פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



33
ישיבה משותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט ושל הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
31/01/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 104
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
ופרוטוקול מס' 31
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שני, כ"ט בשבט התשפ"ב (31 בינואר 2022), שעה 13:00

מעבר הגיל הרך ממשרד הכלכלה למשרד החינוך

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט
מיכל שיר סגמן – יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
משה אבוטבול
משה טור פז
עלי סלאלחה
מאיר פרוש

אוריאל בוסו
מיכל וולדיגר
אופיר כץ
יוראי להב הרצנו
נעמה לזימי
אורית מלכה סטרוק
יסמין פרידמן

נועה צור - פרוייקטורית בכירה - מעונות היום, משרד החינוך

אינה זלצמן - סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

אורנה פז - מנהלת אגף חינוך קדם יסודי, משרד החינוך

אמיר מדינה - מנהל אגף מעונות יום, משרד הכלכלה

קרן אוחנה איוס - מנכ"ל, חיב"ה - ארגון הגנים הפרטיים

חנן דגן - מנכ"ל, איחוד גני הילדים

דורית חזן - יו"ר ארגון הגננות, ארגון הגננות

ליאור גבאי - מנכ"ל נאות מרגלית

יפעת שאשא ביטון – שרת החינוך, התרבות והספורט
נועה שוקרון - רפרנטית מו"פ והשכלה גבוהה באגף תקציבים, משרד האוצר

תאיר איפרגן - הממונה על זרוע העבודה, משרד הכלכלה

שושי כחלון כידור - ראש עירית כפר יונה, מועצת כפר יונה

עמרי פז - ראש ענף הגיל הרך, כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי

סיגל טולדנו - יו"ר ועד הגנים הארצי, ועד הגנים הארצי

מור דקל
_
יו"ר העמותה למען הילד לגיל הרך

צמרת אביבי - מנכ"ל מפעילי חוגים והעשרה

נירה לאמעי רכלבסקי

יהודית גידלי – מנהלת ועדת החינוך, התרבות והספורט
תמי ברנע - הוועדה המיוחדת לזכויות הילד

אתי בן-שמחון



מעבר הגיל הרך ממשרד הכלכלה למשרד החינוך

צהריים טובים, אני שמחה לפתוח את הישיבה המשותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט והוועדה לזכויות הילד, עם חברתי, יושבת-הראש, חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. דיון בו אליו הייתה אמורה להגיע גם שרת החינוך שנאלצת להופיע בזום. היא תהיה איתנו במהלך הישיבה גם כן. דיון כל כך חשוב, שכל כך הרבה חברי כנסת פנו גם אליי וגם אל חברת הכנסת מיכל שיר, במטרה לקיים דיון מקיף לאירוע ההיסטורי הזה. לי ברמה האישית, האירוע הזה מאוד מרגש. הוא משהו שאנחנו כמפלגה, כתקווה חדשה, עבדנו עליו עוד בתקופת הבחירות, להעביר את הגיל הרך ממשרד הכלכלה ומשרד הרווחה למשרד החינוך. ובעצם מעבר להצהרה שילדים לא נולדים בגיל שלוש, ולא מתחילה האחריות הפדגוגית, החינוכית, הפיקוח, אלא הוא ממש מתחיל בגיל אפס.

באירוע המרגש הזה, אני חושבת שבסופו של דבר, לכל חברי הכנסת שיושבים כאן מסביב לשולחן מכל סיעות הבית שהיה להם חשוב לעצור דיונים אחרים, ולהגיע לפה כדי לומר דבר מאוד ברור. השקעה בגיל הרך, היא השקעה לטווח הרחוק. כל שקל שאנחנו נשקיע בגיל הזה, יצמח והתפתח, וייתן את הכלים האמיתיים לאזרחי ישראל, לכל ילדי ישראל, לצמוח ולפרוח ולמצות את הפוטנציאל האישי שטמון בהם. ברמה האישית, זה כל כך מרגש אותי. אנחנו נתחיל. אני אתן לחברת הכנסת, יושבת-ראש הוועדה המיוחדת לזכויות הילד גם כן זכות למילות פתיחה. לאחר מכן, נעבור לשרת החינוך. בבקשה, מיכל.

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

תודה רבה. אני מצטרפת לדברי הברכה וההתרגשות של חברתי, חברת הכנסת שרן השכל. בהחלט, מדובר פה בצעד גדול. כשאני נכנסתי לוועדה לזכויות הילד, אחד הדברים שהיממו אותי הייתה העובדה שילדים עד היום היו תחת משרד הכלכלה, כי בחנו את האימהות ולא את הילדים. כלומר, בפעם הראשונה, בצעד הזה, מדינת ישראל אומרת – הילד הוא זה שבמרכז, בין אם האימא צריכה לצאת לעבודה, ובין אם האימא או האבא לא צריך לצאת לעבודה. כלומר, בפעם הראשונה, הילד הוא זה שבמרכז. אני חושבת שזה החידוש וזו ההיסטוריה.

עם זאת, בכל היסטוריה, יש גם שלבים שהם מאוד קשים, ואנחנו מודעים, וישבנו גם חברתי וגם אני לא מעט עם הארגונים וגם הגנים והפעוטונים, ואנחנו מודעים לכל הבעיות הכרוכות בכך, ולהתנהלות המדינה בשנים האחרונות מול אותם הגנים - סוג של הזנחה, אין לי דרך אחרת לבוא ולומר, בין אם מדובר על המשכורות המאוד נמוכות לאנשי החינוך, כל איש חינוך, בדיוק כמו שחברתי אמרה – שהשקעה בגיל הרך, וזה כל המחקרים מראים, תניב תוצאות וצמיחה בעתיד בצורה שאין עליה עוררין. בין אם מדובר בכלל על תנאים של הגיוס. בין אם מדובר על כל החקיקה הנהדרת מצד אחד של חוק הפיקוח וחוק המצלמות שתורמים המון, ואלה חוקים שהיו צריכים להיווצר מצד אחד. ומצד שני, כל חוק שחוקק לפני מספר שנים, יש תיקונים שצריך לעשות עליו, וגם על זה אין עוררין.

ולכן, הדיון כאן הוא דיון שהוא חשוב. אנחנו מחכים לשמוע גם את דבריה של שרת החינוך. אתם מכירים גם את חברתי שרן השכל, וגם אותי מספיק זמן כדי לדעת כשאנחנו נלחמות, זה ללא פשרות. אנחנו לא עושות הנחות. אז פה יש לכם שתי לביאות. ובזום, שרת החינוך - לביאה אפילו יותר גדולה, אני מרשה לעצמי לומר.

וכולנו מתקווה חדשה...

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

וכולנו מתקווה חדשה – תודה.

אני מוסיף.



מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

תודה. תודה.

באופן מקרי לחלוטין, איכשהו כולנו מתקווה חדשה. נדרש כאן מאמץ משותף כדי לבצע את המהלך ההיסטורי הזה.

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

ובאמת, כדי שהמהלך הזה יקרה, ויקרה בצורה שהיא עד כמה שיותר חלקה. ועל מנת שדורות העתיד, גם דברים שלא יקרו מידית, כן יתוקנו בהמשך. גם כאימהות לילדים צעירים, אנחנו חוות את זה על בשרנו. וללא ספק, יש הרבה, הרבה מה לשנות ולשפר על מנת שכל ילד בישראל יקבל את שמגיע לו. תודה.

תודה רבה על הדברים.

אני רוצה להעלות את שרת החינוך, בבקשה. ד"ר יפעת שאשא ביטון. נמצאת איתנו בזום.

תודה רבה, יושבת-ראש ועדת החינוך, שרן השכל, יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד, מיכל שיר, חברותיי היקרות, ותודה לכל הוועדה, באמת, על קיום הדיון המאוד חשוב הזה, מרגש אפילו וחגיגי. אנחנו נמצאים רגע אחרי שבאופן פורמלי מעונות היום עוברים בעצם למשרד החינוך. אבל כפי שאתן אמרתן, וצריך לומר את זה בצורה ברורה – זו רק תחילת הדרך. למרות שיש לנו את חוק הפיקוח על מעונות היום, ואת חוק המצלמות שהם באמת תשתית ראשונה, ותמיד אמרתי, אגב, אלה רק היסודות הראשונים לבניית המהפכה שאנחנו באמת נדרשים לה בגיל הרך. ואת המהפכה הזאת אפשר לעשות רק מתוך משרד החינוך, כי זה משנה תפיסה, ומשנה מציאות באופן שאנחנו נבין שהמסגרות האלה הן מסגרות שנוחיות לכל דבר ועניין. וזה בעצם יפתור אחר-כך את כל הפעולות קדימה.

ומהן הפעולות שאנחנו צריכים לעשות. הדבר הראשון – התייחסות לצוותים המקצועיים שיש שם, שיקבלו את ההכשרות שנדרשות, שהשכר שלהם השתנה, שתנאי העבודה שלהם השתנו. לוודא שהסביבה שנמצאת היא סביבה שהיא מותאמת לילדים, שהיא באמת נותנת להם את מה שהם צריכים גם מבחינה התפתחותית, אבל גם מבחינה בטיחותית, וכמובן, עוד שורה שלמה של דברים. צריך לומר, עדיין אנחנו נמצאים במציאות שנכון, כולנו מפוקחים היום. כל מי שנמצא במסגרת של שבעה פעוטות ומעלה הוא מפוקח. אבל עדיין רק חלק קטן יחסית של הילדים נמצא במעונות סמל, שהמשמעות של זה – מעונות מסובסדים. הכוונה היא בעצם לקחת ולהרחיב את היקף הילדים שיזכו לסבסוד בשנים הקרובות. בשביל זה, אנחנו צריכים גם לבנות תשתיות של מעון.

אם לרגע אני אוספת את הדברים האלה, ומיד אנשי המקצוע יפרטו בדיוק מה התהליך שאנחנו עושים, ואיפה אנחנו נמצאים בתהליך הזה. הדברים העיקריים שאנחנו הגדרנו לשנתיים הקרובות – פעם אחת הכשרות של כל הצוותים. איתור בכלל של כל המסגרות של הגיל הרך, של לידה עד גיל שלוש. אני אומרת לכם גם עכשיו, אנחנו עדיין לא יודעים כמה מסגרות יש, איפה נמצאות כל המסגרות, ואני מעריכה שבשיתוף פעולה של ההורים, ויחד עם הרשויות המקומיות שמהיום, בכל רשות מקומית, יהיה אדם שאמון על הנושא הזה, ויעזור לנו גם באיתור של המסגרות ובפיקוח עליהן.

אנחנו נצא לתהליך של בנייה. קיבלנו הקצאה של 600 מיליון שקלים לשנתיים הקרובות, שזה סכום יפה שיאפשר לנו בעצם הרחבה של המסגרות האלה. אנחנו מגדילים את התקינה החל מהשנה הבאה, שזה אומר, לשנות את תנאי העסקה גם של המטפלות. כי מטפלת כבר לא תצטרך להיות תקולה תחת העומס, יהיה עוד זוג ידיים, ועוד זוג עיניים שיהיה איתה בתוך המעון. אני מקווה שבחודשים הקרובים, גם ייפתח הסכם השכר של המטפלות, ואנחנו נוכל לטפל גם בסוגיה המורכבת הזו. אז אנחנו בשלבים ראשונים התינוק הזה מתחיל ללמוד וללכת, ואני מעריכה שבארבע, חמש השנים הקרובות, אנחנו נצייר כאן תשתית שהיא שונה בתכלית ממה שאנחנו הכרנו כאן ב-70 שנה שעברו. ולכן, ככנסת, יש תפקיד משמעותי מאוד בעיניי – ללוות את התהליך הזה. לדון בו. לעזור לנו לפעמים גם לפרק את המוקשים שצריך. אני בהחלט רואה בכם שותפים חשובים לדרך. אז תודה רבה לכם על הדיון הזה, ובהצלחה לכולם.

תודה רבה לך השרה יפעת שאשא ביטון, על הדברים.

אני רוצה לתת את ההזדמנות לנציגת משרד החינוך, סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי.

יש לנו גם מצגת.

אני חייבת להצטרף לתחושה המובנת שאנחנו נמצאים בציון דרך משמעותי בישראל של מעבר מעונות היום למסגרת של משרד החינוך שהובילה השרה, יחד עם השותפות האמיצות כאן. זה מהלך שבעצם יוצר לראשונה רצף מערכתי, פדגוגי, באחריות משרד ממשלתי אחד, שאנחנו רואים בו מהלך שיש בו הזדמנויות ויכולות להיטיב את המענה לשיפור איכות החינוך והטיפול בפעוטות, כשבעצם הכלי המרכזי זה הפיקוח האיכותי בגילאים האלה שלא היה עוד כה.

כפי שאת אמרת, חברת הכנסת מיכל שיר, אנחנו מדברים על כך שאנחנו מתמקדים ב-well being זה המיקוד של משרד החינוך. כמובן, ביציאת ההורים לשוק העבודה, זה נלווה לכך, אבל זה כחלק מתפיסה שאומרת כשאתה מסתכל על הפעוט, ומשקיע בו - אתה יכול לגרום להתפתחות תקינה יותר. לסייע בצמצום פערים, לקדם שוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית, וכל זה, זה באמת מהלך היסטורי. וגם בתור סבתא, איזה כיף שבגיל הזה הנכדות שלי ייהנו מהמהלך המרגש הזה.

הרפורמה כוללת מבחינתנו ארבעה רכיבים מרכזיים. המעון כמסגרת חינוכית, זאת אומרת, אנחנו ואתם דיברתם פה על מחקרים. אנחנו יודעים שבמחקרים בארץ ובעולם מצביעים על כך ששנות החיים הראשונות של הפעוטות הן בעלות ערך עצום. הן מהוות את התשתית ההתפתחותית של כל פעוט, בהתייחס למאפיינים הרגשיים החברתיים והקוגניטיביים. ולכן, במעונות, אנחנו נשים דגש על חינוך טיפול שכולל קודם כל את טובת הילד, ונעשה את זה על-ידי ליווי פדגוגי, על-ידי הכשרה של צוותי החינוך על-ידי המעטפת של הרשות המקומית שנעבוד יחד איתם. על-ידי פרוגרמה שנתאים אותה, באמת, כדי לתת להורים את התחושה שהם משאירים את הדבר היקר שלהם בידיים טובות ומקצועיות.

זה יכלול גם אפליות כמו אצל ליברמן, או שפה הדברים משתנים?

תן לי לסיים, ואז אנחנו נענה על הכול.

