פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
14/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 113
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ג באדר א התשפ"ב (14 בפברואר 2022), שעה 10:00

הקשר בין תכנון, השלמת תשתיות ותשתיות חשמל לבעיית הפסקות החשמל החוזרות ונשנות ביישובי החברה הערבית

חברי הוועדה: ווליד טאהא – היו"ר
זאב בנימין בגין

ענבר בזק
אימאן ח'טיב יאסין
מופיד מרעי
עלי סלאלחה
אוסאמה סעדי
ג'ידא רינאוי זועבי

אילה אליהו
-
מרכז מחקר ומידע של הכנסת

משה כהן
-
מ"מ סמנכ"ל שירותי רשת ומנהל אגף רשת ירושלים, חברת החשמל

אורן הלמן
-
סמנכ"ל שירות שיווק ורגולציה, חברת החשמל

אלון ספיר
-
מתמחה בלשכתה של חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי

רתם אבין
-
יועצת מנכ"ל, משרד האנרגיה

ד"ר עודד הס
-
עמית ממשק, רשות לפיתוח כלכלה של מגזר המיעוטים

רוסלאן עותמאן
-
עו"ד, רפרנט תכנון ובניה, משרד המשפטים

מאהר מסעוד
-
מרכז תכנון במחוז צפון בחברה הערבית, מינהל התכנון

ד"ר יובל קרפלוס
-
מנהל תחום התיישבות הבדואים, לשכת התכנון מחוז דרום, מינהל התכנון

דרור לביא אפרת
-
עו"ד, יועץ משפטי ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה מחוז צפון

גלעד שור
-
מנהל תחום משאבים ושלטון מקומי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עינה חשאי
-
מנהל משאבים, רגולציה וקשרי ממשל, חברת החשמל

משה בן יאיר
-
ראש אגף הנדסה, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

ד"ר מחמיד סמיר
-
ראש עיריית אום אל פחם

ג'בר חמוד
-
ראש המועצה המקומית סאג'ור

ד"ר סוהיל דיאב
-
ראש עיריית טמרה

אחמד מלחם
-
תושב הערב המשולש

גיל אייזנשטיין
-
אחראית בני מיעוטים, רשות מקרקעי ישראל

עביר גובראן
-
עו"ד, האגודה לזכויות האזרח

הודא אבו עבייד
-
רכזת לובי, פורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחים

מוחמד סולימאן אגבאריה
-
עו"ד, יו"ר הוועדה המקומית עירון

לאה קריכלי

מיטל פורמוזה - חבר תרגומים




הקשר בין תכנון, השלמת תשתיות ותשתיות חשמל לבעיית הפסקות החשמל החוזרות ונשנות ביישובי החברה הערבית

חברות וחברים, בוקר טוב לכולם. (מתורגם מערבית) סבאח אל-ח'יר אבו אחמד ומופיד וג'ידא, כל החברים והחברות.

אנחנו דנים היום בנושא מאוד מאוד חשוב. מבחינת החברה הערבית הוא אפילו קריטי, ממש כך. תרתי משמע, נושא קריטי. הוא קשור בזכות יסוד בסיסית של אספקת חשמל ולקבל חשמל לבית. המצב בעניין הזה מאוד עגום. והוא עגום לא כהתנהלות טבע, הוא עגום כהתנהלות רשמית של מדינה לאזרחיה. למעלה ממחצית מהבתים בחברה הערבית אינם מחוברים בצורה מוסדרת, כלומר בצורה רשמית. מה שבחברת החשמל אוהבים לקרוא לזה בצורה לא חוקית, אז זה לא בצורה לא חוקית, הם מחוברים בצורה לא מוסדרת, לא רשמית. כלומר, אני יכולתי להזמין חשמל אליי הביתה, בגלל שיש לי ארבעה, חמישה, עשרה שכנים שאין להם אפשרות, אז אני נותן להם חשמל מהבית שלי. לא גונבים. משלמים את מה שהמונה צורך, אבל עדיין מחוברים בצורה לא מוסדרת. מחוברים דרכי.

אז הנושא הוא הקשר בין תכנון, השלמת תשתיות ותשתיות חשמל לבעיית הפסקות החשמל החוזרות ונשנות ביישובי החברה הערבית. למה דיברנו על הפסקות חשמל? כי בגלל הקור האחרון זה עבר כל גבול. אני לא זוכר שנה שהיו פניות לנציגי ציבור, כל נציגי הציבור: ראשי רשויות, חברי הכנסת, על הפסקות חשמל בשכונות גם בנגב, גם מרכז הארץ, גם בצפון, בצורה מאוד מאוד קשה. אלפי ילדים, נשים, זקנים, חולים, נאלצו לשהות לילות שלמים ללא חשמל. לעיתים חברת חשמל יצאה, תיקנה ואז עוד פעם קיבלה קריאה על אותה תקלה. כי צריכת יתר של חשמל מקו שאמור לספק חשמל ל-20 בתים והוא נותן ל-100 בתים, מן הסתם השנאים, הכבלים לא עומדים בעומס ואז חוזרים על אותה סוגיה. אז לא שזה פותר את חברת החשמל מעיבוי התשתיות ומהגברת התשתיות, אבל הפתרון הוא להסדיר חיבור חשמל לכל הבתים, זה הפתרון הנכון.

אני התחלתי את תרומתי, ניסיוני לפתור את הבעיה עם חוק החשמל שהגשתי. אמרו לי כי הבקשות הוגשו כמובן לחיבור לחשמל אמורות לקבל אישור בימים אלה אני מקווה. ואז מתחילים גם באמצעות החוק שהגשתי וגם באמצעות חוקים שאגיש בהמשך בעניין הזה, להבין שצריך לחבר את עשרות אלפי הבתים שהמדינה לא רוצה מהם כלום, צריך לומר. המדינה לא רוצה מהם כלום. נגד אף אחד מהם לא מתנהל שום הליך משפטי. פשוט מאוד לא נותנים להם חשמל, כי זה כלי טוב להעניש קולקטיב. ונהנו מהכלי הזה עד היום.

אז ד"ר אילה אליהו, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת עשתה עבורנו, עבור כולנו, עבודה והכינה מסמך ויש פה גם נתונים. אני לא יודע אם המסמך נמצא מול חברי הכנסת או שזה בטאבלט? אז תפתח את הטאבלט שלך, אוסאמה. אז אני נותן לך אילה להתחיל ראשונה. להציג את הממצאים שאספת לנו. בבקשה.

תודה רבה כבוד יושב הראש. שלום לכולם. אז כאמור, אני אילה אליהו, מרכז המחקר של הכנסת. והמסמך שלנו נמצא באתר שלנו, באתר הכנסת.

אז כפי שציין יושב הראש, יש מבנים רבים בחברה הערבית שלא יכולים להתחבר לחשמל מפני שהם לא יכולים לקבל היתרי בנייה כי אין להם תכניות בנייה מפורטות. בפועל, רבים מהם מתחברים לחשמל באופן בלתי חוקי והחיבורים האלה, כפי שציינת, גורמים לבעיות רבות. מפגעי בטיחות, מסוכנים, עומס על רשת החשמל והפסקות חשמל. פגיעה באיכות חיי התושבים וגם נזק כלכלי לחברת החשמל.

אז חברת החשמל מסרה לנו הערכות על מספר חיבורים בלתי חוקיים בשני אזורים בארץ.

"חיבורים לא מוסדרים", אני מעדיף להשתמש במושג הזה. זה לא חיבורים בלתי חוקיים, כי אין לו ברירה אלא להתחבר ממני בצורה לא מוסדרת.

לא, אבל הוא גם מתחבר חוקית. אם הוא מתחבר עם שכן שלו, שכן שלו מקבל.

לא, לא, המונח בלתי חוקי הוא מונח מטעה. אז אני לא בכדי השתמשתי בפתיח שלי התחברות לא מוסדרת או לא רשמית. אבל היא בוודאי איננה בלתי חוקית. כי אז מותיר אותו ללא חשמל. מחצית, מיליון ערבים צריכים להיות ללא חשמל. זה נשמע הגיוני? זה מעשה בלתי חוקי בעליל שמעליו מתנוסס דגל שחור. בבקשה.

בסדר גמור. אז חברת החשמל מעריכה כמה משקי בית מחוברים באופן לא מוסדר. נתנה לנו נתונים לגבי שתי קבוצות ישובים: הישובים הבדואים בנגב וכמה ישובים ערבים בצפון. וההערכה הזאת מבוססת על מספר החוזים החוקיים הקיימים שיש עם חברת החשמל לעומת מספר משקי הבית שמחושבים, לפי מספר התושבים בישובים האלה.

אז לגבי הישובים הבדואים בנגב, זה מתייחס לישובים המוכרים והמוסדרים ולא לתושבי ההתיישבות הבלתי מוסדרת, שבה אין תשתיות.

לפני זה, לעניין ההערכה. זה חשוב לנו מאוד, כי אתם מדברים פה בהערכות של חברת החשמל. השאלה לגבי מספר בתי האב בכל ישוב, אפשר לפנות - - -

מה שנתנה חברת החשמל, יש לנו נתונים מוועדות התכנון שמאוד קרובים לאותם מספרים.

לכן זאת השאלה שלי.

אבל הם מזעזעים גם. מה שחברת החשמל נתנה הם נתונים מזעזעים. קח דוגמה ערערה במשולש, 70% מהבתים שלה לא מחוברים לרשת החשמל. ו-30% צריכים לתת לכל היישוב.

גם ערערה בנגב וגם ערערה במשולש.

כן. אז הנתונים בוועדות התכנון הם זהים.

לא, אבל שאלתי, לכן טוב שאתה עונה לי אדוני יושב הראש. זאת אומרת, ההערכות האלה יש ממשק בינם לבין הערכות מינהל התכנון.

נכון.

אז אנחנו לא מדברים על הערכות.

זה מספרים כמעט וודאיים, כמעט, כן.

אתה אומר מספרים מוחלטים פה.

כמעט. יש לך פה מספרים. תסתכל, תראה כמה אחוזים של ישובים, בתים לא מחוברים באופן מוסדר לרשת החשמל. והבתים האלה, המדינה לא מנהלת נגדם שום תיק משפטי. אף אחד לא רוצה מהם כלום. רק לא רוצים לתת להם חשמל.

יש ישובים של 99%.

לא, כן, סעווה, כן, כן, נכון.

בוודאי, סעווה, ישובים מוכרים.

ביר הדאג', אלפי תושבים, אין להם רשת בתקשורת, אין להם רשת חשמל. וקטסטרופה מוחלטת מבחינת מתן שירותים.

ביר הדאג' אתה מדבר על 6,000 תושבים.

נכון, נכון. וכמה חיבורים יש? שבעה, שמונה?

12.

12. תשתיות בזק. בזק לא יודעת שיש יישוב כזה ולא הגיעה אליו עד היום. אז אם בזק שומעים אותי, אז הם מתבקשים לומר מתי ידעו ומתי ייגשו לשם, כדי לעשות עבודה. בבקשה אילה.

על זה נאמר אללה יוסטור.

בישובים הקטנים האלה שהם שייכים למועצות האזוריות נווה מדבר ואל קסום, שיעור החיבורים הלא מוסדרים הוא בין 94% ל-99%. ביישובים היותר גדולים הבדואים בנגב והיותר ותיקים, שיעור החיבורים הלא מוסדרים הוא בין 49% ל-78%.

צריך לדייק אילה, בישובים האלה לא כולם מושכים חשמל מאלה שהסדירו חיבור. ומרביתם נאלצים להישען על אנרגיה חלופית.

סולארית.

אנרגיה חלופית, סולארית. הם יותר מתקדמים ממדינת ישראל בעניין הזה.

גנרטורים.

לא, פחות גנרטורים היום. מתקינים את לוחות הזכוכית האלה. כי אי אפשר. 12 חיבורים לא יכולים לתת חשמל ל-6,000 אזרחים, נקודה. גם מבחינה מעשית אי אפשר לעשות את זה. אז כן?

נעבור לישובים ערבים בצפון. חברת החשמל מסרה מידע על 17 ישובים שבהם אומדן החיבורים הפוטנציאליים הוא מעל 1,000.

אבל חשוב כאן לפני שנעבור לגליל ולמשולש, למרכז, שכל הישובים האלה אין לנו עדיין עוד 150,000 תושבים שהם בכפרים הבלתי מוכרים. שפה אין שום נתונים, כי אין.

נכון, אין.

לא, בישובים הבלתי מוכרים הרי אין תשתיות לכלום. אין תכנון לכלום. אז סביר הוא שחשמל לא יהיה. כי אין לנו חשמל בערערה. ערערה במשולש. אז ברור שביישוב שהוא לא מוכר. אבל בזק לא יודעת שיש את ביר אל דאג', שהוא מוכר. וגם חברת החשמל לא יודעת כנראה.

לא. לכן אני אומר, המספר הסופי כאן, הנתון סך הכל 24,000 שמתייחס לנגב הוא לא 24,000. כי יש לנו עוד, אני לא יודע כמה, ב-35 ישובים בלתי מוכרים, אז יש עוד 10,000-15,000. זאת אומרת, רק בנגב לבד אנחנו מדברים על 40,000-50,000.

אז אתה אומר זה לא נתון מוחלט.

לא, זה נתון 24,000 בישובים ה-so called מוכרים.

אוסאמה, נתון רשמי הוא נתון שמתייחס למסמכים שהוגשו לוועדות התכנון. כי ברור שכל אלה שהם לא הגיעו לוועדות התכנון הם לא פה. מבחינת נתונים וסטטיסטיקה.

אני יודע. אבל פה מדברים על הערכה. ואז אומרים אחוז חיבורים פוטנציאלי, זאת אומרת אחוז הבתים שהם לא מחוברים מוסדרים.

אז אנחנו נשמע מהם. או שזה קשור למספר תושבים או לבתים, נראה.

לא, הם עשו 4.5 נפש לבית כאילו.

