פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



34
ועדת הכלכלה
01/02/2022

הכנסת העשרים-וארבע



הכנסת


מושב שני



פרוטוקול מס' 170
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ב (01 בפברואר 2022), שעה 13:00

הצעת תקנות משק הגז הטבעי (חובת מסירת מידע של מוכר ומשווק גז טבעי), התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
אורי מקלב

ולדימיר בליאק

עדי טאיטו - יועצת השרה, משרד האנרגיה

צחי בר ציון - ייעוץ משפטי, רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה

רון אייפר - סגן מנהל - כלכלה ותכנון אסטרטגי, רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה

נטעלי כהן - ייעוץ משפטי, רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה

נטע שפירא - עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מיקה ונקרט - עו"ד, משפט פלילי, שחרור מנהלי, עבירות פליליות ועיצומים כספיים, משרד המשפטים

שני מנדל לאופר - רכזת אנרגיה, אגף התקציבים, משרד האוצר

משה גראזי - מנהל רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה

אמיר פוסטר - מנכ"ל, איגוד הגז הטבעי

רויטל סויד - עו"ד, חכ"ל, יועצת משפטית, איגוד הגז הטבעי

לירון בוגנים - עו"ד, רגולציה, סביבה וקיימות, חברת החשמל

ירון רונאי - מנהל מח' גז טבעי ופחם, חטיבת ייצור ואנרגיה, חברת החשמל

שמעון פישר - מנכ"ל בפועל, חברת ניהול מערכת החשמל

יותם אדמי - עו"ד, יועץ משפטי, חברת סופרגז, חברות הגז

יצחק חאקי טל - מנהל תחום גז טבעי, חברת אמישרגז, חברות הגז

סילבי רון - מנהלת תיקי לקוחות רישוי ורגולציה, חברת נתיבי הגז הטבעי

יאיר רובינשטיין - סמנכ"ל פיתוח עסקי, חברת נתיבי הגז הטבעי

טל דגן - יועצת משפטית, חברת נתיבי הגז הטבעי

הגר אנין - עו"ד, חברת נתיבי הגז הטבעי

ג'יי אפשטיין - מנהל מסחרי ופיתוח עסקי, חברת הגז הישראלית נתיבי גז לישראל

אדי אשכנזי - עו"ד, ייעוץ משפטי, דלק קידוחים, חברות הפועלות בתחום חיפושי נפט וגז טבעי

איתי עצמון
טל פוקס
הילי אנושי (מתמחה)

עידית חנוכה

אירית שלהבת

הצעת תקנות משק הגז הטבעי (חובת מסירת מידע של מוכר ומשווק גז טבעי), התשפ"ב-2021

שלום. אנחנו פותחים את דיוני ועדת הכלכלה בנושא הצעת תקנות משק הגז הטבעי (חובת מסירת מידע של מוכר ומשווק גז טבעי), התשפ"ב-2021.

משרד האנרגיה הניח את תיקון התקנות ועדכונן עם התוספות. לצד ההנחה הזאת אצלנו קיבלנו פניות מבעלי עניין, מגופים שמושפעים מן התיקונים. חלק מן הטענות התייחסו לעובדה ששיתוף הציבור בגין התקנות האלה נעשה לפני שנתיים ולא חידשו אותו ושבתקנות החדשות יש תוספות שלא היו במסמך המקורי שנשלח אל הגופים לפני כשנה–שנתיים. אחרי בדיקה עם משרד האנרגיה נאמר לי שגם על דעת משרד המשפטים וגם על דעת משרד האנרגיה ההליך היה תקין, ובכל זאת אנחנו רוצים לתת למי שרוצה לטעון את הטענות האלה להשמיע את קולו בטרם נעבור למעשה התיקון של התקנות.

השאלה שלי אליכם, לפני שאנחנו פותחים את זה לאחרים: האם זה מבחינתכם בשוגג? האם הנוהל הרגיל שלכם בהידברות עם הגופים שמושפעים מן החקיקה שלכם הוא נוהל של תקשורת על בסיס חודשי או רבעוני על מגמות ונהלים? האם היה פה איזה פספוס, אמנם חוקי אבל מבחינתכם יש מה לשפר בהליך של העברת התקנות הללו לשיתוף הגופים? איך אתם מנתחים את זה? מעבר לעובדה שקיבלתם את ההכרה שזה כשר וחוקי, האם בהתנהלות מבחינתכם יש מה להפיק לקחים בפנייה אל הגופים? נאמר לי שבדרך כלל אתם כן מתקשרים איתם ממש על בסיס חודשי בכל דבר ועניין ואז תמוה איך בנושא הזה לא היה דיאלוג עם הגופים.

בשולי הדברים הם טענו אפילו שהם לא ידעו על ישיבת הוועדה. אין חובתה בחוק של הוועדה למצוא כל גוף שרלוונטי לתקנות, אבל אם אנחנו יודעים את מי לזמן אנחנו מזמנים. בסופו של דבר התוצאה היא שלטענתם לא ניתן להם מספיק זמן להיערך ולהגיב לתקנות הללו.

אני מבקש קודם כול את הבהרת משרד האנרגיה עצמו, ואם יש פה נציגים של משרד המשפטים, ואחרי כן גם נאפשר לכמה דוברים לטעון את הטענות הללו, לפני שנעבור לתקנות עצמן. משרד האנרגיה.

שלום. אני היועץ המשפטי של רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה.

אנחנו חושבים שההליך היה בסדר. כמובן אם יש טענות תמיד נשמח לשמוע ולהפיק לקחים לעתיד אבל לגבי מה שנאמר עכשיו, אנחנו הפצנו את התקנות כפי שצריך לשימוע באתר קשרי ממשל. נכון שזה נעשה לפני כשנה וחצי–שנתיים, כי אין מה לעשות, זה התהליך. צריך לזכור שבמשך תקופה ארוכה היינו בתהליך של בחירות ובכל פעם דברים נתקעו ואי אפשר היה לקדם, לכן אין מה לעשות. רואים את זה לאורך כל הדרך, יש פקק של חקיקה בכל הוועדות. אז אנחנו לא רואים בעיה בעניין הזה.

לגבי הטענה שנעשו שינויים – זה בדיוק טבעו של שימוע. אחרת, לשם מה עשינו שימוע? כל הרעיון של שימוע הוא שמפיקים לקחים, מסתכלים, שומעים הערות, בוחנים את הכול עוד פעם, מסתכלים ועושים שינויים.

זה מה שהיה לפני שנה וחצי.

ככל שהבנתי נטענו שתי טענות. האחת היא על הזמן, והשנייה היא שנעשו שינויים מן הנוסח שהופץ לשימוע.

למה שביצעת לפני שנה וחצי אתה קורא שימוע, נתת להם אז זכות להשמיע. אני פשוט שומע שני מושגים שבעיניי הם שונים. יש פרסום נוסח חוק להערות הציבור, לשיתוף הציבור ובעלי עניין, ויש נושאים שיש בהם, או על פי חוק או על פי נוהג, חובת שימוע, שאתה נותן לאדם המושפע להשמיע את טענותיו, או פנים אל פנים או בדיאלוג ישיר. אלה שני דברים שונים.

הבנתי את השאלה ואנסה לחדד ולדייק. כנדרש הפצנו באתר קשרי ממשל, שזה המקביל לכך שמפיצים תזכיר חוק, באותו מקום מפיצים אותם, ונתנו זמן לכל גורם שרצה להביע את טענתו, עמדתו וכדומה או כל הערה אחרת לגבי התקנות. כפי שקורה כל הזמן, אחרי ההליך הזה, כשמעבדים את ההערות ומסתכלים ובוחנים את הדברים עוד פעם בהמשך הזמנים, ומקבלים גם הערות ממשרדי הממשלה הרלוונטיים, ממשרד המשפטים, ובמקרה הזה כשהפצנו את הנוסח לכנסת קיבלנו גם הערות מצוינות של הייעוץ המשפטי של הוועדה, מטבע הדברים אנחנו עורכים שינויים. כך קורה למיטב ידיעתי בכל הליך חקיקה שקיים, בין אם הוא תזכיר חוק ובין אם הוא תקנות. אחרת, לשם מה אתה עושה את כל התהליך הזה? לכן אני מודה שלא ברורה לי הטענה, אבל זה בסדר.

ניתן להם גם להסביר. אחרי ששלחת שנה וחצי קודם, האם מבחינת ההיגיון שלך כשכבר ניסחת עוד תיקונים, הרי הוספתם כמה דברים, האם לא היה נכון לפני חודש–חודשיים לשלוח להם את זה שוב?

אולי הדברים השתנו, יש משהו דינמי.

ברוך הבא הרב מקלב.

ברוך הבא וחודש טוב.

זה אדר א'. יש שנה מעוברת. איך היו מחליטים על עיבור החודש? יש שם סוגיה חברתית.

זו סוגיה רוחנית, מתי החגים.

היא משפיעה על לוח הזמנים היהודי. הרי ההכרעה על עיבור החודש היום נעשית אוטומטית בכל שלוש שנים, אבל אז לא עשו את זה אוטומטית אלא בדיון בבית דין. הדרך להחליט האם יש עיבור הייתה לפי החיטה, האם היא ירוקה וגמישה או קשה, ואז אם צריך לתת לה עוד זמן, שיגיעו לקציר בחגים, הוסיפו עוד חודש.

בזמן ההוא יכלו גם לבטל חודש אדר אם ראו שהאביב הגיע קודם.

המילה "אביב" היא המצב של החיטה. כאשר החיטה מתקשה – זה האביב. השם של חיטה קשה הוא אביב. אם לא הגיע האביב אז היו עושים עיבור של החודש, מוסיפים עוד אדר. זה כלכלה. אנחנו בענייני כלכלה. זה מה שהיה אז, חקלאות – זאת הייתה הכלכלה.

אז הנה דבר תורה, מקלב. שלושה ח"כים שישבו אל שולחן ועדת הכלכלה ואמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו משולחנה של אחדות.

אתה מקפיד לעשות את זה בכל דיון.

ברוך השם, שהסטטיסטיקה לא תיפגע.

שהקואליציה לא תבוא אליך בתלונות על הדבר הזה. לפי שפת הגוף אני רואה שיש כאלה שכבר לא מרוצים.

הכול בסדר.

אני שואל אותך, אחרי שנה וחצי כאשר תיקנתם קצת, האם לא היה נכון לפני כמה חודשים לשלוח נוסח מעודכן בהתנהגות ההוגנת של שקיפות מידע?

אין פה קשר להתנהגות הוגנת. אני רוצה לחדד. לא אחת קורה בהליכי חקיקה, גם כשיש ממשות וכשאין בחירות תכופות, כי תזכירי חוק ותקנות מן הסתם הם הליכים שלוקחים זמן רב. לא אחת קורה – אני מכיר את זה המון המון פעמים מניסיוני – שאתה מפיץ תזכיר חוק או תקנות והעבודה לוקחת זמן.

הם ענו לך משהו? אתה מכיר משהו שמופץ לציבור ואף אחד לא עונה?

יש גורמים שענו.

הבנתי שלפני שנה וחצי שניים השיבו לכם. כשזה נושא כל כך דרמטי, עובדה שרק שניים הגיבו, ובפרסום הזה אף אחד לא הספיק להגיב.

כשזה מגיע לוועדה יש בדיוק עשרה שמתעניינים, אז איך עכשיו פתאום כשזה מגיע לוועדה לכולם יש מה להגיד ולפני זה הם לא רצו להתייחס? נכון, אדוני היושב-ראש? מאתמול בלילה מגיעות אליך שיחות טלפון.

אתה זכית שאצלך זה רק מאתמול בלילה. אני מוצף כבר כמה ימים.

רק אתמול זה פורסם. הם לא ידעו בכלל.

לא, הנוסח המעודכן פורסם ביום ראשון אבל דבר הדיון פורסם לפני כן.

הוא פורסם ביום רביעי, לפני שבוע.

טענות יכולות להיטען, זה בסדר, אבל אני מנסה להבהיר. אין פה הבדל בשינוי מהליך חקיקה אחר. תהליכי חקיקה לוקחים זמן. כל ההליכים התפרסמו. חזקה על החברות האלה שהן מכירות כל דבר שאנחנו מפרסמים, הן בודקות, יש להן חברות שבודקות. האמן לי, עוד לא נתקלתי במצב שפרסמנו דברים באתרים האלה והן לא ידעו. אלה האתרים שבהם מפיצים, אלה המקומות שכולם מכירים. אפשר לטעון הכול אבל זה ההליך.

