פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



19
ועדת הכספים
08/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 224
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ז' באדר התשפ"ב (8 בפברואר 2022), שעה 13:30

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 257), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
משה גפני
ג'ידא רינאוי-זועבי

ליהי קושניר גנוסר - רפרנטית מסים ותשלומים, משרד המשפטים

אפרת ריץ - עוזרת ראשית ליועץ המשפטי, רשות המסים

חיליק כהן - ממונה מפקח ארצי, רשות המסים

מורן דהן - עוזרת ראשית ליועץ המשפטי, רשות המסים

מיטל אנג'ל - מנהלת תחום מפקחת ארצית - מחירי העברה, רשות המסים

ישי פרלמן - עוזר ראשי משפטית, רשות המסים

שלומית ארליך
תמר בנתורה

טמיר כהן

יפעת קדם



הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 257), התשפ"א-2021, מ/1424

אנחנו עוברים לסעיף השלישי בסדר היום: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 257). ממשלה, מי מציג? בבקשה.

יש פה שני תיקונים שנוגעים לחובת הדיווח והתיעוד של קבוצות רב לאומיות. מטרתם של שני הדברים האלה היא להתאים את ההסדרים בישראל להסדרים הקיימים בעולם, במיוחד להסדרים שנקבעו בדוח של ה-OECD משנת 2015 שמאז 2017 אנחנו מנסים לקדם.

התיקון הזה הובא בפעם הראשונה ב-2017 במסגרת הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 238). מה קרה מאז ועד היום? ההצעה הזאת פוצלה, היו בה כמה נושאים שונים.

פועלים בדין הישן.

למה לא הבאתם אותה מאז?

זה לא עלה לדיון בוועדה הרבה זמן מאז שזה עבר. בגלל הבעיה של הממשלות לא יכולנו להעביר חקיקה ראשית במשך שנתיים. ברגע שיכולנו הבאנו את זה יחסית מהר.

הייתי מבקש להבין מה הוא החוק הזה.

יש פה שני דברים. הדבר הראשון מדבר על חובות של תיעוד ודיווח במחירי העברה, שזה דבר שקיים כבר היום. מחירי העברה זה דבר מאוד חשוב במשטר המס. באמצעות שינויים במחירי עסקאות בין צדדים קשורים חברות רב לאומיות יכולות להוציא סכומים שאמורים להיות ממוסים בישראל ולהעבירם למדינות אחרות שבהן משטר המס מיטיב איתן, מה שגורם להפסד הכנסות למדינה.

תן לנו דוגמה של דבר.

אם יש לך חברה אחת בישראל וחברה אחת, למשל, באיי קיימן.

חברה של כל דבר?

כל דבר. לחברה באיי קיימן, למשל, יש IP שהחברה בישראל משלמת לה עליו. ככל שמגדילים את המחיר של ה-IP, את התמלוגים, יש פחות הכנסות כי מדובר בהוצאות שאפשר לקבל כהוצאות מותרות בישראל. כל הרווח שמגיע לאיי קיימן מאוד מאוד גבוה, כששם אין מס, ואילו בישראל אין מס כי הרווח מאוד נמוך. מי שנפגעת מזה היא מדינת ישראל, כי רווחים שנצברו בישראל לא נמצאים בישראל.

איך הוא מחזיר את הכסף אליו?

זאת חברה רב לאומית.

מה אם הוא רוצה להשתמש בכסף הזה כחלק מהפעילות שלו? אם הוא מחזיר את הכסף לארץ, אז בחזרה הוא ישלם על זה. גם אם עיקר הפעילות שלו בארץ הוא ישלם על זה בחזרה.

יש כל מיני טריקים, כמו לתת הלוואות. יש 1,000 דרכים שבהן הכסף חוזר בלי לשלם. זה מה שרואי חשבון עושים, זו העבודה שלהם.

מה היקף הבעיה? מה אתם רואים היום?

אני לא חושב שאני יכול לדבר על נתונים ספציפיים.

חשוב לדעת מה היקף ההפסד של המדינה כתוצאה מהעסקאות שמתבצעות שם.

כמה חברות ישראליות בעקבות החקיקה יצטרכו לעשות את הדיווח?

זה רק לחברות ישראליות?

ישראליות.

חברה רב לאומית שרשומה בישראל תצטרך לדווח על כל הפעילות שלה בעולם ותמורת זה לקבל מידע על כל מה שקורה בחו"ל.

אתה יודע בכמה חברות מדובר?

אין לנו נתונים מדויקים.

יש קריטריונים לפי מחזור, נכון?

יש שתי הצעות שונות. אחת ההצעות תחול בצורה רחבה יחסית על כל חברה רב לאומית, וההצעה השנייה, שזאת ההצעה של ה- CFC, תחול רק על חברות רב לאומיות עם מחזור - -

שתי הצעות בחוק אחד.

