פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
07/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 27
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שני, ו' באדר א התשפ"ב (07 בפברואר 2022), שעה 10:30

יישום ההסכם הבילאטרלי בסיעוד המוסדי ומשבר כח האדם במסגרות הדיור התומך ובמרכזי היום לאנשים בעלי מוגבלות

חברי הוועדה: אבתיסאם מראענה – היו"ר
שרון רופא אופיר

צפי הלל דיאמנט - מנהלת מח' לישום סטנדרט בסעוד בגריאטריה, משרד הבריאות

שירי לב-רן - הממונה על זכויות עובדים זרים, משרד הכלכלה

משה נקש - מנהל רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול

רחל אוברמן - עורכת דין מחלקת אמנות, משרד החוץ

שלמה מרמורשטיין - מנכ"ל עמותת על"ה בני ברק

איציק כהן - מנכ"ל העמותה לגריאטריה בישראל

עירית גזית - מנהלת מחלקה משפטית, אקי"ם

יולי גת - יו"ר, א.ב.א - אגוד בתי אבות

נחי כץ - מנכ"ל, א.ב.א - אגוד בתי אבות

אייל סיסו - סמנכ"ל לעניינים קונסולריים, משרד החוץ

מיכל חפץ - מנהלת שירות דיור בקהילה, אגף בכיר דיור, מינהל המוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

חני שר - מנהלת תחום בתי אבות, אגף בכיר אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי

מיכל דיבנר כרמל

חבר תרגומים

יישום ההסכם הבילאטרלי בסיעוד המוסדי ומשבר כח האדם במסגרות הדיור התומך ובמרכזי היום לאנשים בעלי מוגבלות

בוקר טוב לכולן ולכולם, אנחנו פותחות את הוועדה שלנו להיום בנושא יישום ההסכמים הבילאטרליים בענף הסיעוד, וכמובן איך נעסוק בוועדה בלי משברים, אנחנו גם נדון במשבר של כוח האדם במסגרות הדיור התומך ובמרכזי היום לאנשים עם מוגבלות שכלית, אז שיהיה לנו דיון כמובן מוצלח כרגיל.

כמו תמיד אני אגיד תודה רבה לכל מי שבעצם עוסקת ועוסק במלאכה המצויינת של הוועדה, מיכל דיבנר כרמל שהיא מנהלת הוועדה, תודה רבה לך, ולטל שהיא העוזרת של מיכל, וליעל אורבך, שהיא יועצת פרלמנטרית מטעם הוועדה, לדובר החדש שלנו שהוא ממלא מקום של הדובר הקבוע, בוקר טוב לך אדוני, ולחברים שלנו מהאוניברסיטה שבאים, יש פה סטודנטים וסטודנטיות שפשוט קמים בבוקר, לא הולכים לאוניברסיטה ופשוט באים, באישור, לכנסת לעשות עבודה מצויינת.

רק שתדעו שבאמת גיליתי שבוע שעבר שיושבים איתנו ומנהלים לנו את כל מערכת ה-zoom של הכנסת סטודנטים וסטודנטיות נפלאות ונפלאים שעושים עבודה נפלאה. אז תודה רבה שאתם פה איתנו, תודה למשרדי הממשלה, תודה לארגונים, בוקר טוב חברתי, חברת הכנסת שרון רופא אופיר. מה שלומך?

בוקר טוב גברתי היושבת ראש. תמיד שמחה להיות כאן.

איזה כיף. יופי, אז יאללה, בואו נתחיל, אין לנו הרבה זמן, היום שלנו עמוס בכל כך הרבה דברים בחוץ ובפנים, אז יאללה, בואו נמקסם את היכולות שלנו. אני רוצה לתת את זכות הדיבור למצגת של א.ב.א, ארגון א.ב.א שבעצם פגשתי אתכם לפני שבועיים בישיבה פרטית, אישית, ואנחנו בעצם נורא התרגשנו מכניסתם של עובדים זרים מנפאל, וזה באמת היה אירוע גדול מאוד, במיוחד שזה קורה לפי הסכמים בילטראליים, אז בהחלט זה אירוע מאוד גדול בענף ובכלל, שמתחילים להכנס אלינו עובדות ועובדים זרים בהסכמים בילטראליים, ואנחנו בהחלט נגיד לא.ב.א בוקר טוב, לנחי כץ שנמצא איתנו.

נחי לא, אבל יולי גת כאן.

יולי גת, בוקר טוב. אוקיי, יקירתי, את מגיעה עם מצגת ואת מתבקשת להציג אותה, יש לך ארבע דקות ועשרים שניות להציג מצגת, ובשאר הזמן שיש לך תוכלי לדבר - - -

אני אדבר תוך כדי המצגת גם, בסך הכל לדברר את התמונות, אפשר להעביר את המצגת בנחת ככה תמונה אחר תמונה ואני אדבר עליהם, אבל בטרם אני פותחת אז באמת אני חושבת שיש איזה היסטוריה קטנה שעשינו כאן בנושא של עובדים מטפלים במחלקות אשפוז סיעודיות ותשושי נפש, שיתוף פעולה של כל הגורמים הממשלתיים והאזרחיים, משרד הבריאות, רשות ההגירה והאוכלוסין כמובן, הכלכלה, משרד הפנים, משרד האוצר. אני באמת חושבת שזה היה מסע לא פשוט.

ספרי לנו עליו, אבל בקצרה, את יודעת.

הדרך לא היתה פשוטה. ראשית, להבין שיש מחסור של עובדים, מטפלים, ידיים עובדות במחלקות. אז השלב הראשון היה באמת להבין שיש מחסור בידיים עובדות של מטפלים.

עושים היסטוריה ויוצאים לדרך אחרי החלטת הממשלה, הסכמים בילטראליים ואישורים בשיתוף רשות האוכלוסין, משרד הבריאות, האוצר, החוץ, ועדת הכספים בכנסת, וכמובן גם כאן בוועדה עבדנו רבות ועשינו רבות לטובת המהלך הזה, ובאמת אנחנו מאוד מברכים עליו שהוא יצא לדרך, כמו שאמרתי, השלב הראשון היה הקושי להבין שיש מחסור בידיים עובדות של מטפלים, הרצון להעסיק כמה שיותר ישראלים, לאורך שנים היו נסיונות כאלה, אבל בסופו של דבר כמו שחסר בקהילה חסר במחלקות האשפוז וחסרים בעוד מקומות, אבל אנחנו שמחים שזה יצא לדרך, וקודם כל להגיד תודה ולברך את כל העושים במלאכה, באמת כולם כולם כולם נתנו יד לזה.

וכאן אנחנו רואים חלק מהתמונות של היערכות המוסדות לקליטת העובדים הזרים. העובדים הזרים צריך להבין מגיעים בקבוצות קטנות של 100 עד 140 איש, כמובן שעוברים את כל התהליך של בדיקות קורונה שם ובדיקות קורונה שם ותקופה של בידודים, אבל המוסדות כבר נערכו מראש ויש לנו כאן את יחידות הדיור שהכינו להם, באמת לתת להם כבר בהגעתם לארץ תחושה של בית, תחושה של כמה אנחנו רוצים אותם וכמה אנחנו מחכים להם וכמה אנחנו נעשה הכל כדי שיהיה להם טוב ושהם יוכלו בשנים שהם נמצאים כאן באמת לעשות את העבודה המאוד חשובה שלשמה הם הגיעו.

הדירות האלה הן נמצאות בתוך המוסד עצמו?

אלה לא, הרוב מחוץ למוסד במקומות של דיור מוגן, שאנחנו יודעים הכל שיש גם מחלקות סיעודיות בתוך הדיון מוגן, שלצערנו בשל הקורונה תפוסות ירדו ויש יחידות דיור, אז אפשר שמלינים אותם שם. המטרה היא לא להשאיר אותם שם לאורך זמן אלא לקלוט אותם, וככל שיהיו לקוחות לדיור המוגן אז להעביר אותם לדירות בסמוך כמה שאפשר למסגרת, כדי לחסוך את כל השלב הזה שהם צריכים להסתובב בין הבתים לבין המסגרות. זה נמצא בקרית ביאליק.

כמה בכל דירה כזאת יש עובדות?

בדרך כלל זה דירות או שני חדרים או שלושה חדרים, אז ארבע או שישה עובדים, שניים בחדר, כן.

למה?

למה שניים בחדר? אנחנו יכולים לדבר שוב על עלויות. מותר לנו לגבות מהעובדים משהו בסביבות 400 שקל בממוצע, יש קצת פחות ויש קצת יותר. העלויות של השכרת דירות בשוק החופשי כמו שאנחנו יודעים מאוד גבוהות ומנסים להפחית את העלויות, כי כל יחידה כזאת בסופו של דבר עולה למוסד עלות שהיא נושאת בו, לא שמכסה את עצמה, ולכן זה שניים בחדר, אבל זה דירות מרווחות, לכל אחד יש את הארון שלו, יש להם את הסלון, פינת המשפחה ועם המטבח, כך שיש להם בסך הכל מרחב מחייה, אתם רואים, יש שם במרכז את פינת האוכל, מצד ימין במרכז את הסלון, חדרים, מצעים, ויש מגוון רחב של קליטה בבתים, זאת אומרת - - -

כמה עולה דירה כזאת למוסד עצמו?

אני יכולה לומר, אני בודקת את זה בכפר סבא כי גם אני צריכה לקבל עובדים. דירה עולה בין 4,000 ל-5,000 שקל והיא דירת שלושה חדרים, אז אתה צריך לנסות לראות איך אתה מצמצם את העלויות הנוספות מעבר לשכר ולאוכל ולכל מה שאתה נותן להם בתוך המסגרת וגם אצלם בבית.

אוקיי, אז עצרי רגע כי אין מה לעשות, אני בן אדם נורא סקרן. איפה חברתי מהכלכלה? שירי, בוקר טוב. הסיפור הזה של הדירות ושל חלוקה ושל מיטות וכמה יש בכל חדר וזה, זה משהו שאתם, יש איזה נוהל מסויים כמה מותר, מה צריך שיהיה בבית, איזה פיקוח?

אמנם לא היינו בהצגת השקף אבל כמובן שהיינו חלק בלתי נפרד מההסכמים הבילטראליים. אנחנו ניסחנו בעצם את הסכם ההעסקה על מנת שההסכם יהלום את הדין, ויהיה ברור לעובד ולעובדת בדיוק מה הזכויות ומה, בין השאר גם מה החובות, אבל אנחנו דאגנו לשים דגש לגבי הזכויות של העובדים. כל מה שקשור לתנאי לינה אני חייבת להגיד שממה שתיארה לנו קודמתי, זה בהחלט עומד בתקנות, זאת אומרת יש תקנות של מגורים הולמים וממה שתואר כאן כרגע זה בהחלט עומד בתקנות, אפילו אני חייבת להגיד מיטיב, כך שאין, לא יכולה להגיד משהו חריג בעניין הזה. אנחנו כמובן נשמח מצידנו לתאם ביקור ולפגוש את העובדות, חשבנו שיהיה נכון לעשות את זה אחרי איזה שהוא פרק זמן מינימאלי, אבל שוב, על בסיס מה שנראה כרגע במצגת זה לא רק שזה עומד בתקנות אלא אפילו מיטיב.

