פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
15/02/2022


14/03/2022
09:27
מושב שני



פרוטוקול מס' 183
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ד באדר התשפ"ב (15 בפברואר 2022), שעה 14:00

דיווח שר התקשורת על דחיית התחילה של חלק מסעיפי החוק עד ליום 31 ביולי 2022 בהתאם לסעיף 57(ג) לתיקון מס' 11 לחוק הדואר, התשע"ב-2012
הצעת חוק הדואר (תיקון מס' 13), התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
צבי האוזר
אורי מקלב

סימון דוידסון
ג'ידא רינאוי זועבי
אימאן ח'טיב יאסין
יעקב מרגי
אוסאמה סעדי
יעל רון בן משה
יוסי שיין
נירה שפק

סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן
לירן אבישר בן חורין - מנכ"לית משרד התקשורת, משרד התקשורת

ענבל אבנון - יועצת השר, משרד התקשורת

אפרת אטון - ראש מטה מנכ"לית משרד התקשורת, משרד התקשורת

פאדיה זידאן - מנהלת מחלקה בכירה ייעוץ משפטי, משרד התקשורת

אורן לביאן - סמנכ"ל בכיר מינהל הדואר, משרד התקשורת

ברוריה מנדלסון - יועצת משפטית בפועל, משרד התקשורת

שמעון שהם - מנהל אגף מדיניות ואסדרה מינהל הדואר, משרד התקשורת

מעיין אוחנה - דוברת משרד התקשורת, משרד התקשורת

ספיר איפרגן - רכזת תקשורת, תיירות ומדע באגף תקציבים, משרד האוצר

נעם שרלו - רפרנט תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר

משה לאו - ראש צוות תקשורת, רשות התחרות

דני גולדשטיין - מנכ"ל, חברת דואר ישראל

זיו ברק - מנהל האסדרה, חברת דואר ישראל

דן כרמלי - היועץ המשפטי, סמנכ"ל משפט ואסדרה, חברת דואר ישראל

נתן שפירא - מנכ"ל "אניה", נציגי חברות ההפצה ובתי הדפוס

אבשלום הרן - יו"ר, "מסר" ב.א.ב בע"מ, חברות למתן שירותים בתחום הדואר

עדי פרץ - יו"ר ארגון אומנויות הדפוס בישראל, התאחדות המלאכה והתעשייה

בן סוכמן - מנכ"ל דפוס "בארי", נציגי בתי דפוס

איתי עצמון
טל פוקס

עידית חנוכה

רויטל יפרח


דיווח שר התקשורת על דחיית התחילה של חלק מסעיפי החוק עד ליום 31 ביולי 2022 בהתאם לסעיף 57(ג) לתיקון מס' 11 לחוק הדואר, התשע"ב-2012
הצעת חוק הדואר (תיקון מס' 13), התשפ"ב-2021, מ/1448

אנחנו מתחילים. אני אגיד כמה קווים כלליים, אחרי זה המנכ"לית ואחר-כך חוזרים להקראה.

מה הקראה? אחרי שאתה אומר והמנכ"לית זה נפתח להתייחסות.

כללית.

התייחסות כללית.

זה בסדר. מוסכם. אנחנו מתחילים בדיון בוועדת הכלכלה על הצעת חוק הדואר ודיווח של התקשורת על דחיית התחילה של חלק מהסעיפים. אנחנו אחרי דיון סוער בוועדת הכלכלה עם שר האוצר, עם רייטינג גבוה אבל אני תמיד אוהב את הח"כים שבאים לדיונים שעם רייטינג נמוך, אז תודה שאתם פה. לעבודה השחורה באים מעטים ואני שמח שאתם פה.

במהלך הדיונים הקודמים על חוק הדואר זיהינו כמה נקודות רגישות, שרצינו שתהיה התייחסות וטיפול בהן: 1. הסוגיה של איך לנהל את מרכזי החלוקה ואיך גם חברות פרטיות יוכלו ליהנות ממרכזי החלוקה – מה המתווה ומה התהליך שיהיה זמין והמחיר יהיה הגון והשירות יהיה הגון ולא יפגעו. אגב, הממשלה ידעה לעשות את זה כפי שבסוף העמסנו על קווי טלפון של בזק תשתיות אחרות של חברות אחרות, כך גם נוכל לעשות במרכזי החלוקה שימוש גם של המגזר הפרטי, ונעשה פיקוח שהמחירים יהיו ראויים והשירות יהיה ראוי. זה מרכיב אחד ולדעתי הייתה פה התקדמות ודיברתי עם כולם. אנחנו נכריע את הסוגיה הזאת.

סוגיה שנייה – האם לתת לדואר אפשרות לעסוק גם בכל המסלול של ייצור דפוס עד להפצה. צד אחד זה עודף כוח לדואר, שהוא כרגע עוד לא מופרט ולא בתחרות מלאה. מצד שני, המצב של הדפוס וההפצה גם כך לא תחרותי היום. יש ריכוזיות בתחום הזה במשק ואנחנו ננסה להציע דרך מאוזנת גם לאפשר לעסקים האלה לשמור ולהתקיים ולהרוויח, וגם לדואר להתחרות במכלול השירותים ובמעבר הזה להפצה אוטומטית של דברי דואר.

יש לנו עוד דאגות אחרות כמו השירות לאזרח, המחיר הקבוע בפריפריה, התכיפות של השירותים, סגירת סניפים. הספקים שהם ספקי-משנה של הדואר ומפעילים את המרכזים שלהם בחלק מהמקרים – איך הם לא יפגעו מהשינויים שאנחנו עושים.

כל השאלות האלה יעלו מתוך ההקראה אחרי שניתן גם הזדמנות ראשונה להערות כלליות, ואחרי זה נעבור להקראה. כל מקום שהצדדים יגידו "מסכימים אנחנו", תהיה הסכמה. כל מקום שנידרש כחברי כנסת להכריע ביניכם ונראה שאנחנו בשלים בהכרעה הזאת – אנחנו נכריע ביניכם. עדיף שתסכימו. לא תסכימו, נקבל החלטות במקומכם.

המנכ"לית תציג את הדברים חמש דקות, חברי הכנסת – התייחסות כללית. הצדדים הישירים של הנושא – הדואר ובתי הדפוס יגיבו גם לאמירות הכלליות, ומשם נעבור להקראה. אני לא רוצה יותר מחצי שעה לחלק הכללי. בבקשה, המנכ"לית.

תודה. צהרים טובים. אני אפתח בזה שאגיד תודה ליושב-הראש ולחברי הוועדה ולכל בעלי העניין סביב השולחן. בשבועות האחרונים קיימנו דיונים בהנחיית יושב-ראש הוועדה בניסיון להגיע לפתרונות שהצדדים חיים איתם יותר בשלום ועדין לא חוטאים למטרתה של הרפורמה הזאת. אני חושבת שהגענו לתוצאה יותר מאוזנת, ומה שאבקש לעשות בדקות האלה זה להציג את מה שהצגתי לכם במכתב שהפניתי ליושב-ראש הוועדה עם העתק לחבריה, ולהציג את השינויים המרכזיים שאנחנו מביאים בעקבות הדין ודברים והחשיבה שניהלנו עמכם, לשולחן.

אני אתחיל בזה שאני מזכירה לכם שהטיפול בשוק הדואר הוא טיפול כולל, הוא לא טלאים-טלאים. אנחנו מטפלים פעם אחת בדואר בציר ההפרטה. התקבלה החלטה, התחלנו לפעול בציר הזה גם בהנפקה וגם בציר של ההפרטה למשקיע פרטי והממשלה יצאה לדרך בהיבט הזה.

הציר השני הוא באמת ציר החקיקה – אמרתי פעם ואני אומרת שוב ששני הצירים האלה נותנים מענה כולל לאתגרים, אבל ציר החקיקה הזה עומד ונכון גם אם לא נצליח בהפרטת הדואר. זאת אומרת, הטיפול התחרותי בשוק הדואר צריך להתקיים. אני מזכירה לכם משנת 2004, תקן אותי אורן, מאיזה שנה לא תוקן חוק הדואר? ואז נפתח שוק הדואר לתחרות. שמנו הגנות ינוקא, רצינו שיגדלו לצידו חברות חלוקה חדשות. הדבר קרה לשמחתנו ויש לנו היום עוד שחקן תחרותי בשוק הזה ואנחנו מברכים על הדבר הזה אבל אנחנו חושבים שלאור נתחי השוק ולאור מצב שוק הדואר ומצב השירות, הגיע הזמן לטפל מחדש במגבלות התחרותיות בשוק הזה.

אנחנו מכירים את עיקרי הרפורמה – בשביל לחסוך זמן אני אחזור בקצרה: יש לנו את פתיחת שוק הדואר היחידני לתחרות, שהיום מוחזק בידי הדואר. יש לנו את נושא הסרת המגבלות התחרותיות מהדואר, שידיו כבולות היום לעניין שיטת פיקוח המחירים והן לעניין מתן האפשרות להציע שירותי הדפסה וחלוקה יחד, במקטע אחד.

יש לנו את מתן האפשרות לחברת הדואר לפתח שירותים נוספים, ופה הצעתם מגבלות בעניין הזה בדיון הקודם וקיבלנו אותן ויש נוסח חדש. יש לנו את כל נושא עיגון סמכויות פיקוח והגדלת האכיפה על חברת הדואר, שאנחנו חושבים שהיא חיונית. זה גם צופה פני עתיד, שיהיה לנו דואר מופרט. היום הסכומים האלה לא משמעותיים בעולם של יצירת הרתעה.

עכשיו אני רוצה לדבר בקצרה על העיקר וראיתם את הכל מפורט במכתב, אני מקווה: אנחנו הצענו כמה שינויים ברפורמה הזאת לאור ההערות והבקשות שלכם. אני אתחיל בדבר הראשון, שזה נושא שיתוף הפעולה עם בתי דפוס – בהצעת החוק המקורית היה גם את נושא שיתוף הפעולה עם בית דפוס וגם את נושא הבעלות על בית דפוס. אני מזכירה לכם שבדואר הכמותי אנחנו מדברים על סינרגיה מוחלטת בין הדפסת מכתב לשליחתו שכן אין מדפיסים מכתב אלא לשליחתו. יש לנו שחקן מאוד משמעותי בשוק – שותפות של "בארי" ו"מסר", והם כמובן מציעים one stop shop. יש לנו את דואר ישראל, שהיום לא יכול להציע one stop shop, לא בשותפות ובוודאי לא בבעלות.

אנחנו הכנסנו תיקון שהתכלית שלו היא לאזן את כוח השוק של הדואר במקרה שבאמת אנחנו מאפשרים לו להציע גם דפוס באופן הבא: במקום לקבוע בחוק שהוא יוכל להיות בעלים של בית דפוס באחוזים שהשר יקבע, אנחנו קובעים בחוק שהוא לא יוכל להיות בעלים של בית דפוס אלא אם כן הוא הגיש בקשה, התבצע ניתוח תחרותי, כמו שאנחנו עושים בעולם הטלקום, והשר אישר את זה. נקודת המוצא היא שהוא לא בעלים של בית דפוס. הדבר הזה פותר לנו את האתגר הפוטנציאלי של סבסודים צולבים שהטריד את המתחרים במידה רבה של צדק, ולכן אנחנו באמת עוברים למודל כמו שמקובל היום בשוק הטלקום, שאם יש בקשה כזאת למיזוג, להעברת שליטה ובעלות, היא תידון ותנותח בפרמטרים תחרותיים של השוק בעת שבה תוגש הבקשה.

הדבר השני שהיה מאוד חשוב גם לחלק מחברי הכנסת וגם למתחרים זה לקבוע כללים שימנעו פרקטיקות אנטי-תחרותיות, כשהדואר מציע את כל המקטע – גם דפוס וגם משלוח. קבענו כללים כאלה, אני חושבת שהם מקיפים, ואני חושבת שהם נותנים מענה לחששות שהציגו בפנינו המתחרים מפרקטיקות כאלה. אלה שני המענים שנתנו לעולם הדפוס, שאני חושבת שהם מקיפים. הם הוסיפו סעיף חדש, מקיף, להצעה והוסיפו גם סעיף של סבירות המחירים. כל אלו נועדו לתת מענה לחשש מפני פרקטיקות אנטי-תחרותיות ומחירים טורפניים שהדואר עלול לנקוט בהם במצב החדש.

הדבר השני שאני רוצה להתייחס אליו זה מרכזי החלוקה, שלגביו שאל היושב-ראש – מרכזי החלוקה, אמרתי פה והצהרתי בצורה מפורשת גם במכתבי לחברי הוועדה – הפתרון שאנחנו מציעים, ונמצאת פה גם רשות התחרות, הוא פתרון שמיטיב את המצב הקיים מבחינה תחרותית באופן משמעותי. אנחנו מציעים שייקבע מחיר עלות שמשקף רק את העלות של חלוקת הדואר בכניסה של כל השחקנים למרכז החלוקה. הדבר הזה ינטרל חלק משמעותי מהיתרון התחרותי שנוצר לדואר בזה שמרכזי החלוקה הם שלו בבלעדיות. אנחנו מקבלים גם את הערת בעלי העניין פה לקבוע טיב שירות בשביל להבטיח שהמקטע הסופי יתבצע באיכות גבוהה מספיק, ואנחנו גם מקבלים את הבקשה שכל המהלך צריך להתבצע בצורה אחודה. זאת אומרת, שייקבע מחיר עלות והוועדה הזאת תתקין את המחיר בטרם יוסר הפיקוח על המחירים, בשאיפה ששני המהלכים יקרו יחד.

