פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



25
ועדת החינוך, התרבות והספורט
08/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 109
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ז' באדר התשפ"ב (08 בפברואר 2022), שעה 13:00

סקירת שר התרבות והספורט על פעילות משרדו

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
סימון דוידסון
אלון טל
אמילי חיה מואטי
יוסף שיין

מופיד מרעי
רם שפע

שר התרבות והספורט חילי טרופר

אריק קפלן - נשיא ומנכ"ל, התאחדות "אילת"

דוד קיגלר - מנכ"ל, תיאטרון אורנה פורת

ענבל ג'וריני - סגנית יו"ר פורום העצמאים, ההסתדרות החדשה

עמרי שלמון - מנכ"ל, המועצה לשימור אתרים

יהודית גידלי

אסתר מימון


סקירת שר התרבות והספורט על פעילות משרדו

צוהריים טובים, אני שמחה לפתוח את ישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת. היום יש לנו דיון מיוחד, שר התרבות והספורט חילי טרופר נמצא איתנו היום, על מנת לתת לנו סקירה נרחבת על פעילות משרדו. זה הזמן שלנו כוועדה גם לשאול אותו שאלות, ולעבור לאותן תוכניות, גם עבר וגם עתידיות, שהמשרד עמל עליהן למעשה.

קודם כול, שר התרבות והספורט, תודה רבה שהגעת אלינו, אנחנו מאוד מאוד מעריכים את זה ושמחים לראות אותך כאן. מתקיימים לא מעט דיונים, גם בנושא תרבות וגם בנושא ספורט, ואני רוצה קודם כול להודות לך ולצוות הנהדר שיש לך על שיתוף הפעולה שיש לנו כאן בוועדה וללא עיכובים נוספים. אני אשמח שתציג בפנינו את הדברים.

בשמחה. שלום לכולם. קודם כול, תודה לחברת הכנסת השכל, יושבת-ראש הוועדה, לא רק על המפגש היום, אלא על שותפות. בסך הכול יש הרגשה שעובדים טוב ביחד וכבר הספקנו לעשות לא מעט דברים, ויש עוד הרבה דברים בקנה, אז שרק ימשיך כך.

אני מציע שאני אתן סקירה – יש לנו מצגת – אני אעשה את זה ממש ב-brief, כמובן מי שירצה אחר כך לעיין יותר במצגת - - -

היא נמצאת באתר, יש לחברי הכנסת.

מעולה. ברשותך אני ארוץ על זה, ואני מציע שבמקומות שיותר מעניינים אותך או מי שפה בזום - - -

חבר הכנסת שיין.

הוא שותף בתרבות בעיקר, אבל אני מתחיל בספורט. יוסי, סליחה.

אני לא רוצה כבר לתת לו מחמאות.

לא, לא. אל תיתן זה מסוכן...

אבל כולם יודעים. במקרה של השר טרופר, כולם יודעים.

תודה רבה. אנחנו נשתדל לרוץ. אנחנו מתחילים בחזון. אנחנו ניסחנו לעצמנו את החזון ומתוך זה גזרנו את כל המטרות. אני מתחיל משם, גבוה, כי אני חושב שזה יעזור לנו להבין את ההקשר של הפעולות עצמן.

החזון של המשרד הוא שהספורט בישראל יהווה מקור לגאווה לאומית ומודל למצוינות, תוך שמירה על שוויון הזדמנויות והוגנות בספורט. שמנו גם את העניין של המצוינות, אבל אנחנו חושבים שברמה הערכית צריכה להיות לכל ילד בכל מקום הזדמנות, לא משנה איפה הוא נולד, מה עושים הוריו, כמה רחוק מהמרכז הוא גר, ויש לנו במובן הזה לא מעט אתגרים וכאבים ואנחנו עובדים עליהם.

גאווה לאומית – כולנו חווינו את זה עכשיו אחרי האולימפיאדה האולימפית והפאראלימפית, ראינו את העוצמה – הספורט הרבה פעמים יכול להיות הדבר הכי יפה שתופס את הכותרות הראשיות, כל הספורטאים המדהימים שלנו; קידום חברתי, דיברתי על זה.

אתמול בלילה, רק שתדע, בשעה 24:30, העברנו את החוק שיזמתי לפטור ממס של כל הספורטאים זוכי המדליות וגם באליפויות העולם. עם עוד כמה חבר'ה בכנסת עשינו מהלך שעבר בקריאה השלישית אתמול בערב.

נקווה שהנבחרת האולימפית שלנו באולימפיאדת החורף יביאו לנו גם כן גאווה ומדליות.

דיברנו על הגאווה הלאומית. על קידום חברתי דיברנו. הזדמנות להנחיל הרבה ערכים – ספורט במקומות היפים שלו זה דבר שנותן מקום לילד. יש כאלה שלא מוצאים את עצמם בבית ספר, מוצאים את עצמם במגרש, ערכים של עבודת צוות, של עבודה קשה. כל מיני דברים יפים קורים שם; פיתוח אישי – ילדים מוכשרים שיוכלו לממש את עצמם; ובריאות. ספורט זה דבר בריא.

הכול ממש בכותרות ונתעכב איפה שתרצו. מהלכים אסטרטגיים בספורט: מתקנים. תוכנית המתקנים נגמרה כבר לפני שנתיים בגלל תופעת מערכות הבחירות החוזרות ונשנות. לא נבנתה תוכנית מתקנים. סיימנו. גם סיימנו מהלך של הערות ציבור. עכשיו מתקנים את הכול וזה יצא בשבועות הקרובים. יש תוכנית מתקנים בישראל לעשור הקרוב. אנחנו יודעים מה נבנה, איך נבנה. אגב, הכול כעיקרון אנחנו עושים יחד עם השטח. ישבו עם כל איגוד בישראל, מיפו את הצרכים שלו. כמובן צריך להגיד שאין תקציב לכל מה שהיינו רוצים. הכנו ממש תוכנית אופטימלית, אלמלא הייתה מגבלת כסף מה היינו בונים, ואחר כך בנינו סדרי עדיפויות אל מול התקציב הקיים. אנחנו יודעים מה נבנה בספורט ההישגי, מה נבנה בתחרותי ומה נבנה בקהילתי.

יש תוכנית קצת יותר מפורטת בעניין הזה?

כן, יש תוכנית מפורטת, היא פורסמה לפני שלושה שבועות להערות ציבור, הכול נמצא ונוכל להעביר אותה למי שירצה, ממש כמה מתקנים נבנה בכדורגל, בכדורסל, בטניס – בכל תחום שרוצים. אנחנו לא יודעים איפה נבנה אותם כי הכול זה קולות קוראים שוויוניים שאנחנו מוציאים ורשות יכולה לגשת או לא לגשת, כשאחר כך יש ניקוד על פי סוציו-אקונומי, על פי מי שכבר קיבל בעבר מתקנים, שהוא בעדיפות שנייה לעומת מי שאין לו בכלל מתקנים. כמובן יש את תוכנית החומש, שאני מניח שנדבר עליה, לחברה הערבית שנותנת עדיפות לבניית מתקנים ובכלל לפעילות בחברה הערבית.

שר התרבות והספורט, עלתה פה נקודה, כשדיברנו על המתקנים, שהועבר תקציב לחלק מהרשויות לבניית מתקנים, אבל הרשות עצמה לא בנתה. היא לקחה את הכסף ולא בנתה? איך אתם בודקים שבמכרז הדבר הזה לא יקרה שוב, ואותן רשויות ש"פשעו" בעבר מבחינת הילדים, מבחינת הספורט הישראלי, לא ייכנסו עוד פעם למכרזים ויעשו את הדבר הזה שוב?

קודם כול, אף אחד לא מקבל את הכסף, הוא מקבל הרשאה. הכסף עובר רק אחרי ביצוע. צריך להציג קבלות על פי אבני דרך מאוד מסודרות, כך שהכסף הציבורי לא נלקח. אבל מה שאת אומרת הוא בהחלט נכון, כי הוא משעבד לי כסף שאני לא יכול לחלק לאחרים. לפעמים אנחנו מוצאים רשויות שקיבלו הרשאות כאלה עוד לפני שנים רבות, שזה היה בטוטו, מחזיקים איזה צעטלה, בגלל זה אני לא יכול לתת כסף למישהו אחר. לכן הקשחנו מאוד, לא כל הרשויות אוהבות את זה, ובשלטון המקומי בטח ירצו להתייחס לזה מהצד שלהם. הקשחנו והגבלנו מאוד כמה זמן רשות יכולה להחזיק הרשאה, ואם עובר הזמן הזה, אנחנו חולטים לה את ההרשאה, מחזירים את זה למאגר הגדול, ויכולים לחלק את הכסף מחדש.

מועדוני ספורט – למדנו שבעולם יש את התופעה שנקראת "מועדוני ספורט. זו תשתית חזקה מאוד, יש אותה גם במספרים אחרים בעולם וגם ביציבות הרבה יותר גדולה בעולם. בישראל זה לא עובד מספיק טוב, לכן אנחנו רוצים ממש לעשות מועדונים רב-ענפיים. לדוגמה בבאר שבע, כדי שהיא תהיה יותר חזקה, במקום אגודה קטנה של כדורסל, כדורגל, כדורעף וכו', מועדון רב-ענפי אחד. קודם כול, זה חוסך בהרבה תקורות של מנכ"ל וכו', ודבר שני, אנחנו נעביר כסף למועדונים רב-ענפיים כאלה כדי שייקחו פיזיותרפיסטים ופסיכולוג ספורט וכל מיני דברים כאלה, כדי לייצר תשתיות הרבה יותר עמוקות.

מאמנים זה ערוץ מרכזי שלנו. אני בא מעולם החינוך, ובחינוך תמיד אומרים שאיכות התלמיד אף פעם לא תעלה על איכות המורה. בסוף אם נכנס לך מורה בינוני לכיתה, הסיכוי שהתלמידים יצאו מצוינים הוא נמוך מאוד. אותו דבר בספורט, צריך מאמנים מעולים , אנחנו מאוד מאוד משקיעים בזה, יש תוכנית שלמה של מאמנים וחוק המאמנים – אני מקווה מאוד שהרבה בעזרתכם – לא במושב הזה, אני מניח שבמושב הבא אנחנו נביא אותו. אנחנו רוצים לקדם אותו. אני מניח שנצלול לתוכו כשהוא יגיע לפה, אבל הוא בונה דרגות באימון. אנחנו נסבסד מאמנים שילכו לפריפריה החברתית והגיאוגרפית. השקעה גדולה במאמנים, השקעה גדולה בספורטאי העילית.

אני רק אציין ואולי ככה גם נוכל לפתוח את הדלת לסוג של שיתוף פעולה בעניין הזה. כן התקיים כאן דיון בעניין ההשכלה הגבוהה, ודיברנו גם מול המל"ג על מנת לפתוח ממש תואר במקצוע אימון ספורט. אנחנו מבינים שבהמון מדינות שבהן זה מתפתח, למעשה יש ממש תואר באוניברסיטה למי שרוצה ללמוד את מקצוע הספורט ממש לעומק, זה נותן גם את המעמד, גם את התחושה, גם את הכבוד הראוי לאותם מאמנים.

מעניין מאוד. שווה לגמרי לבחון שיתוף פעולה בחוק הזה שממילא אמור להגיע, גם אם לא במסגרתו אז לידו, אני לגמרי פתוח לעניין הזה.

ספורטאי העילית – דיברנו כמה הם מביאים גאווה לאומית. השקעה גדולה מאוד להגיע לחבר'ה שבטופ של הטופ, וגם שם אני אומר שיש פחות מדי ייצוג לפריפריה החברתית והגיאוגרפית, ובכלל אין ייצוג. צריך להגיד בכאב, לחברה הערבית, הרי סטטיסטית זה לא הגיוני – אין הרי ילדים או צעירים או צעירות פחות מוכשרים בחברות האחרות – כנראה יש להם פחות הזדמנויות. לכן ממש הגדרנו את זה כיעד איך גם מהחברה הערבית וגם מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל יהיו לנו גם ספורטאי עילית.

אני מראש מתנצל, כי אני מתחיל בוועדת המשנה שלי ב-01:30 - - -

לכל חברי הכנסת אני אומר מראש: זה לא מעליב אותי, אני יודע שיש לכם 7,000 ועדות במקביל, כל אחד מתי שהוא רוצה, שילך.

