פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



35
ועדת הכלכלה
01/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 169
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ב (01 בפברואר 2022), שעה 9:00

הצעה לדיון מהיר בנושא: "הודעת "לוריאל" על סגירת מפעל החברה במגדל העמק"

חברי הוועדה: לימור מגן תלם - מ"מ היו"ר
אורי מקלב

איתמר בן גביר
אופיר כץ
נעמה לזימי
מופיע מרעי
עלי סלאלחה
נירה שפק

מתן רטנר - מנהל תחום בכיר תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה

גל ברנס - רפרנט תעשייה ומסחר באגף תקציבים, משרד האוצר

עידו סממה - יו"ר וועד עובדי לוריאל

יהודה בוסקילה - חבר וועד עובדי לוריאל

מימון אלמקייס - חבר וועד עובדי לוריאל




מוזמנים באמצעים מקוונים
נחמי ברוכין - זרוע העבודה, משרד הכלכלה

אליהו ברדה - ראש העיר מגדל העמק, עיריית מגדל העמק

דרור סומך - סמנכ"ל בכיר מנהל מחלקה משפטית ורגולציה, הנהלת לוריאל

רועי ישראלי - מנהל מרחב צפון, התאחדות התעשיינים

מור ארזי גלבוע - ההסתדרות החדשה

איתי עצמון

עידית חנוכה

אורנית אפלבוים - חבר תרגומים

"הודעת "לוריאל" על סגירת מפעל החברה במגדל העמק"

בוקר טוב לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת וועדת הכלכלה. על סדר היום: הצעה לדיון מהיר בנושא: "הודעת "לוריאל" על סגירת מפעל החברה במגדל העמק", אשר הוגשה על ידי יחד עם חבר הכנסת אופיר כץ, חבר הכנסת סימון דוידסון, חבר הכנסת מופיד מרעי, חבר הכנסת זאב בנימין בגין, חבר הכנסת עלי סלאלחה וחבר הכנסת חיים ביטון.

יזמנו את הדיון הזה בנושא מאוד חשוב וכואב. הנהלת לוריאל הודיעה ל-50 עובדים במפעל במגדל העמק בפריפריה על כך שהם סוגרים את המפעל כבר ביוני הקרוב. כמו שאמרתי, מדובר ב-50 עובדים שמפרנסים 50 משפחות, חלקם לקחו הלוואות והם אמורים להחזיר אותן מן הסתם מהעבודה.

העובדים במצוקה, חוסר וודאות, חוסר יציבות תעסוקתית, לא יודעים מה הולך להיות איתם. דיברו איתם על אפשרות לעבור לעבוד בקיסריה, מי שמכיר את מגדל העמק, להגיע ממגדל העמק לקיסריה זה שעה נסיעה בכל יום. אין ספק שזו לא חלופה פרקטית והיא לא תחזיק מעמד. עובדים שיעברו לשם, מן הסתם ייפלטו מהר מאוד חזרה לשוק האבטלה, לצערנו הרב.

הנהלת החברה דיברה על כך שהרגולציה האירופאית גרמה לה להחליף מוצר גלם לחומר גלם דליק, ואז מבחינה בטיחותית אי אפשר להמשיך לקיים את הפעילות במפעל, שיש ירידה של 80% בתפוקה לעומת שנה קודמת, שיש יצרן שהפסיק לעבוד איתם ולכן הם קיבלו את ההחלטה הקשה והכאובה הזו.

אנחנו נתחיל את הדיון בלשמוע את חברי הכנסת שיזמו יחד איתי את הדיון, נעבור לחברי הכנסת שנוכחים באולם ואחר כך נשמע נציגים של וועד העובדים, ראש עיריית מגדל העמק שדואג לפרנסת התושבים שלו. לאחר מכן נשמע את הנהלת המפעל ואז את נציגי הממשלה שנמצאים איתנו פה, כלכלה ואוצר ואת מי שיבקש רשות דיבור בהמשך.

חברי הכנסת שיזמו את הדיון יחד איתי, לפי סדר ההגעה. מופיד מרעי, בבקשה.

תודה רבה, גברתי יושבת הראש. אני חושב שהיום מלווה אותנו עצב מסוים, כי עכשיו בשעה 9:00 בבוקר אנחנו פותחים את דיון וועדת הכלכלה על נושא המפעל במגדל העמק, ואחרי הצהריים אנחנו נמצאים בדיון אחר על פיטורי עובדים בפרי הגליל. יש עוד דיונים באמצע, אבל אם אני לוקח את שני הדיונים האלה באיזשהו מקום מביאים אותך ליום עצוב. מצד אחד סוגרים מפעל ומעבירים אותו למפעל, מצד שני מפטרים עובדים.

אני מהפריפריה הצפונית, ביטון שלא נמצא בגלל האזכרה של אימו –

מהפריפריה הדרומית.

הוא מהפריפריה הדרומית. אנחנו רוצים כל הזמן, כולל כל חברי הכנסת שנמצאים איתנו וכולל אותך, רוצים לחבר את המרכז לפריפריה, ופה באים ומרחיקים את המרכז מהפריפריה.

חברים, שלא נתבלבל ושאנשים לא יתבלבלו, המצב הגרוע והמצב הסוציואקונומי בפריפריה הוא זה שרע, לא במרכז. כל העשייה צריכה לחזק דווקא את המקום החלש, דווקא את הפריפריה. אני דורש כאן – בשביל הגילוי הנאות, אנחנו דיברנו אתמול בישיבת זום עם חברת לוריאל ועלו כמה שאלות, אני שאלתי שאלות קשות. אני חושב שהחברה צריכה לבנות חלופה אחרת שתשאיר את המפעל במגדל העמק, תבנה לו את כל המערכת הבטיחותית, הביטחונית –

כל ההתאמות למעשה לחומר הגלם הבעייתי.

אני לא מכיר את מעגלי הבטיחות שהם צריכים לעשות, אבל כל ארגון יודע לבנות לעצמו מעגלי בטיחות במפעל שלו. בסופו של דבר, שעה נסיעה בארץ זה לא נסיעה, זה כבר שעתיים. אם פעם היינו נוסעים מחורפיש לירושלים בשעתיים וחצי, היום זה שלוש וארבע שעות. זה לא זה.

מדובר במשפחות שבנו את החיים שלהן – איך אמרת אתמול, מה היום האזרח הפשוט רוצה? הוא רוצה לקום בבוקר, ללכת לשים את הילדים שלו בגן, ללכת למפעל, לעשות את העבודה עד הצהריים, להחזיר את הילדים הביתה ולחזור להשלים את העבודה. רוצה רמת חיים נורמלי.

לפרנס את המשפחה בכבוד.

נכון, המפעל הוא עסקי ומדברים על רווחים, אבל עם כל הכבוד לרווחים, יש גם השקעה בהון האנושי, יש השקעה במה שנקרא – איפה הציונות גם? עם כל הכבוד, אם נרכז את כל המפעלים במרכז הארץ, לא עשינו כלום. אנחנו צריכים אותם בפריפריה, אנחנו צריכים אותם באזורים שלנו.

לכן אני מבקש מהמפעל שיבנו חלופה הוגנת גם למפעל וגם לעובדים, כדי להשאיר את המפעל במקומו בצורה יותר טובה. אם צריך סיוע כלכלי כזה או אחר מהמדינה –

אנחנו תכף נשמע גם את נציגי הממשלה.

ומהקרנות שיכולות לתת סיוע, שיעשו את זה. תודה רבה.

תודה רבה חבר הכנסת מופיד מרעי. חבר הכנסת אופיר כץ שיזם יחד איתי את הדיון הזה, בבקשה.

תודה רבה גברתי יושבת הראש, ותודה לך על היוזמה של הדיון הזה, אנחנו הצטרפנו ליוזמה שלך. האמת שבתור אנשי הפריפריה, זה מאוד קשה וכואב. אנחנו כל שבוע נלחמים פה, כל פעם מוצאים את עצמנו בתחום אחר. שבוע שעבר היו לנו דיונים על פערים בחינוך עם חמש יחידות מתמטיקה, לפני כן פיזיקה, בבריאות שלא נדבר שכל שבוע יש לי פה כמה דיונים על הפערים. עכשיו אנחנו מגיעים לעניין התעסוקה.

לא רק שקשה לנו ואנחנו לא מצליחים להביא בשורות טובות לאנשי הפריפריה מבחינת התעסוקה, עכשיו אנחנו גם מנחיתים עליהם בשורה מאוד קשה, פשוט גזרה עבור אותן משפחות. בתור נבחר ציבור, אתמול קיבלתי הודעה מאחד העובדים במפעל. זה אחד הרגעים הכי קשים, אתה מרגיש חסר אונים שבן אדם כותב לך איך עולמו חרב עליו, הוא הולך להישאר בלי פרנסה והוא לא יודע מה לעשות עם עצמו, כי זה מה שהוא מכיר ויודע.

זה אחד הדברים שיותר קשה איתם, ובמיוחד אנחנו רואים את זה בפריפריה. במרכז הארץ יש הרבה יותר חלופות. כל אדם שמאבד את עבודתו זה כואב, אבל האופציות הרבה יותר גדולות במרכז הארץ. האנשים שמיועדים לפיטורים, זה הדבר שהם יודעים לעשות, לזה הם התרגלו ואין להם אופציות כדי לפרנס את משפחותיהם.

אני מכיר כמובן את מגדל העמק, אמנם לא כמוך אבל אני מכיר אותם מספיק טוב, מכיר את ראש העיר. יש שם ראש עיר שאני יודע עד כמה הוא משקיע בהבאת אנשי עסקים, הוא מלווה אותם, מתמרץ אותם, הוא עושה הכל כדי שיהיה להם הכי נגיש וטוב כדי לבוא ולבנות מפעלים, אם זה ייצור, אם זה הייטק, הכל מכל יש שם. הוא באמת משקיע ועושה הכל כדי להקל עליהם וכדי שיהיו שם.

ראיתי את כל ההתכתבויות ששלחו לנו בנושא, ואני לא מצליח – נכון, זה כלכלי ומפעל מרוויח או מפסיד אז אין מה לעשות, הוא צריך לעשות כסף, אבל אני חושב שלא נעשה פה עדיין מספיק בשביל להשאיר את העובדים.

מה שראיתי פה זה כל מיני ניסיונות להראות נכונות, אבל זה לא באמת לקחת צעד אמיץ ולהגיד אוקי, אז אם הלקוח הזה נפל, אני אחכה בשביל העובדים עוד קצת כדי לתת להם משהו אחר לעשות. אולי כן יגיע בקרוב לקוח אחר? מה, תוך כמה חודשים זהו, המפעל כולו עמד על לקוח אחד? הם לא לקחו את זה בחשבון? זה היסודות של המפעל, שאם הלקוח הזה קיים אני עובד ואם לא אז אני לא עובד?

אני חושב שהנהלת המפעל צריכה לעשות יותר בשביל להודיע שקודם כל, הם לא סוגרים את המפעל, ולמצוא מה ואיך לעשות עם העובדים.

חד משמעית, מה עוד שמרבית העובדים הם מעל גיל 40 ועובדי ייצור.

אין להם לאן ללכת.

עובדי ייצור מעל גיל 40 בפריפריה, לבוא היום ולהגיד להם בתקופה כזו של קורונה שסוגרים את המפעל, זה לא תקין לחלוטין. אנחנו חייבים לצאת היום עם איזושהי בשורה לעובדים.

חברת הכנסת נעמה לזימי ממגדל העמק במקור, בוקר טוב.

תודה לך לימור היקרה על הדיון החשוב הזה. אני גדלתי במגדל העמק וזה הבית שלי בלב ובנשמה, ההורים שלי ומשפחתי עוד גרים שם. אופיר, אני קיבלתי אתמול הודעה מבן שכבה שלי, זה כיווץ לי את הנשמה. היום קיבלתי עוד הודעה מעוד תושב העיר.

צריך להגיד כאן משהו לפני הכל. בסופו של דבר, יש את הבעלים של המפעל ויש את המדינה. בתוך המאזניים האלה, המדינה צריכה לעשות את הערכת המצב שלה. להכניס אנשים בגיל שאי אפשר למצוא בו תעסוקה או במקומות שיש בהם חוסר בתעסוקה לתוך מעגל הרווחה, לעיתים עולה אפילו יותר, בטוח שעולה יותר מהשקעה שתהיה עכשיו כדי להחזיר את המפעל הזה עם הראש מעל המים.

קודם כל, זה מייצר עכשיו דורות שיהיו תלויים במקרה העצוב הזה, וכמובן בהיכנסות לאיזשהו מעגל שבו בסוף המדינה משלמת, במקום לתת חכה לתת את הדג באותו רגע של הצלה מיידית. אין שום היגיון במדיניות כזו. אני מקווה שבאמת תהיה בשורה.

אני כן רוצה להגיד שהמפעל הזה הוא פרנסה גם בעיר ומרחב שלצערי הממשלות לא יצרו בו מספיק עוגנים וחלופות, כמו שאמרו גם מופיד ואופיר לפני כן. לכן כל מפעל כזה הוא עוגן כל כך משמעותי, שלאבד אותו זה גזרת גורל בעייתית מאוד.

כמו שאמרו קודם, חלקם בגיל שקשה מאוד למצוא עבודה, אמרת את זה לימור, גיל 40 –

ורובם עובדי ייצור, שזה משהו מאוד ספציפי, לזה הם למדו והוכשרו.

נכון, זה מה שהם עשו. מבחינתם המפעל זה הבית שלהם, מקום העבודה הוא הבית. אנחנו רגילים לאיזה דור צעיר שמחליף עבודות כל שנתיים, זה לא הטיפוס. זה אנשים שיש להם את המקום שלהם, הוא העוגן והבסיס שלהם. הם באים לעבוד, מקימים משפחה, ופתאום לפרק את כל זה, זה מפרק את כל הווייתם. זה משהו אפילו טראומטי.

קראתי גם שמציעים כל מיני חלופות בשכר מינימום, עד שאנשים צברו וותק של 15 ו-20 שנים פתאום מציעים להם חלופות כאילו הם עכשיו מה שנקרא חיילים משוחררים שיוצאים לעבודה. זה לא ייתכן.

אני רוצה לשמוע מה עושים, מה המדינה תעשה, איך היא תשקיע בשימור הפרנסה, איך היא תשקיע בדיאלוג עם הבעלים. מה המדינה יכולה לעשות כדי לייצר אפילו תהליך מול הבעלים כמו הסבת מפעל. אנחנו שומעים היום הרבה דברים כאלה גם בהקשר של מפרץ חיפה, שאולי לא רוצים לסגור את המפעל, רוצים לעשות הסבה ולשמור על העובדים.

אלה צעדים שאנחנו חייבים לבחון, כל צעד כזה ביראת קודש, עד שיימצא הפתרון. לא מדובר פה רק ב-50 עובדים, מדובר פה ב-50 משפחות, צריך לזכור את זה, בעיר לא גדולה. אני בטוחה שכל אחד במגדל העמק מכיר את עובדי המפעל, זה בדיוק ככה, משפיע על כולם.

אני מאוד מקווה שמשרד הכלכלה לא ייתן תשובה לקונית, אלא יגיד לנו מה באמת אפשר כרגע לעשות באופן מידי כדי לבלום את הבשורה המרה הזו. תודה רבה.

תודה רבה חברת הכנסת נעמה לזימי. אנחנו נעבור לחבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה.

תודה רבה, גברתי יושבת הראש. אני יודע שזה באמת אכפת לך ואת עושה את זה מכל הלב. גם את, וגם שאפו לאופיר, למופיד ולכל מי שיזם, פעל והביא את הדיון החשוב הזה.

אני חורש את הצפון בחודש וחצי האחרונים בכנסים במגדל העמק, עפולה, בית שאן ונוף הגליל. מה שאני שומע שם, חוץ מהמצב הביטחוני והמציאות הלא פשוטה, מדברים איתי רבות על העניין הכלכלי ועל המצב הזה שאנשים עוזבים, כי הם לא יכולים לחיות שם כי אין עבודה. לא ספציפית רק על המפעל הספציפי הזה, אלא על כל מה שקורה.

