פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



18
ועדת העבודה והרווחה
31/01/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 78
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, כ"ט בשבט התשפ"ב (31 בינואר 2022), שעה 13:00

הצעת חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל (תיקון - הגדלת מענק ושיפור זכויות), התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: אפרת רייטן מרום – היו"ר
אלינה ברדץ' יאלוב

טטיאנה מזרסקי
יבגני סובה

דניאל בלנגה - רפרנט בטל"א אג"ת, משרד האוצר

גליה ימין - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

ד"ר ודים חסדן - יו"ר של ארגון, עמותת ברית ליקוידטורים של האסון בכור הגרעיני

יקטרינה בלואוסוב - ראש ענף מנטרלים מצ'רנוביל ווטרנים, חטיבת רשויות אר, משרד העלייה והקליטה

אילת וולברג

ענת כהן שמואל

מאיר פרץ


הצעת חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל (תיקון - הגדלת מענק ושיפור זכויות), התשפ"ב-2021, פ/2457/24, הצעת ח"כ יבגני סובה

אני מבקשת לפתוח את הדיון, ישיבת ועדת העבודה והרווחה, ה-31 בינואר 2022, כ"ט בשבט התשפ"ב, השעה היא 13:00. אנחנו מתכנסים לדון בהצעת הצעת חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל (תיקון - הגדלת מענק ושיפור זכויות), התשפ"ב-2021, פ/2457/24, הצעת חברי הכנסת יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, יוסף שיין, לימור מגן תלם, אלינה ברדץ' יאלוב, שרון רופא אופיר. החוק מוגש כאן כחלק מהכנתו לקריאה הראשונה. למעשה, כל הסיעה חתומה על הצעת החוק.

ככה זה החוק, אצלנו זה - --

זה עבר, כאמור, בקריאה טרומית והגיע לוועדה לדיון. יבגני, אתה רוצה להסביר על החוק ועל הדיונים שקיימת עם משרד האוצר?

כן, אני אשמח מאוד לעשות הקדמה קטנה. הצגתי את הנושא במליאה לפני הקריאה הטרומית. אני רוצה להודות לך על קיום הדיון, אני חושב שזו פעם ראשונה שאני משתתף בכנסת זו בדיוני ועדת העבודה והרווחה. בעבר בירכתי אותך על התפקיד שלך ואני עושה זאת שוב. אני שומע על אודות הרבה דברים טובים שיוצאים מהוועדה הזאת.

תודה רבה.

כמובן שיש לנו את חברת הכנסת אלינה ברדץ' יאלוב שעושה עבודה טובה.

יושבת-ראש ועדת משנה.

נכון וזו הזדמנות להגיד לך תודה כי אני לא מגיע הרבה לדיונים.

בשמחה.

לפני שבועיים הלך לעולמו אלכסנדר קלנטבסקי שהיה מייסד של ארגון המנטרלים בישראל. הוא עלה לישראל בשנת 1992. האדם הזה, כל חייו בישראל, הוא היה מהנדס ידוע במוסקבה והיה אחראי בין היתר על בניית הכיפה מעל הכור הזה. הבנייה הסתיימה בדצמבר 1986, חצי שנה לאחר שהתרחש האסון, ובעצם בניית הכיפה זה מה שסייע לנזקי האסון שלא להתפשט. הרעיון הזה של בניית כעין סרקופג. אחר כך היו עוד מספר תוכניות, היום יש כיפה חדשה במקום הזה והרבה ממדינות העולם משתתפות בעלויות של הדבר הזה. זה לא נופל רק על אוקראינה, הרבה מדינות משתתפות בהוצאות מכיוון שזו בעיה עולמית ולא רק של אוקרינה והעולים ממנה. האנשים הללו שפעלו שם לפני 35 שנים הצילו את העולם כולו ואת האנושות כולה.