דווקא אני רוצה לשבח אותך - -

תודה.

- - גם על הדרך, גם על העשייה ועל הרגישות שלך, במיוחד למגזר הלא יהודי, המגזר הדרוזי, הערבי. אנחנו מדברים הרבה. אצלי בוועדה לפיתוח היישוב הדרוזי והצ'רקסי יש תיאום של יום כזה לראות איפה אנחנו עומדים מבחינת מתקנים.

נקודה מאוד מאוד חשובה שעלתה כאן זה ניצול תקציבי. שרן, את העלית את זה. האם יש מצב שרשות מקומית – ואני בא מהשלטון המקומי – יכולה לקבל כסף ולהעביר אותו למקום אחר? צריך לבדוק, לא בטוח שזה קורה. איפה הבעיה? הבעיה שלא מקבלים היתרים, ואז הזמן לניצול התקציבי נסגר. לדוגמה מגרש כדורגל בחורפיש, כולם מתעסקים בו. הגשנו את התוכנית, לא קיבלו את ההיתר כי שינו את התוכנית, ואז פג תוקף הקול קורא, ואז צריכים לחכות לקול קורא הבא. הבעיה המרכזית היא בתכנון, ברגע שיש תכנון, יש תקציבים. במשרד התרבות מתוקצבים כמעט כל מתקני הספורט, לכן התכנון חשוב. אני אומר את זה כל הזמן, אני עובד על זה, אני עם היד על זה, כדי להשלים את התכנון, כדי ליישם את מה שחילי ומשרד התרבות והספורט עושים.

יש עוד מתקנים שצריכים לקבל גם את החיזוק, כמו מרכז הטניס למשל בסאג'ור. יש מרכז טניס לכל המגזר הדרוזי בסאג'ור, הוא גם אזורי, אבל הוא לא מתוקצב. אנחנו צריכים ללכת ולראות איך אנחנו מתקצבים את המתקנים האלה.

החשיבות של הפעילות התרבותית ופעילות הספורט במגזר הערבי, ועכשיו אמרתי את זה בוועדה לפניות הציבור, ככל שאנחנו מנגישים אפילו בשידורים, לא בכסף, לאוכלוסיות החלשות במצב סוציו-אקונומי נמוך, ככל שאנחנו מכניסים להם גם תרבות וגם ספורט, אנחנו מורידים את רמת האלימות. זה הרווח הנקי. אנחנו מורידים את רמת האלימות ומעלים את איכות המחיה.

אני אגיד בהקשר הזה ובכלל, שהדבר החמישי הוא רוחבי, הוא רץ לאורך כל פעילות המשרד, הנושא של שוויון הזדמנויות. גם הגדרנו נשים, בעיקר בספורט, ששם יש הרבה פחות ספורטאיות מספורטאים. על חיזוק הפריפריה דיברנו לא מעט, אני מניח שנדבר על זה. החברה הערבית, מה שמופיד דיבר עכשיו. אגב, זו הפעם הראשונה שמשרד התרבות והספורט נכנס לתוכנית החומש לחברה הערבית בתקציב מאוד מאוד גבוה, מיליארד שקלים בסך הכול ממשאבים שלנו, ממקורות של משרד האוצר, ושילוב של אנשים עם מוגבלות. עושים את זה אגב דרך מקדמים. אם יש לך ספורטאית, היא תקבל מהמדינה יותר כסף מספורטאי. אם יש לך ספורטאי עם מוגבלות, הוא יקבל יותר כסף מהמדינה מאשר ספורטאי.

ואם אנחנו מדברים על נשים ספורטאיות במגזר הערבי זה על אחת כמה וכמה מאתגר עוד יותר.

יש כפל מבצעים אצלנו.

יש כאלה אלופות אפילו.

מדהים. צריך עוד.

קודם כול, בתוכנית החדשה, במבחן האיגודים והאגודות שהעברנו, המקדם על ספורטאית הוא פי שניים מספורטאי. אני אעשה את זה פשוט. הרי אני מתקצב מועדון, מתקצב אגודה, לא מתקצב לספורטאי ספציפי. ספורטאי מקבל שקל מהמדינה, ספורטאית תקבל שני שקלים. חוץ מזה יש את תוכנית החומש לחברה הערבית שמריצה שם מיזמים, ואז היא יכולה לקבל גם מפה וגם מפה.

עיקרי העשייה בשנת 2021 – לא ניכנס לכל הפרטים – בנינו מתקני ספורט בהיקפים שלא היו אף פעם, כמעט חצי מיליארד שקל של הרשאות שהוצאנו. על האולימפיאדה הפאראלימפית והמשחקים האולימפיים דיברנו לא מעט. אותו גיבוש מבחן חדש לאיגודים והאגודות, כשהמטרה שלו היא לתרגם את תפיסת העולם לחלוקה התקציבית. בסוף זו הדרך לבטא סדרי עדיפויות. אמרתי למשל שספורטאית מקבלת פי שניים מספורטאי, זה ייכנס ל-2022. ספורטאי עם מוגבלות מקבל מקדם יותר גבוה מספורטאי רגיל וכדומה.

לעניין המתקנים, עוד טענה שעולה פעם אחר בוועדה זה שיש השקעה אדירה בכדורסל, בכדורגל, בכדורעף הרבה פחות. בעיקר בכדורסל ובכדורגל, והמון איגודים אחרים שמבחינת המתקנים מרגישים מאוד מאוד מוזנחים או שאין בהם מספיק השקעה, החל מספורט שאומנם אנחנו רוצים לקדם, ואולי יש בו הרבה פחות שחקנים, אבל אנחנו גם רוצים - - -

ענפי ספורט.

נגיד איגודי השחייה, ענף השחייה.

טניס. אל תשכחו את הטניס.

גם הטניס. ניקח משהו שאולי הוא בקיצון ואולי יש בו מעט מאוד משתתפים, שנקרא "הרוגבי הישראלי". למיטב ידיעתי הם צריכים ללכת ולהתחנן בשביל פעמיים בשנה לעשות את האליפות שלהם פה בישראל. ספציפית הם, הם אומרים שפעמיים בשנה בסך הכול צריכים מגרש, סוג של אצטדיון, והם צריכים להתחנן. לא מוכנים לקבל אותם באותם מתקנים, אומרים שהם יהרסו את הדשא. בכל פעם טיעון אחר, ולספורט הזה קשה מאוד להתקיים משום שאין לו סוג של מתקן. איזה פתרונות אתם נותנים?

תיכף אני אגיד משהו כללי על המתקנים כי זה אין-סופי כמה שאפשר לדבר על זה. כשהטוטו בנה את המתקנים, בנו בשנה בהיקף של 160-120 מיליון שקל בשנת בשיא. משרד התרבות והספורט בנה בשנה האחרונה בכמעט חצי מיליארד שקלים. כלומר, היקף הבנייה גדול, וצריך להגיד פה מילה טובה לשר האוצר שבתקציב עכשיו העלה את תקציב המתקנים ונוכל לבנות יותר. ועדיין אחרי כל זה, הפער הוא אדיר. אגב, הכאב הכי גדול הוא באולמות ספורט. פעם בבתי ספר עד אמצע שנות ה-90 הייתה חובה לבנות אולם. הפסיקו עם הדבר הזה לפני 27 שנים, רשויות חזקות בונות לבתי הספר שלהן.

היכן מתקיימים שיעורי הספורט?

בחוץ, גם בשמש וגם בגשם.

קירוי שמים להם בחוץ. גם על זה קיימנו דיון. יש חוסר לדעתי של 2,000 מגרשי ספורט בבתי ספר.

2,500 בבתי ספר כבר חסרים, ועכשיו ממשיכים לבנות בבתי ספר. הייתה לנו פגישה גם אצל שר האוצר, גם שרת החינוך. הרי בסוף, כשאתה בונה אולם, אתה מרוויח פעמיים, בשעות הבוקר תלמידים ואחר הצוהריים הקהילה, ויצרו פער אדיר. אני אומר בהקשר של המתקנים שזה כאב מאוד גדול. כמעט כל מי שיבוא ויגיד לכם: חסרים לי מתקנים, צודק, אלא שאנחנו במשרד הספורט חייבים לתעדף, כי אין לנו להכול.

אלון הזכיר את הטניס, דווקא בטניס אין בעיה גדולה של מתקנים, יש שם בעיות אחרות, אנחנו בתקופה לא טובה של ענף הטניס, מנסים לשקם. לעומת זאת בכדורסל יש את הפער הכי גדול, לא בנו - - -

הפער הכי גדול? מהטענות שאנחנו שומעים ההשקעות הכי גדולות הן בכדורסל ובכדורגל.

קודם כול, זה הענפים הכי גדולים, זה תנועות הנוער הכי גדולות בישראל. אנחנו מדברים על עשרות אלפים. אני לא מדבר אתכם על הקהילות שאוהבות לשחק באולם. ילדים ונוער וליגות זה המספרים העצומים שיש, אבל גם שם הפער הכי גדול. אנחנו מנסים להדביק את הפער. אנחנו כן בונים. נגיד דיברת על שחייה – שוב אמרתי, התהליך של בניית תוכנית למתקנים, ישבנו עליו עם כל איגוד – בפעם הראשונה ייכנסו בתוכנית המתקנים החדשה, זה בפנים, אנחנו הולכים לבנות בריכות שחייה. אנחנו יודעים שיש פער אדיר. היום יש בריכה אחת שאפשר לקיים בה תחרות, בווינגייט, היא הופכת צפופה. זה שחייה, זה כדור מים, שחייה אומנותית – זה הרבה מאוד תחרויות. אנחנו מכירים את הפערים, פרסמנו את התוכנית, היא תצמצם את הפערים, היא לא תסגור אותם.

הגדלנו מאוד את תחרויות הספורט הבין-לאומיות השנה. היו פה הרבה מאוד תחרויות ספורט בין-לאומיות. הייתה תקופה שישראל גם הייתה מקום מאוד מאוד ירוק, אז היא הייתה אטרקטיבית, וגם השנה. אנחנו חושבים שיש לזה הרבה מאוד רווחים – שם את ישראל על המפה הבין-לאומית, נותן קרדיט לספורטאים שלנו, מכניס כלכלה פנימה. ב-17 לחודש יש תחרות הגראנד סלאם של הג'ודו, שוב בתל אביב, מאות ספורטאים שבאים עם המשלחות שלהם, הרבה מלונות בתל אביב ייהנו מזה, זה טוב לכלכלה.

מבחינת התחרויות שמגיעות לכאן, האם מצאתם סוג של מנגנון שנותן את אותו תקציב לפני התחרות? זה גם משהו שפעם אחר פעם חוזר שראשי איגודים משלמים על ההכנות, על המלונות, ממש מוציאים מכיסם הפרטי לפעמים סכומים מטורפים, כדי להביא לפה תחרויות אירופיות וכו', ואחר כך מתעכבים מספר שנים עם התשלום חזרה.

אני לא מכיר מספר שנים. השיטה שזה עובד – יש קול קורא שוויוני, כל איגוד רשאי לגשת, זה לא משנה אם הוא בשיט, או בג'ודו, או בכל ספורט אחר. הוא מגיש את הבקשה שלו. בדרך כלל אנחנו נותנים שם בין מיליון לחמישה מיליון, זה לא מעט כסף שהמדינה שמה על התחרויות האלה. התשלום לא יכול להיות מראש, לפעמים בתחומים אחרים יש הקדמת מימון כדי לסייע, אבל אין דבר כזה, בדיוק דיברנו על זה קודם, תחשבו שהייתי משלם על כל הכספים של אותם מתקנים שלא נבנו. הממשלה לא יכולה לתת כסף מראש. אם הפעולה בוצעה ואפשר להראות חשבוניות, על פי אבני הדרך, אנחנו משלמים. אין דבר כזה של שנים. אני גם לא מכיר עיכוב מאוד ארוך, אבל כמובן אם יש, ויש תקלה אצלנו, שאותו איגוד יפנה אליי ונראה למה לא שילמו לו. הרבה פעמים אתה מגלה שלא שילמו לו כי הוא לא הציג חשבוניות, כי הוא לא עשה את זה על פי הסכם, לא במינהל תקין, כי הוא סידר מקורבים. אני לא מאשים כללית, אני אומר שאם הכול עבד כמו שצריך, הכסף יעבור. הקול קורא בשנה האחרונה, בקורונה, גדל כמעט ל-45 מיליון שקלים שהמדינה שמה, כדי להביא את אותן תחרויות לארץ.

