פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
2
ועדת הבריאות
02/02/2022
מושב שני
פרוטוקול מס' 76
מישיבת ועדת הבריאות
יום רביעי, א' באדר א' התשפ"ב (02 בפברואר 2022), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 02/02/2022
מתן חיסון קורונה לילדים
פרוטוקול
סדר היום
מתן חיסון קורונה לילדים
מוזמנים
¶
ד"ר שרון אלרעי-פרייס - ראש שירותי בריה"צ, משרד הבריאות
ד"ר אורי לרנר - מנהל מקצועי, מדעת-למען בריאות מושכלת
משתתפים באמצעים מקוונים
¶
אפרת לאופר - מנהלת תחום קידום בריאות במוסדות חינוך, משרד החינוך
פרופ' צחי גרוסמן - יו"ר האיגוד לרפואת ילדים, ההסתדרות הרפואית
הדס זורבצ'י - ממונה תחומים ארציים, מערך הסיעוד, מכבי שירותי בריאות
היו"ר עידית סילמן
¶
יש לנו היום דיון על בנושא חיסוני ילדים, יש לנו אנשים יקרים וטובים שנמצאים כאן איתנו, גם שרון שבאמת תודה רבה על ההשתתפות שלך, לא מובן מאליו, ד"ר שרון אלרעי-פרייס ראש שירותי בריאות הציבור ממשרד הבריאות. תקופה מאוד עמוסה וקריטית עוברת על הכוחות, גם בקהילה, גם בבתי החולים ואנחנו באמת רוצים לדבר על מתן חיסון לילדים, חיסוני קורונה, גם ישיבת מעקב, גם עדכון, גם לקבל תמונת מצב. ואנחנו יודעים שמפרסומים ונתונים שיש לנו, יש עדיין כמות די גדולה של ילדים שהם לא מחוסנים והם נמצאים בתוך מערכות החינוך ומסתובבים בינינו. אנחנו מודעים לקושי שזה מייצר, לסיכון שזה מייצר וקצב ההתחסנות, למרות שהמדינה מאפשרת ונותנת ומעודדת ותומכת, יכול להיות גדול יותר. לכן אנחנו נבקש סקירה מעמיקה, להבין מה הם יעדי ההתחסנות ואיך אנחנו יכולים לנסות להשיג אותם. אנחנו כאן כדי לתמוך בזה, מה הצעדים הנערכים לנושא הזה, מה החסמים שיש.
יש באמת שאלה מאוד גדולה שנשאלנו על ידי הרבה מהגורמים, מה אנחנו עושים כדי לעודד את החיסונים של הילדים ולמה זה עדיין לא במידה מספקת? ואם יש חסמים, אז איך אנחנו מתגברים עליהם, האם באמת יש לנו נתונים? ושרון את תציגי את מה שיש לך מבחינת הנתונים גם על חיסוני ילדים, גם על המעקב אחרי התחלואה של הילדים. ילדים שנמצאים בתחלואה שהיא אולי קשה בבתי חולים, התחסנו? לא התחסנו? מה ההשלכות של זה? וביצוע באמת החיסונים בתוך מערכת החינוך, מה קורה עם זה? או לא קורה עם זה? אני רוצה בדגש על ישובים באשכולות דווקא חברתיים, כלכליים נמוכים יותר. אז משרד החינוך, כשאתם מציגים את הדברים שלכם אנחנו נשמח להתייחסות הזאת. יכול להיות שהיה צריך למנות פרוייקטור לעניין חיסוני הילדים, מישהו ייעודי במשרד הבריאות ותיכף נראה מבחינתכם אם יש.
צריך לומר את זה, כן התבשרנו שיש חיסונים שעכשיו יאושרו לילדים מתחת לגיל 5, כמובן שעד היישום של הזה הלכה למעשה, עדיין לא פה בארץ. יצאה אתמול אמירה שהיא אמירה משמעותית בנוגע לזה, וכן אנחנו נצטרך לראות מה ההשלכה של זה. כאן על בקשת האישור לחיסונים עד גיל 5 הוגשה אתמול בלילה, נכון? הדיון יהיה רק עוד תקופה של בטח שבועיים ואז האישור יהיה עוד בערך חודש ואנחנו יודעים שכל שבועיים או כל חודש זה יכול בערך בשבועיים 100-200 אלף ילדים בתוך המערכת, אז השאלה אם יש מה לעשות בנושא הזה עד גיל 5. אז אנחנו נתחיל איתך ד"ר שרון אלרעי-פרייס, גם בנתונים האחרונים שלך להאיר את עינינו ואז נפתח גם לשאלות.
שרון אלרעי-פרייס
¶
בסדר גמור, רק אם אתם יכולים להעלות את המצגת. אני אציג לכם את הסטטוס של החיסונים, מה אנחנו עשינו במהלך הזמן בעיקר בגילאי 5 עד 11 וכמובן נציג גם את הנתונים, שזה תמיד חשוב להציג, על הבטיחות המאוד גבוהה של החיסונים האלה, על המועילות שלהם בילדים גם בגל האומיקרון. איזושהי סקירה קצרה על מידת החיסוניות בעולם בגילאים האלה ובאמת מה הצפי מבחינת חיסונים של ילדים מתחת לגיל 5. אז כל זה במצגת הזאת ואני מבינה שרוצים כבר לדעת על תחלואת ילדים כרגע ועד כמה הם מחוסנים, אז גם את זה אני אציג בעל פה. אין על זה שקיפות, אבל נענה ככל שתשאלו.
אז אתם רואים בעצם את הפילוח של מצב החיסונים, זה נכון למעשה לאתמול בשעה 05:30 בבוקר. האדום זה הילדים הלא מחוסנים, הירוק הבהיר זה ילדים מחוסנים/מחלימים, זאת אומרת קיבלו מנה אחת והם מוגדרים מוגנים. הירוק הכהה זה שתי מנות והצהוב זה מחלימים שלא חוסנו. בעצם אתם רואים פה פילוח לפי גילאים, 5, 6, 7 וכו' ובסך הכל יש לנו 18% מהילדים שקיבלו שתי מנות של חיסון ועוד 8% מחלימים שקיבלו מנת חיסון אחת, כך שבסך הכל ביחד אנחנו בערך ב-26% כיסוי של ילדים בגילאים האלה ואתם רואים שזה קצת משתנה בין שכבות הגיל השונות. אתם יכולים לעבור לשקופית הבאה והיא מראה בעצם את יתר הגילאים, 12 ומעלה. זהו, אז פה כמו שאתם רואים בגילאים היותר מבוגרים שזה 60 ומעלה, כבר נכנס עוד צבע שזה באמת החיסון הרביעי, אבל אני רוצה שתסתכלו על 12-15 ו-16 עד 18 שפה באמת יש לנו אחוזי כיסוי שהם הרבה יותר גבוהים, זה פשוט כדי לתת איזשהו קונטקסט לכמה הצלחנו לחסן בגילאי 12-15 ו-16-18. זה באמת באחוזים הרבה יותר גבוהים לעומת גילאי 5 עד 11 שזה בערך כמו שאמרתי 24%.
בשקופית הבאה זה איזשהו timeline של גילאי 5-11, הוא אושר ב-FDA ב-29.10, המלצתם הייתה ב-10.11, אושר בישראל על ידי מנכ"ל משרד הבריאות ב-14.11, הגיעו לישראל המשלוחים ב-18.11 ובעצם חולק בצורה מאוד מהירה לקופות והתחיל מבצע חיסונים בקופות באופן רשמי ב-23.11. יכול להיות שיש כמה ילדים שכבר בערב של ה-22 כבר קיבלו חיסונים, אבל רשמית זה התחיל ב-23. ואתם רואים שהתחלת חיסוני קורונה בבתי הספר לקח בערך שלושה שבועות. היו הרבה מאוד אתגרים בתהליך הזה, בלהכניס, בלהבין איך, בלדבר על כל מיני מכשולים בדבר הזה, אבל ב-12.12 נכנסו חיסוני קורונה בבתי הספר על ידי חברות. לא מעט אתגרים שהיו בדבר הזה, למתי לתאם אותם? לפני שעות הלימודים? בסוף היום מתוך כל מיני קשיים שהיו בתהליך הזה ולמעשה, תיכף תראו את הנתונים, כשאנחנו ראינו שהחיסונים האלה לא מתקדמים בצורה מהירה בתוך בתי הספר וידענו שצפוי לנו פה גל אומיקרון מאוד גבוה, ראינו אותו בכל המקומות ובכל המדינות אליו האומיקרון נכנס, ראינו גל מאוד מאוד גבוה. ידענו שהילדים יהיו חשופים, קיבלנו החלטה לא פשוטה להשהות את כל פעילות השרה של מערך בריאות התלמיד למשך שלושה שבועות. המערך הזה כולל מאות אחיות בבתי הספר שמגיעות, יש מחוזות שבהם זה מופעל ישירות על ידי לשכות הבריאות, יש מחוזות שזה מופעל על ידי ספקים חיצוניים, אבל הם מגיעות לבתי הספר ונותנות את כל חיסוני השגרה שנותנים בבתי הספר, חצבת, שעלת, פפילומה, שפעת וכולי, לעצור את זה למשך שלושה שבועות כדי באמת לייחד את כל הכוחות שאפשר לייחד כדי לעזור להגן על הילדים שההורים שלהם בחרו להסכים. הדבר הזה קרה במשך שלושה שבועות. אתם יכולים לעבור לשקופית הבאה.
בעצם הפעילויות שבוצעו כדי להגביר או לייעל את מבצע החיסונים בבתי הספר היה כמובן הדרכות והכשרות לכלל אחיות בריאות התלמיד. צריך להבין שאחיות בריאות התלמיד עושות את החיסונים הרגילים ובעצם לא היו חלק ממבצע החיסונים של הקורונה עד לאותו רגע שבו החלטנו להסב את הפעילות שלהן לתקופה זמנית. התאמת המערכת הממוחשבת של בריאות התלמיד, כדי שאפשר יהיה לחסן ולתעד את זה ולהפיק את הדוחות המתאימים לכל מי שצריך. תיאום כמובן עם כל הדסקים, היה צריך הרבה מאוד עבודה גם הדסקים החרדי, הערבי והכללי, וגם תיאום עם משרד החינוך ומחוזות משרד החינוך, כדי לראות שאנחנו מעבירים להם את המידע, מתאמים איתם את הזמנים. היו ישיבות רבות עם כל מנהלי בתי הספר בסיוע של משרד החינוך. אחד הדברים המשמעותיים שהיה לנו ברור, שאנחנו לא נצליח באמת לחסן בבתי הספר בלי שאנחנו נענה על השאלות של ההורים. בסוף ההורים מסכימים לחיסון או לא מסכימים לחיסון ואחד הדברים המשמעותיים זה שהם ידעו באמת את המידע המקצועי האמיתי האמין, בניגוד להרבה מאוד fake news שמסתובב. ולכן לפני כל אירוע חיסון בבית ספר, היה וובינר להורים ולצוותי ההוראה, לענות להם על שאלות. הרבה מאוד סיוע של רופאי ילדים ורופאים - - - ותודה רבה על הסיוע הזה, הוא היה מאוד מאוד משמעותי כדי באמת לענות על שאלות, לתת את המידע הכי רלוונטי ואז שהורים יקבלו איזה החלטה שהם בוחרים. נאספו טפסי הסכמה והגיעו לחיסונים, וכמובן רק ילדים שהוריהם הסכימו, חוסנו. זה הגיע עם טפסי הסכמה מהבית. כמובן שהיה מפגש של המחוזות עם ראשי רשויות על טיפול בכל מיני התנגדויות שהיו במהלך הדרך, כי גם הרשויות המקומיות היו חלק מהסיפור הזה של הסיוע. אפשר לעבור לשקופית הבאה.
גם בחינוך המיוחד היה צריך לצור תוכנית עבודה מותאמת גם לקבוצה הזאת שהיא כמובן בסיכון יותר מוגבר, שיהיה את היכולת להתחסן. איגרת פומבית שיצאה ממנכ"לי הבריאות והחינוך לעודד התחסנות, תוכניות עבודה, היערכות לקראת מגזר לא יהודי שחזר מחופשה. הייתה תקופה מסוימת, בדיוק בשלושה שבועות האלה שאנחנו איחדנו לחיסוני ילדים. במסגרת מערך בריאות התלמיד במגזר הלא יהודי הייתה חופשה במשך כשבועיים, אז רצינו לוודא שגם במגזר הזה אנחנו מצליחים להגיע ועשינו את כל התוכנית מסודרת ככה שכמובן הם לא יופקדו ולא יישארו מאחור. והגברת מאמץ עידוד התחסנות וכולי, הרבה מאוד זומים יומיים, סטטוסים כל הזמן עם כל העוסקים שזה באמת משרד הבריאות, משרד החינוך, המכלול, פיקוח העורף, הרבה מאוד גורמים, רשויות מקומיות, כל הזמן היו על זה. אפשר לעבור לשקופית הבאה.
