חשוב לי לומר שנשקוד עם הצוות המשפטי של הוועדה, עם צוות הוועדה בכלל ועם משרד המפשטים והרשות על בניית מפת דרכים שמסמנת לא רק מה עושים עם הצעת החוק הזו אלא גם מה המשך הדרך. אלה דברי הפתיחה. חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

אעשה את זה קצר כפי שפתחת בהצעה של השר לשירותי דת מתן כהנא. המתווה שהוא הציע אתמול, ואתם בקואליציה דחיתם את זה, אני רוצה לספר שגם האופוזיציה דחתה את ההצעה לא כי אנו חושבים שלא צריך לתקן את החוק הסבא שמאפשר לבן זוג או בת זוג של אחד שהסבא שלו היה יהודי לנצל את חוק השבות ולהתאזרח במדינת ישראל כיהודי עם כל הזכויות, עקרונית זה כמובן נוגד את ההלכה. גם המציאות הפרקטית הוכיחה שהניצול של אותם אנשים שהיום אולי רובם אלה שעולים, ודאי מארצות מסוימות וכאלה שמנצלים את חוק השבות ואת החוק שמאפשר לבן זוג, בת זוג של נכד או לנכד עצמו של סבא שהיה יהודי שכל הקשר ליהדות היא היסטורית אולי וחיים חיים שאין להם שום קשר, באים לארץ או עושים סיבוב דרך מדינת ישראל כדי לנצל את ההטבות והקשר שלהם למדינה היהודית הוא קלוש, אנו גם נגד תיקון החוק הזה ולו בגלל הפרקטיקה.

אבל אמרנו לשר לשירותי דת במקרה הזה, מה שהמדרש אומר על דברי בלעם – לא מדובשך ולא מעוקצך. לא צריך לא את הדבש ולא את העוקץ. נשאלת השאלה, את העוקץ לא צריכים, אבל למה את הדבש לא? האנשים האלה, גם בתוך הדבש יש עוקץ. יש על זה הרבה מקורות. גם מה שאמר על מה טובו, רצה להוציא משם קללה. כמו שכתוב על רבקה שאחיה אמרו: את תהיי לאלפי רבבה – והיא היתה עקרה כדי שלא יחשבו שמהברכה של האחים שלה היא נהייתה רבבה. ממנה לא יצא שום דבר. אמרנו את זה, שידענו דבר אחד, שכל מה שדיבר על תיקון החוק, ידע שזה לא מציאותי בקואליציה הזו. רק רוצה להכשיר את עצמו לגבי ההצעות האחרות. לכן דחינו את זה גם. שיהיה ברור.

תודה. גם בעניין הזה נסכים לא להסכים על חלק מהדברים. מכובדיי, נמצאים אתנו ידידנו ועמיתנו עו"ד איל זנדברג ממשרד המשפטים, איתו מהמשרד עו"ד מיכל אברהם, עו"ד ליאת בן מאיר ועו"ד עלי קלדרון. מהרשות להגנת הפרטיות ראש הרשות עו"ד גלעד סממה, הזדמנות נוספת לברך אותך על כניסתך לתפקיד. עו"ד ראובן אידלמן, היועץ המשפטי, מר עוז שנהב מנהל מחלקת החדשנות והפיתוח. עו"ד ניר גרסון ועו"ד לירון הופפלד מלשכת ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל, מר יעקב עוז. נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד דן חי, יו"ר ועדת הגנת הפרטיות של הלשכה. מאיגוד הבנקים עו"ד חיים רביה - שדלן. עו"ד לירון בנדק, מירה סלומון וצחי שלום, מרכז השלטון המקומי. טוב שאתם כאן, תודה. וממועצת התלמידים והנוער הארצית, בבקשה. תמיד שמחים שאתם כאן.

מכובדיי, מדובר בהצעת חוק ממשלתית. אדוני היועץ המשפטי, לכן אני מציע שנעבור לעו"ד איל זנדברג שיציג את הדברים מצידו של המשרד המציע, שהוא משרד המשפטים, ולאחר מכן ניגש להצגת הדברים על ידי הרשות להגנת הפרטיות. עומדת לרשותנו עוד שעה וחצי. הדיון היום יהיה בעיקרו התייחסויות כלליות, הצהרות פתיחה, הבנה של עמדת הממשלה וכמובן בהמשך הדרך אנו נצלול לעומק הדברים. בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה. קודם כל נאמר תודה רבה לוועדה שמבין שלל ההצעות שמונחות בתור, בסדר-יומה של הוועדה – בחרה את ההצעה הזאת. נושא מאוד חשוב לנו. שמבחינתנו זה סוג של יום חג כי התיקון לחוק הגנת הפרטיות זה משהו שאנחנו עובדים בממשלה הרבה זמן. הופיע במופעים כאלה ואחרים על שולחנה של ועדת החוקה בכנסות קודמות. העובדה שהעמל הרב הזה וכל ההשקעה והנושא החשוב מגיעים לדיון, זה מאוד חשוב לנו. הושקע עמל רב. הזכרת את חברותיי ממשרד המשפטים ועמיתנו מהרשות שעמלו וטרחו כדי שההצעה הזו תבוא בפניכם בשם הממשלה.

אבל כשאומרים יום חג זה עלול להטעות כי חג נוטה להסתיים ואז חוזרים לשגרה. לא היינו רוצים שההצעה הזאת תזכה רק לישיבת פתיחה. ברור לי שזו לא הכוונה. אני אומר את הדברים עוד לפני שדיברנו על המהות - נדבר על התהליך. מאוד היינו מבקשים שההצעה תזכה לדיונים מדי שבוע. אני כנציג הממשלה בחוק הקורונה מה שקרוי בקיצור ונדון בצורה יעילה ונעשו שם שינויים ודיונים חוקתיים אפילו הייתי אומר בנושאים רגישים לא פחות – הוועדה ידעה לעשות את זה בפרק זמן מאוד קצר. אנו ממש מבקשים וקוראים לוועדה שהחג הזה יהפוך לחול, ונפשיל שרוולים. אנחנו עומדים לרשותכם גם לדיונים מחוץ לחדר הוועדה מה שיידרש וגם בחדר הוועדה כדי שלא ניפגש פה פעם בחודש שמא הדבר יתמסמס – מאוד חשוב לנו.

הצורך בתיקון חוק הגנת הפרטיות, הצורך אפשר להרחיב בו אבל בתמצית, אני בטוח שמי שנמצא בחדר, ודאי מצד המוזמנים שהם מומחים לעניין אך גם מצד חברי הוועדה, הוא ברור. העולם מתפתח בעודנו מדברים, בעולם ופה בישראל. יושבות חברות ואנשים ומפתחים טכנולוגיות חדשות, אמצעים חדשים שבאמצעותם אפשר ליצור מידע, לעבד מידע, לאסוף מידע, לשמור מידע, לייצר מידע חדש על בסיס תובנות של מידע קיים וכן הלאה. דברים שאנו לא יודעים לדמיין אותם. הטכנולוגיה היא דבר מבורך ורצוי. יצירת מידע ועיבוד מידע היא דבר רצוי. בזכותו הכלכלה והחברה שלנו היום הולכת לאן שהולכת אבל מטבע הדברים היא גם מייצרת אתגרים ויש לומר גם סיכונים. חוק הגנת הפרטיות אמור לתת את המסגרת גם הנורמטיבית המהותית של המותר והאסור וגם המסגרת האכיפתית ההליכית של מי – וזו כמובן הרשות להגנת הפרטיות – מי מבטיח שהכללים הללו אכן ייושמו הלכה למעשה. בלי שיניים הכללים לא יועילו כי מדובר בהרבה מאוד כוח ואינטרסים לגיטימיים וראויים, כספיים ושלטוניים אבל שעושים שימוש במידע הזה, וכנגדם צריך לשים גם מסגרת שמחייבת עדכון גם מבחינת הכלים וגם מבחינת המהויות. יש שינויים אפילו תרבותיים שמתרחשים בחברה בתפיסה של מהי פרטיות. אני שמח שיש פה נציגות של הדור הצעיר ממועצת התלמידים והנוער. אני בטוח שהתפיסה של אדם בן 16 לגבי הפרטיות שונה מתפיסה שלי, שאני בן 18 ועוד קצת...

כדי לא לתת הרצאות ארוכות בנושא – הצורך ברור. הממשלה באה עם מהלך שמציע לתקן את חוק הגנת הפרטיות בשני שלבים. השלב הראשון מונח פה לפניכם. את עיקריו מייד נבקש ממיכל לפרט. יהיה שלב נוסף שיגיע בהמשך השנה שיעסוק בנושאים נוספים. שלושת הנושאים שכאן יש להם חשיבות הם עומדים בפני עצמם והם נתח חיוני, חשוב ויש לקדמו. יחד עם זאת, התיקונים הרחבים הנוספים גם הם נדרשים. חשבנו גם על בסיס ניסיון העבר – אני קורא לזה לפעמים עגלת החקיקה – כשמעמיסים יותר מדי על עגלה של חקיקה, לפעמים היא צועדת לאט יותר. אמנם היא מלאה ועשירה אבל לא מגיעה ליעדה לעולם. חשבנו שיהיה נכון נוכח גם ניסיון העבר, להביא את הנתח הזה שעומד בפני עצמו והוא חיוני ופשוט וכשניכנס לפרטים - בעיקר בתחום של הענקת סמכויות לרשות הגנת הפרטיות - אני בטוח שראש הרשות יתייחס גם לזה, וגם מיכל. אלה דברים שחיוניים עכשיו.