יופי, והזכויות שלהם של אותם עובדים ועובדות, הם מקבלים אותם, אני מתארת לעצמי שקיבלו אותם ואנחנו - - -

אז למעשה, מאחר שמדובר בהסכם בילטראלי אז העובדים יש להם איזו שהיא תחנה ראשונה נקרא לזה ככה, הם קודם כל פונים למרכז הפניות שמנהלת רשות האוכלוסין וההגירה. הם כמובן יכולים גם לפנות אלינו במישרין, פרטי הקשר שלנו מופיעים גם בהסכם ההעסקה, אבל אנחנו חושבים שזה יהיה נכון יותר שהם קודם כל יגיעו למרכז הפניות של רשות האוכלוסין וההגירה, ושוב, אנחנו - - -

של סימי.

של סימי. זה עדיין מבחינתנו עוד יחסית טרי, אז אנחנו עוד לא יודעים לדבר על איזה שהן תופעות חריגות, לא קיבלנו פניות חריגות בינתיים ואנחנו כמובן נשמח לקיים מפגש ולפגוש את העובדים. אנחנו כן יכולים להגיד שעשינו איזה שהוא מפגש ב-zoom עם מנהלי המוסדות כדי לשים דגשים לגבי זכויות של העובדים.

יופי, מהמם.

נכון, וכבר יש, לפחות אני מכירה, בחורה בשם מרגריטה שעושה עבודה, היא מדברת איתי על כל משהו שיש עם איזה שהוא עובד, היה עניין שלא ידענו, נושא של בשר בקר, שהם לא אוכלים בשר בקר משיקולי כנראה דת וטיפלנו גם בנושא הזה מייד.

אז מה הבאתם להם, שניצל תירס?

שניצל, כל מה שאפשר, חוץ מבשר בקר יש עוד אוכל. אבל יש כבר תקשורת, זאת אומרת כבר יצרו איתנו קשר, וכבר אנחנו מטפלים נקודתית בכל בעיה, וכמובן אנחנו מעבירים את זה לכל המוסדות שכולם יידעו את הרגישויות ולדעת את הדברים הספציפיים והאישיים, בחורה מאוד נחמדה.

אני אשלים רק נקודה קטנה ברשותך בקשר לנושא הזה של מרכז הפניות. עד כה התקבלו חמש פניות בסך הכל מאותם עובדים.

רגע, נקש, אתה מדבר בלי שתציג את עצמך. אני מכירה אותך היטב, אבל יש פה סטודנטים מהממים שרושמים פרוטוקולים ועובדים בזה.

אוקיי, אז אני מציג את עצמי, אני משה נקש מרשות האוכלוסין וההגירה.

כמו שאמרתי, התקבלו למרכז הפניות שמופעל על ידי סימי עבור רשות האוכלוסין במסגרת ההסכמים הבילטראליים כרגע חמש פניות והן היו פניות בסך הכל לנושא מידע, על תקופת הבידוד הנדרשת, ומישהו שביקש שהמעסיק ייצור איתו קשר, הוא לא הצליח לתפוס אותו, אז אנחנו מתווכים בנושאים האלה ונותנים מענה לפניות.

אוי, זה נפלא, חמש פניות לסימי בפרק זמן קצר?

200, כמה? 300 עובדים כמעט?

מעל 250 עובדים, כן, נגיע לנתונים.

אני מאושרת לשמוע שיש אנשים שיודעים לפנות לסימי ויש להם תלונות כבר מעכשיו.

זה לא היה תלונות, זה היה בקשות.

זה היה פניות, הדגשתי פניות ותלונות, אבל בסדר.

בסדר, אני תפקידי להעצים את הדרמה.

יש לנו מספיק, אנחנו יכולים לתת נושאים. אוקיי, אז באמת אנחנו רואים כאן את הקבוצה הראשונה שהגיעה יחד עם כל העוסקים במלאכה שקיבלו אותם בשדה התעופה, אני חייבת להודות שזה היה מעמד מאוד מרגש.

מי קיבל אותם?

כולם, משרד הבריאות, רשות ההגירה, כל השותפים, סליחה שאני קודם אולי לא הזכרתי משרד הכלכלה, אמת כולם, שולחן מכובד, קיבלו אותם מאוד יפה, מאוד מרגש, אני ישבתי שם בצד והתרגשתי וצילמתי.

למה?

כי אני חושבת שזה איזה שהוא מהלך ראשוני אחרי עבודה מאוד קשה של כל כך הרבה גורמים שותפים שכולם היו בעד, כלומר כולם רצו שזה יצליח, למרות שהיו קשיים ולמרות שהיו ויכוחים בדרך ולמרות המון דברים, עדיין לכולם היתה מטרה אחרת, שהמהלך הזה יצליח, ועכשיו המבחן הוא אצלנו, שאנחנו באמת נצליח להביא את זה ולהראות שהיישום שלו הוא גם מאוד חיובי.

אז זה מעמד מרגש, הם התקבלו עד ידי רשות ההגירה ומשרד הבריאות כבר ביציאה מהמטוס, אנחנו חיכינו להם באולם המפגש, הם קיבלו כובע, הם קיבלו מים, הם קיבלו שוקולד, היה מאוד נחמד. אני חייבת לציין באמת, אני חייבת להגיד, עמדתי והסתכלתי, 100 איש, 99 היו בראשונים, 100 איש, היה שקט, כל כך מעצים שלאנשים שהגיעו לאיזה שהוא מקום שהם רצו, שאנחנו רוצים, שמתחברים צרכים אז זה בהחלט היה יפה ואחר כך, אחרי הטקס שהיה וקבלת הפנים אנחנו קלטנו אותם באוטובוסים ששני הארגונים, גם איציק כהן פה מהעמותה לגריאטריה וגם א.ב.א ארגנו את כל המהלך מהשלב הזה, וקלטנו אותם ולקחנו אותם באוטובוסים. אנחנו העלינו אותם על האוטובוסים בצורה מסודרת, איציק קיבל אותם במלון בצורה מסודרת, ובאמת היה פה מהלך מאוד יפה. אפשר להעביר. זאת היתה הקבוצה הראשונה, מאז הגיעו כבר עוד שלוש, הרביעית בדרך.

עוד שתיים.

נקש, מה, איך זירזת את המהלך הזה תגיד לי? מה קרה פה שפתאום יש לנו קורונה, בלאגן, אומיקרון, כולם מודבקים ומודבקות, היינו וזה, וכאילו פתאום זה קורה.

את פותחת לנו דווקא פצע קטן, כי בדרך היה לנו לא מעט מאומתים, גם שם, כלומר הקבוצה היתה אמורה להיות בסביבות 130 והיו שם איזה קרוב ל-30-40 שלא עלו לטיסה, וגם כאן כשהם הגיעו ובדקו אותם למחרת קיבלנו לא מעט מאומתים, למרות שכולם מחוסנים כמו שנאמר, ופה היתה לנו מן סאגה קטנה של צריך לבודד אותם, היתה החלטה של משרד הבריאות לבודד אותם שבוע, עלויות מטורפות.

למה?

כי שבוע במלון לכל עובד זה בערך 2,000 שקל, ונכפיל את זה בכמויות, אנחנו נגלה שזה עשרות אלפים ומאות אלפים לארגון, ופה היה שיתוף פעולה באמת באמת פורה, דוקטור לקסר וצפי דיאמנט ממשרד הבריאות עבדו בשבילנו והצליחו.

צפי איתנו?

כן, צפי פה.

צפי, מה שלומך? את יושבת בשקט מופתי. ספרי לי, תציגי את עצמך לפרוטוקול וספרי לי מה האתגר שהיה עם כל הסיפור של המבודדים, ובטח גם לקחתם את זה בחשבון, הרי מה, אנחנו לא חיים באיזה בועה.

נכון. אז שמי צפי הלל דיאמנט, אני אחות ראשית באגף לגריאטריה במשרד הבריאות והייתי שותפה לכל המהלך מתחילתו עם חבריי מהמשרדים השונים. ידענו שיש אפשרות סבירה ביותר שחלק מהעובדים שיגיעו יהיו חולים בקורונה, אז אחד הדברים ששמנו כסטנדרט בסיסי זה שכולם חייבים להיות מחוסנים על פי חיסונים שמוכרים על ידי מדינת ישראל וארגון הבריאות העולמי, שזה שמונה סוגי חיסון, ומי שלא היה לו חיסון ראוי דאגנו שהוא יקבל בוסטר נוסף בארץ המוצא כדי שאף אחד מהם לא יגיע לא מחוסן, אבל כמו שאנחנו יודעים האומיקרון הוא וריאנט שנדבקים בו גם מחוסנים, זה גורם למחלה קלה.

כן, אני הייתי בסרט הזה, יצאתי.

אני שמחה שאת בסדר ומרגישה טוב. האומיקרון נותן מחלה קלה, להבדיל מהדלתא שנתן מחלה קשה, ואנחנו יודעים שמחוסנים פשוט חולים בצורה קלה יותר, אז אנחנו קודם כל מקפידים על חיסונים בקרב כל מי שמגיע לארץ, כולם מחוסנים על פי הסטנדרט שמקובל. כל מי שמגיע לקבוצות של הטיסות כולם נבדקים כמו כל מי שמגיע למדינת ישראל ב-PCR בארץ המוצא. אני שמחה לבשר שהקבוצה שמגיעה מחר אין בה אפילו מאומת אחד שזה דווקא בשורה מצויינת.

מי ממריא מחר?

עוד 39 עובדים מנפאל.

מה קורה עם אלה שהיו אמורים לעלות לטיסה ולא עלו?

מה שאנחנו הגדרנו מול השותפים בנפאל, זה שאדם שחלה ונמצא מאומת ב-PCR לפני הטיסה - יחלפו לפחות עשרה ימים לפני שהוא יעלה על הטיסה הבאה.

כן, fair enough.

עכשיו, החמרנו גם את הבידוד שנדרש בארץ, כמובן הכל בהנחיה של צוות של דוקטור שרון אלרעי פרייס ואילן גנץ, ראש המטה שלה, הכל בשיתוף איתם, והם בעצם נכנסים לבידוד של שבוע, הם נדגמים בנחיתה בארץ כמו שנדגם כל מי שנכנס לישראל, ב-PCR, לאחר מכן כעבור 48 שעות הם נדגמים שוב, כעבור 48 שעות הם נדגמים שוב, ורק כשיש לנו את התשובות השליליות עושים עוד בדיקת אנטיגן ואז רק הם מגיעים למוסדות כדי שאנחנו נוודא שאותם אנשים יקרים שבאו לארץ כדי לעבוד במוסדות והולכים לטפל בעצם בזקנים שזה האוכלוסיה הכי מוחלשת יגיעו בצורה הבטוחה ביותר.

אני מסכימה.

אוקיי, כולן מסכימות, איזה בוקר נפלא.

תכף, תכף נעלה כמה קשיים.

