פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
20/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 18
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום ראשון, י"ט באדר א התשפ"ב (20 בפברואר 2022), שעה 12:30

סיור וישיבה בחברת החשמל בתל-אביב: פניות ציבור בנושא: ניתוקים ממושכים ושיבושים באספקת החשמל ברחבי הארץ, בהשתתפות מנכ"ל החברה מר עופר בלוך

חברי הוועדה: יעל רון בן משה – היו"ר
ישראל אייכלר

אלון טל

עופר בלוך - מנכ"ל חברת חשמל

אורן הלמן - סמנכ"ל שיווק ורגולציה, חברת חשמל

משה כהן - מ"מ סמנכ"ל שירותי רשת, חברת חשמל

אתי שבתאי

סמדר לביא, חבר תרגומים



סיור וישיבה בחברת החשמל בתל-אביב: פניות ציבור בנושא: ניתוקים ממושכים ושיבושים באספקת החשמל ברחבי הארץ, בהשתתפות מנכ"ל החברה מר עופר בלוך

ברשותך, לפרוטוקול, אנחנו ישיבה רשמית של הוועדה המיוחדת לפניות הציבור של הכנסת. נמצאים איתנו צוות הוועדה מהכנסת, חברי הכנסת שהוצגו, אנחנו מודים לאורן הלמן, למשה כהן, לעינב, על החלק הראשון של היום שבו קיימנו סיור, ראינו חלק מאגף שירות הלקוחות, או איך שאתם קוראים לזה, ואנחנו מברכים את מנכ"ל חברת חשמל שהסכים להיפגש איתנו ולהשתתף בדיון של הוועדה לפניות הציבור. בבקשה, אורן, או המנכ"ל.

אני יכול לקחת את רשות הדיבור?

בבקשה.

אדוני המנכ"ל, ברוכים הבאים, נכנסת פה בדיוק באמצע הנושא הכי קריטי של הבעיה של הפסקות החשמל, זה העניין של החיבור בין טופס 4, אני קורא לזה בשפה שכולם יבינו, לבין אספקת חשמל.

היושבת ראש, את יודעת שאני הגשתי הצעות חוק, לא אחת, כמה וכמה פעמים, על פיצול דירות, רשמי וחוקי. אדם מבוגר שיש לו יותר מ-100 מטר, הוא ואשתו הוציאו את הילדים מהבית, הוא רוצה להשכיר לזוג צעיר את ה-40 מטר הנוספים. עשינו גם את הפרטים איך זה יהיה מינימום, כדי שהם יוכלו לחיות כמו בני אדם. זה היה מוציא לשוק אלפי דירות לשכירות, זה היה מוריד את מחיר השכירות, זה היה נותן גם רווחה למשפחה הזאת וגם חברה, זאת אומרת יש להם שכנים.

הייתה התנגדות טוטאלית בכנסת, עד שבאה מפלגת 'כולנו' ואימצה את החוק שלי, אבל ראשי העיריות נעמדו על הרגליים האחוריות, למה? הם יצטרכו לספק יותר משאיות זבל, יותר גני ילדים, יותר כבישים והם היו נגד זה. באה מפלגת 'כולנו' ואמרה שהם יעשו את זה רק במקומות שיש בניינים עם שתי קומות בלבד ויש מגרשי חניה מסביב. בקיצור ליישובים הקהילתיים של העשירים שלא זקוקים לזה בכלל, שם עשו את זה, אבל בערים נשאר אותו דבר.

אחת הסיבות שעמדו מאחורי הצעת החוק שלי, זה לא רק כדי לעזור למצוקת הדיור של זוגות צעירים שאין להם איפה לגור, אלא גם בעניין החשמל. אני שמעתי הרבה שנים מחברת חשמל, בגלל התלונות, שאנשים גרים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, מלמעלה בונים ומלמטה בונים ומוסיפים ומתיישבים על החשמל של חברת חשמל ולכן יש הרבה הפסקות. ברגע שהיו מקבלים את הצעת החוק הזאת או את מה שחברת חשמל רצתה, לנתק בין טופס 4 לבין חשמל, היינו יכולים לבוא עכשיו למשה כהן ולמנכ"ל ולאורן ולהגיד: לא מעניין אותנו, אתם צריכים לספק לנו מספיק חשמל גם לימות החורף.

לא יכול להיות שבמדינת ישראל כשקוראים לסופה 'כרמל' והיא סך הכול אפילו לא סמדר, וכבר אין חשמל. יש לי פה רשימה, אדוני המנכ"ל, ממש מקרית, מתלונות. יישוב כמו נריה טלמון, 60 שעות לא היה חשמל, אגב לנריה טלמון אין בעיה להיכנס בשבת לתקן, ירושלים 40 שעות, בית שמש 35 שעות.

מה זה ירושלים? בכל ירושלים רבתי היה - - -

לא, בשכונות בירושלים היו שכונות ש-40 שעות לא היה חשמל. דווקא אצלי בבית הייתי בר מזל ורק שעות ספורות, שש-שבע שעות או משהו כזה. אז למדתי שגם האפליקציה, אולי זה הגיל שלי, אבל דרך האפליקציה לא הצלחתי להגיע כי היו צריכים את מספר תעודת הזהות או תעודת לידה, אני לא זוכר בדיוק מה, שאין לי שם, אז בסוף הרמתי טלפון ואז זה היה מאוד יעיל כי בהקלטה נאמר שהתקלה ידועה, אין טעם לחכות, ולא חיכיתי.

אבל כל הדברים האלה, בירושלים היו מקרים של 87 שעות, היו מקרים בגבעת זאב, גם שם אתה יכול להיכנס, משה. 55 שעות בלי חשמל בהר שמואל, בבית חורון שש שעות, טוב, זה עוד סביר, בביתר עלית 15 שעות. שם אתה תגיד שלא נתנו להיכנס ואני רוצה לדבר על זה תיכף אם תרצה. בית שמש 35 שעות, בני ברק 29 שעות, ביתר עלית 20 שעות, לוד עשר שעות. בכל הארץ פחות, אבל גם שעות ארוכות לא היה חשמל.

אז לתשומת לב היושבת ראש, גם כמזכ"לית מפלגה חשובה בקואליציה, העניין הזה של פיצול דירות, להרחיב את החוק של 'כולנו'. אני חייב לומר לזכותו של משה כחלון וחבריו שהם אמרו לי אז שהם עושים את החוק רק לבניינים קטנים, אבל הם פותחים לי את הדרך שאחר כך נוכל לעשות את זה בכל הארץ, גם בתל אביב ובכל שאר המקומות שהזוגות הצעירים יוכלו לשכור בדירות גדולות חלקים. זה עצה אחת.

אין לי עצה לתת לך לגבי לנתק טופס 4 מחברת חשמל, יכול להיות שזו ההצעה שאורן מדבר עליה הרבה שנים, שזאת ההצעה הכי טובה, אני לא יודע מה ההשלכות שיש לזה על נושאים אחרים, אבל אם היו עושים פיצול דירות מוכרות, להכיר, כמובן אחרי שיכירו ביישובים של מנסור עבאס בנגב, אז לפחות שיכירו גם ב - - -

אייכלר, אם אתה מתחיל פוליטיקה אני איאלץ גם ללכת למקומות האלה.

אנחנו יודעים לתמרן בין הפוליטיקות, זה בסדר.

אני מעריץ את מנסור עבאס, שלא תטעי. אני אומר לו תמיד שהוא האיש הכי חכם בבניין, כי הוא יודע מה הוא צריך בשביל האוכלוסייה שלו. אז אני אשים בסוגריים את מה שאמרתי על מנסור, אני רוצה להיות ממוקד, בפניות הציבור אף פעם לא דיברנו פוליטיקה.

עוד דבר אני רוצה לרשום לגבי בג"צ הפסקת חשמל, אני לא מכיר בדיוק את הבג"צ, אבל אני מניח שאי אפשר להפסיק לאדם חשמל באופן טוטאלי.