אנחנו בישראל מחויבים לקבוצה זו משתי סיבות. א. הם אזרחים שלנו, הם עלו לישראל במסגרת חוק השבות, עלו לפני שנים, בסך הכול עלו כ-4,000 איש, היום המספר שלהם הצטמצם ועומד על כ-1,400 אנשים. מדינת ישראל מחויבת להם כמו לכל קבוצת אוכלוסייה שיש לה בעיות ספציפיות. הסיבה השנייה: מדינת ישראל היא חלק ממשפחת האומות ולכן פה אנחנו צריכים להגיד להם תודה. המחשה קטנה למה שקרה בצ'רנוביל היא התאונה הקטנה שראינו בפוקושימה. תארי לעצמך שפוקושימה זה רק אחוז קטן ממה שהעולם חווה בצ'רנוביל. לפני 20 שנים היה חבר כנסת מישראל ביתנו, יורי שטרן ז"ל, הוא הלך לעולמו לפני 15 שנים, הוא היה הראשון שבא עם רעיון של לחוקק חוק שמדינת ישראל תכיר באנשים האלה, שאנחנו מכירים בבעיות שלהם, מכירים בסוגיות הספציפיות של הבריאות שלהם, וכך בעצם התחיל הרעיון של המענק. המענק עודכן מספר פעמים עם השנים.

אנחנו חושבים שיש להעלות כמה שאפשר את המענק השנתי. יש גם נושאים נוספים שאשמח אם תוכלי להעלותם במסגרת הדיון. כרגע, אין הסכמות לגבי הנושאים האלה, אני אומר את זה מראש. אני וחבריי, כיוזמי החוק, מבינים שכסף זה חשוב לאנשים וחשוב לא לעכב את זה. מצד שני, חשוב שלראשונה מזה שנים רבות אנחנו נקיים פה דיון שנוכל לשמוע את הבעיות הנוספות ואולי נוכל לפתור אותן. אני מדבר על הנושא של יישום החוק המקורי. זה קשור בדיור הציבורי, זה קשור בכך שעוד טרם ההגעה לגיל הפרישה האנשים האלו מוכרים כנכים, חלקם מוכרים כנכים. הנכות המוכרת לא מאפשרת להתפרנס ואז חלקם נאלצים גם לעבוד כדי לפרנס את משפחותיהם.

מיד יגיש כאן דוקטור חסדן נתונים מדויקים, רוב האנשים היו בכור לפני 35 שנים כצעירים – גילי 20+ – חלקם גויסו על ידי הצבא הרוסי במסגרת שירות מילואים לטובת מבצע ההצלה, וחלקם – כמו אלכסנדר קלנטבסקי המנוח – גויסו כאנשי מקצוע, הוא היה בגיל 45 כשהוא הגיע לבנות את הכיפה מעל הכור. הוא היה שם חצי שנה ונחשף לקרינה.

מה ההשלכות הבריאותיות?

שאלה מצוינת, אני אומר ככה, מאחר שאני מלווה את האנשים הללו שנים רבות, גם כעיתונאי, ההסתברות לחלות במחלות אונקולוגיות היא גבוהה פי כמה וכמה אצל האנשים הללו.

מצאתם את זה באחוזים?

ודאי, רוב האנשים, הקרינה שהם קיבלו שם, זה הגורם לסרטן. אני מסתכל על בן דוד של אמא שלי שנשלח לשם בתור חייל מילואים ונפטר במוסקבה בגיל צעיר.

הוא חלה בסרטן.

כן. היה לו סרטן אכזרי מאוד ובגיל 55 הוא איבד את כל השיניים. בגיל 55, אחרי 20 שנים, הוא בא לשם כשהוא היה בן 27 ובגיל 55 כבר לא היו לו שיניים.

אתם יודעים על פי המחקרים שרוב האנשים שגויסו למבצע ההצלה לקו במועד כזה או אחר במחלות אונקולוגיות?

הרפואה המודרנית עוד לא מצאה סיבה מוחלטת להיווצרות סרטן, אבל כל רופא שיודע שאדם היה בצ'רנוביל ועכשיו יש לו סרטן, אז הוא אומר שאחת הסיבות היא החשיפה לקרינה. אנחנו רואים את זה במספרים ולכן ההסתברות כאן גבוהה יותר. עצם העובדה שרוב האנשים פשוט לא הגיעו לגיל הממוצע. בארץ יש תוחלת חיים של 84 לנשים ו-81 לגברים, האנשים מהקבוצה המתוארת לא מגיעים כלל לגיל הזה.

אתה אומר שהייתה קבוצה שנשלחה על ידי צבא ברית המועצות, הם לא קיבלו פיצוי מרוסיה?