כן? יאללה, אני בעד. כן, גברתי.

אני אשמח לקבל פרופיל של העובדים האלה. טווח גילאים, נשים, גברים, אתם יכולים קצת לשתף אותנו מי הם אלה שהגיעו לארץ?

כן, אפשר, בגדול יש לנו בהסכם, קבענו את גילאי העובדים ויש לנו שם גם את הדרישות לגברים ונשים, בסך הכל בקבוצה הראשונה היו רוב של נשים, בסביבות 60%, אם תרצו נתונים מדוייקים אפשר להוציא כל ה-258 שהגיעו עד עכשיו, כמה גברים, כמה נשים, גילאים, זה לא בעיה, אנחנו יכולים להוציא את זה, לא הכנתי את זה להיום.

זה לפי דרישה הצורך בנשים?

אז בדרך כלל אנחנו מנסים להתחשב גם בדרישות של המוסדות עצמם לגברים או נשים.

בגלל זה אמרתי לכן, אנחנו צריכות לשנות את הוועדה הזאת, לא רק עובדים זרים, זה גם עובדות זרות כי הרוב זה נשים, אבל לכי תשכנעי את האקדמיה ללשון שיש לנו פה זכות קיום.

אבל הרוב שהגיעו זה נשים?

כן.

ובאיזה גילאים?

בין גיל 25 ל-45, זו היתה הדרישה, אבל עוד פעם, אם אתם רוצים מספרים אנחנו יכולים - - -

מה זאת אומרת דרישה, דרישה של מי?

במסגרת ההסכם הבילטראלי בין המדינות זה הגילאים שנקבעו, כן. הכל מבוסס כמובן על הצרכים ועל כל השיקולים הרלוונטיים.

אוקיי.

טוב, אז כאן אנחנו רואים אותם יורדים לאוטובוסים עם רשימות מסודרות, להגיע למלון בקבוצות קבוצות, הם יצאו, כל עשר דקות אוטובוס יצא וראינו שכולם נמצאים.

פה רואים שהיתה התרגשות, הראשונים שהגיעו לארץ זכו לשלג, הם לא זכו לשלג בארץ המוצא והיתה פה התרגשות מאוד גדולה. אנחנו רואים את קבלת הפנים שעשו להם במוסדות שכבר קיבלו, אפשר להגיד שהקבוצה הראשונה של ה-20 בינואר, האחרונים יצאו רק אתמול או היום מבידוד, והנה איציק מתקן אותנו, שיש עוד אחד אחרון שייצא כנראה היום, אבל אלה שיצאו אחרי שבוע או עשרה ימים אז באמת זכו פה וזו היתה התרגשות מאוד גדולה מבחינתם, אפשר לחשוב שאנחנו ארץ קרה ומושלגת, אבל יצא להם טוב מבחינת הטיימינג. אפשר להעביר הלאה. טוב, גם כאן אנחנו רואים שלג, הם משתוללים בשלג, זורקים אחד על השני. כן. בסדר, אפשר להעביר.

זהו, והראשונים שעברו את כל השלב הזה התקבלו והתחילו לעבוד. הם בתקופות חפיפה ולמידה, בדרך כלל ליד כל נפאלי יש עובד ותיק שמתחיל לעשות להם את ההכשרה, הם עובדים בצוותים, מלמדים אותם את כל התורה, השפה המדוברת היא השפה האנגלית, ולאט לאט אנחנו מקווים גם שהם ילמדו את המילים בעברית, ואנחנו רואים אותם כאן בשלב של, איך הם מסדרים את המיטה, איך הם מאכילים.

הם בעצם מגיעים ככח עזר, נכון?

הם מגיעים ככח עזר, מה שאנחנו קוראים היום מטפלים סיעודיים, כן.

אוקיי.

אפשר להעביר הלאה. וכאן יש, לא חייב לשמוע, אפשר רק את ההתחלה, אבל באופן עקרוני כל עובד עובר ראיון אישי עם אחד המנהלים שמגדירים במוסד, ובעצם הוא מתקבל, גם מבחינת ההיכרות איתו, גם מבחינת מה הצרכים שלו, איך היה השלב עד עכשיו מבחינת הקליטה, מה הוא מצפה, איך הוא היה רוצה, בעצם עושים מן ראיון עבודה ראשוני כשהמטרה היא לא לקבל אותו לעבודה, כי הוא התקבל לעבודה, המטרה היא באמת להבין את הצרכים, אם יש פערים ואיפה אפשר לטפל בהם כבר בהתחלה כדי למנוע כשלים בהמשך ולטפל בהם רק בדיעבד.

אוקיי, יולי, עכשיו, התחלנו את הבוקר כל כך אופטימיות, עכשיו ספרי לי איפה הפחות אופטימי, איפה האתגרים?

קודם כל יש את הנושאים של הקבוצות האלה, אני מקבלת טלפונים ואני בטוחה שגם איציק, בנושא של מה עם העובדים שלי? אנחנו בכל זאת מחכים ל-1,000 עובדים, הגיעו בינתיים 300-260, מחר מגיע עוד 39, בערך 300 מגיעים והצרכים בשטח כבר מגיעים לשיא, זאת אומרת, פה אני אומרת שאם אפשר יהיה, אובייקטיבית יכול להיות שיש בעיות, אבל אם אפשר יהיה לתכנן את ה-700 הבאים בקבוצות של לפחות 100 או בין 100 ל-150 שראינו שאנחנו מסוגלים להתמודד עם זה, וכבר עברנו את השלב הראשון של הבעיות שהתעוררו, אז מבחינת השטח, צריכים להבין שבשטח האומיקרון משתולל, צוותים חסרים, עובדים המון שעות נוספות, אנחנו לא רוצים חלילה לראות את התופעות של עומס פיזי ונפשי, של מחסור בשעות שינה, זה הופך להיות קצת קצת קשה מאוד ולכן אני כאן פונה גם לרשות ההגירה וגם למשרד הבריאות, אם זה בידכם אני לא יודעת, אבל אם יש אפשרות להביא את הקבוצות בתדירות יותר גבוהה ובכמות של בין 100 ל150, זאת בקשה מהשטח.

אוקיי, אני מודה לך.

מי קובע את התדירות ואת הכמות שמגיעה?

שאלה מצויינת, משה, בבקשה.

משה.

נכון, לגמרי.

טוב, בגדול הדרישה הזאת מוכרת לנו, זאת אומרת היא ידועה, זה מה שאנחנו מנסים לעשות, א' להגביר כמה שיותר את התדירות ו-ב' להכניס כמה שיותר עובדים בכל טיסה. כרגע יש לנו כמה אילוצים שהם קצת מעכבים לצערנו את כל התהליך הזה, אתם מכירים את השביתה של עובדי משרד החוץ, יש כ-600 עובדים שמחכים לרשיון שלהם, לאשרת כניסה שלהם שם, שהשגרירות תטפל. הבטיחו לנו משרד החוץ שזה יקרה בימים הקרובים, אבל זה לא משהו שתלוי בידינו.

אוקיי, מה תלוי בידכם? תכינו לי את משרד החוץ בבקשה ב-zoom, מי הנציגה שלהם במשרד החוץ?

אני רוצה לחדד ולהבין, שאלמלא השביתה של משרד החוץ היינו רואים שנוחתים כאן מדיי יום מאה, מאה, מאה, תוך שבעה ימים היו פה 700.

אני לא יודע להגיד מדיי יום, אבל אני יודע להגיד שהתדירות היתה מן הסתם יותר גבוהה ממה שקרה עד עכשיו.

אז אולי זה לא תלוי רק במשרד החוץ?

לא, אז אני אומר, יש פה כמה אילוצים, זה אילוץ משמעותי כרגע כי יש 600 עובדים שמחכים. יש עוד 150 עובדים ששלחו להם חוזים והם צריכים לאשר את החוזים כדי להסכים לבוא לעבודה. יש מן הסתם את חברות התעופה שאנחנו מנסים לתאם כמה שיותר טיסות, זה לא יעד קרוב, אתם יודעים, נפאל זה מורכב גם עבור העובדים להגיע לפה, העובדים צריכים זמן להתארגנות שלהם שם ובואי לא נשכח שאנחנו צריכים גם לעמוד בכל הדרישות הנכונות והמוצדקות של משרד הבריאות, לדאוג שהעובדים יתחסנו מראש בכל החיסונים הנדרשים, בדיקות וכל הדברים האלה, אז כל האילוצים האלה מן הסתם זה לא פשוט, אבל מבחינתנו באמת עושים מאמצים כבירים להגביר את הקצב גם של הטיסות וגם של הכמויות בכל טיסה.

קבעתם לעצמכם איזה שהוא תאריך יעד עד מתי אתם רוצים שה-700 יגיעו לכאן? אתה יודע, נורא נוח לעבוד עם יעדים ומטרות.

אנחנו מבחינתנו, אמרתי, היינו כבר מכניסים עד עכשיו עוד כמה מאות אני מניח אם לא היה את האילוצים האלה, אנחנו עושים את זה, שוב, כמה שאפשר, אבל זה לא משהו שתלוי רק ברשות האוכלוסין, זה משהו שאנחנו צריכים פה לשלב זרועות בעניין הזה של הטיסות, של התדירות אנחנו כל יום כמעט מדברים גם עם חברות התעופה וגם עם הנפאלים בשביל לזרז את כל הדברים ואת כל התהליכים, כל העובדים עברו בדיקות רפואיות כמובן, כל הדברים שצריך כדי שהם יוכלו להגיע לפה כמה שיותר מהר.

נפלא. משרד החוץ אצלנו ב-zoom? בוקר טוב, תציג את עצמך בשביל הפרוטוקול.

אייל סיסו, סמנכ"ל לעניינים קונסולריים במשרד החוץ.

היי, אייל, אני בדיוק רציתי אותך בעניין אחר, אבל אני שמחה לראות שאתה איתנו וקיים. אייל, מה קורה?

מה שקורה שבאמת התחלנו מאוד יפה, הצוות שלנו שם ברשות השגריר חנן גודר וטל וסמן הקונסול עבדו מאוד יפה, ארגנו את האנשים, דאגו שהכל יעבוד כמו שצריך, ובאמת התחילו להגיע הקבוצות הראשונות. לצערי ועד משרד החוץ כרגע נוקט בעיצומים, יש סכסוך עבודה, הנחו את הנציגות לא לטפל בעובדים הזרים, לא רק הנציגות הזאת, מספר נציגויות, ואנחנו מקווים שזה יסתיים במהרה, כמה שיותר מהר שנוכל להמשיך להביא את העובדים.

אז בעצם אי הבאתם היא רק תלויה בסכסוך העבודה במשרד החוץ?

בעיקר בסכסוך העבודה, עכשיו, אמר משה שדברים, טיסות וכאלו, אבל זה כרגע המעכב המרכזי, הנושא של הסכסוך עבודה, כי הם באמת עבדו מאוד יפה ועשו שם עבודה יפה יחד עם המקומיים הנפאלים, לצערנו כרגע הם קיבלו הנחיה להפסיק להנפיק את האשרות ולטפל באירוע ואנחנו מקווים שזה יסתיים בקרוב.