כללי המיסוי קיימים כבר היום, הבעיה היא בפיקוח ובאכיפה של הכללים האלה, כי הסמכות לקבל מסמכים ולקבל איזה שהוא מסמך כלכלי שמסביר איך קבעו את מחירי העברה חל רק כאשר אנחנו מדברים על עסקאות ספציפיות. ב-OECD הוציאו הנחיות, קבעו בצורה מאוד מפורטת איך חברות ידווחו על הדברים האלה. הדבר הראשון שהוא יתרון זה שכל החברות בעולם מדווחות באותה צורה - חברה רב לאומית תצטרך להכין את אותם דוחות בישראל, את אותם דוחות באנגליה, את אותם דוחות בארצות הברית ואת אותם דוחות בצרפת. הדבר השני שהוא יתרון זה שהכללים שהם קבעו מאפשרים לנו פיקוח ואכיפה יחסית אפקטיביים.

למה אתה קורה חברה רב לאומית?

שתי חברות שהן בשליטת אותו גורם.

שתי חברות מינימום?

צריכה להיות ישות בישראל וישות זרה.

האם מבחינת הגדלים שלהם, הכוח שלהם, היקף המסחר שלהם משנה אם בארץ יהיה 30% ובחו"ל 70%, או הפוך?

זה יהיה כמו שזה קיים היום, אחרי החוק לא יהיה שוני. ברגע שיש את שני הדברים האלה יש חובת דיווח. יש עסקאות שאנחנו צריכים להבין איך תמחרו אותן.

אתם מדברים על עסקאות בין חברות קשורות?

חברות קשורות וחברות בינלאומיות. הדבר השני זה חברות ענקיות של 3.4 מיליארד בכולל שמעבירות את הרווחים שלהן לאיפה שהן לא צריכות לשלם. כל העולם התאגד כך שבעצם יש דיווח שנתי שהחברות האלו צריכות להעביר לגבי כלל הקבוצות, לגבי כלל החברות בקבוצה. מה שקורה שהקבוצה מלמעלה, קבוצת האם האולטימטיבית מעבירה דוח למדינה שלה והמדינה מעבירה את הדוח הזה לכל המדינות בעולם.

כדי למנוע מקלטי מס?

כדי למנוע מקלטי מס.

יש את קבוצת האם שאתה מדבר עליה. כמה מתחתיה צריך להיות במינימום?

המחזור הכולל של הקבוצה הוא 3.4 מיליארד.

יש לנו את הקבוצה הרב לאומית שמעליה יש את קבוצת האם, נכון?

חברת האם.

3.4 מיליארד אירו?

שקל. מדובר על 750 מיליון אירו.

אם אתה מסתכל על האירו של היום זה לא יוצא אותו סכום בשקלים.

ה-OECD אמר לקחת את זה לפי המטבע המקומי של שנת 2015.

תעלו את ה-750 ל-900.

750 מיליון אירו זה מה שהם הגישו בכל העולם.

מה היה המטבע ב-2015?

זה מגיע בדיוק ל-3.4 מיליארד.

כמה זרועות יש לחברת האם? זה משנה כמה קבוצות רב לאומיות יש?

ישות רב לאומית שמחזיקה בישות אחרת וביחד מרכיבות את החברה הרב לאומית. יכולה להיות חברה אחת שתחזיק בחברה אחרת.

יש הגדרה של מינימום שליטה, של מקסימום שליטה?

אם המחזור של שתיהן ביחד הוא מעל 750 מיליון אירו אז הן ייכנסו.

מה ההגדרות של שליטה?

בגדול זה 50%, אבל בתוך ההצעה יש הגדרות יותר מדויקות.

ה-CFC זה משהו שמדינות התחייבו שהן יעשו. מדינת ישראל התחייבה שהיא תעשה, אבל כבר מאחרת ביישום של זה. אנחנו מקבלים כל הזמן דרישות מה-OECD וממדינות באירופה להיכנס לזה. אם לא נעשה את זה בזמן הקרוב יתחילו להטיל עלינו סנקציות כלכליות.

יש תקנות שהם פרסמו? הם רוצים שנתנהג כמוהם?

זה בעיקר תרגום.

איך אנחנו יכולים לראות את זה?

זה מפורסם באינטרנט.

אני רוצה לראות את הדרישות של ה-OECD מול מה שאנחנו מקבלים פה.

אחרי שהחוק הזה יעבור הם יבואו אלינו כדי לבדוק שכתבנו את החוק ואת התקנות בדיוק כמו שהם ביקשו.

יש לכם שתי משימות לדיון הבא. אחת, להביא את החקיקה האירופאית, ושתיים, להביא נתון על כמה חברות החקיקה הזאת תשפיע.

ומה היקף התופעה.

כל הסיפור פה זה דרישות הדיווח כדי שנוכל להבין את היקף התופעה. מאוד יהיה קשה לנו להגיד את היקף התופעה בלי הדיווחים האלה.

אבל יש לכם הערכות?

ברגע שתדעו על היקף התופעה תדעו לומר מה יהיו הכנסות המדינה?

חברה שמתנהלת היום כחוק משלמת את מס האמת שלה. אחרי החוק לא יהיה שום שינוי מבחינת הכנסות המדינה.

היא לא משלמת את מס האמת שלה.

התרגיל, במידה והחברה עושה אותו, הוא תרגיל לא חוקי. אם אתה מניח שהחברה מתנהלת כחוק, מבחינת המדינה לא אמור להיות שינוי בהכנסות.

ישי, היום החברות צריכות לדווח גם על תנאי השוק, נכון?

כן, זה הסיפור.

הם גם יודעים להגיד מה תנאי השוק. מה הפער?

אנחנו יודעים מה החברות אומרות שתנאי השוק.