בישובים הבדואים בנגב שזה משק בית לכל 6 תושבים. וכמובן, אתה צודק, זה לא מתייחס לתושבים מההתיישבות הבלתי מוסדרת.

נכון, אז זה לא 24,000, זה כפול.

אז לגבי ישובים בצפון, חברת חשמל מסרה מידע על 17 ישובים ערבים או דרוזים בצפון, שבהם יש יותר מ-1,000 חיבורים לא חוקיים לחשמל. כלומר, גם המידע הזה הוא לא על כל הלא חוקיים.

לא מוסדרים.

לא מוסדרים, בסדר גמור.

1,000 ליישוב או סך הכל?

1,000 ביישוב. שבכל ישוב יש יותר מ-1,000 חיבורים לא מוסדרים.

לדייק, כן.

כלומר, יש עוד ישובים אחרים. יש עוד ישובים.

ברור, יש.

הוא שואל על חורפיש, אדוני.

זה מדגם של היישובים.

לא, בחורפיש אני לא שואל, כי אני מכיר. אני יודע כמה.

אז ביישובים האלה שיעור החיבורים הלא מוסדרים הוא בין 25% ל-68%. חברת החשמל מסרה גם נתונים על מספר פניות בעקבות תקלות. ולפי הנתונים האלה שמחשבים את שיעור התקלות ביחס למספר החיבורים המוסדרים, ברמה הארצית רואים שיש שיעור תקלות שנתי למספר חיבורים מוסדרים של 6.6% וביישובים הבדואים בנגב רואים ששיעור התקלות למספר החיבורים המוסדרים הוא כמעט פי שלושה, 18%.

אבל פה אני חסר לי. אני קראתי ואמרו שאנחנו לא נוכל לתת תשובות לגבי ישובים, כי חלק מהקווים נותנים לכמה ישובים. אבל בכל זאת, יש ישובים ערבים, גדולים, אל מסרה, טמרה, אום אל פחם. אנחנו רוצים ביישובים האלה מה אחוז התקלות.

נכון. אני גם לא הבנתי את התשובה. כי התקלה הייתה בתוך היישוב ולא מחוץ ליישוב. ולא תקלה על כל היישוב, אלא על שכונות ספציפיות. ועל כן היה אפשר לעשות את העבודה. אבל כנראה אז הפקידים הלכו הביתה, אז לא היה מי שיאסוף את המידע.

אדוני יושב הראש, הם בכוונה לא נתנו את זה.

טוב. ניתן לד"ר אילה להשלים ואז.

אני סיימתי.

סיימת? אז אני רוצה להודות לך. ד"ר אילה אליהו, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. אנחנו נרצה לשמוע את חברי הכנסת לפני שניתן זכות דיבור לנציגים של חברת החשמל. נמצא איתנו אורן הלמן, סמנכ"ל. ומשה כהן, סגן הסמנכ"ל?

ממלא מקום סמנכ"ל.

ממלא מקום הסמנכ"ל. מופיד, כנראה הגעת ראשון לאולם, לפי הרישום של לאה. אז מופיד מרעי, חבר הכנסת, בבקשה.

אישה יקרה, מלווה את הוועדה הרבה מאוד שנים. אז בוקר טוב ותודה באמת אדוני יושב הראש על הדיון. אנחנו חיינו במציאות העגומה הזאת וחידדה עכשיו במחקר עד כמה שהמציאות באמת עגומה ומאחוריה אני שמעתי נתונים פה פשוט זה הזוי. אני שאלתי את עצמי, אנחנו באמת במדינת ישראל בשנת 2022? כשאתם אומרים לי ישוב 60% לא מחובר לחיבור חשמל נורמלי? ואני מזכיר לך אדוני יושב הראש, כשדיברנו על חוק החשמל אני אמרתי משהו. ואני חוזר על זה. מי שלא רץ עם מטף כיבוי לכבות שריפה בתוך בית לחלץ ילדים שנמצאים בתוך הבית כתוצאה מקצר חשמלי, כתוצאה מחיבור פיראטי לא מבין מה המשמעות של חיבורי החשמל והסדרה של הנושא הזה. אני חוזר על זה, כי אני אומר את זה מתוך הרגש, כי אלה דברים שהיו. לכן הנושא הזה בוער.

אני לא אחזור על הנתונים, אני לא אחזור על מה שאמרתי בעבר. אני כן רוצה להיכנס דווקא להצעה לפתרון. יושבים פה חברת חשמל והם יכולים אחרי זה להתייחס. אז שוב, המציאות קיימת, המצב לא טוב. אין תכנון, אין לנו תשתיות, אין תכנון לתשתיות ואין בניית תשתיות. העובדות קיימות שיש חיבורי חשמל פיראטיים. מרבית חיבורי החשמל, אדוני יושב הראש, מרבית חיבורי החשמל נמצאים בתוך בתים שהם, אתה יודע מה? אפילו 90%, 80%, לא משנה כרגע הנתון האחוזי לא בדוק, הם מיועדים להסדרה על פי התכניות המפורטות שמוגשות, כדי שיהיה חיבור חשמל זמני. עד כאן, אז הבתים אמורים להיות מסודרים. אני לא מדבר כרגע על בית שאין סיכוי שיוסדר לו היתר בנייה. אני מדבר על בתים שהם עולים בקנה אחד עם התכנון המתארי העתידי. קרי, תכנית מפורטת לאחר הגשת תכנית מתאר כוללנית.

כדי למנוע את המצבים של הפסקות חשמל, וחווינו בחורף האחרון הרבה מאוד הפסקות חשמל. גם הפסקות חשמל זה חלקיות מה שנקרא, פאזה אחת. שכונה שלמה חיה עם פאזה שלמה בתוך הבית, שש שעות. אני חוויתי את זה. למה? כי יש קצר ברשת עצמה.

אני אגע אחרי זה במילה אחת לגבי יישובי רמת הגולן, שההסדר שם לא טוב. שם, אדוני יושב הראש, דוגמה מג'דל שמס, קנה ראש המועצה, יותר נכון שכר ראש המועצה, חמישה גנרטורים שכונתיים, כדי לספק חשמל שלא תהיה אף הפסקת חשמל בחורף. נכון שההסדר אצלם זה כמו הקיבוצים, המועצה מוכרת את החשמל, גובה את הכסף. אבל חייב להיות שם גם פתרון.

אני חוזר להצעה. מאחר ואני חשבתי על זה כשהייתי ראש רשות, איך אפשר לקדם את זה. הרי יש מגברי מתח שאפשר להצמיד אותם, אני לא מדבר כרגע על שנאי גדול. מגברי מתח, מגבירי זרימה. אפשר ללכת לכל היישובים האלה, כרגע, כפתרון מיידי. לתשתיות הקיימות, לשים הגברת מתח כדי שנמנע מקצרים בשכונה שאין עדיין שם תשתית. היא מיועדת להיות מנויה על פי תכנית מפורטת. עדיין לא העברנו את הקו המרכזי, את הקו הראשי. היום הכל תת קרקעי, יהיה תת קרקעי. לשים מגברי מתח זמניים. מגבירי המתח הזמניים חוסכים לנו באמת קצרים. הקצרים האלה בחיבורים הפיראטיים חוסכים לנו קצרים בתוך היישוב, קצרים בתוך היישוב חוסכים קצרים לחברת החשמל.

בשורה תחתונה זה win win win. כך צריך לעבוד, כך צריך להסדיר את זה. אני מציע, אדוני יושב הראש, בנוסף לעשייה המבורכת שעשית לגבי חיבורי חשמל, אני בתזרים. הגברת מתח, הכנה לחיבורי חשמל זמניים ואחרי זה כמובן בהפקדה של התכנית חיבור חשמל קבוע. זה התהליך עצמו. כך צריך להיות. אפשר להטיל על חברת חשמל, הם יודעים למה אני מתכוון. שיתחילו לעשות את זה. אני חושב כולם מרוויחים מזה. תודה רבה.

תודה רבה חבר הכנסת מופיד מרעי. חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי, בבקשה.

בוקר טוב לכולם ותודה ליושב הראש על הדיון החשוב הזה, הקריטי וההכרחי. בסופה האחרונה, כשקר וגשם וכולם ככה מנסים להתחמם בבתים שלהם, אני מקבלת עשרות טלפונים, כולל גם אני יודעת שבוודאות גם חברי כנסת אחרים מקבלים עשרות טלפונים ופניות משכונות שלמות.

גם יהודים.

נכון.

של ערים ערביות ושל ישובים ערבים, על זה שהם כבר יומיים, שלושה, ארבעה ימים ללא חשמל. ללא יכולת לא להתחבר לחשמל, לא להתחמם ולא לספק את השירותים המינימליים לילדים שלהם, לקשישים וכו'.

כמובן שהיינו בקשר עם חברת החשמל, אבל אני חוזרת על הנושא של חוק החשמל. כי אז בתקשורת בעברית והציבור היהודי לא הבין את המשמעות של חוק החשמל. והיו הרבה מאוד זלזול גם בנושא הזה של 'מה, מה הבעיה? זה אמור להיות משהו שהוא מובן מאליו'. אז עובדה, שעד עכשיו זה לא קרה ויש מה בכך.

היה מי שדאג להפוך אותו לסיפור לאומי.

בדיוק. וזה סיפור אזרחי פר אקסלנס. החיבור לחשמל זה אמור להיות משהו אזרחי פר אקסלנס. אני דורשת שיוסדר הנושא הזה של תשתיות, כולל גם בשכונות שלא רק ביישובים או במקומות שהם עדיין לא מוסדרים. אלא גם בשכונות של ערים שהן מוסדרות ומוכרות על ידי משרד הפנים. יש שכונות שלמות שאינן מחוברות לחשמל וצריך להסדיר את התשתית הזאת. אי אפשר עדיין להסתכל על הנתונים האלה. אני רוצה להדגיש שלושה נתונים: ג'דיידה מכר, 60% מג'דיידה מכר לא מחוברת לחשמל. פקיעין, 60% לא מחוברת לחשמל. ורהט 50% לא מחוברת לחשמל.

ואם אנחנו כבר מדברים על חברת החשמל אני רוצה להזכיר לך, להזכיר לך כבוד הסמנכ"ל, את הנושא של ייצוג הולם. אי אפשר שאנחנו כל פעם נעסוק בחברת החשמל ולא נדבר על ייצוג הולם של ערבים גם בדירקטורים וגם כעובדים בכירים בחברת החשמל. אני קיימתי דיון לפני שבוע בנושא הזה בוועדה המיוחדת לענייני ערבים והמספרים מזעזעים. נא קחו את הנושא הזה ברצינות יותר.

אז אני מזמין אותך להזדעזע עוד יותר בדיון הבא, על הייצוג של האוכלוסייה הערבית בוועדות התכנון. תבואי עם יד על הלב, כי אחרת תפלי.

כן, אני מכירה את הנתונים המזעזעים.

תודה רבה חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה.

סבאח אל-ח'יר אדוני יושב הראש, חבריי חברי הכנסת, נציגי חברת החשמל. תודה לך על הדיון באמת החשוב הזה. והמחקר המקיף שאני חושב שאפילו אנחנו שמתעסקים בנושא הזה ודיברנו שנים, כל הזמן אמרו שיש כ-50,000 בתים שלא מחוברים לחשמל. שזה הבתים שהם לא מוסדרים ולא קיבלו רישיון. אבל לפי הנתונים האלה - - -

זה הרבה יותר. למעלה מ-100,000.

זה פי שלוש. אם אני מדבר, אדוני יושב הראש, שאנחנו החברה הערבית, אנחנו כאילו מיליון וחצי. אני לא לוקח נגיד ירושלים המזרחית. אם אנחנו לוקחים מיליון וחצי ומחלקים בארבע נפשות כאילו פר בית אב, אני מגיע בערך ל- 350,000 בתי אב בחברה הערבית. פה אני רואה שרק ב-15 ישובים אני מגיע ל-31,000 בגליל ומשולש. ו-24,000 בנגב, רק ליישובים המוכרים. אז אם אני לוקח עוד 150,000 ביישובים הלא מוכרים, אז יש לי בנגב לבד 150,000 בתים שהם לא מחוברים לחשמל ובגליל ובמשולש אני מגיע, אם ב-15 ישובים ויש לנו עוד 70 ישובים, 80 ישובים אפילו, אז זה 100,000 לפחות. אני מגיע לפחות לפי הערכות האלה ש-150,000 בתים ערביים לא מחוברים לחשמל. זאת אומרת מחצית מהבתים, אדוני יושב הראש.

זאת תופעה שאי אפשר לקבל אותה. וזו תופעה שאנחנו אפילו, אני אומר, אצלנו בדיונים הפנימיים כל הזמן דיברנו על עשרות אלפים. אבל התופעה הזאת, מהנתונים האלה, ואני מבין שהנתונים האלה, ההערכות האלה, אמרת שהם קרובות לנתונים של ועדות התכנון. אז פה מדובר, עם כל הכבוד, על מדיניות מפלה. ולכן אדוני יושב הראש, אני חושב שצריך אולי לשנות את הכותרת: הקשר בין תכנון להפסקות חשמל צריך להיות איך מיד מדינת ישראל מחברת את כל הבתים האלה לחשמל. זו השאלה. ואני לא רוצה להיכנס עכשיו לכל הוויכוחים הפוליטיים והוויכוחים המפלגתיים. אבל אני אומר לא יעלה על הדעת שבמאה ה-22 אנחנו נגיע למצב שמחצית מהבתים ביישובים הערביים לא מחוברים לחשמל. זה בושה וחרפה.

עכשיו אני עובר לנקודה השנייה, לחברת החשמל. אני אומר, גם הנתונים האלה הם לא נתונים חדשים. זה לא רק בשנת 2022. הם היו גם ב-2021. אולי הייתה עלייה של שיעור מסוים של בתים, אבל למה אנחנו בשנה שעברה, אורן, ולמה בשנה שלפניה, 2020, 2019, לא היו כמות ההפסקות האלה שאנחנו היינו עדים להם השנה. השנה אני אומר לך, אין ישוב, אין ישוב ערבי - - -

חבר הכנסת מופיד, אחרי זה תדברו על המעמד של העדה הדרוזית. זה מפריע.