בג"צ דיבר על עוני מרוד ועל בעיות בריאות. אנחנו הקמנו צוות שעינב חשאי מרכז אותו, שנערך לתקופת ביניים עד שרשות החשמל תקבע אמות מידה בעניין הזה. שכרנו שני יועצים, אחד יועץ לענייני בריאות ואחד שמתמחה בתחומים חברתיים בכדי למפות פחות או יותר את סוגי האוכלוסייה שאותם אנחנו לא יכולים לנתק מחשמל ולהעביר אותם לגבייה באמצעים אזרחיים. עד אז אנחנו לא מנתקים, פשוט לא מנתקים לקוחות פרטיים, כן מנתקים לקוחות מסחריים ועסקיים כי אחרת החובות שלנו יצמחו.

אז אני מאוד שמח על קרן הסיוע שדיברתם ועל מה שאתם אומרים עכשיו.

קרן הסיוע זה יוזמה שהמנכ"ל עומד בראשה.

יופי, זה מאוד חשוב. היושבת ראש, איך הוא אמר? דבר נכון, אנחנו לא רוצים לעזור למי שלא רוצה לשלם, תלכו איתו עד הסוף, למה אני צריך לשלם את החשמל שלו? שהוא ישלם, אבל מי שלא יכול צריך לעזור.

נכון.

לגבי המונה החכם, משום מה הייתה לי תחושה שאנחנו חייבים לקנות את זה, זה נכון?

לא חייבים, אנחנו מחליפים.

אבל אם שכונה מחליפה יכול להישאר לקוח, אזרח?

האמת היא שזו שאלה, מאחר שאנחנו עושים את זה זה לא עולה לו, אז איפה הבעיה?

הבנתי שזה עולה 400 שקל.

במבצע שאנחנו עושים להחלפת חצי מיליון, אנחנו רוצים לגדול, כמו שאורן אמר קודם, לכל הארץ, אבל ההחלפה של חצי מיליון מונים למונים חכמים, אין עלות ללקוח. איפה שיש עלות זה במקרה הפוך, במקרה שיש לקוח ספורדי שלא נמצא כרגע במסגרת התכנית ורוצה דווקא, בגלל מה שאורן הזכיר קודם, בגלל שהוא רוצה לעבור למספק פרטי, זה עולה לו 223 שקלים, חד פעמי.

אבל אני חייב לציין שלמונים החכמים יש יתרונות עצומים בהיבט הצרכני, עצומים, אלה דברים שאנחנו עוד נדבר עליהם, לא פה בוועדה, אלא גם נסביר את זה לציבור.

להגברת התחרות?

לא בגלל התחרות.

בגלל המידע. במשך ארבע שנים אנחנו קידמנו את המונים החכמים על חשבון חברת חשמל, בניגוד לרצונה ודעתה של רשות החשמל, לצערי. היום אני לפני סיום תפקיד, אני יכול להגיד הכול.

הזכרתי את זה ששאול אמסטרדמסקי לא ממש צודק במה שהוא אמר.

ארבע שנים אנחנו מקדמים את זה, אני לקחתי את זה ממש כפרויקט כמעט אישי בתמיכת היושב ראש דאז, מר רון-טל, ואז פתאום כולם התעוררו שצריך מונים חכמים. אם דרך אגב לא היינו עושים את זה, זה היה לוקח עוד שלוש שנים עכשיו לבניית תשתית למניה החכמה.

ברשותך, חבר הכנסת טל גם רוצה כמה מילים.

לפני 30 שנה אני הקמתי ארגון בשם 'אדם טבע ודין' והעתירה הראשונה שלנו הייתה נגד בתי זיקוק וחברת חשמל חיפה, מאז חל שינוי. אני חושב שמי שעוקב בסביבה יודע שחברת חשמל זה לא אותה חברה, יש לה אחריות סביבתית שלא ראינו בעבר ואני מברך את זה. אני אומר את זה לפרוטוקול, שאני ער לשינוי בסיסי במדיניות ואני מניח שיש לך איזה שהיא תרומה לזה ואני מבקש לומר את זה.

בתור אחד שעוקב אחרי האתגרים הקשורים בשינויי אקלים מזה זמן מה אני יודע שמשק החשמל עובר שינוי ומי כמוני רוצה שנגיע לאותו יעד שראש הממשלה הבטיח בגלזגו, של אפס פליטות עד 2050, אבל אני גם ער לזה שבמסגרת ההתלהבות שלנו להיות אחראים מבחינה אקלימית אנחנו עלולים ליצור מפגע אסתטי קשה, כלומר אנחנו לא יודעים בדיוק מה המשמעות של המון המון שדות סולריים, מתקני אגירה וכו'. אני מוסיף לזה גם את ריבוי התלונות שאני מקבל בקשר לקו 400, שבא ובאמת מגיע לנופים לפעמים אייקוניים ביותר, כמו הגלבוע או בכל מקום בארץ, ויוצר איזה שהוא אזור סטרילי ולא מוסיף לערך של הנוף.

לכן שמחתי היום לשמוע ממר משה כהן היום שיש חשיבה כבר על הטמנה באותם אזורים רגישים, וראינו במצפה רמון שחברת חשמל הייתה חלק מהפתרון וזה אחד הדברים שהייתי רוצה לשמוע קצת יותר, איך אנחנו נוכל לתת מענה, במיוחד במגזר הכפרי, שרוצה שיהיה לנו את הנופים לדורות הבאים. איך אמר ס. יזהר? 'ארץ מכוערת תוליד אנשים מכוערים' ואנחנו רוצים שתהיה פה ארץ ישראל יפה. אז אני מוסיף את זה לרשימת השאלות.

בפגישה האחרונה שלנו עם 'אדם טבע ודין' שהמנכ"ל יזם דיברו דווקא על ציטוט של בן גוריון, לדעתי, על העצים.

ברשותך, רגע לפני שאני מעבירה את רשות הדיבור אליך, אז כן פעם נוספת אני מודה לכל המארחים שלנו בראשותך. שמענו קודם על הקמפיינים שאתם עושים סביב מיצוי זכויות, אני חושבת שזה מאוד משמעותי. הנושא של מעבר נתונים, בדגש על המשרד לשוויון חברתי, בעיקר מה שקשור לאזרחים ותיקים, אני חושבת שזו משימה שאנחנו צריכים לטפל בה ביחד, בטח אם אפשר יהיה לתת עדיפות לבני 80 פלוס במענה. אני חושבת שזה נושא מאוד משמעותי.

אני רושמת בפניי את ההצעה שלך חבר הכנסת אייכלר בנושא פיצול דירות, אני חושבת שיש לזה משמעות גם ביישובים של המגזר הקהילתי, הכפרי, כל אחד ייתן לזה את השם שלו, ממנו אני מגיעה, יישובים הולכים ומזדקנים ומצד שני עם שומות קרקע מאוד מאוד גבוהות ואם אפשר יהיה איכשהו לפתור גם את זה, אז אני חושבת שזה חשוב, במקביל גם לפתרונות במרקמים עירוניים צפופים. אני חושבת שזה בהחלט יכול להיות חלק מהמאמץ שלנו שקשור לדיור בר השגה. ההתייחסות כאן להפרדת טופס 4 מחברת חשמל זה נושא גדול סביב חוק התכנון והבנייה, אני מודה שאני לא בקיאה בו מספיק ואני אצטרך ללמוד את זה יותר לעומק.

אם חבר הכנסת הרב אייכלר ציין מקומות שבהם הייתה הפסקת חשמל, אז בדקתי לגבי היישוב שייח' דנון שאמרתי קודם, ב-27-26 בינואר, 11 שעות היישוב היה ללא חשמל וזה לא בגלל בעיות של שבת או שאי אפשר לאפשר כניסה. 11 שעות ליישוב בזמן סופה כשאנשים לא יכולים לחמם את הבית וכמובן מי שמחובר לחמצן או אמצעים רפואיים אחרים זה נשמע לי הרבה יותר מדי זמן, ובייחוד מה שמעניין זה איך נערכים לקראת הסופות הבאות.

יש נושאים שרשמתי בפניי, אני לא יודעת אם תהיה להם תשובה על זה, אבל אני מבינה שכבודו מסיים את תפקידו, ציינת את זה, אני לא יודעת אם יש יושב ראש לחברה, אז חברה כל כך משמעותית בלי יושב ראש וכנראה בקרוב גם בלי מנכ"ל.