הדברים הנוספים ייבואו בהמשך הקרוב, אני מקווה ומניח. אמנם הממשלה מביאה את ההצעה הזו אבל זה לא מצב שבו מה שלא כלול בהצעה הממשלתית, משמעו שהממשלה דנה והחליטה לא לכלול או אנו מתנגדים לו ומבקשים שלא יתוקן. יש פה עניין של שלבים. עם זאת, אנו בהחלט פתוחים לשמוע לגבי הנושאים האחרים על דרך התוספת, על דרך ההרחבה. נדמה שיושב-ראש הוועדה כבר רמז על כך ואנו פתוחים לסייע ולשתף פעולה. העובדה שיש הצעת חוק פרטית שהונחה על-ידי יושב-ראש הוועדה, מבחינתנו אני רואה זאת כקריאת כיוון מאוד חיובית. אם יושב-ראש ועדה רואה לנכון לשים מבין ההצעות הפרטיות שלו הצעה רחבת היקף, לא תיקון נקודתי קטן רק לשם הכותרת, בנושא שהממשלה דנה בו - סימן שיש פה איחוד כוחות ואני מניח שזה יגרום לכך שההצעה והתוכן שלה יגיעו למקום נכון. ראינו גם את ועדת החוקה הקרוב בדיונים על הצעות חוק ממשלתית, יודעים לטייב, לעדכן - לא נסתיר – יכול להיות שיהיו מחלוקות על נקודה כזו או אחרת אבל התהליך משכלל ומשפר ומדייק. אני מניח שיקרה גם בהצעה הזאת. יכול להיות על דרך הרחבה באותן סוגיות שחברי הוועדה ירצו להרחיב. אנו עושים את העבודה שלנו על החלק הבא שהדברים ישתלבו.

אלה דברי פתיחה, קריאת כיוון. אני חוזר ומבקש שנבקע דיונים תדירים ככל הניתן. נראה את זה כמעין חוק קורונה, הגם שאין לו יעד לפקיעה, אבל כולנו מבינים שזה דבר חשוב. ברשותכם עו"ד מיכל אברהם תסקור את עיקרי החוק.

הממשלה יודעת שיש סוגיות ליבה שחייבות להתברר בתהליך התקנתו של החוק וככל שנתקדם גם בסוגיות הליבה הליבה האלה נוכל לקדם מהר יותר את החוק.

לכך כיוונו, אנו באים בלב פתוח ובנפש חפצה.

בוקר טוב ותודה. המטרה של הצעת החוק שבפניכם להתאים את הוראות החוק הגנת הפרטיות לאתגרים העכשוויים שאנו ניצבים בפניהם. אסקור ממש בקצרה את שלושת הנדבכים העיקריים שהצעת החוק מתייחסת אליהם, ששלובים זה בזה.

הראשון עוסק במתן שיפור סמכויות הפיקוח והאכיפה שנועדו להבטיח את קיום הוראות חוק הגנת הפרטיות בהקשר מאגרי מידע. כבר היום יש ליחידת רשם מאגרי המידע ברשות להגנת הפרטיות סמכויות פיקוח מכוח החוק וסמכויות חקירה פליליות מכוח הסמכה של השר לביטחון פנים, אבל הצעת החוק מארגנת את הסמכויות, ומוסיפה סמכויות סטטוטוריות נוספות. כאמור היא כוללת סמכויות פיקוח, בירור מינהלי כשיש יסוד סביר להניח שבוצעה הפרה, וסמכויות אכיפה פליליות. לשם הדוגמה, למשל בהקשר סמכויות הפיקוח, לפי הצעת החוק המוצעת תינתן סמכות לדרוש מסירה של עותק מחומר מחשב, נתוני מערכת או מידע מדגמי.

בהקשר של הצעת החוק, בנוסף קובעת מנגנון אכיפה מינהלי שיהווה מנגנון חלופי למסלול הפלילי. יש פה חידוש משמעותי מאוד, כי המשמעות היא שהממונה, ראש הרשות יוטל להסמיך עיצום כספי וחלופותיו. כמובן ביחס להוראות חוק רגולטורית שמתאימות להיאכף בדרך הזו. המשמעות היא שלממונה תינתן סמכות יעילה ומידתית ומהותית להתמודד עם הפרות של הוראות החוק והוראות של תקנות הגנת הפרטיות, אבטחת מידע.

המגמה הזו של מעבר ממסלול של אכיפה פלילי למסלול אכיפה מינהלי ניתן לראותה גם בעולם וגם במישור הבין לאומי וגם במדינת ישראל בדומה לסמכויות שניתנו לרשויות רגולטורוית מקבילות.

המעבר הזה יש לו יתרונות רבים. בין היתר, היתרון המרכזי תלוי ביעילות של הפעלת הסמכות הזו. זה יאפשר תגובה מיידית להפרות כאשר הדבר דרוש, בשים לב לחומרת ההפרה ולנסיבות הביצוע שלה.

הנדבך השני נוגע לצמצום חובת הרישום. כיום חובת הרישום שקבועה בפרק ב סעיף 8ג לחוק כוללת קשת מאוד רחבה של מקרים. לשם הדוגמה, חובת הרישום כיום חלה על כל מאגר מידע שיש בו מידע רגיש או על כל מאגר מידע שהמידע שנמצא בו התקבל שלא בהסכמה או שלא מטעם נושאי המידע. יש תועלות מאוד חשובות לחובת הרישום, בראשן שקיפות, אמצעי פיקוח מצד הרשם ואמצעי להפנים את החובות מטעם בעלי המאגרים עצמם, החובות הרגולטוריות. יחד עם זאת, במרוצת השנים ובשים לב גם לניסיון שהצטבר מאז ברשות להגנת הפרטיות וגם בראי הסדרים מקבילים בעולם, ההבנה שהתקבלה היא שהמתכונת שקבועה היום שהיא רחבה, לא מגשימה באופן יעיל את התכליות האלה. כמובן, נצלול לפרטים כשנגיע לנושא הזה בדיונים הבאים, אבל הצעת החוק מצמצמת משמעותית מאוד את חובת הרישום. באופן כללי אפשר לומר, שחובת הרישום תחול לגבי מאגרים גדולים שמציגים סיכונים משמעותיים בזכות לפרטיות. אמת המידה שקבענו באופן כללי מתייחסת גם להיקף נושאי המידע והרגישות של המאגר שנגזרת בין היתר מהמידע שנמצא במאגר או מהאופן שבו המידע למשל נאסף או הגוף שמחזיק במידע וכו'.

תרצו להעיר ודאי למה לא לבטל כליל את החובה כבר בשלב הנוכחי. העמדה שלנו היא שעדיין יש תועלות לחובת הרישום ובשים לב למתכונת המצומצמת אנו כן רואים חשיבות להחיל אותה במתכונת הזאת. ככל שיהיו בהמשך מנגנונים חלופיים שיבטיחו את ההגשמה של אותן תכליות, אנו בהחלט נכוון לביטול גורף של החובה הזו.

אסיים בנדבך השלישי, שעוסק בעדכון והתאמת מונחי יסוד בחוק הגנת הפרטיות בהקשר מאגרי מידע. ההצעה מעדכנת מספר מונחי יסוד, שקיימים בחוק, למשל הגדרת מידע, מידע על בעל רגישות מיוחדת, הגדרת מחזיק וקובעת מעגנת הגדרה לתפקיד המרכזי בהקשר של מאגרי מידע. זה בעל השליטה במאגר. אנו כמובן נצלול לפרטים, אבל אציין דוגמה ספציפית לצורך ההמחשה. בהקשר של הגדרת מידע, למשל, הצעת החוק מבקשת לעדכן את ההגדרה שקיימת היום בסעיף 7 לחוק תוך שהיא מעגנת את הפרשנות הרחבה שהשתרשה במהלך השנים בפסיקת בתי המשפט גם לעניין יכולת הזיהוי של האדם וגם לעניין מזהים ייחודיים שמשמשים מפתח לגישה למידע אישי כמו מספר תעודת זהות, מזהה ביומטרי וכו'. ההסדרים האלה הולכים בראי מה שנעשה בעולם, ההסדרים המקבילים והמתקדמים בעולם, בראשם כמובן רגולציה אירופאית, GDPR. כל זה על קצה המזלג.

לא ציינתי – העבודה נעשתה הודות לשיתוף הפעולה עם ראשי הרשות להגנת הפרטיות, שאנו עובדים שכם אל שכם. כולנו מרגישים שזה יום חג כי הושקע הרבה מאוד מאמץ בשיתוף הפעולה הזה. גם בשיח עם צוות הוועדה. הגם זה הדיון הראשון, רציתי להודות גם לנעמה וגם לדור כי הקדמנו בדיונים המקצועיים עוד קודם, כבר הקדישו הרבה מאוד זמן. בפתח הדברים נודה, ונודה גם בסיום הדברים כשיגיע לקריאה שלישית.

תודה. ודאי נמצא פה היועץ המשפטי של הוועדה גור בליי ועו"ד נעמה מנחמי שמובילה את העיסוק בנושא. גם בהצעות האחרות שנוגעות בפרטיות וגם בהצעה הזו שהיא כרגע אבן הראשה שמונחת על שולחננו, טביעות האצבע שלהם ניכרות ועוד נשמע מהם רבות. תודה לחברת הכנסת לסקי וחברת הכנסת בזק שהצטרפו לחברי הכנסת בגין ודוידסון שמסמך ההכנה שהוכן לפעם הזאת הוא מסמך כללי שנותן סקירה כללית ומציג את הסוגיות המרכזיות לדיון, אבל כמובן כמנהג הייעוץ המשפטי המצטיין שלנו, לקראת כל דיון כשנצלול לסוגיה קונקרטית, יוצא מסמך הכנה ספציפי.

מטבע הדברים נעבור לרשות להגנת הפרטיות. זו לא הופעת הבכורה אבל דברי הבכורה של ראש הרשות החדש, עו"ד גלעד סממה. בבקשה, אדוני. אני מבין שיש גם מצגת.

