פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



30
ועדת משנה לענייני פיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים
01/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 3
מישיבת ועדת המשנה של הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית
לענייני פיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים
יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ב (01 בפברואר 2022), שעה 13:00

מערך ההכשרות המקצועיות ביישובי הדרוזים והצ'רקסים

חברי הוועדה: מופיד מרעי – היו"ר
עלי סלאלחה

פטין מולא

סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן
גל יעקובי - מנהלת תחום בכיר תעסוקת אוכלוסיות, משרד הכלכלה

נתן שבע - מרכז המידע והמחקר של הכנסת

אופיר פינטו - סמנכ"ל תכנון, שירות התעסוקה

האשם חוסין - מנהל הרשות לפיתוח במגזר הדרוזי והצ'רקסי, הרשות לפיתוח כלכלי חברתי ביישובים הדרוזים והצ'רקסים

אחסאן הנו - מנכ"ל אלפנאר - לקידום תעסוקת ערבים בישראל

דב לקס - מנכ"ל האקריו

אמל ביבאר

אורנית אפלבוים – חבר תרגומים

מערך ההכשרות המקצועיות ביישובי הדרוזים והצ'רקסים

צהריים טובים לכולם. היום ה-01.02.2022, ל' בשבט התשפ"ב. אנחנו פותחים את הישיבה השלישית של הוועדה לפיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים. על סדר היום: מערך ההכשרות המקצועיות ביישובי הדרוזים והצ'רקסים.

למרבה הצער, היום דווקא בכנסת אנחנו דנים בשני דיונים נוספים בוועדת הכלכלה ובוועדת הכספים, בוועדת הכלכלה על מפעל במגדל העמק שאמור להיסגר וב-50 עובדים שלא יימצאו את עתידם. הדיון השני הוא דווקא על פיטורי עובדים בפרי הגליל בוועדת הכספים, גם כדיון מהיר.

מצד אחד אנחנו רוצים לקדם את ההכשרות, את התעסוקה ואת ההשמה, ומצד שני אנחנו רואים שמפעלים כן מפטרים ונסגרים, וזה לא עולה בקנה אחד. זה נושא אחד.

הנושא השני, כיושב ראש הרשות המקומית חורפיש וגם כיושב ראש פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות בעבר, עבדנו והכנסנו את כל נושא מרכזי ההכוון התעסוקתי ביישובים שלנו. אני האמנתי בפעילות, בפרויקט ובאנשים שפעלו. אנחנו נשמע חלק מהם כאן והם יציגו לנו את הנתונים. זה נבע מהצורך שהשטח דורש לגבי הכשרת עובדי והשמתם. בחלק גדול מהמקרים נגעתי אישית בנושא הזה. שמעתי שהנושא לא מתוקצב בתוכנית הכלכלית הבאה, הבנתי שזה כן מתוקצב, אני אשמח אחרי זה שהאשם יענה.

מי שאיתנו כאן בזום, חברי הכנסת יגיעו לפה פיזית כמו פעם שעברה. כל הנציגים שנרשמו כאן בזום, אנחנו נעבור אליהם. אני כן מציע לכולנו כאן לקבל קודם כל את הנתונים מריכוז הנתונים, נשמע את משרד הכלכלה, חבר הכנסת יאיר גולן, סגן השר, אמור להצטרף אלינו. אנחנו ניתן גם לחברי הכנסת שמגיעים ומצטרפים לדבר, במיוחד ליאיר גולן.

נתחיל עם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, תנו לנו בבקשה תמונת מצב כוללת כדי שנבין.

נעים מאוד, תודה רבה אדוני יושב הראש. שמי נתן שבע, חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני אציג היום בקצרה נתונים על מצב שוק העבודה בחברה הדרוזית והצ'רקסית, ואגע מעט בנושא ההכשרות המקצועיות וההכוון התעסוקתי המיועדים לציבור הזה.

אחת האמירות המוכרות גורסת שצריך ללמוד תמיד לאורך כל החיים. שוק העבודה הולך ומשתנה, ועל מנת להצליח בו צריך גם הכשרות, הכוון ושינוי קריירה במהלך החיים. במהלך המצגת אני אציין שרוב הנתונים מתייחסים לחברה הדרוזית בשל היעדר נתונים על החברה הצ'רקסית.

היעדר נתונים?

כן.

זה דבר פתיר?

את זה צריך לשאול את הגורמים הרלוונטיים כמו הלמ"ס, בנק ישראל, דברים כאלה.

מה אנחנו יכולים לעשות כדי שיהיו לנו נתונים גם על הצ'רקסים?

נתונים בשלוף יותר קשה להשיג, צריך להזמין עיבודים מיוחדים שיעשו בהמשך. בהתראה הקצרה שקיבלנו כרגע זה מה שהצלחנו להוציא, אבל אפשר כמובן מה שנקרא לחלוב אותם.

אוקי, תרשום את הנקודה. כשאנחנו מדברים על החברה הדרוזית, יש לנו גם את היישובים הצ'רקסים אז תמיד, גם לעתיד, צריך להתייחס גם לחברה הזאת בנתונים שלכם. יכול להיות שזו בכלל מצגת נפרדת, אבל צריך להתייחס לזה.

אני אתייחס בהתחלה למספר נתונים על החברה הדרוזית והצ'רקסית, יש לנו היום בערך 147,000 דרוזים שמהווים בערך 1.6% מהאוכלוסייה. יש לנו בנוסף כ-5,600 צ'רקסים שמרוכזים בעיקר בשני יישובים, בכפר כמא וריחאניה.

אם בעבר היינו רגילים לראות בקרב החברה הדרוזית משפחות מרובות ילדים עם שמונה ילדים לפחות לפני כמה עשורים, בהמשך זה ירד לארבעה ילדים והיום אנחנו רואים כבר שני ילדים בממוצע בחברה הדרוזית. אני אדבר על זה בהמשך, זה משפיע גם בקטע של שוק העבודה שהאישה הדרוזית יכולה לצאת יותר לשוק העבודה במקום לשבת בבית ולטפל בילדים. זה משפיע גם מטבע הדברים על הגילאים או ההצערה של החברה הדרוזית, היא עדיין חברה צעירה אבל אפשר לראות שרבע מהדרוזים בגיל 0-14 לעומת מה שראינו לפני שני עשורים שם היו למעלה משליש בגילאים האלה.

החברה הדרוזית מאוד השקיעה בחינוך. בעשור האחרון אפשר לראות שיעור זכאות לבגרות גבוה במיוחד מול יתר המגזרים, 82% זכאים לתעודות בגרות זה אחוז גבוה משמעותית לעומת 72% בחינוך העברי ו-64% בחינוך הערבי. יש לנו כאן המשך לתואר ראשון, תוך שמונה שנים אלה שסיימו בית ספר, 36% מהדרוזים המשיכו לתואר ראשון, מעט יותר טוב מאשר בחינוך הערבי.

וזה בלי הפילוח של נשים וגברים?

אין לי כאן כרגע פילוח כזה.

למה אני אומר את זה? כשאתם עושים את הפילוח במיוחד באקדמאיים, החלוקה בין הנשים לגברים במגזר הדרוזי זה 75% נשים ו-25% גברים.

אתה צודק מאוד, אני אתייחס לזה בהמשך. ראינו פה בעצם שיעור זכאות גבוה בקרב החברה הדרוזית לבגרות, השאלה איך זה בא לידי ביטוי בשיעור התעסוקה הגבוה ובשכר גבוה.

ולשיעור לימודים גבוה, בעלי תואר אקדמי. צריכה להיות פה הלימה, זה בסופו של דבר המדד.

נכון מאוד. מה שאנחנו רואים פה זה את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. אפשר לראות שבסך הכל בולט מאוד שיעור הנשים בכוח העבודה, שיעור ההשתתפות של הנשים הדרוזיות בכוח העבודה שהוא עדיין - - -

מה זה למטה? זה נמוך.

הקו הצהוב.

יש עלייה, אני מבין.

נכון מאוד, יש לנו עלייה מ-2012 ל-2019. זה נכון, אבל אנחנו עדיין רואים שקיים פער בין הנשים הדרוזיות לגברים הדרוזים שם אנחנו רואים את הקו הכחול, לבין הנשים בציבור הכללי שם עדיין קיים פער של 60% לעומת 40% בקרב הדרוזיות. כלומר עדיין יש לנו שיעור נמוך יחסית בקרב הנשים הדרוזיות בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה.

מבחינת חלוקה לענפי הפעילות, אנחנו רואים פה באיזה מקצועות מתעסקים בציבור הדרוזי. אנחנו רואים שרבע עובדים במקצועות התעשייה והבינוי, רבע נוסף עובדים במכירות ושירותים, שאלה ענפים שפחות מצריכים מיומנות - -

הרוב במה?

הרוב עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי. יש לנו 23% עובדי מכירות ושירותים, שזה נחשב מקצוע עם מיומנות טיפה יותר נמוכה אבל מטבע הדברים גם שכר נמוך. זה מה שמחזיר אותנו חזרה לשקף הקודם של שכר נמוך יותר.

מה מדובר על שכירים?

כן, זה שכירים לפי ענפים.

פה אנחנו רואים את שכר העובדים הדרוזים בהשוואה לממוצע הארצי. שוב, הקו התחתון הצהוב מייצג את הנשים הדרוזיות והקו הכתום מייצג את הגברים הדרוזים.

מה זה ההערות והכחול?

ההערות והכחול זה הגברים למעלה - - -

סך הכל ארצי.

בדיוק ככה. הקו הירוק זה הנשים הכלליות.

אנחנו מתחת לממוצע, גם גברים וגם נשים.

נכון מאוד, אבל אפשר לראות את השיפור שחל בשכר לאורך השנים. מבחינת אחוזים, השכר של החברה הדרוזית, הגברים והנשים, עלה באופן חד יותר לעומת כלל הציבור. שוב, כמו שאתה אומר אדוני יושב הראש יש לנו כאן פער בין השניים.

נשאלת השאלה, למרות שיעור הזכאות הגבוה אנחנו רואים עדיין את הנשים הדרוזיות בשיעור תעסוקה נמוך יחסית, וכמו שאמרת קודם רמת השכר של הנשים והגברים הדרוזים נמוך יחסית. חלק מזה נובע ממספר חסמים שיש לנו בשוק העבודה.

אני רוצה קודם כל לברך את חברי הכנסת עלי סלאלחה ופטין מולא שהם חברי הוועדה. התחילו להציג את הנתונים ודיברו על התחום החינוכי וזכאי הבגרות ועל הנקודה הזאת נמשיך את ההצגה. אחרי זה נפתח את הדיון וכמובן אתם תתייחסו ותפתחו.

בבקשה, אתה מדבר כרגע על חסמים.

אז מה בעצם מונע מהחברה הדרוזית והצ'רקסית להתקדם? יש מספר חסמים שהעלנו כאן. קודם כל, בכל זאת יש עדיין קשיים של שפה, למרות הזינוק בבגרויות והכל.

איפה גיליתם את זה?

משיחות ודברים, עדיין יש קושי בחלק השפה בלימודים לתואר. יש כמובן את המגורים והמרחק, רוב הדרוזים והצ'רקסים נמצאים בצפון, שם מטבע הדברים יש פחות מקומות עבודה ופחות היצע של ענפים מסוימים שהם יכולים לעבוד בהם.

אי אפשר להתעלם כמובן גם מהדת והמסורת, בכל זאת שיעורים עדיין דתיים והכל, הדרוזים הדתיים צריכים להתפלל במקום ספציפי בכפר, ונשים דרוזיות דתיות לא מרבות לנהוג.

זה נכון לכל חברה מסורתית.

נכון.

השכלה?