יש תמיד ממלא מקום יושב ראש ויהיה גם ממלא מקום מנכ"ל או מנכ"ל, אני מקווה, אבל אני לא אעזוב לפני שיהיה מישהו שייקח את התפקיד.

בכל זאת אם תוכל בסקירה שלך כן להתייחס גם לנושא הניהולי. ודבר אחרון, אני חושבת שאי אפשר שלא להתייחס לנושא יוקר המחיה. אנחנו רואים אזרחים רבים משכבות הביניים והשכבות המוחלשות, מיליוני ישראלים שנאבקים ביוקר המחיה שומעים בשבועות האחרונים על התכנונים לייקר את מחירי החשמל. אני מברכת על הקמת קרן הסיוע, אבל האם אתם נערכים לזה מבחינת ההתייקרות גם במחירי החשמל שתביא כמובן לריבוי פניות לקרן ולצערנו לאזרחים ישראלים שיצטרכו לבחור בין להדליק חימום ללרכוש תרופות, איך אנחנו יכולים גם לסייע במקום הזה. תודה.

אני אתייחס לחלק מהדברים, לאחר מכן אני מניח שחבריי, בייחוד משה, יתייחסו לחלק מהדברים שהרב אייכלר העלה. נתחיל דווקא מההתייקרות. אנחנו לא קובעים את מחיר החשמל, אני מניח שאתם יודעים את זה, זה נקבע על ידי רשות החשמל שהיא למעשה אמונה על התעריף, היא קובעת את התעריף. בשלוש השנים האחרונות אנחנו גורמים לירידת מחירי החשמל, העברנו באמצעות מכירת תחנות כוח סדר גודל של ארבעה מיליארד שקלים לתעריף. ארבעה מיליארד שקלים זה, אם אני לא טועה, כמעט 12% בתעריף, משהו כזה, שלא עלה כתוצאה מזה שחברת החשמל העבירה כסף למעשה לתעריף ומנעה את הצורך לקבל כספים דרך התעריף.

גם העלייה האחרונה מותנה פעם אחת על ידי מכירת תחנת הכוח חגית, מחצית ממנה, וגם על ידי הורדת הבלו, שאני מקווה שבאמת יחתמו עליה והיא תעבור והיא תקל על העניין. הבלו הוא עוד סוג של מס על האזרחים אז בוודאי שברגע שמורידים אותו אז גם המחירים מתמתנים.

בתפיסה שלנו אנחנו פועלים מהרגע שנחתמה הרפורמה ועברה בכנסת ביוני 2018, עברה החלטת ממשלה, כחודש ומשהו אחרי זה עבר גם בכנסת, התיקון לחוק משק החשמל. למעשה הוא קובע שחברת החשמל נפרדת מחלק גדול מתחנות הכוח שלה והופכת להיות שחקן נוסף באנרגיה, תחרותי, במשק האנרגיה במה שנקרא מגזר הייצור. רוב הייצור יהיה פרטי, מעל 50%, קרוב ל-60%, אחרי שנסיים למכור את כל תחנות הכוח וכמובן שכל החשמל הסולרי הביתי, החצי ביתי, במסגרת שדות נרחבים, ותיכף אני אתייחס לזה, תחנות הרוח וכל מה שקשור באנרגיות מתחדשות הוא פרטי.

חברת החשמל, התפקיד שלה הוא לחבר את המתקנים אל הרשת כדי שאפשר יהיה להזרים חשמל לרשת וכאן אני אתייחס למה שאמר חבר הכנסת הנכבד. אני חושב שחייבים לפתור את הנושא של מערכת ההולכה ובכלל הקמת תשתיות של משק החשמל כי בלעדיהם אי אפשר יהיה לעמוד ביעדים, זאת אומרת אי אפשר לחשוב שאנחנו נקים יחידות של אנרגיות מתחדשות בנגב ובגליל, ששם יש מקום, ואני מסכים לחלוטין שלא צריך להרוס את כל השטחים הפתוחים במדינת ישראל, כי זה באמת יהיה אסון אקולוגי בסופו של דבר בטווח הארוך, אלא צריך לאזן בין שטחים פתוחים לבין על בתים, מבנים, שטחים מופרים וכן הלאה וכן הלאה, ואנחנו שותפים להרבה מאוד יזמות בעניין הזה מפאנלים על גבי מאגרי מים וכן הלאה וכן הלאה, לבין הרצון שתהיה אנרגיה נקייה. זה חייב להיות באיזה שהוא מקום מאוזן והאיזון בהרבה מאוד מקרים כרוך בהקמת קווי מתח, מתח עליון, שזה 400 ו-161 קילוואט ומתח גבוה.

אפשר לראות את זה גם בהרי ירושלים וגם במקומות אחרים, אנחנו מקימים קו, בדרך כלל אנחנו לא עושים נזק גדול לסביבה מסביב והקו באיזה שהיא צורה נטמע, משתדלים שהוא ייטמע בתוך הנוף. זה אף פעם לא יהיה יפה, זה אף פעם לא יהיה מראה מלבב, אבל בסוף זה לא שאנחנו מייצרים איזה פצע בתוך הנוף ההררי או לא משנה מה כדי לייצר קו. נוסעים בנגב, רואים, יש הרבה קווים. אם לא נקים את הקווים האלה ולא נפתור את הבעיות גם עם הפזורה הבדואית ובעיות אחרות שאני לא אעלה אותן פה, הן נידונות בהרבה מאוד ועדות וצוותים שעובדים על זה, אי אפשר יהיה להגיע, לא ל-20% ולא ל-30% מתחדשות, שלא לדבר על 50%. אין סיכוי. זה דבר אחד.

הטמנה היא פתרון חלקי לאזורים עירוניים ולאייקונים של הטבע, כמו מכתש רמון, כי זה עולה פשוט פי שישה ופי שבעה ולפעמים פי עשרה מקו עילי. העלות הזאת מתגלגלת בסוף לצרכנים ומתגלגלת ליוקר המחיה, כלומר אין ארוחות חינם, כמו שאנחנו יודעים, והאנרגיות המתחדשות עצמן עולות יותר מאשר תחנת כוח קונבנציונלית, כרגע הן עדיין יותר יקרות, עם הרשת זה מייקר את זה עוד יותר ואם נתחיל להטמין זה יעלה פי כמה וכמה. אנחנו עכשיו עוסקים בסוגיה של סגירת רדינג. העברת קווי מתח מתחנת מיתוג שהולכים להקים באזור צומת מסובים לתוך תל אביב תעלה מיליארדים.

אני שואל את השאלה רק משום שכל כך התרשמתי מהקרן החברתית שעשיתם, הייתם שוקלים להגיד בואנה, אנחנו יכולים כל שנה להקים חמישה או עשרה קילומטרים של קו מוטמן באזורים הכי הכי רגישים או חשובים מבחינה נופית ואז לאט לאט אנחנו – או שזה משהו שהוא בלתי אפשרי מבחינה טכנית להתחיל לעשות חלק מקו?

זה מאות מיליונים ואנחנו עובדים לפי הנחיות גם של רשות החשמל ושל גורמי מקצוע אחרים, של 'נגה' שהיא חברה שיצאה מתוך חברת חשמל, חברת ניהול המערכת, שהיא למעשה נותנת את ההנחיות לגבי הקמת קווים, תחנות משנה, תחנות מיתוג וכן הלאה, והיא עובדת לפי קריטריונים בין לאומיים ידועים. אם יש הצדקה לממן הטמנת קו אז אנחנו מקבלים את האישור הזה מגורמי המקצוע ב'נגה' ומשרד האנרגיה בסופו של דבר ואז אנחנו מקימים את הקו. זה כל כך יקר שאין מצב שחברת החשמל תיקח את זה על עצמה כי אז זה יבוא על חשבון משהו אחר.

