פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



12
ועדת הכספים
01/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 217
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ב (1 בפברואר 2022), שעה 13:30

שינויים בתקציב לשנת 2022

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ג'ידא רינאוי-זועבי
נירה שפק

טל שחם - רפנט ממשל, משרד האוצר

אביעד שוורץ - רפרנט תעסוקה, משרד האוצר

אביה פרון - רפרנט בט"פ אגף תקציבים, משרד האוצר

יפתח עשהאל - רפרנט שיכון ודתות, משרד האוצר

יואב הכט - רפרנט מיקרו, משרד האוצר

רותם ברמלי - אגף תקציבים, משרד האוצר

יעל מזוז-הרפז - ראש אגף בכיר כלכלה ויישום, משרד הכלכלה

אנסטסיה הראל - מנהלת תחום בכיר תקציבי זרוע עבודה, משרד הכלכלה

ראפה דיבסי - מנהל תחום תקציב, רשות הגז הטבעי

תמר בנתורה

טמיר כהן

יפעת קדם



שינויים בתקציב לשנת 2022

אנחנו עוברים לסעיף השלישי בסדר היום: העברות תקציביות, שינויים בתקציב. אנחנו ממשיכים מהמקום שבו עצרנו אתמול. פנייה 36001 – תעסוקה.

הפנייה מדברת על תקצוב סך של 192,540 אלפי ₪ משנת הכספים 2021 לשנת הכספים 2022. מדובר בכספים שהם ממסגרת תקציב הקורונה לפעילויות תעסוקה ולהתמודדות עם נגיף הקורונה.

אתה יכול לפרט טיפה יותר במה מדובר?

רוב הסכום הוא לנושא הכשרות מקצועיות שהחל עוד בשנת 2021. ההכשרות המקצועיות נמשכות מספר חודשים. ישנם מסלולים שונים שהחלו בשלבים שונים לאורך השנה וממשיכים במהלך שנת 2022 לטובת אנשים שזקוקים להם.

כמה השתתפו בהכשרות המקצועיות? כמה בעצם הושמו בפועל בתעסוקה? כמה חזרו לאותו מקום עבודה?

36002 היא יותר תכנית מעטפת. פותחו, למשל, שירותים דיגיטליים חדשים שאפשרו עוד דברים. נעשתה, למשל, מינהלת משותפת עם המעסיקים בשביל שההכשרות יותאמו יותר למעסיקים.

אני לא מבין מה זה המעטפת. מה עשיתם מול העסקים?

אתה בסוף רוצה שההכשרות יובילו להשמות.

נכון.

רצינו שיתוף פעולה עם המעסיקים כדי להבין טוב יותר מה הצרכים. זאת המטרה של המינהלת.

זה הצליח?

זה בפעולה.

יש שביעות רצון מצד המעסיקים?

באיזה גילאים זה? כל אחד שנזרק משוק העבודה לאבטלה נכנס לתכנית הזאת?

התכנית הזאת היא יותר מטה שפונה למעסיקים.

באיזה תחומים ראיתם שצריך את זה?

במגוון תחומים.

בפועל עשיתם על חלק מהם, לא על כל התחומים. על מה עשיתם?

יש הכשרות במגוון תחומים – תעשיה, בניין, מסחר ושירותים.

האם אפשר להבין מהמשרד עד כמה מרוצים מהתכנית, כמה היא מיושמת בפועל?

יש שביעות רצון מהתכנית. נוכל להעביר לכם רשימה של דברים שקרו כדי שתראו במה התמקדנו ב-2021.

אנחנו מאוד נשמח לקבל את הפילוח לתחומים, את ההשמות, איפה שמתם דגש, ומה הלקחים לקראת תכנית 2022. אני מבין שזה יהיה גם קשור לתכנית 364406 - הכשרה של הנדסאים וטכנאים. אם אתם מעבירים נתונים, תעבירו על שתי התכניות האלו.

באיזה אזורים עשיתם את ההכשרות? האם בפריפריה, במרכז, בצפון, בדרום?

אני אעביר את הפילוח.

יש הכשרות בהרבה מוסדות שפזורים בכל הארץ, גם בפריפריה וגם במרכז.