וינגייט – אנחנו בונים אותו כבית הלאומי של הספורט. בשנה האחרונה עברו חמישה איגודים נוספים לתוך וינגייט. אנחנו רוצים להפוך אותו למרכז הגדול של ישראל. אנחנו - - - שם מבנה רב-תכליתי בהיקף של 150 מיליון שקלים ועושים הרבה מאוד הנגשה ושיפוצים אחרים בעוד 50 מיליון שקלים.

כמובן שמרנו על הספורט חי וקיים בתוך הקורונה, שנתיים מאוד מאוד קשות. אני מאוד מאוד גאה בכך שגם בגל הרביעי וגם בגל החמישי הספורט בישראל לא נסגר, אפילו לא ליום אחד. זו אמירה ערכית על החשיבות של הספורט בישראל, ועל זה קרדיט לממשלה ששמרה על זה.

דיברנו על האסטרטגיה של הספורט שהשקענו ודיברנו על תוכנית החומש לחברה הערבית, פעם ראשונה אנחנו בפנים. הרבה מאוד צמצום פערים.

מהלכים מרכזיים לשנת 2022 – דיברנו על מאמנים, דיברת גם את שרן לבדוק אפשרויות לשילוב, חוק המאמנים, תוכנית המאמנים. על מתקנים דיברנו פה הרבה, הגדלנו את זה וסיימנו את תוכנית העשור למתקנים. ספורטאי עילית, אמרנו שאנחנו רוצים להביא את זה מקהלים יותר רחבים, רוצים להשתפר שם, מקימים יחידה לעיטוף וטיפוח ספורטאים צעירים. כולם מכירים את הסיפור של אבישג סומברג בטקוואנדו, שהיא הייתה כישרון מאוד מאוד גדול, וזה נפל על ההורים. אנחנו לא רוצים שזה יהיה ספורט רק לעשירים, ולכן את אותם כוכבים – לא נוכל לממן מספרים גדולים, אבל אנחנו בונים יחידה שתאתר את אותם כוכבים, ואותם אנחנו כמובן נסבסד כל הדרך למעלה.

העברתם בלילה את החוק של סבסוד. הוא גם דרך לטפח ספורטאים הישגיים, לא לוקחים מהם את המס.

את העילית שבעילית.

מועדוני ספורט – הקמה לראשונה בישראל של מועדוני ספורט.

מהלכים מרכזיים נוספים זה כמובן תוכנית החומש בחברה הערבית, דיברנו עליה.

קידום נשים בספורט – זו אמירה מאוד עקרונית שלנו, דיברתי על זה, הדרך שספורטאית תקבל יותר מספורטאי.

מניעת אלימות בספורט – בשבועות הקרובים, אני מניח שגם על זה יהיו דיונים בוועדה, אנחנו מסיימים תזכיר חוק יחד עם משרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים. זו הזדמנות להגיד להם תודה. פעם ראשונה ששלושת המשרדים עובדים ביחד נגד האלימות בספורט. בפעם הראשונות צפויים להיות קנסות מנהליים בספורט, בפעם הראשונה נגדיל את ההרחקות לזמן ממושך יותר למי שנהג באלימות. היחידה המשטרתית שטיפלה בנושא תחזור לפעול ועוד כמה וכמה פעולות. אני לא נכנס לדברים הקטנים, זה בגדול על הספורט.

אני אעשה סקירה מהירה על התרבות, ואז אני מניח שיש פה חברי כנסת שרוצים להמשיך הלאה, אם ירצו להתייחס, ואיפה שתרצו, נעמיק כמובן.

בתרבות ניסחנו את החזון – תרבות, מורשת וחיי רוח מגוונים ומונגשים לכל, אשר מבטאים את המשותף לצד הייחודי של כל קהילה, ומהווים מרכיב מרכזי באיכות החיים בישראל ומחוללים שינוי חברתי.

אנחנו חושבים באופן פרדוקסלי שדווקא מעמד התרבות בשנתיים האחרונות עלה בישראל. אני לא אומר את זה כדי לטשטש את הכאבים של השנתיים האחרונות. עולם התרבות נפגע קשות בשנתיים האלה של הקורונה. אני חושב שעד שאתה לא מאבד משהו, אתה לא מבין כמה זה חסר, ופתאום הישראלים הבינו מה זה חיים בלי הצגה, בלי מופע מחול, בלי סרט, בלי שיר, בלי מופע. כמו שאמרתי על הספורט, התרבות לא נסגרה בשני הגלים האחרונים, אפילו לא ליום אחד מבחינת הממשלה. זה נכון שעולם התרבות, פחות בספורט, חווה בהמון מובנים סגר דה-פקטו, ולכן לשמחתי הגענו להסדרים עם משרד האוצר על סיוע, לפחות לתרבות הנתמכת, ואנחנו מקווים שגם תהיה תמיכה בתרבות "המסחרית" מה שנקרא, אני מניח שעוד נדבר על זה פה. וכן, זה שם את התרבות במקום חזק בישראל, מרכזי. יוסי בתחומו עובד על זה הרבה, ובכלל הממשלה הזאת - - -

אולי אני אגיד מילה לפני שאני הולך. אני ממש מצטער שקבעו לי פגישות.

אני אומר שוב: תרגישו כולם בנוח.

בסיוע חילי טרופר, שר התרבות, והרצון הטוב, ומתוך הבנה לנושא התרבות – הקמתי את השדולה להפצת תרבות ישראל בעולם – כמו שיש Goethe Institute, British Council, כל הדברים האלה, ויש אומנים, הגיעו לפה סופרים, אנשי מחול ואנשי תיאטרון, כולם צמאים כי התרבות הישראלית היום מהדהדת בכל העולם, היא פשוט מהדהדת והצלחותיה פנומנליות, לא צריך להסביר פה, ושר התרבות נותן את הטון היום כי לדבר הזה יש משקל סגולי. עובדות עכשיו קבוצות רציניות מאוד של אנשים, ניפגש עם משרד התרבות ועם שר האוצר, אנחנו יודעים שיש גיבוי, ועוד גורמים, שר התפוצות, וקשתו"ם כמובן, ושר התיירות, מקווים להקים את מה שיהיה הבית הישראלי הזה, שהוא יפיץ את תרבות ישראל בין העמים. זה פרויקט גדול ואני רוצה להודות לשר התרבות על הנכונות, על הגישה, על העומק, ואנחנו רק מחכים לשיתופי פעולה.

תודה לך. כיף לשתף פעולה. בית התרבות הוא אולי השגריר הכי טוב של ישראל בעולם.

נכון. אנחנו קוראים לה "הזרוע הרכה", וזה כאן. קודם כול, המון המון תודה.

כמי שהפיקה כמה שנים פסטיבל קולנוע ישראלי בפריז, אני רוצה להגיד שיש גם ערך להחלטות ממשלה וכמובן למשרד התרבות ולמשרד החוץ בזמנו, שהיה המממן העיקרי של האירוע, אבל גם לחקיקה. חוק הקולנוע שינה לבלי הכר את מצב הקולנוע הישראלי בעולם.

אני מגיעה עם חוק שונה לחלוטין מחוק הקולנוע, החוק שלי ושל חבר הכנסת שלמה קרעי, להקמת מרכז מורשת ליהדות תוניסיה וג'רבה, ואני מאוד מאוד אשמח לתמיכה שלכם. זה חוק שהוא כמעט לא תקציבי, הכספים יהיו ברובם פרטיים, ואני חושבת שיש פה קבוצה שלמה שהסיפור שלה לא מסופר, לא בא לידי ביטוי, לא במוזיאונים, לא בפדרציות מפוארות, ובטח לא בתוכנית הלימודים, ואני אשמח לקיים פגישה על זה. גם אני הולכת לוועדת החוץ והביטחון ביחד עם יוסי, אז אתם מוכרחים לסלוח לי.

אין בעיה. תגידי לאנשים שלך שישבו עם האנשים שלנו. אגב, יש תקנה במשרד לתמיכה במרכזי מורשת כאלה. את מדברת על ההקמה עצמה. אגב, התקנה יכולה לתמוך רק במקומות שעובדים כבר שנתיים. מדינת ישראל כמעט לא מקימה מרכזי מורשת. כל מה שאת מכירה זה פרטי. היא מקימה עכשיו מרכז מורשת לדרוזים, היא אמורה להקים מרכז מורשת לקהילה האתיופית. זה בהחלטות ממשלה ייעודיות של כסף ייעודי. אם הם יודעים לקום, עדיף להם, ואנחנו נתמוך בהם בעוד שנתיים לאחר שיעמדו בכל הקריטריונים. אם רוצים ממש תקציב להקמה, זה סיפור הרבה הרבה יותר מורכב, הוא גם הרבה יותר רגיש, כי יש אלף קהילות, וכל דבר כזה עכשיו להקים - - -

יש מרכז מורשת יהדות בבל.

המדינה לא שמה כסף על ההקמה.

זו בדיוק הכוונה.

לממן פעילות יש דרך. תודה.

נהדר. תודה רבה, חברים, וסליחה.

המטרות הן מיסוד התרבות כמרכיב מרכזי. הדבר השני זה טיפול והעצמה של המשותף בזהות הישראלית. לתרבות יש כוח לפתוח לבבות, לחבר קהילות, אז מאוד משקיעים בדבר הזה. מצד שני, עידוד מגוון רחב ביצירה.

כמה מושקע בפיתוח של מרכז התרבות הדרוזית?

מורשת העדה הדרוזית – החלטת הממשלה הייתה על 30 מיליון שקלים. צריך תוספת, ובתקציב האחרון סוכם, הרבה בעזרת חבר הכנסת חמד עמאר, על תוספת של 9 מיליון שקלים להשלמה. אגב, הוא כמעט גמור.

איפה הוא נמצא?

הוא נמצא ליד חורפיש, בגליל, זה לא בתוך יישוב, זה על ההר. הייתי שם בביקור תוך כדי הבנייה, ואנחנו מקווים שזה יושלם השנה.

יפה מאוד.

הנגשת התרבות, דיברנו על זה הרבה. זה גם הנגשה פיזית וזה גם הנגשה למי שגר רחוק ואין לו כסף. במובן הזה אפשר למשל להזכיר את התוכנית "שבת ישראלית", הפתיחה בחינם. יש לה הרבה רציונל מאחוריה, אבל בין השאר היא פתוחה בחינם. הרבה מאוד מוזיאונים ואתרי מורשת פתוחים בחינם בכל סוף שבוע.

וזה בעידוד או בתקציב של משרד התרבות?

אנחנו מממנים את הכניסה, וזה כבר עובד. זו תוכנית שתופסת תאוצה.

איפה מפורסמים האתרים שלמעשה הם - - -

באתר של המשרד. יש היום 11 מוזיאונים ועכשיו זה יגדל, ויש כמעט 100 אתרי מורשת שכבר פתוחים בחינם. מצריף בן גוריון ועד תל חי, בית ש"י עגנון בירושלים ועוד ועוד.

מהלכים אסטרטגיים – אנחנו עובדים ביחד עם משרד החינוך. כבר הייתה פגישה עם שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, אנחנו מאוד רוצים להגדיל או את סל התרבות, או לתת ואוצ'ר לילדים לצרוך תרבות. הדרך להרחיב את התרבות בישראל זה שכמה שיותר צעירים וצעירות יכירו תרבות, ייחשפו לתרבות, יתאהבו בה, ואז הם גם יצרכו אותה.

ביטוי הנרטיב של הקבוצות השונות במדינה – דיברנו על זה קצת בהקשרים אחרים, אבל החברה הישראלית היא מגוונת וחשוב שכל קול יבוטא בה, גם כי זה חשוב כלפי אותה קהילה, אבל גם כי כולנו נרוויח ממגוון הקולות.

שני הדברים האחרונים קשורים במנגנונים שלנו. המנגנונים שלנו, צריך להגיד בכנות, מסורבלים, מגושמים ולא מספיק מדויקים, ועכשיו אנחנו עובדים הרבה, פשוט על הרבה פחות ביורוקרטיה – אני אומר "פשוט", אבל זה מורכב כמובן – ובכלל לבחון את כל מדיניות התקצוב של גופי התרבות בישראל. זה משהו שאנחנו נכנסים אליו עכשיו.