לגבי התיקונים – אף פעם אחרי ההליך הזה לא מחזירים עוד פעם להליך נוסף, אלא אם כן עושים שינויים קיצוניים בצורה באמת באמת דרמטית, שמשנה את הנוסח מן הקצה אל הקצה. אחרת, לעולם לא נסיים את הליכי החקיקה על כל מילה ומילה. לכאורה גם אחרי שנסיים פה בוועדה, אחרי כל שינוי שנעשה נצטרך עוד פעם להפיץ. זה לא ההליך, כך זה לא עובד.

מעבר לזה, אנחנו בתיאום מלא והדוק עם משרד המשפטים. למיטב ידיעתי יש פה נציגים שלו ואם צריך אפשר גם לשאול אותם. הכול נעשה כפי שצריך, בהתאם לכל מה שעושים בכל הליך חקיקה אחר. אפשר לטעון מה שרוצים, זה בסדר, אבל אלה העובדות. מדובר בגורמים שמכירים ויודעים.

משה גראזי רוצה להוסיף?

אני מייצג את רשות הגז הטבעי. נתנו לנו מספר מקומות מצומצם בוועדה. אני סמנכ"ל כלכלה ואסטרטגיה ברשות הגז הטבעי.

היית כבר אתנו, אז בבקשה, רון. תביא לנו אנרגיות טובות. הוועדה הזאת רוצה אנרגיות טובות.

הייתי בוועדה, נהניתי ואני אמשיך ליהנות. בוקר טוב. הכנו מצגת קצרה של חמישה שקפים, אם נוכל להציג אותה כדי להציג את התקנות.

בבקשה, קצר ולעניין.

התקנות האלה מותקנות מתוקף סעיף 68 לחוק משק הגז הטבעי, ומטרתן, כפי שהחוק מגדיר את זה, לאפשר לתת לרשות הגז הטבעי את הכלים להשיג את מטרות החוק ולמלא את תפקידה. אני רוצה לפרוט את זה, למה אנחנו מתקינים את התקנות הללו, מה התפקידים ומה נעשה עם המידע הזה, ואחרי כן נגיד איזה מידע בדיוק אנחנו מבקשים, ממש בראשי פרקים, ומה הם העקרונות שהיו חשובים לנו בהתקנת התקנות.

המטרה הראשונה שלשמה אנחנו צריכים מידע היא כדי שנוכל לגבש את המדיניות שלנו, לקבל החלטות ולקבוע רגולציה על בסיס נתונים. לא היינו רוצים לקבוע רגולציה על בסיס השערות או הנחות, הנתונים חשובים לנו.

המטרה השנייה היא, אנחנו צריכים את המידע הזה כדי לשמור על אינטרסים צרכניים. יש מנעד רחב מאוד של צרכנים במשק הגז הטבעי. יש לנו צרכנים גדולים מאוד, כמו תחנות כוח או מפעלים גדולים, יש לנו מפעלים קטנים יותר ויש לנו גם צרכנים קטנים מאוד, למשל אנשים שצורכים גז טבעי בבית שלהם. אנחנו נדרשים למידע הזה.

כמה צרכנים פרטיים צורכים גז טבעי בבית?

יש היום כ-8,000 צרכנים ביתיים, בערד, בדימונה ובאופקים, אבל נבנות עוד שכונות. אנחנו צופים שהמספר הזה יעלה. בדימונה זה בשכונה אחת, בשכונת הניצחון, ובערד יש 7,500 משתמשים ביתיים.

אתה יודע שערד נבנתה על בסיס גז טבעי ישן מלפני 30 שנים שזרם שם בצינורות.

נכון, ממאגר ראש זוהר. אבל פרט לערד ודימונה יש לנו עכשיו עוד ערים בנגב שבהן נבנות שכונות עם צינורות של גז טבעי. באופקים כבר מתאכלסת שכונה כזו.

כמה הגז הטבעי הביתי זול יותר משימוש בגז בישול רגיל?

כמעט פי שלושה פחות במחיר לצרכן. זה ההבדל במחיר לצריכה השוטפת.

אבל אתם לא עומדים ביעדים שקבעתם לעצמכם. ב-2022 הייתם צריכים כבר שיתחברו הרבה יותר צרכנים.

נכון, בדיוני חוק ההסדרים דיברנו בוועדה הזאת ארוכות על הדבר הזה. אנחנו לא עומדים ביעדים של חיבור צרכנים לגז טבעי. אנחנו עושים הרבה והוועדה נתנה לנו בנובמבר עוד סמכויות כדי לנסות להגביר את קצב החיבורים.

האם בגיבוש התקנות התבססתם על עקרונות ההסדרה בהתאם לחוק שעבר לפני מספר חודשים?

בחוק ההסדרים עסקנו בתעריפים.

אני מתכוון בתקנות האלה. האם הן עומדות בעקרונות ההסדרה ב-RIA?

כן, בוודאי. ה-RIA פורסמה כאשר פרסמנו את התזכיר. RIA זה Regulation Impact Assessment. ה-RIA פורסמה ביחד עם השימוע הציבורי.

לידיעתך, אדוני היושב-ראש, לפני 21 שנים נחקק חוק הגז הטבעי, ועד היום ביהודה ושומרון עדיין אין, לא לתעשייה, לא למגורים, לאף אחד עדיין אין הסדרה בגלל חוסר בחתימות של פקיד או שניים, אני לא יודע מה. הם צריכים לענות תשובה על זה.

של המינהל האזרחי.

מה זה משנה? הסיבות האלה הן ממש – זה כבר טיעונים לעונש אולי. אבל לפני זה, 21 שנים ביהודה ושומרון ממתינים.

תעשה גז לכולם, אולי זה יעזור.

גם במכליות אי אפשר להעביר. גם גז לא רק בהובלה בצינור, גם במכליות אין הסדרה, עדיין אסור להעביר למקומות האלה.

אני רואה שהרב מקלב ייקח אותנו להרבה נושאים. אבל הנושא שלשמו התכנסנו הוא התקנות שלכם, נתמקד בו.

בעוד הם דורשים מאחרים, אני רוצה להגיד להם: לפני שדורש מאחרים דרוש מעצמך. לפני שאתה מבקש כל מיני דברים מאחרים תראה מה אתה עושה.

הרב מקלב, אנחנו נכניס, אם תרצה, בסוף הדיון לפרוטוקול הערות שלא קשורות לתקנות הללו, כולל דרישות כאלה ואחרות לחיבור מואץ של אזרחים גם ביהודה ושומרון, לעמידה ביעדי החיבורים כפי שהוצג לנו ועוד כהנה וכהנה.

אתה יודע מה זה בתעשייה ביהודה ושומרון גז טבעי? זה שליש מן המחיר.

אם אתה תתמיד איתי נעשה את זה בסיכום, נכניס את הדבר הזה.

אבל בכל רגע קוראים לי מוועדת הכנסת להצביע. אני היחיד פה מיהדות התורה ואני צריך כל הזמן לצאת.

אם אתה לא תתמיד איתי אבל אתה תביא לי את זה בכתב אני גם אכניס את זה לסיכום.

יפה, כל הכבוד. תודה. זה שיתוף הפעולה בינינו.

פרט לאינטרסים הצרכניים שחבר הכנסת מקלב מתייחס אליהם, יש גם בעיה של תחרות במשק הגז. אני לא צריך להסביר לכם, אתם מכירים אותה. אין הרבה שחקנים במשק הגז ולכן המידע הזה רלוונטי לנו כדי להבין ולעקוב אחרי התחרות ולראות איך לקדם אותה.

יש סוגיה של חירום – קורה לא פעם שאנחנו נמצאים במצב שאין מספיק גז במשק, בין בשל כשל טכני במאגר או בגלל שמאגר נסגר מסיבות ביטחוניות. רק עכשיו במבצע שומר החומות נסגר מאגר תמר. יכול להיות מצב שלא יהיה מספיק גז במשק ולכן בשעת חירום אנחנו נאלצים להקצות בצורה אחרת את הגז, לא כבשגרה. אנחנו צריכים מידע כדי לדעת מה הצרכנים יכולים לעשות, אם יש להם דלקים חלופיים.

כלומר זה לא רק מידע כספי, יש פה גם נתונים אחרים.

זה בעצם מידע תפעולי.

מידע תפעולי, מידע בנוגע לדלקים חלופיים.

תיכף נשמע הערות, אבל אחת ההערות המקדימות הייתה דווקא על המידע הכספי והמחירים ומידע על פעילות עסקית דרך מה שמשלמים לכם. התמלוגים נגזרים מן הפעילות העסקית ואז אם אתה יודע מה התמלוג אתה כבר יודע מה הפעילות העסקית. אבל הטענה הייתה שיש מפקח על המחירים שיש לו זכות לקבל נתונים כספיים וגם לרשות התחרות יש זכות לקבל נתונים כספיים. אבל פה הנתונים הנוספים שדיברת עליהם הם לאו דווקא כספיים.

יש גם נתונים כספיים וגם נתונים על כמויות.

גם אם טוענים כנגד הנתונים הכספיים, פה הנתונים יש להם חשיבות מסוג אחר, כמו למקרה שעת חירום, לתעדוף אספקה וכולי.

נכון, וגם הרזולוציה של הנתונים היא אחרת. כבר אתייחס לזה. כדי שנוכל לעשות את כל הדברים האלה ולשמור על האינטרסים הצרכניים ועל התחרות אנחנו צריכים רזולוציה אחרת, שהיא לא רזולוציה של המקרו של כמה תמלוגים משלמים.

עוד מטרה היא כדי שאנחנו נוכל להמשיך לפתח את משק הגז הטבעי. אנחנו צריכים את הנתונים. היינו בוועדה בנובמבר, דיברנו על תעריפים, לא על מחיר הגז. אנחנו רוצים להסתכל על זה בראייה צרכנית הוליסטית, לראות כמה הצרכן משלם בסופו של יום. כדי לתכנן את המשק הזה לטווח ארוך ולעשות תחזיות שעל בסיסן תתגבש המדיניות הממשלתית בתחום אנחנו צריכים את הנתונים הללו.

אנחנו דורשים ארבעה סוגים של מידעים מארבע קבוצות של גופים: 1) המוכרים – זה מי שמפיק את הגז הטבעי או מייבא את הגז הטבעי, היום זה בעיקר המאגרים שיש לנו; 2) המשווקים – זה מי שמוכר את הגז הטבעי, ויכול להיות שמוכר הוא גם משווק, למשל אם מאגר מסוים, למשל מאגר לווייתן, מוכר ישירות לתחנת כוח אז הוא גם מוכר וגם משווק לפי הגדרות החוק; 3) נתנו כאן התייחסות מיוחדת למגזר הביתי, שדורש בעינינו התייחסות אחרת משני כיוונים, הן מכיוון של הקלה, אני לא רוצה לקבל מידע על כל צרכן ביתי, כמה משפחת כהן או משפחת לוי שילמה, זה נטל רגולטורי לא סביר, ואני גם לא רוצה לקבל את ההסכמים עם משפחת כהן ועם משפחת לוי, ומצד שני אני רוצה לוודא דווקא לגבי הצרכנים הביתיים שאין להם אפשרות להגן על עצמם בצורה טובה – ואנחנו מכירים משקים אחרים, כמו משק הגפ"מ, שהתחרות בו לא מספיק טובה – שיהיה לנו את המידע כדי להיות עם עין פקוחה על הנושא הזה; 4) והסוגיה האחרונה היא היערכות לחירום.

אתה לא מבקש את חוזה ההתקשרות, אז מה אתה כן רוצה לדעת?

אם תוכל להמתין, יש שקף בדיוק על זה, שמראה בדיוק מה אני מבקש בנוגע לצרכנים הביתיים.

אני לא יודע אם הוועדה רוצה לעבור על זה אבל יש פה פירוט, בכל סוג של גוף שאנחנו רוצים לבקש ממנו נתונים מה המידע המבוקש. אנחנו יכולים להסביר למה אנחנו צריכים כל מידע ומידע.

לגבי הצרכנים הביתיים אנחנו מבקשים הרבה פחות מידע אבל אנחנו כן רוצים לדעת: 1) מה המחירים הממוצעים וכמויות הגז שנמכרו בכל חודש לכל רשות מקומית – את זה חשוב לדעת. זה בהיבט של רשות מקומית. אנחנו מכירים את זה ממשק הגפ"מ, שיכול מאוד להיות שיש רשות מקומית שבה אין מספיק תחרות ואין מספיק שחקנים ולכן המחירים בה נראים אחרת, ולכן גם בגפ"מ – כאשר רוב צרכני האנרגיה בבית היום בישראל צורכים גפ"מ – אלה הנתונים שמתקבלים; 2) לדעת כמויות במקרו. לא לקבל שמות של צרכנים כפי שאנחנו מבקשים מאחרים אלא לדעת מה הכמויות, האם נוספו צרכנים, רק בכמויות מקרו; 3) והתפלגות של המחירים כדי שנוכל לעקוב אחרי סוגיית התחרות.

