פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



24
ועדת משנה של ועדת הבריאות לעניין השפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור
07/02/2022


מושב שני

פרוטוקול מס' 5
מישיבת ועדת משנה של ועדת הבריאות
לעניין השפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור
יום שני, ו' באדר התשפ"ב (07 בפברואר 2022), שעה 12:30

היערכות לשינוי אקלים – הצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצי רחוב והשפעת המהלך על בריאות הציבור

חברי הוועדה: אלון טל – היו"ר

מוסי רז

מיקי חיימוביץ' - חברת כנסת לשעבר

נעם הירש - מנהל תחום ארצי לתכנון ולבניה, משרד הבריאות

דן שטרן - מנהל תחום אינטגרציה

אריאל פפרנו - מנהל תחום תכנון מערכתי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ד"ר יהודה טרואן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

תמר רביד - ראש אגף שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי, המשרד להגנת הסביבה

ארז ברקאי - מנהל אגף יער ואילנות ופקיד היערות הממשלתי משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שחר סולר - סמנכ"ל אסטרטגיה, מינהל התכנון

ענת גולד - מנהלת מרחב מרכז, קרן קיימת לישראל

פרופ' יפעת הולצמן-גזית - הפקולטה למשפטים במכללה למינהל

נאור ירושלמי - סגן ראש העיר נס ציונה, מרכז השלטון המקומי

דודו אשכנזי - ראש משמר האילנות כפר סבא מנהל מח' בקק"ל

טל עברון כרמל - מנהלת מחלקת פיתוח סביבתי ע. הרצליה, מרכז השלטון המקומי

מאיה קרבטרי - מנהלת סביבה וקיימות, פורום ה- 15

עידו אליה - נציג מתוך המועצה הלאומית לכלכלה

עינבל כהן תובל - מנכ"לית, העמותה הישראלית לסרטן העור

מאיה שדה - דוקטורנטית בביה"ס לבריאות הציבור אוני' ת"א

שי כץ - אילנאי, עצמאים עושים שינוי

שי הרשקו - אזרח

מאיה יעקבס - מנכ"לית משותפת המרכז לשיקום האקלים,

נעמי אנג'ל - חברת ועד מנהל המועצה הישראלית לבנייה ירוקה

אורית ארז

אתי בן-שמחון
היערכות לשינוי אקלים – הצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצי רחוב והשפעת המהלך על בריאות הציבור

צהריים טובים לכל הנוכחים, היום יום ב', ו' באדר תשפ"ב, ה-7 בפברואר 2022. ברוכים הבאים לכולם. חברים, פרופ' ניר בקר, יחד עם עמיתיו במכללת תל-חי, הכין לאחרונה מחקר חשוב עבור משרד הבריאות. הצוות כימת את התועלת הצפויה מהשקעה בהצללה בעיר באמצעות עצים. מדובר בסכום משמעותי שעשוי להגיע לאלפי שקלים בשנה לאדם, כלומר, תועלת של מיליארדים למשק. פרופ' בקר בחן רק שלושה סוגי תועלות – הפחתת הסיכון לסרטן עור, פעילות גופנית ושהייה במרחב הציבורי, ביכולת העצים לספוח את זיהום האוויר. המחקר קבע שהשקעה בצל מחזירה את עצמה בתוך שלוש שנים, וזה מבלי להיכנס לתועלות נוספות, כגון: חדירת מי נגר ואסתטיקה.

למרבה הצער, בישראל 22', הרושם שלי הוא שתכ'לס, לא מעריכים כלל את החשיבות של העצים כאמצעי לשיפור איכות החיים עירוני בישראל. חברים, בין השנים 2015-2020, נכרתו 374 אלף עצים בישראל, ו-41 אלף יצאו אל התק"מ, רק במרחב הבנוי. ליאת רון, הכתבת החרוצה והמוכשרת של עיתון "הארץ", פרסמה בסוף ינואר נתון מזעזע. בשנת 2021 – 291 אלף עצים נכרתו בישראל. מה קורה פה? עצים
רבים נכרתים ללא דיווח או אישור, יש גם תופעה נוראית של הרעלת עצים, כדי לחסוך. אני שמח מאוד שנמצאת פה חברתי, חברת הכנסת לשעבר מיקי חיימוביץ', כי למדתי את הנתון מהדיון שלה – כ-56% מהקנסות על כריתת עצים כלל לא נגבו בעבר.

לכן, יש לברך על החלטת ממשלה מס' 1022 שהתקבלה לא מזמן, ביום 23 בינואר, 2022. ההחלטה אימצה בין היתר את עיקרי ההמלצות של הצוות הבין-משרדי בנושא ייעור עירוני, וביניהם – 1. קביעת יעד של 70%, צל עצים רציף ברחובות בעלי הליכתיות תחבורה ציבורית, מסחר. 2. קביעת יעד של 100 רשויות מקומיות שיפרסמו תוכניות ליער עירוני עד שנת 2030. 3. קידום מיפוי, הכשרה והסברה בדבר חשיבות עצים והצללה במרחב עירוני. וכמובן, 4. המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה התמנתה להיות אחראית למעקב.

במהלך השנים, כולנו ראינו הרבה הבטחות ממשלה מבטיחות שלא מומשו בפועל. מה גם, כולנו גם יודעים שאלוהים נמצא בפרטים. גם במקרה הנוכחי, הרושם שלי הוא שחסרים מרכיבים חיוניים במסגרת החלטת הממשלה. למשל, אמצעי הצללה מלאכותיים בתקופת הביניים עד לנטיעת עצים וצמיחתם אינם מוזכרים. ומה עם ההצללה במקומות שאין בהם היתכנות לנטיעות? התייחסות לעצים הנמצאים בחצרות איננה מזהירה, בלשון המעטה. מדובר בתוכנית וולונטרית בטבעה – איך נשכנע רשויות מקומיות להתגייס, ומאיפה יבוא הכסף. אולי הכי חשוב, איך נהפוך את מערכת האכיפה נגד כריתת עצים אפקטיבי. האם יש מספיק כוח אדם לשנות את הזילות הבלתי נסבלת הקיימת כלפי עצים בוגרים. אלה מסוג השאלות שנשאל את עצמנו היום.

מדברים הרבה על תפקוד הרשות המחוקקת כמפקחת על הרשות המבצעת. הדיון הנוכחי בא לקראת החלטת ממשלה טרייה ולטפל בה, על מנת למנוע מצב שבעוד שנה, שנתיים נתכנס, ובדומה לדיון שהיה לנו על ביצוע החלטת ממשלה בדבר היערכות לשינוי אקלים, נלמד שהכרזות לחוד, וביצוע לחוד. ולכן, יש הרבה מה לעשות, ואנשים חשובים שנשמע מהם.

אני רוצה להתחיל את הדיון עם חברי ד"ר יהודה טוראן, ממרכז המידע והמחקר של הכנסת. ד"ר טרואן, כתב דוח מאוד חשוב לפני שנתיים שעושה סדר מכל הנושא הזה. וביקשתי ממנו בתור אחד שמטעם הכנסת בחן את הסוגיה, להתייחס להחלטת ממשלה, כדי למסגר את הדיון איפה אנחנו נמצאים. בבקשה.

בוקר טוב, ותודה רבה, אני אתייחס קודם למסמך שהכנו בשעתו לחברת הכנסת מיקי יחימוביץ', שנמצאת איתנו כאן ב-2018, בנושא רגולציה של כריתת עצים, או השימור של עצים בוגרים, אחד מהנושאים שגם עולים בתוך החלטת הממשלה הנוכחית. הצד השני של המטבע, אם תרצו, לצד נטיעה צריך גם לשמור על הקיימים, וגם על העצים שעוד יינטעו במסגרת התוכנית.

בעיקרון, במדינת ישראל, אסור לכרות עצים בוגרים ללא רישיון. אתה מסרת פרטים עדכניים יותר אפילו ממה שיש במסמך לגבי היקף הרישיונות שניתנים, והיקף הכריתות. הנתונים שלנו יש הם מופיעים במסמך האמור. מה שלא מופיע בסטטיסטיקות הרשמיות כמובן הוא עצים שנכרתו ללא רישיון. עבירות על החוק שמעצם טבעם לא מדווחים ולא קיימים בסטטיסטיקות רשמיות, וזה מעלה את הקושי באכיפה שגם התייחסת אליו. כריתת עץ ללא רישיון היא עבירה פלילית במדינת ישראל. דינה או מאסר של שישה חודשים, או מה שבדרך כלל קורה קנסות. יש כמה קשיים בתחום הזה. 1. מחסור בכוח אדם, לפחות ב-2018, או 2019, כשהפצנו את הדוח, היו רק שני פקחים בכל הארץ שעסקו בתחום. פקיד היערות הארצי אמר שזה לא מספיק, אבל שאין תקציב לפקחים.

על מאות אלפי כריתות.

בדיוק. עד כמה שהבנתי, אני לא יודע אם זה מידע מוסמך, אולי מישהו ירצה להתייחס אחר-כך, כי היום יש רק פקח אחד בכל הארץ, אולי שניים, אז זו סוגיה אחת. סוגיה שנייה – קושי בגבייה. אתה כבר התייחסת ל-56% שלא נגבו ולא הועברו למרכז גביית קנסות, אלה נתוני 2016, עד 2018, אלה קנסות שניתנו באותן שנים. סוגיה שלישית – גובה הסנקציה. במקרה של תלונות שנבדקו, גם הצליחו לבדוק אותן, וגם מצאו שהן נכונות, הקנס שמוטל הוא 7,500 שקל לפחות, ולא יותר מ-29,200 שקלים לקבוצה של עצים, זה לפי הנתונים שהיו אז.

אז אין הבדל, אתה יכול לכרות חורשה ולצאת עם קנס - - -

כן, קבוצת עצים זה 29,000, אפילו עץ אחד, המחיר יכול להיות בין עשרות בודדות של שקלים, אבל גם עץ יכול להגיע ל-300 אלף שקלים, בשווי שלו אם זה עץ מאוד ערכי, אפילו יותר מזה. לנוכח שיעורי הגבייה הנמוכים וגובה הקנסות שעשויים להיות קטנים בהרבה משווי העץ – 300 אלף שקלים זה קנס של 7,500 שקלים או 10,000 שקלים. עולה חשש שאין בכוחם של הקנסות להרתיע.

מה שאומרים משתלם לכרות אם אתה יזם...

יכול להיות, בהחלט יכול להיות.

סוגיה נוספת היא הפיצוי הנופי. מי שקיבל רישיון כריתה ואישרו לו, נדרש בעד הכריתה, או לטעת עצים חדשים שווי ערך, או לשלם את הסכום. אם זה אותו עץ מאוד מפואר של 300 אלף שקלים, אז כנראה יהיו הרבה עצים שהצטרך לטעת שווי ערך, או לשלם, אם אין לו אפשרות הוא צריך לשלם. אבל לפחות באותו זמן לא היה דרך להפיק נתונים על היקף הנטיעות שנקבעו ברישיונות ולפקח על הביצוע שלהם באופן ממוחשב. עד כמה שאני מבין, הסוגיה הזאת עולה קצת איזשהו תיקון בהחלטה של הממשלה, ועל זה אולי אחר כך ירחיבו.

נושא אחרון שאני אתייחס מהמסמך דאז בנושא אכיפה הוא גיזום משחית של עצים. במדינת ישראל אמרנו כבר, כריתה של עץ היא עבירה פלילית. אבל להשחית עץ אם לא גרמנו למותו – היא לא עבירה. קיימת ככל הנראה תופעה דיי נרחבת של גיזום מופרז, משחית שפוגע בעצים, גם לפעמים על-ידי רשויות מקומיות, גם על ידי חברת חשמל שמנסה להגן על קווי מתח, והתוצאה היא - עצים שנפגעים שלא יכולים לגדול, בוודאי שלא נותנים צל, שזו אחת מהמטרות של החלטת הממשלה. לא ראינו התייחסות בתוך החלטת הממשלה לסוגיה הזו איך מוודאים שהעצים שיינטעו באמת יתנו צל ולא יקצצו להם את הענפים בצורה מופרזת, איזושהי התייחסות ישירות מול חברת החשמל.

משהו לסיכום מבחינת הראייה שלך, אלא אם כן יש נקודות שאתה רוצה להעלות.

אגיד שלושה דברים לגבי החלטת הממשלה הנוכחית. שניים הזכרת, והאחד – הוא לא מתייחס להצללה מלאכותית. קיימת הסכמה גורפת שעצים עדיפים על פני הצללה מלאכותית. יחד עם זאת, יידרשו כנראה הרבה שנים עד שהעצים עצמם באמת יינטעו, ויגדלו ויצמחו, והשאלה מה קורה בין לבין – האם נעשה מיפוי, איזה קצב צפוי שההחלטה הזאת תתממש ומה קורה בתווך, בזמן בין לבין. ויש מקומות שאין בהם בכלל אפשרות, אז זו סוגיה אחת.

