פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
09/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 110
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, ח' באדר א התשפ"ב (09 בפברואר 2022), שעה 9:45

למידה משולבת בבתיה"ס- שילוב של לימודים פרונטליים ולימודים מקוונים

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
סימון דוידסון
אימאן ח'טיב יאסין

אתי סאסי - סגנית מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

קובי רפאלי - מנהל חטיבת הטמעת טכנולוגיות, משרד החינוך

נורית דוידסון - מגמת מחול

בלה רדונסקי - ייעוץ משפטי מחוזות חיפה והצפון, משרד החינוך

איריס מתתיהו - סטטיסטיקה של חינוך, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

טניה בן גיגי - ראש ענף סטטיסטיקה של חינוך והשכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

זאור איברגימוב - ראש ענף, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

ציפי ידידיה - בית ספר עירוני "שי עגנון"

רומינה דוידיאן - מתמטיקה, בי"ס שי עגנון

דיאנה בארון - עו"ד, ראש תחום חינוך, אלו"ט

רות לוי - עו"ד, ראש חטיבת החינוך בהסתדרות המעו"ף

מנחם גולדין - עו"ד, מנהל יחידת מידע ומיצוי זכויות, קשר - הבית של המשפחות המיוחדות

איריס דורון - מנהלת בית ספר

מירום שיף - יו"ר הנהגת ההורים הארצית

אסתר קרמר - אחראית מחוז חרדי ומחוז ירושלים, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

ענת אריאל זכאי - יועצת משפטית, נגישות ישראל

רויטל לן כהן - עו"ד, מנהלת תחום שילוב בחינוך, נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות

תמי סלע

יהודית גידלי

איילה בנד, חבר תרגומים

למידה משולבת בבתיה"ס- שילוב של לימודים פרונטליים ולימודים מקוונים

בוקר טוב לכולם. אני שמחה לפתוח את ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת הבוקר בדיון מאוד חשוב. זה בעצם חלק מדיון המשך שהיה לנו לענין הלמידה המשולבת בבתי הספר, שילוב של לימודים פרונטליים ולימודים מקוונים. אנחנו קיימנו דיון ממש לפני מספר שבועות לענין הזה ומצאנו מספר פערים גם בין מה שנאמר לנו לבין מה שמתבצע בשטח. קודם כל קיבלנו המון פניות מתלמידים, ממורים, ממנהלי בתי ספר שאין להם את הכלים, לפעמים אין להם את ההנחיות הנכונות שכל אחד עושה דברים בצורה שונה. יש דברים שכן מסתדרים, לא מסתדרים, הכל ממש היה בסוג של חוסר סדר לפחות מההודעות והפניות שאנחנו קיבלנו לוועדה.

דברים שאנחנו העלינו בוועדה הקודמת וביקשנו שמשרד החינוך גם יחזור אלינו, זה מספר דברים. קודם כל זה היה הנושא של נוהל קבוע מסודר שיועבר כנוהל חובה למנהלים, כדי שיהיה סוג של פרוטוקול שכולם ידעו שהם צריכים לעמוד בו. לא כל אחד לפי איך שמתחשק לו, מה שבא לו, ראינו כמה בעיות זה יוצר. דובר פה על הענין של היעדר נסיון של המורים עצמם, או סוג של הכשרה, או סוג של שיחה מולם לפני שהם מתחילים את אותה תוכנית מקוונת. דיברנו על נושא של תשתיות שהעלתה פה גם חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין לענין קווי תקשורת, אינטרנט, מכשירים, היעדר מחשבים או טבלטים במגזרים מסויימים, באוכלוסיות מסויימות. דיברנו על ההרחבה של אותם פערים בין בתי ספר שהם פחות מאותגרים טכנולוגית והם חיים את זה לבין בתי ספר שנדרשת שמה סוג של הדרכה לאותם מורים.

על הדברים האלה ועוד אנחנו נדבר היום. אני רוצה לתת קודם כל את ההזדמנות לכל חבר כנסת לומר את הדברים, לאחר מכן אני רוצה להעלות, יש לנו מספר דוברים שרצו לומר כמה מילים, ביניהם, אני עוד שניה אקריא את השמות שלהם, ולאחר מכן ניתן למשרד החינוך את התגובה וגם להסביר לנו וגם להציג בפנינו את התוכנית ואת התיקונים שנעשו. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה.

בוקר טוב. תודה רבה. אנחנו עשינו כל כך הרבה ישיבות ודיונים פה בתקופה של הלחץ הגדול של הקורונה וכל פעם היינו בשוק מזה שמשרד החינוך לא מוכן עם תוכנית מגירה בלחיצה אחת לדעת להפעיל את מערכת החינוך למערכת היברידית או למערכת של למידה מרחוק כללית. אנחנו ביקשנו בוועדה מספר פעמים ממערכת החינוך להציג לנו תוכנית שאם במידה ושוב יהיה גל נוסף ובתי הספר יצטרכו לעבור ללמידה היברידית, או ללמידה מרחוק מלאה, התוכנית הזאת מתבצעת במיידי. וכל פעם אנחנו ראינו את הלחץ הזה של מערכת החינוך ואת הלחץ של בתי הספר, של המנהלים והמנהלות ולא יודעים מה לעשות ואיך להפעיל את זה ואיך לעבור ללמידה כזאת וכולנו פה בלחץ ועושים פה דיונים של שעות. אני הבעתי את דעתי בנושא כמו שחבריי חברי הכנסת שישבו פה בוועדה ויושבת הראש, לגבי זה שהמערכת צריכה להגיע עם תוכנית. ואני אספר לכם שאני ישבתי בבית ולדאבוני או לא לדאבוני יש לי אישה שהיא מורה במערכת החינוך ואחראית בבית הספר על הנושא הזה של למידה היברידית. וראיתי שעות של הכנות לנושא הזה ותוכניות ונפל לי האסימון, אמרתי למה אנחנו בוועדה הזאת לא מגיעים למערכת החינוך ומציעים תוכניות אחרות, מציעים הצעות. שמהוועדה הזאת יגיע צוות של אנשים שמומחים בנושא, אנשים שעושים את זה בצורה כל כך טובה וכל כך מהירה וכל כך קלה לביצוע. ואז דיברתי עם יושבת הראש ואמרתי, אני רוצה שבית ספר שי עגנון בנתניה יבוא ויציג את התוכנית הזאת ושמערכת החינוך תראה מה עושים בבית ספר שי עגנון. ולכן יש את הדיון הזה. ואני שמח שהרמנו את הכפפה כולנו כדי שבסוף מערכת החינוך תבצע את זה.

אנחנו ראינו בכל התקופה של הגלים של בקורונה מה קרה לילדים במדינת ישראל, לאיזה מצבים הילדים הגיעו, דיכאונות, השמנה, אלימות נוראית בבתי הספר, אלכוהול, סמים, בלי סוף ואנחנו אומרים שאנחנו לא מתמודדים עם זה ואנחנו קיבלנו פה מחקרים ועבודות שנעשו על ידי המומחים הטובים ביותר, והמסקנה היתה פשוטה מאוד, הילדים צריכים להיות במסגרות, צריכים להגיע לבתי הספר, צריכים להגיע לעשות פעילות ולא איכפת לי אם זה מתמטיקה אנגלית ספרות, שיגיעו לבתי הספר ומצידי שישחקו ויעשו ספורט כל היום ופעילות חברתית. אבל אם אי אפשר לעשות את זה, צריך להגיע מיד ללמידה מרחוק, ופשוטה, ולא מסובכת כל כך. לכן אנחנו פה בוועדה היום באים וממליצים למשרד החינוך מה אפשר לעשות יותר טוב. ובגלל זה בית הספר הזה נמצא פה כדוגמה נפלאה. אז תודה רבה גבירתי יושבת הראש על הדיון הזה ואנחנו פה כדי לעזור למשרד החינוך, לא לעכב אותו.

נכון מאוד. אני אחזק את הדברים, זה לחלוטין נכון, אנחנו פה כדי למצוא פתרונות טובים, יעילים, שיסייעו בהתקדמות הזאת לעבר למידה היברידית. אנחנו גם רואים בכל העולם, יש מודלים גם במדינות שונות למעשה שהדבר הזה עובד. אמנם הקורונה נתנה לנו איזה שהיא סטירת לחי ודחפה אותנו לעומק הצלילה בענין הזה, ואפשר לומר שלא היינו במאה אחוז מוכנים, אבל זה הזמן לעשות תיקונים. וזה הזמן שבו ינתנו גם המשאבים וריכוז הכוחות. אנחנו פה ביחד איתכם כדי לאפשר את הדבר הזה בצורה הטובה ביותר ובהחלט לאחר שחבר הכנסת סימון דוידסון שוחח איתי על התוכנית שאשתו מנהלת בבית הספר, החלטנו לקיים את דיון ההמשך הזה שהוא כל כך חשוב. חברת הכנסת אימאן ח'טיב בבקשה.

בוקר טוב לכולם. גם אני שלחתי בקשה לדיון חשוב זה לוועדה. לצערי הרב אני גם הייתי כאן בגל הראשון וישבנו כאן כולנו בתדהמה ולא בדיוק ידענו מאיפה זה בא ואיך אנחנו יכולים ויכולות להתמודד עם זה. אבל לדאבוני וצערי הרב אנחנו כבר יותר משנה בסיטואציה הזאת ואנחנו עדיין מדשדשים לצערי הרב, זאת המציאות, מדשדשים באותם המקומות. יש שיפורים פה ושם אבל אין תוכנית סדורה ברורה, המורים המנהלים הילדים ההורים כולם מבולבלים, כולם לא יודעים איך להתמודד עם המציאות העגומה הקיימת. ואני פה חייבת לזעוק את זעקתם של כל הילדות והילדים במדינה ובמיוחד את הילדים הערבים.