תודה רבה. אכן יום חג, ואני מודה גם לוועדת חוקה וליו"ר הוועדה שמייד אחרי העברת הצעת החוק בקריאה ראשונה אנחנו נמצאים פה זמן קצר אחרי. כמובן, מהלך כולל של הרשות להגנת הפרטיות יחד עם אנשי ייעוץ וחקיקה. רפורמה מקיפה. לא שלמה, אך מקיפה ונדרשת מאוד בזמן הזה. וגם לפני כן. מזיכרוני, הפעם האחרונה שההצעה הזו בתצורתה הקודמת עברה קריאה ראשונה היה בשנת 2011.

בכנסת ה-20 זה הונח על שולחן הוועדה. לא קרה עם זה רבות.

היתה תצורה קודמת כשהייתי יועץ חקיקה של שר המשפטים.

אם אתה מנסה לרמוז שלא כל האשמה היא אצל הרשות המבצעת וגם לרשות המחוקקת יש תרומה מסוימת לעיכוב, אנו מקבלים בהכנעה את הרמז.

בהחלט. אני רוצה להדגיש את החשיבות והדחיפות של ההצעה הזו, במיוחד בכל הקשור לסמכויות הרשות כדי שנוכל להגן על פרטיות אזרחי מדינת ישראל. היום אנו לא מגנים מספיק טוב. לכן גם ההפרדה שעליה דובר פה, שמה קודם כל בחזית את סמכויות הרשות להגנת הפריות, ומאפשרת לנו הפעלה מידתית יותר כי היום יש לנו כלים אכיפתיים לא מספקים ולא מגוונים. בצד אחד, האכיפה המינהלית שלנו לא מספיק מרתיעה. בצד שני יש לנו האכיפה הפלילית שמתאימה למקרי קצה, ובתווך אין לנו מספיק כלים. ההצעה הזאת נותנת אותם כלים, ואנו צריכים ואתם מיידית. היינו צריכים אותם גם עשור לפני כן. לכן החשיבות וגם ההפרדה.

כמה מילים על הרשות להגנת הפרטיות שיושבת במשרד המשפטים ועוסקת בכמה זירות. אני רוצה לתת דגש על 4 זירות מרכזיות. הזירה הראשונה היא זירת האכיפה. אנחנו רגולטור של חוק הגנת הפרטיות והתקנות מכוחו. בעצם אנו אחראים לציות של החוק. במסגרת זו אנו מוציאים הנחיות למשק ולמגזרים השונים, ומפעילים סמכויות אכיפה. פעילות של רגולטור בתחום עליו הוא אמון.

הזירה הנוספת היא ההסברה, ההכוונה, זירת ההדרכות, זירת התודעה הציבורית. רגולטור לא צריך רק לפעול בכלים של פטיש ולהפעיל כלי אכיפה. מאחר שרגולטור רוצה שיצייתו לתחום שעליו הוא אמון, הוא צריך לחשוף, לעורר תודעה, צריך לעבור בין מגזרים שונים ולייצר הסברה והכוונה. אלה הכלים הרכים שלנו. אנו עושים זאת באמצעות מחלקה ייחודית שיש לנו ברשות, קשרי ממשל וציבור. אנו עוברים מגזר-מגזר, תחום-תחום, משרד מממשלתי-משרד ממשלתי, ובכל זירה אנו מוצאים את הצדדים הייחודיים שקשורים להגנת הפרטיות כדי להביא לציות, כדי שלא ניפגש אחר כך חלילה בהליכי האכיפה. אנו לא מעוניינים בהליכי אכיפה. גם כשאנו נאלצים לפתוח בהליכי אכיפה אנו רוצים שהיא תהיה מידתית. תיקון מס' 14 נותן לנו כלים לפעול כך.

מה מספר האנשים שעובדים אצלכם ישירות או בעקיפין?

ברשות קיימים כ-60 עובדים. היא יושבת בתל-אביב, בקריית הממשלה. היא מחולקת ל-4 מחלקות מרכזיות: מחלקת האכיפה, מחלקת קשרי ממשל וציבור שעוסקת בעיקר בהסברה והכוונה והתייחסות פרטנית של תחום הפרטיות למגזרים השונים ולמשרדי הממשלה השונים. כמובן שתי מחלקות נוספות מאוד חשובות, אחת זו מחלקת חדשנות ומדיניות שהיא עוקבת אחר מגמות גם בישראל וגם בעולם ומנסה לפתח כלים ייחודיים בתחומים השונים. בתוך מחלקת חדשנות ומדיניות יושבת גם המחלקה הבין לאומית שלנו, שנמצאת בקשר עם פורומים רחבים וגם רשויות מקבילות לנו בעולם, בין אם רשויות אכיפה ובין אם אחרות שעוסקות בפרטיות. וכמובן מחלקת ההסדרה והייעוץ המשפטי שלנו ברשות. יושב פה עו"ד ראובן אידלמן, היועץ המשפטי של הרשות. עלי קלדרון עומד בראש מחלקת האכיפה של הרשות. עוז שנהב עומד בראש מחלקת החדשנות והמדיניות, ורבים אחרים- - -

כיון שעו"ד סממה נכנס זה עתה לתפקידו, לא קראנו מייד לדיון מעקב על עבודת הרשות, אבל אנו מתכננים לעשות זאת. חשוב לי שהיום נתמקד בהתנעת החקיקה. נקיים, בתקווה לפני סוף המושב, אחרי שניתן לך כמה שבועות חסד, סקירה על הרשות, אתגריה.

האירועים השונים לא נתנו לי חסד אבל הכול בסדר ואנחנו מתורגלים בענייני חירום. תודה.

אני רוצה לחזור על מה שנאמר על ידי איל – לוחות הזמנים פה לצורך קידום החקיקה מאוד חשובים לנו. אנו לא ממתינים, במקביל. אנו מתייחסים לחקיקה הזו כאילו היא בגדול, בצורה כזו או אחרת – הוועדה תדון ותנסח, אבל כאילו היא עוברת ואנו כבר מתניעים חלק מהמנגנונים שקשורים לחקיקה הזאת בתוך הרשות כי זה מצריך המון עבודה של הטמעה בתוך הרשות כי אנו רוצים כבר להתקדם כדי להיות במקום אחר מבחינת היכולת שלנו להגן על פרטיות אזרחי המדינה.

אנו גם פתוחים, אנו מבינים שזה לא מעשה מושלם. אנו מבינים שגם בתוך התהליך הזה נידרש לפעולות כאלה ואחרות ולתיקונים כאלה ואחרים. מבחינתנו המשימה המרכזית של הרשות להגנת הפרטיות זו החקיקה הזו ואנו מעמידים את כל המאמצים ואנשינו לעניין הזה כדי שזה יתקדם וגם כל סוגיה שהיא אפילו סוטה מהדיון המרכזי, נעמיד את כל האנשים כדי לייצר את הפתרונות וההסדרים הנכונים.

מילה אחת, לא אמרתי שבראש מחלקת קשרי ממשל וציבור שלנו עומד מר צחי פנחס. במסגרת אותה פעילות של המחלקה אנו גם עושים פרויקט מקסים ורן שי, התלמיד שנמצא פה, הוא במסגרת פעילות שלנו יחד עם משרד החינוך ומועצת התלמידים הארצית, שנקראת מנהיגות נוער לפרטיות, ולכן אם אפשר לתת לו כמה מילים.

הוא ידבר.

גם מיכל ממועצת התלמידים הארצית. אנו שמים דגש מאוד גדול על קידום החקיקה בהקדם האפשרי. כמובן, עם שינויים כאלה ואחרים שאנו מבינים שנדרשים, ויש הצעות חוק פרטיות שמשתלבות, גם של אדוני אבל גם של חברי כנסת אחרים, ואני ערים להם, וחלקם קיבלו תמיכת ועדת שרים לחקיקה.

נשמע את קולם של מועצת התלמידים, יש לנו שני נציגים, רן ומיכל.

אשמח שהיועץ המשפטי של הרשות יאמר את עיקרי ההתייחסות של הרשות לתיקון.

בבקשה.

בעצם בתוך הרשות יש כבר היום פעילות אכיפה משמעותית. אבל המגבלות העיקריות שלנו היום הן בתחום הסנקציות. יש לנו גם סמכויות אכיפה פלילית וגם סמכויות אכיפה מינהלית. הסנקציות היום הן מאוד חלשות. הקנסות בחוק הם של אלפי שקלים בודדים. ברור שלבית עסק משתלם יותר להפר את חוק הגנת הפרטיות מאשר לציית לו. במידה מסוימת אפילו לשכור שירותי עורך דין יעלה לו יותר מאשר להפר את החוק. בתחום אבטחת המידע, שזו אולי הסוגיה הכי בוערת היום, ואנו נמצאים חוץ ממגיפת הקורונה אנו במגפת אירועי אבטחת מידע ואירועי סייבר בשנתיים האחרונות, לא רק בישראל. יש שורה של פרשות – אטרף, שירביט. אין שום סנקציה היום בחקיקה הישראלית על הפרות בתחום אבטחת המידע. זה דבר מרכזי שההצעה הזאת באה לתקן. אז היא מטילה לראשונה סנקציות בתחום הזה של אבטחת מידע. היא נותנת לרשות סמכות של עיצומים כספיים בכלל על הפרת הוראות החוק וגם בתחום אבטחת מידע כפי שמקובל היום אצל רגולטורים. וגם כל מיני מנגנונים חלופיים. המטרה היא לתת כלים נוספים לאכיפה מינהלית, אבל הצעת החוק גם מעגנת את סמכויות האכיפה הפלילית של הרשות בשורת עבירות.