כאן אתם רואים בעצם את התוצאות, תכנון מול ביצוע של מספר מוסדות חינוך. זה קצת קטן אבל זה במאות, כל יום הגיעו למאות בתי ספר וכמובן שזה תפס הרבה יותר תנופה ברגע שהחסנו את המערך לבריאות התלמיד. זה היה שינוי משמעותי כי זה בעצם תשתית שעובדת, זה אחיות שמכירו את המנהלים, מכירות את בית הספר, מכירות את ההורים לא מעט פעמים וברגע שמשתמשים בתשתית הזאת שפרוסה בכל הארץ, זה הולך הרבה יותר בקלות. ובשקופית הבאה אתם יכולים לראות את כמות המתחסנים בבתי הספר, זה בעצם הילדים המתחסנים. אתם רואים בתחילת הגרף מצד שמאל מדובר על אלפים בודדים, בין 600 נניח ל-1,500, וברגע שנכנס בריאות התלמיד הייתה קפיצה של כמות המתחסנים, באמת החלת עוד כוח. סיכום מבצע חיסונים בשקופית הבאה מראה שבין התאריכים 12.12.2021 חוסנו על ידי החברות שהגיעו, ניידות החיסונים, בתיאום עם משרד החינוך, כמעט 15,000 ילדים ובתקופה שבה הסתנו את מערך בריאות התלמיד לעשות רק חיסוני קורונה חוסנו עוד 44,545 ילדים.
מבחינת אסטרטגיית ההסברה, אז הקושי הוא באמת להנגיש את המידע עד כמה החיסון הזה הוא בטוח, הוא יעיל, הרבה מאוד fake news, הרבה מאוד גורמים מאוד חזקים שמפיצים כל מיני דברים. לפעמים מפיצים סרטונים או מידע ולפעמים, שזה לא פחות בעייתי, מפיצים שאלות, זה מין שאלות כאלה שמכניסות שאלות להורים אבל בסוף אנחנו צריכים לתת את התשובות כי יש תשובות. אז ההחלטה שלנו הייתה באמת להנגיש את המידע בשקיפות ואמינות. לא לעשות כל מיני בדיחות, סלבס וכו', אלא באמת רופאי הילדים היו בחזית ההסברה, נתנו את המידע המקצועי בנושא הזה, לענות לשאלות ולהבין שהורים באמת חוששים, הם באמת חוששים וברגע שייתנו להם את המידע הם יחששו פחות ויוכלו לעשות בחירה יותר מושכלת עבור הילדים שלהם.
בשקופית הבאה אתם יכולים לראות את האתר, הרבה מאוד מידע באתר לגבי הקורונה. אתם יכולים לראות בשקופית הבאה, שאלתם לגבי סקרי דעת קהל ואיך אנחנו יודעים מה אנשים חושבים. אז אני לא אעבור פה על הכל, אבל היו הרבה מאוד סקרי דעת קהל כדי לנסות להבין מה מניע הורים לחסן את הילדים שלהם, מה מבדיל בין החיסונים - -
היו"ר עידית סילמן
¶
שרון, האם עושים היום איזושהי בדיקה בתוך מערכת החינוך באיזה כיתות או באיזה מקומות יש פחות תלמידים מחוסנים ונכנסים לשם להתערבות נקודתית ספציפית?
שרון אלרעי-פרייס
¶
אז אני מציעה שעל זה משרד החינוך יענה אם הוא פה, כי לנו בסוף אין את המידע. לנו יש מידע על ילדים מתחסנים, אין לנו את המידע כל ילד באיזה שכבה הוא ובאיזה כיתה הוא ואת הפילוח הזה, זה מידע שקיים רק במשרד החינוך. אז אני אוכל לדעת נגיד גאוגרפית ערים, אבל לא ברזולוציה יותר - -
שרון אלרעי-פרייס
¶
אבל למשרד החינוך בוודאי שיש את זה. אז אתם רואים שגם נעשו סקרים כדי להתקדם, אתם יכולים להעביר לשקופית הבאה, גם בשקופית הבאה זה ממצאי סקר. עשינו את זה גם בגילאי 12 עד 15 וגם כמובן בגילאי 5 עד 11 וזה הוביל הרבה מאוד מהפעולות. אתם יכולים לראות בשקופית הבאה פרסומים שמותאמים לאוכלוסיות שונות. למשל במגזר החרדי היה מאוד ברור שהם רוצים להבין מה הסיכון מהמחלה ולכן אנחנו יודעים כבר שהסיכון לפימס מדיווחים של ה-CDC יורד ב-91% בילדים מחוסנים לעומת ילדים לא מחוסנים. את אותם נתונים אני מקווה שמאוד בקרוב, ממש בימים הקרובים - -
שרון אלרעי-פרייס
¶
כ-10 אני רוצה להגיד, אבל אנחנו כל הזמן עוקבים אחרי זה. עד עכשיו, עד סוף 2021 דווחו לנו 250 מקרים של פימס. עברנו עליהם אחד-אחד עם קבוצה של רופאי ילדים ובעצם בכ-30 מקרים הוחלט שהם לא מתאימים להגדרות של פימס ו-220 היו או מלאים, שזה אומר 209 ודאים עם פימס ועוד 11 מקרים שהיה חסר רק קריטריון אחד אבל כל התמונה הכללית נראית כמו פימס. זאת אומרת 220 מקרים של פימס שזה בערך שיעור של 1 ל-2,500/2,200 ילדים לעומת כמות הילדים שאומתו במדינת ישראל באותה תקופה.
שאלות ותשובות להורים, עוד משהו שהבנו שאנחנו רוצים באמת כמה שיותר להנגיש את המידע ובשקופית הבאה אתם יכולים לראות. אלה היו שאלות שנשלחו בלייב וגם פרסומים בפלטפורמות שונות כשאתם רואים שהדבר המרכזי פה זה באמת הרופאים ולא משהו אחר. אז בשקופית הזאת אתם יכולים לראות היקף התחסנות מעודכן בקרב ילדים בעולם והסיפור הזה של חיסון ילדים הוא מאתגר בהרבה מאוד מקומות. אתם רואים שבאיסלנד מגיעים ל-45% וגם בדנמרק ל-40%, בפורטוגל ובספרד. אבל בהרבה מאוד מקומות זה באמת שונה לעומת גילאים מבוגרים יותר ולעומת חיסוני מבוגרים ממש. אז יש פה באמת איזשהו קושי שלדעתי אותו fake news שקיים פה, קיים בהרבה מאוד מקומות בעולם וכמובן הורים , בצורה מובנת, חוששים. עד שאנחנו לא מגיעים ומביאים את המידע, אז הם פחות בוחרים לחסן את הילדים.
בשקופיות הבאות אני רוצה להראות לכם את המעקב שלנו על בטיחות ומועילות החיסונים בגילאים השונים. אז זה בגדול שתראו התפלגות מנות החיסון בישראל לפי גיל. אתם רואים שוב תמונה שמראה לנו שבעיקר המבוגרים התחסנו, אבל היו לנו חיסונים כמובן בכל הגילאים. בשקופית הבאה, לא אעבור עליה אבל זה רק מראה את החלוקה. לגבי ילדים יש אישור רק של חברת פייזר בגילאים צעירים, אין עדיין אישור לחברות אחרות.
שרון אלרעי-פרייס
¶
ההגדרות שלנו מה זה תופעות בסמיכות לקבלת חיסון, אני לא אגיד את כולן, אבל יש הגדרות מקובלות בינלאומיות מה זה תופעות מקומיות, נוירולוגיות וכולי ומה זאת תופעה משמעותית או לא. אתם יכולים לראות בשקופית הבאה את שיעור התופעות שדווחו לפי קבוצות גיל.
שרון אלרעי-פרייס
¶
זהו, אז מה שבעיקר רואים, הגרפים הגדולים זה באמת פונט קטן מאוד, אני פתאום מבינה שאנחנו צריכים להבין כל שקופית פה, כל גרף. אבל אתם רואים שהתופעות הכלליות שמרגישים יום או יומיים לא טוב, יש חולשה, יכול להיות חום נמוך ודברים כאלה, זה התופעות שאתם רואים מהצד השמאלי, הכלליות, כשכל היתר, תופעות מקומיות, תופעות נוירולוגיות, תופעות אלרגיות ותופעות משמעותיות, הן באמת במספרים מאוד מאוד קטנים. זה כל הגרפים שבקושי רואים אותם והצבעים השונים זה הגילאים השונים. אנחנו רואים שהצבע 5 עד 11 הוא צבע ירוק, זה תחילת כל קבוצת גרפים כזאת, אז ב-5 עד 11 היו את תופעות הלוואי הנמוכות ביותר. תיכף תראו פוקוס על הדבר הזה, אז יהיה יותר פשוט. אז תופעות לוואי בסמיכות לקבלת חיסון בגילאי 5 עד 11, אפשר לעבור לשקופית הבאה, אתם תראו שבעצם גם מבחינת תופעות כלליות, אתם רואים מצד שמאל קיבלו מנה ראשונה 324 אלף ילדים, את המנה השנייה השלימו 217 אלף מתוכם, בערך כמעט 218 אלף ילדים. מתוכם אתם רואים שגם מבחינת תופעות כלליות שהן הכי שכיחות, היו מאות בודדות. התופעות האלה הן תופעות שחולפות. לעומת זאת, תופעות משמעותיות היו בודדות, תיכף תראו אותן בשקיפות הבאה יותר בפוקוס. כל התופעות האלה מועברות לוועדת רופאים שבוחנת את המקרים המשמעותיים, לראות אם יש קשר סיבתי בכלל או לא. ברור שכשמחסנים מאות אלפי ילדים יכולים להיות דברים שהם מקריים וקורים באותו זמן אבל הם לא קשורים לחיסון. אז בעצם אתם רואים פה ארבעה דברים שנבדקים על ידי הוועדה ולא בטוח שהם קשורים לחיסון וכן חשוב מאוד להדגיש שבקבוצת הגיל הזאת לא דווחו מקרים של דלקת בשריר הלב שכן ראינו בגילאים הגדולים יותר. אגב רמז לזה כבר ראינו ב-12 עד 15, כי גם ב-12 עד 15 השיעור, ואתם תוכלו לראות גם את זה לראות, השיעור היה נמוך יותר מאשר בגילאי 16 עד 18. אז לנו דווקא הייתה ציפייה שכשנרד ל-5 עד 11 יהיה שיעור עוד יותר נמוך, למרות שכולם חשבו שאולי יהיה אחרת, אבל אכן זה באמת מה שקרה ואין לנו מקרים של מיוקרדיטיס בקבוצת הגיל הזאת, שזה בעצם התופעה היחידה שבאמת הוגדרה כקשורה בצורה אפידמיולוגית ברורה וסיבתית לחיסונים.
אפשר לעבור לגילאי 12 עד 15. אז גם בגילאי 12 עד 15 אתם רואים יותר מקרים של תופעות כלליות אבל עדיין התופעות המשמעותיות הן נמוכות. הדבר העיקרי שבאמת ראינו זה המקרים של דלקת בשריר הלב, שאתם יכולים לראות פירוט שלהם בשקופית הבאה. מקרה אחד אחרי מנה ראשונה, 12 מקרים אחרי המנה השנייה ושלושה מקרים אחרי המנה השלישית. הסיגנל הבולט שראינו וקודם כל דווח כמובן במדינת ישראל, אבל גם פרסמנו לעולם, זה באמת הסיגנל אחרי מנה שנייה. בשבוע הראשון אחרי מנה שנייה, פחות בגילאי 12 עד 15, בגילאים יותר מבוגרים, תופעת נדירה של מיוקרדיטיס שחולפת כמעט ברוב המוחלט של המקרים ללא שום תופעות. אתם יכולים לראות פירוט של המקרים האלה שהיו בגילאי 12 עד 15 בשקופית הבאה, זה ילדים שהיו מאושפזים בין שניים לשישה ימים ולא היה צורך בשום התערבות פולשנית או איזשהם תרופות. דופק תקין, לא היו הפרעות קצב, לא היה שום דבר, באמת האשפוז שלהם היה יותר לניתור כדי לוודא שהם בסדר. וגם דברים שנצפו במהלך הקבלה שלהם לבית החולים נעלמו עם השחרור או במהלך האשפוז שלהם ואני אגיד שגם יש מחקר של כללית שעקב אחרי ילדים או מבוגרים צעירים לאורך זמן, עם מיוקרדיטיס, וראה שכל התופעות האלה חלפו. אז את אותו הדבר אני אציג לכם גם בגילאי 16 עד 18. התופעות שדווחו, שוב בעיקר תופעות כלליות שחולפות וכשאנחנו מסתכלים על מיוקרדיטיס שזו התופעה שכן נקשרת, אז אתם רואים מנה ראשונה שני מקרים, מנה שנייה 30 מקרים ומנה שלישית שבעה מקרים. את הסיגנל הזה של שבוע אחרי המנה רואים עלייה של מקרים שראינו רק במנה השנייה, במנה השלישית לא ראינו את זה, היו שבעה מקרים שהיו בעצם פזורים במהלך החודש הזה ולא ראינו את אותו סיגנל.