סוגיה נוספת שהחלטת הממשלה מדברת על עצי רחוב, אבל היא לא מדברת על היער העירוני בכללותו, עצי רחוב הם חלק חשוב, אבל יש גם עצים בחצרות פרטיות שהם חיוניות להצללה. יש מקומות שרק הם נותנות צל למדרכה. הוועדה הבין-משרדית המליצה על הקלות בארנונה לתושבים שיש להם עצים שמצילים שלא בא לידי ביטוי, מכסות מים ונושאים כאלה.

הסעיף האחרון, כל החלטת הממשלה הזאת בעיקרה היא וולונטרית, מבוססת על רצון של העיריות, רשויות מקומיות לקבל על עצמן את היעדים שנקבעו בה. אבל חסרים, או אין בה איזשהן החלטות מחייבות סטטוטוריות, השאלה האם זה גם נשקל, למשל, חיוב של תחנות להסעת המונים, או בתחבורה ציבורית שיהיה הצללה בתחנות אוטובוס. תקנה מחייבת בתקצוב האם זה דבר שנשקל כחלק מתוכניות העבודה של תחבורה ציבורית למשל.

ד"ר טרואן, אני מבקש להודות לך על הדברים, ובכלל על התרומה שלך לשיח.

בדיון כזה אין תגבורת יותר טובה מאשר נוכחותה של חברת הכנסת לשעבר, מיקי חיימוביץ', שקיימה דיון בנושא, ואני מקווה שלא מרגישה דז'ה-וו, ששום דבר לא השתנה. בבקשה. יש לך דקה להציג את הדברים.

יש כמה דברים שלמדתי מהשהות שלי כאן בכנסת, שעדיף לא לבזבז זמן ומילים על דברים שכבר נאמרו, ודברים שאין יותר טעם בהם.

אני חושבת שההתייחסות של מדינת ישראל לעצים בכללותה במהות שלה, בערך שנותנים לעצים, צריכה להשתנות ביסוד. התחושה היא שמתייחסים לעצים כאל משהו שבאמת מאוד קל לכרות, וחושבים שאם אתה כורת עץ, או שאתה נוטע עץ אחר אז כאילו הכול בסדר. אבל אתה כורת עץ ל-70 שנה, ואתה נוטע עץ צעיר, זה לא אותו דבר. והעצים, אנחנו מבינים אותם היום, את המשמעות שיש להם לבריאות שיש לנו. לנושא של משבר האקלים. אנחנו לא יכולים להמשיך ולהתייחס לעצים כאל דבר שהוא מובן מאליו. כל היחס אל העצים צריך להשתנות גם בכלל מהבחינה איך שפקיד היערות עובד לגבי הנושא של כריתת עצים, הקלות הזאת שבעיניי עדיין קיימת. וגם מהבחינה הזאת, מבחינת הרשויות המקומיות, הנטיעה כשבונים שכונות, היחס בכלל לעצים, ובכלל אנחנו רואים את זה בכמות של הפקחים, או האין פקחים, בגבייה של הקנסות, בגובה הקנסות, כל הדברים האלה צריכים לעבור ממש רפורמה יסודית גם בגישה וגם מבחינה רגולטורית. אני רוצה לשמוע את המומחים.

נתחיל עם פרופ' יפעת הולצמן גזית, מהפקולטה למשפטים המכללה למינהל, מומחית ברגולציה של עצים בעיר. לאחרונה מפרסמת מאמר שצוטט. אני מתנצל, אני בטוח שיכול לתת הרצאה של שעה וחצי, אבל תצטרכי רק לתת לנו תקציר, יש לך שתי דקות, כי כל כך הרבה אנשים ביקשו לדבר. אבל רצינו להתחיל איתך, כי האקדמיה לפני הכול. בבקשה.

תודה. תודה שהזמנתם ואתם מוכנים להקשיב. אני גם מברכת על החלטת הממשלה המצוינת הזאת. מאוד מקווה שזה לא – "ישן מפני חדש תוציאו", אלא צריך לשמור על הישן. הכנתי כמה הערות שאני נותנת.

ההערה הראשונה מתחברת לנושא של העדר אכיפה. המצב היום הוא שאין אכיפה בנושא של כריתות עצים ללא רישיון או השחתת עצים. המצב שקיים היום ביחידת פקיד היערות הוא אין משטרה, אני לא יכולה להגיד יותר ברור מזה. היחידה גדלה בשבעה פקידי יערות שמוסמכים רק לתת רישיונות, ורק אדם אחד בתוך היחידה הוא ממונה על אכיפה, ואדם אחד של סיירת ירוקה צריך לתפוס את כל הנושאים של כריתה שלא כדין בכל הארץ.

ההצעה הראשונה שלי היא להוסיף סעיף ראשון לפרק 4 של קידום צעדים מידיים בהחלטת הממשלה. ההצעה היא להוסיף פרק שעניינו הוא הגברת האכיפה והענישה. וכמובן גם צריך להוסיף לצוות הבין-משרדי נציג של משרד המשפטים שיתניע מנגנוני אכיפה מתאימים, ועונשים מרתיעים. התחושה שמתקבלת היא שלא שאי-אפשר, אלא לא רוצים. לא רוצים לאכוף, ולא רוצים להעניש, כי אפשר היה למצוא פתרונות.

הנקודה השנייה שאני רוצה לציין, היא לגביה נושא של עצים במגרשים פרטיים. אני מאוד מתחברת למה שאמרת בפתח הדברים שהנושא הזה זכה להתייחסות מסוימת בתוך החלטת הממשלה אבל לא מספיקה. בערים בוגרות כמחצית מהשטח הירוק של עצים מופיע מתוך חצרות פרטיות. ההחלטה מתמקדת בעצים ברחובות, ואני חוששת שזה יותר איזושהי היררכיה לא רצויה בין עץ ברחוב שהוא עץ שעליו אנחנו נוטעים ומגינים, ובין עצים פרטיים שנזנחים למשטר של קניין פרטי. הייתי מאוד לא רוצה שזה מה שיקרה, מפני שאם זה יקרה, זאת אומרת, שחצי מהיער העירוני לא יהיה מוגן באותה צורה כפי שהוא צריך להיות מוגן כעץ רחוב או עץ בשטח ציבורי. ולכן הייתי שמחה שבהחלטת הממשלה יהיה הדגשה שקידום עירוניות איכותית מחייבת שמירה לא רק על עצי רחוב, אלא גם על עצים בחצרות פרטיות.

הנקודה השלישית שרציתי לציין, הנושא של אסטרטגיית תכנון לאומית לקידום היער העירוני. בהחלטת הממשלה יש דגש רב מאוד על גיבוש אסטרטגיה עירונית, מסמכי מדיניות. הייתי מאוד לראות שיש רמת תכנון לאומית לגבי עצים במסגרת תמ"א1, אולי לייצר פרק שיהיה מוקדש ליער העירוני במסגרת תכנון לאומי, ובמסגרתו כמובן תהיה הנחייה ושיקול דעת לרשויות העירוניות כיצד לפעול. אני נותנת כדוגמה את הנושא של חלחול מים שכן מוגדר אצלנו בתמ"א1 עם שיקול דעת עירוני. כרגע, בהצעת המחליטים אין התייחסות לפעולה באסטרטגיית תכנון לאומי, ולדעתי זה חיוני.

שתי נקודות נוספות. הנושא של עיגון נוהלי פקיד היערות בתקנות. כיום, פקיד היערות הוציא נהלים שלפיהם עובדים, מבחינה משפטית, לטענתי זה בכלל פעולה שנעשתה בחוסר סמכות. אבל גם אם הייתי הולכת לקולא וזה כן נעשה בסמכות, אני חושבת שזה לא הדרך להסדיר את דרך הפעולה של פקידי היערות. הדרך הזאת צריכה להגיע לוועדת הפנים והסביבה. ההנחיות האלה צריכות להיות מעוגנות בתקנות. כמובן, לשיקול דעת לפקיד היערות להוציא הנחיות ספציפיות, אבל כרגע זה בעצם משהו שנמצא בתוך מסגרת שלא עברה שום ביקורת פרלמנטרית. כמובן שההנחיות צריכות להיות על-פי ברירת המחדל שלא כורתים עצים בוגרים.

הערה אחרונה לנושא של גיזומי עצים. אין לזה בכלל זכר בתוך הצעת המחליטים. אני מכירה את הבעייתיות בנושא הזה. מאוד קשה להגדיר מה זה גיזום פוגע או לא פוגע, אבל זה לא אומר שאי-אפשר לטפל בזה.

זה מזכיר לי את ההגדרה לפורנוגרפיה. אתה לא יודע איך להגדיר את זה, אבל אני יודע את זה כשאני רואה את זה.

אני רוצה להציע הצעה. יחידת פקיד היערות עשה עבודה מאוד יפה בהוצאת מדריך לגבי תיקון עצים – איזה עץ הוא בר תיקון לשבר. המדריך הזה מתייחס פר עץ, מאפייני העצים. הייתי חושבת שפעולה דומה צריכה להיעשות גם לגבי גיזומי עצים. כיום יש לנו איזו דיאגרמה כמו שאתה אומר, אנחנו לא יודעים בדיוק מה זה גיזום ולא גיזום. אבל יש אפשרות לקחת את 30 העצים הנפוצים בגינון העירוני בישראל, או בגינון העירוני, לצורך העניין, פרטי וציבורי, ולייצר לגביהם מדריך של גיזום – איך גוזמים ברוש, ואיך גוזמים סיגלון, ואין לנו היום את העבודה הזאת.

תודה רבה. אני מביא אותך לסיכום. אמרת דברים כל כך חשובים שלא יכולתי לעצור, באמת, דברים חשובים. אז יש לך משפט לסיכום ונעבור לדובר הבא.

אני מאוד שמחה עם החלטת הממשלה המצוינת. המבחן יהיה בביצוע. לצד זאת, הייתי מאוד רוצה שלא נחשוב שזה "ישן מפני חדש תוציאו". זאת אומרת, גם אם ניטע 400 אלף עצים, עלינו לשמור על העצים הקיימים שהם התשתית העירונית, כי גם אחרי 10 שנים, עץ לא תמיד נותן את הטוב שאנחנו מחכים ממנו. ומי שנמצא בקבוצות רואה עצים באבן גבירול, שניטעו עם כל מה שצריך לפני עשר שנים, הם עדיין לא הגיעו - אחרי עשר שנים הם לא נותנים צל בצורה מיטבית, הם יותר אלמנט קישוטי, מאשר אלמנט של רווחה נפשית וקירבה לטבע.

תודה רבה. פרופ' הולצמן גזית, נראה לי רק בטעות הגעת לפקולטה משפטית, היית צריכה להיות במדעי החיים או משהו כזה מהבקיאות. תודה רבה על הדברים.

שי כץ, הוא אגרונום, ואילנאי, מייסד פפירוס, פורטל ישראלי לגינון. נשמע אותך אדוני. שתי דקות. אדוני, מצטער, אני צריך להגביל אותך. בבקשה.

אני לא מייסד פפירוס, המרכז הישראלי לגינון, שהוא איזשהו עיתון. אני חבר בעמותת "אילנאי ישראל", ואני מלמד במסגרת קורס שנקרא קורס "אילנאים", זה קורס לאנשי מקצוע שעוסקים בתחום הזה, ולומדים את התחום הזה, בשביל לטפל, ולדאוג יותר, וזה מתחבר בדיוק למה שיפעת אמרה פה קודם.

הייתי רוצה שבאמת תתייחס בדבריך לאפשרות של יישום החלטת הממשלה שהתבצע על-ידי אנשי מקצוע, ולא רק על ידי משרדים ורשויות. כלומר, מה התפקיד של הציבור שלך ביישום ההחלטה.

דבר ראשון, בהקשר הזה, אני חושב קודם כל, שהציבור צריך להכיר אותנו. להכיר את אנשי המקצוע. להכיר בנו וביכולות שלנו להיות שותפים כחלק מהשולחן הזה, בעיקר בשלבי התכנון של כל מיני פרויקטים מהסוג הזה שמדברים עליהם. אני קראתי את המסמך הארוך. מאוד שמחתי והתרשמתי לקרוא אותו. חשבתי לעצמי אתמול בערב שגם עם 50% ממנו התממש בעוד עשור, או בעוד שני עשורים, אני אהיה מאוד מרוצה בתור מי שהוא קצת ספקן, ומכיר את העולם הזה ביום יום שלו. אני חושב שחלק מהמהלך הזה הוא קודם כל להמשיך ולייצר אנשי מקצוע, להסדיר את המקצוע הזה בצורה שהיא לא מוסדרת כיום בצורה טובה. אנחנו בדרך לשם, אבל הדרך הזאת צריכה עוד פוש חזק ורציני בכדי לאפשר לאנשים להיות אנשי מקצוע רציניים, כמו שיש חשמלאים, מוסכניקים וגורמים אחרים שאנחנו לא נותנים להם להתעסק בדברים שהם חשובים לנו. אנחנו לא רוצים לתת לאנשים שהם לא אנשי מקצוע להתעסק בעצים, מתוך ההבנה שהעצים הם חשובים לנו. אנחנו רוצים לייצר את המקצוע הזה בצורה רצינית, ובצורה שבסוף תהיה לו איזושהי אחיזה חוקית. בסופו של דבר, אנחנו גם צריכים להיות שותפים בפאנל המתכנן, לשבת ולהיות שותפים בשולחן, שירצו לקרוא לנו לשולחן ולשאול מה דעתנו.