מעבר לכך ההצעה מסדירה לפי סטנדרט מודרני ומקובל אילו סמכויות פיקוח צריכות להיות מוקנות למפקחי הרשות, לחוקרים מטעמה, סמכויות של צווי חיפוש ותפיסה שניתנים באישור בית המשפט. וגם הצעת החוק כוללת הסדר מיוחד של פיקוח בגופים ביטחוניים. הגדרתה כוללת גם למשל את משטרת ישראל. הצעת החוק מחייבת כל גוף ביטחוני למנות ממונה הגנת פרטיות פנימי בתוך הגוף הביטחוני שהוא במידה רבה הזרוע הארוכה של הרשות להגנת הפרטיות בתוך הגוף הביטחוני. אמנם הוא עובד הגוף הביטחוני אבל הוא ממונה לצורך העניין בהתייעצות עם הרשות. הרשות רשאית להנחות אותו ולהפעיל אותו, להסתייע בו בביצוע סמכויות האכיפה שלה. הוא מסייע לרשות בבירור בתוך הגוף. אם הרשות תמצא שהגוף הביטחוני הפר את הוראות חוק הגנת הפרטיות אז אפשר להטיל עיצומים ולפעול בכל הכלים שעומדים לרשותה של הרשות גם מול הגוף הביטחוני. זה משהו נוסף שמאוד רלוונטי בימים אלה. תודה.

תודה. לפני שניגש לסבב התייחסויות, גם חברי הכנסת שיבקשו, החוק הנוכחי בונה מבנה שלטוני שבעיניי מדגיש את חשיבות הזכות לפרטיות בכך שבצד הרשות קיימת גם מועצה סטטוטורית שהיא מועצה מייעצת. זה לא דגם שקיים בהרבה מאוד תחומי שלטוניים אחרים. אני חושב שיש בזה עדות לחשיבות ולביזור התבונה והשיח השלטוני בנושא. כדי להשלים את הסבב הממשלתי, הגב' אורית פודמסקי, יושבת-ראש המועצה הסטטוטורית להגנת הפרטיות, בבקשה.

תודה רבה. שלום רב. ראשית, אנו מברכים על ההצעה. מאוד היינו רוצים לקדמה, הגם שהיא חסרה, מתוך הבנה שככל שההצעה ממוקדת, סיכוייה להתקדם במהירות יותר גדולה. אנו תומכים בכל הדברים שנאמרו פה, גם על ידי ייעוץ וחקיקה וגם על ידי הרשות להגנת הפרטיות.

המועצה סבורה שיש מקום וחשוב להוסיף שני עניינים להצעה הנוכחית, שהם עצמאיים ואין בעיה להכניס אותם כרגע גם ללא התיקון המלא, והם, כפי שכתבנו במכתב ששלחנו ליושב-ראש המועצה אחרי דיון קודם, עוד לפני שההצעה היתה בשלב הזה, הם החובה למנות ממונה הגנת פרטיות שלמעשה מבחינת ההגנה על הפרטיות, הוא סוג של נדבך מרכזי שיסייע בכל הפעילות של שמירה על הפרטיות מתוך הארגון, וגם בשילוב הרשויות שאמונות על הסיוע ובמידת הצורך גם על האכיפה. אנו מאמינים שמינוי ממונה הגנת פרטיות כחובה, יקדם את הסוגיה של הפרטיות כך שהמלאכה של רשויות האכיפה תהיה יותר יעילה ומצומצמת, וככלל, הפעולה של רוב הגופים תשתפר במובן של הפרטיות. בעיניי זה דומה למינוי יועץ משפטי אפילו בתוך גוף. זה נדבך שבלעדיו קשה לגופים לבנות נכון את מאגרי המידע ולטפל בהם מלכתחילה באופן הראוי והתוצאות, כפי שאנו מכירים אותן בעולם הנוכחי, יכולות להיות מאוד קשות, וענישה לא תמיד נותנת מענה מספק, מכיוון שזה לאחר מעשה. המועצה חושבת שממונה פנימי ממש משנה את כללי המשחק במובן של הגנה על הפרטיות.

לצד הממונה ציינו את הצורך בעריכת חובת תסקיר השפעה על הפרטיות במאגרי מידע. זה כלי עבודה יעיל, זה כלי עבודה מסייע, וגם הוא תומך בהבניה נכונה של הנתונים. גם לשכת עורכי הדין ציינה את הצורך בממונה, ואני מניחה שגם גופים נוספים. הרשות ממש לאחרונה הוציאה הנחיות בעניין. אנו סבורים שיש מקום להכניס את זה כרגע להצעת החוק הנוכחית לתיקון, כי זה במובן מסוים יכול לתרום לצד מערכת האכיפה באופן ממש משמעותי ולא מחייב כרגע את כל יתר הדברים שתיקונם מתבקש.

תודה. חברת הכנסת גבי לסקי, בבקשה.

תודה, כבוד היושב-ראש. קודם כל, אני מברכת אותך, ראש הרשות להגנת הפרטיות, עו"ד סממה. אין ספק שדיני הגנת הפרטיות בישראל מיושנים ואין ספק שחייבים תיקון – מדובר בזכות יסוד חוקתית, ואין ספק שעד כה לא נדרשנו להגן על הזכות הזו כמו שצריך. יחד עם זאת, התיקון הזה הוא בזבוז זמן, סילחו לי. אני בוטה. כאשר אנו מביאים רפורמה בדיני הגנת הפרטיות, אנו לא מביאים אותה חלקים-חלקים. חייבים להביא את כל החוק בבת אחת, את כל התיקונים כדי לראות את האיזונים והבלמים. חייבים להבין את ההשפעה של החוק הזה- - - שאני עוסקת גם בעניין חופש מידע, איך אנו מאזנים בין השניים, מה השלכות החוק הזה על היכולת של הציבור לבקש מידע מהרשות. החוק הזה ברובו מדבר על צמצום חובת רישום מאגרי מידע ובחיזוק סמכויות אכיפה של הרשות שמאוד חשוב, כי אני מסכימה – אין כמעט כלים לרשות. אבל עדיין, אם אנו לא משנים ולא נותנים את הדין המהותי, אז יש לכם סמכויות על מי שלא רשם וממילא אתם רוצים לצמצם את הרישום וכל מיני הבטחות, אבל החוק הזה אינו מתמודד עם הסיטואציות החדשות, עם הטכנולוגיות החדשות, עם ה-NSO, אפילו עין הנץ שהיא טכנולוגיה מתקדמת ביד המשטרה שבעצם לא מוסדר כדין. מאגר מידע משטרתי שלא מוסדר כדין, ועושים בו שימוש – עדיין לא ברור איך אתם יכולים להתמודד עם זה ומה הדין המהותי לגבי ההפרות האלה. בנוסף אני עושה השוואה. החוק הקיים נותן בעצם סמכויות לפקחים לפי חוק סדר הדין הפלילי, אכיפה וסמכויות. החוק הזה מוותר על הדין הפלילי, מוותר על חוק הסמכויות. יש פה הוראות קונקרטיות. אני מסתכלת על סעיף 23י שבא להוסיף על סמכויות פקחים. לפי החוק הקיים, הפקח יכול להיכנס למקום שיש בו יסוד סביר להניח שפועל בו מאגר מידע, וכל דיני החיפוש, לעשות את זה לפי סדר הדין הפלילי, מעצר וחיפוש. בחוק החדש זה אינו מוסדר ככה. מצד אחד אנחנו מדברים על הגנת הפרטיות ומצד שאני אני נותנת סמכויות לפקח שלא מגנים על הגנת הפרטיות באופן קשה. אי אפשר מצד אחד לומר: אנו רוצים להגן על הפרטיות ומצד שני, לתת לפקחים סמכויות ללא התחשב בעניין של הגנת הפרטיות.

מאחר שאני חושבת שחשוב שזכות חוקתית – אנו חייבים הגנה אמיתית שלו ואנו חייבים לתת לרשות את הכלים האמיתיים כדי להגן עליו. הייתי אומרת גם לרשות וגם לייעוץ וחקיקה – תעשו רפורמה כוללת עם כל הפרטים שבאמת ייתנו כלים לדברים האמיתיים, לדין המהותי. לא לרישומים שאתם רוצים לצמצם ותחזרו אלינו עם רפורמה גדולה ומקיפה, שהיא נצרכת ונדרשת.

מתי הם יחזרו אלינו? השאלה אם זה יהיה אלינו - בקצב של הבחירות בישראל בארבע השנים האחרונות- -

הצעת חוק כזאת מאוד דומה מוכנה מ-2012. מאז קרו כל מיני דברים בועלם הטכנולוגיה. אם אנו רוצים להדביק את עולם הטכנולוגיה ולא רק להידרש, בגלל שצריך שינוי, שינוי שאינו מתכתב עם המציאות, נחוקק את החוק הזה. אבל מאחר שאנו מודאגים מההתקדמות הטכנולוגית אנו צריכים חקיקה שמתיישבת עם זה. תודה.

תודה. נפתח סבב התייחסויות. עומדות לרשותנו 50 דקות. אנא קצרו בדבריכם. אנו בדיון פתיחה. אין טעם כרגע להידרש לסעיף כזה או אחר בהצעה עצמה. המטרה היא להתייחס לסוגיות מרכזיות בהצעה, במה שיש בה ובמה שחסר בה, ולאותת על עמדתכם. יש בידינו מספר ניירות עמדה חשובים ומפורטים, אבל יש פה גופים סביב השולחן שלא שלחו נייר עמדה כתוב. אני מדרבן כל גוף שרוצה להשמיע קולו בראש ובראשונה לשלוח לנו נייר מפורט עם התייחסויות כדי שנוכל לשקלל אותם במסמכי ההכנה.

ראשונת המתייחסות, ד"ר תהילה אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. כבר עמדתי על כך שהמכון הוביל תהליך משמעותי שהתגבש לכדי הצעת החוק פרטית מקיפה בנושא.