שרון אלרעי-פרייס
¶
כן, 569 אלף ילדים לא מחוסנים בכלל בגילאי 5 עד 11 ובנוסף אליהם עוד 351 אלף ילדים שמוגדרים אצלנו במערכת כמחלימים ולא קיבלו חיסון אחד. זאת אומרת גם זה אנחנו יודעים בגל האומיקרון, שבעצם הם לא מגונים אלא אם הם מחלימים מאוד מאוד טריים, הם לא מוגנים. זאת אומרת שיש לנו כמות לא מבוטלת - -
היו"ר עידית סילמן
¶
שרון, יש איזשהו משהו שבעצם אפשר בתוך מערכות הבריאות, בקופות השונות, לסמן אותם ולפנות אליהם בפנייה ישירה להורים? לעשות איזושהי פנייה ישירה לכל אלה שבעצם אנחנו יודעים או שהם באמת אותם מחלימים שלא קיבלו חיסון ראשון והלא מחוסנים בכלל. היום אגב אנחנו כבר רואים את הדיווחים הראשונים מדנמרק, מנורבגיה, צרפת, על מחלימים של אומיקרון מהסוג BA הראשון שבעצם נדבקים כבר ב-BA2 ויש לנו גם נקודות ראשוניות של הדבר הזה פה בישראל?
שרון אלרעי-פרייס
¶
לא, לא, את זה אנחנו כרגע בודקים, בישראל BA2 יש לנו נכון לאתמול בערב 297 מקרים, רובם מחו"ל אבל יש פה קצת הטעיה, רוב האנשים הם חוזרי חו"ל ולא את ה-70 אלף מקרים שיש לנו ביום בישראל, אבל יש לנו כבר 12 מקרים של BA2 בקהילה. אנחנו בודקים לראות אם מישהו מהם, מאלה שאנחנו יודעים שהם BA2, באמת גם מחלים טרי מאומיקרון שהוגדר כ-BA1.
שרון אלרעי-פרייס
¶
באופן עקרוני בדרך כלל בן אדם שכרגע החלים, אלא אם כן הווירוס מאוד מאוד שונה, הוא החלים כי מערכת החיסון שלו הצליחה לייצר נוגדנים שסילקו את הנגיף, ככה הוא החלים.
שרון אלרעי-פרייס
¶
והכמות הזאת של הנוגדנים בהתחלה בזמן ההחלמה הראשונה היא גבוהה. זאת אומרת שכדי מחלים מאוד טרי, נניח מלפני שבועיים, שלושה או חודש, יידבק כרגע בווירוס שהוא יחסית דומה, הוא צריך להיות וירוס מספיק שונה והווריאנטים הם שונים אחד מהשני, אבל הוא צריך להיות מספיק שונה כדי שהנוגדנים שנוצרו לו בגוף, שעזרו לו לסלק את הנגיף ולהחלים, לא יגנו עליו ואנחנו לא יודעים כרגע שזה קורה. אנחנו כן יודעים שעם הזמן זה בוודאות קורה כי כמות הנוגדנים דועכת והווריאנטים משתנים - -
היו"ר עידית סילמן
¶
יש לנו פה מקרים של בעצם מי שנדבק באומיקרון הראשון ואנחנו יודעים שעכשיו הוא נדבק באומיקרון או שזה רק באמת חוזרי חו"ל?
שרון אלרעי-פרייס
¶
לנו כרגע אין נתונים במדינת ישראל על שמישהו שנדבק באומיקרון, נדבק עכשיו ב-BA2. אנחנו כרגע בודקים את זה בקרב כמעט 300 מקרים של BA2 שיש לנו. אז עוד אין לי תשובה לזה אבל אין לנו מקרה שאני יכולה להגיד - -
היו"ר עידית סילמן
¶
אני יכולה שנייה שרון להפנות להדס שנמצאת איתנו כאן ממכבי בזום? דקה, אתם רואים את הדס?
היו"ר עידית סילמן
¶
הדס בוקר טוב. את כמי שמייצגת במכבי את ניהול המדיניות של החיסונים, האם את יכולה להגיד לי אם אצלכם נעשית עבודה באמת אל מול אותן משפחות, אותם ילדים שטרם התחסנו? אנחנו יודעים שיש 900 אלף כאלה בתוך המערכת. האם נדלקת איזושהי נורה אדומה לרופא המשפחה, אחיות בריאות אצלכם שמציעות איזושהי שיחה יזומה לאותה המשפחה?
הדס זורבצ'י
¶
כן בהחלט. מעבר לפריסה הארצית שיש לנו בארץ של אתרי התחסנות, ביצענו פעילות ממוקדת גם אצל רופאי הילדים, במרפאות של רופאי הילדים, גם בפריפריה, כדי לאפשר נגישות של האוכלוסייה. עכשיו, יש לנו כמובן מסד נתונים, דוחות שאנחנו יכולים להפיק פר רופא, מי הילדים שטרם חוסנו באוכלוסייה אצלו. יש לנו מערכת של התראות בתוך התיק הרפואי שמתריעה אם אדם מסוים, גם ילד, עשו מנה ראשונה, או עוד לא הגיע למנה הראשונה. זה מאפשר בעצם להתריע למטפל, לא רק לרופאים, גם לאחיות, להציע את החיסון ולעודד התחסנות. כדי לעודד התחסנות, מעבר לפריסה ולהנגשה גם בשעות הפעילות שהן מעבר לשעות העבודה כדי לאפשר להורים להגיע אחרי שעות העבודה. אנחנו גם פתחנו מוקד של רופאים תורנים למענה אונליין, לשאלות של הורים שהתלבטו, חששו, רצו לשאול שאלות. היו לנו רופאים תורנים שישבו במוקד טלפוני, אנחנו העברנו להם שיחות. הורים שקיבלו והשתכנעו, אנחנו מיד באותה הזדמנות כבר אפשרנו להם לקבוע את התור. אנחנו הסרטנו רופאי ילדים סרטוני הסברה שנשלחו להורים. יש לנו מנגנון של מערכת אוטומציה שמאתרת הורים שטרם חיסנו את הילדים שלהם, ילדים שעוד לא הגיעו להתחסן אנחנו שולחים להורים שלהם מסרונים, מיילים. כל מסרון כזה זה מלווה כמובן בקישור להסברה ומענה לשאלות. שיחות יזומות טלפוניות, הרי לא כולם מחוברים למיילים או לדיגיטציה, אז אנחנו כמובן השתמשנו גם בהודעות מוקלטות ושיחות טלפוניות יזומות. התאמנו את ההסברה שלנו גם ברמה השפתית והתרבותית למגזרים שונים, המסר שלנו תמיד להגן על הילדים, חשוב לחסן אותם. גם להגן עליהם מתחלואה קשה ומתופעות ארוכת טווח.
יש לנו פוטנציאל של כ-210 אלף ילדים בקבוצת הגיל הזאת, אנחנו חיסנו בסביבות 50% מתוכם במנה הראשונה, כשהשלימו מנה שנייה 80% מתוכם. ברמה הלאומית גם לפי הנתונים שעכשיו ראיתי ששרון הציגה, למעשה זה אומר שמכבי חיסנה כ-35% מילדי ישראל. אז אם נתח האוכלוסייה שלנו הוא 25% אז אני חושבת שאפשר לדבר על אחוזי התחסנות נאים. כמובן שיש עוד עבודה, אנחנו לא מוותרים למרות שקצב ההתחסנות בקרב האוכלוסייה הוא הולך ויורד בימים האחרונים, בשבועיים האחרונים וכמובן זה גם קורה בקבוצת הילדים. אנחנו ממשיכים בהודעות אוטומציה ובשיחות יזומות להורים שעוד לא הגיעו. אנחנו מניחים או משערים שהקצב עלול עוד להתעכב או להיות איתי יותר. אנחנו נכנסו לשלב של מתווה חדש של חזרה ללימודים, ההורים דוגמים את הילדים באופן רוטיני פעמיים בשבוע ולכן צפוי שיהיו יותר מקרים מאומתים. קודם כל הם יהיו כמובן בבידוד והם לא יוכלו להתחסן בשלב הזה, הם יצטרכו להמתין שלושה חודשים עד האפשרות להתחסן במנה הראשונה לכל המחלימים. אז יכול להיות שתהיה האטה נוספת בקבוצה הספציפית הזאת. זהו עד כאן.
שרון אלרעי-פרייס
¶
רגע, אני רק אגיד משהו, כי בדיוק הרגע קיבלתי את הנתונים. מבין ה-237 מקרים שיש לנו של BA2 במדינת ישראל, 10 הם מחלימים ואף אחד מהם הוא לא מהתקופה של האומיקרון. זאת אומרת אין לנו בישראל - -
היו"ר עידית סילמן
¶
חשוב, חשוב לומר זאת. כן ד"ר אורי לרנר מדעת. קודם כל צריך לומר שרון, אני חושבת באופן אישי גם - -
שרון אלרעי-פרייס
¶
תדלגו על השקופיות של הסיכום. דיברנו הרבה על המיוקרדיטיס, אפשר לדלג. אנחנו רואים את המועילות של החיסון, גם בגל האומיקרון שאנחנו יודעים שהאומיקרון יותר חומק מהחיסון מאשר הווריאנטים שלפניו. ילד שקיבל שתי מנות חיסון בגל האומיקרון מוגן פי 2 מאשר ילד שלא חוסן ובגילאי 12 עד 15, הקו למעלה זה הלא מחוסנים. אנחנו רואים שיש דעיכה של החיסון, אתם רואים שלושה ברים מתחת שזה אומר חודש עד חודשיים מהחיסון, חודשיים עד שלושה וארבעה עד חמישה. אתם רואים שהשיעור של התחלואה שם הולך ומתקרב ללא מחוסנים והקו הירוק זה הבוסטר. ברגע שנותנים בוסטר ההגנה היא אפילו יותר טובה מאשר שתי מנות החיסון הטריות. זאת אומרת שהחיסון גם בגל האומיקרון מועיל כאשר הוא חיסון טרי ואת הדבר הזה חשוב לדעת וחשוב שההורים ישמעו, כי אפשר לסייע להגן על הילדים.
היו"ר עידית סילמן
¶
חשוב מאוד, קריטי. ד"ר אורי לרנר מדעת, ודקה רציתי להקדים ולומר שמדעת הם דוגמא נהדרת למי שעושים עבודת הסברה מעולה. אני חושבת כשאני מסתכלת על זה בצורה הזאת שהיה צריך להקפיץ את זה 10 רמות קדימה ובאמת לתת איזושהי מעטפת ומטריה כי הם באמת מביאים את זה בצורה גם מאוירת, גם נגישה. זאת אומרת, הם באמת באמת מתקדמים באופן הזה ובפן הזה הם עושים באמת שליחות מעולה של קודש. בבקשה ד"ר לרנר.
אורי לרנר
¶
אז קודם כל תודה רבה על המילים החמות. אני רוצה להתייחס למה שדיברנו קודם על הנושא של ההסברה ועל הנושא של מבצע החיסונים בבתי הספר. עוד לפני שהיו חיסונים לגילאים 5 עד 11, דיברנו על חיסונים של כיתה ז' ומעלה, מגיל 12 ומעלה. היה מהלך שבעצם היה יוזמה ופרויקט של מערך ההסברה הלאומי יחד עם משרד הבריאות, יחד איתנו, יחד - - - להסביר להורים ולתלמידים את החשיבות של החיסון. אנחנו מדברים על ילדים שהם בגילאי 12 ומעלה שהם בהחלט בוגרים ובשלים גם להבין ולשמוע והיה מדובר על איזשהו סט של פעולות, קודם כל של רופאים שיבואו לבתי הספר, לבוא לדבר עם התלמידים בבתי הספר ובמקביל לפתוח גם זום להורים. שיח אחד עם ההורים והתלמידים. לחלק בבתי הספר עלון הסברה, קצת שאלות נפוצות שאנחנו הכנו, הכל היה מוכן, סגור, חתום, מעוצב ומסודר. ואחרי זה לעשות עוד בערב, יש לנו פרויקט שאנחנו עושים אותו כבר הרבה שנים, מאז כולל עוד תקופת החצבת ועוד אפילו לפניה, של שיח בוואטסאפ בערב עם קבוצות הורים שמדברות עם רופאות, עם חוקרים מטעם מדעת, שואלים שאלות בגובה העיניים. אז להמשיך את אותה ההסברה בבתי הספר ושיח וואטסאפ - - - ולאפשר ביום של החיסונים שיבוא רופא לבית הספר.
אורי לרנר
¶
אני אחזור אחורה רגע אם לא שמעו. אז התחלתי להגיד שבעצם כבר בספטמבר אני חושב, התחלנו מהלך יחד עם מערך ההסברה הלאומי, יחד עם - - - של בעצם לתת את הכלים להורים ולתלמידים בכיתות ז' ומעלה, גיל 12 ומעלה, ללמוד יותר על החיסון ולהכיר את אותם נתונים שמשרד הבריאות עובד מאוד קשה לייצר אותם ולהנגיש אותם. לתת להם את זה בגובה העיניים. אם זה רופא שיבוא לעשות וובינר בבית הספר לתלמידים ולהורים בזום, אם זה לחלק עלון הסברה שהכנו, להשתתף בפרויקט וואטסאפ דוק שזה פרויקט של מדעת שמאפשר שיח בוואטסאפ עם רופאות ועם חוקרים שלנו בשעות הערב, לתת להם מקום לשאול שאלות. שביום של החיסונים יגיע רופא לבית הספר כדי לתת את הדרך לענות ממש לפני החיסון למי שעוד מתלבט, למי שקצת חושש. היה פרויקט שהושקעו בו המון שעות עבודה, גם של מערך ההסברה, גם של משרד הבריאות וגם שלנו ולצערי הוא התמסמס. את העלון שלנו אף פעם לא הצלחנו לחלק בבתי הספר, היו כמה וובינרים שמשרד הבריאות הצליח לארגן אבל גם זה דעך והיה פה איזשהו דיסוננס בין מה שמשרד החינוך שידר מצד אחד, לבין מה שמשרד הבריאות אמר ומה שאנחנו ניסינו להנגיש. התהליך הזה הלך לאיבוד ולדעתי זו אחת הסיבות שאותם מסרים על הבטיחות, על המועילות של החיסון, לא באמת הצליחו להגיע להורים.