תחומים מסוימים כמו שהזכרת קודם, יש ציבור של נשים שיוצאות לאקדמיה – שיעור הנשים גבוה יחסית לאוכלוסייה אצל הנשים הדרוזיות, אבל חלקם לומדים מקצועות פחות רווחיים, נצמדים לתחומים כמו הוראה ומדעי הרוח והחברה.

אי אפשר להתעלם מזה שלפעמים יש גם אפליה מצד המעסיק, שיכול לנבוע גם על רקע חוסר הכרה עם התרבות, נקרא לזה.

איפה אתה מכניס חוסר במקומות נגישים לתעסוקה? כלומר דיברנו על מיקום, חוסר למשל באזורי תעשייה, חוסר בתעשייה מתקדמת "הייטקיסטית", האנשים והנשים חוזרים מהאקדמיה עם תעודה ואין להם - -

אני תמיד נותן את הדוגמה שכשחיפשתי מתרגלת בוגרת י"ב לרשות המקומית, הגיעו אליי 40-50 קורות חיים ואחד מהם עם תואר שני מהטכניון, אישה עם ארבעה ילדים שאומרת לי תשמע, אתה לא מספק לי מקום תעשייה, אתה לא מספק לי מקום עבודה. אני רוצה לנהל חיים נורמליים, לקום בבוקר ולשים את הילדים שלי בגן, ללכת לעבוד 4-5 שעות, לחזור לקחת את הבנים הביתה. אתה לא מספק לי עבודה. מבחינה מחקרית, איפה אתה שם את זה בטבלה?

זה בחלק של מיקום ומגורים.

חוסר אזורי תעשייה זה חשוב מאוד. בדיון הבא עם משרד הכלכלה בשבוע הבא נדבר על נושא אזורי התעשייה, וכמובן התרומה שלהם לשוק התעשייה והתעסוקה. בבקשה.

אני אגע בכך גם בהמשך. אני אציג את מרכזי ריאן, אני מניח שגם זרוע העבודה ידברו עליהם בהמשך. מדובר במרכזים שמאפשרים הכוון תעסוקתי, הכשרות לכולם אבל גם לציבור הדרוזי והצ'רקסי. יש בערך שלושה מרכזים כאלה בצפון. המרכזים מעניקים אבחונים תעסוקתיים, הכנה לראיונות, השלמת מיומנויות כמו עברית, אנגלית ויישומי מחשב והפנייה לקורסים והכשרות מקצועיות.

יש מספר נתונים, זה לא מקיף את כל החברה הדרוזית והצ'רקסית אלא זה נתונים כלליים.

אנחנו ניתן התייחסות ספציפית.

אתה רוצה שהיא תמשיך או שאתה רוצה לסיים?

אני אסיים עם השקף האחרון, אני בדיוק מסיים. אפשר להזכיר בכמה מילים מספר נקודות לדיון שאפשר לדבר עליהן. זה בעצם התוכניות העתידיות להמשך השתלבות הדרוזים והצ'רקסים בשוק העבודה. צריך לתת מעקב אחרי השמות של עובדים דרוזים וצ'רקסים, לראות מה קורה איתם, האם זה שהתקבלו כתוצאה מהשמה של מרכזי ריאן, לראות אותם לא רק ברגע שהם התקבלו אלא גם בהמשך, חצי שנה-שנה - - -

ללוות אותם.

בדיוק, לפעמים חלק פשוט נעלמים בדרך או עוזבים בדרך.

עוד נקודה שאפשר לדבר עליה זה עידוד הקמת מרכזי הייטק או מרכזי לימוד בתחומי המחשבים בסמוך למרכזי האוכלוסייה הדרוזית, שכמו שאמרנו אולי לא יוצאים מהכפר ונצמדים לקטע המשפחתי והמסורתיות, בחלק מהנשים הדרוזיות כמובן. אז כדאי אולי אפילו לקרב או ליצור מצב שמקימים מרכזים קרוב לכפר, אפילו לקורסים ולא רק לתארים.

זהו, אני מודה לכם.

תודה.

התוכנית שיש לך ביד והמצגת היפה, האם הדרוזים מודעים לזה?

תודה חבר הכנסת, בשביל זה אנחנו עושים את הדיונים. מה שלא ידוע אנחנו נדע.

המצב הסוציואקונומי של הכפרים הדרוזים בקושי 3.

פטין, בוא נעשה את זה מסודר. תודה רבה על ההצגה. לפני שנעבור למרכז ההכוון התעסוקתי ולמצגת שלו ולהתייחסות, פתיחה של חברי הכנסת, עלי סלאלחה 2-3 דקות קצרות. תשאירו גם שאלות להמשך, יכול להיות שיאיר גולן יגיע, או שאתם רוצים שריאן יציגו ואחרי זה אתם.

כן.

בסדר גמור, אז בואי תציגי ואחרי זה נפתח את זה להתייחסויות. תציגי את שמך ותפקידך לפרוטוקול. תעשו את זה בצורה מסודרת, הדיון מאוד חשוב. חברי הכנסת פטין ועלי, פתחתי בכך שהיום אנחנו מדברים על הכוון תעסוקתי שבסופו של דבר הייעוד שלו ליצור מצב שיש לנו יותר מקומות עבודה, ביום שמדברים על פיטורי עובדים במגדל העמק ופרי הגליל, זה מצער. פה נרצה להמשיך את התנופה של ההכשרה ושל הדיונים. בבקשה.

צהריים טובים ליושב הראש ולחברי הכנסת, תודה רבה על הדיון. שמי גל יעקובי, אני מנהלת תחום בכיר תעסוקת חברה ערבית, דרוזית וצ'רקסית בזרוע העבודה. אני אמונה על תוכניות התעסוקה של כלל החברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית במשרד הכלכלה.

בפעילות שלנו ככלל אנחנו מדברים על שתי תוכניות מרכזיות, תוכנית ריאן כפי שהצגתם אותה ואני תכף אדבר עליה עוד, ותוכנית פורסטק שהיא תוכנית לקידום תעסוקה בהייטק לאקדמאים שעובדים בתחומי הייטק.

איך קוראים לזה?

יש את ריאן ותוכנית פורסטק שמתעסקת ספציפית בהייטק לאקדמאים, כדי שאלה שלמדו מקצועות עתירי ידע יוכלו לעבוד בתחום. תוכנית פורסטק היא רק לאקדמאים, וריאן היא תוכנית רחבה יותר שמתעסקת בכל הרצף, גם באנשים עם 10 או 12 שנות לימוד, ואקדמאים למגוון מקצועות.

תוכנית ריאן באופן כללי, יש לנו תקצוב רב שנתי, שבתוכנית טרם החומש התקצוב של האוכלוסייה הדרוזית עמד על 20% מכלל התוכנית, שזה ייצוג יתר.

כמה זה בשקלים?

אנחנו מדברים על, אני חושבת שזה יופיע במצגת אז נוכל לראות את זה, 18% מהמשתתפים בתוכנית הם דרוזים ו-20% מהתקציב, זה טרם החומש.

כשאת אומרת חומש את מדברת על התוכנית הכלכלית – האשם איתנו בזום? את מדברת על התוכנית הכלכלית העכשווית?

נכון, אני מדברת על התוכניות של תקדום ו– –

מה שהיה 959 היה. את מדברת כרגע על – –

אני כרגע מדברת על השנתיים האחרונות, מה שאני אציג כעת זה השנתיים האחרונות ותכף אני אתייחס להמשכי כי הבנו שאתם רוצים לראות את הפעילות שנעשתה עד כה.

כשאנחנו מדברים על החברה הדרוזית והצ'רקסית, אנחנו מדברים על ארבעה מרכזי הכוון בירכא, כרמל, ראמה ורמת הגולן, ועשר שלוחות שנותנות שירות פרט במקומות האלה. אנחנו מדברים בשנתיים האחרונות על כמעט 6,300 משתתפים בתקופה מאוד מאתגרת. התחלנו בשנתיים האלה את ההפעלה החדשה, 2020 התחילה וכמה חודשים לאחר מכן הייתה את הקורונה, ככה שהיכולת שלנו לפעול בצורה מלאה הייתה מוגבלת כמו שאנחנו יכולים להבין.

אתם עשיתם את זה בזום?

היו דברים היברידיים, היו הכשרות היברידיות, היו הכשרות פרונטליות והיו הכשרות לחלוטין בזום. אני יכולה להגיד באופן חד משמעי שהתשתיות אינטרנט שיש בחברה הערבית בכלל וגם בחברה הדרוזית מאוד הקשו עלינו על העבודה מרחוק. רצינו לעשות קורסי עברית והכשרות מקצועיות - - -

עכשיו עושים סיב אופטי.

אם זה מגיע לכל היישובים זה מצוין, זה היה חסם מרכזי בעבודה שלנו.

את אומרת שתשתית התקשורת לא סייעה לכם להתקדם.

יותר מכך, ממש הכשילה אותנו ביכולת לעשות פעילות. זה נכון גם לבתי הספר וגם בפעילות שלנו.

כן, זה עולה אצל כולם.

תשתיות תקשורת אינטרנט, אנשים לא יכלו להתחבר. אפילו ברמה של ישיבות עם העובדים שלנו במרכזי ריאן, היו קשיים שלא יכולנו לדבר ולתת הנחיות.

בגלל זה גם מפעלים לא רצו להגיע כי אין להם סיב אופטי.

זה משהו חשוב לנו באופן כללי בחברה הערבית וגם בחברה הדרוזית. למרות זאת כן הצלחנו לתת 730 הכשרות מקצועיות בשנתיים האלה. ההכשרות המקצועיות האלה כוללות גם שוברים, מישהו מגיע אלינו ומקבל ואוצ'ר למימון הכשרה שהוא מעוניין לעשות, וגם הכשרות מקצועיות ייעודיות שנבנו בתוך מרכזי ריאן. יש לנו מרכזי הכשרות מקצועיות - - -

מה אתם מלמדים שם?

6,300 משתתפים דרוזים וצ'רקסים בלבד, ו-730 הכשרות מקצועיות.

מארבע מרכזי הכוון ומעשר שלוחות.

נכון. ספציפית בעולם של תוכניות ריאן, אנחנו יכולים להגיד בדיוק מי משתתף מהחברה הערבית ומי מהחברה הדרוזית, והנתונים האלה הם נתוני אמת.

אנחנו מדברים על ארבעה, זה ירכא, כרמל, ראמה ורמת הגולן. אנחנו עשינו בזמנו עוד אחד במע'אר או שאני - - -

אני חושבת ששם יש לנו שלוחה.

אה, שלוחה של ראמה.

שלוחה זה מרכז קטן שיש בו חלק מהפעילויות. יש בו רכזי פרט שמקבלים ועושים את ההפניות.

בבית ג'אן מה יש לכם?

אני חושבת שגם שם יש שלוחה.

במע'אר העיר הדרוזית יש?

יש שלוחה.

אם תרצו התייחסות, אני חושבת שלעניין הפריסה הגאוגרפית אחסאן הנו יוכל להתייחס.

לפריסה הגאוגרפית והדמוגרפית.

כן. אני חושבת שאם תרצו אחסאן הנו מנכ"ל אלפנאר נמצא איתנו בזום ויוכל לתת התייחסות לעניין הזה.

קצת טעימות לעניין ההכשרות הייחודיות לחברה הדרוזית. אנחנו מבינים שהחברה הדרוזית היא אחרת במאפיינים שלה, על אף שתוכנית ריאן היא תוכנית לחברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית, יש כאן עניין אחר, יש אוכלוסייה אחרת עם מאפיינים אחרים. לכן יש לנו מטה ייעודי לחברה הדרוזית עם רכז הכשרות מקצועיות נפרד, רכז קשרי מעסיקים נפרד.