מה עשינו ב-2021? קודם כול, שוב, שמרנו על עולם התרבות. העובדה שאין מוסד תרבות אחד בישראל נתמך שנסגר בשנתיים של הקורונה, זה לא רק נס, זה פשוט כי המדינה, צריך להגיד בכנות, שמה הרבה מאוד כסף והחזיקה, וגם עכשיו. בסיכום נוסף תקציב של עוד עשרות מיליוני שקלים שמחזיק את המוסדות האלה גם בימי קורונה עם הראש מעל המים, כדי שהישראלים יוכלו להמשיך לבוא אליהם. אנחנו מדברים על מאות מיליוני שקלים שכבר עברו בתקופה הזאת למוסדות התרבות.

על "שבת ישראלית" דיברתי. לשמחתי מאות אלפי ישראלים בסופי שבוע מגיעים בחינם, מתחברים למורשת, לתרבות, לרוח הישראלית.

הגדלנו את המענקים ליוצרים שנפגעו בתקופת הקורונה, החזרנו את הקרן למענקים ליוצרים עצמאיים וכל מיני דברים ספציפיים. יחד עם משרד הנגב והגליל ויחד עם חבר הכנסת קושניר אנחנו מקימים בבאר שבע ועכו, זה שתי ערים שזכו בקול קורא שיצא – חלק מהרעיון של צמצום פערים זה לא רק שתרבות מהמרכז נוסעת לפריפריה, אלא שבפריפריה נוצרת תרבות. יש שם אנשים לא פחות מוכשרים, פחות הזדמנויות – אנחנו ממש מקימים שני מרכזים כאלה, שם הם יוכלו בחינם, יוצרים ומקומיים, על חשבון המדינה, להופיע. אגב, כל כרטיס שהם ימכרו, הולך אליהם.

אנחנו מחזיקים הרבה מאוד דברים גם בין-לאומיים, כמו בקאן, גם יום הקולנוע הישראלי, עכשיו הכנסנו עוד אחד, כדי לעזור לקולנוע להתאושש.

צמצום הטרדות מיניות; כל מוסד תרבות שעכשיו יעסיק אנשים עם מוגבלות, יקבל ממני יותר כסף ועוד ועוד.

בשנה הקרובה אנחנו רוצים להרחיב את "שבת ישראלית".

דיברנו על הרבה יותר דיגיטציה במשרד, אנחנו אחורה בדבר הזה, צריך להגיד ביושר. אנחנו מנסים לצמצם פערים.

דיברנו על מנגנון ייעול התמיכות – אחרי כמה שנים שזה לא היה, אנחנו מחזירים למבחן שיפוץ מוסדות תרבות, בעיקר להנגשה. עבודה עם משרד החינוך, אני מקווה שיבשיל משהו משמעותי, כדי לחבר בין תרבות וחינוך. פעם זה היה ביחד באותו משרד, אנחנו מנסים לחבר את זה חזרה. וכמובן יישום תוכנית החומש לחברה הערבית.

השקף האחרון נוגע לתקציב המשרד. הוא נותן להבין את הגידול שיש בשנים האחרונות בתקציב התרבות ובתקציב הספורט. מ-2019 שתקציב התרבות היה קצת מעל מיליארד שקלים, אנחנו עכשיו על 1.2 מיליארד. בספורט היינו ב-2019 על קצת יותר מחצי מיליארד שקלים, ועכשיו אנחנו כבר ב-680 מיליון שקלים ועם תוכנית המתקנים, היא מעבירה אותנו ליותר ממיליארד שקלים גם בספורט.

משרד התרבות והספורט הפך להיות משרד של כמעט 2.5 מיליארד שקלים בתקציב האחרון. זה מבטא סדרי עדיפויות, ועדיין מאוד רחוק ממה שהיינו רוצים. באירופה אחוז התקציב הוא הרבה יותר גבוה. יש פה גם אילוצים אובייקטיביים, הרבה תקציב לביטחון וכו'. עדיין אנחנו חושבים שמדינת ישראל צריכה להגדיל עוד את התקציב, לכל אותם פערים שדיברו פה, כדי שנדע לצמצם אותם. עד כאן הסקירה הכללית.

תודה רבה. קודם כול, אני אתן כמובן לחבר הכנסת אלון טל את זכות הדיבור. בבקשה.

קודם כול, הלב מתרחב לשמוע דוח כזה. יש לי ארבע שאלות, אם אני אוכל בכל זאת להשתמש במסגרת התפקיד של הכנסת כמפקחת. שתי ההערות הראשונות מתחילות מאנלוגיה שהייתה פה בוועדה לא מזמן, כשדיברנו על הנדסה. על המשפך אף פעם לא דיברו, הבעיה היא שכשאנחנו מגיעים לקצה, יש – אני לא אגיד אפליה – חוסר איזון מגדרי בין גברים לנשים, כי פחות נשים נכנסות למשפך בהתחלה, ואני מתכוון בעיקר בנושא הספורט. כלומר, אני בתור אבא לשלוש בנות יודע כמה נלחמנו כדי למצוא להן קבוצת כדורגל במודיעין, לא במקום פריפריאלי, וכשמצאנו את הקבוצה, לא היה לנו נגד מי לשחק. לכן אני מאוד מבקש, כשאנחנו רוצים לתת בונוסים מיוחדים לספורטאיות מקצועיות, אולי החלק הארי של הבנות יכלו להיכנס ואולי להיות, אבל אנחנו אף פעם לא מצליחים לממש את הפוטנציאל. אני שמח שדיברת על השילוב עם הספורט, כי אני חש ואולי זה השתנה – ובואו נדבר על הבגרות בספורט, שזה ריקוד לנשים ובנים רצים בכדורגל ודברים כאלה. איך אפשר להגדיל את הפוטנציאל? – אני חושב שיש החמצה מבחינת הספורט לנשים. דיברנו על זה היום קצת בוועדה אחרת, אבל ילדה שגדלה מבלי לעשות ספורט, זה פוגע בה בהמשך בהרגלים בריאותיים, דימוי עצמי והרבה מאוד דברים. רציתי לשאול בקשר לזה.

ובהקשר אחר, מוזיקה קלסית. מדינת ישראל, המדינה של יצחק פרלמן ופנחס צוקרמן וגדולים כאלה, ואני בתור אחד שאימא הכריחה אותי ללמוד בגיל שבע, כמו כל יהודי אמריקאי טוב - -

בישראל זה חלילית.

- - אני חש שיש אולי איזה נסיגה. קיבלנו חיזוק אמיתי עם העלייה מברית-המועצות, מהתרבות של המוזיקה הקלסית. אלה שתי השאלות. אולי אחר כך אני אשאל שאלות כלליות על המדיניות.

אני אענה בקצרה. קודם כול, זה באמת כואב שיש הרבה פחות ספורטאיות מספורטאים. הנתונים הם מובהקים. לכן דבר אחד שאמרנו זה לעודד תקציבית, ודבר שני, יחד עם יפעת שאשא ביטון אנחנו מנסים. בסוף, כמו שאתה אומר, המקום שבו ילד פוגש את עולם התרבות והספורט, זה קודם כול דרך בית ספר, ולכן גם בספורט, היינו אצלה בפגישה לפני שבועיים, ועכשיו הצוותים עובדים להגדיל. יש מה שנקרא "ליגת התאחדות בתי הספר", יש היום 500 כאלה בבתי ספר. אנחנו רוצים להכפיל את המספר, ושם לתת את הדגש בעיקר על קבוצות של בנות. בתוך שעות הלימודים, בתוך בתי הספר, נקים קבוצות של ספורט בנות, ואז כמובן מי שתרצה להמשיך בדבר הזה, נחבר אותה לאגודה המקומית. אנחנו מאוד מאוד רוצים להגדיל.

אגב, הבעיה היא בעיקר בענפים הקבוצתיים, בענפי ספורט אישי יש יותר בנות, ראינו את זה גם באולימפיאדה האחרונה, בטח בתחום כמו ההתעמלות, אבל כדורגל, אני חושב, אם אני זוכר נכון את המספרים, יש 45,000 ילדים בנים ו-2,000 בנות, רק שתבינו את הפער, וזה תחום שבכל העולם היום, כדורגל נשים, דיברת על ארצות-הברית, תופס מאוד. יש לנו בעיה. הקמנו במשרד ועדה לספורט נשים, ועדה ציבורית, יש בה נציגויות עם יותר מ-30 חברים וחברות שמטרתם לבוא אלינו עם המלצות איך, בעיקר בענפי הספורט המרכזיים, כדורגל וכדורסל, יהיו יותר ספורטאיות, מה אנחנו צריכים לעשות. אני מאוד רוצה.

הדבר השני זה מוזיקה קלסית. קודם כול, תקציב משרד התרבות למוזיקה קלסית הוא מאוד מאוד גבוה. יש הרבה ביקורת שהוא יותר מדי גדול ביחס למוזיקה פופולרית, אבל אני חושב שמוזיקה פופולרית הרבה פעמים יכולה להחזיק לבד, ולכן כסף ציבורי הולך להחזיק אותם.

הקמנו ועדה שבודקת את סוגיית התזמורות בישראל. יכול להיות שדווקא מה שהחליש אותה זה דווקא ריבוי התזמורות בישראל. זו מדינה קטנה מדי, חלק מהתזמורות מתקשות למצוא - - -

שיאני עולם לדעתי בתקופה מסוימת לנפש.

נכון. אני לא רוצה להגיד מראש מה המסקנות, כי יש ועדה מקצועית, אבל כן, אני מניח שאחת ההמלצות שלנו תהיה, אני אומר את זה בזהירות, לצמצם את התזמורות. עכשיו אגב איחדנו בין התזמורת הקיבוצית נתניה לבין תזמורת ירושלים. איחדנו אותם. הבאנו תקציב נוסף לטובת האיחוד הזה. אני חושב שזה דווקא יגדיל את המוזיקה הקלסית או הקמרית בישראל בדרך הזאת.

אדוני השר, הבוקר התראיינתי באולפן בכאן פעם ראשונה בעקבות דיון שהיה פה אתמול, אני חושב, בנושא מוזיאונים, וניסיתי בעברית העילגת שלי להציג את העמדה המאוזנת ששמענו מהנציג שלך. היות שאתה פה נמצא איתנו, והדיון עדיין טרי אצלנו, אני חושב שאחד הדברים היפים שאנחנו רואים במשרד התרבות היום זה שינוי כיוון מהפוליטיזציה. לא נתחיל לנגח פה, זה לא מתאים, אבל היו שרים אחרים או שרות אחרות שהביאו תחושה של התערבות לא מידתית ולא ראויה. רציתי בסוגיה של המוזיאונים, שדיברנו עליה, לדעת איך אתה רואה את התפקיד של הדרג הפוליטי לעומת הדרג היוצר והאומנים?

זה באמת עלה בעקבות הסיפור במוזיאון רמת גן, שראש העיר שם הסיר מוצג פוגעני בעיניו. צריך להגיד ספציפית לגבי המוזיאון ברמת גן, שאלו אותי למה אני לא עושה כלום, הוא לא מוזיאון מוכר. הוא מוזיאון ששייך לעיריית רמת גן, אז אפילו סמכות פורמלית אין לי בהקשר הזה, אבל אני אגיד אמירה יותר עקרונית, התייחסתי גם לסוגיה הזאת.

אני חושב שזאת טעות שראש עיר מתערב בתערוכה, ואני חושב שלא נכון שפוליטיקאים יתערבו באיזה מוצגים מוצגים איפשהו. לצד זה אמרתי אמירה עקרונית, אני מאוד בעד חופש הביטוי, כולל של פוליטיקאים. אני אמרתי שאותו מוצג, אני אפילו לא אחזור על הביטוי שלו, אבל היה בו משהו מאוד פוגעני, הוא פוגעני. צריך להגיד, אני נגד דברים שפוגעים באוכלוסיות ונגד להעליב, ואחרי כל זה אני אגיד שלא נכון שפוליטיקאי יתערב. דווקא העמדה המורכבת הזאת, אפשר שנייה לנשום ולהחזיק אותה, להגיד: אני לא מתערב, מצד שני יש לי עמדה כלפי הדברים, למעט מקרי קצה, שאגב יש סמכות חוקית לזה, זה נקרא "חוק יסודות התקציב", שנותנת סמכות לשר האוצר לשלול תקציב ממוסד תרבות שהסית כנגד המדינה, במקרים מאוד קיצוניים.