לדעתי חלק מהאנשים שחיים שם מוכרים שם. יש נכות לפי כמה דרגות, הם מקבלים שם. ברגע שאדם עוזב את המדינה ועולה לארץ, אז מלבד הפנסיה זה יכול להגיע אולי ל-70 –100 דולרים. אולי שם אפשר להסתדר עם סכום כזה, בארץ הם לא זכאים לקבל את ההטבות כמנטרלי אסון אלא ההטבות שמגיעות להם על סמך זה שהם עבדו. הם עבדו במשך 20 שנים אז מגיע להם. כמו שמדינת ישראל משלמת לאזרחים שלא חיים בישראל ביטוח לאומי.

אבל זה רק רוסיה.

זה נכון. האנשים הללו חשים שלא מספיק מבינים את הדברים שהם עשו לפני 35 שנים וזה פוגע יותר מהנושא הכלכלי. כולנו מתמודדים עם יוקר מחיה וכל העולים עוברים קשיי קליטה ואף אחד לא אומר שקשיי הקליטה קשים יותר כי אתה מנטרל אסון, לא, אבל כשבן אדם מבין שיש לו בעיות רפואיות והוא רוצה בדיקות תקופתיות יותר, יש כאלו, ילדים של אנשים שחלק מהבעיות האלו מועברות גם לילדים. לא כל רופא רץ להכיר בבעיה ולא כל רופא שולח מיוזמתו לבדיקה בטרם הגעת הגיל המחייב בכך.

ברור, לנסות להוכיח שהיה קשר סיבתי בין החשיפה דאז, לפני שנים, לבין המצב היום, או אפילו של הילד (אתה אומר שזה עובר בין דורות).

יש ילדים שקיבלו חלק מהבעיות. אני מדבר על ילדים שנולדו כבר מחוץ לצ'רנוביל. אני לא יודע אם יש מחקרים שמוכיחים את זה אבל שמעתי עדויות של אנשים שאומרים שזה עובר להם כמו תורשתי

זה נכנס ל-DNA.

יש ילדים שנולדים עם בעיות ראיה כתוצאה מכך שהאב נפגע קרינה. אני חושב שיש בעיה נוספת שעלינו לתת עליה את הדעת היא בעיית ביטוחי החיים. ביטוח חיים זה דבר שהוא נשמע בסיסי. ברגע שאדם אומר שהוא נחשף לקרינה בצ'רנוביל דלתות חברות הביטוח נחסמות בפניו. אני חושב שבעניין הזה אנחנו צריכים לחשוב, כי אצלנו אנחנו נותנים להם סיוע. הם לא אשמים שהם נשלחו והם לא אשמים שיש הסתברות גבוהה שהם יוכלו לחלות מחר או מחרתיים. אני לא מכיר אנשים בריאים במאת האחוזים שהיו שם. שוב, גבירתי, תודה על קיום הדיון.

תודה לך, חבר הכנסת סובה.

חברת הכנסת ברדץ' יאלוב, בבקשה

אני משתתפת ואני מסכימה עם כל מילה של חברי, חבר הכנסת סובה.

תודה.

נשמע את דוקטור ודים חסדן, יושב-ראש ארגון עמותת ברית ליקוידטורים של האסון בכור הגרעיני בצ'רנוביל, בישראל.

שלום ליושבת-ראש, לחברי הכנסת המכובדים, לעוזרים, תודה רבה על קיום הדיון לאחר 20 שנים. אני מאוד מתרגש, הייתי כבר בדיון בכמה ועדות בנושא זה והדיון תקוע שנים רבות. יש לנו הרבה בעיות בתור מנטרלים לשעבר. אני אחד מהצעירים שהייתי שם. בזמנו הייתי סטודנט, זה אומר שהצעירים ביותר שהם חלק מאיתנו מתקרבים היום לגיל 60, השאר יותר מבוגרים וכמובן שלא בריאים. זה לא מוסיף בריאות, גם הגיל וגם השפעות הקרינה המייננת. רובם נשלחו, כמו שציין חבר הכנסת סובה, במסגרת צבאית. הייתי סטודנט שנה ראשונה לאחר שחרור מהצבא הסובייטי. אמרו לנו בפירוש: "אתה רוצה ללמוד? בבקשה – תתגייס". אז לא היו הרבה ברירות וחיילים וקצינים.

כמה אנשים נשלחו לשם?

זו בעיה גדולה, אף אחד לא יודע. הסטטיסטיקה באינטרנט נוקבת במספרים של חצי מיליון עד מיליון.

וכמה מונים בעמותה?

כמו שאמר חבר הכנסת סובה – 1,400. העמותה קיימת כבר 20 שנים והיו בעבר הרבה יותר אנשים.

