פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



60
ועדת הכספים
31/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 214
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ט בשבט התשפ"ב (31 בינואר 2022), שעה 11:42

שינויים בתקציב לשנת 2022

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ניר אורבך
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
משה גפני
אחמד טיבי
אופיר כץ
נעמה לזימי
יעל רון בן משה
ג'ידא רינאוי-זועבי
נירה שפק

משה ארבל
ענבר בזק
שלמה קרעי

טל שחם - רפרנט ממשל, אגף התקציבים, משרד האוצר

עידו חי - רפרנט משפט ואכיפה, אגף התקציבים, משרד האוצר

גל ברנס - רפרנט תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר

אביעד שוורץ - רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

יואב הרט - רפרנט מקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר

אביה פרון - רפרנט ביטחון פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

דניאל בלנגה - רפרנט ביטוח לאומי וקליטה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אסף דוברוביצר - רפרנט רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר

עשהאל צור - רפרנט שיכון ודתות, אגף התקציבים, משרד האוצר

טל ישראלי - רפרנטית, אגף התקציבים, משרד האוצר

פיני יצחקי - מטה ההסברה הלאומי, משרד ראש הממשלה

עפרי לוין - מנהלת תחום מעקב ובקרה, תקציבים, משרד התרבות והספורט

ליאור נוריאל - מנהל תחום בכיר תקציבים, המשרד לביטחון פנים

אברהם חסדאי - ראש חו'ליית מקרו תקציב, המשרד לביטחון פנים

יהודה כדורי - קמ"ד משאבים, המשרד לביטחון פנים

קרן שפר - מנהלת תחום בכיר, משרד התיירות



משתתפים באמצעים מקוונים



גל לנדו - מנהל מחלקת ערבויות המדינה, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

גאיה עופר - רפרנטית, אגף התקציבים, משרד האוצר

יגאל גוטשל - רפרנט תכנון וסביבה, אגף התקציבים, משרד האוצר

מוחמד חלאילה - רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

נעם דן - רפרנטית תיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר

גלעד קצב - רפרנט, אגף התקציבים, משרד האוצר

איתן כהן - מנהל אגף תקצוב ותשלומים, משרד הפנים

משה הומינר - ראש אגף תקציבים, המשרד לשוויון חברתי

אופיר אטינגר - תקציבן הרשות לזכויות ניצולי שואה

חנן פריצקי - תקציבן משרד הרווחה והשירותים החברתיים

פנחס פרנקל - תקציבים, משרד המשפטים

ליאת פרוינד - משרד הפנים

מישל בטאשווילי - רע"ן תקציבים, המשרד לביטחון פנים

אריק אוזן - מנהל תחום בכיר, תקציב, תמחיר ותכניות, משרד העלייה והקליטה

מתן מור - ראש תחום תקציב קורונה, משרד הבריאות

תמר בנתורה

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים


שינויים בתקציב לשנת 2022

אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכספים.

אנחנו מתחילים בפנייה תקציבית. פנייה מספר 24003, משרד הבריאות. פנייה מספר 2.

שלום. אני מתנצלת שאני מציגה מה-זום. אני חולה בקורונה.

בריאות.

תודה. הפנייה נועדה להעברת סכום של מיליארד ו-160 מיליוני שקלים ו-500 אלפי שקלים עבור התמודדות משרד הבריאות עם נגיף הקורונה ועם וריאנט ה-אומיקרון בפרט. הסכום יועבר למימון מערך קטיעת שרשראות הדבקה, בפרט רכש ערכות דיגום, מתחמי בדיקות PCR ואנטיגן מוסדי וכן רכש של ערכות אנטיגן ביתי. העלויות של הבדיקות בחודש ינואר הגיעו כמעט למיליארד שקלים. הבדיקה הזאת נועדה לממן את המשך הפעילות גם בחודשים פברואר ומארס בהתאם להערכות ואומדנים לירידה הצפויה בתחלואה.

תודה רבה. חברי הכנסת, שאלות.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לדעת שני דברים. האחד, גילי לידה עד שלוש, הם לא מקבלים בדיקות אנטיגן חינם?

שאלה שנייה. בשבוע שעבר הייתה לי הצעה לסדר ושר התיירות הוא זה שהשיב עליה ואמר לי שהבדיקות יחולקו בשבוע הבא. זאת אומרת, הוא התכוון לשבוע שעבר. אנחנו יודעים שעד עכשיו לא כל התלמידים קיבלו את ערכות הבדיקה. אם יש לנו ראש ממשלה שזיהה את זה ראשון בעולם, את ה-אומיקרון ובאמת היה קטר, אם הוא זיהה את זה חודש לפני, עדיין יש לנו הרבה תלמידים שלא קבלו את ערכות בדיקת האנטיגן למרות התחייבות של הממשלה בפניי שזה היה אמור להיות לכל בתי הספר כבר בשבוע שעבר.

השאלה שלי נוגעת לנושא שהוא קשור לקורונה. כאן אנחנו מדברים על קטיעת שרשראות ההדבקה. השאלה שלי היא לגבי הטיפול ובדגש על החולים הקשים. אנחנו יודעים שהייתה דרישה לתוספת של 145 מיטות טיפול נמרץ, זה קוצץ ובסופו של דבר פורסם בשבוע שעבר על תוספת של 45 מיטות טיפול נמרץ. עדיין לא היה כל פרסום וגם לא הצלחתי להשיג מידע לגבי החלוקה לפי בתי החולים, איך מתכוונים לאייש את הצוותים הרפואיים סביב אותן מיטות טיפול נמרץ. גם היום הייתי בקשר מול אנשי משרד הבריאות בנושא הזה. אני מבינה שעדיין אין חלוקה מתי מתכוונים להוסיף את מיטות הטיפול נמרץ האלה כאשר הצורך כבר היום הוא אקוטי. אני כמובן לא מתנגדת למניעת שרשראות ההדבקה, אבל מה קורה עם החולים בטיפול נמרץ ועם הצוותים הרפואיים שכבר קרובים לקריסה?

אדוני היושב ראש, רק להזכיר לך שביקשנו, והם התחייבו בפניך, שלגבי מערכתך העברות שיתופיות שיש, הם יביאו לכאן את התשובה.

הם הביאו.

לא ראיתי אותה.

הם שלחו אותה במייל.

את ההעברות השיתופיות?

כן.

סליחה. אני מתנצל. אני אעבור על זה.

ינון, אתה מתנצל פעמיים ביום

זה חד פעמי. לא ראיתי את התשובה. אנחנו נבדוק את זה וגם עליה יהיו לי שאלות.

לגבי התכנית של 24-02-05, אני מבקש לדעת ממשרד הבריאות מה העלות של אנטיגן, ומה העלות של PCR. אתם יודעים שעדיין לא חולקו מספיק ערכות בדיקה אנטיגן בבתי הספר. אנחנו יודעים שהתורים בעיקר בפריפריה ארוכים ואין פריסה מספקת של בדיקות אנטיגן מוסדיים. אני מבקש לדעת מה אתם עושים בעניין הזה. רציתי לדעת מה העלויות וגם כמה בדיקות אנטיגן הזמין המשרד לבתי הספר וכמה בדיקות PCR.

אני מצטרף לשאלה של יעל. יש תהליך שלצערנו הרב רואים אותו היום וזה נכון מה שיעל אומרת. יש גם את המחלות הרגילות שמתרחבות וגם את הנושא של הקורונה שכרגע אנחנו מתפללים ומקווים שהיא תדעך אבל כרגע המצב בבתי החולים הופך להיות קשה מנשוא. אנחנו שומעים את זה, אנחנו רואים את זה, כל אחד לפי עניינו.

אני מבקש לדעת האם בפנייה הזאת לוקחים בחשבון שצריך לסייע לבתי החולים, גם לבתי החולים הממשלתיים, גם לבתי החולים הציבוריים וגם לבתי החולים שמתוקצבים על ידי המדינה מכיוון שאנחנו רואים את הצפיפות שיש בבתי החולים ואנחנו רואים את המציאות בה אנחנו חיים לצערנו הרב. אנחנו מתפללים ומקווים שזה ייגמר ושזה ייגמר מהר, אבל כרגע המצב הוא מאוד קשה ואני מבקש לדעת האם מהכסף הזה יסייעו לבתי החולים ואם כן, באיזה תחומים, האם בטיפול נמרץ או בתחומים אחרים וכמה מהסכום הזה ילך לבתי החולים כדי לתפקד ולהחזיק את האנשים ברמת בריאות גבוהה.

מי עונה? גאיה, בבקשה.

תודה רבה. אני אענה לשאלות באופן מסודר. לשאלת חבר הכנסת אופיר כץ לגבי חלוקת ערכות אנטיגן לבני גיל לידה עד שלוש, הגילאים האלה בהחלט אמורים לקבל ערכות לפי מתווה החלוקה. בפעם האחרונה שהתעדכנתי, הערכות אמורות להגיע לרשויות ב-6 בפברואר ויחולקו לפעוטונים דרך הרשויות המקומיות במהלך השבוע הקרוב. ערכות אנטיגן מגיעות לארץ, יש איזשהו חסם ולא כל הערכות עדיין נמצאות בארץ אלא ממשיכות להגיע כל הזמן ומחולקות באופן מיידי לכל היעדים שלהם. זה מחולק באופן מאוד מאוד מהיר. חולקו כבר קרוב ל-30 מיליון ערכות אנטיגן.

אני אענה כבר לשאלה של חבר הכנסת ינון אזולאי. סך הכול נרכשו קרוב ל-80 מיליון ערכות אנטיגן בגל הנוכחי, בפעימה הזאת.

שעדיין לא כולם קיבלו.

נכון. הן ממשיכות להגיע גם בשבוע הקרוב וגם בימים אלה. אני יודעת שאתמול הגיעו ערכות להרבה מאוד ילדים והן ממשיכות להיות מחולקות.

מתי הצפי שלכם לסיים את החלוקה?

אולי משרד הבריאות יוכל להרחיב. אני יודעת שהשבוע חולקו קרוב למלוא הערכות שהיו צריכות להיות מחולקות. כמובן שיישארו גם מלאים במשרד הבריאות. להבנתי בזמן הקרוב אמורה להסתיים החלוקה.

לגבי גיל לידה עד 3, עדיין לא קיבלו. תלמידי חינוך מיוחד, גם הם אמורים לקבל?

גם מוסדות החינוך המיוחד אמורים לקבל.

למה גילי לידה עד שלוש בחינוך המיוחד לא קיבלו?

נשאל את משרד הבריאות. גאיה, אני רוצה שתעני על השאלה לגבי עלות הבדיקה.

עלות רכש, עלות בדיקת אנטיגן ביתי היא כ-10 שקלים. עלות בדיקת PCR לרבות העלות של המעבדה, השינוע, הדיגום, היא כ-130 שקלים. זה יכול טיפה להשתנות כי לפעמים עושים דיגום מבחנות. זה הסכום הממוצע. עלות בדיקה של אנטיגן מוסדי היא כ-40 שקלים.

משרד הבריאות, אני מבקש שתשלימו את התשובות לשאלות.

משרד הבריאות. לגבי חלוקת ערכות האנטיגן. אני רוצה להגיד שהחלוקה מתבצעת על ידי שלושה גורמים, חברות לוגיסטיקה שהמשרד מתקשר איתן והיא תסתיים עד מחר בסוף היום כאשר כל הערכות יחולקו. מבחינת מי מקבל, זה יסודי, גן, על יסודי, מגן אבות, בתי חולים, המוסדות של הרווחה, גילי אפס עד שלוש, גני ילדים ומטפלים סיעודיים. כל הגופים האלה, כולם יקבלו את ערכות אנטיגן עד מחר בסוף היום.

עד מחר בערב אתם מסיימים את כל החלוקה של כל הבדיקות לאותם מוסדות שציינת?

מחר בערב החלוקה צפויה להסתיים.

תודה. הייתה שאלה של יעל לגבי מיטות טיפול נמרץ.

גם של חבר הכנסת גפני. בכלל על ההשקעה בבתי חולים עמוסים לעייפה.

אנחנו תגברנו את מערכת הבריאות במאות תקנים, באלפי תקנים, בגלים הקודמים, גם בגל ה-דלתא וגם בגלים לפני כן. בתכנון התקציבי האחרון עם משרד האוצר גם הכנסנו את התקינה לבסיס. בנוסף לכך אנחנו עכשיו הרחבנו את מערך מיטות הטיפול הנמרץ בבתי החולים שאמור להביא אותנו לכמות המיועדת בהתאם לצפי התחלוא ההקשה בשיא הגל הזה.

איפה אפשר לראות את הפירוט היכן יהיו תוספות למיטות טיפול נמרץ?

אני אבקש שיעבירו לי ואני אעביר לוועדה.

תודה רבה.

בהעברה הקודמת, ודיברתי על זה גם בדיון שהיה לנו לגבי משרד הבריאות, קיבלנו את הדוח שרצינו לגבי מכשירי ה-אקמו. היינו צריכים להגיד למשרדי הממשלה שזאת גם אחריות שלהם שלבית חולים יהיה מכשיר אקמו ואם יש בעיה, הם צריכים לפתור אותה. אני רוצה לשאול אם יש התקדמות לגבי מכשיר ה-אקמו בבית החולים הלל יפה. להזכירכם, זה בית חולים שמשרת חצי מיליון תושבים ואין לו מכשיר אקמו אחד.

לגבי בית החולים, בסופו של דבר - דיברנו על זה בוועדה הקודמת – יש שיח מול בית החולים בנוגע לעמידה בקריטריונים שנדרש כדי להפעיל מכשיר אקמו. בסופו של דבר המשרד מאשר להפעיל אקמו רק אחרי שהוא בטוח שאפשר להפעיל אותו וכי זה בטוח להפעיל אותו בבית החולים. יחד עם בית החולים אנחנו מדברים כל הזמן.

מאז הדיון הקודם שהיה כאן יש התקדמות? נפגשתם איתם?

אנחנו עדיין ממתינים שבית החולים יעביר לנו את מה שביקשנו ממנו להעביר כדי שנוכל לפתוח.

זאת הייתה התשובה גם בפעם הקודמת. אני שואל אם אתם יזמתם פגישה איתם כדי לגרום לזה שהם ישלחו ובאמת יהיה מכשיר אקמו כי האחריות שלהם היא כלפי התושבים שם שיהיה להם מכשיר קרוב לבית.

בשלב הזה בית החולים עדיין לא מוכן לקלוט את מכשיר האקמו.

מה עושים כדי שהוא יהיה מוכן?

הם צריכים לעמוד בתנאים.

מה זה לא מוכן? מה פירוש המילה לא מוכן?

הם צריכים לעמוד בתנאים והם עדיין לא עומדים בהם.

זה לא משהו שהוא בלתי פתיר.

מתן, הוועדה מבקשת שתעשו פנייה יזומה לבית חולים הלל יפה על מנת לנסות לפתור את הסוגיה הזאת כי זה קצת מצב אבסורדי שיש להם את המכשיר אבל הם לא יכולים להפעיל אותו.

עוד שאלות לגבי ההעברה הזאת? תודה רבה. אני מעלה להצבעה העברה מספר 24003, משרד הבריאות.

פנייה מספר 2.

פנייה מספר 2. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הפנייה אושרה פה אחד.

אנחנו עוברים להעברות שהן עודפי תקציב.

פנייה ראשונה, 04-001, משרד ראש הממשלה.