איזה אוכלוסיות נמצאות בתכנית 4201?

האוכלוסיות העיקריות זה חרדים וערבים.

ראיתי שם גם אתיופים. חשוב לי לראות שאנחנו יודעים להגיע לכלל האוכלוסיות. אין תמיד אפשרות להגיע לאתיופים. לא תמיד יש להם את המדיה שלהם, את העיתונות שלהם. השאלה מה אנחנו עושים. האם זרוע העבודה במשרד הכלכלה עושה מספיק בשביל להגיע גם לאוכלוסייה הזאת? גם האוכלוסייה הזאת צריכה לפרנס. אנחנו לא רואים אותם בתפקידים בכירים בעבודות דווקא בגלל ההסברה הלא נכונה. הפעם אני רוצה דגש על הקהילה האתיופית, לראות מה נעשה.

יש תכניות ייעודיות לאוכלוסייה האתיופית. חלק מאותה הדרכה זה לא לעשות רק תכניות ייעודיות.

אני מסכים איתך, זה ייטמע בפנים. בגלל שאנחנו לא יודעים לשאוב אותם מהמקומות שלהם, צריך לעשות קודם משהו שיתאים להם, משהו שיגיע אליהם. לא תמיד אנחנו מצליחים להגיע אליהם.

יש החלטת ממשלה בנושא.

אני אשמח לקבל את הנתונים בנושא הזה. האם תכנית 364101 היא על מעונות היום?

זה השאריות של המענקים שניתנו עוד בשנת הלימודים הקודמת.

אני מכיר את זה, אני אישית נלחמתי עבור המענקים האלה. בכמה זה תוקצב? כמה הייתה כל התכנית?

סך התקצוב למענקים למעונות יום היה בערך 215 מיליון. פה מדובר על 100,000 שעוד לא - -

כל השאר נוצל כבר?

סדר גודל של 215 מיליון שולמו.

כמה מעונות השתתפו בזה?

כאן מדובר על המעונות המפוקחים, בעלי הסמל.

היה גם פיצוי למעונות לא מפוקחים.

הפיצוי למעונות הלא מפוקחים היה דרך משרד הכלכלה, דרך הסוכנות לעסקים קטנים.

אני מבקש את הנתונים לגבי הלא מפוקחים. לגבי המשפחתונים, שגם שם נתנו את האפשרות לקבל את הפיצוי בכל הגלים, אני רוצה לדעת מה היה ומה בפועל הגישו וקיבלו.

פנייה 36001 - תעסוקה, מי בעד, מי נגד?

הצבעה
אושר.

בפנייה 52001 סיימנו דיון, הייתה התייעצות סיעתית שהסתיימה. 52001 – משטרה ובתי הסוהר, מי בעד?

הצבעה
אושר.

54001 – רשויות מקומיות.

הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודף מתוך המסגרת המיועדת להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה - 41 מיליון 762 אלפי ₪ משנת 2021, לשימוש בשנת 2022 ברשות הטבע והגנים ורשות הגז הטבעי. תכנית 541301 לרשות הטבע והגנים - 21 מיליון 762 אלפי ש"ח. התקציב פה הוא חלק מתכנית האצה, נועד עבור האצת פרויקטים של פיתוח של שמורות טבע וגנים לאומיים, בעיקר נחלים. פיתוח אתרי המורשת כולל בתוכו דוגמאות רבות, הרבה מהן בפריפריה, כמו גן לאומי שבטה, אתר ארכיאולוגי סוסיתא, פארק אשכול, עינות צוקים, חורשת טל וחניוני לילה רבים. תכנית 543102 להוצאות תפעול ופעולות של רשות הגז - 20 מיליון ש"ח. מדובר בתקצוב פרויקטים רב שנתיים שמטרתם חיבור בתי חולים לרשת חלוקת הגז הטבעי.

איפה פה קשור הקורונה?

זה חלק מתכנית האצה במשק. הרעיון היה לקדם פרויקטים בהאצה. זה חלק מתכנית ההאצה של תשתיות.

מצחיק אותי לשמוע כל פעם שחלק מההאצה בתשתיות בא בגלל הקורונה.