יש השמות והכשרות שרלוונטיות לאוכלוסייה הזאת שהן לא רלוונטיות לאוכלוסייה הערבית, כל מה שקשור לתעשיות ביטחוניות וכדומה, וזה חלק נכבד מאוד ממה שאפשר לעשות השמות איכותיות. לכן אנחנו שמים את הדגשים האלה, אנחנו מבינים שיש שיעור מאוד גבוה של גברים שהולכים לשרת בצבא ולכן צריך התייחסות אחרת, גם נשים שהולכות לשירות לאומי אזרחי.

לדוגמה, היום קיבלנו בקשה לתוכניות הכוון בתיכונים לאוכלוסייה הדרוזית. אנחנו עושים את זה בחברה הערבית, אבל בחברה הדרוזית נשים אם זה בסימן שאלה. אם 90% מהגברים הולכים לשרת בצבא, אז מה הצורך של התוכנית הזאת? אנחנו כן בתשומת לב - - -

מי קבע ש-90% הולכים לשרת בזרועות הביטחון?

בין 79%-78%.

אוקי, סליחה. זה אחוזים מאוד גבוהים, מה שאומר שההתייחסות בתיכונים צריכה להיות נפרדת.

אבל תכוונו אותם למקצועות, שילמדו באקדמיה. במקום ללכת לצבא יקבלו הכוונה - - -

חברים, כולם מתגייסים ואין בעיה. 84% זה אחוז המתגייסים הדרוזים יותר מהיהודים, אנחנו יודעים. זה לא אומר שאחרי הצבא הדרוזים הולכים לצבא ולמשטרה, היום כמעט כולם הולכים לאקדמיה ולמקצועות אחרים.

אני התייחסתי לשלב בין התיכון לצבא ולא בין הצבא לאחר כך. אני מסכימה איתך שעולמות ההכוון - - -

אם תרשי לי, מי האחראי לתוכנית של ריאן בחברה הדרוזית?

מאיזו בחינה? של הרגולציה הממשלתית?

כן, מי הבחור?

אנחנו אחראיים רגולטורית על התוכנית ועל קביעת המדיניות של התוכנית, הקצאת התקציבים, קביעת התוכניות והכל. יש לנו צוות במשרד ויש לתוכנית ריאן מפעילים שמיישמים את התוכנית בפועל. ספציפית בצפון אשכול א' מתייחס גם לאוכלוסייה הדרוזית, מדובר על חברת אלפנאר שכאמור נמצאים איתנו בזום ויוכלו להתייחס.

יש בחור דרוזי שמכיר את החברה, מכיר את המנטליות, מכיר את הצרכים שלנו, שהוא מתעסק עם זה?

בהחלט, תוכנית ריאן באופן כללי, רוב המועסקים בה הם מהחברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית. במטה נמצאים עובדים דרוזים, מנהלי המרכזים, רכזי הפרט. ספציפית מנכ"ל אלפנאר שהוא מנהל את כל האשכול בצפון, גם לאוכלוסייה הערבית וגם לאוכלוסייה הדרוזית, הוא דרוזי.

אחסאן הנו מהחברה הדרוזית. זה לא משנה, באופן כללי התוכניות שלנו, העובדים לבדואים הם בדואים, העובדים לדרוזים הם דרוזים, העובדים לערבים הם ערבים, באופן כללי ובאופן רוחבי. אני חושבת שזה יוצא דופן בתוכניות ממשלתיות שנותנות שירות לאזרחים, כאן זה משהו שאנחנו מקפידים עליו. אנחנו דואגים שיהיה ייצוג ושתהיה הכשרה איכותית לצוותים שנותנים שירותים.

אני מברך את סגן שרת הכלכלה, ידידי חבר הכנסת יאיר גולן. זה לא סוד, בהיכרות בינינו מהמערכת הצבאית חווינו כמה תקופות יחד, לא ניכנס ונפרט. ברוך הבא, כבוד לנו שאתה משתתף בדיון הזה.

אמרתי בתחילת הדברים שלי שאנחנו מדברים כרגע בוועדת משנה לפיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים על ההכוון התעסוקתי כדי ליצור מקומות עבודה ביישובים שלנו; באותו יום אנחנו דנים בוועדות אחרות איך למנוע פיטורים במפעל במגדל העמק ובפרי הגליל. זה יום שבאיזשהו מקום מצער שאנחנו דנים בדברים האלה. כל הכוונה וכל התוכניות שלנו בסופו של דבר זה להאיץ את העשייה, להאיץ את ההכשרה ואת ההשמה של העובדים. אני יודע, אני מכיר את התעשייה כי באתי מהרשויות, עבדנו יחד, הקמנו את הפרויקט הזה יחד.

אני חושב שעדיין לא השלימו את ההצגה של הפרויקט הזה, אתה בתוך העניין, ישבנו ודיברנו. אני חייב לפתוח סוגריים ולהגיד שעם סגן השרה סיכמנו שבוע הבא לקיים דיון על אזורי תעשייה ביישובים הדרוזיים כדי לראות איך אנחנו מקדמים כמה שיותר. אין במה יותר טובה.

מעבר למה שגל ציינה, יש לנו קשב מיוחד במשרד לכל נושא החברה הערבית בכלל ובתוך זה לחברה הדרוזית והצ'רקסית בפרט, יש לנו תשומת לב ייחודית. על כל זה, אני יכול להוסיף את הדברים הבאים. אחד, התחום של תעשייה הוא בעיניי תחום מרכזי שבו אנחנו צריכים להתפתח. זה נכון בהכשרות המקצועיות למקצועות הנכונים, זה נכון לגבי פיתוח אזורי תעשייה.

אני רוצה להבהיר שבפיתוח אזורי תעשייה, אנחנו ניתן קודם כל בראש ובראשונה עדיפות לאזורי תעשייה אזוריים, גדולים, של מאות דונמים, שמייצרים מאות ואלפי מקומות עבודה. רק לאחר מכן נעסוק באזורי תעשייה מקומיים.

אני יודע שבחלק מהמקרים זה מאכזב, אבל אין מה לעשות. צריך להודות על האמת, אזורי תעשייה אזוריים ומשולבים לכל האוכלוסיות, הם בסופו של דבר היצרנים הראשיים של מקומות תעסוקה. הם גם אלה שבאמת מביאים תעשייה איכותית מהמרכז לפריפריה. לכן צריך לקחת את העניין הזה בחשבון.

אני מקווה מאוד שביחס לאוכלוסייה הדרוזית, זה כרגע נמצא אצלנו בעבודה. אנחנו נפתח שני דברים מרכזיים מהבחינה המרחבית, הראשון הוא אזור התעשייה בשפרעם, השני הוא אזור תעשייה ברמת הגולן, השלישי הוא אזור תעשייה שער כרמל שעדיין יש לו פוטנציאל פיתוח עתידי מרשים.

שאלה לי אליך כבוד השר, אזור התעשייה בשפרעם מיועד לשפרעם ואזור קריית אתא, הכפרים הדרוזיים רחוקים משם.

חוץ מכל זה יהיו גם אזורי תעשייה מקומיים. איך נחלק אותם, למי יהיה ולמי לא יהיה, אנחנו עדיין לא שם. אני כבר אומר שאנחנו נלך להשקיע איפה שאפשר להצליח. כלומר, רשות מקומית תסדיר את כל נושא חלוקת הבעלויות הפרטיות או שיש לה מספיק קרקע מדיני, אנחנו ניתן לזה עדיפות. רשות שיכולה להשיג מינימום השקעות בפיתוח תשתיתי מורכב, ניתן לזה עדיפות. הכוונה פה היא להראות תוצאות בשטח, לא להגיד אנחנו מבטיחים ואחרי זה העסק נתקע בוועדות התכנון ובשטח לא קורה שום דבר.

זו הסיבה שביקשנו לעשות דיון מיוחד בנושא הזה.

אנחנו נבוא ונציג את העניין הזה בצורה מסודרת.

הנושא הבא זה תוכניות להייטק. אני חושב שיש חשיבות עצומה שגם החברה הדרוזית, שיש בה רמת השכלה גבוהה בסך הכל, תיכנס לתוך עולם ההייטק. יש תוכניות שרצות כבר עכשיו, הכוונה שלי היא להעמיק את התוכניות האלה. השותפויות עם המדען הראשי, רשות החדשנות ועם גורמים פרטיים כמו הקרן של ירון נוידרפר, זה הכיוון שאליו אנחנו צריכים ללכת כדי להביא מקסימום צעירים דרוזים למעגל ההייטק.

הנושא השלישי זה השירות הציבורי. אני חושב שגם בשירות הציבורי אין לנו מספיק דרוזים וצ'רקסים. זה נכון לכל החברה הערבית אבל זה נכון גם לדרוזים וצ'רקסים. פה אני באמת חושב שאין סיבה, אני אומר את זה גם אצלנו בבית בתוך משרד הכלכלה וגם בשאר משרדי הממשלה. הנוכחות כרגע היא נוכחות לא מספקת. צריך להיות פה יעד ברור של השמה, יש מספיק צעירים מוכשרים וטובים שיכולים למלא מגוון רחב מאוד של תפקידים מקצועיים וניהוליים. אני חושב שחשוב מאוד שיהיה ייצוג הולם לחברה הדרוזית גם בשירות הציבורי.

הוא כמעט ולא קיים עד היום.

זה יעד, ואני חושב שפה צריך לדרוש מכל משרד ומשרד. אני שמתי את היעד אצלנו במשרד, שמתי את זה על השולחן ואמרתי שצריך להיות פה יעד שתוך שלוש שנים 10% מהעובדים יהיו מהחברה הערבית בכלל, ובתוך זה להביא מקסימום עובדים מהחברה הדרוזית והצ'רקסית, לא יכול להיות אחרת. זו אוכלוסייה שמכיוון שהיא אוכלוסייה משרתת בגברים, אני לא רואה שום חסם במגוון רחב מאוד של תפקידים.

המציאות מצערת.

אפשר להעיר הערה בנושא הזה? בשירות הציבורי אנחנו רואים היום ובעבר, כמעט רוב התפקידים שמאוישים שם הם יוצאי צבא שסיימו צבא בדרגת אלוף משנה או סגן אלוף, מסדרים להם שם עבודות והם בתפקידים בכירים - - -

אבל הם לא דרוזים.

יש גם דרוזים. יש תפקידים בשביל הדרוזים.

סגן השר אומר - - -

אבל רובם אנשי צבא שקיבלו צבא וקיבלו את התפקידים האלה. אנחנו מבקשים ורוצים לראות אנשי אקדמיה שיכולים להביא את החברה למצב יותר טוב.

הייתי מוסיף כמובן את נושא הנשים.

גם נשים דרוזיות משכילות יכולות למלא כל תפקיד ציבורי בכל מקום, ולא רק ליד הבית. כולם צריכים לשמוע ולהבין את זה. צריך רק לפתוח את הדלת.

הדבר האחרון שאני רוצה לומר לגבי תוכניות הכשרה, האבחון שלנו נכון ארצית, הוא לא ייחודי לאוכלוסייה כזו או אחרת. תוכניות ההכשרה שלנו מקנות הרבה מאוד כשירויות בסיס או מחזקות כשירויות בסיס, נותנות כשירויות כלליות ומעט מידי פעמים מסתיימות בהשמה.

לכן הכוונה שלנו היא להביא אנשים לתוכניות כשבקצה יש השמה. היעד הוא להגיע ללפחות 50% תוכניות שכשהאדם נכנס, המשתלם או המשתלמת נכנסים להשתלמות, הם כבר יודעים מי הולך לקבל אותם בסוף ההשתלמות. אנחנו רוצים לראות שזה לא רק מביא אותם להשמה, אלא מביא אותם גם להשמה בשכר גבוה.