אגף תקציבים, משרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודף מתוך המסגרת המיועדת להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה בסך 73 מיליון ו-5,000 שקלים משנת 2021 לשימוש בשנת הכספים 2022 במשרד ראש הממשלה, משרד התפוצות והמשרד לשוויון חברתי.

תכנית 04-51-01 – מטה משרד ראש הממשלה, 44 מיליון ו-894 אלפי שקלים. עיקרי העודפים בתכנית נבעו מהתקשרויות שוטפות חוצות שנה בגין פרויקטי הסברה בנושאי קורונה לציבור הרחב. הפרויקטים עוסקים בהנגשת מתווה התו הירוק ומתווה החינוך לציבור הרחב, הסברה על כללי זהירות ושמירה על שגרת חיים לצד המגפה בתקופת הקורונה, ובעצם כל הכללים שהשתנו במהלך גל ה-אומיקרון.

תכנית 04-51-03 – משרד התפוצות, 18 מיליון ו-601 אלפי שקלים. עיקרי העודפים בתכנית נוצרו מהתקשרויות שוטפות חוצות שנה עבור פעולות המשרד שנעשו לצורך חיזוק היכולת של בתי ספר יהודיים בעולם לפעול בתקופת הקורונה.

תכנית 04-57-01 – המשרד לשוויון חברתי, 9 מיליון ו-531 אלפי שקלים. מרבית העודפים כאן הם לקולות קוראים לרשויות מקומיות והם עבור פרויקטים לאוכלוסיות שונות במהלך המגפה והתקשרויות לתגבור וסיוע לאזרחים ותיקים שנפלטו ממעגל העבודה למצוא עבודה חדשה. גם כאן מדובר על פרויקטים שמתמשכים ב-2021 וב-2022.

אני רוצה למסגר את הדיון על כל הפניות הבאות שיש לנו. אנחנו מדברים כאן – בניגוד לפנייה הקודמת שהיא הייתה העברה תקציבית – על עודפי תקציב. עודף מחויב, זאת אומרת, כסף שחויב על ידי המשרדים ובא לידי תשלום עכשיו. לכן צריך להעביר את הכספים.

שאלות בבקשה.

אדוני היושב ראש, אולי נחדד. מדובר על עודפי קורונה ולאו דווקא כל הכסף חויב. ספציפית כאן בפנייה הזאת אני חושב שכל הכסף חויב אבל יהיו פניות נוספות בהן זה עודף גם לא מחויב.

ההערה שהערת היא כדי שיהיו פחות שאלות?

לא. רק רציתי למסגר את הדיון.

שאלה אחת כוללת לגבי הכול. אתה אומר שזה מגיע מתקציב קורונה. נכון? זה הולך לתקציב קורונה?

כמובן.

הכול הולך לתקציב קורונה?

אנחנו לא משנים את השימושים.

לגבי תכנית 04-51-01. מה העלות הכוללת של התכנית?

מה הכוונה?

אתה מביא לכאן תכנית חדשה.

לא. מה פתאום?

זאת תכנית שהייתה?

זאת תכנית מטה משרד ראש הממשלה. היא מכילה מאות מיליוני שקלים עבור כל הפרויקטים של משרד ראש הממשלה.

תכנית 04-57-01. בדברי ההסבר מדובר על פרויקט של "נעים בשלישי" שזה הפרויקט המתוקצב. זה לגיל השלישי. אני רוצה לשאול איך מגיעים לזה. שם כתוב שזה בקבוצות ווטסאפ וב-זום אבל יש כאלה שהם לא יכולים, שאין להם לא ווטסא ולא זום. איך אתם מגיעים גם לאלה וכמה משתתפים בתכניות האלה?

שאלה שנייה. בדברי ההסבר במספר 2 כתוב שהחברות מקבלות את הסכום בהתאם להצלחה של ההשמה. אני מבקש לדעת כמה נקלטו מתחילת הפרויקט וכמה יצאו בסופו של דבר להשמה. כלומר, מה ההצלחה בזה.

אנחנו מעלים עכשיו ב-זום את התקציבן של המשרד לשוויון חברתי.

יש לי עוד שלוש שאלות אבל אני מוותר עליהן.

שלום לכולם. אני אתחיל דווקא מהשאלה השנייה. ההשמה של האזרחים הוותיקים הוא פרויקט שהתחיל רק ממש לקראת סוף שנת 2021 ועוד אין לנו נתונים מעודכנים. לא היו הרבה השמות. זה היה לאור היפלטות הרבה אזרחים, בעיקר בגיל המבוגר, ממעגל התעסוקה.

מעל גיל 52.

לא. אזרחים ותיקים. 62. אין הרבה השמות. מספר מדויק אני יכול לברר ולחזור לוועדה עם תשובה אבל עיקר ההשמות אמורות להיות בתקופה הזאת, עכשיו. לכן עיקר הכסף עדיין לא יצא כי רוב ההשמות עדיין לא התבצעו.

בנוגע לקורסים. כל ה"נעים בשלישי" או ה"יוצאים בשלישי", אלה פרויקטים שמתבצעים באמצעות קול קורא עם הרשויות המקומיות. המשרד מפרסם קול קורא והרשויות המקומיות שמעוניינות ניגשות לקול קורא ורשאיות לקבל מימון לקורסים. "נעים בשלישי", כל רשות קיבלה 2,500 שקלים כפול 20 קורסים שיכלה לבצע והביצוע וכל ההשתתפות מתבצעת באמצעות הרשות המקומית.

אם אפשר לשלוח לנו את מספרי ההשמות.

מה זה "יוצאים בשלישי"?

זה קול קורא נוסף שבו הרשויות חולקו לשלושה מדרגים – קטנות, בינוניות וגדולות.

מה הפעילות של האזרחים הוותיקים?

יש שם שלוש אפשרויות שהרשויות בחרו את הקורסים בהם הן מעוניינות. האפשרות הראשונה היא קורס של אוריינות דייגטלית, זה ללמד את האזרחים הוותיקים את כל הנושא של שימוש במכשירים הניידים. שימשו באינטרנט וב-זום כדי לחבר אותם בתקופה כזאת לכל הנשוא המחשובי שהוא חשוב בתקופה הזאת כשהם מבודדים מהמשפחה ומהקהילות. קורס נוסף שלמדו, זה היה קורס צילום. האופציה השלישית שהייתה להם נקראה חוסן. זה נועד לחיזוק החוסן האישי. היו בזה מפגשים אישיים ומפגשים מחוברים וזה בא לחזק תא החוסן האישי של האזרחים הוותיקים בתקופה הזאת.

רשום כאן הנגשת המתווה מבחינת הסברה של התו הירוק. זה משהו שכבר שולם או משהו שהולך להתבצע? התקציב שאנחנו מאשרים כאן, הולכים להמשיך להסביר לגבי התו הירוק?

התקציב הוא מתמשך. חלק כבר בוצע במהלך חודש דצמבר, חלק כבר בינואר הנוכחי כי אנחנו באמצע הגל וחלק בשבועות הקרובים.

אנחנו יודעים שבשבוע הבא רוצים לבטל את התו הירוק ואם זה כך, למה צריך תקציב להסברה לזה?

ההסברה משתנה. כל פעם שההנחיות ישתנו, היא משתנה.

זאת הסברה למה מבטלים.

רשמתם כאן שבהנגשת מתווה התו הירוק, אז זה ספציפית לתו הירוק. אם מבטלים אותו בעוד שבוע, למה צריך תקציב לזה?

אני ממטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה. נעים מאוד. אנחנו עובדים עם משרד הבריאות. כמובן לפי החלטות שיוחלטו, אם יוחלט לבטל את התו הירוק, כמו שאמר חבר הכנסת ינון אזולאי, ככל הנראה יצטרכו להסביר לאוכלוסייה למה מבטלים את התו הירוק ומה ההיגיון.

למה אתם לא מוציאים ספר חדש?

אני לא מוציא ספרים.

אתה לא יכול להשוות. אתה רוצה להנגיש מידע מה זה התו הירוק לבין זה שביטלת את התו הירוק. ברור שזה לא אותו הדבר.

אנחנו מסבירים את המדיניות. אני לא קובע את המדיניות אלא אני רק מסביר אותה ובהתאם למדיניות שתיקבע, אותה אנחנו נסביר.

מה קורה עם הכסף הזה שעכשיו אנחנו מאשרים שהוא להסברת התו הירוק ועכשיו יהיה לכם כסף שלא תצטרכו להשקיע בהסברת התו הירוק.

אבל עדיין אין החלטה על הביטול.

מה-6 בפברואר.

האריכו את זה עד ה-6 בפברואר.

אני רוצה להסביר את זה מבחינה תקציבית. בסוף הממשלה משלמת חשבוניות בדיעבד עבור פעילות שהיא כבר קיבלה. הפעילות שאנחנו מדברים עליה היא פעילות שהייתה.

אמרת לי את זה כמה שבועות קדימה.

כמה שבועות קדימה זאת הסברה. זה התקציב שנשאר ואנחנו מעבירים. לא הכול שולם. שאלת כמה בוצע בפועל וכמה עוד לא בוצע בפועל. חלק מכל סל הפרויקטים כבר בוצע.

אם נשאר משהו שהוא ייעודי לזה, אתם חוזרים לכאן עוד פעם או שאתם יכולים פשוט להעביר את זה למשהו של הסברה אחר ולא על התו הירוק.

הסל הוא סל הסברה. התקציב יועד להסברה ובתוך זה למרכז ההסברה יש אפשרות מלאה להסיט מפרויקטים שונים בתוך ההסברה.

זה בתוך ההסברה.

כן.

אדוני היושב ראש, יש לי הצעה. את הכסף הזה לא יצטרכו כי התו הירוק, כמו שאופיר אומר, יבוטל. אנחנו יודעים שיש החלטה ונראה שהרבה לא יצטרכו להסביר. יש כאן פעילות ספורטיבית, תרבות וכולי לאזרחים ותיקים. יש אזרחים ותיקים שרוצים שיעורי תורה, שזה חשוב להם מאוד. האם אי אפשר לקחת את הכסף הזה ולהעביר אותו כדי להפעיל פעילות כזאת?

מתוך הסכום, לא בוצע עדיין, חויב הכול אבל עוד לא בוצע, פחות מ-2.5 מיליון.

לא הבנתי.

מתוך הסכום הם כבר השתמשו עבור פעילויות הסברה שונות בחודש וחצי האחרונים – - -

על מה אתה מדבר? על התו הירוק?

על כל הסכום של כמעט 45 מיליון שקלים שאנחנו מעבירים. כמעט 43 מיליון שקלים מתוכם חויב כבר.

הייתה פעילות תורנית לאזרחים ותיקים?

לא. זאת הייתה הסברה.

חבר הכנסת גפני, הוא מתכוון שבכסף שנשאר לא נוכל להפעיל מערך משמעותי של לימודי תורה, וחבל.

אתה עוזר לי? אני רוצה לדעת.

אני תמיד עוזר לך.

זה נכון.

היו לי שלוש שאלות וקיבלתי תשובה על אחת. לגבי האזרחים הוותיקים, אמרתם שהרבה נפלטו מהעבודה בגלל הקורונה.

חלק ממי שנפלט משוק העבודה היו גם אנשים מבוגרים, לקראת גיל פרישה.

שהם עבדו?

הם עבדו וחלקם החליטו לפרוש ולחלקם רוצים לעזור להשתלב בחזרה בשוק העבודה.

רציתי לדעת אם יש קשר לקורונה.

כן. אנשים שנפלטו מהעבודה.

הרבה מהאזרחים הוותיקים נפלטו בגלל הקורונה ובגילאים האלה, בניגוד לאזרחים צעירים שהרבה יותר קל להם למצוא את עצמם ולמצוא מקומות תעסוקה חדשים, בגיל הזה הרבה יותר קשה למצוא תפקידים חדשים עבורם.

רציתי לדעת אם הם נפלטו מהעבודה בגלל הקורונה כי כשאני ביקשתי לסייע לאותם אזרחים ותיקים שעבדו לפני הקורונה ונפלטו בגלל הקורונה ולתת להם עוד קצת שכר חודשי שיחזיק אותם לתרופות ואוכל, אמרו לי כאן במשרדי הממשלה וגם כאן בוועדה, שאין קשר ומי שרוצה לעבוד, עובד. טוב שקיבלנו את התשובה הזאת שאנשים כן נפגעו וכן נפלטו מהעבודה בגלל הקורונה.

אפשר להצביע? תודה. העברה מספר 04-001, משרד ראש הממשלה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושרה

ההעברה אושרה. חבר הכנסת גפני נמנע.

בקשה מספר 06-001, משרד הפנים.

צוהריים טובים. הפנייה נועדה להעברת עודפי תקציב משנת 2021 לשימוש בשנת 2022 בסך של 402 אלפי שקלים במזומן עבור מרכזי טהרה לנפטרי קורונה בקרב העדות הלא יהודיות.

מה זה אומר?

בדומה למרכזי הטהרה של העדות היהודיות, משרד הפנים מפעיל מרכזי טהרה לנפטרי קורונה לעדות הלא יהודיות. נותרו יתרות תקציב משנה שעברה שצריך לנצל אותן היום לנפטרים חדשים.

מה שנותר, אנחנו זוכרים שהעברנו בהעברות התקציביות בפעם שעברה. אם אני לא טועה, יש שבע רשויות במגזר הערבי, ומה שאני זוכר – זה גם כתוב כאן - שהיה רק ברהט, שזה המקום הדרומי ביותר. השאלה אם זה מספיק מקום אחד ברהט כי אנחנו יודעים שהנגב הוא אוכלוסייה מאוד מאוד גדולה. בצפון יחסית יש פריסה ואנחנו יודעים שטהרת קורונה זקוקה ליותר טיפול. אני שואל האם בהסתכלות שלכם זה מספיק.

למיטב היכרותי, זה מספיק. משרד הפנים עשה את זה לפי הצרכים שהתגלו בשטח אבל משרד הפנים אמור להיות כאן ב-זום.

עוד שאלה למשרד הפנים. תקצוב הנפטרים הוא על פי נפטר. לא?

נכון. אנחנו מתקצבים את מרכזי הטהרה לפי נפטרים.

אז איך יש עודף?

חשבו שתהיה כמות נפטרים מסוימת. תקצבנו ביחס להערכה מסוימת ובסוף היו פחות.

לשמחתנו.

כרגע אנחנו מעבירים את התקצוב לשנה הזאת.

אשמח להבהיר נקודה לגבי העודפים של הקורונה. מסגרת הקורונה היא מסגרת רב שנתית ולכן יש מצבים בהם אנחנו מעבירים עודפים משנת 2021 לשנת 2022 שמלכתחילה יועדו לצאת לביצוע רק בשנת 2022 אבל התקציב שלהם הוא ב-2021 כי כל המסגרת הרב שנתית תוקצבה בשנת 2021.

ברור אבל כאן אני אומר שאני מציע שזה יהיה על פי נפטר ולא על פי איזושהי התחייבות מסוימת.

התייחסות של משרד הפנים לשאלה האם הפריסה שלכם בדרום מספיקה.

שלום. אני ממשרד הפנים. כן, יש לנו שמונה מרכזי טהרה שאנחנו מפעילים בפיזור גיאוגרפי והפיזור הגיאוגרפי הזה אכן נקבע בהתאם לצרכים שראינו בשטח.

יש כאן שבעה.

אני רוצה לדעת מה המקום השמיני כי אני יודע שיש שבעה. יש שבעה מקומות ונשמח לדעת איפה נמצא המקום השמיני. יכול להיות שפתחתם בדרום עוד מקום ואז השאלה מיותרת.