לשאלות שנשאלו כאן לגבי ההפרטה – אמרתי ואני אומרת שוב: הפתרון הנכון מבחינה מבנית הוא פתיחה מוחלטת במודל כל שהוא של מרכזי החלוקה. להיות פרגמטית – הצענו פתרון תחרותי יעיל לתקופה שעד ההפרטה. מהרגע שתהיה הפרטה, אמרתי פה שאנחנו מחויבים והנושא הזה יידון במסגרת דיוני ההפרטה ויינתן פתרון מבני, מלא, שנצליח להגיע אליו במהלך השיחות האלה.

הדבר השלישי שהעליתם פה זה כל הנושא של המחיר ללקוח. היה פה איזה חשש שעם הסרת הפיקוח על המחירים – ופה אני מבקשת להבהיר: הפיקוח לא יוסר מכל המחירים. עדין יהיו מחירים ללקוחות פרטיים שיפוקחו, אם זה משלוח דואר לחו"ל, דואר 24 וכיוצא באלה אבל אנחנו מתחייבים בהצעת חוק, והכנסנו פה את השינוי, שהמחיר ללקוח הפרטי יהיה אחיד בכל הארץ. זו סוגיה שהייתה אליה פה רגישות, והדבר הזה יעמוד על כנו. אני לא מדברת על בעלי העסקים, אני מדברת על הלקוחות הפרטיים, שזה מי שאנחנו צריכים להגן עליו מבחינת כוח השוק והיכולת שלו להתמודד.

תודה. לעת עתה ההבהרות האלה מקובלות עלי. הערות קצרות שלך, של הדואר ושל גופי הדפוס, ומתחילים הקראה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.

צהרים טובים לכולם. זה לא דיון ראשון בוועדה הזאת, גם בקדנציה הקודמת היו דיונים בנושא הזה. מצער שאנחנו כל הזמן מושכים ומושכים ואין החלטות ולא מקבלים החלטות ומתחילים להיות בהירים ונותנים שירות סדיר לכלל התושבים. ראשית, אני באמת שמחה על ההערה האחרונה שלך ואני מקווה שזה יהיה כתוב כדי שכולם ירגעו, בכל הנושא של המחירים והשירות לאנשים הפרטיים, לאזרח הפשוט - -

לכל חלקי הארץ.

לכל חלקי הארץ. זה כבר משהו שנותן נימה חיובית לדברים. לצד זה, אנחנו גם נשמח לקבל מה הקריטריונים למחירים לשאר הקבוצות, אם זה לא אזרחים זה בעלי עסקים ואני לא יודעת מה עוד, אז מה הקריטריונים למחירים? האם המחיר יהיה שווה לכולם אותו דבר או גם יהיה שוני, מה שהצעתם שיהיה לפני לגבי האזרחים, האם זה יהיה על אותו מנגנון גם לבעלי עסקים שנמצאים בפריפריה החברתית או הגיאוגרפית במדינה ואם זה קשור לתשתיות או לעסק?

הנושא השני שאני רוצה לשים אותו כאן ולבקש גם תשובות זה כל הנושא של צמצום סניפים וסגירת סניפים. במקום שננגיש את השירות הבסיסי הזה, שעדין הוא בסיסי ואין אפשרות לוותר עליו, אני חושבת שהזכות של האזרח היא שיהיה לו סניף בקרבת מגוריו ושיוכל לקבל את השירות כראוי. לא יכול להיות שכל עוד מוסדות המדינה והרשויות בכל מקום עדין משתמשות בדואר, "הארד-קופי" שיגיע, והמייל לא מהווה וגם אין אפשרות מבחינת תשתית לחלק גדול מהאוכלוסייה - -

כל ההערות שלך מופיעות בחוק ואנחנו נקריא אותו. עכשיו זה רק הערות כלליות, כבר עברנו להקראה ולפנים משורת הדין אנחנו נותנים הזדמנות להערה כללית. הדאגה לגבי סגירת סניפים – אני לא מוותר על זה, מי הסמכות? באיזה קריטריונים, באיזה נוהל? נותנים את הדעת אבל יש סעיפים לדבר הזה.

אוקי. נקודה אחרונה: אנחנו יודעים שיש בעיות קשות בסדירות של קבלת הדואר על-ידי התושבים, וגם על זה צריך לתת את הדעת ולקבוע גם בנושא של אכיפה, אם סניף דואר לא עושה את העבודה שלו כמו שצריך ובסוף האזרח הפשוט ניזוק מזה.

תודה רבה. חברת הכנסת ג'ידא רינאוי, בבקשה. רק הערה כללית כי אנחנו עוברים להקראה.

תודה רבה. אז למרות מה שהמנכ"לית הציגה מבחינת החוק ומה שמוצג לנו היום, וגם אחרי כל ההערות מהישיבות הקודמות, אני רואה בשלושת הנושאים, שאין שם שום שינוי. כמו שהבטחתם כבר בנושא של סגירת סניפים – אני לא אחזור על זה.

לא, יש שינויים ואם זה לא משביע רצון אז נשנה אבל זה יהיה בסעיפים הספציפיים. אנחנו לא מקבלים את הנוסח הזה כמות שהוא, יכול להיות שנעשה בו שינויים אבל כשנדון בכל סעיף.

עוד שני נושאים שחשובים בעיקר לציבור הערבי וגם לפריפריה באופן כללי וזה אפליית מחירים. על-פי מה שאני רואה פה, אני עדין לא משתכנעת שדה-פאקטו המחירים בפריפריה לא יעלו, וכנראה שדואר ישראל, בסופו של דבר, יוכל לקבוע מחירים גבוהים יותר בדואר כמותי בפריפריה - -

לא, יש התחייבות שיהיה מחיר אחיד במה שהאדם הפרטי משלם.

יש פיקוח.

אוקי. הדבר השלישי זה הנושא של מפת הפריסה של מרכזי החלוקה – אני מבקשת שגם תהיה התחשבות ביישובים הערביים.

נגיע לזה גם, זה מופיע בחוק. תודה רבה. חברת הכנסת נירה שפק.

חשבתי שאתה מדלג עלי עוד פעם.

יעקב מרגי, אתה הבא בתור אבל אתה נהנה איתי, מה אכפת לך?

תודה רבה, אדוני. אז קודם כל, אני רוצה להתחיל בזה שעשינו כאן חיים לא קלים למשרד התקשורת, ואני רוצה לומר שגם אם לא קיבלנו את מרב התשובות, הקשר והמענים היו טובים – באתם, הצגתם, נפגשתם ברמה האישית עם כל מי שפנה וזה לא מובן מאליו, אגב הדיונים האחרונים שלנו.

עשו "עבודת רגליים".

נכון. בנוסף, אני הגשתי מכתב לפגישות נוספות על נושאים שגם עלו כאן בוועדה וגם באופן אישית ביקשתי כח"כית, וקיבלתי מענה מהמשרד, שעונה על השאלות שלי ואני רוצה להגיד שלושה דברים: קודם כל, כולנו מבינים שצריך לעשות שינוי, רק צריך לראות איך לא פוגעים במי שעובר שינוי. אז יש כמה נושאים שאדבר עליהם בכללי: אחד הנושאים המרכזיים הם מרכזי החלוקה ואני לא אוסיף כאן. אם לא נפתח את זה ולא נדאג שזה לא ייתן בונוס כי מדברים על כן דפוס, לא דפוס, פריפריה – דואר נע וכל הדברים האלה אבל מרכזי החלוקה זה נכס. אני הייתי מוטרדת, ויש כאן התחייבות שלכם שזה ינוהל בצורה כזאת שלא ייתן זכות ייתר להחרים ולפתוח את השימוש.

כן, יהיו סנקציות על הדבר הזה.

הדבר השני – סמכויות השר לשנות חקיקה. הייתה לנו שיחה על זה, זה מטריד הרבה מאוד אנשים שמדברים איתי. אני אשמח שתרחיבי את הנושא הזה כי זה לא שהשר יגיד: אוקי, משנים דברים, מה הרגולציה ומה התהליך? זה לא רק בשביל לענות לי, זה לענות לאלה ששומעים אותנו.

יש פה את מיכאל, הוא לא יכול לעשות שום דבר בלי ועדת כלכלה.

יש תחנות בקרה של הוועדה עצמה.

אבל מעבר לזה, אני חושבת שאני למדתי מה אומר התהליך ואני חושבת שגם האזרחים צריכים לשמוע את זה, זה נושא שלא דובר כאן.

בסדר.

הפרמטרים לקביעת מחירים – אז אני שמחה שלאזרח הפרטי זה מחיר אחיד והתחייבתם לזה אבל גם לעסק הזה, ואנחנו באים מדיון על עסקים זעירים, קטנים, שחלק מההובלות, חלק מהחבילות, חלק מהכמותי גם בא דרכם, ואני רוצה לדעת מה הפרמטרים, אין כאן פירוט. זה לא בחוק הזה אבל זה חשוב להתייחס לנושא של העסקים הקטנים.

זה נפתח לתחרות, לא?

נאמר שזה נפתח לתחרות עם קריטריונים, והקריטריונים לא פחות חשובים כי זה לא פתיחה עד הסוף.

הם יידונו פה הקריטריונים.

לגבי סגירת הסניפים – לירן אמרה לי משהו שקצת הרגיעה אותי כי הסגירה לא תהיה אוטומטית – בתפיסה של פריפריה, אז נסגור שם. דווקא בפריפריה - -

בסמכות שר, אחרי בדיקה - - -

לא כמו בנק ישראל, לא כמו המפקח על הבנקים.

דווקא בפריפריה, מאותגרי הדיגיטל הם יותר והאוכלוסייה הבוגרת היא יותר. ולכן, הבנתי שזה יהיה חלק מהפרמטרים לסגירה וזה חשוב כי אותי זה מאוד מטריד.

נושא נוסף שאני רוצה לדבר עליו זה הנושא של המיקוד. זה לא חלק מהחקיקה אבל זה חלק כי בסוף, כל נושא המיקוד שהוא כלי בשביל תחרות, גם בנושא של להתחייב שכלל המיקודים יושלמו כי זה נתקע וגם לפרסם אותם באתר בצורה כזאת שזה לא תלוי בשום דבר – זה חלק מהתחרות ואני רוצה לשמוע גם כאן את האמירה שלכם בנושא הזה.

הנושא האחרון שאני רוצה שתדברו עליו זה שבסוף, דפוס "בארי" או כל מיני גופים שאתם באים ואומרים שכל ההגנות ינוקא שניתנו להם 15 שנה הן לא רלוונטיות לאור עוצמתם וכוחם, ומצד שני הם באים ואומרים שזה לא המצב – אז חובתנו גם להגן עליהם. זה לא דפוס "בארי" או קיבוץ בארי, זה עסק בפריפריה שמספק פרנסה, שמהווה מוקד חוסן ואני לא מתכוונת לוותר עליו ואני אשמח להתייחסות.

תודה, נירה. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אמירה קצרה: יש לי מילה קשה ומילה טובה. עם מה אתה רוצה שאני אתחיל?

בשיטת הסנדוויץ' אומרים שזה חייב להיות טוב, לא טוב וטוב.

תתחיל עם משהו קטן טוב ואז משהו גדול טוב.

קודם כל, אני מרגיש פגוע שעם כולם ישבו ורק איתי לא.

מרגי, ביקשתי. הם לא באו אלי, אני ביקשתי מהם לשבת איתי.

החששות שהיו לכולם היו גם אצלי אבל דברי הפתיחה שנתנה המנכ"לית פה – פחות או יותר מרגיעים אותי ולכן, אני לא רוצה לומר עכשיו על שלמה המלך שאמר "וכל המרבה דברים מביא חטא".

הבנת את זה, האוזר?

יפה. אדם שמרבה דברים, גם אם יש בהם טעם, בסוף יצא לו...

צודק.

לכן, אני נותן קרדיט למה שנאמר אבל הכל בהסתייגות ונראה את זה בהקראה. ותוך כדי הקראה, אם נראה שזה לא תואם את הציפיות, נלחץ על הקונטרול.

בסדר. צביקה האוזר, בבקשה.

תודה רבה. קודם כל, אני רוצה לברך את שר התקשורת, המשרד ואת מנכ"לית המשרד על עבודה מקצועית, בדוגמה לראיה כוללת. הבנת עומק של המקצוע. גם מתן מענה לכאן ועכשיו גם הסתכלות שהיא קריטית למה שיקרה במדינה ובדור בעוד חמש, 10 או 15 שנים.

צריך להבין כך – נדמה שכולנו מבינים שדואר זה מקצוע בפני עצמו. ואני רוצה לברך על המשרד שמפגין יכולות ומקצועיות.