בהחלטת הממשלה 326 הממשלה החליטה על מספר תחומי האצה, בין היתר גם ברשות הטבע והגנים שבהם היא תבצע פרויקטים שהיו על שולחנה עוד לפני כן. מדובר על שימור והגברת התעסוקה ועל שיפור התשתיות.

זה לא באמת קשור לקורונה.

הממשלה החליטה שיוקצה לזה תקציב מתוך קופסת הקורונה.

אנחנו מוציאים פה מכסף קורונה למשהו שהוא לא קורונה.

זה פעם אחת קשור לקורונה, כי יש הזדמנות כשאין אנשים בכבישים, כשאין תיירים בשמורות כדי לבצע את עבודות התשתית האלו, ופעם שנייה - להגביר תעסוקה.

זה שאין פקקים עכשיו לא אומר שזה תקציב שמיועד לקורונה. אתה אומר שהזמן הכי טוב לעשות את זה הוא זמן הקורונה, אבל זה לא תקציב שמיועד לקורונה.

אני מבין שהחלטת הממשלה הזאת היא עוד מהכנסת הקודמת. הממשלה זיהתה פה הזדמנות לשפר הרבה מאוד תשתיות, להפוך את המשבר להזדמנות.

הדבר מבורך, אבל היום אנחנו יודעים שיכול להיות שנצטרך להביא לפה עוד כספים של קרונה.

יביאו, אני כבר אומר לך.

זה בסדר שאתה לוקח מתקציב קורונה, רק תגיד שאתה לוקח את זה למשהו שהוא לא קורונה.

החלטת הממשלה קבעה רשימה מאוד ארוכה של פרויקטים להאצה של הפעילות במשק. אתה צודק, האתרים האלה הם לא כהכנה לקורונה. ההחלטה כוללת גם תכניות בהייטק, גם תכניות בדיור, גם סלילת כבישים. מדובר בהמון פרויקטים של תשתית שהממשלה מצאה את ההזדמנות להאיץ בתקופה הזאת.

עכשיו לגבי תכנית 4302, לגבי הסיבות המרכזיות, לגבי המטרה שלשמה הולך הכסף. כמה בתי חולים כיום מחוברים לגז, כמה אמורים להיות מחוברים ותוך כמה זמן? איך בחרתם את בתי החולים? האם כל בתי החולים הם ציבוריים?

מדובר פה בעודפים של הסכמים שנחתמו עם חמישה בתי חולים: תל השומר, בילינסון, רמב"ם, גליל מערבי בנהריה, אסותא רמת החייל. אלה בתי החולים שנכללים במסגרת ההסכמים שעליהם אנחנו מקבלים את העודפים. בתל השומר ובגליל מערבי חברות החלוקה מתמקדות בנושא התכנון ועומדות בלו"ז, אנחנו מצפים שיחוברו בתי החולים האלה. לגבי בלינסון ואסותא יש מו"מ בין חברות החלוקה לבתי החולים עצמם. לגבי רמב"ם יש בעיה בין חברת החלוקה לעירית חיפה, נושא שעלה בדיון אחר בכנסת. אנחנו מנסים למצוא איזה שהוא פתרון לגבי תוואי הקו עצמו, אבל יש שם בעיה שצריכה להיפתר מול עיריית חיפה. יש את בתי חולים זיו ופוריה שקיים שם קו גז טבעי, אבל זה תלוי בבתי החולים עצמם, אנחנו מחכים שהם יתחברו. אפשר להגיש לוועדה רשימה מסודרת של כל בתי החולים שמחוברים על מנת לראות מי מהם ציבוריים ומי מהם פרטיים.

חשוב שנקבל את הרשימה.

מי בוחר איזה בתי חולים?

הקול קורא הזה נחתם מול חברות החלוקה, לא מול בתי החולים. חברות החלוקה מקבלות את הכספים מרשות הגז הטבעי ומנהלות בעצמן מו"מ מול בתי החולים.

יש השתתפות של המשרד, נכון?

מדובר בתקציבים האלה.