עכשיו, כשזה מצטרף לצעדים שהתקבלו פה באולמות האלה בממשלה, שמורידים את ההגבלות, שמקצרים את הבידודים, שמבטלים את הבידודים, התחושה שיש להורים שהמחלה אצל ילדים היא קלה. אין כל כך מה לדאוג, הממשלה מצליחה ומשחררת דברים, התנאים יותר פשוטים, יותר קלים, אין לנו באמת אינטרס אמיתי לחסן את הילדים כי זה - -
אורי לרנר
¶
נכון, אבל אנחנו רואים את הנתונים של המשרד, אנחנו שומעים על הפימס, אנחנו שומעים על לונג קוביד, אנחנו שומעים על כמויות עצומות של ילדים שחולים ומאומתים עכשיו ומה יהיה בהמשך - -
היו"ר עידית סילמן
¶
אני חושבת שאם היו מוציאים להורים בעיקר את כל המחקרים שאנחנו יודעים ומגלים עכשיו גם בעולם, שעוקבים אחרי הלונג קוביד ואחרי ההשלכות של הקורונה, שרון. גם בנושאים של אזורים במוח שזה משפיע עליהם, גם מבחינת אולי אלצהיימר, גם מבחינת פגיעה בכלי דם.
היו"ר עידית סילמן
¶
נכון, אני אומרת, יכול להיות שאת יודעת, אני לא אומרת לעשות קמפיין הפחדה, כי זה לא. אבל להביא את האמת בסוף בפני אנשים. יכול להיות שאנשים, כשאני מדברת לפחות עם חבורת השווים שלי באזורי מגורי, הם אומרים לי 'תשמעי, אנחנו לא יודעים על הדברים האלה, אין לנו מושג, מה זה המחקרים האלה?' ואני אומרת להם אמיתי, זה מחקרים שקיימים היום באנשים אפילו אסימפטומטיים שעברה עליהם הקורונה, ספורטאים, אנשים טובים כאילו שאמורים להיות בבריאות מוקפדת מאוד ביום יום שלהם. אנשים שומעים את זה והאמת הם די מזדעזעים. אז השאלה אם אולי נכון לנו לעבור לאיזשהו שלב אחר או לאיזושהי רמה אחרת. זה נכון שאנחנו מנסים לא לפגוע במשל ובכלכלה, וזה נכון שאנחנו מנסים לאפשר לאנשים את התנועתיות ומבינים שסגרים לא ממש עובדים, כי גם כשמכריזים על סגר אז אנשים לא מסוגלים כבר לעמוד בזה. אז יכול להיות שצריך כן להעביר את האחריות לאחריות אישית וכשאתה רוצה להעביר אחריות לאחריות אישית, אז מה לעשות? זה להגיד לאנשים בפנים את האמת. תראו זה המחקרים מהעולם על הלונג קוביד, אלה ההשלכות. יש עלייה באלצהיימר ייתכן, סכרת לפי מחקרים שאנחנו רואים, אולי בכיוון הזה? אני קצת שותפה לתחושה של האי מסוכנות למרות שזה מאוד מסוכן.
אורי לרנר
¶
היו המון דברים שאפשר היה לעשות קודם. אם הם היו נעשים במקבלים יחד עם המסרים של 'תשמרו, זה מסוכן', 'תראו מה אנחנו עושים כדי לשמור עליכם' וזה למשל בבתי ספר ההתקנה של מערך סינון אוויר. זה משהו שכבר הרבה מאוד חודשים מצטברות ראיות שמערכות סינון בכיתה שהן לא מערכות יקרות במיוחד, מורידות משמעותית את ההדבקה.
היו"ר עידית סילמן
¶
אגב, מערכות סינון בכיתות יכולות להיות טובות לכל נגיף אחר גם, לכל תחלואה של שפעת, לכל דבר אחר שהוא מדבק. אנחנו מבינים היום שפעות בילדים, סטייל מה שעברנו כאן עם שפעת החזירים ועוד הרבה אחרות, הן לא פחות מסוכנות בילדים מבחינת ההשלכות שלהן ובכלל במבוגרים. יכול להיות שזה משהו שבאמת משרד החינוך, אנחנו כבר שנתיים בתוך תחלואה כזאת, אם הצפי קדימה שאנחנו הולכים עוד להישאר עם הדבר הזה לשנה שנתיים הקרובות, אז יכול להיות שצריך כבר לעשות מעשה ובחופשת הפסח לדאוג שכל בתי הספר יהיו במערכות טיהורי האוויר האלה.
שרון אלרעי-פרייס
¶
אני רק אגיד שיש כל מיני מערכות לסינון. במשרד הבריאות נעשתה עבודה כולל עם גורמים חיצוניים, כדי לנסות לבדוק את המערכות האלה בצורה מקצועית. אנחנו בסוף לא רוצים לשים מערכות שיפלטו דברים שאולי יסכנו את הילדים כי אנחנו לא יודעים מה ההשפעה, ונבחרו מערכות שבאמת רק מנקות את האוויר אבל לא על ידי פליטה של חומרים נוספים שעלולים להיות מסוכנים. באמת משרד החינוך לדעתי בפיילוט של התקנה. אם יש מישהו ממשרד החינוך הם יוכלו לעדכן. אז אני לא יודעת איפה זה עומד, אבל כן היה תהליך לנסות לבחור איזה מתוך כל המערכות שקיימות בשוק יכולות להיות באמת בטוחות.
אורי לרנר
¶
אבל זה לא רק מערכות סינון, אנחנו מדברים על לימודים בחוץ איפה שאפשר, אנחנו מדברים על מרחבים פתוחים לשלב של האכילה שזה השלב בו ילדים בלי מסכות. צריך לזכור שיש לנו גם אוכלוסיות בסיכון, יש ילדים שכבר כמעט שנתיים לא מגיעים לבית הספר ובמתווה הנוכחי פשוט כתבו שילדים שהם משפחות בסיכון, יכולים להישאר בבית. לא נתנו שום מענה לאותן משפחות ולאותם ילדים, יכולים להישאר בבית. זאת תפיסה שהיא לא יכולה להתרחש.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז בואו נראה רגע עם משרד החינוך, אם יש להם מה להוסיף לנו על זה. ממשרד החינוך נמצאת איתנו כאן אפרת לאופר, מנהלת תחום קידום הבריאות במוסדות החינוך. אפרת אני אשמח שתענו לשאלות בלי להתחיל להציג לנו כל מיני מצגות מתישות למיניהן.
אפרת לאופר
¶
בוקר טוב. דווקא המצגת ששלחתי אני חושבת שהיא חשובה ואני כמובן גם כאן מתחילת הדיון אז שמעתי גם את השאלות שנשאלו גם לגבי תלמידים במערכת היום שאינם מחוסנים או אינם פטורי בידוד לצורך העניין וגם לגבי מערכות סינון, תוך כדי גם ישלחו לי את הפרטים רק אני תנו לי שנייה. אין לי מצגת ארוכה אבל - -
היו"ר עידית סילמן
¶
אוקיי, אוקיי, קדימה. לא, חשוב לנו פשוט להגיע לנתונים באמת המשמעותיים והחשובים, את יודעת שבאמת משנים כאן, גם אני חושבת שברמת מדיניות כי בסוף באחריות משרד החינוך ואי אפשר לקחת את האחריות מכם. תראי, הילדים שלנו נמצאים אצלכם רוב שעות היום, גם הילדים האישיים שלי כמו הילדים של רוב אזרחי מדינת ישראל. אנחנו רוצים לוודא שאנחנו שולחים אותם לבית הספר למקום שמקפיד על מסכות, שמקפיד על מרחקים. את יודעת מה, על הבריאות הנפשית כבר לא יודעת, זימנו את משרד הבריאות ואת שרת הבריאות, החלטתם שלא להגיע, אתם שולחים לנו כל פעם נציג כזה או אחר. אנחנו נשמח שהשרה תגיע לדיון רציני - -
היו"ר עידית סילמן
¶
שרת החינוך, סליחה, בנושא החוסן הנפשי של תלמידי ישראל. אני חושבת שזה דיון סופר חשוב, אני גם מכאן קוראת פעם נוספת לשרה לבוא ולהגיע כי אנחנו עושים דיון משולב יחד עם שר הבריאות ויחד עם שר הרווחה וזה קריטי וחשוב לנו. יכול להיות שגם בנושא הזה מכאן נעביר את המסר שמשרד החינוך יש לו אחריות על בריאות הנפש של התלמידים ויכול להשתמש בהרבה כלים שיש ברשותו, כמו להתחיל את היום בשיעורי חינוך גופני שמעלים רמות סרטונין, או שקצת נותנים איזשהו מרחב מחייה אחר לתלמידים. קצת יותר שיעורים, והוצעו כאן הרבה רעיונות בוועדה, בתחומים של כישורי חיים מה שנקרא. אז מפה אנחנו מעבירים את המסר למשרד כי באחריותכם נמצאים הילדים שלנו, בנושא בריאותם הנפשית ועכשיו אנחנו מדברים על בריאותם באמת הפיזית גם, באשר לנתוני התחלואה הגבוהים. בתוך מערכת החינוך כולה יש כרגע 900 אלף ילדים לא מוגנים בגילאי 5 עד 11 והשאלה מה גם אתם, או האם אתם פועלים באיזשהם דרכים כאלה או אחרות לגבי אותם לא מחוסנים שזה מתחלק ללא מחוסנים בכלל וכאלה שמחלימים אבל לא קיבלו חיסון ראשון. ומה באשר באמת למערכות טיהור האוויר, הגנה על התלמידים, איזה אמצעים אתם נוטלים למרות שחורף וקשה להיות בחוץ ולנסות לשמור על מרחקים או איזונים כאלה ואחרים, אבל בואו תחדדו לנו את ההנחיות.
אפרת לאופר
¶
אין בעיה, אז תנו לי אפשרות לשיתוף ואני אשתף. אז כפי שדובר גם עלינו, אנחנו באמת במשרד החינוך, אני חושבת שבאמת אנחנו נותנים את כל האפשרויות להנגשה להורים. ככה ממש בקצרה נתונים, בספטמבר בעצם היו ניידות חיסון שחיסנו עדיין גילאי 12 עד 18. כאן אנחנו רואים בעצם את מספר המתחסנים, זה לפי מחוזות של משרד החינוך. אני מדברת רק על פתיחת שנת הלימודים תשפ"ב, למעלה מ-30 אלף תלמידים בגילאי 12. השקופית הבאה מציגה שכבר ברגע שאושרו חיסונים לגילאי 5 עד 11 כולל, אנחנו מדברים כרגע רק על ניידות, אז אנחנו רואים שהתחסנו, זה לפי מחוזות של פיקוד העורף, התחסנו קרוב ל-18 אלף תלמידים. ובאמת כמו שמשרד הבריאות הציג, כשנכנסו שירותי בריאות התלמיד והתשמשו באחיות למשך שלושה שבועות, השקף הבא מראה בעצם את נתוני המתחסנים כאשר האחיות נכנסו באמת לבתי הספר וחיסנו. חשוב לי להדגיש כאן, אם אתם מסתכלים גם על השקף וזה איזשהו תהליך ואני חושבת שצריך לקחת אותו בחשבון. כשבאמת האחיות לקחו על עצמן את החיסונים בבתי הספר, אין ספק שזה נגיש יותר, אחיות מכירות כבר את הפעילות בתוך בתי הספר, קל להן יותר להגיע והן כבר מכירות איך בית ספר מתנהל, אז כפי שאתם שמים לב בשלושה שבועות בשבוע האחרון אנחנו רואים עלייה במספר המתחסנים ולא בכדי. לוקח זמן לתהליכים, זאת אומרת כשאנחנו מתחילים תהליך מסוים המעבר מניידות חיסון לאחיות, לפריסה אחרת, זה נכון שבסוף עושים את זה בתוך בתי ספר וכביכול זה כבר היה, אבל לוקח זמן. בסוף יש בעלי תפקידים בתוך בתי הספר, גם במחוזות, מפקחים, מנהלים, בעלי תפקידים במטה שצריכים להבין את השינוי של התוכנית. לוקח קצת זמן, לוקח זמן להבין ואנחנו רואים שכשהתהליך כבר באמת נכנס והתהדק בתוך בתי הספר, אז רואים שכן הייתה עלייה במספר המתחסנים וסך הכל בשלושה שבועות של חיסוני אחיות חוסנו קרוב ל-45 אלף תלמידים.
היו"ר עידית סילמן
¶
אבל אם יש לך 900 אלף ילדים לא מוגנים אז האם את בודקת איפה הילדים הלא מוגנים האלה נמצאים? באיזה אשכולות חברתיים ולפי זה?
היו"ר עידית סילמן
¶
שנייה, שאלתי שאלה. האם את ממקדת? מה זה משרד הבריאות לא מאפשר? עשיתם פנייה למשרד הבריאות ואמרו לכם לא?
