פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכספים
01/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 216
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ב (1 בפברואר 2022), שעה 12:30

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (קיצור תקופת הפטור מתשלום ארנונה לבניין שנהרס או ניזוק), התשפ"ב-2021, של ח"כ מיכל שיר סגמן

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
יעל רון בן משה
ג'ידא רינאוי-זועבי
מיכל שיר סגמן
נירה שפק

רעות פרקש צימרינג - עוזרת ראשית בלשכה המשפטית, משרד הפנים

יוסף בנישתי - ראש אגף מקרקעין ומיסוי מקומי, משרד הפנים

הגר סלקטר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אלי אליאס - יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי

עופר ברקוביץ - חבר מועצה, עיריית ירושלים

אייל בצר - ראש מועצה אזורית עמק יזרעאל

שלומית ארליך

טמיר כהן

יפעת קדם



הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (קיצור תקופת הפטור מתשלום ארנונה לבניין שנהרס או ניזוק), התשפ"ב-2021, פ/2271/24

צוהריים טובים, אנחנו עוברים לסעיף השני על סדר היום: הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (קיצור תקופת הפטור מתשלום ארנונה לבניין שנהרס או ניזוק), (פ/2271/24), של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן וחבר הכנסת בועז טופורובסקי. החוק עבר בקריאה טרומית במליאה, בתמיכת הממשלה. מיכל, בבקשה, אני אשמח אם תציגי את החוק.

האמת שזה חוק שהיה צריך להיות ממזמן במדינת ישראל. יש במדינת ישראל כמיליון וחצי מטרים רבועים של מבנים לא שמישים. יש הטוענים שזה הרבה יותר, כי אף אחד לא מצליח למפות, כל עירייה צריכה לעשות את זה לעצמה. אנחנו יודעים שהבעיה הזאת קיימת מאוד בירושלים, מאוד בחיפה, בפריפריות השונות. גם האזרחים מכירים שכשאתה נוסע אתה רואה גורד שחקים ולידו איזה בית שכבר שנים אף אחד לא עושה בו שימוש. מסתבר שהחוק היום מתיר לזה לקרות. אנחנו יודעים שכשאנחנו משפצים בית יש לנו פטור מארנונה לתקופת שיפוץ, לתקופת בנייה. אותו אדם או גורם שהופך את אותו מבנה ללא שמיש צריך אחרי שלוש שנים לשלם איזה תשלום סמלי, אבל אחרי חמש שנים הוא מקבל פטור מלא מארנונה ואז אין לו שום סיבה לסיים את השיפוץ, לאכלס, למכור. אם הוא בסוף מוכר הוא גם מקבל על זה שבח שבא על חשבון אזרחי מדינת ישראל. תחשבו על ההשבחה שקורית בזמן הזה. אנחנו מכירים את המקרים שבהם אתה לא מוצא את הבעלים של אותו מבנה. לך תחפש את הבעלים אם הוא לא צריך לשלם ארנונה ושום דבר. החוק הזה בא לשנות את נושא הארנונה כך שמבנה לא שמיש אחרי תקופה מסוימת יתחיל לשלם ארנונה. אתה לא יכול להשאיר את אותו מבנה נטוש בלי מענה לנצח נצחים. החוק היום אומר שאתה יכול להשאיר אותו נטוש לנצח נצחים בלי לשלם עליו ארנונה.

מה את מציעה? איך את הולכת לשנות את זה?

מוצע כי תקופת הפטור הראשונה תקוצר משלוש שנים לשנתיים ולאחר מכן בעליו של המבנה ההרוס או המבנה הנטוש יחויב בארנונה על פי סיווג, תעסוקה ומגורים. כמו כן מוצע לקבוע כי לשרת הפנים תהיה סמכות לקבוע את המקרים המיוחדים עליהם לא יחול התיקון. שרת הפנים רשאית, בהתייעצות עם הרשות המקומית, להאריך את תקופת הפטור הראשונה במקרים בהם בן האדם משפץ, במקרים בהם מדובר באיזה פרויקט שיכול להיתקע עוד שנים, או כשהיא השתכנעה שהמחזיק בנכס עושה כל שביכולתו כדי להשמיש חזרה את הבניין למגורים. זה חוק נכון, חוק צודק, חוק פשוט שצריך להעביר אותו כבר.