אני, באופן עקרוני, תמיד חושש שהכנסת נכנסת לנעליו של מנהל האירוע. היכולת שלנו להבין וללמוד בדקויות ובמורכבויות תמיד מוגבלת יותר כי אנחנו לא עוסקים בזה ביום-יום, בשוטף. אנחנו רק צריכים לוודא שאכן יש הבנה עמוקה ותפיסה מקצועית ודאגה גם לדברים הפופולריים, שכולנו זוכים לכותרת או ל"לייקים" בציוץ וגם לדברים החשובים שהם אינם פופולריים, שאינם מזכים ב"לייקים" אבל בגללם המדינה ממשיכה לתפקד וממשיכה לשגשג.

מחויבותנו לדאוג בראש ובראשונה לאזרח הפרטי, למחיר, לפריפריה אבל אלה הדברים הנדושים והמובנים מאליהם. לצד האמירות החשובות האלה צריך להבין שדואר הוא כלי מהותי לווידוא של יעילות או פעולה עסקית יעילה במדינה שרוצה להיות מדינה מפותחת ומדינה מתקדמת. ולכן, לצד הדאגה של כולנו כאן לפריפריה ולחוסן ולמחירים ומה קורה עם אוכלוסיות מוחלשות, שאני מזדהה מלא – תבינו שזה רק חצי כוס. יש פה חצי כוס שמשום מה הכנסת פחות נותנת דעתה – זה איך משק מתפקד באופן כללי, מעבר לשאלות הגדולות שהצגתי כאן בהתחלה, והדואר הוא דוגמה קלאסית למשהו שצריך לעניין אותנו הרבה מעבר להשפעות - - -

תודה.

הכנסת דואגת לתפקודו של המשק.

מר האוזר, מה עם העסקים הקטנים?

אתה חדש פה, נכון? אם לא היית חדש, לא היית עושה את זה. זאת פעם אחרונה שאתה מתפרץ בדיון.

גלגלי המשק נעים בעיקר על עסקים קטנים.

צביקה, תודה. אוסאמה סעדי ויאיר גולן ויעל רון – אלה הערות כלליות קצרות כי אנחנו נצלול להקראה ושם נרד לספציפיקציה של כל נושא.

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, תראו, אולי אני אחד מחברי הכנסת הבודדים שמלווים את נושא הדואר והייתי בסיורים בשטח ואני יודע על מה אני מדבר כאשר לפחות בכל הנוגע לחברה הערבית, אז שירותי הדואר היו מתחת לכל ביקורת. ועדין, עם כל מה שנעשה במשך השנים האחרונות, יש סניפים חדשים שנפתחו, יש סניפים ששודרגו אבל המצב בשנה, שנה וחצי האחרונות מתחיל להתדרדר באופן הקשה ביותר. הרבה זכיינים בורחים, הרבה נקודות וסניפים נסגרים כי זה לא רווחי. זה עסק. היום לנהל סוכנות דואר זה עסק לכל דבר. אם אתה לא מרוויח אז זה נסגר.

ואני יכול לתת דוגמאות מכמה יישובים שחברת הדואר, אדוני היושב-ראש - -

אוסאמה, אני אוהב אותך, באמת, ואת כל זה אמרנו ואפילו - - -

לא, אבל זה לא מקבל מענה.

בסדר, נלך לסעיפים. נבדוק כל סעיף.

אבל ברגע שאתה מגיע להקראה, זאת אומרת שזה הנוסח האחרון ואנחנו צריכים - -

לא - - -

אבל אני רוצה שיהיו פתרונות ובטוחות בחוק הזה. אם אנחנו עושים חוק - -

לא נעביר את החוק בלי שאקשיב לך אבל נלך על כל סעיף.

אז אני אקצר, אדוני היושב-ראש: אפשר לעשות איזה חוק שאתה רוצה אבל ברגע שהמדינה לא נותנת כתף בעניין הזה של השירותים הבסיסיים, כמה שלא תעשה ודיברנו על זה עם השר ועם המנכ"לית, זה לא יעזור. זה לא יעזור, צבי האוזר, כמה שתעשה תחרות ועוד תחרות ועוד תחרות. דיבר מרגי על המפקח על הבנקים, ואני ואתה מתעסקים בנושא הזה ויש לנו ישיבה עוד מעט עם המפקח על הבנקים – תמיד המפקח על הבנקים מאשר סניפים ב-90%, 95%. היום רוב הסניפים עוברים לדיגיטלי ולא דיגיטלי, ואז אומרים שמשאירים סניף דיגיטלי ביישוב מסוים. אתה מדבר היום על ביטוח כלכלי, כשאין אף בנק ביישובים ערביים בנגב? על מה אנחנו מדברים? טוב שהשאירו שני כספומטים ביישובים מוכרים, אני לא מדבר על לא-מוכרים.

אבל מפעל הפיס פותחים דוכנים חופשי.

בטח. לכן אני אומר שנצלול אבל אם אין בטחונות לשירותים בסיסיים של דואר בכל היישובים – שמעתי אתמול את יעל שאומרת שיש פה העלאת מחירים בפריפריה, אז בטח שאנחנו רוצים לוודא שלא תהיינה העלאות מחירים.

בוודאי. תודה. חבר הכנסת יאיר גולן, סגן שרת הכלכלה, בבקשה.

הממשלה הזאת התחייבה להביא בפני הכנסת ובפני האזרח הישראלי שורה ארוכה של רפורמות. אין ספק, ששירותי הדואר במדינת ישראל, שאני אומר במאמר מוסגר, מחוץ למסגרת ההתייחסות הפורמלית שלי, בעיניי צריכים להיות ממלכתיים ולא מופרטים אבל אני שם את זה בצד. במסגרת הרפורמה הזאת, אחד הנושאים לטיפול זה גם נושא שירותי הדואר.

אנחנו נתנו את הנושא הזה לבחינת רשות התחרות. רשות התחברות סבורה אחר ניתוח מקצועי מעמיק, שמה שאנחנו עושים פה, אנחנו לוקחים מונופול ממשלתי, שזה דבר לגיטימי, והופכים אותו למונופול פרטי מסיבות מגוונות שאני לא רוצה להיכנס אליהן כרגע, ואנחנו נעביר נייר עמדה מסודר בנושא הזה. ולכן, החוק בנוסחו זה, לא נותן מענה לעניין ולמעשה יביא להיווצרותו של מונופול בנושא הזה בידיים פרטיות, בתנאי תחרות בלתי הוגנים ולרעתו של האזרח הישראלי.

דבר שני, שאני לא יכול להתעלם מעניינו וזו גם הסיבה שאני חושב שהעניין הזה לא צריך להיות מופרט – רמת השירות הניתנת לכלל אזרחי ישראל בפריפריה ובמרכז, דוברי ערבית ודוברי עברית, אנשים מבוגרים נטולי אוריינות דיגיטלית וכאלה ששולטים היטב בתחום הדיגיטלי – הנושאים האלה בעיני לא מוסדרים בחוק החדש בצורה שמניחה את הדעת.

לכן, אני חושב שראוי להחזיר אותו לשולחן השרטוט, לעבוד עליו פעם נוספת ולהביא חוק שבאמת עושה את הדבר המרכזי, שאני באמת משוכנע שאליו מכוון משרד התקשורת, ולהביא לחוק טוב לכל אזרחי ישראל.

תודה רבה. עכשיו יהיו שלושה דוברים – מנכ"ל הדואר, נציג אחד של הגופים שעוסקים בהפצה כמותית ודפוס, ואחרי זה עוברים להקראה. מנכ"ל הדואר, בבקשה.

דיברו על זה כבר רבות ואין לי מה להוסיף לצורך העניין.

תאמין לי, אתה על הכיפק. תגיד לעת עתה. שומר את הזכות.

אנשי הדפוס, בבקשה.

אפשר גם מחברת הדואר "מסר"?

כן.

גם בתי הדפוס הקטנים.

מה זה בתי דפוס קטנים?

התאחדות המלאכה והתעשייה.

אנחנו ניתן לכם כשיגיעו סעיפים שתרגישו שיש לכם מה להגיד לגביהם. עשינו את הדיון הכללי הזה כבר, אנחנו נותנים פה הערות לפנים משורת הדין כי כבר גמרנו את הדיון הכללי. בגלל שהיו פה המון ויכוחים, אמרנו שנעשה סבב קטן והולכים להקראה. בהקראה, בסעיף שאתה מודאג בו – אתה תקבל זכות דיבור. פרץ, זו עבודה שחורה אבל העולם שייך לפרטים הקטנים, לא למילים הגדולות.

בבקשה, דפוס "מסר" ועוברים להקראה.

תודה. אני מנכ"ל דפוס "בארי" ואני מודה לך, אדוני היושב-ראש. מכיוון שאני מככב באופן אישי במכתב ששלחה מנכ"לית המשרד לחברי הוועדה, אני חושב שחשוב לומר שדלתנו באמת הייתה פתוחה ואנשי המשרד באמת דיברו איתנו וניסינו להגיע להבנות. מבחינתנו, הנוסח שמפורסם כאן לא מוסכם. יש פערים מאוד-מאוד גדולים מהתפיסה כפי שאנחנו רואים את החוק הזה לתפיסה שמשרד התקשורת רואה את החוק הזה. אני חושב שיש כאן ניו-אנסים בהרבה מאוד אספקטים שחשוב מאוד לעמוד עליהם. הם לא פשוטים, הם לא טריוויאליים ולמרות הניסיון האמיתי, ואני מעריך מאוד את לירן והצוות - -

אני הולך להבהיר את הדבר: אנחנו נתנו לכם הרבה זמן לנסות להגיע לרעיונות מוסכמים. אני יודע שכל הצדדים, כל אחד כיווץ קצת את עצמו כדי להתקרב לצד השני. אם תביאו לנו נוסח מוסכם – נאשר אותו. אם לא תביאו – נקריא סעיף, נשמע את הדעות ונכריע. לכן, תמיד עדיף לכם לשלוט בסיטואציה ולהגיע להסכמות.

דפוס "מסר", בבקשה.

תודה. לפני שצוללים - -

אגב, זה לא החוק בישראל שאנחנו נותנים לחברה עסקית את הזכות להשפיע על נוסח החוק ברמה של משא ומתן אבל אנחנו מתנהלים הכי הוגן שאנחנו יכולים אבל בסוף, אנחנו נדרשים לקבל החלטות.

אז קודם כל תודה, ואני אקצר – בנושא של מחירים והטלת המחירים בפריפריה מדואר עסקי על האזרח – אני אגע אחרי זה. אני מבקש אפשרות להערה כללית אחת: תראו, יום אחרי שתתקבל הרפורמה הזאת, אנחנו נצא לדרך. חברת "מסר" תמצא את עצמה מתמודדת בסיטואציה חדשה מול – אני אומר, ולא משנה מה ראייתנו – מול מונופול מאוד חזק, שמשתנים כל כללי המשחק. "מסר" מפרנסת היום קרוב ל-1,500 משפחות, ואנחנו נצטרך להחליט האם אנחנו יכולים להתמודד עם זה או לא. אבל מה יקרה? אנחנו לא יודעים מה קורה שנה אחרי זה, חצי שנה אחרי זה. נגיד שאנחנו מחליטים שאנחנו משקיעים ובונים ונכנסים, חצי שנה אחרי זה אנחנו שוב נכנסים פה למרתון בוועדת הכלכלה עם לחצים על השינויים המבניים ושל הוועד של הדואר – אנחנו לא יודעים איך תיראה הרפורמה.

אני לא מבין למה היום, כשכולם כבר עסוקים ומותשים מזה, אנחנו כחברה - -

אבשלום, אם יש דברים שאנחנו שיודעים שמרחפת האפשרות להפרטה של הדואר – אגב, אני תמיד זהיר כי מישהו אומר שהוא יפריט וזה יכול לקחת לו גם 20 שנה אז כל חוק שנביא, הוא חוק שמצד אחד עומד בפני עצמו והוא יכול להתקיים גם 10 ו-20 שנה, ואם אתה תגיד שיש סוגיה או משהו שגם בעתיד, במסלול של הפרטה, ונניח שהוסכם מה שהוסכם בחוק הזה צריך להיות חמש שנים ו-10 שנים ולא בעוד שנה זה ישתנה – סוג כזה של ודאות לענף ונראה שיש בזה היגיון, יכול להיות שנעגן את זה לזמנים מסוימים. זו רק הערה של צורת חשיבה על הדבר הזה כי אף אחד לא מבטיח לנו שגם נחוקק את זה וגם מישהו יצליח להפריט כמו שהוא התכוון.

ולכן, החוק עומד בפני עצמו. ולכן, אם יש איזו אי-ודאות או חשש מהפרטה שתשנה את החוק הזה בסעיף מהותי שאתה רוצה בו ודאות או יציבות של ההתנהלות שלך כאיש עסקים – אתה הלכת להזמין מכונות דפוס ועוד שנה ישנו לך את הכללים - -

אני חברת דואר.