הנושא של רצף חינוכי מלידה עד גיל 18, הוא גם חשוב. אנחנו לצורך זה מייצרים מבנה ארגוני גם במשרד החינוך, גם ברשויות המקומיות שיראה את הילד החל מהרצף של בית, מעון, מהרצף של משפחה לקהילה. ובעצם, מה שאנחנו רוצים שהילד, הפעוט, לא יגיע בגיל שלוש, ואף אחד לא יידע, ורק אז יתחילו לטפל. אלא לתת את המענים ככל הניתן מוקדם יותר, גם בין המעברים. הדבר השלישי, הנושא של בטיחות לפעוטות שזה קריטי מבחינתנו. לצורך זה, אנחנו ניתן עיבוי של יועצי בטיחות. המטרה שלנו שהיועצים האלה יעברו מרגע זה במעונות היום שהגישו בקשה לרישיון - שיבדקו את המעון, שיבטחו את הבטיחות פה על-פי התקנות, את תקינות המצלמות. וכמובן, אנחנו נמשיך בתהליך חוק הפיקוח, ונבדוק שכל המסגרות עם שבעה פעוטות ומעלה, עומדים בתקנות הפיקוח.

הדבר הנוסף שדיברה עליו השרה, כל הנושא של הרחבת תקני הפיקוח. אנחנו מדברים על כך שהשרה פעלה להגדיל את מכסת התקנים בכדי לאפשר למשרד החינוך להוביל את טיוב המענים כפי שציינתי קודם. אנחנו מדברים על ארבעה תחומים שבהם יהיה פיקוח, וכבר עכשיו התקנים הורחבו מ-54 ל-105, כולל 100 בקרים מוסמכים בעלי תואר במקצועות החינוך שיגיעו לשטח.

בשטח 54? ומתי ה-105?

אנחנו עובדים, כבר התחלנו לגייס, התקציב כבר הועמד לרשותנו, ועוד ה-100 בקרים, זאת אומרת, אנחנו ממש מגדילים פה את מערך הפיקוח. אנחנו מדברים על פיקוח בנושא של רישוי, על הנושא של הבטיחות, הפיקוח הפדגוגי והנושא של אכיפת חוק המצלמות – כל זה באמת עבודה שצריכה לתת את הסביבה הבטוחה לפעוטות. המהלך הזה של הרחבת התקנים, הוא אחד מהגורמים שיסייעו לנו לעשות את זה. בעצם, כשפנינו למהלך הזה, הגדרנו לנו סטנדרטים של איכות כדי להצליח. הסטנדרט הראשון – גודל הקבוצה, יחס מבוגר לפעוט. כבר עכשיו החל מתשפ"ג, מורידים את יחס המבוגר לפעוט. אתן דוגמה, פעוט כרגע, עד גיל 15 חודשים, המצב כיום שזה אחד לשישה. כבר מתשפ"ג, זה יגיע לאחד לחמישה, וכך בהתאמה אחד לשמונה, ואחד לעשרה, לפי החודשים של הפעוטות - זה הסטנדרט הראשון. הסטנדרט השני - הנושא של הכשרות. מאוד חשוב לנו שיפור האיכות, יצירת הסטנדרטים להון האנושי לטפל בפעוטות הללו. לצורך זה אנחנו יוצאים במהלך הכשרה. ההכשרה תתבצע על-ידי כלל המכללות לחינוך שייענו לקול הקורא. אנחנו מדברים על ארבע שעות הדרכה פדגוגית וליווי בתוך המעון בכל חודש, והכשרות נוספות של תחום חינוך טיפול – ב-220 שעות. עזרה ראשונה – 22 שעות. 14 שעות – של התנהלות בטוחה. זה באמת מאסט כדי להבטיח את שלומם וביטחונם של התלמידים. הסטנדרט הנוסף – הנושא של המעטפת גם ברשויות. אנחנו יחד עם הרשויות לראשונה יהיה רכז ייעודי בנושא של לידה עד שלוש בכל רשות מקומית. אנחנו מבנים את המהלך הזה גם איתם כחלק ממהלך כולל שבעצם מסתכל על הילד מהיוולדו בתוך מארג הקהילה שבה הוא חי.

כמה סיימו את הקורסים האלה, אחרי יום הלימודים?

לא. בשאלות ותשובות אנחנו נענה על השאלות הללו. חלק מההכשרות, כפי שאמרתי יהיו הכשרות שמגיעות לתוך המעון עצמו, כולל צפייה, כולל הדרכה, ויהיו הכשרות נוספות שאנחנו גם אותם נתקצב ונתמרץ כדי שהסייעות והמטפלות תוכלנה להגיע.

כשהן עוברות את שעות הקורסים האלה הן מקבלות שכר תוך כדי?

כן.

הדבר הנוסף, הנושא של התשתית הפיזית. אנחנו מדברים מעבר ל-240 מיליון שקלים שדיברתי עליהם קודם, לא הזכרתי שזה 240 שקלים, זה בבסיס כל שנה לטובת הסטנדרטים. אנחנו מדברים גם על 600 מיליון שקלים שבהם אנחנו ניתן תשתיות פיזיות שתומכות במעונות היום בפריסה ארצית. מדובר בשנתיים הקרובות על כ-180 מעונות יום שנתחיל את הבינוי בהם, וכמובן, את הצעד הזה אנחנו עושים עם הרשויות, הן יהיו חלק משמעותי מתוך המהלך, כיוון שהתקציב גם יועבר אליהן, והן יפעלו לקידום תנופת הבינוי בעבור הפעוטות הללו.

ה-180 מסגרות חדשות שבעצם בונים, מה הם יהיו של משרד החינוך, של הרשויות המקומיות, מעונות סמל של נעמ"ת או מי?

הרשות בונה, ואחר כך מחליטים בהקצאות או במכרזים מי המפעיל.

כן, מעונות סמל.

התקציב פשוט, והחשיבה היא להגדיל את מערך המעונות אנחנו יודעים שאין מספיק, גם השרה התייחסה. אנחנו לא יודעים עדיין כמה פעוטות - - -

את יודעת כמה מאות מיליונים כל שנה היה בתקציב הזה במשרד הכלכלה, ובסוף, גם כן הוא חזר למשרד, כי זה היה קשה לביצוע. גם נקודה זו צריך לראות איך - - -

אנחנו בהחלט מודעים לקושי של הבינוי. עדיין אני חושבת שיש פה מטרה ראויה שנוכל יחד עם הרשויות לקדם מהלך מאוד חשוב. כבר יש לנו פניות מרשויות, ואנחנו נסייע ככל הניתן. שני הדברים האחרונים, ואחר-כך נפתח את זה לשאלות שלכם.

הנושא של תפיסת ההפעלה של מערך מעונות יום. אנחנו מדברים בעצם על כך שזה משולש – של משרד החינוך, של הרשות המקומית, של הבעלויות, כולנו יחד לטובת יצירת מענים הנדרשים, לרבות, הסדרה של המבנה הארגוני, של הפיקוח הפדגוגי, של ההכשרה וההדרכה, של מערכות מידע, של התקינה, יש פה המון דברים שאנחנו צריכים לעשות יחדיו כדי לפעול לטובת מהלך כזה חשוב.

מבחינת איך שזה ייראה בשטח. מעונות היום יהיו תחת המינהל הפדגוגי, והמינהל הפדגוגי מתכלל את זה. עד עכשיו היה לנו קדם יסודי ועד י"ב, וכולל י"ג, י"ד. עכשיו, מתחת למינהל הפדגוגי יהיו גם מלידה עד שלוש. אורנה פז, שיושבת מימיני, מנהלת האגף לגיל הרך - אנחנו כבר משנים את השם, כבר לא קדם יסודי, אלא לגיל הרך, זו גם תפיסה שמדברת תפיסת רצף. כמובן, נתנו פה דוגמה של רישוי, פיתוח מקצועי, הם נותני השרות והתמיכה למהלך הנרחב הזה.

המעבר שעשינו – הקמנו צוותי עבודה בתחומים רבים כדי שנוכל לתת מענים מידית. יש לנו צוותים כמו ארגון ומינהל, ובקרה, ורישוי, ונושא של בריאות, מערכות מידע, כל מה שאמרתי עד כה, אלה צוותי עבודה. צוותי עבודה משותפים לנו, עם הארגונים, עם השלטון המקומי, עם החלטות החינוך, עם המועצה לגיל הרך, עם גופי מחקר. אנחנו מבינים שהידע הוא של כולנו, ולכן, העבודה בשותפות היא קריטית בעבורנו. חברת הכנסת מיכל, גם התייחסה לזה. זה מהלך מורכב, הוא חשוב. יהיו לנו אתגרים רבים. אנחנו נפעל ונצליח, אבל גם נצטרך את הזמן כל פעם להיטיב את המענים, וליצור את הסטנדרטים הראויים. כשאני אסתכל אחורה בעוד כמה שנים, אז אני אגיד - וואו עשינו פה היסטוריה. אז תודה רבה לכם.

תודה רבה על הדברים. אני רוצה לתת לחבר הכנסת אוריאל בוסו. בבקשה. אני מקציבה, ולכל אחד לרשותו שתי דקות.

אני אקרא את הסדר, יש לא מעט. חברי הכנסת בוסו, אורית סטרוק, מיכל וולדיגר, אופיר סופר, משה טור פז, מאיר פרוש, משה ארבל, אופיר כץ, משה אבוטבול, גבי לסקי, עלי סלאלחה, נעמה לזימי ואמלי מואטי.

בבקשה. חבר הכנסת אוריאל בוסו.

גברתי היושבת-בראש, גם חברת הכנסת שרן השכל ומיכל שיר, וגם השרה שנמצאת בזום. נאמר משפט, ואני אתחיל אולי מהסוף, כי זה נושא שאחר-כך רציתי להגיד, למעשה, זה יום מבורך, יום שמח שאנחנו חושבים שקורה כזה מהלך שהרציונל של המעבר הזה – מתייחסים לילד כמערכת חינוכית מאפס עד 18, ובכלל, ולא מתחילים, כי המדינה כבר עשתה את המעבר משלוש עד שש, ועכשיו – מאפס עד שלוש. אז היא אומרת שגם כסבתא תהיה שמחה לפחות לדעת שיהיה גם פיקוח וגם כן אחריות. אני אומר, שאני כסבא, לצערי, פחות שמח ביום כזה.

סבא? פשוט מדהים....

הבן בחר במקצוע – למשל, אם אתה נמצא בטכניון ואתה חוקר את האקלים, אז תקבל קריטריונים וזכויות לסבסוד בזמן שהאישה עובדת במספר שמשרד הכלכלה דרש, אבל הוא בחר במקצוע אחר שזה ללמוד את תורה ארץ-ישראל, וכנראה שהוא לא יהיה זכאי לסבסוד הילד שלו. נתחיל מהסוף, אני מקווה ששרת החינוך שמסתכלת על המעבר הזה של הילדים מגיל אפס שצריכים לקבל, כמו שבגיל 12 אנחנו לא אומרים לילדים – אתה לא תקבל חינוך חובה בסבסוד הראוי לך בגלל שהאבא שלך לומד, או עושה מקצוע אחר, אלא כולם צריכים להיות שווים בפני החוק ובפני הסבסוד וכהסתכלות חינוכית. זו נקודה שהיום אנחנו יודעים כחלק ממדיניות הממשלה.

אגע במספר דברים. כחלק מהמעבר כרגע, אנחנו לא יודעים, כפי שאמרו 240 מיליון שקלים שעובר כחלק מהמעבר, האם זה עובר למנהלה, מה עובר להכשרות, מה לא עובר להכשרות. משרד האוצר שדיבר על התקינה לוועדת המחירים, מתי הוא עושה את זה? הרי דיברו על זה אחרי 10 שנים שלא נפתח, ועדיין זה לא נפתח, ואז משליך על השכר, ועל המחסור החמור של המטפלות והמסייעות. דבר שני, צריך לדעת שמעבר המסגרות לא יחול בסוף על ההורים, כי כל תקציב כזה חל על ההורים. למשל, עכשיו אנחנו יודעים שזה שייך למשרד החינוך, וכשחילקו בדיקות אנטיגן, לא התייחסו בכלל. ולא היה באמת סדר בנושא הזה.

כשצריכים להדגיש את הרישום, הרישום שלהם לא נמצא במערכת של משרד החינוך, הם עדיין במערכות שונות, והם צריכים לדאוג לרישום בפני עצמם. ילד קטן שנולד כרגע – מדברים על זה הרבה שנים. אבל צריך לזכור שישנם דברים קריטיים שאם לא ייעשו במידית, המעונות והרשתות קורסות לחלוטין. מתשובות שאנחנו מקבלים ממשרד הכלכלה, אני יכול לומר בצורה מאוד ברורה, במילים אחרות הולכים כביכול להפרטה של המערכת הזאת. להפרטה של מערכת החינוך מאפס עד שלוש, ומשחררים את זה לידיים יותר פרטיות בלי פיקוח ופעולה אמיתית.

לכן אני אומר, התשובות צריכות להיות אמיתיות. ויש צעדים שצריכים להיעשות במידית מעבר לתוכניות הגדולות, כי עוד שנה או שנתיים, גם כן בתקופתו של שר הרווחה הקודם, חיים כץ, נבנו 220 מעונות בארץ, זאת אומרת, זה לא משהו שהוא ייתן את הפתרון. ועדיין אנחנו יודעים שהחוסר והבעיה שנמצאים ברשויות.

לפני תפקידי כאן בכנסת, אני חבר המועצה לגיל הרך. המועצה הראשונה שמונתה כחוק, אני נכנסתי כחבר מועצה לגיל הרך, והתחלנו להכין תוכניות. ובסופו של דבר, זה כסף. ולכן, אני מסכים שצריך לעשות מערך אמיתי – שמתכלל ונותן, ומצד שני, יש כבר את המעונות המפוקחים, יודעים מה המספרים, איפה הם קיימים, מי מנהל אותם, לפחות שם צריך לתת מידית את התשובות ואת הפתרונות, הן בנושא השכר, בנושא התקינה, בנושא ההשתייכות שלהם למשרד החינוך האמיתי, ותקצוב אמיתי לדעת מה הולך לילדים, מה להכשרה, מה לבינוי. תודה.

תודה רבה על הדברים. אינה תרצי להשיב?

הסמכויות שהועברו למשרד החינוך זה הפיקוח, זה הנושא של הרישוי, הבקרה הפדגוגית החינוך טיפול והדרכה במעונות והכשרות. הנושא של הרישום למעון, עדיין נשאר רישום למעונות עם סמל, מתבצע דרך זרוע העבודה. רישום פרטי – מתבצע כמובן דרך המעון עצמו, והסבסוד גם לא בידי משרד החינוך. ולכן, יש פה עדיין שני משרדים שמטפלים במהלך הזה.