אתה צודק, אני מתנצל. חבר הכנסת עלי סלאלחה בא עם תעודה. איזה תעודה? הוא כל הזמן מחלק תעודות, כי הוא היה מנהל בית ספר. עכשיו חילקו לו תעודת מחלים מקורונה. מזל טוב.

סלאמתק.

ולכן אני אומר, אני מבקש נתונים מחברת החשמל. נתונים של שנה שעברה, חודש ינואר 2021 לעומת ינואר 2022.

אז ביקשנו, לא היה להם. בהמשך אולי אורן ייתן את זה. אבל ביקשנו, אילה דיברה על זה גם.

אין, אני אומר לך, יש הבדל תהומי. אני מעראבה - - -

אז אני אומר לך, לא היה אף פעם הפסקות, זה לא ניתוקים. ניתוקים אפשר להבין שהם מנתקים. זה הפסקות חשמל. השנה היה שיא של כל השנים בהפסקות חשמל.

לכן אני שואל למה? אני שואל למה, אחרי זה אתה תענה. כי אני אומר לך, היו שכונות שלמות, במשך ימים שלמים. עכשיו, אתה תגיד לי חיבורים של בתים לא חוקיים וזה וזה. אבל זה היה שנה שעברה. אם אני לוקח חייווה ד-חוסיין בעראבה אותו דבר. אם אני לוקח חייה אלג'ארביה, שבעראבה, שאתה מדבר על משעה 18:00 בערב עד 8:00 בבוקר כל יום, קבוע.

כולל בימים אלה?

לא, אני מדבר על החודש שעבר. אז גם השיא היה גם בזה.

זה היה בכל היישובים.

אז לכן אני אומר, דיברנו בחוץ, אמרת לי על דיר אל חלאט, שכונה בנצרת, ששיגעו אותך וגם רדיו נאס וכל התקשורת, הם שיגעו אותו. גם אנחנו שיגענו אותו כולנו. אבל זה ימים שלמים. לכן אני אומר, אנחנו רוצים תשובות. אל תתלו את זה. אם יש בעיה באספקת חשמל, אנחנו רוצים לדעת כדי למצוא חלופות. הנה, בנגב, התגברו ואמרתם על הנגב והם כבר יותר מתקדמים.

אז יכול להיות שצריך להעתיק את ההתנסות של יישובי רמת הגולן גם אלינו, להתחיל לרכוש כל רשות תרכוש חמישה גנרטורים ענקיים, לחלק את זה בכל המקומות בעיר וזהו, נסתדר עם גנרטורים. ומי צריך חברת חשמל ו-"ווג'ראס"?

נעשה כמו בנגב, אנרגיה סולרית.

כי אז גם יכול להיות שהרעש יכריח מישהו שיתחיל להסדיר את הסוגיה. לא, לא את חברת חשמל, את הפוליטיקאים כמובן.

רק לידיעה, יושב הראש, מי שאחראי על התשתית בתוך ישובים, ברגע שיש הסכם של היישוב עצמו, של הרשות המקומית, מול חברת חשמל, מי שאחראי על תקינות התשתית בתוך היישוב זה היישוב עצמו. לפעמים הוא לא מצליח לעמוד בזה, ואז יש בעיה.

מופיד, נחזור אליך בהמשך.

לכן אדוני יושב הראש, רק לסיכום.

יש לי הצעה רק אחת, יש לי הצעה.

תן לחבר הכנסת אוסאמה שהוא יסיים, הוא לא הפריע לך לפי מיטב זיכרוני.

אבל הוא מפריע לך כל הזמן.

גם אני לא הפרעתי לך.

אני ויושב הראש מסתדרים, זה בסדר מופיד. אני מבקש אדוני, קודם כל שבאמת, על העניין הזה של הניתוקים, אנחנו רוצים ניתוקים ביישובים הערביים. אל תתחמקו מזה. ואנחנו רוצים השוואות בין חודש ינואר 2021 לחודש ינואר 2022. תודה רבה.

תודה רבה חבר הכנסת אוסאמה סעדי. עכשיו זכות הדיבור של ענבר, אלא אם כן את תוותרי לאימאן שמבקשת בגלל שהיא צריכה להיות - - -

יאללה.

אני רוצה להודות לך חברת הכנסת ענבר בזק. אז אני נותן זכות דיבור לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, חברים, חברות, כבוד היו"ר. הכבוד הוא שלי להיות נוכחת.

אהלן וסהלן.

האמת, אני סומכת עליך כל הזמן שאתה כאן שומר על הדברים.

שומר סף.

שומר סף במיוחד. לצערי, יש הרבה דיונים חשובים, אקוטיים ממש כמו הדיון הזה, שמתרחשים עכשיו גם בכספים וגם בחינוך ועוד מעט בבריאות, ואני חייבת להיות גם שם כחברת ועדה. אבל היה לי חשוב באמת לבוא היום וגם לפנות קודם ליושב הראש לקיים את הדיון הזה.

אנחנו ראינו באמת מה שקרה השנה בקרה האחרונה, שהיה קור ממש קשה והיו ניתוקים והפסקות חשמל רצופות מעל ומעבר. אני גם חושבת שאף פעם לא היה כזה דבר. ימים רצופים. ימים רצופים, בקור, איך אומרים? קור כלבים? ככה אומרים? קור כלבים, ממש. ממש שאין אפשרות כאילו בלי שיהיה חימום בתוך הבית ולא לדבר על הטלפונים שקיבלנו גם על אנשים וילדים חולים שמחוברים למכשירי חמצן ולכל מיני מכשירים, שהיו בבהלה ובלגן מאוד גדול.

אנחנו יודעים שאנחנו לא יכולים בלחיצת כפתור לפתור את כל הבעיה הזאת. אבל מה שקרה בחודש שעבר זה מחייב לא רק את הדיון הזה, זה מחייב תכנית שלמה מה אנחנו הולכים לעשות בנדון. כי זה יחזור על עצמו גם בחורף הבא וגם בקיץ הבא. אי אפשר להתעלם מהסוגיה ואין ספק שזה קשור קשר ישיר לכל הנושא של תכנון ובנייה. לכל הנושא של איך רשויות המדינה מסתכלות על החברה הערבית ולוקחות אותן בחשבון או לא לוקחות אותן בחשבון. וגם אני לא רוצה לשחרר מאחריות את כל מי שנמצא בתפקיד, החל מראש רשות, מהנדס, חבר כנסת, כל אדם שנמצא בתפקיד שלו. גם אנשי מקצוע שנמצאים בחברת החשמל, במקומות אחרים, שצריכים לסייע. אני חוזרת בי, לא לסייע, לקחת אחריות על הסוגיה הזאת ולתת תכנית שלמה שנתחיל לעבוד עליה לקראת התקציב הבא ולמצוא את המשאבים ואת הפתרונות הרלוונטיים כדי באמת לצאת מהברוך הזה.

אי אפשר בעידן כזה, במדינה שמחשיבה את עצמה מהמפותחות בעולם, שבתים 10 ימים ו-12 ו-13 ימים נשארים בלי חשמל. חשמל זה היום אוכל, זה להתקלח, להתרחץ, להיות מחובר למכשיר הנשמה. עברו הזמנים שאנחנו יכולים להביא עצים ולהתחמם. וראינו גם כמה טראגיות, אנשים שנהרגו בגלל שאין להם אפשרות להתחמם בחשמל והשתמשו באלטרנטיבות אחרות. אפשר להגיד ככה, בסופו של יום - - -

אפשר הכל, אבל - - -

בסופו של יום, לא, לא, סליחה. אני לא מפריעה לך כשאתה תדבר.

אורן, תן לחברת הכנסת להגיד את כל מה שהיא רוצה.

בסופו של יום, אני רוצה - - -

אורן, למה? ההורים בבית צפאפא לא בגלל זה?

אבל אם מאשימים אותנו בזה - - -

לא, זה לא במקום.

לא, אני לא מאשימה. אני מאשימה את הממשלה.

אני דווקא מאשים את המדיניות הרשמית, לא את חברת חשמל.

אני דיברתי על רשויות הממשלה.

זה פשע פוליטי שהתרחש במדינת ישראל לדורותיהן של כל הממשלות.

ג'דיידה מכר, האיש ואשתו, בעל ואשתו בג'דיידה מכר, משפחה.

נכון. לא מזמן גם היה משהו בשאהור שם, לא רק בג'דיידה מכר.

זה לא מכוון, לא.

זה לא פעם ראשונה. וכנראה, אם המצב יישאר ככה, זה לא יהיה פעם אחרונה.

נכון.

והשאלה, אם אנחנו נמשיך לשבת כאן ולדבר את הדברים או שנגיד שהגיע הזמן להתחיל לחשוב על תכנית ולראות כל אחד ואחת מהמקום שלו מה חלקו בתכנית הזאת. ואיך להוציא אותה אחר כך מהמקום של התכנון לפעולה. ואני באמת מתנצלת שאני חייבת לצאת. אני סומכת על החברים כאן באמת וגם על חברת החשמל, למרות כל האתגרים, שתביאו ותציעו לפחות את הפתרונות המקצועיים ואחר כך אנחנו נראה איך אנחנו יכולים להשתמש בכוח שלנו כחברי כנסת ולדחוף, שפתרונות אלו יהיו מחוץ לנייר, בשטח. תודה רבה כבודו.

תודה רבה חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. אני רוצה כהערה לומר, אני לפחות, וגם אימאן באמת יזמה ופנתה אליי, ביקשה גם את הדיון. אנחנו לא באים לחפש אשמים. במיוחד לא את חברת החשמל. לי יש דעה מוצקה שיש פה פשע שממשלות ישראל לדורותיהן עשו אותו כלפי החברה הערבית בכל הקשור לחיבורי חשמל. הם השתמשו בדבר זה ככלי ענישה קולקטיבי, וקיוו שבאמצעותו הם יכופפו את האנשים עד כדי זה לבוא לזחול אליהם. אז הפשע הזה צריך להסתיים. זה נושא שבגינו מעמידים אנשים לבתי דין בין לאומיים. וצריכים להתייחס לסוגיה הזאת אחרת. ואני מדבר על עשרות אלפי בתים שהמדינה לא מנהלת נגדם כלום. כלום. לא שהם טוענים נגדם לא בבתי משפט, בשום מקום. רק לא רוצים לחבר אותם לחשמל.

אז מכאן גם, אני מבקש לא לענות בסגנון של להתגונן. אני רוצה תשובות מקצועיות באמת. מה אנחנו הולכים לעשות, גם כחברת חשמל, כדי להקטין הישנות הדברים בשנה הבאה, אולי בגל הקור הקרוב, אני לא יודע. על כן, זה לא אישי. זה לא מופנה לא נגד סמנכ"ל ולא מנכ"ל ולא חברת חשמל. יש תחושות מאוד קשות ובצדק, של מי שסובלים מהנושא הזה. חברת הכנסת ענבר בזק, אני רוצה להודות א' שנתת לאימאן לדבר. וגם לחכות לי בסבלנות שאסיים את הדברים שלי. בבקשה.

הכל בסדר. אתה אמרת דברים חשובים וקודם כל, באמת תודה גם על הדיון המאוד חשוב הזה וגם על הדברים שאמרת. כולם פה, כל מי שדיבר לפניי באמת אמר מספרים ודיבר על המצוקה.

אני רוצה לתת סיפור אחד ברשותכם. שיחת טלפון שקיבלתי ביום שישי שעבר מאום אל פחם, מאבא של אחמד מוסטפא עבד אל ראוף מוחמיד. בחור צעיר, חולה, נכה שמחובר למכונת הנשמה. וההורים מספרים שכל כמה שעות יש הפסקת חשמל של כמה דקות והם בחרדה אמיתית שהילד זקוק למכונת הנשמה. כמו שאמרה פה גם חברת הכנסת ח'טיב יאסין, יש הרבה סיפורים כאלה. זה פשוט כששומעים את השם וכשמדברים עם המשפחה ושומעים מקרה בודד, זה פתאום הופך את זה למוחשי.

ואנחנו מדברים, אמר חבר הכנסת סעדי, 150,000 בתים שלא מחוברים לחשמל, אז כששומעים סיפור אחד בודד ומבינים שיש כנראה עשרות אלפים כאלה של אנשים שהחיים שלהם תלויים בחשמל והם חיים בחרדה יום יומית. זה לא רק לשבת לילה שלם ולקפוא מקור. זה תינוקות שיכולים למות. זה אנשים, קשישים או חולים שמחוברים לחשמל אז זה ברור, אין לי ספק שכל מי שיושב פה בחדר מבין את דחיפות הטיפול בעניין הזה.

אני רוצה לציין לטובה את חברת חשמל. ברגע שקיבלתי את הטלפון הזה, אני פניתי ישירות לשרת האנרגיה, לשרה קארין אלהרר, תוך פחות משעה כבר קיבלתי תשובה שחברת חשמל יצרה קשר עם המשפחה. פנו אליהם, טיפלו. אתמול, אגב, עשיתי follow up, התקשרתי לבדוק. המשפחה אמרה שמאז שחברת חשמל טיפלה אין הפסקות חשמל. אבל ברור שאם אנחנו עכשיו לוקחים את המקרה הבודד הזה, אי אפשר לפעול בצורה כזאת פרטנית. וחייב להיות פתרון. ואנחנו צריכים לדאוג לפתרון בטווח המיידי ופתרון בטווח הארוך. אז אני מחזקת את מה שאמר חבר הכנסת מופיד מרעי, על הפתרון מיידי של לספק גנרטורים, מגברי מתח, כל מה שאפשר כרגע. לעשות מיפוי ברשויות איפה נמצאים אותם בתים שיש אנשים חולים, אנשים שזקוקים לחמצן, תינוקות. איפה יש את המקומות האלה שאנחנו חייבים כרגע עכשיו למצוא פתרון כדי שאנשים לא ימותו. ככה זה פשוט.