הילדים בחברה הערבית נקודת הזינוק שלהם היא נחותה בהרבה. לפני הקורונה אנחנו יודעים שיש הפרש של שלוש שנים מבחינת רמת הלימודים, היכולות, איפה הם נמצאים בין התלמידים בחברה הערבית לחברה היהודית. ילד בכיתה י' בחברה היהודית מבחינת אפשרויות ויכולות הוא נמצא בכיתה ז'. תתארו לעצמכם שאנחנו נמצאים כאילו שזה הנורמה שלנו ועכשיו באה הקורונה עם כל המיוחד, ושלא נבין, המיוחד שזה משהו טוב, לא, המיוחד זה משהו מאוד קשה, שאין תשתיות, שאין אפשרויות אפילו למכשור גם בתוך בתי הספר אבל עוד יותר בתוך הבתים. בנוסף למימד הלימודי שהוא אכן חשוב, אנחנו חייבים למצוא את הדרך איך אנחנו מגשרים על הפער הזה ואני יודעת שזה לא יהיה לא בחודש ולא בחודשים, ולא בשנה. כשאנחנו מדברים לפני הקורונה על שלוש שנים זה אומר בטוח שאנחנו עכשיו מדברים על חמש שנים.

כל זה בצד אחד, בצד השני שהוא לא פחות חשוב, כל הנושא הנפשי רגשי חברתי של אותם תלמידים ואותן תלמידות. אנחנו עדים כבר לתופעות הקיימות בתוך החברה, גם מהדיווחים של אלימות, גם מהפניות למרכזים לטיפול נפשי וגם ממה שהמורים וההורים מספרים. עכשיו אנחנו לא נפתור את כל הבעיות של העולם ושל המשפחה, לא לדבר על האלימות שבתוך הבתים, אבל לפחות הוועדה הזאת מוסמכת ואמורה לתת דין וחשבון ומענים לאותה שכבה של תלמידים ותלמידות. נכון, גם המורים המנהלים וכל מערכת החינוך. ולכן כבוד יושבת הראש, אני חושבת שהגיע הזמן מזמן לתת תוכנית סדורה וברורה בכל מערכת החינוך איך מתמודדים, מה עושים ומאפשרים, שמים את האפשרויות, את המשאבים שצריך לשים כדי שהתהליך הלימודי יתנהל בצורה כמה שאפשר נורמטיבית. עם הקורונה אין כזה דבר נורמטיבי אבל כמה שאפשר. את אמרת שאנחנו לא במאה אחוז, הלוואי שאנחנו ב-70 אחוז. אבל אנחנו עוד רחוקים משם.

תודה רבה על הדברים. אני רוצה להעלות את מרום שיף, יושב ראש הנהגת ההורים הארצית שנמצא איתנו בזום. בוקר טוב מרום.

בוקר טוב וסליחה שאני מדבר מהאוטו ולא מהוועדה. למידה היברידית זאת לא בעיה של הקורונה בלבד, זאת בעיה שלנו של כל החיים. הקורונה הציפה לנו את הבעיה הזאת בצורה חריפה ביותר. צריכים להבין, יש לנו תלמידים שמגיעים נגיד לניתוח אפנדציט ואף אחד לא מתקשר אליהם. ואני חושב שאחרי שנתיים בקורונה הגיע הזמן שיהיו כללים של מינימום של התנהלות מול תלמיד. זה הרבה מעבר לתשתיות. לא יכול להיות שלא יהיה קשר עם תלמיד שלא מגיע לבית הספר. לא יכול להיות שלא יבדקו אם התלמיד הזה השלים את החומר הלימודי שלו אחרי כמה זמן, לא יכול להיות שלא תהיה מערכת סדורה וברורה איך בודקים את הדבר הזה. זה לא דיון שמשאירים אותו להחלטה של מורה זה או אחר. הבעיה בלמידה ההיברידית היא לא בעיה של תשתיות, היא הבעיה החריפה ביותר שארגוני המורים אמרו לכל המורים במדינת ישראל, זאת החלטה אישית שלכם, תרצו תעשו, לא תרצו לא תעשו. לא, זאת לא צריכה להיות החלטה של מורה, זאת צריכה להיות החלטה שנותנים הוראה ברורה שאין תלמיד שלא שומרים איתו על קשר, הן בצורה של למידה היברידית, הן בצורה שמאפשרים לו להעביר אליו את החומר, הן כששואלים אותו מה שלומו ולמה הוא לא הגיע למערכת החינוך, הן על זה שיודעים שמשאירים לו את החומר הפדגוגי ומוודאים שהתלמיד הגיע לאיפה שהכיתה שלו נמצאת. אלה דברים בסיסיים שצריכים להיות במערכת החינוך.

אנחנו כולנו צריכים לזכור דבר אחד, מערכת החינוך היא קודם כל החינוך של הילדים שלנו, זה לא שאנחנו אומרים שלא איכפת לנו מה יקרה עם הילדים שלנו, זה באמת לא יכול להיות הדבר הזה. מעניין אותנו שהילדים שלנו יהיו איתם בתקשורת, שידעו מה קורה איתם ביום יום שלהם, וזאת צריכה להיות הדרישה שיוצאת מהוועדה. וזה לא דבר שצריך לעבור לסדר היום, אנחנו מדברים על הסיפור של למידה היברידית והמסביב שלו כבר שנתיים עם משרד החינוך, הגיע הזמן שתרד הוראה ברורה, זה לא שיקול דעת של אף מורה, לא שיקול דעת של אף מנהל ואפשר לקחת דוגמאות נפלאות במדינה שזה קורה שמה, עם הוראות איך נמצאים בתקשורת עם ילד שלא נמצא מספר ימים במערכת החינוך, עם טלפון בבוקר ועם השלמה אחר כך ועם קשר עם החברים שלו בכיתה. וזה צריך להיות היעד של כולנו.

תודה רבה לכם על הדיון החשוב הזה, ואני מאוד מקווה שמכאן תצא קריאה ברורה והחלטה של משרד החינוך שזה מבוצע עם הוראות ברורות ואפשר לבצע אותם בכמה דרכים. אני גם מבקש מארגוני המורים, תבינו את החשיבות של הנושא הזה ותפסיקו להגיד למורים זאת לא החלטה שלכם, זאת החובה שלכם.

תודה רבה על הדברים. מרום שיף, יושב ראש הנהגת ההורים הארצית ואני רוצה לתת את זכות הדיבור לציפי ידידיה, מנכ"לית בית ספר שי עגנון, חטיבת ביניים חטיבה עליונה. יש גם מצגת שהיא באה להציג בפנינו. בוקר טוב ציפי.

בוקר טוב לכולם, גבירתי היושבת ראש, חברי הכנסת וכל הנוכחים. תודה רבה על ההזדמנות. אני רוצה להתחבר ליושב ראש ועד ההורים ולהגיד שאני מסכימה לכל מילה, ואם אנחנו מדברים על האתגר זה בדיוק היה האתגר שלנו כשיצאנו לדרך ואני רוצה לספר קצת על בית הספר.

אנחנו בית ספר שש שנתי, כ-1,100 תלמידים בעיר נתניה. בית ספר מקיף, תלמידים מכל קצוות החברה. לפני שנתיים פתאום מעלם לנו בית ספר כמו שנעלם לכל מערכת החינוך, מצאנו את עצמנו בסגר ואין בית ספר. אחרי שבוע של אוי איזה יופי אני לא צריך לקום בבוקר כדי ללכת לבית הספר, הבנו שאנחנו צריכים לקחת את בית הספר ולהביא אותו למציאות חדשה. ומהמקום הזה אני רוצה לספר שעוד שנתיים לפני הקורונה אנחנו עברנו תהליך בבית ספר כששאלנו את עצמנו מי אנחנו למה וכמה ולמה אנחנו מחנכים והגדרנו לעצמנו משולש. אמרנו, הדבר החשוב ביותר שמערכת החינוך ובית הספר שלנו בפרט צריך לקדם אליו זה שלושה דברים, במשולש. אוטונומיה מוסר ושייכות. לפתח אדם אוטונומי, לומד עצמאי, שיש לו סולם ערכים ברור ושייכות ברורה. זה המוטו שלנו בבית הספר שאיתו אנחנו גם התחלנו את כל הסיפור של הלמידה מרחוק.

מה שהלמידה מרחוק זימנה לנו, ואני אומרת את זה, אני מקווה שעוד בתי ספר שומעים אותנו, מה שהסיפור של הקורונה זימן לנו זה את האפשרות לעצור רגע ולהסתכל על עצמנו. פתאום היינו צריכים לראות מה עשינו ביום יום ואת מה אנחנו צריכים פתאום להעביר מרחוק. וזה תהליך שאני חושבת שאי אפשר בלעדיו. וישבנו והסתכלנו על עצמנו, על התפקיד שלנו כמורים, על התפקיד שלנו כמחנכים, מה אנחנו עושים ביום יום ואיך אנחנו מצליחים את כל מה שאנחנו עושים ביום יום להעביר ללמידה מרחוק ומשם התחיל תהליך למידה. הכרנו את הזום, הכרנו תוכנות למידה שונות ורבות ובמשך שנתיים מאז ועד לפני שנה שבנינו את המודל ההיברידי זה מה שעשינו. תהליך רפלקטיבי וחיפוש מענים. והמענים האלה היו מבוססים על ההבנה שזה העולם שבתוכו אנחנו חיים וסוף סוף העולם האמיתי שמחוץ לבית הספר פרץ לתוך בית הספר בצורה מאוד ברורה והוא לא ילך אחורה. שאנחנו צריכים להכשיר את התלמידים שלנו להיות מוכנים ולחיות בתוך עולם שמשתנה כל הזמן, שיש בו למידה מרחוק, שיש בו אפשרויות למידה לאורך כל החיים ושהעולם מחוץ לבית הספר הוא זירת למידה. ומהמקום הזה התחלנו תהליך למידה, בהכשרת המורים, בלקחת את ה-137 מחשבים ניידים שקיבלנו ממשרד החינוך ולדאוג שכל תלמיד בבית הספר יהיו לו אמצעי קצה כדי שנוכל לעשות את הלמידה ההיברידית בצורה מסודרת, בלבנות תשתיות בתוך בית הספר כדי שנוכל לעשות את זה ולהכשיר את המורים, זה מה שעשינו עד אפריל פחות או יותר שנה שעברה שחזרנו ללמידה רגילה והיינו צריכים לחשוב מה אנחנו עושים הלאה.

