פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



77

הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות,
התשפ"ב-2022
15/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 12
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות,
התשפ"ב-2022
יום שלישי, י"ד באדר א' התשפ"ב (15 בפברואר 2022), שעה 9:00

הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021, של ח"כ שרן מרים השכל -
הכנה לקריאה ראשונה

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר

יובל לנדשפט - מנהל היק"ר, משרד הבריאות

רננה מיסקין - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

עילם שניר - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מיכל נידם וקסמן - יו"ר הוועדה הבינמשרדית ליצוא קנאביס רפואי, משרד הכלכלה והתעשייה

רחל גולדשטיין - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

חיים תג'ר - מנהל אגף ענפי שירות וסביבה חקלאית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ורד ליפמן - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אתי כהנא - עו"ד, מנהלת תחום בכירה, חומרים פסיכואקטיבים, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון פנים

ענת מססה קינן - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים

עמיר ליפשיץ - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק ישראל שמרלינג - חקירות, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק ענת חן מיכאלי - ראש תחום קנאביס רפואי ארצי, המשרד לביטחון פנים

מאיה גולדשלג - ראש מדור מחקר ופשיעה, אח"מ, המשרד לביטחון פנים

יפעת קריב - ח"כ לשעבר, סמנכ"ל תיקון עולם

דוד פפו - יו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל

אריאל גרופר - עו"ד, יו"ר ועדה לענייני קנאביס, לשכת עורכי הדין, מחוז תל אביב

גולן ביטון - מנכ"ל ומייסד חברת יוניבו

ניר יופטרו - יו"ר מלאכים בירוק

אביחי ויקטור סמילה - פעיל ציבור, מלאכים בירוק




משתפים באמצעים מקוונים



טל פז - עו"ד, הלשכה המשפטית, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

אתי פלר - מנכ"לית הרשות הלאומית להסמכת מעבדות

לימור תאומים - מנכ"לית חברת IMP, התאחדות התעשיינים

דנה בר-און - מנכ"לית עמותת הקנאביס הרפואי

ענת מימון

שלומית אבינח

אהובה שרון, חבר תרגומים



הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021, פ/2245/24

בוקר טוב. אני פותחת את ישיבת ועדת הקנאביס של הכנסת לעניין חוק הקנאביס. תודה רבה לכל מי שהגיע היום. כיף לראות את כולם פנים מול פנים. יש לנו המון המון עבודה ולמרות הקורונה טוב שאנחנו יושבים כולנו סביב לשולחן אחד על מנת סוף כל סוף לקיים דיונים מעמיקים וארוכים.

אני רוצה לומר שבשבוע הבא – רק שתהיו מודעים לכך – נעלה הילוך ונקיים מספר דיונים כאשר כל אחד מהם ככל הנראה יתקיים במשך מספר שעות וזאת על מנת להתקדם לקראת הקראה והצבעה גם לעניין הצעת החוק הזו.

היום אנחנו נתחיל עם פרק הייצוא ולאחר מכן אנחנו נלך לתחילת החוק, נעבור למטרה ופרשנות ונתחיל לעבור סעיף סעיף.

אנחנו נעבוד בסדר שהוא מעט שונה. היועצת המשפטית תקרא את פרק הייצוא כפי שפורסם לכולם ואז נתחיל בהערות המשרדים. לאחר מכן, מי שמעוניין להגיב לדברים האלה – או בהרמת יד או להעביר לשלומית ווטסאפ על מנת שהיא תוכל לרשום אתכם ואני אתם לכם זכות דיבור. אני מבקשת לא להתפרץ. לא נהוג – ולא עשיתי כאן – להוציא מכאן אנשים כי בסך הכול הדיון צריך להיות מקצועי. אני יודעת שלפעמים הרוחות מתלהטות אבל אני מבקשת לשמור על דיון מקצועי בלי התפרצויות. אנשים ידברו אך ורק כשהם בזכות דיבור וכמובן אחרי שאני נותנת אותה.

ענת, היועצת המשפטית, אם תוכלי לעבור אתנו על הפרק. אני חושבת שאפשר ללכת סעיף סעיף.

אנחנו בסעיף 32 להצעת החוק, פרק י': ייצוא קנאביס לצרכים רפואיים. אני רק אעיר שיש כאן מעט שינויים. בזמנו היה נוסח שכבר הופץ לכם בעניין הייצוא וכרגע מדובר בנוסח שהוכנסו בו כמה תיקונים. אני אקריא את הסעיפים, נסביר וכמובן נשמע הערות.

ייצוא קנאביס לצרכים רפואיים

32. ייצוא קנאביס

על אף הוראות חוק זה, ומבלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל רישיון רשאי לגדל, לייצר, להפיץ להחזיק מלאי ולשנע קנאביס שלא מתקיימות לגביו דרישות חוק זה ושמיועד לייצוא בלבד ( להלן - ׁקנאביס המיועד לייצוא בלבד), ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1) הקנאביס שמיועד לייצוא בלבד מתאים לאסדרה שחלה לעניין קנאביס רפואי במדינת היעד או שהקנאביס הוזמן על ידי גורם במדינת היעד.

(2) בעל הרישיון נקט אמצעים למניעת מכירת קנאביס המיועד לייצוא בלבד בישראל.

(3) קנאביס המיועד לייצוא בלבד לא מחויב לעמוד בתקן GAP-IMC, וכל עוד אינו עומד בתנאי התקן האמור ינהג בו בעל הרישיון כפי הוראות פסקה (4).

(4) ייבוש, אריזה, מימי וגיזום של קנאביס המיועד לייצוא בלבד ייעשה תוך הקפדה על תהליך של ולידציית ניקיון.

(5) בעל הרישיון מסר למנהל או למי שהוסמך לעניין זה הצהרה בדבר ייצוא קנאביס בהתאם לנוהל שיפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובה יודיע בעל הרישיון על כוונתו לייצא קנאביס המיועד לייצוא בלבד.

33. ייצוא חומרי ריבוי

ייצוא של חומרי ריבוי של קנאביס ייעשה באישור מראש של משרד החקלאות ופיתוח הכפר ואף אם לא מתקיימות לגביו הוראות פרק זה. לעניין זה "חומרי ריבוי של קנאביס" – שתילים, פקעות, זרעים, ייחורים, ותרביות רקמה של קנאביס.

34. הגדרות ייצוא קנאביס

בפרק זה –

"תהליך ולידציית ניקיון" – תהליך מתועד המפרט את כל שלבי הניקיון והסטריליזציה של המפעל, באופן שמוכיח כי לא נשארו שאריות מוצר, שאריות חומרי ניקוי ושנמנע סיכוי לזיהום מיקרוביולוגי.

הפרק הזה אומר שבאמת קנאביס שמיועד לייצוא לא צריך לעמוד בכל ההוראות של החוק הזה כפי שנעבור עליהן בהמשך, זה כמובן צריך להיות בעל רישיון שמגדל ועושה את כל התהליכים באותו קנאביס שמיועד לייצוא. מה שכן, הוא צריך לעמוד בתנאים במדינה אליה הוא מייצא או שבאמת הוא יוכיח שיש איזשהו גורם שהזמין ויקבל את הקנאביס בנוסף, הוא צריך לנקוט אמצעים, למנוע את המכירה של אותו קנאביס שלא עומד בתנאי החוק הזה בתוך ישראל. החרגנו אותו מעמידה בתקן של GAP ואמרנו שבעצם התנאי היחיד שצריך להיות במפעל - ככל שהוא באמת מייצר גם לשוק המקומי וגם לייצוא – זה שהוא צריך להקפיד על איזשהו תהליך של ולידציית ניקיון. לא מדובר בהכרח על הפרדה פיזית אלא באמת איזשהו תהליך מתועד שמוכיח שאין זליגה בין התוצרת שמיועדת לייצוא לתוצרת המקומית.

אני רק אעיר שככל שהוא עומד גם בתקן הישראלי, זה לא גורע. אנחנו כאן החרגנו אבל כמובן שיכול להיות שמפעל עומד בתקן ישראלי גם לייצור מקומי וגם בוחר לייצא.

לגבי חומרי ריבוי, שם הקלנו וצריך רק אישור של משרד החקלאות.

זה באופן כללי. אפשר לפתוח את זה להערות.

תודה. אני רוצה קודם כל הערות קטנות שלי. סעיף (1), "הקנאביס שמיועד לייצוא בלבד מתאים לאסדרה שחלה לעניין קנאביס רפואי במדינת היעד או קנאביס שהוזמן על ידי גורם במדינת היעד". המטרה כאן היא להראות תעודת ייצוא. כלומר, יש מדינת יעד שמקבלת אותה. היום לכל דבר שאנחנו מייצאים יש איזושהי תעודת יבוא שמדינת היעד מקבלת אותה, ולכן זה בסך הכול להראות – אני לא יודעת איך ואני מניחה שלאחר מכן ידברו על זה – שיש מי שיקלוט את הסחורה במדינת היעד.

אני אעיר שבייצוא מזון יש בדיוק סעיף כזה.

לפסקה (2), "בעל רישיון נקט אמצעים למניעת מכירת קנאביס המיועד לייצוא בלבד בישראל". לדעתי אפשר לרשום בעל רישיון לא ימכור קנאביס המיועד לייצוא. כלומר, לא ימכור בישראל.

"נקט אמצעים", זה קצת יותר רחב. ברור שהוא לא ימכור אבל הוא גם צריך לדאוג שכשבאים לקחת ממנו את הסחורה לייצוא, היה תהיה בנפרד. כלומר, למנוע זליגה .

אתן עושות כאן טעות מהותית.

אם מישהו רוצה להגיב, בהצבעה ולא בהתפרצות כי אחרת כולם כאן יתחילו להתפרץ.

את אומרת שאת רוצה שיהיה איסור רק על מכירה בארץ.

אני חושבת כי אם אחר כך זה מתבלבל עם הסחורה, כלומר, הוא מכר. יש לו אחריות פלילית לדבר הזה.

כאן אנחנו מבקשים ממנו לנקוט מעט יותר. זאת צריכה להיות החלטה של הוועדה. אני משאירה את זה. נבחן את זה.

בסדר. אני רוצה להתחיל קודם בתגובת משרד הבריאות. כל משרד שרוצה להגיב לעניין החוק, נא להירשם.

יש להבהיר לגבי בעל רישיון, איזה רישיון. למעשה בעל רישיון בית מרקחת יכול לגדל או בעל רישיון אחר.

היום אתם נותנים רישיון ייצוא.

לכל ייצור יש מספר מהלכים אבל תכף נדבר על זה. אני מתייחס לפי הסעיפים.

השאלה איזה בעל רישיון אתם חושבים שנכון שיהיה.

אתם התכוונתם בעל רישיון עיסוק. השאלה היא באיזה תחום העיסוק.

לכן אני שואלת.

אני חושב שנכון יהיה, לאור הסעיפים האחרים, שיהיה בעל רישיון עיסוק בתחום הגידול או הייצור או השיווק. גם בית מסחר יכול או בית מרקחת. אם בית מרקחת רוצה לייצא, למה שלא ייצא גם הוא?

זה בעצם כולם.

לא.

אנחנו מוסיפים גם את העניין של הרישיון למעבדות.

יש רישיונות רבים. אנחנו מדברים על החוליות העיקריות.

בסדר.

הדבר השני. "על ידי גורם במדינת היעד", בסעיף 32(1). כל גורם? הרי ברור לחלוטין שלא התכוונו לומר גורם פלילי. לכן צריך להגיד איזה גורם. כאן אני קצת מלמד ואומר שעל פי האמנה הבין-לאומית יש שמה שנקרא רשות מוסמכת. בכל מדינה חייב משרד הבריאות למנות רשות מוסמכת שהיא אחראית לתעבורה, יבוא, יצוא של סמים בעולם. הייתי מציע שהקנאביס הוזמן על ידי גורם במדינת היעד שאושר על ידי הרשות המוסמכת במדינת היעד. אם הרשות המוסמכת במדינת היעד אומרת שהוא ראוי לקבל סמים, מבחינתנו זה בסדר גמור.

אני רוצה לשאול אולי את משרד הכלכלה או את משרד הבריאות. כאשר אדם רוצה לייצא מזון, אני מניחה שגם הוא צריך לעמוד בתקן תנאים נאותים בייצור מזון. אם אני שולחת היום משלוח של קורנפלקס מישראל לגרמניה, מנפיקים לי תעודת יבוא ממדינת היעד? איך זה עובד?

זו שאלה למשרד הבריאות.

אבל הנציגים שעוסקים במזון לא נמצאים כאן.

לגבי סמים יש אמנה אחרת. היא לא של מזון. ישראל לא נוהגת להפר אמנות.

סם מסוכן, הוא רמה אחרת.

PHC עדיין בחוק הסמים המסוכנים וחלה עליו רגולציה מעט שונה. במדינות היעד. מדינת היעד צריכה לאשר את הספק. זאת אומרת, אם נניח אני רוכש ממישהו בחוץ לארץ, מדינת היעד – במקרה זה מדינת ישראל – מאשרת לי את הספק ממנו אני רוכש. גם עושה אותו הדבר.

איזו תעודה הוא מוציא לך?

כדי למכור ללונדון או למכור לגרמניה, מדינת היעד צריכה לאשר אותי. אני יכול לשים איזה קנאביס באיזה חדר שאני רוצה אבל אם מדינת היעד לא אישרה אותי, זה לא יעזור לי באיזה חדר אני אשים אותו. לכן אני חושב שכל הסעיף הזה הוא לא רלוונטי. עכשיו יש לי קנאביס בחדר נפרד ואם הוא לא מאושר על ידי מדינת היעד, זה לא יעזור.

אני מעוניינת להבין מה התהליך על מנת שמשרד הבריאות או משרד הכלכלה יאפשר כאן למפעלים לייצא. לכן הוא נדרש לסוג של תעודה כמו נגיד תעודת יבוא. אני רוצה שיהיה להם מסמך.

זאת לא רק תעודת יבוא. זה גם התקן. התקן בישראל, נכון להיום, הוא תקן ישראלי.

אם אתה מייצא מחר לגרמניה ואתה לא עומד בתקן הגרמני - - -

אני לא אוכל לייצא.

אם זה הגיע לשם והם זורקים לך את הסחורה, זאת בעיה שלך שאתה לא עומד בתקן שלהם.

לא. מלכתחילה אני לא אקבל רישיון יבוא מגרמניה כי התקן שלי לא מתאים.

השאלה שלי היא איזו תעודה אתם מקבלים כדי לייבא לגרמניה? אתם מקבלים מגרמניה, ממשרד הבריאות הגרמני אישור יבוא?

בגדול, קודם כל לאשר את התקן במפעל כאן על ידי הרשות הגרמנית. מי שעושה את זה כאן, זה נכון להיום רק מכון התקינה הישראלי והוא לא מוכן להתקרב אלינו. זו הבעיה.

אתה לוקח אותנו לשיח אחר שמדבר על התקינה. זה לא מעניין אותי. אני מנסה להבין את הפרוצדורה עצמה, לא לעניין הקנאביס מבחינתי אלא מה אני מקבלת ממדינת היעד, איזה טופס, איזה אישור גרמניה נותנת לי כדי שאני אוכל לייצא אליה.

גולן, אתה מסביר משהו אחר לגבי התקינה. זה לפרק אחר ולא כאן. כשמישהו רוצה לייצא מישראל לגורם מסוים קנאביס שהוא סם מסוכן באמנה בין-לאומית, נניח לריכרד בשוויץ, הוא פונה למדינה והרשות המוסמכת במדינת היעד נותנת לו אישור שהוא פועל בתחום הסמים תחת רישיון. כאשר גורם רוצה לייבא לישראל, פונה אלינו הרשות המוסמכת נניח בקנדה ואומרת לנו שחברת יוניבו רוצה לייבא ואנחנו אומרים נכון, זה בסדר ומוציאים אישור יבוא כיוון שהוא פועל במדינת היעד תחת פיקוח רגולטורי. הפיקוח הרגולטורי הוא על ידי הרשות המוסמכת. הרשות המוסמכת, זה מונח שהוא בין-לאומי. בכל מדינה יש רשות מוסמכת ושמות כולם ידועים. לכולם יש קשרים וכאשר שואל המשרד האחראי – בין אם זה יהיה היק"ר או יום אחד זה יהיה במשרד הכלכלה – את הרשות המוסמכת האם ניתן שמפעל כזה ייצא לחברה מסוימת, הרשות המוסמכת אומרת כן, הוא פועל תחת רישיון, או לא.

"בעל רישיון מסר למנהל או למי שהוסמך לעניין זה הצהרה בדבר ייצוא קנאביס בהתאם לנוהל שיפורסם באתר משרד הבריאות ובה יודיע בעל הרישיון" וכולי. זה לא קשור.

לא. בפסקה (1) להוסיף "שאושר על ידי הרשות המוסמכת במדינת היעד".

נגדיר מה זאת רשות מוסמכת.

אמרתי. רשות מוסמכת זה מונח שקיים לא רק בישראל אלא בכל המדינות שחתומות על האמנה. אנחנו כיק"ר לא יודעים איזו חברה במדינות יעד כאלה ואחרות, חברה או גורם מאושר על ידה. לכן הרשות המוסמכת במדינת היעד היא הכתובת, כמו שאם היה בעניין רישיון נהיגה, זה היה משרד התחבורה.

אנחנו מסכימים עם ההערה לגבי הרשות המוסמכת. לא כל גורם יכול לקבל את ההזמנה. צריך גם להבהיר שלפי פקודת הסמים נדרש רישיון לייצוא גם לפי תקנות פקודת הסמים. נראה לי שצריך להבהיר, מעבר לזה שבעל הרישיון כפי שצוין כאן הוא בעל רישיון לגידול - - -

זה בפרק של הרישיונות שנמצא בהתחלה. אנחנו שואבים את ההוראות מפקודת הסמים לעניין הרישיון וכמובן שזה יחול גם על בעל רישיון בעניין הזה.

אני מניח שיובל יוכל להסביר את זה יותר טוב. יש רישיון שנוגע לגידולים של החומר וכולי, אבל כדי לייצא סם מסוכן, כל סם מסוכן, כל חומר הוא סם מסוכן, צריך רישיון. לכן לדעתי צריך להבהיר כאן לעניין הייצוא שיש לגורם בישראל רישיון לייצא סם מסוכן.

מהבחינה הזו אנחנו מכשירים כל אדם בעל רישיון גידול, רישיון ייצור וכולי כאדם שיש לו את הסמכות לייצא. כלומר, כך אנחנו משנים עכשיו את החוק. כל אדם שיש לו היום רישיון, עבר את כל התהליך הפלילי, עבר את בדיקות המסוכנות, עבר תהליכים לבדיקת נאותות, כבר קיבל את הרישיון מהמדינה, כל אלה מוסמכים אוטומטית לייצא את הדבר הזה. הם לא צריכים אישור מיוחד ורישיון מיוחד לייצוא.