הייתי במגדל העמק, אומרים לי שאין תעסוקה כאן, אנחנו יוצאים החוצה. אותו דבר בעפולה ובבית שאן. אני לא מאלה שרוצים להיות פופוליסטיים ולהגיד ישר כל פעם שמפעל קורס, אז המדינה צריכה להכניס יד. בסופו של דבר זה כסף שיוצא מהכיס של כולנו.

למרות זאת, נדמה לי שכאן יש הרבה יותר ממפעל שקורס, ואפילו יש הרבה יותר מהעובדים שהם הנשמות שברוח החיה. יש כאן משהו שהוא הרבה יותר מזה, אנחנו מאבדים את הפריפריה, מאבדים את הצפון, מאבדים את הדרום, ולכן אני מצפה מהנציגים של מדינת ישראל שיבינו שזה לא עוד מפעל, זה אפילו לא עוד אנשים, נכון שכל אדם הוא עולם ומלואו. זה לאבד חבל ארץ, ולכן הדיון הזה חשוב.

כמו שאמרו כאן האחרים, אנחנו מצפים לשמוע מה מדינת ישראל עושה, איך היא פועלת מתוך הבנה שזו שליחות, שזו אג'נדה, אסור לנו לאבד את לא את מגדל העמק, לא את עפולה, לא את בית שאן ולא את נוף הגליל, ולא את כל הפריפריה.

תודה רבה חבר הכנסת איתמר בן גביר. חברת הכנסת נירה שפק, את רוצה לומר משהו?

אני רוצה לשמוע קודם כל.

בבקשה. אנחנו נעבור ונשמע את נציגי וועד העובדים שישמיעו את הזעקה של העובדים. חשוב לנו שתציינו את כל השתלשלות העניינים, מתי הודיעו לכם, מה ההידברות איתכם, מה אתם יודעים, מה הסיכויים שאפשר להשאיר את המפעל פתוח, תנו לנו סקירה רחבה על כל הנושאים האלה מנקודת המבט שלכם.

מי נמצא פה פיזית באולם? עידו סממה, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, חודש טוב. אני עידו סממה, יושב ראש וועד העובדים של לוריאל, אני עובד במפעל כבר 17 שנים. לפני כחודש וחצי קיבלנו הודעה מפתיעה מאוד על סגירת המפעל. אני אומר מפתיעה כי מדובר בחברת קוסמטיקה הכי גדולה בעולם, ותמיד לאורך כל השנים שידרו לנו יציבות וביטחון, המוצרים הטובים ביותר בעולם, היינו חלק ועדיין אנחנו חלק מהגאווה הזו. ביום בהיר נשלח מכתב על הודעת סגירה כתוצאה משינויים ברגולציה האירופאית וירידת תפוקה של 80% מהעבודה.

רק לסבר את האוזן, אני אתן סקירה קצרה על המפעל שלנו. זה בעצם המפעל היחיד של לוריאל בישראל, ולמעשה במהלך השנים המפעל זכה בפרסים רבים והתגאה בתרומה לקהילה. אנחנו מדברים על חברה שתורמת מאות מיליוני דולרים ויורו בעולם ובישראל לקהילה ולחברה. לוריאל חשפה תוכנית למען העתיד שהקצתה סכום חסר תקדים של 150,000,000 יורו למען התחדשות הטבע. אנחנו גאים להיות חלק מחברה כזו גדולה, ולכן אף אחד לא חלם שיגיע הרגע הזה שיודיעו לנו על סגירה.

בסרטון תדמית שפרסמה לוריאל על המפעל שלנו ב-2016 קיבלנו אות תעשייה וככה הוצג בסרטון, שהמפעל בפריפריה הוא חדשני ופורץ דרך. לדברי מנכ"ל לוריאל ישראל אלי שגיב, למפעל בישראל יש ייחוד – אני מצטט אותו, הוא מתמחה בשמנים בתחום היופי, וזו ממש ממלכת השמנים של לוריאל.

אני ממשיך, גד פרופר, יושב ראש לוריאל, אומר בסרטון: זה אות כבוד למדינת ישראל, למגדל העמק, לנו ולעובדים של המפעל שמצליחים ליצור מוצר בסטנדרטים הגבוהים ביותר של החברה הגדולה ביותר בעולם הקוסמטיקה. המפעל הוא חלק מאזור, והאזור הוא משפחה גדולה והמפעל הוא חלק מהמשפחה.

ב-2019 התארח אצלנו במפעל שגריר צרפת בישראל, אריק דנון. הוא התרשם מאוד מהסטנדרטים שיש לנו במפעל. אנחנו מפעל שיש לו ייחוד שנקרא מפעל יבש, ואני אסביר למה הכוונה. המפעל בעצם הפך בשנים האחרונות למפעל ירוק, כל השימוש באנרגיה סולרית, מחזור אריזות, והוא מפעל יבש שכל תצרוכת המים בו ממוחזרת בכך שלמעשה התרומה לסביבה מובילה לחיסכון בעלויות.

אלי שגיב התבטא באירוח של השגריר אצלנו ואמר: היה לנו כבוד לארח את השגריר הצרפתי במפעל במגדל העמק, וחשוב לנו לחזק את הקשרים בין המדינות ושיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות.

אני אציין ואומר שההנהלה פנתה אלינו בסגירה ואמרה לנו שבעצם היא לא מסיימת את שיתוף הפעולה בין המדינות בכך שיש את המרלו"ג בקיסריה ואת המשרדים בנתניה, אבל הסברנו להם שזה לא מדויק כי המרלו"ג בקיסריה הוא רק מרכז הפצה של כל הסחורה שמגיעה מחו"ל בארץ, והמשרדים בנתניה הם משרדים בנתניה, אבל את ה-Made in Israel כבר לא יהיה, את זה הם רוצים לסגור.

אני מדבר פה כחלק מקהילה יהודית מכל הקהילות היהודיות בעולם, הקשר שלנו עם לוריאל הוא קשר של כל הקהילות היהודיות בכל העולם. אנחנו פונים מפה לכל הקהילות היהודיות בעולם לחזק אותנו, לשמר את הגאווה של לייצר את המוצר הטוב ביותר פה בישראל ולהתגאות בו.

העובדים שלנו הם עובדים של שנים, כולם וותיקים, 20-40 שנים. בימים האחרונים הם בוכים לוועד שאין להם לאן ללכת. העובדים התקדמו בזכות הוותק, בזכות הניסיון שהם צברו במקומות העבודה. אין לנו תארים וכל מיני הכשרות של השכלה גבוהה. לצאת היום לשוק העבודה, אני לא צריך להסביר לכם מה שוק העבודה מציע מבחינת שכר המינימום הנמוך. רק היום כולנו התבשרנו על עלויות המחייה המטורפות, היום סל הקניות בשוק הוא בלתי נתפס.

לבוא ולהגיד לנו אחרי שהתחייבנו על משכנתאות – התחייבנו כי הבנו שאנחנו נמצאים במקום הטוב ביותר, בחברה הגדולה ביותר שתורמת בעולם מיליונים לחברה ולקהילה. אנחנו שנושאים על הדגל של ליבנו את השם של לוריאל ועובדים שנים בשביל השם הזה, זורקים לנו מכתב? אני אומר זורקים כי ככה זה נעשה, זרקו לנו מכתב סגירה משתי סיבות, שינויים ברגולציה האירופאית וירידה בתפוקת העבודה.

ירידה בתפוקת העבודה, אני מציין פה שהמפעל לא נסגר על פשיטת רגל, ממש לא. לדבריהם, אין יחידות לייצר ולכן ניסינו להביא יחידות במהלך השנתיים האחרונות. לא מצאנו, החלטנו לסגור.

אני אומר פה בשם וועד העובדים, בשם כל העובדים שהשינויים שהם מציגים הם שינויים בתפיסה לעובדים, בתפיסה למפעל בישראל. ההנהלה בלוריאל השתנתה בתקופה האחרונה, ההנהלה העולמית, והתחושה שלנו היא תחושה מאוד כואבת.

רק במקרה הזה, מרגע החלטת הסגירה, המנכ"ל אלי שגיב פשוט לא מגיע, לא מדבר איתנו. יש לו נציגה בשם ליבי שהיא מנכ"לית משאבי אנוש, שהיא בעצם קיבלה את המנדט לבוא ולסגור את המפעל. היא אמרה לנו במפורש שכל מה שקשור לסגירת המפעל, לדבר אך ורק איתה.

אנחנו שואלים, אנחנו רוצים לדבר עם המנכ"ל, זו הזכות שלנו, אנחנו עובדים של החברה הזאת. תבוא, תרד קצת לעם, תשמע את הזעקה של העובדים. יש עובדת 28 שנים שבאה אליי השבוע בוכה ואומרת לי איך אומרים לי ללכת לעבוד בתנובה וכתר, לחזור 20 שנים אחורה למשכורת מינימום. אחרי שצברתי במשך 28 שנים שכר שעתי של 39 שקלים, אומרים לי לחזור לשכר מינימום של עשרה שקלים פחות בחברה אחרת.

לוריאל באה ואומרת, אנחנו לא מפטרים אף עובד, אנחנו מעבירים את כולם לקיסריה. זה לא נכון, כי קיסריה זה מרכז הפצה. אנחנו מפעל ייצור, זה סגנון ואופי עבודה שונה לחלוטין. יש מעבדה במפעל ועובדי מעבדה לא יכולים לעבור למרלו"ג, יש טכנאים וחשמלאים שלא יכולים לעבור למרלו"ג.

ההעברה למרלו"ג היא גם לא כזאת הצעה מפתה, כי אנחנו קצת חיים את השטח והבנו ממקורות שנמצאים במרלו"ג בקיסריה שגם העתיד שלו לא מזהיר, כנראה בשנתיים שלוש הקרובות הוא הולך להימכר לקבלן משנה. גם ההצעה שבאה ממשאבי אנוש לחלק מהעובדים שלנו, היא הייתה הצעה אפילו מגוחכת, כי היא על חצי שנה ניסיון.

להעביר עובד של לוריאל ממפעל מגדל העמק ללוריאל בקיסריה ולהגיד לו שהוא בחצי שנה ניסיון, זה מסביר לנו בעצם מה העתיד של העובדים. הם דואגים בצדק, כולנו דואגים, כולנו כואבים את המקרה הזה. אנחנו נילחם בכל הכוח כדי לעשות את כל מה שניתן להשאיר את המפעל הזה בזכות ולא בחסד.

כל מה שציינתי, ציטטתי פה את בכירי החברה שמתגאים בנו לא מזמן בזכות העבודה, ולא בזכות כישלונות או פשיטת רגל. אנחנו הצלחנו ועדיין העובדים היום, בשעה הזו, העובדים בקווים עובדים עם דמעות בעיניים, אבל הם באים לעבודה כי יש להם מחויבות לשם הזה.

אני פונה אליכם בכאב של כל העובדים, תעזרו לנו. אנחנו לא רוצים לפספס את המקום הזה, אנחנו רוצים להמשיך לבוא מחר לעבודה ולפרנס את המשפחות שלנו בכבוד. אנחנו מדברים פה על חברה – אני פשוט בהלם שאני נמצא בסיטואציה הזאת, אני בהלם שאני מדבר על חברה כזאת שהולכת לסגור אותנו.

בן כמה אתה?

אני בעזרת השם עוד מעט בן 40.

נשוי? ילדים?

נשוי עם חמישה ילדים קטנים.

הגיל הממוצע של העובדים, הבנתי שהוא מעל 40.

מה אתה הולך לעשות אם יסגרו?

אני לא יודע, אין לי מושג. אין לי תואר, מה ששוק העבודה מחפש היום זה בטח לא אנשים כמונו. עם כל הוותק והניסיון –

כל העובדים באותו מצב. מדובר ב-50 עובדים שמרביתם עובדי ייצור, זה מה שהם עשו בעשרות שנים האחרונות מאז שהמפעל שם קיים.

הם גם לא הכינו את עצמם למצב כזה.

כן, זה ללא התראה מוקדמת, מה שנקרא. אני רוצה להודות לעידו סממה, יו"ר וועד העובדים שדיבר מדם ליבו. אני רוצה לעבור –

ברשותכם, רק מילה לסיום, זו נקודה מאוד חשובה. אנחנו הכנו תוכנית הבראה למפעל כדי לתת לו זכות קיימות. הצגנו כמה נקודות מפתח שבאמת אנחנו באים ומציעים להנהלה את הכדאיות הזאת להשאיר אותנו.

התוכנית הזאת כוללת פתרונות לייעול והוזלת העלויות בשינוע אריזות ריקות למפעל, כמו שימוש בספקים מקומיים, זאת אומרת לייבא אמפולות קטנות ולנפח אותן פה בארץ במקום להביא קונטיינרים שלמים של אריזות –

נתתם את תוכנית ההבראה הזו להנהלת המפעל? ישבתם איתם על הנושא הזה?

הם לא מעוניינים לשמוע על תוכנית הבראה, הם מעוניינים לסגור אותנו.

אנחנו תכף נשמע את הנהלת המפעל. מה שאני מציעה בכל מקרה שתעביר לי את זה ואנחנו ננסה לבדוק –

הם מדברים פה על עלויות שונות שמכבידות עליהם, על שינויים באירופה. כנגד זה יש לנו תוכנית הבראה שכדאי להתייחס אליה ובעזרת השם להצליח בה.

תודה רבה לכולם על ההקשבה.

תודה רבה ליו"ר וועד העובדים, ששוב אני אומרת שדיבר מדם ליבו ומייצג את כל העובדים במפעל. אנחנו רוצים לעבור לזום ולשמוע את ראש עיריית מגדל העמק, אלי ברדה, שמפעל לוריאל נמצא בעיר שלו. הוא דואג לתעסוקה ובעצם חרד לפרנסה של 50 העובדים הללו, חרד לפרנסה של 50 המשפחות. מהרגע שהוא קיבל את ההודעה הזו, הוא לא מפסיק לנסות לשנות את רוע הגזירה בכל החזיתות.

אלי ברדה, ראש עיריית מגדל העמק, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, לך גברתי יושבת הראש לימור תודה על ההיענות המהירה לקיים את הדיון הדחוף הזה. תודה לחברי הכנסת מופיד, אופיר, נעמה, איתמר ואולי החברים האחרים. שמעתי שגם בני נמצא שם איתכם והצטרף לבקשה לקיים את הדיון הזה.

נמצאים איתנו פה לאון פרץ, יוסי פורטל, מור וליז מהמרחב בהסתדרות, לצד האנשים שאצלי בעירייה דואגים לתעסוקה.

אני רוצה לומר לכם שבסיטואציה מסוימת הייתי יכול לומר שדיי בדבריו הרועמים והנוגעים ללב של עידו יושב ראש וועד העובדים כדי לתמצת ולסכם את הדיון. מצד אחד הוא דיבר מדם ליבו, מצד שני הזדעזעתי לשמוע שמנכ"ל המפעל ניתק איתם מגע והם לא מוכנים להקשיב לתוכניות הבראה או לרעיונות כדי לדבר, לקדם או למנוע את הסיטואציה הזו. הדבר הזה מעיד כאלף עדים על המגמה המתוכננת שהסתתרה מראש ושהונחתה על העובדים ועלינו כרעם ביום בהיר.

אני חייב לומר לכם משהו, שתדעו שאנחנו עושים את הדיון הזה ממקום של עוצמה. מגדל העמק מעולם לא התבכיינה, כי אנחנו רשות שזכתה בפרס החינוך הארצי, ואנחנו משתמשים במוטו שאנחנו נלחמים על כל ילד ולא מוותרים לו, ולא מוותרים עליו. אותו דבר, מגדל העמק היא עיר שמהווה מוקד תעסוקה אזורי עם שלושה אזורי תעשייה. אנחנו עיר חזקה במובנים האלה, ואנחנו נלחמים על כל מפעל ועל כל עובד. זו הפרפרזה בין החינוך לתעסוקה.

אני רוצה ללמד אתכם את שמונה מעלות הצדקה של הרמב"ם. הרמב"ם מעלה וקובע שמונה מעלות הצדקה, תיכנסו לגוגל ותרשמו שמונה מעלות הצדקה של הרמב"ם, אני לא אמנה לכם אותן עכשיו. המעלה הגבוהה ביותר שקובע הרמב"ם אומרת בשורה התחתונה למצוא מקום עבודה לאדם כדי שהוא יתפרנס בכבוד, ייצא בבוקר גאה לעבודתו, יביא את לחמו בגאווה למשפחתו, לא יפשוט יד, לא יקבל בסתר ולא יקבל שלא בסתר.