לראות איך המדינה גם עוזרת לרשויות. לא לכל הרשויות יש את היכולת לתקצב את זה. בטווח הארוך אני הייתי מצפה מהדיון בוועדה זה שנקבע גם לוחות זמנים ויעדים. יעדים לחברת חשמל ויעדים לוועדות המחוזיות ולמוסדות התכנון גם שייתנו עדיפות. להגיד תוך כמה זמן. הרבה מספרים פה נאמרו. תוך כמה זמן אנחנו מגיעים למצב שאם היום דיברנו על ישובים ש-60% לא מחוברים לחשמל, עד מתי אנחנו מדברים על ירידה ל-30% ועד מתי 0%. ממש לבוא עם יעדים. גם לוועדות, גם לחברת חשמל - כדי שיהיה משהו קונקרטי שאנחנו נוכל לבוא ולמדוד. אני סומכת עליך, יושב ראש הוועדה, שתקבע דיון המשך בתקופה הקרובה ואנחנו נמדוד את זה. כי זה בסדר לשבת פה ולדבר. אבל אנחנו צריכים לוודא שהדברים באמת קורים, כי בסוף מדובר בחיי אדם. אז תודה רבה על זכות הדיבור.

אני רוצה להודות לך מאוד, חברת הכנסת ענבר בזק. תודה רבה באמת. חבר הכנסת בני בגין, בבקשה.

תודה לך אדוני יושב הראש. היות שהדברים נרשמים, אז אני מבקש אדוני להסתייג מדבריך הכלליים על ממשלות ישראל לדורותיהם והביטויים הקשים שהשתמשת בהם.

כן, הפרוטוקול רושם, תסתייג, בבקשה.

הביטויים הקשים והלא מוצדקים שהשתמשת בהם. לחלק מממשלות ישראל בעבר התנגדתי, הייתי באופוזיציה. אם כאן בכנסת או מחוץ לכנסת. אבל אני מציע שנטפל בבעיה הזאת כפי שהיא ולא נפליג למחוזות שאין להם הצדקה מעשית, כאילו העדר החיבורים לחשמל נוגעים - - -

תלוי איפה אתה נמצא בתוך הבעיה, חבר הכנסת בני בגין ואתה באמת לא נמצא, אז אני מבין אותך.

אני לא הבנתי אותך.

תלוי איפה אתה ממוקם מבחינת הבעיה עצמה. אתה לא ממוקם בתוך הבעיה, על כן אתה מרגיש איך שאתה מרגיש. בכל מקרה, הערותיך נרשמו בפרוטוקול והכל בסדר.

תודה. אני חושב שגם כדאי שאנחנו נפעל לאו דווקא על פי רגשות, כי הם עלולים לסחוב אותנו למקומות שאני חושב שהם לא מוצדקים, לא נכונים והם מערפלים את הדיון. אני לפני שאני אומר דברים, הייתי באמת מבקש את הנתונים ואת ההסברים מה קרה בחורף 2022 או 2021, כאשר התופעה התחילה, לעומת שנים קודמות. כי אני לא זוכר שהעלו בוועדה או בציבור עוצמה כזאת של הפסקות חשמל. אז אני מבקש לדחות את דבריי העיקריים, אם יהיו לי, לאחר ההסברים של חברת החשמל.

יש לך נתונים בטאבלט מולך על אחוזים.

לא, צריך להבין מאין צומחות הרגליים האלה. הנתונים הם נתונים. עכשיו צריך גם הסבר. אני אזכיר בכל זאת במשפט וחצי. היה כאן אורן הלמן בדיונים לגבי חוק החשמל, זה לא מזמן. והביע את דעתה של חברת החשמל. תאפשרו לנו, אז אנחנו נחבר כל בית.

נכון.

כי העדר החיבורים מטריד גם אותם.

ברור.

וגורם גם להם לקשיים, מלבד הגישה כמובן.

על כן טענתי שהנושא פוליטי, לא קשור לחברת החשמל.

לא, בסדר, נו.

ולא אהבת את זה.

טוב, בבעיה הפוליטית עסקנו לפני כחודשיים שלושה. אישרנו חוק. הוא ברור או חשבתי שהוא ברור ויישובים שאין בהם תכנית אפילו כוללנית, אז יש קושי מסוים, נכון, לחבר בתים לחשמל. זה החוק שקיבלנו. אבל הייתי באמת רוצה להימנע מהערה לפני שאני מנסה יחד עם החברים מחברת החשמל להבין את התופעה. את הסיבות. תודה אדוני יושב הראש.

תודה רבה חבר הכנסת בני בגין. חבר הכנסת עלי סלאלחה.

שלום חברים, שלום לכולם, שלום אורן, יושב הראש. החשמל הוא ברכה. זה שאנחנו לא מחברים את כל אנשים היא הופכת להיות סכנה. למה לא מחברים את כל הבתים? החלטות פוליטיות בשביל למנוע מאנשים לבנות "כביכול" בנייה לא חוקית. לו הייתה מדינת ישראל מרשה לערבים ואחרים להרחיב את תכניות המתאר, כהוגן ולפי גודל האוכלוסייה, אז כולם היו רוצים לבנות לפי החוק. אף אחד לא רוצה להיות עבריין. אבל לצערנו הרב, אני קורא פה יותר מ-1,000 חיבורים שהם פיראטיים, שעלולים לסכן את המשפחות, הילדים ואת כולם. ולכן חברים, אני חושב שיש מקום במדינת ישראל שמגדירה את עצמה מדינה דמוקרטית, הומנית וכל הדברים היפים האלה, לחזור בה. לאפשר חיבור חשמל לכולם. לכולם. שיקבלו את זה בהיותו מצרך בסיסי. ולצאת מכל הסיפור, להרחיב את תכניות המתאר, להתייחס לאוכלוסייה המוחלשת ביחס הולם.

ואם אני רוצה לקחת את בית ג'אן לדוגמה, יותר מ-60 שנה תכנית המתאר שלה לא הורחבה. והחייל המשוחרר שרק סיים את השירות שלו ורוצה לבנות בית ולא מצא לו שיכון והמדינה לא עזרה לו, אז הוא הלך לחלקת האדמה של אבא שלו, רשומה בטאבו, שהיא רחוקה אולי מטר או שניים מתכנית המתאר, ובנה. מה, הוא פשע? הוא פשע? הוא לא עשה כלום. הוא רוצה לחיות כמו כל אחד ואחת במדינת ישראל. ולכן זה לא פייר, זה לא טוב. אני אישית יחד עם כל ה-כואב להם, דורשים לאפשר לחברת החשמל לחבר את כל האנשים האלה לחיבור תקני שלא יסכן אף אחד. לא ילד ולא אישה ולא זקן ולא בן אדם שבסך הכל, בסך הכל רוצה ליהנות מהחיים. והחיים, חברים, קצרים. כולנו ביום אחד נעזוב את העולם הזה ונלך לעולמנו. תודה רבה.

תודה רבה חבר הכנסת עלי סלאלחה. לפני שאני נותן לך, אורן, רוצה לעבור לזום, לדבר עם ד"ר סמיר מחמיד, ראש עיריית אום אל פחם. סמיר, שומע אותנו?

שומע, סלאם עליכום.

סלאם. בבקשה.

קודם כל, אנחנו עברנו בתקופה האחרונה מצב שאני חושב במאה ה-21 אם אני אספר לכם שאום אל פחם עברה אף אחד לא יאמין. עם כל הכבוד, לא היה חשמל בשכונות שלמות בעיר. גם בביתי, אבל מה ביתי לעומת בתים אחרים של אנשים קשיי יום. אזורים שלמים בעיר. אום אל פחם היא עיר ואם במדינת ישראל, דרך אגב, 60,000 תושבים. לא היה חשמל חבר'ה. בסוף, כשאני מדבר עם אחראי לוגיסטיקה אז הוא אומר לי אתה מאשים אותי בקונספירציה? אמרתי לו תשמע, הבן אדם הפשוט, התושב הפשוט, מבחינתו כנראה יש הכוונת עומסים וקל לכם להוריד את השלטר מעל אזורים באום אל פחם. ככה אני צריך לחשוב, לתומי או לא לתומי.

עכשיו, הבעיות של עומס חשמל ידועות לא מהיום, לא מאתמול, לא משלשום. אבל השנה זה כבר עבר כל גבול. זה אזור שכל אום אל פחם היו הפסקות, באזור עין אל ווסטא איפה שאני גר. באזור ברעלה, באזור סלאח א-דין. היה ניתוקים. בסקאנבר, עין נאבי, עין קטיני. כלומר, אזורים נרחבים בעיר. ובסוף חברת חשמל מוציאה הודעה אל העיתונות, שכלומר היא מכוונת בואו תלחצו בדרך זו או אחרת על הממשלה כדי להתיר חיבורי חשמל.

כך אני מבין את זה. יכול להיות שאני בור הארץ, אבל כך אני מבין את אותה הודעה לעיתונות של חברת החשמל. מכאן צריכים לתת פתרון ויפה שעה אחת קודם, בכל נושא של חיבורי בתים. אני עכשיו, אני כאן, אבל יש עוד דיון עם ועדת תכנון ובנייה, עם הוועדה המחוזית והם שם רוצים, הם נותנים את הטון לגבי חיבורי חשמל. ואז אומרים חלק מהבתים שנושקים למי עמי לא יחוברו לחשמל. אז חבר'ה, עם כל הכבוד, אם אנחנו משטר צבאי, תגידו לנו 'אנחנו משטר צבאי' ואז נחזור - - (הפרעות בשידור הזום). אני מניח שאם אנחנו נמצאים במדינה דמוקרטית אנחנו נמצאים במדינה שהיא צריכה לתת מענה לכל אזרחיה. זה לא מה שקורה היום. אין מענה לכל אזרחי המדינה בכל מה שקשור, הממשלה והמדינה לא נותנת חיבורי חשמל מצד אחד ומצד שני חברת החשמל מתעללת בתושב הפשוט. הבן אדם שמשלם לחברת החשמל ובסיכומו של יום הוא לא מקבל את השירות שצריך לקבל.

תודה רבה ד"ר סמיר מחמיד, ראש עיריית אום אל פחם. הודא אבו עבייד איתנו? פורום דו קיום בנגב. הודא?

מרחבא.

יעטיכ אלעאפייה (תרגום מערבית: אללה ייתן לך בריאות).

סלאמת. שמי הודא אבו עבייד, אני מהפורום לדו קיום בנגב. אני רציתי לבקש לדבר מאחר ואני בעצמי חווה את ניתוקי החשמל האלה.

איפה את גרה, הודא?

אני גרה בלקיה. ישוב בנגב, מוסדר. אמור להיות חשמל. הכל אמור להיות, כביכול.

יש לנו נתונים על לקיה פה ברשימה? בוא נראה את לקיה. סליחה שאני קוטע אותך. נתונים מזעזעים על לקיה. לפי הנתונים 75% כאילו החיבורים שלהם לא מוסדרים. כן, תמשיכי הודא.

נכון. אז מה שרציתי להגיד שאנחנו כל השנים בעבר תמיד סבלנו במיוחד בתקופת החורף, דצמבר וינואר. תמיד יש ניתוקי חשמל. זה לא חדש. אבל השנה זה היה בלתי נסבל. ארבעה ימים ברצף. ואי אפשר לנתק את זה מהמצב בנגב של האירועים שקרו לאחרונה. זאת אומרת, אי אפשר לעשות את הניתוק הזה, כי אנחנו ראינו את זה מיד יום אחרי ההפגנה שהייתה בסעווה ב-13 בינואר. ב-14 כבר היה ניתוק וה-15, 16 וה-17 אצלי בבית לא היה חשמל.

מה הקשר?

שחברת החשמל לא באה לתקן.

הודא, חלק מחברי הכנסת שואלים מה הקשר?

התייחסתם לזה ומה הקשר.

שנייה, אני אתן לך כמובן. רק אורן מבין ואני הייתי בקשר עם אורן ועם השרה ועם כולם. אז היו מי שטענו ואמרו כמוקדנים של חברת החשמל שאין להם אישור מהמשטרה להיכנס ליישוב כדי לתקן את התקלה. ועל כן יש קשר למה שאומרת. עזבי עכשיו כמה זה היה מדויק, כמה זה לא היה מדויק. כמה המוקדנית דיברה בשמה, כמה דיברה בשם מישהו. זה היה, זה התגלגל, הודעות התגלגלו.

זה הגיוני מה שאתה אומר, כי אני מכירה מקרה כזה גם במשגב, באירועים של מאי, שהיה איזה עמוד חשמל תקול, שלא התקרבו אליי כי פחדו. זאת אומרת, זה לא כאיזה שהיא נקמה או רצון - - -

כן, לא, פה נטען שאין להם אישור להיכנס. ואז המשטרה טענה שהיא בכלל, בכלל אין כזה דבר. אבל לא משנה.

אני אסביר בהמשך, אני אסביר את זה.

הרמז היה שמדובר בענישה.

בנקמה.

אז אני מציע, עוד פעם,

גם, אני לא מרגישה בנוח.

להיזהר בזה.

חבר הכנסת בני בגין, אתה הצעת הרבה דברים. אנשים יגידו מה הם חושבים. תמשיכי הודא.

אני מביע את דעתי כחבר הכנסת.

אני מסכימה עם בגין.

קשה מאוד לנתק את זה מהמציאות שבה אנחנו חיים.