שוב אני אומר, יש כאן איזושהי התנגשות עם פקודת הסמים. אני לא יודע אם גוף כזה עומד בכל התנאים שנקבעו בתקנות מכוח פקודת הסמים.

אבל אנחנו יכולים בחוק מאוחר, בהוראה ספציפית.

לא אמרתי שאי אפשר.

אתה אומר שצריך להתאים את פקודת הסמים המסוכנים לזה.

ראשית זה, וצריך לבחון מה התנאים שנדרשים לייצוא לגבי סם מסוכן ולראות שלא חסר שם משהו.

זה בדיוק מה שאנחנו עושים. אנחנו עכשיו בודקים את כל התנאים לייצוא.

לא בדקנו עכשיו את כל הדרישות בתקנות פקודת הסמים.

להבנתי הוועדה ביקשה לא להתיישר לפי הכללים לגבי כל סם מסוכן אלא ליצור מסלול.

כן. מסלול פשוט לקנאביס. זה הכול. אף אחד כאן לא מדבר על סמים מסוכנים אחרים. אנחנו מדברים נטו לעניין הקנאביס.

גם החלטת הממשלה יצרה מסלול פשוט יותר לייצוא של קנאביס.

החלטת הממשלה לא .... מרישיון לפי פקודת הסמים. היא דרשה דרישות, לא את דרישות התקינה בישראל ממי שמייצא.

זה נכון. פקודת הסמים המסוכנים עצם דורשת היום שלושה דברים. הנהלים שלנו, כמו החלטת ממשלה, לא יכולים לסתור את החקיקה הראשית ואת התקנות.

נתחיל מהדבר שהוא דווקא בסוף. כדי שבן אדם שמייבא לארץ סם מסוכן יוכל לקחת אותו מנמל התעופה ולהתחיל לעשות בו פעולות, הוא צריך רישיון לאותן פעולות. זה אותו רישיון עיסוק שדיברנו עליו.

זה כאן בישראל לעניין יבוא. אני מדברת אך ורק על ייצוא.

אני בכוונה עושה סדר כי יש כאן בלבול במונחים והוא מבלבל את כולנו. בהקשר הזה אני חושבת שיש הסכמה שבהתאם לפרק הרישיונות של ההצעה צריך להיות רישיון לאותו בן אדם. לא הבנתי אם זה רק רישיון עיסוק נגיד לגידול או גם רישיון לפעולה הספציפית של היבוא אבל נעזוב את זה בצד.

המטרה היא לא לאשר פעולה ספציפית של יבוא אלא אדם שקיבל רישיון גידול, ייצור, שיווק. אדם שיש לו בית גידול, יש לו גם אישור לצורך אחזקה.

ברור. גם היום בנהלים שלנו, בן אדם שיש לו רישיון ייצור למשל או רישיון גידול, אנחנו לא דורשים שבנוסף יהיה לו רישיון אחזקה ללא מגע בנפרד.

אנחנו עקביים בעניין הזה.

בן אדם שהוא לא בן אדם כזה אלא כל מה שהוא רוצה זה להיות יבואן של קנאביס - - -

אני לא מדברת על יבוא. אני מדברת רק על יצואן.

ברגע שהוא יבואן והוא מביא לארץ את הסם המסוכן, כדי להמשיך להחזיק בו הוא צריך רישיון כי אחזקה יכולה להיות ללא מגע.

אבל אנחנו לא מדברים על יבוא.

אני מסבירה. זה הסעיף הראשון שמדבר על כך שכל בן אדם, לא משנה מה הוא עושה, הוא צריך רישיון כדי להחזיק את הקנאביס אחרי שזה מגיע. זה החלק הקל ולכן התחלתי איתו.

מעבר לזה, לפי הוראות הפקודה שכמובן תואמות את האמנה, כרגע יש דרישה להיתר יבוא והיתר יצוא של קנאביס. אם אני לא טועה, אנחנו לא נותנים אלא נותן אגף הרוקחות.

אנחנו נותנים.

בסדר. יובל יתייחס להיבטים המקצועיים. מעבר לזה גם נדרש לכל משלוח, לכל אצווה שמיובאת, נדרש גם רישיון לאותה אצווה.

אנחנו לא מעוניינים בזה. שלא יהיה בלבול. קודם כל, אנחנו מדברים אך ורק על יצוא. רק על יצוא. לכן לעניין הייצוא לא נדרשים איזה שהם תנאים נוספים. תקנו אותי אם אני טועה. אין היום בעל רישיון שיש לו רישיון גידול או רישיון ייצור או רישיון שיווק שאין לו יכולת לאחסן את אותה תוצרת.

אני אשלים כי אתם אומרים את מה שקורה בפרקטיקה. אני לא אדבר במילים המשפטיות אלא במילים הפשוטות לגבי מה שקורה. כיום כל בעל רישיון מאלה שאמרתי יכול לייצא. אנחנו מדברים רק על יצוא. הוא לא צריך רישיון יצואן. איך דבר כזה שנקרא רישיון יצואן. כשהוא מבקש לייצא, קודם כל צריך לראות שהוא מבקש לייצא על פי אמנה בין-לאומית לגורם מוסמך במדינת היעד. כשזה נפתר, הוא בא ליק"ר אליו הועבר נושא הקנאביס - או בעבר לאגף הרוקחות - ומקבל מאיתנו היתר יצוא. עם היתר הייצוא הוא עושה את כל הפעולות, כי אחר כך יש לו עוד פעולות לעשות, בסוף הוא מקבל את רישיון הייצוא כאשר רישיון יצוא הוא ספציפי למשלוח. הרישיון שלו כעוסק מתיר לו לייצא ורישיון הייצוא הוא למשלוח הספציפי וזה מתואם עם הרשויות.

המטרה, ואני חוזרת עליה, היא בעצם שמי שהיום מתקיימים לגביו התנאים לרישיון, גידול, ייצור, שיווק, בהצגה של מסמך ממדינת היעד פלוס הצהרה לעניין יצוא בהתאם לנוהל, יוכל לייצא את הסחורה.

נכון.

המשרד לביטחון פנים ביקש להתייחס.

השאלה הראשונה היא מי יפקח על זה. כלומר, מי יבדוק שיש לו את אישור היבוא.

היק"ר.

חסר כאן מי בודק את זה ולכן זה נקרא היתר.

מסר למנהל. המנהל הוא ביק"ר.

השאלה אם הוא אישר את זה. מבחינתנו זה נקרא היתר יצוא, שמישהו בדק שהתנאים שאתם קבעתם מתקיימים.

כרגע זה מנוסח כך שהוא מחזיק את המסמכים, הוא מוסר הודעה שהוא עומד בתנאים והוא יכול לייצא. כמובן שיכול להיות פיקוח מצד היק"ר כדי באמת לבדוק.

צריך לבדוק שבאמת מי מדינת היעד ושיש רשות מוסמכת. מישהו צריך לפקח שהדבר הזה יקרה.

צריך לבדוק את זה אבל לא כדי לקבל את ההיתר.

בעיקרון גם היום בהחלטת ממשלה, כל מי שיש לו רישיון רשאי לייצא. זה לא דורש משהו שהוא מעבר לזה.

היום הם נדרשים לאישורים ולהיתרים.

היתרים, אבל מה בודק ההיתר? את קיום האמנות הבין-לאומיות.

אין מניעה לבדוק את זה גם היום בנוסח. פשוט אנחנו לא דורשים שהוא יקבל היתר באופן אקטיבי.

זה אישור שהוא עומד בהתאם לאמנות.

היק"ר יכול לפקח.

אני חושבת שזה לא יעבור דרך המכס כי בסופו של דבר אתה צריך איזשהו אישור שבאמת אתה עומד.

סליחה שאני מתערב אבל זה לא ממך אלא ממדינת היעד. האישור הוא ממדינת היעד.

נכון.

אין בעיה. מדינת היעד בודקת אותו.

אנחנו נדבר כל פעם על סעיף קטן מסוים כיוון שיש כאן דילוגים בין הסעיפים שיוצרים חוסר הלימה. בסך הכול כתוב כאן בשפה מאוד מאוד הגיונית. הבנו את (1) – עכשיו אני מבין שענת דיברה על (5) – ברגע שנסיים אחד, נעבור לשני.

בסדר. לגבי סעיף (1) מישהו עוד רוצה להגיב?

כן. אני מהרשות הלאומית לביטחון קהילתי. אני עוסקת בנושא של קשרי חוץ ובנושא של האמנות. האמנות מחייבות קבלת היתר ייצוא לכל משגור, לכל משלוח. זאת אומרת, זה לא איזושהי דרישה שבאה בגלל שמישהו רוצה להכביד. לכן היתר הייצוא הזה יתבקש במדינה מייבאת. כלומר, יש כאן הדדיות. לכן העניין הזה הוא הכרחי ואי אפשר לדלג עליו.

אני מסכימה עם העמדה שלא צריך היתר של יצואן. צריך פשוט היתר יצוא למשלוח הספציפי המיוצא. זאת אומרת, אדם שיש לו רישיון לגדל, לייצר, הוא גם יכול לייצא ובלבד שהוא מקבל את אותו היתר יצוא למשלוח הספציפי המיוצא.

אני אדבר עם שרת הכלכלה בעניין הזה, שהיא זו שתנפיק את היתר הייצוא, אם נדרש היתר יצוא.

היתר הייצוא, גם לפי פקודת הסמים, הוא ניתן על ידי המנהל.

אנחנו יכולים לתקן את זה. אין כאן עניין בריאותי.

אפשר להוסיף סמכויות מנהל לשרת הכלכלה.

לתת את אישור הייצוא.

בעניין האמנות אני רוצה להוסיף עוד נושא אחד.

אמרנו שקודם הוא מקבל את היתר הייצוא ועל פיו הוא מקבל אחר כך את רישיון הייצוא שהוא לנמל עצמו כדי לעשות את הכול. זה מה שקורה. זה לא עסק מסובך. אולי מסתבכים במילים. לכן מה שכתוב כאן, הוא כתוב טוב. אני חושב שגם ראוי להכניס את הסעיפים האחרים על האמצעים, על התקינה, כי אחרת הוא לא יוכל לגדל שלא בהתאם לתקינה. חשוב להפריד את נושא הייצוא מנושא הגידול המקומי.

ממש לא. זה יגמור לגמרי את התעשייה. אתה רוצה שכבר בשלב הגידול נחיל את כל הדברים האלה? למה לא בשלב המפעל? בשלב האריזה עצמה, בשלב הסופי.

אנחנו עוברים סעיף סעיף ולא מדלגים על סעיפים. יובל, אתה ביקשת את זה.

עוד נושא לגבי האמנות הבין-לאומיות. הנושא הזה שמופיע כאן כחלופי, הוא צריך להיות מצטבר משום שהכלל שהייצוא צריך להיעשות בהתאם לחקיקה והאסדרה הקיימת במדינת היעד, הוא גם כן אחד מהכללים שקבועים באמנות הבין-לאומיות.

אין בעיה, אבל את לא צריכה לפקח על זה.

לא לפקח אבל זה צריך לעמוד.

אם הם לא עומדים באותם תנאים - - -

הרשות המוסמכת לא תאשר.

בדיוק. לא רק שהרשות המוסמכת לא תאשר את זה אלא סחורה בסכום של מיליוני שקלים תגיע לגרמניה והיא תיזרק לפח.

כן, אבל הסעיף אומר את המילה "או". אנחנו אומרים שהוא צריך להיות "ו".

בפסקה (1), גם כשזה מתאים לאסדרה במדינת היעד ושהוא ממומן על ידי גורם שאושר על ידי הרשות המוסמכת.

אלה שני הדברים גם יחד. זה לא חלופי.

זו גם דרישה נורמטיבית.

זה בדרך כלל חופף. מדינה שאין בה אסדרה שמאפשרת את זה, לא תיתן.

אם אנחנו כותבים "ו", האם זה מחייב כאן את הגורם שנותן את אישור הייצוא לבדוק שהם עומדים בתנאי האסדרה?

לא. כי זה גם לא קורה הפוך.

אז לא. אני לא מסכימה.

ברגע שזה על ידי הרשות המוסמכת, מלכתחילה הם עומדים בתנאי האסדרה. זה לא שאתה מטיל עליהם משהו נוסף.

במקום המילה "הוזמן על ידי גורם" - כותב לי טל שהוא הרשות המוסמכת – לומר "קיבל היתר יבוא על ידי הרשות המוסמכת במדינת היעד", וזה פותר את כל העניין. המילה היא היתר יבוא ממדינת היעד.

ברשותכם, אני חייב להעיר הערה. זה קורה כבר היום.

נכון, זה קורה היום.

אתם מקבלים ממדינת היעד היתר יבוא?

אנחנו מקבלים ממדינת היעד היתר יבוא לאחר שהמפעל הוסמך לייצר על פי התקן במדינת היעד.

השאלה אם זה קיים כך בקשר לכל המדינות או רק נגיד בקשר למדינת גרמניה.

כל מדינה שאני רוצה להתקשר איתה, זה קורה היום.

זה הולך עם התקינה הישראלית.

זה הרבה יותר פשוט. אני חושב שאתם רק רוצים לסבך את זה. מתי שאני רוצה לייצא, יובל ישר נותן ואין בעיה. אין עם זה בעיה.

הבעיה היא בעיה אחרת.

הבעיה היא אחרת. הבעיה היא שמדינת היעד צריכה להכיר ביק"ר שלנו שהוא הרשות המוסמכת לאשר את המפעל. זה הכול. הכי פשוט. אני קיבלתי אישור יבוא מלונדון, ביום רביעי יש לי ביקור מהחברה בלונדון שהולכת לקנות ממני. המדינה שם אישרה לי את המפעל. לאחר מכן היא רצתה אישור GMP ואז היא צריכה את התקינה מכאן. יובל מעורב בכל הסיפור הזה.

כיוון שאנחנו לא חלק מאירופה, אני לא יכול לחתום על אישור.

אנחנו נאמר שהקנאביס שמיועד לייצוא הציג היתר יבוא ממדינת היעד.

מספיק. מקובל. לא צריך יותר מזה.

הצענו משהו ואנחנו קודם כל נשמע אתך משרד המשפטים ואחר כך את משרד הבריאות, את המשרד לביטחון פנים וכמובן את היצרנים והמפעלים.

רק נאמר משפט, שהם כאילו לא מבינים משהו בתהליך הייצוא.

אני אתן לכם כי באמת עדיין לא דיברתם. אם אנחנו מתקנים את זה רק להיתר יבוא, מבחינתכם זה בסדר?

כן.

ממדינת היעד. לא מהרשות המוסמכת.

ממדינת היעד.

כמה הערות. לגבי הנושא של הרשות המוסמכת. לפי האמנות, הרשות המוסמכת היא הגורם דרכו זה אמור להתנהל. אם במדינה מסוימת הרשות המוסמכת היא משרד הכלכלה כי כך הם החליטו, גם כך הם יקבלו מהגורם הזה אבל חשוב להבהיר שזה לא איזשהו היתר יבוא כללי שלא מתחבר לדרישות באמנה.

ולכן אתם כן מבקשים שיהיה כתוב היתר יבוא מהרשות המוסמכת במדינת היעד?

כן.

זה אותו עניין. אם מדינת היעד באנגליה היא רשות מסוימת, הרי גם כך זאת אותה רשות שתיתן את הרישיון ליבוא. הוא לא צריך להציג איזשהו אישור אחר. בסוף היק"ר, מי שצריך כאן לראות את זה, צריך להבין שזה באמת הגורם המקביל לו באותה מדינה.

שאלה. אם מפעל פייזר בגרמניה עכשיו מזמין 500 קילו במדינת ישראל. השאלה היא האם אתם מבקשים עכשיו מפייזר לגשת לרשות הממשלתית המוסמכת למרות שנגיד יש לו אישור בכל מקרה לייבא את המוצר הזה בשביל תהליך אצלו במפעל בגרמניה.

לנו יש הסכם עם חברת תרופות בין-לאומית והיא רוצה לשווק לכמה מדינות. אנחנו עובדים מול החברה, החברה עובדת מול אותן מדינות אליהן היא תכניס את הקנאביס. לכן לא צריך להביא אישור מכל חברת תרופות. חברת התרופות צריכה לתת לי את האישור ליבוא. אם היא לא תוכל, היא תצטרך להשמיד את זה. לי יש אישור עם הסכמים בין-לאומיים עם חברת תרופות בין-לאומית. לא כל מקום עובד לפי מדינה.

אבל הם אומרים שלפי האמנות.

אלה ההנחיות של חברת התרופות שאני מתקשרת איתה.

ניתן על ידי הרשות המוסמכת במדינת היעד.

הנוסח הקיים בהחלטת הממשלה 224 שמדבר על היתר שיווק שהתקבל ממדינת היעד לגבי אותו מוצר, זה בעייתי? זה מה שהוגש.

שיווק זה נושא אחר. היתר יבוא זה ליבוא והיתר שיווק הוא לשיווק. החלטת הממשלה לא סותרת את מה שקיים כיום ולכן היתר יבוא נדרש בכל מקרה לפי הפקודה. זה לא עונה על אותו צורך.

ברגע שאתם מכניסים את זה לחקיקה ראשית, חייבת להיות כאן גמישות כי אחרת לא נוכל לייצא.

אבל אנחנו לא יכולים לסתור את אמנת הסמים המסוכנים.

החלטת הממשלה מדברת על תיקון ההחלטה הקודמת, כך ש"יותר לבעל רישיון עיסוק בקנאביס לייצא מוצרי קנאביס רפואי או חומרי גלם אם מחזיק בידו היתר ממדינת היעד לקבל אליה את מוצרי הקנאביס האמורים".

היתר ממדינת היעד.

היתר ממדינת היעד.

לא מהרשות המוסמכת. אל תקשרו את הרגליים עוד.

אנחנו ניצמד לנוסח הממשלתי ונרשום שקיבל היתר ממדינת היעד.

היתר יבוא במדינה, שניתן על ידי מה שנקרא רשות מוסמכת.

לא. אני רוצה להיצמד להחלטת הממשלה.

יש גורם אחר חוץ מרשות מוסמכת במדינת היעד?

דווקא העמידה על זה גורם לי לתהות על איזה היתר הם מדברים שהוא יכול להטעות ולהגיד שאנחנו לא עומדים באמנה. עם כל הכבוד, אנחנו חייבים לאמנה.

יהיה היתר יבוא ממנהל בית ספר.

השאלה היא על איזה היתר הם מדברים.

איזה היתר אחר יכול להיות? זה חייב להיות מהרשות המוסמכת במדינת היעד.