אז אין עדיין מעבר.

למה בעצם הרישום נשאר במשרד הכלכלה?

זאת הייתה החלטה.

זה כלאיים.

נשמח לשמוע את תאיר איפרגן, הממונה על זרוע העבודה במשרד הכלכלה.
אורית, אנחנו עושים חבר כנסת, דובר, חבר כנסת דובר.

זה קצת מוגזם.

אורית, אני מבקשת.

תאיר איפרגן. בבקשה.

בהמשך לשיחה שלך, שרן, יש כוונה להעביר גם את הרישום בהמשך?

אופיר, כשליברמן לא יהיה שר אוצר...

אורית, אני מבקשת.

קודם כל, אני מברכת על הדיון החשוב הזה, ועל המהלך שכמובן משרד העבודה ומשרד הכלכלה והתעשייה שותפים לו. גם אנחנו חושבים שמבחינה מקצועית נכון שכל הטיפול בילדים בגילאי לידה עד שלוש יהיה במשרד החינוך. למשרד העבודה אין שום מומחיות ושום התמקצעות בכל מה שקשור לטיפול. אנחנו נמצאים באירוע הזה של מעונות היום דרך איגוד התעסוקה. כל עוד במדינת ישראל אין חינוך חינם בגילאי לידה עד שלוש - זו מערכת שיש לה עלות, השתתפות בשכר הלימוד, במרכאות, באותו גן ילדים, באותו מעון. למשרד העבודה יש עניין מאוד משמעותי לעודד תעסוקה, ואגב, זה אחד הכלים שקיימים גם בעולם לעידוד תעסוקה, ובאופן שבו משתתפים בסבסוד עלות שכר הלימוד. מכאן מגיעה לזה עזרה, ולכן הסבסוד נשאר במשרד העבודה, והוא כלי תעסוקתי. שוב, כל עוד המערכת הזו של גילאי לידה עד שלוש היא מערכת שאין בה חוק חינוך חינם.

לגבי הרישום, מכיוון שהסבסוד הוא כזה שמביא לידי ביטוי שיקולי תעסוקה, מכאן אנחנו מגיעים לסבסוד, הרי שגם הרישום קשור לסבסוד, אופן קדימות הילדים והקבלה שלהם במסגרות האלה, אמור להיות מדבר וזהה ונקבע תחת אותה מדיניות של העדפת סבסוד מיהם ההורים שעבור המצב הסוציו-אקונומי שלהם ככל שהוא יותר נמוך, מקבלים סבסוד יותר גבוה, וכן הלאה. זה לעניין השאלות של הסבסוד והרישום, שני התחומים שקיימים במשרד העבודה. נאמר בכנות שגם המשפחתונים נמצאים במשרד העבודה, ועם זה אנחנו ממשיכים לפעול.

אפשר שאלה לגבי מה שהיא אמרה. ההורה שרושם את הילד, זה אומר שמשרד העבודה מעביר למשרד החינוך, או שהוא צריך למצוא עצמו עכשיו בין כמה משרדים לעבור את תהליך רישום.

תהליך הרישום מתבצע דרך האתר של משרד הכלכלה, דרך זרוע העבודה, ודרכם גם המעון מקבל את הסבסוד ומועבר להורים.

הוא פעם אחת מתנהל, הוא משרד ממשלתי. הוא לא צריך להזין גם במשרד אחר.

התפקיד של משרד החינוך – הכשרה, פיקוח.

אני מדבר על ההורה שהוא צריך לרשום ולהתנהל, סבסוד ורישום – רק משרד אחד.

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

סליחה, אם יש הורה שאין לו אינטרנט, והוא צריך להיות עם טפסים, מה הפתרון עבורו?

אני חושבת שזרוע העבודה נתנו מענה כבר לפני שנה להורים כאלה, ויש דרכים אחרות, אני חושבת שבעזרת מענה טלפוני, תאיר תדע לתת תשובה יותר טובה ממני.

יש לנו גם מוקד טלפוני עבור מי שאין לו יכולת לנהל את זה בצורה מקוונת. אנחנו מנחים איך להגיש ומה לעשות, וכמובן, יש לנו ערוץ דיגיטלי מקוון. אני אגיד שאנחנו נמצאים בתהליך מאוד מתקדם שבו אנחנו נקבל את כל המידע הזה פנימי בתוך הממשלה, בגופים ממשלתיים מבלי להטריד את ההורה, ולבקש ממנו נתונים שאגב קיימים בממשלה, שכר והיקפי תעסוקה. ולכן, מבחינתנו זה בטווח הקצר, שנת הלימודים הקרובה, אנחנו נפעל באופן מקוון, וגם כמובן יש מוקד שנותן סיוע באופן הגשת הבקשות. אבל לשנת הלימודים הבאה, כל המידע הזה נמצא בתוך הממשלה, ואין צורך לבקש שוב מההורה.

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

יש גורם מתאם בין משרד החינוך למשרד הכלכלה לתקופת המעבר לפחות על מנת לוודא שבאמת יש תאום והכול עובר חלק?

כן בהחלט, יש ועדות משותפות מקצועיות שהוקמו בשני המשרדים סביב נושאים משותפים שהם מלווים את המעבר. אני ומנכ"לית משרד החינוך כמובן מתכללות ורואות את הכול בראייה הוליסטית מלמעלה. ויש גם מערכות מידע מקוונות שאנחנו מפתחים, כדי שהמידע בינינו יעבור, איפה נפתח מעון חדש, והמעון הזה אפשר עכשיו להירשם אליו ילדים בלי לבקש שוב מאף אחד לעבור בין המשרדים, זאת אומרת, שהמידע יעבור כל הזמן בינינו.

תודה רבה. חברת הכנסת אורית סטרוק. בבקשה.

תודה רבה. חברותיי היקרות, הלביאות, אני מבקשת את תשומת ליבכן לכמה ילדים שהלביאות לא עובדות בשבילם. תראו, זה המכתב שההורים קיבלו במעונות ממשרד הכלכלה. פה כתוב: "שהאחריות המקצועית, הפדגוגית, ההסדרה, הבינוי, הפיקוח, עובר למשרד החינוך", אבל, כמו שאמרנו לפני רגע – מנגנון סיבסוד שכר הלימוד יישאר תחת זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה.

עכשיו, למרות שאנחנו בערב ראש חודש אדר, בואו לא נעמיד פנים. הסיפור הזה הוא אך ורק כדי לאפשר לליברמן וללפיד להמשיך במזימה שלהם לרוקן את בתי המדרש, ולהשאיר את ילדי האברכים לומדי התורה מחוץ למערכת הסבסוד לחלוטין. מיכל, את קיימת אצלך לפני חודשיים וחצי דיון בנושא הזה בוועדה. שמעת את העובדות, שמעת את הנציגה של ליברמן, ואת הנציגה של לפיד דרך אורנה ברביבאי, מסבירות מאוד יפה שמבחינתן זה לא מעניין אותן כמה האימא עובדת. כל עוד האבא לומד תורה בבית המדרש, ולא באקדמיה - הם לא יקבלו סבסוד. בעצם, על הגב של הילדים האלה, שאתן, לפני רגע, כולכן כל הלביאות, התפארתן ואמרתן שעכשיו הילד הוא במרכז, על הגב של הילדים האלה שהם לא הכי במרכז, הם בריצפה, ודורכים עליהם, על הגב שלהם רוצים להוציא את ההורים שלהם, את האבות שלהם מבתי המדרש, ומכיוון שהם לא יצליחו בזה, כי ההורים לא יוותרו על לימוד התורה, אז הם פשוט יוציאו את האימהות שלהם משוק העבודה ומהלימודים. זה מה שהם יעשו. ואתן צריכות לדעת את זה – אם אתן כאלה לביאות, תלחמו גם עבור הילדים האלה, כי גם הם ילדים במדינת ישראל. וגם הם מגיע כל מה שנותנים לילדים האחרים. ואם האבא שלהם לומד תורה ולא פילוסופיה באוניברסיטה, זו לא סיבה להתעלל בילד. זה הכול.

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

תודה, חברת הכנסת סטרוק, כידוע לך, גם כינסתי את הדיון הזה במהירות האפשרית, מאחר שבאמת כל פגיעה בילד, ולא משנה מי הם הוריו, או מהו עיסוקם, לא רלבנטי, לפחות לא בעיני הוועדה לזכויות הילד.

הנה זה רלבנטי.

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

תני לי לסיים, אני לא הפרעתי לך. לגבי עמדת משרד האוצר, הבנתי שזה עדיין לא נכנס לתוקפו. הנושא הזה זה עדיין בדיונים.

בגלל בג"ץ.

לא, כי בג"ץ היה יותר צדיק מליברמן. יותר צדיק מלפיד, וגם יותר צדיק מכן הלביאות.

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

את רוצה תשובה, או שאת רוצה לצעוק?

אני רוצה לצעוק.

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

את רוצה לצעוק, אני אתן לך לצעוק, זה בסדר, זה גם לגיטימי.

אני רוצה לזעוק את זעקתם של הילדים האלה, ושל המשפחות האלה שבחרו בדרך התורה.
- - - אתם לא, אני אדפוק לכם את הילדים, אני אדפוק לכם את החיים.

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

כרגע, הנושא הזה מוקפא. אני, פעם אחרונה שבדקתי, לא שרת האוצר - - -

הוא מוקפא בידי בית-משפט.

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

אני לא הייתי פועלת בצורה הזו. שר האוצר החליט, כרגע זה בהקפאה.

את פועלת בצורה הזו. הקואליציה - - - על האצבע שלך מיכל, בגלל האצבע שלך.

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

את רוצה להקשיב לדבריי, אני הולכת להגיד לך משהו חשוב, אז כדאי לך להקשיב לסוף דבריי.

בבקשה, אני אשמח.

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

גם חברת הכנסת שרן השכל, וגם אני, הגשנו שתי הצעות חוק שונות, אגב, מה שנקרא – grate minds think alike שטיפול בילדים, גני ילדים בהצעת חוק שלי לפחות – לידה עד שלוש, כולל הוצאות על טיפול ילדים, כלומר מטפלת, תיחשב כהוצאה מוכרת, וזה כולל אגב גם את לומדי התורה.

הוצאה מוכרת למי? למי שמשלם מס הכנסה?

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

הוצאה מוכרת לשכירים ולעצמאים. מטפלת בגני ילדים כהוצאה מוכרת.

הוצאה מוכרת למי? זה לא רלבנטי. זה אנשים שלא מגיעים בכלל לתשלום מס הכנסה, הם בשכר מינימום.

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

זה לא נכון מה שאתה אומר.

מאה אחוז נכון.

מה זה לא נכון? הם סיפרו לך - - -

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

בן-אדם יוצא לעבודה, הוא מקבל נקודות זיכוי על זה.

לא רוצה נקודות זיכוי. אנחנו רוצים שהמדינה תתייחס מאפס עד שלוש כמו משלוש עד שש.

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

אז אני אומרת. כרגע הנושא הזה הוא בהקפאה. זו לא הפלטפורמה.

אני מסכים איתך, את הגונה, ואמרת - - -

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

הדיון כרגע הוא על מעבר הגיל הרך, אז אתם מכניסים את נושא האוצר שנמצא בהקפאה. על זה מספרים לכם שאנחנו הופכים את הוצאות הילדים להוצאה מוכרת אז גם על זה מתווכחים.

זה לא עוזר להם, כי בית המשפט היה יותר צדיק ממכם, ובית המשפט אמר לליברמן, אתה לא תשנה את הסבסוד באמצע שנת לימודים.

אני דווקא מצפה מיושבת-ראש הוועדה שתאמר משהו בעניין הזה. אני חושב שזה עוול לקחת סקטור שלם שפשוט לא ייהנה מהדבר הזה. אז שאלתי בקריאת ביניים, היא אמרה לי, בסוף דבריה היא תאמר משהו בעניין הזה. והנה, ממש הדבר הזה נשאר אצל ליברמן, ואני חושב שאתן כלביאות, ואני פרגנתי, וגם - - - מתקווה חדשה. תעשו משהו בעניין הזה. אתם לא ידועים ככאלה שרוצים דווקא לפגוע, דווקא לקחת את הציבור החרדי ולפגוע בו.

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

כרגע הסבסוד ממשיך עד סוף השנה, בוא נראה מה יקרה שם.

אני יודע, אבל אנחנו מבקשים מכם לשמוע הצהרה.

תודה רבה. תראו, אנחנו נצטרך אחרת לקצר את הדיון.

מיכל, אל תספרו לי שלא מרשים לכם גם להגיב בנושא.

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

לא רק שהגבנו, אני כינסתי דיון מיוחד בוועדה לזכויות הילד בנושא הזה. אבל מאחר וזהו אינו נושא הדיון, אני מציעה שאנחנו נמשיך את הדיון - - -

- - - חוגגים את רווחת הילדים - - -

באנו להזכיר לכם שגם לנו יש ילדים ונכדים, וגם הם במעונות.

אני עוצרת את זה כאן. תודה רבה לכם.

אני רוצה לתת הזדמנות לנועה שוקרון רפרנטית חינוך באגף התקציבים ממשרד האוצר. בבקשה.

אם הוא ממשרד האוצר, תשאלי אותו מה הסיבה...

שרן, לא יכול להיות שזה לא מעניין אותך.

סליחה, אורית, כרגע אנחנו נמצאים בדיון מאוד ספציפי לעניין המעבר של הגיל הרך ממשרד הכלכלה למשרד החינוך.

תשאלי אותם למה - - -

אתם רוצים לקיים דיון בעניין אחר, כמו שהתקיים דיון בוועדה המיוחדת לזכויות הילד, כמו שאתם יכולים להגיש דיון מיוחד, אתם מוזמנים להגיש דיון דחוף שיגיע לוועדת החינוך, אבל הדיון כרגע - - -

לא רוצים לקחת מזמנך. את יכולה עכשיו לעשות את זה.

אני מבקשת שתכבדו את הזמן של כל האנשים שנמצאים פה בשביל הדיון הזה. אנחנו נחרוג מהזמן, ומתוך הוויכוח הזה ייצא דבר אחד – שחברים שלכם לא יספיקו לדבר. אנשי מקצוע שהגיעו כדי לספר לנו איך זה עובר, ומה קורה, ומה העניין המקצועי, אנחנו לא נשמע אותם.

בנושא הזה אם הוא כבר עלה צריך לשמוע ממך.

עונה לך נציגת האוצר, את לא מוכנה לשאול אותה? אני אשאל אותה.

אני מבקשת. אני לא נוהגת כאן לקרוא קריאות. אני ביקשתי, נכון אורית, את רוצה, תגישי דיון מהיר על העניין הזה.