אני אברר היכן המרכזים והפריסה.

כתוב בפנייה עצמה. בקעה אל גרביה, טמרה, טייבה, טירה, רהט, ירושלים ואום אל פאחם.

אתה שואל איפה השמיני.

כן.

יכול להיות שבירושלים יש שני מקומות?

יכול להיות. בהחלט. כן.

תחזרי אלינו עם תשובה.

לגבי המקום בנגב, אתם חושבים שמספיק מקום אחד לפי כמות הנפטרים שאתם רואים כרגע?

כן. בעיקרון כן.

בכל הדרום והנגב, רק מקום אחד.

הוא צודק. בנגב יש רק את רהט.

אנחנו מצביעים על בקשה מספר 06-001, משרד הפנים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הבקשה אושרה.

משרד הפנים, תחזרו אלינו עם תשובה היכן המקום השמיני.

בקשה מספר 08-001, משרד המשפטים.

אגף התקציבים, משרד האוצר. בוקר טוב לכולם. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפי קורונה משנת 2021 לשנת 2022 בסעיף 08, משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט ורשות האכיפה והגבייה. תקציבי הקורונה בסעיף נועדו לתקצב פרויקטי האצה שתוקצבו במסגרת המיועדת להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, במסגרת פרויקטי האצה פיתוח של מערכת ה-ODR ליישוב סכסוכי מקוון, הקמת ממשקים מקוונים בין יחידות משרד המשפטים ומערכת בתי המשפט ופריסה של מערכות היוועדות חזותית באולמות שיפוט נוספים והרחבת פרויקט תיעוד הדיונים בבתי משפט. הפרויקטים הטכנולוגיים במסגרת התכנית להאצת המשק עם פרויקטים ארוכי טווח, גיוס כוח אדם ופיתוח של מערכות מחשוב.

שאלות.

מה זה כאן הסעיף הראשון? העובדים בלשכת השר, לשכת היועץ המשפטי, לשכת המנכ"ל. מה זה?

תיאור של התכנית בה מתוקצבים הכספים.

לא הבנתי. צריך לתקצב גם את זה?

לא.

כתוב מטה המשרד, 6.

נכון, הכספים לצורך התכנית להאצת המשק במשרד המשפטים מתוקצבים מתוך התכנית של מטה המשרד שמתקצבת את כל האמור כפי שמופיע בדברי ההסבר. זאת תכנית של מטה המשרד שממנה יוצאים הכספים המיועדים.

זה בשביל המטה עצמו?

לא. זה בשביל התכנית.

כספי הקורונה מיועדים אך ורק - - -

אבל לגבי התכנית שהם עשו, יש כאן מספרים אחרים. הסך הכול הוא 11. תכנית מטה המשרד היא 6.

נכון. במטה משרד המשפטים יש בסך הכול 6 מיליון שקלים ובהנהלת בתי המשפט 4 מיליון שקלים ו-300 אלפי שקלים.

הכסף הוא לא לתקצוב הלשכה.

הבנתי. יש להם את התקציב.

הכסף יוצא מהתכנית הזאת.

מה זה הפיתוח של מערכות המחשוב?

במשרד המשפטים?

כן.

במשרד המשפטים פרויקטי האצה כוללים בין היתר פיתוח של מערכות דאתה, ארגון כל הנתונים במשרד המשפטים, הקמת מערכות לחיזוי מתחמי ענישה בתחום הפלילי. יש מגוון רחב של פרויקטים שהמשרד יוכל לפרט עליהם.

אני אשמח לפירוט ואני אגיד לך למה. מדי פעם כשאנחנו פונים למרכז המחקר והמידע שלנו כדי לקבל כל מיני פרטים על נושאים שונים, כל מיני הרשאות, מספרים, אחוזים, התשובה שאנחנו מקבלים היא שאין מערכות ממוחשבות, שהכול ידני ואי אפשר להוציא את הנתונים האלה. האם זה ישים סוף לכך? אולי ייקח אותנו ל-2022 ואנחנו נוכל לקבל את המידע שאנחנו רוצים ולתת שירות טוב יותר לציבור.

אופיר, תחדד את השאלה.

אומרים לנו שהם לא יכולים לתת את הנתונים כי המערכות שלהם לא ממוחשבות והן ידניות.

מה השאלה למשרד המשפטים?

רשום כאן מערכות מחשוב. אם אלה מערכות מחשוב, שיגרמו לכך שאנחנו כחברי כנסת כאשר נבקש נתונים, יוכלו סוף סוף לתת לנו אותם.

משרד המשפטים, אני מבקש לקבל את זה בכתב, את כל הפרויקטים הטכנולוגיים שהולכים להיות מתוקצבים מתוך העודפים האלה. מה הפרויקט ומה ייעודו.

אולי הוא יכול גם לענות לנו.

לא. ינון רצה לשאול.

תכנית 08-51-01, התכנית הראשונה. בשינוי דיברתם כאן על חיזוי מתחמי ענישה בתחום הפלילי. אני מבקש לדעת מה אתם הולכים לעשות מתקציב קורונה במתחמי ענישה וגם אחר כך פיתוח של מערכות המחשוב. אנחנו שנתיים שומעים על הפיתוח של מערכות המחשוב וכבר הבאתם את זה בתכנית הבאה. היכן זה קשור לקורונה? אמרנו שכל הפניות האלה נשארות בתקציב הקורונה.

כל השימושים בכלל הם שימושי קורונה במסגרת החלטת הממשלה שהקצתה את מסגרות התקציב בנושא הקורונה.

מה זאת אומרת? אתה יכול להסביר מה זה?

אני מסביר.

מה זה קשור לקורונה?

במסגרת החלטת הממשלה היה רובד שנקרא האצת המשק.

עזוב רגע את הממשלה. אני לא מבין בממשלה.

חבר הכנסת גפני, זה לא יכול להיות כך. אתה שאלת שאלה והבן אדם עוד לא סיים את המשפט הראשון ואתה כבר קוטע אותו. הוא אמר לך שבמסגרת החלטת הממשלה על קורונה היה סעיף וכאן קטעת אותו. עכשיו הוא ימשיך.

בסדר. תכף אני אגיד לך למה אני מתכוון. אני חושב שהממשלה לא טובה.

אין בעיה. אני יודע.

במסגרת החלטת הממשלה שבה הוצגה התכנית הממשלתית להתמודדות עם נגיף הקורונה, היו ארבעה רבדים ואחד הם היה האצת המשק. במסגרת האצת המשק הוחלט גם על תשתיות, טכנולוגיה, פיתוח דיגיטציה במשרדי הממשלה. אלה עיקר השימושים שנמצאים כרגע במשרד המשפטים.

לגבי פרויקטים ספציפיים, אני מציע שנפנה את השאלה לנציג משרד המשפטים שידע לפרט.

כן. משרד המשפטים, בבקשה.

לפני כן, דקה. אני רוצה להבין. אתם מבקשים להעביר כסף למטה המשרד, למנכ"ל, ליועץ המשפטי לממשלה, לכל.

הכסף שמועבר הוא אך ורק לצורך שימושי הקורונה, כפי שהם הוגדרו בהחלטת הממשלה.

עזוב. בסדר. החלטת הממשלה, אתה חוזר על זה שוב.

הוא אומר שהיועצת המשפטית היא מינוי קורונה.

אני לא מביע שום עמדה. אני רק רוצה לדעת טכנית. מה שייכת העברת הכסף הזה לנושא הקורונה שאנחנו מעבירים למנכ"ל, ליועץ המשפטי.

אבל לא מעבירים למנכ"ל. אתה לא יכול לחזור על עובדה שהיא לא נכונה. זה לא נכון.

אני שואל.

אופיר שאל את השאלה וקיבל תשובה והתשובה היא לא. הכסף נמצא בתכנית הזאת והוא מתוקצב מהתכנית התקציבית.

אתה אומר לי החלטת ממשלה. לאן הכסף הזה הולך? איך נלחמים בקורונה בלשכת המנכ"ל?

משרד המשפטים, בבקשה.

שלום. אני ממשרד המשפטים. דבר ראשון, התקנה היא תקנה נפרדת לקורונה שיושבת במנכ"ל משרד וזה לא הולך לשום דבר אחר. זה לפרויקטי מחשוב שקשורים לקורונה. אם אתם רוצים פירוט על מה הולך הכסף, אני יכול לתת לכם כמה דוגמאות לדבר הזה. דבר ראשון, פתיחת תיק תאגיד. לפתוח תיק תאגיד בקליק בכל המקומות באופן מקוון. אפוסטיל. מסמך מאומת על ידי עורך דין, מסמך בין-לאומי. אימות בין-לאומי במסמכים.

אפוסטיל תעשו עכשיו דיגיטלי? הוא לא יצטרך להביא לכם את זה כפי שהיה עד עכשיו?

לא. ברגע שהוא מוציא את המסמך, אפשר להוציא מסמך עם אפוסטיל שזה מאמת באימות בין-לאומי. גם על תרגום של מסמך.

טוב מאוד. זאת בשורה.

דבר נוסף, פרופיל כלכלי. מערכת מקוונת שבודקת את הזכאות הכלכלית במיוחד ללקוחות של הסיוע המשפטי ללא צורך מקבלת מסמכים מהלקוח. ברגע שהלקוח מסכים, נכנסים למערכת ובודקים אוטומטית את הזכאות שלו. זה במקום לשלוח אותו לביטוח לאומי כדי שיוכיח את הזכאות הכלכלית שלו.

דבר נוסף, ממשקים בבתי משפט, הנגשת מסמכים בקליק והעברת מידע בין הפרקליטות, משטרה, סניגוריה לבתי המשפט.

דבר נוסף, וזה הדבר הכי גדול, מערכת לניהול בתי דין חדשים. קוראים לזה בית דין אחודה. ניהול דיונים באופן מקוון. זאת מערכת גדולה שמפתחים אותה גם אצלנו וגם בבתי המשפט.

דבר נוסף, חקיקה דיגיטלית. להפוך את כל החקיקה לקוד שאפשר לחופש בחוקים באופן מקוון. אפשר לחפש שם באופן הרבה יותר נגיש.

מה עם ההחלטות שלכם שלנו יהיו נגישות? יש שינוי בזה?

את זה אני לא יודע.

דבר נוסף, ועידה חזותית לבתי משפט, מערכת שנותנת אפשרות לוועידה חזותית, בעיקר לשופטים שיכולים לראות באופן מקוון.

אלה עיקר הפרויקטים עליהם אנחנו מדברים. כולם מעוגנים בהחלטות 326 ו-260 שהתקבלו בממשלה. בגדול, את רוב תקני כוח האדם גייסנו ואנחנו הולכים להתחיל בתהליך. אני מקווה שעד סוף השנה נסיים אתו.

יש מצב שבסוף השנה נזמין אותך לתת לנו הרצאה על כל מה שעשיתם. אני חושב שיש כאן פרויקטים מאוד מעניינים ונראה אם הם באמת ייושמו עם הכסף הזה.

תודה רבה.

אני לא קיבלתי תשובה ולא התייחסות ולכן אני אצביע נגד.

לגבי מה?

התייחסות למה?

אני אשאל פעם רביעית. אנחנו מקבלים תשובות לפיהן אי אפשר להנפיק לנו נתונים כי אתם עובדים עם קלסרים.

אתה מדבר בקשר לאגרות, נכון?

לא. בקשר לנתונים על דוחות שאנחנו מקבלים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. זאת התשובה. שהנהלת בתי המשפט, זה מה שהיא רושמת לנו, שהם לא יכולים להנפיק את הנתונים האלה כי זה לא ממוחשב.

אני משרד ראשי. הנהלת בתי משפט זה - - -

אני לא אפרק את זה לגורמים. מבחינתי זה אותו הדבר.

מה אני יכול לעשות? משרד המשפטים מחולק לשלושה חלקים.

אתה אדם טוב. אם כולם היו כמוך, היינו בוחרים יועץ משפטי יותר טוב. עזוב. אתה אדם טוב.

תודה רבה. זה יפה שאתם חורצים את דינה או דינו של יועץ משפטי חדש בלי שאתם מכירים.

מה אמרתי? אמרתי אדם טוב. גם דברים טובים אי אפשר להגיד עליו? בפעם שעברה אמרתי לא טוב, תקפו אותי.

למה אמרת יועץ ולא יועצת?

אמרתי יועץ או יועצת. דינו או דינה.

אנחנו מצביעים על העברה מספר 08-001, משרד המשפטים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

ההעברה אושרה.

זה שאנחנו מצביעים נגד, מצביעים נגד, אבל זה שהוא לא קיבל תשובה על דבר כל כך אלמנטרי, זה לא בסדר.

כן, אבל אתה מבין שהתשובה היא לא בפנייה הזאת ולכן ביקשתי לקבל אותה בכתב.

אלכס, זה דבר סופר חשוב לכלל חברי הכנסת.

נכון. לכן ביקשתי לקבל את זה בכתב.

העברה מספר 17-001, תיאום פעולות בשטחים.

אגף התקציבים. הפנייה נועדה להעביר סכום של מיליון ו-864 אלף שקלים מעודפי המסגרת המיועדת להתמודדות עם התפשטות הקורונה משנת 2021 לשנת 2022 בסעיף תיאום פעולות הממשלה בשטחים במסגרת תכנית האצה שפורטה בהחלטת ממשלה 326 מיום 16 באוגוסט. הוקצה סכום של 45 מיליון שקלים לשיפור מעברים ביו"ש.

אני מבקש שכולנו נשים לב שאין כאן כסף קואליציוני של ניר אורבך. אלה עודפים. זה חשוב מאוד. הוא לא סתם הגיע לכאן.

זה בשלב הבא. בשלב הבא יהיו גם עודפים קואליציוניים של ניר אורבך.

לגבי מהות תכנית מספר 17-31-09. אני רוצה לדעת מה הקשר בין עיקר הפנייה לתכנית עצמה. עברתי ולא ראית קשר. אולי תעזרו לי.

אתה יכול לחדד את השאלה? מה הכוונה עיקר הפנייה?

אני מסתכל מה כתוב בעיקרי הפנייה. כתוב עיקרי הפנייה: הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים וכולי. תקרא אותה. תקרא את התכנית עצמה. אני לא רואה שיש קשר. כשאתה מביא פנייה, אתה מביא משהו מסוים ואתה אומר לי שעל פי העיקר הזה אני רוצה לעשות העברה וכולי.

בתוך התכנית 17-31-09 יש תקנה ייעודית ממנה יוצאת התכנית. אנחנו מפרידים את הביצוע בתוך התקציב וזה יוצא רק עבור שיפור המעברים כי זה מה שנקבע בהחלטת הממשלה.

כלומר, אתה לוקח מכאן רק את הקטע של שיפור המעברים בעניין הזה. איך אתה רואה את זה בעיקרי התכנית? מה אתה עושה שם? הכסף שמועבר, מועבר כאן. עיקר הפנייה היה פיתוח של האזור.

לא. שיפור מעברים.

ובתכנית עצמה?

פיתוח בתחומי תשתיות, ביוב, ניקוז, תחבורה, ארכיאולוגיה, איכות סביבה, שמורות טבע, תחזוקת כבישים, שיפור תנאי קבלת קהל ותחזוקה במעברים ופרויקטים בתחום החקלאות.