ההבנה שלנו היתה שאנחנו לא יכולים ללכת אחורה, שאת ההזדמנות הזאת אנחנו לא יכולים לפספס. למה זה הפך להיות הזדמנות, כי בשיחות שלנו עם התלמידים שלנו אנחנו שמענו מהם שקורים להם דברים ממש טובים. שפתאום הם למדו איך אפשר ללמוד עם חברים אחר הצוהריים, הם למדו איך לארגן לעצמם סדר יום, לקום בבוקר, לפתוח את המחשב, לסגור את המחשב, ללכת לאכול ארוחת צוהריים, להתחבר מחדש ללימודים. וראינו את צוות המורים שלנו שהוא למד ליצור קשר עם התלמידים בדרכים שונות. אם פעם הייתי אומרת למורה תקשיב, שעות פרטניות אתה יכול לעשות בזום עם התלמידים שלך אחרי הצוהריים, היה אומר לי השתגעת, מה זה זום, השתגעת, מה זאת אומרת אחר הצוהריים, אני מסיים לעבוד בשתיים וחצי, אין דבר כזה שאני אפגוש את התלמידים בשעה שלוש או ארבע או חמש אחר הצוהריים, כי זה מעבר לשעות הלימודים שלי. ההגמשה היתה מהמקום הזה מאוד ברורה. וראינו שאנחנו מצליחים גם להביא את התלמידים לבית הספר וגם להמשיך ולשמור איתם על קשר בלמידה מרחוק עם כל מה שאנחנו למדנו לעשות.

ומהמקום הזה פנינו למנהלת המחוז ולמפקחת בית הספר וביקשנו, ואמרנו ככה, ניתנה לנו גמישות פדגוגית, אנחנו מבקשים להביא את זה לידי ביטוי. אנחנו מבקשים לבנות מודל שמשלב בין למידה מרחוק לבין למידה בבית הספר באופן משמעותי. לא שעה בשבוע, שעתיים בשבוע, אלא באופן משמעותי וביקשנו לקבל אישור לבנות מודל שמבוסס על ארבעה ימי לימוד בבית הספר ויומיים של למידה מרחוק.

אני מוכרחה להגיד שלא היה פשוט לשכנע את מנהלת המחוז, היא אמרה יומיים בשבוע זה המון, מה יהיה, איך תעשו, אמרנו לא, יומיים בשבוע כי אחרת זה לא יהיה משמעותי ולא נוכל להביא לידי ביטוי את כל הדברים הטובים שלמדנו לעשות. ונדרשנו להגיש תוכנית סדורה, הגשנו תוכנית מסודרת שכללה איך בדיוק תיבנה המערכת, איך בדיוק יהיה ליווי המורים, איך אנחנו שומרים על קשר עם התלמידים וקיבלנו אישור ויצאנו לדרך. אני רוצה להציג בפניכם את המודל.

זה בית הספר היחידי בארץ צריך לציין.

נכון. אנחנו בית הספר היחידי בארץ שהיה לו את האומץ, אני מוכרחה להגיד לפעמים, אתם יודעים, אני מול הצוות שלי תמיד אני אומרת תקשיבו, כדי לקבל אומץ אנחנו צריכים לעשות את זה, אתם יודעים, סוס כשהוא רוצה, אנחנו רוצים לכוון אותו שהוא יגיע לאן שהוא צריך שמים לו פה משני הצדדים, אנחנו צריכים להתכנס פנימה, לראות מי אנחנו מה אנחנו מה אנחנו יכולים לעשות, לאן אנחנו רוצים להגיע ומשם ללכת קדימה. ככה אנחנו יכולים להיות אמיצים וזה מה שאנחנו עושים בבית הספר. דרך אגב אני מוכרחה להגיד שהתפקוד של הצוות, יש לנו 137 מורים בבית הספר, חלק מהם פה לצידי, לא הצגתי אותם, תכף אני אגיד מי נמצא פה איתי. התפקוד של המורים בבית הספר היה כל כך מדהים בתקופה של הקורונה שזה נתן לי אומץ לצאת לדרך ולעשות את הדבר הזה.

אז אני רוצה להציג את המודל. לפני זה ברשותכם אני רוצה להגיד מי נמצא פה איתי, לילך מנהלת חטיבה עליונה, סיגלית מנהלת חטיבת הביניים והאישה המדהימה שלצידי שבלעדיה אני חושבת שכל זה לא היה קורה, נורית, רכזת מגמת מחול אבל בנוסף לזה אלופה בכל מה שקשור לתוכנות וללמידה יצירתית ואחרת וצוות מחול היה השראה לכולנו.

המודל שבנינו. המודל הוא כזה, ארבעה ימי לימוד בבית הספר, יומיים למידה מרחוק. פנינו לכל אחד מרכזי המגמות בבית הספר ושאלנו מה חייב להילמד בבית הספר ומה יכול להילמד מרחוק ובהתאם לזה בנינו את המודל. כל המקצועות שלומדים אותם מעל חמש שעות בשבוע, חמש שעות בבית הספר, השעות הנוספות מרחוק, כל המקצועות המדעיים שמחייבים מעבדות, חמש שעות בבית הספר כדי שאפשר יהיה להשתמש במעבדות, השעות הנוספות לפעמים זה חמש שעות, לפעמיים זה שבע לפעמים זה שמונה, יש לנו מגמת רובוטיקה, מגמת הנדסת תוכנה, יש לנו מגמת מחול, הכל מגמות עתירות שעות, השעות האלה הנוספות נלמדות מרחוק. מתמטיקה, כל מה שמעל חמש שעות, שזה ארבע וחמש יחידות מתמטיקה, חמש שעות בבית הספר, השעות נוספות מרחוק. אספנו את המידע הזה ובנינו את המודל.

שכבה ז', אמרנו תלמידים חדשים בבית הספר, אנחנו עוד לא מכירים אותם, הם ילמדו חמישה ימים, רק יום אחד למידה מרחוק. שכבה יא', השכבה הכי קשה בתיכון, כל הבגרויות הן בשכבה הזאת ולכן להם אמרנו, ניסינו ארבעה ימים, התלמידים נלחצו, אמרנו אין בעיה, הולכים צעד אחד אחורה. חמישה ימים, יום אחד למידה מרחוק. כל יתר השכבות, ח' ט' י' ו-יב', שהשביעו אותנו בתחילת שנה, דיר בלאק ציפי אם את הולכת אחורה, אוי ואבוי לך אם את מבטלת את המודל הזה, אנחנו הרבה יותר מאשר מאושרים בו. הבטחתי להם שלא נלך אחורה, לומדים ארבעה ימים בשבוע ויתר הימים למידה מרחוק.

כדי לעשות את זה, ליווי הצוותים המקצועיים, השתלמות מקצועית - - -

כל המורים עברו השתלמות?

כל המורים עברו שתי השתלמויות, כל המורים עברו שתיים והשנה יש לנו השתלמות נוספת. כשאנחנו מדברים על פיתוח לומד עצמאי כל המורים עברו בשנה שעברה בסימסטר השני השתלמות בשימוש באמצעים דיגיטליים. כל משאב שמשרד החינוך נותן לנו ואני מוכרחה להגיד פה ולהחמיא למשרד החינוך, זה לא שאין את המשאבים אבל צריך לדעת לקחת אותם. אנחנו קיבלנו תקציב גדול למדי בשנה שעברה וגם השנה לרכוש סביבות דיגיטליות לבית הספר, יש לנו כמות גדולה מאוד של אמצעים דיגיטליים לכל הצוותים. סביבות למידה שמורים לקחו ומפנים אליהם את התלמידים, גם במתמטיקה, גם בביולוגיה, גם בלשון ובתחומים נוספים. אני רוצה לספר, אני לא יודעת אם אתם זוכרים, אבל בתקופת מבצע שומר חומות היתה בגרות במתמטיקה. גם היה הסיפור של קורונה וגם היה צריך לעשות את הבחינה במרחבים מוגנים. והילדים באו לבית הספר לעשות בחינת בגרות במתמטיקה. אני שועל ותיק במערכת החינוך, אני לא זוכרת פעם שתלמידים הגיעו לבחינת בגרות במתמטיקה כל כך רגועים. זה היה פשוט מדהים לראות את זה.

אז יש לנו סביבות למידה, יש לנו כיתות אינטרנטיות, אנחנו משתמשים ב-Classes room, כיתות אינטרנטיות שיש לכל כיתה, כל מורה נדרש לפתוח כיתה ב- Classes roomעבור הכיתה שלו, כל חומרי הלימוד של כל מורה נמצאים בתוך הכיתה הזאת כדי שכל תלמיד אם הוא נעדר כי הוא חולה או כי סתם הוא לא היה מרוכז היום בכיתה, גם כשהוא לומד מקרוב, לפתח את האוטונומיה של התלמידים, או כי הוא חולה קורונה, או כל סיבה אחרת, הוא תמיד יכול להיכנס ל- Classes roomולמצוא שם את חומרי הלימוד שהמורה לימד בכיתה. כל הדברים האלה הם מערכות תומכות ובתוך הדגם הזה אנחנו פועלים.

אני רוצה מילה אחת לסיכום ולאפשר גם לנורית להציג את מה שהיא עשתה במגמת מחול וגם לשמוע מורה למתמטיקה שמלמדת ארבע וחמש יחידות לבגרות, מה היא מספרת.

יש לי שאלה ציפי, אם התלמיד בבוקר לא הגיע לבית הספר, הוא יכול בשמונה בערב להיכנס ל-Classes room הזה ולראות את כל השיעור.