אנחנו רוצים להבין כמה חברות כאלו יש שעליהן תחול החקיקה, אנחנו רוצים לקבל הערכה מה היקף התופעה, ואנחנו רוצים שתראו לנו את החקיקה האירופאית כדי להבין שאנחנו מדברים על אותו דבר.

אתם יודעים להתייחס למה קורה בעולם, מאיפה זה נולד?

כמה מדינות עדיין לא נמצאות בתוך זה?

ה-OECD בא בשנת 2015 ופרסם כל מיני תכניות פעולה לגבי איך מקדמים כל מיני דברים של הסטת רווחים ממדינות. תכנית פעולה 13 זאת תכנית שמדברת על תיעוד ומחירי העברה, כשמחירי העברה זה כל עסקה בין שני צדדים שאחד מהם בארץ ואחד מהם בחו"ל. רצו ליצור איזו שהיא שקיפות ואחידות בין המדינות, ליצור איזה שהוא סטנדרט איך להגיש את הדוחות האלה, איך להגיש את התיעוד הזה, כי עד עכשיו כל מדינה באה ועשתה את זה בדרך מסוימת. אם יש עסקה בין ישראל לארצות הברית, למשל, ובהתחלה רוצים להשאיר רווח תפעולי של 5% אבל בסוף מסתבר שזה לא 5% אלא 50% בגלל היקף תיעוד יותר גדול, בזכות המידע הזה יהיה לכולנו כלים לבוא - -

כמה מדינות כבר יישמו את זה אצלן?

את ה-CBC עצמו, אם אני לא טועה, מעל 90 מדינות.

מתוך כמה?

מתוך 92 מדינות שהביעו נכונות וחתמו על ההצהרה להצטרף ל-CBC.

כמה מדינות השלימו חקיקה?

נדמה לי שאנחנו מדינת ה-OECD האחרונה, אבל אני יכול לבדוק את זה שוב.

על אלו שלא הביעו הסכמה יטילו סנקציות?

זה מתחלק לשניים. יש את הגלובל פורום שבא ובודק את הסטנדרט, את התקינה שלנו פה בישראל, כשבינתיים אין סנקציות לגבי הדבר הזה, ויש את האיחוד האירופי שלאחרונה הוציא מכתב. יש התחייבות של שר האוצר אביגדור ליברמן לסיים את החקיקה הזאת. אם אנחנו לא משלימים את החקיקה ניכנס לרשימה השחורה, כשהרשימה השחורה של האיחוד האירופי אומרת שלמדינות יש רשימה של סנקציות שהן יכולות להטיל על ישראל.

באיזו חברה אנחנו נמצאים אם אנחנו מקדמים את החוק ומסיימים עם זה? יכול להיות שבסוף נהיה רק 30 מתוך מאה ארבעים ומשהו מדינות. אני רוצה להבין את ההיקף של אלו שלא נמצאות. אתה אומר שיש 92 מדינות שהביעו הסכמה וכ-50 שלא הביעו הסכמה. אותן 50 מדינות יהיו אוטומטית ברשימה שחורה?

זה הכל עניין של תהליכים.

אנחנו נמצאים בתוך ה-92. כמה מתוך ה-92 סיימו?

כמה מתוך ה-92 זה OECD?

OECD זה קרוב ל-40 מדינות.

מתוך ה-40 של ה-OECD, כמה חתמו?

לדעתי כולם.

בדיון הבא תסבירו לנו מי חתם, מה חתם, על מה חתם, מי לא חתם.

בסעיף 85א לפקודת מס הכנסה (להלן –הפקודה) –

(1) בסעיף קטן (ב) –

(1) אחרי "סעיף זה" יבוא "וסעיפים 85ב ו-85ג";

(2) אחרי ההגדרה "יחסים מיוחדים" יבוא:

"ישות" – חבר בני אדם, לרבות יחידה עסקית של חבר בני אדם שלגביה
נערכים דוחות חשבונאיים נפרדים;

תסביר מה אומר היום סעיף 85א.

סעיף 85א זה סעיף שמתייחס למחירי העברה והאופן שבו צריך לדווח על מחירי העברה. בסעיף היום יש הגדרות וכל מיני סעיפים פרטניים יותר שמדברים על תיעוד, על כיצד יוגשו המסמכים, והסמכה לשר לקבוע כיצד ייקבעו מחירי העברה.

סעיף 85א קובע היום שצריכים להתקיים יחסים מיוחדים. יחסים מיוחדים מוגדרים כיחסים שבין אדם לקרובו ושליטה של צד אחד במשנהו. שליטה – החזקה במישרין או בעקיפין ב-50% או יותר. אתם התייחסתם ואמרתם שיש הוראות אחרות לעניין הזה?

בחקיקה הספציפית של ה-CBC.

הכוונה היא בתיקון?

כן.

מה זו יחידה עסקית?

זה מוסד קבע. כדי שנוכל לקבל מידע לגבי כלל הישות אנחנו צריכים להבין איזה חלק מהכנסת חברה מסוימת צריך לייחס למוסד הקבע ואיזה חלק מההכנסה צריך לייחס לחברת האם במדינה זרה. בדרך כלל המיסוי מתייחס לחברה או לחבר בני אדם. פה אנחנו מבהירים שאנחנו צריכים את המידע גם לגבי יישויות, לרבות מוסדות הקבע.