סליחה שאני משביתה שמחות. אתם כינסתם דיון - - - זה לא חגיגי שרומסים חלק מילדי ישראל.

אני קוראת אותך לקריאה ראשונה, וזה מה שרצית - נהדר.

לא, זה לא מפחיד אותי בכלל.

תודה רבה.

אני רוצה את המצפון שלך לשאול - - -

אורית, אני מבקשת ממך, אני מכבדת אותך, תכבדי גם את הוועדה.

אני מכבדת את הוועדה.

את לא מכבדת אותה ככה.

- - - גם ילדים של אברכים לומדי תורה.

את לא מכבדת אותה, כשחמש דקות את מכלה את זמננו, כאשר חברי כנסת יכלו לדבר, כאלה שצריכים לצאת גם לישיבות סיעה. את כבר דיברת, אז מה אכפת לך? שאבוטבול ידבר, שעלי סלאלחה ידבר, שכל אלה שיצאו, אופיר סופר, כבר לא אכפת לך, הרי אמרת את שלך. אז אני מבקשת ממך לכבד את החברים שלך, אם לא אותנו ולא את אנשי המקצוע, את החברים, את חברי הכנסת שלך שמעוניינים גם כן לדבר.

אני לא מדברת, רק תשאלי אותו - - -

תודה רבה.

רק כרגע הכניסו אותי לזום של הדיון, ולכן, אשמח לדעת על מה כבוד יושבת-ראש הוועדה תרצה שאתייחס.

אנחנו מבקשים להתייחס לעניין העברה. אנחנו דנים בעניין העברה של הגיל הרך ממשרד הכלכלה למשרד החינוך, איך אתם נערכתם לזה מבחינה תקציבית, מה אתם מתכננים לעשות. אנחנו מבינים שכרגע הרישום אמנם נמצא במשרד הכלכלה, בסוף יש סבסוד לבנייה של מעונות. מה אתם מתכוונים לעשות מבחינת הסייעות, מבחינת הגננות, מבחינת ההכשרה, השקעה במשאבים האלה. חבל שלא הגעתם מוכנים, כלומר, הדיון הזה נקבע כמה שבועות מראש.

יש לנו תשובות לכול. אני רק רציתי למקד על מנת שנוכל לענות על השאלות. אני אתייחס. הייתה עבודה מאוד אינטנסיבית של שלושת המשרדים – חינוך, זרוע העבודה ושלנו שהובילה בסופו של דבר גם החלטת הממשלה בנושא. החלטת הממשלה מפרטת גם את חלוקת הסמכויות, וגם את העברת התקציבים. כמו שאמרת, כל נושא הפדגוגיה והסטטוס החינוכי עובר למשרד החינוך, ולכן, גם כל הסוגיות שיעלו בהקשרי תקינה, או כל סוגיה אחרת לגבי הסטנדרט, אלה סוגיות שאנחנו חושבים שנכון מקצועית שמשרד החינוך באמת יהיה אמון עליהם.

נושא הרישום והסבסוד נשאר בזרוע העבודה, וגם זה נאמר בהחלטת הממשלה מפורשות, שהכלי של סבסוד מעונות יום הוא עדיין כלי שבראש ובראשונה תכליתו היא תמיכה בתעסוקה, ולכן, הקריטריונים של מבחן התמיכה נכון שייבנו על ידי זרוע העבודה, ומשרד האוצר בשיתוף, על מנת באמת לתמוך בתכליות האלה. אלה הם העקרונות שהגענו אליהם, כמובן, בהסכמה בין שני המשרדים.

מה התכליות? את יכולה להשכיל אותנו מה התכליות שאת רוצה לתמוך בהן.

אמרתי תמיכה ביציאה לעבודה.

תמיכה או אילוץ?

תמיכה ביציאה לעבודה, אורית, היא ענתה לך. בבקשה.

אבל אתם שיניתם – פעם זה היה הולך לפי האישה, עכשיו זה הולך לפי הבעל, מה זה הדבר הזה?

אורית, אני מבקשת. הדיון לא סובב סביב השאלה על סבסוד המעונות. סבסוד המעונות יישאר עד סוף השנה. לעניין שינוי המתווה – אם את רוצה לקיים דיון ספציפית לעניין הזה, ולהסיט את הדיון שלנו מהמטרה שלו, אני אבקש ממך להגיש בקשה לדיון מהיר, לא פעם הגשת לא דרך דיונים מהירים, אלא גם ישירות אליי, ונעניתי לבקשה שלך. זה ממש לא מכבד שאת פעם אחר פעם פשוט מסיטה את הדיון מהנושא העיקרי שלשמו התכנסנו.

זה לא מכבד - - - ילדים שנרמסים, זה לא מה שמכבד.

די אורית.

אבל אין בעיה. שרן. אני שותקת. אני יוצאת. אני מבקש ממך כאישה הגונה, כאצבע 61 בקואליציה, לקיים דיון נפרד על הנושא הזה. הינה, אני יוצאת.

בסדר גמור. תודה רבה. אז יופי. עכשיו 20 דקות דנו רק על הדבר הזה, והינה את יוצאת. בסדר גמור. תודה רבה.

תכנסי דיון, ביקשתי ממך כבר פעמיים.

יש חברי כנסת שנמצאים איתנו גם כן בזום, אני מבקשת לפתוח להם את המיקרופונים כאילו הם נוכחים בישיבה. הם נמצאים בבידוד – חבר הכנסת סימון דוידסון, חברת הכנסת אימאן ח'טיב, וחברת הכנסת מיכל וולדיגר.

בבקשה, עלי סלאלחה.

שלום לכולם, כאיש חינוך לשעבר, כמנהל בית ספר מקיף בית ג'אן, שהיה מקום ראשון, ועדיין הוא בעשירייה הפותחת במדינת ישראל, בפריפריה סוציו-אקונומי נמוך. אני רוצה לדבר על חשיבות הרצף החינוכי שהוא יסוד של כל מערכת, או בעיקר מערכת החינוך. הכנת הצוותים באופן מקצועי. הכנת התשתיות המתאימות לכל גיל וגיל, פיקוח מקצועי, מעקב לאורך זמן - הוא מתכון להצלחה. ולכן, אני מברך על העברת אגף הגיל הרך למשרד החינוך שבאמת יהיה רצף מגיל אפס ועד גיל י"ב - אז אנחנו נרוויח, מדינת ישראל תרוויח. זה יום חגיגי. אני חושב שכל המחלוקות שישנם בינינו אפשר לפתור אותן, אבל הפתרון של הבעיה הזו הוא דבר ענק, גדול, מצוין, שאני מברך את הפעוטות שלנו, את הגיל הרך, את אלה שקיבלו את ההחלטה. כמובן, אני רוצה לברך את מיכל, ואת שרן, על הדיון הפורה הזה. וכל הכבוד לכולם. שרת החינוך הלכה, אני גם מברך אותה. תודה רבה לכולם.

תודה רבה על הדברים.

ראשית, באופן עקרוני, ודאי שאנחנו מברכים על ההצטרפות הזאת. אני חושב שבעצם יש קשר בל ינותק בכל מה שקשור לחינוך - אם זה גיל הרך, וגילאים כאלה ואחרים, כי כל מה שנקרא לחינוך, ללימוד יש לזה רצף מסוים.

אני קודם כל רוצה לברך באופן עקרוני על הצרוף הזה, דבר מאוד חשוב, כי לדעתי בנושא של חינוך, גם כמחנך לשעבר, יש רצף שאי אפשר לנתק אותו בין הגילאים. אני עוד אומר יבוא יום, וזה לא ירחק, לא יודע מתי, שיצרפו גם את ההשכלה הגבוהה למשרד החינוך, אני גם בעד. היו גם תקופות שאני יודע שזה היה נפרד. אני חושב שהחיבור הזה הוא חיבור שהוא בריא, כי בעצם כל מה שנקרא חינוך, זה דבר שהוא בעצם יכול לעזור לכולנו.

דבר אחד אני כן חושב, ואת זה אני באמת אומר. אנחנו מדברים פה על כמה דברים. קודם כל, דובר שיהיו הכשרות מקצועיות למחנכות מטעם משרד החינוך. חשוב לי לדעת כמה השנה הזאת יכשירו מחנכות, האם אתן כן יודעות לתת על זה תשובה? וגננות, שגם כן ייכנסו לתחום הזה. חשוב לי לדעת בנושא הזה.

חברי חבר הכנסת הרב בוסו, שאל שאלה לגבי הנושא של הסכום המסוים – איך זה יחולק, מה יחולק. לא קיבלתי מענה מהניסיונות ששם הוא ניסה לקבל, כנראה שהייתה איזו התפתלות מסוימת בתשובות פה. אני חושב שאלה דברים שצריכים לדעת. והדבר האחרון. סליחה שאני מביא את זה בדימוי כזה, אבל לפעמים הנשים היקרות שלנו מבינות הכי טוב מעולם הנשים. זה כמו לגשת לאיזה רופא, ולדבר על הנושא של ההיריון וזה בסדר, אבל בלי לדבר על התינוק שנמצא בפנים. כשבאים ומונעים מאיתנו לדבר על הנושא הזה של הסבסוד של אותם בני אברכים, ואומרים לו – זה בדיון אחר, זה במקום אחר, זה בדיוק אותו משל שאמרתי לכם. אנחנו יחד. ההיריון, הלידה והתינוק והזכויות של האישה, והזכויות של הילד, זה לדון לבד, זה תעשו דיון מהיר. זה דיון איטי. תביני, הכעס פה, הזעם פה, זה על זה שבאמת לא מתייחסים. אני באתי לפה, ותתפלאי לשמוע רק בגלל נשות אברכים, לא קשור לעולם החרדי, מהציונות הדתית שפנו אליי וביקשו מאיתנו, אנא, תבוא לפה. הייתי גם בהפגנה שלהם בעבר מול גן הוורדים. אל תתנתקו מזה. אתן נשים. אני כל כך מתפלא עליכן. אתן צריכות להיות המובילות פה, מה זה משנה אם דתי או לא דתי, זה הזכויות של האישה. ואחרי זה כאשר משהו קורה אצלנו שאנחנו לא בסדר, מיד מתנפלים עלינו, אה, אין לכם זכויות. אתם לא מתביישים. אז בואו, תובילו את זה אתם. תנו לנו להיות מאחורה. אתם תובילו את הנושא הזה שלא תהיה אפליה בין ילד לילד לעולם במדינת ישראל.

ואני רוצה להגיד לך עוד משפט, ותלמדו מהנושא הזה גם ממני. אני הייתי ראש עיר בעיר מאוד מעורבת בעייתית וקשה. בין היתר, היה שם גם ציבור שנקרא – הציבור הקיצוני מבחינת זה שהם לא משתפים פעולה עם מדינת ישראל, נקרא להם היישוב הישן. הם לא מצביעים בבחירות. לא לוקחים תקציבים. יש להם כל מיני דברים מסוימים. אבל גם שם, למרות שבאמת לא היינו באותה דעה, הם לא היו חברי מועצה ולא היו בקואליציה, אבל הם מנו כמה אלפי משפחות. מיכל, דאגתי להם לדברים בצורה הכי מכובדת. שטחים – תבנו בבקשה בתי-ספר. אתם לא רוצים לקבל ממני תקציב, אין בעיות, הילדים לא יהיו בקרוואנים. קחו שטח, תסדרו את זה, אפילו עד כדי כך בגלל שאסור להם לקבל בחינם מהעירייה, והקצאה זה בחינם. הצלחתי לסדר סוג כזה מול עורך-דין, מישהו טוב מול המינהל, שיוכלו למכור להם את זה בכסף את אותו קרקע העירונית הזאת כדי שהם לא יעברו על האידיאולוגיה שלהם.

שימו לב כמה עושים כדי לתת לילדים, ואמרתי, ובזה אני מסיים, שהילד הזה שאפילו אביו לא הולך להצביע בבחירות, אפילו שאביו לא קשור אלינו אידיאולוגית, לא צריך לסבול בגלל זה – למה? יש כמה ממ"ים, אתם גדלתם הרי בליכוד. גדלתם בתנועות – מה הממ"ים של ז'בוטינסקי ושל תנועת הליכוד – מעון, שם הוא התכוון על בית. אז אני מוסיף מ"ם אחר. אני מסדר את זה מעונות – לא משנה, מעון, מעונות, אבל זה אותו ממ"ים. אותם חמשת ממ"ים המפורסמים. ואני אומר לכם שוב פעם, תקנו את עולמכם, למרות שאתם נמצאים בקואליציה. אבל יש גם דברים שזה מעבר לגבול – לא מתעללים בתינוקות. תינוקות וילדים כאלה. תדעו לכם, שימו לב, עכשיו מחקר שיצא, שעכשיו, בתקופה הזאת, כל הנושא הזה של אימהות עובדות במגזר החרדי התחיל לנחות למטה. למה? המדינה הרי רצתה במשך שנים רבות איך אנחנו מוציאים אותם לשוק העבודה. והינה, אנחנו פה נתנו גול עצמי לעצמנו. למה עושים את זה? חבר'ה, בסיום, במקום לקחת אותם במריצות, תיקחו אותם בעגלות למעונות.

תודה רבה.

בבקשה, חבר הכנסת משה טור פז.

תודה. בהמשך לדברים החשובים שנאמרו פה. קודם כל, גם אני מברך על המעבר, אני חושב שהוא תהליך דרמטי. לחמו עליו הרבה מאוד אנשים, הרבה מאוד שנים, צריך לתת את הקרדיט, גם הרבה נשים שהיו במהלך הזה, לא רק, אבל בהחלט מאוד חשוב.

כמה דברים שבעיניי לא הושלמו. קודם כל, נושא המשפחתונים. בעצם היום קו הגבול שעובר בשבעה ילדים. אני חושב שמשרד החינוך צריך לסמן – גם אנחנו כממשלה צריכים לסמן אופק של מעבר כל גילאי לידה עד שלוש, כולל המשפחתונים עד שבעה ילדים. זה בעיניי, גם אם זה לא קרה עכשיו ב-1 בינואר, צריך לסמן מתי כן. הפרופסיה של הגיל הרך, דובר הרבה מאוד. אני התייעצתי עם ד"ר יערה שילה שכתבה חלק מהחומרים שהביאו למעבר, בעיניי, היצירה של הפרופסיה לגיל הרך קריטית. העלאת שכר שאחרת ימשיך להיות פער במטפלות עוד הרבה זמן. סבסוד רחב יותר של הממשלה בתקציב הקרוב. ושני דברים שהם מידיים. קודם כל, בשטח מורגש חיסרון בכתובת לפניות. כלומר, יש שאלות למשפחתונים, למשל, בידודים, למשל אנטיגן, כל מיני דברים, ורבים לא יודעים לאן לפנות. אני חושב שיש היום אלפי מסגרות כאלה, צריך שיהיה להם כתובת. ותיקון חקיקה, שזה אצלנו שרן ומיכל, להכרה במעונות היום, הכרה בלידה עד שלוש כמוסד חינוכי. ברגע שהם יוכרו כמוסד חינוכי, עשינו צעד אחד פה בוועדת החינוך לפני התקציב הקודם. אם נכיר בהם כמוסד חינוכי, יהיו להם הקלות במיסוי, בארנונה, אלה דברים מאוד משמעותיים. הם יוזילו את העלויות של ההורים. ולכן, הכרה בגילאי לידה עד שלוש כמוסד חינוכי, תהליך שאני חושב שאנחנו צריכים להתקדם איתו. תודה.