בדיוק. אם תלמיד לא מגיע בבוקר לבית הספר הוא יכול להיכנס לשיעורים שלו ולראות את מה שנלמד. אני רוצה להגיד, לא הכל ורוד, זה תהליך. מה שאני אומרת זה כל מה שעשינו. עדיין יש תלמידים שלא מתחברים, עדיין יש מורים שקשה להם בתוך הסיפור הזה, אבל זאת הדרך ואנחנו צועדים בה. העברנו שאלון משוב לתלמידים בסוף הסימסטר עם תשובות מאוד מעניינות לטוב ולפחות טוב וזה אומר מה האתגרים שעומדים בפנינו. המודל הזה בעיני הוא מודל פורץ דרך ואנחנו לא נלך אחורה, אנחנו רק נלך בו קדימה. אם מחר יקרה משהו והמדינה תיכנס לסגר, התלמידים של בית ספר שי עגנון בלחיצה על כפתור יודעים מה לעשות למחרת בבוקר. המורים והתלמידים.

איך אתם עושים מעקב אחרי מי שלא הגיע לכיתה ולא צפה בשיעור? יש מורה שמתקשר אליו?

בוודאי.

איך אתם יודעים גם?

קודם כל מחנכי הכיתות יודעים מי התלמידים שנמצאים ומי התלמידים שלא נמצאים. תלמידים נכנסים או לא נכנסים פחות קשה לעקוב, לעשות מעקב צמוד, אבל אני מוכרחה להגיד שלצד כל זה יש לנו מבנה של הערכה מאוד גדול בבית הספר של מבדקי הערכה אחת לשבוע, של לפחות חמישה צמתי הערכה בסימסטר, שאנחנו יכולים לראות את התקדמות התלמידים. אז גם מהמקום הזה.

אתם בניתם את מבדקי ההערכה?

כן. אנחנו דורשים מהמורים לבנות מבדקי הערכה.

נראה לי שאני מבין מה יושבת הראש שואלת. עשינו פה דיונים, שלושה דיונים בנושא נשירה סמויה. שתלמידים פשוט הפסיקו להיות בתוך המערכת בלי שאף אחד יודע. יש לכם נתונים אצלכם בנושא הזה?

אני מוכרחה להגיד שאני לא מגזימה, אין לנו תלמידים כאלה, אין לנו תלמיד שאנחנו לא יודעים מה קורה איתו. זה לא שאין לנו תלמידים שיש לנו איתם בעיות ביקור סדיר, אבל אני רוצה להגיד שבלי קשר לקורונה ואנחנו ממשיכים את זה גם בתקופת הקורונה, אנחנו צמצמנו בארבע השנים האחרונות את מספר התלמידים שיש איתם בעיות ביקור סדיר ממשהו כמו 25 אחוז לאולי שלושה אחוז. באופן כללי איך, כי אני, ואני לא אוהבת להגיד אני אבל במקום הזה אני באתי ואמרתי מה זה הדבר הזה, אני שלוש וחצי שנים בבית הספר, באתי ממחוז אחר, מבית ספר אחר שניהלתי, אמרתי מה זה הדבר הזה, מה זה תלמידים לא מגיעים לבית הספר.

אז מה עשיתם כדי שיגיעו?

מה עשינו, קודם כל עשינו מיפוי מי התלמידים האלה, הבאנו אותם, אני לקחתי על עצמי את זה כמשימה שלי באופן אישי כמנכ"לית, כל תלמיד ותלמיד לחדר שלי, והאמירה שלי היא אם ילד לא מגיע לבית הספר יש לזה סיבה.

נכון.

אם להוביל את בית הספר להבין, לרדת לעומקה של בעיה למה תלמיד התנתק מבית הספר. התחלנו בחטיבה העליונה ועכשיו אנחנו ירדנו לחטיבת הביניים. להתחיל מ-ז' לראות למה תלמידים לא מגיעים לבית הספר. מדברים על פערים, אני אומרת פערים, עכשיו הקורונה חשפה את הפערים במערכת החינוך, היא הפכה אותם לשקופים, פתאום ההורים ראו מה הילדים שלהם כן יודעים ולא יודעים כי הם ראו אותם בבית לומדים. אבל הפערים האלה הם לא חדשים ואנחנו מתמודדים איתם כל הזמן. עכשיו יותר טוב כי יש לנו הרבה משאבים לעשות את זה. אז לרדת לעומקה של בעיה, כל ילד שיש לו בעיית ביקור סדיר הוא אדם שלאורך הדרך התייאש ממערכת החינוך. אז זה הסיפור ועם זה אנחנו הולכים קדימה.

אני לא מרפה, אני רוצה להגיד שבסדר יום שלי, ולהיות מנהל של בית ספר שש שנתי זה חתיכת סיפור, בסדר יום שלי משהו כמו אולי 40 אחוז, לפעמים 50 אחוז מהיום שלי מתעסק בזה. בעוד פעם להביא את התלמיד ובעוד פעם לראות ובעוד פעם ללמוד איך לבנות תוכניות מיוחדות להחזיר את התלמידים לבית הספר. הרבה פעמים אנחנו מצליחים ולפעמים גם לא, ולפעמים יש ילד שלא מתאים לו עכשיו להיות במערכת החינוך, לא סוף העולם, נמצא לו את המסגרת המתאימה. אבל לא מוותרים על אף אחד, זה הדבר החשוב בתוך הסיפור הזה וזה אפשרי.

כל הכבוד, באמת.

ברשותכם אני חייבת שתשמעו מה שמגמת המחול עשתה וגם את המורה למתמטיקה, אז ברשותכם נורית.

בוקר טוב, תודה ציפי. מגמת המחול מן הסתם משתמשת בסטודיו למחול והשיעורים שלנו הם מאוד מעשיים והיה נראה כאילו אין תחליף לדבר הזה שתלמידות מגיעות לסטודיו ורוקדות. הקורונה נתנה לנו זעזוע לא קל ואין לנו איפה לרקוד ואין לנו סטודיו, אז מה עושים, שיעורים בזום? גם לא ממש עבד עם כל הדיליי ולקחנו דוגמה אחת, כיתה אחת כפיילוט לפרוייקט ואמרנו בואו נרקוד בחוץ. בחוץ אפשר לרקוד. והשתמשנו בסביבה החיצונית כסטודיו ולקחנו את הסביבה החיצונית, זה לא משהו שהמצאנו וזה לא נולד בקורונה, זה נקרא מחול מקום כשאנחנו משתמשים בסביבה החיצונית כאביזר, ככלי ליצירת תנועה חדשה. והשתמשנו ב-Classes room, הפלטפורמה הנהדרת הזאת שהצילה אותנו והשתמשנו בסרטונים ככה שהתלמידות קיבלו הנחיה דרך ה-Classes room מהמורה, יצאו החוצה לעבוד בחוץ והחזירו לנו צילום של מה שהם עשו בחוץ. והיה שיח וסוג של פינג פונג כזה בין המורה שהנחתה לתלמידות שעבדו בחוץ. הם עבדו גם בשיתוף פעולה, הם נפגשו אחת עם השניה באוויר הפתוח כשזה היה אפשרי והם יצרו בחוץ. אפשר לראות את הסרטון ותוך כדי הסרטון אני אמשיך לדבר.

הן יצרו ריקוד כשהן משתמשות בסביבה החיצונית, הלמידה ההיברידית הזאת דרך ה-Classes room אפשרה לנו גם המורות כצוות לעשות שיתוף פעולה. המורה לתולדות המחול נתנה את הרקע התיאורטי לווידאו דנס, אני נתתי את הרקע של הקולנוע צילום ועריכת וידאו והמורה לקומפוזיציה עבדה על החלק האומנותי התנועתי. שיתוף הפעולה בין שלושתינו יצר את הדבר המקסים הזה והם יצרו וידאו דנס של מחול בחוץ במקום שהוא לא בית הספר הוא לא סטודיו ואני יכולה להגיד שאף אחת מצוות המורות לא היתה במקום הזה. לפני שהם הגיעו לתוצר הזה הם רקדו בתחנות אוטובוס, הם רקדו על גשרים, הם רקדו במנחת, הם רקדו בגן שעשועים, הם רקדו בשדה פתוח, הם רקדו בכל מקום אפשרי עד שהם התמקדו בלוקיישן אחד ויצרו את הדבר הזה, אף אחת מצוות המורות לא יודעת איפה המקום הזה נמצא, מעולם לא היינו שם, הכל היה מרחוק והדבר הזה הקסום שנוצר אמרנו על זה אי אפשר לוותר ומאותה שנה זה פרוייקט קבוע שמהווה 30 אחוז מציון הבגרות שלהם בכיתה יא'.

הרעיון של מחול מקום זה ליצור תנועה שלא יכולה להתקיים, שהמקום עצמו, הלוקיישן שבו היא מתקיימת הוא חלק מהריקוד, אותו דבר לא יכול היה להתקיים בסטודיו. על הדרך הם הרוויחו מעבר למחול גם ללמוד לצלם, לערוך וידאו וכמובן למידת עמיתים כשהם נפגשו כולן יחד ועשו את הפרוייקט ביחד.

מדהים, באמת כל הכבוד על הפתיחה של הראש ומציאת פתרונות יצירתיים בתקופה כל כך מאתגרת.

ברשותכם אם יש לנו עוד דקה זמן, תמיד אומרים שמתמטיקה אי אפשר ללמוד מרחוק, פיזיקה אי אפשר ללמוד מרחוק, לפני שנשמע את רומינה יש לנו מורה לפיזיקה מבוגר, עלה מחבר העמים, מהמורים האלה שלא ידע מה זה זום והיה לו כל כך קשה להתחבר, בקיץ היתה לנו ישיבה והוא אמר, ציפי את יודעת שחייבים ספרים דיגיטליים. זה היה פשוט מדהים לשמוע את פסח. ברשותכם רק רומינה ככה לסיכום.