היחידה העסקית קיימת היום בפקודת מס הכנסה?

בצורה אחרת.

למה אתם לא כותבים את זה באותה צורה?

כי פה זה צריך להיות יותר מדויק.

למה אנחנו לא הולכים על הדברים שקיימים בפקודת מס הכנסה?

המושג הזה קיים באמנות בצורה מאוד רחבה. כל מי שמתעסק במסים יודע מה זה מוסד קבע.

עדיין זה לא קבוע בפקודת מס הכנסה. את האמנות אנחנו בדרך כלל מייבאים לחקיקה. אמרת שיש איזה שהוא מינוח אחר, אז תנסה לאתר את המינוח האחר. ישות היום מוגדרת בסעיף 135ב לפקודה כחבר בני אדם או הסדר משפטי. אתם מגדירים פה ישות באופן שהוא קצת אחר, הוא חבר בני אדם. הסדר משפטי לא רלוונטי בהקשר הזה?

המושג ישות חוזר על עצמו גם בתוך דוח ה-CBC וגם לאורך כל החקיקה הזאת. היחידה העסקית זה דבר שתורגם.

מה עם ההסדר המשפטי?

ההסדר המשפטי הוא מונח כללי אחר, הוא לא משהו שרלוונטי לכאן.

זאת הגדרה שתהיה רלוונטית רק לסעיף הזה.

את הישות אתם מגדירים כחבר בני אדם. חבר בני אדם זו הגדרה שקיימת בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה. ההגדרה נשארת? הכוונה היא לאותו חבר בני אדם?

כן.

חבר בני אדם זה כל גוף ציבורי, מאוגד או מאוחד, וכל חברה, אגודת אחים, חברותא או התאחדות, בין שהן מאוגדות ובין שאינן מאוגדות. על זה אנחנו מוסיפים את היחידה העסקית.

כן.

אתם מתייחסים פה גם לדוחות חשבונאיים נפרדים. דוחות חשבונאיים זה מינוח שלא קיים בפקודה. יש התייחסות בפקודה לעקרונות חשבונאיים, לכללים חשבונאיים מקובלים. כשמדברים על דוחות בדרך כלל מתייחסים לדוחות כספיים. מה ההבדל בין דוחות כספיים לדוחות חשבונאיים?

זה גם חלק מהתרגום.

אני מניח שאלה הדוחות שהוגשו על פי כללי חשבונאות מקובלים, שזה לעיתים שונה מהדוחות המוגשים לצורכי מס.

יכול להיות שזה אמור להיות דוחות כספיים, אבל אנחנו נבדוק את זה.

ואז צריך להגדיר מה הם כללי חשבונאות מקובלים.

"קבוצה רב-לאומית" – קבוצה המורכבת משתי ישויות או יותר אשר

(1) אחת מהן לפחות היא תושבת חוץ;

(2) ישות אחת מהן מחזיקה, במישרין או בעקיפין, באמצעי
השליטה של כל אחת מהישויות האחרות, כך שמתקיים בהן

(1) יש ביניהן יחסים מיוחדים;

(2) בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים או בהתאם
לדין החל עליהן היה עליהן להכין דוחות כספיים
מאוחדים, או שהיו נדרשות לעשות זאת אם אחת
מהן הייתה נסחרת בבורסה;";

סעיף (א) מדבר על יחסים מיוחדים כמו שמוגדר בסעיף עצמו, שזה שליטה של מעל 50%.

ההגדרה של יחסים מיוחדים זה לרבות יחסים שבין אדם לקרובו וכן שליטה של צד אחד לעסקה במשנהו או שליטה של אדם אחד בצדדים לעסקה, במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחר. תסביר איך זה מתכתב עם פסקה (2). אגב, לא צרך לחזור עוד פעם על המילה "ישות", כי ברישה כתוב: "משתי ישויות או יותר שמתקיימת לגביהן". בפסקה (2) אפשר להוריד את המילה "ישות".

פסקה (2) זה בגלל שב-OECD החליטו שהולכים לפי החשבונאות ובחשבונאות יש כללים שלפיהם רואים קבוצה רב לאומית כקבוצה שמגישה דוחות כספיים מאוחדים.

רק שפה המינוח הוא דוחות כספיים, לא דוחות חשבונאיים. מה ההבדל?

אני חושב שזה אמור להיות דומה, אבל נבדוק את זה.

קבוצה רב לאומית זו קבוצה שמורכבת משתי ישויות או יותר שאחת מהן צריכה להיות תושבת חוץ ואחת מהן מחזיקה במישרין או בעקיפין באמצעי השליטה של אחת מהישויות האחרות. מה מוסיף פה זה שמתקיים בהן יחסים מיוחדים? הכוונה ביחסים מיוחדים היא שליטה. אם ממילא ברישה כתוב שאחת מהן מחזיקה במישרין או בעקיפין באמצעי השליטה, למה צריך לחזור על היחסים המיוחדים?

אמצעי השליטה לא חייבים להיות 50%.

יש מקרים שהשליטה יכולה להתקיים בפחות מ-50%.

כמה השליטה ביחסים מיוחדים?

ההגדרה של שליטה היא לרבות ה-50%.

איפה ההגדרה של לרבות ה-50%?