מה קורה כאשר יש הליך משפטי על הנכס?

הכל זה חלק מחריגים. בכל דבר שהוא חריג אתה פונה ומקבל את ההחרגה. החוק הזה נולד מתנועת התעוררות, הם הביאו את זה לידיעתי. ביקשנו מה-מ.מ.מ של הכנסת לבדוק את הנתונים. הנתונים היו אפילו יותר גרועים ממה שחשבנו. כשעופר דיבר על ירושלים פתאום חיפה קפצו, פתאום קפצו עוד מקומות. מסתבר שזאת תופעה כלל ארצית הרבה יותר חמורה ממה שדמיינו לעצמנו.

יוסף בנישתי, משרד הפנים.

ההערות שלנו לנוסח מתייחסות לנושא של ההחרגה. אנחנו סבורים שככל שיש מקרים שמחייבים החרגה זאת צריכה להיות רשימה סגורה, ולא לאפשר את הארכת מועד הפטור מעבר למה שנכתב.

אתה רוצה שהרשימה הזאת תהיה בחקיקה או בתקנות אצלכם?

נכון שזה יהיה בתקנות אצלם.

חשבנו שנכון שזה יהיה בחקיקה עצמה, בתוך פקודת העיריות. לא היינו רוצים שייווצר מצב שבו מחייבים ארנונה מתושבים על בניין שהוא מבנה מסוכן. אם הרשות המקומית החליטה שתושבים לא יכולים לישון במבנה הזה, לא סביר שאחרי שנתיים אותם תושבים יחויבו בארנונה במידה והדבר הזה לא מוסדר.

מה העמדה שלכם בנוגע לחוק עצמו? אחרי זה דבר איתי על חריגים.

אנחנו חושבים שהבעיה של מבנים נטושים היא בעיה שמחייבת פתרון ושהכיוון שמוצע כאן הוא כיוון טוב. אנחנו לא שבעי רצון מעצם זה שנכס מקבל פטור מארנונה לצמיתות, כי זה יוצר חוסר מוטיבציה לבעל הנכס להשמיש את הנכס ויוצר מפגע לציבור מבחינת המימוש של הקרקע.

יש לכם נתונים? אתם יודעים להגיד בכמה מבנים מדובר?

אין לנו את המיפוי. הנושא הזה של מבנים נטושים עלה גם בעבר בכל מיני הצעות. אנחנו יודעים שהבעיה מתמקדת בעיקר בערים הגדולות, אבל אין לנו מיפוי של זה.

יש לכם נתונים לגבי ההבחנה בין מבני תעשייה, מסחר, בתי מלון לבין מבנים פרטיים, מבני מגורים פרטיים?

אני יכול להגיד שבירושלים יש גם וגם.

הנושא של סיווג הנכס תלוי בצו הארנונה של הרשות המקומית.

הסעיף הזה חל על כל בניין שנהרס, בין אם מדובר בידיים פרטיות שמחזיקות מבנה שמשמש למגורים, בין אם מדובר במבנה שמשמש לתעשייה, מסחר, מלונאות. האם אתם יודעים להגיד מה היקף המבנים הנטושים כשמדובר במסחר, תעשיה ומלונאות ומה היקף המבנים הנטושים כשמדובר במבנה שמשמש למגורים?

אנחנו לא יודעים לאפיין את הנכסים האלה לא מבחינת כמות, לא מבחינת שימוש. אין לנו את הנתונים האלה.

עופר ברקוביץ, חבר מועצת העיר ירושלים, יו"ר התעוררות.