בסדר, אבל ממי עוד הם יכולים לקבל היתר יזום? השאלה היא למה הם לא מוכנים שזה יהיה כתוב.

אם אגף יצוא היה כאן, היינו יכולים להבין.

זה חלק מהחובות.

לפי האמנות, בכל מדינה צריכה להיות רשות מוסמכת שהיא זאת שתיתן את כל ההיתרים. זה הכלל. זה המשטר הבין-לאומי. לכן ההיתרים ניתנים על ידי הרשות ואי אפשר לשנות את זה.

זה מה שאני אומר.

משרד המשפטים, האם יש מדינות בעולם שלא חתומות על האמנה?

למיטב ידיעתי אי אפשר לייצא למדינה שלא חתומה על האמנה.

אי אפשר לייצא למדינה שלא חתומה על האמנה?

לא, כי אנחנו חתומים.

אנחנו חתומים על האמנה. זו הייתה ההערה השנייה שלי שעוד לא הגעתי אליה. צריך להבהיר בנוסח שמדינת היעד היא מדינה שהיא צד לאמנה. לדעתי רוב המדינות בעולם הן צד לאמנה.

כן. רוב המדינות.

ושהיא גם נתנה הסכמה ליבוא.

אינני יודע אם קוריאה הצפונית היא צד לאמנה או לא, אבל אחרות – כן.

בסופו של דבר אנחנו לא רוצים להקשות. כשאנחנו כותבים היתר ממדינת היעד, נרשום היתר יבוא ממדינת היעד. היתר יבוא, לא כל אדם יכול לתת אותו, בטוח שלא מורה בבית ספר. זה כתוב גם בהחלטת הממשלה אחרי נוסח מוסכם עם מספר משרדים ואנחנו ניצמד להחלטה הזאת.

היתר יבוא, להוסיף על פי האמנה.

לא. עם כלה כבוד, אל תשכחו שיש דיון גם באו"מ שארצות הברית יזמה וגם אחרים על ביטול אותה אמנה, בעקבות מה שקורה.

אין דיון כזה על ביטול האמנה. ממש אין דיון כזה.

אני לא מסכימה. דווקא בשנים האחרונות היו מספר פרסומים.

לא על ביטול האמנה. גם אם עושים לגליזציה של קנאביס, זה לא קשור לזה שיש כללי אמנה שגם מדינות שעשו לגליזציה מכבדות אותם.

ועדיין מתקיים דיון גם באו"מ לעניין ביטול אותה אמנה.

לא. ממש לא.

אני אשמח להעביר אליך את הכתבות שפורסמו.

אני נמצאת שם בדיונים האלה וזה לא נמצא שם. אין דיון על ביטול האמנה.

אני יודע מה נכתב במספר כתבות. במקרה הזה אתי צודקת. זה לא דיון על ביטול האמנה.

אין דיון על ביטול האמנות וגם ניסיונות שנעשו לשינויים קלים במעמד הקנאביס באמנות, נדחו בוועדת הסמים של האו"מ. מרביתם, חוץ מתיקון אחד.

בהחלטת הממשלה, בסעיף 6, כן מתייחסים להיתר לקבלת מוצרי הקנאביס הרפואי האמורים.

אבל גם כאן יש לנו.

אני חושב שהנוסח צריך להיות לגבי הרשות המוסמכת אבל לכל הפחות שיהיה ברור מהנוסח שהיתר היבוא הוא מהגורם המוסמך באותה מדינת יעד לתת את ההיתר הזה כי זה סם מסוכן.

כי אחרת איך זה יהיה היתר יבוא? אם זה לא הגורם המוסמך, זה לא היתר יבוא.

אם זה המצב, מה ההתנגדות לכתוב את זה כשזה יותר תואם את האמנה?

ברגע שיש רשות מוסמכת, נגיד שהמדינה הסמיכה מפעלי קנאביס לקבלת אותו רישיון, זה למעשה לוקח אותם בעוד הליך בירוקרטי. נגיד חברת תרופות הוסמכה על ידי המדינה לייבא אליה מוצרי תרופות, בין אם זה קנאביס או דברים אחרים. ברגע שהיא קיבלה את האישור הזה מהמדינה והיא יכולה לייצא את ההזמנות – וזה הנוהל הפנימי שלהם אבל אתה מבקש היתר מהמדינה – בעצם אותה חברת תרופות נדרשת עכשיו לפנייה נוספת למשרד הבריאות באותה מדינה ולהגיש עוד איזשהו מסמך ועוד איזשהו אישור ולהוציא אותו החוצה. זה החשש שלי.

לכן הנוסח הקודם שאמר שהעומד בדרישות, אני מסכים שלא היק"ר צריך לבדוק שהוא עומד בדרישות לצורך העניין. אם המאסדר במדינת היעד החליט שהוא נותן הרשאה כזאת או אחרת לגורם אחר לתת, אז בסדר, זה עומד בדרישות של אותו מאסדר. בסוף ההיתר צריך להיות תואם לאמנה.

אני מציעה להיצמד לנוסח שקיים כיום בפקודה. בסעיף 1 לפקודה כתוב: "היתר יצוא, היתר לפי סעיף 3, שניתן ליצאו של סם מסוכן מאת רשות מוסמכת של הארץ ממנה הסם מיוצא או המתיר יבואו של סם מסוכן".

ברשותכם, אני חייב להעלות כאן נקודה. לפני חצי שנה קיבלנו היתר ליצוא לברזיל לטיפול חמלה בילדים בבית חולים בברזיל. כאן נתקענו כי זה לא היה מתאים לגורם כזה או אחר בברזיל אבל בית החולים קיבל אישור יבוא ולא יכולנו לייצא שמנים לברזיל לילדים. זה בדיוק בגלל הדברים האלה. בית חולים בברזיל קיבל אישור יבוא מהרשות בברזיל, אז אני צריך להפר את האמנה שלו?

אולי יש לי רעיון לפשרה. הקנאביס שמיועד לייצוא בלבד מתאים לאסדרה. לעניין קנאביס שמיועד לייצוא, קיבל היתר יבוא מהגורם המוסמך במדינת היעד או מגורם במדינת היעד שהוסמך לכך על ידי הרשות. כמו למשל בית חולים, כמו למשל חברת תרופות.

הוא לא יכול. גם בית החולים צריך לקבל היתר.

אם הגורם הוא לא מוסמך, הוא לא יכול לתת היתר.

איך הוא קיבל אישור אם הוא לא היה מוסמך?

האמנה נועדה למנוע סחר בסמים בין מדינות וישראל חתומה עליה. לכן, גולן, לפני שאתה לוקח מקרה פרטי שאני לא יודע אפילו את הפרטים שלו ועליו מחיל חוק, אני מציע לבדוק את העובדות לאשורן. מה שאומר כאן משרד המשפטים זה שהאישור צריך להינתן על ידי רשות מוסמכת. רשות מוסמכת נותנת אור ירוק.

אי אפשר לייצא למדינה שאין לה רשות מוסמכת שמאשרת את זה. כנראה מי שאישר את זה שם, הוא לא היה הרשות המוסמכת.

נשמע את מה שהייעוץ המשפטי אומר וזה יכול להיות.

הוא קיבל היתר לא על ידי הגורם המוסמך אלא היתר באישור הגורם המוסמך.

אין דבר כזה.

מה זה אין דבר כזה?

ההיתר ניתן בדרך שהרשות המוסמכת קבעה.

יש לי רעיון. בואו נעשה את זה הפוך. אנחנו יודעים שלישראל מאוד קל לייבא. איך בישראל מאשרים? בואו נלמד מזה כי לישראל קל לייבא, כי אין את כל הדיונים האלה. גורם שרוצה לייבא עכשיו לישראל, איזה אישור הוא צריך? בואו נהפוך את זה כדי שיהיה באותה מידה קל לייצא. כל מה שמותר ביבוא, נחיל על היצוא.

נוהל היצוא בישראל הוא בדיוק תואם לנוהל היבוא. מי שרוצה לייבא לישראל פונה אלינו. נניח חברת יוניבו רוצה לייבא, פונה אלינו ואנחנו הרשות המוסמכת שנותנת אישור.

אני מקבלת את הפשרה. קודם כל, צריך להבין שאנחנו קובעים חוק כאשר כרגע בכל מדינות העולם עוברים סוג של תהליך ושינויים. כמו שהגורם המוסמך במדינת ישראל אולי אמור להיות משטרת ישראל שאמונה על פקודת הסמים המסוכנים ולכן צריך לקבל היתר ממשטרת ישראל? אבל מדינת ישראל הסמיכה לעניי הזה לא את משרד הבריאות אלא יחידה בתוך משרד בריאות. זה מה שקורה אצלנו במדינת ישראל. בכל מדינה יש נוהל אחר.

לכן אני מקבלת את הפשרה של הנוסח המשפטי כפי שניסחה אותו ענת, היועצת המשפטית. מי שאושר על ידי הרשות המוסמכת במדינת היעד.

היתר שאושר על ידי הרשות המוסמכת במדינת היעד. זה אומר שאם היא נתנה את זה, בוודאי שזה היתר קביל. אם היא הסמיכה מישהו אחר לתת את זה, גם קביל.

גם כאשר רשות מסמיכה גורם אחר, זה מטעמה.

אני מסכימה איתך.

הניסוח הזה לא צריך להפריע לכם.

זה יעבור נסחות. המילה "שאושר" מפריעה לכם?

לא. היתר יבוא שאושר על ידי הרשות המוסמכת.

בדיוק.

זה עדיין עובר שינויים, זה לא תמיד מתקבל,
.

אני הצעתי קודם לכן להשאיר את הסעיף כמו שהוא ובסופו להוסיף את המילים "שאושר על ידי הרשות המוסמכת בהיתר יבוא".

מה זה אושר בהיתר יבוא?

או שהקנאביס קיבל היתר יבוא על ידי גורם במדינת היעד שאושר על ידי הרשות המוסמכת.

אבל הגורם במדינת היעד לא מאושר על ידי הרשות המוסמכת. הרשות המוסמכת נותנת היתר יבוא. אלה דרישות האמנה, היא או מישהו מטעמה. בחקיקה ראשית אנחנו לא יכולים לסתור את זה.

אני לא רואה סתירה עם הוראות האמנה.

הסמכות בפקודה שלנו נמצאת בידי המנהל.

היתר מהגורם המוסמך או מי מטעמו.

זה עדיין מטעם הרשות המוסמכת. יש מישהו שקיבל את ההסמכה לתת את זה בפועל.

כולנו מסכימים על המהות. כולנו מסכימים שההיתר צריך להינתן על ידי הרשות המוסמכת או על ידי מישהו מטעמה שהוסמך לכך או כל פרוצדורה שכל מדינה קובעת לה.

אפשר לכתוב על ידי הגורם המוסמך.

העניין של איך זה מנוסח, אני לא חושבת שאנחנו גורעים.

אני חושבת שאנחנו מסתובבים סביב משהו שהוא גם מחויב וגם מתקיים במשטר הבין-לאומי. זה לא איזה משהו שאנחנו ממציאים כאן.

אנחנו לא סותרים את מה שמחויב בזה שאומרים היתר שאושר. אנחנו לא סותרים את מה שאת אומרת. בעיניי זה מתיישב וזה בסדר. אני אשמח לשמוע את משרד המשפטים בעניין הזה, לעניין הניסוח אם זה בסדר מבחינתכם שנגיד היתר שאושר על ידי הרשות המוסמכת.

ההיתר, אם ניתן על ידו. גם לפי האמנה, לפחות מה שאנחנו מכירים, האמנה מדברת על כך שהרשות המוסמכת אמורה לגדל.

לא מקיימים את האמנה.

אני חושב שצריך לכתוב שזה בהיתר שניתן על ידי הרשות המוסמכת או מי מטעמה. בזה זה יפתור את העניין.

או מי מטעמה או מי שהוסמך על ידה לעניין זה.

אחר כך נגדיר מה זה אמנה.

למרות שאלה רוב המדינות, אבל שיהיה ברור.

אנחנו רוצים להוסיף הוראה שזה רק ממדינה שהיא חתומה?

לא.

לא לכתוב את זה?

לא.

זה לא עומד בהתחייבויות של המדינה.

גם היום זה לא כתוב בחוק.

אבל אתם כותבים שמאפשר למדינת היעד.

כן, אבל גם היום זה לא כתוב. למה אני צריכה להוסיף?

גם בהחלטת ממשלה.

החלטת הממשלה נסמכת על החלטות קודמות.

למה צריך לעגן את זה בחקיקה ראשית, את המדינה שהיא חלק מהאמנה? אתה רוצה לכתוב מדינת יעד שהיא צד לאמנה? אתה רוצה בחקיקה ראשית להזכיר את האמנה?

לא, אל תזכירו את האמנה. אם כמו שחברת הכנסת השכל אמרה, זה יבוטל?

אני כרגע מבין שיש כוונה לאפשר לייצא גם למדינה שהיא לא צד לאמנה.

לא. אנחנו פשוט לא אומרים בחקיקה ראשית מדינה שהיא צד לאמנה. אני לא מכירה שעושים את זה בחקיקה ראשית.

אבל לפרוטוקול שהמדינה לא מתכוונת להפר את ההתחייבויות שלה.

למה אני צריכה להבהיר את זה בחוק?

אני אומר לפרוטוקול.

אם זה לא כתוב עד היום, למה אני צריכה להוסיף את זה?

יש נוסח של פרק שמדבר על סוגי התנאים שאפשר לייצא.

נכון, אבל היה כתוב גם לפני כן פרק וזה לא כתוב בו. אני לא מוסיפה סעיף כזה.

אני שואל מהותית מה הכוונה של המחוקק. לא מה שכתוב בנוסח.

הייצוא היום, אני מניחה, מתבצע אך ורק למדינות שכן חתומות. אני לא מכירה את המדינות שאינן חתומות. אני מניחה שב-5, 10, 15 השנים הקרובות דברים הולכים להשתנות בצורה דרמטית ואין לי ספק בעניין הזה. בטח עם תאילנד, מדינה בה עונש מוות על תפיסה עם קנאביס משנה את חוקיה כך שהיא עושה היום לגליזציה, וזה באסיה, בוודאי שייתכנו שינויים דרמטיים גם במדינות אפריקאיות, בדרום אמריקה, במרכז אמריקה ובצפון אמריקה.

אבל גברתי, זה לא קשור שעושים לנושא של המשטר הבין-לאומי.

מה שלא הכנסתם לחוק בעבר, אני לא אכניס לחוק הזה בעתיד.

זה לא אומר שיש כאן הצהרה על הפרה של אמנה. ממש לא.

תודה וצודקת.

מבחינתי סיימנו את סעיף (1). יש עוד הערה לסעיף (1)? המשטרה.

ההתייחסות שלי היא לסעיף 32 עצמו ולא לענייני האמנות וכולי. בניסוח נאמר ש"בעל רישיון רשאי לגדל, לייצר וכולי", חשוב להקפיד ושיהיה ברור שהם עדיין נדרשים לעמוד בדרישות אבטחה ומיגון. גם כאשר רשום ש"בעל רישיון רשאי לגדל, לייצר או להפיץ ולשנע" שיהיה ברור שההיתר, גם בייצוא, הוא בהתאם לסוג הרישיון שניתן לו. היום למגדל אסור לשנע ודרישות האבטחה והרגולציה שהוא נדרש לעמוד בהן הן שונות. שלא ייווצר מצב שיש כאן איזושהי אי בהירות ובסופו של דבר אנחנו יוצרים חוסר רגולציה ואדם שמגדל ישנע ללא אבטחה.

אני יכולה להבטיח לך את העניין הזה משום שכל בעל רישיון – וזה בפרק שתכף נגיע אליו – חייב לעמוד בתנאי האבטחה, בתנאי גידול נאותים, בכל התנאים שנקבעו על ידי המשרד לביטחון פנים. אם הוא לא עומד באותם תנאים, בכל תנאי האבטחה, למעשה ניתן לשלול לו את הרישיון.

ודאי, אבל שגם העיסוק בייצוא יהיה בהתאם לרישיון שיש לו.

כל מי שעוסק בייצוא מחויב ברישיון.

הניסוח כאן הוא שכל בעל רישיון רשאי לגדל.

לא. זה לא נכון.

מה שכתוב זה על אף הוראות חוק זה וזאת הבעיה. צריך להגדיר על איזה פרקים אתם מדברים. החוק מתייחס לכמה דברים ולכן צריך לומר על מה אתם בעצם מוותרים אבל בטח לציין שזה לפחות למעט תנאי אבטחה ומיגון.

ומבלי לגרוע מהוראות כל דין.

הוא צריך להיות בעל רישיון.

אבל על אף הוראות חוק זה, לגבי הייצוא הוא לא צריך כלום. אנחנו מבקשים שגם כאן יעמוד בתנאי האבטחה והמיגון.

מן הסתם ככל שהוא לא יעמדו בתנאי האבטחה והמיגון, הוא לא יהיה בעל רישיון.

אבל הוא יכול לייצא. הוא יכול לעמוד ברישיון שלו.

הוא לא יכול לעמוד בתנאי הרישיון אם הוא לא עומד בתנאי האבטחה.

תנאי האבטחה של הרישיון שלו לגידול הוא כן ולגבי הייצוא, הוא יכול לא - - -

לא נכון. התנאי לייצוא הוא רישיון. התנאי לרישיון הוא תנאי אבטחה. אם הוא לא מקיים את תנאי האבטחה - - -

גם בהחלטת הממשלה 224 קבעו את התנאים האלה כי הם רצו תנאי שיהיו לגבי מי שמייצא ושדרישות אחרות לא יוטלו עליו. יכול להיות שאם אתם מפנים להגדרה של בעל רישיון, אתם אולי מטילים עליו דברים שאתם לא רוצים. יכול להיות שצריך להגדיר מה הם התנאים.

תנאי אבטחה ומיגון, הם לא בהכרח אותו הדבר.

גם בהחלטת ממשלה כתוב בעל רישיון. כלומר, ההנחה הבסיסית היא שהוא כן חייב לקבל רישיון.

ברור. אבל כתוב לגבי הדרישות. לא צריך לעמוד בתקינה של הסטנדרט בישראל כי הוא ייצא.

נכון. זה כתוב מפורשות.

אבל הוא אומר גם באיזה סטנדרט הוא לא אמור לעמוד. אבל אתה לוקח אותי כאן לסעיף (3). כתוב כאן בצורה ספציפית באיזה תנאים של הרישיון הוא לא חייב לעמוד. "קנאביס המיועד לייצוא בלבד לא מחויב לעמוד בתקן IMC-GAP, וכל עוד אינו עומד בתנאי התקן האמור ינהג בו בעל הרישיון לפי הוראות פסקה (4)". זאת אומרת, היועצת המשפטית כאן הסבירה בצורה מאוד מדויקת על פי הסעיף הזה באילו תנאים של הרישיון הוא לא צריך לעמוד. זאת אומרת שבכל ששאר התנאים הוא מחויב לעמוד.