בגלל שאני לא חסיד בעלז, אתה לא עוזר לנו, ככה זה עובד? רק בעלז אתה עוזר? טוב, בסדר, הבנו.

רק תשובה. מוקד פניות בימים אלה הוא כבר עובד, אבל אנחנו משפרים ומטייבים אותו. יצאנו בדיוק מישיבה בנושא הזה לפני שעה.

קודם כל, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. בעצם יש לנו את המשפחתונים המפוקחים כפי שחלקיכם יודעים בעצם היו גם תחת אגף המשפחתונים בזרוע העבודה, ומשפחתונים שכבר 40 ומשהו שנה נמצאים באותו אגף יחד עם המעונות, ולאחרונה הוחלט לפצל. ניתן בעצם לבקש, שגם אותם יראו, גם את המשפחתונים המפוקחים יחד עם ה-20 אלף ילדים בפריפריה שלומדים שם, תראו גם אותם, ותעבירו אותם למשרד החינוך, כדי שיקבלו את החינוך שאנחנו רוצים שכל הילדים יקבלו מגיל אפס עד גיל 18. זה פשוט ממשיך את אותו קו שהיה עם המשפחתונים מזה שנים. הן נחשבות למין עצמאיות, כך שלא באמת מחליטים בשבילן שעות עבודה, מה הילדים יאכלו, כמה חדרים להשתמש, הן לא באמת עצמאיות – אנחנו פשוט רואים שגם הפעם לא ראו אותן, לא רואים אותן. התנאים האלה לא מאפשרים להביא עוד מטפלים שיעבדו בזה. אנחנו מדברים על מין מערך שקורה בתוך הבית של המטפלת. חמישה ילדים שמגיעים ומקבלים מענה ממש אישי וחשוב וטוב שהרבה הורים רוצים אותו, לא מצריך עכשיו בנייה של מעונות. ובעצם, מזניחים את זה בזה שממשיכים לשים אותם כאיזשהו משהו חריג, ילד חורג. שלא נחשב באמת כחלק, הם רואים אותם עדיין כמעין בייבי סיטר. אז בעצם אנחנו רוצים שגם אותם יעביר משרד החינוך, שיאבטחו - - - של המפעילים בשטח, לא בהכרח של משרד החינוך, אבל לפחות של המפעילים, של הרשויות וזכיינים ושיוכלו לקבל את התנאים המתאימים שגם הילדים במשפחתונים האלה צריכים לקבל.

בסופו של דבר, הן הכול מוציאות מהכספים שלהן. הכול עושות מהכיס הפרטי שלהן, כדי לתת לילדים את הכי טוב. השכר שהן מקבלות לא שכר מספיק. יש דיבורים להעלות את התעריף, אבל גם שם במקרים רבים בגלל שעות הארוכות שהן עובדות, משהו כמו 12 שעות ביום, זה עדיין פחות משכר המינימום. בצורה הזאת אי-אפשר לתת את התנאים כמו שצריך לתת לילדים. אנחנו חושבים שהם צריכים להיות חלק ממערך הגיל הרך במשרד החינוך. כשכירות, להיות חלק מההכשרות, ולקבל גם תנאים כמו שהשרה אמרה בצדק, גם הן מקבלות את התנאים המתאימים כדי שנוכל להביא כמה שיותר מטפלות ברמות הכי גבוהות להיות שם חלק, כדי שיוכלו לטפל בילדים בצורה מיטבית.

תודה.

בבקשה, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.

לשתי השאלות טרם נענינו.

אנחנו מנסים להגיע לכמה שיותר דוברים, משום שנרשמו כל כך הרבה.

תודה רבה, יושבות-ראש הוועדות, אני רוצה להאיר זרקור על סוגיה של פעוטות עם צרכים רפואיים ייחודיים. מדובר במאות פעוטות שזקוקות לטיפול פולשני שסובלות סכרת, כיוח הפרשות וכדומה, או פעוטות שזקוקות להשגחה צמודה כאלה פעוטות שלא חשים בכאב, או שיש להם בעיה בקרישיות דם, או עם תסמונות שונות. מדובר בפעוטות שיכולים וצריכים להשתלב במעונות היום הכלליים, אבל לשם כך זקוקים לליווי של איש צוות או השגחה צמודה – מלווה רפואי אישי לחלק או לכל שעות היום. היום מענה כזה קיים במערכת החינוך החל מגיל שלוש, והיום לפי הוראות התע"ס – תקנון העובדות הסוציאליות של משרד הרווחה, אין אפשרות לקבל מלווה רפואי אישי. ניתן לכל היותר לקבל סייעת משגיחה, וגם זו רק לארבע שעות. ב-2018, גבירותיי, פורסמו המלצות של ועדה בין-משרדית שעמדה בראשה ד"ר ליזה רובין של משרד הרווחה והבריאות, שמגדירים את היקף התופעה, את סוגי הצרכים והמענים שמוצעים. לאור העברת הפיקוח על מעונות היום במשרד החינוך, אני מבקש מאנשי המשרד לאמץ את המלצות הוועדה לקראת שנת הלימודים הקרובה, כך שאותם פעוטות עם צרכים רפואיים ייחודיים יוכלו להשתלב במשרד החינוך, ולמלא את ימיהם באמצעות מלווה רפואי שילווה את כל הצרכים שלהם – זו הוצאה קטנה, ההמלצות מאוד ברורות, ואני מבקש לאמץ את היישום שלהן. תודה.

התחלנו כבר בדיונים עם הרווחה. אנחנו מדברים על ילדים בסדר גודל של 400 ילדים כאלה. אנחנו התחלנו לקיים כבר את הדיונים עם משרד הרווחה כדי לראות איך אנחנו נוכל לעזור להם להשתלב בתוך המערכת.

על-הכיפאק. אני שוחחתי בנושא עם שר הרווחה מאיר כהן. אבל לא צריך לעשות עבודת מטה בנושא הזה, כי זו כבר בוצעה על-ידי ד"ר ליזה רובין. חשוב לציין שמדובר בילדים שלנו, וחשוב שהם השתלבו במסגרת משרד החינוך. ככל שאתן יודעות ומחויבות לנושא, אני רגוע. תודה רבה.

לעניין השאלות של חבר הכנסת אבוטבול, כמה הכשרות יקבלו המטפלות?

במהלך השנה הקרובה לנושא של עזרה ראשונה – 22 השעות כ-15 אלף נשות צוות, התנהלות בטוחה – תקציב ל-15 אלף, והנושא של החינוך טיפול שזה ה-220. עוד 10 אלפים מוכשרות שיקבלו את ההכשרה. זאת אומרת, אנחנו ממש נותנים מעטפת נרחבת בשנה הקרובה.

תודה. לגבי הבוחטה של הרב בוסו שדיבר עליה, מה עושים עם זה, מתי זה יעבור?

שאלתי על החלוקה של ה-240 מיליון שקלים, תקציב של המעבר - - -

קווים לדמותה של החלוקה.

הזכרתי את זה, אני יכולה לחזור על זה עוד הפעם. אנחנו מדברים על הנושא של ההכשרה. אנחנו מדברים על הנושא של הפיקוח. אנחנו מדברים על תהליכים של הדרכה פדגוגית של הארבע שעות. דרך אגב, על ההכשרות שדיברתי איתך קודם, כל מעון יש לו הכשרה של ארבע שעות בחודש שנכנס לתוך המעון.

סתם עצה טובה ליושב-ראש, אולי כדאי שלא לבזבז את הכול, כי אולי יכשיר אותנו, אז תשאירו תקציבים שלא ייגמר. דבר אחרון. את יודעת שחשוב לך שילמדו במעונות מצוינים ומשובחים. קחי בחשבון, שאצלנו, אם לא יהיה את זה, הם ילמדו בתוך מרתפים, העיקר לא להגיע למצב שהבעל יעזוב את הכולל, תכניסו חזק חזק לתודעה.

תודה רבה.

שלום, תודה וסליחה שקודם לא התפניתי לדבר, פשוט היה לי משבר פוליטי שהייתי צריכה לטפל, זה חלק מהחיים של ראש רשות. אני גם לברך על הדיון הזה שמבחינתי זה הדיון הראשון שנעשה, ושאני כראש העירייה חשופה לו, לפחות בוועדת החינוך. אני גם רוצה להגיד שרב הנסתר על הגלוי בכל מה שקשור למעבר, זאת אומרת, יש פה הצהרת כוונות שאני לגמרי מברכת עליה, ואני חושבת שהיא חשובה ונכונה. אין ספק שהגיל הרך, גיל לידה עד גיל שלוש, צריך להיות חלק ממערכת החינוך, חלק מהרצף החינוכי. אבל אני היום כשאני מסתכלת קדימה ואני מנסה לפרק את ההחלטה הזו למה קורה בשנה הבאה, ומה קורה בעוד שנתיים, ואיזה מענה אני אקבל כראש רשות לצרכים שלי בתחום הבינוי – בוא נתחיל עם הנושא של בינוי. היום יש לי פה שישה מעונות יום – ארבע שלי, שמנוהלים על-ידי המרכז הקהילתי, אחד של ויצ"ו, ויש לי פה מעונות אחרים פרטיים שמתנהלים בתוך או בתים, או במבנה שהם הכשירו לטובת העניין הזה ברישוי מיוחד.

אז אני אומרת אוקיי. מה קורה עם הבינוי? יש לי פה מחסור ענק במעונות יום. הדבר הנוסף אם זה באמת עובר לרשויות המקומיות כמו הצהרת הכוונות? אז גם צריכה לקום החלטה לגיל הרך באגף החינוך, מישהו צריך לנהל ולנהל את זה מטעם אגף החינוך. מישהו צריך לתקנן את התקינה הזו. מישהו צריך לתת על זה איזשהו שיפוי, זה מעבר כמובן ההכשרות. כל הנושא של ההכשרות שאין ספק בפיקוח, בבקרה, ואנחנו גם יודעים לעשות את זה היום מגיל שלוש, אנחנו נדע לעשות את זה גם מגיל לידה עד גיל שלוש.

אבל יש פה הרבה נושאים בעיניי שהם עוד לפני הפיקוח. מה שנקרא – צריך להניח פה את היסודות הראשונים של איך זה הולך להיראות ומתי, ובאיזו שנה גם – חמש שנים, עשר שנים, חמש עשרה שנה, הגיל הרך עובר באופן מלא. באמת, אני אומרת כראש רשות, אני בטוחה שאני לא היחידה. אני גם יושב-ראש ועדת המשנה לגיל הרך בשלטון המקומי. אני בטוחה שאני גם לא היחידה שלא כל כך מבינה איך זה הולך לקרות מחר בבוקר. אגב, אגיד בצניעות רבה. לעשות השתלמויות עזרה ראשונה אני עושה כבר היום, כי אין לי ברירה, אני מחויבת לזה. בפתיחת שנת לימודים, יש לי סט של דברים שאני צריכה לעשות, ולהעביר את הסייעות ואת הגננות. זה נעשה היום. לצרף עוד כמה, זה לא הסיפור. אני אומרת את זה בשיא הכנות. יש פה נושאים שבעיניי הם הרבה יותר כבדים, ושאני חייבת להודות שאני לא יודעת לאן פנינו איתם. תודה.

אני רק אתחיל ונועה תמשיך אותי. על הדברים שאת שאלת, התייחסנו בתחילת הדברים שלנו. יחד עם זאת, אנחנו בשיח משותף עם השלטון המקומי, עם מנהלי מחלקות החינוך, יושבים וחושבים ביחד לגבי הנושאים של הבינוי וההכשרה.

נתחיל מהתשתית, ואת אמרת את זה נכון. אכן יהיה תקן לכל רשות. מתוקצב תקן לכל רשות בכדי שיהיה מישהו שירכז את כל התחום של לידה – שלוש. אנחנו מאוד בעד שייפתח אגף גיל רך מסודר בכל רשות. אתם חלק מהמעטפת הזאת. התקציב של הבינוי כפי שגם אמרנו בהתחלה, בשנתיים הקרובות הוא 600 מיליון שקלים. אני מין הסתם שנוציא קול קורא בהקדם ל-180 מעונות. הקורסים של עזרה ראשונה, לא כל הרשויות מעבירות את זה למטפלות שמטפלות מחנכות של מעונות היום, הן עושות את זה לסייעות של הגנים, אבל לא למעונות יום. המטרה היא עכשיו לראות את כל נשות הצוות מלידה עד שש ביחד, ולתת להן מענה מקצועי. כנ"ל התנהלות בטוחה. הכי חשוב זה הקורס שיעסוק בפדגוגיה, חינוך טיפול של 220 שעות שגם הוא ימומן באופן מלא על-ידי משרד החינוך.

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

יש לי גם שאלה בהקשר הזה. כל התקציבים וכל ההכשרות מיועד לכל המעונות, גם סמל וגם פרטיים שתחת הפיקוח?

כן. כל אלה עם שבעה פעוטות ומעלה לקחנו בחשבון. היה לנו חשוב ליצור פה תשתית מההתחלה.

תודה רבה.