יש לך צפי מתי אתם מתקדמים שם בפתרון סכסוך העבודה?

אין לי צפי לצערי, ניסינו בכל זאת לנסות אולי בכל זאת שייתנו לנו את האישורים, אבל השגריר והקונסול משתתפים בסכסוך ולא מוכנים כרגע. עוד פעם, אני מקווה מאוד שזה יקרה בהקדם האפשרי, לצערי אין לי צפי כרגע להגיד.

אוקיי, אני מודה לך, אנחנו בהחלט בעד זכויות עובדים, גם אם הם במשרד החוץ, למה לא בעצם? תמצו את הזכויות שלכם ושיהיה בהצלחה וכמה שיותר מהר. אנחנו כמובן נוציא פנייה לשר החוץ, לרשום את זה בפרוטוקול, על מנת להביא שיסיימו את הסכסוך עבודה, יפתרו את המשבר ושיוכלו עובדים ועובדות זרות להגיע ולתת, כי אנחנו באמת בתהליך מצויין וחיכינו לרגע שזה יתחיל לקרות, אז אנחנו נוציא מכתב למשרד החוץ ואני אבקש מהם לסיים את הסכסוך.

תודה.

תודה לך. אוקיי, אז אנחנו, אני אתן לאיציק כהן, מנכ"ל העמותה לגריאטריה בישראל, יש לך משהו להוסיף?

כן, אני באמת רוצה להודות על שיתוף הפעולה, שיתוף פעולה מדהים. סך הכל מדובר בעניין מאוד מאוד מורכב, עם הרבה מאוד שותפים, התחיל במשרד החוץ, עבר למשרד הבריאות, משרד הכלכלה, משרד הפנים, העמותות והרבה הרבה מעסיקים שצריך לקשר ביניהם ולקלוט את העובדים. אני יכול לומר בדיעבד, בחלק למשל שקלטנו, שיתוף פעולה מדהים, עבודה נהדרת, תוצאה מדהימה. אני מאוד מקווה שהעובדים האלה ייקלט ויעשו את עבודתם כמו שצריך, כי החוסר בידיים עובדות בבתים הוא משווע, הוא פשוט לא הגיוני.

כן, אני מבינה. איציק, אתה התקשרת בבכי ליולי ואמרת לה שמה איתך, אליך לא מגיעים עובדים זרים?

לא, אני לא - - -

אבל למשל מעמותת קשת בתל אביב המנכ"לית התקשרה אליי וכבר זה לא פעם ראשונה, של מה קורה ולמה אני לא רואה את עצמי, הזמנתי מעל 20 עובדים או משהו כזה, ואני צמאה להם, אבל יש עוד כמה.

יש כאלה שמתקשרים, הבוקר קיבלתי טלפון ממש כשהייתי כאן, איזה מעסיק שאפילו אני לא מכיר אותו, ששואל מה עם העובדים שלו, אבל זה ברור שזה תהליך ומשתדלים להסביר לאנשים שיקבלו את זה ברוח טובה.

מעולה, יופי. טוב.

ברשותך אני ארצה להעלות עוד שני דברים שאחד מהם אני פונה לוועדה אם אפשר, ליושבת ראש, אם אפשר לסייע לנו. אנחנו מאוד מברכים על זה באמת על התהליך הזה, אלא שכרגע יש מוסדות שלא יכולים להזמין מכל מיני סיבות, אחת מהם זה החלטת הממשלה שנוסחה באופן שמוסדות סיעודיים - - -

תכף אנחנו, את בדיוק מובילה אותי לשיח, ואת רוצה לדבר על המשבר בכוח אדם במוסדות, במסגרות הדיור התומך, בעצם החלטת הממשלה היא נתנה בעצם לראשונה העסקת עובדים זרים ככוח עזר במוסדות סיעודיים ותשושי נפש, נכון? ובעצם החריגו את הרווחה. עכשיו, אנחנו - - -

לא, לא החריגו את הרווחה, על הרווחה נתנו 500.

500 אחרי שהמכסה של ה-2,000 תהיה זה, אוקיי.

אנחנו חושבים שאפשר אולי לעשות את זה במקביל, לא חייבים לחכות לכל ה-2,000, אבל בעיקר הם החריגו מוסדות כמו סיעוד מורכב ששם לא פחות קשה וצריכים לא מעט עובדים, החריגו שיקום והחריגו מונשמים.

אוקיי, אנחנו ניתן בדיוק את הבמה. גברתי, מיכל דיבנר כרמל, זה בסדר? עכשיו סיימנו את האידיליה ואנחנו עוברות עכשיו למשבר הגדול, סבבה? פתחת נייר חדש? יאללה. נמצאת איתנו בעצם לדבר על המשבר הזה במחסור, אני אקריא בעצם לגבי החלטת הממשלה והמצב הקיים. החלטת הממשלה מספר 183 מיולי 2020 הסדירה לראשונה העסקת עובדות ועובדים זרים ככוח עזר במוסדות סיעודיים ותשושי נפש. לשני סוגי המוסדות, מוסדות סיעודיים, מוסדות שרשיונם ממשרד הבריאות, מכוח פקודת בריאות העם, מוגדר כי בית חולים המורשה להפעיל מחלקה סיעודית או מחלקה לתשושי נפש, מחלקות לתשושי נפש ברישוי משרד הרווחה הם מקבלים בעצם עד 500 מתוך 2,500 תקנים.

לתשושים, לא לתשושי נפש.

תשושים, נכון, את צודקת, יש לי נפש, אני מוחקת נפש. רק לאחר שימלאו התקנים במוסדות של משרד הבריאות. נקש, אתה רוצה קצת לדבר על הסוגיה הזאתי ואחר כך אני אתן להם בעצם להגיד מה המצוקה שלהם?

תראי, בגדול כמו שהקראת נכון, בהחלטת הממשלה זה מה שנקבע, החלטת הממשלה הזאת נולדה אחרי עבודה בין משרדית במשרדי הממשלה הרלוונטיים וזה מה שנקבע, אז ככל שרוצים לשנות אותה או לעדכן אותה צריך לכנס את אותם גורמים רלוונטיים מהמשרדים השונים ולהביא החלטת ממשלה מתוקנת שזה מה שהיא תאמר, בכל מקרה כדי לממש כרגע אנחנו מוגבלים למה שאומרת החלטת הממשלה.

כן, אתה בעצם אומר עד שהמכסה תהיה של 2,000 - - -

זה לא מה שאני אומר, זה מה שהחלטת הממשלה אומרת, כן.

כן, כן, כן, כן, אבל זה, איך קוראים לזה, תרנגולת וביצה, שאני ממש לא אוהבת את הפתגם הזה או את ההקבלה, אבל בסופו של דבר הרי לא מגיעים את ה-2,000 ואז אין את ה-500, אז מה עשינו בזה? כאילו יש פה מורכבות על מורכבות על מורכבות.

יש פה מורכבות, אין ספק, אמרתי, אם רוצים לשנות את החלטת הממשלה או לעדכן אותה צריך לכנס את כל המשרדים הרלוונטיים, לשכנע בצורך כבר כעת ולא להמתין להגעת כל ה-2,000 ולהוציא החלטת ממשלה מתוקנת.

מה היא עמדתכם בסוגיה?

אולי שושנה שטראוס ב-zoom תוכל לתת את חוות דעתה, היא ביקשה גם להתייחס לנושא, היועצת המשפטית שלנו.

כן, אני מכירה את שושנה, נגיד לה בוקר טוב ואתן לה לדבר תכף, ולפני כן אנחנו נגיד בוקר טוב לעורכת הדין עירית גזית מאקי"ם.

תודה רבה, תודה ליושבת ראש הוועדה וגם למנהלת הוועדה, מצאתי פה בית חם ודלת פתוחה. אני באתי לדבר על המצוקה של כוח האדם שהיא מאוד מקבילה למה שמכירים מהמוסדות של הקשישים, גם במסגרות הדיור של אנשים עם מוגבלות, אנחנו עוסקים באנשים עם מוגבלות שכלית אבל זה קיים בכל המסגרות, ויש לנו מצוקה אדירה והקורונה אך החמירה את זה בגלל צוותים שבבידודים וצוותים שעובדים באמת נכנסו לבידוד עם האנשים עצמם ועובדים שעות נוספות ובאמת המצוקה היא מאוד גבוהה, אז אנחנו גם מבקשים בעצם לקבל החלטת ממשלה שמאפשרת העסקה של עובדות ועובדים זרים גם במסגרות הדיור התומך של משרד הרווחה, במיוחד כמובן במחלקות היותר סיעודיות, טיפוליות, אנשים עם צרכים מורכבים, גם במרכזי היום שזה מרכזים יומיים שאנשים מגיעים לשם במהלך היום וגם שם נמצאים אנשים עם צרכים טיפוליים וצרכים מורכבים.

אנחנו לא מעוניינים להחליף את כל צוות העובדים שלנו, יש לנו עובדים מסורים וזה גם הזדמנות מצויינת להגיד להם תודה לכל הצוותים שעובדים באמת במסירות מופלאה, אבל אנחנו חושבים שחייבים לתגבר את כוח האדם, אנחנו מתקשים מאוד לגייס כוח אדם מקומי, עם כל הנסיונות שלנו להוסיף, לשפר את השכר, לשפר את התנאים, לתת כאלה ואחרות תמיכות נוספות, גם משרד הרווחה אני חייבת להגיד ניסה לסייע, פתח מסלולי הכשרה שמאפשרים איזה שהוא קידום תעסוקתי ושיפור בתנאים, אבל זה לא מספיק, זה מעט מדיי, ואנחנו חייבים תגבור של הצוותים ועובדים ועובדות זרים.

כן, עורכת הדין עירית, קודם כל אנחנו נפגשנו לבד על מנת להבין את הסוגיה לעומק, ולפי הבקשה שלך, שלכם, בעצם הגענו, פניתי לשר הרווחה מאיר כהן שבוע שעבר ואמרתי לו מה העניינים, טוב, אולי, למה אתה לא ממליץ בעצם, במיוחד גם שבוע שעבר היה סיפור כל כך טרגי.

במעון בני ציון?

כן, סיפור כל כך קשה וטרגי, וניסיתי להבין בעצם מה קורה לנו גם כחברה, וגם האם תנאי העבודה במוסדות שכאלה, והאם הגורמים שמביאים עובדים להרביץ ולבזות ולהשתמש באלימות, וזה פשוט שובר לב, האם הסוגיה של מחסור בעובדים היא אחת הסיבות שבעצם מביאה אותנו לכך, להיות חברה שמצטיירת ככזאת שאנחנו לא שומרים על האנשים הכי מוחלשים שלא יכולים לבטא את המצוקות שלהם, ואנחנו נקלעים לסיטואציה כזאתי וזה לא פעם ראשונה, אני מאוד מקווה שזה הסיפור האחרון בתולדות חיינו האנושיים, אם אני אהיה אופטימית. ואמר השר שהבעיה היא לא בעיה במחסור כוח אדם, ואני מעבירה את זה כאן לוועדה כי זה מה שהיה ואני רוצה לפתוח את זה, ביקשתי את ההמלצה שלו שיקדם את הסוגיה בשביל שבאמת נגיע להחלטת ממשלה על מנת לתגבר את כוח האדם, והוא אמר אין בעיה של מחסור, ואני אשמח שגם משרד הרווחה יהיה איתנו, שיגן על עמדתם, אין בעיה של מחסור, יש בעיה של תקציב, כלומר הם לא מקבלים את המשכורת שלהם, לא משלמים להם על עבודה שהיא אחת העבודות הכי קשות, מה יש לך להגיד על זה?