לכן אנחנו נלחמים על כל עובד ועל כל מפעל. לכאורה עיר במיתוג ובייצוג כמו שלנו, חזקה, תעשיית הייטק וכדומה, לא יוזמת דיון כזה. למרות הכל יזמנו דיון כזה כדי להגן על העובדים, כדי לדאוג לפרנסתם. זו המעלה והעשייה היתרה שלנו.

אני רוצה לומר לכם שהכרתי את המפעל הזה כילד עוד לפני שהוא הפך ללוריאל. אני רוצה לומר לכם שבאופן סימבולי ומטפורי, במגבלות של המושג הקשה הזה, זה סוג של אמברגו צרפתי שמזכיר לי את האמברגו על הצרפתיים במלחמת ששת הימים. אני לא עושה את ההשוואה ממש, רק קובע את זה – מה זה אמברגו? זה חרם מסחרי. אם יש מפעל אחד במדינת ישראל של צרפת, של לוריאל, ואותו הם הולכים לסגור, זה מעביר איזשהו מסר לא טוב ולא מקובל.

לכן אנחנו מבקשים פה למנוע את המהלך הזה. אני לא חושב שמפעל של 50 עובדים מול מעצמה עולמית כמו לוריאל, שהיא לא יכולה לפתור בעיה כזו ולהתגבר עליה בשם היחסים הטובים, בשם המסורת הארוכה. כשמביאים את שגריר צרפת, יש פה סיטואציה מאוד מוזרה, מביאים את שגריר צרפת, מדברים על יציבות, על קשר, על תהליכים, על החוזקה של המפעל, ופתאום בדיסוננס ביום אחד מודיעים שסוגרים את המפעל.

רגע, אתם משגעים אותנו? אתם שנה שלמה או שנים רבות מספרים לנו כמה אנחנו חשובים, כמה אנחנו יעילים, כמה אנחנו מכניסים כסף ועומדים במשימות של המפעל העולמי, ופתאום אתם מודיעים לנו שאנחנו לא יעילים, לא טובים וזורקים אותנו.

כל האמירות על עבודה חלופית שמציעים בקיסריה זה מילים ריקות, אל תטעו בהן ואל תלכו שולל אחריהן משום שגם אם חלקם ירצו ללכת לשם, הם אחרי חצי שנה של נסיעות, פקקים ומשכורת נמוכה, יינטשו ויישארו מובטלים וילכו ללשכת התעסוקה.

לכן אני קורא לכם חברי הכנסת ונציגי משרדי הממשלה לעשות כל פעולה, גם ציבורית, גם דיפלומטית ופרלמנטרית כדי למנוע מלוריאל לסגור את המפעל במגדל העמק. כל עובד וכל מקום עבודה הוא חשוב.

פתחתם את העיתונות הבוקר? יוקר המחיה שמתעתע ומשגע עכשיו את המדינה, שהולך להביא כנראה גל מחאה חדש. את התסמינים של הקורונה והשלכותיה אתם מרגישים ביום יום? בוודאי שאתם יודעים ומרגישים, אנחנו פה במפגש עם התושבים מרגישים את זה. אנחנו צריכים לבוא ל-50 עובדים ולומר להם שסגרו להם בפריז כי התקבלה החלטה, לכו לכל עבר ותמצאו את עצמכם? זה לא מקובל, זה לא אפשרי, זה לא ייתכן.

אני חוזר ואומר לכם, אנחנו אומרים את זה ממקום של חוזקה. יש לנו זכות לומר את זה משום שהם הטעו אותנו לחשוב שהכול בסדר, הם ארגנו את העובדים, הם חילקו להם פרסים, הם סיפרו סיפורים, הם הביאו את השגריר, ופתאום למחרת היום הכל לא בסדר, הכל לא הולך. אין דבר כזה, אסור שזה יעבור לסדר היום.

אלי, יש לי רק שאלה. יש סיכוי שיש כאן עוד סיבות שאנחנו לא מודעים אליהן?

אנחנו תכף נשמע את הנציגים של לוריאל.

אולי אלי כראש עיר יכול להגיד לנו עוד דברים שיעזרו לנו להבין מה קרה פתאום.

רב הנסתר על הגלוי. אנחנו לא מסכימים עם מה שאנחנו יודעים. יש משבר כלכלי בעולם, יודעים לעשות תוכנית הבראה, יודעים לתת פתרונות לא בחוסר רגישות ובכפיות טובה. אתם יודעים למה כפיות טובה? משום שכל הרמת כוסית בראש השנה ובפסח אני אומר לעובדים שם, למנכ"ל, למנהלים, לנציגי ההסתדרות ולעובדים, אני בא לכבד אתכם בהרמת כוסית למרות שיש לי פה מספיק מפעלים גדולים של 1,000 ו-2,000 עובדים באזור התעשייה שלי, ואני בא ללוריאל, אתם יודעים למה? כי אני אוהב את הדאגה של המפעל לעובדיו, את הקשר שנשמר בין הפנסיונרים שעזבו כבר את המפעל ומוזמנים להרמת כוסית.

אני בא למפעל קטן של 50 עובדים ולא הולך להרמת כוסית של מפעל של 2,000 עובדים שיש לי במגדל העמק. אני אומר להם את זה כל הרמת כוסית במשך 23 שנים שאני ראש עיר, למה? רק בגלל הרגישות, הדאגה, האכפתיות, החום והאהבה שהם הרעיפו על העובדים שלהם.

מה קרה פתאום? השתנתה ההנהלה? התחלפה המדיניות? אין אנשים בדרך פה, אנשים שכל הזמן ליטפתם אותם והחמאתם להם, פתאום אתם מפטרים אותם? אתה משגע את העובד, אתה משגע את האדם. לכן אני קורא לכם לא לתת יד, למרות שזה קשה.

אמרתי את זה גם לנציגי וועד העובדים, עידו מומי ויהודה, כשמשרד הביטחון מפסיק ייצור למפעל במגדל העמק או בקריית שמונה, היינו הולכים למשרד הביטחון ולא יוצאים משם עד שמשנים את ההחלטה. פה ההחלטה היא בפריז, אבל יש עדיין כלים או מסלולים ואפשרויות להפעיל לחץ ומנופים כאלה ואחרים כדי שהם ישנו את ההחלטה, ולו רק בגלל הדרך והדיסוננס. זו אחת ממעלות ההצדקה והחסד שהרמב"ם קבע. תודה רבה.

תודה רבה לראש עיריית מגדל העמק שדיבר מדם ליבו, ואני יודעת שהוא עושה ימים ולילות כדי לדאוג לתושבים, לתעסוקה ולמשפחות. תודה רבה אלי.

אני רוצה לשאול את אלי שאלה, אם אפשר. בוקר טוב אלי, חברת הכנסת נירה שפק. אני רוצה לשאול אותך משהו, בסוף לראשי הרשויות יש תפקיד לא רק להגיע להרמות כוסית, בסוף כשיש לנו אזורי תעשייה ומסחר יש שיח רציף בין הרשות לבין ה – אני אשמח לשמוע כי חשוב שכולנו נשמע איזה מהלכים הובלתם איתם בהקשר הזה.

אני מתארת לעצמי שזה לא רק מפעל אחד, אני אשמח לשמוע הרחבה מעבר למפעל הזה על מגמות, אם יש.

לך אני אומר, מגדל העמק –

לא שומעים טוב.

אמרתי בתחילת הדברים שלי שמגדל העמק היא עיר באזור עדיפות לאומית בתעשייה, עיר שנחשבת לעמק הסיליקון הצפוני לצד הסיליקונים הנוספים שנוספו באזור כמו ביוקנעם ובחיפה. הראשונים לפני יוקנעם וחיפה זה מגדל העמק.

אנחנו נמצאים בקשר רצוף עם המפעלים. יש לנו מנהלת ברשות שהתפקיד שלה זה להיות בקשר, לצד ראש העיר, עם המפעלים. אנחנו מבקרים במפעלים, אנחנו עוזרים להם מול מרכז ההשקעות, אנחנו עוזרים להם מול כל גורם אחר שהם צריכים עזרה, כי אנחנו מבינים את הערך המוסף של להביא מפעל למגדל העמק וגם לשמר אותו שם, כי יש תחרות בין הרשויות ובין אזורי התעשייה מי ייקח מפעל ומאיפה.

אנחנו מביאים מפעלים ממרכז הארץ, משמרים אותם במגדל העמק, דואגים ומלווים אותם מקרוב. יש לנו קשר מצוין. העובדה שנתתי לך באופן סימבולי שאני מכבד ומגיע למפעל להרמת כוסית, זה רק ביטוי של הקשר הרצוף שמתקיים יחד איתם לאורך כל השנה, ומול כל המפעלים שיש לנו במגדל העמק.

אזורי התעשייה במגדל העמק, מפעלי התעשייה במגדל העמק הם מהחוזקות הבולטות של מגדל העמק, ואנחנו חייבים לשמור על קשר טוב איתם, אנחנו עושים את זה. אמרתי את זה קודם, לאורך 23 שנות כהונתי כראש העיר אני עושה את זה, כי אנחנו מבינים את הערך וחשוב לנו לשמור עליו.

היה ברור לי ולא זה מה שאמרתי, לא התכוונתי שאתם רק – זה לא מה שאמרתי. אמרתי שאני יודעת שיש מעבר, בטח ליישוב כמו מגדל העמק. אם אמרתי, אני מתנצלת. אני מכירה את אלי באופן אישי, שירתנו יחד פעם.

אני שואלת שאלות כי גם ברור לי מה עושה רשות, וקשה לי עם זה שעיר או רשות כלשהי מופתעת כשהיא אמורה להיות בקשר רציף. אני יודעת שיש בה מבנה, איך יוצא שמופתעים כולם? בעברי ליוויתי רשויות –

הנהלת החברה באה ומניחה מכתבים.

התפקיד שלנו – בסוף אני לא רוצה שכל שבוע, שבועיים, חודש, חודשיים נתעסק באיזה מפעל אחר שסוגרים אותו, אני רוצה גם ללמוד. אנחנו בסוף רגולטורים ואנחנו עושים בקרה על כל המהלך הזה, גם על משרדי ממשלה וגם בכלל.

כשעיר או מפעל רוצה להיכנס, ואני מכירה קצת אזורי תעשייה, יש רשויות כמו בנתיבות לדוגמה שלוקחים ומלווים אותם, עושים ליווי צמוד מהרגע שהיזם בא ואומר שהוא רוצה לבנות פה ועד הרגע שהוא בפנים. זה תהליך חד סטרי שמצד אחד כשאני צריך להכניס מפעל הרשות צמודה, מלווה, יודעת, עוברת אתו דלת דלת במשרדי ממשלה, ופתאום מצד שני פיטורים. אני רוצה להבין את זה.

מירה, אני רוצה להשיב לך כי את לא היית בתחילת הישיבה. אנחנו דיברנו בתחילת הישיבה על גורם ההפתעה המוחלטת בנושא הזה. זה התקבל בהפתעה גמורה אצל כולם.

לימור, אני קראתי, אני מבינה ואני שואלת איך קרה.

זה מה שקרה, כולם קיבלו את זה בהפתעה גמורה.

אחד הגורמים הוא סנסור טוב וחשוב, ראש רשות מכיר יותר ממני –

אבל הוא אומר לך שהוא קיבל את זה בהפתעה גמורה.

זה מה ששאלתי.

הרציונל של מה שאת אומרת הוא נכון בתאוריה, כל מפעל הוא בפני עצמו.

רגע, בואו נשמור על הסדר בדיון. נעמה תשיבי בבקשה לנירה, ניתן לראש עיריית מגדל העמק להשיב ואני רוצה לעבור לדרור סומך מהמפעל.

לא סיימתי לשאול את השאלה שלי כי הביאו לי עכשיו מסמך עמדה של התאחדות התעשיינים בישראל, עם טענה – בכוונה אני אומרת ככה, כי לא קראתי אותה ולא כלום, של נטל מיסים שהושת על ידי הרשות. אני חושבת שלרשות יש את הזכות להגן על עצמם.

נטל מיסים?

כן, נטל מיסים שמוטל על ידי הרשות. כשאני מקבלת מסמך כזה, זה הוגן לשמוע אותו.

אם זה היה ככה, אני לא חושב שהיו שם כל כך הרבה מפעלים.

ניתנת לו הזכות להגן. מישהו שם נייר עמדה –

נירה, אם את רוצה להציג פה איזשהו נייר עמדה ורוצה שראש עיריית מגדל העמק יתייחס ואני כיושבת ראש הוועדה נתייחס, אנחנו צריכים לדעת באיזה נייר עמדה מדובר. אני לא קיבלתי שום נייר עמדה כזה.

ראש עיריית מגדל העמק ביקש להשיב. התאחדות התעשיינים נמצאת פה והיא תדבר, אבל לבוא עם נייר עמדה שלא יושבת ראש הוועדה קיבלה ולא אף אחד מיוזמי הדיון קיבל, זה ממש לא מקובל.

גברתי יושבת הראש, אני רוצה לומר לך שטוב שהיא חשפה את נייר העמדה של התאחדות התעשיינים, כי קודם כל חשוב שתדעו שלפחות במשך חמש השנים האחרונות עיריית מגדל העמק לא מעלה את הארנונה. אם עיריית מגדל העמק לא מעלה את הארנונה במשך חמש שנים, על איזה נטל מיסים אתם מדברים?

אם המדינה לא מאשרת לי לעשות הנחות, וגם כשאני מבקש להגיש הנחות המדינה לא מאשרת לי כי היא אומרת שהארנונה שלך גם ככה נמוכה במדד השוויוני האזורי שאנחנו בוחנים כשאתה מבקש בקשה, דוחים את הבקשות שלנו לצורך העניין.

העובדה שאנחנו לא מעלים ארנונה מלמדת שהתאחדות התעשיינים, במקום לדאוג עכשיו למפעל במדינת ישראל, לעובדים ותושבי מדינת ישראל, הולכת לייצג את המפעל הבין לאומי שיושב בפריז שמחליט לסגור את המפעל במגדל העמק. וממציאה אמתלה שזה נטל מיסים. נטל מיסים, שתפנה לשר האוצר ולראש הממשלה.

נירה, אני רוצה לומר לך שבאותו בית ספר שאני ואת למדנו בצבא, הרי כל המהלך הזה נשמר בהפתעה. אלמנט ההפתעה בתהליך של סגירת מפעל או ביציאה למלחמה הוא מאוד חשוב, לכן הם עשו את זה למופת בחלק הזה והצליחו להפתיע את כולנו.

זה שקיבלתי לפני חודש טלפון מהמנכ"ל שאומר תשמע, החלטנו, אין מה לעשות, זה העניין של פריז ולא שלנו, זה רגולציות בין לאומיות שאין לנו שליטה עליהן. אמרתי לו, שמעתי את מה שאתה אומר, אנחנו נשקול את הצעדים שלנו. עובדה שאני יזמתי את הדיון הזה למרות שאמרתי לכם שאנחנו מוקד תעסוקה אזורי, אני נלחם על כל מפעל קטן או גדול, ועל כל עובד. זו המשימה והשליחות שלנו, לדאוג לפרנסתם של תושבינו.

תודה רבה. חבר הכנסת מרעי, חברת הכנסת נעמה לזימי ואני עוברת למפעל.

אני חושב שמגדל העמק בנושא פיתוח אזורי תעשייה הם היו מודל לחיקוי. תסתכלו על מגדל העמק איפה היא הייתה, תסתכלו איפה היא נמצאת. זה בזכות הרשות המקומית, העירייה שדאגה בעצם לפיתוח.

יש לי שאלה לראש העיר, אנחנו מכירים גם כן מאותה מערכת. כמה מפעלים כאלה נסגרו בזמן האחרון? אני רוצה להגיד שלבוא להאשים את העירייה שבגלל מיסים או בגלל ארנונה סוגרים את המפעל, זה צחוק מעבודה.