אני רוצה להתייחס לנושא החיבורים הלא חוקיים ומה שזה מייצר על הרשת. אני מכיר מספרים אחרים, משה יכול להתייחס לזה, כשאומרים 50 שעות הפסקת חשמל, לא היה בית אב במדינת ישראל שהיה לו 50 שעות, אולי בודדים שבבודדים. אנחנו עוקבים אחרי העניין, אלא אם כן זו הייתה תקלה בבית עצמו.

אני לא אמרתי 50, אני אמרתי 11 שעות.

נאמרו פה מספרים. גם 11 שעות זה לא בסדר, בוא נגיד את זה ככה, אבל צריך להבין את המתודולוגיה. כשמוקמת שכונה במדינת ישראל נקבע כמה יחידות דיור יהיו שם, בהתאם לזה כל התשתיות מוקמות, מים, חשמל, ביוב, כבישים, תחבורה ציבורית וכן הלאה. ברגע שהשכונה הזאת, לצורך הדוגמה, מוכפלת בכמות התושבים שלה, בגלל שכל דירה הופכת להיות שתיים ואנחנו לא יודעים על זה, כי זה לא משהו רשמי, חילקו דירה, שמו מונה או לא שמו מונה או מסתדרים באיזה שהיא צורה, עכשיו אנחנו חווים כפול מכשירי חשמל על אותה רשת.

על זה אני רוצה להתעכב, גם קודם שוחחנו על זה. כמי שהייתה מנכ"לית בשלטון המקומי אני לא יכולתי להגיד שאני לא מקבלת את הילדים האלה לגן כי הם גרים בדירה שפוצלה, אני לא יכולתי להגיד שאת הזבל מהפח הזה אני לא מפנה כי פה גרות שתי משפחות ולא אחת, והנתונים היו בידיי, כמו שהם נמצאים היום, אני מניחה, בידיים של הרשויות המקומיות, של משרד הפנים, של משרד החינוך. הרי משרד החינוך יודע כמה כיתות א' נפתחות.

אבל לא בהכרח אצלנו.

אז על זה אני רוצה לשאול, איך אנחנו מעבירים את המידע, איך אתם מקבלים את המידע שהוא מעבר למה שנמצא בוועדות הבנייה, המקומיות, המחוזיות, ובסופו של דבר כדי כן להיערך לכמות האוכלוסייה שגרה במקום. אם הם לא יגורו בשכונה הזאת הם יגורו בצורה חוקית או לא חוקית בשכונה ליד, זה לא אזרחים שהולכים להיעלם מפה, בסוף יש כאן איזה שהוא משק חשמל. גם אני לא רואה את האזרחים שגרים כרגע, לדוגמה באותו יישוב שייח' דנון, או כפי שחבר הכנסת אייכלר אמר.

גבעת זאב למשל.

גבעת זאב, הם לא הולכים לשום מקום, הם שם. הם לא יעברו לגור בתל אביב או ברעננה.

תיכף אנחנו נתייחס לזה, אבל ברמה הכוללת אנחנו לא יכולים לדעת מידע שהוא לא מגיע אלינו בצורה רשמית והצורה הרשמית היא בקשה לחיבור. כל אזרח שמבקש או לחבר דירה או להגדיל חיבור או לחבר חשמל מתקשר לחברת חשמל ואומר: אני רוצה, ואז אומרים לו אוקיי, אדוני, אתה צריך לעשות א' ב' ג', לשלם ככה, לשלוח את המסמכים האלה והאלה, טופס 4 וכן הלאה ואז אנחנו נחבר אותך. אין לי דרך אחרת לדעת.

אני לא יודע אם דיברתם על זה, אבל כשאנחנו מדברים על הפזורה הבדואית, ואת הנתונים האלה נתתי גם לחבר הכנסת עבאס וגם לשרת האנרגיה, 66% ממשקי הבית בפזורה הבדואית, ביישובים המוכרים, אינה מחוברת לחשמל באופן חוקי. 66%. זה מהסטטיסטיקות שלנו. כשאנחנו לוקחים יישוב, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש בו 10,000 משקי בית ואנחנו מחברים 3,000, אז יש 7,000 שלא מחוברים אבל מקבלים חשמל והרשת בנויה ל-3,000 כי הם החוקיים.

אנחנו צריכים למצוא את הדרך, ואני חושב שאולי החוק, חוק החשמל החדש, פותר חלק מהבעיות, אבל לא את כל הבעיות, כי גם שם יש כל מיני הגבלות וכן הלאה כדי שאנחנו נוכל לחבר. האינטרס שלנו, אני אומר את זה לחברי הוועדה וגברתי היושבת ראש, הוא לחבר את כולם בצורה חוקית, שיהיה להם מונה, שישלמו חשמל, שישלמו חיבור, זה האינטרס העליון שלנו. אנחנו מוכנים לשתף פעולה בכל דרך על מנת ליצור את זה.

מצד שני המדינה יצרה מצב שבו אנחנו השוטר של טופס 4 וכשיש שוטר שאין לו יכולת אכיפה אמיתית, אין לי יכולות לאכוף, אז מה עושים? עוקפים אותו, ואז אנחנו רואים את כל החיבורים הלא חוקיים ואת כל ההתחברות בין משפחות וחלוקה עקומה של החשמל בין הגורמים השונים ואז אנחנו נתקלים כמובן במצבי קיצון, כמו שהיה לנו בסופה האחרונה, של שבועיים מזג אוויר קר ביותר בעיקר באזור ירושלים, אנחנו נתקלים בבעיות שעלו בתקופה הזאת. אני אבקש ממשה להתייחס טיפה, גם לנגב וגם לאזור ירושלים רבתי.

קודם כל אני חייב להתייחס ולומר שאנחנו לא מכירים מספרים כאלה של שעות, אבל אני חייב לדייק את הנתונים ולעשות קצת סדר בפרופורציה. אז כמו שהסברתי קודם, צריך להבין מה הביצה ומה התרנגולת. אנחנו עכשיו מדברים ברמה של בית, ברמה של דירה, אם הוזמן לה גודל חיבור מסוים זה מה שאני יכול לתת לה. אם אחר כך הדירה הזאת פוצלה, הורחבה, בדרך כלל זה אזורים לא אורבניים, אלא אזורים כפריים, שאפשר מאחורה לבנות עוד בתים, אין לי שום יכולת, גם אם אני יודע שגרים שם שמונה או תשע דירות אני לא יכול לעשות כלום.

אם אני לוקח את זה אחורה לרשת, ואני חייב להתייחס לדברים של חבר הכנסת אייכלר, יש מקומות שאנחנו ערים לזה, כמו שאמרתי קודם, אז אנחנו מוסיפים עוד שנאים ועוד רשת, אבל זה עד הבית. ברגע שיש את האירוע האחרון של ה-26 בינואר, שכמו שהמנכ"ל אמר, אחרי שבועיים של קור ש-32 שנים לא היה, האירוע הזה היה אירוע של נתיכים, הרשת לא קרסה.

מה זה הנתיך? זה כמו אצל כל אחד מאיתנו בבית, כשיש לך עומס בחדר מסוים אז קופץ רק נתיך אחד, בשביל שלא כל הבית יופסק. זה בדיוק מה שקרה, אנחנו החלפנו נתיכים, זה היה האירוע. רשת המתח הנמוך לא קרסה, רשת המתח הגבוה לא קרסה, רוב האוכלוסייה במדינת ישראל הייתה במצב שהחורף הזה היה לה חורף יחסית שקט, עם הפרעות ממש ממש בודדות.

אני אגע למשל ביישוב שהוזכר, היישוב ביתר עלית. בשנה שעברה, בגלל התופעות שהזכרנו פה קודם, הכנסנו למעלה מ-11 או 12 שנאים בביתר, אז בחורף הגדול הזה רחוב אחד וחצי בביתר שהייתה בו בעיה וטיפלנו בה נקודתית באותה מהירות, הוספנו עוד שנאי, חילצנו עוד אירוע. בבית שמש, 150,000 תושבים, 150,000 בתי אב, בשבועיים תשעה נתיכים שנשרפו. חבר'ה, זו הפרופורציה.