הלימודים אצלנו מתחלקים לימים של למידה פרונטלית וימים של למידה היברידית. בימים של למידה פרונטלית אני דואגת לעשות הקניה לגבי הנושאים החדשים ובימים של למידה היברידית אנחנו עושים חזרה מאוד קצרה על מה שלמדנו בשיעור הפרונטלי ומשם אנחנו מתחלקים לחדרים כאשר אני זמינה להם בזום לכל השאלות, לפעמים אני נכנסת לחדרים ואני עונה להם לשאלות, לפעמים אנחנו משלימים לאותו ילד שלא היה מסיבה כלשהי את הנושא. העבודה בחדרים מאפשרת לתלמידים שגם בכיתה מתביישים לשאול את השאלות שהם צריכים לגבי הנושא וישנם תלמידים שמעדיפים לעבוד בתוך צוותים בתוך חדרים וזה גם מאוד מבורך עבודה בצוות. בסופו של דבר מה שאנחנו דואגים לעשות בימים של למידה היברידית זה סך הכל להתעמק יותר בנושאים ולאפשר לתלמידים תרגול נוסף.

מה זה חדרים, מה זאת אומרת חדרים?

בזום אפשר לחלק את כל הנוכחים לחדרים, לקבוצות. ואז כל קבוצה עובדת רק עם הקבוצה שלה, אחרי זה אנחנו יכולים גם בזום להחזיר אותם למליאה. המורה מלמדת, מחלקת חמישה חמישה חמישה, נותנת להן משימה, הם דנים במשימה הזאת ביחד ואז אחרי רבע שעה המורה מצרפת את כולם ביחד וכל אחד מציג את שלו בפני כל הכיתה. אתמול רק עשינו מליאה ככה, אני פוגשת את המורים שלי עכשיו, קצת חשש מהקורונה, בזום, והיינו צריכים דיון בקבוצות, אני אמרתי במה הדיון, חילקנו אותם אקראי לשמונה קבוצות, כל קבוצה דנה ואחר כך חזרנו למליאה עם התוצרים של הדיון וכך עשינו את המליאה. המורה בעצמה יכולה לעבור בין החדרים, ככה שכל פעם היא נכנסת לחדר וזה כמו שיעור פרטי. היא יכולה להיכנס עם תלמיד בודד, היא יכולה להיכנס עם שני תלמידים לחדר כשכל היתר ממשיכים לעבוד.

זה כשמדריכים את המורים איך להשתמש באמצעים הטכנולוגיים בצורה נכונה. אתם שמעתם שהיא אמרה שתלמיד שלא הבין בכיתה והתבייש לשאול, הרבה יותר פשוט לו לעשות את זה מולה בזום כשהיא איתו לבד וזה קורה כל כך הרבה. כי הוא לא הבין בכיתה ויש לו הזדמנות בזום. וגם השעות הפרטניות, שבמהלך היום לתלמידים שלומדים ומגבירים שתי מגמות, מאוד קשה למצוא חלון במערכת לשעות הפרטניות. אני אזכיר לכם שלמורה במשרה מלאה יש מתוך ה-40 שעות שש שעות פרטניות, הוא לא היה מצליח להכניס אותן בתוך לוח הזמנים של התלמידים, עכשיו הוא מצליח לעשות את זה. הוא מצליח לעשות את זה אחר הצוהריים, הוא מצליח לעשות את זה לפעמים בשעות הבוקר, הוא מצליח לעשות את זה בכל זמן שמתאים לו ולתלמיד ולפעמים תלמיד צריך עשר דקות ממורה, אפילו לא שעה, כדי להבין את מה שהוא לא הבין בכיתה.

שאלה אחרונה לפני שאנחנו מסיימים עם בית הספר, יש תלמידים שאין להם מחשבים, אתם יודעים על זה?

לא. לכל התלמידים יש.

ואם יש כזה?

הוא יקבל מחשב מיד. אני רוצה להגיד, בקורונה לפני שקיבלנו ממשרד החינוך אנחנו הוצאנו מחשבים מחדר המורים ושלחנו לתלמידים הביתה. אין מצב, אנחנו עם יד על הדופק בענין הזה. אנחנו נדאג לכל תלמיד שצריך מחשב. וגם תלמיד שהיה לו מחשב אבל לא היתה מצלמה או לא היה מיקרופון השלמנו גם את האמצעים האלה. זה הגיע עד לרמה הזאת של חסר לו מצלמה.

תודה רבה. אני חייבת לומר, ציפי, נורית, כל הצוות מבית ספר שי עגנון בנתניה, לתלמידים שלכם יש מזל שיש להם אותם. הלוואי וכל המנהלים והמורים, אני יודעת שיש אנשים מדהימים ופגשנו לא מעט כאלה גם בסיורים שעשינו, אבל כל הכבוד שלקחתם את הדבר הזה והעליתם את זה לרמה הבאה. יש גם למשרד החינוך וגם לבתי הספר האחרים במדינת ישראל כל כך הרבה ללמוד מכם, זה פשוט מדהים ומעורר השראה. כל הכבוד. ככה אני רואה מורים שהגיעו למקצוע הזה מתוך שליחות למען התלמידים נטו. זה מרגש לראות את זה. תודה רבה לכם.

אני רוצה מפה לעבור למשרד החינוך שנמצא איתנו בזום, ואני רק אומר, גם הנציגים של משרד החינוך, אני לא יודעת מי רוצה לענות על הדברים, אם אפשר להעלות בזום ולפתוח לכולם את המקרופונים, אתי סאסי, קובי רפאלי מנהל חטיבת טכנולוגיה - - -

אפשר אולי לפני זה להעלות עוד דברים שקשורים לנגישות?

אני אתן זכות דיבור אחרי זה. אתי, אני רק מבקשת, כאשר אנחנו מקיימים דיונים כאן בוועדת החינוך שיהיה לפחות נציג אחד נוכח כאן בוועדה של משרד החינוך. זה חשוב לנו, זה חשוב לקיום הדיונים, זה משהו שאני מבקשת גם בתקופה הזאת.

אז גבירתי יושבת הראש אני אשמח אם תפתחו גם לקובי רפאלי.

אז קובי רפאלי גם נמצא, אם אפשר למצוא אותו ולפתוח לו גם את המקרופון.

אני מתנצלת, אני חולת קורונה וגם קובי רפאלי שאיתי - - -

אנחנו מאחלים לכם החלמה מהירה ורק בריאות. שתחזרו אלינו בהקדם.

כמובן שהתכוונו להיות איתכם ואנחנו משתדלים להגיע באופן פיזי. אני אתחיל דווקא מהדוגמה האחרונה שראינו, ואחר כך אנחנו נפרוס בפניכם את התוכנית שמשרד החינוך עשה. אז דווקא הדוגמה האחרונה שראינו היא בדיוק עדות לכך של אוטונומיה בית ספרית. והעמדת הכלים, התקציבים, המשאבים, הידע שמשרד החינוך במדיניות שלו מאפשר לבתי הספר ובתי הספר הם אלה שבאופן יצירתי מצליחים ליישם באופן הטוב ביותר את המדיניות באמצעות הכלים והמשאבים והידע שהמשרד מנגיש. היתה פה דוגמה מקסימה, כמו הדוגמה הזאת יש לנו אלפי דוגמאות ואני לא מפריזה, כי זאת העבודה שלנו ביומיום, לסייע, לראות את הדוגמאות, להפיץ אותם לבתי ספר נוספים, אבל בהחלט אני רוצה לומר שלבית הספר שהציג עכשיו, לציפי ולצוות שלה, כי יש פה דוגמה מקסימה, איך בסופו של דבר בית ספר לוקח ומתרגם לכדי מעשה עד לרמת מורה ותלמיד וכולנו מבינים שבסופו של דבר עומדים שם אנשים, מנהלת בית ספר שרואה את בית הספר שלה, את המאפיינים של בית הספר שלה, את המורים שלה, את ההתאמה תוך שיתוף ההורים, מה הכי נכון לבית הספר שלה לעשות. אני אדגיש שמדובר פה בבית ספר חטיבת ביניים ועל יסודי, הדברים פחות מותאמים, חלק מהדברים פחות מותאמים כמובן לבית ספר יסודי, בבית ספר יסודי המסר שלנו בכלל לכל המערכת של משרד החינוך מאז האחד בספטמבר ועד עכשיו כמובן בעזרתכם הוועדה ובעזרת אנשים נוספים שנמצאים כאן הוא לא לסגור את מערכת החינוך אלא שמערכת החינוך תפעל ברצף ותשאף לשגרה עד כמה שניתן ואכן כך פעלנו בכוחות משותפים ואני רוצה לומר שיש פה איזה game changer בשיח שלנו מה-27 לינואר, ממש לא מזמן, באמצעות המתווה בודקים ולומדים ועל פי המתווה הזה תלמידים שנחשפו לחולה מאומת ואינם נדרשים להיכנס לבידוד מגיעים לבית הספר ואנחנו רואים עליה מאוד דרמטית בהגעה של תלמידים לבתי הספר.

אם אני מחזיקה בידי, אני פשוט בבית אז יש לי לפני רק חלק מהמסמכים, אני מחזיקה מסמך שהיה כתוב לי שם שיש כ-150 אלף מבודדים, לא מאומתים, מבודדים, במערכת החינוך לפני כשבוע עשרה ימים, אז היום אנחנו יכולים להגיד לפי המספרים שהצלחתי להוציא, יש לנו בסך הכל 3,600 ילדים מבודדים. מאומתי עדיין יש, כמובן אנחנו כולנו יודעים שהמגפה בשיאה ועדיין מספר המאומתים דומה למה שהיה לפני כשבוע עשרה ימים, אבל מספר המבודדים הוא קטן באופן דרמטי ואני חושבת שיש סיבה לענין הזה והוא תוצר של עבודה גם של הוועדה הזאת במסר המאוד נחרץ שתלמידים צריכים להגיע לבית הספר באופן פיזי ואסור לנו לסגור את מערכת החינוך כי אנחנו יודעים מה קורה כשאנחנו סוגרים את מערכת החינוך.