כאגרונום, אני רוצה לשאול אותך שאלה. יש כמובן שאיפה של כולנו שיהיו לנו עצים ארץ-ישראלים. אבל אני שמעתי מכמה חברים שדווקא לעשות את העבודה של ההצללה, אולי מוטב להביא עולים חדשים, או עצים זרים, מה דעתך מבחינת סוג העצים שמספק את הסחורה מבחינת ההצללה.

יש לנו מבחן מציאות כבר דיי ממושך פה. יש כמה עשרות שנים שבהם יש פה עצים, מה שנקרא אקזוטיים, שעושים פה עבודה נהדרת בהצללה ברחוב. היום בדיוק חזרתי מנסיעת רכבת באוטובוס בתל-אביב, ראיתי עצי צאלון.

האם יש משהו שיכול להחליף את הצאלון שהוא מקומי, או שאין לנו באמת מענה ארץ-ישראלי.

דווקא העצים המקומיים יש להם צרכים מאוד ספציפיים בהקשר הסביבתי הרחב יותר האקולוגי. אלון התבור הוא עץ נהדר, אבל הוא עץ שדורש תנאים סביבתיים הרבה יותר עשירים ממה שיש לנו בעיר. קרקע עשירה יותר, חברים אחרים בסביבה, אני מתכוון לצמחים אחרים, לעצים אחרים. הוא רגיל להיות חלק מחברת צומח אחרת. הוא לא רגיל לגדול בעיר, ולכן פחות טוב לו להיות לצד גושי הבטון ובעיר, ואז הוא יצליח פחות.

אז אנחנו יכולים לצפות לסביבה קוסמופוליטית מבחינת עצים, כלומר, משהו בינלאומי, ולא בהכרח משהו מקומי.

אני חושב שיש לזה יתרון.

אני כן אגיד לגבי הנושא – נקרא לו קצת פופוליסטי של הנטיעות ההמוניות שמכוונים אליהם. בדיוק, בסתיו האחרון פורסמה כתבה בעיתון הבריטי שהוא מוסד ותיק בן עשרות שנים, שעסק בדיוק בנושא הזה, שמומחה, איש משתלות מאוד ותיק באנגליה, כתב על כך, שעשרות פרויקטים נעשו ומיזמים מהסוג הזה בעולם התקדמו בשנים האחרונות, ויש הרבה מאוד תובנות מהם חלקם על הצד החיובי, וחלקם על הצד השלילי. אבל הוא דיבר בדיוק על זה שמעט מאוד מתעסקים עם זה בלהבין האם יש תועלת לעלות של ביצוע פרויקטים ומיזמים אדירים מהסוג הזה, והאם הציבור בסופו של דבר, אחרי עשר או עשרים שנה, מקבל מה שהוא אמור היה לקבל במאמץ האדיר הזה שנעשה בכדי לשתול 100 אלף עצים בשנים הקרובות.

והתשובה?

לא, אין איזושהי תשובה. אחת התשובות שנאמרה שם – שלא נעשה מספיק בדיקה על הדבר הזה. לא נעשה מספיק מעקב על הדבר הזה.

אני מבקש שתסיים, למרות שהייתי רוצה לשבת איתך על כוס קפה ללמוד יותר. יש לך משפט לסיכום?

אין בעיה. לסיכום, בהקשר הזה, צריך לראות גם מהתהליכים האלה שהתרחשו בעולם. גם ממה שהצליח בהם, אבל גם מהכישלונות. הנושא של הסדרה ציבורית, אני מתחבר לסיכום למה שיפעת אמרה קודם. הנושא של הסדרה ציבורית הוא חייב להיות משהו מאוד מהותי בעניין הזה, כמו כל מיני פרויקטים. פרויקט ההגנה על פרחי הבר שהיה מאוד מוצלח, ושינה את התודעה הציבורית בהקשר של איך אנשים מסתכלים על פרחי הבר. חייב להיעשות גם בכיוון הזה של העצים, שאנשים יפסיקו לפחד מעצים. יפסיקו להתייחס לעלים כלכלוך.

ויתחילו לחבק אותם בהחלט. תודה רבה לך, אני ממש מודה לך, מר כץ. דברים חשובים, ושמחנו שהשתתפת.

שמענו מד"ר טרואן על התופעה הנוראית של חוסר אכיפה. נמצא איתנו שי הרשקו, שהוא גיאוגרף שעשה את המיפוי של כריתת העצים ולדעתי, סיפק את המספרים הנוראים. ברוך הבא, מר הרשקו. האם תוכל לספר לנו בקצרה כמה עצים נכרתו, ואיך אתה יודע את זה.

בבקשה לא נשמע ברור. אם לא תשפר את האיכות, לא נוכל להמשיך את הדברים שלך. אנחנו לא שומעים אותך טוב.

רישיונות כריתה שמפורסמים על ידי כל הרשויות יש. בטוח שאני מפספס חלק מהרישיונות בגלל שלא הכול מפורסם. למשל, בשנה שעברה מפתי 295 עצים לכריתה, ב-2020 בערך 200 אלף עצים.

אבל אלה דברים שנעשו על-פי רישיון. מה בקשר לכריתה בלתי חוקית, זה לא נכנס למאגר הנתונים שלך נכון?

לא. אי אפשר לדעת.

יש לך הערכה גסה איזה אחוז מהעצים שנכנסים עם רישיון ואיזה אחוז עם קליטה בלתי חוקית?

לא, ממש לא. אי אפשר לדעת. חלק מהרישיונות הם לא בדיוק מה שהרישיונות שצריכים לתת. למשל, השטחים לבנייה, ניתן להם רישיונות לחקלאים. יש שטחים כאלה אפילו.

הבנתי.

אז מה שאנחנו מקבלים ממך, וזה חשוב, מספרים חשובים, אנחנו מקבלים את זה כחלק קטן, ואנחנו נשתדל במהלך הדיון לראות באיזה אחוזים אנחנו מדברים. לסיכום יש לך איזה משהו שאתה רוצה לומר לוועדה?

לדעתי, צריך לפרוס נטיעות יותר גדולות לצד השמירה על העצים שקיימים. לשמור על העצים בכלל, ככה שלא יגיעו לכריתה ולבעיות בריאותיות.

תודה רבה. אנחנו מודים לך מאוד.

דודו אשכנזי, ראש משמר האילנות מכפר סבא, מנהל מחלקת הדרכה בקק"ל. למרבה הצער, אנחנו קצרים בזמן. אז בבקשה, שתי דקות לזקק את הדברים החשובים.

אני בכובע של ראש משמר האילנות פה, כמו קודמיי, גם אני בסך הכול מאוד שמח על הדיון הזה, ועל המפגש הזה, ועל המסמכים שיצאו בעקבותיו.

אני רוצה לנסות ולתמצת את הדברים. על-פי מיקי חיימוביץ', הנושא של שינוי מהיסוד שכל הגישה לעצים היא גם ממלכתית, אבל היא גם פרטית, היא בכל המישורים. ולכן, קודם כל, צריך לאסוף נתונים מהשטח ולעבד אותם בדיוק כמו הנתונים שנתן לנו שי לפני דקה, אבל לעבד אותם קצת יותר. חובה להקים ועדה בין-משרדית עם סמכויות. הציעה יפעת שלוועדה הזאת הצטרף גם משרד המשפטים. אני חושב שגם משרד האנרגיה צריך להשתתף, וגם חברת החשמל, ושהיא תמליץ לממשלה לרכז את הנושא, או עם המשרדים המטפלים. לא יכול שמי שממונה על הרגולציה – פקיד יערות ראשי אומר לי שאין לו סמכויות אכיפה, וזה לא נשמע לי הגיוני.

חייבים לשלב את השלטון המקומי. אני מתפלא שהמסמך שהוגש מדבר רק על 100 רשויות מוניציפליות מתוך 257 הקיימות, לדעתי, צריך להגדיל את זה, כולל הגדלת מספר העצים. אני חושב שאנחנו נמצאים בשעת חירום. אני חושב שהממשלה מבינה שהיא צריכה להקצות פה משאבים כדי למנוע מצב חמור יותר ממה שקיים היום, בעיקר במה שקשור בטיפול בעצים הבוגרים. לצורך זה, צריך באמת להגדיל את ההיצע, גם מבחינת כמות הרשויות, להחליט גם כן את גודל הרשות, מקומה הגיאוגרפי, מצב סוציו-אקונומי, איך החלוקה באה לידי ביטוי. איך נעשה כל הדבר הזה.

אני מודה לך. נקודה אחת. יש לנו את משרדי הממשלה שאנחנו רוצים לשמוע. כרגע, אנחנו מכינים את התשובה, וזה מה שחשוב לנו לשמוע מה שיש לכם.

דיברו על אכיפה, אני רוצה לחדד את הנושא של זמן הטיפול בתלונה שאני מחכה כבר שנתיים באחת התלונות שלי. דיברו על חינוך הציבור, אני מדבר בעיקר טיפול בחצרות הפרטיים, אבל מדבר חינוך הציבור מבחינת תעמולה וכדומה. נושא של שיתוף פעילים אזרחיים כמונו שיש הרבה כאלה ארגוני שמירה על האילנות, ארגונים אזרחיים, להסתייע בהם, להיעזר בהם. לדעתי, זה דבר שחשוב מאוד.

תודה רבה לך, אני מודה לך מאוד. אני מסיים את הדברים. העבודה שלך מאוד חשובה, ואנחנו מאוד מעריכים את זה.

אנחנו רוצים לשמוע מענבל תובל, שהיא מנכ"לית העמותה לסרטן העור, כידוע, הצללה חיונית כדי להפחית את התחלואה. נשמח לשמוע מכם.

תודה רבה על ההשתתפות היום. העמותה קמה בשנת 2015, היא מהווה מרחב תמיכה לחולים ולבני משפחה. עוסקת בכל הנושא של קידום הבריאות שרלבנטי למניעת סרטן העור.

סרטן העור על כל הסוגים שלו, היא המחלה הממהרת השכיחה ביותר בישראל. כל חודש אנחנו מדברים על 1,000 חולים חדשים שמצטרפים למשפחת חולי סרטן העור בישראל. יש קשר מאוד מובהק בין חשיפה לשמש לבין חולי בסרטן העור, אפילו המון שנים אחר-כך. אנחנו יודעים היום להגיד ש-80% מנזקי השמש נגרמים לפני גיל 18, בעצם, החשיפה בגילאים הצעירים.

נושא הצללה זה כלי מאוד חשוב בשמירה על בריאות הציבור מהמחלה. בגני שעשועים, אנחנו מדברים על חובת הצללה של 70% לגנים שנבנו משנת 2019 ואילך. אנחנו עדים ויודעים על המון מרחבי משחק וגני שעשועים רבים שנבנו הרבה לפני, אין בהם טיפה של צל. חלק גדול מהם נמצאים בערי פריפריה, במקומות שאין בהם בנייה מחודשת, משמע, ילדים באותה עיר, באותה רשות, זה הגן היחיד שיש להם לתת עליו בשעות אחר-הצהריים או בשעות הבוקר במדינה שטופת שמש כמו שלנו. גם לגבי מוסדות חינוך שחובת הצללה מדברת בסביבות ה-30% במוסדות החינוך עצמם. בבתי ספר – 50% בגני ילדים. אנחנו מדברים עדיין על שטחים מאוד גדולים שבהם אין את אפשרויות ההצללה.

איך אתם רואים את ההצללה, ומה צריך לשפר בה?

אנחנו רואים את הנושא של הצללה באמצעות עצים, פתרון שהוא ישים ביותר באותם מוקדים. יש המון המון גני שעשועים שמוצללים באמצעות עצים, זה פתרון נהדר. אנחנו שמחים מאוד על ההחלטה. מברכים עליה מאוד. נשמח לסייע בכל מה שרק אפשר כדי לקדם אותה לכמה שיותר מקומות בארץ.