רגע, אני רוצה באמת לבקש, אנחנו כולנו פה בכוונות באמת טובות. בכוונות של לשפר את המציאות. ואני מבינה, כמו שחבר הכנסת בגין קפץ, גם אני קפצתי. לנסות לרמוז שדברים נעשים במזיד או בכוונה או במטרה להעניש זה פשוט לא נראה לי ראוי. יש קשיים, יש תקלות בחשמל, אנחנו כולנו יודעים את זה. בואו נצא מלכתחילה מנקודת הנחה בדיון הזה שאף אחד לא עושה דברים במזיד, אלא אם יש מצב ביטחוני שמקשה על הגעה של מתקנים, אפשר להבין את זה. אבל זה לא כענישה, זה לא בקטע שבאים לפגוע במישהו בצורה מכוונת.

בבקשה, הודא.

אני אוסיף ואני אגיד שבתקופה שהייתה הסערה, בימים שהייתה סערה, אצלנו לא היה חשמל. עוד פעם, אני גרה בלקיה, ישוב מוסדר, חוקי. נוסעים בכביש 60 מבאר שבע עד למעבר מיתר. מסתכלים ימינה ושמאלה, היישובים היהודים מוארים, היישובים הערבים לא מוארים.

אבל זה קשור לתשתיות.

אבל ניתן לה להשלים, חברת הכנסת ענבר. אני מכיר את התסכול. אני מכיר את ההרגשות, אז בואו לא נתנגש גם עם מה שאנשים - - -

יש נטייה אצל חברת החשמל להסיט את העומסים לכיוונים אחרים, לאוכלוסיות שפשוט אוכלוסיות מוחלשות שפשוט שותקות ולא מרימות את הקול. וחברת חשמל יודעת טוב מאוד איך היא עושה את זה. סליחה שאני אומרת את זה בכזאת בוטות, אבל זה כבר משהו שאי אפשר לשתוק. אי אפשר להעלים עין ולהגיד זה לא מכוון או זה לא קורה. זה קורה, אנחנו חווים את זה ואנחנו רואים את זה. יש לנו עיניים, אנחנו חיים. בקור של הנגב בלילות.

זה לא נכון.

זה פשוט לא נכון.

אתם יכולים להגיד מה שבא לכם.

אני פשוט מנומס.

אורן, אתה גם תמשיך להיות מנומס. אנשים יגידו מה הם חושבים, בסדר?

אתם יכולים להגיד מה שבא לכם להצדיק את ההתנהלות.

לא, אז שיהיה ברור שזה תחושות ומחשבות ולא מציאות.

חברת הכנסת ענבר, היא אומרת מה היא חושבת.

אבל זו לא המציאות.

זו המציאות שאנחנו חיים. אתם לא חיים את המציאות הזאת, זה אומר שאתם במציאות אחרת.

בסדר, אף אחד לא יודע מהי המציאות. יש מציאות עגומה, זה אנחנו יודעים. תמשיכי.

זו המציאות שבה אנחנו חיים. ואם גברתי לא חיה את המציאות הזאת, זה אומר שאת חיה פשוט במקום אחר שהוא לא המציאות שלנו.

היא דווקא קרובה למציאות הזאת.

בנוסף לזה, אנחנו בפורום לדו קיום יחד עם האגודה לזכויות האזרח פנינו לחברת החשמל. עוד לא קיבלנו תשובה. אני מאוד רוצה לקבל את התשובה.

פניתם לגבי הטענה הספציפית שהעלית? או בכלל על ההפסקות? על מה פניתם?

בכלל על ההפסקות. אנחנו פנינו בכלל על ההפסקות. אנחנו עושים תיעודים של כמה הפסקות נעשות ביישובים בנגב. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי זה. תודה. אני שוב רוצה להודות לכבוד היושב ראש על הדיון המאוד חשוב הזה שפוגע לנו ביום יום בחיים היום יומיים שלנו. פשוט למצוא את עצמך מנותק מכל העולם. אתה לא יודע לא לעבוד, מים חמים אין בבית. זה כאילו מציאות שאי אפשר לחיות בה בשנת 2022. תודה.

הודא אבו עבייד, אני מאוד מודה לך. אני מכיר גם את הרגשות. אני מכיר את התסכולים של האנשים, שמעתי את זה. תוך כדי היו לנו דיונים גם עם השרה קארין אלהרר, גם עם חברת החשמל, עם המנכ"ל, עם הסמנכ"ל. עם ממלא מקום הסמנכ"ל ועם עוד גורמים. יש פה סוגיה שמעוררת רגשות מעורבים. אנחנו, איך אמרתי? אני באופן אישי לא מחפש אשמים. יש לי את האשם. אני גיליתי אותו מזמן. יחד עם זאת, אנחנו צריכים להיערך אחרת למצבים האלה, כי משהו שזלג מגדר הסביר קרה השנה. על כן אנחנו לא בעמדה של להתגונן. אם נתגונן זה אומר אנחנו לא מתכננים מהלכים שימנעו זאת בהמשך, בעתיד.

אני ארצה לתת, לפני שאני עובר לשאר האנשים שמבקשים דיבור בזום, אורן הלמן, סמנכ"ל בחברת החשמל. אורן, בבקשה. תנסה להיות, אל תענה ברגישות גם אתה, כמוני, כפי שהאשים אותי חבר הכנסת בני בגין. שלא נכתוב הערה לפרוטוקול נגדך. בבקשה.

קודם כל, נמצא איתי פה גם משה כהן, שהוא ממלא מקום סמנכ"ל שירותי רשת והוא ירחיב בנושאים מסוימים. אבל אני רוצה להתייחס קודם כל לשלושה דברים: אם הייתי יכול לסכם את הדיון, הייתי אומר מה שעלי אמר. מאז שנכנסתי לתפקיד, לפני בערך 10 שנים, המשימה הראשונה שקיבלתי הייתה לתקן את חוק התכנון והבנייה, כך שתהיה הפרדה מוחלטת בין טופס 4 והיתר בנייה לבין חיבור לחשמל. זה דבר שאנחנו עובדים עליו, כולל גם שיחות עם המון המון חברי כנסת לאורך השנים. וגם ניסוח אפילו של הצעות חוק שניסינו לשדל על מנת שיעבירו אותם. ולא הצלחנו, לצערי הרב. זה הדבר הראשון.

הדבר השני שאני חייב התייחסות לג'ידא רינאוי זועבי, שדיברה על נתונים מזעזעים היא אמרה, של העסקת עובדים מהציבור הערבי בחברת חשמל. 443 עובדים בחברת החשמל שהם 4.5% and counting מה שנקרא. זה ממש לא מזעזע. אנחנו חושבים ורוצים שיהיו יותר. אנחנו עובדים עם מרים קאבהה שהיא נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה כדי להגדיל את הכמות הזאת. אנחנו גם פונים לציבור הערבי ומבקשים ויש לנו גם מנהלים בכירים, ביניהם גם מנהל אגף, סגן מנהל אגף, מנהל מוקדים, שהם מהציבור הערבי. לא רוצה להיכנס לזה, כי לא בגלל זה הם נבחרו. אבל מזעזע זה לא.

4.5, הם מהווים 20% מהאכלוסייה, זה נתון די נמוך.

אין בעיה.

וטוב שאתם פועלים להעלות את זה.

בוודאי שאנחנו פועלים להעלות את זה.

זה באמת נמוך יחסית.

מאה אחוז, אבל זה לא מזעזע. ואם תשווי אותנו לחברות ממשלתיות אחרות, אז אני מניח שממש לא תזדעזעי. בסדר? לצערי רב.

לא שזה מנחם, אורן.

מאה אחוז.

לא שזה מנחם להשוות אותו. האחוז הוא נמוך ובצדק אמרה חברת הכנסת ג'ידא.

אבל יש ממשלת שינוי ואנחנו עושים דברים לשנות ויש היום לראשונה מפלגה ערבית בקואליציה.

לצערנו זה מתקדם מאוד רע, בכל המוסדות. כן, בכל התחומים.

אנחנו במגמת שיפור, זה העיקר.

אבקש, יושב הראש, לעדכן שחברת הכנסת ג'ידא זועבי הגישה הצעת חוק בעניין ייצוג הולם בחברות הממשלתיות בכללן.

ואנחנו גם תומכים בהצעת החוק הזה.

והיו חוקים.

יש כבר חוק כזה, לא? יש כבר חוק כזה של ייצוג הולם? לא? שלא אוכפים אותו.

אדוני יושב הראש, אני אשמח להתייחס.

רק לטובת הפרוטוקול, נדע מי מדבר.

אלון ספיר, מתמחה בלשכה של ג'ידא רינאוי זועבי. קודם כל, חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי באמת ניהלה כבר שני דיונים בוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית בנושא. ובאמת הוצגו חלק מהנתונים. החוק, אגב, שהיא קידמה בטרומית ואגב ביום רביעי שעבר, גם חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין העבירה בטרומית. ובינתיים הממשלה פרסמה תזכיר חוק. תזכיר שמבוסס על הצעת החוק הזאת. שאמור בקרוב לעלות גם לקריאה ראשונה. ובאמת אנחנו מקווים. אני כן רוצה אבל לומר שהנתונים שאורן הלמן אמר - - -

אבל אורן עוד לא השלים, הוא רק התחיל. אז תודה אלון.

לא, אבל אני אעביר את מה שאורן הלמן אמר לחברת הכנסת. תודה וסליחה על ההתערבות.

תודה. הוא גם מוקלט, אז כולנו מוקלטים. בבקשה אורן.

מאה אחוז. אז זה היה חשוב לי פשוט להבהיר. גם בתחום השירות שלנו עשינו מהפכה שלמה אל מול הציבור הערבי ואנחנו החברה היחידה בישראל שמספקת שירות מלא בשעות הצרכנות גם בערבית. ועוד מעט יהיו לנו גם חשבוניות בערבית. אנחנו מאוד מאוד מאמינים בעניין הזה. הלקוחות שלנו שהם מהציבור הערבי זהים ושווים בעינינו לאלה שהם מהציבור היהודי, אין שום הבדל ביניהם.

עכשיו לגבי מה ששאלת, חבר הכנסת בגין, לגבי מה קרה בינואר. מה שקרה בינואר, במילה אחת קוראים לזה "אלפיס". בכמה מילים קוראים לזה קור קיצוני שנמשך שלושה שבועות. שהיה חלק אומרים 32 שנים לא היה קור כזה. אבל אנחנו ראינו את זה איפה? בשבירת שיאי ביקוש לחשמל. מכיוון שחברת החשמל עברה רפורמה, אז כל עולם ניהול המערכת עבר לחברה ממשלתית נפרדת. אבל אני יכול להגיד ששיאי הביקוש, הצריכה של החשמל בישראל, במהלך גל הקור הזה נשברו פעמיים אחד אחרי השני. הפעם האחרונה הייתה בחורף של 2020. הם הגיעו כבר כמעט ל-15,000 מגה וואט. אבל זה היה, כי אף אחד לא מבין מה זה המגה וואטים האלה, אז מדובר על בערך 11% יותר מאשר השיא הקודם.

השיא הקודם היה 11,000?

היה 13,300 ומשהו. וכאן היה 11% יותר. זאת אומרת זה נשבר פעמיים. כלומר, אנחנו באמת מתמודדים פה, התמודדנו בגל קור הזה עם קור למשך זמן ארוך. כך שכל מיני עיוותים או בעיות שיש צפות בקיצוניות גדולה יותר. עכשיו, זה הדבר השני.

עכשיו, הדבר השלישי, אני רוצה להגיד: אני חושב שמה שקרה בשלושה שבועות האחרונים זה בעצם דברי ההסבר לחוק החשמל. זה צריכים להיות, התמונות האלה של השנאים המתפוצצים, של אנשים שיושבים בקור תקופה ארוכה, זה דברי ההסבר לחוק החשמל. אנחנו ישבנו פה ובשקט אמרנו את מה שאנחנו חושבים מזמן. החוק הזה הוא חוק שחייב להיות מיושם במלואו. תנו לחברת החשמל לחבר כל בית בישראל לחשמל. זה הדבר הבסיסי ביותר שצריך. חשמל הוא מוצר חיוני, אי אפשר בלעדיו. למנוע מאנשים שאין להם היתר בנייה להתחבר לחשמל, זו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה.

זה לא - - -

תן לו להשלים, חבר הכנסת בני בגין.

אין בזה תיאור שלם של חוק החשמל ומשמעותו לחיבורים. זה מה שאני אומר.

אוקיי. עכשיו אני רוצה אבל לומר שבסופו של דבר, כמו שאמרתי, אנחנו עובדים על זה כבר הרבה מאוד זמן. נוצר מצב שבו אנחנו, החיבורים האלה יש כאלה שגונבים חשמל. אנחנו לא מדברים עליהם. כי אנחנו לא חושבים שיש גניבות חשמל יותר בציבור אחד מאשר בציבור אחר. כולם עושים את הדברים האלה. בסדר, זה יש היקפים גדולים מאוד בישראל. זה לא העניין העיקרי. וגם אותה סוגיה שדיברה עליה הודא, שאני מאוד מבין אותה, כי שמדברים על רגשות, אני לא מסוגל להיות בלי חשמל אפילו לא 10 דקות. ואף אחד מאתנו. וכשיש אנשים שנמצאים בלי חשמל הרבה זמן הם כועסים.

עכשיו, כן מגיע השלב, ההסבר הנוסף. הפכו את "שירקת אל קאהרבה ל-שורטה אל קאהרבה". אדוני מבין. אני אגיד, "שירקה" זה חברה, "שורטה" זה משטרה. הפכו אותנו למשטרת החשמל. למעשה, מעמידים אותנו כחיץ בין החוק שלא מאפשר לנו מצד אחד, לבין הציבור שדורש מאתנו מהצד השני. וזה מצב שהוא בלתי אפשרי. כי כשלמישהו אין חשמל הוא בא בטענות למי? אלינו. אנחנו מרגישים גם אחראים. לא סתם אני הגבתי כמו שהגבתי לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, שדיברה על האנשים שנהרגו, אם הם חיממו או לא חיממו. אבל אני רוצה לומר שכבר לפני 10 שנים בעוספיא, לא בינואר 2022, לפני 10 שנים בעוספיא משפחה שלמה נשרפה כי לא נתנו להם להתחבר לחשמל והם הפעילו גנרטור.