זה הסמלים.

כן, זה הסמלים. המקרה המוכר זה "ג'נין ג'נין" של מוחמד בכרי, שאני כמובן חושב ששם נכון וטוב שבית המשפט התערב ופסל, הוא אמר שבסרט הזה יש משום הוצאת דיבה. זה מקרה הקצה, וצריכה להיות למדינה אפשרות להתערב במקרי הקצה. מי שמבזה סמלים, שולל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית, מסית, אלה המקומות. אבל אנחנו מספיק חזקים ומספיק בטוחים בזהות שלנו, כדי שנוכל לעמוד גם במוצג אחד, מעליב ככל שיהיה. היה ראוי מראש שהוא לא יוצג בעיניי, ומשהוא הוצג, לפוליטיקאים אסור להתערב בעיניי.

אני רק אומר בעניין הדיון שהיה לנו אתמול, שראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה, אכן עלה ואמר שמי שהסיר או מי שביקש ראשון להסיר היה חבר המנהלים של המוזיאון ולא הוא עצמו, ובעקבות הפנייה של חבר המנהלים, נוצר דיאלוג.

חבל שלא ראיינו אותך הבוקר, אמרתי משהו דומה.

אתה תעזור לי באנגלית, אני אעזור לך בעברית...

אני רוצה להעלות סוגיה לא בצורה מתריסה, אבל בתור אחד שמתלבט עם זה בעצמו. יש לנו אתגר אמיתי עם עקרונות מצד אחד של שילוב הציבור החרדי בחברה הישראלית וחיזוק התרבות גם שם, ומצד שני, הסיפור של הדרת נשים שיוצרת התלבטות האם מדינת ישראל צריכה לממן אירועים שיש בהם הפרדה מגדרית וכו', והיו על זה דיונים. איך משרד התרבות מתמודד עם האתגר הזה, מצד אחד באמת לאפשר לציבור החרדי לפרוח מבחינת - - -

לא רק החרדי, גם הדתי. נשים לא מגיעות לאירועים שבהם אין הפרדה. והשאלה פה, האם אתה מתערב בעניין?

בטח חשבת על זה יותר ממני.

התחום הזה מאוד מאוד מורכב, ויש הנחיות משפטיות. משרד התרבות – אני אגיד אחר כך את עמדתי – במובן הפרקטי, הוא בדרך כלל לא מממן ישירות אירועים, הוא מעביר תקציב לרשויות שרשאיות להזמין מופעים כמו שהן רוצות, ובאמת חלק מהרשויות בחרו בהפרדה. החלק היותר עצוב זה שהרבה מאוד רשויות מביאות היום רק מופעים של גברים, כי זה לא יוצר בעיה, אבל בפועל זה יוצר בעיה מאוד גדולה, והרבה מאוד אמניות נפגעות מזה שהן לא יכולות להופיע.

עמדתי האישית אומרת – אנחנו עכשיו בודקים את האפשרות המשפטית – שאני לא מתערב לקהילה. אני נתתי, סתם אני אומר, כסף לבני ברק, אני לא חושב שנכון שהמדינה תתערב ותגיד לבני ברק שהיא לא תקבל כסף אם היא לא תעשה ישיבה ביחד, כי אז לא יהיה שם כלום. אני תמיד בעד פתרונות יצירתיים, וראיתי אותם בחלק מהמקומות, יש מקום לגברים, ואני חושב שזה גם אושר משפטית על ידי דינה זילבר, יש מקום לנשים ויש מקום מעורב, ואז כל אחד יכול למצוא את מקומו בדבר הזה.

כמו שחברת הכנסת השכל אמרה יש אמניות דתיות. נדבר על אתי אנקרי למשל, היא לא רוצה להופיע בפני גברים, אני לא חושב שאני צריך להכריח אותה. שוב, זה תרבות מסחרית, אבל אתה שואל את עמדתי העקרונית. אם יש לה קהל רק של נשים – אחותי לא רוצה ללכת למופע עם גברים – אני לא חושב שנכון לשלול ממנה את האפשרות הזאת. אני חושב שצריך לוודא שזה לא הופך קרקע להדרה, אבל אם זה סיפור קהילתי, הייתי מאפשר למישהי שרוצה להופיע רק מול בנות או לגבר שרוצה להופיע רק מול גברים, לא הייתי מתערב בדבר הזה, כמובן לוודא שזה לא הופך להיות קרקע להדרה. אני חושב שדווקא ההוכחה לזה שניסינו לעשות טוב והזקנו בזה, היא בזה שהרשויות היום לא מזמינות אמניות, כי זה תמיד עושה להם רעש, עדיף להן ללכת רק על גברים, ומי שנפגע מזה זה אמניות.

תודה רבה. אין לי עוד שאלות.

קודם כול, אני מתנצל שלא הייתי מתחילת הדיון.

אתה מכיר את החומר, זה בסדר.

הייתי בדיון בוועדה שלי, ובאופן יחסי אני מכיר, בדיוק. קורים הרבה דברים טובים, גם בענייני התרבות וגם בעולמות הספורט, ששניהם רלוונטיים ומעניינים אותי. אני אשאל שתי שאלות, כל אחת מתחום אחר.

שאלה אחת. אני יודע שהיית מעורב כמובן והיה ניסיון אמיתי לנסות לייצר מתווה שיקל על עולם התרבות עכשיו בעקבות הגל האחרון. אותו אתגר שהיה גם בשנה שעברה, כשישבתי פה בכיסא של חברת הכנסת השכל, וגם עכשיו. זה אותו מתווה, אם אני מבין, של 28 מיליון שקלים. האם ואיך מוודאים שהוא באמת יגיע לאמנים ולאמניות ולא יישאר רק במוסדות עצמם? מאוד מסקרן אותי לראות שאתה יודע לעמוד על זה.

ובהקשר אחר לגמרי, קיבלתי פה עדכונים שחבר הכנסת אלון טל שאל בנוגע לספורט נשים, ואני יודע שאתם מנסים לעשות השוואת תקצוב ולייצר מצב שנותנים מקפצה הרבה יותר גדולה. אחד - - - הגדולים, ואם אני מבין נכון לא דובר פה, זה סיפור המתקנים. זה אירוע מורכב הרבה שנים של היעדר תשתיות של מתקנים. בסוף אם קבוצת נשים בוגרות צריכות להתחיל את האימון שלהן ב-21:30 בערב במקום X, בגלל שכל הילדים, בכל הגילאים, הגברים שיחקו שם, זו ממש משימה לאומית להצליח לתקן את העוול הזה.

תודה, חבר הכנסת שפע. אני אתייחס לשני הדברים. לגבי הסיוע לעולם התרבות, אמרתי גם לפני שהגעת, השורה התחתונה שבשנתיים של הקורונה אין מוסד תרבות נתמך אחד שנסגר. זה קרה כי המדינה הכניסה יד לכיס ותמכה בעולמות האלה, וזה משמח אותי. השמירה על המוסדות האלה פתוחים היא זו שגם מאפשרת בין הגלים לכל הקהל לחזור ליהנות, ולאותם שחקנים, יוצרים, תפאורנים וסאונדמנים מקומות תעסוקה משמעותיים.

היה לי מאוד מאוד חשוב שהכסף שהמדינה עכשיו שמה מגיע עד לאחרון האמנים או היוצרים שנפגעו בגל הזה, לכן שלושה ערוצים מרכזיים: אותם 28 מיליון שקלים, ההתניה היא, ויש חלק ממוסדות התרבות שמתעמתים איתי סביב העניין הזה, אבל אני מתעקש עליה, שהכסף ילך, לא רק לשכירים. זה בוודאי, אסור להם לפטר שום עובד בתקופה הזאת, אלא גם יהיה פיצוי, לא מלא של 100%, לכל עצמאי שההפקה שלו הייתה אמורה להיות בתקופה הזאת והיא בוטלה. זה חייב להגיע עד אליו. זו התניה, הוא לא יכול לקבל. אם הוא לא שילם להם, הוא לא יכול לקבל כסף.

הם יכולים להעביר את הכסף ישירות לאותם עצמאים?

כן. זה פרילנסרים שלהם, לכן זה הפתרון היחיד, כי אני לא יכול להעביר לאותם פרילנסרים.

דבר שני, הקדמנו שוב את הקרן לאמנים במצוקה שתעזור, ואנחנו עובדים עכשיו להרחיב, שלא רק האמן עצמו, אלא כל מי שבעולם התרבות יוכל להסתייע.

והדבר השלישי, שהוא לא היה, כמו שציינת בפעם הקודמת, הלכנו על סל תרבות. סל תרבות זה אומנם לא אצלנו, אבל הבאנו 10 מיליון שקלים חוץ מה-28 מיליון שקלים, שעוברים לסל תרבות שנמצא תחת משרד החינוך, כמובן בתיאום עם שרת החינוך, וזה להזמנת מאות מופעים מכל אותם אומנים קטנים, בעיקר עולם הילדים שמאוד נפגע בתקופה הזאת. שלושת הערוצים האלה ביחד.

יש הרבה מאוד אנשים שנפגעו בתקופה הזאת, וזה לא הדבר שירים אותם לגמרי, אבל זאת עזרה מאוד מאוד משמעותית. אני מסתכל על ענפים אחרים שלא קיבלו כמעט סיוע, אנחנו חושבים עליהם, על אותם פרטים, דואגים להם ונקפיד שהם יקבלו את הסיוע הזה.

שאלת על ספורט נשים. אמרתי קודם שיש בישראל הרבה פחות ספורטאיות מספורטאים, וזה כואב מאוד, באופן לא פרופורציונלי בעיקר בענפים הקבוצתיים, הבאתי את הדוגמה הכי בוטה בכדורגל, 45,000 בנים, 2,000 בנות. אלה מספרים הזויים. הקמנו ועדה לספורט נשים שבודקת עכשיו פתרונות עומק. אנחנו עושים מקדם כפול בתוכנית החדשה, על כל ספורטאי שמקבל שקל, ספורטאית תקבל שני שקלים.

עכשיו היא 1.5?

היה 1, היה דיבור על 1.2, 1.4, 1.5, אנחנו מעלים את זה לשני שקלים. במתקנים גם נחייב הקצאת שעות מהרשויות, וזה לא קל, כי בסוף נתת את המתקן לרשות. היא חתומה מולי, היא יכולה לקבל הרשאה.

זה חלק מהמסקנות של הוועדה?

הוועדה רק התחילה לעבוד, אז עוד אין לי המלצות, אבל בפעולות שכבר נעשות היא מחויבת מולי על הדבר הזה.

דבר שלישי ואחרון בהקשר של ספורט נשים – תמיד תזכרו את המספרים האלה, כי היו הרבה דיונים בשבועות האחרונים והרבה רעשי רקע, והמספרים נורא ברורים. בשנת 2019 כל ספורט הנשים, על ענפיו השונים, קיבל 47 מיליון שקלים, ובשנת 2020 העלינו את זה ל-55 מיליון, ובשנת 2021 זה 60 מיליון, ובשנת 2022 היעד שלנו לשמור את זה או אפילו להעלות. לכן אלה המספרים הגדולים. תיקחו אותי לכל ענף שמתלונן, כדורגל נשים, כדורסל נשים, אני מכיר אותן, הן באמת משתדלות לעשות טוב, אבל בסוף התקציב שלהן עלה, או נשמר לפחות.

תודה רבה.

תודה רבה. קודם כול, אני אבקש בהזדמנות הזאת, אם אפשר להעלות את דוד קיגלר מתיאטרון אורנה פורת. אולי בהמשך לדברים שאמר חבר הכנסת רם שפע, נשמעות לא מעט טענות. קודם כול, מוסדות שלא נתמכים, יש המון מוסדות שנמצאים במצוקה מאוד קשה ללא פתרון. ברור שגם אם הם לא מקבלים סוג של תקצוב, אנחנו, גם כוועדה, זה משהו שהפנינו לוועדת הכספים על מנת לדרוש סוג של פיצויים לאותם תיאטראות שלמעשה כן קרסו וכן יש סכנת סגירה מעליהם.