בסוגיית החירום – זה לא דבר שאנחנו מבקשים באופן קבוע. את שאר הנתונים אנחנו מבקשים באופן קבוע, בין אם בפורמט רבעוני ובין אם בפורמט שנתי. בחירום זה רק לפי דרישה. כלומר רק אם נגיע למצב שאנחנו צריכים את הנתונים האלה כי עלול להתפתח מצב של חירום אז נבקש את הנתונים. הנתונים, כפי שהיושב-ראש ציין, הם בעיקר נתונים תפעוליים כדי שיעזרו לנו להתכונן לחירום ולנהל את המשק בשעת חירום.

השקף האחרון שאני רוצה להציג פה עוסק בעקרונות של התקנות. אתייחס גם לכמה מן הטענות שעלו במכתב שקיבלנו.

סוגיה ראשונה היא מה התכיפות של הדיווח – לדעתנו הוא צריך להיות דיווח רבעוני. עלו טענות שזה נטל רגולטורי גדול. אנחנו כמובן רוצים לדעת כמה שיותר, היינו שמחים אילו זה היה דיווח חודשי, מן הסתם. אנחנו מבינים שזו מעמסה גדולה מאוד. אבל אנחנו חושבים שדיווח רבעוני הוא חשוב ולא דיווח חצי שנתי, ואסביר למה.

משק הגז הטבעי הוא משק דינמי מאוד. במהלך חצי שנה יכולים לקרות הרבה מאוד דברים במשק הגז הטבעי – חוזים חדשים יכולים להיחתם, יש הסכמים שהמחיר שלהם נקבע חודש בחודשו, הם נקראים הסכמי ספוט, יכולים להשתנות הסכמים, להשתנות מחירים. סוגיה נוספת, משק הגז הטבעי הוא משק עונתי, הצריכה בו משתנה מעונה לעונה, בעיקר בגלל שרוב צרכני הגז הטבעי הם צרכני חשמל והקיץ לא נראה כמו הסתיו או כמו האביב או כמו החורף במשק הגז. לכן ראייה רבעונית היא חשובה לנו.

אנחנו חושבים שזאת לא מעמסה יוצאת מגדר הרגיל. היא מאוד מאוד חשובה. ההבדל בין דיווח חצי שנתי לרבעוני – אמנם יש הבדל אבל מבחינת העבודה שיצטרכו לעשות המדווחים, היא סבירה לדעתנו. מה גם שאנחנו עברנו על הנתונים האלה ולקח לנו הרבה זמן כי עברנו על כל נתון ונתון ועל כל סעיף וסעיף ונוכל להסביר למה הוא חשוב. וידאנו שאנחנו לא מבקשים פה שום מידע מיותר שסתם יישב במחשבים שלנו ולא נעשה אתו כלום. לגבי כל מידע אנחנו יכולים להסביר למה אנחנו צריכים אותו ואיזה שימוש נעשה אתו. אנחנו יכולים להגיד את זה כי כבר היום אנחנו מקבלים נתונים. נאמר פה על ידי היושב-ראש, אנחנו מקבלים נתונים מחוק הפיקוח על המחירים, על הגז הטבעי מוחל פרק ז' לחוק ואנחנו מקבלים מתוקף זה נתונים פעם בחצי שנה, ובתקופת המעבר של מתווה הגז במשך כחמש שנים קיבלנו נתונים באופן חודשי מתוקף המתווה. לכן אנחנו יודעים איך להתעסק עם נתונים, אנחנו יודעים מה אנחנו צריכים ומה אנחנו לא צריכים, ומה שאנחנו לא צריכים הורדנו.

יכולה לעלות טענה שאנחנו מבקשים פעמיים את הנתונים, גם מקבלים אותם בפיקוח וגם יקבלו אותם לפי התקנות. יש פה תקנה ברורה מאוד שאומרת שלא יהיו כפילויות, כלומר אם אנחנו מקבלים את הנתונים מתוקף הפיקוח אז לא נבקש אותם מתוקף התקנות.

אנחנו חושבים שנכון להתקין את התקנות הללו כפי שהכנסת ביקשה בסעיף 68 לחוק וללכת בדרך המלך ולא להסתמך רק על הפיקוח על המחירים. אנחנו לא יודעים מה יקרה עם הפיקוח על המחירים ונכון שיהיו התקנות האלה בכל מקרה, מה גם שאנחנו מבקשים בתקנות מידע קצת אחר שלא קיים בפיקוח על המחירים, בעיקר בסוגיית הצרכנים הביתיים ובסוגיית החירום.

הנושא האחרון הוא שמירה על הסודיות – אנחנו מבינים שזה מידע רגיש עם סודות מסחריים ואנחנו מתייחסים אליו ככזה. כבר זמן רב אנחנו מקבלים מידע ואנחנו לא מעבירים אותו לאף גורם שאיננו מוסמך.

מי הגורמים המוסמכים?

אפשר לראות את הנוסח המדויק איך זה מוגדר.

"המנהל או מי מטעמו," והכוונה פה לעובדי אגף כלכלה, עובדים ספציפיים, שאי אפשר היה לנקוב בשמם כי בתקנות לא נוקבים בשם.

זה לא רק עובדי אגף כלכלה. כל מי שרלוונטי ברשות הגז הטבעי לצורך הנושא הספציפי הזה.

רק אוסיף עוד דבר אחד לגבי עניין השינויים. הנה זה דוגמה לשינוי שלא היה בנוסח שהפצנו אז. במסגרת ההערות שקיבלנו הוספנו את התקנה הזאת. ברור שעל דבר כזה לא צריך עוד פעם לפרסם. זאת דוגמה איך דברים קורים, זאת האבולוציה, זה בדיוק ההליך הטבעי – אתה מפרסם דברים, מקבל הערות ומשנה דברים.

אני מבקש להתייחס בקצרה ואחרי כן אצטרך לעזוב כי קראו לי מוועדת הכנסת ואני מתנצל.

קודם כול, אין לי ספק שהכוונות טובות. אתם רוצים לדעת יותר מידע כדי לעשות את עבודתכם נאמנה ואת כל ההתערבות שצריך, בעת חירום ולא בעת חירום, בהגנת הצרכן ובתחרות. מצד שני, כמה אנחנו יכולים לדרוש מאנשים עוד תוספת של רגולציה? זה מאסה של רגולציה, זה לא משהו קטן. אנחנו בכנסת נמצאים במהלכים של הפחתת הרגולציה. כשאנחנו מגישים הצעות חוק פרטיות, למשל בתחום הצרכנות שבא להגן הגנה אמיתית על צרכן, אומרים לנו: אבל זה עוד תוספת של רגולציה, ולא מאשרים את החוקים האלה. כפי שאני מבין, אתם לא רשות פיקוח במהותכם, אתם רשות של אסדרה ושל מדיניות. גם פיקוח, אבל אתם לא רשות פיקוח, יש לכם עוד תפקידים. יש רשויות שכל תפקידן הוא פיקוח, אבל אתם עוסקים בכלל הדברים בכל נושא הגז הטבעי. הנה, למשל, אתם צריכים לטפל גם ביהודה ושומרון ולראות איך לפתור בעיות, ושלא יהיו רק 8,000 צרכנים ביתיים, ועוד דברים כאלה שנמצאים על שולחנכם, שזה לא פחות מדברים אחרים.

הייתי לוקח את המקבילים אליכם, את רשות החשמל ורשות המים. הם מבקשים מידע כזה מן הגופים שנמצאים תחת אחריותם? אני חושב שהם לא ירדו לכזאת רזולוציה. למה כאן צריך להיכנס לרזולוציות הרבה יותר רחבות ועמוקות מאשר ברשות אחרת? לאותם גופים עסקיים ומסחריים כמעט ולא נשאר שום דבר משל עצמם, כל סודות המקצוע וכל סודות החברה נחשפים, הפרטיות נפגעת. אני לא מדבר על כך שבסופו של דבר צריך לחשוש מחשיפה. אתה אומר שיש כאן שמירה על חיסיון. באופן אמיתי אנחנו רגילים שהמידע דולף בין רשויות. היום כל רשות מקומית יודעת עליך, אתה חונה בתל אביב ומתל אביב יודעים להתקשר אליך לפלאפון. מאיפה עיריית תל אביב יודעת את מספר הפלאפון שלי כדי להגיד לי להזיז את הרכב? מאיפה זה הגיע אליהם? כל המידע נמצא. יש כאן יושב-ראש שהוא ראש עירייה בעל ניסיון, וזה עוד ירוחם אז קל וחומר מקומות אחרים. כאשר מידע מסחרי כל כך רגיש, שהוא המהות של מסחר, נמצא בידיים אחרות, ככל שתהיה רשות מוסמכת ואחראית, יש חשש. לכן אני שואל האם אין כאן משהו חריג שלא מקובל עד עכשיו, שעשינו את זה גם כלפי אחרים וגם כלפינו עצמנו.

יש בישראל רשות חשמל, רשות מים, רשות גז. אילו עוד רשויות יש?

הרשות להגנת הצרכן. היא גם עושה עבודה חשובה כגוף צרכני.

אני מדברת על רשות שמספקת איזו אנרגיה: חשמל, גז, מים. אצלם יש חוקים כאלה? שאלה יפה: מה הרציונל שדווקא המקרה דנן מצדיק את העברת המידע?

קודם כול, ברור שיש פה בקשה רגולטורית. בחנו את זה ועשינו את ה-RIA, את ההשוואה הרגולטורית, וגם פרסמנו את זה. העיקרון הוא שבדקנו את הדבר הזה כדי לנסות להגיע למינימום דרישות רגולטוריות. אנחנו מבינים את זה.

יחד עם זאת צריך לומר שהנתונים האלה לא צריך לחפש אותם. כל המשווקים והמוכרים, אלה נתונים שנמצאים אצלם, זה חלק מן ההתנהלות העסקית שלהם. הם רק צריכים לשים אותם על קובץ דיגיטלי ולשלוח לנו. אנחנו לא שולחים אותם עכשיו למשימת חפירת נתונים. זה דבר אחד.

זה לא מדויק, זה לא בדיוק כך. זה מופיע כעת בחתכים אחרים, באפשרויות אחרות.

מקלב, יש לך תואר במחשבים?

הייתי יושב-ראש ועדת המדע במשך שנים רבות.

דיברת על פורמטים, תכנון, חתכים. האם למדת מחשבים, מקלב?

הילדים שלי כולם מתכנתים. הבת שלי עובדת באינטל כבר שנים רבות. יש לי בת שעבדה במשרד המשפטים ובמשטרת התנועה. אנחנו בתוך העניין הזה חזק. לא לרוחנו כל כך, בעיניי רוחנו כולן היו צריכות להיות מורות שבאות הביתה בצוהריים ומקבלות את פני הילדים.

אז זה ידע כללי מן הבית. נתת להם את ברכת הדרך, נכון?

בוודאי.

יש לציין שהעברת נתונים היא לא דבר חדש. עד היום לפי צו הפיקוח הם העבירו פעם בחצי שנה, ועד לפני חודש במסגרת מתווה הגז הם היו מעבירים פעם בחודש.

אותו דבר?

כמעט אותו דבר. יש לנו רק תוספות קטנות – אני יכול להגיד בדיוק מה הן – שהן לא בצו הפיקוח, שנוגעות לצרכנים הביתיים ונוגעות לחירום.

השאר זה פשוט הגברת קצב הדיווח?

תלוי. אל מול מתווה הגז זה הורדת קצב הדיווח כי עד כה הדיווח היה חודשי.

יש דיווח חודשי, יש חצי שנתי, ואתם מציעים רבעוני. מה הרציונל שלכם לדיווח הרבעוני? אמרת אותו אבל תשים את האצבע עוד פעם.

גם עונתיות – משק הגז הוא עונתי, הקיץ לא נראה כמו החורף, ויש דינמיקות מהירות מאוד במשק הגז הטבעי שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לא להיות מעודכנים בנוגע להן. למשל יש מושג שנקרא מחיר ספוט, כך מתנהל משק החשמל. במשק החשמל לצרכנים יש חוזים ארוכי-טווח למשל עם מאגר מסוים, אבל אם יש יום חם מאוד והם צריכים לקנות עוד גז אז הם חותמים על הסכם ספוט קצר-מועד. אנחנו צריכים לדעת מה קורה בהסכמים הללו.

מקבלים "בוסט" של אספקה מחוץ לשגרה שלהם.

בדיוק. יש לנו שיח טוב, יש לנו כבר דינמיקת יחסים טובה.