לכם יש נתונים של השמה מול הכשרה? את תתייחסי לזה בהמשך?

אני יכול להגיד שהנתונים היום לא מספיק טובים, לא של שירות התעסוקה ולא של זרוע העבודה. בשני המקרים אנחנו מדברים על אזור 40%-30%, תלוי בתוכניות השונות. זה בפירוש אחוז לא טוב, ואנחנו עובדים על לתקן את העניין הזה בראייה כלל משרדית. גם החברה הדרוזית תהנה מהעניין הזה.

זה לא שינוי שיכול לקרות ברגע, אבל הכוונה היא לעבוד הרבה יותר צמוד עם מעסיקים ולראות שהשירות שניתן למשתלם או למשתלמת הוא עד בית הלקוח במובן הזה שאנחנו נותנים יחס אישי ותופרים לו את החליפה האישית, כך שהוא יוכל למצוא מקום עבודה.

גם המעקב שלנו הולך להשתנות. עד היום עקבנו או עד הכשרה והסמכה, אז המעקב יהיה לא רק עד השמה אלא גם לראות חצי שנה בתוך ההשמה כדי לוודא שנוצרה רמה מסוימת של קביעות, שיש המשכיות ושסיכויי ההתקדמות והעלאת רמת השכר משתפרים. זה הכיוון שאליו אנחנו הולכים.

אני מקווה מאוד שתוך חודש נוכל לבוא עם תשובות ברורות לגבי איזה אזורי תעשייה הולכים לפתח, מי זוכה באיזה תוכנית, איזה רשויות נכניס לאזורי תעשייה אזוריים, עם איזה תוכניות אנחנו יוצרים שותפויות. יש הרבה כוונות טובות, יש הרבה תוכניות שרצות בשטח, עם איזה תוכניות אנחנו יוצרים שותפויות כדי להגיע לאחוזי השמה גבוהים יותר וכן הלאה.

אני מזכיר שאנחנו ממש בימים האלה סגרנו את כל הנושא התקציבי, ועכשיו יש פה המון עבודה של דרגי הביצוע כדי להגיע לתוכניות מגובשות ופרטניות. אני חש שבנושא הזה אנחנו עוד חייבים לכם דיווח מפורט יותר.

תודה לסגן השרה, תבורך על העשייה. יצא לנו לדבר לפני זה, בשביל הגילוי הנאות את עבודת התואר השני שלי במכללה לביטחון לאומי עשיתי על התפתחות התעשייה ביישובים הדרוזיים מול התפתחות התעשייה בארץ ישראל, עוד כשהייתי במדים. הנושא הזה בוער לא רק בליבי, אלא בכל דרוזי. אני מאמין בך וביכולות שלך, אני מאמין שתפתח איתנו את אזורי התעשייה ולא רק אותם.

פה אני מבקש כן להיכנס, למרות שיש התלבטות שאני מכיר אותה עוד מתקופת השר אלי כהן. אזורי תעסוקה ומסחר שבקטגוריה הם לא אזורי תעשייה מלאים, אבל הם בסופו של דבר יקנו לכל יישוב אזור תעסוקה ומסחר שבהם ייבנו מבני תעסוקה ומסחר. אם שרת הכלכלה תיתן את התקצוב המתאים, אני חושב שזו דחיפה מאוד חשובה לרשויות המקומיות.

אנחנו לגמרי שם. בעבר לא תקצבנו בכלל אזורי תעסוקה, היום אנחנו מתקצבים אזורים קטנים שהם שילוב של תעשייה ותעסוקה. יש לנו את הפלטפורמה לעשות את זה. אני מקווה שנוכל לגעת במקסימום יישובים, כאמור זה תלוי ביכולת לממש. הצגתי את סדרי העדיפויות בזמנו, גם ישבנו עם חברי הכנסת הדרוזיים עם השר והצגנו את התוכנית של אזורי התעשייה, מה הפוטנציאל. אנחנו חייבים לכם תשובה מה הולך לקרות בשטח.

בסוף נמדדים במבחן המעשה.

אני חייב לצאת לראיון, אני מברך על הדיון. אנחנו מקווים להצלחת כל נושא הוועדה. כבוד השר, תנו גז לכפרים הדרוזיים ואזורי תעשייה, צריך לפתוח אזורי תעשייה מקומיים ולא אזוריים כי אנחנו מפוזרים ביישובים שלנו. בהצלחה.

תודה. תתראיין ותחזור אלינו. גל, תמשיכי בהצגה.

אני אנסה לעשות את זה בקצרה. כמו שאמרנו מבחינה תקציבית ומבחינת מספר המשתתפים, אנחנו בייצוג יתר. יש גם מקומות ייעודיים למשתתפים מהחברה הדרוזית, בכלל להכשרות של ריאן. כשאנחנו מסתכלים על מעל 300,000,000 ₪ של כלל התוכנית, יכולים להשתתף ב-37% מההכשרות שזה בעצם אשכול א'.

כמה דוגמאות לקורסים ייעודיים וייחודיים שעשינו לחברה הדרוזית, עשינו קורסי חווטות, קורסי Full stuck לנשים במסגרת תוכנית ייעודית לנשים דרוזיות בעולמות ההייטק, הן יוכלו לעבוד מרחוק. עשינו גם קורס רפואה משלימה וקורס עוזר בטיחות. מדובר ממש בטעימות.

כאן אנחנו יכולים לראות שבעצם בשנים האלה עשינו בין 1,800 ל-2,000 השמות, וכמובן שזה מספרים שאמורים לעלות כלפי מעלה. כמה דוגמאות להשמת עובדים שנעשתה במרכזים, אנחנו מדברים על אלביט מערכות ותחום של פיתוח מידע, אנחנו מדברים על קידום ושדרוג שכר בכ-1,300 ₪ בתחום של עוזרי בטיחות בעקבות הכשרה שהם עשו. זאת אומרת, לפני כן הם עבדו בבניין ואז הם קיבלו הכשרה ושידרגו את עצמם. ייצור אלקטרוניקה וחווטות, עבודה בבתי ספר יהודיים, השמות של נשים מתוך הבית בעולמות ההייטק והשמות בתחום של תעשייה עתירת ידע, כלומר השמות בהייטק.

אתם גם בשיתוף פעולה עם משרד המדע והחדשנות?

זה בעצם מה שסגן השרה דיבר עליו, שבעולמות ההייטק אנחנו צריכים לקבל החלטה רוחבית מי הגורם שמבצע את כל הפעילות בתחום ההייטק, האם זה משרד המדע או זרוע העבודה. יש דיונים על הנושא הזה שנעשים בימים אלה.

יש גורמים פרטיים שעוסקים בהכשרה, אתם גם עובדים איתם?

בעצם אנחנו עושים את ההכשרות האלה יחד עם גופים פרטיים, אנחנו מחליטים לאיזה גורם אנחנו רוצים ללכת, איזו הכשרה אנחנו רוצים לבצע - - -

כדי לפשט את זה, לי יש חברה ואני צריך עכשיו עשרה אנשים, שניים מתוכם מהנדסים, שלושה עובדי הייטק והשלישי עובד אחזקה. אתם יודעים לתפור חליפה?

כן, בעולמות ההייטק אנחנו כן מעדיפים שתהיה התמקצעות, ולכן אנחנו עושים את זה בתוכנית נפרדת, זה מה שאמרנו על תוכנית פורסטק. על כל יתר הרצף כולל הנדסאים זה בהחלט משהו שאנחנו יכולים לתת.

אתם עוקבים אחרי יישום התוכניות שלכם?

יש לנו תוכנית בקרה מאוד - - -

אם אני אשאל אותך כמה דרוזים עובדים בבתי ספר יהודיים?

באופן כללי או השמות שאנחנו ביצענו בתוכנית?

שאתם ביצעתם.

יש לנו מערכת מידע מאוד מפורטת, אני יכולה להוציא כל מיני סוגים של חיתוכים.

אז תעבירי לנו את הפירוט הזה, זה חשוב.

אני הייתי מנהל בית ספר בבית ג'אן, אני איש ציבור שמעורה ויודע מה קורה בכפרים. האמת, שמעתי על ריאן שיש ריאן במועצות, אבל לא שמעתי על תוכניות רציניות שהביאו את האוכלוסייה הדרוזית מעבודה בכפרים להשתלבות בחיים. אני לא הרגשתי את זה, ואם אני לא הרגשתי את זה אני חושב שכולנו לא הרגשנו את זה.

יש פה איזשהו מספר של 6,280, אם אני לוקח את זה באחוזים, מה האחוז של 6,280 מתוך כוח האדם שקיים אצלנו, שאין לו תעסוקה ואין לו כלום. מה המספר הזה באחוזים?

אם אנחנו מסתכלים על 6,000 משתתפים שהיו לנו, אנחנו מבינים שבערך ל-10% נתנו הכשרה מקצועית. מעבר לזה, המשתתפים קיבלו קורסי עברית, סדנאות ודברים כאלה. אנחנו רוצים להעלות את שיעור האנשים שמקבלים מאתנו כלים משמעותיים, בין אם זה אוריינות דיגיטלית או בין אם זה קורסי אנגלית לאקדמאים, הכשרות מקצועיות או הסבות לאקדמאים ודברים כאלה. כרגע אנחנו מדברים על 10% במהלך השנתיים של הקורונה, זה דבר אחד.

דבר שני שראית בנתונים שלנו, אנחנו מדברים על בערך 30% השמה, זה אחוז ההשמה שלנו בתוכנית הספציפית של ריאן, ספציפית בשנתיים של הקורונה שהיו מאוד מאתגרות. סגן השרה אמר, וזה באמת היעד שלנו, אנחנו רוצים להעלות את יעד ההשמה ל-50% כדי שלא 2,000 משתתפים מתוך ה-6,000 יושמו בעבודה, אלא שהאחוזים יהיו יותר גבוהים.

אנחנו כל הזמן מדברים על זה שאנחנו רוצים שהשמת העובדים שלנו תהיה יותר איכותית ועם שכר יותר גבוה. הדברים האלה נמדדים כל הזמן, גם בנתונים מנהליים. אני לא סומכת רק על מה שהמפעיל שלי אומר לי על השמה, אני לוקחת את כל תעודות הזהות של המשתתפים שהיו לי בתוכנית ואני בוחנת אותן אל מול ביטוח לאומי, כמה האנשים האלה השתכרו, האם השתכרו וכמה השתכרו לפני תוכנית ריאן, כמה אחרי.

אני כל הזמן בודקת את זה, על בסיס זה המפעילים שלנו מקבלים בונוסים. אנחנו מנסים להיות כמה שיותר מדויקים, אני יכולה לעמוד מאחורי הנתונים שנתתי לך ומאחורי הנתונים שאנחנו מציגים כאן לוועדה.

אז פירוט ברזולוציה גבוהה אני מבין שיש לכם, אנחנו מבקשים לקבל את זה בוועדה.

אין בעיה, אנחנו נעביר לכם פירוט מפורט של איזה השמות נעשו.

אני אשאל את הרכז או הרכזת כמה אנשים מבית ג'אן באמת נכנסו להכשרות, כמה אנשים יצאו.

גם את החתך הזה ברמה יישובית אנחנו יכולים לתת.

אנחנו נפיק דו"ח עבור הוועדה שיורד לרמת הכפר והיישוב כדי לומר מה נעשה בדיוק בחברה הדרוזית והצ'רקסית. הדיווח יהיה פרטני, אם תרצו ברמת השמות. אנחנו יודעים מי השתלם - - -

אני מכיר את זה, אני יודע שיש להם את זה.