סעיף 85א.

אתם אומרים או יחסים מיוחדים או שליטה של 50%?

או יחסים מיוחדים, או שהיא חלק מהקבוצה שצריכה - -

אם אין יחסים מיוחדים זה חייב להיות 50% ומעלה.

העדיפות הראשונה שיהיו יחסים מיוחדים, נכון?

זה לא משנה, זה או זה או זה.

מה ההגדרה של יחסים מיוחדים?

או 50%, או שבחשבונאות הם מדווחים כיחידה אחת.

לפי כללי החשבונאות האירופאיים.

מה שחל עליהם.

כיחידה אחת אומר שזה שליטה של 100%.

יכול להיות שבמבנה מסוים של השליטה אתה מחזיק בחברה ב-15% אבל שולט בכל הקבוצה, ואז לפי כללי החשבונאות אתה צריך להגיש דוחות מאוחדים.

זה היחסים מיוחדים?

זו החלופה השנייה.

סעיף (א) זה 50% גם אם הם לא מגישים דוחות מאוחדים, נכון?

כן, כי לא על כולם חלה החובה להגיש דוחות מאוחדים. אם כללי חשבונאות מקובלים יגידו שצריך לאחד את זה, רק אז זה יחול.

כללי חשבונאות מקובלים זה לא בינארי, זה מושג מאוד אמורפי.

(2)סעיף קטן (ג) –בטל;

בסעיף קטן (ג) היום יש את הדרישות של התיעוד והדיווח. מכיוון שאנחנו מעבירים את זה לסעיף נפרד, אנחנו מוחקים את הסעיף הישן.

(3)בסעיף קטן (ה), פסקה (3) –תימחק.

היום הסמכות של שר האוצר לקבוע כל מיני כללים של דיווחים. גם את זה אנחנו מעבירים לסעיף ראשי שאנחנו מציעים לקבוע.

2. אחרי סעיף 85א לפקודה יבוא:

"חובות תיעוד 85ב (א) שר האוצר רשאי לקבוע, באישור ועדת הכספים של הכנסת,
במחירי העברה הוראות לעניין רישום ותיעוד והוראות לעניין דוחות ומסמכים
שיוגשו לפקיד השומה, אשר יחולו על נישום שמתקיים לגביו

(1) הוא משתייך לקבוצה רב-לאומית;

(2) הוא עשה עסקה בין-לאומית כאמור בסעיף 85א(א).

כדי להבין עסקאות או הכנסות של ישות מסוימת, אנחנו צריכים להבין את המבנה של החברה הרב לאומית בכללותה.

מה אם הוא משתייך לקבוצה רב לאומית שלא נכנסת לכם להגדרות למעלה?

היא חייבת להיכנס להגדרות למעלה.

למה? אם זאת קבוצה רב לאומית שכל אחת מדווחת בעצמה והשליטה היא לא 50% אז היא לא בפנים.

אז היא לא קבוצה רב לאומית.

איפה יש הגדרה של קבוצה רב לאומית?

הוא צריך להשתייך לקבוצה רב לאומית לפי ההגדרה שהקראתי קודם.

מה סוגי הדיווחים?

ה-OECD חילקו את התיעוד לדיווחים מקומיים, למידע על כל הקבוצה בכללותה ברמת מה חמשת המוצרים הכי נמכרים, ולדוח CBC, שזו טבלה שצריכה להיות מועברת באופן מקוון בין רשויות המס.

מה עמדת משרד המשפטים ביחס לעניין חילופי המידע?

הדברים נבדקו גם על ידנו וגם על ידי הכנסות מינהל המדינה, אבל אני אצטרך לחזור אליכם עם תשובה יותר בדוקה.

(ב)נישום כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) חייב להמציא לפקיד
השומה, לפי דרישתו -

(1) את כל המסמכים והנתונים הנוגעים לעסקה הבין-
לאומית או לצד לעסקה שהוא תושב זר או לכל ישות
בקבוצה הרב-לאומית אשר צד לעסקה כאמור נכלל
בה;

(2) מסמכים ונתונים בדבר דרך קביעת מחיר העסקה
הבין-לאומית ובדבר תנאי העסקה;

(3) מסמכים, דוחות ונתונים הנוגעים לקבוצה הרב-
לאומית;

(4) מסמכים, דוחות ונתונים נוספים שהנישום נדרש
לרשום ולתעד בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף
קטן (א).

פסקאות (1) ו-(2) הן העתקה של סעיף 85א(ג). בסעיף 85ג היה כתוב את כל המסמכים והנתונים המצויים בידו. למה השמטתם את המילים "המצויים בידו"?

הוא יכול להשיג את המסמכים.

איך אתם היום מפרשים את המילים "המצויים בידו"? שיש בידו להשיג את המסמכים?

יש על זה ויכוחים. השינוי הראשון פה זה שהשמטנו את המילים "המצויים בידיו" כדי למנוע את המצב שישויות לא מוכנות להביא לנו מסמכים בגלל שהם נמצאים אצל ישות אחרת בחו"ל. השינוי השני, שזה שינוי שדובר עליו קודם, זה שלא מדובר רק במסמכים בקשר לעסקה ספציפית, אלא במסמכים יותר רחבים לגבי הקבוצה.