גם שהפעילות בשרשרת הייצוא תהיה בהתאם לרישיון שלו.

זה ברור. זה מובן מאליו.

יש לי שאלה. שאלתם האם יש הערות לסעיף. מהדיון שהיה כאן לא הבנתי לגבי הנושא. דובר כאן על כך שלפי האמנה יקבל את הרישיון על הייצוא עצמו, לא על היכולת לייצא. אתי התייחסה לנקודה שלפי האמנה נדרש שאם אתה מייצא, לא אם יש לך האפשרות לייצא אלא לקבל ספציפית את הרישיון על הייצוא עצמו. לא הבנתי מה הוחלט בעניין הזה מבחינתכם.

אתה שואל אם אנחנו רוצים שהוא יהיה צריך לבוא ולהראות שהוא עומד בכל התנאים ולקבל גם היתר לייצא או שדי בהצהרה שלו.

הוא למעשה צריך להראות את ההזמנה, הוא צריך לתת את ההצהרה וזה למעשה אישור הייצוא. הוא מקבל ממשרד הבריאות את האישור לייצוא או שנטיל את זה על משרד הכלכלה.

אני מציע, אם אפשר, שמשרד הבריאות יתייחס ויאמר אם זה מה שהוא נדרש, מה הדלתא לעומת היום כשהוא נותן את ההיתר הספציפי הזה לאותו משלוח וכולי. אם זה באמת מניח את דעתו היום וזה מספיק, שיתייחס לזה.

כן, אבל בואו נגיע לסעיפים האלה. אנחנו עוד לא בסעיפים של מה נדרש. אנחנו רק בסעיף הראשון. אני סוגרת כאן את סעיף (1) ורוצה לעבור לסעיף (2) כדי שנוכל אחר כך לדון בחוק כולו ולהתייחס לכל סעיף 32.

המשטרה רוצה להתייחס לסעיף (1).

בסעיף (1) כתחוב "או הוזמן".

כבר שינינו את הנוסח.

אני רוצה להסביר למה צריך להיות "והוזמן".

אין כבר "או" ואין כבר "ו".

אנחנו צריכים שההזמנה תהיה מפורשת כדי להימנע מעודפי ייצור כאן בארץ שאחר כך אין להם דורש, כמו שהיה השנה. הסכנה הגדולה מאוד היא כשיש עודפי ייצור. אני יודעת שגם היצרנים לא רוצים עודפי ייצור אבל לא כולם יצרנים טובים אלא יש גם יצרנים פחות טובים. עודפי ייצור בסוף זולגים לשוק הפלילי וזה מה שאנחנו רוצים למנוע. אנחנו צריכים לוודא שיש הזמנות מפורשות ולא הגדרות כלליות שהקנאביס הזה מיועד לייצוא.

רק אם זה יהפוך לייבוא נסכים לזה. שגם בייבוא יהיו הזמנות מפורשות ואי אפשר להביא כל כמות לארץ. איך אתם יכולים לעשות חקיקה חד צדדית? לישראל מותר ולחוץ לארץ אסור?

קודם כל, כבר לא מדובר כאן על סעיף (1).

ב-(1) היה כתוב. הורדנו את זה.

"הקנאביס שמיועד לייצוא בלבד מתאים לאסדרה שחלה לעניין קנאביס רפואי במדינות היעד או שהקנאביס הוזמן על ידי גורם במדינות היעד".

את מבקשת שבנוסף להיתר היבוא, גם יראו שיש הזמנה ספציפית.

נכון.

היתר היבוא מתבסס על ההזמנה.

אז שיהיה כתוב "והוזמן".

היתר ייבוא הוא עניין עקרוני, האם מותר לייבא לאותה מדינה.

חברים, אני עוצרת כאן את הדיון על סעיף (1). אני חושבת שהגענו לנוסחה שהיא נוסחה מאוזנת וטובה. אני חושבת שיש כאן עוד המון פקטורים שניתן לקחת. המטר היא לראות איך אנחנו בעצם משקמים את אותה תעשייה, גם ישראלית. יש מקרה אחד שמפעל נתפס מוכר לשוק הפלילי? יש לכם תפיסה כזאת?

יש לנו הרבה מידע.

לא. יש לכם תפיסה של מפעל שהוציא תוצרת לשוק הפלילי?

אם היינו מודדים את כל פעילות המשטרה על פי הצלחות - - -

לא, לא, לא. אני שואלת על מקרה אחד שבו הייתה זליגה ממפעל או ממגדל לשוק הפלילי.

כן. מהמפעל של גולן. זה כבר פורסם.

יש.

פורסם מקרה אחד.

אם יש זליגה מהחוות? יש. מה לעשות?

אצלו.

הייתה אצלי פעם אחת. נכון.

ועוד מנהל החווה.

מהחווה. לא מהמפעל.

היו לנו זליגות של עובדים שהזליגו והיו אירועים של בעלי רישיונות שהזליגו. יש לנו אירועים כאלה לאורך השנים.

קודם כל, אנחנו כוועדה מבקשים לראות איזשהו דוח בעניין הזה על מקרים, על תפיסות, על העמדות לדין,, על ענישה. אני רוצה שתביאו את זה לדיון הבא. זה חשוב מאוד שהוועדה תראה את הנתונים האלה.

אני עוברת לסעיף ׁ(2). את רוצה להקריא את הנוסח אליו הגעת?

כן. אנחנו מבקשים שבעל הרישיון יציג היתר שניתן על ידי הרשות המוסמכת או מי מטעמה או מי שהוסמך על ידה. אנחנו נמצא את הנוסח הנכון אבל זאת הדרישה היחידה, במקום פסקה (1).

בסדר. סעיף (2). אני ביקשתי שזה יהיה "לא ימכור קנאביס המיועד לייצוא בלבד בישראל". משרד הבריאות, יש הערות?

לא.

אני חושבת שעדיף.

למה צריך את זה?

כן, לא הבנו את הסעיף הזה.

להבהיר. הסעיף הבא קובע שאותו חומר לייצוא לא צריך לעמוד באותו התקן.

לא. אנחנו ממש מתנגדים לשני הסעיפים האלה ואני אסביר למה. אתה רוצה להסביר?

אני מייצר את אותו מוצר בדיוק. אני מוכר את זה בארץ ואת אותו מוצר גם בחוץ לארץ. מה הבעיה?

המטרה היא שאם אתה באמת לא עומד באותו תקן IMC-GAP לא תוכל למכור אותו בארץ.

אבל אם הוא כן עומד, לא תהיה לו בעיה.

נכון.

תסתכלו ברישה. מוגדר מה זה קנאביס המיועד לייצוא בלבד. זה קנאביס שלא עומד בתנאי החוק. זה קנאביס שמיועד לייצוא בלבד. לכן אנחנו אומרים שאם זה קנאביס שמיועד לייצוא בלבד ולא עומד בתנאי החוק הזה, אתה תמנע מכירה שלו בישראל.

אני חושבת שצריך להבחין בין קנאביס שמתאים לתקינה הישראלית לבין קנאביס אחר. אם זה מתאים לתקינה הישראלית, ברור שמותר.

זה מה שאמרתי. ההגדרה של קנאביס המיועד לייצוא בלבד, זה קנאביס שלא עומד בהוראות חוק זה. כך הגדרנו את זה.

אם כן, איך אני אייצר אותו?

כאן צריך להבהיר מה זה לא עומד בהוראות החוק.

מותר לך על ידי ולידציית ניקיון. אלה הסעיפים הבאים.

זה רק לייצוא.

ולידציית ניקיון לא מאשרת יצוא למדינה אחרת. ולידציית ניקיון לא עוזרת לי לייצא משהו שהוא לא מאושר במדינת היעד. מה זה עוזר לי?

ברור שאתה צריך לעמוד גם באישור של מדינת היעד. זה מה שאמרנו כרגע.

לא הבנתי מה אתם רוצים לעשות.

שני הסעיפים האלה מיותרים.

אני אסביר. אם למשל אתה לא רוצה למכור תפרחת לגרמניה אלא אתה רוצה למכור שמן לצרפת. המפעל שלך עומד בכל התקנים הישראליים אבל נגיד ובגרמניה או בצרפת הם לא מוכנים שאותה תוצרת תעבור הקרנה, אבל הנתונים שלך של הבקטריות והחיידקים לא עומדים באותו תקן ישראלי שלא יכול לא לעבור הקרנה. לכן כאשר אתה מייצר את השמן במכונה שיש לך במפעל שלך, מה שתצטרך לעשות על פי החוק עכשיו זה לעשות ולידציית ניקיון, לנקות את כל פס הייצור, להכין שם את השמן, להגדיר את אותו שמן כשמן שמיועד לייצוא בלבד ולכן אותו שמן לא יוכל להימכר בארץ אלא יוכל להימכר אך ורק בחוץ לארץ. ברגע שעשית עוד הפעם ולידציית ניקיון לאותה מכונת שמנים, אתה יכול לעשות פס ייצור של שמנים שמיועדים לישראל.

קצת התבלבלתם במילים.

סליחה, אני לא מומחית, לא דוקטור ולא פרופסור אבל נראה לי שאת הרעיון הכללי הבנתם. מה שלא מאושר לישראל, לא יימכר בישראל אבל תוכל לייצא אותו.

מה שמיוצר לפי התקינה הישראלית יכול להיות מיוצר.

אבל אין סעיף כללי לגבי ייצוא שגם עומד בתנאים בארץ. כל הסעיף מתייחס אך ורק למקרים שמדובר בזה וצריך להסדיר גם את הייצוא הרגיל כי כמו שהוא אומר, יש לו את אותו חומר.

אם הוא עומד בתקינה בארץ, למה צריך?

גם ייצוא שעומד בתקינה בארץ צריך לעמוד באותם תנאים של היתר ייצוא. זה לא מופיע בשום מקום.

אם יש תנאים נאותים להכנה של קנאביס בצרפת, הוא צריך לעמוד בתנאים האלה.

אני אומרת שאם למשל הוא לוקח את המוצר שעומד בתנאים בארץ, כל דבר, הוא לא רוצה לעשות הפרדה, הוא לא רוצה לייצר דברים חריגים, הוא רוצה לקחת את אותו קנאביס שמיוצר בארץ ולייצא אותו. סעיפי החוק האלה לא מתייחסים לסיטואציה הזאת.

בטח שהם מתייחסים.

לא. רק לסיטואציה של קנאביס.

לא. כתוב, קנאביס המיועד לייצוא בלבד לא מחויב. כלומר, הוא יכול לעמוד בתקן הישראלי אבל הוא לא מחויב בתקן הישראלי.

אתי צודקת כי זה לא רלוונטי. זה רק רלוונטי למשהו אחר.

אבל איך מסבירים את הנושא של היתרי הייצוא הרגילים?

משרד הבריאות הישראלי לא צריך להרחיב את הסמכויות שלו ולהפוך למשרד הבריאות הצרפתי. אם יש תהליך ייצור בצרפת והם נדרשים לעמוד בתקן הצרפתי, אם הם לא עומדים בו – הסחורה תיזרק לאשפה.

לא. לא זאת הכוונה. הפרק הזה למעשה דן במקרים בהם המוצרים מיועדים לייצוא בלבד. למעשה אין בכל החוק התייחסות למקרים של מוצרים שעומדים בתקן הישראלי ומיועדים לייצוא. צריך להוסיף איזשהו סעיף שמתייחס לסוגיה הזאת של מוצרים שמאושרים בארץ לשיווק והם מקבלים היתר יצוא. הם עדיין מקבלים איזשהו אישור לייצא.

אני חשבתי שזה מובן מהנוסח.

לא. משרד המשפטים, רוצה להגיד משהו?

אני רק רוצה לומר שאם אני מבין נכון כל הפרק מדבר על הייצוא באופן כללי. הדבר היחידי שמייצר את הקושי – זה מתחבר למה שאמרה רננה ממשרד הבריאות – זה שהסעיף שאומר שאסור לו למכור, צריך לעשות איזושהי הבהרה ולומר אלא אם. זה סעיף שרק מדבר על כך שאסור לו למכור כאן.

אם אנחנו מסירים את סעיף (2), אפשר לומר בסעיף (3): "קנאביס המועד לייצוא בלבד לא מחויב לעמוד בתקן GAP-IMC, וכל עוד אינו עומד בתנאי התקן האמור ינהג בו בעל הרישיון לפי הוראות פסקה (4) ולא יימכר במדינת ישראל".

אני חושבת שהבעיה היא ההגדרה כי אנחנו מדברים על קנאביס לייצוא. הוא מוגדר ככזה שהוראות החוק לא חלות עליו.

אנחנו צריכים להוסיף פסקה ולהגיד שקנאביס שכן עומד בהוראות החוק הזה... היתר יבוא ואסדרה.

אנחנו נוסיף סעיף למשל (2א): "קנאביס שעומד בתקן הישראלי אינו נדרש לפסקה (3)".

למעשה כל החוק.

הייתי מחריגה את הקנאביס שהוא לא בהתאם לכללים.

בדיוק. צריך אסדרה גם לקנאביס הרגיל.

לעניין קנאביס שאינו מותר לשיווק בישראל, וכולי וכולי.

אני חושבת שזה צריך להיות הסעיף הראשונה.

נבהיר את זה.

לא הצלחתי להבין מה השורה התחתונה.

השורה התחתונה היא שאנחנו מוסיפים פסקה שכל מוצר שעומד בתקן הישראלי מאושר לייצוא.

עדיין צריך לקבל היתר ייצוא.

סעיף (3) לא יחול עליו. סעיפים (2) ו-(3) לא יחולו עליו.

למעשה יחולו עליו פסקאות (1) ו-(5).

זה GAP-IMC וגם GMP-ICM.

כרגע ביקשנו שזה יהיה GAP. זה לא בטעות.

אם אפשר לחזור על מה שסוכם ומה המענה.

למעשה הפרק הזה היה אמור להקל את הייצוא לגבי קנאביס שלא עומד בתנאי החוק. אנחנו נצטרך באמת קודם כל ליצור את המסגרת ולהגיד שקנאביס בכלל – שכמובן עומד בהוראות החוק הזה – אפשר לייצא אותו, צריך את היתר הייבוא שביקשנו בפסקה (1) על פי הנוסח, והוא צריך למסור הצהרה למנהל שהוא מייצא ולקבל את אישור הייצוא. אז נוסיף חריג ונגיד שעל אף שהוא לא יעמוד גם בהוראות החוק, הוא עדיין יוכל לייצא ובתנאי שהוא לא ימכור את זה בישראל, שהוא לא צריך לעמוד בתקנים שעוד מעט נדבר איזה תקנים אלה ושהוא יעשה הליך של ולידציית ניקיון שגם עליו נדבר ונראה מה הוא בדיוק כולל. אז הוא יוכל לייצא גם מה שלא עומד בדרישות החוק. נבנה את זה פשוט שונה. הכלל והחריג לכלל שמוסיף דרישות נוספות.

עוד דבר אחד. במקום "מכירה", אם אפשר לומר "הפצה" כי מן הסתם זה ללא תמורה.

בסדר. מקובל.

אנחנו עוברים לפסקה (3). "קנאביס המיועד לייצוא בלבד לא מחויב לעמוד בתקן GAP-IMC, וכל עוד אינו עומד בתנאי התקן האמור ינהג בו בעל הרישיון לפי הוראות פסקה (4)".

חשוב להגיד כאן שיש כאן שינוי מאוד מאוד משמעותי ממה שאושר לאחרונה בהחלטת ממשלה 224. החלטת ממשלה 224 החריגה את המוצרים שניתן לייצא, בעצם אפשרה לייצא מוצרים כאלה גם אם נוהל GAP-IMC לא חל עליהם אבל היא לא החריגה את זה מהדרישות של נוהל הגידול, נוהל ה-GAP-IMC. למעשה מה שאנחנו עושים כאן, אנחנו מאפשרים שיהיו חוות שלמות – אני לא יודעת אילו דרישות כן יחולו עליהן, לגדל בחוץ, תחת כיפת השמיים, לא יודעת - שלא מיועדות למטופלי מדינת ישראל, בהגדרה.

אני אקריא מתוך ההחלטה: "עמד בתנאי אבטחה ומיגון ובתנאי תקן ה-GAP-IMC". זאת אומרת, במקום שיהיה כתוב כאן ב-(3) GAP-IMC צריך להיות GMP.

היא ביקשה את שניהם. היא ביקשה גם וגם.

אני מדברת עם חברי הוועדה של ועדת הקנאביס על החוק הזה בטלפון. רובם לא מגיעים אבל הם כן עוקבים אחרי הדיונים וכל שבוע במליאה, ימי שני וימי רביעי, אנחנו יושבים ודנים לעניין החוק. אתם גם מכירים את הדיונים שמתקיימים בוועדות השונות לעניין הזה. כל הריקושטים בסוף מגיעים לכאן. אני יכולה לומר לכם שתדעו שברקע יש דרישה של חברי הכנסת לרשום כאן שקנאביס שמיועד לייצוא בלבד יוכל לעמוד בתקן EUGMP כלומר, תקן אירופאי או תקן קנדי.

גם היום הוא יכול לעמוד בתקן ויש בארץ מוצרים שעומדים בתקן אלא שאנחנו, היק"ר, לא יכולים לתת לו אישור שהוא עומד בתקן GEU, כי אנחנו לא חברים בשוק האירופי. אם יחברו את ישראל לאירופה, נשמח. איך אפשר לעשות את זה? להכניס אותנו תחת הסכם אכ"א וזה בידי משרד הכלכלה.

משרד הכלכלה, אתם רוצים להגיב? אנחנו נדחוף את משרד הכלכלה כמה שיותר על מנת לחתום על הסכם כזה.

גם אנחנו.

אני חושבת שהדבר הזה יסייע הרבה.

אם היה את זה, לא היינו צריכים את כל הצעת החוק. אם היה את הסעיף שיובל מדבר עליו, לא היינו צריכים את כל זה.

אני אתייחס לעניין הזה. הסכם אכ"א הוא הסכם שחל על תכשירים רפואיים בין ישראל לאיחוד האירופי. היום, על פי פקודת הסמים המסוכנים, קנאביס לא מוגדר כתכשיר רפואי.

לפי פקודת הרוקחים. הוא לא רשום.

כל עוד הקנאביס לא מגודר כתכשיר רפואי, אי אפשר להכיר בו תחת הסכם אכ"א. אנחנו כן בודקים את זה ומנהלים דיונים מה צריך לעשות. במקביל אנחנו מקדמים את השיח הבילטרלי עם גרמניה יחד עם היק"ר, יחד עם משרד הבריאות, כדי שהם יכירו שבסופו של דבר יהיה איזה הסכם הכרה הדדית ביניהם לבינינו עד שנמצא איזשהו פתרון אחר והתקינה כאן בישראל תוסדר. כיום במצב הנוכחי, אי אפשר להכיר בקנאביס רפואי תחת הסכם אכ"א.