אני אומר את הדברים האלה, אני לא מרגיש את זה, אני לא רואה שבאמת יש שינוי.

אני אגיד לך משהו, מאחר והייתי קרוב לזה והתעסקנו עם זה, יש. מאחר ומתעסקים עם הרבה נושאים, הכשרות, השמות ומגוון רכב של הכשרות, זו מפלצת גדולה. אני כן מסכים עם חבר הכנסת עלי שאין את ה-וואו. זה נאמר בין השורות בדברים של סגן השרה. בסוף מודדים אותנו במבחן העשייה.

היא דיברה על 10%.

חברים, קחו בחשבון שהדבר הזה –

כמה זמן זה קיים ביישובים הדרוזיים? ארבע שנים?

התוכנית החלה ב-2012 והתגלגלה.

היא התרחבה בסביבות 2016-2017.

מ-2012 עד היום זה תשע שנים.

חבר הכנסת עלי, בחברה הדרוזית הייתה גדילה משמעותית בשנתיים האחרונות. שוב, כל הנתונים שאתם רואים כאן זה נתונים בתקופת הקורונה, בתקופה של סגרים, בתקופה של כל הפעילות והתחלואה שהייתה, גלים חוזרים ונשנים, צריך לקחת את זה בחשבון כי זה השפיע מאוד על שוק העבודה.

אני לא לוקח את זה בחשבון היות והמשק הישראלי המשיך לעבוד, הקורסים המשיכו לעבוד, בתי ספר המשיכו לעבוד, מפעלים המשיכו לעבוד. רק ריאן לא המשיך לעבוד?

אנחנו יכולים לדבר על זה בהמשך, אבל היו מפעלים שנסגרו ואנחנו יודעים מה היו האיכויות של בתי הספר. זו תקופה מאוד מאתגרת וצריך לקחת את זה בחשבון.

התקופה הייתה מאתגרת לכולם והשפיעה על כולם. אנחנו חייבים לכם דיווח פרטני, נפיק לכם דו"ח ברמת היישוב, כמה הוכשרו, למה הוכשרו, כמה עברו השמה, כמה לא. אני חושב שהעבודה פה היא עבודה משותפת על מנת להגדיל את האפקטיביות של התוכניות השונות. גם מבחינתנו הבקרה שאתם מפעילים עלינו היא הזדמנות להשתפר. נשאלות פה שאלות קשות ומבחינתנו זו הזדמנות טובה לחשוב על הדברים פעם נוספת ולשפר את התוכנית.

יופי. סיימת?

אתם רק יכולים לראות את עניין התקציב.

תכף אנחנו נשמע את האשם בנושא התקציב. נעבר לאחסאן הנו, מנכ"ל אלפנאר.

אני רק אתייחס לעניין החומש העתידי. אנחנו בונים תוכנית מאוד רחבה שכוללת גם את ריאן, גם תוכניות הנדסאים וגם תוכניות הייטק.

חשוב מאוד שהתוכנית הזו תונח בפני הוועדה בבא הזמן, לא עכשיו, ברגע שתהיה מוכנה.

אנחנו נמצאים כרגע בפערים תקציביים שסגן השרה עוזר לנו לצמצם אותם. אנחנו נמצאים עדיין בתהליכי עבודה של הדבר הזה, ואנחנו מאמינים שנגיע לפתרון.

תכף נשמע מהאשם. הנו, מה נשמע?

בסדר, שלום לכולם.

שלום וברכה. אתה ותיק במקצוע.

אני נמצא מ-2012, הקמתי וניהלתי בשנת 2012. היום אני מנכ"ל חברת אלפנאר שמפעילה את מרכזי ריאן בצפון של האוכלוסייה הדרוזית, החברה הערבית והחברה הבדואית - - -

אנחנו שומעים אותך עמום, אפשר לעשות משהו על הקול כדי שנשמע אותך טוב יותר?

שומעים אותי עכשיו?

כן. תסביר מה זה אלפנאר, הזכיין המרכזי, ותוכנית ריאן בעצם עובדת אצל הזכיין המרכזי.

אני אסביר. אלפנאר היא חברה לתועלת הציבור שהוקמה בשנת 2013 במטרה להפעיל את מרכזי ריאן. מרכזי ריאן הם מרכזים של משרד הכלכלה שאנחנו מפעילים אותם בצפון, ועמותת - - מפעילה באזור המשולש והדרום. אנחנו מדברים רק על החברה הערבית על כלל גווניה.

אני אנצל את הבמה ואשמח להזמין אתכם לביקור במרכזים, את חברי הכנסת וחברי הוועדה, תבואו להתרשם מקרוב, תדברו על העובדים, עם דורשי העבודה. נשמח מאוד לתאם ביקור כזה וסיור במרכזים.

אני יכול להגיד לחבר הכנסת עלי סלאלחה, אגב אני חושב שנפגשנו באירוע פרטי ודיברנו ממושכות על המרכזים. אני יכול להגיד שהמרכזים נותנים מענה בעדה הדרוזית והצ'רקסית מ-2013 בכל הכפרים, נותנים מענה מלא. היום בעידן הקורונה יש פחות חשיבות לתשתית פיזית, אבל אנחנו נותנים מענה לכל הכפרים.

אני יכול להגיד אמירה כללית שאין דורש עבודה מהעדה הדרוזית שפנה למרכזים ולא קיבל מענה, כולל הכשרות מקצועיות. אני יכול להגיד שנושא הטיפול בתעסוקה זה פרופסיה שלמה וענפה, פשוט מקצוע ללמוד אותו, גם עבור המשתתפים וגם עבור דורשי העבודה. זה משהו שלא היה קיים. יש דורשי עבודה שמעולם לא כתבו קורות חיים. כשמדברים איתם על הכשרה מקצועית, צריך להתחיל במקום מאוד רחוק משוק העבודה.

זו תוכנית שנותנת מענה של 360 מעלות, לא כל דורשי העבודה מתאימים להכשרות מקצועיות, ולא כולם חוו ניסיון בתעסוקה, ואתה מלמד אותם בכלל איך לגשת למעסיק. אני יכול להגיד שלא הייתה פניה מ-2013 ועד היום למרכזי ריאן לתושב העדה הדרוזית בחיפוש עבודה שלא קיבל מענה, כולל הכשרות מקצועיות, גם בתקופת הקורונה.

בתקופת הקורונה המשכנו לתת מענה והצלחנו להגיע לעוד יותר דורשי עבודה. הקורונה לא פגעה בזרם הפונים למרכזים, ועשינו לא מעט עבודה דרך הזום ובעבודה מרחוק. אנשים עם בעיות אינטרנט התחברו, לא תמיד הדרך נוחה ומתאימה.

אני אתייחס לנושא של ההכשרות המקצועיות, אנחנו מקיימים הכשרות מקצועיות יחד עם מעסיקים, לרוב עם מעסיקים. אנחנו לא פותחים הכשרות מקצועיות פחות רלוונטיות לשוק העבודה. לפעמים זה עבודה של לתת הכשרה מקצועית שיש בה אופק תעסוקתי. יש לא מעט אתגרים וחסמים, להתאים אותה לנשים, לשעות עבודה, לפריפריה - - -

אני אשאל שאלת הכוונה. האם בכל מקרה ההכשרות שלכם הן תוצאה של סקר שוק ומה שהשוק דורש? כדי להתאים בסופו של דבר את ההכשרה לאנשים, כדי לספק עובד מוכשר, שלא ייווצר מצב כמו שהיה לנו עם סייעות, לדוגמה. כולן רצו ללמוד סייעות, ואז פתאום יש 200 קורות חיים כי כולם הלכו ללמוד סייעות. למדו, אבל השוק לא דורש.

לכן אם אתה אומר מצד אחד שההכשרה היא תוצאה של סקר שוק, זה כבר מעולה. תתייחס בבקשה לחדירה למודעות ולתודעה של התושבים. אם תחבר את זה אפילו למה שחבר הכנסת עלי סלאלחה אמר קודם, צריך להרגיש אתכם. האם יש כלים שאתם יכולים להיבחן בהם איך אתם בסוף מגיעים לתודעה של האנשים, שאתם קיימים?

אני אומר לכם, אני שמח שאנחנו מקיימים את הדיונים האלה פה, ואני יודע שהם גם משודרים בשידור חי ואנשים שרוצים נמצאים פה. זה עוד חלק, להגיד לכל מי שמחפש עבודה, לכל מי שרוצה הכשרה, שיש מרכזים בכל היישובים שלנו, גם הדרוזים וגם הצ'רקסים, שאפשר לפנות אליהם ולהסתייע בייעוץ, הכשרה והשמה.

מה שנאמר קודם, אנחנו צריכים לבנות את המנגנון שאתה מושם במקום בו אתה מחזיק זמן, לא נושר אחרי זמן. על זה קיבלנו תשובה מסגן השר שיהיה מנגנון פיקוח גם על הכשרה. בבקשה תתייחס לזה. אם אין לכם כלים, תבנו כלי כזה.

בהקשר להשמה, אנחנו מודדים התמדה בעבודה אחרי רבעון, אחרי חצי שנה ואחרי שנה. אנחנו מקבלים בונוס ממשרד הכלכלה על התמדה של דורשי עבודה שיישמנו ואחרי זה הם התמידו בעבודה. אנחנו עושים את המעקבים האלה.

בהקשר של ההכשרות המקצועיות, נשמח להעביר רשימה של ההכשרות המקצועיות שקיימנו במימון המפעיל, איזה הכשרות עשינו, כמה התחילו וכמה סיימו. אנחנו לא עושים הכשרות שאינן רלוונטיות לשוק העבודה. יש ענפים שאתה מזהה אותם בצורה מאוד מובהקת כמו ענף התחבורה והחוסר בנהגי משא כבד ונהגי אוטובוס. זו הכשרה שכל מי שיעבור אותה ימצא עבודה כי יש מחסור מאוד גדול. אנחנו לא פותחים הכשרות מקצועיות שאינן רלוונטיות לשוק העבודה.

אני אתייחס לנושא של החשיפה בכפרים הדרוזים. אני יכול לספר שב-2013 אף אחד לא הכיר אותנו, מי שהכיר זה משרד הכלכלה והאנשים במנהלת שתקצבו את התוכניות ושותפים מלאים איתנו לאורך כל הדרך.

אנחנו מ-2013 עד היום בתקופות שעשינו יותר ותקופות שעשינו פחות, גם קיימנו וועדות היגוי, באנו לכל ראש רשות כל רבעון, דחפנו את עצמנו. אנחנו רוצים לספר לך מה עשינו אצלך ביישוב ברבעון הזה ובחצי שנה ושנה, אנחנו ממשיכים לעשות את זה.

לזכותכם ייאמר שזה אמת, עשיתם את זה.

אנחנו במנדט יקר מאוד, נושא התעסוקה, אנחנו הגוף שמתעסק בתעסוקה במרכזי ריאן בחברה הדרוזית. יש פחות גופים שעושים את זה, ואין לנו מנדט לא לעשות את הדברים בצורה הכי מקצועית שאפשר.

בקשר לחשיפה בכפרים, אני יכול להגיד שאנחנו משקיעים בזה מאמצים רבים, אנחנו גוף שמאוד מוכר בכפרים. יש לנו רכזי קהילה ביישובים, שתפקידם ללכת לגורמים הפורמליים והלא פורמליים כדי לייצר חשיפה ושיתופי פעולה, בין אם זה מחלקות רווחה, חינוך או מתנ"סים. אנחנו עושים עבודה מסודרת, תוכנית העבודה לרכזים האלה לאורך כל השנים. אנחנו לפעמים מוצאים את עצמנו מחפשים חוגי בית, מגיעים לדורשת עבודה ואומרים לה לזמן גם את החברות שלה מהשכונה, ובאים להסביר על תעסוקה.