בפסקה (2) המקורית היה כתוב: "נתונים לגבי דרך קביעת מחיר העסקה". הוספתם פה את תנאי העסקה. למה התוספת? מה המשמעות שלה? מה אתם מבקשים? מה זה תנאי העסקה?

זה איזה שהוא ניתוח כלכלי שמוכיח שהעסקה היא בתנאי שוק. אנחנו גם צריכים מידע קונקרטי, ספציפי, עובדתי לגבי תנאי העסקה הספציפית שהתקיימה.

מה לדוגמה?

תנאי העסקה זה לא תנאי השוק? במה זה שונה מתנאי השוק?

תנאי השוק זה תנאים של שוק.

תן לי דוגמה.

אם תמכור, למשל, שולחן לצד לא קשור, אתה תצפה לקבל את הכסף תוך חודש. אתה לא יכול לא להעביר את הכסף אף פעם.

הם משלמים מס על בסיס מזומן? הם משלמים מס על בסיס מצטבר.

אם לא תעביר את הכסף אתה יוצר עסקה נוספת של הלוואה.

פסקה (3) היא פסקה חדשה. איזה מסמכים, דוחות ונתונים שנוגעים לקבוצה הרב לאומית אתם צריכים?

זה התיק הכללי.

מה יש בו?

מחזור המכירות, המוצרים הכי גדולים שיש, איפה יושבים הנכסים הבלתי מוחשיים המהותיים. זה מאוד מפורט.

כשזה נוגע לכלל הקבוצה.

כן.

מה אתם מבקשים היום לפי סעיף קטן (א)? מה צריך יהיה ביום שלמחרת החקיקה הזאת לתת לפי סעיף קטן (א)?

אחרי החקיקה יהיה צריך להעביר תקנות באישור ועדת הכספים. התקנות יקבעו חובות תיעוד ודיווח ספציפיים לישויות בקבוצה רב לאומית. הרעיון שהם לא יעבירו אותם לרשות המסים, הם ישמרו אותם אצלם וכשפקיד השומה יגיע לעשות שומה הוא יוכל להגיד: "תעבירו לנו את המסמכים והדוחות על כללים הנוספים שנקבעו בתקנות שהייתם צריכים לשמור".

מה יהיו הדברים שיכולים להיות בגדר מסמכים, דוחות או נתונים נוספים על פני מה שממילא כבר צריך להעביר?

אנחנו עושים את הקישור בין הדרישה של פקיד השומה לבין המסמכים בסעיף קטן (א).

אם זה נכנס במסגרת (1), (2) ו-(3), לא צריך את (4).

אני אבדוק.

(3) מסר הנישום מסמכים, דוחות או נתונים כנדרש בסעיף קטן (ב),
תחול על פקיד השומה חובת הראיה אם קבע קביעות שונות
מההסכמות בין הצדדים.

זה אומר שאם אתה ממלא את כל החובות הפרוצדוראליות שלך לפי הסעיף, זה מעביר את נטל השומה לפקיד השומה בקביעת מחיר העסקה, להגיד שמחיר העסקה הוא לא נכון. זה סעיף שנמצא כבר היום בסעיף 85א(ג)(2).

מה החידוש בזה?

אין חידוש.

איך הוא מיישם את חובת הראיה? מה קורה היום בפועל?

הנטל על פקיד השומה הוא לשלול את מה שהנישום אמר. זה קיים גם היום.

איך הוא עושה את זה?

הנטל עליו בבית המשפט.

הנטל עליו בזה שהוא צריך להגיש לנו את התיעוד ולהוכיח שהמחיר הוא מחיר השוק.

אם אדם הגיש את כל המסמכים כפי שהתבקש, פקיד השומה לא יכול לבקש ממנו מסמכים נוספים אם הוא לא מוכיח שיש לו חשד סביר להניח שיש פה איזה משהו שהוא לא בסדר.

הם מגישים לנו עבודת חקר תנאי שוק שאומרת שהם במחיר השוק. בהנחה שהם הגישו את זה והסבירו בצורה מסודרת את כל הדברים כפי שזה מפורט בתקנות, החובה עלינו לבוא, בהנחה שאנחנו שוללים את זה, ולהסביר למה אנחנו לא מקבלים.

אתם צריכים לעשות עבודת חקר נגדית בשביל להוכיח.

לא בהכרח עבודת חקר נגדית, אנחנו צריכים להסביר למה העבודה שלו לא נכונה.

ובמידה והוא לא מסכים אתם הולכים לבית המשפט.

נכון.

דיווח ישות-אם 85ג. (א) בסעיף זה, "ישות-אם סופית" – חבר בני אדם המחזיק,
בקבוצה רב במישרין או בעקיפין, ברוב אמצעי השליטה בישויות האחרות
לאומית בקבוצה רב-לאומית, כך שהיה עליו להכין דוחות כספיים
מאוחדים, לפי כללי חשבונאות מקובלים בישראל, או שהיה
נדרש לעשות זאת אם היה נסחר בבורסה, ובלבד שלא מחזיק
בו חבר בני אדם אחר הנכלל בקבוצה הרב-לאומית שמתקיים
בו התנאי האמור.