תודה רבה. אשמח לדבר בקצרה ולבקש מעמיתתי ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ לומר כמה מילים לגבי החוק הזה. לא התאפקתי ואני רוצה לאור דברי התורה היפים שאמרת בתחילת הדיון להזכיר שהזכות לפרטיות נובעת בראש ובראש מחובת ואהבת לרעך כמוך שממנה נגזרת גם על דרך השלילה האמירה מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. אל תחטט איפה שאתה לא רוצה שיחטטו לך. זה המקור ההלכתי גם לחרם דרבנו גרשום המפורסם. כדאי את הדברים האלה לזכור. אלה דברים שקיבלנו לפרצוף בימים האחרונים כשראינו למשל את מנכ"לי משרדי הממשלה עומדים המומים כשהם מגלים שחיטטו להם בטלפון. זה לא נעים. זה הנפש. זה השכל. זה כל מערך החיים. לכן יצאנו למסע הזה, להכין הצעה לחוק הגנת הפרטיות חדש למדינת ישראל, אני מאוד שמחה אדוני שהחלטת לקחת על עצמך ולהגיש חלק ניכר מההצעה הזאת כהצעת חוק פרטית שמוכנה בצורה כזו שאפשר יהיה לשלב אותה היטב עם תיקון 14.

אנו חושבים שתיקון 14 הוא דבר חשוב מאוד והכרחי, אבל לקרוא לו רפורמה, זה קצת מוגזם. הוא לא כולל זכויות מהותיות, לא מתקן את האפשרות להגיש תובענות ייצוגיות, הוא לא מבהיר את הפער בין אכיפה מינהלית לפלילית ולא מצמצם את הפטור שיש לארגוני הביטחון ולמשטרת ישראל בתוכם מהיכולת לפגוע בפרטיות אזרחי מדינת ישראל. אשמח שרחל תוסיף כמה דברים.

בבקשה, ד"ר ארידור.

תודה רבה. אמשיך את הדברים של תהילה. תיקון 14 הוא מאוד חשוב אבל הוא יושב מאז 2011. התיקונים שנעשו בו מאז הם מעטים. הוא חסר בהרבה דברים. לצד הצורך ביום החג שסוף-סוף נראה שהולכים לחוקק אותו, יש להבין, שיש להוסיף לו דברים כדי שיהיה תיקון משמעותי ויצעיד את דיני הגנת הפרטיות קדימה לעידן שבו אנו חיים היום.

הצעת החוק הפרטית שלך, אדוני היושב-ראש, באה להשלים הרבה מאוד מהחוסרים, אם זה מבחינת האפשרות לתת לצד האכיפה המינהלית הכה חשובה גם כלים לאכיפה עצמאית, שאזרחים יוכלו להגיש תובענות ייצוגיות. גם יגביר את ההרתעה שדיבר עליה עו"ד הרשות להגנת הפרטיות שאמר: שווה לחברות להפר מאשר לציית לחוק. זו הסיבה. כאשר הם יידעו שאזרחים יוכלו לתבוע, ההרתעה תעלה. הצעת החוק הפרטית הזו גם כוללת מגוון זכויות מהותיות לנושאי המידע, מה שיאפשר אכיפה משמעותית יותר שלא תהיה רק סביב דרישות טכניות או פרוצדורליות של רישום או אי-גילוי מידע בעיקרם אלא אפשר להוסיף כלי אכיפה מינהלית מהותית באמת שבאמת יהיה בהם להביא לשיפור משמעותי של היכולת של הרשות להגנת פרטיות ואיתה גם של חקיקת הפרטיות בישראל. תודה.

תודה. בהמשך לדבריה של חברת הכנסת לסקי וגם לדברים של ד"ר אלטשולר וד"ר ארידור אני מבקש לקראת הדיונים הבאים – עמדה אחת יכולה להיות – בוא נקפל את הצעת החוק הזאת לתוך הצעה יותר מקיפה, ממשלתית, הצעה פרטית שתאומץ על-ידי הממשלה. זו דרך אחת לטפל בעניין שסכנה גדולה בצידה. יש לנו מספיק תקדימים של מה קורה כשמביאים אלינו הצעות שהן רפורמה כללית. הוועדה הזאת ישבה כמה זמן על מדוכת חדלות הפירעון? שנתיים בדיונים? יש לקחת זאת בחשבון נוכח המציאות הפוליטית.

יש בפנינו היריעה הרחבה, האם מכוח הצעת החוק שגובשה על ידי שותפות של גורמי אקדמיה וגורמי חברה אזרחית, בסופו של דבר רובה התגלגלה לאותה הצעת חוק פרטית שגם קודמי שקד עליה עם הייעוץ המשפטי של הוועדה ונהניתי מן המוכן במובן הזה והנחתי אותה. אפשר לחשוב מה הדברים בהצעה הרחבה שכן ניתן לשלב בתוך תיקון 14. אני לא אומר לאן צריך ללכת.

אפשר לראות את ההצעה?

ההצעה הונחה על שולחן כנסת אז קל לראות אותה ונעביר אותה גם לחברי הכנסת אבל שימו רגע בצד את הצעת החוק – יש עבודה מאוד רצינית של המכון הישראלי לדמוקרטיה שריכז אותה קואליציה אקדמית אזרחית. הסיכום של העבודה כולל גם את ההצעה שלהם לתיקוני החקיקה. אני ממליץ מאוד לראות את הפרסום. נעביר את כל הקישורים. אני חושב שדרך נוספת בין הדרך המדורגת שהממשלה הציגה פה לבין התפיסה של חברת הכנסת לסקי זה לראות האם תוך כדי התיקון של מס' 14 יש עוד מספר נדבכים שבשלים מבחינת הממשלה והוועדה לשלב ולתגבר או לשדרג את הצעת החוק הזו. אני חושב שאנו לא בשלב של לתת סימנים בדבר. אנו בדיון פתיחה. צריך לחשוב על כל האפשרויות שעומדות לפנינו. למיטב ידיעתי הצעת החוק הפרטית עוד לא הובאה לוועדת השרים אז אין לגביה עמדה רשמית של הממשלה.

נציג מועצת התלמידים הארצית.

בוקר טוב. אני רן, לומד בכיתה י"א במקיף א' רגר מבאר שבע. אני יושב-ראש הוועדה המשפטית של מועצת התלמידים והנוער הארצית. המועצה הארצית היא הגוף הרשמי, הנבחר והמייצג של כל בני ובנות הנוער בארץ. בזכות המבנה שלנו אנו יכולים להגיע לכל בני הנוער בארץ מכל המגזרים, בין אם מהמגזר הדתי, הערבי, החילוני. כל מה שיש, אנחנו שם ואנחנו נוכחים.

בנוגע לפרטיות, זה נושא שאנו עוסקים בו כבר המון זמן. מהקמת המועצה לפני 30 שנה, כשהובלנו בזמנו את חקיקת חוק זכויות התלמיד. אנו תמיד שותפים בשיח ציבורי שנוגע למצלמות בבתי הספר, בכיתות, איך יתעדו אותנו בזום. אנו תמיד שם, ותמיד נמצאים. בחודש האחרון הובלנו שתי תוכניות ממש משמעותיות. קודם כל, קיימנו שולחנות עגולים עם נציגים עם כמעט כל משרדי המשלה בנוגע להגנה מפגיעה מינית ברשת. זה עסק בין היתר גם בזכות לפרטיות. כמובן אנו שותפים עם הרשות להגנת הפרטיות בתוכנית החדשה והמאוד משמעותית שלנו היום של מנהיגות נוער למען הגנה על הפרטיות. מטרתה היא לערב נוער יותר בכל התהליכים שנוגעים לפרטיות ואיך אנו רואים אותה, מה אנו רוצים לשנות, מה הקשיים שיש היום. יחד אנו בונים תוצר משמעותי שיכול להשפיע על חיים. אשמח שמיכל תציג את עצמה ועוד חלק מהקשיים.

שלום, אני בכיתה י"ב, לומדת בתיכון אנה פרנק בסאסא. זכות הפרטיות היא חשובה מאוד לבני נוער, מכל מיני סיבות. הרבה בני נוער לא מודעים לכך שקיימת זכות כזו. אנו נחשפים להרבה סכנות, לא רק במרחב הפיזי – גם במרחב הדיגיטלי, בכל הרשות החברתיות, בווטסאפ, בצ'אטים הפרטיים. יש הרבה סכנות לא מודעים אליהן וכשקורה להם, וזה כבר קרה, הם לא יודעים מה לעשות. הרבה פעמים הם לא יודעים שעבר פה חוק שיש נורה אדומה, שמשהו פה לא בסדר. הרבה פעמים הם מאבדים שליטה על הפצת תכנים. איסוף מידע שהם לא יודעים עליו או שהם כן יודעים עליו אבל לא יודעים שמה זה אומר. יש מתחזים, שסוחטים בני נוער ברשת. יש המון סכנות. בני נוער לא מודעים מה לעשות, איך לעשות, ושיש מה לעשות. הרבה בני נוער נמצאים בסוג של שאננות. הם לא מודעים כמה הסכנה חמורה, מה יכול לקרות. לכן קיימת סוג של שאננות, שלי זה לא יקרה. אני יכול לשלוח, אני יכול לעשות. יש בני נוער שזה כן קורה להם. לא הרבה בני נוער יודעים שמה שנשלח ברשת, נשאר שם לנצח. הם חושבים שהעלו סטורי ל-24 שעות. הם לא יודעים שזה לא באמת רק ל-24 שעות. הם שולחים תמונה בווטסאפ. אפילו אם מוחקים אותה עבור כולם וכתוב שההודעה נמחקה, המידע הזה נשמר איפשהו, גם אם לא אצל חבריהם, אצל הרשתות הגדולות, אצל החברות שמנהלות את המכשירים. איסוף המידע הזה וכל מה שאנו לא מודעים אליו יכול לפגוע בפרטיות שלנו, ולהשאיר צלקות נפשיות להמשך החיים.