לא, קודם כל אני אמרתי מראש שכמובן שיפור בתנאי העסקה ובתנאי השכר זה מינימום, אבל- - -

זה נעשה אבל? מה זה שיפור? דברי אליי.

אני יכולה להגיד שהשכר שמשרד הרווחה משלם לעמותות ולגופים המפעילים הוא שכר יחסית מינימלי, והיום כל עובד במקום אחר שהעבודה היא הרבה יותר קלה ופשוטה יכול להרוויח יותר, אנחנו כמובן לא מדברים על מקצועות ההייטק, אבל גם במקצועות המסחר, ולצורך העניין השכר הרבה פעמים הוא גבוה יותר, העמותות ברובן כן מנסות לשפר, אפילו להביא כסף מהבית ולשפר את תנאי ההעסקה של העובדים. אנחנו לא משלמים לאף עובדת או עובד שכר מינימום, תמיד מעל, אבל זה לא הרבה מעל וזו עבודה באמת מאוד קשה ו- - -

כולל שעות נוספות?

בוודאי, אנחנו עומדים בכל חוקי העבודה, לגמרי, בוודאי, אבל עדיין לנו יש המון המון משרות לא מאויישות, זה לא רק עניין של תנאי העסקה, זה, אמרתי מראש, ברור שצריך לשפר את תנאי ההעסקה, לבנות את זה כפרופסיה, שזה יהיה פרופסיה בפני עצמה, טיפול זה הרי המשבר במקצועות הטיפול קיים גם באנשים מבוגרים, גם בילדים חסרות לנו סייעות, גננות, בבתי חולים, בכל מקצועות הטיפול, זה משבר רוחבי שצריך לטפל בו כמו שמטפלים במשבר ההייטק, הוקמה ועדה בין משרדית, הממשלה התכנסה ודנה במשבר בענף הייטק, אז גם המשבר במקצועות הטיפול הוא כזה שמחייב איזו שהיא ראייה מערכתית וטיפול שורשי ועמוק ורחב, כי כולנו בשלב כזה או אחר של חיינו נזדקק לאנשים האלה, הילדים שלנו או קרובי המשפחה שלנו או ההורים שלנו או אנחנו בתקופות פחות טובות שלנו, וכולנו נזדקק להם, וזה פתרון שלא יכול לבוא רק ממקום אחד, ואמרנו, הפתרון האידיאלי היה כמובן להעסיק כוח אדם מקומי, מכאן.

גברתי, אני אשמח להבין, האם אנשים קמים ועוזבים את העבודה הזאתי? יש נטישה? יש נסיגה? מה, מה קרה?

אני רואה את אדוני שם מהנהן, שלמה מרמורשטיין. יאללה, תגיד לי, תחזק את עירית אם אתה רוצה.

אז אני שלמה מרמורשטיין מעמותת "על"ה", אחד מהגורמים שהתחנן לוועדה הזאת, ואני באמת מודה לכן חברות הכנסת שאתם מרימים את הכפפה הזאת, ואני יוצא לי העיניים ממה ש-א.ב.א ויתר הארגונים היום נהנים, זה סימן שאנחנו יכולים.

אתה מקנא.

אני מקנא.

בצדק.

כן, כי אני לא ישן בלילה, לי יש, אני לבד אחראי על 250 חוסים מגיל חודש עד - הבוגרת שלנו היא כמעט בת 50, והמצוקה בכוח האדם היא נוראית.

איפה המוסד?

ספציפית אני מנהל את על"ה בבני ברק, יש גדרה, ירושלים, נגב, זו רשת גדולה מאוד, ונכנסנו לקורונה עם מחסור בכוח אדם, כי לצורך העניין מטפלת נכנסת לעבוד בשני שקלים מעל שכר המינימום כי אנחנו נותנים, מתחילים עם שני שקלים מעל שכר המינימום.

שני שקלים מעל שכר המינימום?

כן, זה כואב הלב, אתה צריך להעסיק עובדים שקופאית בסופר מקבלת הרבה יותר מהשכר - - -

בסדר, לעבוד כקופאית זה עבודה מאוד קשה אדוני, בוא לא נשווה מקצועות, בוא נדבר על המקצוע עצמו.

לא, לא, אני לא מזלזל בקופאיות, אבל עדיין יש לה מבחר אדיר לצאת בחוץ ולעבוד ולא במסגרות שלנו שכובד האחריות והביקורות והעול שיש עליה הוא לערך עצום.

איזה אוכלוסיה יש לנו בעל"ה? ספר לי על על"ה.

על"ה פעילה 40 שנה, מטפלת באנשים עם צרכים מיוחדים ממסגרות מש"ה (מוגבלות שכלית התפתחותית) ואוטיזם, ממוגבלות בינוני, קשה, מורכב, סיעודי מורכב, טרום מונשם, בזה אנחנו עוסקים 40 שנה, אנחנו נלחמים על קדושת החיים.

בן כמה אתה?

בן 34.

ואתה כל החיים שלך עובד שם?

הוריי היקרים הקימו-הרימו את הרשת, יהודה והניה מרמורשטיין, ולפני שבע שנים הם אמרו לי "צריך ממשיך, אז בבקשה".

ולמה בחרת בזה? הרי יש לך עוד אחים נגיד.

כולם לומדים, רק אני כנראה יצאתי דפוק.

בחייאת דין דינאק, לא נכון.

בהומור.

כל הכבוד לך. אז אתה בא בבוקר לעבודה ומה אתה פוגש?

אני לא בא בבוקר לעבודה, אני לא ישן בלילה, באמת שאני לא ישן בלילה, אנחנו במשבר עצום, השתדלו פה לדבר בצורה מאוד מאוד רגועה, אני כואב לי הלב, אנחנו מזלזלים בקדושת החיים, כי אם אני צריך לשים לפי תקנות משרד הרווחה אחת לשש, מטפלת אחת לשש, ואני שם אחת לשמונה זה עוול, אני שוחק אותה, אני גומר אותה, היא לא רואה בעיניים, אין לה סבלנות לילדים בבית, ואם אנחנו מדברים שעובדים זרים צריכים להיות שניים בחדר כי רווחת העובד זר שאתה מביא אותו לארץ - - -

אל תשווה.

אני לא משווה, אבל עובדת כזאת שצריכה להגיע הביתה - - -

לא, הוא לא משווה, הוא מציג תנאים נכונים, אנחנו מדברים פה על כאב לב ומה קורה שם.

אבל שתבינו, עובדת שמגיעה הביתה - - -

רגע, אדוני, אני חושבת שאתה צועק, תצעק חזק, אני פה, הכל טוב, כל עוד שזה לא עליי הכל טוב.

לא, לא, לא צועק עלייך, חס ושלום, אני חושב שזו הפינה שאת שומעת אותנו.

לא, לא, חכה, אדוני, חכה, אני כל הזמן אומרת אל תשוו, כי התהליך הזה עד שהביאו את העובדים והעובדות דרך הסכמים בילטראליים אנשים פה חיכו שנים, זה תהליכים מאוד ארוכים, בוא לא נשווה, אתה לא תשווה אותך אליי ואני לא, אבל יש לנו ערך עליון, אתה מדבר על צורך בסיסי וחשוב, ואתה אומר יש לי עובדות ואתה גם מדבר על עובדות בעיקר, האם רוב העובדות המטפלות אצלכם - - -

רובן עובדות.

רובן עובדות, אוקיי.

כן, מכל סוגי המגזרים.

אוקיי, אז כן, רווחתם של העובדים היא חשובה והיא קריטית.

היא חשובה, וכשהיא מגיעה הביתה אחרי כזה עול יום אחרי יום, אין לה סבלנות לכלום. היא למחרת בבוקר כשהיא מגיעה לעבוד או כשהיא מגיעה בלילה לעבוד - נמחק החיוך על הפנים בתקופה האחרונה.

אז למה אתה לא מזמין אותי אליך לבקר?

אני מזמין כרגע, אני באתי לפה להזמין אתכם, המקום שלנו פתוח, גם בקורונה אנחנו הבאנו אנשים, היה אצלנו, הרבה שרים היו אצלנו, אבל עדיין - - -

אבל הנה, אבתיסאם לא היתה, שינוי משמעותי.

שינוי משמעותי. אבל זה מתקדם ואני שמח ולכן באתי לפה ואני רואה שזה, וזה תהליך שקרה הרבה יותר מהר ממה שאני חושב שאנשים ברחוב חשבו שיקרה, והגיעו העובדים, ויש לי חברים קולגות מבתי אבות שמספרים לי על השינוי הזה, וכנראה שפה אנחנו נחשוב קדימה ואם אנחנו נביא את המזור הזה לא נגיע חס ושלום למאורעות ששמענו שבוע שעבר.

אדוני, אתה כל כך צודק, אז בגלל שאתה כל כך צודק אז אני ארים לך להנחתה, יאללה, מי ממשרד הרווחה? מה קורה? איך מתמודדים עם המשבר הזה? אני הלב שלי נשבר, בואי תצילי אותי. בוקר טוב.

שלום וברכה. אני לא יכולה להציל אותך.

תנסי.

אני מיכל חפץ, אני מנהלת השירות לדיור בקהילה ומינהל מוגבלויות של משרד הרווחה. רק שנייה. אני מצטרפת לעורכת דין גזית ומר מרמורשטיין ולכל נציגי הארגונים - - -

את מכירה אותם אני מניחה ללא קשר לתיווך שלנו בוועדה.

אני מכירה אותם ואני מכירה את הסוגיה הזו, באמת כפי שהם אמרו זה עוד טרום הקורונה ובוודאי שהקורונה העצימה את הסוגיה של חוסר כוח אדם, וכמו שככה כל הוועדה הזו מתעסקת, יש כאן שני מסלולים, יש כאן עניין באמת רוחבי, טבלאות השכר שלנו דיברו על שכר, טבלאות השכר של אובדן מסגרות שלנו, של כל עובדי המסגרות במסגרות אחרות של משרד הרווחה, אבל באמת ככה יש כאן נגיעה בכל המקצוע הסיעודי, לא רק אצלנו.