הם נפטרו.

כן. אני חייב לציין שהוועדה פועלת ועדיין יש עולים שמגיעים וניגשים לוועדה.

הכוונה היא לוועדה של משרד העלייה והקליטה שמכירה באנשים שעולים. אם אדם עולה לארץ ולא מוכר כאן כמנטרל אז הוא מגיש לוועדה מטעם משרד העלייה את כל המסמכים הרלוונטיים. יש מנגנון שמכיר בדבר הזה ועם השנים כבר התברר מה הם המסמכים המתאימים. שמעתי פה ושם טענות שיש אנשים שמנסים להתגנב לדבר הזה, כמעט וזה לא קיים. הרוב יודעים להציג את המסמכים הנדרשים. בברית המועצות לשעבר, גם במצבי מלחמה וגם באסון גרעין, תמיד היה סדר מבחינת המסמכים. הארכיונים עבדו, האנשים שהיו אחראיים על זה ידעו לתעד כל אדם שהיה שם. יש מקרים מאוד נדירים שמישהו היה שם ולא יודע להוכיח את זה, מדובר במקרים מאוד נדירים וגם בהם הוועדה יודעת לדון.

גם כאן יש בעיות, נגיד מי שנשלח מהצבא אז לפעמים הבסיס כבר נעלם כי ברית המועצות לשעבר הפכה ל-15 מדינות. בכל מדינה יש שלטון אחרי ולפעמים גם כאן יש בלגאן. שלטונות ברית המועצות היו מעוניינים להסתיר, בזמנו הודיעו רק לאחר שבועיים על מה שקרה. אז היה גורבצ'וב בשלטון. בעצם, אין רישום מסודר ואין מעקב רפואי מסודר. אף אחד לא יודע והכול מעורפל. לפעמים זה מטעה, פשוט. הסטטיסטיקה העולמית אומרת שכאילו אין הבדל. זה לא נכון, יש פשוט מודלים שונים של התייחסות לסטטיסטיקה. ביפן הם נחשבים, מי שנחשף לקרינה, גם דור שלישי, יש השפעות. גם באוקראינה מכירים בנזק שלוש דורות לאחור.

לבן ולנכד.

בארץ לא מכירים בזה. היה מאבק מאוד קשה, היו שביתות רעב עד שלפני 20 שנים המדינה הכירה ועבר חוק. החוק לא ממש עובד, מבחינת משרד הקליטה יש מענק אבל הנושא הרפואי שהיה קשור למשרד הבריאות – הפסיקו לטפל בזה. משרד השיכון והבנייה הפסיק. בחוק היה מדובר על הלוואות לעניין משכנתא שהמנטרלים יכולים לקבל, מה שנשאר זה רק 10% לאלה ששוכרים דירה.

מי ששוכר דירה מקבל סיוע בשכר דירה?

10%, כן.

הוא מגיש מסמכים למשרד השיכון ומקבל השתתפות בדמי השכירות.

הנחה של 10%.

העניין הוא שאין הלוואות משום שאחוז ההלוואות היה יותר גבוה מאשר האחוז בשוק, נכון? זו גם סוגיה מעניינת, הרבה פעמים משרד הממשלה לא הספיקו לעדכן את אחוזי ההלוואות כי - - - יותר נמוך אז אנשים גם לא פנו לבקש את ההלוואות המסובסדות הללו. אם זה היה 4% במשרד השיכון, ובשוק הפרטי ניתן היה להגיע ל-3% אז אנשים העדיפו לפנות לשוק הפרטי ואז יש תחושה שאנשים לא מימשו את ההטבה של המדינה.

זו בעיה קשה.

מה קורה היום, אם מנטרל רוצה לקבל הלוואה מסובסדת לצורך רכישת דירה, הוא יכול לגשת למשרד השיכון?

לא מכירים בזה בכלל.

לא מכירים בהם או שלא מכירים בהלוואות האלה.

בבנקים אומרים שלא יודעים בכלל מה זה מנטרלים, מה זה החוק הזה.

יבגני, אתה צריך לבדוק גם את העניין הזה.

אגב, ישנה חובה על פי סעיף 7 בחוק לבצע מעקב רפואי ספציפי כלפי האוכלוסייה המדוברת.

אין. זה היה פעם בית חולים וזה יותר למחקר. החליטו אחר כך שאין טעם להמשיך את זה.