תודה רבה, שרן, תודה רבה מיכל, ועדה חשובה ביותר. ראשית לכול, אני רוצה לברך על היום הזה, זה יום גדול. אני חושבת שהוא יום גדול בכל קנה מידה. וכמובן, תודות לחברה האזרחית, לפעילות ופעילים שעבדו למען הזה, כולל ביניהם חברה יקרה שלי יערה שילה, שאני נמצאת פה, אבל אני לא בטוחה בזום. כן, מהפרופסיה, דיבר קודם חברנו טופז, אני חושבת שזה מאוד חשוב. הרצף – רצף מגיל לידה והלאה שיהיה תחת משרד אחד. יש לזה חבלי לידה כמו לכל דבר. אני באמת תוהה ומקווה, אני יודעת גם ברמה האישית. הבת שלי היא גם מורה, ומצד שני, יש לה גם ילדים במעונות, והם כן עדיין מרגישים ילדים חורגים. דוגמה קטנה, הנושא של הבדיקות. יכול להיות שדיברו על זה, אבל לא הייתי, כל הנושא של הבדיקות של האנטיגן. במעונות, גם אלה עם סמל מוסד, לא חילקו את הבדיקות. הרשויות המקומיות מסרבות לתת להורים כי הם אמורים לקבל במעונות, כי אין להם את היכולת לקבל, הם לא קיבלו את הבדיקות. אני חוששת שזה סימן וסממן לדברים אחרים שצריכים לקחת אחריות על הנושא הזה, ולהבין איך ומי מטפל ומי אחראי כדי שהם לא יהיו ילדים חורגים, אלא באמת ילדים אמיתיים בתוך מערכת החינוך. שלא לדבר שוב, כנראה דיברו על זה קודם על נושא של כוח האדם בתוך המעונות לגיל הרך שהוא מאוד בעייתי, צריך לטפל גם בנושא הזה מהגננות מחנכות וצפונה, איך מטפלים בזה. וגם בנושא של התקינה שגם הוא בעייתי. אני בטוחה שזה מגיע לידיים נכונות במשרד החינוך, אבל צריך לטפל ולהקדיש לזה יותר זמן, ולראות איך מטפלים בכל הדברים האלה, כך שבאמת, החינוך של הגיל הרך יהיה נכון, מתוחזק נכון ומסודר.

באותו עניין, אני חושבת שמה שאני מצאתי שהוא עוד לא מסודר, זה גם הנושא של כתובת אחת. שיהיה כתובת לאן לפנות – גם להורים, גם לבעלי המעונות לאן פונים. ושוב, גם הנושא של בדיקות האנטיגן היא דוגמה לכך שלא היה למי לפנות, אל מי פונים, אל מי מדברים כדי לקבל את המענים שצריכים לקבל. הנושא של כתובת של מוקד אחד מסודר וברור חסר. אני רוצה לגעת בעוד נקודה שדיברו כאן קודם, נדמה לי שחבר הכנסת יוראי להב דיבר על זה, הנושא של פעוטות עם מוגבלות כזו או אחרת, אבל הם לא זכאים למעונות היום השיקומיים והם נופלים בין הכיסאות, גם איתם צריך לטפל גם בפעוטות האלה וגם בנושאים הללו. אני מצטרפת לנושא האחרון, הנושא שהעלתה חברתי אורית סטרוק – אני מקווה מאוד שמיכל ושרן, תיקחו את זה תחת חסותכם לדון בנושא של סבסוד מעונות היום גם לנשות האברכים. הבנתי מזרוע העבודה קודם, שהיום המטרה היא תמיכה ויציאה לעבודה, אז השאלה היא אם זה תמיכה ויציאה לעבודה להורים ולאבות, או אם הכיוון והדגש לאמהות, ואסור להוציא את אותה קבוצת נשים חשובה וערכית של נשות האברכים לכל נושא הסבסוד. אשמח מאוד אם באמת התקיים על כך דיון. מצטרפת לבקשה גם של אורית ויתר חברי הכנסת שיציפו את זה. תודה.

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

אני יכולה לענות למיכל רק על דבר אחד לגבי האנטיגן, כי טיפלנו בזה בוועדה לזכויות הילד. מיכל, לפני שבוע הוועדה לזכויות הילד הוצאנו מכתב דחוף לאלוף אורי גורדין, מפקד פיקוד העורף, מאחר וממשרד החינוך נמסר לנו שאין להם את הסמכות לגעת בנושא חלוקת האנטיגן, זה אך ורק פיקוד העורף שאמון על החלוקה הזו אל הרשויות המקומיות, ולכן, אנחנו לוחצים דרך הוועדה לזכויות הילד בעצם שהדבר הזה יבוצע, ויבוצע במהרה. אנחנו במעקב צמוד על הנושא הזה. אני לא חושבת שיש כאן הורה בחדר שלא מכיר את הנושא הזה מאוד מקרוב.

לגבי אברכים, עניתי גם לחברת הכנסת סטרוק. כידוע לך, הוועדה לזכויות הילד קיימה דיון דיי דחוף בנושא הזה, ובאמת, גם שמענו, גם השמענו. נכון להיום הסבסוד ממשיך עד סוף השנה. אנחנו נמתין לראות מה בג"ץ בעצם הורה בנושא הזה כדי שנדע גם איך להתנהל הלאה. כמו שאמרנו גם לחברת הכנסת סטרוק, בהיבט הזה, אני מבינה למה היא צועקת ומהדהדת, זה גם חלק מתפקידה, ותפקידנו זה בעצם להמתין לתוצאות ולראות מאיפה ממשיכים מהנקודה הזו. בנוסף, לי ולחברת הכנסת שרן השכל, יש גם חוק הוצאות טיפול בילדים, לרבות גני ילדים ומטפלות. החוק שלי מדבר על לידה עד שלוש. חוק של השכל מדבר על לידה עד גיל שש שזה ייהפך להיות הוצאה מוכרת גם לשכירים וגם לעצמאים, ושם יש לפחות בהצעת החוק שלי, כי לא קראתי את הצעת החוק של שרן, כן גם על סטודנטים, והכנסתי בפנים גם את נושא הישיבות, כלומר, כשהולכים ללימוד, הולכים ללמוד, וזה ייחשב כחלק מהנושא הזה. זה חלקי בתשובה.

החוק הוא מצוין, לא קראתי אותו. אבל בהחלט, השאלה היא מה קורה לכאלה שאין להם עלות של מס הכנסה, כלומר, זה לא כל כך ישפיע עליהם. לגבי בדיקות האנטיגן שפונים אליי בלי סוף הורים. אני יודעת שברשויות מסוימות אומרים להם – אנחנו מתחילים רק מגיל שש, מפנים אותם למעונות. המעונות מפנים אותם, הם רק נופלים בין הכיסאות. מבחינת המענים, מה אנחנו אומרים להם היום?

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

זו הסיבה בדיוק שאנחנו כרגע לוחצים על פיקוד העורף, זה לא משרד החינוך.

לקחנו על עצמנו.

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

לקחתם? הינה, הם הגדילו ראש, ולקחו. אבל בגדול, זה פיקוד העורף נטו.

אנחנו עובדים עם פיקוד העורף. יש הקצאה של 3.6 מיליון בדיקות שמיועדות לגילאי לידה עד שלוש. זה יחולק בשיתוף פעולה של פיקוד העורף והרשויות המקומיות.

ההורים אמורים לקבל את זה מהגננות של המעונות, או מהרשות המקומית?

יש גם אפשרות שהגננת או מנהלת מעון תלך ותיקח את החבילות בדיקות בעבור הפעוטות. יש אפשרות שההורים ייגשו וייקחו את הבדיקות לפעוטות. כתבנו מסמך אורחות חיים לקורונה לעבודה בקורונה רק למעונות היום, ואנחנו נפיץ אותו בימים הקרובים. כמו כן, פתחנו מענה ייעודי לקורונה בפניות ציבור בטלפון של כוכבית 6552, ניתן להתקשר. אנחנו ניתן מענה. אנחנו מנסים לייצר סיטואציה שבהחלט נהיה כתובת אחת בעבור ההורים.

בבקשה, ליאור גבאי.

אני מדבר בשם פורום הארגונים שמפעילים מעונות יום – ויצ"ו, נעמ"ת, אמונה ובית יעקב, חברה למתנ"סים. ראשית, אנחנו שמחים על עצם המעבר למשרד החינוך, יש חשיבות לרצף החינוכי. מי כמונו שמטפלים בתחום הגיל הרך יודע כמה יש חשיבות לתפיסה הזאת. אנחנו מקווים להיות שותפים אמיתיים לכל התהליך הזה.

אבל יש שתי נקודות שחשוב מאוד להדגיש אותן, ולשים אותן בדגש כאן ועכשיו. כולם מכירים שהמשבר החמור בגיל הרך, זה נושא תעסוקת המטפלות. המטפלות מקבלות שכר נמוך מאוד. העבודה היא שוחקת, ואנחנו כארגונים מתקשים לגייס עובדות, כאשר הקריטריונים מפעם לפעם יורדים עד כדי קריטריון היחיד ויחיד שזה דופק, ממש כך.

לצערנו הרב, הרצון של המדינה בכל הצורות, בכל המשרדים, ואנחנו עברנו כבר ממשרד המסחר והתעשייה, משרד הכלכלה, משרד הרווחה, משרד העבודה והרווחה, כל המשרדים, אף פעם לא באמת נתנו דגש לחשיבות של הגיל הרך, ובדגש על הרצון לשדרג את המעמד של המטפלות. אני קורא כאן ועכשיו גם לוועדה החשובה הזאת, וכמו שאמרתי בראשית דבריי, שאנחנו מברכים על הדיון הזה. לתת תאריך יעד, שמשרד האוצר ייתן תאריך יעד מתי ייפתח סל המחירים, כי סל המחירים הוא הגורם שמשפיע על שכר המטפלות. ובדיון האחרון שהתקיים עם האוצר בשביתה הקודמת בקיץ האחרון, הובטח שוועדת המחירים תיפתח לאלתר. זה קרה עד היום. גם עם לרגע זה אין לנו תאריך מתי נפתחה הוועדה. אנחנו מבקשים מהוועדה הנכבדה הזאת, שתקרא למשרד האוצר לתת תאריך מתי פותחים את סל התשומות, כי ממנו יהיה הנגזרת של השכר למטפלות שזה הדבר הכי חשוב. צריך להדגיש, ובזה אסיים, שכל הסיפור של הקורונה והבידודים רק העיקו על כל הנושא הזה והגבירו את המשבר הזה. אני מבקש לשאת דגש על הנושא הזה.

תודה רבה.

חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה.

תודה, גברתי יושבת-הראש, יש לי כמה שאלות. לגבי האנטיגן, גם בוועדת הכספים שאלנו. קודם כל, גם אני מצטרף לברכות, ואני באמת מברך על המהלך הגדול והמשמעותי הזה. אני זוכר שפתחתי וראיתי את ההסכם הקואליציוני כשהקמתם את הממשלה, וראיתי את הסעיף הזה, אז אמרתי לפחות נקודת אור אחת בזה שבאמת סוף, סוף, מעבירים את זה למשרד החינוך. כמו שנאמר, עדיין הצטרכו לעשות השלמות ומעברים נוספים, אבל זו תחילת הדרך. אני מברך. וגם לשרה אמרתי שכל מה שקשור לאירוע הזה מבחינת הוועדות, אני אשמח לסייע ולשתף פעולה.

מיכל, רק הערה אחת אלייך, שאת אומרת כל הזמן הזנחה של ממשלות קודמות. רק תזכרי מי היה שר החינוך כל כך הרבה שנים כשאת אומרת את זה...

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

כל הרעיון מלכתחילה - - -

לא, סתם. היה לנו איזה שר חינוך ארבע שנים.

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

חבר הכנסת כץ, המטרה הייתה לבוא ולומר שהמחשבה בהתחלה לשים את נושא הגיל הרך במשרד הכלכלה הוא מנותק קשר, הוא מנותק קשר כי הוא הביט על האימהות ולא על הילדים.

מי שהוביל את המהלך עכשיו זו שרת המדע?

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

מלכתחילה הרעיון הראשוני היה לא נכון, בעיניי, ובעיניי אנשים אחרים, אחרת לא היינו מברכים על המעבר הזה.

אם זה לא היה נכנס בהסכמים קואליציוניים שתקווה חדשה בנתה מראש לפרטי פרטים, כולל תקציבים, זה לעולם לא היה קורה.

לא, את אומרת משהו כי את לא הקשבת, כי את דיברת, וזה מה שאמרתי.

זה לא מהלך של שר אחד. זה מהלך של החלטה של הנהגה, של כניסה לקואליציה.

בסדר. אז היה שר חינוך שלא הוביל את המהלך הזה. זה הכול. לא צריך להתנפל עליי, בגלל שזה גדעון סער - - -

הוא לא יכול. הרי לא הוא ניהל את המשא-ומתן הקואליציוני בין הליכוד לבין ש"ס, לבין יש עתיד, או כל ממשלה אחרת שהתהוותה שם.

אבל שרן, בגלל שרק ציינתי עובדה ששר החינוך היה גדעון סער, זה לא אומר שאתן צריכות להתנפל עליי. זה לא נכון שהיה שר חינוך?

אנחנו לא מתנפלות. הוא היה שר חינוך, והוא היה אחד משרי החינוך הטובים ביותר. אבל רפורמה במעבר לגיל הרך, היא עניין של ממשלה ושל דירקטיבה, ועובדה, משום שאם זה היה תלוי בשרת החינוך יפעת שאשא ביטון, ללא הכלים, היא לא הייתה יכולה לעשות את זה. ולכן, אם לא היינו מכניסים את זה בתוך ההסכמים הקואליציוניים, בתיאום מראש, כולל תקציבים, כולל מול שרת הכלכלה, זה גם לא היה קורה.

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

אמרתי ממשלות ישראל מקום המדינה. אני שמחה לומר שאתה לוקח בחשבון על השנים, היו עוד ראשי ממשלות.

רק ציינתי עובדה.

דיברתן יותר מנאומי הפתיחה החשובים שלכן, רק אמרתי גדעון סער. רק ציינתי עובדה. לגבי שעות ההדרכה שאמרתן לי שהן מקבלות על זה שכר. מי משלם את השכר זה בעצם המשרד? משרד החינוך משלם גם את השעות, וגם שעות העבודה של הגננת?

לא להתבלבל בין הכשרות להדרכות פדגוגיות. ההדרכות הפדגוגיות שהן ארבע שעות כל חודש במעון.

ה-220 – מה זה היה?

220 זאת הכשרה מקצועית, והמטרה היא בהחלט לתמרץ את הצוות החינוכי. לקחנו בחשבון את שעות הלמידה לא רק את הקורס עצמו שיהיה ממומן על-ידי משרד החינוך, אלא גם תמליץ שלוקח בחשבון את השעות.

זאת אומרת, שהיא אחרי יום הלימודים, היא נשארת ללמוד, נניח, סתם אני זורק, מבחינת לוחות זמנים, ואז היא מקבלת שעות גם על אותן שעות שהיא לומדת?

היא מקבלת תמריץ. אנחנו נחשוב איך יחד עם הרשויות המקומיות יינתן. אבל התמריץ בהחלט לוקח בחשבון את שעות ההכשרה.