אני חייבת לומר שאני אתמול דיברתי עם נציג המפעל, לא עלתה מילה ולא חצי מילה לגבי העלאת מיסים, כך שכל הנושא הזה של התאחדות התעשיינים שהיום מכניסה לחברת הכנסת נירה שפק מכתב כזה, זה מאוד לא מקובל עליי ומכעיס מאוד.

מעבר לזה שזה לא מקובל ומכעיס, לא דובר על הנושא של העלאת מיסים ולו פעם אחת. זה לא רלוונטי בכלל לנושא של הדיון הזה, אז חבל שזה הוכנס פה בדלת האחורית בצורה מאוד לא לגיטימית ולא מקובלת.

שהתאחדות התעשיינים לא תסיט את הדיון הזה למקום אחר.

השאלה שלך היא הכי נכונה, לפי מה שאומרים בטח עכשיו נשמע שנסגרו עשרות מפעלים.

חבר הכנסת עלי סלאלחה שהצטרף אלינו והיה מיוזמי הדיון, אם יש לך משהו לומר, בבקשה. לאחר מכן אני רוצה לעבור לנציג המפעל.

אני רוצה לשאול שאלות.

בבקשה.

אחת, למה סוגרים את המפעל?

אוקי, אני אסביר.

שנית, האם מעבירים את המפעל למקום אחר? שלוש, האם יש פתרון לעובדים שיפוטרו. ארבע, מתי סוגרים סופית את המפעל?

אז אני אתן לך תשובות לכל השאלות.

האם יש פתרונות לאותם עובדים שמפטרים? האם יקבלו את מלוא זכויותיהם? השאלה האחרונה, איפה ההסתדרות בכל העניין של מפעל לוריאל במגדל העמק?

אני אשיב לך בקצרה. קודם כל, אני רוצה להודות לך שנענית לבקשה שלי והצטרפת לבקשה לדיון המהיר בנושא החשוב הזה. אני רוצה לנצל את המעמד ולהודות לך.

המפעל עומד להיסגר בחודש יוני הקרוב, מדובר בחמישים עובדים שקיבלו את ההודעה בחודש שעבר. מדובר בחמישים עובדים שרובם מעל גיל 40, הם עובדי ייצור, אין להם פתרון אחר. החברה אומרת יש לנו מחסנים בקיסריה, אתם יכולים להמשיך לנסוע לעבוד בקיסריה. מגדל העמק,

מי שמכיר וגר בצפון, זה שעה נסיעה לכל כיוון במקרה הטוב. מעבר לזה, זה לא אותה עבודה. במגדל העמק מדובר בעבודה של ייצור, שם זה עבודה של הפצה. כרגע עוד לא הייתה הידברות עם העובדים מה יהיה איתם ומה ייעשה איתם, ההסתדרות כן מעורבת, מדברים איתם, מתנהל משא ומתן. זה התשובות בקצרה.

חברת הכנסת לזימי ביקשה – דקה אחת, ואני רוצה לעבור לשמוע את המפעל. יש לנו עוד נציגי ממשלה ועוד מספר גופים.

אני רק רוצה להגיד משהו קטן. אני מגיעה מהעולם של זכויות עובדים ועבודה מאורגנת, ואני יודעת שבדרך כלל הוועד הוא היודע הראשון, להרגיש רחש בחש כשמשהו מתקיים. אם אתה עידו לא הרגשת את זה ולא ידעת את זה, אין לי ספק שהטענה ומה שאומרים פה ראש העיר וכולם על גורם ההפתעה, הוא נכון לחלוטין. הוועד הוא תמיד הראשון להרגיש בכל ארגון כשמשהו קורה, שמשנים משמרות, שמשנים דברים, שעושים תהליכים.

לכן אני אומרת, פה צריך להבין למה אין הידברות, שזה מה שראש העיר טוען. הוא צודק שזה לא ייתכן שבכלל אין הידברות. יש פה יו"ר וועד שאומר שהכול היה טוב, וברגע אחד ביום בהיר נתנו בשורה. זה אף פעם לא קורה כשיש היערכות מוקדמת לסגירה מפעל, ברור שקרה כאן משהו.

התאחדות התעשיינים צריכה לעשות את עבודתה במקום של התעשייה הלאומית בארץ, ולהבין שתפקידה הוא קודם כל לדרוש מהמפעל להידבר עם הרשות המקומית, עם הוועד, עם ההסתדרות, עם כל הגורמים, כמובן עם משרד הכלכלה, ולא להתחיל להמציא מסמכים שאפילו המפעל לא טוען. זה דיי מקומם ואני גם אשמח לשמוע אותם אחר כך. תודה.

אני אחזק את דברייך, לפני חצי שנה העובדים שלנו פנו למשאבי אנוש ואמרו להם מה קורה עם המפעל, כי מספר היחידות הלך וירד, מה קורה עם העתיד שלנו? אמרו להם אל תדאגו, המפעל לא ייסגר. כשאמרנו להם שהם אמרו לנו שהוא לא ייסגר, הם אמרו שזו החלטה מפריז, זה לא תלוי בנו.

בסדר גמור, תודה רבה לכל חברי הכנסת. אני רוצה לעבור בזום לשמוע את הנציג של מפעל לוריאל. למען השקיפות, אני אתמול ניהלתי אתו שיחת זום ארוכה, אתו ועם המנכ"ל, אז אני רוצה לשמוע בבקשה את דרור סומך, סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקה משפטית ורגולציה בחברת לוריאל.

בוקר טוב לך, אתה שמעת פה את הדברים של יושב ראש וועד העובדים, של חברי הכנסת, של ראש עיריית מגדל העמק. אני רוצה לשמוע ממך התייחסות מפורטת ואחר כך גם מספר שאלות שאני אשאל אותך. תודה.

בוקר טוב גברתי יושבת הראש, בוקר טוב חברי כנסת נכבדים, חברי וועדת הביקורת שעושים מלאכה אדירה בשמירה על הכלכלה והתנאים המקרו כלכליים במדינת ישראל. אני שמח ומודה לכם על ההזמנה של לוריאל לדיון הזה, לספר לכם על התוכניות שלנו במפעל ומה קורה במפעל שלנו במגדל העמק.

ראשית, בשני משפטים קצרים אסביר על לוריאל. כמו שצוין כאן, לוריאל היא חברת הקוסמטיקה הגדולה בעולם, חברה מספר אחת בתחום בעולם, למעשה, אחד הקונצרנים הגדולים ביותר בעולם כולו. החברה מעסיקה בעולם כ-90,000 עובדים, מהם כ-1,000 עובדים אשר מועסקים במדינת ישראל בשלושה אתרים מרכזיים במגדל העמק שם נמצא מפעל החברה, מרכז לוגיסטי גדול בקיסריה והמטה שלנו אשר יושב בנתניה.

לגבי המפעל, בעקבות נסיבות שהובילו לקיטון משמעותי ביותר בהיקף הייצור של המפעל, ולאחר שלקחנו בחשבון את כל האפשרויות שיש לנו בצורה מעמיקה ויסודית ביותר, לאורך תקופה מאוד ארוכה. אני מתפלא שאמרו שאף אחד לא ידע מה קורה במפעל, אבל במשך תקופה ארוכה הנהלת החברה קיבלה בשיקול דעת, בצער רב ובלב כבד את ההחלטה לסיים את הפעילות העסקית, פעילות הייצור במפעל עצמו במגדל העמק בחודש יוני 2022.

אנחנו מודעים לכך שזו החלטה מאוד קשה, היא נלקחה בשיקול דעת. אני רוצה להתייחס כמובן לכל מה שנאמר כאן בישיבה, אני לא אפסח על אף נקודה שנאמרה ואם יש משהו, אתם כמובן יכולים לשאול אותי. אני אענה על כל מה שצריך כאן.

בסופו של דבר, אנחנו יודעים שמאחורי כל עובד יש משפחה. העובדים צריכים לדאוג לפרנסתם ואנחנו בלב כבד עם העובדים, אנחנו רוצים והחלטנו בעצם על כך שלא נפטר את החברה. בעצם מה שקורה זה שאנחנו משביתים את המפעל עצמו, אנחנו משביתים את המכונות, אבל העובדים נשארים בחברה. אנחנו לא מפטרים שום עובד, אנחנו נציע לכל אחד ואחד מהעובדים חלופה תעסוקתית –

אתם מרעים תנאים. הם יקבלו את אותו מרחק, אותו זמן, אתן הטבות, אותה משכורת? זה נקרא הרעת תנאים.

הם יקבלו את אותה משכורת עם אותם התנאים. הם מכירים את התנאים, הם יקבלו את אותם תנאים ואף תנאים אפילו מעבר לתנאים הקיימים.

קיסריה זה לא אותם תנאים.

אני בכוונה שואלת, נסיעה של עשר דקות או נסיעה של שעה וחצי, זה לא אותם תנאים. כשאנחנו מדברים על תנאים, אני בטח לא צריכה ללמד אותך, מדובר על מספר מרכיבים.

נירה, אני רוצה בבקשה שאתה תסיים את הדברים, אחר כך לי יש מספר שאלות ולאחר מכן נעבור לשאלות של חברי הכנסת. בבקשה תציג את כל הדברים ברצף, אחר כך נעבור לשאלות.

תודה רבה, כמובן שאענה על כל השאלות בהמשך. מה שאני רוצה לומר זה שאנחנו סוגרים את המפעל במגדל העמק, אנחנו סוגרים את המכונות, אבל אנחנו לא מפטרים שום עובד. אנחנו מתחייבים לביטחון התעסוקתי, לביטחון הכלכלי של כל עובד ועובד בחברה.

מדובר פה בחמישים עובדים יקרים לנו, עובדים שעובדים זמן רב בחברה, עובדים וותיקים שתרמו, אנחנו שמענו פה הרבה סיפורים על התרומה האדירה שלהם, על מה שדיברו מומי ועידו. כל מה שהם אמרו נכון, התרומה של העובדים היא תרומה אדירה.

הנסיבות הן פשוט נסיבות מיוחדות, ועל כך החלטנו בהתחייבות חד משמעית להשאיר את כל העובדים עם כל התנאים שלהם. אנחנו יודעים שיש מרחק בין מגדל העמק לקיסריה של 40 דקות, יכול להגיע גם לשעה. זה פחות קל, אבל זה פתרון תעסוקתי.

לעובדים תהיה ותישאר הפרנסה, הם יגיעו הביתה עם פרנסה, הם ידאגו למשפחות שלהם, הם יוכלו לקיים את רמת החיים שהם קיימו עד כה. שום עובד לא ייפגע, וזו הדאגה המרכזית שלנו היום, ששום עובד לא ייפגע וללוות את העובדים בדרך למציאת חלופה תעסוקתית. החלופה התעסוקתית הראשונה שלנו תהיה במסגרת החברה שלנו, כמובן.

אנחנו זקוקים במרכז הלוגיסטי שלנו בקיסריה למגוון רחב של תפקידים, אנחנו זקוקים למלקטים, למחסנאים, למלגזנים, לאנשי רכש, אנשי כספים, למגוון רחב מאוד של תפקידים שנוכל להתאים לכל עובד ועובד באופן פרטני. חמישים עובדים זה לא מספר כל כך גדול שאי אפשר לטפל באופן פרטני, אנחנו נטפל בכל אחד ואחד באופן פרטני ונלווה אותו לכל אורך הדרך. אנחנו נציע לו תפקיד הולם, תפקיד שמתאים לכישוריו.

במרכז לוגיסטי יש תפקידים שיכולים להתאים לכישורים גם של עובדי ייצור וגם של עובדים אחרים. אגב, יש גם עובדי הנהלה בחברה ועובדים אקדמאיים שיכולים להשתלב היטב במערכות האחרות של החברה. על כן, לכל עובד ועובד יימצא התפקיד. כמובן שלעתים תידרש הכשרה מקצועית, אנחנו נלווה את העובדים בהכשרה מקצועית מתאימה לכל תפקיד ותפקיד שאליו הם יוקצו.

אגב, אנחנו כבר התחלנו לדבר עם חלק מהעובדים והצענו הצעות לחלקם. כמובן שאנחנו צריכים לקבל את הסכמתם ולסכם את פרטי התפקיד שלהם, את הגדרת התפקיד שלהם. במידת הצורך, הם יקבלו הכשרה מתאימה ויתחילו לעבוד בצורה בטוחה עם פרנסה קבועה, בטוחה ויציבה. שום דבר לא ישתנה באורח החיים שלהם. נכון, תהיה להם הסעה, לוריאל החליטה על הסעות ממגדל העמק למרכז הלוגיסטי בקיסריה וחזרה, כך שלכל עובד יהיה פתרון תחבורתי וכך השינוי יהיה המזערי ביותר שיכול להיות מהמצב היום.

אני רוצה שוב לחזור, יש פתרון לכל עובד ועובד. שום עובד לא יפוטר וכל עובד יקבל את ההכנסה שיש לו היום לפחות בתפקיד שלו בעתיד. גם העובדים שיבחרו בסופו של דבר שלא לעבוד בחברה ולא להמשיך להיות עובדי לוריאל, ולא מוותרים מהר על להיות עובדי לוריאל, אבל אם בכל זאת יחליטו שהתפקיד לא מוצא חן בעיניהם מטעמים פרסונליים, פרטיים, מטעמים מקצועיים, אנחנו נמשיך להיות איתם, ניתן להם ליווי והכשרה מתאימים, הכוונה תעסוקתית מתאימה.

יש לנו קשרים עם חברות תעשייתיות רבות שפונות אלינו. אני יודע שיש מצוקת עובדים בתעשייה, חברות מחפשות יום יום עובדים חדשים. העובדים האלה יכולים למלא, במידה והם לא ירצו להישאר בלוריאל, תפקידים אחרים. עובד שיוצא מלוריאל הוא עובד בעל הכשרה בחברה רב לאומית גדולה מאוד, עם סטנדרטים מאוד גדולים. אני חושב שהרבה חברות יהיו חפצות לקבל את העובדים של לוריאל.

אנחנו מוצפים בטלפונים שאנחנו מקבלים כל יום מחברות תעשייתיות בסביבה, ואנחנו מתבקשים להפנות אליהן עובדים כך שהן יוכלו לתת להם תפקידים ראויים שמתאימים לכישורים שלהם. גם אם עובד יעזוב את החברה וילך לעבוד בחברה אחרת והוא צריך הכשרה מתאימה, הכשרה מקצועית מתאימה, הוא יקבל אותה מלוריאל. אנחנו נדאג להכשרה המתאימה כדי להתאים את אותו עובד לתפקיד אחר. אם זה לא יהיה בתוך לוריאל, זה יהיה מחוץ ללוריאל.

שוב, אנחנו חוזרים על זה, אנחנו מחויבים לביטחון הכלכלי והתעסוקתי של כל עובד ועובד. אנחנו גם בקשר הדוק עם התאחדות התעשיינים אשר נרתמה לעניין הזה ומוכנה להפנות את העובדים האלה – משיחות שלי עם ההתאחדות ויש פה גם נציג שאולי יציין זאת גם בהמשך, התבקשנו להפנות אליהם כל עובד שלא חפץ בפתרון שלוריאל מציעה לו ולא מוצא את עצמו בתפקיד כזה או אחר, למרות שניתן לו.

ברירת המחדל היא להישאר בלוריאל עם אותם תנאים לפחות. יש לו ברירת מחדל, הוא רק יכול לשפר את עצמו. אנחנו יכולים להפנות אותו גם להתאחדות התעשיינים שיודעת ומודעת לכך שיש מחסור בכוח אדם וידיים עובדות באזור הצפון, כך שאנחנו משוכנעים ומתחייבים למצוא פתרון תעסוקתי לכל עובד ועובד. לא נעזוב אף עובד עד שהוא ימצא את מקומו.

בנוסף, עובדים שיפרשו מהחברה, כמובן שאנחנו ניתן להם תנאי פרישה מיטיבים, הרבה מעבר למה שמגיע על פי החוק. אנחנו פשוט צריכים להתקדם הלאה, אנחנו צריכים לשבת עם העובדים. כדי שכל זה יקרה, אנחנו צריכים בסופו של דבר לשבת עם העובדים. אנחנו נכונים לשבת כבר זמן מה עם העובדים ועדיין לא נקבע דיון קונקרטי בנושא הזה.