מה מיוחד בבדיקות האלה. מנטרל שהוא בן 55, מה מיוחד בבדיקות האלה שעשו את זה באזור כרמיאל.

אני לא זוכר בדיוק. לדעתי עשו גם בדיקות גנטיות אבל לא פרסמו הכול.

בדיקות המטולוגיות בעיקר, לבחינת קרישת דם ונושאים דומים.

אבל שוב, לא פורסם שום דבר, אומרים שלא החליטו - - -

היום, לפי סעיף 7 של החוק שמורה שהשר יקבע בית חולים. איזה בית חולים זה היה?

זה היה בכרמיאל כשנתיים וזה נסגר כי נגמרו כל התקציבים.

יבגני, למה אתם לא בודקים את זה.

פעם ראשונה שאני שומע את זה, חשבתי שאפשר לעבור את זה בכל בית חולים.

אני קוראת את סעיף 7 בחוק: "שר הבריאות יקבע בית חולים שישמש מרכז רפואי למעקב רפואי אחר המנטרלים וילדיהם" – הוא כבר שם דגש על הילדים – " (להלן – המרכז הרפואי). המעקב הרפואי ייערך על פי המלצת הרופאים המטפלים במנטרלים במרכז הרפואי". ובנוסף: "שר הבריאות רשאי לקבוע מרכזים רפואיים נוספים". אני מציע לכם לבדוק גם את הנושא הזה.

נפנה לשר הבריאות, גם הוועדה יכולה לעשות זאת מיוזמתה.

נכון.

חשוב מאוד לציין שיש אנשים מאוד חולים.

יש נציגים משרד הבריאות כאן?

לא.

אפשר להעביר לוועדת הבריאות לדיון המשך.

אתם יכולים להעביר לוועדת הבריאות, אין בעיה.

אני חושב שמספיק אם אפשר להעלות מישהו ממשרד הבריאות לדיון הזה. יש מישהו קבוע שעולה - - -

מישהו שלא מוכן זה לא - - -

עדיף שנוציא סיכום בכתב. אחר כך תוכלו להפנות זאת גם לוועדת הבריאות. לגבי חוק ההלוואות, סעיף 8: "מנטרל הזכאי להלוואה לפי חוק הלוואות לדיור, תשנ"ב-1992 (להלן – חוק הלוואות לדיור), זכאי לעדיפות בהלוואה, לרבות במרכיב ההלוואה העומדת".

לא מכירים בזה בכלל בבנקים ובמשרד השיכון.

אז גם בזה - - -

איך אנחנו מחדדים את זה במשרד השיכון?

לפי מה שכתוב בסעיף: "זכאי לעדיפות בהלוואה, לרבות במרכיב ההלוואה העומדת, כהגדרתה בסעיף 6 לחוק הלוואות לדיור, בהתאם לקביעת שר הבינוי והשיכון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העליה, הקליטה והתפוצות של הכנסת; תקנות ראשונות כאמור בסעיף קטן זה יובאו לאישור ועדת העליה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, בתוך חודשיים מיום תחילתו של חוק זה".

ועדת העלייה והקליטה של הכנסת לא קיימת כבר שמונה חודשים.

תראו אם יש תקנות של הדבר הזה.

לא צריך להסביר לשר השיכון מה זה מנטרלים.

נכון.

אנחנו נוציא מכתב למשרד השיכון.

תבדוק אם יש תקנות. יש תקנות? בקיצור, יש פה הרבה עבודה על החוק הזה.

אחרי 20 שנים גילינו שאין תקנות. זה גם הישג של הוועדה.

יש לכם תעודה מוסמכת מטעם המדינה?

ודאי.

מי מנפיק אותה?

משרד הקליטה מנפיק תעודה ברגע שהמנטרל מקבל הכרה. מיד אראה לכם את התעודה שקיבלתי.

"נפטר מנטרל ובתכוף לפני פטירתו השתלם לו מענק שנתי, יהיו האלמן או האלמנה בשעת פטירתו זכאים לקבל את המענק השנתי למשך תקופה של שלוש שנים מיום פטירתו". זה קורה?

זה כן, אבל לא ילדים?

לא כתוב "ילדים".

אלמן או אלמנה. זה עובד כמו עם הווטראנים, אותו דבר.

ודים, משהו נוסף?