ישות אין סופית זה מי שלמעלה. בכל הקבוצה הרב לאומית תמיד יש מישהו שמחזיק ברוב אמצעי השליטה, במישרין או בעקיפין. ברירת המחדל זה שהוא צריך להגיש במדינה שלו את הדוח של ה-CBC וכל שאר הישויות בקבוצה לא צריכות להגיש את הדיווח כי המדינות שהן נמצאות בהן מקבלים את הדיווח הזה ממדינת התושבות של ישות האם.

ההגדרה הזאת דומה בהרבה מרכיבים שלה להגדרה של קבוצה רב-לאומית. היא מתייחסת לאותם רכיבים, רק בצורה קצת יותר מבולגנת.

זה סוג נוסף של דיווח.

כשאת מסתכלת על המרכיבים של ההגדרה, את רואה שזה בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים. זה קיים גם בהגדרה של קבוצה רב-לאומית. בקבוצה רב-לאומית כתוב שאחת מהן מחזיקה, במישרין או בעקיפין, באמצעי השליטה של כל אחת מהישויות האחרות. פה זה חבר בני אדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, ברוב אמצעי השליטה בישויות. אגב, האם זה בכל הישויות או רק באחת מהן?

בכולן, במישרין או בעקיפין.

פה זה ללא יחידה עסקית?

היא בפנים, היא בתוך הקבוצה הרב-לאומית. אנחנו רוצים להבהיר מי החברה שעומדת בראש הפירמידה.

היא החברה שחייבת בדיווח. אנחנו רוצים לבהיר על מי אנחנו מדברים.

(ב)נישום שהוא ישות בקבוצה רב-לאומית, יצהיר על כך בטופס
שיקבע המנהל; ההצהרה כאמור תכלול פרטים הדרושים לביצוע
סעיף זה ותצורף לדוח כאמור בסעיף 131.

למה זה רלוונטי לסעיף שמדבר על דיווח של ישות אם בקבוצה רב-לאומית? פה אתה מדבר על ישות בקבוצה רב-לאומית, לא על ישות האם.

אני לא יכולה לדעת היום מי החברות שיצטרכו להגיש את הדוח הזה, כי המידע הזה זה הכנסות מאוחדות של כל הקבוצה. החובה כאן תהיה להגיש טופס שבו נאמר שהם יגישו את הדוח הזה.

יכול להיות שזה אמור להיות קבוצה רב-לאומית גדולה של 3.4 מיליארד, אבל אני אבדוק את זה.

יכול להיות שאם נכתוב את ה-750 מיליון אירו אנחנו נגיע ל-2.5 מיליארד, שזה פער עצום מאוד.

התייחסנו לזה בניסוח, וגם ה-OECD עצמו מנסה ליישר קו כדי לראות איך עושים שזה ייצור את האחידות.

יש סמכות לקבוע סכום נמוך יותר.

אז למה מעכשיו זה 3.4 מיליארד? תכתבו את ה-750, אבל תחברו את זה, למשל, לממוצע שהיה בשנה האחרונה. למה אני צריך עכשיו להגיע לפערים כאלה גדולים של כמעט מיליארד שקל?

ה-OECD בא ואמר 750 מיליון אירו במונחים של 2015. ה-OECD מודע לבעיה הזאת שיש את הפערים, לכן הם בודקים איך לנסח את זה ויכול להיות שהם יוציאו איזה שהוא מסמך תיקון. כרגע זה הניסוח שלהם. אם נרשום סכום אחר יכול להיות שאנחנו פתאום לא נתאים ל-OECD.

(ג)ישות-אם סופית שהיא תושבת ישראל ושייכת לקבוצה רב-לאומית
שמחזור עסקאותיה עולה על 3.4 מיליארד שקלים חדשים, או סכום
נמוך יותר שקבע שר האוצר לעניין זה באישור ועדת הכספים של
הכנסת (בסעיף זה – ישות חייבת בדיווח), תגיש למנהל, באופן מקוון,
בטופס שיקבע המנהל, דוח על אודות הקבוצה ופעילותה בכל מדינה
לכל שנת מס, בתוך שנה מתום שנת המס.

יש לכם את הטפסים האלה מוכנים?

זה מידע ממוחשב.

ברגע שזה עובר אתם מיד יכולים להתחיל לעבוד?

כן.

בחקיקה בישראל לא מקובל לכתוב סכום באירו ולכתוב שזה לפי כך וכך?

זה אפשרי לעשות.

ההנחיה הייתה לתרגם את זה למטבע המקומי.

אם את מתרגמת את זה למטבע המקומי זה סותר את ה-750, זה לא 3.4.

לפי שנת 2015.

לפי שנת 2015 זה לא 750. אם את כותבת במונחים של 2015 על פי דרישות ה-OECD, פתרנו את הבעיה כשנבוא לשנות.

אני מציע שתוסיפו הבהרה בחוק שמדובר ב-750 מיליון אירו במונחים של ערך המטבע ב-2015.

על פי דרישת ה-OECD.

ננסה לחשוב על משהו.

התייחסתם לישות אין סופית שהיא תושבת ישראל ושייכת לקבוצה. מה זה שייכת לקבוצה? היא שולטת, היא נמצאת מלמעלה.

צריך לכתוב עוד פעם במישרין או בעקיפין כדי לפתור את הבעיה הזאת.