אבל עוד לא סיימת. בדיווח פעם בחודש במתווה הגז, מה כללה הסמכות בחוק לקבל פעם בחודש? את אותו דבר שאתה מבקש לדווח עליו פעם בחצי שנה או דברים אחרים?

הסמכות לקבל מידע פעם בחודש הייתה מתוקף מתווה הגז, שזה החלטת ממשלה, לא חוק. זה לא היה המשווקים אלא רק המוכרים. הם העבירו לנו נתונים בנוגע לכמויות ולמחירים.

אתם לא דורשים את זה פעם בחודש כעת?

לא, אנחנו לא דורשים שום דבר פעם בחודש.

למרות שיש לכם את הסמכות הזאת.

הדיווח החודשי זה הוראת מעבר שפקעה.

כן, אבל זה לא חוק אלא החלטת ממשלה.

למה היא נקבעה לתקופה קצובה במתווה הגז?

במתווה הגז היה חלק עיקרי שפקע אחרי חמש שנים ולכן התאימו את הכול לשלב הזה, כאשר התפיסה הייתה שאחרי חמש שנים גם כריש ותנין ייכנסו לפעולה, אבל זו הייתה הראייה אז.

במה שפרסמתם לציבור ב-2019 דיברתם על דיווח חצי שנתי. איך עברתם לדיווח רבעוני? הרי אמרתם שהשינוי לא מהותי כל כך.

זה באמת שינוי לעומת 2019. הסברתי למה, ואני יכול לפרט יותר אם נדרשות עוד דוגמאות, למה דיווח רבעוני הוא חשוב.

העובדה שהפכתם את זה מדיווח חצי שנתי לרבעוני לא נתפסת כדרמטית ומהותית? זה נוהג שהיה קיים, הדיווח החצי שנתי, גם בעבר.

אנחנו חושבים שזה לא שינוי דרמטי שדורש שימוע נוסף, וכאמור זה לא רק חוות דעת שלנו, גם חברינו ממשרד המשפטים חשבו כך.

ביהדות יש גם "פשרה עושה קניין": זה חצי שנה, זה רבעוני. אפשר לקבוע שליש שנה.

לא אחת קורה בדברים כאלה שאתה בא לכנסת עם תאריך מסוים והוועדה בכנסת משנה את התאריך. על זה אתה לא יוצא עוד פעם להליך. מטבע הדברים זה קורה כמעט בכל הליך חקיקה.

זה החקיקה, כאן נעשית החקיקה.

זה מהות הדבר. אבל בסדר, רון, תסיים.

יש לנו מערכת יחסים בנוגע להעברת נתונים עם הגופים שאנחנו מבקשים מהם היום. בחטיבה שלי יש יחידה שעוסקת בזה ונמצאת בקשר איתם. הם יודעים לעשות את זה כבר. זה לא שהם צריכים עכשיו להתחיל מהתחלה.

מה קורה ברשויות אחרות?

אסביר את ההבדל בינינו ובין רשות המים ורשות החשמל. קודם כול, ברשות המים וברשות החשמל מדובר במשאב לאומי – חשמל זה לא משאב, מייצרים אותו. הפיקוח על מחיר המשאב, בין אם זה קו"ב מים ובין אם זה קילו-ואט שעה, ידוע לרשות החשמל או לרשות המים, הם קובעים את מחיר המוצר. ברשות הגז זה לא כך. חוק משק הגז הטבעי קבע שהסמכויות שלנו נוגעות רק לתעריפים, לא למחיר המוצר עצמו. מחיר המוצר עצמו נקבע בשוק החופשי. זה הבדל מהותי.

אנחנו מדברים על תשתית ההזרמה ולא על המוצר.

לכן לא צריך לבקש את המידע על המחיר של המוצר ועל הכמויות של המוצר כי הם קובעים אותו והם שולטים בו גם ברשות המים וגם ברשות החשמל.

דבר נוסף, צריך לזכור ששוק הגז הטבעי הוא שוק צעיר. החוק נחקק רק לפני 20 שנים, המאגרים הישראלים התחברו לפני פחות מ-15 שנים. זה שוק שעדיין מתעצב. רק עכשיו הסתיימה תקופת המעבר במתווה הגז, זה דוגמה טובה לכך. לכן אי אפשר להשוות את זה לשני שווקים שקיימים פה עוד מלפני קום המדינה.

גם לרשות המים, לכל תאגיד מים יש קיץ וחורף, נזילות ולא נזילות, כל כך הרבה דברים שהרשות צריכה כדי לדעת לתפקד, וכמה משלמים וכמה לא משלמים.

זה מידע מסוג אחר.

דווקא זה החלק הקל. מידע של כמויות ואספקה הוא הגיוני, בגלל חירום. המידע הכספי, קצב הדיווח שבו, לדעת על פעילות כספית בכל רבעון, אני לא רואה עדיין את הצורך, במיוחד שיש עוד גופי פיקוח כספיים במדינה – המפקח על המחירים, רשות התחרות – להם יש סמכויות לקבל את המידע הזה. אם אתה רוצה לבקש מידע כספי, למה בתכיפות כזאת? על כמויות ואספקה מילא, כי זה משפיע על חירום, על ויסותים, על עודפים ועונות, זה בסדר, אבל הכסף – למה אתה צריך לדעת בכל רבעון?

יש דינמיקות בשוק שמתפתח שאני נדרש בתור רשות פיקוח, רשות שמאסדרת את השוק, לדעת ולתת תשובות למקבלי ההחלטות.

הם צריכים להכין לעצמם בכל רבעון? הוא אמר שיש דברים שבין כך ובין כך יש להם.

לא. דוח רבעוני מישהו צריך להכין אותו.

החברות צריכות בכל רבעון להכין דוח רבעוני?

אם זה חברה ציבורית אז בכל רבעון.

רון, עוד מעט ניתן לך להשלים. ולדימיר בליאק, בבקשה.

תודה אדוני. אני קודם כול רוצה לומר משהו במקרו. אני בכנסת שנה וחודש, וחדשות לבקרים אני פוגש חוקים או סעיפי חוק שאין לגביהם תקנות לביצוע במשך שנים – שנה, חמש שנים, עשר שנים, 20 שנים. אז קודם כול, מבחינת הניהול התקין, אם יש חוק אז ראוי שיהיו לו תקנות לביצוע.

לגבי הדיווח – הבנו שהדיווח קיים גם היום מתוקף חוק אחר. אנחנו יודעים שהדיווח היום הוא לא ידני. יש מחשבים בעולם מזה מספר שנים ויש פורמט לדיווח וצריך רק להתאים אותו לדיווח אחר. אם צריך להרחיב אותו זה לא עומס רגולטורי שאי אפשר לעמוד בו. אנחנו מכירים את המאטריה. יש פורמט, מתאימים אותו וממשיכים עם הדיווח.

אגב, זה גם תשובה לנושא התדירות – אם יש פורמט אז אפשר גם להריץ את הפורמט פעם בשלושה חודשים ולא רק פעם בחצי שנה.

חשוב לי לבדוק שבאמת עברתם את RIA, כי נלחמנו על זה רבות במסגרת חוק ההסדרים, ואני מוצא גם הרבה רציונל בטענת העונתיות. כפי שנאמר פה, שוק הגז הוא שוק צעיר, החוק נחקק ב-2002 והשוואה לרשות החשמל ולרשות המים היא בעייתית. לכן אני מציע לאשר את התקנות. תודה רבה.

תודה ולדימיר. עו"ד רויטל סויד מאיגוד חברות הגז הטבעי, חברת כנסת לשעבר, בבקשה.

שלום לאדוני היו"ר וגם לחברי הכנסת שנמצאים ולכל הנוכחים. פעמים רבות השתתפתי בדיוני הוועדה וזו הפעם הראשונה שאני משתתפת כיועצת משפטית של איגוד הגז הטבעי.

אני מקשיבה לדיון המאוד מקיף הזה ואני חושבת שדווקא בגלל הדיון ולאור כל מה שאפרט עכשיו אנחנו מבקשים שיתקיים דיון נוסף לגופו של עניין כאשר יישמעו החברות והארגונים הנוגעים בדבר, ואסביר במה מדובר.

ברמת העיקרון, לא קיבלנו שום הודעה או זימון לדיון שקבוע להיום. באופן טבעי אנחנו תמיד מוזמנים לדיונים ומקבלים הודעות. כלומר הדיון היום התוודענו אליו באופן ממש אקראי, וגם רק אתמול. כשניסינו לראות על אילו תקנות מדובר, היו שלושה נוסחים: מ-2019, מ-2020, מ-2021 ומ-2022. כלומר היינו צריכים גם לנחש על אילו מן הנוסחים – שהם בקריאה ראשונה ומרפרפת שונים מאוד – יתקיים הדיון היום.

ההערה הזאת מחייבת בדיקת עובדות. את אומרת שיש לך שלושה נוסחים?

רק נוסח אחד פורסם באתר הוועדה.

בוועדה, אבל היא מדברת על מה שנשלח מטעם המשרד.

מה שרלוונטי לדיון היום הוא הנוסח שפורסם באתר הוועדה.

אנחנו רוצים להעמיד את העובדות על דיוקן לפני הטענות והנימוקים. את מדברת על שלושה נוסחים.

אלינו, בניגוד לכל נוהל והליך רגיל שבדרך כלל קורה, לא נשלח שום דבר. כאשר ראינו שיש דיון, שאליו לא הוזמנו, כאשר אנחנו בדרך כלל כן מוזמנים, חיפשנו לראות על אילו תקנות מדובר ואז מצאנו שלושה נוסחים שונים: מ-2019, שעליו לכאורה התקיים איזשהו הליך, ותיכף אתייחס אליו, מ-2021 ומ-2022, שעליו כתוב "נוסח לדיון ל-1 בפברואר בוועדת הכלכלה". אי לכך עד עכשיו כאשר שמעתי את הדיון לא ידענו בכלל על אילו משלושת הנוסחים השונים יהיה הדיון, כי כאמור לא הוזמנו אליו. בניגוד לכל הליך רגיל שמתרחש בדרך כלל גם לא קיבלנו את הנוסחים.

אני רוצה להתייחס גם לנוסח מ-2019. לכאורה שמענו כאן מעו"ד בר ציון שהתקיים הליך השימוע הרגיל והתקין, שיתוף הציבור שצריך להתקיים, ולא כך הוא. אין לי ספק שאף אחד מכם, ובטח ובטח לא היועץ המשפטי, לא רוצה שייצא פה הליך תקול ולא תקין ולא ראוי ונוגד כללי מינהל תקין. ב-2019 כאשר התקיים כנראה אותו שיתוף ציבור, שגם עליו למדנו רק לאחרונה, הוא התקיים באופן כזה שאותנו לא יידעו. אני רוצה לומר, ותבדקו גם את איגוד הגז וגם את החברות בכלל, בכל פעם כאשר יש נוסח של תקנות או של חוק אנחנו תמיד מגיבים לאורך כל השנים. זה חשוב לנו, זה חשוב לחברות עצמן. אנחנו רוצים להביע את העמדה. אני רוצה להיות חלק מן הדיון היום, אני מאוד מאוד מאוד רוצה להביע את עמדתי עכשיו, אך אני לא יכולה לעשות את זה. לא רציני לתקן תקנות, כאשר אתם מדברים על תקנות שהיה לגביהן איזשהו שיתוף ציבור שלא קיבלנו עליו מידע, בניגוד לכל התנהלות רגילה, כי בדרך כלל הפרקטיקה היא שאנחנו מקבלים ממנהלת הלשכה של מנהל הרשות הגז הטבעי מסמך לתגובה, ולא קיבלנו. אם היינו מקבלים בוודאי היינו מגיבים.

לכן לא ראוי שיתקיים ההליך הזה. על אחת כמה וכמה כאשר בתקנות האלה יש גם כוונה להטיל סנקציה פלילית.

רק הערת ביניים, תמשיכי את הטיעונים בעוד רגע, אבל הזימון שלכם נשלח להתאחדות התעשיינים, שאתם חלק ממנה ודרכה אנחנו מפיצים, כי אנחנו לא מכירים את כל החברות והגופים. שיטת העבודה שלנו היא שליחה להתאחדות התעשיינים שמפיצה אליכם. בסוף זה כן הגיע אליכם, זה רק הגיע באיחור. אנחנו נלמד את התקלה, איפה היא הייתה.

לגבי הנוסח לדיון בוועדה – הנוסח הזה מפורסם באתר שלנו וזה הנוסח הקובע לדיון, לא שום דבר מן העבר. מה שמוצמד להזמנת הוועדה. כאשר הוועדה מזמנת דיון שיש בו תיקון חקיקה ומפרסמת את הנוסח, זה הנוסח הקובע. כל נוסח אחר מן העבר לא רלוונטי. אלה שתי הבהרות. אבל תמשיכי, רויטל. היועץ המשפטי לוועדה יוסיף משפט.