תודה רבה על הדברים החשובים. גם עמידה בזמן שהיא מופתית. כולנו מברכים על החלטת ממשלה. בואו ננתח גם מה שטוב ומה שפחות טוב.

נעמי אנג'ל, מומחית גדולה מאוד לתכנון אבל גם לתחום העצים. עבודתה בתל-אביב הייתה חשובה, ולכן, יש לה מוניטין בתחום הזה. ברוכה הבאה נעמי. מה יש לך לומר לנו על החלטת הממשלה?

הדבר החשוב ביותר זה לקבוע יעדים כמותיים מאוד ברורים. הרעיון הוא בהתחדשות העירונית בהקשר הזה, שאי-אפשר לבסס תחבורה ציבורית בלי להחזיר את הולכי הרגל לרחוב, להחזיר את הרחוב לתושבים. אנחנו מדברים על כל עיר פריפריאלית ומרכזית כאחת. בואו נזכור שב-23 לינואר היו שתי החלטות: פרויקט לאומי של היער העירוני, שאנחנו פה רק בגללו, והליכה כאמצעי תחבורה. אז להליכה אמצעי תחבורה, צריך לתקצב אותה בדיוק כמו כל אמצעי אחר וזה העץ הרציף והצל. כמו שאני רוצה לספק משל, אני רוצה לספק צל ירוק נטוע, שהוא המזגן הטבעי, הוא גם פסיכולוג טבעי. בשביל הצל אני צריכה אדמה ומים. אני צריכה להחלטת הממשלה הזאת לשרת יעדים כמותיים ברורים.

מה הבעיה עם ה-70%?

הוא מצוין. בהחלטה מספטמבר 2018, של הוועדה המחוזית דיברה על 65% - זה מצוין. אבל אני רוצה את ה-70% לגבי כל הרחובות לקבל תוכנית עבודה של העיריות כחובה ולא כרשות. ואני רוצה לקבל גם תקצוב, כולל מצ'ינג של הממשלה לעיריות. אני צריכה יעדים כמותיים לאדמה ולמים.

שישה מטר קוב נותן עץ. אנחנו צריכים להגיד כמות אדמה ברחובות שהוא או 30 מטר קוב כל 10 מטר אורך, או שישה מטר קוב כל חמישה מטר אורך חובה. לא שישה מטר כל 10 מטר, זה לא. כמות המים צריך לקבל הקצאה - - - הכמות שאנחנו מדברים עליה זה עץ לכל שתי יחידות הדיור לעצי הרחוב בלבד. זה אומר סדר גודל מיליון ואני חושבת שצריך לתקן כמותית את החלטת הממשלה עצמה, או - - - במסמך ההכנה, ולא לטמון את ראשנו בחול במספרים קטנים מדיי. אז ה-30 מטר קוב, והנושא של מיליון עצי רחוב, ולתת תוכנית עד 2030 עם התחבורה הציבורית.

הדברים שלך עושים שכל, אני מבקש, אולי תוכלי לשאול אותם, כדי שנוכל לשלב אותם בהחלטת הסיכום של הוועדה. תכינו להם את הנקודות, כי נראה לי המספרים חשובים לכלול, ולא לדבר באופן כללי. אז לסיכום.

משהו חשוב, צריך לקבוע תדר הוצאה לביצוע. יש לנו פער ברחובות שמובילים לתחנות רכבת ותחנות רכבת ציבורית, וכל גני הילדים והמעונות צריך לחייב – 30 מטר קוב.

תודה רבה. נבקש את הדברים בכתב כדי שנוכל לשלב.

חוות הדעת של פקיד היערות צריכה להיות דו-שלבי. אחת – בהתחלת התכנון, בהנחיית התכנול, ואחר כך על התוצאה.

בבקשה, מאיה שדה, דוקטורנט בבית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת תל-אביב, מומחית לבריאות וציבור. מה תוכלי להגיד לנו על הקשר שבין מרחב עירוני ממוצע בעצים לבריאות הציבור. בבקשה, בצורה תמציתית.

המון תודה על האפשרות לדבר בדיון הזה. מבחינת העניין של שינוי הגישה, אני מאוד מתחברת לזה, מאוד מקווה שיהיה אפשר לרתום את השיח הבריאותי לכך. אני חושבת שההתאמה הפיזיולוגית שלנו לטמפרטורה היא מאוד מדויקת, ולכן שינוי הטמפרטורה יכולים להזיק לבריאות בכלל, ובעיקר, לאוכלוסיות חלשות כגון חולים כרוניים וקשישים. לאנשים כאלה הרבה יותר קשה לנווט את החום, ולהתמודד עם תנאי מכת חום, ובוודאי מכת חום קיצונית. בישראל נמדדו הבדלי טמפרטורה של 3.5 מעלות, ואין אזורים ירוקים בעיר, עצים בוגרים, לעומת אזורים לא ירוקים. חשוב לציין שבאזורים שבהם היה דשא, לא היה הבדל בין האזור הבנוי לאזור הלא בנוי מבחינת הטמפרטורות ואפילו הנוחות הייתה יותר נמוכה, לכן אנחנו צריכים את העצים.

המחקר מצביע על השפעות טבעיות בכלל, במיוחד באוכלוסיות פגיעות מבחינה סוציו-אקונומית ואנשים עם מחלות כרוניות. הדבר הכי חשוב לי לומר בדיון הזה, המשמעות של המחקרים האלה הוא מבחינה בריאותית. למה אני מתכוונת? בעצם אנחנו מדברים פה על גורם שהוא בר שינוי שיכול לשפר את הבריאות, או לצורך העניין להזיק לה במקרה של כריתה, זה לא מובן מאליו. אם אנחנו לוקחים לדוגמה התנהגות כגון עישון, כמה קשה אנחנו עובדים. כמה כסף, כמה תקציבים אדירים אנחנו משקיעים להפסקת עישון. אלה סכומים שאנחנו יודעים כולנו שמדובר בהמון כסף, וההצלחה היא חלקית ביותר. אנחנו מדברים כאן על התערבות בריאותית פאסיבית. זאת אומרת, אדם לא צריך לשנות שום דבר מההרגלים שלו, ועדיין הבריאות שלו תשתפר, זאת נקודה קריטית מבחינת התערבויות סביבתיות שמשפיעות על בריאות הציבור. אפשר בעצם לקרוא לזה – מרשם ירוק, בגלל זה אני חושבת שהשיח הבריאותי הוא כל כך משמעותי.

סליחה. הזמן שלך תם. אני חושב שהנקודה היא ברורה.

רק עוד מילה אחת. אני חושבת שחייבים למפות ולכמת את ההשפעה של התחדשות עירונית – ספציפית תמ"א 38 לעצים בעיר. בהקשר הזה, אם אנחנו עושים חקיקה חדשה בנושא של תמ"א 38, חייבים להכניס לנושא תזכיר השפעה על הבריאות. אי אפשר להמשיך להתעלם מהנקודה הזאת, וחייבים בתהליך התכנוני להכניס בצורה פורמלית את שיקולי הבריאות ולתקצב את כל הנושא הזה.

אני בהחלט מסכים איתך.

אנחנו עוברים לפאזה חדשה בדיון, כאשר נשמע קצת מנציגי משרדי ממשלה. כידוע, המועצה הלאומית לכלכלה התמנתה להיות הגוף המוביל שתפעל לביצוע מעקב ובקרה על קידום היישום של החלטה זו.

עידו, אני מבין שאתה מייצג את המועצה, ברוך הבא. מהם הכלים של המועצה לצורך מעקב ודרישה ליישום ההחלטה? כלומר, איך אתם תבטיחו לכם שהחזון הגדול שעבר בממשלה לפני שבועיים אכן התממש. אולי תשלב את זה במסגרת דבריך. כל הכבוד על שהעברתם את זה עד כה.

תודה רבה. אתחיל מהבקרה. בעצם אנחנו עובדים מול כל השותפים שלנו להכנת החלטת הממשלה ברציף, בשוטף. כבר קמו לא מעט צוותים מתוך מה שהחלטת הממשלה מנחה להקים. כלים קשים ומקלות אין לנו יותר מדי. יש לנו את הרתימה של כולם למהלך. אני יכול להגיד שמהשבועיים שעברו מאז שעברה החלטת הממשלה, וגם בתהליך העבודה על החלטת הממשלה, יש הירתמות רבה לנושא. אני אשמח לתקן כמה אי-דיוקים, כמה טעויות שעלו בשיח עד עכשיו. הראשון, נוגע לגבי כמות הכריתות. על-פי הנתונים שיש לנו, מדובר בהרבה פחות כריתות ממה שהוצג. אנחנו מדברים על סדר גודל של 60, 70 אלף כריתות בשנה. הפעם המספר מוכר וידוע, ופשוט ה-200 אלף כריתות ומשהו זה מספר שכולל בתוכו גם כריתות חקלאיות והן באמת לא רלבנטיות לנושא שלנו. צריך לשים את זה בצד ולדבר על מספרים הרבה יותר נמוכים.

לגבי הגנה על עצים בוגרים, גם כאן, ההחלטה מטפלת גם בזה, צריך גם את זה לשים על השולחן. יש כמה סעיפים בהחלטה שמדברים בהגנה על עצים בוגרים, החל מחובת חוות דעת של פקיד היערות לגבי כל תוכנית חדשה כתנאי להפקדת התוכנית ועוד כמה סעיפים.

אולי תתייחס לביקורת ששמענו, זה לא ביקורת נגדך, אפילו נגד המועצה, על כך שיש בסך הכול פקיד יערות אחד, אולי עובד אחד. איך הם התמודדו עם שלב הכריתות הבלתי חוקיות שבכל זאת קיימות, אף על-פי שאתה לא יכול לכמת אותן. מה אתם מציעים מבחינת חיזוק והגברה?

זאת הנקודה הבאה בדברים שלי. צריך להגיד שלפי חוק רשויות מקומיות, אכיפה סביבתית סמכויות פקחים. כבר היום לרשויות מקומיות יש אפשרות לתת לפקחים שלהם סמכות לאכוף בין היתר את פקודת היערות. זה לא מיושם בפועל מכל מיני שיקולים כאלה ואחרים. כלומר, לבוא ולהטיל את זה אך ורק על פקיד היערות זה מאוד מאוד לא מדויק. יש כלים לעשות את האכיפה הזאת, והיא לא קורית מכל מיני סיבות. אחד המהלכים המשמעותיים כאן שהחלטת הממשלה מיישמת, זה לייצר תוכניות אסטרטגיות. להזמין את הרשויות המקומיות. צריך להבין שלשלטון המרכזי אין יכולת לכפות על רשויות מקומיות לעשות דברים שהן לא רוצות.

אבל כן יכולה לכפות את האיסור על כריתת העצים. כלומר, אני מסכים איתך שאתה לא יכול להתערב ולהגיד לראש עיר איך לנהל את האגף שלו מבחינת הייעור. אבל בהחלט אפשר לבוא ולהטיל קנסות ולדאוג לגבייה.

אחד הפרמטרים שהתוכנית הזאת נמצאת בהכוונה – איזשהו מנגנון של קול קורא שיפנה לרשויות המקומיות ויציע להן גם כסף, גם ליווי מקצועי כדי להכין תוכניות אב, וכדי לטעת עצים, אחד התנאים שעשויים להופיע שם שבהחלט אנחנו מכוונים אליו, זה גם חיזוק האכיפה. זה מנגנון שצריך להבין, רגולטורית הוא קיים. התשתית הרגולטורית קיימת. רשויות מקומיות יכולות לאכוף עבירות של כריתת עצים לא חוקיות. וגם הנושא של גיזום שעלה כאן. אנחנו מציעים כאן הרחבה של תוכנית ההכשרה שכבר קיימת שמשרד החקלאות מציע לרשויות המקומיות, להרחיב את תוכניות ההכשרה, ולהכשיר את האנשים בתחזוקה ובגיזום של עצים, כי ברור שעץ שניטע ולא יתוחזק, לא יעשה את מה שאנחנו עושים.

אני פשוט רוצה להבין אם אתה יכול. כיוון שאתה אומר שיכול להיות פה צבא של פקחים, ואנחנו יודעים שרשויות מקומיות אוהבות לגבות כספים מדברים שהן יכולות. אז קודם כל אני רוצה להבין. אם פקח עירוני אוכף את הנושא הזה של כריתת עץ, כריתה לא חוקית, לאן הולך הכסף?

לרשות המקומית.

מצוין. השאלה היא האם הרשויות המקומיות יודעות את זה?

למיטב ידיעתי הוצע להן, מה זה להן? אני מדבר על הרשויות המקומיות ככלל. אבל כן, הוצע לחלק מהרשויות המקומיות לפחות לבוא וליישם את זה. הפקחים צריכים לעבור איזושהי הכשרה כדי שהסמכות תפנה אליהם בפועל. פקיד היערות הוא בר-הסמכא לנושא.