ועכשיו לנושא של למידה משולבת, אבל צריך לומר שהסיפור של מתווה הבודקים לומדים הוא game changer ומעט ילדים נמצאים בבית שהם אינם חולים, שהם אינם מאומתים ועבור תלמידים חולים מאומתים הסיפור הוא קצת אחר ולכן המערכת במיוחד בגילאים הצעירים נדרשת לפתרונות קצת אחרים.

הצגנו לפני חודש ואני לא יודעת אם תרצו שנחזור על כך, אבל בכמה משפטים אני מציעה שכן נראה. משרד החינוך נערך בשנתיים האחרונות באופן מאוד אינטנסיבי עם תשתית ידע וכלים שיאפשרו למידה משולבת דיגיטל ולא רק בשעת חירום אלא גם בשגרה. בארגון הלימודים שיצא בסוף שנת הלימודים האחרונה לטובת השנה הזאת כבר אז נאמר, לא ידענו שאנחנו נהיה בלמידה בחירום, חשבנו שנהיה בשגרה, לפחות ככה זה היה נראה שאנחנו אחרי המגפה, ואפשרנו לבתי ספר למידה גם מרחוק של תלמידים, של חלק משעות השבוע, מה שהראתה עכשיו מנהלת בית הספר, זה חלק מהאוטונומיה שנתנו לבתי הספר, אז אני לא יודעת אם היא בדיוק עמדה בכללים שכתבנו ולכן כנראה נדרש אישור נוסף ממנהלת המחוז שלה ואכן היא קיבלה אותו וגם לבתי ספר יסודיים החל מכיתה ה' או ו', אני לא זוכרת כרגע, אפשרנו חלק מהזמן לקיים למידה מרחוק כחלק מההתקדמות שלנו לקראת שליטה טובה יותר גם של המורים וגם של התלמידים במיומנויות המאה ה-21, למידה עצמית של תלמידים ואנחנו כמשרד החינוך בשנתיים האחרונות תקשבנו את בתי הספר, הכשרנו את המורים, יש פה הרבה מאוד מרחבים דיגיטליים, סביבות ענן, תכנים לפי תחומי דעת שאפשריים, פשוט מורה צריך לקחת ולתת את זה לתלמידים שלו, כמובן בהתאמה לגיל של התלמידים ולתחום הדעת הנלמד. פלטפורמות להיוועצות ותמיכה עבור מורים, עבור תלמידים, עבור הורים שקיימות - - -

אתם הצגתם את המודל בפעם הקודמת.

זה היה מאוד בקצרה, אם תרצו נוכל להציג בצורה יותר רחבה כבר עכשיו.

יש לנו מספר שאלות. אחד זה הנושא הטכנולוגי, האמצעים הטכנולוגיים, האם היום בכל בית ספר ניתן להגיד או כמה חוסרים יש לענין המצלמה בתוך כיתה בשביל למידה היברידית, או אמצעים לעשות את אותם שיעורים דרך הזום אבל בצורה מסודרת ונאותה. אתם ערוכים כך שבכל בית בית ספר אתם תוכלו לשדר גם את אותם שיעורים לתלמידים חולים?

גבירתי יושבת הראש, נמצא איתנו קובי רפאלי שהוא יציג ויענה על השאלות שאת שאלת כרגע ועל דברים נוספים. אני רק אומר עוד משפט לפני שאני מעבירה את רשות הדיבור לקובי, ב-10 בינואר יצאנו עם מסמך נוסף על המסמך שיצא בתחילת שנת הלימודים, טרם פתיחת שנת הלימודים, שמדבר על סוג של פרוטוקול לבתי ספר. מה מנהל בית ספר והצוות שלו צריכים לעשות בהינתן שאנחנו נדרשים לעבור ללמידה משולבת או ללמידה מרחוק. יש שם פירוט של כל העקרונות בהיבטים השונים, בהיבטים הרגשיים חברתיים שאולי זה הדבר הכי חשוב, דיבר על זה מרום שיף ואני מסכימה איתו שזה הדבר החשוב ביותר עם התייחסות ממש לכל אחד מהדברים ומה כדאי לעשות ומה ניתן לעשות.

אבל השאלה האמיתית, אתי, קודם כל אנחנו מברכים שתיקנתם והעברתם את הנהלים החדשים גם בעקבות הדיון שלנו אני מניחה, אבל יש פה שאלה יותר מורכבת, משום שגם שמענו למשל שההסתדרות והארגון קראו למורים לא לשתף עם זה פעולה, כאשר הגעתם לכאן לוועדה טענתם שהנוהל הזה הוא לא נוהל מחייב, אנחנו דרשנו וביקשנו כאן מתוך הוועדה להעביר את זה למנהלים כנוהל מחייב במקרים של למידה היברידית. אם יש להם תוכנית יותר טובה, נהדר, אבל במידה ואין להם תוכנית יותר טובה הנוהל הזה חייב להיות נוהל מחייב, הוא לא יכול להיות רשות או בחירה.

אני אתייחס לדברים שלך ואני רק אדייק. ככל הידוע לי, למיטב הבנתי, הסתדרות המורים התנגדה לדבר אחד, לא לכל הפרוטוקול שהוצאנו, היא התנגדה לשיעור מצולם בזמן אמת, אנחנו אפשרנו את זה כחלק מהכלים שניתנים למנהלי בתי הספר ואמרנו שזה חלק מהכלים, זה לא הכלי היחיד וכמו שאנחנו מבינים ואני רוצה להבהיר את זה כאן בצורה יותר נחרצת וברורה, למידה משולבת היא לא רק למידה בזום, בטח לא בילדים צעירים. להושיב תלמיד יום שלם בזום אל מול השיעור ככל שהוא יהיה טוב, היא לא מוצלחת. ככל שהילדים צעירים יותר נדרשת התאמה. זה אומר למידה בקבוצות קטנות, למידה בשעות פרטניות עם מורה שיכול לסייע לתלמידים לראות ולהבין, שילוב של למידה סינכרונית וא-סינכרונית, משך שיעור לא מותאם לילדים צעירים ללמוד בזום 45 דקות, אני מדברת לפחות עד כיתה ו', לא מומלץ שילד יהיה מחובר - - -

אז איזה פתרון אתם נותנים לו לענין הזה?

המשרד נתן פתרונות שונים, חלק מהפתרונות הם אפשרות להשתמש בחודשיים הקרובים בחלק משעות ההוראה, בעיקר מנהלים משתמשים בשעות רוחב, שעות מילוי מקום שנתנו לבתי הספר לעשות שימוש גם עבור תלמידים שנמצאים מרחוק, שימוש בשעות פרטניות שהן כל כך חשובות לעבודה בצוותים קטנים, משימות סינכרוניות - - -

אבל אתי, האם זה מחייב אותם או שזה רשות להשתמש בשעות האלה, כי זה אתגרים שהמון מנהלי בתי ספר עומדים בזה, המורים באים ואומרים אני לא אשב בין שלוש לארבע אחרי שאני לימדתי את הכיתה הזאת כדי להוסיף עוד שעות פרטניות, אני לא מוכן. וגם אלה מההסתדרות אמרו לי שזה לא חובה עלי, שאני לא מחוייב לדברים האלה. האם הנוהל הזה הוא מחייב או האם זאת רשות?

מדיניות המשרד היא מאוד ברורה והיא נכתבה בתוך - - -

המדיניות כן, אבל ההנחיות בסוף כשהן יורדות לשטח הן משתנות ויש לנו כאן מנהלים, מנהלי בתי ספר שעושים עבודת קודש יום ולילה אל מול המורים שלהם ואלה שמצליחים לפעמים במלחמות קשות לעשות את זה, מה טוב, ואלה שלא מצליחים משום שיש שם מורים קצת יותר עקשנים או כאלה שלא מוכנים להתגמש ולא מוכנים לאתגר את עצמם מבחינה טכנולוגית, אז התלמידים מפסידים ולא מדובר פה על תלמיד אחד או שניים, מדובר פה על כיתות שלמות, לפעמים בתי ספר שלמים שהמנהלים לא מסוגלים לנהל את המלחמות האלה. אז אני שואלת עוד פעם, הנוהל הזה האם הוא מחייב כפי שהוועדה דרשה לפני כחודש.

את דיברת על הנוהל של צילום שיעור מרחוק והוא נוהל לא מחייב.

לא רק צילום שיעור אלא כל הנוהל עצמו.

הנוהל הוא מדיניות המשרד, מי שמיישם את הנוהל הזה הוא מנהלי בתי הספר ועוקבים אחריו.

אז הוא מנהל טוב ואיכותי, ואלו שלא מיישמים?

רק אני אסיים ברשותך גבירתי את המשפט האחרון. מי שאמור ליישם, לעקוב, לפקח הוא המחוז ומפקחי בתי הספר. במידה ומגיעים אלינו - - -

אין חיה כזאת.

איזה שהן תלונות נקודתית על בית ספר מסויים כזה או אחר, מיד הן מטופלות. אלי לא הגיעה בעשרה ימים האחרונים, עד לפני עשרה ימים כשתלמידים רבים שהו בבידוד כשהם לא חולים הגיעו המון תלונות - - -

אתי, אני אומר לך כך, גם בדיון הקודם אני אמרתי את זה שזה קצת לטמון את הראש בחול. לא הגיעו אלינו תלונות, נהדר. אלינו מגיעות התלונות. עולה יושב ראש ועד ההורים הארצי ופורס לא מעט בעיות ואתגרים שכן יש איתם. נמצאת איתנו כאן עורכת הדין רויטל לן כהן, נציבת זכויות לאנשים עם מוגבלויות שעוד מעט גם היא תדבר, וגם אומרת, הדברים האלה לא מטופלים, יש בעיות אדירות, בטח שעם ילדים עם מוגבלויות, ילדים בשילוב, יהיה דיון בשבוע הבא על הענין הספציפי הזה, על תלמידי השילוב שגם שם יש קטסטרופה מוחלטת. אבל הדברים האלה לא יורדים לשטח. אז מה, אנחנו מפילים את זה על מפקחי המחוז שהם אלה שצריכים להתמודד עם המנהלים. ברוב הפעמים זה גם לא המנהלים עצמם, זה המורים. אם המנהל בא ואומר תקשיבו, יש לי נוהל מחייב ממשרד החינוך, אני צריך לעשות 1, 2, 3, 4, הנה תוכנית, תוכנית מצויינת שהביאו נגיד מנתניה, הדרכה, שתי הדרכות למורים, זה הכל, אחת על התקדמות טכנולוגית השניה על נהלים בתוך אותה כיתה משודרת, למה לא לחייב את כל המורים לעבור את הסדנא הזאת, על שעות ההוראה האלה.