לא, כי זה יהיה קשה אחרי יום עבודה, ולהישאר עוד כמה שעות בלי לקבל על זה תגמול כלשהו, בסוף אנחנו נפספס, הן לא באמת יילכו להכשרות האלה.

הכוונה קודם כל בהכשרות האלה, שכל רשות תוכל להתאים את ההכשרה יחד עם המכללה שנבחרת, זאת אומרת, יתאימו את זה למעון, לאזור. המטרה היא להביא את ההכשרות למעונות היום, ולא להביא צוותים.

למה? זה יהיה שונה ההכשרות.

כמו שאמרנו בהתחלה, כל המכללות יוכלו ללוות את זה. אנחנו מוציאים קול קורא, עם קריטריונים.

אבל התוכן יהיה אחיד?

כן. יש שם מכללות שפרוסות לאורך המרחב הגיאוגרפי של מדינת ישראל.

אני ברשותך יעזור להן להסביר. מה שקרה עד היום, שההכשרה נעשתה באמצעות המרכזים של הכשרה של משרד העבודה והרווחה שהם פרוסים ברמה מאוד קטנה, ולא נתנו מענה אמיתי לפתרון של הכשרת מטפלת, כי מטפלת מעפולה הייתה צריכה לנסוע לחיפה, לצורך העניין, אז מעפולה הייתה צריכה לנסוע לחיפה, וכרגע, מה שהמשרד מבשר – שיעשו את זה באמצעות מכללות אזוריות שיתנו אפשרות באמת לאותה מטפלת שקשה לה בסוף היום ללכת ולנסוע עד חיפה, היא תיסע למקום הקרוב אליה.

ההכשרה תהיה בתוך היישובים.

היא אמרה תמריץ שיגרום להן ללכת.

כן. הם יתנו גם תמריץ.

אם אפשר להציע עוד הצעה. אם אנחנו כבר משדרגים את העניין הזה, מכיוון שיש ידע גדול אצל הארגונים שמפעילים, אנחנו מבקשים לקחת את הארגונים בחשבון כמי שיכולנו לעשות את ההכשרות בפועל, כי יש לנו ניסיון בכל אופן של עשרות בשנים, ואנחנו נוכל לעשות את זה ברמה העירונית, ברמה האזורית בצורה כזו או אחרת.

ראיתי שאתם מדברים באמת על הדברים שהם הלב של החינוך של הילדים. אבל יש פה נושא שהוא קצת חסר לי שלא נתתם עליו דגש - הנושא של הבטיחות, הוא מאוד חשוב, אבל גם הנושא של הביטחון. לצערי, אנחנו רואים כמעט בכל יום, לפחות פעמיים, שלוש בשבוע על מקרי התעללות בגני הילדים. ופה, כל מה שדיברנו, וגם במצגת, לא ראיתי איזושהי התייחסות, איזושהי פעולה אולי לזהות את זה לפני, אולי בתהליך של הסינון. למשל העניין של בדיקת רישום פלילי לפני שסייעת מתחילה לעבוד, אז אני יודע שכרגע זה לא מתבצע.

יש שתי השתלמויות. אחד – בנושא של עזרה ראשונה. השני, בנושא של התנהלות בטוחה. אתה מדבר על התנהלות בטוחה, ויהיו 22 שעות שכל הצוות החינוכי מחויב איך לטפל בילד, בנוסף ל-18 שעות עזרה ראשונה.

לגבי רישום הפלילי, בגלל שהחוק היה עד 21, עדיין מבקשים את הרישום הפלילי?

בוודאי, זה בתנאי סף.

היום גם אתם מבקשים את זה כל סייעת שנכנסת.

בהחלט.

דבר אחרון, לגבי הצעדים שהשרה אמרה שהיא תעשה כל אחד מהם יותר מבורך מהשני. רק דבר אחד לא מסתדר לי – בסיס התקציב נכנס 240 מיליון, ולפי הצעדים שהיא אמרה שהיא תעשה אנחנו מגיעים ל-400 מיליון, אני מדבר על הורדת התקינה, הכשרות והדרכות, הנציגים ברשויות – 54 מפקחים, והבקרים ביחד זה סביב ה-400, ובסיס התקציב אמרתם 240 מיליון, אז יש פה משהו שיורד?

אם נועה מהאוצר נמצאת, היא תענה לך על זה בצורה יותר מקצועית ממני. אבל חלק מהסכום מעבר ל-240 מיליון בבסיס תקציב של משרד החינוך הוא בדיוק למטרות הסבסוד והוא עובר לכלכלה.

הורדת התקינה עדיין לא נמצאת בתקציב הזה, רק בשביל לסבר את האוזן.

הורדת התקינה לא?

עדיין לא נמצאת בתקציב הזה.

למה הם לא רוצים לעשות את זה?

לא, אל תגזימו. אני אומר את המידע שיש לי.

בבקשה, נועה מהאוצר.

באמת, כל שינוי בסטנדרט, בעצם ההליך שבו הוא נעשה, הוא דרך ועדת המחירים. מעונות היום מוסד מפוקח, ולכן כל שינוי בסטנדרט הוא איזשהו תהליך שבו השינוי הזה מתומחר. התמחור הזה בא לידי ביטוי בתעריף של מעונות היום, ומשם גם נגזר תוספת הסבסוד. התהליך הזה טרם הושלם מקצועית. זאת אומרת, משרד החינוך אמר שזה גם הובא בהחלטת הממשלה שברצונו להוריד את יחס התקינה. אבל הדבר הזה טרם הוגש לוועדת המחירים וטרם הוצע לו איזשהו תמחור או הערכת עלות. ולכן, יש פה איזושהי פרוצדורה שצריכה להתקיים עד שזה יהיה בפועל. ברור שבפרקטיקה גם מבחינת שנת הלימודים וכו', הביצוע של הדבר הזה יהיה ככל הנראה עד ספטמבר הקרוב, ואז באמת הנושא הזה יתוקצב אחרי שהוא יעבור ועדת מחירים.

אבל לגבי הורדת התקינה, השרה אמרה שזה יהיה עכשיו.

משנת תשפ"ג.

מספטמבר זה יתחיל. אז מה כן נכנס ב-240 מיליון תקציב?

אנחנו כבר ענינו על זה בתחילת הדיון. רוב התקציב הוא בעבור התשתית ברשויות. התקן הנוסף שירכז את לידה עד שלוש, הוא בעבור ההכשרות של עזרה ראשונה, התנהלות בטוחה, והקורס הפדגוגי חינוך טיפול הוא בעבר ההדרכה הפדגוגית של ארבע שעות בכל מעון, ועבור עיבוי הפיקוח בכל מחוז.

נועה צור אנחנו ענינו על זה בתחילת התקציב, בעבור ההכשרות של העזרה הראשונה, התנהלות והקורס הפדגוגי הוא בעבר של ארבע שעות בכל מעון, ועבור עיבוי הפיקוח בכל מחוז.

לפי החישוב שלי זה יוצא 240, אבל בסדר. תודה.

תודה רבה לך, חבר הכנסת אופיר כץ.

אני רוצה לתת את זכות הדיבור לדורית חזן מההסתדרות הלאומי. בבקשה, לרשותך שתי דקות.

לפני הכול, אני רוצה לברך באמת על הצעד הזה, זה צעד היסטורי לכל דבר ועניין. מכיוון שיש לי מעט מאוד זמן, אני אתייחס לכל הנושא של הכשרות. כפי שעכשיו שמעתי קצת התבלבלות בטוהר המקצוע. מדובר במטפלות ולא בגננות. אני רוצה לדעת אם יש כוונה באמת לעשות הכשרה טרום כניסה, מבחני בדיקה קפדניים למי הולכת להיכנס בכלל למערכת. מעבר להכשרות שיהיו בתוך המערכת למטפלות הקיימות, בנוסף, לדעת אם יש איזושהי כוונה להכניס גם את הסייעות שמגיל שלוש והלאה לתוך משרד החינוך. היום הן מועסקות על-ידי הרשויות המקומיות. זה מהלך שהוא מחייב כדי לקבל באמת תחושה של ביטחון גם לילדים וגם להורים ברגע שאנחנו נמצאים בתהליך הזה.

דבר מאוד חשוב שרציתי לדעת. עד היום בדקו באמת את הגברים לגבי הנושא של רישום פלילי. לא בדקו את הנשים אם יש להן איזשהן הפרעות. אני ציינתי מקרה חי וקיים לפני פחות מחודש שקרה לנו, שנכנסה סייעת באמת עם הפרעות נפשיות. ביום הראשון היא החזירה מכות לילד שהיא באה לטפל בו. בנוסף, חוק המצלמות – היום סוף, סוף פתרנו מקרה שאמא שהרגישה לא בנוח וחשדה במטפלת ופנתה למשטרה, כי אי-אפשר לפתוח את המצלמות רק על-ידי תלונה במשטרה. מה שקרה – שהמטפלת בגלל התמ"ת הושעתה לתקופה מסוימת בגלל שלקח המון זמן עד שהמטפלת הזאת הושעתה. ברוך השם, היום היא חזרה לעבודה מחוסר אשמה. חשוב לי לדעת שבאמת מטפלים בכל הדברים שעד היום היו והם לא סגורים הרמטית. תודה רבה.

תודה רבה על הדברים.

תודה רבה. קודם כל, בעצם העמותה וכל המורים שלנו הם גם עובדים החל מגילאי לידה ובמשפחתונים ובגנים פרטיים, במעונות יום, גני רשויות, אני יודעת שכרגע רוב העיריות, רוב הרשויות עדיין לא יודעת על קיומם של כל הגנים וכל מסגרות החינוך הקטנות האלה. אנחנו פה יכולים לתת את המידע הזה.

דבר נוסף, מבחינת כל אורחות חיים שמשרד החינוך בעצם מקדם גם לגילאי לידה עד שלוש. חשוב שיהיה שיח גם איתנו מבחינת הנהלים – מה מותר, מה אסור, מבחינת תוכניות עבודה שלנו, איך לעבוד, ומה לעבוד. אני בקשר ישיר עם ד"ר אפרת אפללו, ממשרד הבריאות, אבל חשוב שיהיה גם עם משרד החינוך. כשהיינו עם משרד הכלכלה, היה קשר ישיר שוטף, אבל עם משרד החינוך טיפה יותר קשה. אין לנו אבא ואימא, ואנחנו צריכים פה מענה במקרה של בעיות מול מי אני עובדת, מול מי אני מדברת, איך הקשר השוטף.

תודה.

צהריים טובים. אני רוצה להודות ליושבות-ראש הוועדות. אני באמת מברכת את הוועדה הזאת. אני חושבת שהוועדה המשותפת הזאת צריכה להתכנס באופן קבוע לפחות בשנה הקרובה, פעם בחודש, פעם בחודשיים. באמת, יש פה המון נושאים. אני חושבת שכל הנושאים שעלו היום הם מאוד קריטיים וחיוניים. וכמובן, שאנחנו כעמותה, היינו לאורך כל השנים ולאורך כל הדרך עם המעבר, ובאמת, התפללנו לכך, ואנחנו מברכות גם את השרה על כל מה שנאמר. אבל, אני רוצה כן להגיד משהו חשוב חברים. דיבורים כמו חול, ויכול להיות שיש מה לאכול, אבל אין מי שיאכיל. הבעיה האמיתית כרגע לפני השטח שאין כוח אדם. אז גם ההכשרות, וגם הבינוי, גם הסבסוד וגם התקינה, הכול באמת אלה תהליכים לטווח הרחוק והטווח הקרוב שאנחנו מדברים עליהם, אבל בשטח יש פצצה מתקתקת. נשים לא רוצות לעבוד במקצוע הזה. אנשים לא רוצים ללמוד את המקצוע הזה, ולשם כל האנרגיה וכל המחשבה כרגע צריכה להיות מופנית, כי באמת אנחנו כאן יושבות עם כל הפניות שאנחנו מקבלות, יושבות עם אנשי המקצוע, ויושבות עם עוד גופים, ואני אומרת לכם – אם יש תקציב, כבר יושבים לדבר על התקציב הקרוב, חלק עיקרי מהתקציב הזה, ונועה ממשרד האוצר נמצאת עדיין, אני מקווה, צריך לתת את הדגש על איך גורמים לנשים לעבוד ולהמשיך ולרצות להיכנס למקצוע, כי גם אם נוריד את התקינה אין מי שיפתח את הגנים. וגם אם עכשיו יהיה סבסוד גם לאברכים הכול טוב ויפה, אבל לא יהיה נשות מקצוע שיפתחו.

אני חושבת שאתן כחברות יושבות-ראש הוועדה, צריכות לדרוש את זה ולתת לזה זמן מוקצב מתי היא תתכנס ותתחיל לעבוד. בנוסף לכך, אני שמחה לראות את שושי כידור כאן, כי באמת, ניתן לראות שהרשויות המקומיות התחילו לשים לב שזה הזמן שלהן גם להתחיל לקחת את המושכות ולהתחיל לנהל את העניינים. אבל, וכאן נועה ואורנה ואינה נמצאות, אני חושבת שהגיע הזמן להוציא גם קול קורא מיוחד ולתת הסבר ראוי לרשויות המקומיות לרתום אותן. הרבה רשויות מקומיות לא מבינות את המהלך, לא מבינות מה קורה. אנחנו נותנות המלצות כעמותה, אבל זה לא התפקיד שלנו.

המרכז לשלטון המקומי הוא כלי אדיר להגיע לרשויות.

דבר אחרון, הנושא של הבטיחות. מקרים שמגיעים אלינו שנמצאים כרגע במשטרה, אני רוצה להגיד לך. משטרת ישראל מקבלת הקלטות, מצלמות תלונות וכדומה. הם עדיין מפנים את הנושא למשרד הכלכלה לאגף מעונות יום, על מנת להוציא צו סגירה למקום. הם לא יודעים שצריך להעביר את זה תחת משרד החינוך, אנחנו בשיתוף פעולה על זה. גם הדברים האלה צריכים מהר להיעשות, זה לא משהו שהוא צריך להיות בתהליך. מקום שיש בו פגיעה בחסרי ישע, צריך לתת לו את הפתרון במידי. אני מבקשת גם על זה לא להוריד את הרגל מהגז. וכמובן, שוב פעם חוזרת על הבקשה, תכנסו את הוועדה המשותפת הזאת לפחות פעם בחודש, חודשיים.

תודה רבה.

רק דיברנו, פורסם עכשיו כתבי אישום נגד תקיפה של שישה פעוטות בהרצליה.

בבקשה, סיגל טולדנו, ועד הגנים.