ואתה מביא את זה לאזורי B ו-C. נכון? בתכנית עצמה, ב-17-31-09, יש שם לגבי פיתוח באזור C ו-B. אני שואל אותך שאלה בגלל שאתה אומר שזה הולך לפנייה הזאת. אנחנו יודעים שיש בעיות באזור C. אנחנו יודעים שאין שם משילות. כלומר, אנחנו רואים את ההשתלטות הפלסטינית, אז למה אנחנו הולכים לפתח את זה עוד? אנחנו לא שולטים שם ואין לנו מה לעשות שם. אנחנו רואים את כל מה שהולך שם וכל פעם יש עוד קרקעות שיוצאות מאתנו ויש שם בנייה לא חוקית של הרשות הפלסטינית. למה אנחנו הולכים להשקיע שם עוד? עבורם?

זה לא כל כך קשור להעברת העודפים. שוב, העברת העודפים הספציפית נועדה עבור שיפור המעברים.

לא בשטחי C ו-B. וסתם כך, יש לך תשובה על מה שאמרתי?

לא.

אין לך תשובה. תודה.

אנחנו מצביעים על העברה מספר 17-001, תיאום פעולות בשטחים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

ההעברה אושרה.

העברה מספר 18-001, רשויות מקומיות.

הפנייה נועדה להעברת עודפי תקציב משנת 2021 לשימוש בשנת 2022 בסך של 105 מיליון שקלים במזומן עבור סיוע לרשויות מקומיות בתקופת הקורונה. עיקר העודפים בתכנית זו הם בגין שיפוי רשויות מקומיות, הנחות בארנונה שניתנו לעסקים שהכנסתם נפגעה כתוצאה ממגיפת הקורונה. כמו כן עודפים בגין סלי המזון למשפחות הנזקקות בתקופת הקורונה אשר נוצרו משום שהמכרז מקצה את התקציב לחברה המפעילה בהתאם לעמידה באבני דרך שנפרסים על פני יותר משנה אחת. לבסוף נוצרו עודפים גם בגין פרויקטי פיתוח חוצי שנה בעיר טבריה, בעיר אילת ו במועצה אזורית חבל אילות בהתאם להחלטת ממשלה 120 ו-105 מיוני 2020.

כמה היה ב-2021 על ההנחות בארנונה?

כמה בסך הכול?

כן.

נמצא כאן איתן והוא יוכל לענות לך.

בוקר טוב. בעיקרון היו שני עולמות של סיוע בארנונה. העולם הראשון שהוקצה כולו בשנת 2020 היה לטובת הרשויות המקומיות שנתנו פטור מארנונה לעסקים למספר חודשים. זה הגיע לכ-3.5 מיליארדי שקלים. זה עולם אחד שנפתח ונגמר. אחר כך היה מתווה נוסף של סיוע לעסקים, בשותפות עם משרד הכלכלה. זה יכול להגיע עד 4 מיליארד ועד כה הוקצו ושולמו כמיליארד שקלים. הטיפול מהשנה הזאת והלאה עובר למשרד הכלכלה. מדובר כאן בקצוות האחרונים של טיפול משרד הפנים.

אני רוצה להתעכב על הארנונה ולא על הסיוע כי זה יותר רלוונטי. ב-2021 לא היה פטור מארנונה?

אני אתעכב על הנתונים כי יש לי כאן נתונים יותר מעודכנים.

לפני כן, שתי שאלות. אני שואל לגבי 2021 ואם זה היה לפי מדרגות של הפגיעה או שזה היה גורף.

אני אתייחס לנתונים וגל יתייחס לתבחינים. זה מתווה שחולק בין שני משרדים. משרד הכלכלה תפעל חלק ממנו ומשרד הפנים תפעל חלק ממנו ולכן לאיתן יש נתונים רק על משרד הפנים.

של ההנחה בארנונה?

כן. בסך הכול כ-60 אלף עסקים קיבלו הנחה בארנונה.

באיזו תקופה?

ב-2021.

אגף התקציבים. אני אסביר לגבי המענק לארנונה. החזרי ארנונה ניתנו כחלק מתכנית רשת הביטחון שהייתה קיימת עד לחודש יוני 2021. לשאלת חבר הכנסת אופיר כץ, ניתנו גם ב-2021. התכנית עדיין פתוחה להגשת בקשות. זאת אומרת, עסקים שעדיין רוצים להגיש כי למשל היו השגות מול רשות המסים ועוד לא הוחלט אם מקבלים את המענק - - -

עד מתי?

אנחנו בעצם מדברים ממארס 2020 עד יוני 2021?

כן.

אם יש לו בעיה באוגוסט, הוא לא מגיש. הוא מגיש רק עד יוני.

יש תקופות זכאות ומתי אפשר להגיש.

אנחנו שואלים על תקופות הזכאות.

תקופות הזכאות היו כמו כל רשת הביטחון, עד סוף חודש יוני 2021. כל מי שהיה זכאי למענק הוצאות קבועות, היה זכאי גם להחזר ארנונה. עשינו מסלול נוסף לעסקים חדשים שלא היו זכאים להוצאות קבועות והיו זכאים על בסיס הצהרות להחזר ארנונה. זה בתקנות של שר הפנים.

בארנונה היו 60 אלף בתי עסק?

60 אלף, בתי עסק שקיבלו מספר פעמים. זה דו חודשי.

כמה ביקשו בסך הכול?

מה הסכום לגבי ה-60 אלף?

אושרו בקשות בכמיליארד שקלים. הועברו לרשויות. העסק מקבל את ההנחה מהרשות. לרשויות הועברו כבר כ-800 מיליון שקלים ואנחנו בטיפולים של שלבים אחרונים. עסקים שעוד רוצים להגיש, יכולים להגיש. המערכת פתוחה להגשות. גם עסקים שעוד לא פתרו את הנושאים שלהם מול רשות המסים, לא סגרנו להם את המערכת והם עוד יכולים להגיש עד סוף השנה.

כמה תוקצב לזה?

התקצוב בכל מה שקשור לקורונה, הוא תקצוב על בסיס זכאויות. כל עסק שיהיה זכאי ויגיש, יקבל.

מה זה עסק זכאי?

עסק זכאי בהקשרים של ארנונה, או שהוא היה זכאי למענק הוצאות קבועות מרשות המסים או שהוא עסק חדש שנפתח בין מארס 2021 לספטמבר 2021.

עסק שנפגע ב-60 אחוזים מהמחזור, הוא לא זכאי?

מענק הוצאות קבועות היה לרוב העסקים. רוב המחזורים עד 100 מיליון, זה היה רוב החודשים ב-25 אחוזים, חלק מהחודשים היו 40 אחוזים.

כל מי שהיה זכאי להוצאות קבועות, היה זכאי גם להנחה בארנונה. זה היה התנאי.

מ-25 אחוזים. נכון?

בסוף היה אחד לאחד מול הוצאות קבועות. היו עסקים שהיו זכאים להוצאות קבועות רק מאחוז יותר גבוה, למשל עסקים במחזור מעל 100 מיליון או מעל 200 מיליון, כל אחד בהתאם לרף שנקבע לו הוצאות קבועות, היה זכאי גם לארנונה באותו אחוז במרבית החודשים. בהתחלה כן היה פער, היה צריך 40 אחוזים להוצאות קבועות ו-60 אחוזים לארנונה. באזור דצמבר 2020 זה כבר השתנה.

זאת אומרת, מי שהייתה לו פגיעה גבוה של 100 אחוזים, כמו אולמות האירועים שהיו בסגר, קיבלו 100 אחוזים פטור מהארנונה.

95 אחוזים.

כולם קיבלו 95 אחוזים פטור מארנונה בלי קשר לרמת הפגיעה. הוצאות קבועות היה מענק לפי רמת הפגיעה, ארנונה היה 95 אחוזים לכולם.

לכמה חודשים היה הפטור מארנונה?

אופיר, זה שיעור היסטוריה?

זה חשוב.

זה לא קשור להיום.

עקרונית אני שואלת מה קורה היום.

היום אין כלום. היום אתם לא נותנים כלום. הלוואי והייתם נותנים. זה בדיוק ההבדל בין הממשלה הקודמת לממשלה הנוכחית.

הנינים שלנו עוד ישלמו את החובות שאתם יצרתם לנו.

אופיר, אני אשאל אותך שאלה ותבדוק את עצמך לפני שאתה עונה. מתי הוכרז על הסיוע בפעם הקודמת ומתי היה הסגר? תבדוק.

מחודש מארס.

מתי הכריזו על סיוע ומתי התחילו לשלם?

מה אתה רוצה להגיד? אתם שנתיים בתוך המגיפה ואתם עדיין לא יודעים.

תבדקו אם יש כאלה שנפגעו.

אנחנו נדע את זה במהלך חודש פברואר נפצה את מי שמגיע לו.

אבל אמרתם לא.

ינון, אתה יודע בדיוק כמוני מתי משולם המע"מ. נכון? אני לא נכנס לדיון הזה עכשיו.

טוב. שאלה. לגבי תלושי המזון, מה שנקרא התלושים של דרעי.

התנועה לאיכות השלטון.

הם עכשיו בבג"ץ. התנועה לאיכות שלטון השמאל.

התנועה לאיכות השלטון.

התנועה לאיכות שלטון השמאל. זאת התנועה הזאת. כשהיינו בימין, כל יום עתירה. היום הכול שקט.

ינון, שאלה.

אתה הערת. אתה רוצה תגובה? עכשיו אני שואל.

אם זה מעניין אותך, התנועה לאיכות השלטון הייתה בדיון הקודם איתי על חושפי שחיתויות.

ברוכה הבאה. ברוך רופא חולים. אני רוצה לדעת כמה כסף בסך הכול נוצל, כמה נשאר והאם עדיין ממשיכים כי אני שומע שיש כאלה שלא קיבלו. או שנגמר והיו צריכים לקבל עוד. מה הסטטוס של זה והאם אתם מתכננים להביא עוד.

אני מזכיר לך שבמסגרת חוק ההסדרים האחרון, בחוק התקציב, בביטחון התזונתי, יש 80 מיליון שקלים.

אנחנו נגיע לשם. חכה. הכול מוכן. אנחנו יודעים הכול. אתה יודע שאנחנו מודעים ובודקים. נדבר גם על זה.

לשאלה אם מתוכננת עוד הקצאה, אני לא יודעת לענות.

לא ציפיתי. זה בסדר.

לגבי נתוני ביצוע, כעיקרון כל הסכום חויב וזה ברמה התקציבית. לגבי כמה יצא בפועל, אולי משרד הפנים ידע לענות אבל אני בספק אם זה נתון שזמין לנו כרגע.

עשו לי מיוט ולא אפשרו לי לענות.

לא יסתמו לך את הפה. בגלל שאתה חבר שלי אתה חושב שיסתמו לך את הפה? אל תדאג.

תווי מזון הוקצו במלואם. התשלום בפועל יוצא על בסיס הביצוע בפועל. זאת אומרת, עד היום, מתוך כ-700 מיליון שקלים שולמו 640-630 מיליון שקלים, זאת אומרת, נותרה יתרה של כ-60 מיליון שקלים, יתרה שהיא מחויבת.

אני לא אתן שיעור היסטוריה אבל אני אומר לכם שכאן היה ויכוח אם יצליחו לנצל את הכול או לא. בסופו של דבר רואים שזו הדרך הטובה ביותר על מנת להגיע למאה אחוזי ניצול לאותם נזקקים, לאותם מסכנים ומוחלשים שזה הגיע אליהם.

כן חשוב לי לחדד שיש הבדל בין לחייב את התקציב לבין להוציא את התקציב.

630 מיליון כבר יצאו.

בדיוק. זה מה שאיתן אמר.

הבנתי אותו. אפילו אם הוא לא היה מדבר, הייתי מבין אותו.

תודה רבה.

עוד שאלה. קודם כל, לפרגן לסרטון של ש"ס. הם לקחו את הילד כאילו מצ'רלי וחצי. זה בדיוק מיקו מצ'רלי וחצי.

אני אשאל אותך מי זה מיקו ומי זה צ'רלי וחצי.

אחר כך אסביר לך. אמרתם שיש מיליארד שקלים שאמורים לקבל ושולמו רק 800 מיליון שקלים. מה קורה עם ה-200 מיליון שקלים? למה זה לא מגיע אליהם? אני מדבר על הארנונה.

אני מבחין בין העסקים לבין הרשויות כי המודל עובד בצורה כזאת שהכסף מועבר לרשות והיא מזכה את העסק מארנונה. בסוף רשות צריכה להגיש את הבקשות. זה כרגיל עובר תהליך חשבותי בממשלה ואז מועבר לרשויות. זה עניין של התקופה הקרובה. אין חסמים תקציביים.

אתם העברתם את הכסף לרשויות?

כמו שאמרתי, הועברו כבר 800 מיליון ואמורים להיות מועברים בסך הכול מיליארד שקלים.

לא הבנתי. ה-200 מיליון שקלים הם כרגע אצל הרשויות או אצלכם?

הם נמצאים אצל משרד הכלכלה ומשרד הפנים שצריכים להעביר אותם לרשויות. זה בתהליכי חשבות אבל התקציב קיים.

למה זה תקוע? אתם לא מעבירים? הרשויות לא מעבירות?

זה כמו כל תשלום שהממשלה עושה, בסוף יש איזשהו שיח שפחות קשור אלינו אלא יותר קשור לחשב הכללי, כל המסמכים הנדרשים וכל התהליך הפרוצדורלי.

פרוצדורה.

שמונה חודשים.

לא. למה?

יוני 2021 היה המועד האחרון.

כן, אבל ממשיכים להגיש.

בסכום של מיליארד שקלים הוגשו ביוני 2021 ומאז הבקשות נצברות כל הזמן. כמו שאמרתי, המערכת עדיין פתוחה. אל מול הבקשות שנצברות נאסף איזשהו סכום מול כל רשות.

גם בימים אלה מוגשות בקשות?

גם בימים אלה. המערכת פתוחה להגשת בקשות חדשות. נניח שאני עסק שהגיש מענק הוצאות ויש לי תהליך השגה פתוח מול רשות המסים ואני צריך את מענק ההוצאות הקבועות כדי לגשת לארנונה. לא סגרנו להם את המערכת.

תודה רבה. אנחנו מצביעים על העברה מספר 18-001, הרשויות המקומיות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הבקשה אושרה.

תרבות וספורט, בקשה מספר 19-001.

מה עם בקשה 15-001? יש לך שם העברה של משרד הביטחון.

אני הולך לפי סדר.

אגף התקציבים, משרד האוצר. אני אציג את הבקשה. הבקשה היא להעברת עודפים ממסגרת הקורונה בשנת 2021 לשנת 2022 בסך של 69 מיליון ו-983 אלף שקלים עבור התכניות הבאות:

תכנית 19-42-02, מינהל תרבות – 19 מיליון ו-41 אלף שקלים עבור סיוע למוסדות. מדובר בעידוד של אירועים ומופעים תרבותיים.

תכנית 19-43-04, תשתיות ספורט – 23 מיליון ו-500 אלף שקלים, עבור בינוי מתקני ספורט.

תכנית 19-42-01, רשות העתיקות – 11 מיליון ו-565 אלף שקלים עבור פרויקט בינוי בית הרשות.

תכנית 19-40-01, משרד המדע – 11 מיליון ו-325 אלף שקלים עבור תקציבי מחקר מדעי יישומי.

תכנית 19-43-03, מינהל הספורט – 4 מיליון ו-533 אלף שקלים עבור רשת הביטחון לאגודות הספורט.