כן. מר אלכסנדר קלנטבסקי זכרונו לברכה הגיש בג"ץ לאחר כל הוועדות שהיו כאן. בתגובה לעתירתו קבע בית המשפט העליון שהחוק לא עובד. גלעד שר ייצג את המנטרלים ושלחו לכל המשרדים מכתבים עבור השרים העומדים בראשם. נתנו חצי שנה לענות לכל המכתב הזה. מה שהיו בחירות אחרי בחירות, בינתיים זה שנתיים ואין שום תגובה ואין שום דבר. בדיוק על התקנות, על כל הדברים האלה. היום זה תקוע עדיין, למרות שבג"ץ ממש קבע את זה. עוד משפט אחרון, ברשותך, אני יודע שבאסון צ'רנוביל הייתה פליטה של יוד רדיואקטיבי שפגעה בבלוטת התריס. היה אפשר לטפל ביוד רגיל במקום להחליף את המולקולות שלא נכנסו לבלוטת התריס. זה פגע בנשים, בילדים. יש הרבה נשים וילדים שסובלים עד היום מפגיעה במערכת ההורמונלית. ארצה עלו יותר מ-200,000 אנשים מהאזורים הללו, הם ממש הצילו אנשים ועזרו, זו רק סטטיסטיקה.

כן, של המסייעים, לא רק האנשים שנפגעו במישרין.

לאחרונה יש באוניברסיטת בן גוריון, איפה שאני עובד, יש חוקרת ששמה פרופסור ג'וליה צירגיל שפירסמה תוצאות מעקב בן 20 שנים אחרי אנשים והיא קבעה באופן חד-משמעי שנשים וילדים נפגעו ב-30% יותר משאר האוכלוסייה. יש תוצאות חותכות וברורות ורק צריך להסתכל על זה, תודה.

תודה, ודים. איך הבריאות?

אני לא רוצה להיכנס לזה.

אני מקווה שיהיה בסדר ומאחלת לך בריאות טובה.

יהיה בסדר, דברים פרטיים אני לא רוצה להיכנס.

אז רק בריאות, מכולנו כמובן ויישר כוח על העבודה החשובה בייצוג האנשים שעברו דבר אחד או שניים וגם אתה בתוכם.

נכון, יש גם העניינים הפסיכולוגיים שאף אחד לא מקבל טיפול בגינם.

כן, אפשר להוסיף את זה לרשימה, חבר הכנסת סובה. אני רואה שהשר הממונה על הביצוע הוא שר הקליטה, שרת הקליטה. כדאי לערב אותם בנושא.

אני מקווה שהאופוזיציה תאייש את ועדת העבודה והקליטה. זה המקום שבו היינו מקדמים את הנושא הזה מן הסתם. הדיווח מגיע לוועדת העבודה והקליטה, אבל לצערי, מחודש יוני היא פשוט לא קיימת.

אז יש לך אותי.

אני שמח.

נקדם את זה עד שהאופוזיציה תרצה להקים את הוועדה, לא ניתן לזה להיעצר.

טוב שמנהלת הוועדה, שלומית, לא שומעת אותנו. הוא כועסת על כך שאין ועדת קליטה. לראשונה, מזה 70 שנים, ציינו בכנסת את יום העלייה והקליטה בזמן שאין ועדת עלייה פעילה, לא היה דבר כזה מעולם.

זה באמת חומר למחשבה עבור כל מי שרואה ושומע אותנו, אבל מה שבטוח זה שאנחנו לא ניתן לחובות שלנו להיעצר. הנה, אנחנו מקדמים את הדברים בוועדות אחרות. דניאל בלנגה, משרד האוצר, בבקשה.

שלום רב, כמו שהוחלט בוועדת השרים – כרגע מוסכם להעלות את המענק השנתי ל-7,000 שקלים בשנה במקום כ-6,000.

5,900.

להעלות ל-7,000 משנת 2022.

מעכשיו.

נכון.

החוק כבר נכנס לתוקף.

מתי משלמים את הקצבה?

אני לא זוכר.

אבל ב-2022 זה ייכנס לתוקף.

כן.