איפה זה באמת קפץ באופן מאוד רציני? זה כמו שהמנכ"ל הזכיר קודם, ביישובים הערביים והבדואיים ששם התופעות הן של 60% ו-70% מהבתים שהם לא מחוברים. אנחנו לא יכולים להגיע למצב שאנחנו מחזקים את כל הרשת, והוספנו שנאים בערוער, ברהט, כמעט בכל מקום שהגענו אליו, יום ולילה, בסוף אני מגיע לבית עצמו ואני לא יכול לעשות איתו כלום כי אני עומד בפני החוק.

לכן זה הנושא של הביצה והתרנגולת וחייבים לשים פה על השולחן את הדבר שהמנכ"ל הזכיר אותו קודם, שגם החוק בתצורה שלו עכשיו הוא עם הרבה התניות, זה לא שעכשיו 150,000 יחידות דיור שנמצאות בכפרים הערבים והבדואים והדרוזים הולכים מחר בבוקר להתחבר לחשמל, יש המון התניות. יש לנו צוות פנימי בחברה שבוחן את הדברים. דרך אגב, לא הוגשה אלינו אפילו בקשה אחת בעקבות החוק החדש, אפילו בקשה אחת עוד לא הוגשה לחברת החשמל לחבר. אז רק שנבין את הפרופורציה מה יקרה באירוע.

זה מאוד מעניין מה שאתה אומר כי נדמה לי שהם צריכים הכרה. לפני שהוא מבקש הוא צריך הכרה.

צריך שיהיה תכנית מתאר בתוקף, זה חייב להיות בית שנבנה לפני 2018 ומ-2018 לא היו בו עבירות בנייה. זה אומר שהמועצה או הוועדה המקומית חייבת לתת היתר רישוי.

יש בית אחד כזה שעומד בכל התנאים.

ועל זה רבנו שבועות.

והיא חייבת לתת את האישור שלה ועל זה היא תגבה גם אגרות מאותו אחד. אבל הפתרון הוא, כמו שאמרנו קודם, פשוט להפריד, והבדיקה צריכה להיות בדיקה בטיחותית. ברגע שמגיע בניין, אתה הזכרת את זה, הרב אייכלר קודם, הרשות המקומית גובה ארנונה, מספקת מים, תקשורת אף אחד היום לא צריך שיביאו לו, כי יש את זה, נשארנו רק עם החשמל והכול בא עלינו שלא בטובתנו.

כן, אוקיי.

היו נושאים שרצית שאני אתייחס, היושבת ראש.

כן, סיפרתי על הנושא של העברת נתונים מהמשרד לשוויון חברתי, אם אתה רוצה להגיד על זה משהו. נושא כוח אדם, אם אתה רוצה להתייחס, היושב ראש והמנכ"ל. המנכ"ל התייחס, אבל אני אשמח לדעת בהיערכות מבחינת הקרן, האם אתם צופים שיהיה - - -

הוא התייחס לגבי התעריף.

כן, איך קובעים את התעריף, השאלה שלי הייתה על הקרן.

הקרן היא קרן שדירקטוריון חברת החשמל הקצה 15 מיליון שקלים מהמקורות הפנימיים של החברה, זה לא נופל על התעריף ולא על תקציב המדינה. אנחנו מעריכים שזה ייתן פתרון למקרים הקשים ביותר ולכן הוועדה תקבל מהרשויות המקומיות דרך הרווחה את השמות של המשפחות שמתקשות, הם ייבחנו על ידי הוועדה ויחליטו מה דרך הטיפול בהם כאשר הכוונה שלנו שגם יהיה שיתוף פעולה עם עמותת פעמונים לדוגמה, לתת למשפחות גם אפשרות לצאת מהמצוקה ולא רק להמשיך ולקבל סיוע.

אני לא מעריך שאפשר יהיה להגדיל בצורה דרמטית את הסכומים האלה לאורך זמן, זה 15 מיליון שקל כל שנה, זה לא חד פעמי, אנחנו נתחיל להתגלגל עם הוועדה, היא ועדה ציבורית בראשה עומדת מישהי שהיא לא חלק מחברת החשמל, אין רוב לחברת חשמל שם, חברת החשמל בסוף אחראית על הפרוצדורה. הוועדה תחליט מי יקבל ומאוד נוח לי שזה מנותק מהחברה כי אז אי אפשר יהיה להגיד שיש דברים שאינם הולמים.

ההצעה שלנו בזמנו הייתה שיהיה שיתוף פעולה עם רשות החשמל וחלק מהכסף יגיע מהתעריף כעוד נושא של רווחה שהמדינה תומכת בו וחלק מחברת החשמל. היה לאו מוחלט ממשרד האנרגיה, מוחלט, בעניין הזה בזמנו, אמרו שלא רוצים לערבב בין רווחה לבין תעריף, כי אנחנו לוקחים על עצמנו באמת טיפול במקרים הקשים ביותר. אנחנו נראה מה קורה, כמובן שבחורף זה הרבה יותר קשה כי החשבונות גדולים, אנחנו מטפלים כל הזמן במקרים קיצוניים והיום, כמו שאורן אמר, אנחנו לא מנתקים, אבל אני רוצה שאורן ירחיב טיפה גם בקשר עם הארגונים החברתיים וגם רשויות הרווחה.

הקרן הזו היא אחת מתוך סל של פתרונות שאנחנו נותנים שהם אמורים להתמקד במי שבאמת צריך. אמרתי קודם, אבל אני אחזור על זה עוד פעם, קודם כל יש לנו קשר הדוק מאוד עם רשויות הרווחה, עם אגפי הרווחה ברשויות המקומיות, אנחנו נמצאים בקשר הדוק איתם באמצעות שני עובדים שיש לנו שהם צדים ממש את המקרים הקשים, שהם מן הסתם מתגלגלים לרווחה, זה הדבר הראשון. הדבר השני הוא הרצאות וכנסים שאנחנו עושים על מיצוי זכויות מול אוכלוסיות מוחלשות, גם בשפות ברשויות המקומיות יש לנו אנשים שיודעים להסביר מה הזכויות של אנשים.

דבר שלישי זה הקמפיינים שאנחנו עושים בכדי לעודד אנשים לקבל את מה שמגיע להם והדבר הנוסף הוא כל עולם הניתוקים. צריך לזכור, ניתוק בחברת החשמל מגיע אחרי בין 120 ל-150 ימים של חוב, הוא לא אופְּס, לא שילמתי על הבית, והוא נמשך בדרך כלל בין שלוש לשש שעות, עד שמשלמים, משלמים מחברים. זה לא ניתוק לכל החיים, זה לא מוות חשמלי, או משהו בסגנון הזה. אבל מה שאנחנו עושים בעקבות הבג"צ, עוד לפני הבג"צ אגב, אתם ראיתם בשנתיים האחרונות של הקורונה, חברת החשמל מתנהגת מאוד ברגישות, אנחנו עם חיישנים כלפי - - -

החוב שלנו גדל ב-200 מיליון שקל.

כן, ראיתי את המספרים.

כן, אמרתי לה, הוא משמעותי, אבל אנחנו בעצם נמנענו מניתוק. בהתחלה גם של עסקים שסבלו, מלונות, קנטרי, כל מיני כאלה, נמנענו מניתוק. בהמשך, כשנגמר הסיפור הכלכלי הקשה, בגדול, אז חזרנו מול העולם העסקי והמסחרי ולכן גם עלינו ל-450 מיליון שקלים ועכשיו ירדנו לבערך 330-320 מיליון שקלים, אבל הפתרון פה בעולם הזה הוא קודם כל מודעות צרכנית וזה משרת את התפיסה שלך, אלון, בהיבט של חיסכון, כי גם את זה אנחנו מנסים, אנחנו לא מחנכים, כי זה חִברות יותר, זה לשנות הרגלי צריכה ברמה של תשמעו, תחשבו על החשמל שאתם צורכים.