כלומר, עוד אין להם סמכות בפועל.

כמה ערים בפועל מנצלות את ההזדמנות הזאת?

אף לא אחת.

קודם כל, כי אתה אומר שצריכים לעבור איזושהי הסמכה מסוימת. כלומר, זה לא נכון להגיד שהם יכולים לעשות את זה. הם צריכים לעבור עוד איזשהו הליך.

התשתית הרגולטורית קיימת. הרשות המקומית צריכה לבוא ולהגיד - רוצה אני.

אני שואלת האם הרשות המקומית יודעת שהיא צריכה לבוא ולהגיד - רוצה אני. האם הן יודעות? האם הן מודעות לזה בכלל? האם פניתם אליהן? האם הצעתם להן את זה? יש פה מהרשויות המקומיות שאפשר לשאול אותו את זה.

יש פה את ברי הסמכא ואת האנשים שזה במסגרת עבודתם. אני יכול שלמיטב ידיעתי זה קרה לא במסגרת התוכנית שאני אחראי עליה. אבל אנחנו נבוא ונעשה את זה שוב במסגרת הקול הקורא, כלי המדיניות שאנחנו עובדים עליו שבמסגרתו יוקצו תקציבים, ויינתן הליווי המקצועי. אנחנו נבוא ונעשה את זה עוד פעם. אבל למיטב ידיעתי זה כבר הוצע. ואני אגיד עוד פעם, אני לא בעל הסמכות בנושא הזה.

אדוני היושב-ראש, זה יכול הישג עם הוועדה הזאת. אנחנו נצליח לפתור את הפלונטר הזה שעכשיו אנחנו גילינו שיש פה. יש פה פשוט איזושהי בעיה קטנה שכל מה שצריך זה פשוט לפרק אותה. ויכול להיות שאנחנו נצא מפה עם בשורה. אתה צריך לפנות או לביבס, יש אנשים בתחום של הרשויות המקומיות, בתחום של הקיימות, הם ישמחו לפתרון הזה.

זו החמצה כלכלית מבחינתם. אני רציתי לשאול שאלה. אחת הטענות ששמעתי בקשר לתוכנית היא שהתקצוב הוא דיי אנמי. אתה בתור כלכלן, מה משאת נפשך? כלומר, אם לא היית מוגבל על-ידי השכנים שלך באוצר, מה לדעתך כדי להוציא את התוכנית הזאת לפועל, מה המשאבים הנחוצים בעשר השנים הקרובות? בעיניך, זה לא מחייב, דבר ככלכלן. אני מבין שכולנו חיים במגבלות, כי ברור שמה שיש פה הוא זניח מבחינת הצרכים.

זה לא זניח. צריך להגיד שהחלטת הממשלה עברה שנייה וחצי במונחים של מדיניות אחרי שעבר תקציב. המטרה מבחינתי לא להביא את כל הסכום שנדרש כאן ל-400 אלף עצים, וההחלטה גם מדברת על הסכומים שנדרשים כדי להביא 450 אלף עצים. מבחינתי, המקורות לזה צריכים להיות מגוונים. ועוד פעם, אנחנו מדברים פה על רתימה ועל משהו לא יכול לבוא כולו top down הוא צריך לבוא גם מהשטח. אנחנו עובדים וכבר רתמנו גם גורמים פילנתרופיים במשק, וגם את המגזר העסקי למהלך הזה. אנחנו יודעים כמה זה אמור לעלות. אני פשוט שכל הכסף הזה צריך להגיע מתקציב המדינה.

תוכל לנקוב בסכום, רק שיהיה לנו לצורך הציפייה.

סדר גודל גם מופיע בהחלטת הממשלה. 450 אלף עצים כפול סדר גודל 5,000 שקל לעץ על פני 15, 20 שנה - אלה הסכומים.

אני מודה לך. אולי תישאר איתנו. כל הכבוד. הכול מובן. כל השאלות זה במסגרת תפקידנו כגוף מפקח. אבל זה שהעברתם את כל השולחן העגול הזה, הוא בהחלט חשוב.

חייבים לשמוע את קולו של ד"ר ארז ברקאי, פקיד היערות, שהוא לדעתי קיבל על כתפיו מערכת גדולה מאוד. ארז, מה שלומך? איך אתה אחרי החלטת הממשלה? אתה מרגיש טוב? איך נוכל לעזור לך בכנסת? בבקשה.

צהריים טובים לכולם, אני מאוד שמח על קיומו של הדיון הזה. דיון חשוב, פתח אחרי שהצעת המחליטים עברה בממשלה. אנחנו נמצאים בשלב מאוד ראשוני, עבדנו עליו כבר שנתיים, אבל אנחנו עדיין נמצאים בשלב מאוד ראשוני כדי לממש את הצעת המחליטים הזאת. עלו פה בדיון הרבה מאוד נושאים, חלקם אני יכול לענות, חלקם טיפה יותר מורכבים.

אני חושב שזו הזדמנות טובה בפורום דיי רחב להגיד תודה לחברים מהמועצה הלאומית לכלכלה שריכזו את הדבר הזה, והיו מוכנים להרים את המושכות. אנחנו כבר מ-2015, 2016, המשרד מדבר על החשיבות של ייעור עירוני, והנה, נפלה בחלקנו ההזדמנות לקדם אותו. צריך להבין פה מספר דברים. ראשית, לבוא ולהגיד – בוא ניטע עצים, זה דבר מאוד קל. אני בקלות יכול לחפור בור איפשהו ולשים עץ בנקודה מסוימת, השאלה מה יקרה עם העץ הזה, ואיזה תועלות בסוף הוא יביא.

פה אנחנו באמת מכוונים גבוה. הרעיון הוא להכין תוכניות אסטרטגיות, להרים אחרי שממפים את המקומות שחשוב קודם כל שבהם יינטעו עצים. דיברתם קודם על הילכתיות. אנחנו רוצים למפות ברשויות המקומיות את האזורים שבהם אנשים הולכים. מקומות שיש בהם מסחר. מקומות שיש בהם תעסוקה. מקומות שיש בהם בתי-ספר, וכיוצא באלה, ושם להתחיל את הנטיעות. אנחנו רוצים לכוון לאזורים האלה. ולכן, דרך אגב, כל הצעת המחליטים, חלק ניכר מהצעת המחליטים, עוסקת בעצים הציבוריים. העצים שמשפיעים בצורה הכי ישירה על מי שהולך ברחוב. על מי שהולך לבתי הספר, למסחר, לפנאי, לבילוי וכיוצא באלה.

ארז, תרשה לי רק. שמענו מכמה וכמה מומחים, שבכל זאת, החצרות הפרטיות חייבות להיות חלק מהסיפור הזה, כי פשוט מבחינה פיזית יש הרבה מקומות שרק הן יכולות לספק את הצורך הנחוץ. איך אנחנו יכולים להתמודד עם זה, ואיך אתה רואה מבחינת היחס של ההחלטה.

זה נכון שיש מקומות בעיקר ברחובות של הערים הוותיקות של ישראל, שיש שם קושי לייצר נטיעות. ככל הנראה, במסגרת הצעת המחליטים הזאת, במסגרת הקולות הקוראים שנוציא, יהיה קושי, אם בכלל לממש בשטחים האלה נטיעות. זה נכון, אני כרגע לא מתכחש למה שנאמר קודם. זה נכון, העצים שנמצאים בשטח הפרטי, בעיקר באזורים האלה, באמת משפיעים על המרחב הציבורי, וכנראה ששם, ולא חסר דוגמאות, אלה העצים היחידים שנותנים לנו צל. לבוא ולראות איך מכניסים את העצים האלה לתוך הצעת המחליטים במקום שבו לא נוכל לנטוע, או לנטוע עצים בחצר הפרטית, אני לא יודע, יש פה מורכבות שהיא בטח גם מורכבות משפטית שאני לא יכול לפרק אותה כאן ועכשיו. ולכן, בשלב זה, הצעת המחליטים לא עסקה בסוגיה הזאת.

אבל מה שכן, החלטת המציעים, כן מטילה עליך אחריות מאוד כבדה מבחינת אכיפה. אני מכיר את משאבי כוח האדם שנותנים לך. מה דרוש לך? - נדבר עם השר פורר, כדי שאתה תוכל באמת לתת את המענה, אנחנו שמענו דברים נוראים מבחינת אחוזי גבייה נמוכים, ובכלל, אנחנו יודעים שיש הרבה מאוד כריתות שפשוט אי אפשר לתפוס את כולם כשיש לך שניים, שלושה פקחים. מה אתה צריך? והאם באמת הרשות המקומית יכולה לתת לך את הפתרון מבחינתך.

כמה דברים. כמו שאמרתי בדיון לפני שנתיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה, סוגיית הפיקוח עולה לא אחת, וכן, יש קושי ואתגר לא פשוט בכלל לאכוף חוק כל כך רחב עם שני פקחים שזה מה שקיים כיום. הפתרונות ברורים מאיפה צריכים להגיע הפתרונות התקציביים לכך, לא משהו שאני יכול לתת לך את הפתרון כרגע. לגבי מה שנאמר פה על הפקחים העירונים. ברמת העיקרון, נכון הדבר שחוק הרשויות המקומיות אכיפה סביבתית, התוספת הראשונה לחוק, רשום שם באותיות קידוש לבנה שפקודת היערות הוא אחד מהחוקים שהפקחים העירוניים יכולים לאכוף במסגרת החקיקה הזאת. בסופו של דבר, חלק ניכר מהרשויות, לא אפריז אם אומר כל הרשויות, לא בהכרח רוצות להיכנס לתוך הדבר הזה, בין אם הן לא רוצות להיכנס לקונפליקט עם גורמים כאלה ואחרים בתוך הרשות, או בכלל לקונפליקטים עם התושבים בתוך הרשות.

ולכן, ככל הידוע לי, אף רשות בישראל לא אוכפת. היו ניסיונות בעבר, ניסינו להקשיב ולתת תמיכה לפקחים במספר רשויות. יש עניין של תחלופת כוח אדם, והדבר לא צלח. אני אישית הדרכתי מספר קורסים שהיו לכל הפקחים העירוניים ברשויות המקומיות, מזה לא יצא שום דבר. ושוב, זה חוזר לעובדה שאין בהכרח רצון של השלטון המקומי לאכוף את החקיקה הזאת. או שבאים ואומרים - זו חקיקה של הממשלה, זו אחריות בראש ובראשונה של הממשלה, וזה חוזר למשאבים הקיימים היום במשרד החקלאות לטובת הנושא הזה.

לצערי, יש עוד ארבעה משרדי ממשלה שצריכים לדבר והרשויות המקומיות. אבל בכל זאת הייתי רוצה - תעזור לנו לעזור לך. בעולם מושלם, כמה עובדים היו נמצאים באגף היער והאילנות של משרד החקלאות? באמת, בשיא הרצינות, מכיוון שיש פה פתח, יש פה דף חדש של ממשלת ישראל, בואו ננצל את זה כדי להציל אותך כדי שיהיה לך כוח אדם.

אתה בוודאי מכיר את ההיסטוריה, ועד שנת 1961, היה אגף ייעור במשרד החקלאות שכלל כ-150 עובדים.

בוא נחזיר עטרה ליושנה.

מאז קרו כמה וכמה דברים שנוגעים לאמנה, אנחנו לא נכנסים לסוגיה הזאת עכשיו.

אבל חלקה לקחה את היערות, וזה בעיקר הייתה העבודה אז. אבל אנחנו פותחים פה משהו עם היער העירוני שזה עולם אחר. ופה משרד החקלאות רוצה, והשר פורר דורש, אולי בצדק, להיות הגורם המוביל. אז מה כוח האדם שנחוץ כדי לחזק אתכם לקראת התקציב?

אני מעדיף להימנע בשלב זה לנקוב במספרים. הדבר הזה צריך להתבצע בצורה יותר מושכלת מול המשרד.

אדוני היושב-ראש, אני רק אשמח להתעדכן, אדוני פקיד היערות, במצב מערכת המחשוב שלכם בעקבות התקציב שהועבר לנושא הזה, האם יש שיפור במצב?

ראשית, גם הזדמנות טובה להגיד תודה, גברתי, חברת הכנסת לשעבר, אנחנו בהחלט מתקדמים. אנחנו כבר סיימנו את שלב המיפוי, אנחנו בשלב פיתוח המערכת. חלק ניכר מהנוכחים פה השתתפו בשבוע שעבר לפי דעתי בכנס עצים בוגרים. במסגרת הצעת המחליטים, התחייבנו להעמיד את המערכת הזאת עד חצי שנה מאז שהצעת המחליטים עברה, זה אומר, בסוף יולי, בחצי השנה הקרובה. המערכת הזאת תאפשר בצורה נוחה ויעילה גם לציבור הרחב שפונה לפקיד היערות. בעיקר להציג את המידע על רישיונות כריתה בצורה יותר נעימה וידידותית למשתמש.