עוד סוגיה שאולי כדאי לדון בה גם לפני הקריאה השנייה והשלישית: אני מבקש שהכסף שמקבלים לא ישפיע על מקבלי השלמת הכנסה. אם אנחנו נותנים להם 1,000 שקלים תוספת, אני לא יודע מה קורה היום, חלק מהם עוד לא הגיעו לגיל הזה, אני חושב שזה לא מוצדק לקחת מהשלמת ההכנסה מאלו שמקבלים השלמת הכנסה. אני מדבר על אנשים שמעל גיל הפנסיה שכל הכנסה נוספת משפיעה על הסכום שמשלים את הכנסתם. אני מציע להחריג את זה מהסכום של השלמת הכנסה מכיוון שלא מדובר בסכומים גבוהים. זה יקטין את הכאב ראש וגם את התחושה שמצד אחד אנחנו נותנים ומצד שני לא מקזזים שום דבר. אני חושב שזה עובד ככה גם עם מענק שנתי לניצולי שואה, השלמת ההכנסה לא מושפעת מהמענק השנתי. זו גם הזדמנות להודות למשרדי האוצר, שוויון חברתי, לוועדת העבודה והרווחה. ממש היום 116,000 ניצולי שואה מקבלים מענק מוגדל מ-4,000 ל-6,500 שקלים. אלו אותם ניצולי שואה שלא מקבלים את הקצבה החודשית, שלא היו בגטאות ובמחנות. אני מבקש שאם אין תשובה לכך עכשיו אז נדון בזה לפני הקריאה השנייה והשלישית.

מה לגבי ביטוח החיים?

זו סוגיה שאיני יודע אם למשרד האוצר יש תשובה. הבנתי שהאוצר לא מתערב בזה.

לגבי השלמת הכנסה: אנחנו נבחן את זה.

התכוונת להגיד: אנחנו נבחן את זה בחיוב.

נבחן בחיוב ונהיה גם בקשר עם חבר הכנסת. לגבי ביטוח החיים: זו סוגיה מורכבת שקשורה גם לשוק ההון. זה פחות התחום שלי אבל כרגע זה לא על הפרק מבחינתנו.

יבגני, אין ספק שיש שלל משימות לבצע גם לאחר הקריאה הזו.

אנחנו נשב ונטפל בדברים.

נציגת משרד העלייה והקליטה, ראש ענף המנטרלים מצ'רנוביל, יקטרינה בלואוסוב, בבקשה.

שלום לכולם, גובה המענק עומד היום על 6,008 שקלים והוא משולם ב-1 באוגוסט בכל שנה.

כולם מקבלים ב-1 באוגוסט?

זה התאריך בו מתחילים לשלם, בדרך כלל עד סוף אוגוסט כולם מקבלים, למעט אנשים שיש להם בעיות עם החשבון. התאריכים נכונים גם לגבי אלמנים ואלמנות של המנטרלים. לגבי 10% של משרד השיכון, לא כולם זכאים לכך אלא רק מנטרלים שמקבלים סיוע ממשרד השיכון ולא כל מנטרל שגר בשכירות.

קיבלתם תשובה?

אני מבין שודים מסכים עם התשובה.

אוקיי.

כל מנטרל שמקבל סיוע בשכר דירה זכאי לקבל תוספת של 10% מעל לסכום שמשלם לו משרד השיכון. זה תלוי גם אם הם עומדים בתור לדיור סוציאלי, אבל הם לא רשאים לעמוד בתור, אי-אפשר לרשום אותם בתור לדיור סוציאלי. אם יש נכים הם יכולים להירשם לתור לכל דיור סוציאלי?

השאלה לא אלי.

עוד שאלה שעלתה כאן קודם לכן: הקראנו את הסעיף לגבי המעקב הרפואי ואנחנו מבינים מודים שבכלל אין מרכז רפואי, אין מעקב רפואי וזה נשמע כמו הפרה קשה של הוראות החוק. את מכירה את זה, יקטרינה?

המשרד יעביר התייחסות לגבי זה.

משרד העלייה והקליטה יעביר התייחסות. אני חושבת שאתם צריכים לרכז את הנקודות הללו.

התייחסות לבדיקות הרפואיות זה קשורה יותר למשרד הבריאות.

אבל משרד העלייה והקליטה אחראי על החוק.

נכון.

גבירתי, אנחנו נוציא מכתב מטעם הוועדה שבו אנחנו מבקשים התייחסות פרטנית של משרד העלייה והקליטה ליישום החוק על סעיפיו השונים. איפה הדברים עומדים, האם דברים תקועים, האם יש נתונים, האם ישנם דברים שקשה לכם ליישם. כל דבר שהוא. מדובר בחוק של שני עמודים ואין בו הרבה סעיפים.

במיוחד כשיש ענף שאחראי על זה.

בוודאי.