כן, דואר. אז אני מבין את ההערה הזאת אבל גם אותה, בסעיפים, בפרטים הקטנים - -

כאילו יש ספק שהדואר יופרט? אחד הדברים שאנחנו מוכנים - -

אשרי אדם מפחד תמיד ואשרי המאמין, והיו הפרטות שהצליחו, והייתה הפרטה של כלא שלא הצליחה. היא עלתה לנו כמה מאות מיליונים. ויש עוד הפרטה אחרת שלא הצליחה. אז אשרי אדם מפחד תמיד.

אבל צריך שייאמר לפרוטוקול כי הוא שחקן מרכזי פה, שאחד הדברים שאנחנו באמת זורמים ומוכנים עם ההגנות שיראה תוך כדי, שבסוף הולכים להפרטה.

אתה יודע מה יכול לקרות, מרגי? שהדואר יתפקד אחרי החוק הזה, יעשה רווחים והממשלה תגיד אחלה שירות לציבור, למה להפריט? האמנם? הייתכן?

זה הקטליזטור. יבוא נער אוצר ו"יראה מנוחה כי טוב" ויגיד שזה רווחי אז בוא נפריט.

לא, לא ניתן לו, שירות טוב. אם השירות טוב, לא צריך.

כבוד היושב-ראש, אני יכול עוד משפט לסיום?

אתה יכול, אנחנו קצת מרשים לעצמנו, עבר עלינו שבוע קשה וזה חלק מהשחרור של השרירים מלפני שלוש שעות...

אז קודם כל תודה כי אנחנו באמת צריכים לדעת עם מה אנחנו הולכים להתמודד בעתיד? למשל, מה יקרה מחר – אני חושב שהיום, כיוון שזה לא מופיע בחוק, אנחנו רוצים מאוד להבין מה קורה עם מרכזי חלוקה ביום של ההפרטה? איפה הם יהיו?

אנחנו נקבע את זה, אנחנו נגדיר את זה. אנחנו ניתן אופק לדבר הזה ונדאג שבשלב ראשון לא תופלו במחיר ולא באיכות השירות ועם סנקציות גבוהות לדואר. גם נעגן את המתווה העתידי במידה ויעשו הפרטה אבל חכה עם זה.

אדוני היושב-ראש, ראיתי שסגן השר יוצא ושמעתי פה את הדברים - -

אבל מה יעזור לנו שתתווכח איתו? איך זה יקדם את החוק?

חלילה, אני לא אתווכח. תראו, סעיף 4 לחוק-יסוד: הממשלה, קובע כדלקמן: "הממשלה אחראית בפני הכנסת אחריות משותפת; שר אחראי בפני ראש הממשלה לתפקידים שעליהם ממונה השר. (א) לא יחלוק שר או סגן שר בעת הופעתו במליאת הכנסת או בוועדה מוועדותיה על החלטה של ממשלה, לא יסתייג ממנה ולא יבקר אותה. (ב) שרים או נציגיהם המוזמנים להופיע בוועדה מוועדות הכנסת יביעו את עמדת הממשלה, ובאין עמדת ממשלה יגבשו עמדה משותפת".

אתה יכול לתת לי את זה? אני צריך את זה לאביר קארה.

קודם כל, זה חוק-יסוד: הממשלה. זה סעיף 87 לאחריות חברי הממשלה בתקנון הכנסת. אני אומר לך כמי שהיה מזכיר ממשלה - -

אם זה ביחס לאביר קארה – הוא טירון. הוא עוד לא עשה את זה.

- - אני לא יודע, אני רק נגד עיקרון ירידת הדורות. אני רציתי להבין אם זה עמדת המשרד. אם זו לא עמדת המשרד, אפשר - - -

תודה שהסטת אותנו מהדיון.

- - -

צביקה, כאיש מנוסה, הייתי מצפה ממך לא להעלות את הנושא הזה. יש עוד כמה קלקולים שאני יכול לדבר עליהם - -

- - -

די כבר. צביקה, בזה לא נקדם את החוק.

יעל רון, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ברשותך, למרות שזה אולי לא לפי הפרוטוקול, אני כן רוצה כבר בשלב הזה לברך את יושב-ראש הוועדה. אני חושבת שהדיון הקודם, שהיה מאוד-מאוד טעון עם לא מעט חילוקי דעות עבר פה בצורת ניהול מופתית. אני שמחה שיש רבים שאני רואה שגם ברשתות החברתיות וגם בתקשורת מפרגנים על זה, ואני בטוחה שגם בדיון הזה, גם אם יהיו בו רגעים של מחלוקת, היושב-ראש ידע לנהל את זה בצורה טובה כי מה שעומד לנגד עיניו ואני בטוחה שגם לנגד עיני כולם, בסופו של דבר זה אזרחי ישראל. עם כל הכבוד לחברת דואר ישראל ול"מסר" ולהתאחדות התעשיינים ולמשרדי הממשלה – בסוף אנחנו השליחים של הציבור.

זה לא נראה ככה.

פרץ, אתה לא זכרת את ההערה הקודמת? אז עוד מילה לא במקום – אתה בחוץ, ואתה גם לא תוזמן לוועדה לכמה חודשים. אם אתה רוצה להיות חלק מאתנו, תכבד את הכללים. בבקשה.

אז אני כן מבקשת שנשים לב בהקראה ובהצבעות, שלא נשכח שבסוף-בסוף אנחנו רוצים שהאזרח בקרית-שמונה ובשלומי ובשדרות ובירוחם ובסחנין ובטובא זנגריה יקבל את הדואר שלו יותר טוב ממה שהוא קיבל עד עכשיו ולא במחירים יקרים יותר, בטח לא בדיפרנציאציה, לא במחירים ולא בקבלת השירות. זאת אומרת, שלא במקום אחד יהיה דואר כל יום, ובמקום אחר דואר פעם בחמישה ימים וכל מיני פטנטים אחרים ששמעתי עליהם לאורך הדרך.

אני רוצה שוב, אולי זה מנוגד לפרוטוקול אבל כבר בשלב הזה לפרגן למנכ"לית משרד התקשורת, שבשבוע שעבר, כשהבנו שיש איזה שהם חילוקי דעות אז מיד היא נדרשה לנושא ונפגשה איתי יחד עם הצוות שלה, אבל אני כן אגיד את מה שהעליתי בפגישה איתה: הרקורד של הדואר, בכל מה שקשור לאכיפה, הוא לא מהמוצלחים במגזר הציבורי, וזה משהו שמדאיג אותנו גם לגבי ההמשך. זאת אומרת, אם לא נצליח לאכוף את זה שהשירותים יינתנו כפי שאנחנו נחליט היום או בהמשך אז כל הדיונים האלה הם...

ונקודה אחרונה – אתמול התראיין ברדיו סמנכ"ל בכיר לשעבר במשרד התקשורת שעוסק בדואר, והוא אמר שהחוק יאפשר לשפר את רווחיות הדואר על-ידי פגיעה באזרחים שיקבלו עליית מחירים, אפליה, והוא ממשיך – שירות נחות, סגירת סניפים. אני ביקשתי את התייחסות משרד התקשורת ואני בטוחה שהם יתייחסו לזה. זו אמירה של סמנכ"ל לשעבר במשרד התקשורת יום לפני ההקראה ואותי היא מדאיגה, ואני בטוחה שנשמע את ההתייחסויות.

תודה רבה. אנחנו עוברים להקראה. הערות על החוקים יהיו רק לסעיף, רק לנושא. לא להתפזר, להיות מדויקים. היועצת המשפטית של משרד התקשורת, הרימי ידך בבקשה. את מקריאה?

אני.

היועץ המשפטי שלנו איתי חולה בקורונה.

שאלה: את הסתייגויות נגיש אחרי זה במרוכז?

אתה, אין לך אישור להציג הסתייגויות בוועדה. אתה איתנו, לא הבנתי. החוק לא ייגמר היום אז אתה יכול להישאר, יש לנו רק עוד שעה.

אני שואל אם נגיש הסתייגויות?

אתה יכול להגיש, אני מקבל את ההסתייגויות ומאשר אותן, אתה לא צריך להסביר אותן אפילו. אז איתי בזום וכאשר ירצה יעיר. אנשי הזום, איתי יקבל עדיפות עם מיקרופון פתוח.

פאדיה, בבקשה.

קודם כל, החלמה מהירה ובריאות איתנה לאיתי.

"תיקון סעיף 1ה 3א. בסעיף 1ה לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב),ראה השר כי בעל הרישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה מיידית במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, באופן העלול לגרום לנזק בלתי הפיך לדברי דואר, או באופן העלול לגרום לפגיעה משמעותית ומיידית בתחרות בתחום שירותי הדואר רשאי הוא להורות לבעל הרישיון בדבר פעולות שעליו לנקוט או בדבר פעולות שעליו להימנע מלנקוט לשם מניעת הפגיעה כאמור, באופן ובתנאים שיורה, וזאת אף בלי שנתן הזדמנות לבעל הרישיון להשמיע את טענותיו; הוראות כאמור ייכנסו לתוקפן עם נתינתן ויהיו בתוקף לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין ובלבד שתקופה כאמור לא תעלה על תשעה חודשים מיום שניתנו; סמוך ככל האפשר בנסיבות העניין, השר ייתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע טענותיו כאמור בסעיף קטן (ב) ולא יאוחר מחמשה עשר יום לאחר כניסת ההוראות לתוקפן. ואולם השר לא יתן הוראות לפי סעיף קטן זה בנושאים המוסדרים בסעיף 37 לחוק."

אני רק מציינת שהמשפט האחרון של הסעיף הזה מופיע בנוסח שהוועדה פרסמה אבל אנחנו מבקשים להשמיט אותו.

שאלה – אני רוצה לשאול לגבי סעיף 37.

להרים יד ואני אתן לך. אף אחד לא מדבר. את מקריאה עכשיו את סעיפים 3, 4, 5.

סעיף 4 כבר אושר.

אז אין מה להקריא. נא להקריא את סעיף 5.

"תיקון סעיף 5א
1.
בסעיף 5א לחוק העיקרי –



(1) בסעיף קטן (א) -




(1) ברישה, המילים "ורשאי הוא לקבוע ברישיון תנאים" – יימחקו;




(2) פסקה (4) – תימחק.



(2) סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) – בטלים."

תודה. היועץ המשפטי של הוועדה, איתי, יש לך הערות לנושא הזה עד כאן?

אני מבקש קודם שיוסדרו התיקונים שהוקראו.

שיגידו כמה מילים על מה שהם התכוונו לפשוטי העם כמוני?

היא התחילה לומר משהו ולא שמענו. תסבירי על מה שביקשת למחוק.

תני הסבר קצר למה שהקראת בעברית של העם.

לעניין סעיף 1ה שקראתי קודם: סעיף 1ה(ב) לחוק מסמיך את השר אם ראה כי בעל הרישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית לתחרות בתחום הדואר, להורות לבעל הרישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו על פעולות שיש לשם מניעת הפגיעה כאמור. אני מבהירה לעניין הזה שבעל רישיון מוגדר בחוק גם כמי שקיבל רישיון לפי חוק זה, מי שפועל לפי היתר לפי חוק זה וכן החברה.

כדי לאפשר לשר להגיב בצורה מהירה במקרה של פעולה של בעל הרישיון המעוררת חשש לפגיעה מידית נוכח הפתיחה לתחרות והתיקונים שאנחנו מציעים בחוק, אז יש חשיבות לאפשר לשר להגיב בצורה מהירה במקרה של פעולה של בעל רישיון המעוררת חשש לפגיעה מידית במתן שירותי דואר באופן - -

יותר קל שתתני לנו דוגמה שיכולה להיות - - -

רגע, אני רק אשלים את ההסבר, ברשותך. אני מסבירה שהכוונה של התיקון הזה היא לאפשר לשר להתערב במקרי קיצון שהם של פגיעה משמעותית המעוררת חשש לפגיעה מידית.

תנו דוגמה.

אני ממשרד התקשורת. הסעיף הוסף על-מנת לחזק את סמכויות הפיקוח והאכיפה לבקשת המתחרים. יתכנו פגיעות תחרותיות קשות ומידיות, שנידרש לתת הוראות גם מבלי לבצע את ההליך המינהלי. למשל, יובאו דברי דואר – אני אומר למשל ולכאורה ולא להאשים – ממרכז חלוקה על-ידי בעל היתר או בית דפוס שהדואר יחלק, והדואר לא ירצה לחלק. זה יעכב וזה פוגע בו.

שביתות איטלקיות או גרירת רגלים.

כן, או למשל יהיה מכרז של איזה גוף מדוור גדול, מכרז ארצי כמו "ישראכרט" או "ויזה", והדואר פתאום יגיד לבית הדפוס: הצעת המחיר אליך משתנה. למה? כובע. במקום שני שקלים אני נותן לך ארבעה שקלים. ויכולות להיות גם פגיעות אחרות של כל בעלי הרישיון, אז זו סמכות מידית - -

אז זה סעיף כללי שנותן לכם כוח להתערב בשוק.

איך אפשר? איך אפשר, וזאת מבלי שנתן הזדמנות לבעל הרישיון....