אפרת לאופר
¶
לא, אנחנו לא מעבירים אחריות. אני רוצה להסביר. אם לדוגמא יש לנו בתי ספר שאנחנו רואים שיש לנו שם מספר הסכמות גבוה של הורים שרוצים לחסן את הילדים וחתמו על הסכמות ורוצים, אנחנו בפנייה למשרד הבריאות מאפשרים את זה ונשלחת ניידת ואנחנו מבצעים בעצם את ה- Matchup- -
אפרת לאופר
¶
אז תיכף, שולפים לי עכשיו ממש נתונים של הרגע אז אני מקווה שיישלחו לי את זה ואני אוכל להציג לכם.
היו"ר עידית סילמן
¶
אוקיי, אז אם את יודעת, האם באזורים האלה עשיתם פנייה ממוקדת להורים באשכולות מסוימים, נניח אם זה באמת מסומן ככזה או כאחר, ואמרתם להם שיש כרגע תוך האזור שבו הם יושבים או בתוך בית הספר שלהם תת חיסון עם הרבה ילדים שלא מחוסנים ושזה מהווה סכנה מאוד מאוד גדולה? האם הפניתם אליהם מחקרים שבאמת מראים את הבעיות הנוירולוגיות, הדלקתיות, האחרות שאי ההתחסנות הזאת יכולה לייצר לילדים שלהם, והסכנה בזה שהם מגיעים לבית הספר יום-יום ללא התחסנות וביקשתם מהם לחתום על איזשהו מסמך? האם עשיתם צעדים שהם צעדי מניעה וצעדי עידוד התחסנות ברמה יותר אינטנסיבית, יותר נכונה, יותר ממוקדת באוכלוסיית התת חיסון?
היו"ר עידית סילמן
¶
לא, אני שאלתי על מקום נקודתי, לא מהלכים שמשרד החינוך עשה. תעשו מהלכים כמה שאתם רוצים, זאת המשימה שלכם. השאלה אם את יודעת להגיד לי - -
היו"ר עידית סילמן
¶
אני הסתכלתי, יש לך תרגום הסכמות, פורומים מחוזים, הקמת צוות משל"טים. רגע שנייה, אז משל"טים יודעים איפה אזורי תת החיסון שלך, יש לך הערכות מצב מחוזיות, אז בואו תגידו לנו איפה, על ידי רפרנטיות בריאות וביטחון, תדרוך והסברה, הסברה והדרכה, מיפוי דו שבועי. אז פירוט בתי הספר עם אחוזי התחסנות נמוכים, אז אנחנו רוצים לדעת איפה אחוזי ההתחסנות של המשרד נמוכים. איך המפה שלכם נראית ומה אתם עושים מקומות האלה ספציפית.
אפרת לאופר
¶
את שואלת שתי שאלות ואני רוצה לענות עליהן בשני קווים מגבילים. שאלה אחת זה כיצד אנחנו מודדים את ההתחסנות ומסבירים בעצם להורים ולתלמידים - -
היו"ר עידית סילמן
¶
במקומות של אחוזי התחסנות נמוכים. אני רוצה לדעת האם יש לכם מפה שבה את יודעת להגיד לי איפה ה-900 אלף ילדים שהם בתת חיסון, שהם לא התחסנו עדיין, איפה הם יושבים. הרי את לא צריכה למקד פעולה בכל הארץ, משרד החינוך צריך למקד פעולה קודם כל איפה שהילדים לא מחוסנים או שהם מחוסנים רק פעם אחת ולא פעם שנייה. האם יש לכם את המפה הזאת למשרד החינוך?
אפרת לאופר
¶
קודם כל, יש לנו פטורי בידוד, צריך לזכור. יש לנו מערכות משותפות עם משרד הבריאות ואנחנו יודעים על פטורי בידוד כי צריך לזכור שגם יש מחלימים, אנחנו גם מקבלים את נתוני המתחסנים ממשרד הבריאות וזה מעודכן אצלנו במערכות. אנחנו יודעים לפי מחוזות ולפי בתי ספר מה אחוז פטורי הבידוד שיש לנו בכל בית ספר.
אפרת לאופר
¶
אז הינה, אז זה האזורים. אני לא יודעת להגיד כרגע כי אין לי את זה מול העיניים. אני רוצה לקבל את זה, ביקשתי, לא הגעתי עם זה לדיון כרגע מבחינת הפירוט אז אני מקווה שתיכף ישלחו לי ואני אוכל להציג לכם את זה.
היו"ר עידית סילמן
¶
אוקיי. ולטובת האזורים שהם בתת חיסון, מה הפעילות הממוקדת שנעשית בשונה מאזורים אחרים אצל אזורים שבהם אתם מזהים שיש תלמידים לא מחוסנים.
אפרת לאופר
¶
אז אנחנו מנסים להגיע להורים עד כמה שניתן בהסברה. צריך לזכור שהסברה מקצועית כמובן, אנחנו לא יכולים - -
היו"ר עידית סילמן
¶
לא חלק מתוכנית ההסברה של כל מערכת החינוך. השאלה שלי הייתה מאוד ממוקדת ואני אמשיך למקד אותה. יש לכם 900 אלף ילדים לא מחוסנים במערכת החינוך, אני עוד לא דיברתי על ילדים שחוסנו נניח רק פעם אחת והם עדיין לא מחוסנים פעם שנייה. ילדים שהם נקראים בהגהה המקצועית שלי לא מחוסנים, לא מוגנים תגידי אוקיי? לא מוגנים בצורה מלאה. עכשיו השאלה, האם המשרד יודע את הנתונים ויש לו את המפה? ועדת הבריאות של הכנסת מבקשת לראות זאת. ועדת הבריאות של הכנסת מבקשת לדעת מה הפעולות שמשרד החינוך עושה באזורים ולהורים ולמשפחות הממוקדות האלה, שהן 900 אלף בתוך המערכת ולא המיליונים שיש בתוך מערכת החינוך. לא מה משרד החינוך עושה בכלל בהסברה שלו בנושא התחסנות, או בכלל להורים, לא. רק ספציפית לאלה והאם הוא ממקד או לא ממקד פעילות על הלא מחוסנים בתוך מערכת החינוך והאם הוא נותן למנהלים מפה ואומר להם 'לכם, בתוך בית הספר שלכם יש היום חצי, נניח, מהתלמידים שהם לא מחוסנים, רק שתדעו.' ההשלכה של זה למורים, למנהלים ולצוותים היא אחרת, וגם להורים היא אחרת. אני כאמא לא יודעת היום מה מצב ההתחסנות בבתי הספר של הבת שלי ויכול להיות שאם אני כאמא אדע, אני אקבל החלטה אחרת האם לשלוח אותה או לא לשלוח אותה. אם הילדה שלי נניח יש לה בעיה של התחסנות מבחינה רפואית ואני רוצה להגן עליה.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז השאלה פה היא שאלה ממוקדת, זה לא מצגת ככל המצגות של מה משרד החינוך עושה בכללי.
אפרת לאופר
¶
רגע, בסדר. אי אפשר להפריד את מה שמערכת החינוך עושה ומה שמשרד החינוך נותן ומנגיש למען ההורים, אי אפשר להפריד את זה, זה חלק מהעניין. גם להציג ולהנגיש להורים את האפשרות לחסן - -
אפרת לאופר
¶
אבל אם אפשר שנייה רק להשלים, אני מנסה עד כמה שניתן, אני מקווה שהתשובה שלי או ההסבר שלי יספיק, אבל רק אם אפשר להשלים את זה. אנחנו באמת מנסים, גם צילמנו שיעור, זאת אומרת אנחנו מאפשרים למורים באזורים, לדוגמא אם ניקח בית ספר, מנהלי בתי הספר יש להם מערכת, הם רואים את אחוזי פטורי הבידוד שלהם בבית הספר, הם יכולים לעודד, הם מדברים עם ההורים. ניתן להציג שיעור מקוון שצולם, להראות לתלמידים, להציג לתלמידים מה היתרונות של חיסון, מה זה וירוס, מה זה נגיף. דיברנו מקודם פה בעצם על פער בידע, אם אנחנו מדברים פה כמערת חינוך, המקום שלנו הוא בעצם להגביר את הידע. המקום שלנו הוא בעצם להסביר כי זה בדיוק הרעיון של מערכת החינוך. לכן אנחנו משתמשים באמצעים או בגורמים מקצועיים שיעזרו לנו לבצע את זה.
היו"ר עידית סילמן
¶
אבל לא ביקשנו את זה, נכון, לא ביקשנו את זה. הפוך, אני מבקשת גם לא לייצר מציאות - -
היו"ר עידית סילמן
¶
רגע, אני מבקשת לא לייצר מציאות שביקשנו מאנשים שהם לא מקצועיים בתחומם, להתעסק במשהו אחר. אני לא ביקשתי את זה, לא רוצה את זה.
היו"ר עידית סילמן
¶
אני פונה אלייך כגורם מקצועי בתוך המשרד, שהמשרד אמון על מיפוי של הדברים האלה מלמעלה, לדעת פחות או יותר תמונת מצב. הפוך, אין לי תלונה ולו אחת כלפי המורים במערכת החינוך2 והמנהלים שבמשך שנתיים מתנהלים במציאות לא נורמאלית, בלתי אפשרית, עושים את המיטב גם בבית וגם בחוץ הרבה פעמים במצב של אי ידיעה למה הם יקומו מחר בבוקר כמו רוב המשק. הפוך, אני מצדיעה למערכת החינוך. אני רק רוצה לשאול אתכם בתור משל"ט מלמעלה, מה אתם עושים ברמה הזאת? יש לכם גוף ידע עצום שנקרא משרד הבריאות, נמצאת כאן ד"ר שרון אלרעי-פרייס שאני מעריכה אותה הערכה עצומה על כל עבודתה. אני חושבת שהיא וגורמי המקצוע במשרד מגדירים בדיוק ויודעים, ומגיעים לכאן עם מצגות מפורטות, הם יודעים בדיוק איפה יושבת מפת התחלואה ואיך היא נראית במדינת ישראל. היא יודעת להגיד לי ש-297 מקרים נכנסו למדינת ישראל עם BA2, היא יודעת להגיד ש-351 אלף ילדים מחלימים לא קיבלו חיסון ראשון, היא יודעת לומר ש-569 אלף ילדים לא מחוסנים בכלל, היא יודעת הכל. עכשיו, אתם יכולים לקחת את הנתונים האלה ואני שואלת האם אתם לוקחים את הנתונים האלה ואתם משתמשים בהם כדי לעשות איזושהי אנליזה לתוך המערכת שלכם, כדי לשמור ולהגן על אותן משפחות, ילדים, כדי לומר להם תקשיבו חברים כאן בנקודת הזמן הזו יש סכנה גדולה מאוד, הם נכנסים לכיתות מרובות ילדים, מרובות משתתפים, הילדים שלכם לא מחוסנים בכלל, יש לנו מחקרים - -
אפרת לאופר
¶
אז אני רוצה לומר, יש לנו מערכת ממוחשבת, יש לנו מערכת בדיוק לדעת, יש לנו מערכת משותפת עם משרד הבריאות שמוזנים אליה נתונים. אנחנו יודעים לדעת כל בית ספר ובכל גן על פי סמל מוסד, אנחנו יודעים כמה פטורי בידוד וכמה אינם. אנחנו פונים לאותם בתי ספר גם במחוזות, פונים למנהלים, מאפשרים להם, איפה שיש לנו דרישה לפנות להורים, יש לנו כבר הסכמות והכל כבר מוכן, אנחנו פונים אליהם, אנחנו אומרים להם שבמידה והם רוצים לחסן יש להם אפשרות להמשיך לדרוש את זה גם מאתנו ואנחנו באמת עושים את ההתאמה. גם במזרח ירושלים לדוגמא, אחרי שהסתיים מבצע שירותי בריאות התלמיד בבתי הספר, היו עדיין בתי ספר במזרח ירושלים שכן רצו להמשיך את החיסונים ואפשרנו - -
היו"ר עידית סילמן
¶
יש לי שאלה, אני לא אמרתי שלא, זה נהדר. השאלה אם יש לכם דשבורד עם נתוני התחלואה פחות או יותר של מערכת החינוך במדינת ישראל.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז אנחנו מתנצלים אם זה לא הובן, אנחנו נשמח ליום שני בבוקר שזה הדיון הראשון של ועדת הבריאות, לקבל את דשבורד הנתונים של מערכת החינוך, בסדר? נתוני ההדבקה אולי, אתם יודעים הרי הכל ואתם יכולים לדעת הכל, כדי שהורים יוכלו לנהל סיכונים, כדי שמורים ומנהלים יוכלו לנהל סיכונים בתוך מערכת החינוך. את יודעת, אנחנו לא יודעים בכלל על נתוני שכבות, כיתות, בתי ספר. אין לי מושג היום מה מצב התחלואה או מצב ההדבקה בבית ספר כזה או אחר, ומצב ההתחסנות בבית ספר כזה או אחר. למה הדשבורד הזה לא פתוח? לפחות לגורמי המקצוע, לנו כמחוקקים, אני מבקשת כן לראות את זה. אנחנו מבקשים בוועדת הבריאות של הכנסת להיכנס לתוך הדבר הזה, לוודא ואז יכולה להיות לנו באמת פנייה ממוקדת לאותם הורים. אני כמעט סמוכה ובטוחה שאם אותם הורים מקבלים היום את המחקרים האחרים שרצים ברשת שיצאו גם ב- Journal Of Neurology שבאמת גם אורי לרנר הקפיץ לנו ואנחנו מכירים, ואולי היו יודעים מהי רמת המסוכנות של לשלוח ילדים לא מחוסנים למסגרות, אולי זה היה נראה טיפה אחרת. ולכן אנחנו רוצים מפה לנסות לסייע. יכול להיות אגב שאתם עושים את זה.