אחד היתרונות של מרכזי ריאן הוא שזו תוכנית גמישה. אתה יכול לעשות ניסוי וטעיה, מה עובד ומה לא עובד. זו לא תוכנית של מוצרי מדף.

אתם מסתייעים ברשויות המקומיות בחשיפה? לא תמיד אתם מצליחים לרתום את הרשויות ואת ראשי הרשויות לחשיפה, ואז אתם מוצאים את עצמכם עובדים כאילו עצמאית, נמצאים בחניה מנהלתית במוסדות הממשלה, אם זה במתנ"ס, במועצה או בכל מבנה רב תכליתי אחר של היישוב, אבל הקשר בין הנציגות של ריאן לבין הרשות הוא באיזשהו מקום רופף. אם אני טועה תתקן אותי ואם אני צודק תגיד מה אתם עושים כדי לתקן את זה.

כמו שאמרתי קודם, הקשר הוא קשר קיים והדוק. אני יכול להגיד שיש גם ראשי מועצות יותר פרואקטיביים ויותר משתפים פעולה עם התוכנית ועם העשייה, ויש כאלה שפחות. אני לא אומר את זה ממקום שיפוטי. אנחנו בקשר שוטף, אנחנו לא מחכים, מזמינים את עצמנו. ביישובים כמו – אני לא אזכיר שמות, אבל זה בהחלט קיים. יש שיתוף פעולה ואנחנו מגיעים לראשי רשויות, אשר מזמנים אותנו למפגשים מקצועיים.

אגיד גם משפט בקשר ל- - -

משפט לסיכום, אנחנו רוצים לעבור להאשם. תמשיך להיות איתנו, אנחנו צריכים אותך.

מבחינת נתונים, אנחנו עובדים עם מערכת מידע שיש בה את מירב הפרטים. בכלל התהליך עם דורש העבודה מתחיל ממפגש של איסוף נתונים על המשתתף כמו עיר, תעסוקה, מצב משפחתי, השכלה, יש לנו נתונים על כל דורשי העבודה שפנו אלינו מ-2013 עד היום. זו מערכת שכל הזמן מתעדכנת, אפשר להוציא חתך רחב של נתונים בכל זמן נתון.

אני אסכם ואגיד שאני מאוד אשמח שתבואו לבקר את העשייה שלנו בשטח, ובעיקר לפגוש - - -

רשמנו לפנינו את המרכז בשטח, נבנה תוכנית כזאת שנגיע לבקר. תודה רבה, תישאר איתנו כי בטח עוד יהיו שאלות. נעבור להאשם, תעשה לנו בבקשה סדר. אנחנו מכירים את התוכנית, אתה ואני מכירים אותה, תעשה לנו סדר מה היה בשנתיים-שלוש האחרונות ומה התחזית בתוכנית הכלכלית החדשה.

האשם נמצא איתנו כל הזמן בדיונים בוועדה. הנוכחות שלו מאוד חשובה והוא מרכז ידע ומידע. בבקשה.

תודה רבה. נושא התעסוקה הוא נושא מאוד חשוב שמעסיק אותנו כבר המון זמן. את מרכזי ריאן הקמנו למען הדיוק ההיסטורי ב-2008, בגרסה הקודמת יחד עם הג'וינט ו- -. ב-2013 עברנו למשרד הכלכלה ומאז זה מתוקצב על ידי תוכניות החומש.

בתוכנית הקודמת 959 התקציב השנתי של מרכזי ריאן היה 8,000,000 ₪ בשנה. לאחר 2017 כדי לשמור על העצמאות של מרכזי ריאן ולאפשר להם להמשיך לפעול במגזר הדרוזי בכל הכוח, וגם כדי שיהיו 14 מרכזים כמעט בכל הרשויות, ארבעה אזוריים ועוד עשר שלוחות כמו שנאמר קודם, אנחנו משלמים כל שנה מהרשות 1,000,000 ₪ כדי לשמור על העצמאות של מרכזי ריאן במגזר הדרוזי.

אנחנו חושבים שמאוד חשוב בהמשך למה שאמר חבר הכנסת עלי סלאלחה, שמי שינהל ויעשה את העבודה בשבילנו הוא מישהו שמכיר את השטח ואת המציאות במגזר הדרוזי, ואת הצרכים הייחודיים שלנו ודרישות השוק בקרבת היישובים שלנו.

959 הייתה אמורה להסתיים ב-2019, אבל דווקא במרכזי ריאן המשכנו אותה עד 2020 כדי למנוע את הפגיעה ברצף. כמו שאמרתי, היא קיבלה 8,000,000 ₪ בשנה ועוד 1,000,000 ₪ למימון המטה העצמאי.

בתוכנית החדשה ל-2022-2023 הגדלנו את התקציב ל-10,000,000 ₪ ועוד 1,000,000 ₪, זה 11,000,000 ₪. זו דרך אגב הייתה הדרישה הראשונה של משרד הכלכלה, אחר כך הם באו וביקשו להגדיל את התקציב. אני יושב עם זרוע העבודה כבר כמה ישיבות, בודקים את התוכניות ואנחנו הולכים לעזור להם ואם צריך נגדיל את התקציבים במהלך השנה.

אני רוצה לציין שני דברים. ראשית, אנחנו מסתכלים על התמונה הרחבה במגזר הדרוזי, ויש עוד גופים שעובדים בתחום הזה ולא רק מרכזי ריאן, החל ממשרד הביטחון שמפעיל דרך החיילים המשוחררים וגם דרך האגף הביטחוני חברתי, כל מיני תוכניות להכשרת הנדסאים, ליווי במשך חמש שנים מהשחרור לחיילים משוחררים. גם שירות התעסוקה ועוד גופים פרטיים, למשל עמותת לוטוס שמתמקדת בפלח מאוד ייחודי במגזר הדרוזי שזה נשים דתיות שלא יכולות לצאת מחוץ ליישוב. בשלוש השנים האחרונות אנחנו מימנו להן את הקורסים שלהן וזו הצלחה מאוד גדולה. אנחנו עוזרים להם, גם השנה נעזור להם. בנוסף יש את עמותת תפוח ועוד גופים שעובדים ואנחנו מנסים לראות את כל התמונה.

אנחנו מדברים על אוכלוסייה של 150,000 אנשים ויש חשש תמיד, לפחות אצלי, שריבוי הגופים המתערבים יכול לגרום לנזק ולא לתועלת. לכן אנחנו מנסים כל הזמן לתאם ולעשות את העבודה ואת התיאום בין כל הגופים האלה, כדי שאף אחד לא ידרוך על השני או יעשה משהו שלא צריך.

כדאי להבין, אם חברה שעשתה הכשרות הייטק בלוטוס עם הנשים הדרוזיות, הם מגישים קול קורא, הם יכולים להיות מתוקצבים?

אנחנו מתקצבים את לוטוס דרך מרכזי ריאן.

אוקי.

אנחנו מתקצבים את העמותה ולא את החברה, אנחנו לא יכולים לתקצב חברה פרטית.

בכל מקרה התקציב מגיע דרך ריאן.

או דרך ריאן או שאנחנו מעבירים לפעמים דרך הרשות לפיתוח הגליל, דרך משרד המדע יש לנו איזושהי ישיבה בערב כדי להתחיל פרויקט חדש בתחום החדשנות והסייבר. יש הרבה מאוד גופים מתערבים, ואנחנו מנסים להיות כל הזמן עם היד על הדופק.

גם מה שמכון המחקר של הכנסת הציג בהתחלה, השקפים האלה – כמובן אם אתם קוראים את החלטה 716 ו-717 תראו שהנתונים האלה מופיעים שם ונלקחו משם, זה בעקבות דברים שאנחנו עשינו ובדקנו לאורך כל הזמן. אנחנו רואים את המגמה, השקפים של מכון המחקר מצביעים על מגמה מאוד חיובית של התקדמות לאורך שנים בתעסוקה במגזר הדרוזי.

אם תסתכלו על 2012-2019 בשקפים, רואים את העלייה. אמנם העלייה לא תמיד חדה, אבל אנחנו רואים עלייה מתמדת וחיובית, בעיקר בתחום הנשים. אם תסתכלו על 2014-2020 במסגרת 959, ועל זה גם הדו"ח של מכון המחקר מצביע, יש שינוי עצום בתעסוקת הנשים. אנחנו מדברים על שכבת גיל מסוימת ולא על כל האוכלוסייה, זה נשים בתוך האוכלוסייה הכללית הדרוזית, שהיא בסך הכל 150,000 אנשים.

הנתונים האלה מצביעים על מגמה חיובית, אנחנו צריכים לעודד את המגמות האלה, להמשיך ולעשות יותר ויותר. אנחנו רוצים כל הזמן ללכת ולתת מענה ספציפי לקבוצות ספציפיות בתחומים כאלה ואחרים כדי לאפשר ליותר אנשים להשתלב בשוק התעסוקה.

כל הבעיות של מקומות תעסוקה, מה שיושב ראש הוועדה והדו"ח של המכון מצביעים עליו, אנחנו מכירים את זה ומנסים להתמודד מול זה, גם בתחום החינוך. אנחנו עושים הרבה תוכניות לסייבר, חינוך דרך משרד החינוך ומשרד המדע, וגם אחרי בתי הספר והשירות הצבאי. אנחנו רואים את כל התמונה הרחבה ומנסים לתת מענה כמה שניתן, באפשרויות המוגבלות שלנו.

האשם, עם יד על הלב, האם אתה שבע רצון מהעבודה של ריאן בחברה הדרוזית מ-2008 עד היום?

מרכזי ריאן עושים עבודה מדהימה, יחסית בתנאים לא קלים. כמן שאחסאן ציין, לא תמיד אנחנו מקבלים שיתוף פעולה מקומי ולפעמים אנחנו צריכים להתגבר על הרבה מאוד מחסומים, אחד מהם זה המרחק. הרבה אנשים לא רוצים לנסוע, לא כולם מוכנים כמונו לנסוע לירושלים כדי לעבוד או להשקיע את השעות האלה, ורוצים להיות ליד הבית. נראה לי שיושב ראש הוועדה דיבר על זה קודם, הם רוצים לעבוד בתוך היישוב ולא תמיד יש מקומות תעסוקה.

הבעיה הכי גדולה שלנו בסופו של דבר זה חינוך שלא הלם את דרישות שוק התעסוקה, ולכן צריך הכשרות והתאמות, כל הזמן לקחת את האקדמאים ולהכשיר אותם לשוק העבודה העכשווי. גם שירות המדינה, רובו מתרכז בירושלים ותל אביב, ומעט בצפון. אנחנו רואים שלא תמיד הצעירים הדרוזים ששים לעבור לירושלים.

תודה רבה. סגן השר, בבקשה.

אני חייב להעיר בנושא הזה של מרכזי ריאן. תראו, בגלל איזושהי תסבוכת, בסופו של דבר לא הבטחנו את התקציב של ריאן לשנה הזאת. צריך לומר את זה ביושר, אנחנו לא במקום טוב. אני לא אכנס פה לפירוט של הדברים, אבל בסופו של דבר נוצר מצב שאנחנו רצינו להגביר את העשייה של ריאן ושאר העשייה שנועדה לחזק את התעסוקה בחברה הדרוזית. הנושא הזה של עניינים תקציביים איפשהו נשמט ולא נסגר כפי שצריך, יכול להיות אפילו באשמת המשרד, אני לא נכנס פה למי - - -

הבנו שזה קיים, ועכשיו אתה אומר - - -

מה שאני אומר זה שאנחנו כרגע עוד צריכים לסכם את הנושא התקציבי. לי כמי שמרכז את זה במשרד, עדיין לא ברור מה יהיה ומה לא יהיה. המצב כרגע הוא לא טוב, כלומר אם אתה שואל אותי אם אנחנו ממשלה ששמה לעצמה סדר עדיפויות ברור לחזק את התעסוקה בחברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית, אז כרגע מבחינתי סגרנו היטב את החברה הערבית, סגרנו שבוע שעבר בצורה טובה את החברה הבדואית, מי שנשאר בלי סגירה מסודרת הם הדרוזים והצ'רקסים.