אנחנו רוצים להעלות את התוכנית של ההנהלה, כל ההנהלה בישראל ובפריז מחויבת לעובדים האלה. אנחנו רוצים להציג את התוכנית לנציגי העובדים, רוצים להציג אותה לכל עובד ועובד, את התפקיד שיוצא לכל אחד ואת הפתרון האחר אם צריך וההכשרה המתאימה.

כדאי שנתכנס, אנחנו מאבדים זמן. העובדים נמצאים בחוסר וודאות היום, וזה דבר מאוד כואב. הם באים הביתה והם לא יודעים מה יקרה מחר, מה יהיה איתם בעוד כמה חודשים, ביוני הולכים לסגור את המפעל ואין פתרון. יש פתרון, תבואו, תשבו, תדברו איתנו, אנחנו נעלה בפניכם את התוכנית ונעשה את ההתאמות הנדרשות. אנחנו נשמע מה הצרכים שלכם, זה תפקידנו והדאגה שלנו. זה האתגר הגדול ביותר שלנו, זה העובדים.

אני רוצה לציין על נושא ההפתעה שעלה בדיון. אני לא יודע למה קוראים לזה הפתעה, אבל ידוע לנו ולעובדים על הקשיים שהחברה נתקלת בהם בשנתיים האחרונות. ידוע על כך ואנחנו הודענו גם לעובדים על כך. התקיימו דיונים עם נציגי העובדים, וועד העובדים וההסתדרות על כך שיש לנו בעיה כתוצאה מהרגולציה באירופה, שאנחנו נאלצים להעביר יחידות ייצור מישראל למקומות אחרים בעולם בשל שינויים ברגולציה האירופאית.

אתה יכול לפרט יותר על הרגולציה האירופאית? מה קרה שם שנאלצתם לסגור ולהעביר למקומות אחרים?

כמובן, אני אפרט יותר, רציתי רק להמשיך את הנקודה הזאת שהעובדים מודעים לבעיות שיש לנו. הבעיות נחשפו, הוצאנו מסמכים לעובדים, העובדים עודכנו בדיוק במה שקורה. הייתה שקיפות מלאה, אמרו לעובדים ואמרו להסתדרות, אף אחד לא יכול להגיד שזה בא לו בהפתעה.

לפני פחות משנה השגריר היה אצלנו במפעל, הראיתי לך את המסמך, נכון? הייתה כזאת התפארות על המפעל עם סיסמאות מאוד גבוהות ותוצאות שהיו בשטח שהמפעל משגשג ומצליח מאוד בסטנדרטים הכי גבוהים. זה היה בדיוק במרץ האחרון, לפני שנה.

אני לא יודע איך זה מסתדר עם גורם ההפתעה שהוא לא הפתעה בעצם לעובדים. לנו לעובדים לא ידוע בכלל על קשיים של החברה. ידענו שמספר היחידות יורד כי הרגשנו את זה בייצור, ולכן שאלנו מה קורה. אמרתם שאתם מנסים להביא יחידות ושאלנו מה קורה עם עתיד המפעל לפני חצי שנה, אמרתם לנו שהמפעל לא ייסגר, המפעל מאוד יציב.

לבוא ולהגיד שאתם דואגים לעובדים ששום עובד לא ייצא לשוק העבודה אלא יישאר בלוריאל, זה ממש לא נכון. לשלוח את ליבי מנכ"לית משאבי אנוש למפעל, להסתובב בין העובדים ולהציע להם עבודות בתנובה וכתר, זה פשוט –

בשכר מינימום.

העובדת אחרי 29 שנים באה אליי בבכי, איך היא מציעה לי עבודה בתנובה? איך היא לא מתביישת? זה לדאוג לעובדים? זה לקרוא לזה בסיסמה של לא מפטרים שום עובד, נשארים בלוריאל? אתם מהפה שלכם אמרתם שאתם מעבירים אותנו לחברות אחרות.

אני אגיד יותר מזה, רק השבוע – חברים יקרים, אני אומר לכם משהו מהשטח. בחדר אוכל שלנו במפעל יש קצת בעיה לוגיסטית, ונאלצנו להזמין אוכל מבחוץ. כשהמפעל עובד משמרות, בבוקר יש קייטרינג, בצהריים ולילה יש אפשרות לכל עובד להזמין מנה מבחוץ, חלבית או בשרית, מנה אישית. היות ונקלענו השבוע לבעיה לוגיסטית במפעל בחדר אוכל, היינו צריכים להזמין לכל העובדים בבוקר מנות. ליבי, מנכ"לית משאבי אנוש, אומרת לנו הוועד שאת הפחית של המנה לכל עובד אנחנו לא משלמים, תשתו מים. זה לבוא ולהגיד לנו שאנחנו דואגים לעובדים?

עידו, אתה קצת סוטה מהנושא. לי יש כמה שאלות –

אבל לבוא ולהגיד שדואגים לנו? אנחנו הוצאנו מקופת הוועד את חשבון הפחיות לכל עובד, שנבין על מה אנחנו מדברים, לאיזה דאגה. אם את הפחית הם לא משלמים לנו, אז לאן הם ישלחו אותנו? איפה העתיד שלנו?

תודה על הדברים. דרור, יש לי כמה שאלות. שאלה ראשונה, יושב ראש וועד העובדים טען שיש להם תוכנית התייעלות, תוכנית הבראה שהם רצו להציג לכם ואתם מסרבים לשבת לדבר איתם ולשמוע על התוכנית הזו. אני רוצה לשאול אותך מדוע? האם ראיתם את התוכנית? האם אתם מוכנים לשבת לראות את התוכנית ולשמוע את העובדים בנושא התוכנית? העובדים האלה מכירים את המפעל, עובדים שם שנים, למה אתם לא יושבים ושומעים אותם?

תודה על הדברים, אלה דברים מאוד מצערים וכואבים. אני רוצה לציין שבמשך תקופה ארוכה בחנו ובדקנו בצורה מעמיקה את כל החלופות האפשריות לפני קבלת ההחלטה. רק אחרי מחשבה מעמיקה במשך קרוב לשנתיים שאנחנו עובדים ומנסים למצוא חלופה, אנחנו שיתפנו את העובדים בעניין הזה. מאחר וראינו שלא נמצאה כל חלופה, קיבלה ההנהלה העולמית בלוריאל את ההחלטה המצערת לסגור את המפעל ולסיים את פעילות הייצור שלו.

אני יכול להגיד שעשינו את כל המאמצים, לא ידוע לנו על שום תוכנית שהוגשה ושיתפו אותנו בה. אנחנו לא מודעים לכל דבר כזה. בדקנו את כל האפשרויות, והאמיני לי שהשקענו המון אנרגיה, אני באופן אישי וחבריי להנהלה כולל ההנהלה בפריז, השקענו המון אנרגיה במציאת חלופות. לאחר שראינו שהפעילות העסקית יורדת ב-80%, לא ניתן לקיים מפעל בתנאים האלה. אנחנו חייבים לסיים את הפעילות העסקית ולכן ההחלטה שהתקבלה היא ההחלטה הנכונה.

כרגע אנחנו רוצים להתמקד בעובדים. האתגר החשוב שלנו הוא העובדים.

מה יכול לשנות את ההחלטה? בוא נדבר תאורטית, מה יכול לשנות את ההחלטה?

ההחלטה היא החלטה סופית. אני שוב אומר, בדקנו את כל החלופות, הפכנו כל אבן כדי למצוא פתרון או עלייה ביחידות. שיתפנו בכך את העובדים, שיתפנו את ההסתדרות, התקיימו דיונים פנימיים וחיצוניים כמובן מחוץ ללוריאל. בדקנו כל חלופה שהיא לפני קבלת ההחלטה.

ההחלטה היא החלטה סופית, וצריך למצוא פתרון לבעיה של העובדים –

דרור, אני רוצה לשאול אותך –

אני רוצה לציין נקודה של הפנייה לחברות אחרות ושכר מינימום. אני רוצה שיהיה פה ברור, לוריאל לא מפטרת את העובדים, לוריאל סוגרת את המפעל ומשביתה את המכונות, אבל היא לא מפטרת את העובדים. לכל עובד יוצע תפקיד רלוונטי המתאים לכישוריו.

אבל דרור, אני רוצה שתתייחס לנושא של השינוי בסוג העבודה. במפעל במגדל העמק זו הייתה עבודה של ייצור והעבודה בקיסריה היא עבודה של הפצה. העובדים הוכשרו לייצור בלבד, אני רוצה שתתייחס לנושא הזה של הכשרת עובדים בכלל, מה התוכנית שלכם לגבי הכשרת עובדים לתפקידים שהם לא עסקו בהם עד עכשיו. גם לעניין המרחק, איך אתם מתכוננים להתמודד עם המרחק של שעה נסיעה לכל צד ממגדל העמק לקיסריה?

לימור, שאלתי אותו גם על זה שהוא אמר שבגלל הרגולציה רוצים לסגור את המפעל. שיסביר לנו מה –

חבר הכנסת אופיר כץ מבקש שתרחיב את הנושא של הרגולציה. משיחה שהייתה לי איתך אתמול בזום קיבלתי איזשהו הסבר יותר מפורט לגבי הנושא של חומר גלם דליק, בטיחות ועלויות, אבל אני אשמח שתשיב לחבר הכנסת אופיר כץ על הנושא של הרגולציה בהרחבה. למה זה בעצם מונע את ההתאמות במפעל לחומרי גלם חדשים? אי אפשר לשפר את המפעל בעניין בטיחות? למה השינוי ברגולציה מביא אתכם לסגור?

קודם כל, אני רוצה להתייחס לנושא שכר המינימום. כפי שהסברתי קודם –

דרור, אם אפשר להשיב לחבר הכנסת אופיר כץ לנושא השינוי ברגולציה. הוא הפנה את תשומת ליבי שהוא שאל והוא לא נענה. מבחינת הסדר, תשיב לגבי השאלה של חבר הכנסת אופיר כץ על הנושא של השינוי ברגולציה, למה זה בעצם גורם לכם לסגור את המפעל?

אוקי. לאחרונה התקבלה ברגולציה האירופאית החלטה לשנות רכיבים של חומרי גלם. הרגולציה פסלה חומר גלם מסוים שהיה לא ידידותי לסביבה מבחינת איכות הסביבה, ואילצה את החברות באירופה שכפופות לרגולציה הזאת להתאים את עצמן לחומרי גלם חדשים. לכן לוריאל עם מחלת הפיתוח שלה פיתחה פורמולות חדשות הכוללות חומרי גלם אחרים שיכולים להתאים לתנאים של הרגולציה, לתנאי איכות הסביבה וכן הלאה.

החומרים שנמצאים בפורמולה, שהיא אגב נכונה לכל מפעלי העולם, אנחנו עובדים עם פורמולות אחידות בכל מפעלי לוריאל בעולם. הפורמולה הזאת כוללת חומרים חדשים מאוד דליקים. חומרים מאוד דליקים כאלה צריכים שיהיו להם תנאים מיוחדים כדי לטפל בהם וכדי לייצר איתם, והמפעל שלנו במגדל העמק לא ערוך לטפל בחומרים מהסוג הזה. אין לו את התנאים הבסיסיים הנדרשים כדי לעמוד ברגולציה הזאת.

אז מה עושים כדי שיהיה לו את התנאים הבסיסיים? אי אפשר להשמיש את המפעל שיוכל – אני בטוח שיש עוד מפעלים שיודעים לעבוד עם החומר הזה, בדקתם כמה יעלה להפוך את המפעל לכזה שיכול לעבוד עם החומרים האלה?

כמובן שנבדקו כל החלופות האפשריות, מ-א' ועד ת'. כמו שאמרתי קודם, הפכנו כל אבן. הפערים מאוד גדולים.

מאיזו בחינה הפערים מאוד גדולים? מבחינת המפעל, מבחינת כמה זה יעלה? מבחינת מה הפערים גדולים?

מה שאופיר כץ שואל, מה העלויות להשמיש את המפעל לחומר גלם החדש הזה? מה העלויות להכשרת המפעל?

שוב, העלויות הן רבות. נדרשת מהפיכה למעשה בבניין כדי להתאים את הצרכים של הבניין. זה אומר לשפר ולתקן את כל התשתיות של המפעל, להתאים את המפעל לתנאים חדשים לגמרי.

כמה זה עולה?

הדבר הזה נבדק בצורה מאוד יסודית על ידי הנהלת החברה ועל ידי ההנהלה בפריז. זה נבדק ונמצא כלא ריאלי. לא ריאלי היום להפוך מפעל כזה למפעל שיכול לטפל בחומרים מסוכנים. אנחנו לא נסכן את עובדי החברה, הבטיחות היא הדבר החשוב ביותר.

אם תבנה משהו מתאים, אין סיכוי שתסכן אותם. אתה יכול לבנות משהו מתאים, משודרג שעוד יותר יהיה להם בטיחותי. השאלה היא מה העלות של הדבר הזה, ואם בדקתם במשרדי הממשלה אם אפשר לסייע בבינוי של זה?

כמו שאמרתי, הדברים האלה נבדקו. זו כמובן אחת החלופות שנבדקו. ההשקעה היא השקעה עצומה –

אפשר לקבל נתונים על העלויות? יש לך נתון לתת לחברי הוועדה לגבי העלויות של התאמת המפעל?

הנושא הזה נבדק עד תומו. אני לא יכול לשתף בעלויות פיננסיות, אלה דברים מסחריים וכלכליים שאני לא יכול לשתף, אנחנו חברה פרטית. אני יכול להבטיח שכל המאמצים –

למה? אתה לא מגלה לי כמה עולה לך לייצר. אתה גם הזכרת את הבטיחות של העובדים שהיא חשובה, אז סך הכל מה העלות של להפוך את המפעל לבטיחותי לעובדים ולפי הדרישות שקיבלתם מהחברה העולמית?

נבדקה כל חלופה אפשרית. אנחנו עדיין חברה יצרנית עסקית, אנחנו צריכים לשמור על תחרותיות. הגדלת העלויות בצורה ניכרת היא בעיה אחרת. הסיטואציה שנכנסנו אליה היא שהאתגר החשוב שלנו היום הוא העובדים. אנחנו צריכים לדאוג לעובדים, וזה הדבר החשוב ביותר כדי שימצאו את המקום המתאים להם.

יש לנו מספיק חלופות, אנחנו נדאג לכל עובד, לכל אחד יימצא פתרון. הדברים האלה לא נאמרים סתם, הם נרשמים בפרוטוקול ואתם יכולים לרשום שאתם יכולים ללוות את החברה בכל עת, יכולים לבוא לבקר ולבדוק איך אנחנו דואגים לעובדים. לכל עובד יימצא פתרון.

לדברים שאנחנו שואלים אנחנו לא מקבלים תשובה. לא קיבלנו מספרים, לא קיבלנו האם פניתם למשרדי הממשלה לסייע בעניין הזה.

אני תכף רוצה גם לשמוע את נציגי משרדי הממשלה שיושבים פה, אבל אני חייבת להסכים עם חבר הכנסת אופיר כץ שלא קיבלנו תשובה האם בדקתם בכמה עלויות מדובר כדי להכיר ולהתאים את המפעל. לא נשמע לי שזה סוד גדול, עלויות בנייה והתאמה. אי אפשר לשתף את חברי הכנסת ששואלים מה העלויות?

הנושא הזה מורכב. הוא מורכב מתשתיות, שינוי בתשתיות, אלה עלויות אדירות שלא ניתן לגשר עליהן בלי להעלות מחירים בצורה דרמטית. הדבר נבדק, אנחנו חברה מקצועית. יש לנו מעל 40 מפעלים בעולם, אנחנו יודעים איך לעשות את העבודה. אנחנו יודעים לצייד את המפעלים בציוד הטוב ביותר, אבל זה נבדק והנושא הזה נמצא כלא ריאלי. האנשים המקצועיים ביותר טיפלו בזה. אתם יכולים לסמוך על זה שחברה גלובאלית אחראית כמו לוריאל תבדוק עד תום כל דבר כדי לשמר את המפעל.

אנחנו בדקנו את הדברים האלה בצורה המקצועית ביותר עם האנשים המקצועיים ביותר שיש לנו בעולם, והגענו למסקנה שזה לא ריאלי. לא ריאלי להפוך מפעל לגמרי, לשנות את כל התשתיות שלו ולתת לו את כל התנאים כדי שיוכל לייצר את חומר הגלם הזה.