הדבר השני בעניין של האמנים, קודם כול שהמוסדות שכן מתוקצבים ושלמעשה נתמכים, ואליהם העבירו את התקציבים, יש להם מספר מנופי לחץ על אותן הצגות עצמאיות או מופעים, שאליהם לא מגיעים התקציבים. יותר מזה, בעיקרון יש להם מנוף של סחיטה, דורשים מהם גם להוריד את המחירים שלהם בגלל תקופת הקורונה, למרות שהם קיבלו תקצוב מהמדינה ואותן הפקות לא קיבלו תקציב מהמדינה, והם ממש לפעמים מאיימים עליהם. אמרו לי בחדרי חדרים כדי שלא ייפגעו אחר כך, ממש מאיימים עליהם לא להעביר להם את הסכומים, לאשר להם הפקות בחצי מחיר אחרת הם פשוט לא יכניסו אותם לשרשרת הזאת של ההצגות. השאלה היא איך אנחנו מסייעים לאלה בסוף השרשרת, לאותם שחקנים שבסוף אליהם לא מגיע אותו התקציב?

אמרתי מה אנחנו עושים. זה לא פתרון מושלם, בוודאי לא לתרבות המסחרית שהיא לא בדבר הזה. לא לגמרי לא. שוב, אמרתי איך אנחנו עוזרים לעצמאים. זו סוגיה הרבה יותר רוחבית מבחינת האוצר, כי מבחינתם כל מי שנפגע, גם אם אתה בעל מסעדה, או ספר, או בעל מועדון תרבות פרטי, אנחנו חושבים שצריך לעזור לחבר'ה האלה, אנחנו חושבים שצריך לבדוק אחורה מול עוצמת הפגיעה שלהם ולשפות אותם על זה. אני יודע שזה בדיונים עם האוצר, כי זה רוחבי, שוב זה כל המשק. אם אתה עכשיו מפצה בעלי עסקים, בסוף זה עסק בתחום התרבות או בתחום אחר. אנחנו כמובן יודעים שהם נפגעו משמעותית, ועושים הכול כדי לעזור גם להם.

לגבי היעד להגיע לאחרון האמנים, תיכף גם קיגלר ידבר. עשינו עבודה איתם, גם עם דוד עצמו, כמה שיותר בתוך המגבלות החוקיות שאנחנו יכולים, ובהמשך לדברים שחבר הכנסת שפע אמר, ניסינו גם אנחנו להפיק את הלקחים מהסבבים הקודמים, איך בסוף זה יגיע. עולם הילדים באמת נפגע קשה מאוד, ודוד קיגלר הוא מהתיאטרון של אורנה פורת, שהקהל שלו הוא בעיקר ילדים, ניסינו לעזור גם לו לאורך כל הדרך, הוא גם מוסד נתמך ויעבור כסף, וגם דרך סל התרבות, אני מניח שהוא גם ייהנה מזה, אבל אני אשמח לשמוע אותו.

שלום. צוהריים טובים, דוד.

שלום, שלום. צוהריים טובים.

בבקשה, לרשותך שתי דקות.

אני בהחלט רוצה להודות כאן לחילי ולצוות המשרד. הבעיה הגדולה זה מצוקת האמנים, היוצרים וחברות התפעול. זה קצת מורכב להסביר או לשדר לציבור. רוב העבודה שלנו נעשית בסוף דרך סל תרבות ארצי שיושב במשרד החינוך, וכל השנתיים האחרונות, ההצגות הגדולות שלנו שהיו באולמות בבקרים, ואז היו מגיעים ילדים מכל בתי הספר, לא מתקיימות כבר שנתיים. מה שכן הצלחנו ללמוד לעשות זה להיכנס לבתי הספר עם הצגות קטנטנות, הצגות של שחקן או שני שחקנים. ההצגות הגדולות שלנו ורוב השחקנים שלנו ותמלוגים ליוצרים, הכול הלך לאיבוד ולא הגיע אליהם. אני מקווה שעכשיו עם התמיכה פה נמצא את הדרך להעביר את הכספים האלה לשחקנים שלנו, ליוצרים ולחברות התפעול, שכולם על סף קריסה. אני מקווה שזה ייתן חמצן, לפחות על החודשיים האחרונים.

אני קורא פה לכולם: אני חושב שצריך להפעיל לחץ על משרד החינוך שיחזירו את התלמידים לאולמות התיאטרון. עכשיו כשהתו הירוק או-טו-טו מאחורינו, אני חושב שזה מה שנכון לעשות. זה יגרום לכל עולם תרבות הילדים לחזור ולהתקיים. אנחנו צריכים לחזור לאולמות הגדולים כי לבתי הספר אנחנו יודעים להיכנס אבל זה מפרנס מעט מאוד אנשים, זה לא מפרנס צי של חברות תפעול בכל התיאטראות הגדולים והקטנים, וזה לא מפרנס הרבה יוצרים שמקבלים תמלוגים. מדברים על מוזיקאים, על תפאורנים, על מחזאים, על בימאים. יש קשת שלמה של אנשים שיושבים שנתיים בבית.

אני חייב להגיד שיש לנו במחסן 50 תפאורות של הצגות גדולות, שלא יצאו מהמחסן כבר שנתיים. זה לא פשוט. אנחנו מקווים שזה ייתן לנו קצת חמצן ונמצא את הדרך להעביר את הכסף ליוצרים ולשחקנים.

תודה רבה לך, דוד קיגלר, מתיאטרון אורנה פורת.

אני לא זוכר אם אמרתי, אבל מילה חמה גם לשר וגם לצוות במשרד התרבות, הם נלחמים בביורוקרטיה וקשובים לנו בכל שעה. תודה רבה.

תודה, דוד. תודה רבה גם לכם.

תודה על הדברים. כמובן אנחנו כאן בוועדת החינוך נמשיך לסייע לכם מול משרד החינוך, גם בתיאטרון, בבתי הספר וגם בשליחת אותם תלמידים לתיאטראות.

לפני שאני מעלה את מר אריק קפלן, יו"ר התאחדות אילת, אני רוצה לתת את זכות הדיבור לחבר הכנסת סימון דוידסון, שהצטרף אלינו. שלום.

תודה רבה. שלום, כבוד השר. קודם כול, אני מצטער שאיחרתי, אני פשוט מלווה את יושבת-ראש הפרלמנט הליטאי כבר יומיים ואני רץ.

קודם כול, אני אתחיל בזה שיותר מ-30 שנה אני חי את הספורט הישראלי בתפקידים כאלה ואחרים, ועברתי הרבה מאוד שרים והרבה מאוד בעלי תפקידים במשרד הספורט. אני רוצה להגיד לכל מי שנמצא פה ולכל מי ששומע, שיש רוח חדשה במשרד הספורט – אני מדבר עכשיו על הספורט, זה העולם שלי – רוח של הקשבה, של הבנה, של הכלה, גם של השר וגם של הצוות שלו.

הספורט הישראלי הוא מערכת מאוד מאוד מורכבת, עם אג'נדות ללא סוף. כל אחד חושב בסוף רק על העולם שלו הקטן, המצומצם, על הענף שלו, על הרצון לקדם את הענף שלו, אבל כשאנחנו מגיעים לדיונים בוועדת המשנה לספורט, אנחנו רוצים בסוף להגיע לשקיפות, רוצים להגיע למצב שכל מנהל אגודה, כל בעל אגודה, כל מנהל בספורט הישראלי, ידע כמה כסף הוא אמור לקבל, מתי הוא אמור לקבל אותו. הוא צריך בסוף לנהל את הענף שהוא נמצא בו, כי בסוף זה כמו עסק. זה עסק לכל דבר.

הדבר הזה הוא קושי גדול במשרד הספורט. אני יודע שנעשים מאמצים גדולים כדי שזה כן יקרה. ישב פה למשל דודו מלכה לפני פחות מחודשיים והבטיח לכל הספורט הישראלי שעד סוף ינואר, עד 50% מההקצבה השנתית תועבר לאגודות ולאיגודים. אני מכיר את ההתנהלות הזאת אבל היא לא קורית לצערי.

אנחנו דנים פה בכאב הכי גדול של הספורט הישראלי בסוף, וזה הנושא של המתקנים. צריך להבין שאנחנו כל כך באיחור וכל כך אחרי מה שקורה בעולם, שכדי ליישר קו עם החסך הגדול הזה של מתקנים במדינת ישראל צריך הרבה מאוד כסף.

היושבת-ראש הייתה בדיון הזה על המצוקה האדירה של האולמות בבתי הספר.

דיברנו על זה.

ליותר מ-50% מבתי הספר אין אולמות. וכך בכל דבר, זה בבריכות שחייה, וזה במגרשים וכן הלאה וכן הלאה. עברתי שרי ספורט, עברתי הבטחות של שרי ספורט, לצערי הרב הרבה לא נעשה בעבר, וזה הדבר החשוב ביותר לעתיד של הספורט הישראלי, לגרום לזה שלילדים שלנו יהיה איפה להתאמן.

המספר של כמות הילדים שרשומים באיגודים ומשתתפים בספורט במדינת ישראל הוא מהנמוכים בעולם, בסך הכול 130,000 רשומים באיגודים היום במדינת ישראל. אם אנחנו מסתכלים על מדינות כמו דנמרק, מדינות מתקדמות באירופה, כל המדינות האלה מעל 20% מהתושבים במדינה רשומים באיגודים.

בסוף, כשאנחנו מגיעים למשחקים האולימפיים, מבחינתי זה נס גדול, ענק, שמדינת ישראל זוכה בארבע מדליות, שלוש מתוכן מדליות אישיות. וזה כבוד גדול למדינת ישראל. מהמעט שיש במדינת ישראל אנחנו מצליחים להפיק כל כך הרבה.

בסוף בסוף, אחרי כל מה שאני אומר, אני חוזר לבן אדם שצריך להבין את הנושא הזה, וזה שר האוצר. אם אנחנו לא נדע במדינת ישראל להגדיל את תקציב הספורט מ-0.2% שהוא היום מתקציב המדינה ללפחות 0.6% מתקציב המדינה שילך לספורט הישראלי, מה שקורה במדינות לא הכי מתקדמות בעולם – למשל ביוון זה 0.8%, במדינות מתקדמות כמו צרפת, גרמניה וכדומה, אנחנו מגיעים כמעט ל-2% מתקציב המדינה שהולך לספורט, שזה גם מתקנים, גם מאמנים, גם אגודות וכל מה שאנחנו מדברים עליו – אם אנחנו לא נדע להגדיל את התקציב בצורה משמעותית, אנחנו לא נוכל לסגור את הפערים הכול כך גדולים שיש במדינת ישראל, והם פערים של הרבה מאוד שנים.

אני אסיים את מה שאמרתי קודם כול בתשבחות למשרד הספורט על שינוי גדול שנעשה. אנחנו פה בכנסת מבינים את הנושא של הספורט. אתמול העברנו חוק חשוב מאוד לספורטאים במדינת ישראל על הפטור ממס לזוכים במדליות. אנחנו רוצים שהילדים יעשו יותר ויותר ספורט, ויותר במסגרות של ספורט, ואנחנו פה כדי להילחם למען הספורט במדינת ישראל ולהגדיל את התקציבים למתקנים, לאגודות ולאיגודים. תודה רבה שהגעת לפה, ואני מקווה שנצליח לעשות את זה בעתיד.

תודה, סימון. תודה על הכול.

תודה רבה, חבר הכנסת סימון דוידסון. אני רוצה להעלות את מנכ"ל אילת בבקשה, מר אריק קפלן.

צוהריים טובים. אני אהיה קצר וענייני. קודם כול, אני אתחבר לסיפא של חבר הכנסת דוידסון, תקציב הספורט הוא תעודת עניות למדינת ישראל. אני חושב שזו הזדמנות שיש לנו חבר כנסת שהוא חלק מאיתנו, יחד עם המשרד, שיש לו קשרים טובים בממשלה, השר הוא לא שר שיש נגדו דברים, אלא שר שכולם מחבבים, אוהבים – לנצל את כל זה ולהגדיל את תקציב הספורט ולתת לספורט את מה שבאמת מגיע לו, כי התקציב כרגע לא מספיק. בכל התוכניות הגדולות לא נצליח בלי תקציב מתאים.

אני רוצה לומר תודה על תקופת הקורונה. מדינת ישראל – אני יודע מהחברים שלי מה היה, שסבלו באירופה ובמקומות אחרים, שכמעט הכול היה סגור – במדינת ישראל כמעט הכול עבד בספורט הישראלי, ומגיע שאפו.