רע מאוד.

למה אין כסף לחברה הדרוזית?

יש כסף, יש 11,000,000 ₪ בשנה והדרישה היא ל-14,500,000 ₪.

אני מבקש גם בהמשך לדברים של סגן השר וגם בהמשך לדברים של חבר הכנסת עלי, וגם בהמשך לדברים שנאמרו בפתיח, תעשו לנו סדר עם התקציב בתוכנית הכלכלית העכשווית לגבי ריאן. היו שמועות, אמירות וסיסמאות, ואני לא רוצה להיכנס אליהן. אין תקציב. עכשיו סגן השר אומר בואו נקרא לילד בשמו, אין תקציב.

זה לא שאין תקציב, יש תקציב של 11,000,000 ₪ בשנה.

איפה הוא?

בתוך החלטת הממשלה, תקראו את החלטת הממשלה. יש 11,000,000 ₪, נדרשנו לתוספת תקציבית ואנחנו עובדים מול זרוע העבודה כדי להשלים את הדרישה הזאת. הדרישה הראשונית של זרוע העבודה הייתה 8,000,000 ₪, לקראת סוף קבלת ההחלטה הם ביקשו להעלות את זה.

אתה אומר בביטחון מוחלט שאתה, היום יושב ראש הרשות לפיתוח הכלכלי והיישובים הדרוזים והצ'רקסים, יהיה תקציב?

ברור שיהיה תקציב, יש 11,000,000 ₪. אני חוזר ואומר, בהחלטת הממשלה יש 11,000,000 ₪ למרכזי ריאן. הדרישה היא להשלים ל14,000,000 ₪ שעכשיו הציגה גלי, ואנחנו נשלים.

בסדר, זה הגיוני.

להגיד שאין תקציב זה לא נכון.

בשביל זה אנחנו פה.

האם התקציב מספיק או לא מספיק?

אנחנו פה כדי להביא לאזרח את האמת הקיימת.

אני אשמח להתייחס. נכון לעכשיו – אני לא רוצה להיכנס ממש למספרים כי אנחנו מדברים עליהם בדיונים שלנו, אבל אנחנו כן בחוסר. מבחינתנו כדי לתת תוכנית ראויה לאוכלוסייה הדרוזית לחומש הקרוב, אנחנו בחוסר של כמה עשרות מיליוני שקלים לתוכנית.

כשאנחנו מדברים על תוכנית תעסוקתית לחברה הדרוזית, אנחנו לא מדברים רק על תוכנית ריאן, אנחנו מדברים גם על כל מיני מענים בעולמות של מה"ט, של הנדסאים, של מלגות, של מעטפת, של דמי קיום, של כל מיני דברים כאלה. אנחנו מדברים על דברים שקשורים להייטק, אנחנו מדברים על הרחבת סל השירותים שניתן במרכזי ריאן גם לפסיכומטרי ועוד כלים איכותיים יותר במה שאנחנו עושים.

יש מחסור גם לפעילות הקיימת וגם לפעילות שאנחנו מתכננים לכלל החברה הערבית, ואנחנו רוצים לתת גם לאוכלוסייה הדרוזית. אם צריך, בהחלט צריך כדי לתת את המענה לכל הדברים האלה. מבחינתנו יש לנו מספיק עבודה בהקשר של - - -

כמה חסר לכם?

אנחנו מדברים על כמה עשרות מיליוני שקלים בסך הכל.

כמה עשרות מיליונים?

אם אנחנו רוצים לתת גם עבודה בעולמות ההייטק וגם עבודה בעולמות של מה"ט, כן, הפער הוא - - -

האשם, אתה שומע מה שהגברת אומרת? היא אומרת שאנחנו צריכים להיות במאה ה-21.

חבר הכנסת עלי סלאלחה, ראיתם את המצגת שלהם. 14,800,000 ₪ לשנה, תורידו מזה 1,000,000 ₪ שאנחנו כן משלמים כדי לשמור על העצמאות שלנו. הפער הוא 3,000,000 ₪. עשרות מיליונים, תעשו לי טובה, ראיתם את הנתונים של שנה שעברה. בשנה שעברה התקציב של מרכזי ריאן היה 8,000,000 ₪, אין דרך להצדיק - - -

אני חושב שמיצינו, הנקודה מובנת, המציאות מובנת. צריך לשבת, אנחנו כמובן נכניס את זה לסיכום. האשם, אתם אנשים מנוסים, יש פה אנשים מנוסים עם רצון. שבו ותסכמו בדיוק את המקור התקציבי, אני מבקש בדיווח שנקבל עדכון סופי מאיפה התקציב ואם לא, שאנשים יידעו. סגן השר יודע לפנות - - -

אני צריך לצאת. האשם, אני יחד עם בני הנוער והצעירים הדרוזים, רוצים להיות במאה ה-21, שם אנחנו רוצים להיות. לכן הכסף צריך לתקצב את התוכניות שבאמת הצעירים שלנו יוכלו להפיק רווח מהן. אנחנו שמענו וידענו שלא היה כסף לריאן וכמעט דיברו על סגירתם. אחר כך העברתם כסף.

אני רוצה לדבר בשקיפות, אנחנו רוצים לעבוד, מספיק לעשות דברים מתחת לשולחן. הילדים שלנו, הצעירים שלנו, החברה שלנו חשובה יותר מכל הדברים האחרים. אני מבקש לעבוד בשקיפות.

אנחנו עובדים עם הרשות כדי לצמצם את הפערים האלה, פשוט חשוב להגיד שהפערים קיימים. אנחנו נמשיך לעבוד גם בסיוע של - - -

אני מציע שעד הדיון הבא אנחנו נסכם את הנושא התקציבי, ונפתח את הדיון הבא בסקירה תקציבית ברורה, כדי שקודם כל נדבר על בסיס נתונים משותף, כמה הולך לצאת בתכנון שנתי, בתכנון טרשי, שהדברים יהיו ברורים, אני מכיר את הנושאים האלה, אחרת ממשיכים להתווכח על התקציב כל הזמן. הדברים האלה צריכים להיות ברורים.

מאוד חשוב, תודה לסגן השרה. חבר הכנסת עלי, אתה הולך?

כן.

תודה גם לך. אנחנו ממשיכים בדיון, תודה לחברי הכנסת שהיו ודיברו. תודה לסגן השרה יאיר גולן. אנחנו נעבור לדוקטור אופיר פינטו, תציג את השם שלך ותפקידך, שיירשם בפרוטוקול. בבקשה להיות תמציתי.

אני אופיר פינטו, סמנכ"ל מחקר ותכנון בשירות התעסוקה.

למעשה מה שרצינו לומר, בסוף שירות התעסוקה הוא הגוף הראשון שפוגש דורש עבודה כשהוא נתקע ללא עבודה. הרבה פעמים אנחנו פוגשים את דורשי העבודה שלנו במצבי חיים קשים, ואנחנו יודעים ללוות אותם גם בהיבט של ייעוץ מקצועי וגם להפנות אותם לכלים.

דיברו פה קודם על הכלים של רשות החדשנות וגופים אחרים, אנחנו למעשה הגשר של משרד הכלכלה לכלל הפעילויות הממשלתיות, הגשר של דורשי העבודה לכלל הפעילויות הממשלתיות בממשלה, בין אם זה במסגרת משרד הכלכלה ובין אם זה במסגרת משרדים אחרים כמו רשות החדשנות.

סתם כדי שתבינו נתונים, היום רשומים סדר גודל של 4,500 דורשי עבודה מהחברה הדרוזית בשירות התעסוקה. במהלך 2021 10,000 דורשים עבודה שונים לקחו חלק בכלים של שירות התעסוקה.

אתה אומר שיש 4,000 דורשים ו-10,000 שלקחו חלק? תעשה לי את ההבחנה.

4,500 אנשים רשומים היום אחרי שהייתה את הפסקת הזכאות הגדולה. במהלך 2021 אנחנו מדברים על תקופה – קודם כל, זה למשך כל השנה ולא רק לנקודת זמן אחת. דבר שני, זו גם תקופה בה הייתה כמות גדולה של דורשי עבודה ושירות התעסוקה ידע לתת מענה עם כלים מגוונים, בין אם זה בייעוץ תעסוקתי, בין אם זה הפנייה לתוכניות תעסוקה בתוך השירות או הפנייה לתוכניות תעסוקה מחוץ לשירות. בין אם זה תוכניות תעסוקה במשרד הכלכלה ובין אם זה תוכניות תעסוקה במשרדים אחרים.

למעשה 10,000 אנשים קיבלו כלים משירות התעסוקה. רק כדי שנבין, לא כל בן אדם שהיה בשירות התעסוקה קיבל כלי. ב-2021 עברו בשירות התעסוקה בסדר גודל של 16,000-17,000 דורשי עבודה מהחברה הדרוזית בזמנים שונים. כלומר, סדר גודל של שני שליש מהם, ידענו לתת להם מענה בין אם זה בכלים הפנימיים שלנו ובין אם זה בכלים אחרים.

למעשה שירות התעסוקה, גם סגן השרה והאחרים יודעים את זה, בסופו של דבר אנחנו התחנה הראשונה שדורש העבודה מכיר. חלק מהדרכים בסופו של דבר לסייע לאותם דורשי עבודה - - -

אני מבקש אחרי זה גם מגל להתייחס לממשק עם שירות התעסוקה. תתכנס למשפט סיכום בבקשה.

זו למעשה התחנה הראשונה שדורשי העבודה פוגשים, אני חושב שזו נקודה שצריך לדעת לחזק אותה ולהתאים כמה שיותר כלים לכמה שיותר דורשי עבודה, ולתת מענה גם לדברים אחרים שלא בהכרח קיימים היום.

תודה רבה. אנחנו נעבור לדב לקס, מנכ"ל מכללת האקר. בבקשה תהיה תמציתי ותאיר את עינינו. ניהלנו שיח בעבר עם דב.

צהריים טובים, תודה אדוני יושב הראש. אני אתן בריף קצר לגבי האקריו.

גל, אתם מכירים את החברה הזאת?

כן.

האקריו היא בעצם חלק מקבוצה רחבה יותר בינלאומית. אנחנו עוסקים בכל העולם של הכשרה והשמה, מאוד מחובר למה שהרבה מאוד אנשים העלו, בואו נהיה מחוברים למאה ה-21. אנחנו מדברים על כל תחום ההייטק, על כל תחומי ההשכלה, הלימוד וההכשרה שקשורים לעולם ההייטק. אנחנו מדברים גם על הכשרה וגם על השמה. את זה אנחנו עושים גם בישראל וגם במדינות נוספות בעולם.

מאחר ואני רוצה להיות ממוקד וקצר, אני רוצה דווקא לדבר על הצלחות במגזר הדרוזי. מישהו העלה את המקרה הזה, אני מדבר על איזשהו שיתוף פעולה ועשייה מאוד מעניינת עם עמותת לוטוס, דווקא בהקשר של אוכלוסיית נשים דרוזיות מסורתיות. אנחנו מדברים על 16 בנות שהתחילו ו-16 בנות שסיימו, ו-15 כבר עובדות במקצוע בחברות כמו אמדוקס וחברות גדולות נוספות.