תודה למיכל ולבועז שמקדמים את החקיקה הזאת. אנחנו מנסים לקדם את החוק הזה מ-2013, את חוק הנכסים הנטושים. כשישב פה חבר הכנסת גפני כיושב-ראש ועדת כספים הוא הסביר שיש בעלי נכסים שהם עניים ולכן הוא חושש לקדם את החקיקה הזאת לגביהם. אני לא מכיר מישהו שהוא בעל נכס בירושלים שאפשר להגדיר אותו כעני. אני יודע שיש הרבה מאוד צעירים שאין להם נכסים. בירושלים יש כ-350,000 מטרים רבועים שאינם שמישים, גם חלקים שהם למגורים וגם חלקים לתעסוקה. זה פשוט הזוי שהמדינה נלחמת לייצר תכניות דיור חדשות, נלחמת לייצר שטחי תעסוקה חדשים, כל זה כשיש דברים שכבר קיימים ואפשר להשמיש אותם. מלון פנינת דן או מלון הנשיא ברח' אחד העם בטלביה הם שני מקומות שנמצאים בפריים לוקיישן של מדינת ישראל ויכולים להניב מאות אלפי שקלים ארנונה, מיליוני שקלים הכנסות ממסים, אלפי מקומות עבודה, אבל הם נטושים במשך 10,20 או 25 שנה. אפריקה ישראל מגלגלת את הנכס הזה של מלון הנשיא כדי לקבל עוד אחוזי בנייה, עוד תכניות, ואין שום תמריץ כלכלי בשבילה כדי להשמיש את הנכסים האלה. הציבור מפסיד מזה, העיר מפסידה מזה, המדינה מפסידה מזה, כולם מפסידים מזה. אין שום סיבה להמשיך את המציאות הזאת. זה גם פוטנציאל להרבה מאוד דירות שיוכלו לחזור לשוק המגורים ולהתמודד עם יוקר הדיור ויוקר המחייה. יש פה פוטנציאל לאלפי מקומות עבודה. אם הממשלה ושר השיכון ממצים כל אפיק כדי לייצר דיור ולהגדיל את ההיצע אל מול הביקושים, זאת דרך נוספת וחשובה שיכולה להגדיל את הביקושים.

אני חושב שהצעת החוק היא טובה. צריך להוריד את הפטור הזה, כדי יתחילו לשלם תעריפי ארנונה מלאים כפי שקבועים בחוק. גם אם יש תהליך משפטי הרי בסוף הנכס הזה עומד. צריך לייצר תמריץ לכולם להתכנס ולהבין מה קורה עם הנכסים האלה. להחזיק נכס עם מרצפות שבורות במרכז העיר צריך שיעלה כסף, מה שיהווה תמריץ לאנשים להשמיש אותו. אלה שמחזיקים בנכסים האלה הם בדרך כלל גורמים בעלי ממון, בעלי הון שלא אכפת להם שהם עומדים לא שמישים. כל נכס כזה שעומד ריק היה יכול להניב עשרות אלפי או מאות אלפי שקלים בשנה. החוק הזה מתבקש. זה תיקון שיעשה טוב לכולם.

אני חושב שהצעת החוק הזאת לא טובה. הרי לא מדובר דווקא בקבלנים הגדולים, לפעמים מדובר באנשים פרטיים שמנהלים מו"מ כדי להרחיב את הדיור. להרוויח כסף במדינה זה לא ניבול פה, זה לא מעשה מגונה, כמובן כל עוד זה נעשה ביושר. בהצעת החוק כתוב שזה לעיתים נעשה מתוך שיקולים כלכליים, אבל כמה פעמים זה לא משיקולים כלכליים? כמה פעמים נתקעים עם נכס שלא יודעים למכור?

כמה שנים.