אמרנו שזה עבור קורונה. איפה נמצאים המענקים כשיש הרבה ביטולים של אירועי תרבות? שמענו אותם בשבוע שעבר כשאמרו שהם נאנקים תחת הנטל. בפעם שעברה ראינו את המענקים ואיפה אני רואה מה אתם מעבירים להם עד עכשיו?

מדובר בעודפים משנת 2021 ולכן התקציב הזה לא כולל הקצאות שנסגרו או שדווחו בינואר 2022.

אבל אנחנו לא מדברים על ינואר 2022 אלא גם לפני כן. הגל החמישי היה קצת לפני כן, או הגל הרביעי. הם תמיד אמרו שיש איתם בעיה. הם אמרו שמצד אחד יש להם אוזן קשבת אצל השר ומצד שני, כשזה מגיע בפועל לתקצב אותם, הם לא זוכים לתקצוב ראוי באירועי התרבות שלהם. אני שואל אותך איפה כאן אנחנו רואים את העזרה להם.

אני ארחיב. אני מאגף התקציבים, משרד התרבות והספורט. אתה רואה כאן סכום לגבי אירועי תרבות, גם דיברנו על זה בשנה שעברה. אלה פעילויות תרבות. זה נועד לעודד את הרשויות המקומיות לעשות אירועים. באמת נעשו אירועים מדהימים, לקחו אומנים, לקחו סופרים, להקות מחול והרשויות המקומיות ביצעו מגוון של אירועים ברחבי כל הארץ.

אם את מדברת על הרשויות המקומיות, בשבוע שעבר הייתה כתבה על אותם זמרים שגובים סכומי עתק לכל מיני מופעים ושהולכים לסגור איתם ביום העצמאות. אין עיני צרה באותם מופעים ובאותם אירועים אבל אנחנו רוצים לעזור גם לאירועי התרבות, לרשויות ובכלל לאדם שיוכל להיכנס לאירועים כאשר מדובר בסכומי עתק כאלה במקום לחלק את הסכום בין כמה אמנים. אנחנו יודעים שאין מגבלה לאותן רשויות להזמין את מי שהן רוצות אבל יש לכם איזושהי יד בעניין כדי למנוע את זה?

אני חושבת שזאת שאלה שצריכה להיות מופנית לרשויות המקומיות.

למה לרשויות המקומיות? אתם מסבסדים. משרד התרבות והספורט, יש לו חלק גדול בזה. הרי זה קול קורא ואם בקול קורא שלכם תאמרו למשל שאי אפשר להזמין זמר שגובה מעל 70 אלף שקלים, 50 אלף שקלים, שגם זה סכום גדול, אז אותו זמר לא יוכל להגיע. אני חושב שזה צריך להיותך חלק. זה לא קשור לפנייה אבל זה סתם כהערה כביקורת בונה. אני חשוב שכדאי פעם אחת ולתמיד להפסיק עם הדבר הזה, במיוחד שכולנו נלחמים על הלחם. הגיע הזמן שגם המשרדים הממשלתיים יגידו סטופ לעושק הזה של הרשויות המקומיות גם כך אין להן כסף.

לגבי תכנית 19-43-04, מתקני הספורט. אני רוצה לדעת היכן המתקנים האלה נמצאים. אם אתם יכולים לשלוח לוועדה פרטים באילו רשויות הם נמצאים ואיך נבחרו הרשויות האלה.

אין בעיה. בגדול אני אומר שזה נועד לשדרוג מגרשי כדורגל, התאורה במגרשים, במסגרת תקציבי ההאצה שניתנו בקורונה.

איזה מגרשים?

אני אשלח לכם פירוט מסודר. אלה 50 מיליון שקלים. 65 בקשות לתאורה. זה בעצם הכפיל את כמות גרשי הכדורגל המוארים.

איפה?

אני אשלח לכם פירוט.

בתכניות שאתם עושים עם הרשויות – אני באמת שואל עכשיו ברצינות – למה שלא תשלבו את מורי הדרך שאמרתם להם להחליף מקצוע? אם אפשר לשלב אותם בתוך רשויות שכן יש להן תיירות פנים להסביר על העיר. לכל עיר יש היסטוריה ויש מורשת ויש ערים מסוימות בהן יש הרבה מורי דרך שגדלו בהן ויודעים לעשות את זה טוב. למה לא לשלב אותם ולמצוא להם תעסוקה באירועים האלה שאתם עושים?

יש לנו במשרד מגוון פעילויות שהמשרד תומך בהן שנוגעות למורשת, אם זה דרך רשות העתיקות שעושה פעולות, המועצה לשימור אתרים.

החברה להגנת הטבע. לא?

לא אצלנו.

למה לא לשלב אותם? הם יושבים בבית כבר כמה חודשים. זאת הזדמנות טובה לספק להם עבודה.

עקרונית אני חושב שזה לא לגמרי אמור להיות משהו שהוא בתחום משרד התרבות והספורט אלא אולי יותר בתחום של משרד התיירות שמטפל באוכלוסייה הזאת. בסופו של דבר אין כאן חפיפה בין פעילות שמשרד התרבותך והספורט מקיים בשוטף או בתקופת הקורונה לבין הפעילות שנעשית

עזוב רגע ואל תגיד איזה משרד רלוונטי. אנחנו כמדינה, אנחנו כחברי כנסת, אתם כפקידים בכירים, רואים את המצוקה שלהם והממשלה החליטה שהיא לא רוצה לעזור להם. כאן יש אפשרות כן לשלב אותם בתוך התכניות האלה שאתם עושים, גם בכל הגופים של המדינה שיכולים לייצר להם עבודה וגם בתוך הרשויות המקומיות. למה לא לחשוב על פתרון כזה? אפשר לעזור להם כאן עם פרנסה בתוך תכניות קיימות.

אמרתי, למשרד שלנו יש כל מיני גופים נתמכים כמו המועצה לשימור אתרים שאני בטוחה שיש לה קשר למדריכי טיולים.

זאת לא שאלה למשרד המדע.

זה גוף נתמך שלנו.

בוא אנחנו נבקש את זה. נציף את זה. אולי זאת הזדמנות טובה.

צריך לבדוק אם זה רלוונטי עבורם כי היו כל מיני אופציות לסיוע שהציעו להם והרבה פעמים הם עצמם סירבו.

כאן זה מה שהם עושים, זה המקצוע שלהם.

הציעו לחלק להשתתף בסיורים של החברה להגנת הטבע ואני יודע כל חלקם בוודאות שסירבו. צריך לראות קודם כל אם זה מתאים להם.

בוא ניתן להם עוד אופציות. אני לא מאמין שבן אדם יעדיף לשבת בבית על פני יציאה לעבוד במה שהוא יודע לעשות הכי טוב.

אנחנו מצביעים על העברה 19-001, מדע תרבות וספורט. מי בעד?, מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

אני בעד.

הבקשה אושרה.

בקשה מספר 20-001, משרד החינוך.

אגף התקציבים, משרד האוצר. הפנייה נועדה להעברת עודפים בסך של 120 מיליון ו-611 אלפי שקלים משנת 2021 לשנת 2022 מתוך המסגרת שנועדה להתמודדות עם נגיף הקורונה.

תכנית מספר 20-60-01, פעילויות מטה מרכזיות – 9 מיליון ו-691 אלפי שקלים. הסיבות בגינן נוצרו העודפים בתכנית: בקרה ובדיקת דוחות ביצוע עבור פעילות סיוע פסיכולוגי לתלמידים במהלך שנת הלימודים תשפ"ב.

תכנית מספר 20-63-02, החינוך העצמאי – 7 מיליון ו-963 אלפי שקלים עבור בקרה ובדיקת דוחות ביצוע עבור פעילות החינוך העצמאי במסגרת התמודדות עם נגיף הקורונה בשנת הלימודים התשפ"ב.

תכנית מספר 20-63-03, מעיין החינוך התורני – 483 אלפי שקלים עבור בקרה ובדיקת דוחות ביצוע עבור פעילות מעיין החינוך התורני במסגרת ההתמודדות עם נגיף הקורונה בשנת הלימודים התשפ"ב.

תכנית מספר 20-65-01, שירותי עזר, הסעות ומענקים לפיתוח. – 80 מיליון ו-555 אלפי שקלים עבור התקשרויות חוצות שנת תקציב, עבור הצטיידות ושדרוג בתי ספר באמצעי תקשוב ובאמצעי קצה לתלמידים בהתמודדות עם נגיף הקורונה.

תכנית מספר 20-66-01, המינהל לחינוך התיישבותי – 7 מיליון ו-523 אלפי שקלים עבור בקרה ובדיקת דוחות ביצוע עבור פעולות המינהל לחינוך התיישבותי להתמודדות עם נגיף הקורונה בשנת הלימודים התשפ"ב.

תכנית מספר 20-67-02, הארכת יום הלימודים – 14 מיליון ו-396 אלפי שקלים עבור בקרה ובדיקת דוחות ביצוע עבור התוספות הנדרשות במסגרות המשלימות בהתאם לדרישות משרד הבריאות להתמודדות עם נגיף הקורונה בשנת הלימודים התשפ"ב.

אדוני, אני רוצה להתייחס.

בבקשה.

תודה. זאת פנייה של משרד החינוך ויש שני נושאים שאחד מהם נמצא בטיפולך אדוני היושב ראש, ואני הייתי שמח לשמוע. בפעם האחרונה יצאנו קצת אופטימיים ואני לא יודע איך זה מתקדם.

אז קבענו שאנחנו ניפגש פעם נוספת במהלך פברואר. נעשה את זה.

כי בינתיים אני מקבל שעוד ועוד גני הילדים של החינוך המיוחד כן דיווחו באופן מלא ועדיין אין שום דבר. עבור שנת תשפ"א הסתיימה לפני חצי שנה, עדיין הם רק במקדמות של 20 אחוזים. אם כן, זה נושא חשוב.

הדבר השני. אני לא מצליח להבין איך אתם לא מתביישים, משרד החינוך והקואליציה, כאשר מביאים שינוי כזה של שיעורי עזר, של בקשות ליום לימודים ארוך, שיעורי תגבור וסיוע, וזאת כשאתם מחקתם 84 מיליון שקלים לחינוך המוכר שאינו רשמי לשעות תמרוץ וטיפוח. איך אפשר לעשות אפליה כל כך גדולה בין ילד לילד? הדם של הילדים שאתם דואגים להם אדום יותר? סמוק יותר? איך אפשר לבוא ולמחוק ילדים בצורה מלאה ולא הפחתה מסוימת?

שמת לב שיש כאן כסף לחינוך העצמאי ולחינוך התורני?

החינוך העצמאי הוא לא המוכר שאינו רשמי שעליו אנחנו מדברים. החינוך העצמאי מקבל מאה אחוזים. המוכר שאינו רשמי, אלה ה-84 מיליון שקלים שחתכתם לילדים האלה והם לא מקבלים את המינימום.

זה לא קשור לפנייה.

זה קשור לפנייה.

לא, כי אלה עודפים.

אם יש עודפים, תפנו אותם למי שצריך אותם באמת ולא למי שמקבל יותר.

בסדר. עוד שאלות.

אני רוצה להזכיר לך שקבענו לסוף ינואר, לא לאמצע פברואר.

לא.

סתם צוחק. רציתי רק להדליק.

האמת היא שהשאלה היא למשרד החינוך אבל קודם היה כאן משרד הבריאות ונאמר שעד מחר בלילה יסיימו את כל החלוקה של בדיקות האנטיגן בבתי הספר. אתם מסונכרנים איתם? משרד החינוך יודע שבאמת עד מחר בלילה יחולקו כל הבדיקות? לפי החוסרים שיש, לא נראה כך.

אני נציג של משרד האוצר.

לכן אמרתי שזאת שאלה למשרד החינוך.

מסיבות שונות אין בישיבה נציג של משרד החינוך.

בינתיים העלו את מחיר החשמל כדי שאנשים לא יוכלו להפעיל מזגנים וישבו בקור.

שלמה קרעי, קריאה ראשונה. תקשיב למה לא נמצא נציג משרד החינוך.

אין נציג של משרד החינוך מאחר ואמו של משה שגיא סמנכ"ל הכספים נפטרה לפני שעה קלה.

משתתפים בצערו אבל הוא לא העובד היחיד במשרד החינוך.

היא נפטרה לפני שעה.

בדרך כלל הוא מגיע לוועדה.

היו צריכים לשלוח עובד אחר.

אנחנו משתתפים בצערו. בדרך כלל הוא מגיע.

יש עוד שאלות? אין.

אנחנו מצביעים על פנייה מספר 20-001, משרד החינוך. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

אני בעד.

הבקשה אושרה.

בקשה מספר 22-001, שירותי דת.

היושב ראש, בדיון הקודם ביקשת שנצמיד את הבקשות של משרד החינוך אחת לשנייה. יש עוד פניית עודפים סעיף 60, סעיף הפיתוח של משרד החינוך.

אין בעיה. פנייה 60-001, משרד החינוך.

הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של 198 מיליון ו-846 אלפי שקלים לתכנית התקציב 60-02-10, בניית כיתות לימוד. מדובר בתקציב מזומן עבור הרשאות שניתנו לבינוי כיתות לימוד במסגרת תכנית ההאצה של המשק.

לגבי בניית כיתות. מה קורה עם כיתות של מעון יום?

החלטת הממשלה על העברת מעונות היום עברה לפני שבועיים.

אבל הכסף כבר עבר בתקציב קודם. אתם לא צריכים לעשות לו העברה.

נצטרך לעשות בחודש הקרוב העברה למשרד החינוך.

200 מיליון. כלומר, הבינוי כאן הולך רק על כיתות.

רק על כיתות לימוד ועדיין לא כולל מעונות יום.

וכיתות הלימוד, על פי מה הן מחולקות?

על פי הקריטריונים.

זה מה שהיה כאשר הגשתם בפעם הקודמת.

החלטת ממשלה 1848.

תאמיני לי, אני מדבר איתו בעיניים ואנחנו מבינים. תודה.

אנחנו מצביעים על בקשה מספר 60-001, משרד החינוך. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

אני נמנע.

הבקשה אושרה.

בקשה מספר 22-001, המשרד לשירותי דת.

צוהריים טובים. אגף התקציבים, פנייה מספר 22-001. הפנייה מבקשת להעביר עודפי קורונה בסך של מיליון ו-140 אלף שקלים לצורך מערך הקבורה עקב הקורונה.

לפי מה שאתם מציינים, זה לא לצורך מערך הקבורה של הקורונה אלא זה לפיתוח בתי עלמין, קבורה רוויה, קבורה אזרחית, טיפול שוטף של מועצת בתי העלמין.

עברת לתכנית מספר 22-01-03. התכנית היא התכנית של פיתוח בתי עלמין כמו שחבר הכנסת אמר, אבל הכספים כאן הם כספי קורונה שמיועדים לתגבור הקבורה בקורונה שיש לה דרישות משלה.

אתם צופים חריגות בסוגיה הזאת של צרכים בקבורה בקורוניה בשנת 2022?

לא. מדובר על התקשרויות קיימות כבר עם גופים שזכו והם מתפעלים את קבורת הקורונה. ההתקשרויות הללו ממשיכות וחוצות שנה. לכן העודפים מועברים לשנת 2022.

נשמע מצוין.

אנחנו מצביעים על בקשה מספר 22-001, המשרד לשירותי דת. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

אני נמנע.

מבטלים את התו הירוק אבל ממשיכים לתקצב קבורה בקורונה.

אל תדאג משה, בתכנית המקורית לקחנו בחשבון את הקטסטרופה של בנט.