עכשיו, אני אגיד לכם מה המצב הזה גורם. כי אנחנו מדברים פה עכשיו על סוגיה עקרונית, אדוני, אנחנו תכף נדבר גם על הסוגיות הנקודתיות. אבל הסוגיה העקרונית היא כזאת: שילדים מתחשמלים בנגב. ואם אתם תסתכלו על הנתונים ותבדקו בסורוקה כמה ילדים התחשמלו ב-2018 ו-2019 תגלו את המספר 76. 76 ילדים שהתחשמלו. אני לא יודע אם כולם מתו. אבל הם התחשמלו. ובסורוקה, אתם יודעים, זה לא בתי חולים, וזה דבר שצריך לחשוב עליו. זיהום אוויר, שריפות, קצרים, כל החיבורים הלא מוכרים האלה שלא נעשים על ידי אנשי המקצוע של חברת החשמל מביאים לנזקים סביבתיים מעבר להפסקות החשמל. הפסקות החשמל, אתה יודע מה? זה הקצפת שבכל התופעות הנוראיות אחרות שנגרמות כתוצאה מהעניין הזה שלא נותנים לחברת החשמל, לא מאפשרים לחברת החשמל לחבר כל בית בישראל לחשמל. אפשר לבדוק את הדברים.

אם אפשר אדוני לשאול.

אני רוצה שאורן ישלים. יש לי הרבה אורחים שמבקשים.

רק לשאול לגבי לקיה. לקיה היא ישוב מוכר מ-1990, זה 30 שנה. ויש בה התכנית הדרושה. מהו אחוז הבתים, מחובר או לא מחובר, בלקיה? ישוב מוכר. למה לא חיברתם?

לא, זה לא היישוב. אנחנו יכולים, יש ישובים מוכרים שיש בתוכם גם בנייה שהיא לא חוקית. זאת אומרת, אנחנו לא יכולים. המצב שנוצר, אני אסביר רק, בסדר? בשפה שלי. כי אני לא איש חשמל. ומשה, אחרי זה אם צריך תרחיב בהיבט המקצועי.

נוצר מצב שבו יש בתים רבים ביישובים לא רק ערבים, גם חרדים וגם במקומות אחרים, שאין להם היתר בנייה, אין להם טופס 4. עכשיו, כשהבתים האלה נבנים אנחנו חברת החשמל, א' לא יודעים עליהם, כי הם לא פנו אלינו.

הם לא בתוך הנתונים שלך כצרכנים.

נכון, כי אנחנו לא מעסיקים חוקרים פרטיים. ומצד שני, אנחנו לא מחברים אותם לחשמל, אבל הם צריכים חשמל. אז מה שקורה זה שיש שכונות מסוימות שבהם הבית הראשון שמקבל טופס 4 מחבר אחריו עוד הרבה בתים. זה דומה לסוכה שאתה בונה בחצר, נניח, ואתה מחבר אליה מהבית שלך. עכשיו, בשגרה אין שום בעיה. כי כולם צורכים כמות מאוד מינימלית של חשמל. מתי יש בעיה? בחום גדול ובקור.

יש צריכת יתר, כן.

כן. כשיש חום גדול וקור גדול, כמו למשל בינואר הזה, שזה באמת היה קיצוני. ובגלל זה זה לא קרה בשנים קודמות. אבל גם בשנים קודמות וכל מי שיודע, ויושב הראש יודע כי הוא מתעסק בזה המון. ומדברים איתנו לא רק בחורף הזה, אלא גם בקיץ וגם בעתות אחרות. אז יש בעצם עומס אדיר, נחשול, צונמי ענק על השנאים שלנו שמתפוצצים, מרוב עומסים שאנחנו לא ידענו שהם קיימים בכלל. העובדים שלנו, העובדים של משה מגיעים לתקן את השנאי, הם מחליפים שנאי, נכנסים לאוטו, יוצאים, הוא נשרף שוב פעם. ואז הם מתקנים והוא נשרף שוב פעם ושוב פעם ושוב פעם. זאת אומרת, הדבר הזה, אם הוא לא יקבל פתרון מערכתי, כלומר בדמות בואו חברת חשמל, תחברו את כל הבתים האלו כמו שאנחנו דורשים.

פתרון פוליטי, בקיצור.

אני לא רוצה.

כל אלה שמתנגדים לסוגיה מטעמים גזעניים, לאומיים ואחרים.

כל הדיונים בוועדה התחמקתי מהפוליטיקה, גם עכשיו אני לא מתעסק.

לא הבנתי מבחינה טכנולוגית כבודו, מה ההבדל לגביכם מצריכת חשמל בין חיבור תקין לבין חיבור הקרוי פיראטי?

לא, אני אענה. אני לא מהנדס ולא מבין גדול בזה. תגיד אתה מה ההבדל בין שנאי שלפי חברת חשמל הוא מיועד לספק חשמל לחמישה בתים, אבל בפועל הוא נותן ל-50 בתים. מה ההבדל? איך השנאי הזה שמיועד, סתם דוגמה, ל-X צריכה הוא צריך להתאמץ לתת ל-50 בתים.

כל מה שביקשתי זה את התשובה הזאת.

יפה. אתה רואה? ואני לא מהנדס ולא בטיח.

אין בעיה.

עכשיו אם יורשה לי, אני ארצה שמשה תכף ידבר.

אז מה אני אומר? אם היינו מחברים את ה-50 בתים שאנחנו מדברים עליהם, כי אז הם היו פורסים תשתית שתואמת את המצב הנתון.

עכשיו אני רוצה עוד משהו אחד להגיד, להתייחס. כי יש פה מן הסתם - - -

תתכנס, שניתן למשה קצת לדבר.

משפט אחרון, כי חשוב לי. כי הייתה פה התייחסות ואני לא מזלזל בדעות של אנשים, אבל חשוב לי להעמיד דברים על דיוקם.

אני באופן אישי תמיד חושב שהבעיה היא לא חברת חשמל. אנשים רבים לא יאהבו ממני את זה. אני חושב שהבעיה היא לא חברת חשמל. הבעיה היא ממשלות ישראל. תמשיך.

הפתרון הוא חברת חשמל בסוף.

נכון.

מה שאני רוצה לומר זה ככה: תראו, בשלושה שבועות האלה של הקור לא היה מצב שבו עובדי חברת החשמל לא נכנסו לתקן או להחליף. לא היה מצב, לא היה שום מצב של מה שאנחנו קוראים ניהול ביקוש. כלומר, הורדה מכוונת של לקוחות או ניתוק מכוון של לקוחות. היו הפרעות ברשת החשמל שנבעו מהתופעות שדיברתי קודם. היה יום אחד, יום ראשון, תחילת הקור הגדול, שבו היו ספיחים של אותם אי סדרים שהיו כתוצאה מהנטיעות שהיו בדרום. ששם באמת המשטרה אסרה עלינו להיכנס ליישובים בדרום. ומאותו יום ראשון שזה נגמר כל יום נכנסנו ויצאנו ונכנסנו ויצאנו, כמו שתיארתי. חשוב לי גם שהם ידעו, אני לא מתעמת איתם. אני פשוט אומר, חברת החשמל לא יזמה שום ניתוק בשום ישוב, בשום בית במדינת ישראל במשך שלושת השבועות האלה, חד משמעית. אין לנו ולא חלמנו ואנחנו לא מתכוונים להפלות.

אורן, תתכנס לסיכום. אתה תאפשר למשה קצת לדבר, יאללה.

בקיצור, אני רוצה לסכם ואני מסיים. אני רק רוצה לומר שלקוח שלנו, וחשוב, זו תפיסת העולם שלנו, ברהט או בערערה או באום אל פחם זהה ללקוחות שלנו בתל אביב או ברמת גן. זו תפיסת העולם שלנו. משה, בבקשה.

ברור. יש אינטרס עליון של חברת החשמל לחבר כל בית לחשמל. גם ליהנות מהכסף שישלמו אנשים, גם לעשות סדר בתשתיות ובחיבורים. זה לטעמי אכן אינטרס עליון. מצד שני, אנחנו צריכים להיערך, אורן, בצורה יותר מערכתית לתקלות מן הסוג שהיו. כי הם תפסו גם את חברת חשמל לא לגמרי מוכנה להיקף. אז גם חברת חשמל נתפסה לא מוכנה להיקף. זו הפרשנות שלי. ואתה יודע, היינו בקשר רציף. כל הזמן טלפונים, הודעות. ועם כולם, עם השרה. אני לא בא מהכיוון דווקא של לבוא בטענות אף פעם, אלא להיערך כי נתפסנו לא מוכנים לגמרי, בגלל הנתונים שבאמת הייתה שנת שיא בצריכת החשמל.

אם אפשר להצטרף לשאלתך אדוני, לגבי התשובה שקיבלנו קודם. מה מפריע לחברת החשמל להקים, לרכוש, להציב, שנאים למשל לא בהתאם למספר הבתים המחוברים רשמית, אלא בהתאם לביקוש.

אלא בהתאם למספר הבתים הקיימים, לא המחוברים בצורה מסודרת.

את זה עוד לא הבנתי.

זה משה, תוך כדי אתה תענה על זה, כדי שניתן גם לכמה אנשים שבאמת רוצים לדבר. בבקשה. משה כהן, ממלא מקום סמנכ"ל בחברת חשמל.

בגדול אחראי על אספקת החשמל. אני אתחיל בזה שממש בקיצור נמרץ.

מצאנו גם את האשם. אם אתה אחראי על אספקת החשמל, אתה אחראי על זה שלא היה אספקה.

אתה סותר את עצמך, אדוני יושב הראש, אמרת שאתה לא מחפש אשמים.

כן, כן. לא, אבל ככה כדי לעשות קצת אווירה.

להעלות את הטמפרטורה. אני אתחיל ככה: הכל מתחיל במה שאורן אמר, וחייבים להבין את הסיבה והמסובב. חוק התכנון והבנייה, סעיף 157, שקושר בין טופס 4 לבין חיבור חשמל. מבחינתנו, מבחינת חברת חשמל - הלוואי וזה לא היה. זה הנקודה.

בחוק החדש זה לא ככה. כן, נכון.

עכשיו, לגבי החוק החדש. החוק החדש, אני חושב שהגוף הראשון, אולי מטבע הדברים, אולי לא, שהקים צוות בתוך, אנחנו הקמנו בתוך החברה מיד, באותו יום שעבר החוק הקמנו צוות יישום להבין את ההיקפים.

עכשיו אני אענה לחבר הכנסת מר בגין. אנחנו יש לנו קריטריוני תכנון. זאת אומרת, אני לא יכול לתכנן למשהו שאני לא יודע. עכשיו, ברגע שאני יודע, זה סיבה ומסובב. זו הייתה התפרצות עכשיו ואנחנו כביכול יודעים. אבל אני רק רוצה לסבר את האוזן. אנחנו מידי שנה מרגישים את העומס שגדל ומוסיפים. מוסיפים עוד שנאי ומוסיפים עוד שנאי, אבל זה כמו טיפה בים. זה ממש כמו טיפה בים. זאת אומרת, אם לא יהיה טיפול יסודי, מעמיק, בחקר שאומר כמה דירות מחוברות, כמה אפשר לחבר לפי החוק, לא נוכל לתכנן את הרשת כמו שצריך.

אני לא מבין.

אני מסביר עוד פעם.

כשיש לך בתים שאנחנו יודעים שאינם מחוברים. הם מעמיסים על הרשת. אז במקום שנאי ביכולת או בקיבולת X, מראש תבנה קדימה, תרכוש שנאי או תבנה שנאי שמוכן לביקוש ועוד 10%. אני רוצה דווקא להתעלם מהחורף הזה, כי זה נכון תמיד.

זה מה שאנחנו עושים.

קודם הבנו שאתם מציבים שנאים בהתאם למספר הבתים המחוברים רשמית. אבל אתן נותנים חשמל לא על פי התכנון גם לבתים אחרים. אז מדוע השנאי בשכונה או ביישוב איננו מכוון לביקוש ולאו דווקא למה שרשום אצלכם?

כי אתה צריך לעשות את הקשר בין מה שמאושר לחבר ומה שאסור לחבר.

לא, למה? מבחינת השנאי, לא מבחינת החיבור. אתה יודע שיש לך פי שלושה דרישה.

אנחנו עושים את זה. אין ישוב שלא עשינו את זה. אין ישוב שלא עשינו את זה. פשוט הקצב הוא גדול מאשר אנחנו מבינים. עכשיו, אם אני לא אדע פעם אחת ולתמיד את הנתונים האמיתיים לא אוכל לתכנן. אני יכול לתת רשימות של עשרות, לא אחד, עשרות שנאים שהוספנו בשכונה 25 ברהט, בלקיה, איפה שרק אפשר. אנחנו מוסיפים, אבל זה לא מספיק. כי מה שנקרא אתה מוסיף ועוד מתחברים, מוסיף ועוד מתחברים. ראינו פה מספרים אסטרונומים. אנחנו מדברים פה על 100,000 יחידות דיור. זה משהו שהוא עצום.

זה לא צמח בשבוע.

זה לא צמח בשבוע. אז הוספנו.

נו? תסתכל על הגרף ותתכנן לעתיד, עם עודף.

זה מה שאנחנו עושים. אבל הטיפול הוא צריך להיות טיפול יסודי כדי שנגיע לכל בית ולכל דירה בצורה הכי תקנית שלה והכי חוקית שלה.

בסדר.