אימא שלי במשך שנתיים מנסה למכור את הדירה שלה בעכו ולא מצליחה. הדירה במחיר טוב, במקום מעולה. פה רוצים להטיל את ביטול הפטור הזה על כולם.

היא נכנסת לחריגים. אם במשך 20 שנה היא לא תצליח למכור את הדירה, אז זה יעלה חשד.

גם את הטייקונים שסתם מושכים את הזמן תכניסו לחריגים. בוא נאשר שהבירוקרטיה תהיה פחותה, כי לפעמים זה נתקע בגלל בירוקרטיה.

כשיש מקרה שבו צריך הארכה, מאריכים, וגם אף אחד לא עושה שום בעיות. יש כאן שימוש לרעה. אם בן אדם לא מצליח למכור את הדירה שלו במשך שנתיים, שלוש, זה עדיין לא הופך את הדירה שלו ללא שמישה. זה יכול להיות לא שמיש שנה, שנתיים, שלוש, חמש, אבל עד מתי? לנצח נצחים הוא לא ישלם ארנונה?

אני לא יודע אם זה לנצח נצחים.

החוק היום אומר לנצח נצחים.

יכול להיות שאת יכולה לנקוב בזמן כשהבירוקרטיה שלנו במדינה לא תוקעת אותו.

תתקן את החוק מכיוון אחר.

החוק שאת מציעה מבטל לכולם את הפטור כאילו כולם טייקונים שרוצים להרוויח כסף.

תסביר לי למה בן אדם אחרי חמש שנים צריך פטור מארנונה.

בשביל לקבל היום אישור להרחיב דירה צריך לפעמים לחכות 24 חודשים, 36 חודשים. אדם רוצה לקחת בניין שהוא לא שמיש ולבנות - -

או שאתה לא מבין את החוק, או שאני לא מבינה מה אתה אומר.

אני מבין אם את רוצה לקחת משהו שהוא לא שמיש ולתת פטור עד שלוש שנים, עד חמש שנים, עד שנתיים. כרגע החוק נותן את האפשרות לעולמי עד. יכול להיות שצריך לעשות חושבים, לא לבוא ולהגיד שכולם כאלה.

היא לא אומרת שכולם כאלה.

אתה יודע, אלכס, כמה פעמים לא נבנים מקומות בגלל בירוקרטיה של המדינה עצמה.

אני יכול להגיד לך על העיר שאני מתגורר בה, העיר אשקלון. יש הרבה מאוד מבנים נטושים מלא שנים, ואני מכיר את העיר משנת 1992, שאלוהים יודע למה המבנים נטושים, שאלוהים יודע למה אף אחד לא משמיש אותם. וואלה, מדובר על 30 שנה.

לא אמרתי שהכל זה אותו דבר, שהכל נכון. 30 שנה לא צריך להיות. בשכונת וילות באשדוד יש שתי וילות שהן שלד כבר שנים. למה? בגלל מחלוקות בין הילדים. במקרה כזה צריך לבטל את הפטור. איפה הבעיה שלי? במקומות שהולכים לקראת פינוי בינוי. יכול להיות שיש דירה אחת בבניין לא שמישה, אחר כך עוד דירה לא שמישה והבניין מתחיל להיות רוח רפאים.

מיכל, החוק שלך מתייחס גם לדירה בתוך בניין מגורים?

הסעיף מדבר על מצב שבו נהרס בניין שמשתלמת עליו ארנונה, על בניין במצב של נכס הרוס או ניזוק. מה קורה במצב שבו יש דירה או שתיים הרוסות בתוך מבנה?

אם מדובר על בניין שיש בו איזו שהיא סכנת קריסה, החוק לא חל עליו.

מדברים על מצב שיש בניין עם 10 דירות ששתיים מהן לא שמישות.

בוא אני אעשה איתך סיור בנוף הגליל ותראה בניינים שלמים שהם ריקים.

מה קורה במצב שבו יש נכס הרוס בתוך מבנה?