הכול ברוח טובה, כמובן, אנחנו רוצים לקדם ולעזור.

נכון מאוד, כולנו מנסים להבין איפה החסמים ואולי נפלו דברים בין הכיסאות. אמרתם שזה היה תקוע במשך 20 שנים אז הנה, אנחנו מרימים את מעצור היד ומתחילים לנסוע.

אם יש דברים שלפני הקריאה הראשונה אנחנו צריכים להוציא ואז להוסיף אז נעשה זאת בהתאם להסכמות, אין שום בעיה, אנחנו - - -

כרגע החלטתם ביחד עם הסכמה לפיה אנחנו משאירים את הסעיף כשאנחנו מדברים על העלייה של המענק.

אני חושב שנראה איך אנחנו מקדמים את זה ונכניס את כל ההסכמות לפני שנייה ושלישית. עד אז נקבל גם תשובות ממשרד הבריאות וממשרד העלייה והקליטה.

נכון, כדאי להמתין לזה ואז תהיו הרבה יותר מסודרים.

גבירתי, אשמח שתוסיפי בסיכום את פנייתך למשרדים הרלוונטיים לצורך התייחסות – משרד השיכון, משרד הבריאות ומשרד העלייה והקליטה.

אני אומרת שמכיוון שיש משרד שמתכלל את הכול – שהם ילכו ויאספו את האינפורמציה ויגישו לנו דוח מסודר.

אנחנו נגדיר זמן.

שלושה שבועות.

יקטרינה, כמה זמן אתם צריכים בשביל לתת לנו את התמונה.

אין שם יותר מדי סעיפים.

אני לא רוצה שזה ייגרר למושב הקיץ, אנחנו רוצים שאנשים יתחילו לקבל את התוספת כבר באוגוסט.

אתה צודק. יקטרינה, תוך כמה זמן אתם יכולים לענות בצורה מסודרת?

חודש לפחות.

לדעתי זה מוגזם.

נחליט על שלושה שבועות כמו שהצעתי, בבקשה להעביר לנו תשובה בכתב בתוך שלושה שבועות. נעבור להקראה, בבקשה.

אקרא את הסעיפים שהוועדה תצביע עליהם בהתאם להסכמות שהגעתן אליהן
"הצעת חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל (תיקון - הגדלת מענק ושיפור זכויות), התשפ"ב–2021
תיקון סעיף 9
2.
בסעיף 9 לחוק העיקרי –



(1) בסעיף קטן (א), במקום "4,775" יבוא "7,000".

אציין שהסכום לא עומד על 4,775 מכיוון שהוא מעודכן כל שנה על פי עליית המדד. אני מציעה נוסח ש- "במקום הסכום הנקוב בו, יבוא 7,000".

והוא ימשיך להתעדכן קדימה.

כן, העדכון נשאר.

זה בדיוק מה שרציתי לשאול, אם הוא עדיין צמוד למדד.

סעיף ההצמדה למדד נשאר.

יופי.

בהקשר הזה אבקש ממשרד האוצר הערכה של עלות תקציבית. כמה זה יעלה?

כרגע כ-1.2 מיליוני שקלים.

כלומר, הצעת החוק איננה תקציבית.

נכון.

זה לא דורש דיון בוועדת כספים.

שום דבר.

נקרא את סעיף 4 להצעת החוק, אומר רק שסוכם שהמענק יעלה כבר בשנה הנוכחית – 2022 – ולכן אני מציע לכתוב כך:

"תחילה ותחולה
4.
תחילתו של חוק זה חודש ימים מיום פרסומו והוא יחול על גמלה המשתלמת בעד שנת 2022 ואילך".



כך יהיה ברור שהגמלה משתלמת כבר בעד השנה הנוכחית.

יפה מאוד.

אז אנחנו נצביע על הצעת נוסח החוק.

איני חבר ועדה אבל ארים את היד לאות הזדהות.

מי בעד נוסח החוק שירים את ידו.

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין

אושר

שלושה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. נוסח החוק אושר ויעבור הלאה להכנה לקריאה הראשונה.

בשבועות אלו אנחנו מקווים לקבל תשובות מהמשרדים ונשב גם בעיין הקיזוז.

תודה רבה לכולכם.

הנה הכרטיס שאנחנו מקבלים. תודה רבה ובריאות טובה לכולם.

גם לך, אדוני, תודה שהגעת ותודה לכם.



הישיבה ננעלה בשעה 13:45.