כמה מתוך שבעת בתי החולים הציבוריים מחוברים? אני מדבר איתך על נצרת שיש שם שלושה בתי חולים, על לניאדו בנתניה, על מעייני הישועה בבני ברק, ועל הדסה ושערי צדק בירושלים. כמה מתוך אלה מחוברים?

אני לא הגורם המקצועי לתת תשובה, אני מנהל את התקציב של הרשות, אבל אפשר להגיש את כל התשובות לעניין הזה.

אין בעיה. למה אני צריך לממן את בתי החולים הפרטיים לפני שאנחנו מסיימים עם כל בתי החולים הציבוריים ועם קופות החולים?

הקול קורא הזה פורסם לחברות החלוקה.

חברות החלוקה עושות מה שאתה אומר להן. אם תגיד להן שזה לא מתאים לבתי חולים פרטיים וזה מתאים בראש וראשונה לבתי חולים ציבוריים ובתי חולים של קופות החולים, זה יהיה קודם כל אליהם. אם אתה אומר להם: "תתנו מה שאתם רוצים", בתי החולים הפרטיים אוטומטית ירוויחו יותר. אמרת פוריה, זיו וגליל מערבי שאין בעיה אפילו לתת שם יותר ניקוד, אבל לא יכול להיות שתיתן עדיפות לאסותא ברמת החייל לפני הדסה, לפני שערי צדק, לפני בתי החולים בנצרת. אתה צריך להכניס את בתי החולים הפרטיים אחרי שכיסית את כל הארץ.

מי שניגש לקול הקורא הזה קיבל את המענק. אני אוכל להגיש תשובה מסודרת לוועדה על השאלה ששאלת דרך רשות הגז.

פנייה 54001 – רשויות הפיקוח, מי בעד הפנייה, מי נגד?

הצבעה
אושר.

פנייה 70001 – משרד השיכון.

סך של 77 מיליון 878 אלפי ₪ מתוך קופסת הקורונה, מתוך תקציבי ההצעה במסגרת תכנית הקורונה. כל העודפים מועברים לתכנית 700205.

מה התכנית?

תכנית פעולות תומכות בבנייה חדשה למגורים.

מה המטרה?

מטרת העודפים והפעילות זה כל מיני פרויקטים שהחליטו עליהם במסגרת תכנית ההאצה בקורונה. הפרויקטים תומכי הדיור אפשרו לממשלה לשווק הרבה יותר יחידות דיור חדשות.

העודפים הם עודפים מחויבים במקרה הזה?

כן, בדיוק. כל העודפים פה הם עודפים מחויבים, צבועים לפרויקטים ספציפיים.

אני לא רואה את הסיפור של הקורונה בהצעה. קצת מפריע לי שלוקחים כסף של קורונה בשביל לשפץ, בשביל לעשות כבישים. אני לא מסכים עם הגישה הזאת.

אני לא חושב שיש באיזה שהוא סעיף של כל הפעולות שהוחלטו עליהן בהחלטת ממשלה איזה שהוא חוסר תקצוב. זה לא שיש מקומות שבהם חסר כסף כרגע.

הפרויקטים שצבועים מתוקצבים במאה אחוז.

אין לך תקצוב בחסר.

דווקא בגלל שאין לך תקצוב בחסר אתה צריך להגיד: "אני לקחתי בשביל זה".

הפרויקטים האלה ניצבו עוד בהתחלה, כשקיבלו את ההחלטות. עכשיו זה פשוט עודף מחויב.

הקורונה, לפחות בשנת 2020, באה גם לידי ביטוי בירידה בפעילות הכלכלית. בעת ירידה בפעילות הכלכלית ההמלצה הכללית של הכלכלנים היא הרחבה פיסקלית של הממשלה, בעיקר תוך ביצוע פעולות שיתמכו בצמיחה עתידית, ולכן נבחרו פרויקטים שלא נותנים מענה למחלה אבל נותנים מענה לבעיה הכלכלית שבאה בשנת 2020. בהקשר הזה אני חושב שכן מדובר בהוצאות שקשורות למשבר הקורונה.

כמו ההרחבה של כביש 4 בדרך לטירת הכרמל?