ההגדרה של בניין זה כל מבנה. דירה שאי אפשר לגור בה היא בדרך כלל דירה שהרסו בה את הריצוף, את השירותים.

או שיש בה נזילות.

זה ניתן לפרשנות?

יש מבחני משנה שעורכות הרשויות המקומיות בעניין הזה. הן קובעות מה מבחינתן הוא נכס שלא ניתן להשתמש בו ומוגדר כנכס הרוס. יש כאלו שמגדירות נכס הרוס כשאין שירותים, כשאין מקלחת או כשאין מים זורמים. אין הגדרה אחידה בעניין הזה.

נכס שלא מצליחים למכור אותו לא אומר שמדובר בנכס שנהרס או ניזוק. זה נכס שעדיין אפשר לגור בו, רק לא מצליחים למכור אותו.

יכולות להיות כל מיני סיטואציות. בדיון הקודם העלו דוגמה של נכס שבו היה איזה שהוא פיצוץ של צינור גז כך שאי אפשר להשתמש בדירה. זה, להבנתי, כן נכלל במסגרת נכס הרוס. דיברתי בתחילת הדברים על דירה שמשמשת למגורים, כי יכולות להיווצר סיטואציות - -

החוק לא בא ואומר מידית, החוק נותן שנתיים. אם אחרי שנתיים אותו בעל נכס בא ואומר, "לא הספקתי לתקן את הצנרת, אין לי כסף לשלם את הצנרת, לכן אני מבקש הארכה", הוא מגיש בקשה. במידה ותתקבל הבקשה שלו יתנו לו הארכה. מצב שבו אותו בעל נכס יושב ומחכה שהדירה הזאת תעשה תשואה עם השנים ובינתיים לא משלם ארנונה, זה מצב שאנחנו לא יכולים להרשות.

יש מסלול של פטור לנכס ריק שונה ממסלול של פטור לנכס לא ראוי לשימוש. המסלול של פטור לנכס שהוא ריק מעוגן בתקנות ההסדרים (הנחה מארנונה) ונתון לשיקול דעתה של מועצת הרשות המקומית לגבי תקופת הפטור. היא יכולה לנוע בין חצי שנה לשנה, תלוי מה כל רשות מאמצת לעצמה.

זה תקף גם לנכסים שעכשיו עוברים איזה שהוא שיפוץ, נכון?

יש איזו שהיא הבחנה בין מה שנקרא שיפוצים רגילים שלא מחייבים את עזיבת הנכס לבין שיפוצי התאמה שמחייבים את עזיבת הנכס, כאשר כל שיפוץ נבחן לגופו. אי אפשר להתייחס לשיפוץ של מטבח כאל שיפוץ של דירה שמהיסוד צריך לפרק אותה ואי אפשר להמשיך לגור בה גם במהלך תקופת השיפוץ. המבחנים האלה הם מבחנים שקשה מאוד לקבוע אמת מידה לגביהם, הם מבחנים פר נכס. רשות מקומית שמקבלת בקשה לנכס לא ראוי לשימוש או לנכס ריק שולחת פקח לשטח. אחרי שהפקח מצלם את הדברים, מתעד את מה שהוא רואה, מנהל הארנונה נותן את התשובה ולבעל הנכס תמיד יש את הזכות לפנות לוועדת הערר לגבי השאלה אם מנהל הארנונה צדק או לא צדק בהחלטתו. לא נוכל להתחמק מהמסלול הפרטני לגבי כל אחת ואחת מהסיטואציות. יש את פסק הדין המנחה בעניין הזה, פסק דין המגרש המוצלח, פסק הדין המנחה בעניין פרשנות סעיף 330. אמת המידה היא אמת מידה אובייקטיבית של האדם הסביר לגבי אם אפשר או אי אפשר לגור בנכס המסוים הזה. יש מנעד רחב מאוד של מחלוקות סביב העניין הזה. מאחר ומדובר בפטור המגמה היא לפרש את הדבר הזה בצמצום. אם אני נותן פטור לאדם אחד ממס, אני צריך לגבות את אותו מס שנתתי עליו פטור מאדם אחר. מאחר ומדובר פה בפטור המגמה של הפסיקה שאישרה את זה היא לפרש את הנושא הזה מאוד בצמצום.