אנחנו גם עושים תיאום ציפיות עם הציבור, שתבינו שבסופו של דבר חשבון החשמל הוא מכפלה של הקילוואט שאתם צורכים במחיר לשעה, בתעריף. לכן אנחנו רואים בחורף ובקיץ עלייה של בין 30% ל-50%, אנחנו אומרים את זה כל הזמן, בחשבונות החשמל. זה לא בגלל שחברת החשמל, המשכורות שלנו לא עולות בחורף או בקיץ, זה לא נכנס לחברת חשמל כאיזה מין, כל המחירים המנופחים, החשבונות המנופחים, או לא יודע מה שממציאים שם בכל מיני כינויים בתכניות הצרכניות, אלא יש עלייה.

אז אנחנו פועלים גם בהיבט הזה מול הציבור בכדי לחנך אותו, לחברת אותו, לצמצם צריכה או לצרוך חשמל בצורה נבונה, גם באמצעות קמפיינים, שאנחנו משקיעים שם בערך ארבעה מיליון שקלים בשנה, אבל גם באמצעות תכניות חינוכיות שלא כתבנו פה, נתיב האור, שזה גם בטיחות וגם התייעלות אנרגטית שאנחנו עושים מול רשויות מקומיות, מול ילדים והנוער שזה העתיד, ברמה הזו.

אגב, כל הדברים האלה נכנסים תחת תכנית ESG מאוד מאוד מסודרת שאושרה על ידי המנכ"ל וגם הדירקטוריון לפני פחות מחודש, משהו בסגנון הזה, שאת כל הדברים האלה אנחנו מכניסים פנימה. ודירוג ESG שלנו עולה, זאת אומרת גם שוק ההון מבין שאנחנו הולכים לכיוון הזה, ואנחנו כל הזמן יושבים ושוקדים על פתרונות נוספים. המונה החכם, אחד מהיתרונות שלו הוא למשל שאת יכולה לקבל באינטרוולים של רבע שעה פחות או יותר את צריכה החשמל שלך, מה שהיום את מקבלת פעם בחודשיים, ואז את גם יכולה להבין –

באיזה שעות הצריכה –

נכון. כל הדברים האלה אמורים בסופו של דבר לגרום לאנשים, ובדרך כלל ככל שהסוציואקונומי נמוך יותר כך גם ההבנה לגבי הצריכה החשמלית, אין מה לעשות, זה יחס הפוך, ככל שאתה יותר מתוחכם אתה מבין מה עולה יותר מה פחות, אז שם צריך להשקיע יותר בהיבטים האלה ואנחנו עושים הרבה מאוד מאמצים.

אני רוצה להעלות נושא שהועלה פה כמה וכמה פעמים, בקשר להפסקת החשמל הזאת גם, כי היו מקומות שמחמישי בערב עד מוצאי שבת לא היה להם חשמל. אני קיבלתי מהעוזר שלי - - -

גם אני קיבלתי, יש פה שמות של אנשים עם כתובות.

אנחנו נשמח לקבל את השמות.

נקבל את הרשימה.

אנחנו מסתכלים, דרך אגב, ראיתם את זה פה למטה, ב-DMS, אין מצב שקו מתח גבוה נפסק ואנחנו לא יודעים מזה. זה נרשם ואנחנו נמדדים על זה.

אני בטוחה שמבחינתכם אין מקרים כאלה, אני גם בטוחה - - -

דרך אגב, ברגע שאני מקבל ממך - - -

האזרחים שטרחו וכתבו אלינו הם - - -

יכול להיות שהם דיירי משנה של דיירי משנה אז - - -

יכול להיות.

אנחנו נקבל ונבדוק.

אבל הנושא שרציתי להעלות זה הנושא של השיח לגבי שבת. אני רוצה שתדעו את מה שאתם יודעים, עצם השימוש בחשמל בשבת, אם לא היו חולים, זקנים, ילדים, נשים בפיקוח נפש היה אסור לנו להשתמש בזה, כי תוצר שיש בו חילול שבת אסור לנו. הכוונה שאם מישהו מבשל בשבת אוכל אסור לי לאכול את זה, אז למה מותר לי להשתמש בחברת חשמל? בגלל שיש זקנים ויש קשישים ויש ילדים ויש תינוקות ויש אנשים שצריכים חמצן ולכן חובתכם וזכותכם לספק להם חשמל ובזכות הזאת אנחנו משתמשים בחשמל בשבת. זו פסיקה הלכתית מלפני 70 שנה וזה לא השתנה, ההיפך, אלא העניין הבריאותי נהיה יותר קשור לחשמל ממה שהיה לפני 70 שנה.

אז אם יש יהודי אחד או יהודייה אחד, לא משנה, אפילו ערבי, שצריך חמצן ובשבילו אתם מספקים את החשמל אני חייב לעזור לכם לעבוד בשבת ולתקן את החשמל בשבילו ואז גם לכל השכונה יש חשמל. אני יודע שיש מקומות שעדיין זה לא כל כך מובן. אז אני רוצה לציין את השיפור בחברת חשמל כל השנים ואני מזכיר את הסיפור של הקרן לסיוע.

היושבת ראש, אני רוצה לספר לך ולכם, לפני הרבה שנים הייתה אישה מחדרה עם שלושה ילדים. אורן בטח מכיר את הסיפור, אני לא יודע אם היית כבר אז, אבל בטח שמעת את זה, שבערב פסח, שני לילות לפני פסח ניתקו לה את החשמל כי היא לא שילמה פעם אחר פעם. ואז היה מנכ"ל חברת החשמל, נדמה לי שקראו לו רזון זיכרונו לברכה, באמת זכות גדולה הייתה לו, ואני צלצלתי אליו והוא אומר לי שזה סיפור שכבר באו לקראתה והכול, אמרתי לו בוא נעשה חשמל אצלה בבית היום בלילה ואחרי פסח היא תיכנס להסדיר. אם היא תעמוד בתשלומים, זה היה אז 3,000 שקל או משהו כזה, אם היא תעמוד בתשלומים מה טוב, אם לא, חצי אני וחצי אתה מהכיס הפרטי שלי ושלך, הוא אמר: קניתי את זה, וחיברו לה את החשמל באותו היום. והיא שילמה, לא באו אלינו לבקש את הערבות הזו.

היום ברוך ה' יש לכם קרן. אז לא היה 300,000 שמותר לכם לתת הנחות, אז לחברת חשמל אסור היה לתת הנחות, זה היה בחוק, היום יש לכם כבר אפשרות ולכן אני מברך על קרן הסיוע. אותו דבר לגבי העניין של השיח, גם אורן וגם אתה ועינב וכולכם, אותך לא כל כך הספקתי להכיר - - -

אתה לקחת אותי לסיור בחסידות בעלז לפני 20 שנה, פחות.

לפני 20 שנה היית כבר בחברת חשמל?

לא, הייתי בתנובה. הוא שכח, אני לא שוכח את הסיור הזה. יום שלם בחסידות בעלז, מהבוקר עד הערב.

הייתם שכנים.

היינו שכנים במחלבת ירושלים.

בטח בטח, עכשיו אני נזכר. יש שיפור גדול מאוד ביחס של חברת חשמל לאזרחים. אז העניין הזה של השיח עם הרבנים לגבי שבת, לדעתי רוב הרבנים ברוב השכונות וברוב המקרים אפשר יהיה להיכנס ולתקן גם בשבת. אתם יודעים את זה וצריך פשוט ליצור יותר קשר.

אני רוצה להתייחס לזה, אם אפשר.

אבל עוד שאלה אחת לגבי משהו אחר, לגבי תעדוף של הפסקות יזומות.

אז תן לי רק, אני חייב להגיד לך, חברת חשמל לפני חצי שנה פחות או יותר התחילה להעסיק יועץ לציבור החרדי, יש לנו בחור חרדי, בעצם הבנו שיש הרגלי צריכה שונים לציבור החרדי, מה זה הבנו? אנחנו יודעים, אבל החלטנו שאנחנו רוצים גם לתקשר את זה. אנחנו לוקחים את הציבור הזה כפרויקט שלנו כי יש לא מעט אנשים שהם עם הרגלי צריכה שונים, גם בשבת, אבל לא רק, ואנחנו עובדים מול ראשי הרשויות, אנחנו הולכים להקים פורום של ראשי רשויות מהציבור החרדי ביחד איתנו ואנחנו פועלים גם ברמה הפרסומית וההסברתית מול הציבור הזה בצורה שונה.