אני חושב שהמשרד צריך לעבוד על השקיפות שלו. יש קריטריונים חדשים. הדברים נעשים בחדרי חדרים, אין לנו מושג מה נעשה. משנים מספרים איך שבא לאנשים בתוך המשרד, אין לנו מושג מה קורה. כשמבקשים לקבל נתונים, לא מקבלים שום דבר, אין עם מי לדבר. אם רוצים להראות דוגמה, כמו שמצפים מאיתנו, שאנחנו עוברים ביקורות בכל יומיים, ובצדק, וחוטפים קנסות, אבל המשרד שעושה את זה, כשאנחנו מבקשים ממנו לקבל מידע, כשאנחנו מבקשים ממנו לקבל נתונים, כשאנחנו מבקשים לקבל ממנו פרוטוקולים של ישיבות שבהן לוקחים כסף לאיגודים, שבהן פוסלים איגודים מלקבל תמיכות – אפילו פרוטוקול של ישיבות לא מקבלים. אני חושב שזאת התנהלות לא ראויה ולא מתאימה למשרד ספורט ובטח לגישה שהשר מנסה להוביל. אני מאוד מצפה שהדבר הזה ישתנה, כי זה הבסיס לשיתוף פעולה עם הספורט הישראלי. כמו שאנחנו שקופים וגלויים, ואני מאמין שאין למשרד מה להסתיר, שפשוט נדע איך הדברים נעשים שם, איך התקציבים מחולקים ואיך ההחלטות מתקבלות, ועדת תמיכות וכדומה.

אני יכול להביא דוגמה. התקבלה החלטה באיגוד מסוים שהוא לא מקבל תמיכה, ואנחנו כבר שלושה שבועות מנסים לקבל פרוטוקול למה הוא לא מקבל תמיכה, אף אחד לא עונה לנו, אף אחד לא נותן לנו תשובות, וככה זה לא אמור להתנהל.

דבר אחרון, מכיוון שאני מייצג את הספורט האולימפי, אני חושב שבמצגת הגדולה לפחות פעם אחת היה אפשר להזכיר את זה, כמו שמזכירים את הספורט האולימפי והפראלימפי.

חוץ מזה, אני מאחל לכולנו הרבה הרבה בהצלחה. אני תמיד אומר: ההצלחה של המשרד זה הצלחה של כל הספורט הישראלי. אני מבטיח שאנחנו מצדנו נעשה את כל מה שאנחנו יכולים להביא כבוד למדינת ישראל, להגדיל את מספר הספורטאים ולהביא הישגים גדולים לספורט הישראלי. משחקי העולם, שזה האולימפיאדה של הספורט האולימפי, יתקיימו ביולי 2022 בארצות-הברית, בעוד חצי שנה, ונעשה את כל המאמץ לייצג את מדינת ישראל בהרבה הרבה כבוד וגאווה. ושוב תודה רבה.

תודה רבה לך, מר אריק קפלן, נשיא ומנכ"ל התאחדות אילת.

קודם כול, אני לגמרי מסכים שתקציב הספורט צריך לעלות. הוא עלה ב-25% בתקציב האחרון, אבל לגמרי יש עוד דרך. אין עם מי לדבר – אני לא יודע אם אין עם מי לדבר, אתה מרגיש די חופשי לדבר איתי מתי שאתה רוצה. אני מזכיר לך שאתה יכול להמשיך לסמס לי ולהתקשר מתי שאתה רוצה. זה לא מצדיק אם לא קיבלת פרוטוקול של ישיבה בתוך המשרד, או בעיית שקיפות. אין בעיה, תגיד לי מה ובמי מדובר, ואם צריך לתקן משהו אצלנו, נתקן. אני מקבל את ההערה שלך שלא הזכרתי את אילת. בהצלחה במשחקי העולם ביוני.

אני שם לב עוד פעם לחוסר איזון מגדרי במומחים בספורט. אולי בעוד עשר שנים יתחולל שינוי וזה יהיה מאוזן יותר.

אתה מדבר על הדוברים?

כולם גברים.

זה משקף את הענפים, את ה-45,000 מול 2,000. זה לא ביקורת, אני מברך על הפעילות הציבורית, אבל יש פה איזה אמירה.

אני רוצה להעלות את עמרי שלמון, מנכ"ל המועצה לשימור אתרים.

שלום. צוהריים טובים. אני אעצור, אני פה בבקעת הירדן. הנוף מקסים כאן וגם ההשראה. קודם כול, אני רוצה להודות שהעליתם אותנו. אני אדבר על עולם קטן שהוא ענק, וזה אתרי המורשת.

בשנתיים האחרונות אנחנו עומדים במבחן שאני קורא לו "והאלוהים נסה את אברהם". למעשה ממרץ 2020 אנחנו הבנו שאנחנו לא מבינים כלום, אבל שיהיה משבר, לא ידענו את אורכו, ולמעשה המועצה, בגיבוי מלא של המשרד, נכנסה לתוכנית חירום שעיקרה היה העלאה של פעילויות לאוויר בסדרי גודל של מאות אלפים. אני יכול לספר לכם על "חפשו את המטמון" שעשינו עם המשרד. בפסח בשנה שעברה היו 850,000 כניסות. זה מראה כמה דברים, את עוצמת העניין, זה שמשפחות ישבו ביחד והתעניינו, וגם הנגישות שהולכת וגדלה לחשיבות של המורשת ולאתרי המורשת.

כפי שציין השר, אנחנו מדברים על ארגון גג שהקמנו כמעט בהתנדבות במועצה. אנחנו צוות קטן, בסך הכול 100 איש, אבל למעשה חולשים על כל הארץ, גג של 200 אתרי מורשת בישראל, ועושים הרבה מאוד פעילויות. כאמור רובן עלו לאוויר, תוך זה שניצלנו למעשה תקציבים מהמשרד.

דיברו על אמנים, העלינו אמנים למופעים, חלקם וירטואליים, באתרי המורשת, עשינו סיורים וירטואליים, חידונים, "חפשו את המטמון" שהזכרתי, "מפה ומצה" – פעילות ענפה מאוד שלמעשה עברה טוויסט בעלילה, מלהגיע לאתרים ולבקר בהם, למעשה להביא אותם לכל בית ובית בישראל.

בתוך זה הזכיר השר את "השבת הישראלית". אצלנו במועצה זה סוג של סטרטאפ, זה רעיון כל כך נועז ש-100 גורמים אומרים למה זה לא יעבוד וגורם אחד אמר: בואו תנסו, ובאמת הייתה פניה של השר למועצה לשימור אתרים, והדבר הזה עובד וצובר תאוצה לא נורמלית. למעשה בהבנה שלנו זה הדבר הבא. זאת אומרת, איך אנחנו מנגישים את המורשת ואת אתרי המורשת בחשיבה יצירתית, בין אם יש קורונה או איזה משבר ובין אם לאו. למעשה זה נותן לנו קרש קפיצה וכן שיגור לפעילויות הבאות שיהיו באתרי המורשת. "השבת הישראלית" מביאה, כפי שציין השר, מאות אלפי מבקרים.

הציניות הישראלית, הצברית, תמיד תדבר על החינם. אני אומר לכם שזה לא זה. אנחנו נפגשים עם האנשים, הם באים מתוך עניין, הם באים מתוך תשוקה, הם באים מתוך סקרנות, וזה 100 אתרים שפתוחים, ויהיו טיפה יותר בחודשים הקרובים. זה באמת נתן לכולנו מין חשיבה של העזה. הרעיון בא מהשר, ואנחנו פועלים נאמנים של אתרי המורשת. ביצענו את זה ואנחנו מעמיקים שורש גם בעניין הזה.

לצד זה אנחנו בפעילות ענפה מאוד שלא נודעה עד היום, וזה בחברה הערבית, אפשר להוסיף כמובן הדרוזים, צ'רקסים, בפעילויות תרבות, וכמובן השנה נתחיל גם בפיתוח מואץ של אתרי מורשת, אתרי שימור לטובת תרבות וקהילה.

בתוך המערכת הזאת פועלים למעלה מ-700 מתנדבים, שבזמן הקורונה ישבו בבית והתנדבו. יש לנו ארגון של מתנדבים על שם אורי אורבך, זכרו לברכה, פעילות של 42 בנות שירות ושני בנים, שעשו בזמן הקורונה מהבית פעילות מאוד מאוד ענפה.

אני רוצה לסיים שבתחושה שלנו זו הייתה שעתם היפה של האתרים. אפרופו הנגישות של השר, כמות הווטסאפים והשיחות שיש לנו גם בשעות שהן לא לפרסום, בשעות הקטנות של הלילה ושל הבוקר, למעשה נתנו לנו גם רוח גבית, ואנחנו אמיתיים, אני מדבר ממש בגובה העיניים, כמעט לא היה רעיון משוגע שהשר וצוות המשרד לא נענה לו ולא הרים אותו לערכים של ביצוע.

בתוך זה עזרה מאוד גדולה של אגף מורשת בירושלים. עשינו מין תנועת מלקחיים גדולה ומשותפת עם הרגולציה, עם הממשלה ועם המועצה לשימור אתרים, על כל פעיליה ומתנדביה ברחבי הארץ.

אנחנו עדיין רעבים, מלאי אנרגיות ומקווים לעמוד בייעוד שלנו, ויש היום תשתית טובה לדבר הזה, ובעיקר מחויבות.

תודה רבה. תודה רבה לך, עמרי שלמון, מנכ"ל אתרי המורשת, באמת פעילות מבורכת.

גם הוא איש מיוחד מאוד. הזדמנות להגיד להם "תודה".

אני רוצה להעלות את ענבל ג'וריני פרץ מההסתדרות החדשה, סגנית יו"ר פורום לעצמאים. היא ביקשה שתי דקות.

שלום. נעים מאוד. תודה רבה. אני יכולה לבזבז את השתי דקות להגיד תודה לשר חילי טרופר ולגיא גוטמן, אבל אני רוצה לדייק את התודה ואת הבקשה שלי לוועדה.

אני מייצגת את התרבות הבלתי נתמכת, מסחרית, עצמאית, יש לה כל מיני שמות, ובאמת בכל התקופה הזאת של הקורונה משרד התרבות חיבק אותנו חיבוק אמיתי ודאג כמעט לכל מה שהוא יכול. ופה הבקשה שלי היא גם לוועדה. אנחנו כבר שנתיים, בואך שלוש, לקורונה, ועדיין אין לנו בית, אין בית בממשלת ישראל של מה שנקרא "התרבות הבלתי נתמכת". לראיה אנחנו כן מבינים ששר האוצר והממשלה הנוכחית מבינים את הפגיעה בעולם התרבות, כי אחרת לא היו מגדילים כבר בפעם השנייה את התקציב לתרבות הנתמכת ומשאירים את העצמאים בתחום בודדים ללא מענה.

אני רוצה להתייחס לכמה דברים שנאמרו כאן. קודם כול, בנושא התמיכה לתרבות הנתמכת. אני לא מכירה את כל הקטגוריות. אמרתם שיש פה שלוש קטגוריות, שאחת מהן זה בתנאי שהוא מקבל שיגיע הכסף לעצמאי ולאותו שחקן, ואני חושבת שחשוב לתקשר את זה, כי יש הרבה מאוד שחקנים, וחבל שאבי, מנכ"ל שח"ם, לא עלה לזום, כי זה משהו שחשוב לדעת. האם בתוך הדבר הזה מעטפת האמן נכנסת? זאת שאלה שאני אשמח להתייחסות אליה.

כמובן, השר טרופר, אתה יודע שאני עדיין ממשיכה בשלי במשך כבר שנתיים וחצי, לבקש ממך, ואני יודעת שזה לא רק בידיים שלך, את הקרן לסיוע מעטפת האמן. האמנים לא עומדים בזכות עצמם, יש להם מעטפת, זה המפיקים, זה מנהלי הצגה, זה הסאונדמנים, זה מאפרות, זה מלבישות – זה מעטפת רחבה. לצורך העניין אם לאמן או לאותה שחקנית, שכבר דיברה פה כמה פעמים, שהתבטלו לה 19 מופעים, חמישה מופעים, זה לא ממש משנה, בסופו של דבר היא לא באה לבד, בסופו של דבר יש צוות, גם לצוות התבטלו המופעים באותו חודש. אני אשמח להבין אם זה גם לצוות, ומה קורה עם הקרן לסיוע שאני חושבת שהגיע הזמן שאנחנו נקים אותה.