כמרכז השלטון המקומי אנחנו תומכים בחוק, אנחנו חושבים שהוא נכון, אנחנו חושבים שהוא מאזן בין זכות הקניין של בעל הנכס לבין הצורך לממן את השירותים הציבוריים. גם נכס שלא משתמשים בו הוא עדיין נכס שצורך שירותים עירוניים. עדיין יש שם תאורה, יש שם תחזוקת כבישים, יש שם הרבה מאוד פעילות של הרשות המקומית, למעט פינוי אשפה מאותו נכס הרוס. הרשות המקומית כן משקיעה וכן מוציאה עליו כספים. ברגע שאנחנו נותנים פטור לגורם מסוים עומס הארנונה על האחרים שמשלמים את הארנונה גדל וגובר. משרד הפנים יכול לראות את זה דרך הבקשות שהרשויות מגישות לקבלת אישורים חריגים להעלאת הארנונה. האיזון צריך להיות כזה שנותנים את הפטורים האלה איפה שצריך. האם הכוונה שהחוק לא יחול על נכסים שנהרסו כתוצאה מפעולות איבה או אסון טבע? האם זאת הכוונה?

כן.

מה שצריך לכתוב בתת סעיף (א) זה את המצב המשפטי הנוכחי, כאשר את ההחרגה לגבי פעולות איבה או אסון טבע אתם צריכים לכתוב בסעיף אחר. אנחנו באמת חושבים שיש מקום להבחנה בין בתים שנהרסו כתוצאה מפעולות איבה או אסון טבע לבין בתים שנהרסו כתוצאה מהזנחה ואי שיפוץ שלהם באופן שמנוגד לתכלית החקיקה, רק אנחנו חושבים שצריך איכשהו לסדר את זה במסגרת הניסוח כדי שהדברים האלה יהיו ברורים.

אגב, החוק גם לא מדבר על בתים שעדיין לא התחילו לגור בהם.

לגבי בתים שעוד לא התחילו לגור בהם המסלול הוא לא סעיף 330 לפקודת העיריות, המסלול הוא סעיף 269 לפקודת העיריות.

הבנתי שלגבי סעיף 2 יש הסתייגויות, לכן אין לי בעיה לוותר עליו.

נכס שבנייתו לא הסתיימה הוא נכס שלא מתחילים לחייב עליו ארנונה. נכס שלא ניתן עליו טופס 4 או לא בנוי באיזו שהיא רמת מעטפת בסיסית הוא נכס שלא רואים אותו כבניין, הוא לא נכנס למעגל החייבים בארנונה.

לא מדובר על נכס שלא התחילו לגור בו.

לאדם, לפי הצעת החוק, שמוכיח שהוא פעל בתום לב אפשר להאריך את התקופה. אני חושב, מהניסיון שיש לנו בניהול הליכי הארנונה ברשות מקומית, שהמונח "תום לב" הוא מונח שסתום מאוד מאוד רחב שעלול ליצור הרבה מאוד מחלוקות. אני הייתי מציע נוסח שאומר שאפשר להאריך את התקופה כאשר בן אדם עשה את כל הפעולות הנדרשות ממנו על מנת להשמיש את הנכס, כמו במצב שבו אדם הגיש בקשה להיתר בנייה והיתר הבנייה מתעכב בוועדה או מתעכב בוועדות ערר, או במצב שבגלל פעילות צבאית או פעילות אחרת יש מחסור בפועלים או יש חסמים כאלה ואחרים שלא מאפשרים להוציא לפועל את הדבר הזה באופן אובייקטיבי. קחו לדוגמה סכסוך יורשים שיכול להימשך 10 ו-20 שנה. מה נגיד אז? הרי סכסוך היורשים הוא לחלוטין בתום לב. הפעולה בסכסוך יורשים שמראה שקידה סבירה היא אם הם מגישים בקשה לפירוק השיתוף. יש אפשרות להסתייע בבית המשפט כדי לפתור את הבעיה בין יורשים. אנחנו חושבים שצריך להחליף את המושג "תום לב" בפעולות של שקידה ראויה על מנת להשמיש את הנכס.