זה סעיף שאנחנו משתמשים בו במקרי קיצון, זה לא הסעיף בדרך כלל. זה סעיף שנועד למקרים קיצוניים - -

הוא אומר לך שיש איזון - - - אבל נותן לך אחרי זה, מיד - -

רגע, יש גידור בסעיף שזה אומר נזק בלתי הפיך לדבר דואר או פגיעה משמעותית בתחרות.

משמעותית ומידית.

תודה רבה. הערות הדואר והגופים העסקיים לסעיף הזה.

אדוני היושב-ראש, מה זה "דברי דואר" ברישה?

מכתבים, זה מוגדר בסעיף 1.

יש בהגדרות בפתיח לחוק. סעיף ההגדרות בחוק מגדיר.

אבל איפה השירות ללקוח?

חכה, נגיע גם.

חברי הכנסת, זה מחזק את היכולת שלנו לפקח גם על השירות. אם יש נזק לדברי דואר שצריכים להגיע אלי - -

לא לדבר שם ביציע. מה אתם עושים שם?

הפיכה, אלה מהקואליציה.

אתם לא רוצים ללכת לקפיטריה? לא לדבר בוועדה שום מילה.

חבר'ה, אני אסביר בקצרה: אנחנו רוצים שזה יחול גם על סדירות של מחירים. בסיפה הייתה החרגה שהוא לא ייתן הוראות לפי סעיף זה על נושא סדירות המחירים בשביל לשרת את הטענות של המתחרים פה, שהם רוצים שגם במקרה שניתן מחיר טורפני באיזה מכרז דרמטי שפוגע בתחרות בצורה משמעותית, שהשר יוכל לתת הנחייה. אז אנחנו אומרים שנמחק את הסיפה, וגם על הפרות לפי סעיף 37 – השר יוכל לתת הוראה מידית במקרה דרקוני.

אני רוצה להבהיר הבהרת ממשלה – אנחנו לא יכולים לתת הוראה שלא עברה את הייעוץ המשפטי, והוא אמר: כאן סביר להפעיל את הסעיף הזה.

זה כלי אחרון שהוא גם תחת ביקורת אחרי שהוא בוצע.

היועץ המשפטי, בבקשה. אוסאמה, תן לי , אני לא אזוז מפה עד שאתם תדברו. איתי, יש לך הערות לסעיפים שהוקראו?

לא.

חברי הכנסת, הערות לסעיפים שהוקראו?

כן, שאלה: אני מבין את הדחיפות של העניין ואתם מגדירים כמה קטגוריות. עכשיו אתם מורידים את העניין הזה של סעיף 37, שאתם יכולים להתערב במחירים וזה בסדר. החלופה הראשונה היא פגיעה מידית במתן שירותי דואר באופן העלול לגרום לנזק בלתי הפיך לדברי דואר. אני אומר שהיה מספיק להשאיר: באופן העלול לגרום לפגיעה מידית במתן שירותי דואר. אתם אחרי זה מצמצמים רק לדברי דואר.

לא, שירות הדואר זה השירות אבל - -

- - -

הוא שואל איפה הוא משריין את רמת איכות השירות?

- - -

באופן העלול לגרום לנזק בלתי הפיך לדברי דואר או באופן העלול לגרום פגיעה משמעותית ומידית בתחרות. יש פה שלוש חלופות – גם במקרה של פגיעה במתן שירותי הדואר באורח תקין וסדיר, יש סמכות להתערב במקרים - -

לא, לא, תקראי את זה. את אומרת: באופן העלול לגרום לפגיעה מידית במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר. לא, באופן העלול לגרום – זה בהמשך.

זו חלופה נוספת.

לא, זו לא חלופה. מה, אני לא משפטן?

אנחנו ממשיכים.

בפירוש זו הייתה הכוונה. אם נדרש בנוסח, אנחנו נבהיר. זו הכוונה וגם איתי יכול להעיד – הכוונה שיש פה שלוש חלופות.

אני אומר שיש בעיה בנוסח ולכן אני מתעקש כי אני מסכים אתכם – צריכה להיות חלופה של פגיעה בשירותי דואר, פגיעה בדברי דואר והחלופה השלישית פגיעה בתחרות.

נכון. זו הטכניקה - - -

תנסחו את זה איך שאתם רוצים, פאדיה.

מה הבעיה להוסיף את המושג "שירות"?

לא, אין צורך להוסיף, הוא מופיע.

יפה.

אנחנו נבטיח בנוסח שאנחנו - - -

אתם הבנתם את הערתו של אוסאמה? הבנתם?

הבנו אבל להבנתנו הנושא כתוב טוב, ואם צריך נבהיר את זה בנוסח.

אוסאמה הוא עורך דין.

לא, לא, גם הרצען שם דבק ואחר-כך עושה גם מסמרים. הוא לא הראשון. זה נוסח טוב - - -

מה אתה מציע פרקטית, אוסאמה?

על אף האמור ראה השר כי בעל הרישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה מידית במתן שירותי דואר באורח תקין וסביר או באופן שגורם לנזק בלתי הפיך לדברי דואר או באופן... אלה השלוש חלופות.

אתה רוצה חלופה, אתה לא רוצה את שני התנאים יחד? או פגיעה בשירות או פגיעה ב - -

- - -

תודה. יפה. הערתך התקבלה.

אימאן ח'טיב, הערה על הסעיף הזה.

אני שאלתי לגבי סעיף 37.

בסדר, נחה דעתך. אבשלום מדפוס "מסר".

רק הייתי מבקש הבהרה לגבי הסעיף הזה, איך הוא מתייחס לגבי סעיף 37 שדן על המחירים?

נא להבהיר.

האם ההוראה הזאת חלה גם על סעיף 37 מבחינת סמכויות האכיפה?

תנו למשרד התקשורת להבהיר.

ברגע שתהיה פגיעה משמעותית ומידית בתחרות בתחום שירותי הדואר, נוכל להתערב גם במקרים של תעריפים בהתאם לסעיף 1ה(ג).

זאת אומרת, שזה חל גם על 37.

כן, במגבלות שלו.

אדוני היושב-ראש, במקום למחוק את הסיפה הייתי מוסיף: ואולם השר לא ייתן הוראות לרבות שהשר יכול לתת הוראות לרבות בסעיף 37. זו הכוונה?

זה לכל החוק משעה שאתה מבטל את ההחרגה.

משעה שאתה מבטל את ההחרגה זה חל על כל - -

לא כדאי לצמצם כי אחר-כך יתברר אולי שסעיפים אחרים שלא כתבנו, לא נוכל להחיל. אנחנו רוצים שזה משהו כללי בכל מקרה – כשעונים על התנאים האלה, יש את הסמכות.

אז הייתי מבקש שייכנס גם ל-37 שיהיה ברור.

ברגע שמוחקים - - -

היה כתוב ונמחק. יותר ברור מזה אי אפשר.

חבר הכנסת יוסי שיין פה? אני צריך אותך גם להצבעות.

מנכ"ל הדואר, בבקשה.

רק להגיד מילה: כל זמן שזה מדבר על כל בעלי הרישיון אז זה בסדר גמור מבחינתנו. אני רק שומע כל הזמן את המילים: אם הדואר יחרוג ואם הדואר יעשה. אז - -

כתוב "בעל רישיון", לא כתוב הדואר.

כל בעל רישיון. אתה יודע שבדין תורה יש סנהדרין, שאם היא הייתה מוציאה להורג פעם ב-70 שנה, הייתה נחשבת קטלנית, אכזרית. יש דין אבל לא חייבים אם כולם עובדים והכל טוב, ברוך השם. שלא נזדקק לסעיף הזה.

דני, הסעיף הזה מדבר על כל בעל רישיון.

תודה רבה. סיימנו את ההערות?

אני מדפוס "בארי". אם אפשר להוסיף את הפגיעה האפשרית גם בעולם הדפוס?

מה הכוונה פגיעה בעולם הדפוס?

הכוונה היא שברגע שדואר ישראל הופך להיות שחקן כל שהוא בתחום הדפוס, הוא יכול לייצר גם פגיעה בתחרות בתחום הדפוס, ולכן - -

אבל תחום הדפוס הוא חלק משירותי הדואר.

אבל שירות הדואר נובע מדף, מהדפסה, מ - - - משליח. הכל כלול.

לא נכון.

בשירותי דואר זה כלול. בסעיף 37 יש התייחסות. אנחנו נתעסק עם דפוס רק במצב שבו דפוס ודואר מסופקים יחד. אתה לא רוצה שאני אטיל עליך רגולציה כשאתה עושה דפוס בלי דואר, נכון? אנחנו לא מפקחים היום על שוק הדפוס ולא התכנסנו כאן בשביל להטיל עוד פיקוח. איפה שדפוס ודואר מסופקים במקטע אחד, שם סעיף 37 חל.

תודה על ההבהרה. כל ההערות נשמעו.

הקראנו פה סעיף נוסף, להסביר גם אותו או לא?

לא, אני רוצה להצביע על זה קודם. מי בעד סעיף 3א? מי נגד?

הצבעה

הסעיף התקבל.

התקבל פה אחד. אין נמנעים, אין מתנגדים.
הסבר לסעיף 5 והצבעה. בבקשה.

בסעיף 5 אנחנו מציעים למחוק מסעיף 5א את המילים: "ורשאי הוא לקבוע ברישיון תנאים" מכיוון שזה תיקון טכני כי הסמכות הזאת כבר מופיעה בסעיף 1ב לחוק ולכן זה לא נדרש. אנחנו מציעים גם למחוק בסעיף קטן (א) את פסקה 4: "שירותים אחרים שנתנה הרשות כדין ערב תחילתו של תיקון מס' 8 אלא אם כן קבע השר אחרת ברישיון החברה או בתקנות". הפסקה הזאת כבר לא נדרשת לאור מה שמוצע בהמשך, שחברת דואר תהיה רשאית לתת שירותים נוספים ללא צורך באישור למעט החריגים שנדבר עליהם כשנגיע לסעיף.

הם מציעים למחוק גם את סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), אני אקריא אותם: היום הם קובעים "החברה תהא רשאית לתת שירות - - - נוסף על השירותים המפורטים בסעיף (א), אם התירו זאת השרים במפורש וכפי שהתירו. החברה לא תיתן, במישרין או בעקיפין, שירותים שלא הותרו לה במפורש לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג) לעניין זה. החברה, בין בעצמה ובין אחר מטעמה."

לאור הסעיף החדש, אנחנו מציעים בסעיף 5א1 לעניין שירותים נוספים – אנחנו מציעים למחוק בעת הזאת את הסעיפים הישנים שדורשים אישור למתן שירות נוסף.

תודה. הערות ח"כים לסעיף.

סעיף 5א רבתי מדבר ברישה ש"השר ייתן לחברה רישיון כללי למתן השירותים המפורטים להלן", ואתם מבקשים למחוק: "ורשאי הוא לקבעו ברישיון תנאים"?

כן, כיוון שזה מופיע בסעיף 1. זה תיקון קוסמטי, זה לא תיקון מהותי.

זה מופיע בסעיף 1ב רבתי.

כן. סעיף 1ב(א) לחוק אומר: השר רשאי לתת לו רישיון ולקבוע בו תנאים.

תודה על ההבהרה. הערות לבעלי עניין. בבקשה, פרץ.

אני בעלים של עסק קטן בתחום הדפוס. לגבי סעיף 5א1 ההערה שלי - -

עוד לא הגענו. רק את 5 הקראנו. אתה רוצה להעיר? תעיר עכשיו.

אז אני רוצה להעיר שאתם אומרים "שאינו שירות הדפסת דבר דואר" גם להוסיף "מכירת דבר דואר".

תודה על ההערה, הם יתייחסו אליה לאחר ההקראה של סעיף 5א1. עוד הערות לסעיף זה?

עוברים להצבעה. מי בעד סעיף 5?

הצבעה

הסעיף אושר.

אושר פה אחד.

נא להקריא את סעיף 5א1.

לפרוטוקול – מה שלא אמרתי שהייתי מתנגד, אני תומך. מה שאני לא מעיר – אני תומך אבל זה לפרוטוקול.

מוסיפים לפרוטוקול את תמיכתו של חבר הכנסת מרגי, יו"ר ועדת הכלכלה לשעבר.

נא להקריא את סעיף 5א1 ברצף בלי הערות. אחרי זה הערות ח"כים והערות בעלי עניין. אנחנו מקריאים את סעיף 5א1 ו-5א.2 משום מה, אני לא מוצא את 6 כי אין 6, אז זה בסדר.

זה סעיף 6 להצעה.

5א1 וסעיף 5א2 שהוא 6. בבקשה.