יש מפעלים באירופה ובמקומות אחרים שכבר בנויים וערוכים לזה, ההשקעה נעשתה מזמן ובכלל לא צריך לשנות מערכים כדי לקבל את הייצור הזה. לכן לא הייתה לנו שום ברירה אלא לקבל את ההחלטה הזו. זו הייתה הברירה האחרונה שעמדה לפנינו, אנחנו תקופה ארוכה נאבקים. כבר חודשים רבים אנחנו סובלים מירידה בהיקף הייצור, העובדים מודעים לזה שספגנו מהלומה קשה.

לאחרונה לקוח מרכזי שלנו הודיע לנו על הפסקת הפעילות. אנחנו נאלץ לסיים את העבודה מול אותו לקוח כבר ביוני 2022, כך שירידה בהיקף ייצור של 80% לא יכולה להוות שום הצדקה לקיומו של המפעל. לכן קיבלנו בצער רב את ההחלטה הזאת, ואנחנו מתמקדים כרגע בנושא של העובדים.

ברגע שיימצא פתרון לנושא העובדים, אני חושב שאנחנו נעשה כברת דרך מאוד טובה. אני שמח לפחות שיש מפעלים שיכולים לקלוט בקלות את העובדים האלה, ונשאלתי גם לגבי ההכשרה שלהם על ידי גברתי יושבת הראש. אנחנו נבצע הכשרה.

אני חושב שבקיסריה יש לנו מגוון רחב של תפקידים. חלק מהתפקידים מתאימים לתפקידים שנמצאים ב –

הוא מפנה אותנו למפעלים אחרים ובקיסריה.

מלגזנים ומחסנאים יכולים לעבוד במפעל במגדל העמק וגם יכול בקיסריה בתפקידים דומים. למי שתידרש הכשרה, אנחנו כמובן אחראים לבצע את ההכשרה. בתקופת ההכשרה הם יקבלו שכר מלא על עבודתם, תמיכה וליווי עד לסיום ההכשרה, והטמעה בין העובדים בקיסריה.

אני חושב שהפתרון הוא פתרון שיהיה לכל עובד ועובד, ואני מזמין אתכם לעקוב אחרי השתלשלות הדברים. אנחנו בכל מקרה נשמור על 100% מהתנאים של העובדים, כולל וותק, כולל שכר וכל התנאים הנלווים שאנחנו חתומים עליהם. נקפיד ונשמור על התנאים האלה כך שהעובדים לא ייצאו נפגעים.

אם יש פה חשש למישהו שהעובדים ייפגעו, אני יכול להבטיח לכם חד משמעית שהנהלת לוריאל מחויבת לפתרון תעסוקתי לעובדים, לשמירה על התנאים שלהם, כך ששום עובד לא ייצא מופסד ברמת הפרנסה והביטחון האישי. אנחנו נשמור על הביטחון האישי של העובדים, וזו המשימה המרכזית שלנו היום.

אני קורא פה למומי ועידו, בואו, שבו איתנו למשא ומתן, שבו איתנו לשמוע קודם כל את התוכנית שלנו. אתם לא שמעתם את התוכנית שלנו.

הייתה לנו שיחה, אני ממש מופתע שאתה לא מעודכן. הייתה לנו שיחה בשבוע שעבר של וועד העובדים עם הסתדרות העובדים במשרדי ההסתדרות עם נציגות ההנהלה שלכם, עם ליבי ומנכ"ל המפעל שלנו אדוארד. הייתה לנו שיחה רשמית שבה באנו להציג את תוכנית ההבראה שלנו לקיימות של המפעל.

המפעל קיים 60 שנים, במפעל עבדו אלפי עובדים, רק שנבין. היום 50 העובדים שאנחנו שומעים פה זה ממש לא מדויק. בשנתיים האחרונות כשחלה הירידה של היחידות, הרבה עובדים עזבו, גרמתם להם פשוט לעזוב. לפני שנתיים היו 150 עובדים, זה הלך וירד לאורך השנים, אלפי עובדים היו אצלנו.

לבוא ולהגיד, אתם לא מכירים שהייתה לנו שיחה, לא הייתה שום שיחה, שבוע שעבר ביום ראשון קיימנו שיחה רשמית. באנו עם הקלסר, עם הצגת תוכנית הבראה ולא הייתם מוכנים לשמוע אותה. אמרתם שאתם סוגרים וזהו, לא מוכנים לשמוע תוכנית הבראה. החלטה שרירותית ולא הייתם מוכנים לשמוע אותנו.

אתה עכשיו אומר שלא הייתה שום שיחה, לא הייתה שום פנייה מצדנו, זה לא נכון. תשאל את ליבי ותשאל את אדוארד.

יותר מזה, כותב לי עכשיו תוך כדי עובד מפעל, והוא שואל שאלה, אנחנו לא שומעים תשובות על הדברים האלה. כבודה במקומה של חברת לוריאל, יש קטלוג מוצרים רחב מאוד. למה לא נבחנת אף אופציה חלופית למפעל הזה מתוך סל ההיצע של לוריאל? תמיד אנחנו נסגרים לתוך מה שנגיד בגלל רגולציה, נהיה יקר יותר לטענתכם. אופיר גם שאל שאלות שלא נענו.

אני באמת רוצה להבין למה מתוך קטלוג המוצרים הנרחב לא נמצא משהו שיכול לאכלס את המפעל במגדל העמק? הנה, עובד מפעל עכשיו כותב, כולם מתוסכלים. אומר פה עידו, כנראה בצדק, שהעובדים עדיין לא מבינים לעומק את כל התשובות. גם אם המפעל נסגר, ניכר שהעובדים לא מבינים את כל התשובות מכל האופציות שהם חושבים בראש, תוכנית הבראה, מוצר חלופי, כל דבר אחר.

למה העובדים עם כל הרצון להיות איתם, עדיין לא מיודעים על כך הנסיבות, גם אם הן לא קבילות ואי אפשר. אני באמת שואלת למה לוריאל לא פשוט אומרת אוקי, יש מפעל, השקענו בו, יש מכשור ומכונות, עובדים, אנשים מוכשרים. למה שלא נסב אותו למוצר אחר?

יותר מזה, אנחנו המפעל היחידי –

תגיד לנו גם כמה זה עולה, תגיד לנו אם אנחנו יכולים לעזור. תדברו איתנו במספרים כמו שאופיר ביקש כדי שנבין אם בכלל יש אופציה כזו.

דרור, אתה רוצה להשיב לדברים? יש לנו פה עוד חברים שביקשו זכות דיבור, אנחנו חייבים להמשיך.

אני רוצה לחזור ולהדגיש, בדקנו בצורה מעמיקה ביותר את כל האופציות והאפשרויות. אנחנו חברה מקצועית, אנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו עושים. יש לנו מפעלים בכל העולם, אנחנו יודעים בדיוק מה לבדוק ואיך לבדוק. בדקנו את כל החלופות האפשריות, והנקודה היא, ומה שמציג גם עידו, פעם אחת הייתה ישיבה מול העובדים, לא הייתה ישיבה קונקרטית.

רק לאחרונה קיבלנו הסכמה עקרונית של העובדים לשבת איתנו, של נציגי העובדים יחד עם ההסתדרות יותר נכון, לשבת איתנו. אנחנו צריכים להעלות בפניהם את ההצעות שלנו לפתרון כדי שיוכלו לשמוע אותנו. העובדים בינתיים עוד לא שמעו את הפתרון שלחברה יש להציע להם. אני חושב שברגע שישמעו את הפתרונות הם יהיו שבעי רצון, הם ידעו שיש מי שעומד מאחוריהם.

יהיה דיון המשך?

אני לא חושבת שיש צורך, אבל אנחנו תכף נראה לפי סדר התקדמות הדברים. יש נציגה של זרוע העבודה במשרד הכלכלה שחייבת להתייחס והיא צריכה לצאת, אבל לפניה ראש עיריית מגדל העמק ביקש ממש בקצרה להשיב לדרור. אם אפשר רגע להכניס אותו לזום ומייד נעבור לזרוע העבודה.

ראש עיריית מגדל העמק, בבקשה.

גברתי יושבת הראש וחבריי חברי הכנסת, אני רוצה לומר לכם שקיבלתי פה שיעור מעלף ממרום שנותיי כראש עיר. לוריאל לא רק שפגעו בעובדים או מתכוונים לפגוע בהם, הם גם פוגעים לנו באינטליגנציה. זה שהוא אומר שהיא לא מפטרת, היא רק סוגרת מפעל, וזה שהם עושים את ההחלטה הקשה ביותר שלהם במילים יפות ובעטיפה של כלום, היא נגלית לנו ולא ניתן לה לעבור כלאחר יד.

מאחר ואני הוא זה שיזם את הדיון פה בכנסת ונענית לבקשתי הדחופה, אני רוצה לומר ולהציע לך – העובדה שמנכ"ל המפעל לא נמצא פה ודרור סומך הוא נחמד, וורבלי ויודע לענות, אבל הכל באופן כללי, לא ממוסמך, הכל עם סיסמאות, מתחמק אפילו.

זה שגד פרופר לא נמצא פה אבל התאחדות התעשיינים טוענת טענה אווילית על נטל ארנונה שלא קיים, אני הייתי מציע לך לומר, רבותיי, מיצינו את הדיון הזה בשלב הזה, כי עכשיו כולם חוזרים על עצמם. תתני להם משימה והנחיה לחזור לוועדה תוך שבועיים להציג את המפגש שלהם עם וועד העובדים על תוכנית ההבראה, מה העלתה בתוכה, איזה משמעויות כספיות יש להם כדי לעשות שינוי, לגלות רצון טוב ולהראות מאמצים כנים, לא סיסמאות ומילים ריקות מתוכן.

מדובר פה בפרנסה של אנשים. חמש לבורנטיות יכולות לעבוד במרלו"ג בקיסריה? איזו הכשרה לבורנטית יכולה לעבור במרלו"ג בקיסריה? אתם זורים חול על העיניים שלנו? אתם עובדים עלינו בעיניים. אנחנו לא ניתן לכם לעשות את זה, לא בקלות כזו. המזל הגדול הוא שזה יושב בפריז ולא בארץ, כי אז היינו עולים על הבריקדות ממש.

לא נצא מפה בלי הנחיה שאומרת לכם לחזור הביתה, להביא את התאחדות התעשיינים, שהמנכ"ל בעצמו יתייצב, תציגו לנו תוכנית הבראה, תציגו לנו תוכנית של מה שאתם אומרים. תגבו את זה במכתבים ובהתחייבויות, ואז יהיה לנו בסיס להסתמך עליו.

אחרי הדיון הזה כולנו נתפזר ובסוף העובדים יישארו לבד עם עצמם. לא ננטוש אותם, אנחנו נילחם איתם ולמענם נגד ההחלטה לסגור את המפעל ולפטר אותם. בלי מילים יפות ובלי מילים מצועצעות.

תודה רבה. אני חייבת לשמוע את נציגי הממשלה כרגע. הראשונה שאני רוצה לשמוע היא נחמי ברוכין, זרוע העבודה במשרד הכלכלה.

בוקר טוב, נעים מאוד לפגוש את כולם. אני שומעת את הדברים מתחילת הדיון. אני חושבת שכחלופה ראשונה אני מסכימה שצריך להתכנס שוב כדי להבין את הדברים לעומק כפי שהציע ראש עיריית מגדל העמק.

אנחנו בזרוע העבודה במשרד הכלכלה נותנים מענים גם בהקשר של כלים למעסיקים וגם כלים לפרט, כמענה לצרכי שוק העבודה המשתנים. אני משתייכת למנהל תעסוקת אוכלוסיות שמתמקד במענה למעסיקים ופרט לאוכלוסיות שמורחקות משוק העבודה, אוכלוסיות מגוונות. אנחנו מתמחים בתהליכי הכוון תעסוקתיים.

במסגרת המענה האלה, יש לנו פריסה של מרכזי הכוון, תוכניות מסלול ייעודיות לאוכלוסיות. ככל שמציאת חלופות לאותם עובדים תעלה ונדרש לזה, אנחנו יכולים להציע בהתאם לפרופיל של העובדים ולהבין מה המנעד שיכול להיות רלוונטי להם, תוכניות הכוון וכלים שיש לנו להציע, הן בקשר עם מעסיקים והן כלים לפרט.

בגילאי 45 ומעלה יש לנו תוכנית ייעודית שנקראת אמצע הדרך, אפשר לתת גם מענה מקוון ופיזי. זה כולל פגישת אינטייק, אבחון וסדנה, אחר כך אפשר לקבל הפנייה להכשרה מקצועית או לחיפוש עבודה. בכל מה שקשור לחלופות בתעשייה באזור הצפון, צריכה להיעשות עבודת מטה מעמיקה. יש לנו בזרוע כלים של מנהלת מעסיקים, של הכשרות עם מעסיקים. כלומר, אפשר לבחון את הדברים בהתאם למה שיוחלט כחלופות.

יש פה גם נציגים של משרד הכלכלה, וגם ככל שיהיה צורך נעבוד בצורה ממוקדת כדי לתת מענה לסוגייה שעלתה.

תודה רבה על הדברים החשובים האלה. אני רוצה לשמוע את נציג משרד הכלכלה שנמצא איתנו בחדר. מתן, בבקשה.

תודה רבה גברתי. קודם כל, אני אתחיל באופן כללי. התבקשתי להתייחס גם למפעל הזה ספציפית אבל בהקשר של פריפריה ואזור פיתוח א' שמגדל העמק נמצאת בו, משרד הכלכלה ומשרד האוצר מציעים כלים רבים מאוד לתעשייה, בדגש על תעשייה יצרנית, מהטבות מס, חוק עידוד השקעות הון, סיוע בייצוא, סיוע למעבר לייצור יותר סביבתי, עידוד ייצור בישראל, הקצאות קרקע ועוד כלים נוספים.

המפעל הזה ומפעלים אחרים השתמשו בכלים האלה, אנחנו רואים את ההצלחה במגדל העמק יחיד עם העירייה שבאמת מאוד מסייעת לקדם את התעשייה היצרנית באזור. ראינו את ההצלחות.

אני מדבר על שיתוף הפעולה עם עיריית מגדל העמק. ראינו מפעלים כמו טאואר ו-KLA, מפעלים בינלאומיים של חברות, KLA נסחר בנאסד"ק ורק לפני פחות משנה הוא הודיע על העסקה של 150 עובדים נוספים במפעל הקיים שלו במגדל העמק.

לכלים האלה יש הצלחות. אנחנו כמובן נלחמים על כל מפעל ומפעל, רוצים שכל מפעל, גם אם הוא קטן יותר וגם אם הוא בענף אחר ולא בשבבים או הייטק, ימשיך להתקיים וימשיך לפעול, בדיוק מכל הסיבות שעלו פה.

ספציפית המפעל הזה גם קיבל סיוע, הוא קיבל מענק השקעות הון לפני למעלה מעשור כשהוא ביקש אותו של למעלה מ-2,000,000 ₪. הוא קיבל את הקצאה הקרקע, הקרקע שהוא פועל עליה בהנחות משמעותיות. אנחנו מוכנים להמשיך ולתת את אותם כלים שקיימים לכל מפעל גם למפעל הזה. אנחנו לא יכולים להציע משהו מיוחד מעבר, מסיבות שאתם בוודאי יכולים להבין, גם שוויוניות וגם מכיוון שה –

אין איזושהי קרן?

אנחנו לא יכולים לתת משהו מעבר לכלים הקיימים, שהם כלים שכמו שאמרתי הם תחרותיים ברמה העולמית. עובדה שחברות בינלאומיות בוחרות להקים את המפעלים שלהן במגדל העמק ובאזורים אחרים בצפון.

מעבר לזה, יש פה עניין, ודיברנו עם החברה ועם הנהלת החברה –

סליחה, אני עוצר אותך. אני רוצה לשאול את הבחור מהמפעל שאלה היפותטית. אם נניח הוא מקבל עכשיו סיוע במעבר של המפעל למפעל כמו באירופה –

אופיר, אני בדיוק רוצה לשאול שאלה –

אם הוא יגיד לי שלא, אז חבל על הזמן כי זה לא משנה מה הם יגידו.