וכאן אני גם מבקשת את העזרה של הוועדה, גם להקים בית. בסופו של דבר, איפה אנחנו יושבים? אנחנו לא בכלכלה, אנחנו לא בתרבות, אנחנו לא באוצר, אז איפה אנחנו כן? אנחנו אמורים להיות בקשר לא רק אם מישהו נורא נורא אוהב אותנו ומכבד את המקום שלנו, אבל בסוף לא יכול לעזור לנו בקצה.

הייתי גם שמחה שתקום ועדה שתבקר את הכסף הזה שהולך בסופו של דבר למוסדות, האם זה הולך רק לקירות? האם יש להם איזה התניה בהפקת יצירה חדשה? האם העצמאים הם גם חלק מהדבר הזה? אלה שאלות שאני אשמח שתתייחסו אליהן.

אני כן מעודדת כמובן את כל העולם של הילדים, גם העולם העצמאי וגם העולם המוסדי. זה עולם שנפגע מאוד חזק. סל תרבות זה דבר הכרחי, וכמובן גם לנסות לראות איך אפשר להביא את התרבות של הילדים לסיוע.

אני חושבת שאמרתי הכול בשתי הדקות האלה, ואני רוצה להגיד תודה.

תודה רבה לך.

תודה, ענבל. קודם כול, לגבי מעטפת האמן, טוב שאת לא מוותרת, ואני מקווה שזה יישא פרי. הקרן לאמנים במצוקה – אנחנו עכשיו באישור עם משרד המשפטים שהם יכירו בכל מעטפת האמן, גם התפאורן, הסאונדמן וכו', כמי שיכול להגיש בקשה לנפגעים. אני מניח שזה יבשיל. למדתי שעד הדברים הם לא ב-100%, עד שאין את החתימה של משרד המשפטים, זה לא קורה, אבל בגדול יש על זה הסכמות.

לגבי הסיוע למוסדות, נגיד סל תרבות, הוספנו עכשיו אנחנו – למרות שזה כאילו משרד החינוך, לא הקטנו ראש – אנחנו הבאנו את ה-10 מיליון שקלים הנוספים. רק לשם פרופורציות, 25 מיליון שקלים זה תקציב סל תרבות של המדינה בכל שנה. עוד 10 מיליון שקלים זה אחוז מאוד גבוה על הזמנת מאות מופעים קדימה שעצמאים ייהנו מזה.

ואחרי כל זה, אני מסכים איתך, ואנחנו עובדים לא מעט ביחד לתרבות המסחרית, או העצמאית, או איך שנקרא לזה, שנפגעה קשות, בטח בחודשיים האלה, בכלל כל השנתיים האלה היו מאוד מאוד קשות, והיא אף פעם לא הצליחה להרים את הראש עד הסוף. החודשיים האלה היו מכה קשה. אנחנו בדיונים מול האוצר. אני מרגיש שבסך הכול באוצר היום מבינים. שוב, זה הרבה יותר רוחבי, כי הם לא מוכנים לבדל את זה מפגיעה בעסקים בכלל.

יש מקום שהם צריכים לבדל את זה, כי בסופו של דבר הם הגדילו את התקציבים לתרבות הנתמכת. אם הם הגדילו, הם מבינים שיש פה בעיה. הרי אנחנו אותה משפחה, זה שיש לנו אולי הורים אחרים, לא הופך את זה שאנחנו לא אותה משפחה.

נכון, אבל מבחינתם זה השלכות רוחב. ברגע שהם עזרו לעסק פרטי, גם אם הוא מעולם התרבות, הם צריכים לעזור לכולם באותם סטנדרטים. אני חושב שנכון לעזור. אני גם אמרתי, יכול להיות אפילו מחמיר, רק מי שמוכיח פגיעה מעל 50%, מעל 40%, יש כאלה שאומרים מעל 20%, לאורך זמן, אל מול חודשים שיוחלט להשוות, רק על הוצאות קבועות. אני מוכן לכל דבר. אני חושב שנכון בסוף למצוא את הדרך לסייע. יש על זה דיונים עם האוצר, אני מאוד מקווה שזה יבשיל.

תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון.

אני רוצה להעלות נקודה שאני מדבר עליה כבר הרבה מאוד זמן, וגם דיברתי עם השר בנושא, גם דיברתי עם שר המשפטים והשר לביטחון פנים, הנושא של אלימות במגרשים. צריך להבין שהנושא הזה הוא מחלה קשה מאוד בספורט הישראלי, אבל לא רק בספורט הישראלי. ובעולם עשו תוכניות אדירות ומיגרו את האלימות מהמגרשים. תסתכלו מה קרה בהונגריה, מה קרה באנגליה, מה קרה בגרמניה. לצערי הרב הנושא הזה תקוע עדיין בפרקליטות, עדיין במשרד המשפטים, כל הנושא של המצלמות, הנושא של קנסות מינהליים, הנושא של אכיפה. הרי זה נמצא בחוק הספורט, בחוק הספורט יש ענישה, פשוט צריך למקסם אותה ולהפעיל אותה. לדעתי הדבר הזה חייב להיות עכשיו על השולחן. אני יודע שכבר הייתה פגישת שולחן עגול בנושא הזה - - -

הרבה הרבה פגישות, כל יום אנחנו מתעסקים בזה.

לפני שאתה עונה על זה, יש לי רעיון, חלמתי על זה בלילה. אנחנו הולכים למשחקים, אחד הדברים הקשים באלימות זה השירים הנוראיים ששרים. אנחנו יושבים פה עכשיו בוועדה של משרד התרבות והספורט, קחו את זה לידיים, קחו מלחינים מהתרבות, תלחינו שני שירים לכל קבוצה בליגת העל – תתקצבו את זה – שיר אחד לקבוצה בליגת המשנה, בליגה השנייה, תנו אותו מתנה לקהל, שהקהל ישיר את השירים האלה עם הלחנה ועם מילים, שיהיו שירים מדליקים כאלה לקהל, בלי קללות, בלי נאצה, בלי אנטישמיות, בלי כל הדברים הנוראיים שאנחנו שומעים במגרשים. התרבות תזכה מזה, הספורט יזכה מזה, וזה יגרום קצת יותר לתרבות של שירה של הקהל במגרשים. אתם מחייכים, אבל אני חושב שזה יכול להיות סטרטאפ ישראלי. נעשה את זה בישראל, תאמינו לי, זה יהיה בכל העולם.

עם התזמורות של אלון טל.

אלון טל גם יצטרף לזה. נכון, אלון? זה לא רעיון טוב?

אני מוכן לנגן בכינור...

בנושא של האלימות עם הרעיון שהבאתי, אפשר לעשות איתו משהו. זה יחבר את הקהל - - -

אין ספק שזה רעיון יצירתי. אמרתי על האלימות עדכנתי לפני זה, גם יהיו קנסות מינהליים, ואני מסכים איתך.

לפני סיכום אני רק רוצה לשאול שאלה אחרונה בנושא אחד שלא עלה, וזה עניין ההטרדות המיניות בעולם הספורט, למרות שדיברנו וקיימנו מספר דיונים בוועדת התרבות לעניין ההטרדות המיניות. לאחרונה עלתה פרשה והיו מספר פרשות, גם שחקנים, גם מאמנים שנחשדים בכל מיני מעשים. והשאלה היא מה נעשה בעניין מניעת הטרדות מיניות, תקיפות מיניות בעולם הספורט? אנחנו יודעים בעולם התרבות שיש אמנה. יש שם עוד כמה דברים שצריך לתקן, דיברנו על זה וגם הגשנו את המסקנות, אבל בעולם הספורט עדיין לא - - -

קודם כול, אני לגמרי מסכים. זו בעיה קשה בכלל בחברה, ובספורט בגלל הסיטואציות היותר אינטימיות זה מייצר יותר סיטואציות בעייתיות. זה מאוד חשוב לי. תמיד ציבורית אני מתבטא בעניינים האלה, בכל פעם שיש אירוע, אבל אני צריך לא רק לדבר, אני צריך גם לעשות, ולכן זה נכנס בתקנות, כל אגודת ספורט, דבר אחד, היא מחויבת שיהיה אצלה מישהו שאחראי על הטיפול בנושא הזה, ודבר שני, כל המאמנים חייבים לעבור הכשרה. גם בתוכנית המאמנים שתגיע אליכם, תראו שכל מאמן יצטרך לעבור סיליבוס, כבר סוכם עם המרכז לנפגעות תקיפה מינית, הן יעבירו את התוכן הזה. אתה לא יכול לקבל תעודת מאמן עד שלא עברת את זה, זה חלק מהסיליבוס שלך. נחייב את זה בתוכנית ובחוק שלנו.

ושוב אמרנו, כל אגודה מחויבת היום, מעל מספר מסוים – גלעד, אתה זוכר מעל איזה מספר היא מחויבת להעמיד מישהו שאחראי על מניעת פגיעה מינית?

אני לא זוכר.

מעל מספר מסוים היא מחויבת וגם כולם יעברו הכשרות. אני מסכים איתך - - -

האם גם אותן הכשרות של מאמנים יגיעו לשחקנים? כלומר, הם יהיו מחויבים גם להעביר להם את הדברים האלה?

בהכשרות של השחקנים לא. האחראי באגודה הוא כמובן נוגע גם לשחקנים.

לפעמים זו האווירה, יותר אולי בקבוצות של גברים, אבל האווירה באותן קבוצות לעניין הטרדות מיניות, תקיפות מיניות. אני יודעת שבאוסטרליה ספציפית נעשתה גם עבודה בקרב האגודות - - -

הרבה דוגמאות מאוסטרליה.

שם הייתה מכה מאוד מאוד קשה, ממש מקרי אונס.

האמת, לא חשבתי איך להגיע לשחקנים, חוץ מזה שיש שם אחראי אחד. רעיון מעניין, אני לא רוצה בשליפה להגיד, אבל זה לגמרי שווה בחינה.

מצוין. תודה רבה.

אני אסכם את הדיון. קודם כול, אני רוצה להודות לך, שר התרבות והספורט חילי טרופר, שהגעת אלינו. ברצינות, מרגש לראות את העבודה שאתה עושה במשרד. אתה נוגע בנקודות, בנושאים, במקומות שלא נגעו בהם שנים, ואתה לא פוחד לבוא ולהתעמת כשצריך, על מנת לשנות דברים, כי יש המון עבודה לעשות במשרד הזה, זה ברור ומובן. כולנו פה קיבלנו סקירה נהדרת על העבודה החשובה שאתם עושים שם.

אנחנו כאן בוועדה מחויבים לסייע לך לקראת התקציב הבא בעניין הספורט. זה משהו שגם אנחנו הגשנו כחלק מהמסקנות פה בתוך הוועדה. תקציב הספורט חייב לצמוח, גם תקציב התרבות, אין פה ספק. יש פה עולם שלם שזקוק לסיוע הזה, ופה הוועדה, אני אומרת לך, לקראת התקציב הבא, תעמוד ביחד איתך כמובן על מנת להגדיל את תקציב הספורט, גם לאולימפי וגם ללא אולימפי, משום שהנושא הזה בסופו של דבר קשור בבריאות ובנשמה של אזרחי ישראל. ממש ככה.

אנחנו כתפיסת עולם מעוניינים לקדם את העולם הזה, לקדם יותר ישראלים, לקחת חלק בפעילות ספורטיבית, בפעילות תרבותית, ולשם כך אנחנו נעמוד לרשותך בעניין התקציב הבא.

אנחנו נמשיך לעקוב אחרי העבודה החשובה במשרד ולשתף פעולה. אני רוצה להודות לך.

אני אגיד לך ולכם תודה גדולה. אני לא יודע להשוות לעבר, אני יודע שהיום יש פה חברי כנסת שהספורט והתרבות בנשמתם.

בנשמתם, והם מגיעים מהעולם הזה ומכירים אותו.

זה לא לסמן וי. לפעמים זה מאתגר אותי. זה טוב, בסוף זה מוציא דברים טובים. בעיקר תודה גדולה לך ולכולם על השותפות.

תודה רבה. תודה רבה לכל המוזמנים ולכל מי שהגיע. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:57.