אפרת לאופר
¶
אני רוצה להגיד עוד משהו. מעבר למה שאנחנו כמשרד, באמת גם אנחנו יודעים את מספר פטורי הבידוד שיש לנו וכמה הם לא, וכמה מחוסנים בבית הספר וכמה לא, צריך לזכור שבשורה התחתונה, וראינו את זה גם במהלך כל מבצע החיסונים, אנחנו מדברים פה בעצם על הורים ועל ההסכמה שלהם. הסכמה אקטיבית של ההורים לבצע את החיסון לילד שלהם וראינו שגם כשנכנסו ניידות וגם כשהגיעו אחיות להתחסנות, ההיענות של ההורים, אפשר להוריד דרך אגב את המצגת, לא חייב לראות אותה.
היו"ר עידית סילמן
¶
את צודקת, ההיענות של ההורים היא קריטית ולכן אני אומרת שצריך לדבר אל ההורים בשפה של הורים.
אפרת לאופר
¶
נכון, ואני רוצה לומר שגם כאן היענות ההורים פה היא קריטית, ההבנה שלהם של ההורים עד כמה באמת יש יתרון - -
אפרת לאופר
¶
שנייה רק רגע, אני לא חושבת שאם הורה רק יבחן בעצם עד כמה הילדים בכיתה שלו מחוסנים או לא מחוסנים, אם רק זה הדבר היחידי שיוביל אותו בעצם להסכים לחסן את הילד שלו - -
היו"ר עידית סילמן
¶
שתיים, השאלה אם באמת אתם מנגישים גם את הסכנות להורים כאלה ואומרים להם 'תשמעו, בכיתה הזו ספציפית יש לנו, או בכלל בבית הספר, תדעו שיש לנו ילדים שלא יכולים להתחסן שהם ילדים שאולי מתמודדים עם תחלואה אחרת בחייהם האישיים ואנחנו רוצים לבוא ולהגן עליהם והתפקיד שלכם בתור הורים ובתור מערכת תומכת, להגן'. אני אומרת לך שיכול להיות שזה היה משנה מציאות. אני אומרת, תראי בסוף בסוף אין לי טענות, אני פשוט מנסה לפעול בכל הכלים שיש ברשותנו כדי להגן על בריאות הציבור והתפקיד שלי בתור מחוקקת, לא בתור רשות מבצעת שבסוף בפועל מקבלת את ההחלטות גם בלעדי, לראות איפה הלאקונות שנמצאות כרגע ומה אנחנו יכולים לנסות לבוא ולסייע. יש ארגוני חברה אזרחית מעולים, יש כאן אנשים מצוינים, יש מערכת ענקית של חינוך ורפואה ואני חושבת שזה לא משהו, תראי - -
היו"ר עידית סילמן
¶
אם היענות ההורים הייתה נמוכה, אז מה אנחנו עושים? תקלות במשלוח חיסונים, מימון חיסונים, מספר מועט של חיסונים - -
אפרת לאופר
¶
כן, אבל או שאנחנו חוזרים למבצע, זה היה מבצע נקודתי, או שאנחנו מדברים כרגע קדימה. אם אנחנו רוצים לדבר קדימה, אנחנו רוצים לראות, הרי זה בדיוק הנושא שאנחנו רוצים לדבר עליו עכשיו זה לראות מה אנחנו הנגשנו כמערכת. אנחנו הנגשנו בעצם להורים, אפשרנו להם את כל ההנגשה האפשרית. יש לנו בפורטלים גם מנהלים שיזמו שיחות בדיוק כמו שאמרו, שיחות זום וובינרים - -
אפרת לאופר
¶
אז זהו, אז אני רוצה רק שנייה לפני שאת מסתכלת על הפערים, תסתכלו רק רגע באמת כשהתבצעו חיסונים והיו לנו או ניידות או את האחיות, אז אנחנו כבר רואים שכלל המחוזות ציינו שיתופי פעולה מצוינים בין הצוותים. שיתופי הפעולה עם משרד הבריאות ומשרד החינוך היו מעולים ובאמת היתרון של זה היה מאוד מאוד גבוה בקשר האישי ובאמת בקשר של משרד הבריאות במחוזות וגם שלנו כל מחוז ידע בדיוק.
היו"ר עידית סילמן
¶
אוקיי, אז אני רק אומרת, את צודקת אתם עשיתם עבודה טובה ועדיין יש 900 אלף לא מחוסנים.
אפרת לאופר
¶
ואני חייבת לשים את זה כאן על השולחן כי גם כשהיו חיסונים בתוך בתי הספר, מתחילת השנה לתקופה ארוכה, היענות ההורים עדיין הייתה נמוכה, מספר ההסכמות לחיסון היה נמוך.
היו"ר עידית סילמן
¶
נכון, ולכן אני שואלת מה עושים ולמה זה ככה ובואו נבחן ביחד האם לדוגמא, אני כאמא בחיים לא קיבלתי בבית הספר מידע בריאותי אודות המחקרים האחרונים לדוגמא שנערכים בעולם היום בנוגע לילדים והשפעות אי ההתחסנות או ההתחסנות גם, מה שאתם רוצים. תנו שקיפות מלאה על מה מצב התחלואה למי שעשה את זה, מה מצב התחלואה למי שעשה את זה, משהו שהוא נותן יותר מידע להורים. אתם כלי, אתם מערכת, אתם איפה שהילדים שלנו נמצאים רוב שעות היום, תעדכנו אותנו, תנו לנו את המידע. דשבורד, דשבורד זה הכי פשוט גם.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז בואו, תעלו לי בבקשה אימהות שקיבלו של מערכת החינוך, אני רוצה לראות מה קיבלו הורים.
אפרת לאופר
¶
אז אנחנו נחלק את זה לשניים. אחד, אנחנו מדברים על זה שכשאנחנו רואים אזורים שבאמת ספר המתחסנים או פטורי הבידוד הוא יחסית נמוך אז אנחנו כן פונים אליהם ומנסים להגביר שם את - -
היו"ר עידית סילמן
¶
אוקיי. באיזה אזור היה לכם אזור התחסנות נמוך, החלטתם שאתם עושים תהליך ומבקשים מהמנהלים מכתב להורים. בואו תנו לנו דוגמא כזאת.
אפרת לאופר
¶
אז לדוגמא היה לנו גם במזרח ירושלים וגם בחיפה בבתי ספר ערביים שחזרו, כי כשהאחיות נכנסו באמת הם רק חזרו מחופשת החורף. אז באמת בתי ספר מהמגזר הערבי, הייתה שם דרישה ואנחנו עד היום היכן שיש לנו דרישה גבוהה, שיש לנו מספר הסכמות יחסית גבוה אז באמת אנחנו שולחים - -
היו"ר עידית סילמן
¶
טוב, אני אגיד לך משהו. אין לכם את הנתונים, אנחנו מבקשים לראות את הנתונים ביום שני הקרוב.
היו"ר עידית סילמן
¶
דשבורד מסודר של חיסוני הילדים. מצב ההתחסנות במערכת החינוך, 900 אלף ילדים שלא מוגנים, כמה ילדים יש לך במערכת החינוך בכלל?
היו"ר עידית סילמן
¶
נכון, נכון אבל אני אומרת שעדיין רגע, 2.4 מיליון זה כמעט כאילו 40% מתלמידים בתוך מערכת החינוך שהם לא מחוסנים ואגב, זה 5 עד 11 כשאני מדברת על 900 אלף. זה אומר שמ-11 ומעלה עוד אין לי את הנתונים.
שרון אלרעי-פרייס
¶
יש 127 אלף ילדים ללא חיסון, עוד 197 אלף ילדים שהם זכאים למנה שלישית, זאת אומרת כבר - -
היו"ר עידית סילמן
¶
אז תראי, אם את לוקחת את ה-900 אלף ילדים שאין לך בגילאים 5 עד 11, מוסיפה להם עוד 127 אלף ילדים מגילאי 12 עד 15 ועכשיו אנחנו רק עד 15 במערכת החינוך. את אומרת שיש לך 2.4 מיליון תלמידים שזה עד כיתה יב', זה יותר מגיל 15. כרגע לפי מה שאני רואה, מחצית מהתלמידים במערכת החינוך לא מחוסנים.
היו"ר עידית סילמן
¶
רגע, מה שזה אומר, עכשיו לא דיברנו עוד על אלה שהם זכאי מנה שנייה, שלישית, לא קיבלו, כל מיני נוספים שהם לא מוגנים. אני רוצה לומר לך שהנתונים האלה שהוועדה מקבלת פה, הם נתונים קשים ואני אומרת לך את זה חד משמעית. עכשיו, אני לא באה בטענות, אני לא באה בהאשמות, ממש לא.
אפרת לאופר
¶
אז אני רוצה שנייה לתקן, אם אני אצליח להעלות, אני מקווה שאני אצליח להעלות תוך כדי, כדי להציג לכם. משכבת ב' ומעלה יש לנו למעלה מ-50% פטורי בידוד בתוך מערכת החינוך. זאת אומרת בשכבות ב' עד שכבות ו' יש לנו בין 50%-60% פטורי בידוד במערכת החינוך. אז להגיד שיותר, זאת אומרת אלו הנתונים אז אי אפשר לומר יותר מחצי.
היו"ר עידית סילמן
¶
רגע, דקה, דקה. הדיון פה הוא על ההתחסנות, אני לא יודעת מה את קובעת כפטור בידוד או לא פטור בידוד, הדיון כאן הוא על ההתחסנות. פטור בידוד זה ביום שאחרי, אם חלית או משהו, זה לא קשור עכשיו. אני מדברת איתך על נתוני ההתחסנות, זה לא קשור לפטורי בידוד. לא לערבב שמחה בשמחה.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא, רגע, רגע, תקשיבי רגע שנייה. אני נמצאת עכשיו ברמה, הדיון כאן שאנחנו עורכים היום הוא בנושא של חיסונים, בסדר? ואני רואה בסוף שבתוך מערכת החינוך יש לי מחצית מהתלמידים שהם לא מחוסנים עד גיל 15. על פי הנתונים עד גיל 15 מה שיש לי כאן כרגע. כמעט 50%, לא 50%, כמעט, אבל זה עד גיל 15. עוד לא בדקתי מ-15, 16, 17, כאילו עד יב'. לא הכנסתי בתוך זה ולא כללתי בתוכם את המנות שניות שלא קיבלו עדיין שלישית, מי שעוד לא קיבל, עוד לא בדקתי את כל הנתונים הנוספים שכשאני אבדוק אותם ואני מבקשת בפעם הנוספת לקבל את כל הנתונים האלה ליום שני בבוקר, כי זה הדבר הראשון שנרצה להציג פה ביום שני בשעה 9:00 בבוקר בוועדה שתתכנס על הנושא הזה בנוסף. זה אומר שיש לנו בעיה - -
היו"ר עידית סילמן
¶
רגע, רגע, אז אני אגיד לך מה זה אומר, זה אומר שיש לנו בעיה מאוד מאוד חמורה כי בסוף הילדים הולכים לתוך מסגרות שכמעט, בנתונים כאלה, 40% ו- מתוכם נמצאים היום ילדים שהם לא מחוסנים במערכת ואני צריכה לדעת. כי בסוף, את יודעת, יש מסר מאוד מאוד ברור של מערכת החינוך של איך היא מסתכלת על המערכת שלה כשיש ילדים לא מחוסנים בתוך המערכת, ומה היא אומרת להורים, ואיך היא פונה להורים. אני כאמא עדיין לא קיבלתי פנייה, לא קיבלתי אף פעם דף מבית הספר, לא באופן אישי, אני מדברת עידית כדוגמא, על מערכת החינוך, על איזה אזורי חיסון, לא אזורי חיסון, מה יש בבית הספר שלי, אין בבית הספר שלי, מה הם המחקרים החשובים, מה חשוב לדעת כדי להתחסן. אם יש נתון כזה של לא מחוסנים בתוך המערכת, תשמעי, צריך לפעול לטעמי בצורה שהיא קצת אחרת.
אפרת לאופר
¶
אז קודם כל הינה אני מציגה לכם כאן שניתן לראות לפי שכבות מה הם פטורי בידוד. ילד כרגע שהוא מחלים, אז גם אי אפשר עכשיו להפנות אותו לחיסון כי הוא בעצם מחלים והוא לא יכול להתחסן בשלב הזה - -
היו"ר עידית סילמן
¶
אני אומרת לך את זה באמת באהבה וזה לא קשור חס וחלילה, אנחנו אמונים על אותו הדבר. אני רוצה להגיד לך שזה מדאיג, זה נתונים שהם מדאיגים ואני חושבת שחייבים לשים את הדברים על השולחן ולהגיד שכרגע צריך לבוא ולהסתכל על המערכת ולראות מה אנחנו עושים עם הנתונים האלה. יש לנו ילדים לא מחוסנים שכרגע אני באופן אישי מרגישה שאם אני לא אעשה כל שלאל ידי כדי לדאוג וכדי להעביר את המידע להורים שכדאי להם לחסן את הילדים שלהם, זה מאוד, את יודעת מה אני לא רוצה להשתמש במילים כאלה ואחרות.