הרחבה של כבישים היא פעילות שמגדילה את הוצאות הממשלה, היא חלק מהרחבה פיסקלית שממליצים עליה כלכלנים בעת משבר כלכלי. מכיוון שהמשבר הכלכלי הוא משבר הקורונה, התקציב שהוקצה עבור משבר הקורונה יכול גם לצאת באמצעות פרויקטי האצה.

פנייה 70001 – משרד השיכון, מי בעד, מי נגד?

הצבעה
אושר.

79001 – תחבורה ופיתוח.

הפנייה נועדה להעברת סכום של מיליארד 323 מיליון 405 אלפי שקלים משנת תקציב 2021, לשנת תקציב 2022. התכניות העיקריות בגינן הוצאו העודפים: 795002 – תחבורה ציבורית והסעת המונים, 795101 – כבישים בינעירוניים. העודפים נוצרו בגין התחייבויות חוצות שנה בפרויקטים כמו הרכבת הקלה בגוש דן, שדרוג כביש 85 ושדרוג כביש 71.

יש פה עודפים שהם אינם מחויבים?

יש פה מעט עודפים שאינם מחויבים וצבועים לפרויקטים ספציפיים.

מה זה מקטע B?

מקטע B זה חלק במסילה המזרחי, החלק הדרומי של המסילה.

איפה?

מאזור כפר סבא ללוד.

תן הסבר בתכנית 6795501 איך הסבסוד הולך בין החברות ולמה בקורונה אנחנו צריכים לפצות אותן כשלא השתמשו בשירות.

יש פה שני נושאים. אחד זה תקצוב של כמה מאות פקחי קורונה לאוטובוסים, לרכבות הקלות ולרכבת כדי לוודא שההנחיות נשמרות, והחלק השני זה פיצוי למפעילי התחבורה הציבורית.

על מה אנחנו משלמים להם?

אנחנו נותנים סוג של רשת הגנה שמבטיחה היקף נסועה מסוים.

שיהיה מינימום. אם אין את המינימום הזה, אנחנו משלמים להם בכל מקרה? זה ההסכם?

משהו כזה.

נגיד שאת הסבסוד נותנים על 1,000 נסיעות וביום מסוים יש 1,500 נסיעות, האם המשרד לא יסבסד את זה?

הסבסוד יקטן. צריך לזכור שאנחנו מסתכלים על כל התכנית ביחד.

למה אני שואל את זה? כי יש מקומות שאנחנו רואים פתאום מפולת, אנחנו רואים שיש עומסים ולא מוציאים עוד קווים. זה קורה המון במגזר החרדי שמחכים. אתה אומר לי שהסבסוד הולך על פי הנסיעות, על פי הקווים. יכול להיות שהחברות אומרות: "שמע, אני לא מוציא גם אם יש לחץ כי אני לא מקבל סבסוד".

יש להם תקצוב גם לפי נוסעים.

הסבסוד תלוי גם בתדירות של הקו?

הוא תלוי בתדירות של הקו, במספר הקילומטרים שהוא נוסע, וגם במספר הנוסעים.

מה החברה אומרת? "שמע, יש לי 300 קווים, ב-350 קווים זה לא כלכלי בשבילי".

כי המדינה לא מסבסדת מעבר לסף מסוים?

זה מה שקורה. היא מסבסדת בסבסוד נמוך יותר. כשאתה נותן לו פר נוסע, הוא ירצה להגביר את הנסיעות שלו, הוא ימלא את האוטובוס, הוא גם יעצור בכל תחנה. כשאתה עושה את זה פר נסיעות, הוא אומר: "שמע, סיימתי את הקווים, לא בטוח שכדאי לי מעבר כי שם אני מרוויח פחות".

אפשר להביא את נציגי המשרד שיסבירו, אבל הפנייה הזאת היא הסכם ספציפי ל-2021.

אני לא אעכב את זה בגלל זה, אבל אני חושב שיש פה סוג של עוולה, במיוחד בקרב האוכלוסיות שצורכות את קווי האוטובוס בתקופות הלחוצות.

אם אנחנו רוצים לעודד תחבורה ציבורית, יהיה מעניין להבין איך שיטת הסבסוד עובדת. פנייה 79001 – תחבורה ופיתוח, מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

פנייה 83001 – הוצאות פיתוח.

הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודף בתוך המסגרת המיועדת להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה בסך 558 מיליון 245 אלפי ₪ מזומן ו-277 מיליון 448 אלפי ₪ הרשאה להתחייב משנת 2021 לשימוש בשנת 2022 במערך הדיגיטל הלאומי, רשות מקרקעי ישראל ומימוש מתווי סיוע לחברות התעופה הישראליות. ההרשאה כאן היא בגובה הסכום של העודפים שלא נוצלו עדיין, העודפים הלא מחויבים.

זה יתרות שלא נוצלו, זה לא עודף.

בדיוק. מבחינת חלוקה לתכניות: תכנית 830301 – דיגיטל וסייבר – 277 מיליון 448 אלפי ₪ בהרשאה. הפרויקטים כאן מתחלקים להחלטת ממשלה נפרדת ולעוד שני פרויקטי פיתוח עיקריים. הראשונה זה החלטת ממשלה 260 מ-26 ביולי 2020 בנושא של האצת שירותים דיגיטליים, קידום הלמידה הדיגיטלית של הציבור והאצת השירותים של הממשלה. הנושא השני זה עוד תכנית האצה נוספת שהייתה ובעיקר התמקדה בלמידה דיגיטלית והגברה של אוריינות דיגיטלית. הנושא השלישי הוא פרויקט נימבוס, המעבר לענן ציבורי של הממשלה, שזה פרויקט אסטרטגי של הממשלה שהתחיל עוד ב-2018 ועכשיו הגיע רגע השיא שלו – נבחרו הזוכים והממשלה מתחילה לעבור לענן ציבורי. תכנית 830402 - פרויקטים בתכנון ואיכות סביבה – 59 מיליון. מדובר ביישום החלטת הממשלה בהאצה, החלטה מספר 326 מיום ה-16 באוגוסט. בתכנית מתוקצבים פרויקטי תשתיות תומכות דיור לצורך הגדלת היצע הדיור. הפרויקטים האלה הינם פרויקטי טווח שחוצים את שנת התקציב.

פה הכסף מועבר לרמ"י?

כן.

אתם מעבירים כסף לרמ"י?

כן.

זה לא אמור להיות פעולה הפוכה?

תכנית 830604 - גופים בינלאומיים – 221 מיליון 797 אלפי ש"ח. התקציב הזה נועד עבור מימוש מתווה הסיוע לחברות התעופה הישראליות. יש כל מיני מתווים שונים שניתנו לאורך הדרך. מדובר כרגע על תקצוב של שני מתווים. הראשון הוא רכישת כרטיסי טיסה עבור מערך אבטחת התעופה שעוגן בהחלטת ממשלה מספר 982 מיום ה-9 במאי 2021, כשסך התשלומים שמועברים בנושא זה 785 מיליון ₪, והתכנית השנייה היא סיוע שתעמיד המדינה בדרך של אג"ח לשלוש שנים ללא ריבית וביטחונות, כפוף להעמדת הון של החברה בהיקף מקביל ביחס של אחד לאחד מבעלי המניות בחברות. מתווה זה מאפשר סיוע בהיקף של עד 44 מיליון דולר.

זה לכל חברות התעופה?

כן.

מדובר בתשתיות שהן לרוב לא משרתות רק את המתחמים של רמ"י אלא את כלל העיר. אלו תשתיות באחריות משרד התחבורה, לכן הן ממומנות מתקציב מדינה. הפרויקטים האלה הם מחלפים, כבישים בזיקה לדיור שמשרתים גם את הערים הקיימות.

למה הם מועברים לכם ולא שמשרד התחבורה יעביר אותם ישירות? למה רמ"י צריך להעביר את זה דרכם?

הכספים האלה, לפי החלטת הממשלה, הם תשתיות לדיור. בתיאום עם רמ"י ולפי התעדוף שלהם ושל משרד השיכון הכספים יועברו לגורם המבצע.

למה צריך את רמ"י באמצע, אי אפשר להעביר את זה ישירות למשרד התחבורה?