כפי שאמר היושב-ראש, באתר הוועדה אכן פורסם נוסח לדיון. כתוב עליו באופן מודגש מאוד "נוסח לדיון ב-1 בפברואר 2022", ולכן ברור שזה הנוסח שהוועדה תדון בו. אני חושב שאין שאלה מה הנוסח שיעלה לדיון היום.

יתרה מכך, על הנוסח מסומנים באופן ברור מאוד בעקוב אחר שינויים כל התיקונים שנעשו בעקבות הערות שאנחנו בייעוץ המשפטי של הוועדה העברנו למשרד האנרגיה ומשרד האנרגיה קיבל. הנוסח פורסם ביום ראשון. זה המועד הסביר שבו אנחנו נוהגים כמעט בכל דבר חקיקה להפיץ נוסחים מתוקנים. אני מניח שגברתי יודעת שכך הדבר נעשה גם בוועדות אחרות, מניסיונה. לכן אני לא רואה כאן משהו חריג.

אני לא מתייחס כרגע לגופן של הטענות שלכם לתקנות, אלה כמובן צריכות להישמע ולהיות מונחות כאן על שולחן הוועדה, אבל לגבי ההליך, אני חושב שאין בעיה בהליך.

אני לא חושבת שעשו דבר שלא בתום-לב אבל אני מבקשת מאוד, שים לב גם למה שאתה אמרת בעצמך. אתה אומר שבנוסח של 2022 יש שינויים רבים מאוד. נחמד מאוד שאתם עושים את הדיונים ביניכם עם משרד האנרגיה, אבל בסופו של דבר הנוסח שהיה לשיתוף הציבור ב-2019, שגם עליו לא ידענו, בניגוד לכל פרקטיקה ובוודאי שהיינו מתייחסים, והיה צריך להדליק אצלכם נורה אדומה כשראיתם שיש לכם רק התייחסות אחת או שתיים ולא של חברות, כשזה דבר שכל כך משמעותי להן, הפער בין הנוסח של 2019 לנוסח של 2022 הוא רב. אי לכך ובהתאם לזאת, מן הסתם, וכפי שגם אתה אמרת בעצמך בהרבה הגינות עכשיו, אתה חושב שצריך להישמע וזה מן הראוי. זה לא רק כללי מינהל תקין, זה גם הגון, ובטח גם לאור חקיקה שעברה רק לאחרונה על החובה שמוטלת על כל רשות רגולטורית מכוח חוק עקרונות ההסדרה מ-2021 לשמוע את הגורמים שנוגעים לעניין.

אנחנו רוצים מאוד להשמיע את העמדה שלנו. אנחנו חייבים ללמוד את התקנות. אולי אם היינו מוזמנים כפי שצריך לדיון בצורה מאורגנת ומסודרת, כפי שמזמינים אותנו בוועדות אחרות – ואשמח מאוד להסדיר את הנושא כדי שלהבא נהיה מוזמנים באופן ישיר – אז היינו יכולים אולי ללמוד את זה בפרק זמן של עשרה ימים, אבל גם זה לא היה.

לכן לאור חשיבות הנושא ולאור העובדה שמדובר על שיתוף ציבור שאיכשהו נפל בין הכיסאות כנראה, בניגוד לכל הליך, שאנחנו בדרך כלל מקבלים את הדברים מן הרשות, לא קיבלנו הפעם, אנחנו נבקש שיהיה דיון לגופו של עניין כאשר אנחנו נוכל להביא את ההתייחסות שלנו. אני חושבת שגם תרצו מאוד לשמוע מה אומר איגוד הגז הטבעי ומה אומרות החברות עצמן. אני חושבת שדיון כזה הוא עקר ממש ואין בו שום יכולת לומר שהתקיים דיון כפי שצריך בכנסת ישראל על תקנות חשובות מאוד למשק שהוא חשוב מאוד בימים האלה. לכן אני מצפה – שמענו את הדיון היום – שיתקיים עוד דיון, שתהיה לנו אפשרות ללמוד את הנושא, להביע את עמדתנו, ואחר כך כמובן תהיה הצבעה. אין לי אלא להתחבר לדברים שאמר עו"ד בר ציון בתחילת דבריו כאשר יושב-ראש הוועדה פנה אליו ושאל אותו איזה שיתוף ציבור היה. הוא אמר: היה שימוע ב-2019 לפני שנתיים, מאז עבר זמן רב, היו לנו בחירות. אז לו רק בשל זה, ולפנים משורת הדין ומבחינת ההגינות, כשאנחנו מדברים פה על חובות ועל סנקציות פליליות שרוצים להטיל על הגופים שהתקנות נוגעות בהם, שיתקיים הליך כפי שצריך, שנישמע ונאמר את הדברים ולאחר מכן הוועדה בוודאי תצביע. ולא צריך דחייה ארוכה מאוד, אפשר גם חודש או חודש וחצי ואנחנו נוכל להיות ערוכים.

אני לא הרגשתי שאנחנו בדיון עקר, אני חייב לציין.

אולי המילה "עקר" הייתה לא טובה.

התכוונתי לדיון חסר.

רויטל, תודה לך, דעתך נשמעה.

תיכף אציע הצעה. כשאתם שומעים את כל זה, אנשי משרד האנרגיה – האם יש פה מישהו ממשרד המשפטים? נטע שפירא בזום, אנא התייחס אל מה ששמעת עד כה. הקשבת בקשב רב לדיון, תגיד לנו אם זה קצת משנה את עמדתך או שיש לך המלצה מעשית עבורנו.

אני יכול להצטרף לעמדת משרד האנרגיה ברמה העקרונית. הכללים אומרים שמפרסמים להערות הציבור באתר הממשלתי המיועד לכך. מן הסתם תמיד יהיו שינויים והערות, בשביל זה מפרסמים להערות הציבור, כדי לשנות מעט ולקבל תובנות מן הציבור וגם ממשרדי הממשלה השונים, ועם התובנות האלה ניגשים בחקיקת משנה הלאה אל הכנסת. אז אין פה משהו חריג. משך הזמן גם הוא תלוי נסיבות. אין כלל שאומר: אם חלפו שנה וארבעה חודשים צריך לפרסם מחדש ולהתחיל את התהליך מחדש. זה תלוי בשיקול דעת ובהבנה כמה הפער רלוונטי מזמן הפרסום המקורי לזמן ההגעה לכנסת. לכן אני לא רואה פה משהו חריג, תחת ההנחה שאנשי רשות הגז אמרו – ואנחנו היינו איתם לאורך כל הדרך – שאין פה שינוי משמעותי שמשנה את התקנות באופן שמצריך להביא אותן מחדש לידיעת הציבור. כאמור זה ברמת שיקול הדעת של המשרד.

לגבי ההערות, אני מציע שבמקום שהן יהיו יותר עקרוניות ורחבות כפי שהוצע קודם, אגב סעיף מסוים כמובן שכל השותפים יוכלו להתייחס, להביע את עמדתם. אין צורך לעשות התייחסות רחבה וכללית מראש אלא אפשר פשוט לרדת לעומק הסעיפים.

לגופם של דברים. אתה מתקרב להצעה שלי שעוד מעט אציע אותה. אבל בשביל הפרוטוקול ודיוק העובדות, יצא מייל מוועדת הכלכלה ביום רביעי 26 בינואר 2022 לעשרות חברות, כולל ישראמקו ונובל אנרג'י ונגב גז טבעי וקבוצת דלק, מאתנו ישירות. נא לבדוק היטב את המייל כי זה לא הגיע אליכם אתמול אלא לפני שבוע. אז בעובדות חייבים לדייק. זה דבר ראשון.

לגבי העבודה עם איגוד הגז הטבעי, אנחנו נכלול אותו בתפוצות העתידיות שלנו בסוגיות של גז כאיגוד והוא יהיה אחראי לוודא שכל החברות יודעות מה קורה. אבל כאן יש לנו תיעוד של עשרות, אם לא מאות חברות גז שקיבלו מייל ישיר מן הוועדה כבר לפני שבוע. רק בשביל העובדות.

למיטב הבנתי, האיגוד הוא חלק מאיגוד התעשיינים באופן אינהרנטי.

כבר אמרתי את זה. לא לחזור על מה שנאמר.

אני מציע את הדבר הבא, שיש בו גם התקדמות וגם הגינות וגם אפשרות לגמור את האירוע מהר: אני מציע שנעשה הקראה של התקנות ונצביע על רובן. נגדיר סוגיה, שתיים או שלוש שלגביהן אתם מבקשים זמן השמעה למשרד האנרגיה.

גם השמעה לנו.

קודם כול למשרד האנרגיה. אם הם יגיעו איתו להסכמות אני לא רוצה שישמיעו לי כלום. אם החברות יישבו עם משרד האנרגיה ויש הסכמות – לא צריך שישמיעו לי. ישמיעו לי את הסיכום. אם לא סיכמו, נכריע בוועדה, כפי שאנחנו עושים תמיד. נזהה את הסוגיות הכי כואבות לחברות, סוגיה אחת או שתי סוגיות דרמטיות, נשמור אותן בצד, נאשר את השאר על פי הנוסח שהוצג. ניתן לכם שבוע, שהם יוכלו להשמיע בפניכם במשך שעתיים–שלוש את כל אשר על ליבם ותעשו התדיינות. אם תגיעו לנוסח מוסכם רק תודיעו לנו ונביא אותו מיד להצבעה, וגם אם לא תגיעו לנוסח מוסכם נתכנס פה בתוך כשבועיים ונסיים את התקנות האלה בכל המרכיבים שלהן. נראה לי שזה הוגן ולא נותן פתחון-פה לאף אחד על כך שנעשה פה מחטף. זה מרענן את האפשרות ומחזק את הזמן הסביר שלהם לטעון את הטענות ולהיפגש אתכם לפגישת עבודה יסודית.

היושב-ראש, אם אפשר להגיב לזה.

בוודאי.

אולי לא הדגשתי את זה מספיק במצגת שלי, התקנות האלה דחופות לנו מאוד. אסביר. חיכינו עם התקנות האלה זמן רב כי לא הייתה ממשלה והיה קושי להעביר תקנות, ואחרי כן נידון כאן חוק ההסדרים וכדומה. התקנות האלה דחופות לנו כי אנחנו נמצאים עכשיו במצב שאנחנו לא מקבלים מידע מספק כפי שאנחנו צריכים. כרגולטור שיש לו אחריות למשק הזה אנחנו בעצם נמצאים בלי לקבל את כל המידע.

הבנתי אותך, רון. שים יד על הלב. שבועיים יצילו אותך? השבועיים האלה זה המהפכה החברתית של משק הגז? תשאיר את היד על הלב כשאתה מדבר.

אשאיר את היד על הלב. אענה לך. בסוף דצמבר נגמרת תקופת המעבר של המתווה ולכן אנחנו מפסיקים לקבל את הנתונים באופן חודשי.

אבל השבועיים האלה הם קריטיים?

לא תפרוץ מלחמה בשבועיים האלה בגלל שאין לנו את הנתונים, אבל הדחיפות גדולה מאוד.

אני מבין את הדחיפות. אם אנחנו נסיים את התקנות הללו במושב הזה של הכנסת, האמן לי, פעלת ביעילות. אז לא להיות מקובעים. לגלות נדיבות של מנצחים.

חיכינו הרבה. אנחנו מתרגשים מאוד מן המעמד. שלחנו מכתבים אליך כדי להסביר את הדחיפות. אנחנו חושבים שאפשר לדון היום בתקנות השונות ולגמור את זה.

אני יכול להקניט אותך הרבה על הדחיפות כי זה אירוע מלפני שנתיים ויכולת להביא את זה בחוק ההסדרים.

אבל זה תקנות.

מאז חוק ההסדרים עברו כבר כמה חודשים וזה היה דחוף. בסדר, חברים, אנחנו לא מקניטים האחד את השני. אני הצעתי הצעת פשרה סבירה לדעתי.

אני חושב שאפשר לקיים את השיח ולראות עכשיו אם יש נקודות מחלוקת.

יש לי גם רעיון אחר יותר אלגנטי. משה גראזי, מנהל רשות הגז הטבעי, בבקשה.

תודה רבה, היושב-ראש. אני מצטער שלא יכולתי לבוא לישיבה, היו מקומות מוגבלים.