מתי לדעתך תסיים את המבצע? מתי לדעתך נראה את המערכת עובדת – עוד חודשיים?

התחייבנו בהצעת המחליטים לחצי שנה עוד לפני הצעת המחליטים, כבר ידענו שמתכוונים לסוף חציו הראשון של 2022, זה הכיוון שלנו.

אני מודה לך.

מר שחר סולר, סגן ראש מנהל תכנון. האם תרצה להגיב על האתגר החדש, האם הכלים התכנוניים הם מספיקים בעיניך? איך החלטת המחליטים משאירה אתכם מבחינת עולם התכנון.

צהריים טובים, תודה על הדיון. אני חושב שמדובר בהחלטה חשובה, היא הוליסטית. מי שלא מכיר, יש כאן הרבה פעולות בהרבה תחומים. בעצם, לשאלתך, עולם התכנון, והכלים התכנוניים לבד לא מספיקים כדי לגרום לזה שעץ יהיה נטוע וישגשג, ושעצים בוגרים יישמרו. עולם התכנון הוא רכיב חשוב, משמעותי, ואני חושב שגם הוא מקבל מענה. המבחן שלנו כאן יהיה מבחן ההטמעה והתוצאה. לפחות מינהל התכנון יכול להגיד, ויש כאן הרבה שותפים שחלקנו עובדים כמה שנים בעצם על ההחלטה הזו דומות לה בגרסאות שונות, ובאמת, גם המקום להגיד תודה לחברת הכנסת לשעבר מיקי חיימוביץ'. כולנו מגויסים לדבר הזה, ויש הנחיות שאנחנו אמורים להכין ועובדים עליהם בתשתית פיזית, הכשרות, תיקון של חוק התכנון והבנייה בעצם להקדים את פקיד היערות בתוך התהליך התכנוני. תקנות לאיחוד רחבות כיבוי בעצם כדי לאפשר את שטח להגיד את שטח הנטיעות הפוטנציאלי על גבי מדרכות.

אולי שתיים, שלוש סוגיות שעלו וכן ראוי להתייחס. עלתה כאן שאלה אם נכון לעשות תמ"א.

לתקן תמ"א1, זו הייתה ההצעה לדעתי.

אני אגיד שאני לא בטוח בזה. במערכות המורכבות שיש לנו, כשיש בעיות אנחנו צריכים לזהות את הבעיה ולנסות לאפיין אותה ולתת לה פתרון שהוא מדויק, ובאמת שהוא עונה לבעיה ולא כללי מדיי. אני חושב שתמ"א כזו היא מאוד כללית בזמן שהעץ צריך את הבור שלו עם הנפח שלו, והתשתית הראויה והתחזוקה, תמ"א לא נותנת לזה מענה בגובה 100 אלף רגל. את ה-100 אלף רגל הזה בעצם מכסה החלטת הממשלה הזו. היא מנחה אותנו לעשות בין היתר תקנות והנחיות לתשתית הפיזית. לכן תמ"א כאן היא לא תיתן מענה לדעתי.

הדבר השני, היעד הלאומי שהתייחסו אליו. מצד אחד, וגם נעמי אמרה שהוא חשוב וצריך להיות מחייב. אני חייב להגיד שאנחנו הוצאנו מחקר. ואני מדבר אנחנו – זה אנשים שמאוד מגויסים שרוצים בכמה שיותר עצים. עשינו מחקר, ובדקנו מה קורה בעולם, אני חייב להגיד שהיעד הזה, המספר 70% הוא גם מאתגר, ואני לא בטוח, וטוב שהשאירו את הגמישות.

אני יכול להגיד לך ש-70% הוא נדיר, ולא קיים בשום מדינה. ביפן - 20% באזורים עירוניים. הלוואי, אני תמיד חשבתי 40%, זה רק לאורך הרחוב, אולי זה אפשרי, בואו נוביל.

נכון. בסוף זה נשאר. צריך לשים יעד, יעד שאפתני מאתגר. אבל אמיתי. מדינת ישראל היא מדינה מדברית, ישנם אזורים משופעים, ישנם אזורים שיש צל של מבנים, או כל מיני רחובות שהם כבר מקורים בפרגולות. לא בכל מקום חייבים, למרות שברור שתמיד עדיף עץ מאשר הצללה בנויה, כי יש לו תועלות חיצוניות הרבה יותר גדולות. דבר אחרון שפפי"ם שדובר עליהם. החלטת ממשלה יש מורכבות - - -

אני חייב להגיד שאם היינו, לדעתי, מכניסים את השפפ"ים פנימה, החשש שלנו היה שיגידו, אוקיי. המענה ניתן בשפ"פ, אז לא נטפל במרחב הציבורי. אני חושב שהאחריות שלנו זה לוודא שהמרחב הציבורי מטופל, אולי בכלים אחרים, אבל השפפ"ים הם תוספת על המרחב הציבורי.

הייתה התייחסות בדוח של הועדה הבין-משרדית והייתה שתיקה רועמת בקשר להנחות בארנונה, בהקצבות מים, וכו', דברים שאולי יכלו לעזור.

מילה אחרונה מאוד כללית, אני חושב שכמו סוגית האקלים, גם כאן יש מעבר מאוד חשוב – ממסגור, מסגור סביבתי ירוק, זו סוגיה שהיא כלכלית חברתית מאוד חשוב. הדגש צריך להיות לנסות להתניע ולהשיג תוצאות.

תודה רבה. אני יודע שיש נציגי ממשלה שמחכים בסבלנות רבה. אני מודה לכם על כך. תמר ונועם ואחרים, אנחנו בהחלט נגיע אליכם.

אני רוצה להזמין את ענת גולד, המנהלת המרחב הראשונה, כלומר, האישה הראשונה שמשמשת מנהלת מרחב בקרן הקיימת לישראל שזה גוף גברי. שמחים מאוד שענת נמצאת איתנו. הייתה לפני זה המתכננת המוכשרת של הארגון. אחד הדברים ששמתי לב, שבצוות משרדי, את באופן אישי, וקק"ל באופן כללי, בעצם השתתפתם. אבל דווקא בנושא החשוב הזה של החלטת הממשלה, קק"ל איפשהו נפקד. איך את רואה את הדבר הזה, והאם לקרן הקיימת יש עניין בלעבור לא רק מייעור כפרי בשטח הפתוח, אלא גם לסייע לתושבי העיר. ברוכה הבאה. קודם כל, שמחים לראות אותך איתנו.

תודה רבה, אלון. תודה, טוב לראות אותך שוב. תודה על ההזדמנות. קודם כל, הנושא נטיעות בערים, שקק"ל ואני באופן אישי עוסקים בזה כבר הרבה שנים. צריכים להבין שבנושא הזה כמובן יש הרבה מאוד ערכים שחלק נזכרו פה וחלק לא מעבר - - -

מעבר לתועלות שרק על זה אפשר להרצות. יש את ההיבטים של תכנון, ביצוע, ניהול וכו'. אני רוצה להתמקד בשני נושאים.

בבקשה, לא שומעים טוב.

בתכנון שבהחלט שחר סקר חלק - - - צריכים בהוראות של התוכנית גם לשמור על הקיים וגם תוספת. לגבי הביצוע, זה מבחינתנו כרגע הנושא החשוב ביותר. לקק"ל יש את היכולת להוביל את הנושא.

למה החלטת ממשלה מתעלמת מקק"ל, והמשאבים הכספיים המכובדים שהארגון יכול להביא למשימה לאומית שכזו?

אני לא יודעת למה החלטה לא אמרה את זה, אבל אני אומרת בפני כולם מה שקק"ל כן אומרת. יש לה את הניסיון להוביל, ומעל 220 מיליון עצים שנטענו במדינה. יש לנו את המידע, את האמצע, את היכולות, את העובדים המסורים - - - קשר שלא רק נוטע, אלא כל המערכת ההוליסטית מסביב יכול לסייע ולהוביל ברשויות בנושא - - -

זאת אולי אמירה הכי חשובה ששמענו היום.

קק"ל יכולה להוביל. יש לה את הניסיון. בזמנו דיברנו על נטיעות בערים תחת הסכמי גג, ואיזשהו מענה - - -

ענת, לצערי אנחנו שומעים מקוטע. מה שכן הצלחנו לשמוע, זה באמת התחייבות והצהרה מאוד חשובה, ואנחנו נשלב את זה בסיכום שלנו על הנכונות של קק"ל לתרום חלק במשימה חשובה זאת. פשוט, יש בעיה עם הקשר האינטרנטי בינינו.

אני שמחה. תודה.

מעריך את זה שחיכית. תודה רבה שהשתתפת.

נעם הירש, אני רוצה להביע מורת רוח על כך שמשרד הבריאות לא היה לא חלק מוועדת ההיגוי והוועדה הבין-משרדית לא מופיע שם. מה, לא אכפת למשרד הבריאות נושא הייעור, אני חושב שכאן אכפת לכם. אז אולי תבהיר את הסוגיה הזאת, ותעמוד על התפקיד הראוי למשרד הבריאות משימה חדשה.

תודה, אדוני יושב-ראש הוועדה על זכות הדיבור. אני שמח להיות פה שוב, זו ועדה חשובה שמעלה נושאים מאוד חשובים לסדר-היום הציבורי, ואני מאוד שמח על כך. אני קודם כל אגיד שאני שמחים, אנחנו מברכים על ההחלטה, ההחלטה היא החלטה חשובה, החלטה ראויה, וטוב שהיא אושרה בממשלה. דיברו פה על הנושא הסביבתי והנופי, אבל צריך להבין שהנושא הזה של הצללה זה נושא בריאותי בראש ובראשונה. הוזכר פה הנושא סרטן העור, אני מזכיר שגם הליכתיות ופעילות פנאי וספורט במרחב העירוני שמאפשר את ההצלחה, מונע מחלות כמו סכרת, השמנה, ומחלות נוספות. אנחנו צריכים לדאוג שהסביבה תהיה נעימה, נוחה ובטוחה, ועל אחת כמה וכמה, בתקופה כזאת שאנחנו מדברים על עלייה בטמפרטורה, ועל תופעות קיצון אקלימיות כתוצאה ממשבר האקלים.

אגב, לגבי הנושא של העצים, ודיברו פה על הנושא של העלות של העצים, ואמרו שזה עולה כסף, וצריך תקציבים. אני רק רוצה להגיד שלמטבע הזה יש גם צד שני. זאת אומרת, שדרת עצים שגורמת לאנשים לצאת ולהסתובב ולבצע פעילות פנאי ברחוב, הלכה למעשה מונעת מחלות. מונעת אישפוזים בבתי חולים, ולמעשה, חוסכת כסף למדינה. אז צריך להבין שלמטבע הזה גם צד שני, וזה לא רק הנושא הזה של כמה עולה העץ, אלא כמה אנחנו חוסכים על טיפולים של אנשים בבתי חולים בקופות חולים וכו'.

אחרי שאמרתי את כל זה. אני רוצה להשיב לשאלתך, אדוני יושב-ראש הוועדה לגבי המעורבות שלנו. לצערי, השותפים שלנו לשולחן הממשלה, לא תמיד זוכים לערב אותנו. יש כאן פספוס הזדמנות חשובה להכניס גם את משרד הבריאות לתוך התהליך. אגב, אני אגיד, שזו לא הפעם הראשונה שזה קורה לצערי, גם הנושא של שדה בריר, ומי כמוך מכיר את זה היטב. משרד הבריאות לא היה מעורב, למרות שביקשנו כמה וכמה פעמים להיות מעורבים בתהליך. לצערי, הדבר הזה מתפספס. אני רוצה לחשוב שזה לא מכוונה רעה, אבל שוכחים לערב אותנו. אם היו מערבים אותנו, אני מניח שהיו מעלים הרבה נושאים על השולחן שהיו יכולים להיכנס לתוך החלטת הממשלה. למשל, נושא של הצללה של חופים. חופי הרחצה זו תקופה, זה חופים שלא מוצללים מספיק. יש מדינות כמו אוסטרליה, לדוגמה, ונעשתה על זה עבודה אצלנו במשרד, שמראות שיש מדינות שבאזורים מסוימים החופים מצלילים בעצים שזה גם מתאים סביבתית, גם נכון תכנונית, וגורם לאנשים לצאת ולהיות מתחת לעצים, ולשמור על עצמם מבחינה בריאותית. אז הנושא הזה למשל לא נכנס. נושא נוסף שיכול להיכנס, ולצערי, כיוון שלא היינו שותפים בשיח לא נכנס, זה נושא של קופות חולים. היינו יכולים לאסוף נתונים מקופות חולים לגבי השמנה ומחלות של סכרת וכדומה, ולהבין באיזה רשויות יש יותר. איפה פחות מסתובבים, למה זה קורה, ולנסות לעודד את אותן רשויות כדי שיצלילו יותר, ושיאפשרו לאנשים לצאת למרחב הציבורי.