מי שמתעדף את הפרויקטים זה רמ"י ומשרד השיכון. אלו תשתיות לדיור שמשרתות את המשרדים האלה. ככל שהביצוע יהיה על ידי משרד התחבורה זה יועבר למשרד התחבורה. אנחנו מדברים פה על כספים שהם לא בהכרח מחויבים, שלא נפתחה בגינם הזמנה בהכרח. ככל שתיפתח וזה יבוצע על ידי משרד התחבורה, זה יועבר למשרד התחבורה באישור המשרד.

תכנית 0301 - אתר קמפוס. זה אתר טוב, נשמע שבאמת הוא בסדר, רק לדעת כמה משתמשים בו. כמה השתתפו בתכנית של הקורסים האלה, כמה נשארו עד הסוף, ומה חתך הגילאים שם?

יש לנו 530,000 משתמשים בקמפוס, כשאחוזי הסיום משתנים בין מתכונות הקורסים. בקורסים שיש להם יותר ליווי שהוא לא און-ליין בלבד אנחנו רואים שיש שיעורי סיום הרבה יותר משמעותיים. שיעורי הסיום בעולם של קורסים דיגיטליים עומדים על בסביבות 20% או 10%, תלוי בקורסים. כשאנחנו מלווים את הקורסים אנחנו רואים גם 80% ו-90% סיום. במסגרת התקציבים האלה פותחו גם קורסים של הכנה לבגרות, וראינו בהם שימוש מאוד נרחב, וגם קורסים במקום הבגרות עצמה. היו גם קורסים רבים של הכנה לשוק העבודה במסגרת בית ספר דיגיטלי לקריירה, שגם שם ראינו עשרות אלפי משתמשים.

ה-575,000 משתתפים הם אנשים שונים, או שיש אנשים שלוקחים כמה קורסים?

530,000 אנשים שונים.

איזה גילאים?

אפילו מתחת לגיל 18. מגיל חטיבה עד גיל 90. יש לנו הרבה פנסיונרים שמשתתפים.

בתכנית 0604, על איזה חברות ישראליות אנחנו מדברים? כל החברות הישראליות מפוצות?

כן.

האם חלק מהפיצוי זה שהמדינה קנתה טיסות בשבע מאות ומשהו מיליון?

עקרונית כן. יש הסכם לפיו המדינה לוקחת על עצמה חלק מהעלות של הטסת מאבטחים, שזו הדרישה שהיא דורשת מחברות התעופה כדי שהטיסות יהיו מאובטחות. האופן שבו חלק מהסיוע מבוצע הוא באמצעות תשלום מראש על כל הכרטיסים האלה עבור מספר שנים.

זה כולל את כל החברות הישראליות?

זה הוצע לכל החברות. לגבי איזה חברות ספציפיות זה הוסכם איתם זה משהו שאני אצטרך לברר.

יכול להיות שיש חברות ישראליות שלא מקבלות את זה?

שלא התאימו לתנאים של ההסכם.

אז מה אנחנו כן נותנים להן?

למה שלא יסכימו?

כי הם מוותרים על הכנסה עתידית.

הקדמתם להם תשלום.

כל החברות חתמו.

העניין של הקדמת התשלום זה סוג של הלוואה, אנחנו לא באמת מפצים אותן.

זו לא הלוואה, זו הקדמה.

הפיצוי הוא בזה שאני נותן להן עכשיו כסף.

החברות סובלות ממשבר כי כרגע הלקוחות דורשים החזרים.

הבעיה שלהם כרגע היא תזרים מזומנים?

זה אחד הכלים של הסיוע. הכלי הזה נועד לענות על קושי תזרימי.

זה לא הכלי היחיד.

יש לא הכלי היחיד, יש עוד כלים נוספים.

הוא הכלי העיקרי.

83001 - הוצאות פיתוח, מי בעד, מי נגד?

הצבעה
אושר.

יש לנו רביזיה על 08001 – משרד המשפטים.

המ.מ.מ של הכנסת הוא של עם ישראל. כשאנחנו מבקשים נתונים זה עוזר לנו. אתמול, כשדיברנו על זה, הגשנו את הרביזיה על זה.

מי בעד הרביזיה על פנייה 08001 - משרד המשפטים?

הצבעה
לא אושר.

הישיבה ננעלה בשעה 14:20.