תודה שרן, על הדיון, ומיכל, כמובן. אנחנו כמובן בין כל המברכים. אני אקצר את הברכות, אבל להורים כמובן המהלך הזה היה מאוד חשוב. אני רוצה להגיד משהו חשוב בשם ההורים שפחות דיברנו עליו. אנחנו מקבלים המון פניות על הורים ללא מענה. חשוב לנו שתדעו שברחבי הארץ אנחנו רואים ושומעים הרבה מאוד הורים בגיל הרך אפס עד שלוש, שלא מצליחים בכלל למצוא מסגרת. אז לפני שאנחנו מדברים רגע על האיחוד של המעונות ועל הפיקוח וכו', חייבים לעשות איזשהו מהלך שבו אנחנו יודעים למפות את ההורים האלה ולתת להם פתרונות גם אם זה גן פרטי, גם אם זה גן מפוקח, אין היום להורים פתרונות בכלל, הם גם לא מוצאים גנים פרטיים. המעונות נסגרים. בתקופת הקורונה ראינו מעונות שנסגרים אם בשל העדר כוח אדם, אם בשל העדר תקציבים הורים קיבלו הודעה חודש לפני שהם אמורים לחזור לעבודה מחופשת לידה, אין לכם גן. אז חייבים לשים לב לסיפור הזה, ולזכור שעדיין חלק נכבד, הרוב הגדול של ההורים בגיל אפס עד שלוש, הם הורים בגנים פרטיים, וחייבים להכניס אותם איכשהו לתוך המניפה הגדולה והחשובה הזאת תחת משרד החינוך, ולשים להם איזשהו סוג של פיקוח של רישיון, של הכשרה, להכניס גם את המטפלות בגנים הפרטיים לתוך אותה מטריה של הכשרות שאתם תחליטו לגביה. אבל צריך לזכור, זה עדיין רוב ההורים ורוב הילדים במגזר הזה של אפס עד שלוש. הם עדיין במסגרות פרטיות.

ומילה אחרונה. אנחנו מאוד מבקשים סיפור האכיפה מאוד חשוב. אנחנו מדברים עליו שנים. אפשר לכתוב נהלים ולקבוע מדיניות, ומדדים וכו', אבל בסוף אנחנו רואים את זה גם בגני הילדים – 3-6. יש בעיה של אכיפה בשטח, צריך לתת על זה את הדעת, ולחשוב איך באמת עושים את זה, ולשים סוף סוף את הגיל הרך אפס עד שש על השולחן במקום גבוה, במקום שראוי לו. ההורים של הילדים הקטנים והצעירים במדינת ישראל, מרגישים תמיד אחרונים בסדרי עדיפויות, אם זה בקורונה, אם בזה בחינוך, אם זה בפדגוגי, אם זה בבטיחות, אם זה באלימות, אם זה בכל דבר. הגיע הזמן להפוך את הפירמידה הזאת לא רק תקציבית, אלא גם מבחינת תשומת לב. אנחנו מקווים שזה יקרה, ויוצאים מפה בקריאה בשם ההורים לכולכם. תודה רבה.

תודה רבה על הדברים.

חנן דגן. בבקשה.

תודה רבה על האפשרות להגיד. אני רוצה להתחיל, קודם כל כמובן אני מברך על המעבר הזה. אני רואה את משרד החינוך שעושה עבודה מאוד קשה כדי לבוא ולהכניס את הדברים לשגרה, וזה דבר מאוד לא פשוט. הבעיה העיקרית שאני רואה זה השיח. והשיח הוא כאילו מתעלם מהגנים הפרטיים. אנחנו רואים את זה בכל המכתבים שיוצאים, הפרטיים בקושי קיימים. אנחנו רואים את זה בבדיקות אנטיגן בקושי לקבל אותם שעד היום פונים לרשויות והם לא יודעים על מה מדובר. אנחנו רואים את זה אם זה בבתי ספר וכל גן עירייה קיבלו 20 בדיקות לילד, ואצלנו 5 בדיקות לילד. אני לא מבין מה ההבדל בין ילד לילד. צריכה להיות פה התייחסות שווה לכולם.

בתוך השיח, בהנחיות, יש הנחיות שהן ניתנות והן מתאימות לאותם אלה שנמצאים תחת משרד החינוך בצורה מלאה עם רשימה שמית של ההורים. וכלפי הגנים הפרטיים אין הנחיות שאומרים למשל בדבר פשוט, לכתוב במכתב בגנים פרטיים אנא תמלאו את הטופס ותשמרו אצל הגננת. אבל אין התייחסות לזה, ואנשים חושבים שהם יכולים למלאת באותו פורטל. אנחנו חייבים לעשות פה שינוי בתפיסה. מעבר לזה, בתוך כל הדיונים שאנחנו מקיימים, ואנחנו רואים איך הדברים מתקדמים, אנחנו רואים שיש כוונה איפשהו לכלול את הרשויות המקומיות בתוך הליך הפיקוח. הדבר הזה בתוך חוק הפיקוח עצמו, נאמר איפה שבמפורש כאשר רשות מקומית שהיא מפעילה גנים עד שלוש משלה, היא לא תוכל להשתתף בפיקוח. אנחנו רואים שאנחנו נמצאים בצד, ולא שמים לזה את הדגש. לא באים ויוצרים הסדר לפני שמתחילים, אלא מתחילים להעביר לפני שיושבים איתנו בצורה מלאה איך לעשות את זה. איפה שיש פה ניגוד אינטרסים מאוד קשה, יש לנו ויכוח קשה וארוך טווח עם הרשויות המקומיות, זאת אומרת, בהתייחסות לגנים הפרטים ראינו את זה בצורה חריגה שעד היום עוד לא נפתרו חלק גדול מהבעיות שאנחנו חייבים לסיים את זה איפשהו. שרן, זה נופל לפתחך לסיים את כל ההליך שעשינו הישג אדיר. אנחנו ראינו את הרשויות שהן לא רוצות לקחת אחריות בחלוקה של האנטיגן, ודוחים בהרבה מקומות את הגנים הפרטיים, אז בטח ובטח איך רוצים להעביר להן את הפיקוח כאשר הן לא רוצות אותנו. אז צריך לבוא ולסגור את הדברים עוד לפני.

מעבר לכך, בכל הנושא של ההכשרות, אנחנו שומעים איך באים ורוצים לפצות על שעות העבודה, כאשר בגנים הפרטיים זה דבר שהוא בלתי אפשרי ולא כולל אותנו – מי יממן את אותן שעות עבודה עבור אותם עובדים. בנוסף, העובדים עצמם והחוק איפשר את זה, התקנות איפשרו את זה, כאשר יש עובדים ותיקים הם יכולים לעשות קורסים פחות מ-220 שעות, כאלה ש-20 שנה הן עובדות בגן, האם הן צריכות את אותו אורך, אבל אף אחד, גם בתקופה שזה היה במשרד הרווחה, וגם כיום, אני לא רואה שום התייחסות לקורסים המקוצרים האלה, לאלה שהם ותיקים עם המון שנות ותיק. וחייבים פה כדי שנוכל כן להתחיל להכשיר את העובדים, העובדים האלה עם הותק, עומדים כרגע וממתינים. הזמן הולך ומתקתק לכיוון הארבע שנים תחולה של החוק וחבל על הזמן הזה. בואו תנו גם את האפשרות הזאת להתקדם.

חשוב לי להבהיר, פיקוח עושה אך ורק משרד החינוך, לא הרשות המקומית. לגבי ההכשרה, ההכשרה היא לכולם. נכון שהתקציב או האחריות של הרשות תהיה לסגור או לתאם את הקורס מול המכללות, אבל היא לכולם. נכון לעכשיו אנחנו יודעים שיש קרוב ל-70% נשות צוות שלא עברו הכשרה מקצועית לגיל הרך, ולכן, אנחנו שמים דגש על הקורס המקצועי של 220 שעות. ברור לנו שבהמשך אנחנו נתייחס גם למטפלות עם הותק, ונתאים קורסים עבורם.

אם אפשר להגיד מילה. ראשית, אני מודה לכם על הדיון החשוב. אני מברכת כאן את הקולגות שלנו ממשרד החינוך, את אורנה, אינה ואת נועה, שהפכו להיות שותפות בחודשים האחרונים. בפתחו של יום המשפחה שחל מחר, אני רוצה להגיד שבאמת באיזשהו מקום אנחנו מרגישים שיש בית. אבל כמו שחנן אמר, אתם צריכים לזכור ש-77% מהענף הזה שייך למגזר הפרטי, הוא הופך להיות מוסד חינוך. יחד עם זאת, הוא עסק לכל דבר. אנחנו באמת רוצים איזושהי התייחסות שהיא מתאימה לכך. ראינו את זה נקודתית בבדיקות האנטיגן. אבל חשוב לנו שתהיה גם התייחסות לתחומים האחרים, כמו אישור להפעלת מעון שעשית הישג אדיר, אבל עדיין אנחנו לא יודעים מה קורה עם זה ברשויות המקומיות.

זהו, זה נכנס לתוקף בינואר.

אבל עדיין לא קיבלנו את צו הקפאת הליכים, ולא קיבלנו את החלטת שרת הפנים מה קורה מעל 36 ילדים, ורשויות מקומיות לא יודעות מהרשימה לאישור הפעלת מעון, ככה שעדיין ממשיכות לאכוף שימוש חורג שזה לכשעצמו כבר לא תקין. תודה רבה על ההתייחסות, וכמובן שהמשך העבודה על תקנות חוק הפיקוח שדינו חל בוועדה לזכויות הילד יכול באמת להתקיים בפורום משותף כזה ואז כולנו נרוויח מהדבר. תודה רבה.

תודה רבה.

שרן, אפשר רק שאלה לחדד קצרה, רק 220 שעות זה על כל המטפלות משבעה ילדים ומעלה, לא משנה אם זה סמל או לא.

לכולם.

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

שאלה אחרונה לגבי מתווה תמיכה בפעוטות שצריכים סיוע, הנגשה ושילוב. האם יש דיון להעברת המעונות השיקומיים או שזה בכלל כרגע לא על השולחן.

ההחלטה לא אצלנו כרגע.

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

בנפרד. זה עתיד כן להשתנות או שעדיין לא דנים על זה.

ההחלטה כפי שהיא כיום משאירה את המעונות השיקומיים במשרד הרווחה.

מיכל שיר סגמן (יו”ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):

תודה רבה, הבנתי.

אני חוזרת להתרגשות של תחילת הדיון. עוד יהיו דיונים בנושא הזה. כמו שאמרנו, זה נושא שהוא מורכב מאוד, מבורך, אך מאוד מורכב. אנחנו כמובן נעקוב אחר ההתקדמות במידה ויצוצו בעיות וברכות, אנחנו גם אוהבים לפרגן, לראות איך הדברים מתפתחים, ובאמת, איך אנחנו עונים על כל השאלות, לרבות כל מה שקשור לסל המחירים ולמשכורות של המטפלות. ילד הוא ילד, ואני שמחה לומר שסוף סוף הילד נמצא במרכז, ועל מדינת ישראל תמיד לראות את הילד לא רק כמערכת חינוך, אלא כמכלול גדול. והסיבה שאני אומרת את זה, כי לפעמים כשמדובר גם על גנים פרטיים, או על כל המושג הזה של פרטי, באים ואומרים – הוא לא חלק ממשרד החינוך, כי ההורים שלו בחרו ללכת למוסד פרטי אז הוא נפרד. אז ילד הוא ילד בין אם הוא במסגרת פרטית. ולשאלת האנטיגן שלמשל מופיע היום, משרד הבריאות, פיקוד העורף, ולכן, על כל ילד לקבל את ה-360. אני מברכת את משרד החינוך ואת שרת החינוך על הצעד האמיץ וחסר התקדים ההיסטורי יש לומר. אני שמחה, ואני מברכת גם את חברתי שרן השכל על הדיון החשוב הזה. תודה רבה.

תודה רבה, גם אני כמובן מברכת את חברתי מיכל שיר, יושבת-ראש הוועדה, ואת שרת החינוך על המהלך האמיץ הזה שהוא אירוע היסטורי לא פחות מזה. ברור לי שאנחנו רק בתחילת הדרך. ולנו כאן בוועדת החינוך ובוועדה לזכויות הילד, יש עוד עבודה חשובה וארוכה מולכן, מול כל המשרדים, כדי לוודא שאותו מעבר נעשה בצורה המיטבית. זה לא רק כדי לבוא ולבקר את העבודה שלכן, ההיפך, זה כדי לעזור לכן קודם כל לקיים את הדיון הציבור ולשמוע עמדות של גופים, של ארגונים וכו'. אבל בעיקר גם כדי לעזור לכן לגייס משרדים נוספים כדי לעשות את זה כמו שצריך, כי אם כבר עושים את זה, אז באמת צריך לעשות את זה כמו שצריך.

ולכן, קודם כל, אנחנו נקיים דיון נוסף בעוד כשישה שבועות על מנת לראות כיצד הדברים התקדמו. קודם כל, חלוקת בדיקות הקורונה גם לפעוטות ממש חשוב. המון הורים פונים מאוד מודאגים, כל הארגונים. ולכן אנחנו מבקשים גם מתווה כיצד זה עובד ואיך זה למעשה נעשה. אנחנו מבקשים גם אם זה לא לעכשיו לטווח הרחוק, כאשר יהיו המעונות והכול יתפקד לעניין העברת הרישום ממשרד הכלכלה למשרד החינוך, או לרשויות המקומיות שמכירות את המצב הסוציו-אקונומי של התושבים שלה. כלומר, למצוא איזשהו מתווה שיהיה יותר נכון עבור התושבים, במקום פשוט להשאיר את זה במשרד הכלכלה.

אנחנו מבקשים כמובן התכנסות ועדת המחירים כמה שיותר מהר. אנחנו מקווים שעד הדיון הבא כבר תהיה ישיבה ראשונה ותוכלו לעדכן אותנו בפרטים של ועדת המחירים, זו בקשה שלנו. לעניין הגנים הפרטיים. הם כרגע באמת מחזיקים את מירב הפעוטות במדינת ישראל. אנחנו מבקשים לעשות את זה ביחד בשיתוף פעולה בדיון בשולחן עגול יחד איתם כדי לראות איך המעבר הזה נעשה בצורה המיטבית. תודה רבה לכולם. תודה רבה לכל מי שהגיע. תודה רבה למשרד החינוך. המון בהצלחה. משימה לא פשוטה, משימה מאוד מורכבת שנמצאת על הכתפיים שלכם. אנחנו סומכים עליכם, ואנחנו פה כדי לסייע בדרך. תודה רבה לכל מי שהגיע לישיבה. תודה רבה לכל חברי הכנסת, גם לך, אופיר כץ, שנשארת ככה עד הסוף. תודה לכולם.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:15.