הוספת סעיפים 5א1 ו- 5א2
1.
אחרי סעיף 5א לחוק העיקרי יבוא:



"מתן שירות חדש על ידי החברה
5א1.
1. ב, ביקשה החברה לתת שירות נוסף על השירותים המנויים בסעיף 5א(א) לחוק, שאינו שירות הדפסת דבר דואר ואינו שירות מהשירותים הכספיים המנויים בסעיף 88א לחוק (בסעיף זה – שירות חדש), רשאית היא לעשות כן אם הודיעה לשר על כך 14 ימים לפחות לפני תחילת מתן השירות החדש כאמור, ובלבד שאין במתן השירות האמור כדי לפגוע במתן שירותי הדואר והשירותים הכספיים באופן תקין וסדיר או לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר. אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מאפשרות החברה לתת שירותים שהותרו לה לפי סעיף 5(ג) כנוסחו ערב תחילתו של חוק הדואר (תיקון מס..), התשפ"ב-2022.
1. ראה השר כי מתן שירות חדש פוגע או עלול לפגוע במתן שירות דואר או שירות כספי באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לחברה שלא לתת את השירות או לתת אותו בכפוף לתנאים והגבלות שיורה לה.




מתן שירות הדפסת דבר דואר על ידי החברה

5א2.
1. ביקשה החברה לתת שירות הדפסת דבר דואר, רשאית היא לעשות כן רק באמצעות תאגיד אחר המספק שירותי הדפסה שהחברה אינה מחזיקה באמצעי שליטה בו, ורשאי השר לקבוע ברישיון הכללי של החברה תנאים והגבלות לעניין שירות זה.
1. החברה אינה רשאית להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד המספק שירותי הדפסה, אלא אם התיר זאת השר מראש ובכתב ובכפוף לתנאים שיקבע ברישיונה הכללי.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), החברה תהיה רשאית לתת שירות הדפסת דבר דואר אף שלא באמצעות תאגיד אחר בהתקיים כל אלה:
(1) שירות ההדפסה יכלול הדפסה של עד 1000 דברי דואר לכל משלוח;
(2) דברי הדואר יישלחו על ידי החברה.

סעיף 5א2 סיימת?

כן.

הערות ח"כים לסעיף הזה.

היושב-ראש, 5א1 נדון פה, אתם ביקשתם שינויים ואנחנו ביחד עם היועץ המשפטי הבאנו נוסח מתוקן.

לפני הח"כים, היועץ המשפטי של הוועדה בזום, איתי בבקשה. נקרא לזה מעכשיו סעיף 6, זה בסדר? זה סעיף 6 כולו.

אין לי הערות משמעותיות לסעיפים האלה. לסעיפים משמעותיים כמובן נרצה לשמוע הסבר.

זה בגלל שאתה חולה?

לא, כי דנו במשך שבועות על הסעיפים האלה עם נציגי משרד התקשורת.

איך אתה מרגיש?

מצוין.

יופי.

לגבי 5א2 סעיף קטן (ב) – כתוב כאן ש"החברה אינה רשאית להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד המספק שירותי הדפסה, אלא אם כן התיר זאת השר מראש ובכתב ובכפוף לתנאים שיקבע". האם חובה לקבוע תנאים כאלה או שיש איזו שהיא סמכות שבשיקול דעת?

זה אמור להיות סמכות בשיקול דעת.

אז צריך להבהיר או לכתוב "אם קבע".

תודה רבה. חבר הכנסת מרגי, בבקשה.

הסללום פה ב5א2 הוא קצת בעייתי. מצד אחד, ברישה רשאית היא לעשות כן רק באמצעות תאגיד אחר, ואחר-כך מכניס את ה"אבל" - - - אם יש רציונל בזה שהדואר לא יפעיל שירותי הדפסה, איזה חריגים יכולים להיות? אם זה בא לרצות איזה משהו או שזה משמעותי-מהותי? אני רוצה לשמוע את זה עכשיו. אם זה מהותי, למה לתת אפשרות לשר בתנאים כאלה שיכלל ברישיון וכו' וכו'.

אתם תשיבו לכל ההערות של כולם. תודה מרגי. עוד הערות ח"כים?

אני בכל זאת צופה פני עתיד והפרטה. אני מבין שהאיסור הכללי הוא החזקה באמצעי שליטה בחברה מדפיסה אבל מה קורה עם חברה אחות?

כתוב על כל החזקה, החל מ - -

חברה אחות זה שליטה גם, לא?

אפ לצורך העניין אני מחר קונה את הדואר, יש לי חברת דואר בחברה אחת, וחברה אחות של חברת הדפסה. הרי יש פה - -

אין בעיה, אפשר להוסיף בעקיפין ובמישרין.

צביקה, הדואר יכול להקים חברה בת?

תראה, היום הדואר הוא בבעלות שלמה של הממשלה, מחר הדואר נמכר. על-פי החוק הקיים, הבעלים של הדואר יוכלו להקים חברה אחות שתהיה בית הדפוס.

מקבלים – במישרין או בעקיפין, וגם חברה אחות.

תודה על ההבהרה והיא גם נרשמה.

עוד הערות, ח"כים? אוסאמה, בבקשה.

כשאתם מדברים על "ובלבד שאין שירותי דואר או שירותים פיננסיים" – מה הכוונה ב"שירותים פיננסיים"? כספומטים וכולי?

השירותים הכספיים זה שירותים שבנק הדואר נותן. הסעיף הזה לא כולל את השירותים הכספיים, הוא מחריג אותם. לגבי השירותים הכספיים יש הסדר אחר בפרק ו'1 לחוק הדואר, ואנחנו בהצעת החוק לא מבקשים לשנות את ההסדר, שטעון אישור מראש של שר התקשורת ושר האוצר מאחר ומדובר בכספים של הציבור.

בכספים הכי רגישים של הציבור.

אם תרצי למכור במבה בדואר – זה הסעיף...

במבה כן, שירותי בנק – לא.

אבל יש היום שירותי בנק שנותנים.

ימשיכו לתת אותם.

אוסאמה, יש לשירותי הבנקאות של הדואר סעיף נפרד ובו הם לא נוגעים.

הבנתי. זה מה שרציתי לדעת.

תודה. חבר הכנסת מקלב.

הדואר עצמו, הוא יכול...

לא, למעט 1,000 מכתבים, כמו שכתוב, ללקוח בעסק פרטי ולעסק קטן על-מנת שלקוח פרטי בעסק קטן יכול לשלוח לו קובץ והוא ידפיס – זה מוגבל בשני תנאים: עד 1,000 מכתבים, ושאת המכתבים הוא הולך לשלוח בעצמו ולא עושה ביזנס, לא מעביר למישהו אחר. המכתבים זה לשירותים מקוונים – כמו שיש לדפוס "בארי" מכתב בקליק, שיהיה לדואר ישראל דואר בקליק אבל עד 1,000.

עד 1,000.

מה ההתכנות ש- - - בעלי הדפוס, שאין פוטנציאל שהדואר יוכל להזמין מהם?

דואר ישראל יקנה שירותי הדפסה מבתי הדפוס.

באיזה מחיר?

במחיר שבתי הדפוס יתנו לו, שהוא יעשה הליך תחרותי.

זה לא הסעיף.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להבהיר לפרוטוקול לגבי 5א1.

בבקשה.

הוספנו את התוספת לבקשת חברי הוועדה, שהשר יוכל להתערב. החברה תודיע לנו 14 יום מראש. אם לא, נתערב והיא תוכל להפעיל את השירות. זה נעשה לבקשת חברי הוועדה.

תודה. פרץ, הערה.

כבוד היושב-ראש, המשמעות של החוק הזה עבור בתי הדפוס הקטנים זה החיסול שלהם. אני אנסה להמחיש לכם מה קרה עד היום: פעם, אנחנו, בתי העסק הקטנים, היינו מדפיסים מעטפות עם לוגו, והיינו מתפרנסים חצי מיליון בחודש, היינו מתפרנסים יפה מאוד מהדבר הזה. עד שיום אחד הדבר הזה התחיל להפסיק. אמרנו: אנחנו לא עושים עבודה טובה? אנחנו גובים מחירים יקרים? לא הבנו את הדבר, אז שאלנו וחקרנו, ואז אמר לנו הלקוח שלנו: תשמע, אני לא פראייר, אני הולך לדואר ישראל ואני קונה את זה מהם במחיר הבול במדויק – 2.5 שקלים, אני מקבל את המעטפה וההדפסה בחינם. אז עכשיו אתה בא להסדיר אותם בצורה חוקית? מה אתם מצפים שיהיה? מה אתם רוצים מאיתנו? אנחנו יכולים כעסק קטן להתחרות במערך ההפצה הגדול שלהם?

יש היום מצב קיים שהם מדפיסים.

אני רוצה להתייחס לזה, וזה דבר מאוד חשוב: המקרה שאתה מתאר זה מקרה שנבדק על-ידינו, שחברת הדואר הדפיסה מעטפות בכמות שהותרה לה לפי אישור השרים אבל מכרה גם את המעטפות עם הלוגו, בלי הלוגו, יחד עם המשלוח במחיר המשלוח. על זה הוטל עיצום כספי על חברת הדואר, נקטנו בפעולות אכיפה והובהר לנו שזה הפסיק.

וגם בעתיד אתם תפעלו?

בעתיד – אני אומר את זה - -

עם הסמכויות המוגדלות שלכם.

הסמכויות המוגדלות והעיצומים הכספיים – בעתיד אנחנו ננקוט בהליכי הפרה עבור כל הפרה של כל אחד, לא רק של הדואר אלא גם של בעלי היתר אחרים, ואנחנו ננהג בזה בשוויוניות. כל אחד יכול להיכנס לאתר משרד התקשורת, שם מפורסמות כל ההחלטות בעניין העיצומים הכספיים על כל בעלי הרישיון.

תודה על ההבהרה. עוד הערות על סעיף 6?

לא הבנתי, עכשיו הדואר יכול לעשות את זה?

לא. הוא לא יכול.

כל-כך חשוב להכניס את ה-1,000 האלה?

חברת הדואר לא יכלה לעשות את זה. זה פעילות בהפרה. אני מסביר - היא לא הייתה רשאית. היא הייתה רשאית לתת ללקוחות פרטיים הדפסה של מכתבים אבל אם אתה עושה עם המשלוח, יש מחיר קבוע למשלוח בתקנות, ומחיר של שירותי ההדפסה בהתאם לתיק השירות. מה שחברת הדואר עשתה ומה שאנחנו גילינו זה שהיא עשתה מחיר אחד לשניהם בעלות המשלוח. היא לא הייתה רשאית לפני כן, ולא רשאית...

תנו גם תשובה לשאלתו של מרגי.

אני שאלתי אם ברישה של סעיף 5א2, חברת הדואר רשאית לעשות כן רק באמצעות תאגיד אחר, למה אתם צריכים את ההחרגה? למה? אם זה מהותי שחברת הדואר לא תתעסק בדפוס, למה אתה משאיר אופציה?

אני רוצה להבחין בין בעלות על בית דפוס, שאז הפוטנציאל שלך לעשות סבסוד צולב וכולי הוא גבוה, לעומת מצב שבו אתה משתף פעולה עם בית דפוס. זאת אומרת, אתה לא הבית דפוס עצמו, אתה יכול לקנות שירותי דפוס. ואז אני מבחינה פה בין שני מצבים – המצב הראשון אומר: חבר'ה, אנחנו היום במגבלה תחרותית, שאנחנו חושבים שהיא חמורה ובעייתית כשאתה מספק את הכל ב-one stop shop, וזה מה שקורה בשוק הזה, ואז הוא נשאר מחוץ לתחרות. אנחנו רוצים לאפשר לו להשתתף במשחק התחרותי, יש שם כבר שחקנים מאוד משמעותיים.

ואז אנחנו בונים את האיזון כך: הסעיף הראשון אומר: יכול לשתף פעולה עם בית דפוס, ואחרי זה אנחנו אומרים איזה מגבלות אנחנו מטילים כדי שלא יהיו מחירים טורפניים ופריקות וכל מה שאנחנו מבקשים. אחרי זה אנחנו אומרים לעניין הבעלות – אנחנו שינינו את ההצעה. בהתחלה היה כתוב בהצעה שמותר לו שתהיה לו בעלות עד אחוזים שיקבע השר. פה אנחנו אומרים ההיפך, אנחנו רוצים כמו בשוק הטלקום שאתה מכיר מקרוב – אסור לך להחזיק אלא אם כן הגשת בקשה. ניתחנו כמו שאנחנו מנתחים עם אגף הכלכלה, רשות התחרות ניתחה את הבקשה והגיעה למסקנה שבמצב השוק, ביום שהוא יגיש את זה, אין מניעה שיהיו לו החזקות. ואז, לשאלה, אפשר גם לקבוע הגבלות ברישיון.

היום את שם והשר שלך שם. אני היום יושב איתך ומצביע באצבע שלי ומקבלים החלטות. העברנו את זה, חששנו, גם היושב-ראש, ובהבהרות שנתתם הרגעתם אותנו אבל הפתח הזה שאת משאירה, מחר או מחרתיים יכול להיות מנוצל לרעה לא על-פי אמות המידה שפתחנו את הדיון, שאנחנו באמת רוצים לאפשר תחרות. אני לא חושד בך שאת עושה איזה פתח מילוט אבל הדינמיקה בפוליטיקה היא נזילה. כשאנחנו מבקשים הסברים, אנחנו צריכים לדעת שאכן כן זה לא ינוצל לרעה ולכן, אם אתה שואל אותי, אפשר להגיד שבמידה ויהיו שינויים, שיהיה פיקוח פרלמנטרי לזה. ואם יהיה שינוי בסייג הזה, לעשות רק באמצעות תאגיד אחר?