אפרת לאופר
¶
תודה. אז אני מציגה לכם כאן פטורי בידוד. פטורי בידוד זה אומר מחוסנים וכאלו שמחלימים שכרגע הם גם לא יכולים להתחסן.
אפרת לאופר
¶
אבל רגע, אנחנו הולכים רק לשם, אבל שנייה, אני רוצה שנייה להסביר. אמרנו שבתי הספר ואנחנו נמצאים - -
היו"ר עידית סילמן
¶
אבל מה זה משנה? הוא עדיין לא מחוסן. אז את מגדירה אותו כפטור מבידוד אבל הוא לא מחוסן.
אפרת לאופר
¶
הוא עדיין לא מחוסן אבל הוא גם לא יכול. יש לנו כאן את משרד הבריאות הם יגידו, מחלים כרגע גם לא יכול להתחסן בשלב הנוכחי הזה ולכן קודם כל מבחינת - -
היו"ר עידית סילמן
¶
אחרי שלושה חודשים הוא יכול. אבל זה לא נכון להסתכל על המערכות בצורה הזאת אפרת, את לא יכולה להסתכל על הנתונים מהבחינה הזאת כי בסוף בסוף, בסןף, התלמיד לא מחוסן אז לא משנה לי אם הוא פטור מבידוד. אני אחראית על התחסנות ועל מניעת תחלואה בקרב ילדים, לא על הפטור שלו מבידוד או לא פטור שלו מבידוד. אני בעד שילדים יחזרו למסגרות בתי הספר, אני בעד בריאותם הנפשית, אני זועקת את זה כל היום פה בתוך הוועדה. ילדים צריכים להיות במסגרות, ילדים צריכים לראות מורה, ילדים צריכים לראות חברים. אנחנו צריכים לדאוג למגפה השקטה שנקראת בריאות הנפש ולדאוג לה בצורה הכי טובה. אבל אם ילד לא מחוסן מגיע לבית הספר ונדבק, ילד קטן נכנס עכשיו לבידוד של חמישה או שישה ימים, אנחנו פוגעים בבריאותו הנפשית. אנחנו פוגעים בו קשה, אנחנו פוגעים גם בבריאותו הפיזית וגם בבריאותו הנפשית ואין לנו מה לעשות עם זה. ועל הבריאות הנפשית שאנחנו יכולים למנוע, לא הפיזית, אנחנו אמונים.
אפרת לאופר
¶
אז אני רוצה לומר, אני חושבת שאנחנו אמרנו ומשרד החינוך, אני מייצגת באמת כאן את העבודה הרבה שאנחנו עושים למען ההנגשה ולמען ההסברה.
אפרת לאופר
¶
לא, לא, שנייה. זה ברור לי, רק רגע, אני רק רוצה לומר. אנחנו בהחלט מדברים על כל הנושאים הללו. אתם תקבלו את הנתונים בדיוק כמו שהבטחנו. אנחנו ממשיכים לעשות את המיקוד גם עם בתי הספר ואנחנו מצפים. ובכל זאת, אני רוצה לומר גם כאן, היענות ההורים לחיסונים היא נמוכה, יש בהם איזשהו חוסר ידע. צריך לראות איך מפצחים כאן את הדבר הזה.
היו"ר עידית סילמן
¶
עכשיו? אחרי שנתיים? אפרת, את מפתיעה אותי, את מפתיעה אותי לגמרי. את יודעת, אני יכולה להביא לך דפים של מדעת שניסו להכניס לתוך מערכת החינוך עם מידע להורים.
היו"ר עידית סילמן
¶
איך? אני רוצה לראות את ההנגשה. בבקשה בואי תתני לי איזה דף הוצאת להורים על הנושא של התחסנות ילדים, קורונה, סיכונים. תשלחו לי, תראו לי עכשיו את הדף.
היו"ר עידית סילמן
¶
כן, תעלו. אני מכירה פורטל הורים? בואי תעלו את הפורטל הורים. אני אמא במערכת, לא ראיתי פורטל הורים.
אפרת לאופר
¶
אז אני רוצה לומר שאנחנו מנגישים גם לתלמידים. גם במהלך כל מבצע החיסונים הונגשו להורים כל האתרים, הונגשו להם גם זומים עם רופאים, עם אחיות, בדיוק כמו שאמרנו. אפשרנו להורים להיכנס, לשמוע על החיסונים כדי לאפשר להם לבוא ולחסן את הילדים שלהם.
היו"ר עידית סילמן
¶
אפשרנו. כשיש ילדים לא מחוסנים בתוך המערכת אי אפשר לאפשר, צריך לעשות פוש לתוך אותם מורים. בדיוק כמו ששאלתי אגב את קופות החולים, מה אתם עושים עם המבוטחים הלא מחוסנים שלכם? והם אומרים אנחנו עושים פנייה ישירה. איפה הפנייה הישירה של חצי מהתלמידים של מערכת החינוך, שאולי הם נמצאים בבתי הספר ולא מחוסנים. אני מבקשת לראות דשבורד, לא יכול להיות שלך אין דשבורד להראות לי על מפת ההתחסנות של תלמידים בבתי ספר. זה בסיס, אנחנו מדברים פה על חיסוני ילדים, זה המפה הראשונה שהייתם צריכים לבוא איתה. לא רשימת מכולת של מה דיברו, לא דיברו, לא עשו, כן עשו. שמעי לא יודעת, אני לא קיבלתי אף פעם - -
אפרת לאופר
¶
כפי שאמרתי אנחנו נציג, אז אני הצגתי לך. ראית שהצלחתי והצגתי פטורי בידוד, אבל זה כנראה לא מספק.
אפרת לאופר
¶
אין בעיה, אנחנו נעשה בדיוק את הפילוח, נבוא מוכנים ביום שני. אנחנו נבוא מסודרים ליום שני לוועדה מבחינת מחוזות ומבחינת ראשי אזורים.
שרון אלרעי-פרייס
¶
מה ששאלת, לפחות ברמה הלאומית, כמו שאני אומרת במשרד הבריאות אין לנו את הנתונים ברמת בית הספר. אבל ברמה הלאומית, כמה מחוסנים או לא מחוסנים, או לא מוגנים יש, הם בשקופיות 2 ו-3 במצגת. אני פשוט סיכמתי עכשיו את כל העמודות שהם או לא מחוסנים, או מחלימים לא מחוסנים, או זכאי מנה שלישית שלא קיבלו מנה שלישית וכבר פג תוקפם.
שרון אלרעי-פרייס
¶
כל הדבר הזה זה 1,539,000 ילדים. אם אנחנו מחלקים את זה מתוך 2,400,000 זה אומר 64% שהם לא מוגנים בתוך המערכת.
היו"ר עידית סילמן
¶
באמת אפרת, אני אומרת לך את האמת, זה נתון שזועק לכל עבר. 64%, אני חשבתי קצת פחות, תודה על ההבהרה, 64% מתלמידי מדינת ישראל נמצאים עכשיו בתוך מערכת החינוך והם לא מוגנים. עכשיו אני מציעה גם לנסות לעזור ולסייע אם צריך את העזרה הזאת. אבל 64% זה דשבורד שאם אנחנו מסמנים רמזור, אני חושבת שדשבורד של רמזור למערכת החינוך חייב להיות וזה משהו שהייתם צריכים להציג היום. אז בסופו של דבר זה אומר שרוב הרמזור שלכם הוא אדום, יש לכם מעט אזורים כתומים ומעט אזורים ירוקים ואני חושבת שזאת שאלה מאוד מאוד עמוקה מה מערכת החינוך עושה ואיך היא מתמודדת עם האזורים האדומים שרבים מהם. ואז אפשר להתחיל לדון ולראות, אני אפילו לא יודעת באיזה אזור אני יושבת, כי כהורים אני חושבת - -
אפרת לאופר
¶
קודם כל, לגבי אזורים אדומים הוחלט שאין רמזור בתוך מערכת החינוך ולכן קשה להגדיר את זה כאזור אדום.
אפרת לאופר
¶
אבל אני כן אומרת שמבחינת בתי ספר שבהם יש אחוז התחסנות נמוך יותר, מנהלים מכירים את זה, יודעים, פונים.
היו"ר עידית סילמן
¶
תראי, אני לא אביך עכשיו וארים טלפונים פה למנהלים לשאול אותם אם הם יודעים מה מידת ההתחסנות בבית הספר שלהם. אבל אני רוצה לוודא שהמידע הזה אכן מוכר על ידי הצוותים, על ידי המפקחים, על ידי המורים. אני חושבת שגם מערכות החינוך, אני חושבת שבסופו של דבר, ארגוני המורים, כולם יכולים לקבל החלטה הרבה יותר מושכלת על פי נתונים שהם שקופים. ציבור יכול לקבל החלטה מושכלת על פי נתונים שהם שקופים. את יודעת, אני לתומי אולי, או הורים לתומם אולי חושבים שהכל בסדר והכל טוב, והתחושה היא זאת אומרת את יודעת - -
אפרת לאופר
¶
אבל בדיוק כפי שאמרתי ואני חוזרת ואומרת גם, יש לנו נתונים, הם שקופים גם לרשויות, יש לנו רשויות שיכולות לראות - -
היו"ר עידית סילמן
¶
ונשמח לראות מהי פעולת ההתערבות שלכם על כל אזור כזה ולשמוע מה עושים. ואם יש אזור או אולי בית ספר שהוא אדום לגמרי, אני בוודאי חושבת שבטח הוצאתם מכתבים לכל ההורים ואמרתם להם שכמעט כל האחוזים בבית הספר שלהם לא מחוסנים ואולי כדאי לעשות איזשהו מבצע מאוד מיוחד יחד עם ההורים, אולי עם ארגונים מיוחדים להביא אותם, לתת מידע בבית הספר, לעצור שנייה את היום, להזמין את ההורים. אולי לעשות זום בערב - -
היו"ר עידית סילמן
¶
אז אני רוצה לדעת. אני רוצה לשמוע נתונים הרבה יותר טובים. אני רוצה מפקחים ליום שני בבוקר, שיגיעו, שכל אחד ייתן את הנתונים שלו, שיגיעו יחד עם תוכניות ההתערבות. תשמעי, בסופו של דבר יש לכם אחריות, יש לך 64% של תלמידים בתוך מערכת החינוך שהם לא מגונים. אני חושבת שזה בשבילכם נורה אדומה בוהקת של מה אתם עושים ואנחנו נשמח לשמוע על תוכנית ההתערבות של מה אתם עושים ואיך אתם מטפלים בזה. כן ד"ר שרון, רצית להוסיף משהו?
שרון אלרעי-פרייס
¶
לא, רציתי רק להוסיף לנתונים האלה. לא הייתי אומרת 64%, אבל נגיד 60% כי יש את המרכיב באמת של השלושה החודשים הראשונים שהם לא יכולים להתחסן.
היו"ר עידית סילמן
¶
אוקיי נגיד 60%. אז תיקון, נגיד 60%, נגיד חצי, נגיד 50%. 50% מתוך מערכת החינוך זה המון, זה המון.
אורי לרנר
¶
רק להזכיר משהו שקרה מזמן בכנסת ה-20, בדיוק לפני שנתיים, שלוש שנים סליחה אנחנו ב-22' כבר. בינואר 19' עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק שקראנו לה מדיניות חיסונים לאומית, הצעת החוק של חברת הכנסת שולי מועלם ונוספים הגישו. בעצם אנחנו עזרנו מהצד ועזרנו לנסח. היו שם כמה מטרות של הסברה והנגשה ושקיפות של חיסונים. היו שם כמה דברים שאחד הדברים שדובר שם זה לייצר מפה לאומית של אחוזי התחסנות בחיסוני שיגרה, שתהיה נגישה לציבור, שאדם יכול לראות בשכונה שהוא גר בה, בעיר שהוא גר בה, מה אחוז המחוסנים. בדיוק מה שדיברת עכשיו על בתי ספר, אבל בלי לפגוע בפרטיות ובסודיות הרפואית.
היו"ר עידית סילמן
¶
ברור. אם אתה כהורה יודע שיש לך ילדים שלא יכולים להתחסן בבית הספר, כי יש להם איזושהי בעיה רפואית כזאת או אחרת, ומבקשים ממך שתנסה לעזור ולהגן על אותם ילדים, לא היית עושה את כל שלאל ידך?