אני מתפלאה לשמוע שיש מורים שיסרבו לתת שעות פרטניות לתלמידים, זה בחוק, זה קבוע, זה חלק משעות העבודה שלהם - - -

הם נדרשים ללימוד עד השעה שלוש וחצי, מעבר לזה ההחלטה שלהם, מה שלהם רוצים.

אני יכולה להעלות כאן גם את ארגון המנהלים, אנחנו שוחחנו על כך, הם במצוקה קשה, אנחנו לא סתם דרשנו שהנהלים האלה יהיו מחוייבים.

אני אשמח לשמוע אם יש דברים שמנהלים אומרים, אני אשמח מאוד לשמוע, עד אז אני מציעה שניתן גם לקובי רפאלי להציג את כל הפתרונות שהמשרד מציע, ממש קוראים לזה פתרונות, כי בזכות הפתרונות האלה מערכת החינוך יכולה לעבור ללמידה משולבת גם בשעת חירום אבל גם בשעה שאינה חירום.

בסדר גמור, אנחנו נשמע את קובי ולאחר מכן אנחנו נמשיך.

שלום יושבת הראש ולכל המכובדים. תודה אתי. קודם כל אני שמחתי מאוד לראות את המצגת ובכלל את הפרזנטציה, מעודד אותי לשמוע שבתי הספר עושים שימוש בכל המענים שאנחנו מספקים לבתי הספר. וטוב שמנהלת בית הספר השכילה לעשות שימוש מיטבי ואני רוצה לומר לכם שזה לא רק בית ספר אחד בודד, מערכת החינוך עוד לפני תקופת הקורונה הכניסה 2,000 בתי ספר לתוכנית התקשוב ובתקופת הקורונה הוספנו עוד 2,400 בתי ספר לתוכנית התקשוב. זה אומר שכל בתי הספר קיבלו ציוד של בערך בין 200-250 אלף שקל להצטיידות, כל המורים בצוות המקצועי עברו הכשרות והשתלמויות מקצועיות בתחום הטכנו פדגוגי בכל הרמות. כל בתי הספר קיבלו אינטרנט ועכשיו אנחנו גם בתהליך של שדרוג וחיבור האינטרנט לכל בתי הספר לפס מהיר סיב אופטי שזה יושלם עד תחילת שנת הלימודים הבאה, שזה פרוייקט כרגע שמיושם באופן רוחבי. מעבר לזה חילקנו 137 אלף מחשבים פלוס מודמים סלולריים לתלמידים שידם אינה משגת לכל בתי הספר ובית הספר הספציפי שי עגנון קיבל 131 מחשבים וככה גם נאמר. במגזר הערבי 60 אחוז מכלל המחשבים שחולקו, חולקו למגזר הערבי ברמת היחס. רק שנבין. מעבר לזה לתלמידים בחברה החרדית חילקנו 50 אלף טלפונים סלולריים ללמידה באמצעות חדרים קוליים, שזה כולל חבילת תקשורת. וגם נתנו למורים 12 אלף מחשבים ניידים ומעבר לזה גם העלינו על הכביש ממש לאחרונה עם מיזם מתחשבים אפשרות לרכישת מחשבים ללמידה לילדים שידם אינה משגת במחירים מאוד מוזלים בהשתתפות הרשות וחלק בהשתתפות ההורים או באופן מלא בהשתתפות הרשות.

יש עוד הרבה מענים שניתנו ואחד הדברים שגם הוזכר פה זה תוכן דיגיטלי שניתן לכל בתי הספר בתקציב של בערך 10,000 שקל לכל בית ספר לרכישת תוכן דיגיטלי שמותאם לצרכים של בית הספר וזה מבחינתי נותן מענה לא רק לתכנים החינמיים שמשרד החינוך נותן, שזה קורסים דיגיטליים שפיתחנו להכנה לבגרות, במתמטיקה, פיזיקה, כימיה - - -

קובי, השאלה היא אם אותם קורסים המורים מחוייבים לעבור אותם. לעבור את התוכניות הטכנולוגיות, הכשרות טכנולוגיות, דברים כאלה, האם הסטודנטים מחוייבים.

בטח. כל המורים, קודם כל לגבי ההכשרות, כל המורים בארץ, 95 אחוז מהם, וזה בדוק, עברו הכשרות מקצועיות לשילוב הטכנולוגיה בתהליכי הלמידה הוראה בכל הרמות. מעבר לזה, לאורך כל השנה, בכל הרמות - - -

אז הכל ורוד.

קודם כל לא הכל ורוד, ברור שיש עוד הרבה דברים שצריך לעשות, אבל הרבה דברים כן נעשו.

קובי, אני רק רוצה להגיד לך משפט לפני שאתה ממשיך. הסיבה שהגיע לפה בית ספר להציג את התוכנית שלו, היא היתה בגלל שפה בוועדה פעם אחרי פעם ביקשנו תוכנית מסויימת ממשרד החינוך ולא קיבלנו. אז לא הכל ורוד.

אתם קבעתם את הדיון להיום ואנחנו לפני כחודש הצגנו, שאר הדיונים לא היו עבור הצגת התוכנית, אז אני מצטערת, אני רוצה לדייק את הענין. לא כל הזמן אפשר להטיח בפני משרד החינוך שהוא לא בסדר. אני מצטערת. אז גם מה שהציגה המנהלת הוא כתוצאה ותולדה של מספר דברים שאנחנו אפשרנו שם.

אין ספק שהיכולת לתת להם אוטונומיה אפשרה את זה, התקציב הטכנולוגי אכן אפשר את זה, אין פה שאלה, אבל כל עוד זה נשאר בגדר אופציה ולא חובה יש כאן בעיה ובעיה קריטית ורצינית. אני רוצה לתת לכמה מארגוני ואנשים מהשטח, מורים, מנהלים וכו', כדי להגיב.

רק לשם הפרוטוקול, מבחינתי יש לנו כמערכת עוד דברים שנתנו ועשינו, עוד לא השלמתי את התמונה, רק שיאמר.

אני אתן לך גם הזדמנות כי אני רוצה שתשיבו לאלו שיעלו עכשיו, מי שמייצג את המורים, את המנהלים וכו', גם להציף מעט בשטח. אני רוצה להעלות קודם את יפה בן דוד, יושבת ראש הסתדרות המורים. יפה בן דוד נמצאת איתנו? אנחנו דרשנו ממנה להגיע לדיון. ארגון המורים נמצאים? לא להאמין, פשוט לא להאמין. מי שאמורים לייצג את המנהלים, את המורים, הגננות, תומכי ההוראה, הסתדרות וארגון המורים מבזים את ועדת החינוך פעם אחר פעם, הם פשוט מחרימים את הוועדה משום שכל דבר כנראה מעבר לאיזה שהוא סוג של הצדעה מוחלטת לדרישות שלהם מתקבלת כמתקפה אישית. זאת פשוט בושה שהמקום שדן במערכת בעתיד של תלמידי ישראל, של המורים, של הגננות ותומכי ההוראה, מוחרם על ידי מי שמתיימרים להגן עליהם. יש רק שתי פעולות שכנראה הם מכירים וזה איומים או שביתות. מעבר לזה כנראה שהם לא מכירים כלום. פשוט בושה. נמצא איתנו ארגון המנהלים? איריס דורון, לפחות כנראה הם מייצגים את המנהלים במדינת ישראל.

שלום איריס דורון. אנחנו מעוניינים לשמוע מכם מהשטח, ארגון המנהלים, את האתגרים והקשיים שיש לכם בנוגע לנוהל, בנוגע לטכנולוגיות שלמעשה משרד החינוך העביר לכם, האם יש נהלים מסודרים, האם כל המנהלים מעבירים את ההכשרות למורים. אם תוכלי קצת לשתף אותנו ולספר לנו.

שלום לכולם. מרבית המנהלים מעבירים את ההכשרות באמצעות מפגשי מליאה של כולנו, יש לנו מפגשי מליאה בימי ג' לכלל חדר המורים וחלק מההכשרות שאנחנו מעבירים למורים פרט לחוסן הרגשי נפשי הם גם התמודדות עם הטכנו פדגוגיה. יש לנו קושי בכך שללמד בכיתה עם תלמידים בו זמנית גם כשאנחנו מאפשרים לתלמידים בבית אנחנו צריכים כישורי למידה שונים בין כישורי ההוראה השונים.

ההכשרות שאתם מעבירים, מנהלים מעבירים הכשרות עצמאיות או שהם משתמשים באותם כלים, תוכנות, או הכשרות שמשרד החינוך מקנה לכם?

גם וגם, יותר הכשרות עצמאיות.

את יודעת לומר על כמה מנהלים נתקלו בקשיים בענין ההכשרות של המורים, אתגרים אל מול אותם מורים, כאלה שלא רצו לעבור את אותן הכשרות.

צר לי, אין לי את הנתונים הללו, לא התכוננתי לכך, אני אשמח להביא לפעם הבאה ממש דיווח מהימן מהשטח.