אגב, אנחנו עושים אותו דבר עם הציבור הערבי, יש לנו אתר אינטרנט מתורגם לערבית, יש לנו יועץ תקשורת ורשתות חברתיות בערבית, בטיק טוק בערבית. זאת אומרת אנחנו לוקחים את הציבורים האלה, הם לא מגזרים, אין מגזרים בישראל, אנחנו לוקחים את הציבורים האלה במטרה לנסות לדבר אליהם בתרבותם, בשפתם, באורח חייהם ואנחנו עושים את זה בצורה מוצלחת לדעתי, ואנחנו גם מבינים שיש באמת עם הציבור החרדי בעיה עם כניסת שבת, כי ברגע שיש עומס גדול מאוד - - -

כן, בדרך כלל שמים גם את הפלטה וגם את ה –

אז אנחנו מנסים לשדל את הציבור הזה לפרוס את ההכנות על פני כל היום כך שלא ייווצרו תקלות שיאלצו אותנו להיכנס. זאת אומרת אנחנו מנסים למנוע את הכול מראש, וגם כמובן השיח עם הרבנים.

ברוב העבודות יש פיקוח נפש. אם יש עבודות שהן באמת מיותרות אז באמת לא צריך לעשות את זה ביום שבת.

לא עושים את זה.

בדיוק, אז עבודות שאתם עושים בזמן הפסקות חשמל בוודאי שזה פיקוח נפש. לגבי ההעדפות של הפסקות יזומות, הייתי רוצה לשמוע. יש הרבה פניות שיש מקומות שיש בהם הרבה הפסקות יזומות. יש לכם איזה מדיניות?

אני פשוט נאלץ לנסוע, אני רציתי להודות לכם על האירוח, למדתי הרבה מאוד היום, תודה רבה ליושבת הראש ולצוות העבודה שארגנו את זה, גם השיח עם היושב ראש לשעבר של הוועדה, ואני מקווה שהשיח הזה יימשך.

רציתי לשאול קצת על יבוא חשמל מירדן וההסכם שמדובר על זה, כנראה זה יהיה בביקור הבא. אבל באמת השיח הזה חשוב ובהצלחה.

תודה רבה.

אני תיכף אתן למשה להתייחס, אין הפסקות יזומות, הרב אייכלר. אין כזה דבר שאני אומר שעכשיו אני מפסיק שכונה מסוימת. אנחנו עושים הפסקות בשני מקרים, האחד, כשצריך לתקן תקלה וכתוצאה מכך צריך להפסיק קטע ברשת כי העובדים לא יכולים לעבוד כשיש מתח חי, למרות שאנחנו עובדים גם תחת מתח חי, אבל זה סיפור מורכב ובעייתי ומסוכן מאוד, והדבר השני זה אם יש מחסור בחשמל. מחסור בחשמל, ברוך ה' בשנים האחרונות אין דבר כזה, לא חסר. בסך הכול כשאני מסתכל על המסך שלי שמראה כמה ביקוש וכמה היצע תמיד יש עודף של תחנות כוח שיכולות להיכנס לפעולה ולייצר חשמל.

יכול להיות נקודתית בנקודות קיצון שבהן יש עומס גבוה מאוד כתוצאה מזה שהשנאים מועמסים ביתר, בגלל תופעות כמו שראינו, אבל זה בעיקר בשנים האחרונות באזור הפלסטינאי, פחות באזורים שבהם יש ציבור ישראלי, ואנחנו עושים הפסקה לכמה שעות על מנת שבשנאי תרד טיפה הצריכה ואז מעלים אותו בחזרה. אבל זה באמת נדיר וכל ההפסקות היזומות הן בדרך כלל לצורך תיקון תקלות או שיפור הרשת או דברים נוספים.

יש גם קריטריונים לפי רשות החשמל, לפי ההנחיות של רשות החשמל בעניין הזה. משה, אם אתה רוצה לתת על זה כמה מילים.

רק לפני משה אני רוצה להגיד, יש הרבה שמועות סביב העניין הזה, אנשים לא מבינים את הסיטואציה ואז הם חושבים שיש באמת הפסקות יזומות. זה לא נכון, גם אצל הערבים אותו דבר, הציבור הערבי.

כן, הציבור הערבי בטוח שאנחנו מפסיקים יזום את החשמל, זה לא נכון.

כששומעים ברדיו שהגיעו למתח הגדול ביותר.

אין מצב כזה בשנים האחרונות. אני שבע שנים בתפקיד עוד מעט, לא היה.

חשוב מאוד שהציבור יידע.

צריך לשקם את האמון, שאני לא יודעת לשים את האצבע על איפה הוא נפגע, אבל אנחנו רואים את זה עם הערכות נוספות, אבל מרגע שהציבור, גם אולי הציבור שאייכלר מייצג וגם ציבורים נוספים, חושבים שזה הפסקות יזומות אז זה מתפתח להיות היסטוריה, ככה כותבים היסטוריה.

אבל אני חייב לציין שגם בוועדה שהיינו, בוועדת הפנים של הכנסת, אז היו"ר אמר במפורש, הוא בעצמו אמר: כל מה שחווינו, אני מבקש לא לקרוא לזה ניתוקים, היו הפרעות.

יפה.

אז בואו נעשה סדר, אנחנו כבר שנים, אני לא זוכר כבר הרבה מאוד שנים, שעשינו הפסקה יזומה בגלל, כמו שהמנכ"ל הזכיר, בגלל עומס או משהו בסגנון הזה, אבל יש לנו עבודות מתוכננות. עבודה מתוכננת זה עבודה שאנחנו עושים לשיפור רשת ודברים מהסוג הזה ששם אנחנו מודיעים מראש, מדביקים מודעות וכו' וגם זה, אף פעם לא עשינו עבודה יזומה, יזומה מבחינתנו זה מתוכננת מה שנקרא, בשבת או בחג. זה אנחנו אף פעם לא עושים. אנחנו מאוד מקפידים גם לא לעשות עבודות מתוכננות על פי חגים של האוכלוסיות השונות. אם אנחנו עובדים באזור נוצרי, באזור מוסלמי, באזור דתי, אנחנו לא עושים.

אנחנו מאוד ערים לדברים האלה, אבל הפסקה מתוכננת חייבת להיות כי אנחנו ככה משפרים את הרשת, מכניסים עוד בניין, עוד חיבור, עוד חיבור ועוד חיבור, זה חלק מהדברים. ואגב, אנחנו גם נמדדים על זה, יש לנו מדד שנקרא דקות אי אספקה בגין הפסקה מתוכננת. אז אנחנו גם נמדדים על הדבר הזה ואנחנו נותנים על זה דין וחשבון.

אנחנו חיים בעולם הפייק ניוז.

ספר לנו על זה.

כן, אנשים מפיצים את השמועות האלה ואנחנו צריכים לרדוף אחרי הזנב של עצמנו כדי להסביר להם.

היום הופצה שמועה שהחברה של הגז הרוויחה והזרימה למדינה מיליארדים, חברת לווייתן.

הזרימה מיליארדים, רק הפוך, בכיוון ההפוך.

זה מה שקיבלתי היום.

אנחנו העברנו להם מיליארדים, זה נכון.

אתה ציינת שמכרתם תחנות ועל ידי זה נכנס למדינה כסף.

לא למדינה, לציבור, זה הלך לתעריף ישר.

השאלה אם מה שקיבלתי היום זה לגמרי לא נכון?

שמה?

שלווייתן הזרימה מיליארדים השנה?

איפה קראת את זה?

בווטסאפים.

אני רק אענה לשאלה החשובה שלך לגבי ניהול החברה, כי זה עוד פעם פייק ניוז מלמעלה עד למטה. חברת החשמל בנויה, כמו כל חברה עסקית, אבל בגלל שהיא ספק שירות חיוני, בצורה היררכית מאוד, יש יושב ראש ודירקטוריון שהם אחראים על הפיקוח, קביעת האסטרטגיה ודברים נוספים, כמובן שגם תלוי במי היושב ראש. לאחר מכן יש הנהלה שבראשה עומד מנכ"ל ומנהלי חטיבות, כמו שאתם רואים פה, משה היום ממלא מקום, אורן מנהל חטיבה.