משפט אחרון. הקריאות המרכזיות שלנו מכאן – קודם כל, תנו לנו דרך להבטיח את הזכות שלנו להישכח גם מהרשת כי הזכות הזו כמעט לא קיימת לנו היום, והנוער נפגע מזה משמעותית. שתיים, תשתפו נוער בקבלת ההחלטות, בייעוץ, בדברים שקורים. אנחנו נמצאים בשטח, יודעים מה קורה. המענה חייב להיות רלוונטי ומתאים בכל זמן נתון. רק תמשיכו בעשייה החיובית שלכם, זה מאוד משמעותי.

תודה. יישר כוח על ההגעה שלכם משני קצות הארץ, מבאר שבע ומהגליל העליון. כשהייתי בצופים היה יום שבו החניכים החליפו את המדריכים. אולי אציע ליו"ר הכנסת שנעשה יום ירוק, שמועצת התלמידים תנהל יום שלם את דיוני הוועדות.

יום כנסת צעירה.

נטפל בזה. זכות ההצבעה נראה. חסינות ליום אחד. חבר הכנסת בגין.

אני מאוד מודה לשני החברים מבתי הספר שהגיעו הנה. אני מבקש להעיר לעניין ההודעה על 24 שעות שנמחקת או לא נמחקת ונותרת במרחבי הרשת. אני מציע, שיהיה מסע הסברה עקבי, עד אשר נעקר את התופעה הזו מיסודה, כלומר אנשים לא יעלו לרשת גם לא ל-12 שעות תמונות אינטימיות, ידע אינטימי, פרטים אינטימיים. כמו שאמר איל, הוא יותר מ-18 - אני קצת יותר יותר יותר מ-18. זו תופעה שלא מובנת לי לחלוטין. אפשר באותה מידה להניח תמונת עירום על קיר בבית ספר רק לשעתיים. לא היה כדבר הזה וזה חלק חשוב מחינוך. למרות כל הזרמים, אבל כאן זה מתחיל. אחר כך צריך להזדקק לחוקי הגנת פרטיות. אני חושב שיש לומר להם: אל תתפשטו בפומבי, בכל המובנים. התפשטות כוללת, לאו דווקא במובן הפיזי. כדאי שתיתנו דעתכם – כל דבר היום זה קמפיין, אז תעשו גם קמפיין כזה.

תודה, חבר הכנסת בגין. עו"ד דן חי, נציג לשכת עורכי הדין, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בוקר טוב לכולם. אם איני טועה, אני היחיד בחדר שהיה בדיון האחרון ב-2007 של התיקון הממשלתי האחרון בהצעה, תיקון מס' 9. אני שמח שהגענו - זה באמת אירוע למי שהפרטיות חשובה לו.

כבוד היושב-ראש הזכיר את המקורות במורשת היהודית לפרטיות. אני רוצה להזכיר את המקור הראשון במשפט המודרני, את מאמרם של לואיס ברנדס וחברו סמואל וורן שדיברו על הזכות להיעזב במנוחה, וזה מה שביקשו כל אלה שתוכנת NSO חדרה להם לנייד. אני חושב שחשוב מאוד לטפל בנושאים האלה.

ההצעה הזאת חשובה, גם סמכויות אכיפה על הרשות וגם התיקונים האחרים. אבל היא באמת חסרה. אמנה בכמה ראשית פרקים דברים שאני חשבתי עליהם. קודם כל, אין התייחסות לפרטיות במקום העבודה. ההתייחסות היום נסמכת על פסק דין בבית דין הארצי לעבודה. ראוי שהדבר יהיה בחקיקה. המצלמות במרחב הציבורי – אמנם הסעיפים שקיימים בחוק נותנים מענה, אבל לדעתי מענה חלקי. ראוי שתהיה לזה התייחסות בחקיקה. פגיעה בפרטיות בהליכים משפטיים. יש לי הכבוד להיות חבר בוועדת אנגלרד שכבר 11 שנה יושבת על המדוכה. לא צריך לחכות לה ולקדם הצעה פרטית של חבר כנסת, אשמח לסייע. פרטיות הנפטר, אגב התיקון מ-2009 היה חלק מהתיקון ההוא והושמט ממנו. אני חושב שחבל מאוד - הייתי שמח אם היו מחזירים אותו. נושא אחריות התקשורת – סעיף 30 לחוק הגנת הפרטיות נעצר רק בעיתונים. אין כלי תקשורת אלקטרוניים, אין אינטרנט. אני חושב שראוי לעשות שינוי כזה. הזכות להישכח – דיברו עליה. חבר הכנסת בגין ועוד שני חברים מסיעתו הגישו הצעת חוק פרטית בנושא. אני חושב שראוי שהיא תהיה רחבה יותר ותדבר גם על הזכות להישכח ברשת, שתהיה מעוגנת בחוק הגנת הפרטיות. אין התייחסות לשאלה מהו מידע אנונימי של- - - בינה מלאכותית, ממונה פרטיות בארגון, שכבר אמרו. לגבי ההצעה הנוכחית אעיר פרטנית כשנגיע לסעיפים.

לגבי צמצום חובת הרישום של מאגרי המידע, חושב שאפשר לבטל אותה לגמרי. היא מיותרת. ארכאית משהו. ראוי להתייחס בהצעה לאנונימיות של המידע בהגדרות שקיימות בו, לכל הנושא של שימושים במזהים דיגיטליים, קוקיז מה שקרוי וכל העולם הזה באינטרנט. ראוי שהחוק יעסוק בפעולות של הממשלה ויהיה פחות גמיש איתה. יש פה החרגות לחוק.

לסיכום, למרות כל דבריי, יש לפנינו אולי המסמך הכי מפואר בעולם, את תקנות ההגנה האירופאיות, GDPR. הן חשובות וראויות. אבל אני לא חושב שצריך להעתיק אותן. צריך להתאים אותן, צריך לקחת מהם רעיונות שמתאימות לישראל. יש פה דברים שלא מתאימים - אם נגיע לזה, אשמח לפרט. תודה. בחלק מהנושאים שאמרתי יש הצעות שהלשכה הכינה. אם כבודו ירצה, נשמח להעביר.

נשמח. אני חושב שאחת השאלות המרכזיות שלנו ברגע מסוים תהיה, האם לגבי תיקון מס' 14 יש דברים שבתיאום עם הממשלה אפשר להוסיף. גם יצירת סדר עדיפות בין כל הדברים שהוזכרו על-ידך ועל ידי אחרים, אני מזמין אתכם לחשוב על העניין הזה. זו הצעת חוק ממשלתית. ללכת למהלך מסוים עם הממשלה של עיבוי הצעת החוק, מה הדברים שבעינינו חייבים להיכנס לתיקון מס' 14 ומה כנראה נעשה בשלב נוסף של חקיקה. תודה.

עו"ד פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח, בבקשה.

בוקר טוב. גם אנחנו באגודה לזכויות האזרח אומרים שהחיינו וקיימנו במיוחד על רקע החשיפות המטרידות והדי שערורייתיות של בשימוש המשטרתי ועל רקע המעקבים כפי שהתבררו במסגרת העתירה נגד מערכת המעקב עין הנץ. שהחיינו וקיימנו כי היתה לי הזכות עוד ב-2007 לסכם עבודה של צוות ייעוץ וחקיקה. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה יהושע הופמן שסיכם עבודת צוות וגיבש תיקון לחוק הגנת הפרטיות. רק שמאז חלף זמן. צברנו המון ניסיון במהלך עבודתה המבורכת של הרשות להגנת הפרטיות, ויותר מזה, היו התפתחויות טכנולוגיות שמחייבות התייחסות.

צוות אחר שהשתתפתי בו, וזה הרבה יותר אקטואלי, זה הצוות שהובילו תהילה אלטשולר ורחל ארידור במכון לדמוקרטיה. מטבע הדברים – היתה שם עבודה מאוד רבה ומקצועית. אנו תומכים בהצעת החוק שהם גיבשו בסוף עבודת הצוות.

אנו תומכים בתיקון מס' 14, אך גם בהרחבתו. יש הצעות חוק ממשלתיות מקיפות, גדולות ומסורבלות בהרבה שגם יגיעו לוועדת החוקה, למשל חוק החיפושים הגדול. הגברת האכיפה והסנקציות זה דבר מבורך, חשוב, אבל זה חלק ממכלול וגם בעייתי משני הצדדים, להכביר בסנקציות שעה שהדין המהותי, כפי שהוא מתבטא בחקיקה הקיימת, הוא מעורפל, לוקה חסר ולפעמים לוקה אפילו בחוסר רלוונטיות. לכן אנו שמחים גם להצעת החוק שהגשת, אדוני היושב-ראש, ומקווים שהדברים ייכרכו זה בזה, כלומר שהמשך הדיון וקידום תיקון מס' 14 יהיה כרוך באישור ההצעה הזאת גם בוועדת השרים ובהעברתה אחרי קריאה טרומית לוועדת החוקה. תודה רבה.

תודה. ניגש לשמוע עמדות של שלושה ארגונים יציגים. ראשית, אחד מעורכי הדין שמייצגים פה את ארגוני העצמאיים, עו"ד לירון בנדק.

תודה רבה. אני מייצגת את נשיאות המגזר העסקי. לה"ב יושבים אצלנו. אנו ארגון הגג. קודם כל, אנו מברכים על הדיון ועל ההצעה. כמובן שיש לנו הערות לסעיפים וגם העברנו התייחסות בכתב. נשמח לקחת חלק. אשמח להעביר את רשות הדיבור עוד רגע לעו"ד יעקב עוז שמייצג אותנו, מומחה בתחום. אני רק רוצה לציין שתי נקודות שמפריעות לנו כמגזר עסקי – גם מופיעות בנייר שלנו. אחת, אנו כמובן נגד רגולציה מיותרת בעסקים בכלל וגם פה בפרט. כפי שאמר עו"ד דן חי, אנו חושבים שאת חובת הרישום טוב שצומצמה. ראוי לבטלה לחלוטין. אין לה ערך. זו רגולציה מיותרת. שנית, יש לנו המון ביקורת על הסנקציות הקשות שיש בתיקון הזה שכמובן זה רק על המגזר הפרטי ולא על הציבורי. כל מה שמדברים פה על השבועות האחרונות זה המגזר הציבורי - זה לא מגזר פרטי. יש מקום לסנקציות אבל 5 שנות מאסר למשל זה מוגזם לחלוטין, ואנו מאוד מצפים שהוועדה תמצא את המקום לאזן את זה ולהכניס ראייה אחרת.