הבקשה אושרה.

לא ידעתי אבל אמו של משה שגיא נפטרה. אנחנו משתתפים בצערו. כולנו משתתפים בצערו.

בקשה מספר 23-001, משרד הרווחה.

רפרנט רווחה, אגף התקציבים. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשימוש בשנת התקציב 2022 בסך של 30 מיליון ו-818 אלף שקלים וזאת כפי שמפורט להלן: תכנית שירותי משרד מרכזיים, 23-01-20 – סך של 30 מיליון ו-818 אלף שקלים.

סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפי הקורונה בתכנית: התקשרות רב שנתית בנושא קהילות דיגיטליות במסגרת תכנית מגן זהב לאזרחים ותיקים, תכניות רב שנתיות להתמודדות עם אוכלוסיית הנוער והצעירים באתגרי הקורונה, סל צרכים מיוחדים ליחידים ומשפחות דרך המחלקות לשירותים חברתיים. הסל מבוצע על פי חשבוניות תשלום שלעתים מועברות רבעון אחד לאחר הפעילות.

דיברנו קודם על הביטחון התזונתי. אמר היושב ראש שהוקצו כ-80 מיליון שקלים עבור הביטחון התזונתי. אותן עמותות הן אלה שנכנסו מתחת לאלונקה כאשר הממשלה לא נכנסה והן אלה שלקחו על עצמן את כל הנושא של החלוקה והתמיכה באותן משפחות, ואני שואל האם לא נכון שאותן אלה גם יחלקו את המזון ולאו דווקא משרדי הממשלה? אנחנו יודעים שמי שנמצא ומכיר את זה, יודע שחלוקת המזון נעשית על ידי העמותות האלה ואני חושב שצריך לתת להן לפחות חלק בעניין הזה.

האם לא הגיע הזמן לשים בבסיס התקציב את הביטחון התזונתי ולאו דווקא כאיזושהי תוספת? שיהיה בבסיס התקציב כדי שלא כל שנה יצטרכו העמותות לבוא ולחפש.

שאלה אחרונה שלי היא מה קורה עם סלי המזון בפסח. כמה יתוקצבו, האם יהיו השנה או לא יהיו השנה? תודה.

אני אענה לגבי הבסיס. זה הוטמע השנה בבסיס התקציב של משרד הרווחה.

כמה?

46 מיליון שקלים לביטחון התזונתי שאלה הביצועים של שנים קודמות.

זה יהיה אוטומטית גם השנה?

כן. זה הוטמע בבסיס ועל גבי זה ניתנה תוספת חד פעמית של 60 מיליון שקלים. בתוך המספר הזה, חלוקה בין מספר מענים שונים לגבי הביטחון התזונתי, משרד הרווחה, יש מספר מענים. יש מבחני תמיכה לעמותות, יש מבחני תמיכה לעמותות בקמחא דפסחא לקראת החגים פסח וראש השנה, ויש את המיזם שעליו דיבר היושב ראש של ה-80 מיליון. החלוקה בתוכם היא פרורוגטיבה של משרד הרווחה ואני מציע שתשאל את הנציג שלהם, חנן פריצקי שנמצא ב-זום והוא בטוח ידע להרחיב לגבי החלוקה.

אני ארחיב. אסף הזכיר הכול אבל בגדול אנחנו הולכים השנה שוב למיזם גם בתחום התמיכה וגם מיזם מזון כאשר הפעם, בשונה משנים קודמות, יש לנו 46 מיליון שקלים בבסיס התקציב ואנחנו מייעדים את זה גם לטובת קמחא דפסחא וגם למבחן משולם. זה בדומה למה שהיה בשנה שעברה. השנה הכסף כבר מובטח מראש בבסיס התקציב כך שאני חושב שלא תהיה מניעה לשחרר אותו כמעט מיידית. אנחנו כרגע עובדים על מבחן תמיכה משולב שיכלול את הכול בתוך העניין.

כמו שהזכיר אסף, יש לנו עוד 60 מיליון שקלים שאנחנו מייעדים למיזם מזון שיקיף את כל נושא המזון אני מאמין שכמו שאמר חבר הכנסת ינון אזולאי עמותות שבאמת היו מתחת לאלונקה, גם הן יזכו בפלח מאוד נכבד מהתמיכה הזאת שגדלה בשנה האחרונה בצורה די משמעותית. גם התמיכה גדלה בצורה מאוד משמעותית וגם הם יזכו בנתח יותר גדול מכפי שהיה בשנים הקודמות לאור מה שהם עשו בזמן הקורונה. חוץ מזה יש לנו חלוקות של צרכים מיוחדים דרך הרשויות המקומיות ודברים נוספים שעשינו במסגרת הקורונה. חלק גדול מהתקציב של הקורונה היה בעיקר לצורך שיפוי כל המסגרות שלנו ואנחנו רואים שאנחנו מצליחים לשמור את המוסדות שלנו כאשר בצורה כזאת או אחרת הם עובדים בצורה די רגילה. זה סיפור הצלחה מאוד גדול. אנחנו לא מפנים אותם לבתי חולים, כולם מתפקדים וזה בעיקר בזכות מה שאנחנו נותנים להם, קפסולות, עיבוי הסעות ותוספת עובדים. זה בעיקר מה שאנחנו עושים עם תקציבי הקורונה ובינתיים זה נראה די מוצלח לפחות בחלק הזה של הרווחה.

בשעה 13:30 אנחנו נצביע על צו סיגריות אלקטרוניות. הוא פורסם ברשומות לפני כחמש דקות.

שאלה לגבי הביטחון התזונתי. גם העמותות ייהנו מזה.

אמרתי. 46 מיליון שקלים הם מבחני תמיכה לעמותות. זה בבסיס. זה באמת השינוי המרכזי בשנה הזאת ואנחנו לא צריכים לכתת רגלינו כל פעם לפני פסח ולבקש כספים מכל מאן דהוא. יש לנו את זה בבסיס התקציב וזה יהיה באופן אוטומטי. זאת אחת הבשורות הגדולות שיש לנו בתקציב 2022.

תגיד את זה שוב.

אמרתי שזו אחת הבשורות הגדולות שיש לנו בתקציב 2022.

תודה רבה.

חנן, עד שיש להם בשורה טובה.

חבל שחבר הכנסת גפני לא נמצא כאן.

אנחנו מצביעים על בקשה מספר 23-001, משרד הרווחה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הבקשה אושרה.

בקשה מספר 25-002, הרשות לזכויות ניצולי השואה.

זה עדיין אני, רפרנט רווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת תקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של מיליון ו-441 אלף שקלים כפי שמפורט להלן: תכנית אמרכלות 25-01-02. הסיבות בגינן נוצרו העודפים בתכנית הן התקשרות רב שנתית עם חברת בינת לתקצוב אוריינות דיגיטלית בקרב ניצולי השואה והתקשרות רב שנתית עם חברת בינת לצורך ביקורים, טלפונים והפגת בדידות.

סתם הערה. אני חושב שכדאי לקרוא להם שורדי השואה כמו שהם מבקשים שיקראו להם. זאת סתם הערה צדדית. האם נעשה מאמץ בזמן הקורונה להגיע לניצולים מעבר למה שאנחנו יודעים? יש ניצולים שאין להם דרך התקשרות. האם עשיתם מאמץ?

אני מציע שאופיר, התקציבן של הרשות, יתייחס לזה.

בנוגע לשאלה האם הרשות עשתה פנייה בתקופת הקורונה, התשובה היא כן. הצגתי את זה גם בישיבה קודמת של הוועדה. במסגרת פרויקט מגן זהב עשינו פנייה יזומה לכ-70 אלף אנשים. היו 80 אלף שיחות לניצולי שואה. הפרויקט של מגן זהב חולק בין משרד הרווחה, המשרד לשוויון חברתי ובינינו. אנחנו קיבלנו 70 אלף אנשים ויצרנו איתם קשר על מנת לבדוק איזה מענים אנחנו יכולים לתת להם אין-האוס כמו למשל מענים של טיפול נפשי שאנחנו נותנים לכ-7,000 ניצולים. הרחבנו גם את המענים בתקופת הקורונה, גם מענים ב-זום, גם בטלפון, גם מענים מיידיים יותר וטיפולים קצרי מועד.

בנוסף בגלים מתקדמים יותר המשכנו את הקו הזה ויצרנו קשר עם עוד 7,000 ניצולים שמוגדרים אצלנו כניצולים עריריים או כחסרי עורף משפחתי. גם כאן זה היה על מנת לבדוק איזה מענים אנחנו יכולים לתת להם אצלנו ואיזה מענים אנחנו יכולים לתת להם מיידיים כמו מזון, תרופות וכולי. המשרד לשוויון חברתי מפעיל חפ"ק בדיוק לנושאים האלה ובשיתוף הפעולה הזה הגענו לניצולים.

תודה רבה. אנחנו מצביעים על בקשה מספר 25-002, רשות לניצולי שואה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הבקשה אושרה.

בקשה מספר 26-001, המשרד להגנת הסביבה.

אגף התקציבים. פנייה מספר 26 נועדה להעברת עודפי קורוניה משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של 13 מיליון ו-500 אלף שקלים. הפנייה היא בתכנית 25-12-01. כל הפנייה היא בתכנית הזאת. העודפים המבוקשים בתכנית זו הינם עודפי תכנית האצה בעקבות הקורונה במסגרתה הוקצה תקציב לפרויקטים של טכנולוגיות וייעול. חלק מהפרויקטים לא יצאו לביצוע בשנת 2021 ועל כן מתבקשת העברת העודפים.

אני רואה בתקצוב שיש כאן תכנית לצמצום זיהום האוויר. אתם לוקחים מכאן לקורונה?:

לא. זאת היא תכנית שכוללת פעולות אחרות של המשרד. יש תקנה ייעודית, תקנת קורונה, שהיא מופרדת מהתקציבים הרגילים. מה שכתוב בתיאור התכנית זה קשור לפעילויות אחרות.

לאן אתם לוקחים עכשיו את הכסף? יש כאן פרויקטים טכנולוגיים וייעול רגולציה. תכל'ס, מה אתם עושים בזמן הקורונה בנושא של הגנת הסביבה?

הפרויקטים שמדובר עליהם כאן אלה פרויקטים בשיתוף רשות החדשנות שתומכים בכל מיני מיזמים לפיתוחים טכנולוגיים לסביבה. אם תרצה, קרן מהמשרד להגנת הסביבה יכולה להרחיב.

ינון, קיבלת תשובה.

לא קיבלתי תשובה, אבל בסדר.

אנחנו מצביעים על בקשה מספר 26-001, המשרד להגנתה סביבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הבקשה אושרה.

בקשה מספר 30-001, משרד הקליטה.

משרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפי קורונה בסך של 3 מיליון ו-79 אלף שקלים לתכנית מינהל ואמרכלות. נוצרו עקב התקשרויות עם נותני שירותים בתחום התעסוקה ואבטחת מקבצי הדיור לקשישים של המשרד אשר טרם דווחו במלואם.

אתם ממשיכים את האבטחה? יש עדיין אבטחה?

כן.

זאת בקרת כניסה?

בדיוק.

בודקים תו ירוק בכניסה?

אני לא בטוח. אריק אוזן נמצא ב-זום והוא יוכל לענות.

שלום. משרד העלייה והקליטה. לשאלתך היושב ראש, נעשית בקרה בעיקר בנושא של הגבלת הנכנסים במקבצי הדיור מבחינת הגיל, הילדים, לא יהיו יותר מדי שוהים בבת אחת. זה יותר עניין של סדרנות מאשר אבטחה בפועל.

ראיתי שאתם רושמים מי נכנס ומי יוצא. נכון?

כן. לפי הבנתי, כן. יש איזשהו רישום. מנסים כמה שיותר לשמור על מעקב של כל הנכנסים למקבצי הדיור.

בפנייה נאמר שיש כאן התקשרות עם נותני שירות בתחום התעסוקה. מה זה תחום התעסוקה?

אני אתן לך אחר כך הרצאה.

אני רוצה לדעת מה נאמר בפנייה הזאת.

קול קורא שפרסמנו בזמנו שמטרתו העיקרית היא לסייע לאנשים שאיבדו את עבודתם בגלל הקורונה או שנדרשים לעשות הסבה מקצועית או שדורשים איזשהו סיוע כדי לחזור למעגל העבודה המלא בהתאם לכישורים שלהם. זאת הפעילות הספציפית שניתנה לאוכלוסייה.

אתם עושים את זה דרך חברות?

הוצאנו קול קורא והיו כמה חברות, בעיקר עמותות. מופעלים כאן שני גופים, אחד שמתמקד ביוצאי אתיופיה, והשני, שם עיקר העודף שמיועד לאנשים עם כישורים טכנולוגיים, מהנדסים וטכנאים.

אני לא מצליח להבין איך מינהל ואמרכלות, כשהתכנית היא בכלל פעילויות הכרוכות באחזקת המשרד והפעלתו קשורה לאבטחת מקבצי הדיור או להתקשרויות עם נותני שירותים בתחום התעסוקה.

בפעם המאתיים, כל תכנית שואלים את זה ומסבירים שוב. מדובר בתכנית תקציבית שיש לה שם מסוים, בתוכה יש מלא תקנות. אלה חלק מהתקנות שנמצאות שם וגם התקציב הזה.

אני מנסה להבין איך תקנה שקשורה לאבטחת מקבצי דיור קשורה למינהל ואמרכלות.

אני אומר לך שבגלל שמדובר בתקציב קורונה, שם שמו את הכסף ומשם מתקצבים את התכניות. זה לא משנה מה שם התכנית. זה פשוט מקור תקציבי.

חבל שזה לא משנה. מה זה התוהו ובוהו הזה? כך אתה תתנהל כשתהיה שר.

התוהו ובוהו הזה קיים עוד בשנת 2003 עת ראש המפלגה שלך היה שר האוצר.

עוד פעם ביבי.

אתה מתרעם על דברים שהם לא רלוונטיים.

אני מתרעם על כך שיש כאן משהו שלא קשור.

לגבי התעסוקה, אתה אומר שזה נעשה על ידי כל מיני עמותות או חברות. אני מבקש לדעת האם יש לכם נתונים כמה היו בתכנית וכמה הגיעו לידי השמה, שזה בעצם מדד להצלחה. גם כמה נשארו עד הסוף? אם נשרו כמה, בסדר, נשרו אבל אלה שהגיעו עד הסוף, כמה הם? וגם כמה הגיעו בסופו של דבר להשמה?

אני אבקש מהאגף המקצועי ואני אעביר את התשובות לוועדה.

אני מבקש להעביר את זה בכתב.

כן. כמובן.

אנחנו מצביעים על בקשה מספר 30-001, משרד העלייה והקליטה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הבקשה אושרה.

בקשה מספר 33-001, משרד החקלאות.

שלום. אגף התקציבים, משרד האוצר. פנייה מספר 33-001 נועדה להעביר עודפי קורונה משנת 2021 לשנת 2022 לפי החלוקה הבאה:

תכנית תקציבית מספר 33-02-02 – 300 אלפי שקלים למינהל מחקר החקלאי עבור השקעה בטכנולוגיות חקלאיות לפי החלטת ממשלה 326.

תכנית תקציבית מספר 33-06-02 - 38 אלף ו-564 אלפי שקלים עבור השקעה בטכנולוגיות חקלאיות לפי החלטת ממשלה 326 ועבור תכנון תשתיות ניקוז להגנה על...

התייעצות סיעתית.

חוזרים בשעה 13:19.