אני מבקשת שתעבירו את זה גם בתוך המשרד.

חברה שרוצה להביא לכאן, כמו למשל בקנדה עשו, הביאו פקחים אירופאיים והם בדקו אותה. שתי חברות בישראל הביאו פקחים אירופאיים והם בדקו אותן. סליחה, אחת הביאה פקחים אירופאיים ואחת הביאה את המכון שהוא תחת הסכם אכ"א עד שיסתבר שהוא לא יכול לעשות את זה.

בגלל הקורונה הם לא באו.

דרך אגב, אנחנו לא יכולים לתת EU כי אנחנו לא חברים באיחוד האירופי.

אני רוצה שתעבירו גם בתוך המשרד. אני רוצה שקודם כל תודו לשרה אורנה ברביבאי ולצוות המשרד שאני יודעת שכבר כמה שנים עומד על הגדרות ומנהל את המאבק הזה כדי לאפשר את כל העניין של הייצוא ומנהל שיח גם עם מדינות אירופאיות. אני חושבת שזה משמעותי. כל גיבוי שאתם תצטרכו בעניין הזה, אנחנו כאן. אנחנו רוצים לקדם את זה כמה שיותר מהר. אנחנו לא רוצים לעבור על החוק כמובן אבל כל דבר שניתן לעשות, אנחנו מבקשים שתגידו לנו כדי שנוכל לתת לכם את הגיבוי לזה. אני מבקשת להודות על הגישה הפתוחה ועל הניסיון לסייע כאן לפיתוח והמחקר לתעשייה הישראלית.

תודה רבה. מעריכים את זה. יש תוספת נוספת שאני רוצה לשים את הדגש. מזה זמן בעניין התיקון של הגדרת הקנאביס הרפואי והפקודה, אנחנו מנסים לכנס את משרד הבריאות יחד עם משרד המשפטים. אנחנו מתעכבים קצת עם העניין הזה ומבקשים באמת שזה יקרה כמה שיותר מהר. כבר דנו יחד עם השרה שלנו, שרת הכלכלה, ואנחנו נשמח לכנס את הדיונים האלה יחד עם מנכ"ל משרד הבריאות פרופסור נחמן אש. אנחנו נשמח לקדם את הדיון הזה כמה שיותר מהר.

אתה מתכוונת לנושא של העברה מחלק א'?

בדיוק. לבחון את ההגדרה.

זה כרגע בנוסח.

נכון.

אני אציין שיש ועדה במשרד הבריאות שבוחנת את האפשרות להעביר ממשטר רישיונות למשטר מרשמים. זה לא אנחנו לא עוסקים בזה, אנחנו כן עוסקים בזה מול קופות החולים למשל כי המשמעות היא שעוברים ממצב בו רק מנהל שהוסמך ישירות על ידי מנכ"ל משרד הבריאות לתת רישיונות למטופלים, הוא היחיד שיוכל לעשות את זה למצב שבו כל רופא או כל רופא שהוגדר, מומחה, מוסמך.

כרגע זה הנוסח.

כן. כרגע יש לנו את זה בנוסח.

כשנגיע לסעיף, אני אתייחס.

איך זה קשור לקופות החולים?

מה הבעיה שכל רופא ירשום?

תהיה כאן השפעה מאוד רחבה. בדיוק לכן זה נבחן.

ההצעה כאן מדברת גם על מרשמים וגם על סבסוד חלק מהטיפולים. אנחנו נגיע לפרקים.

"קנאביס המיועד לייצוא בלבד, לא מחויב לעמוד בתקן GAP-IMC, וכל עוד אינו עומד בתנאי התקן האמור ינהג בו בעל הרישיון לפי הוראות פסקה (4)".

משרד הבריאות העיר שצריך שזה לא יעמוד בתקן IMC-GMP.

כן. התפיסה הייתה שמסובך להפריד גידולים שלא חלות עליהם הדרישות. זאת אומרת, תצטרך להיות חווה נפרדת והמשמעות היא שבהגדרה יהיה חוות שלמות שכל המטרה שלהן היא ייצוא.

זה אם אנחנו עושים GMP?

לא.

אם מבטלים את ה-GA.

זאת אומרת שאנחנו מגדרים מלאים שבהגדרה הם לא מיועדים - - -

אבל למה זה נופל עליכם?: אם חווה לוקחת על עצמה ואומרת שהיא לא רוצה לעמוד ב-GAP ולגדל את זה לייצוא?:

אנחנו סברנו, וזו הייתה ההחלטה של הממשלה במסגרת 224, שנקודת האיזון הנכונה היא לא ברמת נוהל גידול אלא ברמת נוהל הייצור.

אם כן, זה GMP לא GAP.

כן. זה GMP ולא GAP.

אני רוצה לבקש כאן בקשה. אני רוצה להגיש גם את הבקשה ההפוכה. אם אני עכשיו רוצה לייבא חומר גלם לטובת ייצוא, וחומר גלם לטובת ייצוא לא צריך לעמוד בדרישות ה-IMC, הווה אומר שאם אני רוצה עכשיו לייבא CBD כדי להכין - - -

אבל אז תצטרכי חממה נפרדת.

לא. זה GMP. זה במפעל.

לא. GMP זה בעצם הייצור. אם את רוצה GAP, זה בעצם הגידול.

לא. אני מדברת על GMP.

היא מדברת על נושא אחר.

אני אומרת את אותו כלל אבל הפוך.

על יבוא אמור להיות דיון נפרד.

אני חושבת שחברת הכנסת שרן השכל תבין את זה.

היא תבין את זה וגם נסביר. נראה לי שהבנתי את דבריך.

אם אתה מאשר לי את זה, אני מוכנה להמשיך הלאה.

לעניין הייבוא אנחנו נדון בפרד.

רק שתביני מה אמרנו. אם עכשיו את רוצה לייבא לטובת יצוא. חומרי גלם. את רוצה עכשיו להכין תוספי תזונה ואת רוצה לייבא לטובת ייצוא, את רוצה שהמפעל שלך בארץ יכין את התהליך. את בעצם צריכה לעמוד בדרישות התקן הישראלי. אנחנו מבקשים שגם לטובת יצוא, אם אני מייבאת לטובת יצוא, אני לא אצטרך לעמוד בתקינה הישראלית.

בזה נצטרך לדון בפרק יבוא.

זה כדי להבין על מה אנחנו מדברים.

אין בעיה. תעלי את זה כשנדון לעניין היבוא. אנחנו דנים בייצוא כדי לסגור את הפינה הזו ואחר כך עוברים להגדרות. תאמיני לי שאנחנו נגיע ליבוא.

הבקשה היא שכל דבר יהיה גם הפוך. זה חשוב.

יהיו דברים שכן ויהיו דברים שלא.

לא כל דבר יכול להיות הפוך כי אנחנו לא אחראים על בריאות הציבור בצרפת אבל אנחנו בהחלט אחראים על בריאות הציבור בישראל.

אני מדברת רק על יבוא לטובת יצוא.

אני רוצה להתקדם.

אולי כן צריך להוסיף את זה. יבוא לטובת יצוא. זה חלק מהייצוא.

זה לא בייצוא.

זה ביבוא. אני מבקשת לרשום את זה כנקודה ביבוא.

לא הבהרתי את עצמי. זה יצוא. אתה מייבא כדי לייצא.

לא. בייצוא את לא צריכה לעמוד בתקן.

בעניין של יצוא, את יכולה לייצא מה שלא עומד ב-GMP. מה שאת רוצה לייבא, אנחנו נדון בזה בפרק נפרד ביבוא ואני מבקשת להמתין.

זה יבוא לטובת יצוא.

ככה לא נוכל להמשיך להתקדם. אני רוצה לסגור את הפרק הזה.

בפסקה (3) שינינו ל-GMP. אפשר לעבור לפסקה (4) שהיא חלה על מוצרים שהם לייצוא בלבד. כלומר, שלא עומדים בתקן הישראלי.

יש כאן את העניין הזה של הייצור. האם ייצור כולל בתוכו גם יבוא?

לפני כן, אני יכולה לשאול שאלה? ברור שאין אחראי לפיקוח מבחינת האיכות, שזה לא משרד הבריאות. נכן?

לא, זה לא משרד הבריאות. זה משרד הבריאות הגרמני שאחראי על הפיקוח הזה.

אבל יכול להיות שזה תחת כלום. זה יכול להיות.

גם. אני בסופו של דבר לא עושה פיקוח לגרמניה ולא לצרפת ולא לקנדה. אם משרד הבריאות שם לא דואג כמו שמשרד הבריאות כאן דואג לאזרח הישראלי ודואג שכל דבר שמיובא לכאן, כולל משחת שיניים, לא עבר תהליך התססה או רעלים או לא יודעת מה, או לא הוברח על גמלים מירדן, אז בואו נלמד אותם איך לעשות את זה אבל אנחנו לא נעשה את זה במקומם.

אני חושב שבאגף התמרוקים אצלנו הם עושים עבודה חשובה מאוד בשמירה על בריאות הציבור כמו כל משרד הבריאות אבל בואו נתמקד בסעיף הזה. אני לא רוצה למה הטעות כאן כי ולידציית ניקיון היא בסך הכול וידוא יעילות של תהליך ניקיון. אתם רציתם לומר שיהיה תהליך ניקיון מאושר שהוא נקרא GMP שהוא מוודא על ידי ולידציות. ברגע ששינינו את זה ל-GMP, אפשר לוותר על סעיף (4).

אחר כך מגיע היק"ר למפעל ואומר לאותו מפעל שהוא לא מוכן שישתמשו במכונה הזאת כי היא לא עברה תהליך GMP.

היום אתם דורשים הפרדה, נכון?

כן.

היום נדרשת הפרדה מלאה.

הפרדה שמונעת עירוב. זה לא בהכרח מפעל נפרד.

אני אסביר. הפרדה בעולם התוכן של כללי איכות מתבססת על שלושה מצבים - הפרדה מקומית, תהליכית ופרסונלית. על פרסונלית אפשר לוותר, נכון? הרי יעשו משמרת בוקר. הפרדה תהליכית, ברור שצריכה להיות כי שם מייצרים כדורים ופה עוד לא. לכן יש הפרדה של פסי ייצור. האם המיכון הוא אותו מיכון? יכול להיעשות בחדר נפרד.

אנחנו לא רוצים שיהיה חדר נפרד משום שחלק מהחדרים האלה, העלויות שלהם הם מיליוני שקלים.

לכן בנהלי האיכות של המפעל המייצר – הרי זה מפעל – יהיה לו פרק איכות של תהליכים בין ייצור מפוקח לבין ייצור מפוקח על ידי חוץ לארץ והתווך הזה הוא ולידציית ניקיון שהמפעל כותב אותו בתהליכים שלו והוא נבדק מעת לעת.

אבל אם אנחנו לא כותבים כלום, הוא יכול לבוא מחר ולכתוב הפרדה מלאה.

הפרדה, זה כולל גדר הפרדה.

הפרדה תהליכית ולא מיקומית. זה מה שאתה אמרת.

הפרדה תהליכית, זה בסדר.

אני מבקשת להשאיר את העניין של ולידציית ניקיון.

בסדר. לקחתי אחורה. אמרתי לא לוותר. בסדר. אין בעיה להשאיר. לדעתי הוא מכביד, אבל איך שאתם רוצים.

אני רוצה לדייק את זה. יובל, כמו שאתה אמרת, אתה אמרת ולידציית ניקיון מעת לעת על פי הנהלים של המפעל. זה כן.

המפעל כותב נוהל GMP נכון?

והוא נכנס לתוקף.

נוהל ה-GMP, מפעל שרוצה לעשות גם וגם, פותח פרק שנקרא פרק, תקראו לו גם וגם, מה קורה בזמן שאתם מייצרים תחת ה-GMP הישראלי ומה קורה כשאתם מייצרים תחת GMP אחר. ב-GMP אחר, אני לא מסתכל מה כתבתם בתהליכים אבל תהיה לכם ולידציית ניקיון לתווך בין הייצור של המוצרים המפוקחים כאן לבין הייצור הזה. הפרק באמצעי הזה הוא ולידציית הניקיון.

ייעשה תוך הקפדה על תהליך איכות מתאים הכולל פרק של ולידציות ניקיון במעבר הזה בין השימושים השונים. אני לא יכול עכשיו לנסח בדיוק.

הניסוח צריך להיות איכות מתאים, כמו שיובל אומר.

אי אפשר לכתוב בחקיקה איכות מתאים.

כשאת רושמת ולידציה, אני מסכימה לרגע עם מה שיובל אמר, את מורידה את זה בחקיקה ראשית לרזולוציה שהיא בסך הכול פרק בתוך תהליכים של מפעל. אי אפשר להכניס לחקיקה ראשית פרק כדי למנוע את החדרים הנפרדים.

אפשר להכניס וגם חייבים. אני גם אסביר למה. אנחנו הרי עובדים עם משרד הכלכלה, כמו שאמרה מיכל, על הכרה של האירופאים בפרק. אם ה-GMP לא יהיה באמת איכותי, הם לא יכירו בו. אם יהיה לנו איזה משהו שהוא פלואידי, הם יגיד לנו מה זה כל ה-GMP הזה.

אפשר לרשום ולידציית ניקיון שיתווסף בתוספת קטנה זאת וזאת.

אבל לא צריך את ייבוש האריזה. הנה, אני מקריא איך אני חושב שזה צריך להיות.

ולידציית ניקיון, זאת הפרדה תהליכית? זה הביטוי?

לא.

זה ביטוי עם רזולוציה נמוכה מדי. אנחנו צריכים מעל. הביטוי הזה נמוך מדי. הביטוי הזה מסבך אותנו. חדרים נפרדים, זה משהו שלא ניתן לעמוד בו. צריך משהו בין לבין. תהליכי איכות.

זה מה שהחלטת הממשלה אמרה. הפרדה.

לא. הפרדה, זה אומר מתקנים נפרדים. הפרדה זה מתקנים נפרדים כמו שאמרה חברת הכנסת.

הפרדה בתהליכי הייצור.

תהליכים. לא חדרים. במקום יבוש, אריזה, מיצוי וגיזום צריך להיות רק ייצור.

אני יודע. תנו לי בבקשה להקריא איך אני חושב שזה צריך להיות. במקום "ייבוש, אריזה, מיצוי וגיזום" יבוא "ייצור תהליכי של קנאביס או מוצרי קנאביס המיועדים לייצוא בלבד, ייעשה תוך הקפדה על הפרדה בתהליכי הייצור".

לא. אני לא רוצה הפרדה.

רגע. אני אסביר את המילה הפרדה, לאן ניקח אותה.

אפשר להגיד תהליכי ייצור ואז להגיד מה זה אומר.

נכון. "תוך הקפדה על הפרדה בתהליך הייצור. הפרדה זו, כל שתיעשה, תכלול לפחות ולידציית ניקיון לשלב".

לא. "תהיה ולידציית ניקיון".

לא. את חייבת לכלול.

בין אם אתה עכשיו תכתוב את זה מישהו אחר, אם אני כותבת את העניין של ההפרדה, הוא יכול להכניס לי לתוך הדבר הזה קיר מפריד ולומר שהוא רוצה קיר מפריד.

אבל אם הם לא מראים שההפרדה התהליכית מאיינת את החשש לזיהום צולב ופוגעת במוצרים שאנחנו מייצרים למטופלי ארצנו, אז אם אין דרך תהליכית להפריד בין הדברים, תיאלץ להיות הפרדה מבנית.

שאלה מקצועית. אם אני מייצא על פי האמנה למדינת יעד בתקן EU, התקן הוא כביכול מחמיר או מקביל ל-IMC, למה אני בכלל צריך הפרדה?

משרד הבריאות, כאשר מישהו היום מייצר מוצר או תפרחת ופתאום העברתם אותו עכשיו בדיקת מעבדה והוא נכשל בבדיקת המעבדה הזאת ונדרש להשמדה. זאת אומרת שכל הפס הזה שכרגע עבדו עליו והכינו ממנו שמנים, לא עומד בתקן GAP.

אם אתה צריך להשמיד את האצווה כי היא לא עומדת בתקן?

אני לא פוסל פס. הפס יכול להיות בסדר גמור.

אתה פוסל את האצווה.

אבל האצווה כרגע פרוסה על אותו משטח.

היא לא פרוסה. היא נבדקת בסופה. נבדק חומר הגלם ונבדק בסופה. לכן כאשר גמרו לבדוק אותה, גמרו לייצר אצווה והתוצאות שלה רעל, האצווה פסולה.

מה עם אותו פס?

כלום. מנקים את הפס וזהו.

הכינו את השמן והדבר הזה הוא רעל מה אתה עושה איתו?

משמידים את האצווה וזהו.

השאלה היא אחרת. אם מראש אתה מייצר מוצר שלא עומד בתנאים בישראל. היום את הנדרש להפרדה מוחלטת.

היום אתה לא יכול לייצר משהו שלא מאושר בישראל.

זאת בדיוק הכוונה כאן, שכן תוכל לייצר.

ולידציה כולל תהליך מסוים שהוא ניקיון לפס ייצור, ניקיון לכלים, ניקיון למכונות, ניקיון לאותם תהליכים מזהמים ובכלל זה בדיקות.

לך יש כרגע מוצר שזיהם לך כי הוא לא עמד בתקן. זיהם לך את כל המקום שבו ארזת.

איך אני יודע שהוא זיהם?

אני לא יודעת.

לכן לא צריך לעשות כמו שגולן אומר. זה בתוך התהליכים של המפעל בעצמו.

המפעל בעצמו יאשר את עצמו כמו שהוא מאשר אותו היום. אני לא מבין מה הבעיה. אם אני היום מייצא לאירופה ואירופה אישרה את התקן שלי, אז אני צריך עוד פעם הפרדות וחוקים?

השאלה אם זה גם וגם. אם אתה מייצא לאירופה ומייצר לשוק המקומי, איך אתה מפריד בין המוצרים האלה.

אנחנו לא חושבים שצריך להפריד.

אני לא צריך להפריד.

הם טוענים שכן צריך להפריד.

יובל מוכן לוותר על ההפרדה ובזה לפתור את הכול?

אני אסביר.

רגע. בוא נגיד שהמוצרים שאמורים להיות מיוצאים שהם לא עומדים בתקן GMP, אלה לא מוצרים שהם רעל אלא אלה מוצרים שלא עמדו בכמות הבקטריות, הפטריות וכל הדברים האלה.

בואי נקרא לזה רעל. פטריות מפיקות רעל. נקרא לזה רעל.