אני יודעת שבאופן אישי אני מניחה שכל מי שיש לו הורה שנאלץ לחפש מחליף ליום חופשי של העובד הזר של ההורה שלו נתקל בזה שעובד מקומי הוא לא ימצא, לא ירצה להתעסק בזה, אז במסגרות על אחת כמה וכמה, אני כן אגיד שהמסלול המקצועי שלנו הוא מסלול של הכשרה למטפל מוסמך שבסופו היום אנחנו ככה משנים את המסלול, אבל בסופו של גם לא רק הכשרה שהיא של כמה מאות שעות, אבל גם - - -

מיכל, רגע יקירה, אני איבדתי אותך, אני לא יודעת אם רק אני איבדתי אותך, אבל למה הגענו להכשרה לפני, כי את רוצה בעצם, אם אתה מכשירים, לא, את בן אדם חכם, אני גם, אבל אנחנו לא, אני צריכה להדביק את הקצב איתך, בסדר? לכי איתי. אנחנו מדברות על המחסור קודם כל לפני הכשרה, איך הגענו להכשרה לפני המחסור? מה אנחנו עושות עם זה? מה?

כי דיברו, אוקיי, אני מדברת על שני מסלולים, מחסור יש, אני כמו שאמרתי - - -

מה עושות עם זה? שר הרווחה אומר רגע, אבתיסאם, זה קשור במשכורות, אני לא מסכסכת בינך לבין השר מאיר כהן כי הוא אחלה ועל הכיפאק, אבל אנחנו בכל זאת, בואי, אני רוצה למקסם את הסיפור הזה ולהביא אותו לפתרון, אני רוצה את ההמלצה של משרד הרווחה על מנת שנלך לוועדת שרים ונגיד להם חברים, יש פה משבר מאוד מאוד גדול, אנחנו רוצות לפתור אותו. איפה הבעיה פה? האם את והשר מתואמים על זה שיש מחסור מאוד מאוד גדול בעובדים זרים או בעובדים בכלל, תגייסו עובדים, לא חייבים להיות זרים, אבל תביאו, יש פה אנשים שבוכים, לא ישנים בלילה. שלמה, לדוגמה, אמר שהוא לא ישן בלילה.

לא, אבל השר אם הבנתי נכון אמר שאין מחסור, אז יש מחסור או אין מחסור?

רגע, אז אנחנו רוצות להבין.

טוב, אז אנחנו כנראה לא מתואמים. אני שומעת ממך את מה שכבוד השר אומר. מהמסגרות אנחנו שומעים דברים אחרים.

אוקיי, איפה הבעיה? איפה לא דיברתם? מתי לא דיברתם על זה? כמה זמן לא דיברתם על הסוגיה?

אני אחזיר לך את התשובה, אני אבדוק ואחזיר תשובה, אני אדבר ככה עם מנהל המינהל שלי לגבי כל מה ששאלת.

מתמונת המצב שידועה לך, אחד, האם חסרים עובדים? זו סוגיה בינך לבין השר, זה עניין שלך ושל השר, זה לדעתי פחות מעניין כרגע לטובת הוועדה. אחד, האם חסרים עובדים? והאם חסרים עובדים מה בכוונתכם לעשות בעניין? את יודעת, הרי אנחנו עוסקים פה בחברה חזקה יודעת לחבק את החלשים שלה, ואני רוצה לקוות על אף הכותרות שאנחנו רואות הבוקר, אני רוצה לקוות שמדינת ישראל היא חברה חזקה והיא חברה חזקה שיודעת לחבק את החלשים, ומתמונת המצב שאני רואה פה אנחנו לא יודעים לחבק את החלשים, אז מה אתם מתכוונים לעשות? וגם לי יש הערכה מאוד גדולה לשר, אז תשתפי אותנו מה התוכניות שלכם.

אני, קודם כל הפנייה לכאן לוועדה הזו באמת לאפשר גם למסגרות שלנו כניסה של עובדים זרים, אנחנו כן במסגרות יש מחסור בכוח אדם, אז גם המסלול הזה הוא מסלול שנדרש לנו כמו, יש לנו אוכלוסיה מגוונת בתפקודים נמוכים, אוכלוסיה של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית עם תפקודים נמוכים, אנשים עם אוטיזם בתפקודים נמוכים, אנשים עם מוגבלות מוטורית, שנדרשים כולם לככה סיוע פיזי וגם ככה להשגחה יותר גדולה, זאת מלבד, יש לנו אנשים בתפקודים יותר גבוהים ועליהם אנחנו לא מדברים כאן בוועדה הזאת, אז כן נדרש כוח אדם, יש פער בין מה שצריך לבין מה שיש, זה מסלול אחד, ולכן אנחנו כאן בוועדה.

המסלול השני שכן דובר כאן ככה בהתחלה על ידי עורכת דין גזית, זה המסלול של ההכשרות שאנחנו מקיימים שבסופן יוצא אדם, המטפל מקבל דרגת מטפל מוסמך שהיא לא רק, היא מתוגמלת, היא לא רק בהכשרה עצמה, היא גם מתוגמלת כספית, לא כל אחד מגיע לזה, מספר מטפלים מוגבל בכל שנה, אנחנו - - -

מי מגישים את מסלול ההכשרות? כלומר, אני מבינה שיש מחסור, אדוני שלמה מרמורשטיין, כן, שלמה, אמר אותה מטפלת שחוקה לחלוטין חוזרת הביתה, יש לה משפחה וילדים, היא סוגרת מעגל של כמה ימים כימי עבודה כל כך קשים, מתי היא בדיוק תעשה את ההכשרות?

מה הסיכוי שבעצם אישה שהיא מותשת כל כך, איך מנגישים לה הכשרות ובאיזה שעות בזמן שבלאו הכי יש מחסור בעובדות ובעובדים, אז בזמן שהיא עושה הכשרות מי ממלא מקום שלה? מה, שלמה יעבוד במקומה?

א', עכשיו ממש ההכשרות הן ב-zoom גם, שזה הנגשות מאוד טובות ואפשריות. נכון, זה על שעות העבודה ובאמת ככה מסגרות מנסות ונותנות את הבשביל לאפשר את ההכשרות האלה כן מוצאות את אלה שיחליפו ויהיו באותם זמנים. יש לנו - - -

בעצם ההכשרות האלה - - -

והלוואי ויכולנו לתת יותר והלוואי והיה לנו תקציב ליותר הכשרות, ליותר אנשים.

אנחנו מאוד מעודדים את ההכשרות כי זה מעלה את השכר של העובדים ואנחנו סופגים את השעות החסרות באמת על חשבון, עוד פעם למתוח את החבל הזה, אבל עדיין התקנים הם מאוד מצומצמים, אנחנו מקבלים קצת תקנים להכשרות.

אני מבינה.

אין מספיק מקומות בקורסי ההכשרה לכל המטפלים אז יוצאים מכל מסגרת מטפל אחד או - - -

שניים גג.

שניים גג, במרכזי היום עוד פחות אגב.

מה את אומרת, מיכל?

אני אומרת שאנחנו עושים, בכל שנה אנחנו מגדילים יותר את המספר, שוב, השמיכה היא צרה, אנחנו מנסים כמה שיותר לשים את התקציב בנושא של ההכשרות, יש היום הכשרות לפני מינהל מוגבלויות, ההכשרות האלה היו רק למטפלים במסגרות של מוגבלות שכלית התפתחותית, בשעה שהפכנו למינהל מוגבלויות פתחנו את ההכשרות גם למסגרות האחרות, לאוטיזם, למסגרות של אגף השיקום לשעבר, ומאז אנחנו שוב, מנסים להרחיב כמה שיותר את המעגל של המטפלים שנכנסים להכשרות האלה. אנחנו עכשיו בנינו הכשרות בצורה אחרת, כאשר אם במודל הקודם רק בתום ההכשרה של 500 שעות קיבלו את התגמול היום אנחנו בונים מסלול שבו גם ככה בשלב השני, אחרי השלב השני של ההכשרות, יהיה חלק מהתגמול, אנחנו מנסים כמה שיותר - - -

אז בואי נסכם את הדבר הזה, בעצם גברתי מיכל חפץ אומרת כזה דבר, היא אומרת, ותתקני אותי, כן? כי זה הולך לפרוטוקול, את יודעת, זה וואי, פחד אלוהים, אבל בואי ננסה לדייק את עצמנו כי אני אוהבת דיוקים. ולא להתקיל אותך, אני מכבדת את העמדה שלך, גם את לא השר, ובטח כמו שאמרת, אני אלך לשר ואנחנו נסדיר את העמדה, שתהיה לכם לפחות עמדה אחת אחידה. אנחנו מדברות, והאם את מסכימה על זה, שאנחנו מדברות על מחסור מאוד גדול של עובדות ועובדים בתוך המוסדות האלה, והם לא חייבים להיות זרים, נכון? יש מחסור בעובדים. מטפלות ומטפלים.

אנחנו מדברים על מחסור, על הפער בין מה שאנחנו דורשים לבין מה שהמצב בפועל.

יש פער מה?

בתקינה, בין התקינה ש- - -

זה פער של מאות, של כמה? איזה פער זה? עשרות? מאות?

אני מתנצלת, אין בידי את הנתונים, אבל אם יידרש אני - - -

לפחות מאות אם לא יותר.

ואם אני מבינה נכון בענף שלכם אסור להעסיק עובדים זרים, אין אישור להעסקת עובדים זרים.

אין אישור להעסקת עובדים זרים.

ואתם מעוניינים להעסיק עובדים זרים?

כן. אנחנו, שוב, אנחנו מעוניינים לא שיצבע את כל המסגרת עם מפתח מאוד ספציפי.

חלקי. יש לי שאלה נוספת, האם בענף אצלכם מותר לשלב ולהעסיק בני ובנות שירות לאומי?

כן. הם לא כל כך באים.

לא בטיפול.

לא, בסיעוד.

לא בסיעוד.

למה?

רק כפנאי, כי הבנות שירות, הולכים לשירות הזה לא על הרצף הזה, המדינה לא מאפשרת לנו לתת להם טיפול סיעוד, רק פנאי או כוח עזר.

זה טיפול מאוד מורכב.

לא, לא, אני לא מדברת על הטיפול המאוד מורכב, אני מדברת על סיעוד ממקום שכל אחד מאיתנו בוודאי חווה אם היה לו הורה או אפילו ילד בבית חולים שברגע שהכוח עזר מאוד מתקשה אתה צריך להיות שם, להחליף סדין, לנקות לו את הפה, לתת לו לאכול, להביא לא לשתות, לנקות את השירותים, זה לא נראה לי מאוד מורכב, אז האם אפשר להעסיק בני ובנות שירות לאומי במילה טובה, בלהקריא משהו, בלסדר את החדר, אתה יודע, זה חלק מטיפול של סיעוד.

אפשר, וודאי שאפשר, אבל לא מאפשרים לנו.

למה לא מאפשרים?

בהדרכה כן אפשר, אבל - - -

בהדרכה כן, לא בטיפול, לא ב- - -

אבל לא מגיעים, מאוד קשה שגם בנות שירות - - -

אני רוצה רגע להבין, לא מאפשרים או שלא מגיעים?

לא, לא, אפשר באופן עקרוני לא לטיפול הסיעודי המורכב כמו ששלמה אמר - - -

אני עכשיו לא מדברת על מישהו שלמד - - -

אנחנו לא מצליחים לגייס, זה פחות מתבקש, הם פחות רוצים לבוא.