היו"ר עידית סילמן
¶
אתה יודע, אצלי בכיתה של הבת שלי יש ילדות שהן אלרגיות, זאת לחלב, השנייה לבוטנים לדעתי, את כל האלרגיות שמו בכיתה של הבת שלי. אני מקפידה, אני שומרת, הבת שלי שומרת בהקפדה יתרה. היא לא אוכלת המון מהדברים שהיא אוהבת כי היא מקפידה ושומרת. אני בחיים לא אעיז להכניס לתיק שלה, בלי לבדוק 10 פעמים שאין שם איזשהו משהו, כדי להגן על בריאותם של ילדים אחרים. וזה מה שנקרא ערבות הדדית ומדינת ישראל ועם ישראל בנוי על ערבות הדדית. ואני חושבת שבשפה הזאת אנחנו צריכים לדבר, כי הערבות ההדדית לא יכולה להיות רק עם אח ערבי שקורא שמע ישראל, לבן אדם שעומד למות בבית החולים על מיטתו על ערש דווי. לא יכול להיות, לא יכול לקרות מצב כזה. אנחנו במצב של חירום, שהנתונים זועקים לשמיים ואנחנו כרגע צריכים כולנו לצופף שורות ולראות מה אנחנו עושים בצורה הכי טובה. זאת הערבות ההדדית האמיתית. חברות הכנסת, כן.
אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו)
¶
הקשבנו בקשב רב גם לנתונים וגם להכל. את שאלת את כל השאלות הרלוונטיות. אני רק שואלת שאלה נוספת את ד"ר שרון. אוקיי, אני הבנתי שיש חוסר מידע דרך מערכת החינוך. האם יש לכם דרך מה שנקרא, לגבות אותם, זאת אומרת אני לא יודעת. כאילו אם בסך הכל הם לא נמצאים במערכת החינוך, אומרים נמצאים בחוץ ואני כהורה, טוב אני לא נמצאת בבית אז אני לא דוגמא. אבל רוב ההורים באמת לא מעורבים בתהליך חינוכי כי הם עובדים 24/7, זה ברור. השאלה האם יש לכם דרך לגבות את מערכת החינוך ולהעביר מידע בצורה יותר אפקטיבית להורים?
שרון אלרעי-פרייס
¶
אז אני אגיד שאנחנו עושים את זה בכל הערוצים שלנו יש, שזה אומר גם כהכנה לחיסוני הילדים בתוך בתי הספר הכנו מצגת שאיתה הלכו רפואי הילדים והסבירו והזמינו את ההורים לשאלות ותשובות. גם כפי שראיתם פה את כל המופעים של שאלות ותשובות עם קבלת שאלות מהקהל, הדברים הפורטל שבו יש את המיידעים. אנחנו נמצאים בתקשורת כל הזמן, רופאי הילדים נמצאים בתקשורת כל הזמן, אבל בסוף הילדים נמצאים בבתי הספר. זה בסוף. אתם שמעתם מקופות החולים שקופות החולים מנגישות את זה להורים ופונות אליהם בפנייה ישירה. אני חושבת שבתוך מערכת הבריאות אנחנו פונים בכל האמצעים שיש לנו, דרך בריאות התלמיד, דרך קופות החולים, דרך התקשורת, דרך האתר, דרך כל מקום שיש לנו. אני בסוף לא יכולה להגיע לחברת הכנסת עידית סילמן כאמא. אין לי דרך חוץ מהדרכים שמניתי, אבל כן כל הילדים נמצאים בבתי הספר.
שרון אלרעי-פרייס
¶
אני מבינה שכל הניסיונות להכניס מסמכים לבתי הספר עם מידע, עם הנגשה, עם ציורים, עם הסברים, לא הצליחו.
אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו)
¶
הבעיה שאין שום טעם להסביר לבני בן 8.5 לצורך העניין את חשיבות החיסונים. אני מצטערת להגיד, הוא לא - -
היו"ר עידית סילמן
¶
כן, אבל אפשר להסביר להורים דרך הילדים. קודם כל אנחנו יודעים שילדים הם סוכני שינוי מאוד מאוד גדולים ואפשר להעביר דרכם מיידעים, וגם אפשר לפנות להורים.
היו"ר עידית סילמן
¶
כן, אבל בית הספר יכול לפנות אלייך ולומר לך מה רמת ההתחסנות בבית הספר, איפה המצב נמצא, יכול להיות שאת בכלל באזור אדום ואת שולחת את הבת שלך או את הבן שלך כל יום לבית ספר אדום שכמעט רובם שם לא מחוסנים. אם מעל 50% מתלמידי בית הספר לא מוגנים בוא נגיד, אז אנחנו בבעיה.
אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו)
¶
שוב, אני לא מנסה להטיל עבודה נוספת על משרד הבריאות, אני פשוט אומרת שיכול להיות שגם הם צריכים להיות טיפה יותר יצירתיים, כי אני כאמא עד היום לא קיבלתי מאף גורם, לא ממשרד הבריאות, איכשהו לא דרך הקופות, אפילו סמס לא קיבלתי.
היו"ר עידית סילמן
¶
אפרת, אנחנו חוזרים אלייך רגע. האם במשרד החינוך, במערכות שלכם אפשר לדעת מי יש לו תו ירוק בגלל שהוא מחוסן או בגלל שהוא מחלים?
היו"ר עידית סילמן
¶
לכם, לכם, לכם. את יודעת להגיד לי במערכות של משרד החינוך האם אפשר לדעת למי יש תו ירוק בגלל שהוא או מחוסן או בגלל שהוא מחלים? את יודעת את הדיפרנציאציה?
אפרת לאופר
¶
אנחנו יודעים את זה ואנחנו בעצם, אני לא יודעת אם תו ירוק, אבל כן אנחנו יודעים את המחלימים, כי לתו הירוק יש לו הרי את התוקף אבל מחלימים ואת המתחסנים.
שרון אלרעי-פרייס
¶
אנחנו מעבירים ממשרד הבריאות את נתוני, א' המאומתים, אז ברגע שיש לך נתון של מאומת אתה יודע שהילד הוא מחלים ברגע שהוא החלים, וגם את כל נתוני ההתחסנות.
אפרת לאופר
¶
גם למשרד הבריאות אבל, הרי הדשבורד הוא משותף עם משרד הבריאות ומשרד החינוך, אז יש לנו את הנתונים. הרי זה עובד ביחד ויש את הנתונים לגבי מחוזות וראשויות, ומבחינת בתי הספר יש את זה באופן מאוד מדויק. אז זה עובר ישיר בין משרד הבריאות למשרד החינוך.
שרון אלרעי-פרייס
¶
אני לא יודעת מה ישיר, במשרד הבריאות אין נתונים ברמת בית ספר. אני לא יודעת אם הילדים המאומתים של אתמול הם כולם בבית ספר אחד, באיזה שכבות, אני לא יודעת את הפילוחים האלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
אוקיי, תראי, פרופ' צחי גרוסמן יו"ר האיגוד לרפואת ילדים מההסתדרות הרפואית נמצא איתנו רגע בזום, בואו נשמע אותו.
צחי גרוסמן
¶
שלום וברכה. תודה על קבלת זכות הדיבור. אני רוצה למקד את דבריי בשתי נקודות עיקריות. ראשית, דובר כאן רבות על כך שההורים מקבלים כעת מסר שהמחלה לא מפחידה וזה יתבטא כמובן בנושא של ביטול הבידודים. שרון לא הציגה כאן את הנתונים של ההתחסנות, אבל אני רק רוצה לסבר את אוזניכם שלפני האירוע של ביטול הבידודים התחסנו יום-יום בקופות החולים בעיקר, לא בבתי הספר, בקופות החולים, בין 7,000 ל-8,000 ילדים בגילאי 5 עד 11, כל יום. אם היינו ממשיכים בקצב הזה היינו מגיעים לאחוז התחסנות יפה מאוד בתוך שבועיים, שלושה וחודש. החל מרגע שבוטלו הבידודים קצב ההתחסנות ירד דרמטית, אתמול התחסנו 200 ילדים. אני חוזר ואומר, ירידה, או צניחה חופשית מ-8,000 ביום ל-200 ביום.
צחי גרוסמן
¶
זה היה שיעור ההתחסנות היומי לפני ביטול הבידודים והוא ירד ל-200 ליום. ואני רוצה לך גברתי יושבת הראש, אי אפשר להחזיק את המקל בשני קצותיו, אי אפשר לשדר לכל ההורים שהמחלה היא לא מסוכנת מצד אחד ולבקש מהם להתחסן.
היו"ר עידית סילמן
¶
פרופ' צחי גרוסמן, כיו"ר איגוד רפואת ילדים מה אנחנו יודעים היום, ואני ממש מתנצלת, אנחנו ביום שני נעשה סדר להורים, מדעת אני מבקשת להיערך, בסדר? עם כל החומרים, כל הנתונים. אנחנו נוציא מכאן פושים לכל ההורים על הדברים שקשורים לילדים, על מה המסוכנות. אנחנו נעביר מתוך ועדת הבריאות של הכנסת את המידע להורים, נזמין אותם לוובינר מאוד מאוד גדול ורחב. אנחנו נעשה את העבודה, מה שצריך, בשמחה, באהבה, נעדכן הורים, גם משרד הבריאות. מה הם הדברים המסוכנים היום שהורים צריכים לדעת?
צחי גרוסמן
¶
אני רק רוצה רק לומר, כיוון שזה נוגע מאוד למה שנאמר קודם ממשרד החינוך. אנחנו באיגוד רופאי הילדים יזמנו לפני שלושה שבועות מיזם שנקרא "שעתנו היפה". אני אישית ביקשתי מרופאי ילדים להתנדב ולעשות ערבי זום.
קיבלתי שיעור היענות של 50 רופאים. זה ממש הדהים אותי ש-50 רופאי ילדים מוכנים אחרי יום עבודה לשבת ולעשות ערבי זום עם הורים ממערכות החינוך. כל מי שירצה, כל קבוצת הורים מכל בית ספר שתרצה, תוכל לקבל רופא ילדים לשעתיים זום להסברה.
צחי גרוסמן
¶
רגע אני רק לא הגעתי לנקודה המכרעת. ניסינו לשווק את זה שמנכ"לית משרד החינוך תכתוב למנהלי בתי הספר שהמיזם הזה קיים כי אין כמו המנהלים בשטח שיכולים לדחוף את ההורים לבקש את הזום הזה, לבקש את ההתערבות, את המיזם היפיפה הזה. קיבלנו תשובה שזה לא הזמן להטריד את המנהלים עם העניין הזה, יש להם מספיק על הראש, הם לא יכולים לעסוק גם בשיווק המיזם היפיפה הזה של ערבי זום להורים שמעוניינים. אז זה רק מתחבר לנושא הקודם שנציגת משרד החינוך יכולה להציג כאן מצגות מפה ועד להודעה חדשה. בפועל בשטח, אני חייב לומר, וזה כואב לי מאד, שמשרד הבריאות מתחילת הדרך לא היה שותף אקטיבי ולא ראה כיעד לאומי את העניין הזה של התחסנות הילדים. וגם בלבנה האחרונה, אותו המיזם שאנחנו יזמנו, רופאי ילדים, וביקשנו לקבל מעורבות יותר חזקה של משרד החינוך. כי אין כמו מנהל שפונה להורים בבית ספרו ואומר להם 'הורים יקרים, יש רופאי ילדים מוכנים לשוחח אתכם בערבי זום על חשבון זמנם החופשי בלי לקחת שקל על כך'. וזה לא מקודם משום שלמשרד יש priorities אחרים. אז אני רק רציתי להביא את זה לידיעתכם.
אפרת לאופר
¶
אז אני רוצה לומר שמתחילת השנה לפחות, כל עוד החיסונים היו בתוך בתי הספר, כן קוימו וכן היו יחד עם משרד הבריאות ועם רופאים ואחיות, כן היו מפגשי זומים שהונגשו להורים והורים שבאמת רצו לשמוע על חיסונים נכנסו, שמעו והקשיבו והייתה היענות לכך מתוך בתי הספר. לגבי מה שאנחנו עושים כעת, אותו דבר, אנחנו מדברים על זה - -
היו"ר עידית סילמן
¶
הופה. יש רגעים שהשתיקה יפה להם. מה קרה התנתקנו? נראה לי יש הפסקת חשמל בכל הבניין. תשמעי זה לא קשור אלי כבר. ייקח לנו זמן להעלות את עצמו מחדש. אורית, אנחנו צריכים לקבוע יו שני בבוקר דיון בראבק.
היו"ר עידית סילמן
¶
מה זאת אומרת, אני אעשה פה וובינר ענק להורים. תכינו חומרים, שרון אם יש לכם דברים תשלחו אלינו אנשים טובים וזה, אנחנו נביא את כל המחקרים האחרונים בנושאים של התחסנות ילדים, סיכונים וכל מה שצריך.
היו"ר עידית סילמן
¶
אנחנו נזמין את כולם ליום שני בבוקר, נעשה עכשיו הזה מיוחדת, נייצר משהו גדול, יום שני בבוקר.
שרון אלרעי-פרייס
¶
ובכל הסיפור של חיסוני הילדים 5 עד 11 בכוונה זה היה - - - שהיה פתוח כדי שאנשים ישמעו. גם היה וובינר על הלונג קוביד, על פימס, על מה אנחנו יודעים. עכשיו זה שמאז כבר מסרו עוד כל מיני דברים - -
היו"ר עידית סילמן
¶
כן אבל שרון תקשיבי, ככה להביא את הנתונים כמו שהם היום, אף אחד עדיין לא הביא אותו ולא שיקף אותו בצורה הזאת. הינה כותבים לי כולם תוך כדי, אומרים לי זה באמת נתונים מטורפים, זה נתונים מטורפים בסוף. טוב, חבל לנו על הזמן פה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:36.