מה קורה כרגע אם יש לך אצווה שעברה את כל התהליך הזה באותו חדר ובאותו מיתקן ולמעשה כמות הפטריות והרעלים היא כמות גבוהה מהמותר ואתה אומר עכשיו לך תשמיד את התוצרת הזאת. האם יש לך תהליך ולידציית ניקיון בתוך פס ייצור?

בייבוא לא נדרש התהליך. לארץ אפשר להביא הכול ולחוץ לארץ לא.

אם הרעלנים האלה לא נדרשים לוולידציית ניקיון, על אחת כמה וכמה - - -

השימוש במילה ולידציית ניקיון, ולידציית ניקיון היא לא שם קוד לסדר פסח כללי. זאת מילה שהוכנסה. המילה נכונה אבל הוכנסה במקום הלא נכון ובהקשר לא נכון. במפעל מסוים ייצרו מוצר לשוק הישראלי, אצווה. האצווה בסוף נפסלה כי כמות הרעלנים שם גבוהה, כמות הבקטריות או משהו אחר. אצוות הניקיון היא חלק מסיום של ייצרו של כל אצווה. המפעל עושה את זה ממילא. המפעל ממילא עושה את זה.

אז לא צריך את ולידציית הניקיון.

נכון.

אז לא צריך גם את ההפרדה.

זה לא נכון.

למה?

בואי ניקח למשל מפעל אריזת תפרחת. ניקח דוגמה פשוטה. פס יצור של אריזת תפרחות וסגירתן בסוף באריזה מסוימת. כאשר המוצר הזה מיוצר, בתהליך הייצור שלו, נלקחות ממנו בדיקות, הוא מיוצר במוצרים וחומרים בניקיונות מסוימים שעל פי דעתנו, מפחיתים את הסכנה לבריאות הציבור. זה על פי הנהלים שאנחנו קבענו והם חלק מנהלי האיכות של המפעל. כאשר המפעל מייצר על פי נוהלי איכות של טימבקטו, מדינה אחרת שחתומה על האמנה, ואינני יודע מה הם בכלל, אני חייב שתהיה שם הפרדה ואמרנו שהפרדה בשפה שלנו כוללת שלושה דברים: תהליכית, אמצעים חומרים, זמן ופרסונל. פרסונל, אמרנו, ברגע שמפרידים זמן, שלא יהיה באותו זמן. זה ברור לכולם. שיהיה מיקום אחר – אמרנו שתוך כדי תהיה הפרדה.

אנחנו לא רוצים הפרדה. אני לא רוצה הפרדה.

הבנתי. על מנת להוריד את ההפרדה, לתת שבחדר מסוים תהיה משמרת בוקר לשוק הישראלי ומשמרת ערב לשוק בטימבקטו לפי נהלים אחרים.

נהדר. בכל מקרה הם צריכים את ולידציית הניקין. בכל מקרה הם צריכים לנקות את הפס.

צריך תהליך ניקיון. לא צריך ולידציית ניקיון אלא תהליך.

אין לנו בעיה עם הפרדה תהליכית.

תודה. במקום ולידציית ניקיון, אנחנו הפרדה תהליכית. חייבים להגדיר בחוק מה זה ה]פדה תהליכית.

הפרדה תהליכית שאושרה על ידינו.

תרשמי הפרדה תהליכית.

אנחנו צריכים להגדיר בחוק. אנחנו לא יכולים שנדרשת הפרדה תהליכית בלי להגדיר אותה.

הפרדה תהליכית על פי נוהל פנימי.

הפרדה תהליכית המאושרת על פי נוהל GMP.

זה כתוב ב-106 או ב-108?

ב-GMP. זה מפעל. GMP זה אותו נוהל של תהליך. יש לו תהליך ניקיון, עשה אותו.

בסדר. על פי הנוהל הקבוע. בסדר. קיבלנו.

שיהיה ברור שאם ההפרה התהליכית היא לא קיימת - - -

אבל היא חייבת להיות קיימת. בכל מפעל יש.

הוא לא עומד בתנאים.

הפרדה צריכה להיות במובן המהותי. זה מה שמעניין אותנו.

יש לכם את האנשים שבודקים את זה.

אני מסבירה את יובל.

אני אסביר בשפת העם. אם ב-GMP שלכם יהיה פרק למשמרת בוקר ישראלית ומשמרת ערב בטימבקטו כשיש לכם הפרדה תהליכית וזה מוגדר בנהלי האיכות שלכם, ב- GMP שמאושר על ידינו, אם הניקיון הזה מאושר על ידינו, בסדר אם הוא לא מאושר על ידינו, הוא מסכן את בריאות הציבור, לא יהיה לך GMP.

אין בעיה.

אני חייב להגיד שהחלטת הממשלה 224 - ברור שכמובן הוועדה סוברנית לשנות את מה שקבוע בהחלטת הממשלה – דיברה על כמה היבטים של ההפרדה ונאמר הפרדה מלאה. לא נאמר שם הפרדה פיזית אבל נאמר הפרדה מלאה ונאמרה התכלית של ההפרדה. אני חושב שבחקיקה ראשית יש מקום לכתוב מה התכלית של ההפרדה ולא להתחיל להגיד נוהל. יכול להיות שאפשר להגיד כפי שקבע המנהל או להפנות – כמו שעשיתם בתוספת – לאיזשהו נוהל נקוב, כפי שיתעדכן מעת לעת או משהו כזה.

ההחלטה קובעת ש"ייצור של מוצרי קנאביס וחומרי גלם" – אגב, התייחסו גם לחומרי הגלם – "שאינם עומדים בתקני האיכות" – הכוונה היא למקומיים – "ייעשה בהפרדה מלאה מייצור של מוצרי קנאביס וחומרי גלם העומדים בתקני האיכות. ההפרדה הזאת תיעשה על מנת למנוע הילוך צולב בין מוצרי הקנאביס וחומרי הגלם השונים" – שזו בעצם התכלית – "ואם המוצר אינו עומד בתקני האיכות, אך ורק מאחר שהמוצר נארז", כתבו שלא תידרש הפרדה ונכתב גם שזה לא גורע מדרישות הפרדה בהקשרים של בטיחות.

התכלית היא בעצם מה שאנחנו קובעים כאן. בכל מקרה צריכים לעמוד בתנאים האלה.

ברגע שאתם אומרים הפרדה תהליכית - - -

הפרדה תהליכית על מנת לוודא.

ומניעת הילוך צולב.

כתוב כאן ש"הפרדה זאת תיעשה על מנת למנוע הילוך צולב בין מוצרי הקנאביס וחומרי הגלם השונים".

אמרנו מפורשות שממילא לא יופץ קנאביס כזה בישראל. זאת בדיוק התכלית.

אפשר להוסיף את העניין של התכלית של ההפרדה.

התכלית יכולה לבוא לידי ביטוי בהגדרה. כשאתם אומרים הפרדה, אתם אומרים הפרדה לעניין זה וכולי.

מכיוון שלא יושבים בחדר אנשי QA, נבקש לאשר את המשפט הזה מול אנשי QA ולראות שהוא אכן נכון ואפשרי.

לא הייתה פעם אחת שפניתם לוועדה ולא נעניתם גם על ידי היועצת המשפטית וגם על ידי מנהלת הוועדה.

נכון.

נראה לי גם יום ולילה.

ברור.

ברגע שאתם שולחים לנו הערות, אנחנו מתייחסים.

אתי פלר, ראש הרשות הישראלית להסמכת מעבדות, ביקשה לדבר על הסעיף הזה. היא אומרת: ולידציה היא לא מילה בעברית. חשוב לכתוב תיקוף הפרדה תהליכית. היא ביקשה לומר מילה בדיוק עלה הסעיף הזה. היא ב-זום.

בסדר. תעלו את אתי פלר.

אם אני יכול לסיים את דבריי. אני חושב שלפן של החלטת הממשלה שדיבר על מתי, לא התכוונו לעשות הפרדה. בהחלטת הממשלה נתנו ביטוי גם למצבים של אריזות, דברים שלצורך העניין לא מצריכים הפרדה כדי לא להכביד, ואני חושב שגם לזה אפשר לתת איזשהו ביטוי.

לגבי הפניה לנוהל ספציפי, נראה לי שצריך לומר כפי שקבע המנהל מעת לעת ואולי להפנות לנוהל בתוספת.

אתי הציעה כאן שלוש מילים: תיקוף ההפרדה התהליכית.

מישהו צריך לקבוע אותו.

התיקוף הוא בנהלים של ה-GMP.

אם אתה עושה תיקוף, זה נוהל חדש.

לא. אפשר לתקף את ה-GMP.

בהצעת החוק יש התייחסות לנהלים שונים גם בתוספת. יכול להיות שאפשר לציין במפורש ולהגיד כפי שיתעדכן מעת לעת. ברור שהדברים צריכים להיות דינמיים.

בבקשה, אתי פלר. ב-זום.

בוקר טוב לכולם. תודה על ההזדמנות להביע את דעתי. אני חושבת שיובל הקריא כבר את מה שרציתי לומר אבל אני מבקשת להדגיש. בתחומים אחרים, המפעלים הם מפעלים ישראלים, קרי, כל מה שקשור לאיכות סביבה, בטיחות העובדים וכולי – חייבים לעמוד בחקיקה הישראלית ובחלק מהמדינות גם נדרשת הצהרה בעת הייצוא שאכן עמדנו בכל הדרישות של בטיחות ואיכות סביבה.

יחד עם זאת, חשוב שהחקיקה תדבר בעברית והמילה העברית לוולידציה היא תיקוף שממילא נעשה בכל המפעלים. כשמייצרים, בין מוצר אחד למוצר שני, מנקים, עושים בדיקות משטחים, לפעמים גם בודקים את העובדים, כך שחשוב מאוד להתייחס לנושא הזה. בכל מפעל נהלי הניקיון הם חלק בלתי נפרד ממערך האיכות. ברגע שכתבנו את ההגדרות G משהו, הרי ממילא המשמעות היא שצריך להטמיע מערך איכות בין אם בגידול, יצוא, אריזה וכל מערך איכות חייב לכלול תיקוף של תהליכי העבודה בכלל, והבטיחות והניקיון בפרט. תודה רבה.

תודה רבה. גם דנה בר-און ביקשה להתייחס לסעיף (3). בקשה להעלות אותה ב-זום.

שלום, בוקר טוב לכולם. תודה על הזכות להתייחס. בסעיף הזה חשוב לציין שעיקר הבעיה שנוצרת - כמו שאפשר לסכם בצורה מאוד קצרה את כל הדיון שהתרחש כאן – נובעת מההבדל בין התקינות. חשוב להבהיר מה המשמעות של התקינות בשטח ומה התוצאה המעשית של כל מה שדובר כאן. התוצאה המעשית היא שהשקעה שתידרש, הן מצד המפעלים, בעיקר, אבל גם מצד המגדלים על מנת לייצר שני פסי ייצור נפרדים על מנת לייצר מוצרים שמתאימים רק לחוץ לארץ כי יש להם אינטרס לייצא ויש רצון לפתח את השוק הזה, ובמקביל פס מוצרים שמתאים לייצור בארץ, יפגע משמעותית בהיקף הייצור שנועד לארץ. מדובר כאן גם בתוספת עלויות, מדובר כאן בשוק קטן יחסית בארץ אל מה שפתוח בכל העולם. מן הסתם אם אני כרגע יצרן, אני אעדיף להשקיע בשוק הגדול.

כל עוד אנחנו נמצאים כרגע במצב שאין שום ביטחון למטופל הישראלי, לא ברצף טיפולים, לא בעלויות ולא בשום צורה, אנחנו באים ואומרים שאנחנו נסכן את כל זה על ידי זה שאנחנו נפתח את השוק העולמי בתקן שהוא שונה מהתקן בארץ, נדרוש תקינה כפולה, נעמיד בפני היצרנים איזושהי בחירה ומה שיקרה בסופו של דבר זה שלא יהיו השקעות בשני פסי ייצור, לא יהיו השקעות בתהליך הניקיון כל הזמן כדי להחליף פס ייצור, לא יהיו משמרות שצריכים להחליף ביניהם כל הזמן. לא. יעדיפו להשקיע בפס יצור אחד רציף לשוק הגדול שהוא שוק הייצוא. מה שיקרה זה שיהיה מחסור בצד המקומי, תהיה עליית מחירים כתוצאה מהתגברות הביקוש על ההיצע, וכתוצאה מזה שהמוצר העיקרי יהיה שוב פעם יבוא.

אנחנו חושבים בלי איזה שהן הבטחות – בין אם זה להבטיח להקדיש חלק מסוים ממחזור הייצור לארץ, בין אם להבטיח עלויות בארץ – שימנעו מצב של מחסור בתוצר מקומי, לסעיף הזה אסור לעבור וזה בנוסף לעובדה שאנחנו דורשים את ההצמדה של התקינה בארץ לתקינה שמקובלת באירופה אבל לזה אני אשמח להתייחס כשנגיע לפרק המתאים.

תודה רבה. אני לא מסכימה עם הדברים האלה. אני אומר אמנם בזהירות אבל יש כרגע מאבק גם של המפעלים במדינת ישראל שפועלים כדי לעצור את הייבוא משום שהם טוענים שיש כמות כפולה של קנאביס שגם מיוצרת כאן בישראל וגם מיובאת. במידה והתעשייה הישראלית תתחיל לעשות שרירים ולייצא את כל התוצרת, אין בעיה לפתוח את הייבוא בצורה גורפת ולייבא את כל התוצרת למדינת ישראל. כלומר, אין כאן איזה שהן מגבלות מסוימות. בסופו של דבר יש סוג של דרישה במדינת ישראל ולכן הדבר הזה או התיאוריה שבעצם המפעלים והמגדלים יעצרו את הייצור כאן למטופלי מדינת ישראל, אני חושבת שהוא לא נכון. גם משיח שלי עם לא מעט מפעלים שדיברו על כך שברגע שניתנת להם האפשרות לייצא, כן, זה שוק הרבה יותר גדול. זה לא שהם עכשיו לוקחים את מה שיש להם ומעבירים את זה החוצה אלא הם מתרחבים. הם יגדלו יותר, הם ייצרו יותר ולכן גם עלות הייצור הולכת לרדת. כאשר מייצרים כמות גדולה יותר, העלות לאט לאט פוחתת שיש כאן איזשהו פס שעובד.

מעבר לזה, הרבה מהפעלים ומהמגדלים רואים את הקהילה של מטופלי מדינת ישראל ואזרחי ישראל ויש המון מקרים בהם הם אפילו נרתמים ומשלמים בעצמם או נותנים בסכומים באמת קטנים למטופלים במדינת ישראל. אפילו עלו כאן גם הצעות להקמת קרן למען מטופלי מדינת ישראל. קשה לי להאמין שזו תהיה הסיטואציה. אם נגיע למצב כזה, תאמינו לי שלא תהיה בעיה להעביר כאן חקיקה. יש כאן 120 חברי כנסת שהדבר שעומד לנגד עינינו הוא קודם כל המטופלים במדינת ישראל.

לשכת עורכי הדין, מחוז תל אביב., הוועדה לענייני קנאביס. שאלת הבהרה. תיקנו את סעיף (3) ורשמנו שלא מחויב לעמוד בתקן GMP-IMC, זה אומר שהוא מחויב לעמוד ב-GAP-IMC. זה אומר שהחוות לא יוכלו לייצא\?

הוא מחויב לעמוד ב-GAP.

אם כן, איך חווה יכולה לייצא?

מוצרים שעומדים בתקן הגידול.

חווה יכולה לייצר מוצרים. היא לא יכולה לייצא.

היא יכולה לייצא חומרי גלם. ברגע שזה בשקית, היא יכולה לייצר.

רק להבין. זה אומר שאם אני רוצה לייצא ללקוח, בהנחה שאני יכול, תפרחת ב-30 אחוזים פלוס, מה שכאן אסור, האם מותר או אסור?

יש לחץ מטעם הוועדה, וזה עדיין לא סגור, נצטרך לנסות ולראות אם אנחנו מצליחים לסגור את זה, אבל אני אומרת שנכון לעכשיו חברי הוועדה שאמורים להצביע על החוק הזה מעוניינים להוסיף כאן תוספת לעניין היכולת לתת תקן אירופאי או קנדי, גם לגידול, כלומר, עמידה באותם תקנים. האם זה יעבור או לא יעבור, נושאים פוליטיים, ראשי מפלגות – אני שמה כרגע בצד. יש שיח בעניין הזה.

היום, למיטב ידיעתי והבנתי, יש הגבלה על כמות ה-THC המותרת בתפרחות. האם אני יכול הים לייצא תפרחות עשירות ב-THC מעל מה שמותר בחווה ולייצא אותן או שיהיה לי מותר לייצא רק תפרחות שעומדות בתקן GAP-IMC.

GAP. כן.

לפי הנוסח, לכאורה לא.

כל מוצר שמדינת היעד רוצה שהמפעל ייצר לה והיא אומרת בהיתר הייצוא - - -

השאלה היא אחרת. השאלה היא האם גידול תפרחת עם THC 40-30, מותרת על פי התקן GAP.

האם GAP מתייחס לריכוז ה-THC.

ב-GAP מגדל מגדל את אותם זנים, קווים, שהוא בחר לגדל.

השאלה עד מתי הוא מגדל אותם.

הוא מגדל אותם עד תפרחת. יודעים את התוצרת הסופית של החומר. אם מגדל מגדל 18 אחוזים, הוא יודע שזה יוצא לו 18 אחוזים? לא לשכוח שתלוי מאוד באיזה שיטה הוא בודק כי אנחנו חושבים ששיטת KF היא המדויקת והנכונה.

שאלתי האם התקן GAP מאפשר גידול למשל של THC-30.

התקן לא קובע את כמות ה-THC. הפרח קובע את כמות ה-THC. התקן, אתה יכול לגדל מה שאתה רוצה. מה שיוצא לך בסוף, זה בבדיקה.

נכון.

ברגע שאתה בודק וה-THC יוצא 30, האם על פי תקן GAP אתה מחויב להשמיד את התוצרת?

כן.

הוא יכול לשלוח את זה למפעל.

אתה מחויב להשמיד את התוצרת.

פעם שלישית שאת כבר על חוסר מקצועיות. עד כאן.

אתה יכול להוציא THC-30 לשוק?

אני אסביר.

זה לא אומר שאת צריכה להשמיד.

אתה יכול להוציא THC-30 לשוק? תגידו לי כדי שאני אדע.

אני לא יודע. אני שואל מה קורה אם עשיתי בדיקות מעבדה וה-THC הוא 30.

בשוק הישראלי – לא.

הוא שאל על ייצוא.

המפעל יכול לייצא את זה.

אם כן, אני יכול רק דרך המפעל. למה אני לא יכול להוציא באלקים עם 30 אחוזים?

תקן GAP לא עוסק בכמות חומר פעיל.