אז זה גם משהו שאפשר לתת עליו את הדעת, את יודעת, הממשלה הזאת עוסקת בשוויון בנטל, לי באופן אישי זה משהו שמאוד חשוב. אני חושבת שאפשר לפתוח את זה ולנסות לראות איך מקדמים את זה, יש פה גם עבודה עברית מה שנקרא, אפשר לנסות לגייס את הצעירים שלנו שיילכו ויעשו את הדבר הקדוש הזה.

חד משמעית. אנחנו פתחנו מחלקת קורונה ובנות שירות התגייסו עד לרמה של לקלח, להחליף - - -

קודם כל זה מרגש ויפה לשמוע.

להאכיל ולקרוא סיפור ולצאת לגינה ולחצר, ודאי, וזה כוח מבורך מאוד.

אפשר לראות איך אפשר להגדיל את התקנים האלה.

יש מחסור גדול בתקנים.

גם בהיבט הזה.

כן, יש לי שלושים בנות ממתינות על תשעה תקנים.

אז למה אי אפשר לפתוח גם את התקנים האלה, מיכל?

כי בסוף בנות שירות לאומי הן שוב, הן לא הכוח שאנחנו צריכים לאוכלוסיה היותר מורכבת שלנו, הן צעירות, צריך כאן הכשרות, זה לא רק ההכשרות, יש כאן איזו שהיא בשלות יותר גדולה שנדרשת, הן כן מצויינות - - -

אבל רגע, מיכל, לא, רגע, אנחנו מדברות על כוח עזר ובמילה מאוד פשוטה ואף אחת לא מצליחה להגיד את זה, זה להחליף טיטולים, בנות שירות, אנשים שלא קיבלו הכשרה, אנשים שזה לא העבודה שלהם, זה עבודה מאוד קשה.

הם לא עומדים בעומס.

קודם כל אפשר במסגרת השירות האזרחי לקבל הכשרה, ישנם אנשים בצבא שמשמשים כחובשים והתגייסו כשהם לא יודעים להכניס ברנולה לווריד, אז גם זה מורכב, כן, אני לא מזדעזעת מזה, אני חושבת שזה עבודת קודש שצריכים לעשות אותה, זה חלק מחינוך, זה בסדר גמור אם יפתחו קורסים כאלה ויביאו כוח עזר, אולי לא להחלפת טיטולים, אז לזה יהיה אותו מטפל מוסמך, אבל יש כל כך הרבה עבודות מסביב שצריך לעשות ואני בטוחה שהם יכולים להשתלב שם, אם היו שם יותר בני ובנות שירות לאומי, ואגב, לא רק בנות, גם בנים, אני חושבת שזה היה מאוד מסייע, כן.

אבל יש פה תקנות, השירות הלאומי לא מאפשרת ביצוע טיפול, וחוץ מזה אנחנו, בואו נמסגר את הדיון, אנחנו פה בוועדות לעובדות ועובדים זרים, שירות לאומי לצערי הרב זה לא הדיון שאני יכולה לקיים. לא, אנחנו התכנסנו, הבקשה שגם עורכת הדין גזית וגם חברי שלמה וגם חברים כאן, אנחנו מדברות על תגבור וכניסה של עובדות ועובדים זרים למסגרות האלה, מסגרות מאוד מורכבות, טיפולים מאוד מאוד מורכבים ומצבים מאוד מורכבים. שירות לאומי בואי נדבר על זה בוועדה שבאמת תדון בסוגיה הזאתי.

אז בשמחה, אז גם על עובדים ישראלים נדבר בוועדה אחרת ולא כאן, את יודעת, זה בדיוק אותו דבר.

זה נראה לי ייצר פסיפס שייתן לכם מענה.

מעולה. אוקיי, בסדר, אז אני מה שרציתי ככה למסגר את הדיון שהיה לי עם מיכל, מנהלת תחום שירות לדיור בקהילה במשרד הרווחה. אז בעצם את אומרת אנחנו ככה, עושים, מצד אחד מכירות ומכירים במחסור של עובדות ועובדים לתוך המסגרות האלה ואת בעצם, גם אנחנו, וזה יירשם בפרוטוקול גם לסיכום, נדרשת משר הרווחה להציג בפנינו את העמדה שלו, ברורה ושתהיה מוסכמת לגבי באמת הסוגיה של מחסור בעובדות ועובדים בתוך המסגרות האלה, שהעמדה שלו תהיה בתוך שבועיים בעקבות גם הפנייה והמכתב שנשלח אליו לפני כמעט כשבועיים, ואת אומרת על מנת להביא כוח אדם לתוך המסגרות - - -

אני צריכה ללכת פה לוועדה ל- - נלך להילחם על זכויות נשים.

טוב מאוד, תייצגי אותנו בכבוד. תודה, חברת הכנסת.

ומצד שני, מיכל, את אומרת על מנת בעצם לשמור על אותם מטפלות ומטפלים שנמצאים באותן מסגרות אנחנו נותנים להם בעצם מסלולי הכשרה על מנת להעלות את השכר שלהם, האם אני מדייקת?

כן.

אני מבקשת בשביל ה- - -

כן, להעלות את השכר, להכשיר אותם יותר - - -

אני מבינה. אוקיי. אני מבקשת שמשרד הרווחה יעביר לנו נתונים לגבי ההכשרות, איזה סוג הכשרה, כמה זמן, כמה שעות כל עובדת, מטפל, מטפלת צריכים בעצם לעשות ואיך זה משפיע על השכר, האם זה שני שקל אחרי ההכשרה או פחות מזה, אני לא יודעת, אבל אנחנו נשמח מאוד לקבל את הבדיוק מה זה הכשרות ומה העלויות של הכשרות, כשאת אומרת בעצם מטפלת שיוצאת ממוסד זה לא מספיק, אז אנחנו בעצם מדשדשות ומדשדשים, מה דשדוש היית מתרגמת אותו בשפה ספרותית גבוהה? דשדוש, כאילו אנחנו באותו מקום, אז יש הכשרות קצת פה קצת שם, טפטפת כזאתי שמנסים להניע מהלכים והם מבורכים אבל הם לא בקצב, הם לא מדביקים את הקצב.

הם לא מהלכים קטנים, הם גדולים, כי זה שבעה-שמונה קורסים יצאו בשנה שעברה, אבל כן זה לא מספיק, כן מטפלים נשארים בקביעות, אלה שעוברים את ההכשרה, אבל יש לנו גם הרבה מטפלים שעוזבים את התפקיד, סטודנטים וכולי.

למה?

לא, אם יש לך אנשים שבאים לזמנים וככה במסגרות יש גם כאלה, אנשים שזו עבודה שהיא נוחה, מתאימה להם בתקופות מסויימות, אז יש כאן מורכבות, אז אני מקווה שאנחנו לא מדשדשים במקום כי כן בכל שנה יוצאים יותר מטפלים מוסמכים, אבל אין ספק שצריך יותר, אנחנו רוצים יותר.

כן. אני אשמח שתכינו לי ל-zoom את חני שר, מנהלת תחום באגף בכיר אזרחים ותיקים במשרד הרווחה, רק תכינו לי אותה, ולפניה אני רוצה לשמוע את עמדת רשות האוכלוסין בסוגיה הזאתי שדיברנו עליה.

אז כמו שאמרתי, צריך להביא את זה בצוות בין משרדי שיחליט שיש צורך ויעביר החלטת ממשלה בהתאם. עוד נקודה שחשוב אולי לציין בזמן הזה של הדיון, שיש מכסה גם של עובדים פלסטינאים למוסדות סיעוד ורווחה.

אני יכולה לתקן אותך פעם אחת ולתמיד, אולי אני אצליח?

כן, אני אשמח.

פלסטינים.

פלסטינים, אוקיי, אז יש מכסה של 1,000 עובדים פלסטינים, חילקנו 881 היתרים, והיום עובדים בפועל 652 עובדים פלסטינים.

איפה?

במוסדות סיעוד ורווחה.

שזה בעצם אחרי שיסיימו את המכסה של ה-2,000 ואחר כך - - -

לא, לא, לא, לא, עובדים פלסטינים במקביל לעובדים הזרים, יש מכסה ואפשר להגיש בקשות ולנצל אותה.

אז מה קורה במחלקה של הפלסטינים מעבר לזה שתכף יהיה שלום אני מקווה?

כן. קודם כל מנצלים אותה, אבל צריך להבין שה- - -

יש עלייה לעומת תקופה קודמת.

כן, אנחנו כל הזמן עם צפי עובדים ביחד ומנסים לקדם גם את זה כדי למצות את המכסה, אבל צריך להבין שבמקרה של הפלסטינים במחלקות קטנות יחידות, כלומר של 36 מטופלים, יש קצת בעיה שזה שמעסיקים אותם יותר במוסדות גדולים וזאת בשל העובדה שיש לא פעם סיטואציות של סגרים וסיטואציות שאם יש לך שניים במשמרת ואז פתאום נופלת עליהם איזו שהיא החלטה שלא תלויה בהם הם לא מגיעים למחלקה והמחלקה לא יכולה לתפקד, אז בבתים גדולים יכולת התמרון בין המחלקות ובין העובדים לא מהווה בעיה קשה, במחלקות בודדות הניצול שלהם הוא ממש בעייתי, אז מוסדות גדולים, וגם מאוד חשוב שיהיה מכל האוכלוסיות במחלקה, שיהיו גם ישראלים כמובן מכל המגזרים, שיהיו גם פלסטינים, שיהיו גם עובדים זרים וגם הם לא רק ממקום אחד, זאת אומרת אתה צריך שיהיה מגוון של עובדים, מגוון של שפות ומגוון של התנהלויות, כי זה ברור שקבוצות קבוצות יכולות לייצר סיטואציה לא בריאה.

רגע אדוני, אתה רוצה להתפרץ, לא, חכה דקה, אני אפנה אליך, אני רוצה לשאול את נקש, כשיש משבר מדיני, מלחמה וסכסוך ואנחנו עמוק בתוך הדבר הזה לצערי הרב, זה גם פוגע בענף הבניין כשיש סגרים וזה, זה גם עובדי בניין בעצם לא נכנסים וכשיש משבר מדיני אז זה פוגע גם בענף הבניין או שזה רק פוגע בענף הסיעוד?

תראי, כשיש סגרים אז זה פוגע בכל הענפים שבהם עובדים עובדים פלסטינים בישראל, אבל אני בתקופה של השנים האחרונות לא זוכר הרבה סגרים אם בכלל, אז אנחנו באמת בשנים האחרונות אני לא זוכר הרבה אירועים של סגרים שבהם לא נכנסו עובדים לעבודה.

אוקיי, רגע, יולי, לא לא לא, חכי, יש לי שאלה עוד אחת, בזמן הקורונה יש בעצם, לא מזמן עברה החלטה - - -

אפילו בקורונה היתה החרגה והצליחו להכניס עובדים פלסטינים לעבודה בישראל, בבניין, בחקלאות, בכל הענפים.

נכון, נכון, נכון, עכשיו, לא, אתה מבלבל אותי, נקש, יש לי שאלה אחרת, אני רוצה לשאול אותך האם בסיעוד יש לפלסטינים את היכולת לישון בישראל כמו שיש להם בענף הבניין?