כפי שאתה יודע, אנחנו ברצף של אסדרות, בעיקר מול ועדת הכלכלה. פעלנו בשקיפות מלאה ואי אפשר להגיד שהחברות לא יודעות להגיב ושהן לא מכירות את התקנות ולא יכלו להיערך ולהגיב בזמן. אנחנו חוששים שבתקופה הזאת שאין את המתווה והגז מכריש ותנין עדיין לא הגיע, יכולים להיחתם חוזים חדשים ומידע חדש שלא יעמוד לרשותנו. לכן אנחנו רואים חשיבות דחופה מאוד לסיים את התקנות ולרוץ קדימה. אין מידע שאין אותו לחברות. כפי שרון ציין, הם העבירו את זה ברמה חודשית והם יכולים בלחיצת כפתור להמשיך להעביר את המידע, עם הקלה רגולטורית, ברמה רבעונית. לכן אנחנו ממש מבקשים – כפי שאתה יודע, יש לנו עוד את עניין העוסקים שנמצא בדרך אליך, את תיקוני חוק משק הגז הטבעי, את חוק בטיחות ורישוי, יש לנו סדרה שלמה של תיקונים שאנחנו מביאים כדי לאסדר את המשק. הטענה שלא פעלנו בשקיפות או שהם לא ידעו ולא יודעים להתארגן, אני לא מקבל אותה ולדעתי הם בעצמם לא מקבלים אותה. אנחנו נשמח ככל שניתן להקריא, להצביע. אם יש טענות שצריך להתייחס אליהן אנחנו נתייחס עכשיו במהלך הדיון בקצרה. מדובר בתקנות שהן סופר טכניות, של מידע שקיים ואפשר להעביר אותו.

אם רוצים שנתייחס לדברים שאמר חבר הכנסת מקלב על יהודה ושומרון, כמובן נשמח להתייחס, גם לגבי חיבורים וגם לגבי גז טבעי.

לא נסיט את הדיון עכשיו, יש לנו מספיק עניינים פה.

זה באמת להסיט את הדיון. לכן אנחנו רוצים להתקדם. הבאנו תקנות שהן טכניות במהותן. זה יאפשר לנו לעשות את התפקיד, לשקף למי שצריך בקבלת ההחלטות את המידעים. יש פה משק שכל משק האנרגיה נשען עליו ואי אפשר להקל בזה ראש. אירוע חירום יכול להתרחש בכל יום, כפי שאנחנו יודעים, בכל רגע ואי אפשר להתמהמה. אנחנו כבר בפיגור. הטענות מופנות אלינו, אבל באמת ברצף הסדרות אנחנו ממש רוצים לסיים את האירוע.

אני חייב לומר שלא מאוד התרשמתי מן הטענות של חברות הגז. אני זוכר שכאשר חוקקנו את חוק קרן העושר לפני כמה חודשים אז גם כל דבר היה אירוע, וגם כאן. התקנות האלה בסופו של דבר ברורות מאוד. יש פה פורמט לדיווח. כמובן אפשר לדון בתקנות בעוד שבוע או שבועיים או שלושה חודשים אבל בסופו של דבר אני לא רואה סיבה לעכב את זה. שוב, אני מציע לאשר את זה היום ואם צריך להגיע להסכמות לעשות את זה כבר עכשיו.

רויטל סויד, בבקשה.

אבקש בכל זאת מיושב-ראש הוועדה לשקול שוב – כמובן שהקראה של הסעיפים אפשר לקיים. אנחנו מדברים על תקנות חשובות מאוד והתחושה צריכה להיות לא נוחה כאשר אין פה בעצם אף חברה או גוף שיכולים להתייחס לגופו של עניין. אלה דברים שאתם עובדים עליהם משנת 2017. היה שיתוף הציבור ב-2019, עם כל מיני שינויים. לא יקרה כלום אם אנחנו נגיע לדיון מסודר, יבואו גם החברות הנוגעות לעניין כדי שתשמעו אותן. הרי בסופו של דבר לא שמעתם היום אף אחד שיכול להאיר או להעיר לגופו של עניין על הדברים. יש פה דברים חשובים מאוד למשק הגז, שהוא גם משק חשוב מאוד. אני מבינה את הרצון לקדם עניינים, אני שותפה לו, ובוודאי כולם שותפים לו, אבל אפשר להמתין שלושה שבועות, לאפשר לנו ללמוד את החומר. יבואו גם החברות עצמן, יביעו את הדברים. לקיים היום הצבעה ולו חלקית זה בעצם להתחיל כבר תהליך, אחר כך יהיה כבר פחות רלוונטי מה שיגידו ומה שלא יגידו. אני חושבת שצריך להיות אינטרס של כל חברי הוועדה, חברי הכנסת וגם הגופים עצמם, שיהיה הליך מינהל תקין, שבו יישמעו גם החברות. בפרט לאור העובדה שמדובר על משהו שממילא נמשך כבר פרק זמן של שנתיים, אם לא יותר מזה. אז עוד שבועיים, עוד שלושה, לא יקרה שום דבר. תשמעו את האנשים, גם נקיים פגישות עם משרד האנרגיה, גם תובא העמדה בפני ועדת הכלכלה. אני מבקשת מאוד שלא תתקיים היום הצבעה, גם לא חלקית. אפשר לקרוא את התקנות אבל בוודאי ובוודאי שלא תתקיים הצבעה. אני חושבת שיש לזה ערך.

אמר כאן אדון גראזי שמדובר על תקנות טכניות. תרשו לי לומר, דווקא בתור סניגורית לשעבר, אני לא חושבת שתקנות שמטילות אחריות פלילית על מאן דהוא יכולות להיות משהו טכני. ולו רק בגלל הכבוד המינימלי הזה לחוק, לתקנות ולסנקציות שרוצים להטיל אז אפשר באמת לעשות את כל הדיון הזה לגופו של עניין בעוד שלושה שבועות ואחר כך כמובן ייצאו תקנות מפוארות מתחת לידיכם. אני חושבת שגם הוועדה תחוש הרבה יותר בנוח כאשר יתקיים דיון מלא על התקנות.

אני רוצה לומר עוד דבר. יש לי תחושה קצת לא נוחה שאומרים שיש לכאורה איזה רצון לדחות פה משהו, ולא כך הוא. לא רק שלא רוצים לדחות, יש פה רצון להתמודד לגופו של עניין בצורה מוסדרת ומהותית עם תקנות. אני חוזרת עוד פעם: לנו יש פה שלושה נוסחים. הנוסח שעולה לדיון שונה מן הנוסח שפורסם ב-2019.

אבל אין שלושה נוסחים. היועץ המשפטי לוועדה הסביר. זה לא נכון.

כבר גמרנו את זה, לא נחזור, רויטל. הדבר הזה כבר נאמר.

יכול להיות שאחר כך תראו שבאמת מה שאני אומרת עכשיו אולי לא מדויק, אבל לפחות תן לנו צ'אנס להציג לכם את הדברים האלה, בבקשה, אחרי שאנחנו לומדים את הדברים. לכן, באמת, שלושה שבועות – לא יקרה שום דבר. אפשר לקיים הקראה עכשיו. אני מבקשת מאוד שלא תתקיים הצבעה.

אנחנו עושים עכשיו הפסקה של עשר דקות ואז נחדש את הדיון.


(הישיבה נפסקה בשעה 14:10 ונתחדשה בשעה 14:20.)

אני מחדש את הדיון. שלום לכולם. זה המתווה שהולך להיות: אנחנו עוברים להקראת התקנות. אנחנו נצביע על כל התקנות, למעט תקנה אחת או שתיים שנחליט עליהן תיכף. בין ההצבעה היום ובין יום שני בבוקר, שאז תהיה הצבעה שתסיים את התקנות, נציגי חברות הגז יתקבלו בברכה במשרד האנרגיה, ישמיעו את טענותיהם, יתדיינו ויעשו משא ומתן. גם תקנות שהסכמנו עליהן והצבענו עליהן פתוחות לשינוי במידה ואתם תגיעו להסכמות ביניכם. על מה שלא תגיעו להסכמות הוועדה תכריע בהצבעה דמוקרטית.

לפני ההקראה רצינו לומר שניים–שלושה משפטים. עו"ד טל פוקס מן הלשכה המשפטית של הוועדה.

רצינו בכמה מילים להגיד מה השינויים המשמעותיים שעבר הנוסח כאשר הוא הגיע לייעוץ המשפטי לוועדה, כמובן בתיאום ובשיתוף עם רשות הגז.

השינוי המרכזי הראשון הוא שעשינו הפרדה ברורה יותר ודיכוטומית יותר בין הדיווח החודשי לדיווח השנתי. הבהרנו מה מן הדיווחים מוגש במסגרת רבעונית ומה במסגרת שנתית ומה מועד הדיווח בצורה ברורה יותר.

הדבר השני הוא שינוי של תקנת מתכונת הדיווח. פה עשינו מהלך של הורדת הטפסים מן התקנות ועברנו לסמכות של פרסום אופן הדיווח על ידי המנהל. המטרה של התיקון הזה היא להימנע מן הצורך של חזרה לוועדה עם כל תיקון קטן בטופס שהוא תיקון טכני. המהות של הדיווחים שנדרשים נקבעה כולה במסגרת התקנות באישור הוועדה, כאשר האופן הטכני של עיצוב הטופס, הפרטים המדוקדקים שבו ואופן ההגשה של הדיווח, שהם פרטים טכניים יותר, יעבור לפרסום של המנהל.

הנושא השלישי שתוקן הוא שהוספנו אפשרות השלמת פרטים והבהרות לגבי דיווחים שהוגשו כבר על ידי המנהל.

הנושא הרביעי, שכבר נגענו בו פה, הוא שהוספנו בעקבות הערה של איתי עצמון תקנה שהעניין שלה הוא חובת שמירת הסודיות של המנהל או מי מטעמו וכל אדם אחר שנחשף למידע שהתקבל מכוח התקנות הללו. לכן הוספנו עוד רובד אחד. כמובן שגם כך כל הנוגעים בדבר מחויבים בכך מכוח דינים אחרים וחובות אחרות. בכל מקרה, הוספנו בצורה חד-משמעית את חובת הסודיות לעניין הזה.

תודה רבה. נא לעבור להקראה. תבחרו שתי תקנות שהן הכי רגישות כאן, כמו נושא הדיווח הרבעוני או החצי שנתי ועוד משהו, גם אותן נקריא אך לא נצביע עליהן.

ראשית, מועדי הדיווח המקוריים בתקנה יישמרו למרות הדחייה בשבוע של האישור שלהם, בכל מקרה תדווחו במועד שנקבע בתקנה את הדיווח הראשון. שנית, לי גם שמורה הזכות לרביזיה בתקנות אם אראה שנדרשים שינויים נוספים.

בעצם לגבי כל תקנה שאושרה. נא לעבור להקראה ולהסבר קצר אחרי כל תקנה.

טיוטת תקנות משק הגז הטבעי (חובת מסירת מידע של מוכר ומשווק גז טבעי), התשפ"ב-2022

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 68 ו-105 לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 אני מתקינה תקנות אלה:

הגדרות
1.
בתקנות אלה –



"דיווח רבעוני" – דיווח בהתאם להוראות תקנה 2;



"דיווח שנתי" – דיווח בהתאם להוראות תקנה 3;



"מוכר " – מי שעוסק במכר של גז טבעי;



"משווק" – מי שעוסק בשיווק של גז טבעי;



"צרכן" – מי שרוכש גז לצריכה עצמית;



"צרכן ביתי" – צרכן הרוכש גז טבעי לשימוש ביתי או צרכן שלחץ הגז הטבעי המסופק במקטע המחבר אותו לרשת החלוקה אינו עולה על 75 מיליבר ושהספיקה המרבית בו אינה עולה על 16 מטרים מעוקבים של גז טבעי לשעה;



"רבעון" – תקופה של שלושה חודשים המסתיימת ביום האחרון של החודש השלישי (הרבעון הראשון), השישי (הרבעון השני), התשיעי (הרבעון השלישי) והשנים עשר (הרבעון הרביעי) של השנה;



"שעת חירום במשק הגז הטבעי" – שעת חירום במשק הגז הטבעי כמשמעותה בסעיף 91 לחוק;"

נעצור כאן. האם יש הסבר מיוחד לגבי ההגדרות? למשל להגדרה "צרכן ביתי".

אסביר על צרכן ביתי. יש הרבה סוגים של צרכנים במשק הגז הטבעי. בגלל שהתקנות מדברות ספציפית על צרכנים ביתיים שהדיווח לגביהם הוא שונה הגדרנו – זו הגדרה שמופיעה לא רק פה – איך מוגדר "צרכן ביתי". ההגדרה היא בעיקר על פי הלחץ שבו הגז הטבעי מגיע לבית של אותו צרכן ועל פי הספיקה.

אחדד שזה יכול לכלול גם גורמים שלכאורה הם לא צרכנים ביתיים אבל הם קטנים מאוד ומבחינתנו אנחנו מתייחסים אליהם כביתיים.