אני שואל שאלה פשוטה. יש לי בחווה באלקים עם THC-30.

סליחה, השאלה הזאת לא רלוונטית.

אני רוצה לשאול את השאלה הלא רלוונטית.

אני מבקשת לא להתפרץ. נתתי את זכות הדיבור לאריאל וכולם מתפרצים לו לשאלה. הוא ישב כאן במשך שעתיים בשקט וכולם דיברו.

שאלה פשוטה. יש לי היום באלק ואני עשיתי בדיקות מעבדה, עמדתי בכל מה שצריך וה-THC שלי הוא 35 אחוזים. החומר הזה, אני רוצה לקחת אותו ולייצא אותו ישירות מהחווה. לא רוצה לעבור דרך המפעל. אני יכול או לא יכול?

הוא עומד בתקן GAP? יובל.

אתה יכול לא לייצר בארץ מוצר אלא לייצא אותו לחוץ לארץ.

בואו נגיד את זה הכי פשוט. נוהל ה-IMC-GAP שהוא מחייב את כל מה שמגודל בישראל, כולל מה שבסופו של דבר יהיו מוצרים שלא מותרים לשיווק בישראל אלא רק לייצוא. אם אנחנו מדברים רק על הדרישות של ה-IMC-GAP, למיטב הבדיקה שערכתי עכשיו בנוהל ה-GAP ומה שיובל זוכר – ואם נגלה שטעינו, נחזור אליכם ונתקן את עצמנו - לא מתייחס לריכוז ה-THC בשלב הזה. הוא לא מגביל. הוא רק אומר שצריך למדוד אותו. ולכן, אתה מדבר על יצוא חומר גלם בשלב הזה, לדעתי זה מה ששאלת.

על תפרחות. כן.

לא. יש הבדל בין לייצר חומר גלם ולייצא מוצרים מוגמרים. אתה שאלת על חווה. אני עונה לך על חומר גלם.

החווה תוכל לייצא.

ברשותכם. אריאל, זה מאוד פשוט. אם אתה גידלת 35 אחוזים THC - - -

גולן, חבל על הזמן. אנחנו עוד מעט נצטרך לסיים.

אני בא להגיד לו שזה אפשרי.

יובל כבר ענה לו ואמר לו שזה אפשרי. הסיפור נגמר. תודה. סיימנו את סעיף (4). ייצור של קנאביס המיועד לייצוא בלבד ייעשה.

תוך הקפדה על הפרדת... על פי הנוהל של ה-...

תוך תיקוף ההפרדה התהליכית.

תיקוף ההפרדה התהליכית. אנחנו נזקק את זה וננסח את זה. כמובן זה יוגש להערות.

תוך תיקוף ההפרדה התהליכית, ואם רוצים אם רוצים להוסיף את מה שכתוב בהחלטת ממשלה, זה יהיה תוך תיקוף ההפרדה התהליכית והפרדה זו תיעשה על מנת למנוע ערבוב צולב.

גם אמרנו שזאת תהיה הפרדה תהליכית שאושרה בנוהל GMP.

זה מבטל את החלטה 224. נכון? את הסעיף בהחלטה.

למיטב ידיעתי, כן.

זה מבטל את הסעיף שנכתב בהחלטת הממשלה.

החלטת ממשלה לא תסתור חקיקה ראשית. היא לא יכולה. זה מבטל.

רציתי לוודא את זה במאה אחוזים.

זה מבטא את החלטת הממשלה.

תוודאו ותחזרו אלינו. אני רוצה להמשיך לסעיף (5).

סעיף (5) הוא הצהרה שהוא צריך למסור. "בעל רישיון מסר למנהל או למי שהוסמך לעניין זה הצהרה בדבר ייצוא קנאביס בהתאם לנוהל שיפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובה יודיע בעל הרישיון על כוונתו לייצא קנאביס המיועד לייצוא בלבד".

להבנתי ביקשנו שהוא יצרף את המסמכים שמעידים על היתר היבוא ויקבל אישור לייצא את המוצרים בהתאם להוראות.

נראה לי שהסעיף לא אומר את מה שאמרת עכשיו.

אמרתי ואני מוסיפה בהתאם למה שדובר בתחילת הישיבה, שבהמשך הוא יהיה צריך להמציא את המסמכים.

אנחנו צריכים נוהל שיפורסם באתר והנוהל כתוב כאן.

אנחנו אומרים שוב ושוב שלקבוע הסדרים בחקיקה ראשית, את הדברים הפרטניים, זה לא נכון.

סעיף (5) הוא סעיף מיותר.

זה משתמע כמו איזושהי הצהרה, יותר הצהרת כוונות של מישהו שרוצה ליצר מוצרים, עוד לפני שאנחנו מגיעים לשלב של הייצוא שצריך להיעשות בהיתר יצוא קונקרטי למשלוח מסוים. כאן יש משהו שהוא כללי יותר להצהרת כוונות שאני מתכוון לייצא.

אנחנו לא מורידים את הסעיף אלא אנחנו הופכים אותו לסעיף שהוא כולל לגבי הכול. אנחנו אומרים שהוא צריך להודיע שהוא מתכוון לייצא ולקבל היתר ייצוא. אישור שהוא יכול לייצא.

זה יופיע בסעיפים הכלליים.

זה מה שאמרתי.

חברת הכנסת, אנשים בווטסאפ מבקשים שוב את הניסוח הסופי של סעיף (4). הוא לא היה מובן באינטרנט.

"הליך ייצור של קנאביס או מוצרי קנאביס המיועדים לייצוא בלבד ייעשה תוך הקפדה על הפרדה תהליכית בתהליכי הייצור" ואנחנו נגדיר שהפרדה תהליכית היא על פי נוהל פנימי של ה-GMP ושתכלית ההפרדה היא למנוע הילוך צורב.

אנשים מוטרדים המילה הפרדה.

שוב, זה לא רק לי ה-GMP אלא גם לפי ה-GAP.

לא. הפרדה היא גישה מהותית. זה שהם מוטרדים ואתם לא מסכימים, הכול בסדר. מותר.

בקבוצה כולם כותבים תדברו על המילה הפרדה.

בסדר, תדברו.

הפרדה תהליכית.

אנחנו מזקקים ומנמקים את זה, כשזה כבר קבוע בנוהל, כמו שאתם מנקים כל אצווה ואצווה. המטרה היא לקבוע שהנוהל יהיה אותו סוג ניקיון, כמו שאתם מנקים בין אצווה לאצווה.

זה יהיה ג- ב-GAP וגם ב-GMP.

ב-GAP אתה לא יכול כי אין ולידציית ניקיון.

אין ולידציית ניקיון.

זה שיש נוהל למפעל, זה לא אומר - - -

אבל אתם מאשרים את זה ברישיון. בנהלים שלהם.

בנוהל ה-GMP מאושר.

זה כבר מאושר תוך כדי הרישיון.

תהליך הניקיון בין אצוות הוא חלק מה-GMP.

השאלה הייתה אם זה מאושר על ידכם. אתה אומר כחלק מתהליך הרישיון, זה מאושר.

כחלק מתהליך הרישיון בישראל. נבדק ה-GMP של המפעל. נבדק בתחילתו ואחר כך פעם בשנה.

בסדר. חזרה לסעיף (5).

הסברתי שסעיף (5) כמו שהוא לא יישאר כי כרגע הוא חוסה תחת הגג של התנאים הוא יהפוך להיות מעין סעיף גג.

צריך לרשום שם שמשרד הבריאות יפרסם את המסמכים הנדרשים באתר האינטרנט והמסמכים כמו שקבענו אלה הצהרה פלוס היתר יבוא. הוא יפרסם את זה באתר האינטרנט שלו ובעל רישיון יגיש ליק"ר את המסמכים על מנת לקבל היתר יצוא.

באתר היק"ר יש את המסמכים של הייצוא הכולל, גם של כל הסמים האחרים ולא רק של הקנאביס.

לא. באתר היק"ר יש רק נוהל ייצוא קנאביס ויבוא קנאביס. גם גולן אמר. הוא גם יבואן וגם יצואן.

אני אשמח להבהרה לגבי הסעיף הזה. אם אנחנו אומרים שצריך לצרף את המסמכים, על איזה שלב אנחנו מדברים?

לקבלת היתר ייצוא.

כן, אבל דובר על כך שיש לך היתר ייצוא ויש את ההיתרים הספציפיים.

לא. זה רק היתר ייצוא.

אין היתרים ספציפיים.

אנחנו קובעים שהם צריכים להגיש את שני המסמכים האלה.

אני אבהיר את כוונתי. נניח שה רוצים לשלוח משלוח מסוים לגרמניה או למדינה אחרת, צריך היתר ייצוא. הסעיף הזה רק מדבר על איזה מסמכים הוא צריך להגיש בכל פעם שהוא צריך את ההיתר?

כן.

זאת המטרה?

כן.

<< אורח >

באמת איך שזה כתוב, זה קצת מקשה.

אבל אמרנו שנשנה את איך שזה כתוב.

נכון. לשנות.

תנסחו את זה.

אני עוברת לסעיף 33.

אם אפשר לפני כן. עורכת הדין טל פז מהמשטרה רוצה להוסיף משהו לגבי החלק הזה, לגבי אחד התנאים. אם אפשר לתת לה, היא ב-זום.

את מדברת על סעיף 33 או על סעיף (5)?

אנחנו מציעים סעיף קטן (6).

בסדר. עורכת הדין טל פז.

צוהריים טובים. מצטערת שלא יכולתי להגיע לדיון. כל הילדים חולים בקורונה. חשובה לנו לגבי האריזות הנפרדות ההבחנה בין הקנאביס שישווק בתוך הארץ לבין הקנאביס שמיועד לייצוא, האריזות החיצוניות חייבות להיות שונות בגלל העובדה שאנחנו צריכים בסופו של יום שתהיה לנו דרך לאכוף את זה. ככל שתהיה זליגה כמו שתיארנו קודם לכן ואנחנו באמת נמצא את אותן אריזות, תהיה לנו יכולת להבין ולהבחין שמדובר בקנאביס שמיועד לייצוא שלמעשה זלג.

יש בעיה שעל האריזה יהיה כתוב מיועד לייצוא בלבד?

לא. אין צורך. אין צורך להקשות על היצואנים.

הגברת טל פז, היום בטלגרס את קונה את האריזות של כולנו בלי בעיה, בחיקויים אחד לאחד.

אני בטח לא רוצה לפתוח פתח נוסף לעוד דרכים נוספות. אני לא חושבת שזה מקשה בצורה בלתי רגילה לכתוב שהחומר הזה מיועד לייצוא.

יש כל כך הרבה רגולציה על האריזות. אנחנו נגיע לפרק הזה אבל זה מטורף. בואו נשאיר את זה לפרק ההוא.

כאשר היום מייצאים, אתם מייצאים את זה באריזות מקוריות?

זה משתנה לפי מדינת היעד. לפחות אצלנו יש מדינה שביקשה ממש את האריזה המדויקת לישראל אחד לאחד ואין שום הבדל ויש דמינה שזה היה ב-באלק ואלה עוד היו ייחורים. זה תלוי בדרישת מדינת היעד. המדינות היותר אירופאיות רוצות משהו שמיוחד לאירופה ומדינות אחרות בעולם, לא אכפת להן לקבל בדיוק כמו בישראל אלא להיפך.

כמו שאם מישהו מייבא לישראל, הדרישה שלנו היא שעל המוצר למשל תהיה תווית בעברית כדי לא להטעות את המטופלים וכך באמת עושים. אני חושב שמקצועית, טל, זה לא נכון להכריח אותם לסמן את המוצרים בצורה שונה. יחד עם זאת אני מבין את מה שאומרת עמיתתנו ואני חושב שככל שיש באמת מוצרים שמיועדים לייצוא, כאן צריך יהיה לשנות, שריכוז ה-THC בהם גבוה או שיש משהו ואז אנחנו נדע שהם מיועדים לייצוא, אז מה? הרי היום מזייפים אריזות. אנחנו יודעים, גם מודיעים לנו כאלה שתפסו אריזות, ואנחנו רואים שזאת אריזה שנחזית להיות של המגדל והיא לא של המגדל אלא היא מיוצרת בשוק השחור וזה כאילו של המגדל. אני חושב שלגבי האריזה, אלה סתם עלויות מיותרות.

אני לא מחווה את דעתי היבטים מקצועיים רפואיים ולכן אני חושבת שבהיבט הזה תנו לנו את הקרדיט ואת היכולת לאכוף. אני צריכה אינדיקציה קטנה שמדובר בחומר שמיועד לייצוא. קל וחומר אם אנחנו שומעים שיפעת אומרת שהבקשה של המדינות היא שהאריזה תהיה אחת לאחת דומה לאריזות שמשווקות בארץ. זאת היכולת שלנו לאכוף את זה ואני חושבת שזאת מטלה מאוד מאוד קטנה עבור היצרנים.

אני אקיים דיון פנימי גם עם חברי הכנסת האחרים ונשקול את העניין הזה.

זה סם מסוכן, גם מה שמייצרים לשוק המקומי וגם לחוץ לארץ.

אבל יכול להיות THC של 40 לעומת THC של 10.

המטרה היא לא לסמן את ה-THC אלא לסמן שהמוצר מיועד לייצוא.

אני חושב שזה יכול להקשות על הייצוא. גולן, סליחה שאני אומר משהו בשמכם. אתם מקבלים לפעמים הזמנת מוצר מחוץ לארץ והוא לא רוצה שתהיה עליו כוכבית.

אני אקיים התייעצות עם חברי הוועדה ונחזור בעניין הזה. כרגע לא נכניס את זה. אני אקיים קודם דיון עם חברי הוועדה ואז נכריע בעניין.

אני רוצה לשאול שאלה בקשר לסעיף הזה.

סעיף (5)?

לא. לגבי כל הסעיף, לגבי כל התנאים שנקבעו כאן.

סעיף 32.

מה לגבי החובה שנקבעה בהחלטת הממשלה של יידוע מדינת היעד שהמוצרים האלה לא אושרו על ידי הרגולטור הישראלי?

אנחנו לא מתייחסים לזה.

השאלה אם זה לא צריך להיקבע בנהלים.

אם מדובר על משהו שמיוצר בהתאם לתקינה של מדינת היעד, אם זה מיועד לייצוא למדינה וזה מיוצר בהתאם לדרישות שלה - - -

שהרשות המוסמכת אישרה.

אם זה מיועד למדינה אחר וזה מיוצר בהתאם לדרישות של אותה מדינה, אנחנו כבר אמרנו שמבחינתנו זה מהווה הצהרה של המדינה שברור לה שזה לא מיוצר לפי הדין הישראלי.

למה זה מהווה הצהרה שלה שזה לא מיוחד לפי הדין הישראלי?

למה אנחנו צריכים את זה? למה אנחנו צריכים לרשום את זה?

כדי למנוע הטעיות.

הטעיות של מי? של האזרח הצרפתי שעכשיו רוכש כאן קנאביס?

הבהרנו את זה במסגרת הדיונים להחלטת הממשלה. היא צודקת כי בעולם הפארמה זה לא נראה כך. בעולם הפארמה - יובל ידע לתאר את זה יותר טוב ממני – זה אן-הרד אוף שיש מוצרים שמיוצרים בלי דרישות או מיוצרים בדרישות שהרגולטור לא מפקח עליהן או שיש רגולטור אחר שמפקח על הייצוא. אם רגולטור אחר מפקח על הייצוא לאותה מדינה, למשל מלטה, אנחנו יודעים שמלטה יודעת שזה מתאים לדרישות שלה. אבל אם זה משהו שלא מפוקח על ידי אף אחד ואין אינדיקציה לזה שזה לא מפוקח על ידינו ושזה לא מוצר שתואם לתקינה כלשהי, בפרט לתקינה הישראלית, אז יש חשש להטעיה בגלל שזה כל כך חריג, שזה אירוע לא נורמלי.

אנחנו לא נתייחס לזה בחקיקה.

זה מפוקח.

אף אחד לא יקבל היתר יבוא בלי הוא עבר תהליך של בדיקת נאותות.

אני רוצה לציין שזה יכול להיכנס לתוך אותו נוהל פנימי של הדרישות שאומרות מה נדרש לצורך קבלת ההיתר.

אבל אנחנו לא מעוניינים בזה. אני לא מעוניינת עכשיו להתחיל לוודא שמשרד הבריאות הצרפתי קיבל את האזהרה הזאת ממשרד הבריאות כאן. אני לא רוצה. גם כך הם כמעט על הסף של בלתי אפשרי לייצא משום שהם לא עומדים בתקינה של מדינת היעד. עכשיו לבוא ולהקשות עוד יותר אחרי שהם עבר עמדו בתקינה של מדינת היעד, אנחנו לא רוצים.

זה לא להקשות עוד יותר. אם מדובר בתקינה של מדינת היעד שנותנת אותה מדינה למפעל בישראל, ברור שהיא יודעת שזה לא מיוצר לפי הדרישה הישראלית. אבל אם זה לא מפוקח על ידה - - -

אנחנו קבענו שזה צריך לקבל אישור מהרשות המוסמכת.

אבל אישור על ידי הרשות המוסמכת לא אומר שזה מגודל על ידה ושהיא מבינה מה היא מקבלת.

אם היא לא מבינה, זאת בעיה שלה.

זה לא בהכרח בעיה שלה. היא סבורה שמשרד הבריאות מפקח על הדבר הזה.

חברים, אני סוגרת את הדיון בסעיף (5) ואני עוברת לסעיף 33.

33. ייצוא חומרי ריבוי

ייצוא של חומרי ריבוי של קנאביס ייעשה באישור מראש של משרד החקלאות ופיתוח הכפר ואף אם לא מתקיימות לגביו הוראות פרק זה. לעניין זה "חומרי ריבוי של קנאביס" – שתילים, פקעות, זרעים, ייחורים, ותרביות רקמה של קנאביס.

הייתי מציע כאן להקביל את זה, כי אני לא כל כך מכיר את המילה פקעות, למה שכתוב בהחלטה 224 – צמחים, זרעים, ייחורים, תרביות רקמה וכיוצא בזה.

אני חושבת שכדאי להסביר מה מטרת הסעיף הזה. מה זה אומר שלא מתקיימות לגביו הוראות פרק זה. מה זה אומר.

כלומר, כאשר אנחנו מדברים על נושא של חומרי ריבוי, זה לא צריך לעבור את האישור של המנהל ולא את ההיתר.

היום במשרד החקלאות יש נוהל לייצוא של זרעים. תקנות מאוד מאוד מחמירות.

לא. זה נוהל ייצוא שלנו. זה עובד ביחד.

אם זה אותו נוהל, זה בסדר.