לענין האמצעים הטכנולוגיים, האם את יכולה לומר לי קצת על מנהלי בתי הספר, קיבלו מצלמות, האם הכיתות הן כיתות שבהן יש מצלמות, תלמידים שלהם אין אמצעים טכנולוגיים, כלומר כל מנהל היה אמור לקבל ממה שנאמר לנו כאן 250 אלף שקל לרכישת מחשבים, מצלמות, אמצעים טכנולוגיים, האם התקציבים האלה הועברו, האם הם נוצלו.

מתי הם היו אמורים להיות מועברים?

קובי, אתה תוכל להשיב על זה?

עובדתית יש לנו כיתות ללא מצלמות, ברור, הטכנולוגיה הזאת עדיין לא עובדת נכון, למרות שאני נמצאת באיזור סוציו אקונומי גבוה ולתלמידים, ל-99 אחוז מהתלמידים יש מחשבים בבית עם אינטרנט, אבל אנחנו צריכים לקחת בחשבון שיש לנו גם איזורי פריפריה שאין ביכולתם את כל האמצעים הטכנולוגיים של התלמידים בבית.

רק אני אזכיר לכולם, ב-תשפ"א משרד החינוך יצא עם קול קורא, ארבעה קולות קוראים, במסגרת ארבעת הקולות הקוראים נתנו מענה למספר נושאים. אחד, זה מחשבים לתלמידים שידם אינה משגת, חולקו 137 אלף מחשבים פלוס מודמים ו-60 אחוז למגזר הערבי. 12 אלף מחשבים ניידים חולקו מהחטיבה העליונה על יסודי למורים. מעבר לזה חילקנו, מה זה חילקנו, תקצבנו את כל בתי הספר בתוכנית התקשוב הישנה ואלה שנכנסו החדשה, זה אומר 4,300 בתי ספר תוקצבו באופן דיפרנציאלי, לפי גודל בית הספר בתקציבים שנעים ממאה אלף ל-250 אלף שקל להצטיידות בהתאם לצרכים של בית הספר. ויש לנו את הרשימות גם מה נרכש, מה הותקן והכל. כולל מקרנים, כולל חדר כיתה מתוקשבת. מה זה אומר, בתוכנית התקשוב כל בית ספר שנכנס לתוכנית התקשוב, כל כיתה צריכה להיות מתוקשבת, זה אומר, מחשב אינטרנט מקרן ורמקול עם מקרן או מסך. זה כדי לאפשר למידה בסיסית משולבת.

קובי, אני מאשרת כל מילה שאתה אומר. קיבלנו את התקציב, חשבתי שאת שואלת לגבי השנה הנוכחית, קיבלנו את התקציב, הענין הוא שהתקציב לא מספיק לנו לרשת גם באינטרנט את כל בית הספר. אצלי לדוגמה אין אינטרנט בכיתות. לא קיים.

אינטרנט אלחוטי.

נכון, יש רק קווי. אין מצלמות. כשאנחנו ביקשנו את תוכנית התקשוב לא חשבנו על למידה היברידית שניאלץ במהלך הקורונה. אבל הכיתות אכן במרבית בתי הספר הן חכמות, חכמות כפי שקובי אמר. אכן כך. המורים מאוד מבולבלים, מאחר והם מקבלים הנחיה שלא לקיים למידה היברידית תוך כדי שיעור לתלמידים שבבית, וגם בשטח מאוד מקשה עליהם הלמידה הזאת. כשמורה מדבר פרונטלית מול כיתה זה לא כפי שהוא מלמד בזום.

אני רוצה רק לפני שאנחנו מסכמים לתת עוד זכות דיבור אחת לעורכת הדין רויטל לן כהן כדי לומר משהו גם בשם אותם תלמידים עם מוגבלויות ועל האתגרים שעומדים בפניהם.

תודה רבה. הייתי שמחה אם בפעמים הבאות אני אוכל לדבר מוקדם יותר כדי שמשרד החינוך יוכל להגיב גם לדברים שלנו כדי שהם לא ישמעו רק בתור איזה אנקדוטה.

אנחנו בשבוע הבא נקיים דיון ספציפי לענין - - -

בסדר, ועדיין תלמידים עם מוגבלות הם חלק ממערכת החינוך הכללית וכשיש דיונים כלליים בנושאים שנוגעים להם אנחנו מגיעים הנה ואני חושבת שזה מן הראוי לתת גם לנו את הזכות להביע דברים שמשרד החינוך יצטרך לענות עליהם.

אני רוצה לדבר גם על הנושא של נגישות והתאמות, גם על הסיוע לתלמידים משולבים על ידי הסייעת בביתם וגם על הנושא של תלמידים חולים בביתם מכל הסוגים. ראשית לנושא הנגישות, השימוש בפונקציות של ההנגשה מחייבות הכשרה והדרכה גם לצוותים החינוכיים, גם לתלמידים וגם להורים, הדבר הזה איננו נעשה על ידי משרד החינוך בצורה יזומה ולכן גם תלמידים וגם מורים לא יודעים לעבוד עם הפונקציות השונות ככל שהן קיימות. אני רוצה לציין שכבר בתחילת משבר הקורונה הנציבות הוציאה צו נגישות למשרד החינוך אך עדיין לרוב הדברים אין פתרונות. למרות דרישות תקנות הנגישות הפרטנית, למרות תקנות הנגישות לשירות והתשובות שהתקבלו בין אם הן נושאים כלכליים ובין אם הן ענין של מערכות מיושנות לא יכולות לעמוד לנוכח הוראות החוק המאוד ברורות בטח לא שנתיים אחרי תחילת משבר הקורונה. גם מאגרי ה-VOD של משרד החינוך עדיין בחלקם אינם נגישים וסרטונים חדשים שיוצאים חלק הם כבר הנגישו אבל גם בחדשים שיוצאים ממשיכים לא לעשות הנגשות מתאימות.

את מדברת על שפת סימנים, את מדברת על - - -

כתוביות, שפת סימנים, הנגשות מהנגשות שונות. לא רק, גם יש ענין של קונטרסט כשיש דברים כתובים, יש שלל הנגשות שכתובות בתקנות הנגישות הפרטנית ותקנות הנגישות לשירות, הן לא חדשות, הן קיימות שנים רבות, וזה לא משהו שהמשרד צריך ללמוד אותו כל פעם מחדש, לא יכול להיות שסרטונים חדשים שיוצאים ונכנסים למערכת ה-VOD מראש לא יוצאים נגישים. זה בניגוד לחוק.

לגבי הנושא של תלמידים משולבים שיש להם סייעות, למרות שבתחילת משבר הקורונה כשישבנו בשולחנות העגולים בניהול משרד החינוך ניתנה הנחיה לאפשר את הגעת הסייעות לבתים, איפה שהוא ההנחיה הזאת התמוססה ולרוב התלמידים המשולבים היום למעט כשיש מנהל שלוקח לעצמו את האוטונומיה לעשות מה שצריך, לא מאפשרים לתלמידים משולבים ללמוד מהבתים כשאר התלמידים ולצורך הענין גם תלמידים חולים בביתם שהתוכנית המיוחדת של משרד החינוך שנותנת את המענים ניתנת רק על ידי מורים פרטניים לבתים, אם היו עוברים ללמידה היברידית גם התלמידים האלה וגם תלמידים שנמצאים בבית מחמת סיכון בריאותי בגלל הקורונה היו יכולים להיות לא רק חלק מהפדגוגיה אלא גם חלק מהכיתה ומהנושא של הקהילה והחלקים החברתיים.

אני צריכה לקטוע אותך כאן.

רק עוד דבר אחרון, לגבי מורים עם מוגבלות, האופן המקוון יכול לפגוע ביכולת שלהם לעבוד.

תודה רבה על הדברים. מאוד חשוב, אני חושבת שצריך לגעת בזה יותר לעומק ולכן אנחנו נקיים על זה דיון מיוחד גם בשבוע הבא.

אני רוצה לסכם כך, קודם כל הוועדה חוזרת על דרישתה להעביר נוהל חובה לבתי הספר גם בענין למידה היברידית וגם לענין למידה דרך הזום. אנחנו מבקשים להסכים על מתווה שאותו יעבירו כחובה למנהלי בתי הספר בהיעדר תוכנית אחרת שאולי היא תוכנית יותר טובה. אבל אלו שלא, חובה על נוהל שמשרד החינוך יעביר, אני חוזרת על זה, אנחנו נקיים דיון המשך לענין הזה. אני רוצה לשמוע את זה.

דבר נוסף, אני מבקשת מארגון מנהלי בתי הספר, אני מבקשת גם ממשרד החינוך להתחיל לאסוף נתונים. אני רוצה לדעת בכמה בתי ספר במדינת ישראל אין אינטרנט אלחוטי על מנת שיוכלו לקיים שמה זומים. אם כל בית הספר נמצא בסוג של סגר או פתאום היתה שמה התפרצות, איך המורים אמורים לשדר, משרד החינוך אמר שהם אמורים להגיע לבית הספר ולהוציא את השיעור מבית הספר, איך הם יכולים לעשות את זה בלי אינטרנט. אז להבין כמה בתי ספר לא מרושתים בתשתיות אינטרנט אלחוטי על מנת שכל מורה ומורה בכיתה יוכל לשדר.

אני רוצה לדעת כמה מצלמות יש בתוך כיתות, כמה מתוך כל הכיתות במדינת ישראל הן כיתות נגגישות טכנולוגית, שיש בהן מצלמות. אנחנו רוצים לדעת בכלל כמה חוסרים באמצעים טכנולוגיים יש לנו.

בנוסף לזה, אנחנו מבקשים להעביר כחובה שתי הדרכות למורים. אחת בענין אמצעים טכנולוגיים וקישורים, לא כרשות, גם החמישה אחוז שלא עברו אנחנו שומעים שלא עברו גם ככה אבל לדעתי המספרים לא נכונים, אני מבקשת לבדוק אותם שוב, אבל אני מבקשת כחובה העברת ההדרכה.

אני אסכם פה, אנחנו נתכנס עוד פעם בעוד כשלושה שבועות על מנת לדון בדיון המשך לענין הלמידה המקוונת.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.