יש הערות על מה שהוקרא עכשיו? לא.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
תקנה 1 אושרה.

אני בעד. התקנה אושרה פה אחד.

איתי, תגיד לי את אותן שתי תקנות שאתה שומר להצבעה ביום שני בבוקר.

התקנה הבאה נוגעת לדיווח רבעוני. אפשר לקרוא אותה אבל אני מציע לא להצביע עליה.

"דיווח רבעוני
1. כ
(א) מוכר או משווק יגישו למנהל דיווח אחת לרבעון הכולל את הפרטים הבאים לגבי הרבעון הקודם:





1. פרטים מזהים;




1. כמויות הגז הטבעי שמכר או שיווק בכל חודש;"



בתיאום עם הלשכה המשפטית של הוועדה אנחנו רוצים לחדד שזה לכל צרכן למעט צרכן ביתי.

זאת אומרת, יהיה כתוב: "כמויות הגז הטבעי שמכר או שיווק לכל צרכן בכל חודש, למעט לצרכן ביתי".

"
1. מנגנוני הצמדה למחירים כפי שנקבעו בכל הסכם מכירה או שיווק גז טבעי;




1. המחיר שבו נמכר הגז הטבעי לכל צרכן בכל חודש, למעט צרכן ביתי;

1. מחיר השיווק החודשי הממוצע של הגז הטבעי לצרכנים ביתיים בחלוקה לפי רשות מקומית;




1. סך כל הכנסותיו של המוכר או המשווק ממכירות או משיווק גז טבעי;




1. מימוש תנאי בהסכמי מכירה או שיווק שהביא לשינוי המחיר, הכמות, תנאי ההספקה או לביטול ההסכם;




1. כמויות הגז הטבעי שרכש המשווק מכל גורם והמחירים שבהם נרכשו מכל גורם."

אני עוצר אותך כאן. מה מבין פרטי הדיווח הם פרטים חדשים שאתם מבקשים ולמה? למה הוספתם אותם לעומת המצב המשפטי הקיים?

הפרט החדש היחיד שקיים הוא התנאים בפסקה (7) ואסביר מה זה אומר. בחוזה הגז יש הצמדות, שזה לא חדש. כלומר אם הגז מוצמד למחיר הברנט והוא עולה אז יכול להיות שהמחיר שלו משתנה, אבל יש גם תנאים שונים ומגוונים בחוזים. למשל יש חוזה שהוא אספקה רציפה, שיכול להפוך להיות אספקה לא רציפה אם מישהו מן הצדדים יבחר להפוך אותה ללא רציפה, ולהיפך. לכן אם התנאי הזה מתממש אנחנו צריכים לדעת על כך כי זה יכול להשפיע דרמטית גם על המחיר, גם על הכמויות וגם על היצע הגז הטבעי במשק.

מה לגבי פסקה (5)?

נכון, גם זה חדש. פסקה (5) – אין לנו עד עכשיו התייחסות לביתי. לקחנו את זה ממודל אחר שקיים בגפ"מ, שם התקבל לפי תקנות שלהם מחיר על כל רשות מקומית. לדבר הזה יש חשיבות, כפי שאמרתי, כי בדינמיקה התחרותית פה יכול להיות שברשות מסוימת יהיה מחיר גבוה וברשות אחרת מחיר נמוך בגלל שיש בה תחרות או אין בה תחרות. הבדלנו ואמרנו: רק בתוך הרשות המקומית, כי כאמור אנחנו לא חושבים שסביר לדרוש את המחיר לכל צרכן וצרכן.

יש הערות לתקנה 2? יותם אדמי, היועץ המשפטי של סופרגז.

ההערה מתקשרת לתקנה 2, לדיווח הרבעוני, אבל היא למעשה יורדת לשורש של התקנות. דובר כאן קודם על כך שיש משווקים מצד אחד ומוכרים מצד אחר וצרכנים. ציירו את זה כאילו המשווקים הם אך ורק הבארות וספקי הגז שכולם מכירים. חשוב לשים לב בעניין הזה שיש משווקי גז טבעי, כמו החברה שאני מייצג אותה, שבסופו של דבר החברה רוכשת גז מספקי הגז הגדולים ומשווקת אותו לצרכני החלוקה, למפעלים, מוסדות, בתי חולים וכן הלאה. ההוספה של העומס הרגולטורי ברמה הרבעונית – ונגעו קודם בפסקה (7) בעניין המימוש, מה יהיה בהסכמי מכירה – לצערי התקנות לא עושות אבחנה בין משווק מסוג אחד למשווק מסוג אחר. זו נקודה שצריך לשים לב אליה לדעתנו, בעיקר בהינתן שאנחנו מדווחים לא מעט ונותנים לא מעט מידע לרשות בהקשר הזה. זאת הערה ראשונה.

הערה שנייה, שלמעשה מתקשרת אל מה שבא לפני תקנה 2, היא שהתקנות האלה, דיבר קודם רון אייפר מרשות הגז יפה מאוד על המטרות והעקרונות שלשמם באו התקנות האלה. הבעיה היא שהדברים היפים האלה שנאמרו - - -

מר אדמי, למה לא העברת את ההערות שלך בכתב לוועדה? אתה לא טירון בקשר עם ועדת הכלכלה.

אסביר. דבר ראשון, אנחנו נחשפנו לתקנות האלה בנוסח הנוכחי שלהן רק לפני כמה ימים. לקח לנו זמן עם כל האתגרים שיש בגלל הקורונה. בשבוע שעבר הייתי בעצמי מבודד ומחוץ לעבודה. זה יצר כאן אתגר.

אם לא הגשת בכתב אז תגיד עכשיו את הדברים קצר ולעניין. בפעם הבאה מי שיש לו הסתייגויות או הערות ישלח לוועדה ולמשרד הרלוונטי מראש, מי שעובד אתנו באופן קבוע.

נעשה מאמץ. אגיד בעניין הזה, אדוני היושב-ראש, אני עכשיו לא מדבר על התהליך שהיה בוועדה, אבל אם אתה לוקח את הנוסח שפורסם על ידי המשרד ב-2019 ומשווה אותו לנוסח שפורסם לפני שבוע לקראת הדיון בוועדה, יש שינויים גדולים מאוד. אם תעשה השוואת שינויים, אין לך כמעט דבר אחד שלא מסומן.

מר אדמי, אמרתם את זה. כל מה שאמרת כבר נאמר. הייעוץ המשפטי של משרד האנרגיה ומשרד המשפטים מגבה את ההליך ורואה בזה הליך תקין. לפנים משורת הדין, היום לא נסיים את כל התקנות אלא רק ביום שני כדי להשאיר לכם זמן להתדיינות ישירה מול המשרד, כדי לשכנע את המשרד בנכונות טענותיכם. אם תהיה שם הסכמה אז יביאו אלינו את ההסכמה ונצביע עליה ביום שני, ואם לא תהיה הסכמה אנחנו נכריע כוועדה כפי שאנחנו יודעים להכריע במצבים של אי-הסכמות.

אדוני היושב-ראש, רק אשלים את מה שהתחלתי להגיד. המטרות והעקרונות האלה הם נורא חשובים. הבעיה היא שהם לא מופיעים בשום מקום בתקנות ולא מופיעים גם בחוק עצמו. זה חשוב בעיקר גם כי כך חקיקה אמורה להיות, וגם לעניין תקנה 8, שמדברת על חובת הסודיות, שכולם הסכימו שהיא חשובה, החובה הזאת מתקשרת למטרות ולעקרונות של החוק. הבעיה היא שברגע שלא כותבים את זה, זה מנוסח בצורה רחבה מאוד וכל אחד יכול להגיד: טוב, כן, אז מה אם העברתי את המידע הכי סודי והכי קריטי של החברות הללו למאן דהוא? זה מתקשר למטרות החוק. זו מין הגדרה כללית כזאת. חשוב, אני לא יודע אם לעשות את זה דרך אותה תקנת סודיות או לדעתי כבר בפתח התקנות - - -

אלה הערות לתקנת הסודיות, שתיכף נקרא אותה ונכלול אותה.

זה קשור גם לתקנת הסודיות ולהבנתי גם לתקנות בכללותן כי זה למעשה ה-guideline.

בסדר, אבל עכשיו אנחנו עושים הקראה ספציפית אז ההערות יהיו רק למה שמקריאים.

רציתי לחדד שגם פסקה (8), לגבי המחירים שבהם נרכשו מכל גורם, זה דבר חדש שלא קיים בפיקוח שמקבלים היום. את הכמויות מקבלים אבל לא את המחירים.

לא מצביעים על זה. ההצבעה על זה תידחה ליום שני. נמשיך לקרוא.

"(ב) לכל דיווח רבעוני יצורפו העתקי ההסכמים שנחתמו ברבעון שלגביו מוגש הדיווח עם מוכר או משווק גז טבעי אחר או עם צרכנים למעט צרכנים ביתיים, ובכלל זה תיקון הסכם, מסמך נלווה, מזכר הבנות או נספח להסכם תוך ציון שינויים שבוצעו בהסכם בכל אחד מאלה, והסכמי גיבוי."

יש הערות לתקנה הזאת? אין. בואו נמשיך.

"(ג) המנהל רשאי לפי שיקול דעתו לדרוש ממשווק לצרף לדיווח רבעוני העתקים או דוגמאות של הסכמי שיווק גז טבעי לצרכנים ביתיים.



(ד) דיווח רבעוני יוגש עד היום ה-15 בחודש העוקב לחודש שלאחר תום הרבעון שלגביו מוגש הדיווח."



הכוונה ל-15 בחודש מאי לגבי רבעון שהסתיים ב-31 במרץ, ל-15 בחודש אוגוסט לגבי רבעון שהסתיים ביוני וכולי.

מדובר על 45 ימים שיש להם לשלוח לנו את זה. זה הקלה לעומת היום, שיש להם פחות זמן. כלומר גם פה וגם בדיווח השנתי נתנו יותר זמן לשלוח את הדיווחים כדי שיהיה להם זמן להתארגנות.

תודה. על תקנה 2 נדון ביום שני אחרי שאתם תתדיינו ביניכם. אני מבקש שלחברות הללו יהיו לפחות שעתיים מלאות להשמיע את טענותיהן, להתדיין מולכם בין הישיבה הזאת לבין ההצבעה ביום שני בבוקר.

כך נעשה.

"דיווח שנתי
1.
1. בנוסף להגשת הדיווח הרבעוני, מוכר או משווק יגישו למנהל אחת לשנה את הפרטים והמסמכים הבאים –




2. פרטים מזהים;




2. דו"חות כספיים שנתיים שאישר רואה-חשבון לשנה הקלנדרית שהסתיימה לפני מועד הדיווח;




2. דיווח על ההוצאות השנתיות בעד חיפוש, פיתוח, הפקה, הוצאות משתנות, קבועות ואחרות בשנה הקלנדרית שהסתיימה לפני מועד הדיווח;




2. דיווח של המוכר או המשווק על כמות הגז הטבעי שהוא צופה שתימכר או תשווק בכל חודש למשך שנים עשר החודשים הבאים, מיום אחד באפריל הקודם למועד הדיווח עד יום שלושים ואחד במרץ שלאחר מועד הדיווח;



1. בנוסף לאמור בתקנת משנה (א) –




(1) מוכר ומשווק שהוא ספק גז טבעי ימסור דיווח על כמות הגז הטבעי שהוא צופה שתימכר או תשווק בכל שנה קלנדרית מראשית השנה הקלנדרית של מועד הדיווח עד תום ההתחייבויות עליהן הוא חתום;




(2) משווק לצרכנים ביתיים ימסור דיווח על שינוי בכמות הצרכנים הביתיים שרכשו ממנו גז בשנה הקלנדרית שהסתיימה לפני מועד הדיווח, ועל המחירים השונים שבהם שיווק גז טבעי לצרכנים ביתיים, והכול בחלוקה לפי רשות מקומית."



כאן גם היה תיקון קטן, שזה כולל את הכמויות ששווקו ואת התפלגות המחירים ולא כל המחירים.

אנחנו מבקשים שבפסקה (ב)(2) ייכתב: "משווק לצרכנים ביתיים ימסור דיווח על שינוי בכמות הצרכנים הביתיים שרכשו ממנו גז בשנה הקלנדרית שהסתיימה לפני מועד הדיווח, ועל הכמויות ששווקו והמחירים השונים שבהם שיווק גז טבעי לצרכנים ביתיים באחוזונים, והכול בחלוקה לפי רשות מקומית."