אני רוצה לשאול את מתן קודם כל, האם נציגי המפעל פנו אליכם וביקשו שתבחנו אפשרות לסייע להם בעניין ההתאמות?

לגבי ההודעה על הסגירה, אנחנו גילינו על זה כמו כולם לקראת סוף שבוע שעבר. לא הייתה פניה לגבי הנושא של החלפת ה – לא הייתה פניה. אני יכול להגיד שאם הם יפנו אנחנו מוכנים ברשות ההשקעות אצלנו לשבת לדבר, לראות האם הם מתאימים לחוק עידוד השקעות הון, בעבר הם קיבלו מענק. המענקים הם עד 20%, מדינת ישראל לא מממנת את כל ההשקעה במפעל כי אז יהיה עיוות מאוד רציני בשוק.

אנחנו מוכנים לדבר על זה, אבל מהשיחה עם הנהלת החברה זה לא עלה.

אתם תוכלו גם נגיד אם עושים הסבה במפעל, לסייע גם בהסבה מקצועית לעובדי הייצור במפעל?

לגבי הסבה מקצועית התייחסה הקולגה שלי קודם.

לא, אני אומרת למפעל, אני לא מדברת על זה שתשלח אותם למקום אחר. אם המפעל עושה התאמה והעובדים צריכים תהליך הכשרה שהוא יקר לפעמים –

לגבי תהליך ההכשרה במפעל, קיימים כלים, זה הקולגה שלי נחמי מזרוע התעסוקה יכולה להרחיב. יש כלים כאלה בזרוע התעסוקה.

לפני האוצר אנחנו רוצים לעבור ולשמוע את רועי ישראלי, מנהל מרחב חיפה בהתאחדות התעשיינים. אחריו את ליאור לוי, יושב ראש יצרני התמרוקים. אחר כך את משרד האוצר ובסוף אני אסכם.

לימור, אני רוצה בבקשה לשאול אותו לפני שאלה היפותטית. אם נניח הוא מקבל סיוע, סתם אני זורק, של 50% בשביל לעשות את השדרוג של המפעל, האם אז יש על מה לדבר או שהם כבר קיבלו החלטה שהם סוגרים ועכשיו זה סתם דיבורים?

אנחנו תכף נשאל את השאלה הזו.

כדאי לשאול אותו עכשיו.

יש פה אנשים שמחכים לזכות הדיבור. רועי ישראלי, מנהל מרחב חיפה בהתאחדות התעשיינים, בבקשה.

בוקר טוב ותודה לגברתי יו"ר הוועדה ולחברי הכנסת על הדיון החשוב הזה. צריך להגיד קודם כל שהדאגה לעובדים עוברת כחוט השני פה בדיון וזה חשוב. אני חייב להגיד שבתור התאחדות התעשיינים, כל פעם שנסגר מפעל זה נושא כואב וכאוב, בטח לי בתור מי שאחראי על מרחב הצפון בהתאחדות.

צריך להכיר קצת את ההקשר הרחב יותר של הדיון בעיניי. התעשייה בעצם פועלת, ואני בטוח שאתם מכירים את זה, עם שלל אתגרים. אנחנו לא מדברים במונחים של קשיים אלא אתגרים בתקופה האחרונה. יש גם ירידה משמעותית בשער הדולר, עליית מחירי חומרי הגלם, עומס בנמלים, 62 אוניות כרגע ממתינות בתור, יש גם מחסור בעובדים.

מצד שני, יש פה שכר גבוה בתעשייה, מעל השכר הממוצע. צריך להגיד גם, דרור התייחס לזה קודם, אנחנו בקשר שוטף עם דרור והנהלת החברה, יש עשרות משרות במפעלי התעשייה במגדל העמק ובאזור. העובדים בלוריאל הם עובדים מנוסים, ואני בטוח שהם יכולים למצוא בעזרתנו עבודה לפחות באותם תנאים, בהנחה שהם יחליטו לא להמשיך בלוריאל.

ראש עיריית מגדל העמק דיבר פה על מעלה של הרמב"ם, החשיבות של עבודה. אז שוב, בשכר המתאים לניסיון ולאיכות שלהם, יו"ר וועד העובדים דיבר על טכנאים, חשמלאים, עובדי מעבדה, מדובר במקצועות נצרכים.

צריך להגיד גם בהמשך למה שמתן ונחמי התייחסו, אנחנו יחד עם זרוע העבודה עוסקים הרבה בהכשרות מקצועיות, גם לעובדים קיימים, גם לעובדים חדשים, ללא עלות מצד העובד. גם לזה יש פתרון.

לצד כל הדברים האלה, יש פה כמה דברים חשובים מאוד שקרו בתקופה האחרונה וחשוב שאת יושבת ראש הוועדה וחברי הכנסת תכירו. התעשייה היא מנוע צמיחה עיקרי, גם באזור מגדל העמק. צריך להכיר שלפני חודשיים העירייה שלחה דרישות תשלום של היטלי פיתוח, לא ארנונה כפי שנאמר, היטלי פיתוח למספר רב של מפעלי תעשייה הפועלים בעיר בסכום של מעל 100,000,000 ₪, זו לא טעות, מעל 100,000,000 ₪.

אז אני אומר, אם הסכום הזה – אני רוצה כמובן –

במפעלים בתל אביב אין את היטלי הפיתוח האלה? זה ייחודי רק למגדל העמק?

אין פה משהו ייחודי –

אבל רועי, מה הקשר להיטלי הפיתוח ולסגירה של המפעל? אנחנו בנושא של סגירת המפעל. לא נאמרה מילה ולא חצי מילה של הנהלת לוריאל, אתם קושרים נושא שלא קשור.

אמרתי קודם כל לגבי העובדים. אליי באופן אישי פנו כמה וכמה מנהלי ומנהלות משאבי אנוש של מפעלים באזור, הציעו לי לסייע לעובדים, אמרו שיש להם מחסור בעובדים. יש לי כרגע עשרות משרות לעובדים האלה באזור מגדל העמק.

אבל אנחנו מדברים על עובדים של 30 שנים שיורדים לשכר המינימום, זה לא מוצג נכון.

אני אומר, אני יודע שיש עשרות משרות פנויות כרגע לא בשכר מינימום. התעשיה משלמת שכר מינימום –

השבוע בדקנו את זה, אחת העובדות התקשרה –

זה לא יכול להתנהל ככה. אני רוצה לתת לו לדבר, לא להפריע לו באמצע. כשהוא יסיים אתה תתייחס, אי אפשר לנהל ככה דין ודברים, בסיום הדברים אני אתן להתייחס.

דקה אחרונה. דרישת היטלי הפיתוח, אמרתי מעל 100,000,000 ₪. המשמעות של הסכום הזה היא שהעירייה שולחת מכתב פיטורים מהעירייה ישירות לתושבים.

אבל רועי, אין פה שום טענה של מפעל לוריאל שיש קשר סיבתי כלשהו בין היטלי הפיתוח לסגירה. למה אתם מכניסים את זה שוב ושוב? אם היה דיון על זה, היינו מקיימים דיון רק על הנושא הזה. אין שום טענה כזו, אז למה אתם מכניסים אותה שוב?

אני אסביר את הקשר, בעיניי הוא קשר ישיר. כשראש עיריית מגדל העמק מבקש דיון על עובדים ועל הדאגה לעובדים, מצד שני חודשיים לפני זה הוא שולח דרישות תשלום על היטלי פיתוח בגובה 100,000,000 ₪, יש פה דמעות תנין.

היה פה המנכ"ל שאמר שזה תהליך של לפני חצי שנה – תקשיב, אני לא מבין מה אתה עושה פה ומה אמרו לך להגיד. מה שאתה עושה פה זה מעשה לא ראוי, היה פה המנכ"ל –

אני חייבת להגיד, אני הייתי יועצת משפטית בעיריית מגדל העמק 20 שנים. כל רשות מקומית מוציאה היטלי פיתוח. לו הייתה טענה ומילה אחת של מפעל לוריאל שיש קשר בין היטלי הפיתוח שדרשתם לסגירה, הדיון היה שונה לגמרי.

יותר מזה, יבוא המנכ"ל של המפעל, יגיד שההיטלים הם הבעיה, אז נדבר. הוא בכלל לא אומר את זה.

היה דיון על זה, ואני מבטיחה לך –

אני רוצה לסיים את המשפט. אין קשר בהקשר היטלי הפיתוח, והמפעל הוא –

אנחנו מדברים על סגירת המפעל –

מה אתה מנסה לעשות פה? לא הזמנו אותך לייצג את המפעלים במגדל העמק, הזמנו אותך לדון במפעל הזה.

אופיר, כנראה הוא רוצה שרשויות לא יבקשו היטלי פיתוח יותר.

בואו תתכנסו לנושא של העניין, אתה בעצמך אומר שאין קשר. תתכנס בבקשה לנושא של המפעל, סגירת מפעל לוריאל.

מעבר למפעל, יש נושא שהוא הדאגה לעובדים. בדאגה לעובדים יש את המפעל ויש את התמונה הגדולה. התמונה הגדולה היא, אם דואגים לעובדים ולתושבים במגדל העמק, תושבי הפריפריה העובדים בתעשייה, מנוסים ואיכותיים, צריך להסתכל על כל התושבים במגדל העמק, כל התושבים בתעשייה במגדל העמק. נשלחו דרישות תשלום שהמשמעות היא מכתב פיטורים לא רק –

תגיד לי רגע, לראש עיריית תל אביב גם הערת שהוא שולח היטלי פיתוח למפעלים?

לדעתי –

לא, כי פריפריה לדעתו צריכה להישאר מי שתלויה במפעל ולא יכולה לפתח שום דבר מעבר. היטלי פיתוח זה הלחם והמים של הערים. שוב אני אומרת, אם יש פה עניין עם היטל הפיתוח נדון בו.

אני רוצה לסיים את הנקודה הזו. אם היה קשר כלשהו בין הדרישה להיטלי פיתוח שהוציאה עיריית מגדל העמק לבין הסגירה של מפעל לוריאל, הדיון פה היה שונה לגמרי. מאחר ואין שום קשר גם לאור דברי הנציג של לוריאל ולדברי מנכ"ל לוריאל שאני דיברתי אתו באופן אישי, גם לגרסתך אין שום קשר, אז אני מבקשת לסיים את הדיון בסוגייה הספציפית הזאת.

אני מאוד אשמח לשמוע ואכבד את הדברים שלך אם הם יהיו בנוגע לסגירת מפעל לוריאל בנסיבות שהם דיברו, ולגבי סגירת מפעל לוריאל דאגה לעובדים. היטלי פיתוח זה לא מסוג הנושאים שאנחנו מדברים עליהם היום, ממש לא. אני רוצה לסיים בזה כי זה ממש לא תקין מה שנעשה פה.

אני מסיים בזה כמו שהתחלתי, אני חושב שיש קשר.

מה שאתה עושה עכשיו, אתה פוגע בפריפריה ובמגדל העמק. זה שאתה בא וחוזר על זה כמה פעמים, אתה תבריח מפעלים ממגדל העמק, אתה עושה בדיוק הפוך. אתה פוגע עכשיו בפריפריה, זה מה שאתה עושה.

אתה אומר עכשיו לראשי רשויות בפריפריה שהן לא חזקות כמו הרשויות במרכז בגלל מדיניות ממשלה, לא בגלל שאין להן כלים להיות. אתה אומר להן שהן צריכות להיזהר לבקש היטלי פיתוח. למה? לתושבים במגדל העמק לא מגיע שיפתחו את העיר שלהם? היטלי פיתוח זה הפיתוח של העיר.

נעמה, הוא גם אומר שאין שום קשר, זה מה שמכעיס. מנסים לסחוב את הדיון למשהו שהוא לא רלוונטי. אתם רוצים לקיים דיון בעניין הזה, אז תבקשו לקיים דיון בעניין. מדברים פה על נושא אחר לגמרי, ואתם מנסים עוד פעם –

מה השלב הבא? לא נבנה יחידות דיור –

אתה רוצה להתייחס לגופו של עניין?

החוצפה הזו לבוא לראש עיר בגלל שהוא מהפריפריה ולהטיף לו על היטלי פיתוח. תראה לי פעם אחת שהוצאת מכתב לראש עיריית תל אביב על היטלי פיתוח, שבאתם אליו בטענות.

אין מי שדואג יותר –

עכשיו אתה עושה בדיוק הפוך.

אני אסביר לגבי לוריאל, התחלתי ואני אסיים באותה נקודה.

בלי לשמוע על היטלי פיתוח, אני לא מוכנה לשמוע את הסוגייה הזאת יותר, היא לא קשורה לדיון הזה.

השמעתי את עמדתי, עכשיו אני עובר לנושא שהתחלתי בו. בתעשייה בכלל ובאזור בפרט יש עשרות משרות חסרות. אנחנו מאוד נשמח להציע את אותן משרות לעובדים, ככל שיחפצו בכך. אנחנו בקשר שוטף עם ההנהלה, ואם צריך יש, באותם תנאים לפחות.

יש לי שאלה. ראש עיריית מגדל העמק בישר לנו ש-200 עובדים פוטרו מנילית. מישהו דאג להם? אם יש עשרות משרות, איפה הם נמצאים היום?

כל עובד, כל מפעל שלצערי נסגר, וקרה גם לגבי פניציה, אנחנו יודעים כי אני אישית מנהל קבוצה של מנהלי משאבי אנוש בתעשייה בצפון, יש למעלה מ-300. הדיונים בקבוצות האלה הם על כך שחסרים עובדים. התשובה היא כן, ליווינו גם את נילית וגם את פניציה. מהנתונים שאני מכיר, כולם מועסקים כיום לפי הנתונים שהצגנו להם והצענו.

עוד פעם, במקרה הספציפי של לוריאל, יש עשרות משרות פנויות כרגע, וניתן להציע לעובדים ככל שיחפצו בכך. אני מאוד אשמח ללוות אותם בנושא הזה.

תודה רבה. אנחנו נעבור לאחרון הדוברים לפני שאני מסכמת, נציג של משרד האוצר, בבקשה.

גל ברנס, אגף תקציבים. משרד האוצר יחד עם משרד הכלכלה מבצעים פעילות משמעותית לפיתוח הפריפריה, כמו שציינו פה קודם משרד הכלכלה. בנוסף לכך אנחנו פועלים רבות לשיפור הסביבה העסקית לתעשייה בישראל כדי למשוך לפה את התעשייה הכי טובה, היצרנית, וזו שמעסיקה בשכר גבוה.

ספציפית לנושא התמרוקים, אני יכול להגיד שבעזרת הוועדה פה בחוק ההסדרים האחרון שיפרנו משמעותית את הרגולציה ליצרני התמרוקים בישראל. בנוסף לזה ברמה התקציבית –

ליצרנים או לייבוא?

גם ליבואנים וגם ליצרנים. תוך כדי הרפורמה דיונים בוועדה נעשו הקלות משמעותיות. התאחדות התעשיינים יכולים להעיד בעצמם, ניתנו הרבה הקלות.

הסיוע הזה הוא בהיקף של מאות מיליוני שקלים רק במשרד הכלכלה. גם ספציפית לאזור מגדל העמק, כמו שאמר פה ראש העיר, ניתן סיוע מאוד משמעותי אשר מותנה בגידול בעובדים. כלומר, כל מפעל שמקבל סיוע ממשרד הכלכלה מתחייב להעסקה של עובדים נוספים. רק בשלוש השנים האחרונות ניתנו מענקים באזור בהיקף של 41,000,000 ₪ ל-30 מפעלים ועסקים שהתחייבו להעסיק 250 עובדים נוספים.

ברמה הפרטנית, אמרה פה קודם נציגת זרוע העבודה איזה כלים הם יודעים להציע לעובדים. כמובן שאנחנו יכולים בהידברות עם המפעל להציע לו את כלל הכלים הקיימים במשרד הכלכלה במסלולי הסיוע השונים. אנחנו יכולים גם בשיח עם משרד הכלכלה והתאחדות התעשיינים לנסות ככל הניתן למצוא לעובדים עבודה בשכר ראוי ובתנאים איכותיים.

תודה רבה.

בוקר טוב, שמי מור ארזי גלבוע, אני עורכת דין ויועצת משפטית של מרחב עמקים צפוני של ההסתדרות החדשה. אני מודה לראש העיר שמארח אותנו פה היום ויזם את הדיון הזה.