ההערה האחרונה שלנו מתייחסת להוראת המעבר. בהוראת המעבר יש איזו שהיא בעייתיות שצריך לתת עליה את הדעת. בהוראת המעבר כתוב שנכסים שהתחילו לקבל את הפטור הזה לא יוכלו לעולם להיכנס למסלול החיוב. אם ב-1 לדצמבר 2021 רשות מקומית מסוימת נתנה פטור לפי החקיקה הקודמת, אחרי 8 שנים הוא נכנס לפטור התמידי.

אמרתי עכשיו שאני מורידה את הוראת המעבר.

עדיין יש מקום לתחום בזמן.

האם יש לכם בשלטון המקומי נתונים על כמות נכסים כאלה?

אין לנו נתונים לגבי כמות נכסים. משרד הפנים יכול דרך הבקשות של הרשויות המקומיות לאישורים חריגים לראות את היקפי הפטורים מארנונה שנגרעים מהקופה הציבורית.

יש כל מיני סיבות לפטור. אתה לא יכול להתייחס לזה כנתון.

זה לא נתון קשיח שאני יכול להתחייב עליו.

השאלה אם אתם יכולים לפנות לרשויות ולבקש את הנתון הזה, אני בטוח שלרשויות יש נתון כזה.

לא לכולן.

למה לא לכולן?

המ.מ.מ גרס חצץ בלמצוא.

המ.מ.מ קיבל נתונים מהרשויות המקומיות?

מחלקן.

הוא לא יכול להגיע לכל הרשויות המקומיות.

כשיש לעירייה בעיה גדולה עם זה היא עוסקת בזה יותר. זה משתנה מאזור לאזור.

לגבי הנושא הזה של הוספת נכסים שיכולים לחסות בגדר הפטור בהחלטת השר, לנו כשלטון מקומי יש איזו שהיא בעיה מבחינת הוודאות והיציבות שלנו לגבי אותם נכסים. אנחנו מבקשים להסיר את הסעיף הזה, או שזה יעבור איזה שהוא פיקוח פרלמנטרי של ועדת כנסת שתאשר את הגדלת מאגר הנכסים או את סוגי הנכסים שיכולים לקבל את אותה החרגה שהחוק מדבר עליה. כרגע החוק מדבר רק על פעולת איבה ואסון טבע. אנחנו נרצה שאם יהיו סוגי נכסים נוספים זה יעבור איזו שהיא התייעצות איתנו או איזו שהיא בקרה של הוועדה הנכבדה.

משרד המשפטים, בבקשה.

אני מצטרפת למה שאמר אלי לגבי ההחרגה שמוצעת. ככל שכוונת המציעים הייתה לגבי בניינים שנהרסו בשל פעולות איבה או אסון טבע - לשמר פטור קבוע. כרגע כתוב ממש ההיפך. כרגע חל עליהם ההסדר הכללי של תשלום ארנונה.

אני אשמח להבין טוב יותר את הרציונל של הפטור בשל פעולות איבה או אסון טבע. לגבי אסון טבע הנחנו שמדובר בבניינים שאולי ניזוקו משריפות, אבל אני אשמח להבין מה הכוונה הייתה בבניינים שנפגעו מפעולות איבה.