אפשר ללכת פה איך שתחליט הוועדה בסופו של יום. אני אומרת דווקא לך, חבר הכנסת מרגי, להביא דיון על רכישה לוועדת הכלכלה – זה דבר...

זה לא רכישה.

זה מה שזה. אנחנו כל יום מקיימים - -

זה שינוי מהותי בתנאי רישיון.

האם היית עושה מעל 25%?

כל יום באה חברה ואומרת: אני רוצה לקנות חברה אחרת.

אני איתך. מעל 24% - -

- - - על ניתוח כלכלי-תחרותי.

את יודעת ממה אני פוחד? שבסוף לא תהיה הפרטה.

לא, אבל בואו נגיד שלא תהיה הפרטה, בסוף אם דואר ישראל ירצה לקנות את דפוס "בארי", סתם, אני לוקחת דפוס יחסית חזק - -

רשות התחרות לא תיתן לך כי היא מה זה פעילה.

בבקשה, בבקשה.

היא פעילה ואגרסיבית שהיא לא תיתן. אני ציני, אדוני. אני ציני.

אנחנו נעשה ניתוח תחרותי – כל מה שהסעיף הזה עושה, הוא אומר שבמצב שוק מסוים תוכלו להגיש בקשה, יתבצע על הבקשה הזאת ניתוח תחרותי, אם נחשוב שזה פוגע בתחרות – אנחנו, האינטרס שלנו לא לפגוע בתחרות. אנחנו רואים בסוף מה - -

אבל לירן, בהיבטי שליטה יש שלבים – יש עד 25%, יש עד 49 ו-51.

ואז מה?

לא, אז אני אומר שיש משהו אחר – לעיתים אומרים: תשמעו, אנחנו רוצים לחזק את הדואר, אנחנו מבינים את הקשר, אנחנו מאפשרים לו השקעה בכניסה להיות שותף בחברת דפוס. יש הבדל בין אם הוא שותף בחברת דפוס או בין אם הוא הבעלים או בעל שליטה בחברת דפוס. זאת אומרת, יש איזו מדרגיות. תראי, גם "בזק", לצורך העניין, הייתה הדרגתיות כשהיא נכנסה לחברת הלוויין. היום "יס" ו"בזק" זה אותו דבר, זה נשמע לנו הגיוני, אז הייתה איזו שהיא הדרגתיות אבל הסתכלנו אחרת לזה שהיא מחזיקה עד 24% ב"יס" לבין שהיא מחזיקה 51%. השאלה אם בזה - - -

אנשי התקשורת, תעצרו את הפינג-פונג הזה כי אתם מדברים שלושה באותו זמן אז תתאמו ביניכם מי מדבר ומי שותק. תודה על ההערה שלך. בן, בבקשה.

תודה. אני קצת מסכים עם מה שאמרו חברי הכנסת בנוגע לכך שביד אחת יש כאן הסכמה לכך שבעת הנוכחית לא מתאים שחברת הדואר תהיה בבעלות, אפילו מינימלית, בבית דפוס. לצד זה, ההקלה שנותנים לשר או הסמכות שנותנים לשר לקבל החלטה שמשנה את זה, נראה לי שהיא יכולה להיות מנוצלת בצורה לא טובה ובהינתן שלא יהיה הוויכוח הפרלמנטרי הנדרש.

תודה רבה. מנכ"ל הדואר, בבקשה.

אני רוצה להגיד משהו חשוב: כל הזמן מדברים פה על מה יקרה אם הדואר יקנה בית דפוס. מה קורה הפוך? למה לא מדברים על ההיפך? בית דפוס שקונה את הדואר או בית דפוס שיש לו דואר. למה כל הזמן מתנפלים עלינו שאנחנו לא נקנה - -

מה שטוב אצלך, המנכ"ל, שההערה שלך עקבית.

ידידי, לא התלוננת שהיה כתוב רק באמצעות. היית צריך להתלונן מעיקרה למה עוצרים - -

אני מדבר על העיקרון. העיקרון - -

בסדר, הבנו. אתה צודק, המנכ"ל.

משה לאו, בבקשה.

אני מרשות התחרות. אדוני, בעניין האפשרות של שיתוף פעולה של הדואר עם בית דפוס: אני חושב שזה דווקא אחד הסעיפים החיוביים ברפורמה הזאת, שבאמת מקדם תחרות ומייצר מגרש משחקים שווה יותר, שהדואר יוכל לפעול בצורה טובה יותר.

אני מבין שאתה מתקן את עמדת שר הכלכלה.

עמדת שר הכלכלה, אני חושב שהיא הייתה שגויה קצת.

תביא לו את הסעיף של האוזר, לפעם הבאה לפחות.

העמדה שלנו לגבי הרפורמה, שאני מבין שגם פורסמה והוצגה פה לחלק מהנוכחים, נגעה למרכזי החלוקה והייתה חלק מהדיון הפנים-ממשלתי בנושא - -

אם כבר הזכרת – זה עונה לדוח שלכם, הרפורמה שמביאים פה, השינויים שמביעים פה היום?

אז אני אומר שהדוח שלנו עסק ספציפית בנושא של מרכזי החלוקה. העמדה שלנו שם הייתה שעדיף פתרון מבני באמת, להוציא את מרכזי החלוקה מה - - - אבל יש את הדברים שאמרה המנכ"לית - -

שתתאפשר גישה ופיקוח.

- - ששלב הביניים של תעריף מפוקח ומוזל הוא פתרון משמעותית יותר טוב מהמצב שקיים היום בשוק הדואר, וזה ישפר את המצב של המתחרים לעומת המצב היום. ואם באמת יהיה אפשר לייצר פתרון מבני כזה - -

תודה. אני מבקש מהמעירים לדבר בקצרה.

אני היועץ המשפטי וסמנכ"ל משפט ואסדרה בחברת דואר ישראל. בהמשך לדברים שנאמרו על-ידי רשות התחרות, נציג רשות התחרות, אמר גם מנכ"ל חברת הדואר שהיום המצב הוא שיש חברת דפוס שמחזיקה בפועל בשליטה בחברת הדואר.

- - -

חברים, תעצרו את זה, אין לי כוח עכשיו, לא יהיו פה האשמות, זה משעמם. מה כל אחד חושב על השני כבר ראינו בסבבים הקודמים, כתבתם לנו ניירות עמדה, שמענו הכל. תעירו לסעיף ואל תעלו לנו את הסעיף. יש לך הערה על הסעיף הזה?

כן, אדוני היושב-ראש, אבל דבר שנאמר כאן: גם היום, חברת הדואר מדפיסה לא בעצמה אלא באמצעות בתי דפוס, בעיקר קטנים דרך אגב, בהליך תחרותי - -

זאת אומרת שבעולם נכון, באווירה טובה, הדפוס ייהנה מכם. תודה רבה. דרור שטרום, בזום. פרץ, אתה הבנת או לא הבנת? אתה מנצל את זה שאתה דפוס קטן ושקשה לנו לפגוע בקטנים.

שלום, אחר צהרים נעים. ממש שלוש הערות ממוקדות לסעיף 5א2. לפני כן, אני רוצה לברך את משרד התקשורת, את מנכ"לית משרד התקשורת על העבודה שהיא עשתה. בהתחלה היו לנו הרבה יותר הערות, עכשיו יש לנו רק כמה הערות ספורות והן ממש יהיו ממוקדות.

על סעיף 6, דרור?

הכל על סעיף 6, בין סעיף 5א1 ל-5א2. תשימו לב – הדבר שאני מאוד מוטרד ממנו הוא שכאשר חברת הדואר תיכנס לשירותי ההדפסה, אין לנו שום מעורבות לגבי התנאים שיקבעו של ועדת הכלכלה. הכניסה של חברת הדואר לשוק ההדפסה היא אירוע לא פשוט. אני בכוונה לא אפריז כאן ואני לא אגיד קטלני ואני לא אגיד הרסני – היא אירוע לא פשוט במובן של תחרות. מונופול שמבקש להתחרות בלקוחותיו – זה דבר בעייתי. השר קובע תנאים, וכשהשר קובע תנאים הוא עושה את זה מול חברת הדואר. הציבור בכלל לא צד לתנאים האלה.

ולכן, מה שהייתי מבקש שתשקלו, חברי הכנסת, זה שהשר יקבע תנאים טרם הכניסה של חברת הדואר לשוק ההדפסה, ושהתנאים האלה יובאו לדיון בוועדת הכלכלה כדי שאפשר יהיה להעיר לגביהם כי בתנאים האלה יצטרך כבוד השר להבטיח שבאמת התחרות לא תעוות, ואפילו הדוגמה שהביא מר לביאן קודם היא דוגמה קלאסית לעיוות תחרות. אז זאת הערה אחת. אני חושב שמין הראוי שבאירוע כזה, ועדת הכלכלה תהיה לא רק עכשיו באישור הרפורמה אלא גם בתנאים הספציפיים שיקבע השר, ושזה לא יהיה אירוע סגור בין השר לחברה.

טוב. תשמע מה אנחנו עושים: סעיף 6 גמרנו להקריא, גמרנו לדון בו - -

בסעיף 5א2, לגבי היכולת של הדואר להיות זה שמדפיס בעצמו עד 1,000 – אני לא הספקתי להתייחס לדבר הזה. אני לא כל-כך מבין מה הצורך. אם היום הדואר מספק פרנסה לבתי דפוס קטנים, אני לא מבין למה צריך לתת לדואר עכשיו להדפיס את ה-1,000 מכתבים האלה בעצמו, מה גם שאם הוא יתחיל עם הדבר הזה, זה יכול להיות כר פורה לכל מיני פעולות לא לגמרי סדירות - -

הצורך ברור שלאזרח יש חתונה, הוא הולך לדואר, למקום אחד, הוא מדפיס ושולח ואתה רוצה לשלוח אותו לשני מקומות.

אתה נותן שירות כזה, בן?

לא, שהדואר ימשיך לתת שירות כזה, אני בעד שייתן שירות כזה אבל למה שידפיס את זה בעצמו?

בן, הערתך נשמעה. תודה. בבקשה אדוני.

אני מחברת דואר ישראל. אני רק רוצה להבהיר – מדובר פה בכמויות קטנות. לא ניתן בכמויות קטנות כאלה ללכת כל פעם לבית דפוס קטן. כשמדובר פה, כמו שתיאר את זה נציג בתי הדפוס הקטנים, בכל מיני מקרים של הדפסת מעטפות לעסקים קטנים וכולי, אנחנו בהחלט נותנים עבודה להמון עסקים קטנים, להמון בתי דפוס קטנים אבל כשמדובר פה, כמו שתיארתם, שצריכים להדפיס 100, 200, 300 מכתבים, זה שירות שגם בסופו של דבר עוזר לציבור כי במקום שלקוח ייכנס לסוכנות דואר וימסור את המכתב שהדפיס אותו בבית, כך הוא יכול ב - - - אנחנו כבר נותנים היום וניתן גם בהמשך, להדפיס את המכתב בעצמו - - -

תודה.

לתת את השירות הזה במחיר הבול.

האוזר, הערתך כי גם הרמת יד, לא?

אני אומר, נכון לעכשיו אם אני מבין, שדפוס "בארי" מציע את השירות הזה בכמויות קטנות במחיר הבול. עכשיו אנחנו נאפשר לדואר לעשות את זה, אני לא יודע בתמחור אם כן במחיר הבול או לא במחיר הבול - -

כרגע זה לא, זה בהפרדה במחיר.

יכול להיות. אז בצד אחד אנחנו מייעלים את השירות לציבור – אני מסכים אתך, אדוני היושב-ראש, שבא מישהו לדואר או מרחוק וקובע את זה. לדואר יש גם יתרון שיש לו פריסה סניפית, זה סוג של תחנת ממשק מול הלקוח. מצד שני, אני מבין גם לליבם של בתי הדפוס הקטנים. מה זה בית דפוס קטן? בסוף אלה הלקוחות שלו. הלקוחות הגדולים ממילא לא הולכים ל - - -

תודה, האוזר. אני רוצה להתייעץ עם היועץ המשפטי שלי לגבי ההצעה שהייתה פה של שטרום, גם של מרגי, לבחון תחנה שבה מרכיב מההחלטה פה מגיע לוועדת הכלכלה. איך אתה רואה את זה?

ההצעה כרגע בעצם מסמיכה את שר התקשורת לקבוע ברישיון את אותם תנאים והגבלות. כמובן שאין מניעה משפטית שאותם תנאים יהיו בתקנות, ושהתקנות האלה יהיו באישור ועדת הכלכלה. השאלה היא להחלטת חברי הכנסת - -

מה אתה חושב? מידתי, סביר, ביחס לחוקים קודמים, רגולציה ודברים אחרים?

יש בהחלט דגמים כאלה וכאלה. אני שוב אומר שאני לא רואה - -

יש לך המלצה מעשית בשבילנו?