ההחלטה היא חשובה ונכונה, וטוב שהיא קרתה. חבל לי מאוד שלא היינו מעורבים. ואני מאוד מקווה שבהמשך הדרך יערבו אותנו יותר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

אני מודה לך מאוד.

בבקשה, המשרד להגנת הסביבה. נשמח לשמוע מבחינת הראייה של המשרד להגנת הסביבה, וגם הייתי שמח סתם בתור אחד שעוסק בדברים האלה, באמת, למה לדעתך הרשויות המקומיות לא הרימו את הכפפה מבחינת אכיפה וקידום הנושא. בבקשה, ברוכה הבאה.

תודה רבה, ותודה רבה על הדיון. שמחה לראות את כולם פה. אין לי בעצם אלא להסכים על הרבה דברים שנאמרו. כמובן שצריך להתייחס לעצים במרחב האורבני כחלק התשתיות המהותיות שלוקחים בחשבון בתכנון ובתחזוקה ובשיפור המרחב העירוני. אני אומרת, צריך לחזור למה שעשו פעם, כי פעם ידעו לתכנן את העיר בצורה טובה יותר, ככה שהעצים בפנים. זאת אומרת, ששכונות חדשות צריכות הרבה יותר עצים. אני חושבת שחייבים בשכונות ישנות להדק את הרסן כדי למנוע את כריתת העצים, ולעשות את זה רק שבאמת יש חלוקה אחרת.

דיברו פה על התחזוקה, ואולי זה מתקשר לשאלה שלך, חבר הכנסת אלון טל, הנושא של התחזוקה – יש הרבה מאוד שיטות ודרכים. יש גם מטרדים לעצים שהרבה פעמים מפריעים לציבור, מפריעים לתושבים, וזו אולי אחת מהתלונות שרשויות מקומיות מקבלות, וכמובן גם כן עלויות התחזוקה. אז כשהיא רוצה ללכת לכיוון של תוכנית, כמו שאנחנו רוצים שיהיה כאן בהחלטת הממשלה, התוכנית הזאת עולה הרבה כסף לא רק בשלב ההתחלתי של השתילה, כמו שארז אמר, אפשר לשתול בכל מקום. אבל כדי שהעץ הזה ישרוד, הוא צריך 3, 4 שנים של תחזוקה, וממש טיפוח כמו תינוק, וזה עולה הרבה כסף לעיר, ובטח בשינוי האקלים, זה מתחיל להיות עם יותר מים, יותר בעיה של קרקע, יותר בעיה של בתי גידול. ולכן אני חושבת שהרבה רשויות שמתייחסים גם כן למשרדים, גם לעלויות, נתקלים פה בצורך בקבלת החלטות מה הם עושים. מצד שני, אפשר לפתור את זה על-ידי מומחים, וצריך יותר מומחיות.

אני רוצה גם כן לשים לב למומחיות מסוג אחר. צריך היום שאגפי שפ"ע וגננות, ייקחו בחשבון את ההיבטים האקולוגיים, את עונות השנה, את האקולוגיה, את האבקה, את התרומה למגוון הביולוגי, אני חושבת שלא מספיק מתייחסים לדברים האלה.

אבל שמענו עכשיו שבסופו של דבר, כל העצים האלה לא יהיו מקומיים. אם את מדברת על מגוון ביולוגי, זה מהספירה הדרומית נראה לי.

אני חושבת שלא, מכיוון שאפילו בעיריית תל-אביב למשל, יש כבר ניסויים שהאקולוגים עושים כדי לראות איזה עצים הם יותר עמידים, עצים מקומיים, וזה עוד נושא שאני רוצה לדבר עליו. מבחינת מדיניות המשרד, זה לא נכון. אנחנו לא מעוניינים לטעת מינים פולשים כמו שהוצג כאן קודם, גם אם זה נותן יותר צל בשלב הראשון, אנחנו רוצים עצים שמצד הם מקומיים ומתאימים לאקלים הישראלי, ומתאימים לישראל. מצד שני, לא יוצרים לנו בעיה סביבתית.

איזה מועמדים יש לך מעצי ארץ ישראל שיכולים לספק את אותה צמרת שאנחנו צריכים כדי להצליל את הרחובות. באמת, שיא הרצינות.

נכון. יש בעיה הם לא גדלים אולי בקצב שרוצים. אבל אנחנו צריכים סבלנות, כי אנחנו רוצים עצים שלא יישרפו ולא יהוו סיכון, ולא יביאו בעיה סביבתית נוספת שזאת גם בעיה סביבתית קשה שהולכת להחמיר עם שינוי האקלים. אנחנו צריכים לעשות את האיזונים האלה, באמצעות הכשרה, ובאמצעות תוכנית שהעיר מגבשת שלוקחת בחשבון את האקולוגיה, את הגיאוגרפיה של העיר, כל עיר בעצם תכין תוכנית שונה במסגרת החלטת הממשלה. זה לא קופי פייסט, כי באר-שבע והעצים שצריך בבאר-שבע, הם לא אותם עצים שצריך בקריית שמונה או בחיפה.

עוד דבר אחד שאני רק רוצה להגיד. בקשר להצללה מלאכותית, אתה התייחסת בהתחלה. הצללה מלאכותית היא אופציה לפעמים, כמו בגני שעשועים, או באזורים שבהם יש פעילות אינטנסיבית עירונית שלא ניתן לשתול. לגבי התועלות של העצים, זה נכון, זה נותן צל, וזה חשוב לבריאות הציבור, אבל זה לא מפחית את החום העירוני. זה לא נותן לנו את מיתון השפעות האקלים, הפחתת זיהום אוויר, רעש וכו'. אני ממש מבקשת לא לעבור לנטיעת עצים מפלסטיק, גם את זה אנחנו כבר רואים בכל מיני מקומות – שבמקום עצים אמיתיים, שמים עצים מפלסטיק, אולי נראה כמו עץ, אבל אין לזה שום תועלת, וזה בטח לא סביבתי.

נקודה מצוינת לסיום. תודה רבה על הדברים החשובים.

אנחנו את הדברים האחרונים ניקח מהשלטון המקומי, מכיוון מה שאני שמעתי מהרבה דוברים, זה נכון, זו החלטת ממשלה, אבל מי שהצטרך - - - רשויות מקומיות.

מאיה קרבטרי, הייתה חברה בוועדה הבין-משרדית. היא כמובן רכזת של פורום ה-15. שלום מאיה, דברי קצת על מה היכולות, ולא רק היכולות של העיר כמו חברה בפורום ה-15, אלא גם לערים שהן פחות עשירות ואיך הן יעמדו בזה.

תודה רבה על הדיון, העיסוק בנושא באופן כללי גם בממשלה, וגם בכנסת, כל כך מרענן, שמעלים את הנושא הזה לסדר-היום, נושא שאנחנו ברשויות המקומיות נתקלים בו יום יום, אבל ללא ספק, צריכים חיזוק. אז בהחלט מצטרפים לקידום הנושא. אני אגיד שעוסקים בזה הרבה, כי הרבה ערים מקיימות בימים אלה, ולא רק ערים עשירות, ולא רק ערים מפורום ה-15 תוכניות להיערכות למשבר האקלים, ותוכניות יער עירוני, והנושא הוא מרכזי בסוגיות קירור העיר. אני רוצה להתייחס לנושא שהועלה קודם. העם מבוצעות אכיפה, האם יהיו קנסות. חשוב לי לחדד, להעמיד דברים על דיוקם. כן, יהיו קנסות, זה לא נכון שבשום מקום לא גובים אף קנסות. הנושא הוא הרבה יותר מורכב, ותלוי בין היתר בשאלה, האם הרשות המקומית מחזיקה פקיד יערות מקומי? האם היא הקימה קרן למנגנון אחר, קרן ייעודית לנושא? לא משנה אם היא עשירה או ענייה בשום צורה, משנה אם הכניסו כסף - - -

כמה רשויות מקומיות באמת מחזיקות באותו מעמד הנחוץ כדי לחלק קנסות?

חשוב להבין את הסוגיה. ברגע שלרשות מקומית יש אפשרות להשתמש בכסף, והכסף הזה הוא צבוע לטובת עצים, היא עושה את זה ביותר יעילות.

את יכולה להצביע על עיר אחת או שתיים שהן דוגמה למופת. כלומר, מי כן עשתה.

יש עיריות למשל, שיש להן גם כיכרות וגם קרן, למשל, עיריית תל-אביב. יש עיריות שאין להן כיכרות, אבל יש להן קרן, למשל עיריית חולון. יש עיריות באמת מורכבות שיש להן רק קרן, בלי פקיד, זה מורכב.

מה צריך לקרות שזה יהיה כולם.

קודם כל מידע ויידוע. יש רשויות שמכירות את הנושא, ויודעות על האפשרויות של להשתמש בכסף. יש רשויות שלא מכירות מספיק טוב, וחסר יידוע והסדרה משמעותית לגבי המנגנון הזה מטעם משרד החקלאות. מהצד השני, להבטיח שרוב הכסף, במיוחד הרשויות שדיברתם עליהן, יחזור לרשות המקומית, לא יעוגן באיזה קרן ארצית, והמועצה הלאומית לכלכלה גם קיבלה את עמדתנו בנושא הזה, וזה בא לידי ביטוי בהצעת המחליטים. עוד משהו חשוב ומשמעותי לא רק לגבי הכסף. ההיבטים המקומיים, שחר התייחס לזה, הקובעים שההשפעה של העצים ויכולת קירור וקליטת מזהמים, מחייבים קירבה של העץ למקום ההשפעה. ולכן, גם להחלטות ממשלה, וגם נושאים נוספים שהצעות חוק מדברים על נטיעת עצים וקירבה למקום שהם נכרתו, עוד עידוד עצים מאוד מסוימים. צריך להתייחס לתנאי המקום ואיתני המקום. עוד משהו חשוב, זו פגיעה ברגולציה – רק לפני שש שנים, שבע שנים, שמונה שנים, צמצמו את ההגדרה של עץ בוגר, אלה דברים שגם אם הרשויות מאוד רוצות, הם דברים שמוכתבים מלמעלה, זה הרבה יותר מקשה על הרשויות המקומיות להגן על העצים גם אם הן רוצות.

דבר אחרון, עצים קיימים בתוכניות לאומיות ופרויקטים לאומיים. חברים, אנחנו מדברים על עץ פה, עץ שם. באמת, יש לי - - - בפרויקטים לאומיים לדיון הרבה יותר עצים ממה שהרשות המקומית והתוכניות שלה. זה משהו שמאוד מתסכל, כי כל עץ הוא חשוב. אבל במקביל אם כורתים 100 עצים, ואין לנו שום השפעה על כך. אלה דברים שלדעתי גם המחוקק וגם הוועדה צריכים לתת את הדעת עליהם.

החלטת הממשלה נותנת את הכלים, התקצוב וההסמכה הנחוש כדי להתגבר. אני שומע את התסכולים. אני שומע שאתם מאוד רוצים. יש החלטת ממשלה, ואני חש שיש איזשהו פער בין זה לבין המצוקה, אני לא רואה שההחלטה הזאת פותרת, ואם כן, תגידו לנו איך היא כן פותרת, מה השתנה עכשיו.

אני חושבת שבהיבט של תוספת עצים, בעיבוי משאב העצים החלטת הממשלה היא מאוד נכונה. גם אם אנחנו חלוקים, אנחנו חושבים שזה בהחלט צעד בכיוון הנכון, גם הצורך בתקצוב, גם הכשרות, למיטב זכרוני נכללות בהחלטת הממשלה, גם לגבי תחזוקה – דיברתם קודם על תחזוקה וגיזום, נמצאות שם סעיף של הכשרות, ולכן צריך לתת מענה לזה. מה שלא ייתן לנו מענה, זה לא קשור להחלטת הממשלה, אלא זה היבט של הגנה על עצים קיימים, בדגש על תוכניות של התחדשות עירונית למשל. כמו שנאמר, המרחב הפרטי הוא מאוד מאתגר לאכיפה, וכמובן בכל מה שקשור ליידוע ומידע, זה משהו שאולי החלטת ממשלה תפתור אותו, אבל באמת צריך לא להמתין לזה, אלא ממש מהלך נפרד לגבי עדכון עיריות לעניין המנגנונים שעומדים לרשותם לשימוש בעצים ולאכיפה, זה משהו שנצטרך לקדם בלי קשר להחלטת ממשלה.

תודה רבה. מר נאור ירושלמי, סגן ראש העיר בנס ציונה, אדם שמכיר עצים לא מאתמול ומקדם אותם נאור, האם אתה רואה בהחלטה בשורה, ובתור איש שמנסה במסגרת הרשות המקומית לקדם את הייעור העירוני, האם אתה רואה פערים? מה אתה אומר?