אבל כאן כתוב שהוא לא עומד בדרישות אבל זה לא יכול להיות כי גם חומרי ריבוי, אין לנו בעיה שלצורך העניין אם משרד החקלאות רוצה להיות זה שנותן היתר יצוא, תשאלו אותם, אבל היתר הייצוא עדיין יידרש.

יש להם את ה-GAP של הריבוי. דרך אגב, אין כאן בעיה וכבר היום זה קורה. במשרד החקלאות. משרד החקלאות אחראי על ההיבטים הפיטוסניטריים כלפי מדינת היעד על מנת שזיהום ויראלי שיש בצמח כלשהו לא ישמיד תבואות שלמות של מדינה אחרת. זה הנוהל שלו והוא מתואם איתנו. כשהוא מסיים את זה, אז זה מיוצא כאילו זה כל קנאביס אחר.

למה זה סותר את מה שכתוב כאן? שניתן אישור ממשרד החקלאות.

נשמע את משרד החקלאות.

אני מרכז את נושא הקנאביס במשרד. אני רוצה תאר את המצב שקיים היום. משרד החקלאות הוא חלק ממשרדי הממשלה שנמצאים בשרשרת הטיפול בנושא קנאביס שמנהלת היק"ר כרשות מוסמכת. לנו יש את ההיבטים הרגולטוריים שלנו שמשתלבים בתוך התהליך. על מנת לייצא או לייבא מוצר צמחי לישראל, הוא נדרש ברישיון יצוא או רישיון יבוא ובתעודת בריאות. כל החלק שלנו מטופל רק בנושאים פיטוסניטריים. המשמעות היא של העברת מזיקים ומחלות לצמחים בסחר הבין-לאומי. לא בהיבטים של סם. שם חלקנו.

נכון להיום, כמו שמגדל רוצה לגדל קנאביס, גם משתלה שרוצה לייצר חומר ריבוי, חייבת באישור של היק"ר. יש רשימה של המשתלות המאושרות במקביל לרשימה של המגדלים המאושרים. הם נדרשים לעמוד בתקנים של ה-GAP.

הם עומדים והם יכולים לייצא כולל שלוש חוות שמייצרות כאן זרעים. משרד החקלאות – חיים תיאר נכון – אחראי להיבטים הפיטוסניטריים. משרד הבריאות, כיוון שאנחנו המנהל על פי הפקודה, אחראים על היבטים של הייצוא של סם מסוכן. דרך אגב, זה גם בייבוא וגם בייצוא בדיוק אותו דבר כי גם מיובא חומר צמחי וגם אז משרד החקלאות נותן את האישור שלו לשחרור מהקרנטינה.

נראה לי שצריך להסיר את התיבה הזאת אם לא מתקיימות לגביה הוראות הפרק.

אם משרד החקלאות רוצה לקחת על עצמו את סמכות המנהל לעניין ייצוא בכלל של כל החומרים, אנחנו נקיים על זה דיון.

מה נבדק בהיבט של משרד הבריאות לגבי חומרי ריבוי? מה אתם בודקים כשאתם נותנים היתר ייצוא של חומרי ריבוי?

אנחנו בודקים בדיוק אותו דבר - שהרשות המוסמכת במדינת היעד מכירה את מי שהולך לקבל את זה ואומרת שהוא בסדר, הוא מגדל בעל רישיון ולא שהוא אסקובר נניח.

למה משרד החקלאות לא יכול לבדוק את זה לגבי מוצרים אחרים?

כיוון שמי שמגדל חומר ריבוי, תחשבי, זה כמו חוות גידול, הוא מחזיק סם מסוכן, הוא מחזיק צמחים, צריך אבטחה, צריך הגנה, צריך שינוע. מי הרגולטור בנושא? היק"ר.

אני מהלשכה המשפטית של משרד החקלאות. צריך להבין שההסמכות של משרד החקלאות הן לעניין ההגנה על הצומח. זאת אומרת, מה שנכנס לישראל, שלא יביא מזיקים שיפגעו בצומח אחר בישראל. אין לנו הסמכה לשום דבר אחר. ליק"ר יש את ההסמכה של הפיקוח, של האבטחה, של כל מה שצריך. במסגרת התהליך של אישור הייצוא, עוברים גם דרכנו כי אנחנו חייבים לתת את האישור שמבחינה פיטוסניטרית אכן המוצר בטוח למדינת היעד מבחינת השמירה על הצומח. אנחנו לא נותנים את האישור לייצוא.

לייצא סם. דרך אגב, זה מוגדר בנהלים.

הערה נוספת שהיא אגרונומית. אין פקעות לקנאביס ולכן צריך להוריד את המילה הזאת. אני אומר כדי לדייק את זה.

יכול להיות שבכלל אין צורך בסעיף הזה.

אם צריך סעיף או לא, זאת שאלה כי יכול להיות שישתמע מהפרק שבעצם זה מייתר סמכויות מחוק הגנת הצומח וכולי. נראה לי שההערות היו לעניין המומחיות והבחינה שמשרד החקלאות לא בוחן את ההיבטים האלה, לא את נהלי האבטחה ולא את הפיקוח עליהם. בסוף הדברים שלובים. יש חווה ויכול להיות שאחר כך זה מגיע למפעל. לי נראה - שוב, זאת לא הערה כל כך משפטית אלא יותר מקצועית – שזה ייצר סרבול, חוסר התאמה ומתכון לבעיות.

אני רוצה להוסיף. אנחנו כן רוצים שיתאפשר לנו לבדוק מול השר כי לשר יש איזושהי מדיניות שהוא כן רוצה אולי לקחת חלק מהדברים למשרד החקלאות. אנחנו מבקשים את הפתח כן לשאול אותו האם הוא רוצה להעביר את הסמכות הזו למשרד החקלאות.

המפעלים, המגדלים, עוד מישהו רוצה להעיר? בסך הכול זה נראה לי מיותר. אני חושבת שזה כלול בסעיף (5) ובשאר.

אנחנו עשינו תהליך של יצוא של ייחורים, הראשון בארץ, ואני וכן רוצה להחמיא למשרד החקלאות כי הייתה עבודה מאוד יעילה ומאוד מהירה. היק"ר ליווה אותנו באופן מאוד מאוד צמוד אבל משרד החקלאות, זה סדר היום שלו.

תהליך שהיה לפני כחודש ולמעשה זאת הייתה פעם ראשונה. בחנו בפועל איך זה קורה. התהליך הזה היה מאוד מאוד מסורבל למרות שהוא היה חלק כי רצו לבדוק.

<< יור > >

קיבלתי. אנחנו ככל הנראה נוריד את הסעיף הזה. אני מניחה שסעיף 34, ולידציית ניקיון, צריך לרדת.

שינינו את ההגדרה, הפרדה בתהליכי ייצור. נשנה את ההגדרה.

אנחנו משנים את ההגדרה.

מה החלטנו בסוף לגבי סעיף (4)?

הליך ייצור.

רק ייצור, נכון? GMP.

כן. רק ייצור.

בלי התייחסות לחומרי גלם?

בלי התייחסות לחומרי גלם. הליך ייצור.

אבל גם הם צריכים הפרדה.

בפסקה (4)? הליך הייצור לא כולל חומרי גלם?

הוא כולל את האריזה של תפרחת, הוא כולל מיצוי שמן, הוא כולל את כל הדברים האלה. גיזום. זה הליך ייצור.

הוא לא ב-GMP. הוא בגידול. הוא לא בייצור.

נכון. ה-GMP.

אני רוצה להעלות ב-זום את לימור מהתאחדות התעשיינים.

שלום. תודה רבה על זכות דיבור. אתם דנתם המון בסעיף (4), בנושא של הפרדה תהליכית. אני מנכ"לית של חברת IMP שהיא גם יצרן וגם בית מסחר לקנאביס רפואי וגם לתרופות ובעלת 26 שנות ניסיון ב-GMP. אני חושבת שהמושג לא נכון. מה שצריך להיות כתוב זה ניהול איכות על פי עקרונות ה-GMP וניהול סיכונים כי הנושא הזה של ולידציית ניקיון נדרש גם בין אצווה לאצווה גם כאשר זה מיועד לאותו שוק. מדובר בתחום שלם שמכוסה ב-GMP שנקרא קרוס קונטמיניישן או זיהום צולב וזה נכון גם בין אצוות לאותו שוק וגם בין אצוות שלא לאותו שוק. אני חושבת שהשימוש במושגים הוא לא נכון. מה שצריך להיות כאן זה ניהול איכות לפי עקרונות ניהול סיכונים של ה-GMP.

תודה על הדברים. אכן קיבלנו את הדברים ואת ההגדרות וננסח מחדש ונפרסם את זה.

אם אפשר, אני רוצה לומר משהו לפרוטוקול. לגבי התניית אבטחה ומיגון, כי אתם סברתם שהפרשנות כפי שהיא כתובה כוללת תנאי אבטחה ומיגון, אנחנו סוברים אחרת. אני מבינה שמבחינה מהותית אנחנו מסכימים על אותו דבר ולכן אני אמשיך לנהל את זה מול ענת ואם יהיה צורך, נדייק את זה.

בסדר. עם זה לא תהיה כל בעיה. אני נועלת את הפרק הזה של הייצוא. אנחנו ננסח מחדש ונביא אותו להצבעה ביום ראשון. נא להודיע לחברי הכנסת על כך. לפני ההצבעה אנחנו מקריאים את הנוסח ויהיו הערות לנוסח.

אני רק רוצה לומר שאתם לא הבנתם את מה שאמרתי וכל הזמן גם כותבים לי על זה, לגבי הנושא של יבוא לטובת יצוא.

אני לא מכניסה משהו של יבוא בפרק יצוא.

אבל הוא יצוא.

לא. זה לא.

זה לא לשוק הישראלי. זה לשוק בחוץ לארץ.

ברגע שמגיעה אליך תוצרת, את מייצרת את זה.

זאת לא תוצרת. אלה חומרי גלם. אתם חייבים להבין את זה. זה יצוא. אם אתה מייצא לגרמניה, נגיד אתה צריך זכוכית, אתה מביא את הזכוכית כי אין אותה בארץ לטובת הייצוא. אני מכינה משהו לגרמניה, לאנגליה לספרד, הוא לא מגיע לשוק הישראלי. זה יצוא. אני צריכה חומר גלם לטובת יצוא. הוא לא מגיע לשוק הישראלי. היום אני לא יכולה להביא אותו.

אנחנו נתייעץ עם היועצת המשפטית ונראה אם יש מקום להכניס את זה בפרק הייצוא. אני כרגע לא חושבת אבל אני אתייעץ.

גם אם יוצבע פרק הייצוא, נוכל להוסיף. תמיד אפשר להוסיף.

לגבי התקינה. אני שואל כדי לדעת. האם אפשר להכניס בחוק שבעצם היק"ר יוגדר כמי שפועל מטעם מדינת ישראל בתקינה הבין-לאומית?

אתה מתכוון כרשות מוסמכת?

כן. לדעתי זה יכול לפתור לנו המון בעיות.

היום הוא לא מוגדר כרשות מוסמכת?

לא.

אבל הוא מוגדר בפקודה.

מי זאת הרשות המוסמכת?

משרד הבריאות.

אבל הוא הסמיך אתכם.

במקרה זה טל, הסגן שלי.

דיברנו על רשות מוסמכת, היק"ר מוסמך במדינת ישראל אבל הוא לא מוסמך כנראה על פי חוק.

מנכ"ל הבריאות מוסמך. משרד הבריאות.

מי שנותן את ההיתר, זה היק"ר.

לא. משרד הבריאות נותן. זה בסדר גמור שזה במשרד הבריאות. זכותו שן מנכ"ל משרד הבריאות להחליט מי הוא רוצה שזה יהיה, בין אם זה יהיה ביק"ר או ביחידה אחרת. כך זה צריך להישאר.

אבל זה בפרק הפרשנות והמטרות.

אני רוצה להסביר, ברשותכם, גם לפרוטוקול. כאשר היום אני פונה ללקוח שלי נניח בפולין, ולא משנה היכן, והוא פונה למשרד הבריאות לשאול האם למפעל של יוניבו יש תקן, אין לו תקן, יש לו רישיון או אין לו רישיון או שהוא סתם אסקובר, הוא מתקשר למשרד הבריאות ומשרד הבריאות מפנה אותו למקום אחר, לא ליק"ר. אנחנו מבקשים שכאשר אנחנו מתקשרים היום עם לקוחות בחוץ לארץ, הם יפנו למשרד הבריאות ומשרד הבריאות יפנה אותם ליק"ר ולא למקום אחר. זה לא קורה.

אני חושבת שזה לגיטימי.

זאת אחת הנקודות החשובות בחוק הזה.

תודה גולן. לדעתי אנחנו נוסיף כאן סעיף שקובע שהיק"ר הוא הרשות המוסמכת במדינת ישראל.

לא, לא.

לייצוא. אנחנו רוצים לייצא.

תנו לנו לחשוב על זה. אני אתייעץ עם ענת ואנחנו נתייעץ עם הגורמים המקצועיים ונחזור לעניין הזה. אני צריכה להבין מה המשמעות של זה.

מבחינת בריאות הציבור, מה שיפעת אמרה, אני חושב שזה נכון להעלות את זה בפרק של הייבוא כי אז אנחנו נעלה את טענותינו. לא נכון להכניס את זה עכשיו לייצוא גם אם זה חומר גלם, נקרא לו תת רמה שאמור להיכנס לכאן על מנת להיות מיוצא.

או על רמה.

זה בפרק הייבוא. אנחנו נחליט. אתם יודעים את עמדתנו. בדיון הקודם היה דיון לגבי האפשרות לחסום את הייבוא.

אנחנו רוצים סדר. רק סדר. אנחנו לא רוצים לחסום. רוצים לייבא בעצמנו.

אנחנו מסתכלים על בריאות הציבור ולא רק על רווחיות כזאת או אחרת. מבחינת בריאות הציבור אין מקום להכניס לנושא הייצוא את נושא הייבוא של חומר נחות לצורך ייצוא אחר כך.

זה לא חומר נחות.

תודה רבה. אני נועלת את הפרק הזה. אנחנו נדרשים לסיים ולא הספקנו אפילו להגיע לפרק א', המטרות והפרשנות. אני מבקשת מכולם להתכונן לשבוע הבא. בשבוע הבא יתקיימו שלושה דיונים – ביום ראשון, ביום שלישי וביום חמישי. ביום ראשון נתחיל בהקראה והצבעה על אותו פרק ייצוא ומשם נתחיל בפרק א', הקראה ותיקונים לעניין מטרה ופרשנות. אנחנו רוצים להגביר את הגז על הדבר הזה ולכן אני מבקשת להגיע. בסך הכול הדין הרבה יותר מפרה ויותר תורם כאשר כולם נמצאים כאן ואנחנו מסוגלים לשמוע את כלל העמדות והדעות. נעבור גם על הפרקים שנוגעים לעובדים בתעשייה ומחקר ופיתוח ואם נצליח, נצביע גם עליהם. להודיע לחברי הכנסת על כך.

ביום שלישי יהיו ההצבעות כי בימי ראשון לא מקיימים הצבעות בוועדות. ביום שלישי נקיים הקראות והצבעות של פרק ייצוא, עובדים ומחקר.

לגבי עובדים יש נוסח שנכתב אחרי הדיון שקיימנו.

על כל אחד ואחד אנחנו נקיים דיון נוסף. אנחנו נעבור סעיף סעיף ונצביע סעיף סעיף, אחרי שזה עבר דיון, הערות, אני מניחה שגם חברי הכנסת יגיעו ולכן ביום שלישי תהיה ישיבה ארוכה. אם כן, אמרנו, ייצוא, מחקר ופיתוח ועובדים. אלה שלושת הפרקים שביום שלישי נצביע עליהם.

ביום ראשון אנחנו מתחילים מפרק א', מטרה ופרשנות ופרק ב', עניין הרישיונות. לא נראה לי שנספיק להגיע לפרק ג'.

בפרק ג' כבר דנו, גידול וייצוא. אפשר לצרף גם אותו לדיון של יום שלישי.

בסדר. תשימי גם אותו על סדר היום ביום שלישי. קשה לי להאמין שנצליח להגיע אליו אבל תשימי גם אותו על סדר היום. מה שנסיים ביום ראשון, נוסיף אותו לסדר היום ביום שלישי. אני מבקשת עד יום שלישי בבוקר להעיר הערות ולהגיש הסתייגויות.

כל מי שב-זום, אפשר לפנות לוועדה ב-מייל. זה מאוד עוזר. קיבלנו הרבה הודעות ובקשות לזכות דיבור ב-זום, בבקשה תשלחו מייל לוועדה. אנחנו קוראים וגם מעבירים את זה ליושבת ראש הוועדה.

להודיע שלעניין הפרקים האלה נקבל הסתייגויות עד יום שלישי בבוקר, בשעה 9:00 בבוקר, לוועדה. אחרי כן לא נקבל הסתייגויות. אם כן, ביום ראשון נתחיל בפרק א', פרק ב' ואני מניחה שגם פרק ד'. נשים אותם עלס דר היום. פרק ד' הוא אריזה וסימון.

הסתייגויות את מתכוונת הסתייגויות של חברי הכנסת.

של חברי הכנסת. עם המשרדים הממשלתיים אנחנו מקיימים את הדיון והם מגיעים לכאן. הסתייגויות של חברי הכנסת בלבד.

אני מציינת שלגבי הפרק של עובדים אין לנו עדיין הסכמה.

נדבר ונדון על כך. אם אתם רוצים גם פגישה אישית מולנו, אתם מוזמנים. הדלת פתוחה ונשמח לשבת אתכם על הפרק הזה.

בבקשה, משרדי הממשלה להגיע פיזית. גם ארגונים, מגדלים וכולי, מי שקשור לעניין הפרקים האלה. אנחנו מעדיפים שיגיעו פיזית.

אם כן, יום ראשון – פרק א – מטרה ופרשניות, פרק ב' – רישיונות המטופלים, שפרק ד' - האריזה והסימון.

אני רק אעיר שלעניין הרישיונות יש לנו גם תיקונים עקיפים בפקודת הסמים המסוכנים ולכן שימו לב גם לסעיף 36 להצעת החוק.

יכול להיות שיהיו תיקונים לנוסח תוך כדי אחרי שנשב עם הגורמים הממשלתיים. נעדכן אתכם.

ביום שלישי נתחיל הקראה והצבעה לאחר דיון על פרקים ייצוא, גידול וייצור, עובדים ומשחקר ופיתוח. ארבעה פרקים. פרק ג' - גידול וייצור, פרק ט' – עובדים, פרק י' – ייצוא, פרק ז' – מחקר ופיתוח. יהיו הצבעות.

מנהלת הוועדה תוציא מייל מסודר. אם יש עוד שאלות, נא לפנות אליה.

תודה רבה לכולם. תודה לכל מי שהגיע. נתראה ביום ראשון. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:03.