זה ממוקד ממש לחברה הדרוזית, נשים דתיות - - -

דב, כדי להרחיב את העשייה וההכשרה שלך, כמובן אחרי זה התוצר של ההכשרה, ההשמה, וקביעות בהשמה. איך הממשק והתפר יכול להיות, או אם הוא קיים, עם מרכז ריאן וכל הפעילות הזאת?

הפעילות קיימת, יש לנו - - -

למה אני שואל? נאמר קודם שלוטוס תוקצבו ואתה הכשרת אותם.

נכון.

אז אתה עבדת מול ריאן או מול לוטוס?

אנחנו עבדנו מול לוטוס. יש פעילות נוספת שנעשתה מול אלפנאר בתחום אחר, אבל בכוונה התמקדתי - - -

צריך כן להגיד שהפעילות של לוטוס תוקצבה על ידי משרד הכלכלה, על ידי הממשלה. היא תוקצבה בהכשרות מקצועיות, בעברית ובאנגלית, פחות או יותר כל מה שהם ביקשו - - -

הוא היה למעשה הקבלן שעשה את העבודה, ככה אני מבין את זה.

כן, אנחנו בקשר עם המנהלת של המיזם, מקבלים מענה לכל מה שהם צריכים.

אם הוא הולך להרחיב את הפעילות - - -

אם הוא הולך להרחיב ספציפית את התוכנית של לוטוס, אנחנו צריכים את ההרחבה שאנחנו מדברים עליה תקציבית כדי שנוכל לעשות את זה. כרגע הפעילות לא נפגעה כי אנחנו יודעים שאנחנו במשא ומתן עם האשם, אנחנו מאמינים שנגיע לפתרון. כרגע לא עצרנו שום פעילות, אבל אנחנו צריכים את ההגדלה התקציבית כדי להגדיל את הפעילות כפי שלוטוס מבקשים.

עוד משהו?

אני יכול לתת נתונים לגבי מה שקורה בחברה הכללית, שם כולנו יודעים שמדובר על מציאות שיש בה הרבה מאוד הזדמנויות, כי אנחנו מדברים על פערים בין ביקוש להיצע בתחום ההייטק שנכון להיום הם בסדר גודל של 20,000 אנשים.

מה שאני אומר זה שאין שום סיבה שהמגזר הדרוזי לא יהיה חלק מהותי ממה שקורה בחברה הכללית. יש פה הזדמנות, יש פוטנציאל, אנחנו מדברים על הכשרה של אלפי אנשים בשנה והשמה. אין שום סיבה שכל מה שקורה בחברה הכללית לא יקרה בחברה הדרוזית. אני חושב שיש פה מספר ערוצים שצריך לקדם ולעשות.

כשאנחנו מדברים על השמה, אנחנו מדברים על חברות, על תעשיית ההייטק. פה יש דברים שמתקיימים, יש דברים שאולי אפשר להעצים אותם, וזה לפתוח את הדלתות ואת המודעות בתוך התעשייה, כולל תמרוץ של התעשייה, על קליטה של עובדים מהמגזר הדרוזי.

הנקודה ברורה, משפט לסיכום.

בסוף המטרה של כולנו היא ההשמה, שאנשים יעבדו בתחום. אני חושב שיש הרבה מה לעשות כדי להרחיב את הפעילויות דרך העמותות ובכלל בחברה הדרוזית. תודה רבה על ההזדמנות ועל המקום לשתף.

בבקשה. גל, לסיכום.

כמו שכולם מבינים בכל מה שהוצג, אנחנו מאמינים שהתשתית של מרכזי ריאן היא התשתית שתיקח את החברה הערבית והדרוזית למקום טוב יותר תעסוקתית. הממשלה מושקעת בזה. אנחנו עושים גם פעילות של טיוב הפעילות שנעשית, גם עבודת בקרה, גם הגדלה, גם איכות. זה ספציפית לגבי מרכזי ריאן שמבחינתנו זה הטנק שמוביל את כל הפעילות.

במקביל לזה אנחנו עושים הרבה מאוד פעילות כדי לעבוד על עבודה איכותית דרך מה"ט, דרך הייטק. את הכלים האלה אנחנו מציעים גם לחברה הערבית וגם לחברה הדרוזית בתוכניות העבודה שלנו. אנחנו עושים את ההתאמות האלה יחד עם האשם ומג'יד כדי שהפעילות תינתן.

אנחנו כרגע נמצאים באיזשהו פער תקציבי, אנחנו עובדים עליו, אנחנו מאמינים שנצליח לפתור אותו ושגם החברה הדרוזית תקבל תוכנית – זו לא תוכנית חומש, זו תוכנית לשלוש שנים, אבל תוכנית ראויה שתתן את המענים בסופו של יום לשירות האזרחים הדרוזים במדינה.

תודה רבה. לפני שאני מתכנס לסיכום ולפרטי הסיכום, התוכנית הקיימת צריכה כל הזמן להתחזק. בסופו של דבר, הדרישה להמשך הכשרות תהיה כל הזמן. אתם צריכים לבנות את עצמכם עתידית, זו הצעת ייעול, לבנות את עצמכם עתידית בהתאם למה שהשוק דורש ולראות איך אתם מקדמים גם את איכות ההכשרות. כלומר, לא להיתקע בהכשרות של נהגי אוטובוס, לא רק במקצועות האלה. אתם צריכים לתת מענה לכל פלחי מבקשי העבודה ופלחי דורשי העבודה. ברגע שאתם מצליחים לעשות את זה, אני חושב שככה יהיה טוב יותר.

חשוב מאוד נושא הליווי והפיקוח, תשימו דגש על הנושא הזה על המושמים. כלומר, מי שעבר את ההכשרה ונכנס לעבודה בשעה טובה, אני מקווה שכולם ייכנסו, משם צריך לראות איך אתם בונים מנגנון שילווה ויחזק אותו. אולי גם צריך לעשות ריענון.

אתם לא במקום של ריענון, תחשבו שוב, זו הצעת ייעול. תחשבו על רעיון של ריענון, לעשות פעם בשנה ריענון לעובדים במגזר כלשהו, פעם בשנתיים ריענון יותר חזק. כמו בתיאוריה, צריך לעבור הכשרות כאלה ואחרות. תודה רבה.

הוועדה לענייני פיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים מודה לסגן השר יאיר גולן שהגיע לכאן, לחברי הכנסת שהיו כאן, לנציגי משרד הכלכלה ומנהלת התעסוקה, הרשות לפיתוח הכלכלי הדרוזי, לאלפנאר, למרכז המחקר שלנו בכנסת שעושה עבודת קודש, לנציגי הממשלה שהגיעו לכאן, לרשות התעסוקה, התאחדות התעשיינים. כולם השתתפו בדיון, חלקם פיזית וחלקם בזום. הדיון מאוד חשוב ולכן תודה מעומק הלב. אדוני מנהל הוועדה, גם לך מגיעה תודה על כל ההתרוצצות ועל ההכנה שלך לוועדה.

הוועדה מבקשת ממשרד הכלכלה עדכון בעניין ההחלטה של הגורם האמון על הכשרות בנושא ההייטק. לידיעה, ואני אומר את זה גם להאשם, אנחנו ב-23.02.2022 הולכים לעשות דיון עם שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, על כל נושא החדשנות במגזר הדרוזי והצ'רקסי. שם נשים את כל הנושאים על השולחן, לרבות המרכז לחדשנות במרכז הדרוזי, איך אנחנו מקדמים אותו וכל מה שקשור לנושא הזה.

הוועדה מבקשת לקבל לעיונה פירוט של כלל התוכניות המוצעות לאוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית בפילוח, אני לא יודע אם לפי שמות אבל לפחות – שמות לא לגעת, כי זה עניין של צנעת הפרט. אנחנו מבקשים פילוח של יישובים ושל השמות מול היישובים, כמה השתתפו, מה החלוקה בין גברים לנשים.

חשוב לנו מאוד לדעת את זה, כי בסוף הנשים בעלות תעודות מקצוע יותר, וכשאתם לוקחים את הסטטיסטיקה ואומרים שזה האחוז שהושם, אם אתם לא יודעים להגיד מה החלוקה בין נשים לגברים, זה יכול להטעות. יש לנו בעיה עם הגברים, הם משתחררים מהצבא ויש לנו בעיה בהשמה שלהם. יכול להיות שנשים בינתיים עשו כבר צעד אחד קדימה.

אם תרצה, אני יכולה להתייחס לזה כבר עכשיו.

אנחנו כבר בסיכום. אנחנו מבקשים מכם, מרכז אלפנאר, להעביר לנו פילוח של כל ההכשרות שהתקיימו במימון המעסיקים עצמם, כמה סיימו את ההכשרות, כמה השתלבו וכמה נשרו בהמשך.

אנחנו הבנו, שמענו וגם היו שיחות והאשמות קודם, בואו נקרא לילד בשמו, כן תקציב, יש תקציב. חברים, בסופו של דבר סגן השר אמר את הדברים ואנחנו הבנו שנושא התקציב למרכזי ריאן ולכל התוכנית העתידית, עדיין לא סגור ולא חלוט. יש משא ומתן, יש דיבור, יש התנהלות מול האוצר, מול הרשות ומול האשם. אני מבקש לסכם את זה במהירות ועד לדיון הבא לבוא לכן מסוכמים כמו שסגן השרה אמר.

הוא ביקש שנפתח את הדיון הבא בדיון תקציבי כדי להסביר קבל עם ועדה לכל מי שמקשיב לנו, לכל מי שרואה ולכל מי ששומע אותנו. אני יודע שאנשים מצפים לשמוע מה קורה. לכן חשוב מאוד שנפתח את הדיון הבא בהבהרה ברורה לגבי התקציב.

אני מאמין במשרד הכלכלה, אני מאמין ברשות לפיתוח כלכלי, אני מאמין בהאשם. כשיש בעיה כזאת, אני מאמין שיידעו לפתור אותה. אני מכיר את הנפשות הפועלות בנושא הזה ואת חשיבות הנושא לנפשות הפועלות. לכן הנושא הזה חייב להיסגר, מבחינתי אתמול. בדיון הבא אנחנו מבקשים לפתוח בנושא הזה.

אנחנו נעשה ביקור של הוועדה עם חברי הוועדה בצורה מסודרת, אני מניח בימי ראשון או חמישי, בהתאם ללוחות הזמנים או בפגרה. נעשה סיור מסודר ונלמד את הדברים. בסופו של דבר, זה כלי שנותן מענה לעובדים ולנזקקים, מה שנקרא לתעשייה ולתעסוקה. מי שבאמת פותח את דלת הפרנסה למישהו שיבורך, אז אנחנו רוצים לפתוח דלתות לפרנסה של כל התושבים, של כל האזרחים ביישובים שלנו, במיוחד במצב הסוציואקונומי והגאוגרפי שאנחנו נמצאים בו, אנחנו פריפריה. לפעמים אני אומר אבא של הפריפריה, כי אנחנו בקווי עימות. עד שאתה מגיע לשם אין תשתיות, אמרתם בעצמכם. לא יכולתם להתנהל בגלל שלא היו תשתיות תקשורת.

אני נמצא עם שר התקשורת בתוכנית לקדם את כל נושא הסיב האופטי ביישובים, אינטרנט מהיר וכן הלאה. את זה אנחנו נעשה, יש דברים שרשמתי לעצמי לקדם מול המשרדים האחרים. כולנו צריכים לעבוד בשיתוף פעולה כדי לקדם, זו התכלית של הוועדה, זה התכלית של הדיון, שבסופו של דבר יהיה מעקב ובקרה אחרי החלטות הממשלה. אנחנו מיישמים את המעקב הזה ואת הבקרה הלכה למעשה.

אני רוצה להודות לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:47.