למרות שהעלית - - - אנחנו לא אוהבים יועצים משפטיים של מצד אחד ומצד שני.

- - -

היושב-ראש, מאחר שהעליתי את זה, אם אני אקבל הבהרות, אני לא קיבלתי תשובה מספקת על מה שינחה את השר. אם אני אקבל הבהרות בנושא הזה, שזה יהיה כפוף לתנאים מוגדרים מראש - -

אם תנוח דעתך.

כן, ואני אסביר לך למה: מצד אחד, רוצים פיקוח פרלמנטרי אבל מצד שני, לא רוצים להטריד את הוועדה על כל...

תודה.

- - -

נגה מדפוס "בארי" בזום רצתה להגיד משהו. בבקשה.

אני רוצה להגיד משהו קצר בהמשך למה שנאמר קודם: בסוף תמיד סעיף בחוק או הסדר נבחן ביחס לכל ההסדרים המקיפים אותו. אז אמר דרור ביחס לתנאים – התנאים שיהיו מראש בהם חברת הדואר יכולה להיכנס לפעילות בתחום הדפוס. ואני מוסיפה שגם המתכונת שבה יהיה ההסדר הכלכלי בין חברת דפוס לחברת דואר, היכולת לבצע סבסוד צולב או לא לבצע אותו יהיו קודם בקריטריונים ברורים שיפרסם משרד התקשורת שהוא יקבע בעצמו כי ההצעה כאן היא של משרד התקשורת, ושחברת הדואר תקבע לעצמה את אמות המידה ומכאן היא גם תגזור את המחירים. משרד התקשורת יכול בתוך 14 יום להביע את עמדתו אבל בלי להתייחס לאנשים כאן, שאני בטוחה שהנושא משמעותי בשבילם, יש לנו מקרה בוחן – מקרה הבוחן הוא שברישיון בשבע השנים האחרונות יש פתיחה פיסית של מרכזי חלוקה אבל ההוראה ברישיון מעולם לא יושמה ולא נאכפה על-ידי משרד התקשורת.

- - -

רגע, אני אסיים. ולכן, מכיוון שאנחנו חוששים ומכיוון שאין מחיר לזה שמשרד התקשורת הוא זה שיקבע את אמות המידה הכלכליות לסבסוד צולב שיכול להיות. אז אנחנו מבקשים שיהיו קריטריונים מראש.

תודה רבה. משרד התקשורת, תנו התייחסות לדאגה של מרגי, אולי תנוח דעתו.

למיטב הבנתי, אני רק מוודאת עם חבר הכנסת מרגי – אנחנו מדברים על סעיף 5א2(ב).

כן.

אני רוצה להציע שאנחנו נוסיף פה, כמו שיש בחלק מסעיפי הטלקום – לאחר שהשר נוכח שאין פגיעה בתחרות, יש סעיפים איתי וברוריה, או בטובת הציבור. ברגע שאתה מוסיף קריטריונים כאלה, אתה מחייב אותנו בחוות הדעת שלנו - -

לשקול את זה.

לא רק לשקול, חברים, אנחנו כותבים.

אתם מסוגלים לנסח את זה עכשיו? אתם מסוגלים לנסח את התיקון הזה עכשיו, אפילו לא שלם? או שנצביע עליו בפעם הבאה עם הנוסח המסוכם?

לא, לא, יש לך את זה בכל רישיון.

תקריאו את הפסקה כפי שהיא.

איתי, אתה בזום אבל אני מציעה להפנות לשיקולים - -

- - -

יש בסעיף 1ב(ב) שיקולים למתן רישיון, ושיקולים אלה יכולים להיות גם רלוונטיים פה. זה מדיניות הממשלה - -

סליחה, תקריאי בתוך הסעיף את המשפט לפני, את התיקון ואת המשפט אחרי.

לפני כן, אני רוצה להעיר: אני לא בטוח שכל השיקולים שכתובים בסעיף 1ב רלוונטיים. אני מבין שמדובר על חשש לפגיעה בתחרות, אז זה השיקול שצריך להופיע כאן. אני לא חושב שצריך...

בסדר גמור. אז איך אתה מציע, איתי?

אתה יכול להציע נוסח מהבית?

החברה אינה רשאית להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד המספק שירותי הדפסה, אלא אם כן התיר זאת השר מראש ובכתב לאחר שנוכח שאין בכך כדי לפגוע בתחרות. השאלה אם מדובר על התחרות בתחום שירותי הדואר או על תחרות באופן כללי?

בשירותי הדואר.

עדיף כללי, וזה כולל בפנים את הפרט של שירותי דואר.

נכון, בשירותי הדואר. כותבים את זה לאורך כל החוק ככה.

לשירותי הדואר הם רוצים.

אוקי, ובכפוף לתנאים שיקבע ברישיונה הכללי. אני רוצה להעיר בהזדמנות הזאת לגבי התוספת שהוספה "במישרין ובעקיפין" – אין בה צורך מכיוון שההגדרות בחוק הדואר מפנות להגדרות שקיימות בחוק התקשורת, והגדרת החזקה בחוק התקשורת נוקבת במפורש בתיבה "במישרין ובעקיפין".

מצוין. תודה.

מי בעד סעיף 6 כפי שתוקן?

הצבעה

הסעיף אושר.

אושר פה אחד.

אנחנו עכשיו רק מקריאים את סעיפים 7,8 ו-9, ובפגישה הבאה ההערות על הסעיפים האלה. נא להקריא.

"תיקון סעיף 5ג
3.
בסעיף 5ג לחוק העיקרי –



(1) בכותרת השוליים, אחרי "בסיסיים" יבוא "ושירותים כספיים בסיסיים";



(2) בסעיף קטן (א) –




(1) בפסקה (1), אחרי "הכספיים" יבוא "הבסיסיים";




(2) בפסקה (2), במקום "יקבע" יבוא "רשאי לקבוע";



(3) בסעיף קטן (ב), אחרי "בכל המדינה" יבוא "בכפוף להוראות כל דין" ובסופו יבוא "" אם נקבעו, לפי סעיף קטן (א)(2)."

תיקון סעיף 7
7א.
בסעיף 7 לחוק העיקרי, בסופו יבוא "או את כוחו של מי שקבע השר בתקנות לשם ביצוע תפקידים כאמור"

החלפת סעיף 37
4.
במקום סעיף 37 לחוק העיקרי יבוא:



"קביעת תשלומים בעד שירותי דואר הניתנים על ידי בעל רישיון כללי
37.
(1) בעל רישיון כללי ידרוש תשלום סביר בעד שירות דואר שהוא נותן, ובכלל כך שירות דואר הכלול במקבץ שירותים או במקבץ שירותי דואר, והכל בכפוף להוראות סעיף זה.





(א1) בעל רישיון כללי ידרוש תשלום אחיד בעד שירות דואר בסיסי הניתן ללקוח פרטי.
(א2) בעל רישיון כללי יפרסם באתר האינטרנט שלו את התשלום שהוא דורש עבור שירות דואר, מקבץ שירותי דואר ומקבץ שירותים.





(2) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע כי בעד שירות דואר כאמור בסעיף קטן (א) ישולם תשלום, ובכלל זה תשלום מרבי או תשלום מזערי, והכול בהתאם להוראות שיקבע; כן רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, לקבוע הוראות בדבר עדכון סכומי התשלומים לפי סעיף זה.







(3) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי להודיע לו, באופן ובמועד שיקבע, על תשלום שבעל הרישיון הכללי דורש או שבכוונתו לדרוש בעד שירות כאמור בסעיף קטן (א) וכן על כל שינוי בתשלום כאמור.







(4) ראה השר כי בעל רישיון כללי דורש תשלום שאינו סביר או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום שירותי הדואר, בעד שירות דואר שלא נקבע לו תשלום, בעד שירות דואר שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי, בעד מקבץ שירותי דואר, או בעד מקבץ שירותים רשאי הוא לתת לו הוראה בהחלטה מנומקת בכתב שתחילתה במועד שיקבע בה, לעניין כל אחד מאלה, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הכללי הזדמנות להשמיע את טענותיו:








(1) התשלום שידרוש בעד אותו שירות דואר או מקבץ שירותי דואר; תוקפה של הוראה לפי פסקה זו לא יעלה על תשעה חודשים מיום שניתנה;








(2) הפרדת התשלום בעד שירות הדואר הכלול במקבץ שירותים, ובכלל זה מקבץ שירותי דואר, מהתשלום בעד מקבץ השירותים שאותו שירות דואר נכלל בו.








בסעיף זה -








"לקוח פרטי" –לקוח שאינו לקוח עסקי;








"לקוח עסקי" - לקוח שהוא אחד מאלה:
(1) תאגיד;
(2) משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו;
(3) עוסק מורשה כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, למעט עוסק פטור כהגדרתו בחוק האמור;
(4) גוף שהוקם לפי חוק.








"מקבץ שירותים" - כמה שירותים הכוללים לפחות שירות דואר אחד, שנקבע להם תשלום כולל אחד;








"מקבץ שירותי דואר" – כמה שירותי דואר שנקבע להם תשלום כולל אחד.







(5) בחינת השר לפי סעיף קטן (ד) רישה, האם תשלום בעד שירות דואר, ובכלל כך שירות דואר הכלול במקבץ שירותי דואר או במקבץ שירותים הוא תשלום שאינו סביר, יכול שתיעשה בהתבסס על עלות מתן שירות הדואר האמור בתוספת רווח סביר, או על תשלום בעד אותו שירות דואר או בעד שירות דואר אחר בר השוואה הניתן על ידי בעל הרישיון כללי או על ידי בעל רישיון אחר ולעניין שירות דואר הכלול במקבץ שירותים או על עלות מקבץ השירותים.


הנחה בתשלום עבור שירות דואר
8א
במקום סעיף 37א1 לחוק העיקרי יבוא:



37א1.
(1) נוסף על האמור בסעיף 37(א), מתן הנחה של בעל רישיון כללי בעד שירות דואר ללקוח עסקי, כהגדרתו בסעיף 37, תהיה בהתאם לאמות מידה שיפרסם בעל הרישיון באתר האינטרנט שלו (בסעיף זה – אמות המידה).




(2) אמות המידה יתבססו על השוני בעלות מתן השירות, במאפייניו, באופן אספקתו, בהיקפו ובאופן התשלום בעדו, ולא יהיה בהן כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר.




(3) בעל רישיון יפרסם את אמות המידה או התיקון שלהן באתר האינטרנט שלו וימסור הודעה אודות הפרסום לשר או לעובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, והכל 14 ימים לפחות לפני יום תחילתן.




(4) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי, לאחר שנתן לו הכללי הזדמנות להשמיע את טענותיו, על ביטול או תיקון אמת מידה, או לתת לו כל הוראה אחרת בעניינה, אם ראה כי היא אינה תואמת את הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב).




(5) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, לנקוט פעולות או להימנע מלנקוט פעולות אם נתן הנחה שלא בהתאם לאמות המידה, או נמנע מלתת הנחה לפיהן.

תיקון סעיף 53
5.
בסעיף 53 לחוק העיקרי –



(1) בסוף סעיף קטן (א) יבוא " ובעל הרישיון יפרסם אותם ואת מועד תחילתם באתר האינטרנט שלו למשך כל תקופת תקפם.";



(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:




"(א1) ביקש בעל רישיון כללי לקבוע כלל לפי סעיף קטן (א), או לשנות כלל שקבע כאמור, ימסור הודעה בעניין לשר או לעובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, ויפרסם אותו באתר האינטרנט שלו, ארבעה עשר ימים לפחות לפני תחילת הכלל או השינוי האמור, לפי העניין;




(א2) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע ברישיון של בעל רישיון כללי עניינים כאמור באותו סעיף קטן שקביעת כללים לגביהם טעונה את אישורו מראש ובכתב.""

נא להסביר את הסעיפים בשפה פשוטה.

בסעיף 7 אנחנו מציעים לתקן את סעיף 5ג לחוק. סעיף 5ג עוסק בשירותים הבסיסיים. התיקון הראשון הוא תיקון טכני, שאנחנו מציעים להוסיף גם את המילה "בסיסי" ליד השירותים הכספיים. שיהיה ברור שהשר, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבע רשימת שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים בסיסיים אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה. זה תיקון טכני בעיקרו.

התיקון השני מבקש לתקן את סעיף 5גא(2) – כיום הסעיף קובע: השר, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבע תקני איכות ושירות לעניין מתן השירותים – השירותים הבסיסיים, ואנחנו מציעים שזה יהיה "רשאי לקבוע" וזאת לאחר שמצאנו שיש מקרים שלא נדרש לקבוע תקני איכות ושירות כי השירות כבר פועל בהתאם לתקנים בינלאומיים או כל דבר אחר. ולכן, לא נדרש לקבוע תקני איכות ושירות, ולכן רצינו להפוך את זה לסמכות רשות ולא חובה.

תודה. אני מבין שאין הערות.

אז בהמשך לדיון הזה, שנמשיך אותו, נפנה מיד להערות על הסעיפים הספציפיים ומשם להצבעה.

תודה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:03.