(הישיבה נפסקה בשעה 13:14 ונתחדשה בשעה 13:19.)

אני מחדש את הדיון.

אנחנו מצביעים על 33-001, משרד החקלאות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הבקשה אושרה.

אנחנו מדלגים על תעסוקה כי הבקשה התקבלה ביום חמישי. נדון בה מחר.

רציתי לדבר על כך שצריך לקחת חלקים בממשלה להכשרות מקצועיות שלא ייקרו לנו את כל המשק.

תשאיר משהו למחר.

לא השארתם משהו אחד שלא עלה. לא צריך הכשרה מקצועית לשר האוצר?

בקשה 37-001, משרד התיירות.

שלום. רפרנטית תיירות, אגף התקציבים. הפנייה התקציבית מעבירה עודפים בסך של 16.8 מיליוני שקלים ליתרת התקציב שלא בוצע בשנת 2021 לשנת 2022, מתוכם 11.8 מיליוני שקלים עבור תכנית הסיוע למלונות אשר מתבססת על פגיעה משמעותית במחזור ביחס לשנת 2019 עבור מלונות שההכנסות שלהם בעיקר התבססו על תיירות נכנסת וכן 6 מיליוני שקלים עבור אירועים בעיר אילת וחבל אילות לפי החלטת ממשלה 105.

כשאנחנו מדברים על ענף המלונאות, זה לשפות אותם על מה שהיה בקורונה?

בדיוק. זאת תכנית הסיוע למלונות.

על איזה מלונאות אנחנו מדברים? זאת לא התיירות הנכנסת אלא זאת התיירות הפנים ארצית.

אני אשמח להסביר. תקציבאית משרד התיירות. הפעימה הזאת והפעימה השלישית כאשר בפעימה השלישית היה תנאי של תיירות נכנסת, משקל של 25 אחוזים תיירות נכנסת במחזור של 2019. זאת אומרת, לא כל מלון. מלון שלא היו לו 25 אחוזים תיירות נכנסת מהמחזור בשנת 2019, לא היה יכול להגיש לפעימה הזאת.

ראינו שיש מלונות שהפקיעו מחירים. אנחנו מכירים את התופעה הזאת ואתם הולכים ומשפים אותם ומפצים אותם. הם את הציבור האזרחי שלחו בקיץ ואחר כך בחגים והם לא שיפו אותם אלא הרימו את המחירים. האם יש לכם מחשבה בעניין הזה, אולי לא לשפות אותם?

עברה החלטת ממשלה שנועדה להאריך את תקופת הסיוע מחודשים יולי עד דצמבר 2021 בגין התקופה הזאת. זה בין השאר יהיה מחולק לרבעונים והרבעון של הקיץ - שאנחנו יודעים שבאמת מלונות הרוויחו בו יפה – לא יקבלו סיוע. תהיה ירידה של 40 אחוזים. כבר העלינו את הירידה בהכנסות בשיעור של 40 אחוזים. מי שלא הוכיח ירידה של 40 אחוזים, לא יהיה זכאי. אנחנו לא יכולים לשלוט במחירים.

קודם כל, אפשר לשלוט. רמה התחרותית, אני חושב שאפשר לשלוט כמו שיש שליטה בדברים אחרים. השאלה אם אנחנו רוצים להיכנס ולהתערב.

זה שוק חופשי. צריך להגדיל היצע ולקוות שהגדלת ההיצע תוריד מחירים.

התיירות הנכנסת, אנחנו שומעים וזועקים את זעקתם גם של מורי הדרך וגם בכלל של התיירות הנכנסת, איזה פיצוי יש כאן לאותם מורי דרך? אנחנו יודעים ששמו אותם כנאמני קורונה בבתי הספר.

כאן אלה עודפים בגין 2021. במסגרת החלטת ממשלה שדיברתי עליה שהאריכה את תקופת הסיוע לבתי מלון, הכנסנו גם סיוע למארגני תיירות נכנסת.

שזה לא נמצא כאן.

לא. אלה כרגע עודפים. כפי שנעם ציינה, יש בגין אירועים של אילת לפי החלטת ממשלה 105 שקיבלו סיוע באירועים – זאת החלטה עוד מ-2020, על 2021-2020, על אירועים באילת ועל המלונות.

האירועים באילת ואילות, שם כמשרד עשיתם או שנתתם לרשויות?

יש ועדה שמשותפת למשרד התיירות ולמשרד האוצר. הרשויות הגישו בקשות לאירועים ואנחנו בחנו אותם.

שתי הרשויות ספציפית.

כן.

למה לא הסתכלתם למשל על טבריה? ראינו החלטה במשרד הפנים.

בהחלטת ממשלה לגבי טבריה, שם הוחלט שמשרד הפנים יבצע.

אבל שם אילת כן הייתה. זה משהו אחר.

לא. זאת החלטה ייעודית מספר 105 לאילת ולאילות. זה לא קשור להחלטת ממשלה על טבריה.

כלומר, זאת החלטת ממשלה נטו על אילת ואילות.

בדיוק. מספרה 105.

הבנתי. התייעצות.

התייעצות. חוזרים בשעה 13:29.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:24 ונתחדשה בשעה 13:29.)

אנחנו מצביעים על בקשה מספר 37-001, משרד התיירות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הבקשה אושרה.

אנחנו רוצים לעבור נושא. אנחנו צריכים להצביע על צו תעריף המכס.

בקשה מספר 38-001, משרד הכלכלה והתעשייה.

אגף התקציבים. הפנייה נועדה להעברת עודפים בסך של כ-395 מיליון שקלים משנת הכספים 2021 לשנת הכספים 2022. העודפים בפנייה זו כוללים את כלי הסיוע שהפעילו משרד הכלכלה ורשות החדשנות לצורך סיוע לעסקים בתקופת הקורונה וכן את פעילות הקרן בערבות מדינה שמפעיל החשב הכללי. עיקר העודפים הם עודפים שהם מחויבים. מה שקורה זה שמשרד הכלכלה נותן לעסקים זכאות למענק, העסקים צריכים לממש את הזכאות שלהם באמצעות, אם זה רכישות של ציוד ומכונות או אם אלה דברים אחרים, ואז הם מגישים למשרד את הבקשה לקבל את הכסף והם מקבלים את הכסף המזומן אל מול הגשת הבקשה. לכן העודפים שמועברים, רובם עודפים של בקשות שעוד לא התקבלו מעסקים. לצד זה יש עודפי ארנונה, כמו שהצגנו בבקשה הקודמת של משרד הפנים, ויש עודפים בקרן ערבות מדינה שאלה עודפים שרובם עוד לא מחויבים כי הקרן פעילה והם נועדו לטובת המשך פעילות הקרן.

שאלה ראשונה. מה קורה עם העסקים היום?

לא. שאלה לעניין ההעברה בבקשה.

לעניין ההעברה. האם ההעברה הזאת כוללת גם צפי לפיצוי לעסקים?

התשובה היא לא. מדובר בעודפי תקציב לשנת 2021. אני עונה לך. עוד שאלות. זה לא רלוונטי לתכנית.

זה רלוונטי מאוד להרבה אנשים שמקשיבים לך. מה יש לך לומר לעסקים שעכשיו קורסים ולא מפצים אותם?

אם היית בתחילת הדיון, היית שומע. אנחנו ממשיכים.

בסעיף 3, בתכנית מתקיימת פעילות הקרן בערבות מדינה שעדיין פעילה. אני מבין שמדובר בקרן להלוואות לעסקים בערבות מדינה.

נכון.

דיברנו כמה פעמים, אדוני, על כך שהקרן הזו לא מממשת את המטרות שלה, שהבנקים בוחרים להשתמש בערבות המדינה ולתת לעסקים שגם כך היו מקבלים בלי ערבות המדינה, בריביות טובות יותר שהבנקים נותנים. בשבוע שעבר היה דיון בוועדת הכלכלה בו דיברו על כך שבשיתוף עם בנק ישראל הקימו מנגנון פיקוח על הלוואות ייעודיות כאלה, מקרנות כאלה, שיוכלו לפקח ולראות מי באמת מקבל אותן. אני מבקש לדעת האם יש לכם נתונים לגבי כמות העסקים שסורבו לבקשה להלוואות מהקרנות האלה? גם מהקרן בסיכון גבוה וגם מהקרן הרגילה. והאם אתם לא חושבים שצריך להחיל איזה מנגנון פיקוח על העניין הזה?

אני אתחיל מהסוף. יש לנו מנגנון פיקוח. יושבים נציגים של החשב הכללי בוועדות האשראי של הבנקים ותפקידם לסייע להעביר בקשות. בעבר היה נציג של המדינה לבדוק שהבנקים עשו חיתום כראוי. עיקר התפקיד שלהם כיום הוא לוודא שלא נדחות הלוואות מסיבות לא ענייניות וככל הניתן לאשר כמה שיותר בקשות לעסקים. זה מבחינת הפיקוח. אני לא מכיר את הדיון עם בנק ישראל, כך שאני לא יודע להתייחס אליו. אני יודע להגיד איזה כלי מפעיל החשב הכללי.

זה היה דיון על קרן אחרת שלא קשורה לקורונה שמיועדת להלוואות דווקא למסורבי אשראי ושם דיברו על כך שהקימו מנגנון פיקוח לוודא באמת הכסף ילך לאותם מסורבי אשראי ולא לכאלה שלא צריכים את הקרן. כאן אנחנו יודעים שהיו המון פניות שלא נענו.

שלמה, אני רוצה לחזק אותך. היו מקרים בהם בכלל הפנייה לא הוגשה בגלל שהעסקים היו מגיעים לבנקים והבנקים היו אומרים אל תגיש, אתה לא עומד בקריטריונים.

עוד יותר.

זה עוד יותר מכעיס. הייתה גם קרן ייעודית לעסקים בסיכון.

נכון.

מה מצבה?

היו שלוש קרנות. האחת, מסלול כללי לעסקים רגילים. נתנו שם הלוואות בהיקף של כ-21 מיליארד שקלים ל-64 אלף עסקים. הקרן במסלול מוגבר, ניתנו בה הלוואות בכ-2.7 מיליארד שקלים ל-6,300 עסקים.

מתוך כמה שהוקצה לה?

נמצא ב-זום גל לנדו מהחשב הכללי והוא יודע להרחיב יותר ולומר כמה אושרו וכמה נדחו. אני אומר שלדברים שהעליתם לגבי הפיקוח, בהתחלה הקרן הייתה צריכה להתמודד עם עשרות אלפי בקשות כבר בהתחלה והשלב הראשון היה דווקא להסיר את כל הפיקוח ואת כל הבירוקרטיה שאנחנו עושים בדרך כלל כדי לאפשר לכמה שיותר עסקים. ברגע שנכנסנו למצב של שגרת קורונה, החזרנו את הכלים הרלוונטיים שנועדו, כמו שאמרתי, לסייע לעסקים לקבל את ההלוואות. לא החזרנו את כל הכלים שהם מבצעים את החיתום ואת הבירוקרטיה. נעשה שיפור לאורך הזמן בקרן. אם רוצים להרחיב לגבי אחוז האישורים, גל לנדו נמצא ב-זום והוא יוכל להרחיב.

היום העסקים יכולים עדיין להגיש לאותה קרן בגלל בעיות של מחזור? אותו סעד שנתנו לעסקים קיים גם היום בשוטף? העסקים יכולים לקבל עכשיו מסר מהוועדה הזו, מכם, שיכולים לנסות להגיש לקרת בסיכון גבוה ויש עכשיו פיקוח שהבקשות לא יידחו סתם?

כן. אני יכול לומר שבחודשיים האחרונים הוגשו כאלף בקשות, זאת אומרת שהקרן עוד פעילה ועסקים עוד ניגשים בכל המסלולים, גם במלול הכללי וגם במסלול המוגבר. המסלול המוגבר כמובן כולל ערבות הרבה יותר גדולה בדיוק לאותם עסקים.

ב-65 אחוזים.

ב-60 אחוזים על התיק ו-95 אחוזים – אני מקווה שאני לא טועה ואם אני טועה, גל יתקן אותי – על ההלוואה עצמה. כל הדברים האלה פתוחים ועסקים יכולים לגשת.. כמו שאמרתי, יש נציג של החשב הכללי בוועדות האשראי כדי לסייע.

נשמח לדעת אם יש נתונים לגבי כמה בקשות נדחו לפחוות בחודשים האחרונים. אנחנו יודעים שנדחו הרבה יותר לפני כן, כאשר כנראה לא היה את הפיקוח הזה. עכשיו, כשיש פיקוח, עד כמה הוא אפקטיבי?

אם אפשר להעלות ב-זום את גל לנדו.

שלום. אני מנהל את מחלקת ערבויות מדינה בחשב הכללי. לשאלה שנשאלה. בחודשים האחרונים באמת החזרנו את ועדות האשראי לפעול. בעצם יושב בוועדה נציג ציבור שמוודא ומשתתף בקבלת ההחלטות של הבנק. הוא עוזר ובאמת אנחנו יכולים כך לפקח ולראות שהבנק לא גובה סתם ולפעמים אנחנו אפילו עושים חיתום מטעמנו, חיתום עצמאי, כדי לשים קונטרה אל מול עמדת הבנק בנושא הזה. בסוף זאת תמיד החלטה אם להעמיד אשראי או לא להעמיד אשראי היא החלטה של הבנק ואנחנו לא יכולים לחייב אותו להעמיד אשראי.

בחודשים האחרונים, עד גל האומיקרון, היו יחסית יותר דחיות כי המצב במשק היה טוב והקרן לא נועדה לתת מענה להלוואות רגילות שעסקים רוצים. אנחנו ממוקדים בעסקים שנפגעו בגלל הקורונה ובגלל הגבלות שונות בפעילות. מאז גל האומיקרון אנחנו באמת רואים גידול קל, לא דרמטי, בבקשות אבל הקרן פתוחה ונותנת מענה. אנחנו עוקבים ומסייעים לעסקים שיש להם קצת קשיים עם הבנקים.

לגבי המסר שאתם רוצים להוציא מהוועדה, אני יכול להגיד שהרבה פעמים נתקלנו באמירה שעסקים לא מגישים בקשה כי הם דיברו עם הבנק מאחורי הקלעים והוא אמר שאין טעם להגיש וכולי. אני אומר לעסקים תגישו. אני יכול לעקוב אחרי הבקשה רק אם מגישים אותה והיא נדונה בפרוצדורה ובצינורות של התהליך שלנו. אז אני יכול לפקח ולהבין האם הדחייה הייתה מוצדקת או לא ולנסות לסייע. עסקים שלא מגישים בהתחלה, הם לא במגרש אצלנו. אם הם לא הגישו בקשה, אנחנו לא מכירים אותם לא מודעים להם. לכן חשוב שיגישו. הקרן פתוחה.

אני אומר לסיום שהחשב הכללי ושר האוצר אישרו ממש בשבוע שעבר אפילו הקלה בקרן ובעצם אמרו לעסקים שיגישו למסלול המוגבר גם אם הם חושבים שהם הולכים להיפגע ברבעון הראשון של 2022. עסקים שמתבססים על צבר הזמנות מראש, אם אלה אירועים, תיירות, תרבות וכדומה. עסקים שיכולים להראות שברבעון הראשון של 2022 הם ייפגעו, הם יכולים על בסיס זה לגשת למסלול המוגבר. זו הקלה שלא הייתה לפני כן. הקרן פתוחה עבורם וממשיכה לפעול.