בבקשה, אדוני.

תודה רבה. אי אפשר להתעלם ממקור הלכתי נוסף. הקוראן מדבר על "ואהבת לרעך כמוך" – אפשר גם את זה לאמץ, וגם החקיקה הישראלית חוקקה, יש חוק שעוסק באהבת לרעך כמוך, ואל תעשה לחברך מה ששנוא אליך, או השומרוני הטוב או אם תבקשו החוק לא תעמוד על דם רעך. זה יכול לשמש אותנו גם כשאנו באים להסתכל על המסגרות המקבילות בדברי החקיקה במקומות שונים.

קודם כל אני רוצה לברך בברכת יישר כוח גדול את הוועדה ואת העומד בראשה. אני חושב שהנושא הזה לא עלה כפי שעלה בעצימות כזו גבוהה בעת האחרונה ויישר כוח גדול. זה צו שעה, צו דקה אם תרצו. צריך להגיד מילה טובה לרשות להגנת פרטיות שמקיימת בראשותו של גלעד וראובן ועוז וצחי, ניר וכולם, מקיימת דלת פתוחה. אנו מרגישים שאנו מנגישים ומונגשים להרבה מאוד תהליכים. זה זכות יסוד, זכות מעוגנת. יש להגן עליה, ודאי העוסקים במלאכה. אני לא מתכוון להיכנס לניתוח פרטני. עשינו זאת במסגרת מסמכים ונמשיך להעביר מסמכים גם לוועדה וגם לרשות. הטרדנו לא פעם במירכאות כפולות את איל בהרבה מאוד התייחסויות שלנו, עד כדי כך שנשאלתי פעם אם אנחנו מתכוונים גם לזה ולהוא להתייחס. נשמח להמשיך להתייחס.

כן אומר שמה שאנו מציגים פה מתכתב אפילו עם ההצהרה של שר המשפטים לצמצום רגולציה. זו הצהרה שצריך לעמוד מאחוריה ונתמוך בזה.

אני רוצה לחבר בין עו"ד פודמסקי לעו"ד אברהם ולומר שיש כלים שיכולים להחליף את חובת הרישום. אין שום הבדל שנמצא הגיני בין 500,000 למי שגר בישוב שיש בו אלף אנשים. המידע של כולם רגיש באותה מידע. אין שום היגיון שעומד מאחורי זה. אפשר למצוא כלים ויש כלים, אם אנו רוצים להסתכל על תזכיר ההשפעה, אז ראובן, הפצתם לא מזמן אחד כזה. אפשר להסתכל מה עושים במקומות אחרים ולמצוא חלופות לטרטור הזה או למאמץ שהוא למעלה מהצורך, לרשום מאגרי מידע, כשרוב מדינות העולם בחקיקת פרטיות לא מחייבות את רישום מאגרי המידע. זה צריך להתבטל ולא להצטמצם, לשיטתנו.

אנו חושבים שיש להמשיך במגמה הזו של החלופות לרגולציית אבטחת הידע. יש חלופות, הרשות להגנת פרטיות במרס 18' אמרה שמי שמחזיק למשל בתקן אבטחת מידע, במקרה זה איזו 27-1001, נקל עליו. אז אפשר בהחלט לעודד רגולציות חלופיות משום שהבנקים, ולא אחליף את חברי עו"ד רביה, אבל הבנקים שמותקפים ברגולציות מרגולציות שונות ומשונות, אפשר למצוא רגולציות חלופיות. לא מעט חברים בנשיאות המגזר העסקי ב-12 הגופים הגדולים במשק מקיימים למשל את ה- GDPR אז אולי שווה לבחון שמי שמקיים אותו בהתאמות כאלה ואחרות מינוריות יעמוד בחוק הגנת הפרטיות, במיוחד בתקנות אבטחת המידע מכוחו.

דבר נוסף שמעסיק אותנו, נושא ממונה אבטחת מידע. כתוב בסעיף 17ב, והתיקון הזה לא מקבל שינוי - שימונה אבטחת מידע ועכשיו אחראי אבטחת מידע בעל הכשרה מתאימה. אני מחפש את ההכשרה המתאימה הזאת, לא כל כך מוצא אותה. בגילוי נאות, אנחנו מלמדים את המקצועות הללו בלשכת עורכי הדין, את המקצועות השונים. אפילו נענינו לקריאה של הרשות להגנת פרטיות באוגוסט 20' ובינואר 22' שנתנה סימנים לממונה הגנת פרטיות וגם את זה אמרה יושבת-ראש המועצה הארצית – למנות ממונה הגנת פרטיות זה צו שעה. עשו את זה במקומות שונים, להבדיל אלף אלפי הבדלות, בממונה למניעת הטרדה מינית. אפשר להעתיק מתוך הארגון. אנו לא בעד להשית תקנים ומשרות חדשות ועלויות והוצאות אבל אפשר בתוך הארגון לעשות את זה. רק צריך לתת בזה סימנים, מהי הכשרה מתאימה.

אחתום בעוד שני נושאים. אנו מאותגרים לא מעט עם נושא של יחסים עם גורמים בין לאומיים. אומרת תקנה 19 בתקנות אבטחת מידע שגם מחזיק במאגרי מידע מחויב לעבוד לפי התקנות הישראליות. קשה לי לשכנע את ענקיות הטכנולוגיה לעמוד ביחסים הללו ולכן היחסים הבילטרליים ואפילו רב לאומיים בין ישראל למדינות העולם ונציגים של ענקיות הטכנולוגיות צריכות לקבל ביטוי ביישום ההוראה הזאת ויש גם לכך כלים. ככל שההצעה הזו תעבור בקריאה שנייה ושלישית, אני חושב שאנו צריכים להגדיר כבר מראש ליתן תקופת מעבר מאוד ארוכה ולא זו המוצעת בתיקון. תודה.

תודה, עו"ד חיים רביה, בבקשה.

תודה, אדוני. אדבר בשם איגוד הבנקים. גם איגוד הבנקים מצטרף למברכים על ההצעה ועל ההכרה בצורך בעדכון החוק. בפרט על דבריו של יושב-ראש הישיבה כאן בדיון קודם שאמר שוועדת החוקה תקדיש את השנה לקידום נושא הפרטיות בין השאר.

האיגוד מבקש לברך על מעלותיו של התיקון, ורק להצר על כך שמעלותיו ספורות ומגרעותיו רבות מאוד. הצורך בחקיקה מודרנית הוא לא רק אינטרס של היחיד בישראל. הוא גם צורך של ארגונים עסקיים בכלל ושל המגזר הבנקאי בפרט. בעוד ששמענו על הצורך של הרשות להגנת פרטיות בסמכויות אכיפה, ההצעה מדלגת לחלוטין על הצורך של המגזר העסקי בוודאות. היא לא יוצרת ודאות. להפך, היא מערימה גיבנת חסרת תקדים של סמכויות אכיפה על בסיס מאוד רעוע ושידרה מיושנת של חוק מ-81' שתוקן מעט ב-96' ולא מעבר לזה.

ביצעתי השוואה בין סמכויות האכיפה שמבקשים לתת בהצעה לרשות לבין סמכויות אכיפה שיש לרשות ניירות ערך, רשות התחרות. מצאתי שבהרבה מובנים מצאתי שאין תקדים במה שמבקשים לתת לרשות להגנת הפרטיות גם לא כשמשווים את זה לחקיקה עולמית. הוזכר פה ה- GDPR.

התעלמו הדוברים עד כה מהעובדה שחקיקת פרטיות מודרנית אינה רק עניין שבזכויות יסוד; היא גם עניין שבהכרח כלכלי. הכלכלה המודרנית מושתתת על מידע ועל תעבורה חופשית ככל האפשר של מידע. החקיקה האירופאית שהיא הסמן הימני, ה- GDPR, הסממן הימני לחקיקת הגנת מידע ברחבי העולם אומרת שאין להעביר מידע פרטיות למדינות שרמת ההגנה בהן על פרטיות ומידע אישי אינה תואמת את הרמה האירופאית. ישראל הוכרה אמנם ב-2011 כתואמת את רמת ההגנה האירופאית אבל האיחוד האירופי מבצע בדיקה מחדש של זה. יש יסוד לחשוש שההצעה הנוכחית מעמיקה את ההיבטים האבסולוטיים והמיושנים בחוק הישראלי וזה עלול להיות חלילה תמריץ שלילי לאיחוד האירופי להמשיך את ההכרה בישראל.

לבסוף נאמנים עליי דברי היושב-ראש שביקש שנדבר בעקרונות על ולא ניכנס לפרטי הפרטים. אני רוצה להתריע ולהרתיע מפני עודף רגולטורים שקיימים. ככל שהדברים אמורים בבנקים בישראל, כי אז הפיקוח על הבנקים מפקח עליהם וגם מערך הסייבר הלאומי מעורב בהיבטים מסוימים של אבטחת מידע ושב"כ וגם משטרת ישראל והרשות להגנת הפרטיות וכל כיוצא בזה. אנו מערימים גיבנת גדולה של רגולציה על גבי המגזר האזרחי. וכפי שאמרו חבריי, הרבה פחות מזה על המגזר הממשלתי. תודה.

תודה. עו"ד אור ירקוני, בבקשה.