כרגע הוראת המעבר מוציאה מתחולת ההסדר את כל מי שזכאי לפטור ערב הכניסה של החוק לתוקף. זה עומד במתח עם הרציונל של טיפול במצב הקיים. כמובן שראוי לאפשר תקופת התארגנות לבעלי נכסים שהסתמכו על ההסדר הקיים היום בחוק.

נקודה אחרונה נוגעת להערתו של אלי לגבי "רשאי השר לקבוע שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על סוגי בניינים נוספים". איך שזה מנוסח כרגע מדובר בקביעה של תקנה בת פועל תחיקתי. כרגע לא כתוב שהדבר ייעשה באישור הכנסת.

אפשר לייצר מנגנון של הרשויות המקומיות, זה הרבה יותר הגיוני.

אני מבינה שמבקשים שהאישור הפרטני לגבי כל נכס לא יהיה תלוי באישור השר.

אייל בצר, ראש מועצת עמק יזרעאל.

אני מברך על הדיון הזה, הוא דיון חשוב. יש אצלנו נכסים עסקיים נטושים בגודל של אלפי מטרים כבר מעל 20 שנה. איפה תום הלב? כשבאנו לבעל הנכס ואמרנו לו, "בוא תעשה משהו", הוא אמר, "אין לי אינטרס, אני משקיע במרכז הארץ". אותו נכס הפך למקום של סמים, אלכוהול, פושעים. כשהמועצה הייתה צריכה לגדר את המקום כדי לא לסכן את התושבים, היא דרשה מבעל הנכס שישלם לה חלק מההשקעות בגידור. אי אפשר לתת פרס למי שמצפצף על הציבור. במקום שהשטח הזה ישמש לטובת הציבור, הוא גורם רק נזק לציבור. אני חושב שהפטור הזה היה מיותר מלכתחילה, לכן אני מברך על ההחלטה הזאת, במיוחד את יוזמי החוק, את בועז ואת מיכל. אני חושב שחשוב מאוד לקדם את זה לאלתר. אני חושב שזה חייב לחול גם על מבנים נטושים משכבר הימים, לא רק על חדשים, ולכן אני מצטרף לאלה שאמרו שצריך לקצר את הוראת המעבר. תבורכו ותקדמו את זה כמה שיותר מהר לטובת הציבור.

אנחנו מבטלים את הוראת המעבר.

הרציונל של החוק מאוד מאוד נכון. לראות מצב שבו במדינת ישראל כשאנחנו נמצאים בהעדר או בחוסר היצע משווע של שטחים למגורים ולתעשייה יש פילים לבנים שעומדים, נראה לי לא הגיוני, לכן אני מאוד מברך על היוזמה שלך ושל בועז לתקן את החקיקה. שמענו פה הרבה הערות חשובות שכדאי לקחת אותן בחשבון. אני אשמח אם לדיון הבא יגיעו לפה נציגים של המ.מ.מ כדי להציג את הדוח שלהם. אני קורא למשרד הפנים להביא לכאן נתונים. נראה לי לא הגיוני שבפנייה לרשויות המקומיות לא תוכלו לקבל את הנתונים האלה, הרי הרשויות המקומיות אמרו שהן מעוניינות בדבר הזה. כדאי מאוד שנראה את הנתונים גם לאור ההערה של היועצת המשפטית על החלוקה בין מבני התעשייה לבין מבנים פרטיים ודירות בתוך מבנים.

עלה פה נושא שחשוב מאד לפתור אותו, וזה העניין של ההחרגות - האם זה צריך להיות בחקיקת משנה או בחקיקה ראשית. אני מציע לך, מיכל, לעשות את העבודה מול משרד הפנים ומול השלטון המקומי. אני חושב שכולם פה בעד המהלך, רק צריך לבחון אותו נכון גם מול הייעוץ המשפטי של הכנסת בשביל לנסח את זה. אנחנו נקיים דיון בהקדם בחוק ואני מקווה שאז נהיה הרבה יותר בשלים להצביע עליו לקראת קריאה ראשונה במליאה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:20.