רציתי לדבר על שתי נקודות עיקריות, גם בשם יושב ראש המרחב לאון פרץ וגם מהעבודה שלנו בשטח. קודם כל, דיברו פה לאחרונה על התעשייה בצפון, אני לא מדברת רק על מגדל העמק, בשנים האחרונות טיפלתי במספר חברות תעשייתיות של ייצור שסגרו מפעלים בצפון.

בעצם לוריאל באה בעקבות חברות בין לאומית איתנות, אני לא מדברת על חדלות פירעון או מצוקה. זה חברות בין לאומיות איתנות ומצליחות אחרות שקיבלו החלטה דומה בשנים האחרונות. אצלנו במרחב ראינו את – האמריקאית שסגרו את מפעל סכיני הגילוח ב-2019 באזור התעשייה ציפורית. זה היה שיקולים ניהוליים, שיקולים עסקיים, לא מצוקה כלכלית. זה מתווסף גם לסגירת תעשיות רכב, סגירה של -, סגירה של פניציה בשנה שעברה מסיבות שלא כולן קשורות בקורונה.

חשוב לחדד שלוריאל – אמרו את זה, אני פשוט אחדד. לוריאל היא חברה מצליחה מאוד, היא מותג הקוסמטיקה והטיפוח הבינלאומי המוביל או הכמעט מוביל בעולם. זה לא מקרה של חברה שנקלעה לקשיים, זה לא מפעל שקורס. להפך, החברה איתנה ומשגשגת בכל העולם.

מדובר פה בעצם בהחלטה שהיא לא החלטה של אין ברירה, אלא החלטה ניהולית ועסקית לסיים את הפעילות בישראל. ההחלטה לא התקבלה כאן בישראל, היא התקבלה בפריז, ככל הנראה, לאחר עשרות שנים שמפעל מגדל העמק היה חוד החנית של התעשייה הישראלית, בטח ובטח בתחום הקוסמטיקה. בשנים האחרונות גם של התעשייה הירוקה, הידידותית לסביבה.

הפניות והבקשות שלנו הן ללוריאל העולמית כי לוריאל בישראל מציגים החלטה מוגמרת, לא מוכנים לשמוע שום הצעה, כמו שיושב ראש וועד העובדים עידו אמר. הם לא התחילו להקשיב להצעה שיש ליושב ראש וועד העובדים. הם פשוט מציגים החלטה מוגמרת ואומרים שעכשיו צריך לדבר רק על הסגירה, מה קורה עם הסגירה. הם מציגים את זה כגזירת גורל או גזירה משמיים וגם זה לא נכון, זאת החלטה ניהולית מחושבת והיום אנחנו יודעים שבשנתיים האחרונות היא הפחיתה בהדרגה את עבודת המפעל.

דיברו פה על הרגולציה האירופאית אז הפסיקו עם הייצור של אותם שמנים שהרגולציה נוגעת אליהם והתחילו לייצר ללקוח חיצוני, ועכשיו הלקוח החיצוני אומר תודה רבה ושלום, והם מחליטים לסגור את המפעל. המפעל הזה בבעלותם, הם מייצרים כמו שאמרה חברת הכנסת נעמה שורה ארוכה מאוד של מוצרים, ובידיהם ההחלטה להמשיך ולייצר כאן בישראל את המוצרים שלהם, עם התאמות לרגולציה, למוצרים וכדומה.

עם כל הכבוד, הם סוגרים פה את המפעל אבל הם ממשיכים לשגשג ולייצר רווחים באתרים רבים ומגוונים בעולם, ולכן ההחלטה היא ניהולית ועסקית, לחדול רק מפעילות הייצור בישראל, לא בשום מקום אחר בעולם ככל הידוע לנו.

תודה רבה, אנחנו חייבים לקצר. חגי אדרי, ראש מטה נשיא התאחדות התעשיינים ביקש להגיב על הדברים. אני מקווה שלא נשמע שוב על היטלי הפיתוח. חגי אדרי , בבקשה.

נשמח לשמוע על היטלי הפיתוח.

אי אפשר להמשיך לכרוך נושא שלא קשור. אמרתי שוב, לו הייתה טענה מחברת לוריאל על קשר, כל הדיון הזה היה שונה לגמרי.

קיבלתי מלוריאל הודעה ממי שמוסמך מטעמם להגיד שאין שום קשר.

הנהלת לוריאל מודיעה שאין שום קשר בין הדרישה הלגיטימית שיצאה מעיריית מגדל העמק לגבי היטלי הפיתוח לבין הסגירה. בבקשה לא להעלות יותר את הנושא ולנסות לכרוך נושא שלא קשור לדיון. חגי אדרי, בבקשה.

חגי איתנו? הוא לא בזום. התאחדות התעשיינים ביקשה שניתן לו לדבר, הוא לא כאן. אנחנו נחזור לשני משפטים סיכום של דרור מלוריאל שביקש להתייחס, ואני עוברת לסיכום הדיון.

לפני כן יש לי שאלה אליו.

את השאלה ששאלת לגבי ההתאמות. דרור, אנחנו נאפשר לך כמה משפטי סיכום. הייתה פה שאלה של חבר הכנסת אופיר כץ ואני מצטרפת לשאלה שלו. במידה ומשרד הכלכלה יהיה מוכן לתת לכם סיוע על מנת לבצע את ההתאמות הללו שאתם מדברים עליהן, שהם התאמות נדרשות בגלל השינוי של חומר הגלם, בגלל הדרישה של הרגולציה האירופאית. האם יש היתכנות כזו מבחינתכם?

תודה יושבת הראש על זכות הדיבור. אני רוצה לומר לפרוטוקול ושזה יהיה ברור, נשמעו פה כמה דברים על נושא שכר המינימום. אנחנו חוזרים שוב, העובדים לא מקבלים שכר מינימום. 100% מהזכויות של העובדים יישמרו, אנחנו נדאג לזה ומתחייבים לכך. תוציאו את האמירה הזו של שכר מינימום מהפרוטוקול, זה לא קיים, זה לא יהיה, לא דובר על זה. העובדים ישמרו על 100% מהזכויות שלהם.

לגבי נושא ההחלטה, ציינתי את זה מספר פעמים, אנחנו בדקנו כל חלופה אפשרית. מכיוון שראינו שאין פתרון שיכול להחזיר למפעל את היחידות המיוצרות, בירידה של 80% מה –

אבל אתם שיניתם את הפורמולות.

אז בוא נוריד את הנקודה של הרגולציה כי זה לא רלוונטי.

אני מבינה שהתשובה היא לא.

ענו במקומי אבל אני אומר שוב, לקחנו בחשבון את כל האלמנטים, בדקנו את כל האפשרויות, לקח לנו שנה וחצי לעבוד על הדברים האלה ולכן ההחלטה היא החלטה סופית. כל מה שאנחנו צריכים לדון בו עכשיו הוא על שמירת הזכויות של העובדים. אנחנו מחפשים קשר ישיר עם העובדים כבר זמן מה, ואנחנו רוצים לקיים דיון ענייני בפתרון.

אני פונה אלייך גברתי יושבת ראש הוועדה, אנא סייעי לנו להידברות ישירה עם העובדים. זה הבסיס –

הוא אומר לך ששבוע שעבר הוא נפגש איתכם, מה הידברות ישירה?

לא הייתה הידברות עדיין, הם לא שמעו על התנאים.

אני חוזר ואומר, תשאל את ליבי מנכ"לית משאבי אנוש, ביום ראשון שעבר אדוארד מנהל מפעל לוריאל במגדל העמק הגיע להסתדרות בנוכחות יוסי פורטל ואליס עורכת הדין של ההסתדרות, כמובן גם עם יושב ראש המרחב לאון שהיה מעודכן בכל השיחה הזו. בשיחה ביום ראשון שעבר באנו להציג את תוכנית ההבראה והם לא היו מוכנים לשמוע אותנו.

אנחנו סוגרים באופן שרירותי, אין שום כוונה לשמוע אותנו. הסיסמאות שדואגים לכל העובדים וששכר המינימום ייצא מהפרוטוקול, אני חושב שהוא לא יכול לצאת מהפרוטוקול כי כשמשאבי אנוש פונים אלינו העובדים בשטח ורוצים להעביר אותנו לתנובה וכתר, ותנובה וכתר הודיעו לחלק מהעובדים שפנו אליהם – הם כבר איבדו את עצמם בקווים אצלנו ואמרו לאן פנינו מועדות, אז אמרו להם שהשכר השעתי הוא מינימום.

אמרה לי עובדת אחרי 28 שנים בבכי, איך אני הולכת לעזוב פה אחרי שצברתי 28 שנות וותק עם עוד 10 שקלים במינימום, להוריד לי את 10 השקלים שצברתי במשך 28 שנים? אז וודאי שהוא צריך להיכנס לפרוטוקול, והדאגה לעובדים, דרור, היא לא באמת דאגה.

כמו שהזכרתי פה, מה שקרה השבוע במפעל בשטח אצלנו כואב מאוד. הוועד היה צריך לשלם על פחית לכל עובד, זה מראה מול מה אנחנו מתמודדים, מול מי אנחנו מתמודדים. כל מה שאנחנו שומעים פה זה סיסמאות וזה לא באמת נכון.

תודה ליו"ר וועד העובדים.

אני רוצה למסור שאנחנו נמשיך את המאבק הזה בכל העולם, בכל הקהילות היהודיות. זו זכות שלנו כקהילה יהודית שמייצרת את המוצר הזה שמתפאר בכל העולם. יש לנו את כל הקהילות בצרפת –

יושב ראש וועד העובדים, תודה. תנו לי לסכם –

כולם רוצים לשמוע מה קורה בישראל, האם ימשיך להיות Made in Israel או לא, הם מחכים לשמוע מה קורה פה.

שמענו אותך בקשב רב. תודה גם לדרור –

לאיזה הידברות דרור התכוון כשהוא אמר –

אני עכשיו אגיד כמה דברים.

אין הידברות כי לא הייתה הידברות מטעמם של העובדים. יש לנו וויכוח על מה שהיה –

ההידברות זה שהם צריכים להסכים למה שאתם אומרים, לזה אתה מתכוון הידברות?

אני מבקש ואני פונה אליכם מומי ועידו, בואו, שבו, דברו איתנו, תשמעו את מה שיש לנו להציע. חבל לפשפש במה שהיה, ההחלטה כבר התקבלה, היא סופית ולא ניתנת לשינוי. אנחנו רוצים לדבר כרגע על עתידכם, על עתיד העובדים, על הפתרונות שמצאנו להם. יש להם פתרונות, אתם לא שמעתם את הפתרונות. שבו איתנו בצורה ישירה, תשמעו את הפתרונות האלה ואחרי זה תאמרו את מה שיש לכם לומר.

לכן אני פונה שוב אלייך גברתי יושבת ראש הוועדה, לסייע לנו להידבר עם העובדים. זה חשוב מאוד שנשב, נציע את מה שיש לנו להציע כדי שישמעו ויוכלו להבין את התוכנית הרחבה שיש לעובדים. אף עובד לא ייפגע, 100% מזכויות העובדים יישמרו, העובדים יכולים להיות בטוחים שתהיה לה עבודה יציבה ובטוחה לאורך זמן.

שוב, אני קורא לכולם להידברות ישירה. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

אני רוצה לחזק אתכם, את כיושבת ראש הוועדה וחבריי חברי הכנסת שדואגים להביא את זה לדיון מהיר בכנסת. דאגת העובדים והמשפחות, כל משפחה וכל עובד זה משפחה מאחוריו, זה הרבה שנים של השקעה, אנחנו צריכים לראות את זה לנגד עינינו. אנחנו רגילים לראות על קשיים של מפעל כזה או אחר, אבל אנחנו צריכים לעשות את כל המאמץ, זה לא ההחלטה כבר נעשתה.

היינו כבר בכאלה מצבים שהחלטות התקבלו וראינו את המצוקה שלהם, חיפשנו פתרונות. אנחנו כאן בכנסת כדי לעזור לכם בעניין הזה. המסר בתקופה הזאת זה מסר מאוד שלילי לסגירת מפעל, אנחנו צריכים לראות את זה בהיבט הרבה יותר רחב. כל מי שנהנה מעבודת הכפיים בעבודת הפועלים שלו, צריך להמשיך לדאוג ולא לסגור את המפעל.

לכן אנחנו נמצאים פה ואנחנו מזדהים כאן, אנחנו נעשה הכל כדי שלא יסגרו את המפעל. תודה לחברי הכנסת שאתם פועלים בעניין הזה מתוך ראיית המצוקה הגדולה של העובדים.

תודה חבר הכנסת מקלב. אני רוצה לסכם את הדיון הכואב והרגיש הזה. יש הרבה אמוציות, מדובר פה על 50 עובדים שעומדים לאבד את העבודה שלהם, על 50 משפחות שהפרנסה שלהן עומדת להיפגע קשות.

שמענו פה את הנהלת המפעל שההחלטה שלהם היא סופית והרמטית, הם נעולים על עצמם ולא נכונים לשמוע על אפשרויות איך כן להשאיר את המפעל הזה פתוח. אני קוראת בכל זאת להנהלת המפעל, למנכ"ל המפעל, לדרור סומך, תנקטו בכל פעולה, תעשו כל מאמץ על מנת למנוע את סגירת המפעל הזה. למרות ששקלתם הרבה אפשרויות, אני לא השתכנעתי ששקלתם את כל החלופות, לרבות חלופה של התאמת המפעל, לכן אני חוזרת ואומרת שאני קוראת לכם שוב לשקול, לבדוק ולעשות כל מאמץ כדי למנוע את סגירת המפעל.

בנוסף, הוועדה שמעה מיושב ראש וועד העובדים שהועלו הצעות שלהם לתוכנית הבראה שתאפשר את המשך פעילות המפעל במגדל העמק. הוועדה קוראת להנהלת לוריאל להיפגש עם נציגי וועד העובדים במפעל, לבחון את ההצעות שלהם להתייעלות ולדווח להם על תוצאות הפגישה עד ליום 01.03.2022.

הוועדה מבקשת שהדיווח יכלול התייחסות לתוכנית ההבראה המוצעת, וכן יכלול תוכנית לגבי כל עובד ועובד, מה מייעדים לעשות אתו, לאן פניו מועדות, מה השכר שלו, האם תהיה תוכנית הכשרה לגביו במידה והוא מיועד לקיסריה, אם הוא לא מיועד לקיסריה לאן הוא כן מיועד. שתהיה תוכנית מפורטת לגבי כל עובד ועובד.

בנוסף, הוועדה מבקשת מהמפעל להעביר אליה נתונים ומידע על העלויות הכרוכות בהתאמת הפעילות של המפעל לשינויים האחרונים ברגולציה האירופית. הוועדה קוראת למשרד הכלכלה ולמשרד האוצר לבחון אפשרויות סיוע למפעל לשם המשך פעילותו בעיר מגדל העמק.

אנחנו ביקשנו לקבל דיווח על תוצאות הפגישה עד ליום 01.03.2022, לרבות תוכנית לגבי כל עובד ועובד. אחרי שהוועדה תקבל את התייחסות המפעל ב-01.03.2022, אנחנו נחליט אם לקיים דיון המשך בנושא הזה, אם להסתפק במסקנות של המפעל, אם זה מספק את העובדים. אנחנו שוב נשמע את וועד העובדים ונחליט אם לקיים דיון המשך.

אני מבקש, עד ה-01.03.2022 מהנהלת מפעל לוריאל להעביר לחברי וועדת הכלכלה את סיכום הדברים, את התוכנית ואת תוצאות הפגישה.

אני רוצה להודות לכולם על ההשתתפות בפגישה, לראש עיריית מגדל העמק שיזם את הדיון הזה, לנעמה לזימי שהיא ממגדל העמק, לאופיר כץ שהוא מעפולה, אני שהייתי בעיריית מגדל העמק 20 שנים כך שמגדל העמק קרובה אליי באופן אישי, חבר הכנסת מקלב שדיבר פה על הדברים הנכונים, להתייחס לכל עובד ועובד באופן פרטני, לכל חברי הכנסת שהצטרפו ויזמו יחד איתי את הדיון החשוב הזה.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:09.