שלום לכולם, אני ממשרד עו"ד ירקוני אלדר. אני מגיע כדי לשקף את עמדת המגזר הפרטי. במשרדנו אנו עוסקים המון בתחום הגנת הפרטיות בדגש על עולם תובענות ייצוגיות. על אף שאנו מברכים מאוד על המגמה הראויה של שינוי החקיקה בנוגע לעולם הגנת הפרטיות, צורם לנו לראות את החוסר המובהק בתיקון הזה בנוגע להכפפת חוק הגנת הפרטיות תחת התוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות. הכלי לעניות דעתנו החזק ביותר לשינוי התנהגותי, חברתי וכמובן אכיפתי הוא כלי התובענות הייצוגיות. עם כל הכבוד הרב, ויש כבוד רב, לרשות להגנת הפרטיות, וככל שייתנו בידה סמכויות רבות יותר, עדיין אין בידה היכולת לאכוף על כל או על רוב הגופים במגזר הפרטי והציבורי את הגנת הפרטיות באופן המיטיב עם האזרח. הכלי של תובענות ייצוגיות מאפשר אכיפה פרטנית של כל אזרח ואזרח שרואה עצמו נפגע בשמו ובשם קבוצה מיוצגת.

נכון להיום, כמשרד לעורכי דין, אנו פועלים במספר תובענות ייצוגיות בתחום הגנת הפרטיות. אני רוצה לשקף את הקושי שיש לנו היום להכפיף את הגנת הפרטיות לתובענה ייצוגית. הכלי היחיד בעצם הוא סוג של הסדר שלילי.

לא ניכנס לפרטים. הנקודה ברורה. עלינו לסיים את הדיון.

אקצר. היום אזרח שמבקש להגיש תביעה ייצוגית מכוח הגנת הפרטיות או עוולה הפוגעת לו בפרטיות צריך להכפיף את התביעה תחת חוק הגנת הצרכן, לשקף מערכת יחסים בין צרכן ללקוח, ולא כך המקרה ברוב המקרים. אנו עדים לעלייה קיצונית בפריצות אבטחת מידע, בפגיעה בוטה דווקא של גופים גדולים בהגנת הפרטיות ויש צורך דחוף להכפיף לדעתנו תחת תיקון הזה את הכללת חוק הגנת הפרטיות תחת התוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות.

תודה. עו"ד עמית דת מהתאחדות התעשיינים. בבקשה.

תודה רבה. ההתאחדות מברכת על העיסוק בתחום הזה. רואה עצמה חובה להיות חלק מהתהליך. הגשנו מנייר עמדה מפורט לייעוץ המשפטי של הוועדה. נשמח להמשיך את הדיאלוג באמצעות המסמכים שהוגשו.

אני רוצה בזמן הקצר שיש לי להצביע על שני נושאים מרכזיים. אחד, להפתעתי לא נאמר בדיון הזה עד כה, שההצעה מאמצת כלים, סמכויות, מושגים, מונחים מתוך חקיקה זרה, מתוך ה- GDPR, אבל משמיטה, לא מטפלת באפשרויות, בזכויות של בעלי שליטה במאגר מידע. בבסיסים חוקיים נוספים לאיסוף המידע מעבר לקבלת הסכמה מנושאי המידע. ה- GDPR בעניין הזה הרבה יותר מתיר, מאפשר מגוון אפשרויות לאיסוף מידע. במובן הזה אנו נכנסים להסדר חקיקתי שלהערכתי אינו מאוזן. הוא מאמץ את השוט ולא את הגזר. אנו עלולים להיכנס פה במקרה הטוב לתקופת ביניים ארוכה, ובמקרה הרע ליותר מזה, להסדר שיש בו כלים אכיפתיים מאוד נוקשים אל מול אפשרויות איסוף מידע מאוד מצומצמות של נושאי המידע.

מעבר לזה אנו רוצים להביא לדיון הזה את נקודת המבט של עסקים קטנים ובינוניים שמיוצגים בהתאחדות. להערכתנו, יש פה עול גדול ונטל כבד אל מול סמכויות אכיפה מאוד משמעותיות. דוגמה על קצה המזלג – הקנסות שהרשות יכולה להטיל הם קנסות בסכומים קצובים. הם אפילו לא סכומי מקסימום. הם מאוד גבוהים ומדויקים. אין מרחב של שיקול דעת להתאים את הקנס בנסיבות העניין למהות הגוף, למהות ההפרה כדי להתאים את הסנקציה למעשה. מעבר לזה, המנגנונים שנועדו להקל על הטלת הסנקציה, כמו הסמכות של השר לקבוע נסיבות ושיקולים שבשלהם אפשר יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום נמוך- -

אבקש לא להיכנס לדוגמאות ספציפיות.

יש מנגנוני הפחתה שהם וולונטריים, אולי יקוימו, אולי לא יקוימו, על ידי הרשות, על ידי השר, ובהיעדרם אנו נכנסים למקום שבו שגם אם הרשות תרצה להטיל קנס נמוך יותר, היא פשוט לא תוכל.

היחס בין בעלי מאגרים לבין מחזיקים הוא בעינינו מאוד לא מדויק. יש הנחת מוצא שבעלי המאגרים הם בעלי הכוח. הם השולטים ויכולים להכתיב למחזיקים מה לעשות בפועל בחיי המעשה. אנו יודעים שהמחזיקים הרבה פעמים הם הגופים החזקים. היכולת של מעסיק עם 20 עובדים מקריית גת או מראש פינה לאכוף ולנהל את מערך אבטחת המידע של המחזיק ולהיות חשוף לכל הסנקציות שאולי יוטלו על המחזיק אם לא עמד בהם, כלומר לקבל על עצמו את הקנס אם וכאשר יוטל על המחזיק הוא בעינינו לא מאוזן. יש פה עבודה חשובה לעשות כדי להגיע להסדר מאוזן, מידתי וישים עבור עסקים ומעסיקים קטנים ובינוניים.

תודה רבה על הדברים החשובים. היועץ המשפטי של הוועדה, גור בליי, התייחסות שלך ואנו מסכמים.

רוב הדברים נאמרו ונגיד אותם ככל שהצעת החוק תתקדם בהמשך ביחס לכל סעיף בנפרד. באופן כללי, זו הצעה חשובה שבאה להתאים חוק בן 40 שנה למציאות מודרנית שהשתנתה בצורה דרמטית בתחום הגנת הפרטיות. התחלנו בעבודת הכנה כבר בשבועות האחרונים, נציגי הממשלה בהובלת נעמה שתוביל את זה גם בהמשך. כדרכנו, נציג בכל דיון מסמך הכנה שיתייחס לסעיפים הרלוונטיים, וייתן לחברי הועדה את הרקע הנדרש, את ההצעות הנדרשות וכן הלאה. כרגע הפצנו רק מסמך כללי שסוקר ממעוף הציפור את החוק ואת הנושאים המרכזיים. רבים מהנושאים שיעלו בהמשך כבר קיבלו ביטוי בדיון הזה, גם הצורך בעריכת תיקונים מהותיים מסוימים שנדרשים בהתאמת החוק למציאות הפרטיות ולאתגרי הפרטיות המודרנית. גם פה יש מתח שגם עלה פה בין הרצון מצד אחד, כפי שאיל אמר, העגלה לא תיתקע אבל גם שתתמלא במרכיבים שחסרים פה. הנושא של חידוד ושיפור מנגנוני אכיפה פרטית וכלים אזרחיים שהועלו, וגם הטיוב של ההסדרים שנכללים פה, בין אם מדובר בצמצום של רשימת ההפרות והעיצומים שהיא מאוד ארוכה, ומיקוד בדברים יותר משמעותיים וזכויות של מפוקחים שאולי צריכים לקבל ביטוי יותר חזק בהצעה ונושאים נושאים שנעלה אותם בדיונים באופן שוטף. מרבית הדברים המרכזיים עלו במהלך הדיון. נצטרך לתרגם את זה מרמת הכותרת לרמה הפרטנית ובשאיפה להתקדם בקצב משמעותי עם החוק, להביא אותו לכדי גמר.

מכובדיי תודה. לא אחזור על דברים שאמרתי בפתח הדיון ושנאמרו על-ידי אחרים. הוועדה הזו רואה חשיבות גדולה בעיסוק שוטף וממוקד בהצעות חוק שנוגעות לנושא הפרטיות. אנו נמשיך לעסוק גם בהצעת החוק הזו אך גם בשלל הסוגיות שנוגעות לנושאי הפרטיות.

אני מבקש מהנציגים השונים שדיברו, הן מנציגי החברה האזרחית, הן מהנציגים של המגזרים העסקיים, לחשוב על השאלה, אם השלד של הצעת החוק נותר כפי שהוא אבל יש כפי שאמר היועץ המשפטי אפשרות להוסיף מספר נדבכים מבלי להגיע להצעת חוק שייקח לנו שנתיים לחוקק, מה לשיטתכם הדברים שמחויבים לשלב הזה של שדרוג חקיקת הפרטיות. זה יעמוד גם במוקד הדיון שלנו עם הממשלה. יש סוגיות שעל-מנת להביא את החקיקה לידי גמר, יש להידרש אליהן. זה גם ביסוד ההבנות בין חברי וחברות הבית הזה לבין הממשלה לגבי קידום החקיקה. נשקוד על המשימה הזו. בכוונתי להקדיש את הזמן הנדרש לעיסוק בחקיקת הפרטיות גם במושב וייתכן שגם במהלך הפגרה.

אני מודה לכל מי שטרחו להגיע לחדר הועדה,ו גם למי שדיבר באמצעות הזום. בכפוף לכללי ההגנה מפני הקורונה שמונהגים בכנסת, אין דמיון בין ישיבה בחדר הוועדה להשתתפות במערכת הזום. מי שרואה עצמו כשותף אינטנסיבי למעשה החקיקה, החקיקה קורית באולם הוועדה ולא במרחב המקוון, וכל אחד יחליט מה עוצמת השתתפותו ושל הגוף אותו הוא מייצג.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:55.