(4) יראו ישות חייבת בדיווח אשר הפרה את חובת הדיווח לפי
סעיף קטן (ג), כאילו הפרה חובת דיווח לפי סעיף 131 לפקודה;

למה הסנקציה קבועה רק ביחס לאי הגשת דוחות של חברת אם סופית ולא ביחס ליתר הדיווחים הנדרשים?

השוני בסעיף הזה זה שיש פה דיווח כל שנה. בסעיפים האחרים הם צריכים לתעד, לשמור אצלם, ורק לפי דרישת פקיד שומה הם צריכים להגיש.

(5) ישות חייבת בדיווח רשאית לבקש אישור מאת המנהל
לכך שישות אחרת בקבוצה (להלן – ישות-אם חלופית)
תגיש דוח כאמור בסעיף קטן (ג); נתן המנהל אישור כאמור,
תהיה הישות החייבת בדיווח פטורה מחובת הדיווח כאמור
בסעיף קטן (ג), ובלבד שהמנהל קיבל דוח כאמור.

הקבוצה הרב-לאומית בוחרת מי מגיש את השומה, ואז זה אמור להיות מקובל על כל המדינות, נכון?

כן, ואז זה יעבור אלינו.

מנהל רשות בישראל יכול להגיד: "לא מקובל עלי, בוא תביא לי מלמעלה"?

יש סמכות למנהל לעשות את זה, אבל יש הסמכה בסעיף קטן (ז) לשר האוצר לקבוע את הכללים שלפיהם המנהל יפעל כשהוא מאשר ישות-אם חלופית.

איך היא עושה את זה? איך היא מגישה את הדוח באופן מקוון?

הדוח לא מוגש על ידי ישות-אם סופית בישראל, הוא מוגש במדינה זרה. הסעיף נותן פטור על הדיווח.

מה הכוונה "ובלבד שהמנהל קיבל דוח כאמור"?

זו קביעה שהמנהל יכול לתת את האישור הזה רק אם הוא מקבל את הדוח ממדינה אחרת.

אם אתה כחברה שלחת את הדוח באופן מקוון, איך אתה יכול לוודא שהמנהל קיבל את הדוח?

הכוונה אם הוא מגיש במדינה אחרת. תנאי לפטור מהגשה פה זה שהוא הגיש במדינה אחרת.

אנחנו נחכה עד שהדוח יגיע לידי אחת החברות בקבוצה כשהוא הוגש במדינה אחרת?

אנחנו נוודא שיש שם דוח.

ה-OECD הגדיר גם פה תוך כמה זמן צריך להעביר את זה, איך זה אמור להגיע, ומתי אנחנו יכולים לדרוש אם זה לא הגיע.

וזה קבוע בתקנות?

כן.

(6) ישות תושבת ישראל בקבוצה רב-לאומית רשאית להגיש
למנהל דוח כאמור בסעיף קטן (א), אף אם אינה ישות חייבת
בדיווח; על ישות כאמור יחולו, לגבי שנת המס המדווחת,
הכללים החלים על ישות חייבת בדיווח לפי הפקודה.

(7) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי
לקבוע –

(1) כללים לעניין אישור ישות-אם חלופית;
(2) כללים שלפיהם המנהל יהיה רשאי לחייב
ישות בקבוצה הרב-לאומית, שהיא תושבת
ישראל, להגיש דוח כאמור בסעיף קטן (ג),
אף אם לא התקיימו לגביה התנאים כאמור
באותו סעיף קטן."

מה לגבי הוראות של תחילה, הוראות מעבר?

המטרה שה-CBC יחול החל משנת 2022, מה שאומר שכבר השנה יוכלו להגיש את הדוח לגבי 2021.

הם לא צריכים להיערך לזה?

שנה מתום שנת המס.

עד סוף שנת 2022 יש להם.

אני לא חושב שצריך סעיף תחילה. בתקנות יהיה סעיף תחילה. אם המנהל יבקש זה צריך לחול מפה והלאה.

מה מצב התקנות?

אנחנו בהליכי אישור של משרד המשפטים. אנחנו מחכים לאישור סופי מהנסחות במשרד המשפטים.

אתם מעבירים את התקנות את כל התהליך כשאתם עוד לא יודעים אם החוק יתקבל כפי שאתם מביאים אותו לאישור הוועדה?

אנחנו עושים את זה יחסית הרבה. לא העברנו בקשה רשמית לוועדה, אבל נשנה את התקנות ככל שיהיו שינויים בחוק. אנחנו בדרך כלל עובדים במקביל כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה שאפשר.

בדיון הבא נרצה לקבל קצת זום אאוט כדי להבין כמה מדינות משתתפות בתוך הקבוצה הזאת של שיתוף הפעולה, כמה מדינות כבר יישמו את החקיקה ומבצעות את זה הלכה למעשה. אנחנו רוצים להבין כמה חברות יש בישראל שייכנסו תחת החקיקה הזאת ויצטרכו לתת את הדיווחים. אנחנו גם נרצה להבין איך זה ישפיע על הכנסות המדינה, הכנסות ממסים, כשאנחנו מבינים שזאת תהיה הערכה מאוד מאוד גסה.

יש גם את העניין של משרד המשפטים שביקש לחזור עם תשובה לגבי חילופי המידע.

כן, חילופי המידע בין המדינות. מתי אתם רוצים להביא את התקנות?

אחרי שנעביר את החוק.

אנחנו נועלים את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:50.