קודם כל, זאת בשורה אמיתית שראויה לכל שבח. בדיוק כמו שמאיה אמרה לפניי, לא רק עצם ההתעסקות בנושא הזה שמבחינתנו הוא דרך החיים, והחזון שמניע אותנו בפעילות הציבורית. אלא לפרוט אותו לפרטים כמו שהממשלה יודעת לעשות, זה דבר מאוד חשוב. הצעת המחליטים הזאת היא שינוי בדרך שעושים, והיא מאוד חשובה.

אני רוצה ארבע נקודות בקצרה, על דברים שלדעתי צריכים לתקן ולשפר בהחלטה וביישום שלה. קודם כל, המגבלות העיקריות, החסמים העיקריים שבחלק מהעיריות, גם באלה שרוצות לפעול, הן מגבלות כאלה חוקיות ותקציביות. יש לנו סעיף בהחלטה שמדבר ששר החקלאות ושר האוצר יעמידו תקציב, או יגישו הצעות לתקציב. מה שחסר לעיריות, זה לא רק תקציב לעצים עצמם, זה תקציב לתשתיות העצים, לתשתיות ההשקיה שלהם, למצעים הקרקעיים, לפתיחה וסגירה של המדרכות וכו', זה חסם שברמת השטח מנוע מעיריות. למשל כשעצים מתים או נכרתים סותמים את הגבולות שלהם, במקום להחזיר עצים אחרים. כלומר, אם התשתית לא קיימת, תעלה הרבה כסף. זאת נקודה מאוד חשובה, וזה יש לעיריות אפשרות לעשות את זה.

דבר שני – מגבלות תקציביות. פקיד היערות דיבר על שטחים פרטיים. אני לא רוצה לדבר על שטחים פרטיים, אני רוצה לדבר על שטחים פרטיים מסחריים, עסקיים, חזיתות של קניונים, של מרכזים מסחריים, של מבני ציבור, או מבנים עסקיים וכו'. בעירייה אין סמכות להם. ואם בעל הנכס לא תכנן מלכתחילה עצים, או יש עצים, אבל שוב מאיזושהי סיבה הם ירדו, הוא לא חייב משום סיבה להחזיר אותם, כי לעירייה אין שום השפעה על השטח שלו. ושוב, אני רוצה להפריד בין שטח פרטי של מגורים לבין שטח עסקי.

הנקודה השלישית – סעיף שמדבר על העיריות. אני לא מבין מה זה פרמטר קבע מהעיריות. לדעתי, צריך לקבוע רשות מקומית מעל גודל מסוים, 20 אלף תושבים צריכים להיכנס לרשימה הזאת. דבר אחרון, שקיפות, שקיפות. הכול צריך להיות פתוח. הציבור צריך להיות מיודע ומשותף בתהליך הזה כדי שהוא יוכל להשפיע ולדרוש קודם כל מה חשוב לבריאות שלו, להליכתיות שלו, ולחיים של העיר העצים. תודה רבה.

תודה רבה. מעיריית הרצליה, האם יש לנו נציג, הבנתי שהם ביקשו לדבר, ושהם משמשים איזושהי דוגמה למדיניות מתקדמת.

אני שימשתי בעבר כפקידת יערות, היום אני עובדת בעיריית הרצליה, כמנהלת מחלקת פיתוח סביבתי. רציתי לציין כמה דברים שמאוד חשובים בעיניי, זה נושא העצים שלא כל כך עלו פה לדיון. אחד מהם, אני רוצה להתמקד בנושא התיאום בין התשתיות התת קרקעיות והתשתיות בכלל כמשפיעים ביותר על הנושא של גידול עצים. הרעיון הכללי של נטיעת עצים הוא חשוב מאוד לרשויות, והוא נוכח בכל תוכנית שאנו מקדמים בצורה בולטת. אבל בסוף, העצים נידונים עם כל הכאב והצער לתחרות מאוד קשה עם התשתיות שנחשבות יותר, כיוון שהן מייצרות יותר רווחה נקודתית, כמו מים, ביוב, חשמל, כבלים וכן הלאה. התחרות הזאת צריכה להיות נוכחת בתוך רעיון החלטת המציעים בכדי שבאמת נוכל לקבל את כלי העבודה שיאפשרו להציב לגבור על התשתיות האלה, ולתת כלים יותר טובים לגידול לאורך זמן. זה דבר אחד.

דיברו כאן על מספר נקודות חשובות לנו. אני רוצה להתעכב על נקודה של ערבות לשימור עצים בזמן מתן היתר בנייה. כאשר מבקשים היתר בנייה, כרגע יש מעט מאוד שמאפשרות, שנותנות בעצם את הנושא של ערבות לשימור עצים בתוך היתר הבנייה, מכיוון שהן פשוט לא מיודעות בעניין הזה. זה כלי עבודה מאוד חשוב, מכיוון שברגע שהוא ייכנס לתוך החלטה כזו, הוא יאפשר לרשויות לתת את הערבות הזו, לבקש את הערבות הזו. ובמידה והעצים נפגעים בזמן הבנייה, לגבות את הערבות הזו, זה המקום שהכי כואב ליזמים והכי שומר על העצים בצורה ברורה.

אני מעריך את הדברים. לצערי, אני חייב להפסיק אותך. הדברים הם חשובים, ברורים ובטח נשמע יותר. מאחל המשך הצלחה בהרצליה.

בבקשה, מהמועצה הלאומית לכלכלה.

תודה רבה על הדיון. אני רק רוצה לדייק שני דברים שנאמרו עכשיו. לגבי מה שמאיה אמרה. היה לנו דיאלוג ארוך מצוין ומעמיק ופורום ה-15 הוא שותף חשוב גם בדוח וגם בהצעת המחליטים. חשוב לי לדייק. בואו נפריד בין אכיפה כלפי כריתות לא מורשות. אני התייחסתי לזה בדברים שלי, לבין הנושא של גביית ההיטלים על נטיעות חלופיות שזה בעצם מה שמאיה דיברה עליו, וזה מנגנון שההחלטה בעצם באה לשנות מן היסוד בתוך פקודת היערות, חשוב להבין את זה. כולנו מסכימים שצריך לאפשר לרשויות לאכוף את הנושא הזה, ולעשות לזה בקרה, ולתת לפקיד היערות כלים לעשות בקרה על הנושא הזה בצורה שהיא יותר טובה ממה שהיא היום.

רציתי להתייחס לנושא התשתיות. ובעצם, חשוב להבין, מה שהיה נר לרגלנו בכתיבת ההצעה, זה איך בעצם להפוך את העצים לתשתית לכל דבר. אנחנו שאלנו את עצמנו למה רשויות מסתכלות על תאורת רחוב כתשתית ולא על עצים, זה בעצם אחד הדברים המרכזיים כאן, וההצעה גם מתייחסת למה שנאמר כאן על ידי טל עברון, לגבי האופן בתכנון, כבר בשלב התכנון, ברזולוציה הנכונה המתכננים התייחסו לעצים כאל תשית – כמו שיש רצועת תשתיות, ככה תהיה גם רצועה של עצים. דבר אחרון לגבי מה שירושלמי נאור אמר, כשאנחנו מתמחרים לעץ 5,000 שקל, זה לא עלות של עץ, אלא כמובן הוא כולל בתוכו גם את התשתית שלו, את ההשקיה. וכשאנחנו באים ומתקצבים את זה, וכשהקול קורא יבוא ויתקצב את זה, הוא כמובן התייחס לתשתית ראויה של בתי גידול רווחיים ואיכותיים, כי זה ברור לנו שזה תנאי קריטי לשגשוג של העצים.

אני מודה לך מאוד. אמרתי שיש פה איזו תחושה של נוסטלגיה, או דז'ה-וו לדיון הזה, כי באמת לפני שנתיים היה דיון דומה, אבל הוא לא דומה, מכיוון שההבדל הוא שיש החלטת ממשלה שלכם ושל כולנו ויש לברך על זה. יחד עם זאת, באמצעות הצוות שלי אני עושה חישוב פשוט. אם אנחנו מדברים על 450 אלף עצים, ו-5,000 שקלים מדובר ב-2.5 מיליארד שקלים, אז אני מקווה שיש קשרים טובים מאוד בפילנתרופיה ובעסקים, והלוואי והמועצה תעשה את שלה – זו חתיכת השקעה, ואני מקווה שנעמוד בזה.

אני מבקש לקרוא את הסיכום שלי מבחינת הדיון הנוכחי.

ועדת המשנה להשפעת הסביבה והאקלים על הבריאות קיימה דיון בעניין החלטה מספר 1022 של הממשלה מיום 23 בינואר 2022, בדבר הצללה וקירור הערים באמצעות ייעור.

ועדת המשנה בהחלט רואה בחיוב את החלטת הממשלה, במיוחד לאור הצורך להתחיל לנקוט בצעדים. יחד עם זאת, הועדה מתרשמת שקיימת נושאים חיוניים שלכאורה לא זכו להתייחסות כלל בהחלטה, וחוסר התייחסות עלול להכשיל את המיזם המבורך כולו. על כן, הועדה מצפה להשלמה והסבר בדבר הליקויים הבאים:

1. אין התייחסות לשימוש באמצעי הצללה מלאכותיים לתקופת הביניים עד לנטיעת העצים וצמיחתם, ולא להצללה במקומות שאין בהם היתכנות לנטיעות – נראה לי מחדל שצריך להתייחס אליו.
2. אין התייחסות לעצים שאינם עצי רחוב – כלומר, נעדרת מהחלטת הממשלה התייחסות להמלצות מעשיות בתחום העצים הפרטיים שהעלה הצוות הבין-משרדי. אני מוסיף את ההבחנה של ירושלמי בין צרכים מסחריים, אולי אפשר לצפות מהם לעשות יותר.
3. אין מנגנון ברור ושקוף שיחייב ויתגמל את הרשויות המקומיות להשתתף במיזמי נטיעות. מדובר במיזם וולונטרי, ואני לא שמעתי פה את התמריצים שיקפיצו את הרשויות המקומיות.
4. חוסר בהירות בנוגע למיפוי נתוני הצללה (האם כל הרשויות ימופו, האם כלל העיר תמופה). אין סעיף הנוגע להעלאת המודעות וחינוך בציבור בהחלטת הממשלה.
5. משרד הבריאות והתחבורה משום מה נשכחו, ואני מצטער ומתנצל באופן פומבי לנציג משרד התחבורה שהמתין פה בסבלנות, ומשום מה לא הצלחתי לשלב אותו. אנחנו נשתדל לעשות יותר טוב בהמשך. גם מצד קק"ל, שמענו שיש נכונות. לא ברור למה הם לא נכללו, ולמה החלטת הממשלה לא ראתה לנכון לשלב את היכולות והמשאבים של קק"ל, מעריכים מאוד את הנכונות שלהם.

הועדה מבקשת מהמועצה הלאומית לכלכלה והאוצר להתייחס להמלצותיה של גב' נעמי אנג'ל: שדיברה על כמות אדמה של 30 קוב כל 10 מטר, או 6 קוב כל חמישה מטר. הקצאת כמות מים פר תושב או יחיד. כל אותם דברים אנחנו צריכים קצת יותר רזולוציה כדי שההחלטה לא תהיה כללית.

חשוב לכולם. חסרה הסוגיה של הגנה על עצים קיימים, והגברת אכיפה. תקצוב, פקחים, קנסות גבוהים. רגולציה עם סקרי עצים. רגולציה על גיזום. לכאורה, קיים אבסורד של כריתות מאסיביות מול נטיעות. בישראל נכרתים מדי שנה כאמור כ-100 אלף עצים בוגרים, שמענו אולי יותר. יוגדר שכך לעצים הצעירים מעל 30 שנה להגיע ולעשות את מה שעושים העצים הנכרתים מבחינת הצללה וקירור. ולכן, אנחנו מבקשים גם ממשרד החקלאות תוך 30 יום לדווח לנו איך הם יצליחו לדווח לרשויות מקומיות איך הם יכולים להיות יותר פעילים בתחום האכיפה.

לסיכום. הוועדה מצפה מנציגי המועצה הלאומית לכלכלה לחזור עם תשובות מפורטות הנותנות מענה לנ"ל תוך חודש. ובכוונת הוועדה להמשיך ולעקוב אחר גיבוש תכנית להשגת היעדים, אשר לפי ההחלטה ייעשה בתוך 120 יום. אולי נוכל לקבל בכתב את רשימת ההישגים. אנחנו מאוד מקווים שבניגוד להרבה החלטות ממשלה, מדובר בהחלטה ממשלה שאכן תצא לפועל, ותיתן צל לנו ולילדנו ולדורות הבאים. תודה רבה לכולם על ההשתתפות. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:20.