איתי, לשאלתך על מה חדש ומה לא חדש – הכול קיים כבר בפיקוח על המחירים, למעט פסקה (ב)(2) שמדברת על הצרכנים הביתיים. גם פה אנחנו מבקשים רק מידע מקרו, כפי שנעשה במשק הגפ"מ.

על תקנה 3 גם לא נצביע כעת.

"
1. דיווח שנתי יוגש עד יום 15 במאי בכל שנה."

יש הערות לתקנה 3? אין.

"דיווח לצורך היערכות לשעת חירום במשק הגז הטבעי
1.
1. מוכר או משווק גז טבעי ימסור למנהל, לפי דרישתו, מידע הדרוש לרשות הגז הטבעי לצורך היערכות לשעת חירום במשק הגז הטבעי בתחומים הבאים:




1. צריכה שעתית ויומית, מזערית ומרבית של צרכן מסוים או קבוצות צרכנים;




1. הצריכה החזויה של צרכניו בתקופה אשר תצוין בדרישה;




1. מידע בדבר צרכנים חדשים של המוכר או המשווק שלא נמסר מידע לגביהם בדיווח האחרון לפי תקנה 2;




1. עדכון כמויות גז טבעי שנמכרו לכל צרכן מאז הדיווח האחרון לפי תקנה 2."

מחקתם את פסקה (3) המקורית.

נכון.



"(ב) בנוסף למידע המפורט בתקנת משנה (א), מוכר או משווק שהוא ספק גז טבעי ימסור למנהל, לפי דרישתו, מידע בתחומים הבאים:




(1) מועדי תחזוקה מתוכננים של מיתקניו;




(2) אספקת גז טבעי שעתית ויומית שאותה הוא יכול למכור או לשווק בתקופה אשר תצוין בדרישה.



(ג) המנהל יודיע מהו המועד שבו יש למסור את המידע שנדרש לפי תקנה זו, לפי צרכי רשות הגז הטבעי ולפי נסיבות שעת החירום הצפויה במשק הגז הטבעי."

הסבר בבקשה.

אנחנו צריכים להיערך לשעת חירום במשק. בגדול, זה מצב שאין בו מספיק גז ולכן מופעלות תקנות שעת החירום והמשק מתנהל לפי התקנות. כדי שנוכל לנהל את הדבר הזה אנחנו צריכים לקבל מידע. בתקנה הזו לא מדובר על מידע שיגיע באופן עתי קבוע אלא רק לפי דרישה של המנהל, רק אם נצטרך לדעת משהו ספציפי. כפי שאמר היושב-ראש, פה מדובר בעיקר בעניינים תפעוליים כדי שנוכל לדעת איך לתפעל את הכנת שעת החירום בצורה טובה. מדובר בעיקר על צריכות, לדעת אילו צריכות יש לצרכנים, אם יש להם דלקים חלופיים וכדומה, כדי שנוכל לעשות את ההקצאה של הגז בשעת חירום בצורה מיטבית. כמו כן, יש פה גם בקשת מידע מספקי הגז הטבעי, לדעת בדיוק כמה גז הם הולכים להפיק באותה שעת חירום, כדי שנוכל להתאים את הביקוש להיצע.

אתם יכולים להסביר מה ההבדל בין ההוראות האלה לגבי שעת חירום לבין הוראות התקנות שמתייחסות לשעת החירום עצמה?

התקנות האלה חלות כשאנחנו לא בשעת חירום. תקנות משק הגז הטבעי (ניהול משק בעת שעת חירום) עוסקות במה שקורה מרגע שיש הכרזה על שעת חירום בהתאם לסעיף 91 לחוק ועד לתום שעת החירום בפועל. התקנות כאן מדברות על השלב לפני שמכריזים על שעת חירום, בין היתר כדי שאפשר יהיה להחליט האם להכריז על שעת חירום במשק הגז הטבעי.

ולהיערך ולהתארגן בהתאם.

שעת חירום במשק הגז הטבעי יכול מאוד שתיכנס לתוקפה מהר מאוד, אם כושל מאגר או סוגרים מאגר או יש אירוע ביטחוני, ולכן אנחנו תמיד נערכים. יש לנו דפ"אות (דרך פעולה אפשרית) למצב של שעת חירום. זה יעזור לנו לבנות את אותן דפ"אות.

לא אחת ההכרזה עצמה, או האירוע עצמו קורים ברגעים מיוחדים, כמו חגים, בשעות מוזרות וכדומה. מטבע הדברים זה שעת חירום.

גם את תקנות 6 ו-8 נקרא אך נצביע עליהן רק ביום שני בשבוע הבא.

יש הערות לתקנה 4? אין הערות.

מי בעד תקנה 4? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
תקנה 4 אושרה.

אני בעד. תקנה 4 אושרה פה אחד.

"מתכונת הדיווח
1.
דיווחים בהתאם לתקנות אלה יימסרו בכתב; דיווח רבעוני ודיווח שנתי יימסרו במתכונת שיפרסם המנהל באתר האינטרנט של רשות הגז הטבעי."



בעניין התקנה הזו התנהל בינינו שיח גם עם משרד המשפטים וגם עם הלשכה המשפטית של הוועדה והוא נוסח מחדש. אקרא את הנוסח החדש.

או תגידי מה השינויים לעומת מה שכבר פורסם.

קודם כול להבהיר שזה דיווחים בהתאם לתקנות 2 עד 4, וגם להבהיר שהם יוגשו בכתב אבל באופן דיגיטלי כלשהו שיאפשר בין היתר עיבוד ממוחשב של המידע. הכוונה היא שיהיה ברור שאם נרצה בעתיד לשנות צורה דיגיטלית אז זה לא יהיה בהכרח מתכונת קבועה אלא שאפשר יהיה לשנות את האופן הדיגיטלי, כמובן לא מבלי לשקול שיקולים שצריך לשקול בהקשר הזה, ומנהל רשות הגז הטבעי יפרסם באתר האינטרנט את האופן הדיגיטלי שצריך לערוך ולהגיש את הדיווח.

התיקונים מפרטים יותר את הנוסח שכבר פורסם. לפי הנוסח שפורסם דיווח רבעוני ודיווח שנתי יימסרו במתכונת שיפרסם המנהל באתר הרשות. כאן פירטנו ואמרנו שהם יוגשו באופן דיגיטלי שיאפשר בין היתר עיבוד ממוחשב של המידע, והאופן הדיגיטלי הזה, בין אם יהיה באופן מקוון או בקובץ או בקובץ אלקטרוני, לא משנה באיזו דרך המנהל יבחר, יפורסם באתר הרשות כדי שתהיה הנחיה מחייבת כמובן.

יש הערות על תקנה 5? אין.

אנחנו מצביעים על תקנה 5 עם התיקונים. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
תקנה 5 אושרה.

אני בעד. תקנה 5 אושרה פה אחד.

את תקנה 6 נקרא אך לא נצביע עליה.

"השלמת פרטים
1.
המנהל רשאי לדרוש הגשת פרטים ומסמכים נוספים לשם השלמת דיווח שהוגש או הבהרות לגבי דיווח כאמור."

זה למעשה דרישה ממוכר או ממשווק, כלומר דרישה ספציפית. נכון?

נכון, זו דרישה ספציפית. אם אנחנו מוצאים שמשהו שם לא ברור, שבטעות אחת הרובריקות לא מולאה כפי שצריך או שמולאה אבל יש שם תקלה אז אפשר יהיה לדרוש השלמה של אותו דבר.

אנחנו לא מצביעים על תקנה 6.

"פטור מדיווח
1.
המנהל רשאי לפטור מוכר או משווק, מיוזמתו או לבקשתם, ממסירת מידע לפי תקנות אלה, כולו או חלקו, אם המידע מתקבל אצל רשות הגז הטבעי מכוח דין אחר."

תידרש כאן החלטה, איזשהו אקט פוזיטיבי של המנהל לתת פטור ממתן מידע.

הם יוכלו לבקש, אבל הוא גם יכול לעשות את זה מיוזמתו אם אנחנו רואים שהמידע מגיע בין כה וכה, כדי לא ליצור נטל מיותר.

יש הערות לתקנה 7? יותם אדמי, בבקשה.

פחות הערה, יותר שאלה למען הסדר הטוב: האם רשות הגז הטבעי רואה את המידע שמתקבל אצלה מכוח צו הפיקוח מ-2013 כמשהו שנותן מענה בתוך תקנה 7, כלומר כמידע שמתקבל אצלה מכוח דין אחר? דובר הרבה על כך שגם כך יש דיווח, כדי שלא ליצור כפל רגולטורי.

התשובה היא כן. בואו נמשיך.

מי בעד תקנה 7? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
תקנה 7 אושרה.

אני בעד. תקנה 7 אושרה פה אחד.

"שמירת סודיות
1.
המנהל, מי מטעמו או כל אדם שהגיע אליו מידע לפי תקנות אלה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לשם מילוי תפקידי הרשות לפי חוק זה והתקנות מכוחו, לקידום מטרותיו של חוק זה, או לפי צו בית משפט."

זו תקנה שהוספה לבקשתנו. ניסינו לשאוב אותה מנוסחים קיימים של סעיפי שמירת סודיות שקיימים בחקיקה עדכנית.

לא מצביעים על התקנה אז זה פתוח להתדיינות ביניכם.

"תחילה
1.
1. תחילתן של תקנות אלה בתוך שלושים ימים מיום פרסומן.



1. מבלי לגרוע מהוראת תקנת משנה (א), הדיווח הרבעוני הראשון לפי תקנות אלה, יוגש לגבי הרבעון הראשון של שנת 2022."

והדיווח השנתי הראשון? אולי נוסיף הבהרה?

אולי נכתוב "לגבי שנת 2021".

חלק ממנו הוא עתידי כי זה תחזיות.

אז אפשר לציין את זה באופן מפורש לפי הסעיפים.

יש הערות לתקנה 9?

אני מציע לשקול אולי לא להצביע עליה כי יכול להיות שיהיו הערות לגבי הכניסה לתוקף.

אבל אמרנו שהתחילה של הדוחות תהיה במועד.

לגבי מועדי הדיווח.

נצביע עליה, ואם נחליט אחרת נעשה רביזיה.

מי בעד תקנה 9? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
תקנה 9 אושרה.

אני בעד תקנה 9. התקנה אושרה.

אנא בנפש חפצה ובאוזן קשובה, אני מצפה מהנהלת משרד האנרגיה להקשיב לקולות ולנציגי הארגונים על כלל התקנות שהבאתם, לנהל איתם שיח עמוק. אני דורש שיוקדשו לפחות שעתיים, אבל כל המרבה הרי זה משובח. תנו לאנשים להשמיע את טענותיהם ולרענן את הנושא הזה לאחר שהוא על הפרק שנה וחצי. בכל מקום שתגיעו להסכמות בתקנות שלא הצבענו עליהן אנחנו נתקן את הנוסח ונצביע על פי ההסכמות שהגעתם אליהן. בתקנות שהצבענו עליהן ואתם תגיעו להסכמות שדורשות שינוי או התאמה או תיקון אני אגיש רביזיה וגם אותן נתקן. כלומר כל האפשרויות פתוחות, ובלבד שיהיה פה הליך שלם של הקשבה לטענות הגופים עד יום שני. תקבעו פגישות כבר למחר ואם צריך עוד יום. שלא אשמע פה בשבוע הבא שלא ניתן לגופים זמן מספיק להשמיע את טענותיהם. תבטיח לי שאתה מטפל בזה עם יד על הלב, אבל הלב הוא לא באמת בצד שמאל, הוא טיפה יותר במרכז, אז תתמקם נכון, אל תעבוד עליי... גם על המוח אתה יכול לשים יד כי פה אתה צריך להקשיב לטענות ריאליות שעולות מן השטח.

אם יש מישהו שאיכשהו לא דיברו אתו, שלא יחכה עד ישיבת הוועדה אלא שיפנה אלינו באופן מידי ולא שיחכה עד יום שני להגיד שלא שמענו אותו, שלא הכרנו או שלא ידענו. אל תדאג, יש להם את המייל ואת הכתובת שלי ושל מנהל הרשות. אני רק אומר, כדי שלא תהיה לנו עוד תקלה ביום שני, כל גורם שאולי לא פנינו אליו או לא דיברנו אותו או שלא נספיק לדבר אתו או שפספסנו, אם הוא רוצה שיפנה ישירות למנהל הרשות ולרשות ויגיד מיד, ושלא יבוא ביום שני ויגיד שלא שמענו אותו. שיעשה את זה באופן מידי כדי שנוכל לקבוע אתו כמה שיותר מהר.

כמובן כל ההערות או ההסתייגויות לתקנות שנשלחות בכתב יישלחו בהעתק לוועדה לעיוננו כחלק מן ההליך.

אני נועל את הישיבה. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 15:00.