המערכת הזאת עובדת בצורה אוטומטית. תחנת הכוח לא צריכה מנכ"ל כדי לעבוד, יש לה הנהלה, יש למעלה מנהל חטיבה וזה עובד. עכשיו תמיד, אם אני לדוגמה לוקח חופש יש מישהו שממלא את מקומי בזמן החופשה כי חברת החשמל לא יכולה להיות במצב שאם יש מצב חירום כלשהו, רגעי, נקודתי, מקומי, שאין מישהו שייתן הנחיות. אם אין בעיות המערכת עובדת באופן רגיל, כמעט אוטומטי. לכן אין מצב שאני אעזוב את התפקיד ולא יהיה מישהו שימלא את מקומי שיש לו את הכישורים למלא את מקומי.

אני לא אגיד לכם שזה אידיאלי שאין יושב ראש, זה ממש לא אידיאלי, אבל יש ממלא מקום יושב ראש שהוא מנהל את ישיבות הדירקטוריון, ישיבות הדירקטוריון מתקיימות כסדרן, כל שבועיים, ועדות הדירקטוריון פעילות. חשוב לי מאוד להגיד את זה כי יש כל מיני שמועות שזה לא קורה וההוא לא קורה, זה הכול שטויות, יש תכנית עבודה שנתית שאושרה על ידי הדירקטוריון בצורה מסודרת, אנחנו עובדים לפי תכנית עבודה, גם תכנית פיתוח, גם תכנית שוטפת, בסוף העסק הזה עובד.

השבת.

היושבת ראש, אני חייב למען הפרוטוקול לצטט את הידיעה הדרמטית שהזכרתי פה: מכירות מאגר לווייתן בשנת 2021 הגיעו לסך 1.95 מיליארד דולר, זאת אומרת כמעט שני מיליארד דולר, 5% מעל התחזית של החברה. לפי ההערכות בשנת 2022 צפי גידול נוסף, בימים הקרובים יתחילו להזרים גז למצרים דרך הצינור הירדני. זאת הידיעה. שאלתי אם זה לא סיבה להוריד את התעריף אם יש פה שני מיליארד דולר.

זה שני מיליארד דולר שהולכים לכיסים של בעלי המניות של מי שמפעיל את המאגרים האלה, לחברת שברון וחברות אחרות.

אתה מכיר את הידיעה הזאת?

המספרים עושים שכל, אני יודע כמה אנחנו שילמנו ללווייתן, די הרבה השנה, אבל לווייתן בגדול הוא מאגר שחלק גדול מהתפוקה שלו הולכת ליצוא, לירדן ולמצרים. אנחנו צריכים לדאוג שלא יהיה מחסור בגז לישראל, זה סיפור אחר.

אבל אני זוכר את המאבק הגדול על המחירים שהחברות האלה מפרישות למדינה, נדמה לי ש-50% לפחות, אפילו יותר, הולך למדינה.

כן, אבל אחרי שהם מכסים את ההוצאות שלהם.

זה מכירות, זה לא רווחים.

טוב, רק אמרתי את זה לצורך הפרוטוקול.

כן. המנכ"ל, אתה רוצה להגיד עוד משהו? אם לא, אני מסכמת ונגמר זמננו.

לא, אני סיימתי.

טוב, אז קודם כל שוב תודה לכבוד המנכ"ל, תודה לחבר הכנסת הרב אייכלר, לצוות הוועדה בהנהלת אתי ולמי שהיה איתנו גם בשעות המוקדמות יותר של היום מחברת החשמל.

אני אתחיל מהסיפה של דבריך, השבת לשאלתי לגבי נושא ניהול החברה, אני כן מוצאת לנכון להגיד בפורום הזה שניהול חברה בסדר גודל של חברת חשמל עם ממלא מקום יושב ראש וממלא מקום מנכ"ל זה לא ניהול תקין. אנחנו רואים מה קרה לנו בארגונים גדולים אחרים בהם היה ממלא מקום לאורך זמן, לדוגמה המשטרה, ואיך הדברים התגלגלו ואולי עדיין מתגלגלים, ואם אפשר לקרוא למי שצריך למנות שימנה אז להתמודד עם זה ולמנות.

תודה על הסקירה המעניינת. מבחינת הנושא שבעיניי הוא המשמעותי ביותר, בעקבותיו ביקשנו לקיים את הישיבה הזאת, וזה הפסקות החשמל הממושכות. אז כנראה שיש איזה שהוא פער במידע בין מה שקיים אצלכם לפניות האזרחים שמגיעות אלינו, בסוף מדובר על אזרח שנמצא בבית ספציפי וחווה את זה כ-11 שעות או 20 שעות או יותר מכך. אנחנו נמשיך להיות מאוד רגישים לדבר הזה, אני שמחה שגם אתם רגישים לזה ונעקוב אחרי זה יחד.

אנחנו מזמינים, אני בטוחה שגם חבר הכנסת הרב אייכלר וגם אני וגם חברי הוועדה, את הציבור לפנות אלינו במקרים שבהם יש הפסקות חשמל מתמשכות והם חושבים שקיבלו מענה לא מספק, קודם כל כמובן לפנות למוקד 103. זה היה מאוד מרשים הביקור היום, לדעת שעובדים במוקד גם מהבית, גם נשים חרדיות, גם בשפה הערבית ובשפות נוספות, אז כמובן קודם כל לפנות למוקד 103.

לא, קודם לדיגיטל, אחרי זה למוקד.

לדיגיטל, נכון, מי שיכול ויש לו את האוריינות הדיגיטלית המתאימה אז כמובן קודם כל בדיגיטל. מהפכת השירות, כולל הפיילוט שאני מכירה מנהריה, יישר כוח, אני מקווה שזה יצליח, גם אחרי זה אנחנו נעקוב כי אנחנו כן בסוף חוששים לאותה אוכלוסיית קצה שייקח זמן להטמיע את זה, כך שיידעו להשתמש. טוב שהיום לא מנתקים מחשמל, אבל בכל זאת לראות שהדברים לא נופלים בין הכיסאות בגלל שמישהו לא הצליח לקבל שירות בעמדה הדיגיטלית, אז שלא אחר כך יסתבך בכל מיני הליכים לא רצויים.

והדבר האחרון שאני רוצה להתייחס אליו כנושא שאני קוראת לציבור, הנושא של ההתייקרויות. אולי כדאי לפרסם את הנושא של הקרן לסיוע. אני לא יודעת אם לפנות לציבור הכללי או למחלקות הרווחה ברשויות המקומיות, אבל כן למצוא את הפרטנר, אני חושבת שהשלטון המקומי יכול להיות פרטנר מצוין לעניין הזה וכן נעקוב יחד איתכם. אתם אומרים שה-15 מיליון האלה מוקצים למקרי הקצה. לצערי אני צופה שהשנה יהיו הרבה מאוד מקרי קצה כאלה, האחריות היא שלנו, של הממשלה, של הקואליציה, של הכנסת, אבל אני רואה בכם שותפים לראות שכן אזרחי ישראל יוכלו להתמודד עם המשבר הזה.

לקחתי על עצמי לבדוק את העניין של העברת הנתונים מהמשרד לשוויון חברתי בדגש על האזרחים הוותיקים בגילאי ה-80 פלוס, לא כל מי שהוא אזרח ותיק, אבל יחד איתכם, אני מבינה מאורן שאנחנו מדברים על 80 פלוס, יכול להיות שצריך לדייק את זה וזה 75 פלוס, 78 פלוס, מה שאתם תגידו, מה שאתם מכירים מהמומחיות שלכם בנושא. הנושא שהעלה חבר הכנסת אייכלר על פיצול דירות והנושא של הפרדת טופס 4 מחברת חשמל, אלה נושאים שלנו להמשך בדיקה.

הרב, אם אתה רוצה להוסיף משהו, ואם לא, אז הישיבה נעולה. תודה רבה לכולם.



הישיבה ננעלה בשעה 15:06.