תודה. שתי שעלות. חוץ מלפקח על כך שלא דוחים סתם, אתם גם מפקחים על כך שלא מאשרים קרן בערבות מדינה גבוהה, עסקים שיכולים לקבל בערבות רגילה בקרן הרגילה.

כן. הוועדות בודקות. יש עסקים שנדחים על כך שאנחנו לא מזהים צורכי אשראי. אנחנו אומרים שזה עסק חזק, זה עסק טוב, זה עסק עם מקורות ואנחנו לא רוצים לבזבז את משאבי ערבות המדינה עבור עסקים שהם לא צריכים את הכלי שלנו. אנחנו באמת מוכוונים לעסקים שבלי הקרן הם לא היו יכולים לקבל את ההלוואות האלה.

כמה בקשות נדחות? אתה אומר שאתם לא יכולים להכריח את הבנק אבל אל תשכח שאתה נותן כאן ערבות חסרת תקדים. 60 אחוזים מהתיק הכולל, זה אומר שהבנקים כנראה לא יפסידו שקל מכל הסיפור הזה, גם אם ייתנו לעסקים בסיכון מאוד מאוד גבוה. כמה בקשות אתם מאפשרים להם לדחות? איפה אתם שמים את הגבול? כמה נדחו בחודשים האחרונים?

אנחנו לא יכולים לחייב את הבנק. אנחנו לא יכולים לשים להם גבול בנושא הזה. זה כסף שלהם. כך המערכת עובדת.

לא, זה כסף שלנו. אנחנו משלמים את הערבות הזאת.

נכון אבל הם חשופים לסיכון גם במסלול המוגבר כי אנחנו ערבים בחלק מסוים לכל הלוואה.

95 אחוזים.

אני אגיד שאחוז האישורים הממוצע במסלול המוגבר עומד עלב ערך 65 אחוזים ברמת בקשה – אני רגע מחדד – אל מול בערך 70 אחוזים, קצת פחות מ-70 אחוזים, ברמת עסק. יש עסקים שהגישו כמה בקשות ויכול להיות שהבקשה השנייה שלהם נדחתה אבל הראשונה אושרה. אם סופרים את זה ברמת עסק, זה בערך קצת פחות מ-70 אחוזים. ברמת בקשה, זה 60 וקצת אחוזים. זה המסלול המוגבר. המסלול הכללי, אחוז האישורים הוא קצת נמוך יותר ועומד על כ-57 אחוזים.

אני כן רוצה לומר כאן משהו חשוב על אחוז האישורים. בחודשים, מאז מארס 2021, אז מדינת ישראל הייתה באחוז גבוה של חיסוניות, המשק חזר לפעילות מאוד מאוד אינטנסיבית והקרן המשיכה לפעול. היו עסקים רבים שהמשיכו לבקש הלוואות מהקרן ונדחו בדיוק בגלל העניין שלא היה להם צורכי אשראי. הם היו עסקים טובים מדי, עסקים שבשלב הגדלת פעילות ולא לשם זה הקרן נועדה.

תודה רבה.

שאלה על תכנית 38-40-01. החיבור בגז. אנחנו יודעים בצפון הארץ עדיין לא חוברו המפעלים לגז. נראה לי שזה היה פה עת עליתם ואמרתם שזה יהיה. יש מפעלים ששילמו ממיטב כספם ועדיין לא חוברו לגז. מתי אתם חושבים לחבר אותם? אני מדבר על מפעל בקריית שמונה, אם אני לא טועה.

זה היה על בית שאן.

נכון, סליחה. בית שאן. אתם עושים העברות עודפים אבל בסופו של דבר הם לא מצליחים להיות מחוברים לגז.

זה יותר נושא של משרד האנרגיה. זה לא נמצא בפנייה. זה נמצא בתכנית.

כי ראיתי בתכנית שזה נמצא.

כן. אני מסביר. בעבר ניתנו מענקים למפעלים שהתחברו לגז טבעי. זה נמצא בתיאור התכנית. זה לא בפנייה. אני כמובן יכול להעביר את השאלה למשרד האנרגיה ולבקש מהם לעדכן.

בסדר. התייעצות.

לוח זמנים, מתי התכנון לחבר.

חוזרים להצבעה בשעה 13:57.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:52 ונתחדשה בשעה 13:57.)

אנחנו מצביעים על בקשה מספר 38-001, משרד הכלכלה והתעשייה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

אושר

אני נמנע.

הבקשה אושרה. ינון אזולאי נמנע.

בקשה מספר 52-001, משטרה ובתי הסוהר.

אני מציע לך לא לקיים היום את הדיון הזה כי אנחנו נעבור את גבול של השעות.

איזה דיון?

על הפנייה הזאת. יש לי כמה שאלות. אנחנו נתעכב איתם.

אין בעיה. בסדר.

צוהריים טובים. משרד האוצר. הפנייה נועדה להעביר 29 מיליון ו-910 אלף שקלים לסעיף הפיתוח, מהעודפים לסעיף הפיתוח של המשטרה ושירות בתי הסוהר. זה לא השוטף. יש 54 אלפי שקליםך שמועברים לשירות בתי הסוהר בהקשר של התאמת האגפים לקורונה, דברים שהתחילו בשנה שעברה וצריך להשלים את התשלום עליהם ו-29 מיליון שקלים, כמעט 30 מיליון שקלים, לבניית תחנות במגזר הערבי, חלק מהחלטת ממשלה 852. אלה דברים שהתחילו בשנה שעברה וממשיכים. בינוי לוקח זמן ולכן צריך להעביר את העודפים כדי להשלים את הבינוי הזה.

אני מסתכל על תכנית מספר 52-40-01, התאמה של בתי הכלא, ואני מבקש משירות בתי הסוהר לומר לי מה זה אומר. אנחנו יודעים שלמשל בנושא הביקורים, עדיין מתעללים בילדים שלא נותנים להם להיכנס לבקר את ההורים, את האבות שלהם או האימהות שלהם. תאמרו לי בבקשה מה זה התאמה ברמה של האסיר ואחר כך נדבר על ההתאמה ברמה של המשפחה.

מנהל תחום בכיר, תקציבים, המשרד לביטחון פנים. מבחינת התאמה, זאת בעצם עמידה בצורכי הקורונה של אחזקת אסירים.

מה זה אומר?

התאמה. תנאים פיזיים.

הרי לא לקחתם והוצאתם אותם מתא אחד לתא השני והרחבתם את תנאי המחיה שלהם. תנאיט המחיה, זאת סוגיה בפני עצמה.

מה בדיוק התכנית? מה זה אומר.

אם רוצים תשובות שהן הרבה יותר מפורטות, נמצא אתנו ב-זום נציג שירות בתי הסוהר. הוא יוכל לפרט יותר לעומק.

בבקשה. תעלו אותו. פעם מישל היה מגיע לכאן.

בהעברות הוא מגיע. בעודפים זה קטן עליו.

אני מכבד קלה כבחמורה.

מה בדיוק התכנית של התאמה להתמודדות מול נגיף הקורונה.

אני אסביר. קודם כל, זה מפתיע. אני אומר את זה בהלצה אבל יש 30 מיליון של המשטרה ויש 54 אלף שקלים של שירות בתי הסוהר.

חכה עם המשטרה. עוד לא הגענו לזה.

ינון, זה 54 אלף שקלים. אתה ראית את זה? את הסכום ראית?

אצל האסירים מלשין זה לא דבר טוב.

התאמת האגפים, רק לסבר את האוזן לגבי הסכומים. בשנתיים הקודמות השקענו סדר גודל של כ-4 מיליון שקלים על התאמת אגפים. המשמעות היא בניית אגפים, או יותר נכון התאמת אגפים לצרכים של הקורונה. זאת אומרת, אם יש עכשיו אסיר שהוא מאומת, אנחנו כמובן לא נשאיר אותו באגף יחד עם אסירים שאינם מאומתים. לכן ייעדנו אגפים מבודדים עבור מאומתים לקורונה.

כשאתה מייעד אגפים מיוחדים לקורונה, אתה מצמצם את אזור המחיה של האחרים?

לא עשינו את זה על חשבון צמצום תנאי מחיה של אסירים אחרים אלא לקחנו אגפים שהיו אמורים להיכנס לשיפוץ, דחינו את השיפוץ והקמנו את האגפים האלה לטובת צורכי הקורונה.

לסבר את האוזן. מדובר ב-54 אלף שקלים שכמו שאמרתי זה סכום מאוד נמוך ביחס לתכנית הכוללת. השקענו כ-4 מיליון שקלים. כבר ביצענו את התאמת האגפים כך שזה סך הכול עניין של תשלום לספק שעדיין לא הגיע. הוא הגיע בימים אלה ואנחנו צריכים לשלם.

כמו אמרתי לך, דין פרוטה כדין מאה ולכן אנחנו שואלים גם על ה-54 אלף שקלים. לגבי המשפחות שלא מבקרות, אתם לא עושים שם התאמה? אולי להוסיף לכם עוד 54 אלף שקלים ותעשו גם התאמה למשפחות שיבקרו את האסירים גם בתקופת הקורונה? אנחנו יודעים שיש בעיה עם ביקורי האסירים.

לגבי הסוגיה הזאת, כמו שאמרת היא סוגיה נפרדת.

לא. לא נפרד. אם יש לך כסף לקורונה, תשים גם את זה.

להתאים את מה.

להתאים את ביקורי האסירים לקורונה. יש לך כל מיני מחסומים כדי להיכנס. אנחנו יודעים שאתה מגיע היום עם כל הפלסטיקים האלה, אז תעשה גם את זה שם. לא יודע מה. אתם יודעים מה לעשות. לא אני.

ההנחיות שאנחנו מקבלים הן הנחיות שמגיעות ממשרד הבריאות. אני אומר לך את האמת, אני לא מתמצא בפן הרפואי. אני יכול לבדוק את זה ככל שתרצה אבל אנחנו לא מקבלים את ההחלטות האלה על דעת עצמנו. יש הנחיות של משרד הבריאות ואנחנו נסמכים על ההנחיות האלה.

אני מסכים איתך שאתה לא משרד הבריאות אבל אם אתה יודע לענות לי כאן ואומר לי שהיו 4 מיליון שקלים בשביל כל תקציב הקורונה ואתה מבודד אסירים בקורונה, אז אני מבין שאתה כן יודע מה אתם רוצים. הייתה צריכה להיות שאלה למשרד הבריאות מה אתם צריכים לעשות על מנת שהאסירים יקבלו ביקורים ויראו את הילדים שלהם. הרי הפגיעה היא בילד ולא באסיר עצמו. אם אתה רוצה לפגוע באסיר זה משהו אחר, אבל הפגיעה כאן היא בילד. המלחמה כאן היא על הילד שצריך לראות את אבא שלו ולא משנה כרגע מה אבא שלו עשה, אלא אם כן מדובר באסירים שאתם לא רוצים שיגיעו אליהם וזה משהו אחר. יש אסירים שזכאים לביקורי הילדים והמשפחות שלהם ואתם עדיין לא מצאתם פתרון בגל החמישי לאותם אסירים ומה יעשו הילדים שלהם שצריכים לראות את אבא שלהם. תגיד לי אם פעם אחת שאלתם את משרד הבריאות מה אתם צריכים לעשות כדי להכשיר את המקום לביקורי משפחות האסירים. אני לא חושב שאפילו פעם אחת הייתה שאלה כזאת למשרד הבריאות ואם הייתה שאלה כזאת, הייתי רוצה לראות את התשובה של משרד הבריאות. אני אומר לך מבדיקה שעשיתי שלא היה דבר כזה.

מישל, אני מבקש שתבדקו את הסוגיה הזאת.

זאת לא פעם ראשונה. דיברנו על זה לפחות ארבע או חמש פעמים.

כאן אני שומע את זה פעם ראשונה. על הביקורים? אני לא זוכר.

לגבי המשרד לביטחון פנים. מישל ביקש שאני אשאל אתכם כמה שאלות. אתה מלשכת השר?

לא.

אולי שירות בתי הסוהר יעזור לשר לביטחון פנים, אני הגשתי שאילתה לשר לביטחון הפנים וביקשתי לדעת כמה חברי כנסת ביקשו ביקורי אסירים בשנתיים-שלוש האחרונות, כמה בפועל אושרו ומי הם חברי הכנסת שביקשו ולאו דווקא חברי כנסת אלא גם נושאי תפקידים. זאת הייתה השאילתה שלי. אל קיבלתי תשובה עליה. השאילתה הוגשה לפני למעלה מחודש. אני חושב שהשר לא עומד בזמנים ואני מבקש ששירות בתי הסוהר יעזור לו לתת את התשובות. אני לא פונה ישירות לשירות בתי הסוהר אלא נאי עושה את זה בדרך המקובלת אבל אני חושב שכנראה שירות בתי הסוהר לא מיודע לזה. אני מבקש לעניין אותו שאילתה, אולי הוא לא זוכר אותה כי הוא לא הכיר את חיים מזרחי והוא אולי לא מכיר את השאילתה שלי.

לתכנית 52-50-01ל. אנחנו רואים שבתכנית הזאת אתם רוצים לעשות כל מיני מערכות מחשוב. הקמה ושיפוץ של תחנות המשטרה זה דבר טוב למגזר הערבי אבל במערכות מחשוב גם ה-NSO גם נמצא? הפגסוס נמצא כאן בתקציב.

אני חושב שיש הבדל בין תיאור התכנית לבין... תיאור התכנית נמצא גם טכנולוגיות אבל העודפים הספציפיים המדוברים בפנייה הזאת הם של תכניות הבינוי.

אבל כשאתם מתקצבים זה סך הכול נמצא כאן בתקציב הזה של המשטרה, נמצא גם בתכנות האלה כשאנחנו מדברים על תוכנות הריגול שאתם משתמשים בהן?

תוכנות ריגול?

תוכנות ריגול. זה לא משהו אחר.

מה שנמצא בתכנית הזאת, זה כל ההתעצמות של משטרת ישראל. תוכנות אחרות שקונים אותן ומשטרת ישראל משתמשת בהן נמצאות בתכנית 07.

מה אתם בעצם רוצים כאן בעודפים?

העודפים הללו משמשים לתכנית 852 של בניית תחנות במגזר הערבי. הכספים התקבלו בשנה שעברה, רובם בסוף השנה, ומטבע הדברים של תהליכי בינוי הם לוקחים זמן. אנחנו מבקשים להמשיך את התכנית הזאת ולהמשיך לבנות את התחנות.

בפעם הקודמת שהיינו כאן בהעברות דיברתם כאן פחות על בינוי ויותר על שיפוץ, אם אני לא טועה, שחלק מהכסף מיועד לזה. כמה תחנות חסרות לכם בבינוי שאתם הולכים לשלם עליהן מהעודפים האלה?

הכספים שהיו בפעם הקודמת נגעו, חלקם, לבנייה.

אין בעיה. אני מדבר איתך על הפעם הזאת. על כמה תחנות מדובר? תחנות חדשות או שיפוץ?

מדובר על 5 תחנות חדשות.

מה מצבן כרגע?

רובן בחיזוק ויש גם בנייה של תחנות. למשל כפר כנא, יש גם את הבנייה הזמנית שבונים לתחנה וגם את בניית הקבע. יש הרחבה של תחנת טירה. יש את חיזוק מורדות החרמון, חיזוק של טובה זנגריה, כפר קאסם.

התייעצות.

אנחנו לא נצביע על ההעברה הזאת היום. נצביע עליה מחר. אנחנו חייבים לעבור לנושא אחר.


הישיבה ננעלה בשעה 14:07.