כן.

מה כן?

כן, יש, בנוהל מפורט באיזה מקרים אפשר לאשר גם לינה לעובדים פלסטינים.

האם זה לפי הוראת שעה? היתה הוראת שעה לגבי עובדים בבניין, ומתי ההוראת שעה לגבי עובדים - - -

אני לא יודעת אם זה בבניין, זה באופן כללי.

נכון, זה לאו דווקא, הוראת השעה התייחסה - - -

זה לאו דווקא - - זה כללי וזה יותר באחריות של המתפ"ש כל הנושא הזה, זאת אומרת פחות שלנו.

הו, אל תגיד לי מתפ"ש, מתפ"ש האלה - - -

הוראת השעה התייחסה באמת למצב שמוטל סגר בשל הקורונה ואז באמת העובדים שבוחרים להיכנס לישראל ולהמשיך לעבוד חרף הסגר צריך להסדיר את תנאי השהייה שלהם, זה לא קשור אבל כפי שבאמת נקש אמר בצדק, לעובדה שבסופו של דבר מי שאחראי על מתן היתרי הלינה ללא קשר לקורונה זה המתפ"ש או המינהל האזרחי.

כן, כן, כן, אבל אני לא מדברת על ההיתר, אני מדברת האם, שאלתי שאלה פשוטה ואני חושבת שקיבלתי עליה תשובה, אבל אני אגיד אותה שוב, השאלה היתה האם עובדים פלסטינים לנים בישראל בתקופת הקורונה בסיעוד כמו בבניין?

כרגע אין סגר מבחינת הקורונה וכל מה שקשור.

אבל כשיש קורונה הם לנים בדיוק כמו עובדי בניין.

בתקופה שהיה זה אז כן, כמו ששירי עכשיו ציינה, עובדים נכנסו כולל לינה לישראל לעבודה בכל הענפים.

בכל הענפים. איפה הילנתם אותם, יולי?

בדירות בדרך כלל, אבל יש עוד נקודה שצריך לומר, שפלסטינים גברים, נשים לא מגיעות.

ומה את רוצה לשאול?

לא, להגיד שאנחנו צריכים גם גברים וגם נשים בתוך המחלקות.

כן, וגם להם צריך להשיג אישור מהמשטרה שזה עוד מורכבות.

איזה אישור מהמשטרה?

היעדר עבירות מין.

היעדר עבירות מין?

כן.

ועובד זר שמגיע מחוץ לישראל אנחנו גם מקבלות את האישור מהמשטרה של מדינת המוצא?

עובדים מגיעים עם ר"פ נקי, כן, רישום פלילי נקי, זה נבדק.

זה רק גברים כמובן.

לא, בכלל עובדים זרים שמגיעים לישראל במסגרת ההסכם נדרשים לרישום פלילי נקי.

אבל היעדר עבירות מין בארץ זה רק עבור גברים, נשים לא נדרשות להציג את ה- - -

זה מאוד קשה להשיג את זה, למי שהוא לא - - -

הגענו לעבירות מין ונהיה פה שקט. בבקשה. כן, אדוני, אתה רצית להתפרץ, אני מכירה אותך, מאיפה?

כן, כן, נחי כץ, מנכ"ל א.ב.א איגוד בתי האבות, סליחה על העיכוב, איזה סוגיה אישית רפואית.

נכון, אתה התעכבת, מה שלומך? אתה בסדר?

אני מצויין, כן, לא משעמם במדינה. תודה רבה על הדיון גם, באמת מעריכים, רק רציתי לגבי הסוגיה של הפלסטינים, אנחנו ניסינו לקדם ובאמת להטמיע את זה במוסדות, עוד כשהחלטת הממשלה לא יצאה לדרך והיו כל מיני חסמים בשטח שזה לא יצא לפועל.

כמו מה?

יולי ציינה פה - - של גברים, היה באמת נושאים של, בתקופה של סגרים אמרו לנו בהתחלה שיהיה איזה אישור של free pass כזה אבל אף מעסיק לא קיבל אותו ולא ידע עליו ופשוט עובדים נתקעו, גם פנו אליי אישית בשנים קודמות יותר.

עוד סוגיה אגב זה שה- - לא מעסיקים של הפלסטינים ונוצרה סוגיה, פנו אליי כמה מנהלי כוח אדם מהמוסדות, שהם נדרשים למלא בירוקרטיה ומסמכים שהם אומרים אני כמעט צריך תקן שלם רק כדי לעקוב ולדווח על השעות, בסוף חודש הם צריכים להעביר את הדיווחים הלאה.

לרשות האוכלוסין.

אני לא מכיר את כל הבירוקרטיות שם, אבל אני יודע שלמוסדות זה המון המון בירוקטיה, לצורך העניין עכשיו עם העובדים מנפאל אז הם המעסיקים הם רוצים תלוש שכר ובזה זה נגמר.

כן, אנחנו מכירות את הסוגיה הזאתי. ואיך המוסדות האלה מקבלות את העובדים הפלסטינים? יש קבלה, יש אמון, הכל טוב, עובד או ש-?

איך הם נטמעים במוסדות? אני יודע, אני לא שמעתי על בעיות מיוחדות, פה ושם תמיד יש, אתם יודעים, יש את הרקע של לאום אחר וכל מיני סוגיות אולי של דת ומדינה, לא יודע איך לקרוא לזה, אבל זה בשוליים, זאת אומרת אני יודע שהם עובדים ונטמעים, והמוסדות שמעסיקים אותם דווקא נהנים מהכוח, אבל החסמים לא מאפשרים איך שהוא להגדיל את העוגה, זאת אומרת המכסה היא, צפי אולי זוכרת, על 1,000 עומדת כרגע? והיא לא מנוצלת, זאת אומרת למרות כל ה- - -

אבל אדוני, אתה מדבר על עוגות ואנחנו בכלל בפיתה, אנחנו עוד לא הגענו לאכול את הקינוח, אנחנו עוד באפייה של הדבר הבסיסי שזה הלחם, אז אם אתה כבר בעוגה אז אנחנו במצב טוב.

הלוואי. עכשיו נניח מוסדות שבאמת מעסיקים פלסטינים ונהנים מהם אז משרד הבריאות הגדיל להם את המכסה כדי שיוכלו לנצל עוד יותר, זאת אומרת אם הם כבר מעסיקים והם יודעים איך להעסיק ועובדים טוב אז הגדילו את המכסה.

כן, אנחנו דיברנו על זה ואתה פשוט לא היית כאן.

אז סליחה.

בבקשה. אוקיי, יש לנו את חני שר ואנחנו ניתן לה זכות דיבור וככה אנחנו נתחיל לסכם את הדיון.

תודה רבה, תודה רבה ליושבת ראש הוועדה, אני משתתפת בדיונים ולמֵדה מהם הרבה. אני רוצה להגיד שאנחנו, מנהל אזרחים וותיקים עובד בצמידות עם הארגונים היציגים, כל הנושא של גם עובדים פלסטינים שתמיד עובר דרכינו לאישור, גם במינהל מוגבלויות וגם במינהל אזרחים וותיקים אנחנו מעודדים את ההעסקה של העובדים הפלסטינים. יחד עם זאת אני רואה מאוד חשיבות לעצם העובדה שלאפשר למנהל אזרחים וותיקים לקדם את ניצול המכסות שאושרו עד 500 מכסות לבתי אבות לעצמאים ותשושים, כי עצם העובדה שאנחנו צריכים לחכות שקודם יגיעו ה-2,000 ורק אז להתחיל בכל התהליך לאשר את המכסה שלנו תיצור איזה שהוא שלב ביניים שחבל כרגע, המערכת פעילה ועובדת ואני חושבת שצריך לזרז את התהליך הזה ובזה אני תומכת בעמדת ארגון א.ב.א והעמותה לגריאטריה.

איך את רוצה שנזרז?

שיהיה שינוי בהחלטה שלא צריך לחכות שקודם יגיעו ה-2,000 הראשונים אלא לעבוד על זה במקביל.

אני מבינה. יופי, נפלא, אני חושבת שאנחנו בהחלט הגענו להבנה בדיוק מה צריך לעשות, אז אנחנו בעצם מסכמות את הדיון, אני אשים משקפי ראייה, אחרי גיל 40 החיים משתנים, איזה כיף לנו, בבקשה, אני מסכמת את הדיון.

אז הוועדה מברכת על ההתפתחויות ביישום ההסכם הביליטראלי לסיעוד המוסדי, נמשיך לעקוב אחרי הגעת העובדות והעובדים לישראל לצורך סיוע במוסדות הסיעודיים, בייחוד בתקופת הקורונה וגם בכלל, לצד מעקב אחר, שמירה על זכויות העובדות והעובדים שהגיעו ויגיעו בתקופה הקרובה לעבודה בענף. הוועדה מבקשת ממשרד החוץ כמובן לפתור את הסכסוך בהקדם, אנחנו נשמח שגם זכויותיהם של העובדים והעובדות של משרד החוץ אכן ייענו ולפתור את הבעיה בהקדם על מנת שיוכלו להנפיק אשרות כניסה של עובדות ועובדים זרים נפאלים הממתינים לתחילת העבודה בישראל.

בנוגע למחסור בכוח האדם במוסדות לבעלי מוגבלויות הוועדה מבקשת לקבל בתוך שבועיים ממשרד הרווחה את העמדה של המשרד בנוגע לסוגיית המחסור בעובדות ובעובדים במסגרות אלה. האפשרות לצמצם את המחסור בעזרת שילוב עובדות ועובדים זרים במסגרות בסיוע ובטיפול באנשים עם מוגבלות ובמצב סיעודי. משרד הרווחה יעביר לנו כמובן נתונים לוועדה לגבי הכשרות, כמות המטפלות והמטפלים היוצאים להכשרות, כמה זמן, כמה כסף, איך זה משפיע על השכר שלהם אחרי ההכשרה הזאתי.

אני חושבת שהסוגיה מאוד מאוד ברורה, אנחנו כוועדה תמיד עובדות בלתווך בין הארגונים לבין משרדי הממשלה על מנת לצמצם את הזמן הזה של הפערים ולקדם כמה שיותר טוב מהלכים לטובת כולנו, אזרחיות, אזרחים וגם זרות וזרים.

ואדוני שלמה, אני ממש ממש ממש רוצה לבוא לביקור אצלך במיוחד, משהו זה, ואני אשמח שכל דבר אני מזמינה כל ארגון שחושב שלא היה לו זמן לדבר איתנו בוועדה או לא יצא לו להגיע ליצור איתנו כמובן קשר, אנחנו בוועדה נפגשות עם כולם ותמיד, לפעמים ככה שיחות רקע לפני הוועדה הן גם מעשירות אותי ואני מגיעה הרבה יותר משכילה וחכמה לכל דיון שאני נחשפת אליו ולומדת אותו מחדש. אני רוצה להגיד לכם ממש תודה, תודה על השיתוף פעולה ואנחנו נהיה בקשר ופשוט הדיון הסתיים. יום יפה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:51.