ודבר אחד נוסף אני חייב לציין. לא היה ולא יהיה חיבור סלקטיבי, או הפסקה סלקטיבית. כל מה שהיה פה זה לא היה ניתוקים, אלא היו הפרעות. בעיקר זה היה ברמה של הנתיכים הביתיים. ופה הפתרון של חבר הכנסת לא היה עוזר. אני אסביר את הנקודה הזאת, כי היא חשובה לי מאוד. כשיש בית, כמו שאמר יושב הראש, שהוא מחובר לגודל חיבור מסוים, כי אני יודע שיש דירה אחת. אבל הוא מחבר ומזין עוד שמונה יחידות דיור הנתיך הראשי שלו, שיש לכל בית, הוא לא עומד בזה. והוא זה שנשרף.

אנחנו חזרנו לרהט, לקיה, אום אל פחם מאות פעמים בשבועות האלה. מאות פעמים, יום ולילה. זאת אומרת, לא הפסקנו את זה, לכן, יושב הראש, זה גם אינטרס שלנו שייפסק.

אז כאן הבעיה.

הבעיה היא בנתיך הדירתי, לא רק בשנאי השכונתי.

אוקיי, כאן הבעיה.

כן. הנתיך הדירתי לא עומד בלחץ הזה. וכאן זה גלגל שמתגלגל. אבל אין אצלנו שום, אפילו בחשיבה הכי רחוקה. אלא אנחנו רוצים לתקן את הדבר הזה. הקמנו את הצוות הזה ואנחנו נשמח שיגיעו לפי החוק, לפי ההתניות בחוק, יש בו לא מעט התניות.

כן, זה אמור להגיע. נראה, הוא בדרך. אז כמה עבר בדרך? אללה עלאם, נראה. אני רוצה להודות לך בנתיים משה כהן, ממלא מקום סמנכ"ל מחברת החשמל. ואני מבקש לעבור לעורכת הדין עביר ג'ובראן, האגודה לזכויות האזרח. עביר.

שלום לכולם.

עוד שנייה, רק שלא נאבד את הקשר. ביישובים יהודים יש בעיה דומה?

בטח.

כן.

והפתרון?

אותו דבר.

לא, אין בעיה דומה למספר הבתים הלא מחוברים בצורה מוסדרת. יכול להיות שיש בעיה של הפסקות, אבל השאלה היא לא הייתה הכי, הבעיה בחברה הערבית המספר הגדול של הבתים הלא מחוברים בצורה מוסדרת. אז אין את זה בחברה היהודית.

התשובה היא כן, אבל לא בהיקפים העצומים שאנחנו מדברים עליהם.

נכון.

לו יתחברו כדין, הבעיה נפתרת?

חבר הכנסת בגין, נאפשר לאורחים גם להגיד משהו. עביר ג'ובראן, תפאדלי.

שוקראן. רוב הדברים כבר נאמרו, אבל אני רוצה לחדד. אנחנו כמובן מסכימים עם חברת החשמל שצריך להסדיר את כל הנושא של חיבורים לחשמל בחוק וגם לאפשר לבתים ללא היתר להתחבר לחשמל בלי טופס 4. אבל אני קצת תוהה לגבי הדרך. כאילו, נכון, הזכות לחשמל הוכרה כזכות יסוד לאחרונה בבית המשפט העליון, בעקבות עתירה שאנחנו היינו חלק ממנה. אבל אני לא זוכרת היקפים כאלה של ניתוקים. הניתוקים, אני רוצה להזכיר, היו לפני הסערה. כלומר, לפני שבירת השיאים בנושא של חברת החשמל מבחינת צריכה. לפי המעקב שלנו ושל ארגון הפורום לדו קיום, זה התחיל ב-14 בינואר. לפני שהייתה שבירה של השיאים בצריכת החשמל. אז מה ההסבר שחברת החשמל נותנת לנו לניתוקים שהתחילו בדרום והתרחבו באופן מאסיבי לכל הכפרים והערים הערביות, כולל נצרת, שלא היו לה בעיות בניתוקי חשמל בעבר. יפיע, כפר כנא.

את יכולה למנות את כל היישובים באמת, כי קיבלנו פניות מכל היישובים.

מכל היישובים. אז אני לא קיבלתי הסברים מחברת החשמל מה קרה. ואני לא מדברת על שבירת שיאים. כאילו, בשבירת השיא אפשר להבין, יש ניתוקים. אבל הניתוקים הם מאסיביים, הם במשך ימים, שבועות. במשך שעות רבות. והתושבים, גם אלה שמשלמים ומחוברים כדין לא מקבלים תשובות מחברת החשמל מתי החשמל יחזור. אז אני הייתי רוצה לקבל נתונים גם בהשוואה לשנים קודמות, גם כאילו בשיא מה קרה וגם לפני השיא, מאז שהבעיה התחילה.

עביר, כולם מסכימים שמספר ההפסקות שהיו, אני לא הייתי קורא לזה ניתוקים. כי ניתוק אפשר להבין שהוא מכוון. אבל הפסקות החשמל בגלל שריפת שנאים או נפילת קווים או כל מיני סיבות אחרות - הפסקות כאלה באמת היו במספרים יוצאי דופן.

כן, אדוני יושב הראש, אני אומרת שהמספרים גדולים וזה דורש חקירה, גם של חברת החשמל. מה קרה?

כן, צריך לבדוק למה.

מה קרה בהשוואה לשנים קודמות.

וזה, את אומרת שאת קיבלת פניות שזה קרה לפני צריכת השיא.

כן. ואנחנו פנינו בעניין גם לחברת החשמל, גם לרשות החשמל, גם בערב הסערה והתרענו שזה המצב. זה התחיל לפני ואין הסברים למה זה קרה דווקא השנה ובהיקפים כאלה.

קיבלת את ההסבר.

אני מבטיח לך, אני אמשיך להתלבש על העניין עד שנקבל תשובה. אם לא בדיון הזה, אז בהמשך, ונפרסם את זה. אני רוצה להודות לך עו"ד עביר ג'ובראן, מהאגודה לזכויות האזרח. ד"ר סוהיל דיאב, ראש עיריית טמרה, איתנו?

כן, אתכם.

ד"ר סוהיל, כיף חאלק?

אלחמדולילה.

בבקשה חביב.

סלאם עליכום, קודם כל. באמת תודה רבה לכם על הדיון החשוב מאוד. ומילה טובה להגיד באמת כל עובדי חברת החשמל שעבדו איתנו בשעות הלילה המאוחרות, בקור המקפיא. אני חושב שכל האנשים שהתערבו באמת לא חוו מה שחווינו ראשי הרשויות, בעיקר דיבר ידידי וחברי ד"ר סמיר מחמיד. אבל נתחיל מזה, מהדבר הפשוט ביותר, לא היה מענה טלפוני בחברת החשמל. היו אנשים שחיכו שעה וחצי כדי לקבל מענה. זה מאוד מאוד מזעזע. ואני אישית קיבלתי הרבה טלפונים מהמשטרה. התושב הפשוט התקשר, לא קיבל מענה וחיכה שעה וחצי. פנה למשטרה והמשטרה פנתה אלינו, לעירייה, כדי לטפל בתושבים וללכת אליהם.

חברים, יש הרבה אנשים חולים בבתים, מחוברים למכונות הנשמה, מחוברים לסיפאפ, למכשירי אינהלציות. להשאיר אותם ללא חשמל זאת בעיה מאוד קשה. עכשיו דיברנו ונדבר הרבה על חוק החשמל, ומר הלמן, אני מציע שאתם תעשו, גם חברי הכנסת, תחשבו על חוק פשוט, לנתק את טופס 4 מחיבור לחשמל. אין קשר בין זה לדעתי. ואם לפי החוק הזה אנחנו נחכה עד שיהיה מפורטות זה ייקח כל כך הרבה שנים.

לא צריך מפורטות.

לדעתי צריך לנתק טופס 4 מהדבר הפשוט ביותר חיבור לחשמל. בכל בית שנבנה, כאשר יש לו תכנית על ידי מהנדס חשמל אין שום סיבה שחברת החשמל לא תגיע אליו כדי לחבר אותו. כי אם יש חיבורים פיראטיים זה סכנת חיים, זה מסכן את החיים של הילדים בעיקר. ומר הלמן דיבר על 76 תאונות של התחשמלות בנגב. גם היו התחשמלות באזור הצפון וגם ילדים שמתו. כי החיבורים האלה הם מאוד מאוד מסכני חיי בני אדם.

ד"ר סוהיל דיאב, ראש עיריית טמרה, אני רוצה להודות לך. ובהזדמנות זו אני מזכיר לך שיש לך ביישוב שלך כמה מתחמים שעונים על החוק החדש, שאיננו מחייב טופס 4. אז אני מחכה לך גם שתכין בקשות לחיבור המתחמים האלה לחשמל, כדי שנתחיל לפתור את זה גם ברמת השטח. אני בדקתי ולך יש כמה מתחמים שעונים על החוק.

אני רוצה להודות לך ולעבור לאחמד מלחם.

ארבעה מתחמים שכבר אושרו בשלוש שנים.

לא, לא, מתחמים שעדיין לא אושרו. שהוגשו עליהם תכניות ותמ"ל וגם הם עונות על החוק החדש. אז תגיש בקשות לגביהם. מה שאושר אתה לא צריך את החוק. מה שאושר אפשר להוציא טופס 4. אנחנו מדברים על מתחמים שהם בתהליך תכנון, שלא הסתיים.

אחמד מלחם, איתנו?

כן, סבאח אל-ח'יר. תודה רבה על הדיון הזה.

אחמד מלחם הוא תושב ערערה במשולש. לפי הנתונים שלנו, הסטטיסטיקה הכי גרועה מבחינת חיבור לחשמל נמצאת דווקא בערערה במשולש. בבקשה.

ישוב מוכר.

במשולש כל היישובים מוכרים, תודה לאל, חבר הכנסת בגין. כן?

ישוב מוכר, עם מועצה מקומית מאז שנות ה-70. אבל אני רוצה להגיד לך עוד מספר, אם ניקח את ערערה כדוגמה. ערערה מונה היום כ-25,000 תושבים. ויש בה 15,000 תושבים משתמשים בחיבורים פיראטיים. זאת אומרת, מדברים על 70% מהאוכלוסייה בכפר ערערה אין להם חיבור חשמל. במשולש כמעט 220,000 תושבים אין להם חיבורי חשמל. אז אנחנו מדברים על מספרים מזעזעים. ואי אפשר להאשים פה מישהו מראשי הרשויות או המועצות. אולי בתקופה האחרונה כן, אבל צריך לזכור כי המדינה רק בשנות ה-60-70 התחילה להקים מועצות מקומיות. ובנו מועצות כאלה לתת שירותים פה ושם, וזה היה תחת צל משטר צבאי. הרשויות היו כולן כמעט ללא חיבורי חשמל. ואז אף אחד לא חשב להכין תשתיות. והדבר הזה מצטבר עד ימינו. ולכן אנחנו מסתכלים ואין תכניות מתאר, אין תכניות מפורטות. אין תכניות מפורטות, זאת אומרת אי אפשר להקים תשתיות. למרות שיש תשתיות זמניות.

אני פה חושב שצריך להקים פורום חשיבה, עם ראשי הרשויות, עם בעלי עניין. אני בקשר עם אורן הלמן על הנתונים שקיבלתי ומסרתי לכולם כמעט, המזעזעים. צריך להקים איזה פורום, לעשות משהו זמני. אולי לעשות תשתית זמנית עד שיפתרו את הבעיה ואז להחליף את התשתית. אי אפשר לקשור את זה בהיתרים, כשאין לך תכניות מתאר מפורטות.

ונניח, אמרת סוהיל דיאב יש לו כמה מתחמים שכן הוא יכול להתחבר. אבל יש לו הרבה שכונות שאין להן תכניות. אז מה? אפשר לחגוג שם? בטח שלא. צריך לסדר לכולם חיבורי חשמל. וזאת השעה להקים חדר מצב ולחשוב איך לפתור את הבעיה. אי אפשר לדבר על ניתוקי חשמל בקור. וזה מזעזע.

סליחה, אני מבקש כבוד יושב הראש. תוכל אתה לחזור על השאלה ששאלת קודם? כמה בתים ניתן יהיה באופן מיידי לחבר לחשמל על פי החוק שקיבלנו כאן?

לא, דווקא ביישוב ערערה, יישוב שאין לו כוללנית מאושרת ואני לא יודע אם יש להם מתחמים שהתכנון שלהם הופקד בידיי משרד השיכון ומינהל התכנון, כי אז לא צריכים כוללנית. אין לי נתונים מדויקים לגבי ערערה בעניין הזה. מה שלא יהיה, הנתונים על חיבורים אי מוסדרים באותו ישוב הם מזעזעים. זה אני יכול להגיד בוודאות.

תודה רבה אחמד מלחם, תושב ערערה במשולש. יש לנו בזום מישהו ממינהל התכנון? או שהדיון לא מעניין אותם? מינהל התכנון, מאהר מסעוד, תגדיר את התפקיד שלך מאהר.

שלום לכולם. אני עובד מינהל התכנון במחוז צפון.

מה זה עובד במינהל התכנון?

אני מרכז את התכנון במגזר הערבי, מחוז צפון, בלשכת תכנון מחוזית. אין ספק שהנושא מאוד זועק גם למינהל התכנון בנושא הזה של חיבור חשמל.

איך הוא זעק למשל למינהל התכנון? איך אתה מכיר את הזעקה?

כן. מה שקורה, שמינהל התכנון בשנים האחרונות, וכולם עדים לזה, שעושה תעשייה תכנונית מאוד ענפה. אם מבחינת קידום תכניות מתאר כוללניות ביישובים או בהליך של ותמ"ליות, או בקידום תכניות מפורטות במקביל לקידום תכניות מתאר כוללניות. אני גם תושב ערערה, אני מצטרף לאחמד מלחם בנושא הזה. לערערה, לדיוק, יש תכנית מתאר כוללנית, שהיא כרגע נמצאת בשלב התנגדויות. במקביל לקידום תכנית מתאר כוללנית בערערה, הוגשו גם שתי ותמ"ליות: אחת שלקראת אישור, לדעתי אושרה לפני כחודש אם אני לא טועה. ומקודמות במקביל תכניות בתוך היישוב, שעונות על חוק חשמל, על תיקון בעצם של חוק חשמל.

כמה זמן ייקח להשלים את הכוללניות? עם כל ההתנגדויות, יש לך הערכה?

יש לי הערכה של תוך שנתיים-שלוש.

אוי.

כל התכניות שבשלב קידום - - -

זה לא ממש ענפה. כשאומרים על תופעת תכנון ענפה, שנתיים שלוש זה תופעת תכנון מאוד זוחלת.

זה תלוי בהתנגדויות.

היא עייפה ולא ענפה.

אז צריך לזרז את ההתנגדויות.

אני יכול לדייק את הנתונים, במיוחד במחוז צפון. במחוז צפון שהוא מרבית התושבים של המגזר הערבי, בשנתיים שלוש האחרונות אנחנו אישרנו, קידמנו בעצם מעל 20 תכניות מתאר כוללניות. במקביל לתכניות שהן מקודמות בהליך שונה אושרו - - -

בוא נגיד ככה מאהר, אולי תכינו לנו רשימה של מספר היישובים שאין להם כוללניות מאושרות עם צפי לאישור. מתי כל ישוב תהיה לו תכנית מאושרת.

אין בעיה, יש לנו את כל הנתונים האלה. ואם יוקם צוות לקידום הנושא, אנחנו כמובן נושיט יד ונעזור בכל הכלים שיש ברשותנו.

כמינהל תכנון, אני אשאל שאלה, מאהר. אנחנו יודעים שיש הרבה חסמים על חיבור לחשמל. בין היתר, שכונה שהרשות המקומית ותאגיד המים לא הכין בה רשת ביוב, לא יכולה להתחבר לחשמל. כי קושרים בין חשמל לחיבור לביוב. אתם במינהל התכנון לא חושבים שהגיע הזמן לנתק את הקשר הזה בין ביוב לבין חשמל?

גם בנגב מציק מאוד העדר מט"שים.

זה לא רק בנגב.

אני אומר, גם בנגב זה עניין.

דיר אל-אסד, אני מכיר ארבעה, חמישה מתחמים, בתוך היישוב שלא יכולים. יש להם היתרים, אבל אין להם טופס 4 כי תאגיד המים והרשות עוד לא השלימו את עבודת הביוב. מה הקשר לעזאזל? במע'אר, אותו סיפור. מה הקשר לעזאזל? למה צריך לעכב חיבור חשמל לבית בגלל שמישהו לא דאג לחבר אותו לביוב? זה משהו שלא קשור אפילו ליכולת של האזרח.

לכן אמרתי, גם בנגב במידה רבה.

זה גם נושא ששווה לבדוק. זה נושא אחר, אבל גם הנושא של ביוב. אני הייתי אתמול בביר אל-מכסור, 50% מהבתים לא מחוברים לביוב. תעשה על זה דיון נפרד, אבל זה באמת לא סביר שהתשתיות כל כך מוזנחות ביישובים האלה.

אם ירשה לי יושב ראש הוועדה.

וגם מזניחים תשתיות וגם מענישים את האזרח שאין לו תשתיות.

כן, נכון.

תראי איזה יופי, זה משהו מושלם. אני רוצה להודות לך, יא מאהר, ולעבור לחבר שלך ממינהל התכנון, ד"ר יובל קרפלוס.

שלום לכולם. זה בהחלט דיון מאוד חשוב. (הפרעות בשידור זום) בנגב, מחוז דרום, רואים חשיבות רבה להסדיר גם את התשתיות, תשתיות על, התשתיות המקומיות ביישובים. עובדים באמת בלשכת התכנון ומינהל התכנון, לאשר תכניות בקצב מהיר וקצר, בלוחות זמנים קצרים. כמו שאמרת, שנתיים שלוש זה המון זמן. על זה צריך להוסיף גם את התקופה של עריכת התכנית עצמה, זה גם לפחות שנה, אם לא יותר. ולאחר מכן המימוש של התכנית. אנחנו משתדלים, עושים מאמצים רבים כל הזמן לקצר את הזמן שלוקח לאשר תכניות ואנחנו מצליחים - - -

ד"ר יובל, תודה על האופטימיות שלך. אני בקשר יום יומי עם השטח. אני שומע דברים הפוכים מראשי רשויות. נגיד עיר כמו רהט, שהיא העיר הגדולה ביותר בחברה הערבית אחרי נצרת, עוד מעט, שהם 80,000 תושבים, העיר רהט אין בה כוללנית מאושרת. האם זה יכול להתלבש לראש של מישהו? ובפעם האחרונה שמישהו עשה דיון על הכוללנית של רהט זה היה לפני שנתיים. ומאז הלכו הביתה ולא חזרו.

אתה שואל או אומר?

אני אומר ושואל.

אז אני יכול להגיד לך שהמידע שלך הוא פשוט לא מדויק.

אז אולי תגיד לי מידע יותר מדויק.

אז דווקא השבוע היינו במועצה הארצית במטרה להפקיד אותה, כולל תהליך של שינוי תכנית מתאר מחוזית, שתאפשר את ההרחבה של העיר. ובהחלט אנחנו מקדמים את תכנית המתאר הכוללנית בקצב, במרץ, לטובת העיר. בהחלט, זה קורה.

אז אני מבקש ד"ר יובל, לבדוק את עצמך לגבי התכנית הכוללנית של רהט ולהחזיר אליי תשובה בעניין. בסדר?

אין צורך. אני מכיר את הנתונים היטב. אני באופן אישי מקדם את התכנית.

אז אני אומר לך שיש בעיה בקידום התכנית. שנתיים כבר אף אחד לא חזר לומר למה זה תקוע.

זה לא תקוע, זה מתקדם לחלוטין.

בקצב שלכם, אתה אומר.

התכנית הזאת מגיעה לדיון במועצה הארצית.

טוב. מה הצפי לאישור?

אני מקווה שעד סוף השנה התכנית הזאת תאושר, ככל שלא יוגשו התנגדויות שיעצרו אותה.

טוב, תודה רבה. יש לנו נציגים של משרד האנרגיה? רותם אבין, יועצת מנכ"ל.

היא נאלצה לרדת מהרשת. כאן משה בן יאיר, ראש אגף הנדסה ברשות החשמל.

אוקיי, בבקשה.

לנו אין כל כך מה להוסיף לסוגיה הזאת. הסוגיה הזאת נמצאת בעיקר לפתחם של גופי התכנון, לפתחו של החוק. אנחנו חווים את אותם אירועים שהיו גם השנה וגם בשנה שעברה וגם לפני שנתיים. כל שנה כמעט. אני נמצא פה מספיק שנים כדי לומר שאנחנו חווים את זה כמעט מידי שנה.

מה אתה חווה מידי שנה?

את התלונות.

ומה אתם עושים כדי לפתור את הבעיה ולא לחוות את זה כל שנה?

זה בדיוק מה שאמרתי.

נגיד, במשרד האנרגיה מתכוונים לתמוך בחוק שמסיר את הקשר בין הביוב לבין החשמל? נגיד השר שם במשרד האנרגיה יתמוך בהצעות חוק לנתק את החשמל מטופס 4? על מה חשבתם? מה חוץ מזה שאתם מקבלים נתונים, מה עשיתם?

כבוד חבר הכנסת, אני מטעם רשות החשמל שנמצאת במשרד האנרגיה. אנחנו מיישמים מדיניות, אנחנו לא קובעי מדיניות.

אוקיי, אני רוצה להודות לך מרשות החשמל במשרד האנרגיה. אני רוצה לעבור למשרד המשפטים. רוסלאן עותמאן, עורך דין, רפרנט תכנון ובנייה. רוסלאן? תגיד רוסלאן, במשרד המשפטים מתי ייפול להם האסימון לגבי הקטע הזה של ההתנהלות המתמשכת של לקשור את החשמל בכל מיני דברים שרק מעכבים את חיבור הבתים לחשמל ולא מסייעים לתכניות של אף אחד לקדם דברים חלופיים אחרים. אז מה אתה אומר על זה?

מה שאני רוצה להגיד, שבאמת במסגרת התיקון האחרון שעשינו בחוק התכנון והבנייה, תיקון 136 לחוק התכנון והבנייה, אנחנו באמת הגשנו - - -

התיקון שאני יזמתי, כן.

בוודאי. תיקון שאדוני יושב הראש יזם, בוודאי. אנחנו כן נדרשנו לסוגיה הזאת. וגם לפני כן, אני חייב להגיד, הזיקה הזאת בין קידום תכנון לבין חיבור לתשתיות נבחנה. והעמדה שלנו שהוצגה לאורך כל הדרך והיא גם הוצגה לאדוני, היא שיש רציונל מסוים שמבסס את הזיקה הזו. כי נקודת המוצא היא שחיבור לתשתיות כן יהווה תמריץ לקידום - - -

זאת אומרת, אתה אומר כן, משתמשים בזה ככלי ענישה.

לא, לא, חלילה. חס וחלילה.

לא, אני מפרשן אותך במילים שלי. אתה אומר את זה במילים מכובסות קצת.

לא, ממש, ממש לא.

תמריץ זה כלי ענישה כדי לתמרץ אותי.

לא, תמריץ, אני לא יודע. כל אחד יכול לתת פרשנות לדברים שלי לפי עיניו הסובייקטיביות. אני אומר מה שאני חושב. אני לא חושב שזה צריך להיות כלי ענישה. שזה לא ראוי וזה לא נכון. אני אומר את זה ברחל בתך הקטנה, לא לזה התכוונתי - שיהיה ברור.

אני אומר שהעמדה שהוצגה היא שהזיקה הזו, שוב, בין תכנון לבין קידום תכנון מפורט לבין חיבור לתשתיות תביא לקידום תכנון מפורט.

מה אתה חושב רוסלאן מתכנון ובנייה, משרד המשפטים, על הקשר שנעשה בין חיבור לביוב לבין הזמנה לחשמל? יש סעיף בחוק שלא מאפשר לבית להתחבר לחשמל, לקבל טופס 4, אם תאגיד המים והרשות המקומית לצורך העניין לא הכשירו את השכונה לביוב. אז מה הקשר? למה צריך להיות קשר בין זה שאזרח שבנה על פי היתר, לפי היתר. אנחנו לא מדברים על בנייה ללא היתר. הוא בנה עם היתר. רק בגלל שאין לו ביוב בשכונה לא נותנים לו גם להתחבר לחשמל.

אפילו לא בשכונה. המט"ש עוד לא תוכנן כהלכה.

אז מה אתה חושב על הצעת חוק שמבטלת את הקשר האומלל הזה בין שני הדברים?

האמת שאת הסוגיה הזאת אני פחות מכיר, אבל באמת שווה לבדוק את זה.

אז אתה תפגוש אותה עוד מעט עם הצעת חוק שלי, שאני כבר הגשתי לבטל את הקשר. אז תתחיל לחשוב מה עמדת משרד המשפטים. אני מקווה שתגיעו לזה שאין קשר לבין זה שתאגיד המים לא עשה ביוב בדיר אל-אסד לבין זה שהאזרח לא יקבל חשמל.

אני באמת פחות מכיר את הסוגיה הזאת. אבל צריך לבחון מה הרציונל שעומד מאחורי זה.

עוד פעם לבחון את הרציונל שעומד מאחורי זה? אם אתה חשבת שיש רציונל, אז אני טוען שאין רציונל זולת זה מלהשתמש בחשמל לדברים אחרים. אבל בעניין הזה, אנחנו מדברים על אדם שבנה עם היתר. הוא כבר הלך, שילם. רק מישהו לא עשה לו תשתית ביוב. שזה לא קשור אליו באופן ישיר גם. אז למה מישהו חשב שצריך להעניש אותו גם בזה שלא לתת לו חשמל? מה הקשר?

לא, אני שוב, אני מבין את הסיטואציה. אני צריך לבדוק וצריך לבחון מה עומד מאחורי זה.

הצעת החוק תגיע אליכם.

כן, כן, היא תגיע אליהם. אני אעביר לך אותה גם, שתתחיל לחשוב עליה רוסלאן. אתה, כרמית ושר המשפטים וכל אלה שרוצים לפתור את עוול החשמל המתמשך.

בוודאי. אני רק באמת חשוב לי להדגיש שהרציונל הזה של ענישה לא קיים אצלי, לא במחשבות ולא בשום דבר.

אצלך לא. אני טוען שהוא קיים. אתה יכול לטעון כל מה שאתה רוצה. אדוני רוסלאן, אני רוצה להודות לך. ועד שלא מתחילים לראות שינויים בשטח אני אמשיך לטעון שזה המצב. אני רוצה להודות לך.

אני אמשיך להסתייג.

וחבר הכנסת בני בגין ימשיך להסתייג, אני מוכח לומר את זה לפרוטוקול.

גם להצטיין.

להצטיין ולהסתייג. ואני רוצה להודות לאורן ומשה, שבאמת עושים עבודה טובה כדי באמת להביא לפתרון הסוגיה הקשה הזאת. ובכלל, זה נושא שאין בו היבט אישי כלפי אף אחד, מתן הסתם, כלפי אף אחד מעובדי חברת החשמל שהם רוצים לעבוד, להוליך תשתיות, לחבר בתים. זו העבודה שלהם. הם לא משטרת, איך אמרת? שורטת אל קאהרבה, הם שריקי ולא שורטה.

ובמשפט אחד על אלה שצורכים חשמל בצורה שאתה קראת לה גניבה, אז אני קורא למשטרה להגביר פעילות בתחום הזה, כי זה סכנה מיידית על האנשים, לפני שהיא עבירה של צריכה לא כדין. היא סכנה אמיתית.

אגב, מי שגונב חשמל, גונב מכולנו.

כן, ברור. כולנו נשלם את המחיר. הרבה תודות לכולם, גם לאילה. ולכל אלה שהשתתפו איתנו בזום. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:03.